פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכנסת 09/09/2021 13/10/2021 11:59 מושב ראשון פרוטוקול מס' 17 מישיבת ועדת הכנסת יום חמישי, ג' בתשרי התשפ"ב (09 בספטמבר 2021), שעה 10:00 סדר היום: 1. שינוי בשעת פתיחת ישיבת הכנסת ביום שני, י"ב בחשוון תשפ"ב – 18 באוקטובר 2021, בשל ישיבה מיוחדת לציון 26 שנה להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. 1. המלצה לבחירת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. 1. הקמת ועדה משותפת לתקציב הכנסת, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 1. קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות: 3. הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021 (מ/1443). 3. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 (מ/1441). 3. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 (מ/1442). 1. חלוקה ופיצול הצעות החוק הבאות: 4. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). 4. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). ה. רביזיות נכחו: חברי הוועדה: ניר אורבך – היו"ר איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר רם שפע – מ"מ היו"ר מירב בן ארי ווליד טאהא יבגני סובה עידית סילמן חברי הכנסת: בני בגין ולדימיר בליאק איתמר בן גביר קרן ברק מיכאל מלכיאלי אורי מקלב אורית סטרוק יצחק פינדרוס מאיר פרוש שלמה קרעי שמחה רוטמן מוזמנים: מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ שגית אפיק – היועצת המשפטית לכנסת איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אסי מסינג – היועץ המשפטי, משרד האוצר ייעוץ משפטי: ארבל אסטרחן מנהלת הוועדה: נועה בירן - דדון רשמות פרלמנטרית: שרון רפאלי; הדר אביב; אתי אפלבוים << נושא >> שינוי בשעת פתיחת ישיבת הכנסת ביום שני, י"ב בחשוון תשפ"ב – 18 באוקטובר 2021, בשל ישיבה מיוחדת לציון 26 שנה להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל << נושא >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום חמישי, ג' בתשרי, התשפ"ב, 9 בספטמבר 2021. לפני שאני מתחיל את הישיבה אני רוצה להזכיר שהיום אנחנו מציינים את צום גדליה. צום גדליה נקבע כציון היסטורי לרצח גדליה בן אחיקם. אחרי חורבן בית ראשון נשארה פה עדיין דלת העם ונבוכדנצאר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם כנציב שלטוני על דלת העם שנשארה פה. בעקבות מחלוקות הוא נרצח על-ידי ישמעאל בן נתניה ולמעשה זאת הייתה הגושפנקה הסופית לחורבן הבית וליציאה לגלות. מאחר שאנחנו נוהגים בדרך כלל להפיק בעצמנו גם מההיסטוריה את הלקחים אנחנו נמצאים היום במורכבות פוליטית אבל אנחנו צריכים לדעת שהמחלוקות שלנו וחילוקי הדעות שלנו והיכולת שלנו לנהל דיונים חייבים להישאר בגדר של ניהול דו-שיח מכובד. אנחנו גם עשינו דיון על זה בוועדה. אנחנו חברי הכנסת, בסופו של דבר, גם אם קטנים אנחנו בעינינו עם ישראל צופה בנו ואנחנו צריכים להוות דוגמה אישית. אני באמת מקווה שמכאן תצא הבשורה והשיח והוויכוחים המהותיים יישארו בגדר גבולות גזרה הגיוניים. גם בדיון המשולב האחרון במליאה וגם היום וביום ראשון בוועדת הכנסת הגענו להבנות בין הקואליציה והאופוזיציה. אני אחזור עליהן: סיכמנו לא לנהל דיון ביום ראשון, ערב ראש השנה, ולא ניהלנו. אנחנו מנהלים היום דיון החל מעכשיו ועד השעה 15:00 בשל הצום, וביום ראשון, בעזרת ה', נחדש את הדיונים של הוועדה על הניתוב לוועדות החל מהשעה 10:00 ועד השעה 21:00 בערב. לא תתקיים הצבעה במהלך שני הדיונים הללו עד יום ראשון בשעה 21:00. ביום ראשון בשעה 21:00 נעשה הצבעות על כל הסעיפים ואחרי שנגמור את ההצבעות, ובעזרת ה', שייגמר בצורה טובה נפתח את המליאה ונמסור את ההודעה לכנסת. אני רוצה להתחיל את הישיבה בסעיף הראשון. אני אעביר, בבקשה, את השרביט לירדנה, מזכירת הכנסת. בבקשה, ירדנה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב, שנה טובה. הסעיף הראשון הוא שינוי שעת הישיבה. כשאנחנו חוזרים למושב השני של הכנסת ה-24 אנחנו פותחים עם כנס החורף ביום שני - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איזה יום שני? << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> 4 באוקטובר. ביום שני 18 באוקטובר, בי"ב בחשוון, נפתח, לפי התקנון, אם סיעות האופוזיציה יגישו הצעות אי אמון, והישיבה בדרך כלל נפתחת בשעה 16:00. לפי התאריך העברי, י"ב בחשוון זה יום השנה להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר יצחק רבין ז"ל, והאזכרה בהר הרצל מתקיימת בשעה 15:00. לכן מהניסיון שלנו היא מסתיימת בשעה 16:00, 16:15, ועד שמגיעים לכנסת זה 16:30, ולכן אנחנו מבקשים לשנות את שעת הישיבה לשעה 17:00. פה נדרש האישור של ועדת הכנסת. הזכרתי את פתיחת המושב כי אנחנו לא רוצים בשבוע של הפתיחה לבקש את זה כי אנחנו רוצים להיערך וגם המשפחה נערכת, ואולי גם מוזמנים שיגיעו. לכן נדרש לעשות את זה כבר היום כדי שנוכל להיערך בהתאם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רק שאלה: ב-18 באוקטובר, י"ב בחשוון, המליאה תיפתח בשעה 17:00 עם אי אמון ככל שיוגש? << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ככל שיהיה. התקנון קובע שביום שני אם יש הצעות אי אמון זה הסעיף הראשון על סדר היום. אם סיעות האופוזיציה יגישו אני מניחה שאולי יבקשו מהם לשנות את סדר הנושאים כדי שכשחוזרים מהר הרצל – בכל אופן גם אנשים מבוגרים מגיעים לאזכרה בהר הרצל לזיכרו של רבין ז"ל. אבל בזה אני לא מתערבת. הבקשה שלנו פה היא לשנות את שעת הישיבה. הקדמתי ואמרתי שאני עושה את זה היום כדי שנוכל להיערך לקראת הטיסה ולהודיע לאנשים שזה סדר היום. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עוד לא קרה שיום השנה היה ביום שני? << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> קרה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה עשו אז? << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> היו הסכמים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה? << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> היו הבנות. אבל זה לא המנדט שלי. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה יכול להיות גם לדיון. בעבר כשזה היה ביום שני ועדת הכנסת דנה והחליטה שזה יהיה בשעה 17:00? << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> היה ככה והיה גם אחרת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלתי תשובה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> היה גם וגם. זאת התשובה. היה גם ב-17:00 וגם לא ב-17:00. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת סילמן, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף שמתוקף תפקידנו כהנהלת קואליציה ויושבת-ראש הקואליציה אני אעמוד בתיאום מול מרכז האופוזיציה חבר הכנסת יריב לוין, ואנחנו ננסה להגיע להסכמות בנושא של אי אמון ביום כזה. תודה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אולי לא יהיה אי אמון בכלל. אולי עד אז האופוזיציה תבנה אמון בקואליציה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> זאת גישה. החג עשה לך טוב, מלכיאלי. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לפני שנעבור להצבעה עוד מישהו מחברי הכנסת רוצה להעיר משהו בנושא הזה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רציתי לשאול כי אמרת שלא יהיו הצבעות. התכוונת לנושא של קביעות הוועדות שלא יהיו הצבעות? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> על הניתוב לוועדות לא יהיה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רק על סעיף ה'. זאת אומרת על שאר הדברים כן יהיו הצבעות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כן, כן. סליחה, לא הבהרתי את עצמי טוב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מי בעד ההצעה? הצבעה ההצעה אושרה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בסדר גמור. המלצה לבחירת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: המלצה לבחירת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. לצערנו, בשל פטירתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי שהיה יושב-ראש ועדת הפנים אנחנו נאלצים לעשות בחירות פעם נוספת כדי למנות לו מחליף. אני אקרא את ההודעה לוועדת הכנסת, ואחר כך מי שירצה לדבר לפני ההצבעה, ניתן לו זכות דיבור ואחר כך נעבור להצבעה. "בהתאם להוראות סעיף 106(א)(1) לתקנון הכנסת אבקש להמליץ על בחירתו של חבר הכנסת וליד טאהא ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. המלצה זאת תובא בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה". מישהו רוצה להעיר משהו? חבר הכנסת רוטמן ואחר כך חבר הכנסת פרוש. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> האמת היא שהאירוע הזה, בעיניי, מתחבר גם לדברי הפתיחה שלך. אני חושב שהסיטואציה של צום גדליה שאיתה התחלת היא לקח היסטורי שצריך ללמוד. ובלקח ההיסטורי שצריך ללמוד גדליה שאת הירצחו אנחנו מציינים, קיבל אזהרות מקדימות שישמעאל בן נתניה מתכנן את הרצח שלו כשיתוף פעולה עם אויבי ישראל. זה היה המודיעין המוקדם שהיה לו; וגם הציעו כל מיני מנגנונים שיסכלו את הרצח הזה. הכול, כמובן, מופיע בספר ירמיהו. שיתוף פעולה עם אויבי ישראל במטרה לקחת את השלטון – אין יום יותר מתאים מצום גדליה לדבר עליו. מה שקורה פה עכשיו, לצערנו – והוא יושב פה אז נצטרך לדבר גם בפניו, אבל הוא יודע לדבר בעצמו – ההתבטאויות, האמירות, האידיאולוגיות, התפיסות של מפלגת רע"מ כולה ושל חבר הכנסת טאהא בפרט לא שמה אותה בצד של אוהבי ישראל; שמה אותם בצד של אויבי ישראל, שמה אותם בצד של תומכי הטרור, שמה אותם בצד של האסירים הביטחוניים המחבלים שברחו מבית הכלא. אנחנו שומעים את ההתבטאויות הללו שוב ושוב גם בימים אלה אבל בוודאי ובוודאי בעבר הלא רחוק. למיטב זיכרוני, הייתה זאת מפלגת ימינה שהגישה בקשה לפסול את מפלגת רע"מ מלרוץ לכנסת. למיטב זיכרוני, אתם הייתם חתומים על הבקשה, ואתם גם הצבעתם בעד. זה קשור, כמובן, גם לנושאים הבאים על סדר היום: אישור התקציב, לשבת טוב על הכיסא. העובדה שבשביל להשיג את ההישגים האלה אתם מוכנים לתת את ועדת הפנים של הכנסת, ועדה עם סמכויות, ועדה סטטוטורית, ועדה קבועה, למישהו שגם בעבר וגם היום – הוא יושב פה, הוא יכול להגיד: מה פתאום, אני מגנה כל טרור באשר הוא, אני חושב שישראל היא מדינתו של העם היהודי. הוא יכול. לא יודע, עשרת ימי תשובה – אמנם לעם אחר אבל אולי במסגרת עשרת ימי תשובה היינו מוכנים לקבל גם טיעונים שכאלה. זה לא קורה. ואני מעריך אותו שזה לא קורה. מה זאת אומרת – אני כועס עליו מאוד אבל אני מעריך אותו כי, לפחות, הוא לא מחליף את הדעות שלו מיום ליום או משעה לשעה. העובדה שאתה ניר מוכן להביא הצעה כזאת לוועדה שאתה עומד בראשה, שאתה מוכן למנות לוועדת הפנים של הכנסת אדם ממפלגת תומכי טרור, אדם שלא מוכן להכיר במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, בצום גדליה – אני לא מצליח להבין את זה. אני לא מצליח לקבל את זה. כל דבר כשר בשביל הכיסא? כל דבר כשר בשביל התקציב, בשביל הג'וב? לא עשית עליי את הרושם הזה מימיך שזה מה שמנחה אותך. אז בוא תסביר איך אתה, ששייך למפלגה שחשבה שמפלגת רע"מ לא יכולה להיות בכנסת ישראל כי היא לא מקבלת את זהותה היהודית של מדינת ישראל כי היא תומכת בטרור – אתם חתומים על הדבר הזה, אתם הצבעתם בעד הדבר הזה. מה קרה? מה השתנה? חזרתם בתשובה? אולי. תסבירו. בחזרה בתשובה צריך להכיר את החטא, לקבל לעתיד. תסבירו מה השתנה. זה אמנם לא החג הנכון אבל תסבירו מה נשתנה הלילה הזה שאתם מוכנים לעשות את הדבר הזה? אני קורא לכם, בכל זאת, לחזור בכם מהדבר הזה, לא לקדם את ההצעה הזאת. יש הרבה מאוד דברים שצריכים לחזור עליהם בתשובה בעשרת ימי תשובה. אבל לייצר חטא חדש מיד אחרי ראש השנה – אני לא מצליח להבין את זה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן. חבר הכנסת פרוש ואחריו חבר הכנסת גינזבורג. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת על איזה חלק מומלץ פה ליושב-ראש ועדת הפנים? לחלק שקשור לבתי הסוהר? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> פיצול ועדת הפנים לכמה חלקים? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> היא כבר פוצלה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בחלק של בתי הסוהר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כבר קרה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - - שייך לוועדת ביטחון הפנים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ולמה קשור הדבר הזה? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> ועדת הפנים של הכנסת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שוטף. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> ועדת הפנים - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, לא הייתי מבקש לדבר אלמלא הדברים ששמעתי פה מחבר הכנסת רוטמן. יש לישראל למעלה מ-70 רשויות מקומיות ערביות. ועדת הפנים של הכנסת עוסקת בכל מגוון החיים המוניציפליים בתחומי התכנון והבנייה, בנושאי הגנת הסביבה ובנושאים רבים שנוגעים לכל אחד מאזרחי ישראל, ורבים מהם גם אזרחי ישראל הערבים. לשמוע פה חבר כנסת שאומר שיש פה שני סוגים של חברי כנסת: אחד לגיטימי ואחד לא לגיטימי, שיוצר דה-לגיטימציה לחברי כנסת ששווים בקול שלהם בדיוק כמו הקול שלו אלה דברים מקוממים, אלה דברים לא ראויים - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא אמרתי את המילה "ערבים" בשום הטיה, איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא הפרעתי לך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר גמור. רק תדייק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא הפרעתי לך. אני מדייק בדיוק בדברים שאני אומר, לא בדברים שאתה אומר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אוקיי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הניסיון שלך ליצור דה-לגיטימציה לחברי כנסת בגלל מוצאם הערבי או בגלל שהם ערבים או בגלל שהם לא שייכים למפלגה שבה אתה – אגב, גם אני לא תומך במפלגה שלהם. Surprise. אני לא תומך ברע"מ, יש לי הרבה ביקורת על רע"מ. אבל להגיד שהם לא ראויים לעמוד בראש ועדת פנים? אני מזכיר לך את סעיד אלחרומי ז"ל, איך הוא ניהל את ועדת הפנים והגנת הסביבה כשדנו בנושא הותמ"ל – בצורה מקצועית, בצורה הגונה, בצורה ישרה, עם פשרות - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - שהביא חוק שהוא טוב גם לציבור הערבי, גם לציבור החרדי, גם להתיישבות וגם לעירוניות בלי קשר לתפיסות הלאומיות שלו. לכן כשממנים יושב-ראש לוועדת הפנים של הכנסת שהוא ממפלגה שאתה לא מזדהה איתה, בלשון המעטה, שאתה חולק עליה – ברגע שוליד טאהא נבחר הוא חבר כנסת לגיטימי כמו כל חבר כנסת בבית הזה. הוא יכול לנהל ועדה, הוא יכול לעמוד בראשות ועדה, בטח כשהוא מייצג ציבור רב של אנשים. ראוי לאפשר לו, לפחות בהגינות, להוכיח את עצמו כיושב-ראש ועדה שפועל למען החברה הישראלית בכלל והחברה הערבית שאותה הוא מייצג, באופן פרטני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק רוצה לומר: את המילה ערבי לא אמרתי בשום הטיה - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא צריך להגיד - - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> - - וחבל שאתה לוקח את זה למקום הזה. אני דיברתי על תומכי טרור, והזכרתי את מי שעומד בראש הוועדה פה שמפלגתו אמרה שהוא לא ראוי להיות בכנסת. כן, וליד טאהא לא ראוי להיות בכנסת, לדעת מפלגת ימינה, לא רק לדעתי. לדעת מפלגת ימינה וגם לדעת חוק היסוד. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, אני לא יודע מה הגישו. אני אומר שחבר הכנסת וליד טאהא ראוי להיות בכנסת. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, יפה. שיניתם עמדה. זה יפה. זה לא הנושא היחיד, אגב. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בסדר. אני גם לא דייקתי אותך. אני נתתי לך לדבר. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוקר טוב, גמר חתימה טובה לכולם. לא שמעתי מה דיברו לפניי, אבל אני מבינה שאנחנו מדברים על המינוי של וליד טאהא. אני חושבת שזה ממש יד ה' שהגענו לדון בנושא אחרי אירוע כל כך טראומתי כמו אחרי הבריחה של מחבלים מבית הכלא עם כל מה שכרוך בה. אני לא חושבת ששמענו התייחסות גם מוליד טאהא עצמו ולא מהמפלגה שלו לנושא הזה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם מראש הממשלה בנט לא שמענו דברים ברורים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> גם לא ממי שהיה בממשלה עד עכשיו לא שמענו דברים ברורים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> טוב, המנהרה התחילה להיחפר בתקופה שביבי היה בשלטון. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה צודק שלא שמענו דברים ברורים גם מנפתלי בנט. אבל שמענו מנפתלי בנט דברים ברורים קודם לכן בנושא של המחבלים. נפתלי בנט אמר שמחבלים צריך להרוג. זה מה שהוא אמר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מתי הוא אמר? הוא התיר את זה בהתרת נדרים בערב ראש השנה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מצפה שעכשיו אחרי ראש השנה הוא יממש את זה, ולפחות בעניין ששת המחבלים האלה שברחו מהכלא הוא ינחה את מי שצריך לא לתפוס אותם חיים. אני מאוד מקווה שזה מה שהוא ינחה כראש ממשלה. אבל, לפחות, אנחנו יודעים את עמדתו העקרונית. העמדה העקרונית של רע"מ לאורך שנים, כל חבריה, אנחנו יודעים שהם תומכים במחבלים. הם הולכים לכנסי תמיכה, הם לא עוזבים אותם. אנחנו יודעים שכשראש המפלגה הזאת מנסור עבאס דיבר בטעות משהו שלא הסתדר טוב לתומכי מחבלים בריאיון לעמית סגל אז הוא מיד תיקן את עצמו. אני באמת חושבת – אנחנו בימים של חשבון נפש, אדוני היושב-ראש. אני גם יודעת מהי עמדתך האישית בנושא הזה. אני מקווה שהיא לא השתנתה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> השתנתה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו בימים של חשבון נפש. אני לא יודעת אם הממשלה במצבה הנוכחי כשהיא יושבת על הכתפיים של מנסור עבאס ושל וליד טאהא ושל חבריהם, אני לא יודעם אם היא מסוגלת בכלל לפעול כמו שצריך מול הבריחה הזאת ומול התפיסה או החיסול של המחבלים שברחו. אני לא יודעת אם הממשלה הזאת מתכוונת להמשיך את הקשרים עם אבו מאזן כשנכון לעכשיו אבו מאזן לא מסייע למדינת ישראל בלכידת המחבלים שברחו. זה זמן של חשבון נפש. אי אפשר להפטיר כאשתקד עובדה. עברנו את ראש השנה, התפללנו מכל הלב, אנחנו בעשרת ימי תשובה, אנחנו בימים של חשבון נפש. אנחנו נפטיר כאשתקד ונתנהג כאילו כלום לא קרה? זה לא נשמע לי הגיוני. אמנם הפרידו את הוועדה לביטחון פנים, וזה כבשת הרש. אז הוא הצהיר שוליד טאהא לא יהיה אחראי על מי שאמור לתפוס וללכוד את המחבלים ולתפעל את בתי הסוהר שבהם נמצאים המחבלים שהוא תומך בהם. אבל עדיין אתם נותנים בידיו סמכויות נרחבות ביחס לנושאים נוספים במדינת ישראל, ואני קוראת לכם לעצור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לנהל ישיבות, תארי לך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> איתן, בוא לא נקל ראש בעניין הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> פשוט בושה. בושה וחרפה, לא רק בושה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני בושה? אתם בושה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בושה וחרפה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מאפשרים למפלגה תומכת טרור להחזיק אתכם בגרון, כמו שאמר מנדלבליט. אתם מאפשרים להם למנוע מכם כל מיני פעולות כדי שלא להרגיז אותם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה את אומרת. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אתם בעצם הימים האלה, אם לא שמת לב, איתן, אתם כרגע משקמים את עזה ומוחקים את הישגי שומר חומות, ואתם משקמים את עזה תחת אש כי האחים המוסלמים יושבים אצלכם בממשלה. ולא רק בממשלה – הממשלה יושבת על הכתפיים שלהם וכל תנועה קלה של הכתפיים מזיזה ומנענעת את הממשלה הזאת. אמרתי את זה לעידית סילמן כשהיא התקשרה אליי בערב החג לאחל לי שנה טובה. אמרתי לה שמבחינתי השנה הטובה - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> קרן עכשיו חושבת - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - הממשלה הזאת הנוראה והמסוכנת תתפרק. נכון שאמרתי לך את זה? אמרתי לך. הממשלה הזאת היא ממשלה מסוכנת כי המחבלים שאנחנו מנסים, לכל הפחות, לשים אותם בכלא – נפתלי אמר בימיו הטובים שצריך לחסל אותם, אבל לכל הפחות לשים אותם בכלא – המחבלים האלה יושבים בתוך הממשלה. תומכי המחבלים יושבים בתוך הממשלה. התנועה האסלאמית שבמדינות נורמליות יושבת בכלא – אצלנו היא לא רק עם יד על ההגה, היא מנהלת את האירוע משום שאסור להרגיז אותה ואסור לפגוע בה. אתה אומר לי בושה וחרפה? בושה וחרפה לכם. אני באמת קוראת לכם מעומק חשבון הנפש בימים המיוחדים האלה, ימים נוראיים, ימים של תשובה, ימים של חשבון נפש – לעשות תשובה, באמת תעשו תשובה. זה לא מתאים לכם. זה לא מתאים לכל אדם ציוני שרוצה שהטרור במדינה הזאת ואל המדינה הזאת ייפסק. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, אנחנו משתתפים בצערכם. מן השמים תנוחמו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כמה סמלי שביום הזה, צום גדליה שאנחנו נמצאים בו, ביום שבו שארית הפליטה נפוצה מארץ ישראל ובעצם היהודים הפקירו את האדמות ביום שבו נרצח גדליה בן אחיקם, ולאחר אלפי שנים חזרו שארית הפליטה בציונות, בדם, יזע ודמעות, וגאלו קרקעות ורכשו בדמים, תרתי משמע, והביאו לתקומתה של המדינה הזאת – דווקא ביום כזה אנחנו באים לתת את הוועדה שמפקחת על קרקעות, בין היתר – זה אחד התפקידים המשמעותיים שלה – בנגב ובגליל - - איתן, אתה יכול לעשות ככה, אבל זה כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מי שעוסק בקרקעות, אדוני, אם אתה לא מבין – מנהל מקרקעי ישראל נמצא תחת ועדת כלכלה, מה לעשות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי שמפקח על תכנון ובנייה - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא על קרקעות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - זאת ועדת הפנים. וליד טאהא הוא לא העניין כאן. אני לא רוצה להיכנס לגופו של אדם. וליד טאהא יכול להיות ראוי מאוד, אבל המסגרת שבשמה הוא פועל, המסגרת שמכוחה הוא יכהן כיושב-ראש ועדת הפנים היא מועצת השורא. זאת תנועת האחים המוסלמים שהיא זאת שתאייש את התפקיד הזה, יושב-ראש ועדת הפנים. אני רוצה להקריא לך, אדוני היושב-ראש, את מה שראש הממשלה שלנו אמר לא מזמן: "מנסור עבאס הוא תנועת אחות של חמאס. שתיהן תנועות בת של האחים המוסלמים העולמי. זה פשוט בלתי נתפס. לפנות לציבור הערבי – מבורך; ללכת לשיתוף פעולה עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי וגם חמור מאוד כי זה נותן ממש לגיטימציה לתנועת האחים המוסלמים". הוא גם אמר: "אני לא אשתף פעולה עם האחים המוסלמים בסניף הישראלי. הרי מה הדיל? דיל של קצבאות, הזרמת כספים בדיוק למי שאנחנו לא רוצים להזרים כספים – לתנועה האסלאמית. הציבור הערבי הוא חלק ממדינת ישראל – צריך לקרב אותו. חיבור ושיתוף פעולה עם האזרחים הערבים בישראל – ודאי. אבל לחבק את תנועת האחות של חמאס בישראל זאת בושה וחרפה, ואנשי ימין צריכים להיות הראשונים שזועקים על זה". אז אני כאן מקשיב לו למרות שהוא עשה הרבה חמורים, בעיניי, אבל בעניין הזה אני מסכים איתו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא היה ריאיון ליבתי, עזוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני כאן זועק את הזעקה הזאת. הדבר הזה הוא חמור, כמו שאמרה לפני כן חברת הכנסת סטרוק, עצם זה שהממשלה נשענת על תנועה כזאת ששמה לה למטרה לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל ועוד לתת לה את ראשות ועדת הפנים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה, חבר הכנסת קרעי. חברת הכנסת סילמן, בבקשה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> רציתי להמשיך את מה שהתחילו כאן קודמיי ולהשתתף בצערך, חבר הכנסת קרעי על מות אחיינך ישראל מאיר ז"ל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> שלא תדעו צער ושתחל שנה וברכותיה לכל עם ישראל. בנוסף אני רוצה להביע את הזעזוע העמוק שלי על דברים שראיתי ברשת שאתה העלית שאנשים כתבו. לנו כנבחרי ציבור צריכה להיות אחריות לגנות את הדברים האלה ולא לאפשר ולא לתת להם במה לא משנה באיזו זווית ובאיזה צד זה נאמר. חשוב שהדברים ייאמרו כאן. אז אנחנו רוצים להשתתף גם בצערך וגם בתחושה הזאת שאנחנו לא מקבלים ולא מכבדים אמירות או את כל הציוצים שעלו ברשת, ואנחנו איתך לגמרי. אני מקווה שנמשיך ונגנה כאן מכל צד שיח אלים, פוגעני ולא ראוי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת וליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני, כמובן, גם משתתף בתנחומים לקרעי. גם שלחתי לו הודעה והבעתי את תנחומיי על מות אחיינו. אני גם מגנה את הצורה שפנו אליך ודיברו אליך. אני לא אתייחס לחשוכים שדיברו דברי שקר כאילו יש להם בעיה עם וליד טאהא האיש או עם רע"מ כמפלגה. אני טוען שיש להם בעיה עם העיקרון שמפלגה שבאה מהציבור הערבי תהיה בעמדת השפעה על קבלת החלטות וחלוקת המשאבים גם לטובת הציבור הערבי. זה מה שהם לא רוצים אין להם בעיה עם וליד טאהא האיש וגם לא עם רע"מ כמפלגה. הם אנשים חשוכים שחיים בעבר. הם היו מתפללים לישון ולקום כשאין אף ערבי במדינה הזאת. אבל, תודה לאל, זה לא קורה, ושהם ימשיכו לסבול. אנחנו נמצאים פה על האדמה שלנו, אזרחים במדינה. את הלגיטימציה שלנו כחברי כנסת אנחנו מקבלים מהציבור ששולח אותנו לכאן, הציבור שבוחר בנו. לא חיפשתי שום לגיטימציה מאף אחד שדיבר כאן לשמאלי. אני לא צריך את זה באמת. אני בא להיבחר לוועדה בתנאים קשים לי באופן אישי. לא רציתי להיבחר לוועדה, רציתי שסעיד יהיה בוועדה, יאריך ימים וישרת את כל אזרחי המדינה מהמקום שלו. אבל, לצערנו, הוא נפטר, ואנחנו נאלצים לבחור יושב-ראש אחרי סעיד. אני לא מביע שמחה. אני לא שמח בחלקי כי אני בא בתנאים שהם לא שמחים עבורי. יש בהם אובדן של חבר יקר שלי. לכן את הוועדה הזאת אנחנו ננהל בצורה ממלכתית לחלוטין; היא תשרת את כל אזרחי מדינת ישראל ללא יוצא מן הכלל. לא רק הרשויות הערביות איתנו – ותודה על הדברים שלך, איתן – אלא כל הרשויות במדינה. היא מופקדת על השלטון המקומי בכלל. כל התחומים שבאחריות הוועדה יטופלו באופן מקצועי וממלכתי ללא משוא פנים. אלה שאוהבים לעשות את החלוקה הנשענת על תפיסה גזעית גזענית – אני לא שייך להם - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא גזענית. תחזור בך, בבקשה. השאלה מי אויב - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לדעתי, בכל מדינה מתוקנת צריך להתייחס לכל אזרח כאל שווה ללא קשר למוצאו, למינו, לדתו. אבל יש כאלה שלא מבינים את זה כי הם חשוכים, הם חיים בעולם שלא שייך לעולם האנושי - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כל אזרח ש - - - במדינה - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> - - ועל כן אני בז להם ולא מתייחס אל הדברים שלהם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא קשור לגזענות, זה קשור לנאמנות למדינה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה. אנחנו נעבור כעת להצבעה למינוי חבר כנסת וליד טאהא ליושב-ראש ועדת הפנים. אחר כך נעשה גם ישיבה של ועדת הפנים כדי למנות באופן פורמלי. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – 6 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה אושרה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> ההצעה אושרה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תתביישו. פשוט תתביישו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אורית, בצום גדליה אני לא נכנס איתך לעימות - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תתביישו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> את מוזילה את המילה "תתביישו". << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מוזילה את המילה "תתביישו"? אתם מוזילים את המילה "ממשלה" ואת המילה "קואליציה". ג. קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021 (מ/1443). 2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 (מ/1441). 3. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 (מ/1442). << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא. לא נדון כעת בנושא הקמת ועדת משותפת ולא נצביע עליו. אנחנו עוברים לסעיף ד'. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> גם את המילה "גזענות" אתם מוזילים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, עברנו לסעיף הבא. אנחנו בסעיף ד'. נתבקשנו על-ידי יושב-ראש הכנסת לקבוע לאיזו ועדה ילכו הצעות החוק הבאות. אני אקריא אותן ולמי שיש מה להעיר לגביהן – נשמע. אחר כך נעבור להצבעה על כל הצעה בנפרד: 1. הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021 (מ/1443). 2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 (מ/1441). 3. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 (מ/1442). כמובן, העמדה שלנו היא שהחוקים הללו צריכים לעבור לוועדת הכספים. יש למישהו להעיר על הנושא הזה לפני שאנחנו עוברים להצבעה? אנחנו נעשה הצבעה על כל הצעה בנפרד. הצבעה על הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו-2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א-2021 (מ/1443). מי בעד להעביר לוועדת הכספים? מי נגד? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין על זה דיון, אדוני היושב-ראש? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא שאל אם מישהו רוצה לדבר. אף אחד לא ענה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה היו ההצעות האחרות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא היו הצעות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא הייתה הצעה במליאה. יושב-ראש הכנסת ביקש שנקבע ועדה. זה הכול. הצבעה בעד – 7 נגד – 4 נמנעים – 2 ההצעה אושרה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הצעת החוק עוברת לדיון בוועדת הכספים. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 (מ/1441) – מי בעד להעביר לוועדת הכספים? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הצעת החוק עוברת לדיון בוועדת הכספים. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 (מ/1442) – מי בעד להעביר את הדיון לוועדת הכספים? מי נגד? הצבעה אושרה << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רביזיות על שלוש ההצעות. << דובר >> נועה בירן - דדון: << דובר >> בעוד חצי שעה. ב-11:15. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הוועדה יוצאת להפסקה של חמש דקות. אנחנו מחכים ליועצת המשפטית של הכנסת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 11:00) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: ד. חלוקה ופיצול הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). 2. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני מקדם בברכה את היועצת המשפטית של הכנסת עורכת הדין שגית אפיק. אשמח אם תציגי את הדבר מנקודת ראותך, בבקשה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אתייחס להליך של מה שעושים כאן ולסמכויות של ועדת הכנסת. קודם כול כמה מילים על הצעת חוק ההסדרים ממש בתמצית. הצעת חוק ההסדרים באה לעולם בשנת 1985 כשהמדינה הייתה שרויה במשבר כלכלי חמור, והיא נשארה איתנו מאז ועד היום. הצעות חוק ההסדרים שמכונות היום גם "הצעות חוק התייעלות", "הצעת חוק לקביעת סדרי עדיפויות כלכליים" הן הצעות חוק שיש ביניהן לבין הצעות חוק רגילות אחרות שוני במספר עניינים: העניין הראשון הוא שמדובר בהצעת חוק שמגיעה לצד הצעת חוק התקציב, ולכן מכורח הנסיבות הטכניות היא נכנסת לאותם לוחות זמנים שחלים ביחס לתקציב. למרות שחרב ההתפזרות של הכנסת לא מונחת ביחס אליה, אלא היא מונחת רק ביחס לתקציב, ברגע שהיא הופכת להיות הצעה שהממשלה עומדת על העברתה באותם לוחות זמנים, היא הופכת הצעה שהכנסת רואה חשיבות רבה להעביר אותה באותם מועדים. ההבדל השני שיש בין הצעת חוק ההסדרים לבין הצעה אחרת – הצעת חוק ההסדרים כוללת מספר רב של נושאים שאין ביניהם קשר נושאי, וכל אחד מהם הוא פרק שיכול להיות חוק בפני עצמו, ואולי לו היה מגיע בהליך רגיל הוא היה נחשב חוק מורכב שהיה לוקח זמן להעביר אותו. לאורך השנים נשמעה ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים גם מצד בית המשפט העליון, גם מצד חברי הכנסת, גם מצד היועצים המשפטיים לכנסת. הביקורת מתייחסת גם לסד הזמנים להעברת חוק רחב היקף – דבר שמקשה על קיומם של דיונים מעמיקים יותר כפי שנדרש מהליך חקיקה נאות; וגם לפגיעה שכרוכה בהצבעה אחת על מספר נושאים שאין ביניהם קשר גם בקריאה הראשונה וגם בקריאה השנייה והשלישית. מאז פסק הדין בעניין מגדלי העופות בשנת 2007 נוסד בכנסת הליך עבודה שמאז אנחנו עובדים לפיו עם שינויים שונים שאני אציג אותם. הליך העבודה הזה נועד להתמודד בכנסת עם חוק ההסדרים ולאפשר הליכי חקיקה תקינים ככל האפשר, להתמודד עם ההיקפים שלו. ההליך הזה נחלק לשני חלקים: חלק אחד הוא שעד פסק דין מגדלי העופות חוק ההסדרים היה מגיע רובו ככולו לוועדת הכספים, ומאז אותו נוהל עבודה שגובש הצעת החוק מתפצלת בין ועדות הכנסת השונות, כך שכל ועדה יכולה לדון בנושאים שקשורים אליה שיש לה ידע מקצועי, מומחיות והבנה בהם. הפיצול הזה הוא פיצול דיוני, הוא חלוקה של הצעת החוק לכלל הוועדות. בתום דיוני הוועדות לאחר שנעשה את החלוקה הזאת הלשכה המשפטית מאחדת מחדש את הצעת החוק, והיא עולה מחדש לקריאה השנייה והשלישית אמנם כהצעת חוק אחת, אבל בכל זאת ההליך התקין בוועדות נשמר כתוצאה מהחלוקה הזאת. אני אומר כבר עכשיו שכיוון שהמטרה המרכזית של החלוקה הזאת היא לא להעמיס על ועדה מסוימת שזאת בדרך כלל ועדת הכספים שגם דנה בחוק התקציב, ובמקרה הזה היא דנה בשני חוקי תקציב, לא באחד, חשוב מאוד שתעשו פה את הפיצול המקצועי בהתאם לסמכויות. גם אם יהיו חריגות פה ושם עדיין חשוב מאוד שהפרקים הרלוונטיים יגיעו לוועדות הרלוונטיות כדי שאפשר יהיה לשמור על הליך חקיקה בסד זמנים כל כך קצר שייעשה בצורה הטובה ביותר על-ידי חברי הוועדות. הפיצול הנוסף שנעשה באותו הליך עבודה בשנת 2007 שעוגן גם בהנחיית היועצת המשפטית דאז הוא הליך של פיצול מהותי. ההליך של הפיצול המהותי נעשה בעבר אך ורק בוועדת הכנסת, וזאת הייתה סמכות שלה, למעשה. לפי ההליך הזה, אם יש נושאים או פרקים שחברי ועדת הכנסת מוצאים שאינם מתאימים להיכלל בהליך החקיקה הייחודי של חוק ההסדרים בין מפאת גודלם, בין מפאת מורכבותם, בין מפאת קריטריונים אחרים שוועדת הכנסת עמדה עליהם באותם נושאים, ועדת הכנסת רשאית לפצל אותם להליך חקיקה רגיל. המשמעות היא שיראו באותם פרקים כפרקים שעברו קריאה ראשונה; הם יעברו לוועדה הרלוונטית בבוא היום או אפילו יחד עם הפיצול המהותי במקביל, והם יידונו בוועדה הרלוונטית כפרק שעומד בפני עצמו, כחוק נפרד מחוק ההסדרים והם לא ישולבו בהמשך בגדר אותם לוחות זמנים של חוק ההסדרים וגם לא ישולבו מחדש בנוסח הצעת חוק ההסדרים שתונח במליאה. בעשר השנים האחרונות התוסף פיצול נוסף שביצעו יושבי ראש הכנסת. זה פיצול מקדמי להצעת החוק לפני שהיא מונחת בקריאה הראשונה במליאה, ובפיצול הזה יושב-ראש הכנסת בשיח עם משרד האוצר נהג לפצל פרקים נוספים עוד לפני החוברת הכחולה. ביחס לפרקים האלה זה פיצול של נושאים טרם הבאת הנוסח הכחול, והמשמעות היא שככל שמשרד האוצר או המשרדים השונים ימצאו לנכון להביא את הנושאים האלה בפני הכנסת הם יצטרכו להביא אותם בהצעת חוק נפרדת בהמשך. ההתפתחויות האלה נדרשו משום שלאורך השנים ממשלות ישראל לא שעו לביקורות בעניין הפגיעה בהליכי החקיקה ובמעמדה של הכנסת בחוק ההסדרים. במשך שנים רבות חוק ההסדרים משמש את הממשלה מכשיר להעברת תיקוני חקיקה משמעותיים ומורכבים. ההתפתחויות האלה נדרשו מצד הכנסת כדי להתמודד עם הגידול בהיקפיו של חוק ההסדרים. ביחס לתקציב הנוכחי ולחוק ההסדרים הנוכחי יושב-ראש הכנסת פיצל בפיצול המקדמי 15 נושאים. 15 הנושאים שהוא פיצל מפורטים במכתב שהעברתי אליכם. הנושאים האלה לא נכללים כאן בהצעת החוק שהובאה בקריאה הראשונה. שניים נוספים כן נכללים כאן בנוסח, והסיכום היה שהם יפוצלו לאחר הקריאה הראשונה. הנושאים שסוכם שיפוצלו בהמשך מופיעים בטבלה כנושאים 2 ו-11. בנוסף מופיעים בטבלה שני נושאים נוספים שלכאורה אמורים להיות מפוצלים אבל זאת טעות שלי בטבלה: נושאים 27 ו-34 שמופיעים בטבלה כאמורים להתפצל לא אמורים להתפצל. אבל לאחר הפיצול שביצע יושב-ראש הכנסת ולאחר שהגיע הנוסח הכחול אחד הנושאים שפוצל הוא חוק המטרו שהיושב-ראש ראה בו חוק גדול מאוד, ואת חלק הארי שלו הוא מצא לנכון לפצל מהצעת החוק טרם ההצבעה על הנוסח במליאה. לאחר ההצבעה הוא הגיע לסיכום נוסף שגם מחוק המטרו יפוצל סימן נוסף שעוסק בוועדה המייעצת – סימן ג' בפרק ב': המועצה המאסדרת. זה גם משהו שיהיה צריך לפצל כאן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - הולכים לפצל עוד משהו? לא הבנתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בחוק המטרו היושב-ראש סיכם עם משרד האוצר על פיצול נוסף של המועצה המאסדרת. אלה חמישה עמודים שנמצאים בסימן ג' בפרק ב'. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה מה שמופיע בחוק ההסדרים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן. זה מה שמופיע בחוק ההסדרים, לא בחוק הנפרד. זה אחרי שהחוק עבר את הנוסח הכחול. זה סיכום נוסף שעשה היושב-ראש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שגית, אמרת ש-27 ו-34 זה טעות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נושאים סידוריים: 27 ו-34. אלה נושאים שלא אמורים להיות מפוצלים. חוסר הבנה שלי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה מועצה מאחזרת נפרדת? חשבתי שהליך המיסוי מופרד. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> המיסוי אמור להיות מופרד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היושב-ראש סיכם עם משרד האוצר. לי לא ידוע על פיצול של המיסוי. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אז זה גם דורש פיצול כרגע? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, זה דורש פיצול כאן כיוון שזה נמצא בהצעת החוק. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אפשר לדבר על זה עם היושב-ראש? זה לא משהו שאנחנו יודעים עליו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> על איזה פרק את מדברת, שגית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> פרק ב' על המטרו. זה מספר 37 אצלכם בטבלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מה צריך לפצל? את פרק ב'? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סימן ג' בפרק ב'. זה עמודים 1,195 עד 1,200. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המועצה המאסדרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה ההבדל בין רשות המטרו לבין המועצה המאסדרת? המועצה היא לא חלק מהרשות? היא מעל הרשות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא, היא לא מעל. לצד. תבדקו את זה. זה המידע שנמסר לי. אתם רוצים לבדוק את זה תבדקו. אתם ממילא צריכים לקבל על זה החלטה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כן. תכף אני אדבר גם על סדרי הדיון פה. סיימת, שגית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> עוד כמה מילים. חשוב לי לומר שגם אחרי הפיצולים החשובים שעשה יושב-ראש הכנסת שאלמלא הם ההצעה הזאת הייתה הופכת להיות הצעה שיש בה קושי גדול וחשש מפגיעה בתקינות הליכי החקיקה. אבל גם אחרי הפיצולים האלה שנעשו שהם פיצולים חשובים, עדיין מדובר בהצעה רחבת היקף שכוללת רפורמות לא פשוטות. יש חשיבות רבה לעבודה שתעשו פה היום למעבר של כל נושא ונושא ומציאת ההליך המתאים לו בין כחלק מחוק ההסדרים בוועדה המתאימה לו ובין למצוא לנכון לפצל חלק מהדברים או להשאיר אותם לדיון מאוחר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה את חושבת שיוכלו לעשות את זה פה היום אם לא הצליחו עד הרגע? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> סליחה? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה את חושבת שיוכלו לעשות את זה פה היום אם לא הייתה אוזן קשבת עד עכשיו? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זאת הסמכות של ועדת הכנסת, כך זה נעשה לאורך השנים. לאורך השנים השלבים של הפיצולים נעשו כמו שעמדתי עליהם, ולאורך השנים לא אחת מצאו לנכון גם בוועדת הכנסת להמשיך לעשות פיצולים במקרים המתאימים לכך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מהניסיון שלך חוק ההסדרים הזה יותר רחב ממה שהוגש בעבר? אני מתכוון לפי הפיצולים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא רחב מאוד. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אבל היו פיצולים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה יודע, זה כמו הסיפור עם העזים. הכניסו לפה עדר של עזים ושל כבשים והוציאו - - - אז אומרים: חבר'ה, פיצלנו, איזה יופי. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מן הסתם יש לך ניסיון בוועדות הכנסת הקודמות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מבין בכלכלה כי למדתי בחיידר תנ"ך. למדתי על גדליה בן אחיקם אז אני לא מבין בכלכלה. אבל 70% ממה שכתוב פה, הקשר בינו לבין כלכלה הוא אפילו לא מקרי. הקשר הוא אולי שאותם פקידים במשרד האוצר מטפלים בשני הדברים, זה יכול להיות. אבל הוא לא קשור כל כך לתקציב. הורידו 5% ונשארו 55% שאתה לא מבין מה הקשר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא מדויק. אני רוצה להתייחס לזה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לאורך השנים אחד השיקולים המרכזיים שנהגו בזמן הפיצול הראשוני היה שאלת הזיקה לתקציב. לאורך השנים הכירו בכנסת שמותר לממשלה והממשלה רשאית להביא בפני הכנסת לצד הצעת חוק התקציב רפורמות שהיא רואה לנכון משמעותיות עבורה לצורך הצמיחה הכלכלית של המדינה. לאורך השנים הוכר שהממשלה יכולה להעביר רפורמה או שתיים ואפילו יותר שהן מאוד משמעותיות - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמו למשל השינוי של הגדרת סרט בפקודת התעבורה? זה חשוב לצמיחה הכלכלית? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - שיעברו לצד הצעת חוק התקציב. כתוצאה מזה הממשלה עברה להביא שתי הצעות חוק: הצעת חוק אחת זאת הצעת החוק שקובעת את הנושאים שכרוכים ויש להם זיקה ישירה לתקציב; והצעת החוק השנייה היא הצעת חוק שכוללת יותר רפורמות מבניות ומה שהאוצר קורא להם "מנועי צמיחה" או רפורמות אחרות שהממשלה רואה כחשובות להעברתן בתקופה הזאת של התקציב. אני רוצה להתייחס לעוד שני עניינים קטנים ביחס לוועדות - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, שגית, תגדירי: התכנית הכלכלית זה משהו שכן צריך להיות קשור לתקציב, וההתייעלות הכלכלית זה הרפורמות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההתייעלות הכלכלית זה החלק שקשור לתקציב, והתכנית הכלכלית היא השינויים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז אלה רפורמות שיעזרו למנופי צמיחה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו ציינו בטבלה את העמדה שלנו. אתה יכול לראות. אני חושבת שההערות שלנו מאוד בהירות וברורות. ההערות האלה גובשו על-ידי כלל היועצים המשפטיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתם לא מכריזים על מניעה משפטית, על משהו? מה, הכול מותר פתאום? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא עניין של מותר. זה בדיוק העבודה שאתם תעשו כאן היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בטח לא עניין של "פתאום". << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אתם תעברו נושא-נושא ותבחנו את הנושאים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל, באמת, הגדרת "סרט" בפקודת התעבורה זה מנוע צמיחה? עושים מכם בדיחה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא עושים מהם בדיחה, עושים מהכנסת בדיחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על הייעוץ המשפטי כי הם שומרי הסף בכנסת, והם לא יכולים לאפשר דבר כזה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חברת הכנסת סטרוק, אנחנו ננהל דיון ואני אתן לכל אחד זמן לדבר. נאפשר לה לסיים ואחר כך ניתן זמן לשאלות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שתי הערות נוספות: הערה אחת היא בעניין הוועדה החדשה שהוקמה: שירותי דת ומיזמים לאומיים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איזו ועדה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שירותי דת ומיזמים לאומיים. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> מה שאת קוראת - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> מה הקשר ל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש כאלה שחושבים שלהיפטר מהדת זה יביא כלכלה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> חשוב לי לציין שזאת לא ועדת רפורמות, זאת לא הוועדה שהוקמה בשנת 2015 ונקראה ועדת רפורמות והייתה לכאורה סוג של ועדת סל. מדובר בוועדה קבועה - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קבועה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שירותי דת ומיזמים לאומיים, כגון המטרו. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> השם המדויק: "ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים". << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ומה הקשר ביניהם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק שירותי דת יהודיים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה הקשר בין מיזמים לאומיים לבין שירותי דת? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אין קשר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה הקשר בין הרבה דברים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא חייב להיות קשר. אבל היה חשוב לי לומר שמדובר בנושאים שמנויים בתקנון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מותר לי לשאול מה הקשר, איתן? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן. זאת התשובה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> התשובה היא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל תהיתי למה לא שאלו מה הקשר בין שירותי דת לאיכות סביבה. אף פעם לא נשאלה השאלה הזאת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני תמיד שאלתי מה הקשר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל למה הפקירו רק את שירותי הדת היהודיים בידיים של ליברמן? למה לא את שירותי הדת המוסלמיים, הנוצריים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בגלל שהם גזענים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תפסו את הבן אדם הכי דתי בכנסת והביאו אותו לעמוד בראש הוועדה. חיפשו בכנסת את האישה או האדם הכי דתי ואותו שמו בראש הוועדה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כבר עברנו את הדיון הזה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה ברור שכולם צריכים רחמי שמים. הממשלה צריכה רחמי שמים, כולל התשתיות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כל ממשלה צריכה רחמי שמים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הערה נוספת שהיא ייחודית לכנסת הזאת ביחס לוועדות: לנוכח הקמתן של הוועדה לביטחון הפנים וועדת הבריאות שהן ועדות שפוצלו בכנסת הזאת מוועדות אם שהיו ועדות קבועות בעבר, ועדת העבודה והרווחה וועדת הפנים, אז גם ביחס לוועדות אלה צריך לשים לב שאם יש לנו ועדת בריאות או ועדה לביטחון פנים ברור שהרבה יותר נכון להעביר אליהם את הנושאים שקשורים לוועדות האלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הן גם ועדות קבועות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, כולן בהוראת שעה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם ועדת התשתיות? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הערה אחרונה: לאחר הפיצול הדיוני נושאים שיועברו לוועדות אחרות, ועדה שמסיימת את הנושאים שלה מצביעה עליהם ומעבירה אותם ללשכה המשפטית; אנחנו מאחדים את הכול ומביאים את זה כהצעת חוק מאוחדת אחת. הוועדה עדיין רשאית, כמובן, להחליט שהיא מפצלת נושאים שהגיעו אליה. בדיוק כפי שוועדת הכנסת רשאית לעשות את זה הוועדה עצמה רשאית לעשות את זה, ואז אותו נושא נותר על שולחנה; או שהיא רשאית להחליט שהיא לא מצביעה או לא מסיימת את דיוניה באותו נושא. ככל שהיא לא תפצל אותו במצב כזה הנושא הזה לא ייכלל בהצעת חוק ההסדרים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לקבל הבהרה לגבי סעיף 37, בעניין הפיצול? לא הבנתי. המטרו יהיה בוועדה של דת, זה הבנו. אבל בתוך המטרו יהיה פיצול נוסף? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הסיכום בפיצול המקדמי היה שבחוק המטרו נשארת ועדת המטרו והמיסוי. זה היה הסיכום של מה שנשאר בתוך החוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רשות המטרו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, רשות המטרו. יתר פרקי המטרו הובאו בהצעת חוק נפרדת שהצבעתם עליה בקריאה הראשונה בנפרד בחוברת נפרדת שעומדת בפני עצמה, והליכי החקיקה שלה יהיו הליכי חקיקה רגילים לכל דבר ועניין. היא תמשיך בזמנה - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> המיסוי כולל למשל ההפקעות מהאזרחים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא יודעת לומר. יכול להיות שיש פה נציגי אוצר שיוכלו לענות על השאלה הזאת, אם המיסוי שנמצא בנוסח הכחול כולל את ההפקעות. למיטב הבנתי, מדובר במס חדש שיוטל לצורך רשות המטרו. אני אעיר הערה נוספת: הדיון כאן היום הוא לא דיון שנכנס לפרטים של הנושאים. הדיונים האלה, כמובן, ייעשו בוועדה הרלוונטית. זה דיון שמסתכל יותר מלמעלה על השאלה האם מדובר בפרק שמתאים להיכלל בהצעת חוק ההסדרים, שמתאים להיות חלק מהדבר שבסופו של דבר יובא לקריאה שנייה ושלישית לצדו של התקציב, ואם כן, לאיזו ועדה הוא מתאים להגיע, ופחות להיכנס לרזולוציות של הפרטים הקטנים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל כאן אנחנו צריכים את ההתייחסות הכי מקצועית שלכם שיכולה להיות מכיוון שאנחנו לא יודעים מה שזור. זה חוק אחד. מה הקשר של הפיצול הזה? האם באמת אפשר לעשות עבודה נכונה כשלוקחים נושא ששזור בכל חלקי החוק הזה, ואנחנו מפרידים אותו מכיוון שהיה צריך לעשות משהו מהיר? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בגלל זה הנחנו טבלה שמפרטת את הנושאים ברזולוציות שנראו לנו מתאימות לצורך הדיון הזה. הטבלה הזאת כוללת הערות שלנו על כל נושא ופירוט של הנושאים שנכללים באותו פרק, וגם הערות לגבי התאמתו לחוק ההסדרים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל לפי מה שאני רואה יש פה התייחסות קרה. האם מקצועית זה יכול להתפצל? יש קשר בין כל החוק לבין החלק שאנחנו מפצלים עכשיו או שזה קשור לפוליטיקה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הפרקים עומדים בפני עצמם. כל פרק שנמצא כאן עומד בפני עצמו. הוא לא פרק שקשור לפרק אחר. הפרקים עומדים בפני עצמם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שגית, עוד שאלת הבהרה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, רק רגע, בבקשה. ה. רביזיות << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אנחנו נעצור פה את הדיון ותכף נמשיך אותו. אני רוצה לחזור חזרה עכשיו להצביע על הרביזיות מהסעיף הקודם כדי שנוכל להתקדם. חבר הכנסת קרעי הציג רביזיות על שלוש ההצעות. תנמק, בבקשה, את הרביזיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, הצבענו קודם בצורה מהירה ולא הספקנו לנמק את ההתנגדות שלנו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני שאלתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי שהאשמה תלויה בך, אמרתי שזה היה מהיר מידי ולא הספקנו לנמק את ההתנגדות. זאת ההזדמנות לנמק. הרביזיה היא נגד האישור של העברת חוקי התקציב לוועדת הכספים. לדעתי, התקציב שאושר להעברה לוועדת הכספים הוא תקציב לא ראוי, הוא תקציב פוגעני, הוא תקציב שאין אוכלוסייה חלשה אחת בפריפריה שלא נפגעת ממנו באופן כזה או אחר. התקציב הזה לא ראוי שיעבור בכלל לוועדת הכספים. צריך להעביר אותו חזרה לידיים של ליברמן ושל הממשלה שיערכו אותו מחדש, שידאגו קצת יותר לפריפריה ולאוכלוסיות המוחלשות, ולא ידאגו רק לאותו אתנן ולאותן התחייבויות בעשרות מיליארדים שהם חלק מההסכמים הקואליציוניים האלה. לכן אנחנו מתנגדים להעביר אותו. אנחנו מתנגדים לדון בו בכלל בוועדת הכספים שהיא סלע המחלוקת של הרמיסה של האופוזיציה בחודשים האחרונים שבגללה, אגב, היום זה היום האחרון שיש לנו זכות הצבעה בוועדה הזאת. אתם יודעים שבוועדת הכספים אין לנו ייצוג הולם בהתאם למה שהמצביעים בחרו בקלפי. המצביעים בחרו בקלפי סיעות בכנסת, והסיעות האלה לא מיוצגות שם באופן הולם. הרשימה המשותפת קיבלה שם שני חברי ועדה כשהליכוד עם 30 מנדטים, פי חמישה מהם, קיבל גם כן רק שני חברי ועדה. יש לכם רוב מיוחס בוועדה הזאת יחד עם רצועת הביטחון שהיא הרשימה המשותפת שכנראה תימנע בחלק מהמקרים יחד איתכם או בוועדת הכספים או במליאת הכנסת. הדבר הזה הוא לא ראוי. זה גם תקציב פוגעני ואתם גם מעבירים אותו למקום שאין לאוכלוסיות שנפגעות ממנו ייצוג כנדרש בוועדה הזאת. לכן אם כבר רוצים לדון אז לא לוועדת הכספים, אלא לוועדה שיש בתוכה ייצוג באופן ראוי לתוצאות הבחירות בקלפי. תודה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. לפני כן, אתה הזכרת פה ואני מחדד – מחר, 10 בספטמבר, עוברים 60 יום, לפי התקנון, ולא תוכלו יותר להצביע אם לא תמסרו את השמות ואת השיבוצים לוועדות. אני קורא - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאלה טכנית – זאת מסירה של שמות אליך? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לאות הזדהות שאין ממשלה בישראל אנחנו מודיעים שגם אין כנסת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, יש לי חדשות בשבילך. תפנים – יש ממשלה בישראל - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה? תפסתם את - - - וצירפתם אותם לקואליציה? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> - - אתה מחפש משחק פוליטי בדמוקרטיה. אבל, לפי החוק, יש ממשלה בישראל. מה לעשות, תפנים את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא יודע מה זה חוק. אין ממשלה בישראל. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא יודע אם ראית באילת את הכינוס הגדול - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מסירת השמות היא מסירה טכנית שצריך למסור לך או שהיא צריכה לעבור הצבעה במליאה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אליו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, צריך להודיע במליאה. הוא צודק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא צריך להודיע במליאה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> צריך להגיע אליי ואני מודיע במליאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היועצת המשפטית של הכנסת, לפי התקנון, מספיק שאנחנו מסרנו את השמות לך, ואז יש לנו זכות הצבעה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מאחר שההרכב הסיעתי כבר נקבע – נקבע כבר כמה מקומות מגיעים לכל אחת מסיעות האופוזיציה – בסיטואציה כזאת אנחנו מסתפקים בכך שיודיעו מיהם החברים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יודיעו בוועדה או במליאה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> במליאה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אם אין מליאה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אם את מגישה אז צריך מליאה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז זה לא משנה אם אני מגישה היום – אין לנו חברים. זה מה שאני מתכוונת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז ביום ראשון פותחים מליאה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל מליאה ביום ראשון אחרי הוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כרגע עוד לא הודיעו על מליאה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה פתאום יש ביום ראשון מליאה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין הודעה על מליאה - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת ברק, ביום ראשון בלילה יש מליאה אחרי שאנחנו מסיימים את הדיונים פה ומצביעים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אחרי שתעשו כאן את כל המחטפים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כדי להודיע איזה חוק הולך לאיזו ועדה צריך מליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אתה אומר שביום ראשון לא נוכל להצביע. זה מה שאתה אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - אחרי הוועדה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> צריך קודם מליאה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני מציע שתגישו שמות, ואנחנו נמצא פתרון לבעיה הזאת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> שלמה, השאלות האלה אינן במקומן. אני לא צריך את העזרה של הוועדה לחקיקה. אין לנו שום תכניות כאלה. הפער שיש בוועדות זה מה שקורה. אנחנו לא מתכוונים למסור שמות. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> מה הפער? איזה פער? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה הפער? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה הפער? לסיעה בת 30 חברים יש אותו מספר חברים בוועדת כספים כמו לסיעה בת שישה חברים. האם זה דמוקרטי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה לא שאלה של זמן, זאת שאלה של מהות. זה דבר עקרוני. השאלה היא לא אם אנחנו יכולים או לא יכולים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הערתי את זה כהערת אגב. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אתם לא מתואמים. רק תחליטו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רם, השאלה הייתה פילוסופית לחלוטין. אנחנו לא הולכים לשתף פעולה כל עוד אתם ממשיכים לרמוס אותנו גם כאן ובטח בוועדת הכספים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הביאו לכם הצעה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז אני רוצה שאלה מהותית, לא פילוסופית. אני רוצה להבין איך - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת ברק, אני הערתי את זה כהערת אגב. בשלב הזה בשאלה הפילוסופית של קרעי ידונו במחלקה לפילוסופיה באחת האוניברסיטאות שתפתח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ושלי מהותית. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אוקיי. בואו נעבור רגע לרביזיה ואחר כך ניתן לך את ההזדמנות לזה. חבר הכנסת קרעי הציג רביזיה לגבי הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה התשפ"א 2021 (מ/1443). מי בעד הרביזיה של חבר הכנסת קרעי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הקואליציה נגד. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הצבעה בעד – 5 נגד – 8 נמנעים – 1 לא אושר. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הרביזיה לא אושרה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הרביזיה בעניין חוק הצעת התקציב לשנת הכספים 2021 (מ/1441) – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 4 נגד – 8 נמנעים – אין לא אושרה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הרביזיה לא עברה. הרביזיה השלישית: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022 (מ/1442) – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא אושרה << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> גם הרביזיה הזאת לא עברה. ד. חלוקה ופיצול הצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). 2. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לפני שנמשיך בדיון אני מאשר לחברת הכנסת ברק לשאול שאלה. זאת השאלה וזהו, אנחנו לא ממשיכים את הדיון בנושא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מאה אחוז. אבל אני רוצה להבין, מאוד חשוב לי החוק. אתה נתת החלטה מאוד גורפת. נגיד שכאן החלטנו שאנחנו רוצים אז את אומרת שאם החלטנו להעביר היום שמות עדיין אין לנו שום זכות להצביע ביום ראשון? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> זאת לא החלטה שלי, זה תקנון הכנסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני שואלת את ארבל. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אבל הערת פה משהו לגבי החלטה גורפת שלי. זאת לא החלטה שלי, זה תקנון הכנסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה החלטת להפעיל את סמכותך - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, לא, זה אוטומטית. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> זה אוטומטית, זאת לא החלטה שלי. אני רק חידדתי והזכרתי לכם את זה. זה הכול. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם אם תיתני שמות יהיה פער של שלושה בוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בסדר, חבר הכנסת פינדרוס, הבנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מחדד לה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אתה מחדד יפה מאוד. אחלה חידוד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בין 58 ל-62 יש פער של שלושה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא קפץ ואמר - - - אז אני מחדד. ב-62-58 – פער של שלושה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בוועדת כספים זה חמור אף יותר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בוועדת כספים יש פער של ארבעה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ארבעה, וזה שלושה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה חמור אף יותר בוועדת כספים. זה חמור. אין דבר כזה. אבל אני שואלת אותך ברמה המהותית – אתם הפעלתם סעיף בלי יכולת - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית ארבל, האם קרן צודקת במה שהיא אמרה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> קודם כול היא צודקת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קרן תמיד צודקת. יש קבוצה כזאת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> חכם, עיניו בראשו. אם היית רוצה היית מביאה שמות שבוע קודם. ידענו את זה ולא רצינו להביא שמות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> תקנון הכנסת שמדבר על בחירת הוועדות, כאשר קבעו אותו לא חשבו על מצב כמו שקורה כעת שכל סיעות האופוזיציה - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מי חשב על הממשלה הזאת בכלל? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> - - שכל סיעות האופוזיציה לא נותנות שמות. חשבו על מצב שבו רוצים להקים את הוועדות וסיעה אחת לא נותנת שמות. בעבר זה לא קרה מסיבות כאלה. זה קרה אם בסיעה לא החליטו מי חבר ואיפה. אז אמרו, לא ניתן לסיעה אחת לתקוע את הקמת הוועדות, ולכן אמרו שבמצב כזה במשך 60 ימים המקומות של הסיעה קיימים – הכנסת הצביעה על ההרכב הסיעתי של הוועדה – וכל אחד מחברי הסיעה יכול להצביע כממלא מקום. אין אף חבר, כולם ממלאים מקום וכולם יכולים להצביע. אבל רצו להגביל את זה בזמן כדי שזה לא יימשך לאורך זמן, ולכן קובע סעיף 102(א) לתקנון: "לא מסרה סיעה הודעה, כאמור, יהיו חבריה רשאים להשתתף בישיבות ועדה כממלאי מקום במשך תקופה שלא תעלה על 60 ימים מיום שהכנסת בחרה את חברי הוועדה. בחלוף התקופה לא יהיו חברי הסיעה רשאים להשתתף כחברי הוועדה בישיבותיה עד לבחירתם על-ידי הכנסת כחברי הוועדה, לפי הוראות סעיף קטן זה". << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא רק הצבעות, זה גם השתתפות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אסור גם להשתתף. אתה צודק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן, אתה דיקטטור שאין דברים כאלה, באמת. אסור להשתתף? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני קורא בתקנון. מה יש לך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כתוב: "לא ישתתף". << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה מראה כמה אתה דיקטטור. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לאופוזיציה יהיה מותר בזום. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בפועל לא עשו הצבעה חוזרת אלא פשוט נתנו לסיעה להודיע על שמות, ויושב-ראש ועדת הכנסת מסר את השמות במליאה, ומאותו רגע אותם חברים נכנסו לתפקידם. לשאלתך, עד היום אף אחד לא פנה ליושב-ראש הכנסת ואמר, הנה השמות, בבקשה, תכנס מליאה כדי שחברי הכנסת יוכלו להצביע. אם הסיעות יתנו שמות אנחנו נצטרך לראות מה עושים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל התקנון הזה לא מנוגד לחוק? אתם בעצם אומרים שוועדות הכנסת יפעלו כאן – קואליציה לבד. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> לא, להפך. המקומות של כל חברי האופוזיציה שמורים, לכל סיעה מסיעות האופוזיציה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הם לא רוצים להעביר שמות, רוצים להתנהל בצורה של ממלאי מקום. ככה החליטה האופוזיציה. אתם גורמים עכשיו לכך שהכנסת מתנהלת באופן דורסני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל זה תקנון שלא אנחנו קבענו אותו. מי שקבע אותו בזמנו היה יריב לוין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> רגע, די לריב. אני מנסה להבין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה אתה לא מבין? - - - נתניהו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני שואלת מהותית: מה היה משנה גם בתרחיש קיצוני שאמרת שסיעה אחת לא מעבירה? היא לא הייתה תוקעת. הרי כל פעם היו באים ארבעה אנשים אחרים. מה זה משנה? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> כי לכאורה החלופה הייתה יכולה להיות שעד שאין כל השמות אי אפשר להצביע במליאה על הרכב הוועדה. אז אמרו, אנחנו נצביע על ההרכב הסיעתי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> בסדר, אז - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז אני לא מצליחה להבין. גם במקרה שעליו נתנו את התשובה אז – מה זה משנה שאין שמות קבועים כל עוד יש מכסה סיעתית? אני לא מצליחה להבין את האירוע. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חבר ועדה זה מוסד חשוב בכנסת. חברי ועדה מתמקצעים בעבודת הוועדות, יש להם העדיפות על פני ממלאי המקום. כשיש חבר ועדה הסיעה שלו לא יכולה להגיד לו מעכשיו לעכשיו שהוא מצביע לא כמו שהם אמרו לו, ולכן צא החוצה. יש פרוצדורות לדברים האלה. חבר ועדה זה תפקיד חשוב. הרבה חברי כנסת כותבים על נייר הלוגו שלו כותבים: "חבר ועדת כך וכך". זה תפקיד בכנסת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לדעתי, הפרשנות שלכם לא נכונה, וסליחה שאני אומר את זה באופן לא מקצועי. זה מדבר על סיעה סוררת. כאן מדובר על כך שכל האופוזיציה לא הגישה. האירוע הוא אחר לגמרי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש חברי אופוזיציה שכן נמצאים בוועדות – מהמשותפת, למשל. הם לא חברים איתכם בגוש אבל הם באופוזיציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם מזמן חברי קואליציה לכל דבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם חלק מהקואליציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם מקבלים תפקידים, הם נספרים בנפרד, הם מקבלים ג'ובים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - את הקולות שלהם. הם חברי קואליציה לכל דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל זאת האמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - - מה שאתה אומר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם חברי קואליציה, והם מגיעים דרך המנהרה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סליחה, סליחה. אני מזכיר לכם – זה קשה לזכור את זה, אני גם מבין שזה קשה – גם חברי הליכוד וגם חברי האיחוד הלאומי וגם חברי המשותפת הצביעו נגד האינטרס הביטחוני של מדינת ישראל והפילו את החוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה הקשר, ניר? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בדיוק ככה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ממש לא, ניר. זה רק בגלל שעבאס יושב על השיבר, והוא זה שמאשר את החריגים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון. ברגע שאתם - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ברגע שאתם נותנים תפקידים לחברי סיעה בנפרד שלא במסגרת אופוזיציה הם חברי קואליציה. הם חברי קואליציה לכל דבר. המשותפת זה פר-אקסלנס. זה לא קשור להצבעה כזאת או אחרת, זה קשור - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלתי תשובה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא קיבלנו תשובה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלתי תשובה. בכל אופן הפרשנות היא סיעה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו אתה רוצה תשובה רצינית. אז בוא נחזור לתשובה הרצינית – מה שהתקנון אומר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שגית, אין כאן משהו שגובר על התקנון? החוק לא גובר על התקנון? יש פה כנסת ישראל. אתם בעצם מסרסים חצי מהכנסת. אתם גורמים לכך שביום ראשון הוועדה תדון בלי שיש לאופוזיציה זכות הצבעה. איך קורה דבר כזה? איך זה עובר? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בלי יכולת לשנות את זה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> מי מנע מהסיעות לתת את השמות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה המצב, ארבל. זה המצב. עכשיו מה? אתם אומרים שהכנסת יכולה להתנהל באופן חד-צדדי? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> גבהות הלב של הקואליציה היא שמונעת - - - את יודעת את זה, ארבל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה שאתם אומרים שאין לכם 61 ואתם רוב – כבר התרגלנו. אבל זה שיש פה תקנון שאומר שחור על גבי לבן – תיתנו שמות. זה מה שהאופוזיציה מתבקשת. תיתנו שמות - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל היא אומרת לך שהתקנון הזה לא צפה את האירוע הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> התקנון הוא לא פסגת ההיררכיה המשפטית. החוק גובר על התקנון. יש חוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמע את עצמך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, תשמע את עצמך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תקנון שלא אנחנו כתבנו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה לא שומע מה אתה אומר מרוב שאתה לא מבין מה אתה אומר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אנחנו כתבנו את התקנון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל התקנון לא נתן - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הוא הכניס את זה בחוק ההסדרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לפחות תודו בחוסר ההבנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אין שמות? כי אתם החלטתם לא לתת שמות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי אתם החלטתם לדרוס את האופוזיציה. אפילו בג"ץ שאנחנו לא פנינו אליו קבע שהגזמתם בעניין הזה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אתה לא פנית אליו, חבריך לסיעה פנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסדר. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> זאת גם הערה חשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אפילו בג"ץ שבשבילכם הוא מלך מלכי המלכים קבע שהגזמתם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלתי תשובה. אני שאלתי שאלה מהותית. הרי יש כוונת המתקנן. כוונת המתקנן הייתה לגבי סיעה. יכול לקרות בסיעה אחת בגלל מריבות פנימיות. כאן לא מדובר על סיעה, מדובר על משהו מהותי. זה משהו שהגיע גם לבית המשפט, משהו שהכנסת דנה עליו. זאת גישה של דורסנות של הקואליציה, והאופוזיציה החליטה שהיא לא משתפת פעולה ולא מוסרת שמות. אנחנו רוצים להציף ולהראות שאנחנו לא יכולים לשתף פעולה כשהתוצאות ידועות מראש כשלא נותנים משהו שמשקף באמת את כוחה של האופוזיציה או של כל סיעה וסיעה. אז זאת לא סיעה נפרדת. לכן התקנון, להבנתי, לא חל על זה במקרה הזה - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא צודק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - כשיש קבוצה שמודיעה מראש שהיא לא יכולה לתת כל מה ש - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זאת לא פרוצדורה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - ולכן צריך לאפשר לה. זה לא קשור ל-60 יום. זה קשור לדיון בבית משפט, עד שייגמרו התהליכים. הספירה של הימים הייתה צריך להיעצר בכלל כל זמן שיש על זה דיון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה לא משבית את העבודה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כשיש פעולה הדברים האלה לא יכולים להיות. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> להבנתנו, הסעיף מתייחס בדיוק לסיטואציה כזאת. אין הבדל בין סיעה לבין - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> את אמרת - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא היה דבר כזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את אמרת כרגע שלא חשבתם שזה יגיע לזה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא חשבת שתהיה קואליציה כזאת שתדרוס את האופוזיציה ותעבור על דברים שעד עתה היו נהוגים בכנסת. אף אחד העלה על דעתו את זה. לא יכול להיות שמישהו חשב שייתכן דבר כזה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> הכנסת מתפקדת. העובדה שאין חברי ועדות זה דבר בעייתי מאוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם הסעיף הזה היה נקבע היום הוא היה מנוסח אחרת. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> יכול להיות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את אומרת בפה מלא שלא היה מענה לכזאת סיטואציה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הדמוקרטיה - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת מקלב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את אמרת את זה לפני שנייה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת ברק. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת את זה בפה מלא ועכשיו - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת סטרוק וחברת הכנסת ברק, סליחה, אנחנו אמרנו שאנחנו לא פותחים על זה דיון. נתתי אפשרות - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. אתה הולך לעשות - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא, לא, לא, לא. אני לא הולך לעשות. חברת הכנסת סטרוק, אני לא הולך לעשות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - - ארבל אמרה לפני רגע ששלילת זכות ההצבעה שלנו לא הייתה למטרות כאלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> היא לא אמרה את זה. את מעוותת את הדברים. מה שאת הבנת זה לא מה שהיא אמרה. את מעוותת את הדברים באופן מוחלט לחלוטין. היא לא אמרה ולא רמזה. אתם יודעים את זה מקדמת דנא. חדש כל הדיון הזה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - - בוא נסתכל בפרוטוקול. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר בשם האופוזיציה: אין כוונה - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הבנו את זה. אמרת את זה קודם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - אנחנו מתנגדים מהותית. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כחלק מהאופוזיציה, לא כל האופוזיציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לא, הם קואליציה. המשותפת הם חלק מהקואליציה. אנחנו נחזור על זה מאה פעם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כשאתה נותן תפקידים בנפרד מהאופוזיציה אתה כבר חלק מהקואליציה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> היה דיון מנומנם - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת מקלב - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה שחבר הכנסת איתן גינזבורג אמר על המשותפת רק מראה עוד יותר כמה החלוקה לוועדות - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא לא מראה עוד יותר. הם חלק מהקואליציה לפני כן. לא יותר ולא פחות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אורית, הפעם יש חילוקי דעות באופוזיציה. אני הייתי מעדיף שנושאי הדת יישארו בוועדת הפנים, ואני חושב שוליד יכול לעשות את זה יותר טוב. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אנחנו מתקדמים. יש עוד מישהו שרוצה לשאול את עורכת הדין שגית אפיק? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הייתי באמצע שאלה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בבקשה, שלמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, תשאלי. אני אשאל אחרייך. רק אמרתי שאחרייך גם אני. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> שגית, אתם הכנתם לנו טבלה די מרשימה. כשאתה קורא אותה בצורה מסודרת סעיף-סעיף שוב ושוב כתוב: א', שלא ברור מה הקשר לחוק התקציב, למה זה בכלל חייב להיות בחוק ההסדרים; כתוב שיש פה נושאים שהכנסת דנה בהם בעבר בצורה מעמיקה ודחתה אותם. עכשיו אני רוצה להבין ממך: בהינתן סד הזמנים המצומצם מאוד בין סוף החגים לתחילת מושב לבין המועד שחייבים להעביר את התקציב ואת חוק ההסדרים, ובהנחה שכל מה שמופיע פה בטבלה, ויושב-ראש הכנסת עדיין לא פיצל אותו, נשאר בחוק, ויש איקס זמן שבו אפשר לדון בכל הערמה הזאת בנושאים כבדי משקל; ובהינתן גם הערות בג"ציות על משך הזמן שצריכים לדון בחוקים ועל העומק שצריכים להגיע אליהם – ובכלל, את כיועצת משפטית של הכנסת ויועצת משפטית שנים רבות – איזה סכנות את רואה לחקיקה הזאת? אני מדברת על אותם סעיפים שכתבתם שההקשר לחוק ההסדרים לא ברור או שאלה נושאים כבדי משקל שהכנסת דחתה אותם בעבר. איזה סכנות את רואה לרצינות שבה החוקים האלה יכולים להיות נידונים למיצוי הנכון של הליך החקיקה, למילוי חובתנו כחברי כנסת נבחרים מול הציבור שבחר בנו? אני רוצה להבין כי צריך שהדברים יישמעו ושנבין את עומק ורוחב הסכנה שיש כאן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אתייחס. הפסיקה לשני פסקי הדין המרכזיים שעוסקים בחקיקת חוק ההסדרים מתייחסת לעקרון ההשתתפות; לאפשרות המעשית של חבר הכנסת להתייחס להסדר שנמצא בפניו, להבין אותו, להבין את המורכבות שלו. בנוסף צריך לזכור שאחת החוזקות הגדולות ביותר של הכנסת כרשות מחוקקת וכרשות מפקחת זה עקרון הפומביות. הכנסת מקיימת את הדיונים שלה בוועדות הכנסת בצורה שקופה. לא אחת הפעם הראשונה שחקיקה נראית לעין כל הציבור זה בדיוני הוועדה שאליהם מוזמנים כלל נציגי הציבור, והנוסחים ומסמכי העמדה מופצים מבעוד מועד לפני הדיון וניתן לקיים עליהם דיון מעמיק. אחרי שוועדת הכנסת תפצל ותנתב – וזאת בדיוק המטרה של הדיון הזה – להעביר לוועדה המתאימה את הנושאים המתאימים לה, אני מצפה ובטוחה מניסיון של שנים רבות בוועדת הכספים שהיא אולי הוועדה העמוסה ביותר בחוק ההסדרים מאז ומתמיד, שהדיונים ייעשו בצורה רצינית, באופן מעמיק תוך מעבר על כלל הנושאים וכניסה מדוקדקת לפרטים. דווקא ההערות שבהן רואים שהיו פה נושאים שלאורך השנים הובאו שוב ושוב בפני ועדות הכנסת, והן דחו אותן ולא אישרו אותן – אני בטוחה שלו הוועדות הנוכחיות הרלוונטיות ידונו בנושאים האלה שוב ויגיעו לאותה מסקנה שוועדות קודמות הגיעו אליה, גם הן לא - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם לא יכולים, שגית, הם נורבגים. הם לא יכולים להצביע נגד הממשלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן, את מדברת כאילו יש להם זכות מחשבתית כלשהי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני בטוחה שהוועדות תעשינה עבודה מצוינת, ויש דברים שרואים אחרי שנכנסים אל הפרטים. כמו שאמרתי, הדיון כאן עכשיו הוא דיון שמסתכלים מלמעלה אבל כשנכנסים לפרטים מגלים לפעמים שדבר שמלכתחילה נראה בעייתי עדיין ניתן לפתרון - - << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל ראינו מה קורה בוועדות בחודשים האחרונים. היינו כאן, שגית. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - לעומת זאת יכול להיות שיהיו דברים שנראה לנו כרגע שהם מתאימים לחוק ההסדרים אבל תוך כדי דיון יתברר שהם פחות מתאימים ושהוועדה רוצה להעביר אותם להליך חקיקה רגיל. אין לי ספק שסד הזמנים פה הוא סד זמנים קשה מאוד. זה סד הזמנים שנמצא לא אחת בחוקי ההסדרים. זה נכון שיש פה פרקים כבדי משקל אבל אני בטוחה שגם יושבי-ראש הוועדות וגם חברי הוועדות יעשו את העבודה המקצועית הטובה ביותר כדי שלא - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> את לא בטוחה, את מקווה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מקווה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני אתן לך דוגמה, שגית. ישבתי פה בוועדה המסדרת בזמן שעידית סילמן ניהלה אותה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> הרבה זמן היא לא הזכירה אותה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> סדר הדיון היה – המילה "קשוח" היא אנדרסטייטמנט. סדר הדיון היה מגוחך, מגחיך את הכנסת, אלים כמעט. שתי דקות לבן אדם, ואם בשתי הדקות האלה הוא לא הספיק לדבר כי אחרים הפריעו אז נגמרו לו שתי הדקות. השיא היה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש הבדל בין דיון שכרוכים בו שיקולים פוליטיים לבין דיון מקצועי - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אין בזה פוליטיקה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - שעוסק בהצעת חוק. אני גם אתייחס לאותם 60 ימים בהקשר למה שאמרת. לדעתי, המטרה של אותו סעיף 102 שמדבר על 60 הימים זאת אותה מטרה של הוועדה המסדרת. הימים האלה של התנעת הכנסת – ומי שהתקין את התקנון כשהתקין אותו סבר ש-60 ימים, כנראה, מספיקים לצורך התנעת הליכי הכנסת כמו שגם לוועדה המסדרת יש תוקף ותפוגה והיא מתפוגגת כשמוקמת ועדת כנסת. ימי ההתנעה הם ימים קשים, הם לא ימים פשוטים, אבל הם ימים שבסופו של דבר הכנסת צריכה לעמוד על רגליה, להסתדר בוועדות המתאימות. כל חבר צריך למצוא את מקומו בוועדה שהוא שייך אליה ולהתחיל לעבוד בה. זאת המטרה של הסעיף הזה. הוא נתן 60 ימים. זה לא משנה אם סיעה אחת לא נתנה את השמות או חמש סיעות שלא נתנו את השמות. זה יהיה חבל מאוד, מצער מאוד ובעייתי מאוד שלא יהיו חברי כנסת מסיעות האופוזיציה בוועדות הכנסת. ועדיין, כמו שאמרה כבר ארבל, זאת בחירה של הסיעות. חשוב מאוד תהליך ההתנעה הזה. לא סתם מתקין התקנון נתן לו 60 ימים. בתומו צריך להסתדר בוועדות לצד זה שיש הליך משפטי, ואם ייקבעו בו דברים אחרים, כמובן, נתאים את עצמנו ונעשה את הסדר מחדש. אבל עד אז יש חשיבות רבה שיינתנו השמות של הסיעות והוועדות יוקמו בצורה מסודרת ויהיו בהן חברים כי זה החוזק של הכנסת. אם אנחנו מדברים על עקרון ההשתתפות ועל הצורך בעבודה טובה בוועדות הדבר המקדמי לכך הוא קביעת החברים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני חוזרת לשאלה שלי. זאת אומרת שאת חושבת שלא נראה פה בוועדות - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא יודעת לנבא, קשה מאוד לנבא דברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> את חושבת שלא ראוי שבוועדת הכנסת יהיו דיונים שבהם נותנים לבן אדם שתי דקות לדבר ואז חותכים אותו ונגמר האירוע. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כן, אני חושבת שזה מאוד בעייתי. כשאני ראיתי בדיונים בדירה שלישית שלא הופצו הנוסחים מבעוד מועד ושלחברי הכנסת אומרים מאחורה – יאללה, יאללה, תצביעו, אל תשאלו שאלות – כשראיתי בזה בעייתיות אני לא התביישתי ואמרתי את הדברים ללא כחל ושרק. כך יעשה כל יועץ משפטי בכל דיון בכל וועדה כשנחשוב שהדיון מתנהל שלא באופן תקין. קשה לנבא מראש איך דברים יהיו. אני סומכת על יושבי ראש הוועדות ועל היועצים המשפטיים שיעשו עבודה טובה, שהליכי החקיקה יהיו תקינים. זאת עבודתנו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה. אני אתן לחבר הכנסת מקלב, אבל לפני כן: חייבים להגיד – המציאות הייתה אחרת. בעיניי, לא נכון לצייר את זה חד-ממדי. הייתה פה ועדה מאוד סוערת, והגיעו גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה עם סכין בין השיניים. אני הייתי שם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ניר, אתה חושב שלא תהיה ועדה סוערת על כל הנושא הזה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אמרתי – יש להבחין בין דיוני ועדה מסדרת שבסופו של דבר הם גם פוליטיים לבין דיון שהוא הליך חקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זאת גם הייתה ועדה של למעלה מ-30 חברים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> 33 חברים. ועדה מאוד סוערת. היינו פה. חברת הכנסת סטרוק - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל, ניר, הנושאים פה, חלקם הם נושאים סוערים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בסדר. אני גם לא אגביל בזמן. אני אשתדל לא להגביל. אבל נכנסו חברי כנסת בשביל לתקוף. את ראית את זה. זה לא היה דיון רגיל. דיון שיכול היה להיות נוקב התבצע ברמה שיכולנו לנהל אותו אחרת ולהתנהל אחרת. אז לבוא ולצייר תמונה לא מלאה זה לא נותן את התמונה המלאה. זאת רק הערת אגב. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לענות לך. אפשר לענות? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> זה לא ויכוח בינינו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רשמת אותי? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כן. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לענות לך כי זה מאוד חשוב, בעיניי. קודם כול, בהתבוננות אחורה על מה שהיה בוועדה המסדרת, אחת הסיבות שהיא הייתה סוערת כל כך הייתה מדיניות סתימת הפיות של עידית סילמן. זאת הייתה סיבה מרכזית להיותה של הוועדה סוערת. חבר כנסת שמגיע אחרי שהוא נבחר לשרת את הציבור שלו, והוא לא מצליח לפתוח את הפה וכבר סותמים לו את הפה אז הוא נסער; וכשיושבים פה חברי כנסת ותיקים שיודעים איך צריכים להיראות פה דיונים וסותמים להם את הפה אחרי דקה וחצי אז הם נסערים. אבל מעבר לזה אני רוצה לשאול אותך בצורה עניינית: יש לך פה חוברת. רוב הנושאים פה הם נושאים שמבחינה אמיתית, לא פוליטית, הם יכולים להביא לסערה. כי אלה נושאים חשובים הרי גורל, משמעותיים מאוד לציבור הבוחרים שלנו – כאלה ואחרים, לא משנה. וכשאתה תהיה בתוך סד זמנים אני רוצה לוודא מראש שאפשר יהיה לשמוע מספיק מומחים, שאפשר יהיה לשמוע מספיק דעות. גם אם חבר כנסת לא רשום כחבר בוועדה – כי אנחנו כרגע לא הולכים להירשם כחברי ועדה, ואנחנו גם נבוא לדיונים בכל מיני נושאים שיעניינו אותנו. אני מודיעה על עצמי מראש שאני לא נרשמת לשום ועדה, אבל מתכוונת להגיע לדיונים בכל מיני נושאים שיעניינו אותי ושיהיו לי חשובים, וזכותי לדבר בהם. אין שום סיבה לא לתת לי לדבר ולדבר בצורה רצינית ומעמיקה ולא לסתום לי את הפה אחרי שתי דקות. על זה אני שואלת. כשאני רואה את זה – ואני טיפה מכירה עבודת כנסת, וודאי קטונתי מקטון ליד שגית – אז אני שואלת: איך אפשר לעמוד בסד זמנים כזה, ועדיין לבצע חקיקה בצורה רצינית ואמיתית? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מקלב ואחריו חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת מלכיאלי וחבר הכנסת בן-גביר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. נער הייתי וגם זקנתי. כבר עברתי כמה וכמה דיונים של תקציב וחוק הסדרים בכנסת הזאת. אני רוצה לשתף אותך בדיונים שהיו בקואליציה, לאו דווקא באופוזיציה. לפי כל קנה מידה אנחנו מדברים על חוק הסדרים הכי רחב שהיה. זה לא רק שאלה של סעיפים, אלא כולל רפורמות ותהליכים ודברים שנמצאים הרבה זמן שדנו בהם בעבר, והמורכבות שלו וההשלכות ידועות מראש. זה לא משהו שאנחנו לפעמים אומרים עליו איזו מילה. אנחנו יודעים מה ההשלכות המורכבות ומכירים מהעבר כשזה היה בחקיקה רגילה או בתהליך בשלב הראשון שלו – עד כמה היה מורכב, עד כמה דנו בו ועד כמה הייתה בעייתיות בחוקים האלה. אנחנו מדברים על רפורמות שלא העזו להביא אותן לא רק בחקיקה רגילה. אנחנו מדברים עכשיו על חוק ההסדרים – זה קל וחומר. איך אפשר להביא רפורמות שבחקיקה רגילה לא הביאו אותן שנים בגלל התנגדות מקצועית ושל הכנסת עצמה, והיום מוציאים אותן ומביאים אותן מיד עוד בחוק ההסדרים? זאת הבעיה האמיתית של חוק ההסדרים הזה. אנחנו נצביע או לא נצביע, יש לנו זכות הצבעה – ודאי שזה דבר חשוב מאוד, ודאי שזה חלק מהדמוקרטיה שאתם לא מאפשרים. אבל אנחנו מדברים עכשיו על עצם הדיון בחוק הזה בהיקפו וברפורמות, ורק כדאי להביט על מה שהיועץ המשפטי כותב על החוק הזה. אני רוצה להגיד לכם עוד דבר בכנות. בסופו של דבר ההבדל שיש בין חוק ההסדרים הזה – מעבר למהות, לגודל ולרוחב של החוק הזה – זה התהליך. יושב-ראש הכנסת היה חלק מהתהליך. עבודה מרכזית בפיצולים ובצמצום חוק ההסדרים הייתה בתוך הקואליציה עצמה, לא באופוזיציה. האופוזיציה בכלל לא הייתה פעילה כל כך הרבה בעניין הזה. בעיקר הייתה הקואליציה. היא הייתה הדומיננטית לא רק בוועדות – מה לא להביא. אתם תחלישו במו ידיכם את עבודת הכנסת החשובה כל כך. עבודת הוועדות זה הדבר המרכזי בכנסת. אתם מוציאים, מנטרלים ומדירים דיונים מרכזיים ומהותיים. אנחנו נדון כאן בדברים על סדר היום שיש להם השלכות על כל דבר. אין בכלל הסבר לקשר בין התקציב לבין חלק גדול מהפרקים שיש פה. אבל גם בפרקים שיש פה זה לא רק שאין קשר לתקציב – אי אפשר ולא יהיה מצב כזה שיוכלו לדון בזה דיון אמיתי ומעמיק על ההשלכות לאזרחים. אנחנו יודעים מה זה חוק רישוי עסקים? כמה ועדות היו בחוק רישוי עסקים בהשלכות על הטוב והמוטב על בעלי עסקים ועל הרגולציה; אנחנו יודעים מה זה בחוק התכנון ובנייה שהוא חוק תקציב – כמה השלכות היו; על פינוי ובינוי ועל סמכות בתוך הרשויות המקומיות; אנחנו יודעים מה יהיו ההשלכות על דירה של אנשים, על המגורים שלהם ועל כל מהות חייהם? אנחנו נעשה את זה ככה בצורה מהירה? אי אפשר לדון בצורה מקצועית. אנחנו יודעים מה זה על סמכות של חוק נתיבים מהירים על קנסות ועל מידע שיש – ההשלכות שיהיו אחר כך על האזרחים. כמה פעמים משרד התחבורה הביא כל מיני רפורמות והצעות על הסמכות שניתנת לפקחים וסמכות לחברות התחבורה הציבורית, כמה קנסות יהיו ומה גודלן. הדברים שנעשים בדיון אחד ביום אחד – אי אפשר לדון עליהם בצורה רחבה. אחת הדוגמות הבולטות – חוק הכשרות. מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין חוק הכשרות לבין חוק ההסדרים? כתוב במפורש ששום שאלה היא לא תקציבית לשום דבר. עכשיו לקואליציה יש הסכמים קואליציוניים והיא צריכה לבצע את זה ועושה את זה בצורה דורסנית ופוגענית. אני לא מדבר על המהות של הדבר הזה ועל התהליך. זה חוק שיכול להיות בחוק ההסדרים? היעלה על הדעת דבר כזה? זה חוק כל כך מהותי בהיקפיו, בעובדים. אבל החלק המהותי בשינוי כל החוק הזה של כשרות בישראל שכבר קיים פה 70 שנה – אתם הולכים לעשות את זה בחוק ההסדרים. יכול להיות דבר כזה בכלל? אין דבר כזה, לא יכול להיות דבר כזה. זה לא מתאים לא רק בגלל היקפו. גם בגלל הקשר שלו לתקציב אבל בעיקר בגלל התהליכים. בתהליכים אתם הקואליציה לא עשיתם שום עבודה. אתם יורים לעצמכם ברגליים. אנחנו אומרים לציבור – החלק שעשיתם הוא חלק מינורי מאוד - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - החלק של יושב-ראש הכנסת היה חלק קטן. החלק המהותי אנחנו עשינו ואנחנו פיצלנו את זה כי בסופו של דבר אחרי חוק ההסדרים לא יישארו לנו דברים מהותיים שנוכל להשפיע ובאמת משפיעים על הציבור. אני לא זוכר שלא היה תהליך שאחרי עבודת קואליציה בתוך ועדות הכנסת וועדות אחרות שלא הורדנו דברים. בזה תיבחנו. אם תצליחו עכשיו להוריד דברים בחוק הזה בוועדת הכנסת אז אנחנו יכולים באמת להגיד שהכנסת עושה את העבודה; אם אנחנו לא מורידים בוועדת הכנסת ולא יהיו דברים שיתפצלו פיצול מהותי זאת ועדה של חותמת גומי. בזה אתה תיבחן כיושב-ראש הוועדה הזאת. אם לא תצא מהיום הזה בלי שפיצלת ולקחת את זה – לא עשית עבודה; אתה חותמת גומי של הקואליציה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני אתייחס למה שאמרת. אין לי ניסיון בכנסות קודמות. אני גם רואה שיש פה איזושהי התרפקות נוסטלגית על העבר וזה לא תמיד תואם את המציאות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> יושב-ראש, הכנסת עשה, בעיניי, עבודה טובה. הוא לא עבד לבד. אנחנו עבדנו יחד איתו. אני, לפחות, ניסיתי להביא לכאן את חוק ההסדרים עם כמה שפחות מחלוקות בתוך הקואליציה. לצערי, עם האופוזיציה הקשר, במקרה הטוב, הוא רופף. אם הייתם משתפים פעולה בעבודה איתנו - - חבר הכנסת מקלב, רגע אחד, אני לא הפרעתי לך. אנחנו בתקופה של חשבון נפש. אז כל אחד יכול לעשות את חשבון הנפש של עצמו. אבל מאחר שהיום הספורט הוא להכות ב"אשמנו, בגדנו", אז אתם מכים על שלי, ואני אכה קצת על שלכם. יכולתם לשתף איתנו פעולה. אתם לא משתפים פעולה - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עם מי לשתף פעולה בדיוק? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, תן לי, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עם מי? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עם מי? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, תן לי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עם מי? עם בנט? עם מי? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> עזוב, נו. אתה מדבר עכשיו על הכנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עם מי? עם מי? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בכנסת יושבים גם יריב לוין מצד אחד וגם אלקין מצד שני וגם הנהלת קואליציה וגם אתם - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אלקין זה דוקטור של ייעול מערך הכשרות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אתה מדבר איתי עכשיו על תוצאה, אני מדבר איתך על תהליך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני שיתפתי פעולה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - קווי היסוד של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> - - אתם טיפסתם על עץ – אני לא יודע כמה זמן - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתם כריתם בור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס אומר לי עכשיו: "אין ממשלה" - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין ממשלה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> - - אתם חיים בסרט. ק << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, מי נטע את העץ הזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי שם אותנו על העץ הזה? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי דרס את האופוזיציה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - חלומות רטובים, ואף אחד לא פתח את הפה אפילו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ניצן הורוביץ היה עסוק - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא דיברתי איתך על אופוזיציה. דיברתי איתך על 12 שנות קואליציה. לא דיברתי איתך כאופוזיציה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה הקשר לאופוזיציה? זאת הראיה - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה תפנים – יש פה קואליציה - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תסתכל מה עשה יושב-ראש ועדת הכספים לפני כל חוק הסדרים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> - - עם סדר יום קצת אחר משלך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה אומר? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תסתכל - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> סדר יום? - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מה לעשות? כן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> באו, הביאו לכם מסמך, שר האוצר - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא, לא אל - - - את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא רק הביא כמה פיצות וכולם התיישרו שם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שטויות אתם מדברים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הרבה תוספות זה היה, קרעי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רק אגיד לך כי פנית אליי: אתם מביאים פה הסדרים - - - שהיו כבר בחוקי הסדרים קודמים - - - והוצאנו אותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> שגית תודה בזה. יש פה פרקים שהיו כבר בחוקי הסדרים קודמים ולא היו ולא אושרו ועכשיו אתה מביא את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הקואליציה הפילה אותם. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כי הקואליציה הוציאה אותם. אבל טוב שאתה מזכיר את זה. כי גם כשחילקתם ועדות ולאורך כל תקופת הוועדה המסדרת מה שהיה פה – וטוב שאתה מזכיר לי את זה - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני מזכיר לך את זה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - סילמן לא ניהלה את זה לבד. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> את לא אמרת "עידית סילמן" כבר חמש דקות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. ישבו מעליה זאב אלקין וכל הצוות שלו ולחצו עליה ולחצו עליה ולחצו עליה. וככה זה נראה שגם עליך לוחצים ולוחצים ולוחצים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מפה הדר איך זה נראה עליי? איפה את רואה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה לחיץ. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> איפה את רואה את זה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - של ממשלה - - << אחרי_כן >> (אחרי כן הא) << אחרי_כן >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת סטרוק, איפה את רואה את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מעולם לא הייתה חגיגה כזאת לפקידי האוצר. אין להם מי שמעיר הערות. הם יכולים לכתוב כל חלום רטוב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני בקואליציה, ואני תומך בממשלה. תתפלא. הוא אומר שאין ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - שאין ממשלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תומך בממשלה זה לא חותמת גומי. מותר לך לומר לממשלה שזה תקציב אכזרי. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> יש גבולות לממשלה, ניר? אתם יודעים להציב גבולות? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> יש גבולות. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה כרגע מייצג את הכנסת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תקשיב. אני מייצג את הכנסת. אני לא הייתי הולך לבג"ץ, שיגיד לנו איך לעבוד. זה אתם הלכתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר עליך כחבר קואליציה, כיושב-ראש ועדה. אני אופוזיציה. אין לי השפעה. אבל אתם כקואליציה – זה בסופו של דבר משפיע על אזרחים השפעות מאוד מהותיות. איך תבוא אחרי זה לבוחרים? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם אתם לא חותמת גומי, תגיד לממשלה, לא מאשר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איזה ממשלה? למי? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לבנט. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למי? איזה בנט? איזה ממשלה? למי להגיד? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> רגע, אז יש ממשלה או לא? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אין ממשלה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> מלכיאלי, אתה אמרת, יש ממשלה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - פקידים בכירים בממשלה מבוהלים מהשר שלהם. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תנו, בבקשה, לחבר הכנסת קרעי לדבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה קודם כל לומר לגבי זה שאתה אומר, אני קואליציה ואני תומך בממשלה, אז גם כשאנחנו היינו בקואליציה והייתי חבר - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> רגע, רגע, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת מלכיאלי, תן לו לדבר. תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נכון שאתה קואליציה, אבל כחבר כנסת – אני חושב, ככה אנחנו ידענו לעשות, להפריד בין התפקיד של קואליציה ולתמוך בממשלה, לבין התפקיד כשאנחנו יושבים בוועדות וצריכים לפקח על עבודת הממשלה. וגם כששר האוצר בזמנו, ישראל כ"ץ, היה מביא לוועדת הכספים את החוקים של הקורונה, נלחמנו בו והגשנו הסתייגויות על החוקים שלו, כחברי קואליציה. אנחנו עשינו כביכול את העבודה שאתה קורא לה של האופוזיציה. אבל לא ראינו את זה ככה. ראינו שתפקידנו לשרת את הציבור, ואם יש משהו שהממשלה מביאה והוא בעינינו לא משרת ולא עושה את מה שצריך לעשות, הסתייגנו והגשנו תיקונים ונאבקנו עד שהרבה דברים השתנו, למרות שזו הייתה עמדת הממשלה וכביכול היינו צריכים לתמוך בה. יש לי הערה אחת לגבי מה שהזכרת קודם. אני חייב להשיב לך על חוק האזרחות שלא תמכנו בו. אז למרות שעבר זמן ועכשיו מנסים לשכתב את ההיסטוריה כאילו אנחנו התנגדנו לחוק שהוא ביטחוני וחשוב לקיומה של מדינת ישראל, אז לא, ההיפך הוא הנכון. אנחנו התנגדנו לחוק שהתברר לנו גם למפרע וגם לאחר מעשה, כמו שעיסאווי פריג' אמר, שהחוק הזה נועד להיות כפלסטלינה, כחומר ביד היוצר, בידיים של האחים המוסלמים, של התנועה האסלאמית. ולכן התנגדנו. לא חוק שהיה טוב למדינת ישראל, אלא זה היה חוק שהיה רע למדינת ישראל במתכונת שבה עבאס הוא זה שקובע והוא זה שקיבל, כמו ששמענו עכשיו, שאישרו גם 5,000 חריגים כמחווה לרב המרצחים או רב הטרוריסטים ברשות הפלסטינית. גברתי היועצת המשפטית, שגית, אני מסכים איתך שצריכים להיות חברי ועדה, אבל מצד שני, לא נשכח שכאופוזיציה יש לנו כלים פרלמנטריים כדי להיאבק על דברים שבעינינו לא בסדר, לא תקינים. ואחד הדברים המשמעותיים ביותר, וזה נראה דבר זניח, ייצוג בוועדה – בוועדת הכספים קיבלנו רק שני חברים. אז מה קרה? על זה אנחנו מחריבים את העולם? אבל תקציב המדינה, שלושת חוקי התקציב הולכים לוועדת הכספים. ואם לנו אין שם נציגות שתייצג את הציבור שבחר אותנו, את הפריפריה שצריכה את העזרה שלנו להיאבק בעשרות החוקים שהגיעו לכאן, אז חלק מהכלים שלנו לומר שזה לא בסדר, זה להגיד, אנחנו לא משתפים פעולה. זה המקדמי של המקדמי. אם המקדמי זה חברות בוועדה, אז קודם לזה זה הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני מזכיר לך, חבר הכנסת קרעי, וסליחה שאני קוטע אותך, שאושרה פה הצעת חוק להגדיל את ההרכב בוועדת הכספים, ומן הסתם יהיה לכם ייצוג - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עדיין יש רוב של שניים, רוב מיוחס - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אתה לא מדבר כאן על ייצוג. אתה מדבר על פער. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. גם ייצוג וגם פער. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - עוד לא הורחב. מה אתה מדבר? כרגע, מה קורה כרגע? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, כרגע אושרה הצעת חוק. זה מה שקורה כרגע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה אושרה הצעת חוק? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אושרה הצעת חוק להגדיל את חברי ועדת הכספים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא הצעת חוק שעברה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אושר לקריאה ראשונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אושר לקריאה ראשונה, בסדר. אבל בעיניי זה ברכה לבטלה, כי הרי לא הייצוג הוא הבעייתי, כי הייצוג, אנחנו יכולים לבוא ולהיות שם. הבעיה היא הדרך להשפיע, והדרך להשפיע זה דרך הייצוג ולא דרך כמות החברים בוועדה. זאת אומרת, דרך הרוב בתוך הוועדה, ולא הנוכחות בוועדה. ולכן, בעיניי, גם הסעיף בתקנון שאומר שלא תהיה זכות הצבעה לא אמור להיות תקף כאן. אתם כייעוץ משפטי של הכנסת אמורים לומר – כמו שבג"ץ אומר – זה לא חוקתי, זו פגיעה מהותית בדמוקרטיה. גם דבר כזה, לומר לאופוזיציה, אין לכם זכות הצבעה כי החלטתם להשתמש בכלי פרלמנטרי ולהיאבק על זכותכם לייצוג הולם כמו שהבוחר בחר אתכם בקלפי, זה בעיניי לא חוקתי ולא דמוקרטי. ואחרון חביב, לגבי חוק ההסדרים. אני מנסה להבין, שגית, כבר אמרו את רוב הדברים, אני לא אחזור עליהם, אבל האם יש משהו שבעיניכם הייתם קמים ואומרים, לא, זה לא יכול להיכנס לחוק ההסדרים? זה משהו שיש מניעה משפטית? האם בחוק ההסדרים בעצמו יש איזה שהן מגבלות לגבי מה יכול להיכנס בחוק ההסדרים? אם אני עכשיו בקואליציה ומכניס חוק לסגור את בג"ץ בתוך חוק ההסדרים – האם אתם כייעוץ משפטי הייתם נותנים לזה להיכנס לחוק ההסדרים? הייתם אומרים, אמרנו שזה לא מתאים אבל הם החליטו להכניס? האם יש גבולות? האם רפורמת הכשרות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה, אל תקלקל רעיונות טובים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה רעיון מצוין, אבל אני לא חושב שהוא צריך להיכנס בחוק ההסדרים. יש לי הצעת חוק כזו. זה צריך לעבור דיונים וזה צריך לעבור בחקיקה מסודרת, לשמוע את הטענות, ואז להחליט בסופו של דבר. אבל לא להכניס רפורמות כאלו, כמו רפורמת הכשרות, כמו הרפורמה בתכנון ובנייה, כמו הסעיף הבדיחה הזה שהזכרתי קודם, ובעיניי זה ממש בדיחה, לעדכן את הגדרת סרט לפקודת התעבורה. זה נכנס לחוק ההסדרים? באמת? יש משהו, שגית, שאתם תקומו ותגידו, לא, זה לא יכול - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה סעיף זה הסרט? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 13. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הליך העבודה בכנסת הוא כזה שיש הבחנה בין השלבים, כפי שהסברתי גם בתחילת הדברים. למשל, פרק המטרו הוא פרק שאני חשבתי שבאמת צריך היה לפצל אותו מלכתחילה. למה? כי מדובר בשינוי סדרים מאוד משמעותי, בעבודה שתיקח שנים רבות, בדבר שקשור בתשתיות, שלוקח הרבה זמן לבנות ולהתייחס אליהם. ולכן, אחד הדברים שעשה היושב-ראש, הוא אמר לאוצר, אם יש לכם בתוך פרק המטרו הגדול הזה משהו שאתם צריכים אותו לצורכי התנעת התהליך, והוא באמת דחוף לתחילת התהליך, כמו הקמת רשות המטרו לצורך העניין, אז את זה אפשר יהיה לכלול בהצעת חוק ההסדרים. לו כל פרק המטרו היה נכלל כאן, אני חושבת שזה היה מסוג הדברים שהיינו אומרים שהוא מאוד בעייתי. ועדיין, יש כאן גם פרקים מורכבים ובעייתיים, כמו הרגולציה, כמו הכשרות שהזכרת, וכמו עוד פרקים שאני לא עומדת עליהם כרגע, אבל אני חושבת שמופיע לכם מאוד מסודר בטבלה את העמדה שלנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין ספק. עשית עבודה מצוינת, שגית, בסדר, אבל - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רגע, רגע. אבל יש הבדל בשלבים של הפיצול. אתה מבקש שאנחנו נקום ונאמר שדבר לא יכול להיות בחוק ההסדרים. אנחנו יכולים לומר אותו רק אחרי לימוד שלו. יש הבדל בתהליך הלימוד של הצעת החוק. יש דברים שרואים מלמעלה ואפשר לומר אותם מלמעלה, ולכן נעשה אותו פיצול מקדמי על ידי היושב-ראש בשיתוף עם יושב-ראש ועדת הכנסת ובשיתוף עם גורמים נוספים שסייעו לכך בקואליציה, לבין השלבים המתקדמים יותר, כשהצעת חוק מגיעה לדיון בוועדה, אני יכולה לומר לך שכיועצת משפטית של ועדת הכספים, לא אחת ולא שתיים סברתי שלא מתאים להמשיך ולהתקדם בה במסגרת הצעת חוק הסדרים. לא יכולתי להגיד את זה לפני שההצעה הגיעה לוועדת הכספים כבר בשלב של ועדת הכנסת כי לא הכרתי את הפרקים לעומקם. אבל כשהיא הגיעה לוועדת הכספים וסברתי שההצעה לא אפויה מספיק, שיש בה פרטים נוספים שהוועדה לא תספיק ללמוד במסגרת הזמן שנשאר לה, זה היה שלב שבו המלצתי בחום רב ליושב-ראש ועדת הכספים לפצל אותה, להמתין איתה ולא מעט נושאים פוצלו לאורך השנים בוועדות שונות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל לא אפויה זה עניין אחד. לא קשורה בשום צורה להתייעלות כלכלית ולתקציב, זה עניין אחר. את זה את יכולה לראות כאן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל עדיין, בסופו של דבר, זו הצעת חוק הסדרים. הצעת חוק הסדרים היא הצעה שכרוכים בה נושאים שונים. אם בעבר ההנמקה היחידה לפיצול הייתה הנמקה של זיקה ישירה לתקציב, כיום זו לא ההנמקה היחידה שפועלים לפיה. ישנן הנמקות נוספות, וכפי שאמרתי, לאורך השנים, הכנסת ויושבי-ראש הכנסת הכירו בכך שהממשלה רשאית להביא לצד הצעת חוק התקציב גם רפורמות וגם תיקונים שונים אחרים שנראים לממשלה כדחופים או כהכרחיים או כחשובים במיוחד ומשמעותיים לאג'נדה הכלכלית והחברתית של הממשלה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, הכול יכול להיכנס בחוק ההסדרים מבחינתך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא בשלב המקדמי הזה. בסוף אני מסתכלת על הליך חקיקה תקין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כמה חוקים היו בהתחלה וכמה הורדתם? בוא נלך על מספרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היושב-ראש הוריד 15 נושאים - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> 15 מתוך כמה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מתוך 40 ומשהו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, מתוך 60 אולי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לא. 40 ומשהו. ירדו 15 נושאים. עוד שניים יפוצלו כאן. סוכם שהם בפיצול בהמשך, ונדמה לי שיש עוד הסכמות ביחס לתקציבים נוספים שתצטרכו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, עכשיו יש 52, שגית. 52 עכשיו יש. זאת אומרת, - - - הוא 67. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ויחסית לכנסות אחרות, כמה בדרך כלל יורדים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם ה-52 שיש כאן הם לפעמים פיצולים בתוך אותם נושאים. במקור היו, נדמה לי, סביב 45 החלטות ממשלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> וכמה בדרך כלל יורד? בדרך כלל הרוב יורד או המיעוט יורד? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה תלוי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בדרך כלל, שגית, את הרי יודעת את המספרים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין משהו שהוא בדרך כלל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש בדרך כלל. יש בדרך כלל. אנחנו מדינה שקיימת 70 ומשהו שנה. בטח שיש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמו שאמרתי, יש מספר שלבים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו יודעים את השלבים. אני לא צריכה סקירה. אני יודעת את התשובה. אני שואלת אותך. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני עונה. בשלב הראשוני, יושב-ראש הכנסת בדרך כלל מפצל סביב 30% - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא נכון. הרבה יותר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה מה שאני מכירה. יש יושבי-ראש שפיצלו הרבה יותר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הרבה יותר. נו, באמת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> את צודקת. יש יושבי-ראש שפיצלו הרבה יותר. אבל את שואלת אותי ככלל – אז מפצלים 30%. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את הרי יודעת שזה חריג מה שקרה עכשיו. אני בזכות דיבור? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> את דילגת על - - - << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תן למישהו ואז אני אדבר. אין בעיה. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> סליחה, מתי נדון בכנסת חוק ההסדרים לאחרונה? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בשנת 2018. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אורי, זה היושב-ראש הכי לא יושב-ראש כנסת שיש בנושאים האלה לפחות. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> זאת אומרת, לפני שלוש שנים. זאת אומרת שייתכן שנאספו בדרך עוד כמה נושאים שנבעו - - - שהממשלות הקודמות לא העבירו ולא הביאו חוק הסדרים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל רק שנה וחצי אין תקציב, חבר הכנסת בגין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת בגין, אני מתפלאת עליך שזה הטיעון, כי זה לא קשור לחוק ההסדרים. אתה יכול לדבר על התקציב. מה שהיא מדברת עכשיו זה חוק ההסדרים. חוק ההסדרים, במהותו, הוא בנוי בשיטה לא דמוקרטית. כל האירוע של חוק ההסדרים – אני אומרת את זה לא כי עכשיו אני חברה באופוזיציה, אמרתי את זה גם כשהייתי חברה בקואליציה, וכולם יודעים את זה וגם שגית יודעת את זה – הוא במהותו משהו לא דמוקרטי, וכל הרעיון הוא לשמור על כבודה של הכנסת כדי להעביר פה חוקים בצורה דמוקרטית ביותר. והאירוע הזה הוא קיצוני. אני אדבר על זה עוד מעט, כשתהיה לי זכות דיבור. אבל דווקא אתה, חבר הכנסת בגין, שהדמוקרטיה אמורה להיות נר לרגליך, לא אמור לתת לזה כסות כי זה לא קשור לתקציב בכלל. על התקציב אתם יכולים לדבר בנפרד. חוקים בהליך לא דמוקרטי זריז, בלי דיוני עומק, זה לא קשור לתקציב. זה הכול. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדבר על משהו מקדמי לפני שניכנס פה לסעיפים ולפיצולים. יש לנו בין 12 ל-16 ימי דיונים על חוק ההסדרים בוועדות. זה מה שהולך להיות. תעשו את החשבון מתי לפי החוק התקציב צריך לעבור עם חוק ההסדרים. יהיו לנו בין 12 ל-16 ימי דיונים בוועדות. אולי טעיתי, אולי 18, אבל זה פחות או יותר מה שספרתי. אדוני היושב-ראש, אם אני מוציא כרגע את ההתייעלות הכלכלית ואני מוציא את התקציב, יש לנו פה חוקים שהם בעצם רפורמות שבכיבוס מילים כאלה ואחרות הכניסו אותן לחוק ההסדרים. ונכון, היו יושבי-ראש כנסת כאלה והיו כאלה, והיו חברי כנסת כאלה וכאלה, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים על 44 חוקים. ואני ראיתי גם בתתי הסעיפים, אין קשר על פי רוב בין סעיף אחד למשנהו. אם אני מאשר לבנות מעון יום גם בלי היתר בנייה, ואני בעד שימוש במעון יום בלי היתר בנייה – זה לא אומר שאני אמור לקבל היתר בנייה בלי לשלם היטלי השבחה. להגיד שזה אותו סעיף, אותה רגולציה, כי זה פשוט אותה עירייה שנותנת – אני לא הייתי מגזים. אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך ולא לפרוטוקול. אני חושב שקודם כל אתה צריך לקבל החלטה עקרונית יחד עם חברי הקואליציה. אני יודע מה עמדתנו באופוזיציה, ולא משנה אם תהיה לנו עוד אצבע או פחות אצבע. זה לא רלוונטי. אתם כקואליציה צריכים לקבל החלטה עקרונית על מספר מתוך 44 החוקים – כמה אפשר ב-18 יום של דיונים בוועדות, תוך כדי דיון על תקציב וסעיפי תקציב כשהקשב של רוב חברי הכנסת נמצא בתקציב, תוך כדי דיונים על חוק ההתייעלות הכלכלית שיש בו 10 פרקים שהם משמעותיים ולכל אחד מהם יש משמעות. נכון שיש להם משמעות כלכלית ולכן אוטומטית הם נכנסים, אבל יש להם משמעות. והקשב יהיה שם. כמה, לדעתך, סביר שרפורמות יכולות להיכנס לחוק ההסדרים בתוך 12 עד 18 יום כשדנים על התקציב, דנים על ההתייעלות הכלכלית - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 30 ימים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין 30 ימי דיונים, כי בשבת לא דנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש, יש 30 ימים. תאמין לי שבדקנו אחד לאחד. בלי שבת, אדוני, יש 30 ימי פעילות של הכנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מתחילים בכ"ז. אני מזכיר לך. הפגרה נגמרת אחרי סוכות. << מנהל >> (היו"ר רם שפע, 12:16) << מנהל >> << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו עובדים גם בתשרי. גם בתשרי עובדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היית סגן ראש עיר וראש עיר. אתה יודע מה המשמעות – וקח רק את הפרק של תכנון ובנייה שיש בו לפחות 12 סעיפים שאני קראתי, מכל מיני סוגים, ולכולם יש משמעות. תסכים איתי שדיון רציני לא יהיה שם. אני אתן לך עוד דוגמה. הרפורמה בייבוא של האלקטרוניקה – אני לא מדבר על ייבוא פירות וירקות, עזוב את החקלאות. בוא נגיד שאנחנו רוצים לסגור את החקלאות במדינת ישראל. היא לא מתאימה למדינה הזאת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חס ושלום. אל תגיד את זה אפילו בצחוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עדיף שלא תהיה חקלאות. שיהיה רק הייטק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא יקרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רם, עזוב, לפי ההסדר נותנים להם פיצוי וזה יקרה. אתה יודע את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מסכים עם קרן ברק לגבי הגודל של חוק ההסדרים. הייתי שמח אם היועץ המשפטי של משרד האוצר יסביר את זה, אבל זה לא משנה. עובדתית, יש חוק הסדרים. - - - אפשר לאהוב את זה. אפשר לא לאהוב את זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אפשר להגיד שאתם - - - את המדינה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מדבר על דיון עקרוני. איתן, אתה בן אדם אינטליגנט ואתה צריך להבין את זה. אני אומר, תחליטו ב-44 חוקים – כמה? חמש? שש? שבע? כל אחד בפני עצמו הוא דיונים בוועדת הכלכלה של כמה ימים. ופה אתם עוקפים את זה. אני אומר, תעשו אתם חשבון סביר ונורמלי. תיקחו ארבעה או חמישה דברים. לא יכול להיות 44 סעיפים, חוץ מהתייעלות כלכלית, חוץ מתקציב. הוא לא רציני. אתם פוגעים באזרחים. את רוב החוקים קראתי, ואני מאוד מרוצה מהם. אבל לא יהיה דיון. הנפגעים לא יוכלו להביע את דעתם. השכנים שלא רוצים מעון יום. אתה יודע מה, ניקח חוק שאני מאוד בעדו, שמעון יום לא יצטרך רישיון. מעון יום אפשר להקים בדירת מגורים ללא רישיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. לא בדיוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך שימוש חורג. זה אותו דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בחלק מהמקרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם לא צריך שימוש חורג, הוא לא מגיע לעירייה, לשכנים אין מקום להביע התנגדות. אני בעד - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא מה שכתוב בחוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - -אבל צריך להיות מספיק אינטליגנט שיהיה דיון על זה. לא יהיה דיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גם פטור מהיתר צריך להגיע לעירייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פטור מהיתר כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> פטור מהיתר של מעון יום, שלפי הצעת החוק צריך להגיע לעירייה עם טופס בקשה לפטור. אם קראת את החוק - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יהיה לנו זמן לדון בזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל עדיין הם יכולים להתנגד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. אין. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אל תגיד לי לא. אני קראתי את החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה תבוא לוועדת הפנים של הכנסת ותקרא את החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> קראתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש לשכנים אפשרות להתנגד ולשלוח הודעה כך. ואם יש התנגדות של שכנים, יתקיים דיון בוועדה מקומית, והדבר הזה מעוגן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר'ה, אבל אני רוצה להפתיע אתכם. יהיה זמן לדון בזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תמשיך. רשות הדיבור שלך. תמשיך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תהיה רציני. עד כמה, לדעתך, דיונים יוכלו להיות בוועדת הפנים רק על הנושאים האלה של תכנון ובנייה? וראית כמה סעיפים יש לנו פה בתכנון ובנייה. זה לא מציאותי, זה לא הגיוני. אני אומר, תחליטו, ארבעה, חמישה. 44 נושאים – לא יהיה דיון ציבורי, לא יהיה דיון ענייני. אני אתן לך עוד דוגמה. הדיון על הייבוא של מוצרי אלקטרוניקה ואפטר שייב וכל זה – אלה דיונים, מהניסיון שלי, של לפחות יומיים בוועדת הכלכלה. אין לך את היומיים האלה. אין לך. קח טבלה, קח את החוקים שיש לך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> עשינו את זה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני כבר לא מדבר על התייעלות כלכלית בוועדת הכספים, שאין שום סיכוי שיהיה דיון כי יהיה דיון על סעיפי התקציב. הרי יש משרדי ממשלה ואתה מדבר על עוד 10 סעיפים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מציעה, תכניסו לחוק ההסדרים חוק 26 שעות ביממה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יפה. אשקול בחיוב, אורית. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תכניסו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אולי 28. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לכן, אני אומר לכם, אתם כחברי קואליציה, לא כחברי אופוזיציה - - - שזה הממשלה המושחתת עשתה, שזה הממשלה הכושלת - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו נגיד את זה כל דקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין שום בעיה. הכול בסדר. בסוף אתם תצטרכו להסתכל במראה לאזרחי ישראל ולהגיד להם איך העברת להם דברים כאלה בלי לקבוע את העמדות ומה המשמעויות שלהם. תודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תכניס, תכניס לחוק ההסדרים תוספת אחת, חוק 26, 28 שעות - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני אשקול את זה בחיוב. 26 כבר שמור למתמחים. בואו נמצא מאבק אחר. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. זכות הדיבור שלך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כל אחד מבקש את תשומת הלב של מישהו מסוים, אז אני מבקש את תשומת הלב של היועצת המשפטית. אני רוצה לשאול, מתוך ההקדמה שאת נתת לדיון הבוקר, לפני שעתיים, אני וכנראה כל אלה שנמצאים פה יכלו להבין שאת לא מרגישה נוח עם מה שמונח בפנינו. לא אני זה שצריך להעיר את תשומת ליבך ואת תשומת ליבכם של היועצים המשפטיים, אבל השקיעו הרבה מאמצים במדינת ישראל למעמד הזה של מה שקרוי יועץ משפטי. מתוקף תפקידך פה, את מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה או שזה רק בעיריות? את פה כעצמאית. אבל המושג הזה של יועץ משפטי, זה נהפך למעמד יוקרתי. למה? מכיוון שהצליחו להחדיר בראש של כולם שיועצים משפטיים יודעים להתעלות מעל כל מיני שיקולים שונים, מכל מיני אינטרסים ונגיעות אישיות, והם לגופו של עניין. יותר מדי מאמצים השקיעו כדי שהדברים האלה ילכו, בסופו של דבר, לפח. אז זה יכול לקרות פעם וזה יכול לקרות עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אמרתי קודם, אני לא חושב שאני זה שצריך לבכות על המצב הזה, אבל לפני 10 שנים מצבו של בית המשפט העליון היה הרבה יותר טוב בעיני העם מאשר היום. דברים שהציבור החרדי היה מדבר עליהם, לא העזו לדבר עליהם נציגים ממפלגות אחרות. היום, מבחינתנו, המצב משתפר. את נמצאת בסיטואציה מסוימת שכאן יציגו את השאלות, וכל אחד מהכיוון שלו יציג את השאלה אם זה מה שצריך להיכנס לחוק ההסדרים. עורכת דין שגית אפיק יכולה לומר כן, והיא יכולה לומר, זה גבולי, והיא יכולה לומר, זה לא. אבל היא יכולה לומר. לך יש אחריות למעמד הציבורי שהציבור רואה ביועץ משפטי. אז אני פונה אלייך, כי אני לא חושב שהשאלה פה בוועדה תתורגם לפי ההיגיון שחברי האופוזיציה ידברו ויאמרו וינסו לשכנע. זה ממש לא יהיה כך. אין לזה כל קשר. אנחנו יכולים לבוא עם הטיעונים הכי חזקים שרק קיימים, ולבוא עם טיעונים חזקים על סעיף כזה או אחר – זה ממש לא משנה אם זה יהיה שר האוצר שרוצה אותו, אם יושב-ראש הכנסת רוצה אותו, אם יושב-ראש הקואליציה רוצה את זה, או שבכיר בקואליציה או שר כזה או שר אחר, והכול גובר על מה שאת חושבת שצריך להיות. ואת, במו ידייך, יכולה לשמור על המעמד הרם של יועץ משפטי או לאפשר לרמוס יותר את המעמד של יועץ משפטי. וזה לא משנה יועץ בכנסת, כי הרי כשמעמדו של יועץ משפטי נרמס – אנחנו מכירים את היועצים המשפטיים, הם לא כאלה שבאמת יודעים להתעלות. הם מפחדים וכאשר הם חוששים הם לא יגידו כך וכך. לכן אני פונה אלייך, אולי את יכולה להציל את המצב, כי במסגרת קואליציה ואופוזיציה לא הולך לצאת פה שום דבר. לקואליציה יש עמדה, מה שהיא חושבת לעשות היא תעשה, כן טוב, לא טוב. את יכולה להציל את המצב. לכן אני פונה אלייך. אם את מסוגלת להרים את הכפפה הזו ולשמור על המעמד הזה, ולהוכיח שליועץ משפטי יש דעה, והוא לא נכנע לכל מיני שיקולים קואליציוניים ומה שיכולים לבקש ממך, אז אולי אנחנו ניכנס לכמה ימי דיון וננסה משהו. ואם לא, אז אנחנו נתקדם. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> מאיר, לא במקרה הוצעו 15 הצעות - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול לתת לה לחשוב על מה שדיברתי? << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> ואני מציע - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול לתת לה לדבר על מה שאני דיברתי? אתה הרי גם נמצא כבר בקבוצה כזו שלא אכפת לה אם רומסים את המעמד של היועץ המשפטי. גם אתה כבר נמצא בקבוצה הזו. אתה כבר נותן יד לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אוי, באמת, חבר הכנסת פרוש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ההערות שלו לא התקבלו. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אבל היא העירה. אז היא לדידו של חבר הכנסת פרוש - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא שההערות שלי לא התקבלו, חבר הכנסת פינדרוס. זו בדיוק התשובה. ראשית, כפי שאמרתי בפתח דבריי, וזיהית נכון, אני אכן הבעתי חוסר נחת - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שגית, שגית, בבקשה, רגע, תני רגע לי להשלים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אשיב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תני לי רגע. את לא חייבת לענות לי. אני מעדיף שלא תעני לי. תחשבי רק על מה שאני אומר. זה מה שאני צריך. אני לא צריך שתעני לי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ובכל זאת אני אבקש לענות לך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם את כבר עונה לי עכשיו, אז זה כבר לא טוב. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כמי שטיפלה בלא מעט חוקי הסדרים, אני בהחלט הבעתי פה חוסר נחת ביחס לחוק ההסדרים הנוכחי, ואפשר היה לשמוע את הדברים בשורות ומבין השורות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אבל איך זה יבוא לידי ביטוי? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יחד עם זאת, הדיון בוועדות הכנסת, בסופו של דבר, מתקיים בהצבעה. לכן פירטנו כאן ביחס לכל נושא ונושא את ההערות שלנו. אני לא חושבת שההערות האלה כבר לא התקבלו. אני חושבת שטרם קיימתם דיון. הניסיון לאורך השנים הוא כזה שמקיימים דיון על כל נושא ומצביעים ביחס לכל נושא, וביחס לכל נושא יש לכם את ההערות הספציפיות שלנו ואת ההסברים שלנו. אני חושבת שאמרנו את הדברים בצורה מאוד בהירה וברורה. ושוב, לייעוץ המשפטי לכנסת תהיה הזדמנות נוספת ביחס לפרטים, כי בסופו של דבר, הבטחת הליך החקיקה והדיון האמיתי נעשה בוועדות. כמו שאמרתי קודם, הדיון בפרטים ייעשה לאחר מכן בוועדות. אני בהחלט מקווה שהוועדה הזאת תמצא לנכון לפצל עוד מספר נושאים להליך חקיקה רגיל, גם כדי לשמור על מעמדה של הכנסת, גם כדי לאפשר לוועדות לדון בפרקים בצורה מסודרת ולא להעמיס על אף ועדה יתר על המידה, אבל הדיון האמיתי יימשך גם בוועדות הכנסת. ואני בטוחה ששם ישמור הייעוץ המשפטי לוועדות ולכנסת על מעמדו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> סיימת, חבר הכנסת פרוש? אני רק רוצה להגיד, חבריי, שאנחנו חושבים שנכון יהיה לעשות עוד מעט הפסקה מסוימת לארוחת צהריים. יש פה בערך עוד חמישה-שישה דוברים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. תן לנו לדבר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - אל תגיד ארוחת צהריים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בצום גדליה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשה הפסקה בשעת תפילת מנחה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מקבל ומתנצל. בסדר גמור. נעשה הפסקה, כל אחד לצרכיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הסיפור לא היה זה. אלא מה שאני רוצה לומר זה שיש פה עוד כמה אנשים שיש להם זכות דיבור, אז אני רוצה לאפשר להם. ואני רק אומר, מי שרוצה לצאת להפסקה, שייקח בחשבון את זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל הדיון הוא רק עד 15:00. מה עכשיו ארוחת צהריים? אתה לא עושה הפסקות באמצע דיון עד 15:00. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הכול בסדר. זה נהוג. שום דבר חריג. מיכאל מלכיאלי, בבקשה, זכות הדיבור שלך אם אתה רוצה. אתה אינך חייב. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שרוב הדברים שרציתי להגיד כבר קדמו חבריי בטוב טעם ונימקו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מאוד מעריך את זה שאתה ככה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חכה, הוא ידבר עכשיו שעה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ברור. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, לא. לחברי הקואליציה הנכבדה, ואתה, רם, כיושב-ראש הוועדה, אני רוצה לשאול שאלה כזאת – אנחנו קיבלנו פה חוברת, ואני עברתי על חלק מהדברים גם קודם, וכשמגיע צירוף של כל כך הרבה חוקים ואין קשר בין שורה לשנייה, אבל דברים שמקיפים את כל חיינו, אתה מחפש איזושהי בשורה אחת, שנוכל להגיד לאזרחים – איך אמר ניר קודם? יש ממשלה בישראל. לבוא עם בשורה אחת לפריפריה, בשורה לחלשים, בשורה לאנשים. גם ידידי בני בגין דיבר על זה מקודם, שלוש שנים לא היה תקציב, נכון - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שנה וחצי. שנה וחצי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> נכון, לא היה תקציב. אוקיי, אז ברוך השם, יש ממשלה, יש תקציב. אבל מה בתקציב? מה כתוב פה? איזו בשורה יש לאנשים החלשים? שום דבר. עכשיו הגדילו לעשות שחוקים שגם אין להם שום קשר והשפעה בנושאים כלכליים ישירים – ואני אביא את הדוגמה שדיברו עליה קודם, כל נושא מערך הכשרות. אני לא יודע מי כתב את זה ככה, הכותרת היא ייעול מערך הכשרות. ריבונו של עולם, כל מי שמבין בכשרות יודע שיש פה הכול חוץ מייעול מערך הכשרות. יש כאן פוליטיקה למתן כהנא, יש כאן פוליטיקה לבנט, מסכן, שיש לו כל כך הרבה יצר כאילו לדפוק את הרבנות, לחסל את מעמדה של הרבנות. אבל בין כל הפוליטיקה הזאת לבין חוק הסדרים כלכלי, ודאי שאין שום קשר בין אחד לשני. מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין החוק הזה לבין חוק התקציב שרוצים להצביע על הכול בחבילה אחת? והכי חמור מכל זה – כולנו זוכרים שהכנסת ה-20 נפלה כי ליברמן רצה שחוק הגיוס יעבור ככתבו וכלשונו. הוא חזר על זה כל הזמן, ככתבו וכלשונו. ואנחנו ניסינו בכוחותינו הדלים להסביר לאדם הזה שאין שום חוק בכנסת שנכנס ויוצא ככתבו וכלשונו. אין דבר כזה. תמיד לוועדות הכנסת יש את הסמכות, את החובה, זה התפקיד שלהם, לייעל את החוקים. הגשנו לא מעט הצעות חוק שעברו, והן עברו הרבה תהפוכות מהטרומית ועד הקריאה השלישית. זו המהות, זה התפקיד של הכנסת. וזה לא קרה בחוקים האלה. הממשלה נפלה על זה. למה? כי הוא התעקש על ככתבו וכלשונו. האם אנחנו חושבים שהחוקים האלה שהממשלה מביאה – אתם כחברי קואליציה, אתה, רם שפע, מסוגל להגיד לקואליציה, החוק הזה לא נכון לעת הזאת? דיבר גינזבורג על הסיפור של המעונות. הוא נושא גדול מאוד, ואני תומך בו. הוא חוק טוב. האם אפשר להעביר אותו ביום או יום וחצי בדיונים? לשמוע צד שני? כל החוקים שיש כאן – מישהו יכול לקיים דיון אמיתי? או שאנחנו נבוא כמו בובות אופוזיציוניות שנצביע נגד? אתם כמו בובות קואליציוניות? אז חבל על כל האירוע הזה. להגיד שהכנסת הולכת לעשות דיון אמיתי – הרי דיון אמיתי לא יהיה פה. רם, אתה לא מסוגל, וחברי הקואליציה לא מסוגלים בהרכב הזה להגיד לממשלה, החוק הזה לא מתאים לכאן. למה? כי כל אחד חס על הממשלה, אולי ביבי יחזור באיזה יום, זה פחד פחדים. הסיפור הזה שלכם גורם לכם לעשות דברים שאתם לא מאמינים שהייתם עושים. ביום ראשון אין לנו זכות הצבעה אפילו. אנחנו לא מבכים מרה על זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין לך כבר יועץ משפטי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא, הנה, ארבל פה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ארבל רוצה ששגית תשב פה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> היועצת המשפטית של הוועדה פה - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מצוין בשבילי. כשאנחנו ניתקנו קשר עם הקואליציה, זה לא כמו ילד קטן, אני לא מדבר איתך. אנחנו לא שם. זה הצעד המחאתי שלנו שאנחנו לא מאמינים שאפשר לשנות בקואליציה הזאת כלום. אתם הלכתם שבי אחרי בריונים שלקחו מכם את כל הכוח. יש בכירים ממשרד האוצר, ואנחנו שומעים את זה, יש להם שר בריון, מפחיד, מי יכול להתעמת איתו? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בוא נשתדל לא להשתמש במילים האלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רם, כשהוא רצה לזרוק אותו ואת המשפחה שלו עם מריצות למזבלה – אז בריון הוא כן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מקשיב לכם, אבל עדיף לא להשתמש במילים האלה פה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדם עדין הוא לא. אנושי הוא גם לא. אמפתי הוא גם לא. תשאל מחוץ לחדר הזה את הבכירים במשרד האוצר אם הם שמחים לשבת איתו בישיבה. הרי אתם מפחדים פחד מוות ממנו. תראה איך הם נראים. מבוהלים. תראה איך אתה נראה, אתה מבוהל, כן. אני זוכר אותך עם שרים קודמים, היית יותר מחויך. תראה איך אתה נראה עכשיו. זה לא אימת הדין. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, לא נעים לומר אבל נראה שקרן ברק צדקה לפני כמה דקות, כשאמרה שאחרי שאתה מסתייג שכנראה לא תדבר כבר, דקות ספורות עברו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני תמיד צודקת. תמיד צודקת. תזכור. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תנסה לתמצת את הדברים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - שהוא נגד המסמך הזה. הוא אדם שרוצה לייצג גם את הציבור החלש במדינת ישראל, ואין לו בשורה פה. אבל מה הם יעשו? יש להם שר – אני לא אגיד בריון. איך אני אגיד את זה? אדם מאוד לא סימפתי. הוא לא היה מוכן להיות איתו בחדר לבד ולהגיד לו את מה שאתה חושב. ואנחנו באים וכל הציבור כאן באים לוועדות אחרי זה להצביע נגד דברים שהוא מביא. לכן אני חושב שפה המקום שלכם כדרג משפטי, ואני לא אוהב לפנות אליכם כעזרה, אנחנו מסתדרים לבד. אבל הפעם יש שר אוצר – אנחנו מפחדים, לא יודעים להסתדר איתו. הוא משליט אימה על הקואליציה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אה - - - << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה לא? מה לא? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הוא לא משליט אימה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא משליט אימה. הוא מביא את הרפורמה ברב-קו והוא לא יודע מה זה רב-קו. אתה חושב שהוא מבין ברפורמות שהוא מביא? הוא לא מבין. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מיד אתייחס לזה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא חייב. אני לא אכעס עליך. אני חושב שאתם בקואליציה צריכים להתכנס, לדבר אחד עם השני, להבין כמה אתם מסוגלים להיות אופוזיציה לממשלה. אמר פה חבר הכנסת הרב מקלב – כשאנחנו היינו בקואליציה, התנגדנו לדברים שכחלון הביא. חשבנו שזה לא נכון. חשבנו שאלה דברים שלא צריך לעשות, והוא קיבל. נכון שהוא היה יותר נחמד, אבל עדיין זכותך כחבר כנסת נבחר לומר את זה, לא לפחד. אנחנו מגבים אתכם. תגידו את מה שאתם אומרים במערכת הבחירות. איפה אמירה חברתית ואיפה ניהול מערך הכשרות? ואני לא בא אליך בטענות. ניר שברח מפה, הוא כאדם דתי - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הוא לא ברח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא ברח. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הוא לא ברח. שאלתי אותו אם הוא רוצה שאחליף אותו לכמה דקות. דבר ראוי לעשות למי שמנהל במשך שעות את הישיבה, והוא אמר, בסדר גמור, כמה דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אני מעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת קרן ברק. בסדר? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה להגיד לך לפני זה, רם, באופן ישר, אנחנו - - - את זה. אבל אני חושב שצריך להגיד את זה. הוויכוחים שהיו בין יושב-ראש ועדת הכספים לשר האוצר היו ויכוחים גדולים, חלק עם פשרות, עם הבנות או בלי הבנות. אנחנו הרי יודעים שלא יהיו ויכוחים בין יושב-ראש ועדת הכספים דהיום לשר האוצר. אנחנו יודעים שלא יהיו. אנחנו יודעים שזאת המציאות. לכן האחריות של ועדת הכנסת היא אחריות הרבה יותר גדולה. המקום היחיד שעוד אפשר לעשות זה. אם אנחנו רבים שהקו האחרון בוועדת הכספים – אין קו אחרון של ועדת הכספים, לא יהיה קו אחרון. לכן, מה שלא יהיה פה, הכול יאושר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רק אגיד שיש פה לא מעט דברים שאני כמובן לא מסכים איתם, אבל בסדר, אני אתן לכם להמשיך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה מתועד - - - אתה מפחד ממנו - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מלכיאלי, אבל בוא נשמע - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם חבר סיעה - - - חייב אבטחה. למה אלי אבידר קיבל אבטחה עכשיו? לא בגלל שהוא שר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מלכיאלי, נגמרה זכות הדיבור שלך, ורק עוד בקשה אחת קטנה, ועכשיו אמיתית, לא הלצה. שגית יצאה לכמה דקות, ארבל יושבת כאן. אני חושב שצריך לעשות הבדלה בין להתייחס אלינו, חברי הכנסת, לשר ליברמן, מה שאתנה רוצה. בעיניי, את הדרג המקצועי צריך להשאיר - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> חס ושלום. לא - - - אליכם. אתה אדם נורמלי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא. תוציא את הדרג המקצועי מהדיון הזה. הם עובדים מקצועיים של המשרד - - - << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> להיפך, אני מגבה אותם. אתה רואה אותם כמובן מאליו. אני מגבה אותם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא. ממש לא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם מאוימים עכשיו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, מלכיאלי. חברת הכנסת, את רוצה שנעבור למישהו אחר ונחזור אלייך? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תעביר למישהו אחר, אלא אם כן היא לא מתכוונת לחזור. היא מתכוונת לחזור? תבדוק קודם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מניח שכן. אני לא דיברתי איתה תוך כדי כי אני פה איתכם. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, זכות הדיבור שלך. קרן ברק, נחזור אלייך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כששגית תהיה פה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> קרן, את מחכה ליועצת המשפטית? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה את שגית, כן. מה, למי אני מדברת? - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, רגע. היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, רצה להתייחס. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא. אני אדבר. אני אדבר. רם, רם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר. מקסימום נחזור. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא. אני מוכן לדבר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל אתה יודע, זה פעם אחת זכות דיבור. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הבעיה. יש לי ב-13:30 מנחה. אני לא רוצה לפספס. אם היא תחזור קרוב לזה, אני כבר לא אהיה פה. אז אני אדבר עכשיו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> קיבלת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנה היא חזרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרן פספסה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> קרן, את רוצה לפניי? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יאללה, אני באווירה טובה פה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קרן, דברי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני מתנצלת. קודם כל, אני רוצה לעשות איזשהו סיכום על כל מיני דברים שנאמרו פה. מה שחברי, חבר הכנסת פרוש, אמר, שתפקיד היועצת המשפטית הוא לא רק לייעץ, הוא גם להניף דגלים אדומים במצבים מסוימים, ולא רק בסוף, ברגע של סעיף – אתה מפריע לי, איתן. אני לא יכולה ככה. אבל כמה פעמים אני אגיד לך את זה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שמה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתם מפריעים לי כל שנייה עם האוזן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא התכוונתי להפריע לך. לך בטח שלא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> טוב. אז התפקיד של הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא להניף דגל אדום. לא להיות חותמת גומי, בטח לא של היועץ המשפטי של משרד האוצר, ואתה יודע, יש לנו ביום יום, מאה פעם ביום, חילוקי דעות, אנחנו לא מסכימים איתו כמעט על שום דבר. אני לא חושבת שהסכמתי איתו אי פעם על משהו, לא כשהייתי בקואליציה ולא כשהייתי בשום תפקיד שלי. ולכן התפקיד שלך, בעיניי, ואולי את לא מזהה אותו, של לדאוג לכבודה של הכנסת, שלא יהיה במסלול הידרדרות. הוא נתן את בג"ץ כדוגמה, אבל יש הרבה מאוד מוסדות שמעמדם הולך ומידרדר. ויש לך פה תפקיד מכונן בעת מאוד מאוד קריטית, להבין שהתפקיד שלך הוא להרים דגל אדום ולא לתת למקום הזה ולחקיקה פה ללכת ולהידרדר. את יודעת כמה אני מכבדת אותך ברמה האישית, אבל אם את יושבת כאן ומסבירה לנו לגבי הסעיף בתקנון שדנו עליו לפני כן, שזה מעמדה של הכנסת וכל אחד חייב לדעת באיזו ועדה הוא נמצא כי זה נותן לנו את הכבוד של הוועדות ואנחנו צריכים להתמקצע, גם ארבל אמרה את זה וגם את אמרת את זה, וזה מאוד מאוד חשוב, וזה לא סתם סעיף תקנוני, אלא יש לו משמעות. ובאותה נשימה, להבין שבאותן ועדות יושבים חברי כנסת נורבגים שאין להם שום יכולת להרים שום דגל אדום גם אם הם ממש רוצים. הרי השר שהם התפטרו בגללו, יושב ונותן להם חוקים להעביר, הוא נתן להם את אותו חוק להעביר, הם יושבים בוועדות והם חייבים להעביר לו כי הרי זה השר שבגללו הם יושבים פה. זה כמו מוטציה כזאת של בן אדם שיושב בלי שום מעמד, בלי שום יכולת לקרוא תיגר על שום דבר. אז מה אם הוא יושב בוועדות וכביכול מתמקצע? אז הוא כן כשיר לשבת ולקבל החלטות, ואנחנו כממלאי מקום, ותאמיני לי, אנחנו הרבה יותר מעמיקים והרבה יותר רציניים גם אם אנחנו ממלאי מקום מאשר כל אחד פה שהוא חותמת גומי, ואין לו שום יכולת להגיד כלום על שום דבר, ולזה את נותנת הכשר ואת אומרת, הוא כן יכול לקבל החלטות, הוא כן כשיר, השם שלו עבר ליושב-ראש הכנסת והוא יכול להתמקצע ודעתו נחשבת, ואני כממלאת מקום, שאני פי אלף מעמיקה ורצינית, יושבת פה הרבה יותר ממנו ויש לי יכולת להביע את דעתי, לי אין? - - - תחשבי במאזניים האלה – ואת בן אדם רציני – מי מבין שנינו יותר מעמיק ויותר רציני ויותר מחויב לציבור ולייצג את הציבור באמת, ולא לייצג את שולחו ולהיות חותמת גומי. ולכן זה מאוד מאוד חרה לי שאמרת את זה כי זה זועק לשמיים. ואם יש פה בעיות תקנוניות בכנסת הנוכחית הזאת בגלל כל הסיפור הזה, אז פי אלף יותר גרוע זה הסיפור של הנורבגים שהם כמות לא מבוטלת, זה לא אחד, שניים או שלושה, זה 20 ומשהו שאין להם שום מעמד פה. כלום. כלום. הם פשוט בובות, רובוטים של בובות. אין להם שום מעמד והם לא יכולים להגיד כלום. אם כבר מתאימים את התקנון, אז מתאימים אותו לעת הזאת גם באירוע הספציפי הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני נכנסתי בנורבגי - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גם באירוע הזה היית מיעוט, ולא מה שקורה עכשיו. אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי חוק ההסדרים. כמי שנמצאת פה, לא משנה באיזה כובעים, כבר עשרות שנים בבניין הזה, ויודעת ורואה איך חוק ההסדרים מכלה כל חלקה טובה בדמוקרטיה הישראלית, ואיך פקידי האוצר מביאים מה שבא להם, איך שבא להם. הרי לא אני אמרתי את זה. אמר את זה הפרשן של ידיעות אחרונות, גדי אור, שהוא לא מחובבי הקואליציה שלנו, אי אפשר להגיד עליו כלום. הוא בעצמו כתב בכותרות שלו, גדי אור כתב. אפילו פקידי האוצר, ותאמיני לי, הם המקורות שלו, לא האמינו שכל העיזים שהם הכניסו גם נשארו שם. הוא כתב את זה. לא אני אומרת. אומרת חברת הכנסת לשעבר שלי יחימוביץ', שגם היא לא מהמחנה שלי, איפה חברי הקואליציה? איפה הם? וזה הסיפור כולו. הם היו רגילים בעשור האחרון, לטובת הציבור ולרעתם, שיש להם פייט, שהם באים מול שר מכהן ומול חברי קואליציה, גם אם הם בקואליציה, מול שרים ומול ממשלה, והם צריכים להילחם. אז הם שמים הרבה מאוד דברים כשהם יודעים שחלקם יצאו. הם רגילים למנגנון הזה, הם רגילים לפייט, הם רגילים למאבק, הם רגילים שיש מישהו שמייצג את הציבור מולם, מול כל הגחמות שלהם. הגיעה ממשלה חדשה, אפס ניסיון, השרים בכלל לא מגיעים לכנסת, הם לא יודעים מה זה פוליטיקה בכלל, הם לא יודעים מה זה כנסת, הם יושבים כמו מנכ"לים. מה זה השרים היום? הם כמו המנכ"לים של המשרד שלהם. תסבירי להם מה ההבדל בין שר לבין מנכ"ל משרדו, כשכולם נורבגים. הם יושבים בכלל במשרדים שלהם, לא מגיעים לכנסת, לא מבינים בכלל מה זה פוליטיקה, לא יודעים מה זה לשבת בוועדות ולשכנע, הם לא מבינים כלום, הם לא חיים בכלל את האירוע הזה, ולהם אין שום פייט. כלום. כל מה שהם רוצים, עובר להם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל הפייט הוא עכשיו. הדיון - - - הוא עכשיו. כך היה כל השנים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל הפייט מתחיל לפני כן. שגית, לא נכון. הפייט מתחיל לפני כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הדיון הוא עכשיו, והיושב-ראש יצא להפסקה בכלל. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שנייה, רגע. תנו לי לסיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין פה אף חבר קואליציה. רק דיון של אופוזיציה. יש פה רק שני חברי קואליציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שנייה, רגע. פינדרוס, תן לי רגע לסיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מתנצל. את אומרת דיון, אני מסכים איתך, אבל תראי איך זה נראה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אין פה חברי קואליציה, אין פה שרים. מי כמוך יודע שכשאנחנו היינו, השרים עצמם היו מגיעים כדי לשבת ולהסביר. פה אין כלום. זה בכלל לא מעניין אף אחד. הם שולטים היום בממשלה. אם הייתי חושבת שכל השכל אצלם – סבבה. אבל אני לא חושבת את זה. אני חושבת שהם לא פועלים לטובת הציבור. אני לא חושבת שהם הכי נוראים בעולם. אני חושבת שיש להם פריזמה מאוד מאוד צרה, והתפקיד שלנו הוא לפתוח את המעגל ולעשות דיון הרבה יותר מעמיק מהפריזמה שלהם. אבל מה קורה היום? יש ממשלה מתפקדת שלוקחת כל מה שהם אומרים, שמים את זה פה, כנסת שאף אחד לא יושב פה בכלל. כמו שהוא אמר, כולנו פה אופוזיציה. אין פה אף אחד מהקואליציה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חודשיים לא הייתם פה. על מה אתם מדברים? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא מתכוונים אפילו להילחם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אפילו לא באתם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, תן לי רגע לסיים. הרי אנחנו מכירים את התהליך. מגיע משהו מנופח, יושב-ראש הכנסת מסנן הרבה יותר מחצי בדרך כלל, נשאר המיעוט, המיעוט נשאר, לא הרוב. בחוק ההסדרים יושב-ראש הכנסת נלחם על מעמדה של הכנסת. הוא משאיר בחוק ההסדרים את המיעוט. אחרי שהוא משאיר את זה, יושב-ראש ועדת הכנסת, חברי היקר, עוד יותר מצמצם את זה. יש כל כך הרבה שלבים שבהם זה מצטמצם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הנה, זה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה לא מצומצם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי את יושב-ראש ועדת הכנסת מה הוא מתכוון לצמצם, ואז הוא יצא. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא קורה - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הדיון - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז אני אומרת לך שיושב-ראש הכנסת משאיר את המיעוט, לא את הרוב, לא 30% יורד, 70% יורד. הרוב יורד, ואחרי זה הוא מנפה את זה עוד. זה האירוע. אני לא אומרת לך את זה ממקום אופוזיציונרי. הרי עד לפני חודשיים היינו בקואליציה והתנהלנו כמו קואליציה, ונלחמנו. אני כחברת קואליציה נלחמתי מול השרים שלי, רם שפא וניר אורבך. זו לא בושה להילחם מול השרים שלך למען הציבור. זו לא בושה להוריד דברים מסדר-היום. אנחנו רק עכשיו החלפנו צדדים. אבל כשהיינו שם, גם פינדרוס, כולנו נלחמנו למען הציבור. זה הסדר. לא יכול להיות שאתם כל הזמן רק חותמת גומי של פקידות. עם כל הרצון הטוב, לא כל השכל אצלם. גם אם אתם מכבדים אותם יותר ממני, עדיין לא כל השכל אצלם. אני אתן דוגמה טובה. רם שפע – אני עכשיו אפרגן לך דווקא – לקח נושא אחד, חקלאות, אז פתאום היה ייצוג לחקלאות, פתאום. אבל איפה כל שאר הנושאים? והוא הצליח לפצל את זה. אין לאף אחד משאר הנושאים לוביסט כמו שרם שפע היה לחקלאות. אז כולם נשארו בפנים. זה הנושא היחיד שחבר כנסת לקח אותו כנושא אישי, והוא הצליח להוציא אותו. אבל איפה שאר הנושאים ואיפה שאר חברי הכנסת של הקואליציה? אנחנו התנהלנו אחרת לחלוטין. אנחנו אלה שעשינו בדיוק הפוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - אני נלחמתי נגדכם כשהייתי בקואליציה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו נלחמנו והצלחנו. מה שרם שפע עשה, אולי בגלל שזו המפלגה הדמוקרטית היחידה – הנה, רואים, כשיש מפלגות דמוקרטיות, כמו אצלנו, אז יש אנשים שפועלים למען הציבור ששלח אותם. אין בקואליציה הזאת אף אחד שיושב וחושב שהוא שליח של הציבור ששלח אותו ונלחם עבורו. אף אחד. חבר הכנסת אורבך, אני מצפה ממך, גם לך יש ציבור. תילחם לפחות לציבור שלך, אם לא לציבור שלי. לציבור שלך לפחות תנסה להילחם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין לו. אין לו. קרן, זה בנט מינה את ימינה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יש לי עוד משהו לומר ברמה האישית לנושאים שחשובים לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כיו"ר השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, אני שואלת אתכם, חבריי היקרים – בקווי היסוד של הממשלה הזאת, אתם הכנסתם את זה לקווי היסוד, לא אני. שמתם לדאוג לזכויות סוציאליות ולשים רשת ביטחון לעצמאים. זה בקווי היסוד שלכם. אני לא שמתי את זה בקווי היסוד כשאני הייתי בקואליציה. אני נלחמתי על זה מול הקואליציה שלי והבאתי הרבה מאוד הישגים. זה אצלכם בקווי היסוד. מאז ששמתם את זה בקווי היסוד, פה נגמר האירוע. איפה רשת הביטחון לעצמאים ולעסקים קטנים בתוך חוק ההסדרים? אם כבר משהו היה צריך לשים ראשון, לפני הכול, זה היה זה, היה מנגנון של תגמול לעצמאים ולעסקים הקטנים והבינוניים, שנלחמים מבוקר עד ערב, וכל פעם אתם שמים להם סגרים, ורבע סגרים, ושלושת רבעי סגרים, אבל לא מפצים אותם בכלום, שום מענק, שום כלום. אז לפחות תגידו להם, אנחנו צופים פני עתיד, בוא נשים את רשת הביטחון בחוק ההסדרים. את הדברים החשובים באמת, שעליהם התחייבתם בקווי היסוד שלכם, אתם לא עושים. זה מה שיש לי לומר. וצר לי עליכם. ואני אומרת לכם, תגלו עמוד שדרה, ותייצגו את הציבור שלכם. זה יועיל גם לכל המדינה וגם לציבור שלכם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת ברק. חבר הכנסת יבגני סובה רוצה להשיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אגב, קרן, היה עוד נושא, של הזכאות למשכנתאות, שגם היה בחוק ההסדרים. והלכתי למיקי לוי, יושב-ראש הכנסת, ואמרתי לו, אתה לא יכול להרשות פגיעה בחלשים ביותר בחוק ההסדרים, והוא אמר לי, אני דואג להוציא את זה משם וזה יצא משם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה יצא? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להעלות את הניקוד לזכאות למשכנתא, רצו להעלות מ-600 ל-2,000, מי שיכול לקבל הטבות בזכאות. זה היה במקור, ופניתי ליושב-ראש הכנסת במליאת הכנסת, אגב, הוא ישב שם. והוא כתב לפניו ואמר, אני מוציא את זה החוצה. אז זה יצא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז רק משפט, חברים. כולם פה מקבלים זכות דיבור ארוכה, אבל בואו ננסה מעט יותר לתמצת. אני ברוחו של חבר הכנסת אורבך, מבחינת לאפשר זכות דיבור. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> למה - - - לניר לצאת כדי לנוח או משהו? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> קודם כל, ניר חזר כבר מזמן. ושנית, זה בסדר גמור. זה נהוג. מדי פעם מתחלפים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא שאתה לא מוצא חן בעיניי, אבל בכל זאת, הוא היושב-ראש. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני שמח שאמרת שאני כן, אבל זה לא הנושא. הכול בסדר. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אני אומר את האמת. אני יצאתי לשירותים לכמה דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, צרכים אנושיים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אם זה מפריע לכם, אנחנו יכולים תיכף להתחלף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צרכים אנושיים. אין שום בעיה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> רם, מה סדר הדוברים? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> סדר הדוברים כרגע: חבר הכנסת אבי מעוז, חבר הכנסת יבגני סובה, ואחר כך אנחנו מסיימים ויוצאים להפסקה עם אסי מסינג. בבקשה, אבי מעוז. סיכמנו על תמצות. בואו נבזוק את - - - בנושא הזה. << דובר >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר >> ננסה. תודה רבה. אני קטונתי. א', כל מה שאמרו חבריי, קדמוני חבריי ואני מסכים איתם. אני גם חדש פה בכנסת. אומנם הייתי קצת במערכות האלה, אבל מהצד השני של המתרס. אני חדש פה וחזקים עליי דבריה של חברת הכנסת קרן ברק על איך שהדברים צריכים להתנהל, וגם מה שאמר חבר הכנסת מלכיאלי. אני רוצה לפנות בשאלה ליועצת המשפטית. עוד לפני שהגעתי לפה, אני הקשבתי לדברייך באריכות, ואני גם מאוד מעריך את המסמך שהכנת לנו. אני מצטרף לדברים שאמרה חברת הכנסת קרן ברק, וגם מה שאמר חבר הכנסת פרוש, על התפקיד של הייעוץ המשפטי, ואני מנסה להבין את המילים שאת כתבת בעצמך. אני לוקח כדוגמה את מהפכת הכשרות. אני רק רוצה להקדים ולומר, מהפכת הכשרות נוצרה במוחו של השר לענייני דתות מתן כהנא. הוא יצר מהפכה בענייני הכשרות, הציג אותה קבל עם ועולם, ואחרי זה הלך לדיון עם שר האוצר, מר ליברמן, ואחרי זה הוא סיפר חוויות מהפגישה הזאת, שהוא ממש הופתע שהשר ליברמן קיבל את מהפכת הכשרות ככתבה, כלשונה וכרוחה, והוא הציע לו להביא את זה בחוק ההסדרים. כלומר, ההכנסה של מהפכת הכשרות לחוק ההסדרים לא הייתה על פי יוזמתו של השר לענייני דתות. כמובן שהוא שמח מאוד, ככה זה מבטיח שהנושא יעבור. היועצת המשפטית, את כתבת לנו, התיקון יוצר מהפכה של ממש בהסדרת תחום הכשרות, מסדיר עיסוק וקובע הסדרים חדשים ומורכבים, תוך שינוי מעמדם של רבני הערים והרבנות הראשית. כלומר, יש פה הצעת חוק שיוצרת הסדרים חדשים ומורכבים תוך שינוי מעמד של גופים כמו הרבנות הראשית ורבני ערים. כלומר, הצעת החוק הזאת היא עושה באמת מהפכה, אבל לא רק מהפכה בנושא הכשרות, היא עושה מהפכה ברבנות הראשית וברבני הערים. את ממשיכה וכותבת בהערה שלך – אין קשר לתקציב, ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים, ואת מוסיפה, מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל. מילים יותר ברורות מאלה אני לא מכיר. אולי יש התפתלויות משפטיות. אני אשמח אם תאירי את עיניי אם אין בעניין הזה קביעה מאוד ברורה מבחינה משפטית, לא מבחינת פוליטיקה, לא מבחינת הסדרים חברתיים או אווירה חברתית. "אין קשר לתקציב ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים" – כשכותבת את זה היועצת המשפטית של הכנסת, מבחינתי, זה דבר אחד. מבחינה משפטית זה לא יכול לבוא בחוק ההסדרים. ואומנם את כותבת בעדינות, מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל, את לא רוצה להפעיל את סמכותך. אבל אם אני מבין נכון, אשמח מאוד אם תתקני אותי אם זה לא כך, וגם תסבירי לי, כי אני לא מצליח להבין – החוק הזה, ייעול מערך הכשרות, הוא לא קשור לתקציב ואין מקומו מבחינה משפטית בחוק התוכנית הכלכלית, חוק ההסדרים. אני רוצה להקריא לכם מה כתב הממ"מ, מרכז המחקר והמידע, בעניין ייעול מערך הכשרות: השינוי המוצע עשוי להגדיל את התחרות בענף הכשרות, להפחית עלויות לעסקים ולשפר את השירות הניתן להם – בתי מלון, מסעדות, אולמות אירועים, וליצור מגוון של רמות כשרות שונות לציבור הלקוחות בישראל. את זה הממ"מ כותב עכשיו שבעצם הוא שם פוקוס על התחרות בענף הכשרות. הוא לא שם פוקוס על הכשרות עצמה, אנחנו לא מדברים על הכשרות. איך הכשרות תיראה אחרי קבלת המהפכה הזאת? איך הכשרות תיראה, אם תהיה כשרות בכלל? איך הרבנות הראשית תיראה? איך רבני הערים והסמכויות שלהם ייראו? זה לא כתוב פה בכלל. מה שכתוב פה – מוצע להגדיל ועשוי להפחית עלויות לעסקים ולשפר את השירות הניתן בהם. מהניסיון, כל מהפכה כזאת, בסופו של דבר, הביאה לעליות מחירים ולא הביאה להפחתתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא הייתה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> רק רגע. עם זאת, ממשיכים הממ"מ, מהנוסח המוצע לא ברור כיצד ייראה ענף הכשרות לאחר השינוי, וכיצד ישפיע השינוי על איכות שירותי הכשרות. סוף סוף, בסוך הדברים מביאים את העיקר. כשאתה עושה מהפכה בענייני הכשרות, אתה מדבר על איכות שירותי הכשרות מבחינת הקריטריונים ההלכתיים, ולא ברור כיצד הוא ישפיע. אני רוצה להגיד לכם, יש פה הצעה למהפכה של ממש לא בעולם הכשרות. בעולם הכשרות ברור לחלוטין מה יהיה. מי שצורך כשרות למהדרין, בסופו של דבר, ימשיך לצרוך כשרות למהדרין. כל מיני כשרויות אחרות שקיימות. מי שצורך, ורוב עם ישראל צורך את הכשרות הממלכתית, את הכשרות של רבני הערים, את הכשרות של הרבנות הראשית – רוב עמך ישראל צורכים את הכשרות הזאת. היום אתה יכול ללכת לכל סופרמרקט, לכל חנות מכולת, ואתה יכול לקנות אוכל כשר. ואשרינו שאנחנו נמצאים במצב הזה. באים עכשיו ורוצים להחריב את הדבר הזה. נכון, אני מסכים, יש הרבה מה לתקן. ופה אני מגיע לתפקיד הוועדות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תנסה לתמצת, חבר הכנסת מעוז. << דובר_המשך >> אבי מעוז (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אנסה לצמצם. יש הרבה מה לתקן, ואנחנו נשמח לתקן יחד עם הרבנות הראשית. לא על הראש של הרבנות הראשית לעשות את השינוי הזה. יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל כמו שהיושב-ראש ביקש, אני מוכן לצמצם. אני אשמח מאוד לקבל תשובה משפטית. זה חשוב לי, כי אנחנו שוקלים לפנות לערכאות אם נחשוב שזה יועיל לנו, כי אני חושב שיש פה אמירה ברורה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, שמקומו של פרק כ': ייעול מערך הכשרות, לא בחוק ההסדרים. תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק תיקון עובדתי, הרב הראשי של פתח תקווה, הרב מיכה הלוי, התראיין ברדיו ואמר שישב אצלו מתן כהנא ואמר לו שהוא מבין שיש בעיות, אבל אין לו ברירה, זה חלק מההסכמים הקואליציוניים. אז זה כנראה לא משהו שקשור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ציטוט מדויק, אבל בסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פחות או יותר, זה הציטוט. זה מה שהוא סיפר ברדיו. זאת אומרת, שזה לא משהו שמתן כל כך רוצה בו. אולי ליברמן רוצה בזה יותר מאשר מתן כהנא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני מציע שאולי תצטרך לחבר הכנסת מעוז, ותשקול לפנות יחד איתו לערכאות. זה יכול להפוך את העניין למעניין יותר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דעתי על הערכאות ידועה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני ידעתי את דעתך על הערכאות לפני שאמרתי את זה. תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני גם כועס על חברי האופוזיציה שהלכו על ביזוי הכנסת לבג"ץ, והם יחטפו אותה מבג"ץ כי בג"ץ יגיד להם שהכול בסדר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> דווקא זה יהיה מעניין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל מה רע שיגיד? ימשיכו להתנהל ככה, לפעול נגד הציבור, אנחנו נחליף אותם בקרוב מאוד, הם יבינו שרעיונותיהם של הפקידות לא הטובים ביותר. הציבור יבין גם את זה. אנחנו נחליף אותם - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נשתדל מאוד שלא תחליפו אותנו בשנים הקרובות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קרן, הבעיה היא שלא בג"ץ הוא הגננת - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, אוקיי, חבר'ה, אני אפסיק להגיד דברים כאלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לבג"ץ אין סמכות בכלל להתעסק - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זכות הדיבור של חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו תוספת חשובה לפרוטוקול, מה ששמענו הרגע - - - להגיד גם את דבריי, ואני אשמח אם לא תפריעו לי. קודם כל, אני רוצה להגיד לגבי התקציב. אני חושב שרק לפני שנה לא היה דבר כזה בפוליטיקה הישראלית, שהתקציב היה כלי במשחק הפוליטי הכי מכוער, ומי שנפגע מזה שמדינת ישראל שלוש שנים התנהלה ללא תקציב, זה הממשלה הקודמת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היא תיפגע הרבה יותר עם התקציב שלכם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא ביקשתי - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, רגע, חבר'ה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> דקות ארוכות ישב כאן חבר הכנסת סובה ונתן לכם לדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק שאתם לא מכבדים אנשים, אתם גם לא נותנים להשלים משפט. אז אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד ולא אכפת לך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני אגיד את מה שאני רוצה להגיד ולא אכפת לך - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אולי אני גם לא יודע לספור כי לא למדתי לימודי ליבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בואו ניתן לו לדבר, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יבגני, רק שנה וחצי אנחנו - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יבגני, אתה הטוב ביותר שליברמן שלח לפה. באמת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קרן, את יכולה לבקר, את יכולה להגיד, אבל בואו לא נזלזל אחד בשני ולא נגיד סתם דברים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני אזלזל כשאתה אומר שטויות במיץ עגבניות ואין לך מושג. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לסיים את דבריי, בבקשה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - לפני שאתה מוציא - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תגידי, את לא בריאיון טלוויזיוני. חלאס. כמה אפשר לבקש? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זכות הדיבור של חבר הכנסת סובה. חברת הכנסת קרן ברק, אני לא רוצה להתחיל קריאות. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תנו לי להגיד כמה משפטים. אתם בליכוד האשמתם את גנץ. הם האשימו אתכם. זה לא משנה. יש מבחן התוצאה. בגלל שהתקציב לא עבר, המדינה הלכה לבחירות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה היה לפני שלוש שנים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> פעם אחרונה שהתקציב עבר זה היה במרץ 2018. אז תדייק. שלוש וחצי שני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איזה שנים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ב-2018. אני מדבר איתך על זה שהכנסת לא העבירה תקציב, ולכן את הדיונים והוויכוחים של התקציב אנשים פה שכחו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, תן לו לדבר. תן לו להשלים משפט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תן לי להגיד מה שנאי רוצה להגיד. אני רוצה להגיד שהתקציב, בהגדרה, הוא היה כלי במשחק הפוליטי הכי מכוער שידעה הפוליטיקה. אגב, אני בכנסת שנתיים וחצי, אבל שנים הייתי פה פרשן פוליטי ואני זוכר ויכוחים סביב התקציב. אבל הניצול הציני של אי העברת התקציב בשביל ללכת לבחירות מוקדמות, זה מה שראינו בקדנציה הקודמת. דרך אגב, אני בטוח שבכחול לבן היום הבינו את הדבר הזה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עד כדי כך שאנשים עלו מהחניון כדי להפיל את התקציב. אתה מבין איזה ניצול ציני? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלמה, עכשיו אני עונה לך. ידידי שלמה קרעי, אתה הזכרת את המאבקים בתוך הכנסת נגד שר האוצר הקודם ישראל כץ. אני רוצה להזכיר לך מה אמר חברך למפלגה, ניר ברקת, על שר האוצר ישראל כ"ץ. תעלה את הפרוטוקולים ותראה את הוויכוח בין ניר ברקת לישראל כ"ץ. זה אפרופו לגבי הוויכוח נגד משרד האוצר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, מה הוא אמר? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה תיזכר מה הוא אמר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני דיברתי על עצמי. אני בעצמי הייתי שם והגשתי הסתייגות נגדו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עכשיו עוד דבר. אדוני היושב-ראש, אתה איתי? וגם ניר ברקת, אני מגנה בתוקף כל אמירה כל אמירה נגד חברי כנסת שנכנסו בחוק הנורבגי. ואת זה אני אומר לך, קרן ברק. כשאת מזלזלת ביכולת של חברי כנסת לתפקד בתוך הכנסת - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא זלזלתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא שומעת את עצמך כנראה. את זלזלת באנשים ברמה הכי מכוערת שיכולה להיות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני שומעת. אני מזלזלת. אני שומעת מצוין. הם לא קיימים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> האנשים האלה נבחרים על פי החוק - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איזה חוק? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה איזה חוק? יש חוק שמאפשר להם להיבחר לכנסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עוד פעם אני שואלת אותך - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> והזלזול הזה של להגיד, אתה נכנסת, אז אתה לא תגיד משהו נגד - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ברור שהוא לא יגיד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוודאי שלא נכון. בוודאי שלא נכון. אנחנו בקואליציה. את הוויכוחים שלנו אנחנו עושים בתוך הקואליציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> דוגמה אחת תיתן לי. בפעם הראשונה שזה יקרה, תעדכן אותי. תקרא לי. אני רוצה לשמוע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל כשאת מזלזלת באנשים ואת אומרת - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תגיד, יבגני, אם רע"מ היה נורבגי, הוא היה מעז לצאת נגד הרפורמה בחקלאות? תגיד אתה, תענה פעם אחת תשובה אמיתית. אם רע"מ היה נורבגי, הוא היה יכול לעשות משהו? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בפעם הראשונה שזה יקרה תקרא לי. אני רוצה לצפות בנס הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלמה, אני חבר כנסת מישראל ביתנו. לא מרע"מ. אתה שואל אותי על רע"מ? תשאל את רע"מ. מה אתה שואל אותי על רע"מ? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יבגני, רק חצי משפט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד שני משפטים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כשזה יקרה, אתם - - - לקרוא לי כשחבר כנסת נורבגי מדבר נגד התקציב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני אומר לך, תקשיבי טוב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בפעם הראשונה שזה יקרה, תקרא לי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך, ברגע שאת מזלזלת באנשים, אני אמשיך לגנות את דברייך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני מעוניינת לצפות בנס הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני כיושב-ראש סיעת ישראל ביתנו גם לא אאפשר לך - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תקרא לי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא אאפשר לך לזלזל בחברי כנסת - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תקרא לי. תקרא לי. בפעם הראשונה, תקרא לי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - משום שזה זלזול - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא תאפשר לי?! מי אתה שתאפשר לי או לא תאפשר לי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - זלזול בעמיתים שלך בכנסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני יכולה לזלזל גם במי שמדבר שטויות בלי שהוא נורבגי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חלק מהאנשים קראו להם עובדים זרים. אז אני מבקש, לא לזלזל ביכולת של ח"כים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני יכולה לזלזל גם בלי להיות נורבגים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא היית עדה לוויכוחים הפנימיים בתוך הקואליציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני גם מזלזלת גם בדברים הלא-חכמים שאתה אומר לפעמים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קרן, קרן, יש לך יכולת לדבר בו-זמנית. אני מעריך את היכולת הזאת. אבל אם את תשמעי מה שאני אומר לך, אז תביני. היו ויכוחים קשים מאוד בתוך הקואליציה, גם בנושא חקלאות, גם בנושא גיל הפרישה, וגם בנושא הרגולציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נורבגים? נורבגים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוודאי שגם נורבגים. את מזלזלת. תסתכלי בסיעות שאותם נורבגים שאת מכנה אותם, הם אלה שהרימו את דגל המאבק. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להיפך, עידית, אנחנו אומרים שרע"מ לא נורבגי, בגלל זה הוא יכול לקיים מאבק. אם הוא היה נורבגי, הוא לא היה מעז לעשות את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רם, רם, משפט אחרון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם יכולים להצביע נגד? הם יכולים - - - משהו? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> מיכל רוזין, ברור שהיא יכולה. מה הקשר? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בבקשה, קיבלת תשובה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> - - - זו הדוגמה היחידה שאת נותנת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, עידית. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תן לי דוגמה אחת מהמפלגה שלך או מכחול לבן או ממפלגה דיקטטורית אחרת, לא מפלגה דמוקרטית, אחד שפותח את הפה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תגידי, אני חייב לך דיון וחשבון? אני חייב לך דין וחשבון? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אחד שפותח את הפה, אחד, אחד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, תירגעי. אני לא חייב לך דין וחשבון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עידית, מיכל רוזין היא דוגמה לא טובה. מיכל רוזין ממפלגת פריימריז. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון לגבי העיסוק. חברת הכנסת קרן ברק מדברת פה על ייצוג אנשים כאילו את היחידה שמייצגת את הציבור. אז גם אני מייצג את הציבור. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא ביקשתי שתפריעי. תני לי להגיד משפט. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תני לו לדבר. תני לו לדבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אז אל תדבר אליי. דבר אליו. לא אליי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> משום שאת דיברת לפניי. שמונה דקות דיברת לפניי ואת מפריעה לי כל דקה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל לא דיברתי עליך. אתה עכשיו פונה אליי ברמה האישית, ברור שאני אענה לך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הזכרתי את הציטוט שלך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זכותך לדבר על האירוע. לא עליי באופן אישי. מה נראה לך, שאני - - - ככה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני לא מדבר אלייך. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת קרן ברק דיברה פה על ייצוג אנשים, ודיברה בזלזול, כאילו את היחידה שמייצגת אנשים. אז גם אני מייצג את הציבור ואני מקום 3 ברשימת ישראל ביתנו, ואני רחוק מלהיות "עובד זר" בנורבגי. אני יודע בדיוק מה התקציב הזה נותן לניצולי שואה. אני יודע בדיוק מה התקציב הזה נותן לניצולי שואה. אני יודע בדיוק מה התקציב הזה נותן לגמלאים. אני יודע בדיוק מה התקציב הזה נותן לאנשים שצריכים את הסעד הסוציאלי, ולכן אני אומר שהתקציב הזה הוא טוב. וחוק ההסדרים, עם כל המחלוקות שהיו, הוא עדיין בסדר גמור. ואני קורא לאופוזיציה לבוא ולא להחרים את הדיונים של הוועדות השונות, שזה המקום להיאבק. זה המקום. שלמה, תאמין לי, אתה יודע להגיש אלפי הסתייגויות. תבוא לוועדה, שב בוועדה, תשתף פעולה עם יושב-ראש הוועדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תאמין לי שאני אהיה שם. אבל אי ן לי יכולת השפעה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ותעשה מה שהציבור שלך מצפה ממך. אבל לזלזל ולהגיד עובדים זרים?! חבר'ה, מה קרה לכם? תודה רבה. זהו, סיימתי. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף. חברתי חברת הכנסת קרם ברק, אני רק אגיד לך - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את לא היית פה כשדיברתי - - - << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אז לא לך. לכולם. ולך, שאת חלק מהדיון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את לא שמעת מה אמרתי. אז אל תגיבי למה שאת לא שמעת. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> את אמרת נורבגי - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני אמרתי שבאיזונים שבין להגיד שאנחנו – כממלאי מקום בוועדות, בגלל שכתוב בתקנון 60 יום – לא יכולים להתמקצע אם אנחנו לא חברים קבועים בוועדות הקבועות ולא שמנו את השמות, אז זה אומר שאנחנו לא יכולים להתמקצע בוועדות וזה אומר שאנחנו לא יכולים להיות בדיונים עמוקים ואנחנו לא יכולים לקבל את ההחלטות המושכלות. בין זה שאנחנו כן עמוקים וכן רציניים, וכל אחד פה יש לו קילומטראז' יותר מלכולם ביחד, ואנחנו יודעים להתמקצע, לבין להגיד שחברי הכנסת הנורבגים שלא יכולים להצביע, ואיך שלא תהפכי אותם, הם לא יכולים להצביע. בסוף הם אצבע. הם לא יכולים להצביע נגד התקציב בין האיזונים האלה בין מה שכתוב בתקנון לבין מה שקורה בפועל, לא נראה לי הגיוני שזה גובר על זה. וזה היה הדיון, עידית. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אוקיי, אז אני אגיד את עמדתי מתוך מה שהיה פה במשא ומתן לקראת הקריאה הראשונה. דווקא כל חברי הכנסת שניהלו משא ומתן ודין ודברים עם האוצר – אגב, זה לא משא ומתן של אני כן אצביע או לא אצביע. הרבה פעמים חברי כנסת מעלים נושאים שעל סדר יומם. גיל הפרישה לנשים – אני לא צריכה לספר לך כי את מכירה את זה אולי הרבה יותר טוב ממני כי היית כאן לפניי בתחום הזה. ואת יודעת שזה משהו שניסו להעביר אותו הרבה זמן. והיה להם כן עניין לתקן אי אלו סעיפים בתוך החקיקה הזו. אלון טל שהיה שותף גם בתחום הרגולציה וגם בתחום החקלאות, וכן, הוא חבר כנסת שנכנס בחוק הנורבגי; ונעמה לזימי ומיכל רוזין. עכשיו תגידו, מפלגת פריימריז, לא מפלגת פריימריז - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם יועצים יכולים לומר הרבה דברים מאוד נחמדים. אבל כשמגיעים לשעת ההכרעה ולהצבעה בעד או נגד, אז זה לא עקרוני. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אז אני מאוד מעריכה את חברי הקואליציה שמצביעים ביחד עם הקואליציה, אבל הקואליציה מעריכה אותם ומבינה שאלה נושאים שהם מהות אצלם וליבת העיסוק שלהם, והיא באמת עושה צעדים מאוד משמעותיים וזה מה שנעשה כאן בשיתוף וביחד עם שר האוצר וצוותו שלא נמצאים כאן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא בקומזיץ, עידית. אנחנו בקיטוב - - - נו, באמת, אנחנו מדברים פה מאזן אימה של איזה אינטרסים גוברים על מה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> רגע, שנייה. קרן, קרן. נעשה דיון אמיתי ונעשו תיקונים משמעותיים. עכשיו הנושאים האלה מגיעים לוועדות. אני חושבת ואמרתי לא פעם, שאני מאוד מעריכה את חברי הכנסת של האופוזיציה שמגיעים לדיונים בוועדות ומשמיעים את עמדתם. אני חושבת שזה חשוב. הכנסת היא המקום והיא הבמה לכך. אזרחי מדינת ישראל שלחו אתכם, אלה שמצביעים לכם, ואתם אמונים לייצג את הדעות שלהם ובכלל את מגוון הדעות שקיימות בחברה הישראלית. לא פעם אמרתי, תהיו מקלב. חבר הכנסת מקלב מגיע לכל דיון, תמיד נמצא, גם בדיונים שקשורים לקורונה, נלחם על דברים שחשובים לו. גם אנשים מהקואליציה, אצבע, לא אצבע, מקשיבים לו, לוקחים את הדברים שלו ברצינות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי מקשיב לו? אתם אינם פה. אין פה בן אדם, עידית. יש פה שני ח"כים. מי מקשיב לו? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> מה זאת אומרת? איזה שני ח"כים? מי לא מקשיב לו? למה לא? אנחנו נמצאים פה. זה לא נכון. קרן, ואני רק אומרת לך שכולם קשובים לזה, כולם לוקחים את הדברים האלה בחשבון. והפוך, זה תפקידה של האופוזיציה. כולם אמרו פה שבאמת, אין מה לעשות, יש כאן 60 יום שנגמרים. ואני יכולה להגיד לך שבשבתי כיושבת-ראש קואליציה ניסיתי לעשות את המיטב שאני יכולה עם מגוון ההצעות. נכון שלא הגענו לפלוס אחד בכספים כפי שרציתם, אבל הגענו - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא רצינו, אלא כפי שהמערך המספרי מחייב. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> לא, יש כאן קואליציה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוועדות אמורות לשקף את היחס המספרי בין קואליציה לאופוזיציה. זה מה שאמור להיות. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> לא. יש קואליציה ויש אופוזיציה, וביחס לצורה שמשקפת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> רגע, אבל אני לא הפרעתי לכם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברים, בואו ניתן לה לסיים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, אני לא הפרעתי לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> ואנחנו הגענו לאיזשהו איזון שלדעתי הוא נכון והוא מקובל, והצענו את ההצעה הזאת וקיבלנו תשובה וזה בסדר גמור, זו זכותכם. רק שתדעו מה עומד פה על הפרק. אנחנו נשמח שתאיישו את הוועדות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה. חברתי יושבת-ראש הקואליציה הדגישה יפה – אני חייב להגיד שיש לי המון דברים להגיד על מה שאמרה חברת הכנסת קרן ברק, אבל אני אמשיך לגלות סבלנות. אסי מסינג, זכות הדיבור שלך, בבקשה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> צהריים טובים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חתן האירוע. חלומות הפנטזיות - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, בואו ניתן לו לדבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתה יכול לצאת אם אתה רוצה, אבל בואו נכבד אותו, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין לי ויכוח איתו. הוא ניצח. הכניס את כל הדברים שלו, כולל העז של החקלאות, הוציא לך את החקלאות, נשארת עם 50 סעיפים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. בבקשה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> צהריים טובים. אני אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר. אני אציג קצת דברי מבוא. אנחנו כמובן נתייחס לכל סעיף בנפרד ולשאלות שיעלו וגם להתייחסות הספציפית ואני אציג כמבוא פרספקטיבה קצת שונה ממה שהיועצת המשפטית של הכנסת הציגה קודם לכן בכל מה שקשור להליך חוק ההסדרים, וגם משליך, לטעמי, על הדיון כאן. למעשה מדובר בהליך שנתי ולעתים דו-שנתי, ולעתים גם יותר מזה, שהוא הליך סדור ומובנה של הממשלה שבו היא מעצבת את התוכנית הכלכלית של מדינת ישראל, מציגה אותו בפני הכנסת ומביאה אותו לאישור. התוכנית הכלכלית או מה שבעבר כונה חוק ההסדרים, בנויה היום משלושה נדבכים עיקריים: התקציב, השינויים הפיסקאליים והרפורמות הפיסקאליות שנמצאים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, והרפורמות המבניות שהן הצעת חוק התוכנית הכלכלית. בעבר, הכול היה תחת מסגרת אחת שנקראה חוק ההסדרים. עיקר הביקורת שאני שומע כאן, לפחות בדיון, היא סביב הרפורמות המבניות, שזה התוכנית הכלכלית, שזה החלק הראשון, הצעת החוק הראשונה שמופיעה בפניכם. כפי שמקובל והיה מקובל במהלך השנים, מזה עשורים רבים, סעיף המטרה שהוא לא שונה בתכלית מסעיפי המטרה שנמצאו בתקציבים השונים, בחוקי ההסדרים השונים במהלך העשורים - - - << מנהל >> (היו"ר איתן גינזבורג, 13:14) << מנהל >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, מה העניין? אפשר להבין למה ניר לא יושב בראש הוועדה? מה הסיפור הזה? לא סומכים עליו? מה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אחרי הישיבה נספר לך. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> סומכים עליו מאוד. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה הסיפור? << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> מה כל כך מציק לכם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לראות אותך יושב בראש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה, זו פעם ראשונה ש - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן הגיע במיוחד להחליף את רם. ואתה פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תאמינו לנו שאנחנו לא עושים שום דבר שלא על דעתו של ניר. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> קרעי, יש פה שותפות - - - << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה להגיד ואני יכול להראות לך, לפני שתי דקות שלחתי לניר הודעה שיחליף אותי. איתן נכנס, סימן לי, ואמרתי לניר, הכול טוב. אז זה עניין טכני לחלוטין. תודה רבה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל ניר יושב פה. ניר, למה אתה לא יכול לנהל את זה? << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> מה הבעיה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שלמה, זה תמרונים במפרט. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> ברוך השם, לניר יש פה עוד עשרות שעות דיונים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה נראה לא טוב. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אז אני אומר לך, אני למדתי בפוליטיקה להתעלם מאיך נראים הדברים. המהות חשובה. די עם נראה, לא נראה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם המהות חשובה לא הייתה לנו ממשלה כזאת היום. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> המהות שלכם זוועה. המהות שלכם היא זוועה, אבל עכשיו גם הנראות היא זוועה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אם זה מהותית מפריע, אני אשב. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבינה את זה. באמת. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אני שואל, זה חשוב מהותית? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע איך זה נראה? אני אסביר לך. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> איך זה נראה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה נראה שאתה יושב-ראש ועדת כנסת על תנאי, תלוי באנשים האלה וככה זה נראה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אז זה חלק מהקונספירציות שאת מפתחת פה גם על נושאים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא ראיתי דבר כזה מימיי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש פה חברוּת, ואת יכולה לשאול את חבר הכנסת יעקב אשר. כן, אורית, משהו שאולי את לא כל כך מכירה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> משהו לא ברור, כשאיתן מגיע מבחוץ להחליף את רם כשאתה יושב פה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא ראיתי אף פעם דבר כזה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה כנראה לא זוכר את דיוני ועדת החוקה שהחלפנו את יעקב אשר, כי הוא ישב בצד ועשה דברים אחרים. אתה לא זוכר כנראה את הימים האלו. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אורית, אני קובלת. חבר הכנסת רם שפע אמר שכבר חמש דקות לא הזכרת את שמי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני זוכר מה שהיה רק לפני חודש, כשעידית הייתה יושבת-ראש וכל הזמן החליפו אותה כי היו הוראות מלמעלה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> סליחה, סליחה. חבר הכנסת קרעי, אותי אף אחד לא החליף וגם לא יחליף. אני רק קופצת כל פעם כלפי מעלה כשאתה מעצבן. אל תתחיל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי וחברת הכנסת סטרוק, מקובל שחברי ועדה מחליפים יושב-ראש כשהם מתבקשים לכך. אני מזכיר לכם שגם בכנסת הקודמת, יעקב אשר כיושב-ראש ועדת החוקה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> - - - אני יכול לדבר? << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דבר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יעקב אשר ביקש לא פעם להחליף אותו בניהול הישיבה על אף שהוא היה בתוך האולם ועשה דברים אחרים ודיבר וכתב דברים, והוא רצה קצת פסק זמן מהניהול השוטף. גם זה מותר. ובכל רגע שבו יושב-ראש הוועדה ירצה לנהל את הוועדה, הוא ינהל את הוועדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ורק לנו אתם לא נותנים זכות הצבעה כשאנחנו לא חברים קבועים כי אנחנו צריכים להתמקצע. איפה ההתמקצעות של יושב-ראש הוועדה פה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה לא שולח חברים. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אני כבר עשיתי את הטירונות אצלכם, קרעי, בחיאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הוא שלח לכם מכתב והכול. התעלמתם. בואו נחזור ונשמע את היועץ המשפטי של משרד האוצר כי בטח יש לו הרבה מאוד תשובות טובות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> די, נו, אורית. מספיק. תודה רבה, חברת הכנסת סטרוק. דברייך נשמעו בצורה ברורה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> אורית, אף אחד לא מנהל במקומך פה שום דבר. תודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סילמן, אנחנו מבקשים להמשיך עם עורך דין מסינג, בבקשה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אז כמו שהתחלתי להגיד קודם, עד ההפרעה – התוכנית הכלכלית בנויה למעשה משלושה נדבכים עיקריים: התקציב, שינויים פיסקאליים, חוק ההתייעלות והרפורמות המבניות, שזו התוכנית הכלכלית. ולמיטב הבנתי, יש פה את עיקר הטענות, השאלות והדיון שמתעורר כאן. לפני שאני אצלול לסעיף המטרה של חוק התוכנית הכלכלית, צריך לזכור שלושה דברים ברקע ובייחוד של התוכנית הכלכלית שמונחת בפניכם. ראשית, מונחים שני תקציבים, תקציב 2021 ותקציב 2022. הדבר השני הוא שמדובר בדיון בתוכנית הכלכלית לאחר שהפעם האחרונה שממשלת ישראל הביאה לכנסת תוכנית כלכלית הייתה בתחילת שנת 2018. הדבר השלישי הוא שבשנה וחצי האחרונות קיים בעולם ובישראל משבר קורונה שמשליך השלכה כלכלית משמעותית על המשק. וכל הדברים הללו עומדים ברקע התוכנית הכלכלית. ועוד דבר אחד נוסף, במסגרת התקציב וכחלק מהתקציב, מאז שנת 2015 ו-2016, במסגרת העובדה שעבר תיקון לחוק יסודות התקציב, המכונה תיקון הנומרטור, הממשלה מניחה ביחד עם תקציבים 2021 ו-2022 תוכנית תלת-שנתית לשנים 2022 עד 2024 ותוכנית תלת-שנתית לשנים 2023 עד 2025. במילים אחרות, יש הסתכלות רב שנתית בכל מה שקשור למסגרות התקציב ולהשלכה על התקציב, והדיון מזמן כבר לא מתמקד אך ורק בתקציב השנתי הנקודתי של אותה שנה. כאן אני אצלול לסעיף המטרה של חוק התוכנית הכלכלית שמדבר על כך, ובהתאם למקובל בעשורים האחרונים – אין פה סעיף חדש, אפשר יהיה להשוות אותו לסעיף המטרה לתקציב שנת 2019, לתקציב 2018-2017, לתקציב 2016-2015 וכן הלאה אחורה בזמן. עיקר העיקרים של התוכניות הכלכליות – ונשאלו כאן שאלות אם אפשר במסגרת התוכנית הכלכלית להכניס הכול מכל וכל – הוא סעיפי המטרה הכוללים העלאת רמת החיים בישראל, חיזוק הצמיחה במשק ובכלל זה הצמיחה לנפש, הגדלת התעסוקה, הגדלת הפריון, במשק, רמת התחרות בו, להוזיל את יוקר המחיה בישראל ולצמצם את הנטל הרגולטורי, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנים 2022-2021. לכל הדברים רתי, הללו יש, בסופו של דבר, קשר עקיף והשפעה על מסגרות התקציב ועל ההשלכה של התקציב בשנים הקרובות ולעתים גם ב-2021 ו-2022, ובשנים לאחר מכן. אפשר יהיה להרחיב בהמשך בפרטים המסוימים. וכמו שאמרתי, אין פסול ובוודאי לא צריך להיות מתוך מגננה, זה תהליך ראוי, חשוב, סדור ומובנה, שבמסגרתו הממשלה מביאה בפני הכנסת הליף מלא של התקציב ושל התוכנית הכלכלית ושהכנסת דנה בו בצורה מקיפה, כחלק מתהליך שבו הם מקדישים את כל המשאבים הנדרשים, גם בממשלה, גם בכנסת, על מנת לדון בתוכנית הכלכלית, ומתוך מטרה לקדם את כל אחת מהמטרות הכלכליות שמנויות בפרק של התוכנית הכלכלית. במהלך השנים, אגב ביקורות שהיו סביב שאלה של אופן טיוב התהליך ואופן הדיון בממשלה וגם הדיון בכנסת, נעשו שורה של שיפורים ואנחנו מנינו אותם בעבר פעם אחר פעם. אני בכל זאת אחזור עליהם בקצרה. חלקם כוללים שיתוף הציבור בצורה נרחבת ורבה במהלך התהליך הממשלתי, מה שלא נעשה בעשור הקודם, והוא כולל הפצה להערות הציבור של הצעות המחליטים בטרם הממשלה מקבלת החלטה, דבר שלא נעשה כשגרה במסגרת קבלת החלטות ממשלה רגילות. בנוסף, לאחר מכן, יש הפצה של תזכירי חקיקה להערות הציבור. כלומר, פעמיים נשמעות הערות הציבור בהליך הממשלתי, עוד לפני ההבאה לכנסת, מה שלא היה בעבר ושופר במהלך השנים. נעשות הצבעות נפרדות בממשלה על כל רפורמה מבנית. מונחות על שולחן הכנסת שלוש הצעות חוק נפרדות; התקציב, חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות. ברקע היה גם התיקון לחוק המסגרות, שזו ההצעה הרביעית. הדיונים מתקיימים, כמו שנאמר וכמו שאמרה היועצת המשפטית של הכנסת, במהלך השנים האחרונות בוועדות השונות בכנסת ולא רק בוועדת הכספים. ולגבי כל אחד מהפרקים מתקיים דיון, וגם אפשר יהיה לעשות דיון על איכות החקיקה ועל טיוב התהליך והביצוע של בפרקים השונים. ככלל, לטעמי, לא יכולה להיות אמירה כללית של אף אחד מהנושאים שמובאים כאן שנבחנים על ידי היועץ המשפטי לממלה כחלק מההליך הממשלתי, מה ניתן לכלול במסגרת חוק התוכנית הכלכלית ומה לא ניתן. ולאחר מכן, מובאים בפני הממשלה ומוגשים לכנסת כל אחד מהצעדים שמובאים כאן, ואנחנו נפרט על כך בהרחבה לגבי כל אחד מהצעדים, יכול להיכלל, מקומו יכול להיות בתוך חוק התוכנית הכלכלית, הוא קשור קשר ישיר לכל אחת מהמטרות שאמרתי קודם לכן. ולכן אין שום מניעה ושום בעיה לכלול אותו במסגרת הזו. וכמובן, הממשלה במסגרת הדיונים בכנסת תנקוט - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם הגדרת סרט בפקודת התעבורה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה רצית שהוא יענה? כל הדיון הוא שלא אסי יכתיב איך זה, והוא מסביר למה הוא מכתיב. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא מכתיב דבר וחצי דבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. סבתא שלי. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> היו כל מיני אמירות קודם לכן על הכתבה או לא הכתבה. מדובר בתהליך שהממשלה מביאה אותו. הוא אושר, נערכו דיונים בפרטי פרטים לגבי כל הפרקים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קשה לקרוא לזה ממשלה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> היו פרקים שהוחלט להוציא אותם. יש פרקים שהוחלט לפצל אותם בשלב מאוחר יותר, כמו שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה, במסגרת הדיון שהיה בין יושב-ראש הכנסת לבין נציגים מהממשלה. וכמו שאמרתי, אנחנו נעשה את כל מה שניתן מבחינתנו – אנחנו גם הצהרנו על זה בעבר – על מנת לטייב את התהליך ולעשות אותו בצורה המיטבית ביותר במסגרת לוחות הזמנים שקיימים בכנסת. במסגרת העניינים גם התייחסנו בעבר לשאלה של הדיון שנעשה בפרק מס דירה שלישית, אגב פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון. ואנחנו גם ניסינו ליזום בתהליך משותף עם הכנסת, אבל אנחנו גם הודענו עליו שאנחנו נפעל כך לפיו במשך ההצגה של עדכון נוסחים מבעוד מועד, אם נבקש להציע נוסחים כאלה שיהיו במענה להערות של חברי הכנסת והתייחסויות שונות על ידי הממשלה, ובמסגרת הזאת להביא את זה לכך שכמה שיותר הדיון יהיה בכנסת בצורה המיטבית. אני יכול להעיד מהשתתפות שלי בהליכים שונים של הליכי חקיקת הסדרים במהלך השנים, שהדיונים בהם היו לעתים טובים יותר ואיכותיים יותר מדיונים שנעשים בכנסת בהליכים אחרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה אומר, אולי בכלל להציע את זה לכנסת, לפעול רק על פי הסדרים - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני חייבת להגיב על הדברים - - - << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - היא שאלה תלויה בדיון עצמו. וכמובן, הממשלה תעשה את כל הניתן על מנת שהדיון יהיה מיטבי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, הדיון יהיה מיטבי וכולי. זה לא כל כך קשור לממשלה, זה יותר קשור לכנסת. האם אתה חושב שיש מגבלה מסוימת בהבאת חוק כזה? כלומר, האם יש מגבלת חוקים או מגבלת סעיפים שחוק ההסדרים צריך להכיל? או שגם אם היו מביאים עכשיו 60 הסדרים או 80 הסדרים או 100 הסדרים זה גם היה בסדר? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מבחינתו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכולה לענות בשמו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> ראשית, מבחינת כמות הנושאים, למיטב זיכרוני לפחות, זו לא כמות הנושאים הרבה ביותר שנידונה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. ב-1985 היה יותר. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אם תשווה את - - - החוקים שהיו בשנות ה-80, הם הרבה יותר קטנים מאשר היו בעשור האחרון ובעשור לפני כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני שואל אותך אם מבחינה משפטית, האם יש מגבלה? האם אתה חושב שיש מגבלה? האם אין בעיה כמעט חוקתית על הדבר הזה? או שמבחינתך הכול בסדר? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מבחינת ההיקף, גם הנושאים וגם התחומים, במסגרת העבודה הממשלתית שהייתה, כתוצאה מהדבר הזה הוצאו חלק מהנושאים כדי לעמוד במסגרת מסוימת שאפשר יהיה לעמוד בלוחות הזמנים של הדיונים. השאלה היא מהו ההיקף המדויק? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתה יכול לעשות הערכה. אתה לא חייב לדייק. אני שואל אם יש מגבלה מעבר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> האם הגענו כאן למגבלת המקסימום או שיש עוד מקום? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל קרעי, תו לי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מחדד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תן לי שנייה להוביל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ניסית שלוש פעמים ולא - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נשאלה פה שאלה לעניין, אבל אין תשובה. כמה היה בעבר? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל תן לי לנסות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השאלה נכונה. יכול להיות שבעבר - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני שואל את היועץ המשפטי של משרד האוצר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מאוד מודים לך על הציונים שאתה מחכה לנו. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בהצעה שמונחת לפניכם אפשר לקיים בה את הדיון, והיא עברה את כל המסננות הקודמות גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וכמובן הנושאים שאנחנו הבאנו. כמובן שאם, בסופו של דבר, יתברר תוך כדי דיונים שלא נותר מספיק זמן לברר אותם, תמיד אפשר יהיה לבצע פיצולים אם מסגרת הזמן לא תאפשר. היועצת המשפטית של הכנסת ציינה את זה קודם בפתח דבריה. גם היא אמרה את זה. וכמובן, זו אופציה שתמיד קיימת. מבחינת המסגרת עצמה, אנחנו הבאנו מסגרת שאנחנו חושבים שאפשר לעמוד בה. היא נכונה. היא כוללת התייחסות בהינתן שלושת הדגשים שאמרתי עליהם לגבי הייחוד של הצעת התוכנית הכלכלית, בהתחשב בזה שהפעם האחרונה שתוכנית כלכלית עברה על ידי הממשלה הייתה בתחילת שנת 2018, מדובר במשבר שנת קורונה שפוקד את מדינת ישראל - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל מה זה קשור להסדרים? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אין לכם פה שום נשוא שקשור למשבר הקורונה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה חושב שכולנו מפגרים באמת? אתה באמת חושב את זה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> - - - שפגעה פגיעה כלכלית גדולה ביותר במדינת ישראל ויש צורך לבצע שורה של שינויים על מנת לשפר את הפגיעה ולהתמודד עם הפגיעה שנעשתה, בין היתר - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה שאתה אומר, שבשנה הבאה, כשיובא התקציב ל-2023 לא יבוא חוק הסדרים? או שיבואו הרבה פחות? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> התייחסתי לשאלה של הנסיבות הקיימות כרגע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אדוני, אני לא שאלתי על הנסיבות. לא שאלו פה באולם הזה שאלה לגבי נסיבות. שאלו לגבי ההיקף. האם לטעמך, מבחינה משפטית, יש מגבלה להיקף שאפשר להביא? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן או לא? התשובה היא כן או לא. אני עונה בשמו - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרן, קרן. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא יגיד לך לא. הוא יעביר מה שהוא רוצה ואתה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרן, את רוצה שאני אנעל את הדיון כי ענית ושאלת והכול בסדר? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אז שיענה. כן או לא. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אני לא רוצה שאלה של כן או לא. אני רוצה תשובה יותר מורכבת. אלה הם חיי, חיי הם מורכבים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הוא מתחמק. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עזבי אותי, נו. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אחד, אני לא מתחמק. שתיים, אני אענה על זה בצורה ברורה. אמרתי, יש מגבלה. לשרטט את הכמות המדויקת של היקף ומספר לא ניתן. זה בסוף עניין של שאלה איך יתנהלו הדיונים. ברמה הממשלתית, מבחינת עצם ההנחה, מה שמוצע כאן היה המקסימום שהממשלה יכולה לעמוד מבחינתה הבאתו בצורה מקצועית ואיכותית לכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סליחה, אדוני. אני חושב שהממשלה הביאה הרבה יותר הסדרים והכנסת היא זו שהובילה להוצאתם. מה שאתה אומר פה לא ממש מדויק. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני מדבר על הרמה הכוללת ומה שהממשלה הייתה אמורה להניח בפני הכנסת ועבר ועדת שרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הממשלה הצביעה על יותר סעיפים, אדוני. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> עבר ממשלה ועבר ועדת שרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על יותר סעיפים הצביעו שם. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני יודע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז למה אתה אומר שזה מה שהיה אפשר להביא? הבאתם יותר. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> דרך אגב, כל הצעות החוק שגם הוסכם עם יושב-ראש הכנסת על פיצולן הן מוכנות. אפשר להגיש אותן לכנסת. השאלה עכשיו היא מבחינת היקף העבודה הממשלתית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא. האם עבודת החקיקה, לטעמך, כיועץ משפטי, כמומחה למשפט ציבורי, האם אדוני חושב שהליך החקיקה של כל כך הרבה חוקים והסדרים בפרק זמן כה קצר הוא הליך ראוי, אגב אמירתך לגבי מס דירה שלישית? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני לא אתייחס לעניין העובדתי במס דירה שלישית, ויש כמובן פסק דין ויש בו קביעות מסוימות. אבל אני לא חושב שזה נכון להתייחס כרגע נקודתית לעניין הזה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> דווקא אתה ציינת את פסק הדין הזה קודם, לטיוב הדיון. << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> אני ציינתי ביחס לדברים שהודענו אגב השינויים. זה גם נאמר על ידי היועצת המשפטית של הכנסת קודם לכן, לגבי השינויים שהממשלה מביאה בפני חברי הכנסת במסגרת חוק ההסדרים ובמסגרת של הדיונים שהתנהלו, ואנחנו גזרנו על עצמנו ואנחנו גם הודענו את זה לבית המשפט העליון שבמסגרת הליכי הדיונים הללו יהיה מינימום מסוים של שעות, שבגינן, לפני הדיון, הממשלה תעביר תיקונים שהיא תרצה לעשות, בין אם הדבר הוא מיוזמתה ובין אם הדבר הוא שינויים שעלו לאור טענות של חברי הכנסת במהלך הדיונים הקודמים. זה דרך אגב, היה חלקו של הדיון בעניין מס דירה שלישית שהיה סביב השאלה מתי יועברו התיקונים, היקפם והיחס ביניהם לבין הכחול המקורי. זה היה עיקר הדיון באותו הליך. אבל אם אני אחזור רגע לשאלה ששאלת בעניין ההיקף עצמו - - - << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> והיכולת המעשית של חברי הכנסת ללמוד את ההרכב שהיה בפניהם, והיכולת שלהם להצביע עליו במהלך הדיון בתוך קריאות של נציגי משרד האוצר, יאללה, יאללה, תצביעו, אל תשאלו שאלות. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אסי, חוק אחד פשוט שכחתם להכניס - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> רגע. איך אמרו? יאללה, יאללה, אל תשאלו שאלות? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> חוק 26 - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, בואי ניתן לעורך דין מסינג - - - << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> - - - 26 שעות ביממה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברת הכנסת סטרוק, תודה. בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איתן, זה מרגש שאתם מתחילים לגלות עמוד שדרה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מרגע שיוצגו בפני הכנסת הפיצולים עצמם ולפי התכנון כרגע, מיום שני הקרוב יש אפשרות להתחיל לדון בוועדות במסגרת כל הפרקים שיש כאן וכל פרק לפי הניתוב שייעשה. במסגרת הזו זה כמובן יהיה תלוי באופן שבו יתנהלו הדיונים והכמות שלהם, ואפשר יהיה להעריך בשלב מאוחר יותר את השלמת התהליך עצמו לגבי כל אחד מהפרקים. האם אפשר לעמוד במשימה הזו? אני חושב שבוודאי כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שהסטודנט אסי מסינג שסיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים לא היה חושב שהליך חקיקה כזה הוא הליך חקיקה ראוי. זו דעתי. אבל זו רק דעה. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> אני מבקש לקטוע את הדיון המשפטי פה לגבי חוק ההסדרים ולהתמקד לרגע אחד בדיון הכלכלי. שנה שעברה נגמרה בצמיחה שלילית, לא לנפש, צמיחה שלילית במדינת ישראל. מצד אחד, אפשר להסתכל על זה בהשוואה בין-לאומית ולהגיד, זה לא כזה נורא. באמת, זה לא כזה נורא בהשוואה בין-לאומית. אבל זו לא נקודה נכונה להסתכל על זה. הכלכלה העולמית כולה מתעצבת מחדש, ואפשר לא לעשות כלום עוד שנה או עוד שלוש שנים, כמו שלא הצלחנו להביא שום שינוי משמעותי בגלל שלא הייתה לנו האפשרות פחות או יותר כבר שלוש שנים. ויש אפשרות לטפל בבעיה הזאת. וזה מה שאנחנו מנסים לעשות בחוק הזה. יש פה שורה ארוכה של נושאים שבאים לקדם את המשק הישראלי קדימה אחרי שנה של צמיחה שלילית, וזאת המטרה המרכזית שלנו. אם נרצה להגיע למצב שלמשק יהיו מקורות לקיים את עצמו בשנים הבאות ולקיים את השינויים החברתיים, אז אנחנו חייבים להניע את הצמיחה קדימה, ואלה התהליכים שיניעו את הצמיחה קדימה בשנים הקרובות. ברובם הצורך התחדד בתקופת הקורונה. חלקם נכנסו לפה עקב משבר הקורונה, וחלקם, כפי שאמרתי, נועדו לפצות על הצמיחה השלילית. אף אחד לא רוצה לחיות עוד כמה שנים במדינה שאיכות החיים בה תהיה יותר נמוכה מהיום. אנחנו משק שהתרגל לשפר כל שנה את איכות החיים שלו. כדי שנוכל להמשיך לקיים את הדבר הזה, יש הכרח בביצוע שינויים ניכרים בכלכלה הישראלית והם מובאים כאן בפניכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תחזית הצמיחה לפי בנק ישראל, בלי כל החוק המיוחד הזה, זה 5.5% ל-2021, נכון ליולי. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> אם תחבר את השנתיים ביחד, יוצא לך צמיחה לנפש כמעט אפסית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הייתה שנת קורונה. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> לא, לא. חד משמעית. אני אמרתי - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הקשבתי היטב למה שאמרת. אני אומר, זה לא מצדיק הרבה מהסעיפים בחוק הזה. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> אז אנחנו חושבים אחרת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רפורמת הכשרות כמעט לא קשורה לשום צמיחה. הגדרת סרט בפקודת התעבורה לא קשורה לשום צמיחה. סעיף 13. באמת, יש פה דברים שלא רלוונטיים בשום צורה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא קשורה. רפורמת הכשרות לא הייתה בפנים בכלל. הרי היא נכנסה רק בלחץ של מתן כהנא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> של הסכמים קואליציוניים. כולנו רוצים וחפצים בהצלחתה של מדינת ישראל, אבל אנחנו לא מדברים על הסעיפים הטריוויאליים, על מה שבאמת יהווה מנועי צמיחה. אנחנו מדברים על מה שלא, על מה שלא קשור, על מה שמכניסים כי רוצים בעסקת חבילה לסגור עוד כמה פינות. על זה אנחנו מדברים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני רוצה להגיב ממש בקצרה, בכמה נקודות. לדברים שאיתי אמר אני רוצה להגיב בכך שאפשר להביא את זה גם בחקיקה בהליך רגיל. כל השאלה כאן היא אם על הכנסת לקיים את הדיון הזה בחודש הימים שמוקצה לה בשל הצורך בהעברת חוק התקציב 2021, ואגב, לוחות הזמנים הם רק ביחס לתקציב 2021, לקיים את הדיון בכל מנועי הצמיחה ובכל החקיקה המשמעותית והמורכבת שנמצאת כאן. בשונה מאסי מסינג, אני חושבת שיש לנו פה 550 עמודים, זה קובץ יחסית גדול. אני חושבת שזה אחד הגדולים שאני לפחות ראיתי כאן ב-20 השנים האחרונות של חוק הסדרים. אני חושבת שהכנסת הוכיחה את היכולות שלה לאורך השנים, וכל דבר שפוצל, שוועדה מוועדות הכנסת שטיפלה בו כפיצול בחוק הסדרים והיא חשבה שהוא חשוב למדינה, הוא גם עבר בהליך חקיקה רגיל, וזה גם דבר שקרה פה לאורך השנים. ולכן השאלה היא לא היחס לסעיף המטרה, כפי שאסי אמר כאן בתחילת דבריו, וזה הדבר שהכי קומם אותי ביחס להצעת חוק ההסדרים וביחס לדברים שלו. אסי בעצם קישר בין פרקי התוכנית הכלכלית לסעיף המטרה שהממשלה קבעה בהצעת החוק של הטיפול ביוקר המחיה, צמיחה וכולי, והוא התייחס גם לעניין הקורונה. אז קודם כל, אני לא ראיתי בהצעת החוק הזאת שום דבר שקשור לקורונה, אולי חוץ מאשר ההיוועדות החזותית שממילא נידונה בוועדת החוקה בהליך חקיקה רגיל ואין שום סיבה שהיא תיכלל כאן בחלק מהצעת חוק ההסדרים. אפשר לקיים לגביה הליך חקיקה רגיל. ובסופו של דבר, זאת באמת השאלה שאתם כוועדת הכנסת צריכים לבחון; האם הדבר הזה יכול להיות מחוקק בהליך חקיקה רגיל, והוא לא חייב לבוא כחלק מהצעת חוק ההסדרים. גם כל הנושאים של רגולציה, רישוי עסקים, מידע פיננסי מקוון של האזרח, אלה לא דברים שנראה לי שנועדו לטפל ביוקר המחיה או יש להם קשר ישיר לסעיף המטרה. וממילא, אני לא חושבת שהבחינה הזאת היא הבחינה הנכונה עבור הכנסת. אולי ההליך שאסי מסינג תיאר הוא נכון עבור הממשלה ועבור ההחלטות שהממשלה קיבלה ביחס להצעות האלה. אבל בסופו של דבר, הכנסת צריכה לקבל את ההחלטות שלה. ואני חושבת שאחד הדברים שצריך לזכור פה הוא שבסופו של דבר המחוקקת היא הכנסת וההחלטות צריכות להיות שלה. ולכן הקשר לסעיף המטרה נראה לי קשר לא רלוונטי, בוודאי לא כזה שמכפר על הפגמים שיש בחוק הסדרים שיש בו כדי לפגוע במעמדה של הכנסת וביכולת שלה לקיים הליך חקיקה תקין ביחס לכל אחד מהפרקים שנמצאים כאן. תודה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בכל זאת מילה אחת, אולי לא הובנתי נכון. אז אני בכל זאת אחדד. השאלה לא הייתה עם קשר לסעיף המטרה של רפורמה כזו או אחרת, אלא סעיף המטרה בסופו של דבר כולל את מה שהממשלה סברה שנכון שיהיה במסגרת תוכנית כלכלית מלאה, ואין פסול מהבאת תוכנית כלכלית מלאה לכנסת בהליך סדור ומובנה פעם אחת בשנה שכולל היבטים שונים. ואמרתי, על רקע זה יש לנו ברקע גם את משבר הקורונה. לא הטיפול בסוגיה נקודתית בתוך משבר הקורונה עצמו, אלא ההשפעה הכלכלית שיש למשבר הקורונה ושאיתו – איתי הסביר בהרחבה את הפגיעה שיש בעניין הזה – את הצורך לטפל בעיקר בצמיחה. והצמיחה היא העוגן המרכזי ביותר של התוכנית הכלכלית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עורך דין מסינג, לבטח לא תכחיש שהממשלה מנצלת את ההזדמנות שהיא מעבירה תקציב כדי להעביר סדרה רבה של חוקים, במקרה הזה 42 חוקים – אפשר לקרוא לזה הסדרים, אפשר לקרוא לזה - - - אבל זה חוקים, כל אחד הוא חוק בפני עצמו, וכל חוק כזה היה צריך לעבור הליך - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> של שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא יודע אם של שנה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בדרך כלל זה שנה. בממוצע זה שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> קרן, לא יכול להיות שכל פעם שאני מדבר, את צריכה להוסיף ולתבל כמה דברים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את לא חייבת. תבלי במטבח, תבלי במקומות אחרים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> איפה? תבל אתה במטבח. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז איפה מתבלים? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זו הזדמנות של הממשלה לקחת - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מזל שאתה בצד הנכון של המפה הפוליטית. אם אני הייתי אומר לאישה, תבלי במטבח, וואי, וואי, זה היה פותח את המהדורה היום. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ועוד לי, ועוד לי. מה לי ולמטבח? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועוד לקרן. זו הזדמנות לממשלה להביא מקבץ רב של חוקים ולהעביר אותו בבת אחת, באבחה אחת כמעט, לא תמיד בהקשר – בסדר, סעיף מטרה, אפשר לכתוב הרבה דברים והכול יפגע בול לאופן שבו זה כתוב. וואו, הכול פוגע בבסיס המטרה. בסדר, ברור. אתם כתבתם את זה. אבל נניח, איך אגרת גודש, למשל, פוגעת בתוך מה שאמרת כשהיא אמורה להתחיל בעוד שנתיים? למשל, למה לא להעביר את זה בשנה הבאה, כשזה סמוך יותר לאירוע, שנבין איך הדברים קורים? ויש עוד כל מיני דברים אחרים שאני תמה ושואל לגבי הצורך שלהם דווקא עכשיו ודווקא מיד, שלא קשורים לקורונה ולא קשורים לצמיחה, ולא קשורים לפריון, דברים אחרים שהם על הדרך. אז אני חושב שלא תכחיש את העובדה שזו פשוט הזדמנות טובה של הממשלה להעביר הרבה מאוד חוקים בצורה טיפה יותר קלה ונוחה ובסד זמנים קצר, ולמנוע מעצמה את הבאתם בימים אחרים ובמועדים אחרים, בסיטואציות פוליטיות אחרות, יותר מאשר היותם קשורות בקשר גורדי למצב הכלכלי או לרצון של הממשלה להביא תוכנית כלכלית. אלא פשוט ניצול נוח של הסיטואציה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה מביע כל כך הרבה מורת רוח מההתנהלות, ואתה יושב כיושב-ראש ועדת הכנסת, ויש בידיך את הסמכות המלאה להראות שיש לך גם אומץ ושיש לך גם יכולת לעשות משהו כנגד כל מורת הרוח שאתה מציג כאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז אני אומר לך, אדוני, אני חושב שחוק ההסדרים הוא רעה חולה במדינה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה הפלפל או המלח? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? אתה ממשיך, אבל תפסיק עם זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואני חושב שחוק ההסדרים צריך לעבור מן העולם בצורה כזו או אחרת. הייתי שמח לראות חוק הסדרים, אם הוא נשאר עמנו, הרבה יותר רזה ומצומצם. אנחנו נמצאים בפתחה של שנה חדשה ואנחנו גם נמצאים בתקופה ראשונה של ממשלה חדשה שרוצה באופן טבעי להביא הרבה מאוד הסדרים. אני חולק על הממשלה בהקשר הזה. אני לא אצביע נגד רצון הממשלה כי אני רוצה בהמשך כהונתה, אבל בהחלט מביע את מורת רוחי לגבי גודל חוק הסדרים. אמרתי את זה באוזני אנשי האוצר, אנשי הממשלה השונים, ומביע את עמדתי גם כאן ללא פחד וללא מורא. אני כן אצביע עם הקואליציה כי אני רוצה את המשך קיומה של הממשלה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתה חושב שאם תוריד סעיף אחד שלא מוצא חן בעיניך, אז הממשלה תיפול? אתם עד כדי כך שבריריים? מה העניין? כל דבר יפיל את הממשלה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ראשית, הצלחנו בדיונים לפני הקריאה הראשונה להוריד כמה וכמה סעיפים. אני עצמי הייתי מעורב בהורדת והסרת כמה סעיפים, דחייתם לאחר חוק ההסדרים. וכמו שאמרו פה אנשי האוצר, אולי הדברים יקרו גם במעלה הדרך, בתהליך החקיקה. כן הייתי רוצה שמלכתחילה היה מגיע חוק הסדרים רזה יותר, מצומצם יותר, קשור יותר לסוגיית המשק והתוכנית הכלכלית - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה תלוי בך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> - - אבל כאמור, אני אצביע עם הממשלה כי אני רוצה את המשך קיומה. אני כן רוצה את תשובת אנשי האוצר כי זה ישרת אותי להבא בשנים הבאות. בבקשה. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> נתייחס לשני דברים שהועלו פה, אחד על ידי חבר הכנסת קרעי והשני על ידך, היושב-ראש, וניתן דוגמה איך בעינינו הם מתחברים בקשר לתקציב המדינה. תקציב המדינה הקרוב מביא איתו תוספות שירות בתחבורה הציבורית בהיקף ניכר. זה חלק ממדיניות הממשלה לעבור מהשקעות ברכב פרטי להשקעות בתחבורה ציבורית. זה נמצא במספרים שמובאים בפניכם בחוק התקציב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> איתי טמקין: << דובר_המשך >> כדי לוודא שלהשקעות האלה יש, כמו מה שנקרא בכלכלה, תשואה להון גבוהה ושאנחנו משקיעים אותן ובסוף הן גם יוצרות שירות טוב לאזרח שמסיע אותו מהר מנקודה לנקודה, לא מספיק להגדיל את המספרים שמופיעים בחוק התקציב. צריך לוודא שההשקעות האלה מגובות בעוד דברים. צריך לראות שהן מגובות בזה שהאכיפה בנתיבים הציבוריים היא אפקטיבית, וחוק הסרט, שהתייחס אליו קרעי, זאת המטרה שלו. אנחנו מודעים לזה שלא כל תיקון בחוק ההסדרים זה עולם ומלואו שמחר משנה את המשק, אבל חוק שיאפשר לאכוף יותר טוב בנת"צים או בצורה אפקטיבית ולמנוע התחמקויות מקנסות נת"צים, יגרום לזה שלכסף במספרים שאתם רואים בחוק התקציב תהיה תשואה להון גבוהה יותר. ומס גודש, אם לא נחיל אותו היום, אז מה שנמצא בחוק התקציב לגבי תוספות שירות בתחבורה וכשנגיע לשנת 2023 ו-2024 – כשאתה מחשב כבר היום ושם את הכסף היום ואתה בודק מה התשואה להון שזה ייתן לך בכל השנים הבאות, אנחנו רוצים להניח - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ואם התחבורה הציבורית תהיה לא יעילה ולא כל אחד יוכל להגיע לתל אביב בצורה יעילה ונוחה, אז נדחה את מס הגודש? אז למה לא לקבוע אותו כבר מעכשיו לעוד כמה - - - << דובר_המשך >> איתי טמקין: << דובר_המשך >> היושב-ראש, אנחנו יכולים להביא וזה מה שאנחנו מנסים להביא בסיפור הזה כי נתת דוגמה שבאופן אינטואיטיבי קל להתייחס אליה. כשאתה מביא היום תוכנית ממשלתית ל-2021 ו-2022, לא מספיק להביא מספרים בלבד בשביל לפתור את הבעיה. הבעיה היא גודש בכבישים ואובדן תוצר משמעותי למשק בשעות עבודה ובפנאי של אנשים. כדי לפתור את הבעיה הזאת, יכולתם להגיד לנו ככנסת, תביאו רק מספרים יותר גבוהים בחוק התקציב, בסעיף משרד התחבורה. זה הפתרון הקל, להביא רק את המספרים הגבוהים יותר. אבל כדי לפתור את הבעיה באמת, אנחנו מציעים כאן תוכנית כוללת שכוללת גם הגדלה של המספרים, גם הפנמת עלויות של השימוש בכבישים, וגם אכיפה של נתיבים ציבוריים כדי שלא יתפסו אותם רכבים פרטיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זו לא תוכנית. זה ניתוק. אתם מנתקים את הפריפריה. לתושב פריפריה אין תחבורה. אני תושב עוטף עזה לא יכול להגיע עם תחבורה ציבורית נוחה לתל אביב או לירושלים גם בעוד שנתיים. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> יהיה דיון ארוך בוועדה ספציפית לגבי מס גודש. אני בטוח. אבל בדיון הזה כאן שאלתם מה הקשר – הקשר הוא שכשהיום אני מגדיל מספר בחוק התקציב, אנחנו רוצים לוודא שאני לא זורק כסף לפח, סליחה על השפה, שהשקל הוא אפקטיבי. כדי שהשקל יהיה אפקטיבי, הוא צריך לבוא יחד עם תוכנית כוללת שבמקרה הזה דורשת תיקוני חקיקה. אלה תיקוני החקיקה שהוא דורש כדי שהתוכנית שלנו לעידוד האנשים לעבור מרכב פרטי לתחבורה הציבורית יעבוד באמת. לא מספיק רק להוסיף קווים. אני מניח שאתם מכירים את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, תודה. חברים, אני רוצה לעצור את הפרק הזה של הדיון העקרוני. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא דיברתי עדיין, איתן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביקשת אחרי ההפסקה. << דובר_המשך >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז הנה. אנחנו יוצאים להפסקה של תשע דקות. אנחנו נחזור בשעה 14:00. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אגב, למה שתושבי תל אביב לא ישלמו מס גודש? שייסעו בתחבורה ציבורית. למה במס גודש שלכם תושבי תל אביב יכולים לנסוע עם רכב פרטי? למה? למה תושב נתיבות שרוצה להגיע לתל אביב צריך לשלם מס גודש, ותושב תל אביב יכול לנסוע עם רכב פרטי בתל אביב? למה? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני בטוח – כמי שהיה חבר פעיל בוועדת הכספים ועל אף שהוא טרם החליט שהוא יהיה חבר בוועדת הכספים – שתהיה נוכח בוועדת הכספים שתדון באגרת הגודש הלא מוצדקת הזו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמובן. אבל פה הוא מתאר את הכול בצורה עקרונית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל כפי שאמרתי, אדוני, אנחנו נצא להפסקה של תשע דקות - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה תשע דקות? - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שמונה דקות. לא תשע, שמונה דקות, עד שעה 14:00. נחזור לכאן בשעה 14:00 ונתחיל לדון בסעיפים לגופם. חברים, תודה רבה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:52 ונתחדשה בשעה 14:00) << הפסקה >> << מנהל >> (היו"ר ניר אורבך, 14:00) << מנהל >> << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> צהריים טובים. אנחנו מחדשים את הישיבה. כשיצטרפו אלינו חברי כנסת נוספים, תעבירו להם את מה שאני אומר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרעי מסכם בשביל כל החבר'ה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה אומר דברי טעם, אתה יכול לחזור עליהם שוב ושוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גם אורית מסכמת. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> זה משהו טכני. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ניר, ראיתי שבשעה שלא היית פה קיבלתם החלטה קואליציונית להסיר כמה דברים בעייתיים מכאן. יש שמועה כזאת מסתובבת, האם זה נכון? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תשאל את היושב-ראש שהחליף אותי. בשעה הקרובה נתחיל את הדיונים לפי הסעיפים השונים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דחיתם את הכול ליום ראשון כי אין לנו זכות הצבעה. בשביל זה מרחתם היום. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> את כל הקונספירציות תעבירו לנו אחר-כך כתוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם ביקשתם ביום ראשון בשעה 09:00. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו חושבים שזה לא ראוי בכלל, שצריך להוציא ולא להצביע. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני רוצה לחדד עוד פעם ואני אומר את זה תכף. היועצת המשפטית של הכנסת, שגית, עשתה טבלה מפורטת. זה נמצא לכם גם בטבלטים. אני חייב לציין שמקביל יש לנו גם טבלה - - - << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אבל ניר, זה לא בסדר. אני הייתי בזכות דיבור והובטח לי שאני אוכל לדבר. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני אתן לך לדבר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> שאלה טכנית. יש אופציה להצבעה חשאית בהצבעות פה? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה רעיון פצצה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני מנסה להוציא אותם מכובדים בסיפור, שום דבר. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה, אנחנו מעריכים. במקביל יש גם טבלה שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת. באמת צריך לתת להם מילה טובה על העבודה שהם עושים במקביל למה שאנחנו עשינו כאן. כמובן שאני אציג גם את העמדה של הקואליציה כשנגיע לדיון וגם אחר-כך להצבעות. אני רוצה לחדד. ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה, שהיו הסכם כולל, כולל הדיון המשולב במליאה. אנחנו החלטנו שלא יהיו דיונים בערב ראש השנה, ביום ראשון שעבר, וקבענו שיהיו שני ימי דיונים. אחד, שהתחיל היום ב-10:00 ויסתיים ב-15:00. הדיון השני ביום ראשון הקרוב, ב-12 לחודש, שיתחיל בשעה 10:00 ויסתיים ב-21:00. אנחנו נעבור סעיף סעיף ונעשה דיון וננעל את הדיון. את ההצבעה על כל סעיף אנחנו נעשה רק בסוף היום השני של הדיונים, קרי, ביום ראשון בערב בשעה 21:00 נעבור להצבעות. אני מדגיש שוב, זאת הסכמה בי הקואליציה לאופוזיציה. ברשותכם, חברת הכנסת סטרוק, אני אתן לך רשות דיבור. אני ממש אשמח אם תצליחי לקצר כי אני כן רוצה להספיק משהו על הדיונים בסעיפים, אבל אני לא אעצור אותך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשתדל, אני לא יודעת. קודם כל, תודה רבה. ניר, אני מצטערת שאיתן לא פה כדי לשמוע אבל אני אומרת לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשאיתן היה הצטערת שזה לא ניר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון. דווקא אמרתי שאני אוהבת שאיתן מנהל דיונים. אני חושבת שהוא מנהל אותם בצורה יפה ונכונה. אמרתי שזה לא נראה טוב, זה הכול. אני סך הכול אני דואגת לך, זה הכול. תראה, כמו שאמרתי ברשות דיבור הקודמת שהיתה לי, אנחנו נמצאים בימים מאוד מיוחדים. אנחנו נמצאים בימים של עשרת ימי תשובה. איך אומר הפסוק? "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" יש אירועים שקורים בחיי אדם או בחיי אומה שאמורים לטלטל ולזעזע כמו שקול השופר מטלטל ומזעזע אותנו ולגרום לנו לחשוב מה לא בסדר. אני חושבת שהאירוע שקרה לנו בערב ראש השנה, של בריחתם של שישה מחבלים רוצחים. זה המקום גם לבקש, לפחות ממי שכן יושב פה בחדר הזה, להפסיק להשתמש בביטוי המכובס "אסירים ביטחוניים". אנחנו מדברים על מחבלים רוצחים. בריחתם של שישה מחבלים רוצחים וכל מה שנחשף דרך הבריחה הזאת, כל הצורך שלנו עכשיו לנהל מרדף אחריהם. כפי שאמרתי, אם נלך ברוחו של ראש הממשלה נפתלי בנט ודברים שהוא אמר כמה וכמה פעמים, את המחבלים האלה צריך לא רק למצוא, צריך לחסל אותם. אוקיי? אמרתי שאני לא יודעת אם אתם מסוגלים לעשות את זה כשאתם יושבים על הכתפיים של מנסור עבאס. תוך כדי שאני אומרת את זה, הרמתם פה בחדר הזה אצבעות בעד מינויו של ווליד טאהא ליו"ר ועדת פנים. עכשיו בואו נראה לאיפה זה מוביל אותנו. זה מוביל אותנו לזה שלפי החוברת החשובה הזאת שחילקו לנו בכנסת, לא פחות מעשרה סעיפים בחוק ההסדרים עוברים לדיון אצל ווליד טאהא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 12 << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני ספרתי 10 כי שניים לוי הוציא והפך אותם לחוקים בפני עצמם, פיצל אותם. אחרי זה יש עוד 12? אני מסתכלת בחוברת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יאללה בסדר, 10. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני נסמכת על החוברת. אתה יודע מה? 10 או 12, לפחות מחצית מביניהם. מה שכתבו כאן בחוברת לא אני כתבתי, כתבו היועמ"שים של הכנסת, שהם באמת לא קשורים בכלל לחוק ההסדרים. אין קשר, בסדר? סעיף 4 בחוק התכנון והבנייה, התחדשות עירונית. כתוב פה שזה מעורר קשיים משפטיים מהותיים, עלול לפגוע בזכות הקניין של בעלי דירות ואין קשר לתקציב, בסדר? אחר כך סעיף 7. שם הם לא העירו שום הערה אז מי אני שאעיר? אני לא מתיימרת להיות יותר חכמה מהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מאוד בעייתי סעיף 7. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתה כנראה יותר חכם ממני, יכול להיות. אז גם זה סעיף בעייתי. אבל היועמ"שים לא מצאו לנכון לציין. אני אשמח לשמוע ממך וללמוד ממך. אבל תשימו לב. אני מדפדפת הלאה. אני הולכת רק לפי הטבלה ולא נכנסתי לעומק שלה. סעיף 20, חוק למניעת מפגעי אסבסט. כולנו בעד מניעת מפגעי אסבסט אבל הם כותבים שאין קשר לתקציב. אחר-כך סעיף 22, עוד הפעם חוק התכנון הבנייה, תיקון הגדרת תשתיות לאומיות. אין קשר לתקציב. לא ברור מדוע הוא מובא כחלק מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת סטרוק. סליחה שאני קוטע אותך. את נכנסת לדיון לסעיפים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא. אני רוצה לדבר על הנושא הכללי הזה. שים לב, אני לא צללתי למקומות שאיתן לוקח. אני מדברת רק על זה שלקחו 10 סעיפים. אם אתה רוצה אני מוכנה להפסיק להקריא כי אני רוצה לדבר על היער ולא על העצים. על העצים נדבר בנפרד, אבל מבחינת היער, לוקחים פה 10 חוקים כבדים ורציניים, קובעים שוועדת הפנים תדון בהם בתוך סד זמנים מאוד מאוד קצר. עכשיו בואו נתרומם מטר מעל זה. בתוך הקואליציה הזאת. אני ראיתי את ברכת השנה טובה שהוציאו ראשי הקואליציה, מין סרטון כזה שכל אחד אומר, מרב מיכאלי, יאיר לפיד ובני גנץ. כל אחד יש לו איך להגיד שנה טובה לאזרחי ישראל. היה חסר בסרטון שותף אחד. מנסור עבאס היה חסר. זה לא מקרה שהוא היה חסר כי הוא הרגל התותבת של הקואליציה הזאת שבלעדיה אין לה חיים. כמו שאמר פה בכנות, איתן גינזבורג, שאני מאוד מעריכה אותה, שהוא היה רוצה מאוד וחושב שנכון לפצל הרבה מאוד סעיפים מתוך חוק ההסדרים אבל הוא לא יעשה את זה כי חשובה לו שלמות הקואליציה. עכשיו אני שואלת, איך אתם שחשובה לכם שלמות הקואליציה, מוסרים 10 סעיפים כאלה לידיים של ווליד טאהא, שהוא על כל אחד ואחד מהם יכול לסחוט את הקואליציה הזאת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אוי באמת, אורית. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לסחוט. הוא יסחוט כי הוא לא מתבייש לסחוט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם לא סוחטים לפעמים? מי ישמע? מי שהמציא פה את עולם הסחיטה, הייתי מציע לו קצת להשקיט. קצת, קצת. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> דיברת על חשבון נפש. את עושה חשבון נפש? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן אמיתי? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי לענות לך. חובתו של כל פוליטיקאי, של כל נבחר ציבור לסחוט. לסחוט, קרי, שווה ערך להשיג הישגים עבור הציבור שהוא מייצג, הציבור ששלח אותו לכנסת. אני לא יושבת פה כי אני אורית סטרוק. אני יושבת פה כי אני שליחה של ציבור והציבור הזה זקוק לאיקס וואי של דברים שהוא צריך אותם, או שהם מאמינים או שהם חשובים לו. בשביל זה אני פה. גם אתה מייצג ציבור שבחר בך וזה בסדר גמור. כך עובדת כנסת, בדיוק ככה היא עובדת. אבל מה? ווליד טאהא מייצג אינטרסים אנטי ציוניים, אינטרסים שפוגעים בביטחון המדינה. הוא תומך במחבלים הרוצחים שברחו עכשיו מהכלא. הוא תומך בחמאס בעזה, הוא תומך באויבים שלנו. עכשיו אתם נותנים במי שתומך באויבים שלנו אפשרות לסחוט את מדינת ישראל בסוגיות סופר רגישות. סוגיות שנוגעות לזהות המדינה בהיבט של האם המדינה הזאת היא מדינת העם היהודי או מדינת שני לאומיה? האם היא מדינת כל אזרחיה? האם הנגב יישאר שייך למדינת ישראל או תקום שם אוטונומיה בדואית? בסדר? אתם נותנים לו את האפשרות לסחוט אתכם בפרק זמן קצוב כשבפרק זמן הזה אתם חייבים שחוק ההסדרים יעבור. הצמדתם את זה לתקציב והכנסתם את עצמכם לסד זמנים ביחד איתו כשברור לכם וידוע לך. אפילו המפלגה של ניר אורבך הגישה בעניין הזה עתירה לבג"צ. היא לא התקבלה לצערי, אבל המפלגה של ניר אורבך אמרה את דעתה הברורה מה המטרות ומה יעדי הסחיטה של המפלגה של ווליד טאהא. אתם מפקידים בידיו את היכולת לסחוט אתכם בעשרה סעיפים של חוק ההסדרים. אתה איתן, אמרת שאתה לא רוצה לפגוע כי אתה רוצה בשלמות הממשלה. אז אם שלמות הממשלה חשובה שלך ואם היא חשובה למי ששלח אותך לפה, לראש המפלגה שלך ולראש המפלגה של ניר אורבך וכן הלאה וכן הלאה, אתם תמצאו את עצמכם חיש קל מוותרים על אינטרסים ביטחוניים ואינטרסים של קרקע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לדעתך. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> - - חיוניים למדינת ישראל. אתם עכשיו הולכים להצביע על זה, עכשיו. אתם פשוט מוסרים לידיים שלו. זה מעשה שלא יעשה. אני קוראת לכם. באמת אתה צודק, אני לא נכנסת לסעיפים ולתתי סעיפים ולשאלה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> באמת את תלמדי את רב אלוף בני גנץ על ביטחון ישראל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, זה באמת פלא בעיניי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מצבנו טוב. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> זה באמת פלא בעיניי שבני גנץ עושה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רב אלוף בני גנץ שהלך לפגוש את ראש הטרוריסטים והולך לתת לו חצי מיליארד שקל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> גם זה נכון. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני באמת רוצה להתחיל. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבינה שאתה רוצה אבל אני אומרת לך, ניר. אני אומרת לך. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני הבנתי ויהיה לך זמן לדבר עוד במהלך הדיונים, זה בסדר. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> בוודאי. אני רוצה, כמו שאמרתי, לדבר על היער ולא על העצים. אתם עושים דבר נורא ואיום. בכל יום שעובר, במקום להתעורר, במקום להתנער, במקום לחזור בתשובה, במקום לגאול את עם ישראל מקואליציה איומה שהקמתם עם תומכי טרור. אח"כ עוד הוא קורא לזה גזענות. זה לא קשור לזה שהוא ערבי. יש לי חברים ערבים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> או, הנה, הגענו לחברים, יש לי הרבה חברים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, אבל זה לא קשור לזה. זה קשור לזה שווליד טאהא הלך לעודד את המשפחות של המחבלים של ליל הקלשונים, נכון? אז אותו מיניתם עכשיו לשבת ולדון בעשרה חוקים שאתם צריכים לאשר אותם תוך זמן קצר. תתעוררו, תתעוררו. אתם גוררים את מדינת ישראל לתהום נוראה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה. מן הסתם במהלך הדיונים יתגלו אולי קצת חילוקי דעות גם בין חלקים מהקואליציה לבין הייעוץ המשפטי של הכנסת ולכן נתחיל בהדרגה. נתחיל כרגע בנושאים שאין עליהם מחלוקת, גם לפי מה שהיועצת המשפטית אמרה וגם ההבנות שהגיעו בתוך הקואליציה. לכן אני מתחיל מהחוק השני, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. שם אין אף סעיף שיש בו במחלוקת בתוך הקואליציה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך אין מחלוקת? זה סעיף מאוד פוגעני. זה הופך את זה לברירת מחדל, מבוגרים, חרדים. כל מי שאין לו - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אגב, מי שאין לו דרך מה הוא עושה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך אין מחלוקת? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מי שאין לו מייל ואין לו דרך - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא אכפת להם, הם ממשלה מנותקת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה עושה הציבור החרדי שאין לו דרך? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא בסעיף הזה. אנחנו בעמוד 18. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ניר, הצעתי עוד הצעה. בואו נקבע מסגרת כמה חוקים אנחנו מכניסים להסדרים ואז נפתור - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא, לא. הבנו את ההצעה הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מבחינת המהות של הדיון. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני רוצה להגיד דבר אחד. אנחנו מגיעים כאן לדיון בוועדת הכנסת. ברור לך שלא התחלנו עכשיו את הדיונים, בסדר? אני אומר עוד פעם, אם היה לנו איזה קשר – אני כרגע לא מאשים מי אשם. אבל אם היה לנו קשר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל על הקואליציה לא על האופוזיציה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אז אני אענה לך לגבי הקואליציה. הקואליציה עובדת כבר תקופה ארוכה יד ביד גם עם יושב-ראש הכנסת וגם בעבודה מול האוצר בשביל להגיע לפה עם כמה שיותר הבנות. בוא נראה מה אנחנו מצליחים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הבנות עם מי? אחד עם השני? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> עכשיו אנחנו אתכם. היום בהסכמה עם מרכז האופוזיציה שבשלוש מסיימים את הדיונים ומחדשים אותו ביום ראשון בשעה 10 בבוקר. עכשיו אנחנו מתחילים עכשיו מבחינתי מדברים שפחות במחלוקת ונתחיל בהם כרגע את הדיון. לאט לאט נתקדם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה עם סעיף 1? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סעיף 1, מטרת החוק. ההצעה שלנו, שמתאימה גם לייעוץ המשפטי שקיבלנו מהכנסת, להעביר את זה לוועדת הכספים. הדיון פתוח. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סעיף 1, עמוד 1290. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 1290? רגע, אבל יש את החוק עצמו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> התחלנו מהחוק השני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל שניהם נמצאים באותו קובץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הם שני חוקים. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> חוברת רשומות 1290. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> יש שתי הצעות חוק, הצעת חוק התכנית הכלכלית, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. כרגע מתחילים מהצעת חוק ההתייעלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה באותו קובץ. זה עמוד 452 בקובץ. דיגלת, התכוננו לסעיפים - - - << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני יודע, אני יודע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סומכים עליך, קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בתוך מטרת החוק יש הרבה מאוד דברים שנוגעים לסעיפים שנדונים בוועדות אחרות. איך אתם - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרעי, סומכים עליך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה לומר. מטרת החוק יש כאן המון הגדרות כשהרבה מההגדרות האלה נוגעות לסעיפים שנדונים בוועדות אחרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. מטרת החוק היא סעיף 1. איך זה הרבה הגדרות? החוק הזה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אוקי, נכון, נכון. יש לי אחר-כך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה חוק אחר. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סעיף 2 ו-3 אנחנו לא מטפלים בו היום. את פרק ב', ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים, על-פי בקשת הנוגעים בדבר, אנחנו דוחים את זה ליום ראשון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי זה הנוגעים בדבר? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> מי שקשור לדבר הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי זה? מי זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לי מה לומר על סעיף 1. אני חושב שלהעביר סעיף – אדוני היושב-ראש, מכיוון שזה סעיף לא כל כך משמעותי, אז צריך להעביר אותו דווקא לוועדה שבה אין לכם רוב מיוחס, לוועדת החוקה תעבירו מצידי. אתם הרי שיניתם הרי את הוועדה שם, יש רוב של אחד. תעבירו לוועדה שבה יש ייצוג הולם לא לוועדת כספים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הייצוג המספרי היחסי הנכון בין קואליציה לאופוזיציה, זה לא הולם או לא הולם. אין פה ציונים. פשוט זה חייב לייצג את היחס המספרי במליאה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני רוצה עוד הערת אגב. מאחר ויש סיכום בין הקואליציה לאופוזיציה, באמת זה צריך להיות דיון ענייני ולא פיליבסטר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הכי ענייני שבעולם. אני אומר לך, הסעיף של הגדרה של מטרת החוק, שכולל בתוכו את כל החוקים האחרים, שאולי נרצה לשנות את המטרה הזאת, אני לא רוצה לוועדה שיש לכם רוב מיוחס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חוק ענייני, זה אומר שמטרת החוק שעוסקת בהתייעלות כלכלית, טוב שיידון בוועדת כספים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה בעייתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סעיף 2 ו-, מי זה הנוגעים בדבר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יושבת-ראש הוועדה ביקשה להיות נוכחת. היא לא נמצאת פה, נחכה לה. מה הבעיה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איזו ועדה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בריאות, בריאות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור לבריאות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> פרק ג', הלוואות לדיור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמו עכשיו, מי שאשם שהכסף לא הגיע זה משרד הבריאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אגב, אם תספור, איתן. תספור כמה נושאים בכספים? 7 נושאים. כמה יש בעבודה ורווחה? גם 7. אז מי אמר שהמטרה צריכה ללכת לכספים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כי מטרת החוק של התייעלות כלכלית צריכה ללכת לכספים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איזו מן תשובה זאת? חצי מהנושאים זה עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חברת הכנסת מלכיאלי, אני חושב שאת הדיון על סעיף המטרה מיצינו. כל אחד אומר את שלו, מיצינו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם חושב שזה נכון לקחת את זה לוועדה שיש לכם בה יש לכם רוב מיוחס? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני חושב שמהותית זה נכון ללכת לוועדת כספים. פרק ג' הלוואות לדיור, סעיפים 4 ו-5. שלמה, עמודים 1324. חוק ההלוואות לדיור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איפה זה בעמודים של הקובץ? << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> 846 << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> שוב, ההצעה של הקואליציה שזה ילך לוועדת כספים. מישהו רוצה לדבר חוץ מחבר הכנסת קרעיי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין, שמישהו יסביר. זה בא להקל או להחמיר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שהלוואה בשיעורי ריבית מיוחדים, שנותנים אותה לזכאים, שסך הנקודות שלו הוא 599 לפחות, לא תינתן בעד דירה שמחירה עולה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה היה עד היום? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא יודע, שטמקין יגיד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תגידו לנו על מה מדובר כאן. שוב פעם לפגוע? להקל? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היה תיקון שחברי ועדת הכספים עשו כדי לאפשר הלוואות לדיור שמשרד השיכון נותן ומבקשים לשנות כאן את התמהיל ביחס - - - << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> לא, מה שוועדת הכספים עשתה זה לגבי שיעור הריבית. פה בעצם מגבילים את מחיר הדירה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה מגבילים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה היה לפני כן? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ועדת הכספים נתנה את הזכאות ביחס לכל מחיר דירה לזוג צעיר מחוסר דיור. כאן מציעים שההלוואה של משרד השיכון תינתן רק ביחס לדירה שהיא עד 2 מיליון שקלים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שם זה היה לכל דירה, גם אם היא עלתה 4 מיליון? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז זה סעיף שבא לפגוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא בא להתמקד באוכלוסיות חלשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי שקונה דירה בירושלים לא זכאי להלוואה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא בא להתמקד באוכלוסיות נזקקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, ואם הדירה היא 2.5 מיליון או 2.2? אז על ה-2 מיליון הוא יכול לקבל או שהוא לא מקבל כלום? מי שקונה דירה בירושלים או בבני-ברק. כמה עולה דירה בבני-ברק? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> השאלה האם לדון בזה בכספים או בוועדה אחרת? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם זה סעיף מהותי ופוגעני אני רוצה בוועדה שיכולה להיות לנו בה השפעה. כל עוד אין לנו השפעה בכספים, אני מתנגד להעביר לכספים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש לך השפעה גדולה. אתה הרבה פעמים משכנע אנשים בתוך ועדת כספים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני יכול לשכנע גם בוועדות אחרות. אני מסתובב בכל הוועדות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נכון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איך פגעת בו ככה, אמרת רק כספים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא חבר בכספים תמיד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> פגעת בו, אמרת לו רק כספים. מה עם שאר הוועדות? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> חבר הכנסת קרעי, קח את סעיף הסל. כשאתה מחפש שיש לך בו רוב, אתה עושה כבר דיון שצריך להיות בוועדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה זה דיון שצריך להיות בוועדה? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כרגע זה רק באיזו וועדה ולא בגלל המהות של הסעיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל ניר, אם יש נושא שיכול להידון בשתי ועדות. לאיזו ועדה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לאיזו ועדה אתה מציע את הסעיף הזה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לוועדת כלכלה אולי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> היא מאוד עמוסה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עבודה ורווחה. זה הרי זכאים, זה אנשים זקנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אולי נעביר את זה לוועדת קליטת עלייה, יש לך שם רוב? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז תעביר לקליטת עלייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הקמתם שלוש ועדות אז אולי תכניסו שלושה חוקים לוועדות שהצעתם לנו, ראה אתכם מכניסים אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> האופוזיציה לא מתפקדת. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מבחינת סמכויות התקנון אין ספק שזה ועדת כספים. גם כיוון שזה תיקון שעשתה ועדת הכספים אז אני מניחה שתהיה לה מומחיות להתייחס אליו. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אולי צריך שני יו"רים, שני הרכבים בוועדת הכספים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תראי, גברתי היועצת המשפטית. תראי כמה שחוסר הייצוג שלנו בוועדה יכול לפגוע באנשים. הנה, פה באים לפגוע באנשים שלא יקבלו את הזכאות הזאת, את הריביות המיטביות האלו. לא נוכל לעשות כלום שם. גם אם נגייס את המשותפת לטובתנו, נגיד שהם ילכו עם החברתי, עדיין יש להם רוב של שניים. גם אם נגייס את רם שפע או מישהו מהעבודה או ממרצ שיתעורר בו הפן החברתי, עדיין יהיה להם רוב מיוחס. אתם לא חברתיים, רעננה-גדרה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עושה דברו של ליברמן. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> יש עוד הערות שמקדמות אותנו בעיף הזה? אנחנו עוברים לסעיף 4, מספר סעיף 6. אצלי זה עמוד 1325. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, זה המתכונת של הדיון? אתה עוזב? זאת המתכונת של מה שאנחנו עושים עכשיו? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בשלב הזה כן, עד שזה יהפוך - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם לא רציתם להצביע היום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה ממש בדיחה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא, לא. אתה יכול להגיד את אותו דבר במשפט אחד במקום בארבעה משפטים. אתה רוצה ארבע פעמים להגיד את זה? אני שואל עכשיו ברצינות. אמרת את זה, הבהרת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> יש סיכוי לשכנע אתכם לשנות משהו פה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> משהו ענייני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו כרגע הולכים לפי המלצות - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם אנחנו רוצים לשכנע אתכם בנושא? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אתה לא תשכנע אותי שהקואליציה דורסנית והאופוזיציה תמימה. גם לא תשכנע אותי שהאופוזיציה עושה רק בעניינים מקצועיים בלי פוליטיקה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ניר, ידעת שהסעיף הזה שעכשיו דיברנו עליו הוא סעיף שפוגע בכמה אנשים שירצו לקבל איזו ריבית מוטבת כי הבנקים שוחטים אותם בריביות נשך? יש כאלה שקונים בית כי הם קונים בבני-ברק או בירושלים. בית של שלושה חדרים יעלה להם 2.1 או 2.5 מיליון והם לא יוכלו עכשיו לקבל את הריביות האלה? אתה ידעת את זה בכלל? אף אחד פה לא ידע את זה. אז מה אתה אומר קואליציה אופוזיציה? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בסדר, אז נדון על זה בוועדה. אני כרגע מנתב לאיזו ועדה זה ילך. את הדיון המאוד חושב שאתה אומר עכשיו, נדון בוועדה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה שולח לוועדה שאין לנו כושר מיקוח. יש שם נורבגים, יש שם יושב ראש שהוא ת"פ של שר האוצר. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אני מכבד מאוד את האנשים שיושבים שם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עדיין היו"ר הוא ת"פ של ליברמן. הוא ממפלגתו של שר האוצר ליברמן, מפלגה דיקטטורית שהם חייבים לשמוע בקולו. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אמרתם את זה גם קודם לחבר הכנסת פינדרוס. לא השלמתם אם זה שהיו בחירות ויש תוצאות. בואו נקדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה אומר? אנחנו לא השלמנו עם תוצאות הבחירות? << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אתם לא השלמתם. באמת, כמה אפשר להיתמם? בוועדות הכנסת אתם לא משקפים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חשבתי שמיקי לוי הוציא באמת את כל הסיפור הזה של הזכאות למשכנתאות - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך בהצהרה לפרוטוקול. אם לפיד היה מתמנה לראש ממשלה והיה מנהל את המדינה, היתה לי פחות ביקורת ממה שהיום. בסדר? אז בוא. אם אתה ממש רוצה להבין. כי היה מתנהל משהו. היום לא מתנהל כלום. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> ניר, אתם לא הפנמתם. על מה הוויכוח? הויכוח הוא על זה שהרכב הוועדות לא משקף את הייצוג בכנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תגיד, נראה לך שראש ממשלה נורמלי נותן לזה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתם לא מוכנים לקבל שום הצעה שניתנה לכם. הכול ייפול ויקום על ועדת כספים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> אני הגעתם לחדר הזה עם דברים ברורים שזאב אלקין כתב לעידית ולי, על איך מחלקים את הוועדות בכנסת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אורית, הועברו לכם מספר הצעות, את כולן דחיתם. הכל רק בגלל ועדת כספים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל תסתכלו על עצמכם במראה, איתן. למה אתם מתעקשים על ועדת כספים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ועדת כספים 3 חברי כנסת - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה הגיוני לחלוטין. זה באמת בסדר, הצעות הגונות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתם מתעקשים על ועדת כספים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הצעות הגונות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי כאן הנדיב שצריך להיות? מי זה שצריך להגיד שהשלטון אצלי, בואו אני אתן לכם פתחון פה? אתם פה שמתנהלים באופן ברוטאלי, לא אנחנו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שלמה, ההצעות שדיברתם בוועדות השונות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה, אתה זורק לנו עצם? איזה הצעות? הכול הולך לוועדת כספים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הצעות הגונות. אי-אפשר להגיע להסכמות כי זה רק בדרך שלכם או בכלל לא. זה לא עובד ככה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קח ארבעה חברים בוועדה לקליטת עלייה, שאמרת שיש לנו רוב ותן לנו אחד יותר בכספים. קח ארבעה. תראה איזו עסקה. אתם לא רוצים כי אתם יודעים שכדי לממש את כל האג'נדה האנטי חברתית שלכם בתקציב הזה, אתם חייבים רוב מיוחס, כי אולי יתעורר מישהו חברתי שם בעבודה או במרצ. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> תפסיקו להעמיד פנים כאילו שהמשותפת היא לא חלק מהקואליציה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בדיוק, היא חלק מהקואליציה. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> כולם יודעים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם אתם נותנים להם שני תפקידים בוועדת כספים ולמפלגה של 30 אתם נותנים שניים, אז הם חלק מהקואליציה. זה המדד לקואליציה לא קואליציה. נותנים להם תפקידים, קונים את הקול שלהם, זאת חברות בקואליציה. זה ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרן, מה את אומרת על פרק המיסים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה חבר בקואליציה כי יש לך תפקיד. מי חבר בקואליציה כי נתנו לו תפקיד? גם חברי הכנסת של המשותפת קיבלו תפקידים אז הם חברים בקואליציה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה דעתך על פרק המיסים? לאיזו ועדה זה ילך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איתן, עוד לא סיימנו עם המשכנתאות. אני חשבתי שמיקי לוי, יושב-ראש הכנסת הוריד לגמרי את הסיפור של ההטבות. הרי זה זכאים, זה אנשים שהם קשי יום שצריכים את ההטבות האלה. איתי, במקור היתה העלה מ-599 ל-2,000 נקודות, נכון? זה יצא החוצה, זה היה במקור. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> הממשלה אישרה את הסעיף הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק את הסעיף הזה, אז זה לא ירד מחוק ההסדרים. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> זה לא היה מהתחלה. אני לא מכיר את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה היה. המידע שנתנו לנו שהניקוד עולה מ-600 ל-2000. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> לא מכיר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לא מכיר את הדבר הזה שעלה מ-600 ופורסם בכל מקום? << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> היתה הצעה כזאת והיא לא הובאו בסוף לממשלה. זה מה שמונח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שלמה, זה היה במסגרת הקדם עיזים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה כל-כך חשוב? כמה זה נותן לכם לתקציב, זה שאתם נותנים לפחות אנשים שזקוקים להטבה? << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> מבחינתנו יש חיסכון תקציבי שמוערך בעשרות מיליוני שקלים. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> על הגב של מי? << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> על הגב של מי שלא קונה דירה ועל מי שקונה דירה מעל 2 מיליון שקלים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הריביות הגבוהות יהיו מעל 2 ומעלה או מהתחלה. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> מהתחלה. מי שיהיה זכאי לדבר זה מי שקונה דירה מתחת ל-2 מיליון שקלים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, שיעשו שני חוזים. זה מה שאתה אומר לעשות, תגנבו אותנו. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> אני לא מציע לאנשים לעבור על החוק. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאתם עושים. לכן אני מציע לך עצה טובה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתם מעודדים כסף שחור. עזוב, אבל יש כאלה שזה מה שהם יכולים לקנות. הרי הזכאות למשכנתא נמדדת לפי קריטריונים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מלכיאלי צודק. הוא עושה חוזה, קונה ב-2 מיליון ואחר-כך משלם את היתר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אתם מיתממים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה, אנחנו לנושא 4, מספר סעיף 6. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה הם לא ענו לי? כי הם מסכימים. אבל מה? הם מבוהלים מהבוס שלהם. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אנחנו מדברים על תיקון לחוק חוק מס ערך מוסף. אני גם אקריא את פירוט הנושא: העברת חובות לתשלום מס ערך מוסף בהיוון שירותים דיגיטליים. מוצע לקבוע כי חובת תשלום המע"מ במתן שירות דיגיטאלי, אספקת תוכן, ישימונים, ספרים, מוסיקה, משחקים, תוכניות טלוויזיה וסרטים, שירותי טלפוניה, פקס, גישה לאינטרנט, שידורי רדיו וטלוויזיה מתושב חוץ המפעיל חנות מקוונת לתושב ישראל, תחול על מפעיל החנות המקוונת. אם השירות ניתן לעוסק – חובת תשלום המע"מ תחול על מקבל השירות. לשם כך מוצע לקבוע הוראות המסדירות את חובת הרישום במרשם ייעודי, חובות הדיווח על תשלום ושמירת המידע שיחולו על תושב החוץ. הוועדה שמוצע להעביר אליה את החוק היא ועדת כספים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טמקין, זה אומר שעכשיו כל קנייה דיגיטאלית כמו אמזון, יהיה על זה מע"מ? << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> גם היום יש מע"מ. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מה עכשיו? << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> זה מיועד בעיקר לדברים שהיום אין עליהם מע"מ כמו אפסטור, נטפליקס, מוצרים כאלה שהיום אין עליהם מע"מ בכלל. אין מע"מ גם אם אתה רוכש מעבר לרף. אין מע"מ גם על דולר אחד ואין גם ב-40 דולר ועכשיו יחול עליהם מע"מ. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא כל קנייה באינטרנט. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> לא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אחלה כותרת, תודה רבה איתן. הממשלה מעלה את המע"מ גם על נטפליקס וגם על הרשתות. תודה רבה איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נגד החרדים שצורכים נטפליקס ואמזון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> באמת, לא היית צריך. תודה. << דובר >> איתי טמקין: << דובר >> היום הם פטורים ממע"מ. נטפליקס פטורה היום ממע"מ. הניכוי מע"מ יהיה במקור, לא על האזרח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מי שישלם את המע"מ זאת החברה עצמה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> היום אין מי שמנכה את המע"מ במקור. הקביעה תהיה שהספק עצמו הוא ינכה את המע"מ במקור. חובת המע"מ קיימת כבר היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אחלה חוק. אחלה ממשלה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> נושא 5, מספר סעיף 7 – 10. 1328. פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מקרקעין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם זה אני לא מבין למה זה בהסדרים. אני מבין שזה השלכות בתפעול אבל המקום שלו בוועדת כספים. כמו שאמרתי קודם, זה ייקח זמן איכות של דיון ואתה לא תוכל לדון עניינית על חוקים אחרים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בהערות כתוב שלא קודמו בשל התנגדות חברי ועדת הכספים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עזוב, לא אכפת לי אם יקודם או לא יקודם. מותר לכנסת לקדם אבל תסכים איתי שתוך כדי דיון על תקציב אתה מכניס כמה דברים כאלה, קח בחשבון שאתה צריך להוריד ממקום אחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז תפצל בכספים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> נקים שתי ועדות כספים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה יכול להגיד בכספים שזה כבד מידי ופינדרוס אמר שאי אפשר לדון ואז דוחים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות שאני בעד, אני לא נגד. לי אין ויכוח עם תשלום מע"מ. אני לא משלם מע"מ על המשכורת שלי בכנסת. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אגב, אני הצעתי פעם שאת ועדת הכספים אפשר להעביר לחדר סיעה של ישראל ביתנו. יש להם שם רוב, יש להם את היושב-ראש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה גם חדר סיעה מאוד נעים ונוח. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> תפנה לנו חדר ועדה, פינדרוס לאור כל הוועדות שהקמנו ופיצלנו. נתנו לכם יותר ייצוג בוועדות הכנסת. זה שיש יותר ועדות מהווה יותר ייצוג לאופוזיציה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הסעיף הבא, מספר נושא 6, פרק ה', הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה. << דובר >> ארבל אסטרחן: << דובר >> אמרת סעיפים 7 עד 10? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> אמרתי סעיפים 7 עד 10. אמרתי לכספים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סעיף ה' גם בכספים זה מבטיח את הכנסות המדינה מהלוואות. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סעיף 11 חוק הפיקוח על שירותים פיננסים, פרק ה'. מוצע להעביר לוועדת כספים. פרק ו', מיסוי הכנסות צבורות לוועדת כספים. סעיפים 12-13, חוק לעידוד השקעות הון, מוצע להעביר לוועדת כספים. נושא 8, סעיפים 14-15, פרק ז', פריסת המועדים להמשך עבודת ההנגשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> פה אנחנו מדברים על עבודה ורווחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תוציאו את זה מחוק ההסדרים בגלל ההשלכות של זה. אני עכשיו לא מדבר כקואליציה או כאופוזיציה. אתם לא מבינים את המשמעויות של זה. רשויות מקומיות יפשטו את הרגל. איתן, תחשוב רגע. עיריית רעננה – ההשלכות של זה משהו מטורף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל דוחים את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שזה חייב דיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני אומר לך בתור ראש רשות שפורום ה-15 ושלטון מקומי, כל פגישה שהיתה להם עם שרים, הסעיף הראשון היה דחיית החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה פה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אי- אפשר לעמוד בזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תביאו חוק ממשלתי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רשויות מקומיות לא עומדות בחוק הקיים. אם לא תדחה את זה ותקצוב זמן נורמלי - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים. החוק הוא ראוי. אני לא אמרתי שהוא לא ראוי, אמרתי אבל לא ה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מתי אתה רוצה, עוד שנתיים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. תגיש הצעת חוק. מה זה קשור לתקציב המדינה? יש פשע שלא הביאו את תקציב המדינה שנה וחצי לא שלוש שנים, בסדר? שנה וחצי לא העבירו תקציב. אבל תהיו רציניים. מה זה קשור לתקציב המדינה? אני מסכים, יש בעיה וצריך לפתור את זה. תביאו תקנה, תביאו חוק, מה זה קשור לחוק ההסדרים? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה חוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני אגיד לך למה זה לא טוב פה, כי אתה גם לא קובע פה מה המנגנון שכן. אתה רק קובע - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן קבוע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם תביא חקיקה יהיה דיון רציני בוועדת העבודה והרווחה ב-1 לדצמבר. מדצמבר עד' ה-1 לינואר ידונו בוועדת הרווחה מה כן. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בפרק הזה יש בסופו של דבר דחייה של מועדים שכבר קבועים היום בחוק וחלקם הממשלה נמצאת בהפרה שלהם ותוך ההצגה של מה ניתן לעשות במסגרת הזמן שנדחה, בהינתן קצב יכולת הביצוע של הממשלה. כמובן שיש לדבר הזה השלכה מהותית על התקציב, הן בעובדה שאם הממשלה תפר הוראות חוק וכך גם רשויות מקומיות, אז יש חשיפה מאוד מאוד גדולה מבחינת תשלומים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> פינדרוס, כיו"ר רשות שהוביל את ההנגשה בצורה מאוד משמעותית. ההנגשה היתה משהו שלא התפשרנו עליו גם לא באירועים והבאנו הרבה מאוד דברים. חייבים לאפשר את הגמישות הזאת. אני אומר לך. יש פה גם מנגנון לאופן שבו הרשויות יתחייבו - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין דרך שאני אבוא לוועדת העבודה והרווחה בזמן שאני בוועדת כספים ואבדוק את המנגנון הזה. אתם תהיו רציניים. אני מסכים שצריך לעשות טיפול בדבר הזה, אני לא מתעלם, אבל לא בחוק ההסדרים. הוא ראוי שיהיה בו דיון ראוי. צריך שהרשויות המקומיות יבואו ויתנו תשובה מתי הם כן מסוגלים. יבואו משרדי הממשלה ויגידו מה הם כן מסוגלים ומה העלויות התקציביות, מה המשמעויות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> יש ועדת נגישות בוועדת העבודה והרווחה שדנה בזה. אנחנו חשבנו שזה נכון שזה ילך להליך חקיקה רגיל משתי סיבות. סיבה אחת, היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה סברה שהליך רגיל תהיה יכולת גם לתת פתרונות יצירתיים שה מעבר לנוסחים, דבר שיכול להיות קשה יותר מהליך שהוא בחוק ההסדרים. הסיבה השנייה, שיש הצעת חוק נוספת שלא מונחת כאן והיא תובא בקריאה ראשונה כהצעת חוק ממשלתית וזאת הצעה שנותנת סמכויות אכיפה לנציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. היא סברה שזה יהיה נכון לדון בשתי ההצעות האלה יחד. לכן חשבנו שהליך חקיקה רגיל יכול להיות נכון יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא חושב שצריך לכרוך דבר בדבר. הוראות אכיפה זה משהו אחד. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> היא אומרת שזה יכול ללכת יחד. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בשים לב למועדים הקיימים כבר היום בחוק ועל-מנת שכמובן הממשלה לא תפר הוראות חוק וגם רשויות מקומיות, יש צורך לעשות את התיקון כמה שיותר מהר. יש לו כמובן השלכה מהותית אם הוא לא יעבור. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הדברים נרשמו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אין ויכוח על הוועדה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המועדים הם 1.3.22, אסי? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא. חלקם כבר עברו. היה צריך להתקין תקניות. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אז הממשלה כבר הפרה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> צריך לעשות את ההפרה הזאת כמה שיותר מצומצמת ולתקן אותה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> פרק ח', מיסוי שותפויות וקרנות השקעה. מספר נושא 9, מספרי סעיפים 16 עד 18, פקודת מס הכנסה חוק מס ערך מוסף, שזה התיקון לחוק. מוצע להעביר לכספים. ביטוח לאומי. לגבי נושא 10 סעיפים 19 ו-20, נעזוב כרגע כי יש מחלוקת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גיל פרישה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סכום גמלת הבטחת הכנסה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> זה השלמה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> לא נדון בזה עכשיו. נושא 11, סעיפים 21 עד 26. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> לא קשור לפרישה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למי שהגיע לגיל פרישה. מה זה לא קשור? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בסדר, אבל הוא לא קשור לגיל פרישה לנשים,. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא דיברתי על גיל פרישה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> סעיפים 21-23, תיקון לחוק הבטחת הכנסה וחוק מענק עבודה, הוראת שעה לתקופה של שנה וחצי לעניין הגדלת סכומי הכנסה שאינם מובאים בחשבון לעניין זכאות הורה עצמאי לגמלת הכנסה ותשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי וכן הוראות למניעת כפל הטבות בחיוב מענק העבודה שעשוי להיות שולם9 להורה עצמאי כאמור. מוצע להעביר לוועדת עבודה ורווחה. נושא 12, סעיפים 24, 25. שוב, תיקון לחוק הביטוח הלאומי, חוק ההתייעלות לשנת 2019. הסדרת מנגנון התחשבנות בשל תביעות תאונות דרכים בין המוסד לביטוח לאומי לחברות הביטוח במקום הסדר שיבוב שנקבע בחוק ההסדרים לשנת 2019 וטרם נכנס לתוקף עקב אי התקנת תקנות, מוצע לקבוע כי כל מבטח יהיה חייב להעביר לקרנית מידי חודש שיעור מסוים והביטוח שנגבה על-ידו בחודש הקודם. הסכומים יועברו על ידי קרנית למוסד לביטוח לאומי בניכוי עלויות טיפולה. מוצעות הוראות לעניין דיווח המבטחים לקרנית על הסכומים שגבו ופיקוח קרנית על-כך. כמו כן מוצע כי המוסד לביטוח לאומי לא יגיש נגד המדינה תובענות שיבוב בשל נזק גוף כתוצאה מתאונות דרכים וכנגד זה אוצר המדינה יגדיל את הסכום הגלובאלי שהוא משלם למוסד לביטוח הלאומי. מוצע להעביר לוועדת עבודה ורווחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אסי, מי לא הכין תקנות? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בדבר הסדר התחשבנות לבין חברות הביטוח. הוא מחליף הסדר שהיה מקובל עד היום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אסי, מי היה צריך להתקין את התקנות? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> התקנות לא הותקנו בגלל היעדר הסכמה וניסיון לעשות הסדר מוסכם עם חברות הביטוח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הסכמות בין מי למי? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הסכמות בין הממשלה לחברות הביטוח בדבר הסדר התחשבנות בין הביטוח הלאומי לבין חברות הביטוח. יש הסכמה עם חברות הביטוח. הוא מחליף הסדר שהיה מקובל עד היום, שהוא הליך של תביעות שמנהלים המוסד לביטוח לאומי מול חברות הביטוח כדי להתחשבן סביב ההוצאות אגב תאונות דרכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מי היה צריך להתקין תקנות? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> התקנות היו צריכות להיות מותקנות על-ידי שר האוצר. הם לא הותקנו, בין היתר, בחלקים מן הזמן כי לא היו דיונים בכנסת. גם אגב הניסיון - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הכנסת אשמה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> גם אגב הניסיון להגיע להסכמה בדבר ההסדר הזה. בסופו של דבר, כרגע, במצב הנוכחי הקיים, יש הסכמה עם חברות הביטוח, אגב ההתחשבנות בהסדר הזה, מובא לחקיקה. יצטרכו לעשות תיקון חקיקה ראשי, מה שמוצע כאן ובהליך משלים אולי יצטרכו לעשות תקנות. זה ההליך שמובא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כמה פעמים הביאו תיקון בחוק ההסדרים לעניין שיבוב? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> פעם אחת. מדובר בתיקון בשנת 2019 וכעת מבוקש לתקן אותו. ההשלכה שלו המהותית בסופו של דבר תהיה על תקציב 2022 מהותית מבחינת הכניסה. יש שם שני עניינים. עניין אחד שמדבר על השוטף ועניין אחד על הרטרו. הסיפור על הרטרו בגין השנים שעברו היה במחלוקת. כעת יש הסדר מוסכם שמוצע לעגן אותו בחקיקה. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> נושא 13 סעיפים 26 – 28, תיקון לחוק הביטוח הלאומי. מוצע להגדיל את הקצבה החודשית המלאה לנכים שדרגת אי הכושר שלהם היא 75% ומעלה ב-370 שקלים, כך שבסך-הכול תעמוד על סכום של כ-3,700 שקלים. נכים שדרגת אי הכושר שלהם נמוכה יותר יהיו זכאים לחלק יחסי מהתוספת האמורה. התוספת עבור נכים שכבר הפכו לאזרחים ותיקים תהיה בסכום של 190 שקלים. מוצע שהדיס ריגרד בקצבת הנכות יהיה 5,300 שקלים. כן מוצע להגדיל באופן מדורג את קצבת שארם בהתאמה לרמת הזכאות בקצבת שירותים מיוחדים בסכומים שניתנו כמענק בשנת 2020 וכן לבצע התאמות בגובה קצבת שארם המשולמת לעולים מכוח הסכם. מוצע להתאים הוראות לעניין שכר טרחה בקשר לטיפול בתביעה לגמלה המוגדלת וכן לשמר את ההטבות למקבלי גמלת הבטחת הכנסה אם תישלל הזכאות לה כתוצאה מהגדלת הקצבאות. מוצע התאמות בסכום השיפוי באוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי. מוצע להעביר לוועדת העבודה והרווחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לגבי סעיף 12, הסעיף הקודם, צריך להוציא מהחוק. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> רשמנו את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צריך לקבוע את זה, לגמור את זה. זה עוד פעם לברוח. זה הרי שנה הבאה יחזור שוב כי לא יגמרו את המשא ומתן. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> רשמנו את זה. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> נרשם לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> הגענו לפרק י' שונות. נושא 14 סעיף 29. חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> דוחים אותו? למה? חבל, אנשים מחכים לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה דחיתם פעם שעברה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כי אתם לא הסכמתם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, לפני הפריטטי. הצבעתם על זה לפני הפריטטי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך למה, כי גדעון סער היה שר החינוך. אני לא הייתי פה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה ב-4 שנים? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> בוועדה תשאל. מוצע להעביר לוועדת החינוך. נושא 15, סעיף 30, חוק גנים לאומיים. אני כרגע לא נוגע. יש כרגע מחלוקת פנימית איפה זה צריך ללכת. נושא 16, סעיפים 31, 32 ו-34, תיקון לחוק השכר הממוצע וחוק הביטוח הלאומי. גם בזה אני לא נוגע. יש מחלוקת לאיזו ועדה זה עובר. סעיף 17, סעיף 33, חוק הטבות לניצולי שואה. מוצע להגדיל את סכום המענק השנתי המשולם לניצולי שואה שלא שהו במחנה ריכוז או בגטו ושאינם זכאים לתגמול חודשי לפי חוק נכי ריפות הנאצים בשל מועד עלייתם לארץ. להעביר לוועדת עבודה ורווחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את סעיף 15 עקפת? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> כן, יש מחלוקת. כאמור, הסעיף הזה מוצע להעביר אותו לוועדת העבודה והרווחה. סעיף 18, סעיף התחילה מוצע להעביר אותו לוועדת לכספים. לגבי החוק הזה סגרנו את הדיון למעט שלושה סעיפים שאני אקריא מה הם. כל השאר הדיון סגור ולא נחזור אליו ביום ראשון. נשאר פתוח סעיפים 2 ו-3, התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה מוציא מהחוק? עזוב מה אתה מעביר לוועדות, מה אתה מוציא מהחוק? << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> רגע. על זה נעשה הצבעה ביום ראשון בערב. נשאר פתוח סעיף 19 ו-20. חוק הבטחת הכנסה, גם את זה אנחנו דנים ביום ראשון. סעיף 30, חוק הגנים לאומיים גם כן. סעיף 31, 32 ו-34 דנים ביום ראשון. זהו. בכל השאר הדיון תם. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> כיו"ר הקואליציה והקואליציה כולה, אנחנו מוכנים לכנס מליאה ביום ראשון בבוקר לפני תחילת ועדת הכנסת כדי שנוכל להודיע על ההרכבים של חברי האופוזיציה בוועדות השונות כדי שתוכלו להצביע גם. לכן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נו, הנה היום היינו פה בוועדה. הצלחנו להשפיע על אחד החוקים? בואי, תהיי הגיונית. את מנסה לשכנע אותי. הייתי פה היום מהבוקר, כל חברי האופוזיציה בהרכב מלא. נו,הורדתם חוק אחד מהרשימה? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> באישור ולאחר בירור עם יושב-ראש הכנסת, יש לנו מוכנות גדולה עוד לפני תחילת - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הסבירו לנו שהיושב-ראש הוריד 30%. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> עוד לפני תחילת ועדת הכנסת ביום ראשון, אנחנו מוכנים לכנס את מליאת הכנסת על הבוקר, כדי להודיע במליאה על השמות של חברי הוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי. אנחנו נהיה חברים, זה יהיה יותר טוב מהיום? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תוכל להצביע, מה זה? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> תוכל להצביע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על מה אני אצביע? על מה? אני אצביע אם אני בעד או נגד נגישות? << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> חבר הכנסת פינדרוס, זאת המחויבות שלכם לעם ישראל, לבוחרים ששלחו אתכם חברי האופוזיציה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת לא היתה הבטחה ליבתית שלנו. << דובר >> עידית סילמן (ימינה): << דובר >> להיות כאן גם ביום ראשון בוועדת הכנסת ולהצביע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבטחנו את זה ליבתית אז אנחנו לא צריכים. << יור >> היו"ר ניר אורבך: << יור >> תודה רבה, אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>