פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
04/10/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 28
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 12:40

סדר היום:
 << הצח >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם – מ"מ היו"ר
מיכל שיר סגמן

חברי הכנסת:
שלמה קרעי

מוזמנים: 
	ינון אלרועי
	–
	משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה

	איגור דוסקלוביץ
	–
	הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

	אנואר חילף
	–
	הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

	גלית יעקובוב
	–
	עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

	טלי ארפי
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

	הילה אורן שפיס
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית משרד האוצר, משרד האוצר

	ערבה אלפסי
	–
	יועצת מנכ"ל, משרד האוצר

	נעם דן
	–
	רפרנטית תעשיה, מסחר ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

	
	
	

	מוזמנים באמצעים מקוונים:

	יעל דקל שפריר
	–
	עו"ד, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

	סוריא בשארה
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	חן נסים
	–
	כלכלנית, רשות התחרות

	רמי טרבולסקי
	–
	יו"ר ארגון יצרני מערכות אנרגיה סולרית, התאחדות התעשיינים

	אייל פרובלר
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

	רז הילמן
	–
	סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

	ד"ר גלעד גולוב
	–
	מנכ"ל, מכון התקנים

	שמעון בויקו
	–
	מנכ"ל מעבדות בויקו

	רחל גור
	–
	מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

	לילך סלע
	–
	יבואנית

	עומר סלע
	–
	יבואן

	אלי  שלום סתוי
	–
	יו"ר, פורום מזון ומכולות



ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אורי פנסירר

<< נושא >> פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021,  מ/1443 << נושא >>   



 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו מתחילים דיון נוסף במשהו שאנחנו מכנים רפורמת היבוא ובשם הרשמי: פרק כ"ג (יבוא) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022). נמשיך בהקראה מהמקום שהפסקנו. היינו בסעיף 11 לדעתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון, היינו בפסקה 11 שעניינה ועדת החריגים. ואם אני זוכר נכון, אתה סיכמת את הדיון שאנחנו נחזור לעניין של ההרכב. רק לנושא של ההרכב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ביקשנו שהם יציעו הרכב מאוזן יותר שכולל עוד כמה אינטרסים ציבוריים ולא רק את אנשי הכלכלה והאוצר. האם יש לכם הצעה בנושא הזה?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

כפי שציינו בדיון אתמול, זה נושא שצריך לקיים לגביו דיון פנים ממשלתי. לא הספקנו לעשות את זה, אני מאמינה שלישיבה הבאה תהיה לנו תשובה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז את הסעיף הזה אנחנו משאירים. הרכב הוועדה, חברי הוועדה - - -

<< אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

רק לעניין ההרכב. לכל היתר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רק לעניין ההרכב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם עניין חוות הדעת שצריך לצרף, גם זה נשאר פתוח.


 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אוקיי, בואו נמשיך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך להתחיל עכשיו מפסקה 12.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה שמוסכם לרוץ, מה שלא מוסכם – להציג בקצרה ולנסות לפתור. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אוקיי.

	
	
	"(12)	בסעיף 14א(ג), אחרי פסקה (4) יבוא:

	
	
	
	"(5)	הודיעה לממונה על התקינה או ליבואן כי תיק מוצר מכיל את כל הפרטים והמסמכים המנויים בתוספת שנדרש לשמור לפי סעיף 2יב(א)(1), מבלי שבדקה את תיק המוצר, בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(1)(א);" 



אקריא את כל הפסקאות כי הן קשורות להטלה של עיצומים כספיים על מעבדות בדיקה, חבל להקריא פסקה-פסקה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון. תגידו לוועדה כמובן מה הסכום, מה סכום העיצום.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

את סכום העיצום אני אתן ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה לומר. אבל אני אקריא את הסעיפים:

	
	
	
	"(6)	"הודיעה לממונה על התקינה או ליבואן כי תיק מוצר מכיל את כל הפרטים והמסמכים המנויים בתוספת שנדרש לשמור לפי סעיף 2יב(א)(1) למרות שתוצאת הבדיקה הראתה כי תיק המוצר אינו מכיל את כל הפרטים והמסמכים הנדרשים כאמור, או לא הוציאה ליבואן דרישה להשלמת הפרטים והמסמכים החסרים בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(1)(ג);

	
	
	
	(7)	לא הוציאה ליבואן הודעת דרישה להפסקה מיידית של מכירת הטובין, בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(1)(ד);

	
	
	
	(8)	לא הודיעה לממונה על התקינה על אי השלמת פרטים ומסמכים בתוך המועדים שנקבעו לכך, בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(1)(ד);

	
	
	
	(9)	הודיעה  לממונה על התקינה או ליבואן כי הטובין עומדים בדרישות התקן הנדרש מבלי שבדקה את הטובין בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(2)(א); 

	
	
	
	(10)  הודיעה לממונה על התקינה או ליבואן כי הטובין עומדים בדרישות התקן הנדרש למרות שתוצאת הבדיקה הראתה כי הטובין אינם עומדים בדרישות התקן, או לא הוציאה ליבואן דרישה להפסקה מיידית של מכירת הטובין ולאיסוף הטובין שטרם נמכרו לציבור ודרישה לבצע פעולות, בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(2)(ג);

	
	
	
	(11)   לא הודיעה לממונה על התקינה כי תוצאת הבדיקה הראתה כי הטובין אינם עומדים בדרישות התקן כנדרש בניגוד להוראות סעיף 2טז1(ג)(2)(ג);"



הסעיפים האלה הם סעיפים שעוסקים בהטלת עיצומים כספיים על מעבדות הבדיקה. דנו בישיבה הקודמת על התפקיד של מעבדות הבדיקה, שבעצם מסייעות לממונה על התקינה. הסעיף מתייחס למקרים שבהם מעבדות הבדיקה פעלו לא לפי הדרישות או לפי הפעולות שהן צריכות לבצע. ולכן כחלק ממערכת הפיקוח של הממונה על התקינה נקבעות פה הוראות שנוגעות להטלת עיצום כספי על מעבדת בדיקה. 

דיברנו על זה שמעבר להטלה של עיצומים כספיים, זה לא בסעיף פה, אבל צריך להזכיר שככול שיש מעבדת בדיקה שעשתה פעולה שהיא לא מצדיקה את המשך הפעולה שלה, יש לממונה על התקינה סמכות לשלול את ההכרה בה. פה מדובר על פעולות שהיא הייתה צריכה לעשות ולא עשתה אותם כנדרש, ולכן יש אפשרות להטיל עיצומים כספיים. 

<< דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסכום?


 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

הסכום שמופיע בסעיף ג' הוא 50,000 שקל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

דיברו על למה הסכום לא הרבה יותר גדול. לא 500,000 יורו כמו באירופה, אבל למה לא סכומים גדולים יותר?


 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

במסגרת העיצומים שאנחנו מטילים על היבואן, לא על המעבדות, כאן זה המעבדות שעושות בדיוק את תפקידן נאמנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבנתי. אבל גם ביבואן הבנתי שהמספר נמוך מדי.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

נכון. כמו שרשמנו בדברי ההסבר, לדעתנו המספר נמוך. הצענו הצעה שנדונה כרגע במשרד המשפטים לאופן שבו נגדיל את זה בצורה משמעותית.

 << אורח >> הילה אורן שפיס: << אורח >>   

זאת הנחייה של מנכ"ל משרד הכלכלה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אכן. המנכ"ל שלנו הנחה לפעול להגדלה, גם השרה הנחתה וזה נמצא כרגע בתחילת הדרך. אנחנו אמורים לקבל תשובה סופית עד היום בערב או מחר בבוקר, ומה שהם יכריעו באופן שהם יכריעו, כך אנחנו נכניס. וזאת מתוך הבנה שאנחנו כן הולכים לשנות את הסכומים בצורה די משמעותית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

גם את הסכום שעכשיו התייחסתם?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא לגבי המעבדות. לגבי היבואן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק לגבי היבואן.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

זה לגבי היבואנים. זה תיקון שעוד לא הכנסנו, לא היינו סגורים עליו. אני מקווה שנסגור אותו עד מחר בבוקר ואז נוכל לחזור. הצענו איזשהו מנגנון, אבל לא בטוח שהוא אפשרי, יכול להיות שיהיה מנגנון אחר. בכל מקרה הכוונה היא להגדיל.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

רק תשימו לב שבפסקה  13, סעיף 14יח, כבר פה מגדילים את הקנס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל זה עונשין, ועוד לא הגענו לזה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

סליחה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש כאן כמה הערות נקודתיות שהעברנו אליכם לגבי העיצומים.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

זה נבדק עכשיו. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

צריך להתאים את ההפרות בצורה יותר מדויקת. כרגע זה מנוסח שאם המעבדה, לדוגמה, הודיעה לממונה משהו שגוי, כלומר, הודיעה הודעה כוזבת שהיא בדקה את התיק אבל היא לא בדקה את התיק. השאלה היא אם המעבדה מחויבת להודיע לממונה שהיא רואה שהתיק לא מכיל את הפרטים והיא צריכה להודיע על זה לממונה. אין בדיוק התאמה בין החובות שקבועות בחוק לבין איך שההפרות מנוסחות וזה גורם קצת לאיזושהי חפיפה בין ההפרות שמנוסחות כרגע. על זה העברנו את ההערות.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

ראינו את ההערות, אנחנו חושבים עליהן, ונחזור אליכם עם ניסיון ביחד למצוא את הנוסח הנכון יותר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אוקיי. יש התייחסות של גורם לנושא הזה, מה שהוקרא עכשיו? קדימה, בהמשך נקבל.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   


	
	
	"(13)	בסעיף 14יח –

	
	
	
	(א)	במקום סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	
	"(א)	יבואן שמסר מידע כוזב או שגוי בהצהרה שמסר לפי סעיפים 2ג(ב) או 2ו או במסמכים ופרטים שמסר לפי סעיפים 2ג(ב), (ג) או (ד) או 2ו, דינו – מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.";

	
	
	
	(ב)	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	
	"(א1)	יבואן שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור:

	
	
	
	
	
	(1)	הפר תנאי מהתנאים לקבלת אישור שחרור מותנה שנקבעו לפי סעיף 2ה(ב);

	
	
	
	
	
	(2)	מסר טובין מסוים במשלוח מסוים לבדיקה של יותר ממעבדת בדיקה אחת, בניגוד להוראות סעיף 2יב(א)(4);

	
	
	
	
	
	(3)	ייבא טובין שייבואם על ידו טעון אישור עמידה בדרישות הממונה מבלי שנרשם במרשם היבואנים, בניגוד להוראות סעיף 2ד.";

	
	
	
	(ג)	בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3)" יבוא "קנס כאמור בסעיף 61(א)(4)";

	
	
	
	(ד)	בסעיף קטן (ג), ברישה, במקום "דינה – קנס כאמור" יבוא "דינה – כפל הקנס כאמור";"




אנחנו מדברים על 14יח שהוא סעיף עונשין, אכיפה פלילית בנוגע להפרות שנעשות על ידי היבואן. ולנוכח העובדה שיש לנו מסלול של הצהרה, אנחנו מכניסים את הסעיפים הרלוונטיים שנוגעים גם למסירת מידע כוזב בהצהרה, וגם להפרת תנאים שנקבעו על ידי הממונה – בין עם האישור שחרור מותנה ובין אם הצורך להירשם במרשם היבואנים. ויש לנו גם סעיפים שאנחנו בעצם מעלים פה את סכום הקנס. גלית, הסכומים?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

61(א)(4) לחוק העונשין קובע שהקנס הוא 226,000 ש"ח. זה מה שנקוב בחוק העונשין. לכן כשמדברים פה על כפל קנס הכוונה היא למשהו שהוא כמעט 500,000 שקל. והיא עברה בידי תאגיד, כבל הקנס האמור, שזה אומר כפל הכפל. ולגבי התקופות, אתם רואים פה: יש לנו 18 חודשים לעבירות החמורות יותר ו-12 חודשים לעבירות הפחות חמורות. אלה הסכומים ואלו התקופות. 

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

אני רק אשמח לחזור על זה לעניין הגברת האכיפה. זה הגדלה של קנס מ-220 לכמעט חצי מיליון שקלים, והארכת המאסר משנה ל-18 חודשים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אוקיי.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נמשיך?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

	
	
	"(14)	בתוספת –

	
	
	
	(א)	בפרט 1 –

	
	
	
	
	(1)	בפסקה (5), בסופה יבוא "או פרטי הספק";

	
	
	
	
	(2)	אחרי פסקה (6) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(7)	תיעוד ערוצי ההפצה;

	
	
	
	
	
	(8)	צילום המוצר והתווית.";

	
	
	
	(ב)	בפרט 2 –

	
	
	
	
	(1)	בפסקה (2), במקום "רשמון" יבוא "הצהרת יבוא";

	
	
	
	
	(2)	פסקה (6) – תימחק;

	
	
	
	
	(3)	בפסקה (7), במקום "יש כאלה" יבוא "הועברו ליבואן על ידי הספק רשימות הכוללות מידע זה";

	
	
	
	
	(4)	פסקה (8) – תימחק."



היום קיימת תוספת שנוגעת לפרטים שצריך יבואן לשמור בנוגע לתיק המוצר. אנחנו מתקנים פה את התוספת, מוסיפים פרטים נוספים שהיבואן צריך לכלול בתיק המוצר. אני מזכירה שתיק המוצר נועד לאפשר לממונה על התקינה במקרים מסוימים, אם מתעוררות הפרות, לבדוק את תיק המוצר ולעקוב אחרי השרשרת של מה שבעצם נעשה בשוק, ככול שנמצאו הפרות על ידו. עד כאן פקודת היבוא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי שבזום איתנו ויש לו הערות שיצבור אותן ואנחנו נפנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו בסעיף 108, תיקון חוק התקנים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש למישהו הערות על מה שהקראנו? אני לא רואה, בוא נמשיך. ניתן לו להעיר גם על זה, אבל בוא נמשיך. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אחרי פסקאות 1 ו-2, תיקון סעיף 1, ותיקון סעיף 8. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

ההגדרה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

אולי תתנו הקדמה לעניין קיצור הליכי אכרזה על תקן ואז נקריא את כל הסעיף הזה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

בסדר, נקריא קודם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נקריא את פסקה 1 ו-2, ואחרי זה אם יהיו הערות נשמע אותם.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

	"תיקון חוק התקנים
	108.
	"בחוק התקנים, התשי"ג–1953‏ (בפרק זה – חוק התקנים) –

	
	
	(1)	בסעיף 1, לפני ההגדרה "חוק המועצה להשכלה גבוהה " יבוא:

	
	
	
	"ועדת החריגים" – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא
והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979‏;"




בהמשך כשנגיע לסעיף 9, יש את הסמכות של ועדת החריגים, אנחנו נתייחס לפעולה של ועדת החריגים כשנגיע לסעיף הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר למעשה ההקמה של ועדת החריגים וההוראות היותר טכניות של עבודתה ייקבעו בפקודת היבוא והייצוא. הסמכות שלה, היותר אופרטיבית, תקבע כאן בחוק התקנים.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נכון, נכון. מה שבחרנו זה לקבוע את ההרכב של הוועדה, את אופן הפעולה שלה בפקודת הייבוא והייצוא, ולאחר מכן אנחנו נראה את זה גם בפרקים אחרים. בכל פרק יש התייחסות להרכב שמשתנה וגם לפעולות שועדת החריגים דנה בהם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התפקידים שלה. כלומר, התפקידים שלה משתנים לפי החיקוק של - - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

זה בהתאם לחיקוק. נכון מאוד.

	
	
	"(2)	בסעיף 8 –

	
	
	
	(א)	בסעיף קטן (ג), במקום "שבסעיפים 9 ו-9א" יבוא "בסעיף 9" ובסופו יבוא "ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר בת 60 ימים לפחות; לעניין זה, "תקופת מעבר" – תקופה שבה יהיה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.;"



אקריא את כל הסעיף:


	
	
	
	"(ב)	בסעיף קטן (ה1) –

	
	
	
	
	(1)	במקום הרישה המסתיימת במילים "שנגזר מעדכון התקן הבין־לאומי," יבוא "על אכרזה של השר לפי סעיף זה";

	
	
	
	
	(2)	בפסקה (1), בסופה יבוא: "; בתקנים המתבססים על תקן בין־לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ בסעיף 8א, למעט במקרים של ביטול רשמיות;

	
	
	
	
	(3)	בפסקה (2), במקום "90" יבוא "60" ובמקום הסיפה החל במילים "כמי שהודיע על התנגדותו" יבוא "כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;

	
	
	
	
	(4)	פסקת משנה (3) – תימחק;

	
	
	
	
	(5)	בפסקה (4) –

	
	
	
	
	
	(א)	במקום "90" יבוא "60";

	
	
	
	
	
	(ב)	במקום "180" יבוא "120";

	
	
	
	
	
	(ג)	המילים "מן המועדים הנקובים בפסקה (3) לפי העניין" – יימחקו;

	
	
	
	
	(6)	במקום פסקה (5) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(5) הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;

	
	
	
	
	
	(6) כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאים להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקה האמורה.";

	
	
	
	(ג)	במקום סעיף קטן (ה2) יבוא:

	
	
	
	
	"(ה2) הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.";

	
	
	
	(ד)	סעיף קטן (ו) – בטל;"



גלית, את רוצה להתייחס או שאני אסכם?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

כן. מה שלמעשה עשינו בכל הסעיף הזה זה לנסות לעשות את תהליך האכרזה של התקנים והשינויים של התקנים לתהליך שהוא יותר קצר, יותר מהיר, ושנותן לכולם את האפשרות להגיד את עמדתם לפני שבסוף מחליטים על האכרזה, אבל לקצוב אותה בלוחות זמנים כדי שתאפשר באמת להגיע לסיום התהליך. היום, כשהממונה על התקינה מבקש להסיר רשמיות מתקן, לתקן תקן, לעדכן תקן – הוא אמור לשלוח את זה לכל הגופים האמונים על הנושאים וגם לשרים הממונים. השרים הממונים אלה שרים שהוא מניח שהם שרים ממונים, אין רשימה סגורה, ומספיק ששר אחד מבין הרשימה הזאת לא מגיב לפנייה שלו, הוא מנוע מלסיים את תהליך האכרזה. לפעמים אלה דברים שהם מאוד מאוד דחופים וחשובים ובכל זאת לא ניתן להתקדם. לכן אנחנו רוצים לתקן בצורה שכמו שהיה בזמנו בתיקון 13 בחוק, לקחנו את אותם מנגנונים של שתיקה כהסכמה. זאת אומרת שאם יש שר שלא מגיב בתקופת הזמן שניתנת לו, שזה 60 ימים עם אפשרות לבקש הארכה, להודיע שהוא צריך 120 ימים, אם הוא לא מודיע, זה נחשב שהוא הסכים ואז אפשר להתקדם עם הליך האכרזה ולהמשיך את התהליך. הדבר הזה עבד בצורה מאוד טובה בתיקון 13, ולכן אנחנו מבקשים לקבוע אותו כקבוע. 

כמובן שכשאנחנו קובעים נוהל; איך אנחנו מוודאים שהשרים מקבילים, מוודאים שהם אכן ראו את זה ושאין איזשהו מחטף. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה בנוהל? זה בנוהל נפרד? איך באמת מאשרים? זה בדיוק מה שרציתי לשאול, איך לדוגמה מוודאים קבלה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

מה שקורה היום זה ששולחים לאנשי קשר שהמשרדים שלחו אלינו, זאת אומרת פונים למשרדים ואומרים: תגידו לנו מי הם אנשי הקשר שאתם רוצים שיהיו, שאיתם אנחנו עובדים? שולחים אליהם את זה במייל, מתקשרים לוודא שהם קיבלו, ואז מתחילים את כל התהליך.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אוקיי, מצוין.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

 יש הליך מסודר וככה זה עובד. זה עבד ממש טוב בתיקון 13 וזה אפשר באמת לטפל בהמון תקנים בתקופה קצרה. רק אציין עוד שיש פה עוד תיקון – הכניסה לתוקף של מועד האכרזה. בחוק קבוע שאי אפשר להכניס אכרזה חדשה לפני שחלפו 60 ימים כדי לאפשר לכולם להתארגן. אבל יש לפעמים תיקוני תקנים שדווקא התעשייה רוצה אותם, רוצה להתחיל כמה שיותר מוקדם, ואנחנו מפריעים לה בזה שאנחנו קובעים את זה רק בעוד 60 ימים. עשינו תיקון שמאפשר גם וגם. זאת אומרת – אפשר להכניס את זה מידי ובלבד שכולם יכולים או לפעול מידי או בעוד 60 ימים ואז זה נהנה וזה לא חסר והכול בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל כאן מדובר על שינוי או החלפה של תקן רשמי בתקן רשמי אחר.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

נכון. כי האחרת אין מצב שיש שני תקנים שאפשר להתייחס אליהם.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אולי כדאי לציין שבכל מקרה, ההליך עצמו, שזה השמיעה של אותם גורמים רלוונטיים, הוא נשאר במובן הזה שאנחנו עדיין שומעים אותם ולוקחים בחשבון את השיקולים השונים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו פותחים להערות של אנשים בזום. וההערות צריכות להיות ספציפיות לסעיפים שהקראנו. רז הילמן, איגוד לשכות המסחר.  

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

צוהריים טובים, רז הילמן מאיגוד לשכות המסחר, אתחיל עם הערת נוסח על תיקון 12, שמתייחס לסנקציות למעבדות. רק לוודא שהנוסח שייכתב ישים לב גם לסיטואציות שיש פטורים, אם זה פטור מתיק מוצר, ואם זה פטור מדרישות מהותיות, הסעיף של הזוטי דברים שדיברתי עליו אתמול, שמעבדה לא תהיה בהפרה ולא תהיה חשופה לסנקציה, אם ההפרה נגזרת מזה שבעצם זה היה מותר. אני חושב שהנוסח כרגע לא מאפשר את זה ואני מציע לתקן אותו.

ההערה השנייה היא לגבי הקנס הגבוה מאוד. קודם כל אנחנו תומכים באכיפה משמעותית שתייצר הרתעה. הייתי מציע שניזהר מסיטואציה שקנס מאוד מאוד גבוה, של חצי מיליון שקל, יוטל על הפרה שאין בה משהו שמסכן את בריאות הציבור או את הסביבה או כשההפרה היא כזו שלא מייצרת סיכון. יש הפרות מהסוג הזה שיכולות לקרות בתום לב. אני לא יודע אם במסמך מדיניות האכיפה או ממש בחוק, אבל חשוב שיינתן מענה לזה שהאכיפה החזקה תעשה כלפי הפרות שהם הפרות שברור שאנחנו רוצים להעניש בעניינם בצורה מאוד מאוד חמורה ולא על טעויות בתום לב ושוליות יחסית – עסק ימצא את עצמו עם קנס של חצי מיליון שקל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בואו נשמע התייחסות להערה הראשונה וגם לשנייה. כן?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לגבי זוטי דברים, אמרנו שנתייחס בהפרה. בכל מקרה, ההתייחסות לזוטי דברים לא יכולה להיות בהתייחסות למעבדה, למעבדה אין שיקול לדעת ולא יכול שיהיה שיקול דעת, היא לא יכולה להחליט מה זה זוטי דברים ומה זה לא. 

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

לא, לא, הכוונה שלי הייתה אחרת: שאם הוחלט על משהו שהוא זוטי דברים, אז בהנחה שהמוצר לא עומד בתקן בגלל אותם זוטי דברים שאושר, אז בוודאי שהמעבדה לא תוכל לדווח שהמוצר עומד בתקן כשהוא לא עומד בתקן, כי אושר לו בגלל זוטי דברים. זה הכול. זה רק עניין ניסוחי, אני חושב שאפשר לפתור את זה. זה לא מסובך כל כך.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אני לא בטוחה שאפשר לפתור את זה בנוסח, אבל גם לא במהות. במהות זה צריך להיות שהמעבדה צריכה להיות ברמה של אפס-אחד – מה שמותר מותר, ומה שאסור אסור. אין לה שיקול דעת. ברמה שלנו, האם לפתוח כנגדה בהליך, בין אם בהליך מנהלי ובין אם בהליך פלילי, להביא לידי שיקול – מה שנקרא – את כל הנסיבות שהיו שמה, אבל לא משהו שאפשר לקבוע אותו בנוסח של סעיפים בחוק. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני רוצה להתייחס להערה לגבי בתום לב או לא בתום לב. המנגנון של עיצומים כספיים לא בוחן את היסוד הנפשי. אנחנו לא מדברים על אכיפה פלילית. כל הרעיון של המנגנון של העיצום הכספי הוא: הפרת או לא הפרת. אין פה שום בדיקה של יסוד נפשי. והרעיון הוא לגרום לכך שהמפוקחים יקפידו על הוראות ולא יפרו אותן. 

לגבי אכיפה פלילית, כמובן שכשבאים לשקול אם לפתוח בהליך פלילי, בודקים באם העבירה נעשתה בתום לב – זה חלק מהשיקולים של פתיחה של הליך פלילי. אבל בכל המנגנונים שנהוגים בהם עיצומים כספיים בחוקים השונים, אין שום התייחסות ליסוד נפשי.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

מה לגבי הנושא של סיכון לבריאות הציבור?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אם תסתכל יש לך חלוקה בתוך הסעיפים, יש הפרדה בין המקומות שבהם זה שנת מאסר ורק קנס, לבין המקומות שבהם זה 18 חודשים וכפל קנס. והחלוקה בין שני הסעיפים מתייחסת גם לסוגי ההפרות – הפרות שיותר מהותיות והפרות שהן פחות. מבחינת הסיכון לציבור, הסיכון לציבור בעצם היותו הפרה של תקן רשמי זה סיכון לציבור.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

נכון, אבל יכול להיות למשל הפרת תנאי מהתנאים לקבלת אישור שחרור מותנה שמסכן את הציבור, ויכול להיות הפרת תנאי מהתנאים לקבלת שחרור מותנה שלחלוטין לא מסכן את הציבור. זה יכול להיות מסירת טובין מסוים במשלוח מסוים לבדיקה של יותר ממעבדה אחת. זה משהו שהוא יותר טכני, וזאת הסיבה שאני מעיר למה זה נמצא בסעיף של כל כך חמור, של חצי מיליון, כי באמת יכול להיות שתהיה איזושהי טעות בתום לב שאת אומרת: אין שום הגנה של תום לב, ואז מה? הם יקנסו בחצי מיליון שקל על זה שהיה שם איזה בלבול בין שתי עובדים בחברה. זה שונה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

בקנסות זה כן פלילי. כשאתה מדבר על ההתייחסות לסעיף של הקנסות זה כן פלילי, וכן יש את העניין של כן תום לב, לא תום לב; כן כוונה, לא כוונה. זה שם - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כל ההגנות שחלות במשפט הפלילי יחולו לעניין סעיף העונשין. לעניין העיצומים, יש תקנות הפחתה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

בדיוק, רציתי לדבר על זה, יש גם נסיבות להפחתה ויש – אני מזכירה – גם שימוע לפני שמטילים עיצום כספי. שומעים את המפוקח, יש לו טענות והטענות האלה נשקלות ולכן יש פתרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רז, ד"ר גלעד, מנכ"ל מכון התקנים.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

צוהריים טובים, שתי הערות קצרות: אחת לנושא הקנסות – שימו לב, הקנס על מעבדות נכון לנוסח הנוכחי, שאני מקווה שיעשו לו שינויים, גבוה יותר מהקנס על היבואנים. וזה לא כל כך הגיוני ששוק המעבדות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו מגדילים את הקנס על היבואנים.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

כן, כן, אבל שימו לב לפרופורציה. יבואנים זה מיליארדים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הערת את זה פעם קודמת והקנס הזה יהיה גבוה.

<< דובר_המשך >> גלעד גולוב: << דובר_המשך >>   

תודה. והנושא השני זה התיקונים שנוגעים לתקינה, ייעול עבודת התקינה, זה נושא מאוד מאוד חשוב. אני שמח על התיקונים האלה, יש לנו עוד מספר גדול של תיקונים שלא נלאה בהם כעת את הוועדה. אנחנו פשוט נעביר את הנוסח ליועץ המשפטי שלכם, של משרד הכלכלה, בתקווה שיתקבלו, וזאת כדי לייעל את עבודת התקינה ולהקטין רגולציה ובירוקרטיה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

ולמשרד האוצר כמובן.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

וכמובן למשרד האוצר, סליחה נועם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה הצעות שכוללות תיקונים בנושאים שונים שאינם רלוונטיים בהכרח לנושא של הצו. 

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

לקנסות או לעיצומים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה במועד אחר ובזמן אחר. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

זה לא במסגרת הרפורמה הזו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רחל גור לובי 99. לגבי סעיף 8.

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>   

שלום, אנחנו מדברים פה על הליך האכרזה על תקנים חדשים או התאמה לתקנים בין-לאומיים. ואני רוצה לשאול מה יעלו בהחלטת הממשלה. כידוע יש כ-100 תקנים מקוריים שמעולם לא עברו התאמה לתקן בין-לאומי, ולכן הם כבר מראש מוחרגים מהרפורמה הנוכחית. אנחנו מדברים פה על טמפונים, על מוצרי ילדים, על מגוון מאוד רחב של מוצרים יומיומיים. כאשר ההצעה עברה את הממשלה נתנו שנה למכון התקנים ולמשרד הכלכלה להשלים את עבודת ההתאמה שהייתה אמורה להיעשות כבר ברפורמה קודמת ב-2016. השאלה שלי היא מה לוח הזמנים? מכיוון שאנחנו כבר ראינו איחור בנושא הזה עד כה, אני חושבת שראוי דווקא בסעיף הזה להתנות את סוף תהליך ההתאמה, זאת אומרת שאנחנו נעגן בחוק שזה יסתיים. הפעם זה באמת יסתיים תוך שנה ולכן כל המוצרים האלה אכן ייכנסו בתוך הרפורמה. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נא להתייחס.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

זה לא בסעיפים שקראנו עכשיו, זה בהתייחסות שאנחנו נתן אחר כך בצורה מרוכזת לגבי התוספת שדיברנו עליה גם אתמול, שאנחנו נעביר את התוספת בצורה מרוכזת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר גמור, אנחנו מחכים לתוספת. מתי היא תעבור?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אני מקווה שמחר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קיבלתם דד ליין עד סוף השבוע וביקשנו - - -

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

נכון.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני נתתי. הם רצו קודם, ואתם אמרתם שתביאו קודם, אז קדימה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מזכיר גם שאנחנו לא נוכל להשלים את ההתקדמות.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אנחנו עובדים על זה באמת עד השעות הקטנות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אי אפשר להגיע - - -

 << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>   

זה צריך להיות לפני, צריך עד יום רביעי לכל המאוחר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אי אפשר, חבר'ה, אתם רוצים שנקדם לכם חוקים, ואתם לא מביאים נוסח סופי. זה לא – יש לנו סבלנות אבל היא פוקעת.

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, כולם מגויסים לזה ובמלוא המרץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קדימה, תעבדו על זה. איל פרובלר, בבקשה. 

 << אורח >> אייל פרובלר: << אורח >>   

שלום אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לסעיף 8 בבקשה, זה סעיף שגם דיבר עליו בישיבה הראשונה נשיא התאחדות התעשיינים. סעיף 8 זה סעיף שמדבר על הליך של אכרזת רשמיות על תקנים שמאמצים תקנים בין-לאומיים. ואנחנו כבר העלנו את זה מול שרת הכלכלה וגם פה כאמור, יש מצב שמכריזים על תקן בין-לאומי, מאמצים תקן בין-לאומי, אבל לא בודקים בכלל אם יש יכולת לבדוק אותו בישראל, ואז נוצר מצב, וזה כבר מצב שקיים היום, שתעשיין ישראלי מחויב על ידי המדינה לעמוד בתקן, מחויב לבדוק את העמידה של המוצר בתקן, אבל הוא צריך לשלוח אותו לאירופה, כי בישראל אין יכולת לבדוק את המוצר הזה.

 יש עוד היבט לנקודה הזאת, והיא שלא ניתן לבצע אכיפה. אם המדינה מכריזה רשמיות על תקן ומחייבת עמידה בתקן ואין יכולת בדיקה של התקן הזה בישראל – איך היא תבצע אכיפה? לכן הבקשה שלנו במסגרת הסעיף הזה היא לקבוע שלא יוכרז תקן כתקן רשמי או כתקן מחייב, אם לא נמצא יכולת בדיקה שלו בישראל או לחלופין, שהתקן הקיים והתקן שמאמצים יחולו בו זמנית עד שתימצא יכולת בדיקה בישראל. תודה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

יושב-ראש הוועדה, אני אשמח להגיב על זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה. זו בדיוק המטרה. בינתיים אני רוצה לבקש מחברת הכנסת לימור שתתכונן נפשית להחליף אותי בשעה 14:00. 

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

סגור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך התראה מראש הפעם. בבקשה נעם.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

נושא יכולות הבדיקה של עמידה בתקנים הועלה כבר על ידי משרד הכלכלה והממונה על התקינה שאחראים על הנושא הזה, ולכן זה חשוב להם. לכן במסגרת הרפורמה הוקצה תקציב ייחודי לצורך פיתוח יכולות בדיקה של תקנים בין-לאומיים מאומצים. חשוב להגיד שנתנו מענה לחשש של נציג התעשיינים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר גמור.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

איגור דוסקולביץ, ממונה על התקינה, כבר היום הטמענו בתהליכי אכרזת הרשמיות של התקנים או אישור החלפת התקנים הרשמיים, תהליך של בחינה ויכולת בדיקה מול מכון התקנים. אנחנו פונים למעבדות ושואלים אם יש לכם יכולת בדיקה לפי התקן המעודכן, ככל שלא קיימת יכולת בדיקה, אנחנו מבקשים מהם להיערך בהתאם ולהודיע על המועדים המתאימים. הטמענו את הדרישה, זה לגיטימי מאוד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר גמור. רקע, אלי סתוי נמצא? התייחסותך.

 << אורח >> אלי  שלום סתוי: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, כנציג העסקים הקטנים בענף המזון, אני רוצה במשפט אחד להגיד דבר אחד שלפי דעתי הוא מאוד חשוב. קודם כל אני מברך על כל רפורמה, כל רפורמה שמוצעת במסגרת ועדת כלכלה אני מברך מראש, חשוב לי לציין שלצערי הרב במשך 40 שנה שאני עוסק בתחום קמעונאות בענף המזון, רפורמה שמוצעת לתחום ענף שיש בו כשל שוק, היא גורמת לגורמים הגדולים שקיימים בענף לגדול יותר ולקטנים לקטון יותר. כך שלפי דעתי השלב הבסיסי והמתבקש לפני כל רפורמה שמוצעת, זה לתקן את כשל השוק שקיים בענף המזון, דבר שאני עוסק ב-20 השנים האחרונות, ולצערי הרב – עדיין לא הצלחתי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אלי, הוועדה הזו תעסוק בכשלי שוק נוספים, כולל ענף המזון, אנחנו מודעים. אבל אנחנו עכשיו ממוקדים בסעיפים הספציפיים ואתה תמשיך להיות אתנו ובבוא הזמן נדון בהערה שלך לעומקה. אנחנו ממשיכים בהקראה בבקשה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

פסקה 3 בסעיף 9 - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע, לגבי פסקה 3 שיש בה התייחסות לתוספת השלישית שעוד לא הובאה בפני הוועדה, אני מבקש בינתיים לדלג על ה - - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

למיטב זכרוני זה פסקה 3 ופסקה 7.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, פסקה 7 זה ההפניה לתוספת שעוד אין לנו אותה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אתם ב-4 עכשיו?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

ממשיכים ל-4, בסעיף 16, כן?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, תקריאו את 6,5,4 ואז נקבל עוד הערות.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אוקיי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סליחה רגע, השאלה אם יש תיקונים נוספים לסעיף 9 שלא מתייחסים בהכרח לתוספת השלישית שאפשר כן לדון בהם?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

יש את פסקה 1 נדמה לי. פסקה 1: המילים "לא ייצאו" ימחקו.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>   

גם פסקה 2, לא?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נכון. אוקיי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מציע שתקריאי ותסבירי את התיקונים שלא נוגעים לתוספת השלישית. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אוקיי, היום בעצם - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע, תקריאי את התיקון קודם. פסקה 3 סעיף 9(א).

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

	
	
	"(3)	בסעיף 9 –

	
	
	
	(א)	בסעיף קטן (א) –

	
	
	
	
	(1)	בפסקה (1), המילים "לא ייצאו" – יימחקו;"



ואחר כך אנחנו עוברים לפסקה 6:

	
	
	
	
	
	"(6)	הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	
	(א)	הוא מיועד לשם מחקר או פיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד–1984‏;

	
	
	
	
	
	
	(ב)	הוא מיועד לייצוא.;"



אקריא גם את (ב):


	
	
	
	"(ב)	בסעיף קטן (א2): 

	
	
	
	
	(1) במקום פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(2) נודע לעוסק כמפורט בפסקה (1), ינקוט העוסק, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת ייבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות איסופו של המצרך מהצרכנים, ככל שנדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1);";

	
	
	
	
	(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(4) הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחוייבים גם על תקן זר עליו מבוסס התקן הרשמי בהתאם לסעיף 9(א)(5).";

	
	
	
	
	

	
	
	
	(ג)	בסעיף קטן (א3), בפסקה (3), במקום המילים "סעיף קטן זה" יבוא "סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה;"




 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תסבירי בבקשה את מערכת התיקונים שהקראת.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אוקיי, היום כדי לייבא טובין שחל עליו תקן רשמי צריך לעמוד בדרישות התקן, פסקה 1 מדברת על איסור של ייבוא של מצרך, מכירה, יבוא, ויש התייחסות גם לייצוא. אנחנו מוחקים את המילה ייצוא כי אין לה רלוונטיות. 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אין צורך לעמוד בתקן ישראלי כשאתה רוצה לייצא למדינה זרה.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

זאת הקלה לתעשייה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	ורק עכשיו התעורר הצורך למחוק את זה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

זה שנים נמצא בשיח, זה שנים נמצא בדיונים, ואף פעם לא הצלחנו להביא את התיקון ואמרנו שהנה יש הזדמנות לעשות תיקון קצת יותר משמעותי בנושא ולמחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה שכן, יהיה צורך לערוך התאמות בסעיפי ההפרות לעניין מחיקת ההפרה של ההוראה הזאת שמתייחסת לאיסור יצוא. 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לדעתי עשינו, ראינו שפספסנו כמה מקומות, אנחנו משלימים את המקומות ומוחקים במקומות. גילינו שפספסנו ואנחנו נשלים את כל המקומות שמופיע - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה נוסח שהובא לדיון ההצבעות, כך שכל ההתאמות - - -

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

נכון, אנחנו עובדים על זה במקביל.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

חשוב לי לציין שבמסגרת הרפורמה הזאת, יש פה כמה הקלות ייחודיות ליצרנים. אם זה פטור מתקן רשמי ליצואנים, אם זה פטור מתקן רשמי לצורך מחקר ופיתוח ודוגמאות, אם זה פטור מתיק מוצר למוצרים שאינם לשיווק. הרפורמה הזאת היא אמנם ביבוא, אבל יש פה המון הקלות לתעשייה.  

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

וגם העבודה לפי תקן אירופאי.

<< אורח >> נעם דן: << אורח >>   

בוודאי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יוכלו לייצר לפי תקן אירופאי.

 << אורח >> נעם דן: << אורח >>   

נכון. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

פסקה 6 מתייחסת – והזכירה פה נעם את ההקלה שהחובה הזאת של עמידה בהוראות התקן הרשמי לא תחול על מצרך שמיועד לשם מחקר ופיתוח או מצרך שמיועד לייצוא. סעיף קטן א2, היום בפסקה 2 אנחנו מוסיפים פסקה שמדברת על כך שאם העוסק יודע שהטובין לא עומד בדרישות התקן, עליו לנקוט בכל ההוראות או כל הפעולות הנדרשות כדי למנוע את השימוש במצרך ולמנוע את ייבוא שלו, את הייצור שלו, את המכירה שלו, וגם לרבות האיסוף של המצרך מהצרכנים. זו כמובן הוראה שמבקשת לשמור על הבטיחות והבריאות של הציבור.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

זאת הוראה שמטילה עליו חובה לפעול גם אם אנחנו עוד לא הגענו אליו. זאת אומרת: אל תפר ותחכה שנגיע אילך. אם אתה יודע שיש משהו שמסכן את הציבור, תפעל באופן מידי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ואיך ההוראה הזאת תיושם לגבי תקן זר שהתקן הישראלי מבוסס עליו?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אותו דבר.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

פסקה 4 מתייחסת לכך שזה יחול גם על תקן זר עליו מבוסס התקן הישראלי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ראיתי, אבל אני שואל איך זה ייושם? ראיתי את ההוראה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אותו דבר. מי שמסתמך, מי שיודע שהוא ברפורמה והוא מסתמך על תקן זר, אירופי, ומגיע לידיעתו שלמעשה המוצר שלו לא עומד בתקן הזר האירופי, אז את אותן פעולות שנדרשות מהתקן הרשמי  גם הוא נדרש – תודיע, תאסוף, תפסיק מכירה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ואיך אתם אוכפים את ההוראות האלה. בעצם אתם צריכים שיהיה לכם איזשהו ידע על התקן, שאותו עוסק מיישם תקן זר, ואיך אתם בודקים את העמידה שלו?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

בשווקים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

בשווקים אנחנו מקבלים – או לפי מידע שקיבלנו, בדרך כלל אנחנו ניזונים ממידע שאנחנו מקבלים ואנחנו בודקים אותו מול העוסק מסכים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה אתם דורשים מהם?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

אנחנו דורשים. כי הרי כל ההוראה של הסעיף הזה, זה דיווח של העוסק על הפרות או חשד להפרות להוראות התקן. ברגע שיש לנו מידע או שנעברו עבירות בעסק, יחד עם ביקורת בבית עסק אנחנו דורשים ממנו גם המצאת מסמכים בהקשר להפרות האלה. אם הוא גילה או ידע או לא ידע שמתקיימת הפרה או חשד להפרה של ההוראות. ברגע שמתקיימת כזו אז אנחנו גם שואלים שאלות: מדוע אתה לא פעלת בהתאם להוראות החוק?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

בודקים את הטובין אם הם עומדים או לא עומדים בתקן. ואז אם הם לא עומדים, אז הם לא עומדים, ואז שואלים את כל השאלות הנלוות לזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ממשיכים. 

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

פסקה 4 - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו עושים 4 ו-5, ואז פותחים להערות.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

	
	
	"(4)	בסעיף 16, במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:

	
	
	
	"(א) השר רשאי, בהתייעצות עם השר הממונה, לפטור בצו, לתקופה שלא תעלה על שנה, ממילוי אחר דרישות תקן רשמי, אם נוכח כי קיים צורך מיוחד וממשי לכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור; לעניין זה, "השר הממונה", כמשמעותו בסעיף 8(ד).

	
	
	
	(ב) השר רשאי, בצו, לפטור מחובת סימון בשפה העברית לפי דרישות התקן הרשמי, מצרכים המיועדים לשיווק בשטחי המועצה הפלסטינית, ובלבד שהטובין יסומנו כנדרש בתקן הרשמי בשפה הערבית; לעניין סעיף קטן זה –

	
	
	
	
	""ההסכם" – הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה
המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל
לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד' בתשרי התשנ"ו (28
בספטמבר 1995), לרבות נספחיו
והמסמכים שנלוו אליו;

	
	
	
	
	"שטחי המועצה הפלסטינית" – השטחים הכלולים, מזמן לזמן,
בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם וכן
כל שטח רצועת עזה.;"




אולי רק אסביר את הסעיף הזה: היום יש סמכות לשר לפטור ממילוי אחר דרישות התקן הרשמי. כאן אנחנו מציעים להסמיך את השר בהתייעצות עם השר הממונה לפטור בצו לתקופה שלא תעלה על שנה ממילוי אחר דרישות של תקן רשמי. וזה אם יש צורך מיוחד וממשי וכמובן מה שינחה אותו זה שלא נשקפת סכנה לציבור במתן הפטור.

הסעיף הנוסף מדבר על פטור מחובת סימון בשפה העברית לגבי אותם מצרכים שאתה משווק אותם לרשות הפלסטינית ושם במקום חובת הסימון בשפה העברית תבוא הדרישה לסמן את התקן הרשמי בשפה הערבית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה נדרש הסעיף הזה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

מאיזה בחינה?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

פטור מסימון.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

מהסיבה ש - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, גם מבחינת התחולה של התקינה ב - - -

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

הוא מדבר לא רק על הפטור מסימון, אלא גם על הפטור עצמו.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

התקן הזר שבדרך כלל מאמצים אותו דורש סימון בשפה שהיא השפה הרלוונטית. כשמאמצים אותו ועושים מזה תקן רשמי, קובעים שהשפה היא השפה העברית. זה ברור לחלוטין כשמדובר במוצרים שמיועדים לרשות הפלסטינית, אין בזה ערך, צריך שזה יהיה בשפה הערבית. אבל כדי לאפשר את זה במנגנון החוקי, חייב לפטור מחובת העמידה בתקן, ולאפשר מנגנון חלופי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר זה מוצרים שמיובאים לכאן, ולאחר מכן מועברים לשיווק בשטחי הרשות?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

הם מיובאים כדי להעביר אותם לשם.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

לרוב מדובר ביבוא של מוצרים ישירות לשטחי הרשות הפלסטינאית. היבואנים הפלסטינאים שמייבאים לשטחי הרשות, כדי למנוע מהם דרישת קיום הוראות התקן לסימון בעברית, הם יוכלו לסמן ב - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני שואל שאלה: למה נדרשת ההוראה הזו?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

כי היבוא לרשות הוא דרך מדינת ישראל על פי המעטפת של מדינת ישראל. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אוקיי, חשוב להבין. הוועדה לא מכירה את כל הפרטים האלה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אוקיי. פשוט אין דרך אחרת. אנחנו מעטפת היבוא גם שלהם, ולכן אי אפשר להכניס מה שלא עומד אצלנו. אבל לפעמים נדרשות התאמות וזאת אחת ההתאמות הנדרשות.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

אפשר רק נקודה לפני שמתקדמים: חשוב לחדד פה, שהסעיף הזה כולל הקלות ייעודיות לתעשייה. היו הרבה טענות לעניין התעשייה, סוגים של הפטור – אם היא תקינה בכלל למחקר ופיתוח, יבוא לשם ייצוא, זה מכוון לתעשייה, וזאת הקלה כחלק ממדיניות השרה לקדם הקלות ייעודיות לתעשייה. חשוב לציין את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל ההקלה היא כהוראת שעה, כלומר, אתם כתבתם פה: לתקופה שלא תעלה על שנה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא, מחקר ופיתוח הוא לא לשנה.

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

אתה דיברת על 9.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני - - - על סעיף 16.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

אני חידדתי נקודה לגבי סעיף 9, שצריך להבין את ה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כן, איפה שדנו בו קודם, זה כבר נאמר. אנחנו דנו עכשיו בסעיף 16.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אבל מחקר ופיתוח זה - - -

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

צריך להבין את הייעוד של הדבר הזה שמכוון לתעשייה, כי עלו הרבה טענות שהקלות לתעשייה לא מקודמות בחוק הזה. חשוב לחדד את זה, שאלה הקלות שהן תוצאה, מה שנקרא, של צרכים מהשטח, שצפו בקשות – הקלות ייעודיות לתעשייה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ומה ההקלות שיהיו בהתאם לצו שפוטר ממילוי אחר הדרישות לתקן רשמי? כלומר, כאן זה כן הוראת שעה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

כן. יש לנו הרבה דוגמאות שאנחנו כרגע במהלך השנה, זה דברים ספציפיים ומקרים ספציפיים שדורשים פתרון ואז זה באמת מאוד ספציפי. הקבועים זה מחקר ופיתוח, זה הסעיף הקודם של ייבוא לשם יצוא, אלה דברים שנדרשים באופן קבוע ולכן הם נקבעו כקבועים בחוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ומה קורה אם לאחר שנה, כל פעם ב"לגים" של שנה להאריך את הפטור הזה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא. זה פטורים עד שנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, מה שאני שואל אם זה לתקופה אחת שלא תעלה על או לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

בסך הכול זה לא יכול לעלות על שנה. זה יכול להיות תקופות קצרות שמתארכות או קצרות במצטבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות שצריך לחדד את זה, כי כרגע כתוב: לפטור אותם לתקופה שלא תעלה על שנה. אבל יכול להיות שזה צו אחד ולאחר שנה יש עוד צו.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

- - - הנוסח הזה אומר שזה ברור שזה רק שנה. אבל אם רוצים לחדד אז אפשר.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

לא, רק שנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אפשר לפרש את זה, אני יכול להגיד לך שאפשר לפרש את זה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

באמת? נבהיר את זה בנוסח.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

מה זה ההגדרה: ההסכם. לא מופיעה בכלל בסעיף המילה הזאת. אותו סעיף ב'.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ההגדרה של שטחי המועצה הפלסטינית מפנה להסכם. אז יוצא שבעצם צריך להגדיר את ההסכם, ואז ההגדרה של ההסכם היא יותר ארוכה מההגדרה של שטחי המועצה הפלסטינית. 

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי. זה הסכם שפג תוקפו כבר מזמן, אבל בסדר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קרעי, לא במקרה ההערה הראשונה שלך בוועדת כלכלה היא זאת. אבל ברוך הבא, ברוך הבא.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

ברוך הנמצא אדוני היושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך ניסיון כלכלי: רואה חשבון, עורך דין.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

אבל אני לא עובד בזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא נולדת פוליטיקאי.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

לא נולדתי פוליטיקאי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היית מרצה לכלכלה גם.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

יותר חקר ביצועים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יפה. אתה יודע, אתה נהיה פוליטיקאי – מוחקים לך את כל הרקורד המקצועי.

 << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>   

את כל ההיסטוריה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נמשיך אדוני?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

קדימה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   


	
	
	"(5)	בסעיף 17א –

	
	
	
	(א)	בסעיף קטן (א) – 

	
	
	
	
	(1) ברישה, במקום "שנה" יבוא "18 חודשים" ובמקום המילים "קנס כאמור" יבוא "כפל הקנס כאמור";

	
	
	
	
	(2)  בפסקה (1), המילים "או מייצא" – יימחקו;

	
	
	
	
	(3) פסקאות (3) ו-(4) – יימחקו;

	
	
	
	(ב)	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	
	"(א1) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור
בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

	
	
	
	
	
	(1)	מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות סעיף 10(ב)(1) או (ב1)(1) או (2), או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות סעיף 10(ב)(2) או (4);

	
	
	
	
	
	(2)	מסמך חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות סעיף 11(ג);

	
	
	
	
	
	(3)	מייבא מצרך שלא עומד בדרישות הקבועות בתקן הרשמי לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות סעיף 9(א);

	
	
	
	(ג)	בסעיף קטן (ב) –

	
	
	
	
	(1)	בפסקה (1), המילים "מייבא או מייצא" – יימחקו;

	
	
	
	
	(2)	בפסקה (3), במקום המילים "שעומד בדרישות תקן רשמי לפי הוראות סעיף 9(א) והחייב" יבוא "החייב";

	
	
	
	
	(3)	אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(3א) מייצר או מוכר מצרך ומסמן אותו בתו תקן בלא היתר מאת המכון או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 9(ב);";

	
	
	
	(ד)	אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:

	
	
	
	
	"(ב2) הנותן תעודת בדיקה לפי סעיף 12(א)(1) בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן או לתקן רשמי – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.";

	
	
	
	(ה) בסעיף קטן (ג)(1), אחרי המילים "בסעיפים קטנים (א)" יבוא "או (א1);




	
	
	(6)	בסעיף 21, אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	"(3) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959‏;

	
	
	
	(4) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979‏;

	
	
	
	(5) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏;

	
	
	
	(6) חוק העונשין – הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;

	
	
	
	(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;"



פסקה 8 אנחנו מבקשים למחוק אותה, אנחנו נסביר תכף מדוע אנחנו מבקשים. זה בקשה של משרד המשפטים, יכול להיות שהיא נמצאת פה בזום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תסבירי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

העברנו הערות לגבי הפסקה הזו.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

כן, נשמח להסביר את זה. רק אגיד מה הסעיף אומר כיום: חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בשינויים שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים. 

בעצם הסברנו, חזרנו על זה כמה פעמים, שאנחנו מגבירים את האכיפה לנוכח הרפורמה וההקלות שניתנות. וסעיף 17א רבתי הוא סעיף שעוסק באכיפה פלילית, ואנחנו מגדילים הן את אורך תקופת המאסר והן את הקנס שניתן. במקום שנשנה  – 18 חודשים, ובמקום קנס במקרים מסוימים זה כפל הקנס כאמור. זהו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש בכלל אכיפה פלילית? למעשה, אם אינני טועה, זו הפעם השנייה או השלישית שמחמירים את הענישה הפלילית על הפרת הוראות חוק התקנים. לאור קיומה של אכיפה מנהלית, מה בעצם השימוש היום בכלים הפליליים?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

יש לנו כתבי אישום, ואתם מוזמנים לעיין באתר הממונה על התקינה. אנחנו מפרסמים באתר שלנו, דווקא כתבי אישום לעניין הרשעות פליליות וקנסות שהטיל בית המשפט על מפירים של הוראות החוק.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לגמרי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אגב, לעניין ההערה הקודמת שלנו על התאמת ההפרות או העברות לתיקון שאתם מתכוונים לעשות, שהוועדה עוד לא דנה בו, בסעיף 9(א)(5), לעניין האפשרות לעמוד גם בתקן זר שאומץ בתקן ישראלי רשמי – כולו או חלקו. אין כאן למעשה עבירה מתאימה על הפרת ההוראה הזאת. 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

של מי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

העברות מתייחסות - -

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

של המעבדות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

- - למי שלא עומד בדרישות תקן רשמי. 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אתה מדבר על הפרות של המעבדות?

 << אורח >> איגור דוסקלוביץ: << אורח >>   

לא, לא, 17א.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מדבר על 17א1, שקובע: שמייצר, מוכר, מייבא או מייצא מצרך שלא עומד בדרישות תקן רשמי וכולי, בניגוד להוראת סעיף 9א.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

יהיה פה תוספת, או התקן הזר שעליו מבוסס התקן הרשמי. אותו תיקון שהחלנו בכל המקומות יהיה גם פה, אנחנו עושים את ההתאמה הזו.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אולי אפשר לפסקה 8, אני לא יודע אם היא נמצאת איתנו או שלא?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

להחלת שירותי חוק של הדין המשמעתי.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

מאחר ויש שאלה של החלה של - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

טלי, הסברת אבל מה סעיף 21?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

בעצם זה החלה של הוראות שונות שחלות על עובדי מדינה, גם על המעבדות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

על עובדי מכון התקנים.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

סליחה, על עובדי מכון התקנים. כשהרעיון הוא להבטיח שהפעילות שלהם, מאחר ויש לה משמעות מבחינה ציבורית, אנחנו רוצים להבטיח שלא יהיו פה פעולות בניגוד עניינים. ולכן יש לנו החלה של חוק שירות הציבור מתנות, וכל מיני הוראות שנוגעות לעובדי ציבור.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

והסעיף הזה יורד?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

זה לא. הסעיף היחיד, הוא מעלה שאלה לגבי החלת חוק שירות המדינה משמעת.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

על שירות המדינה משמעת.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

יש שאלה איך אתה מחיל את ההוראות שנוגעות למשמעת. מה הליך שנעשה את זה. זה מצריך דיון גם עם נציבות שירות המדינה. אנחנו נגיע לדיון הבא עם התייחסות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה המצב היום, יש איזשהו דין משמעתי שחל על עובדי מכון התקנים? שנקבע אולי בהוראות פנימיות של המכון?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

ניתן אולי לגב' יעל דקל ממשרד המשפטים להתייחס בפירוט לעניין הזה? היא נמצאת איתנו בזום. אם אפשר אדוני היושב-ראש, לתת לה להתייחס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >>   

צוהריים טובים, בהמשך לדברים שטלי אמרה, למעשה אנחנו בדקנו את הנושא של החלת חוק המשמעת ובעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, ההחלה של הוראות חוק המשמעת על תאגיד סטטוטורי כמו מכון התקנים מעלות כל מיני שאלות והתאמות ושינויים שצריך לעשות. יש הרבה מאוד מנגנונים – חוק המשמעת אמור ככלל לחול על עובדי מדינה, ובגלל זה יש הרבה מאוד שינויים שנכון לעשות.

אנחנו עוד לא בשלים מבחינת השינויים שנכון לעשות בהקשר של מכון התקנים. שמעתי גם שהיועץ המשפטי שאל כרגע אם יש דין משמעתי אחר שחל על המכון, וזאת בהחלט שאלה רלוונטית. אנחנו חושבים שהחלה של הדינים שצוינו קודם לכן נותנת מענה מסוים לכלל הדברים, ולכן אנחנו מבקשים את ההחלה של חוק המשמעת כרגע לשים בצד. אציין גם שיש לנו אפשרות להחיל את חוק המשמעת במסגרת החלטת ממשלה, לפי סעיף 75 לחוק המשמעת. לכן אנחנו בהיבט הזה מבקשים לשמור לנו את האפשרות לעשות את זה בשלב מאוחר יותר. זו הסיבה שבגינה כרגע אנחנו מבקשים שלא להחיל את החוק במסגרת התיקון הנוכחי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה התשובה לשאלה ששאלתי?

 << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >>   

אוקיי, את זה אני לא יודעת להגיד. אני לא יודעת להגיד האם יש דין משמעתי אחר מכוח הסכם קיבוצי, זו שאלה אולי לנציגי המכון או משרד הכלכלה יודעים להגיד.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אנחנו יכולים לבדוק, אנחנו לא יודעים.

 << אורח >> יעל דקל שפריר: << אורח >>   

ייתכן בהחלט שיש מכוח הסכם קיבוצי או לפעמים יש את הדברים האלה. אבל בשלב הזה אני מבקשת להוריד את סעיף 8 ולתת לנו את האפשרות לבחון את ההחלה בצורה אחרת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

טוב. תקריאו את סעיף 7 ואז נעשה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   


- - - נדלג אבל, כי הוא מתייחס לתוספת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אהה, התוספת. אז על 7 מדלגים, אבל לפני – הערות. רז הילמן, איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

צוהריים טובים, אני רוצה להתייחס לסמכות לפטור מתקן, זה מתכתב גם עם ההערה שהתייחסתי אליה לחוק של פקודת היבוא והיצוא. גם בחוק התקנים – בעצם המצב בישראל הוא כזה שאין סמכות גורפת ונוחה ומהירה לתת פטור מדרישות היום לממונה על התקינה, למנכ"ל משרד הכלכלה. בתיקון שמוצע כאן של סעיף 16, נותנים סמכות רק לשר, לשרה, ורק לתקופה של שנה. אני חושב שצריך לטפל בזה בכמה מישורים: דבר אחד, יש היום מסלול של פטורים לפי תקנה 2ג2, שבעצם מנכ"ל משרד הכלכלה מוציא הוראת מנכ"ל שלפיה נותנים פטור בכל מיני עילות מהצורך להיבדק, לעבור את הפרוצדורה בשביל לקבל את האישור. חלק מזה אולי עכשיו קצת יהיה אחרת לאור המעבר למסלולי ההצעות. אבל בכל מקרה, המסלול הזה מתייחס למצב שמביאים חלקי חילוף, כשמביאים לשם ייצור בישראל; כל מיני נסיבות שבעניינם לפעמים אנחנו נרצה לפטור גם מדרישות סימון. יש כאן פטור כרגע בנוסח החוק, נותנים פטור רק מסימון לרשות הפלסטינאית. אבל כשאני מביא חלפים לרשת, או כשאני מביא משהו לעצמי, לשימוש עצמי שלי – אין צורך ואין סיבה לצפות שהוא יהיה מסומן בעברית. והיום החוק לא נותן בכלל אפשרות לפטור את זה.

אני חושב שצריך לתת סמכות הרבה יותר משמעותית בחוק למנכ"ל משרד הכלכלה או לממונה על התקינה להחליט לפי השיקולים המקצועיים שלו מתי מתאים לפטור מתיק מוצר, מתי מתאים לפטור מדרישות סימון, מתי אולי לפטור מדרישות מהותיות אחרות. הכול לפי קריטריונים וזה כמובן צריך להיות מסודר וכתוב, עם שימוע ציבורי וכל מה שצריך. המצב הקיים היום בו יש דרישות שברור לחלוטין שהן לא רלוונטיות ומרוקנות מתוכן את מסלולי הפטור הוא מאוד בעייתי. אגיד שבאירופה – וברפורמה הזו מדברים הרבה על אירופה – הדרישות המהותיות חלות על מוצרים שמוכנסים לשוק. ובישראל אין את העניין הזה בגלל התהליך ובגלל שיטת האכיפה שקיימת בישראל, הרגולציה לפי צו יבוא חופשי חלה על הרבה מאוד מוצרים שבכלל לא נכנסים לשוק. לכל הפחות אני בא ואומר: תנו במסלולי הפטור, ותנו לממונה על התקינה גם בנסיבות אחרות אפשרות לפטור. 

בנוסף על זה, העובדה שהפטור של השר הוא רק לתקופה של שנה זה לא מספיק, זה סתם ייצר עוד פעם בירוקרטיה לחדש את הפטור אם יחליטו שצריך. צריך לאפשר לשר לתת פטור גם לתקופה ממושכת יותר משנה ולא להגביל את זה רק לשנה ואז עוד פעם את הבירוקרטיה הזאת אחרי תקופה קצרה.     

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רז הילמן, תאמין לי, אני עוד משבץ אותך במשרד הכלכלה כיועץ חיצוני. אבל בסדר, בואו תתנו התייחסות להערותיו.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

ברמה המשפטית יש קצת קושי כשיש חוק שקובע חובת תיק מוצר וחובת עמידה בתקן, היכולת לפטור לא יכולה להיות של השר. השר לא יכול לגבור על החוק. הוא יכול לגבור במקרים ספציפיים לתקופה מוגבלת, בתנאים מסוימים אם החוק מאפשר לו את הסמכות הזאת. ולכן – אנחנו גם עשינו על זה דיון גם בתיק מוצר וגם בפטורים פה – ככל שיש פטור שהוא פטור קבוע שרוצים לייצר אותו, ומסכימים שזה פטור שצריך להיות אז צריך להכניס אותו בתור סעיף בחוק שנותן את הפטור מזה. כמו שעשינו לגבי מחקר ופיתוח. ככל שזה לא פטור קבוע אלא משהו שהוא ספציפי שרוצים רק גמישות במקרים מיוחדים אז עושים את הסעיף שהוא מוגבל בנסיבות מיוחדות ובזמנים מיוחדים. 

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ואתה הצעת פטור קבוע או מה?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

אני מציע פטור קבוע. וגלית, התקופה הזאת שאנחנו עכשיו יושבים והחוק על השולחן, זה בדיוק הזמן להכניס את הדברים האלה לחוק.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אז מה?

 << אורח >> רז הילמן: << אורח >>   

מה שקרה, רק שתבין, בשנה-שנתיים האחרונות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ניתן להכניס את זה עכשיו בתיקון?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אם יש הסכמה מקצועית להוסיף פה דברים שהם פטורים קבועים שרוצים להכניס, אז זה הזמן לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו יכולים להוסיף את הפטור הזה שמדברים עליו? שהוא יהיה קבוע, עם סמכות לשר?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא פטור קבוע עם סמכות לשר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סמכות לשר לפטור קבוע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

האם הכוונה לפטור ספציפי שרוצים לעגן אותו או להאריך בשוטף את התקופה?

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

ברשותכם, אנסה לחדד רגע, אני מכיר את הבקשה .

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תציג את עצמך.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

אנואר חילף, משרד הכלכלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנואר, הגעת. 

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

הגעתי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

- - - חשבנו שאתה מחכה להסכמי השלום עם מצרים. אבל אנואר הגיע. ברוך השם, כן.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

מה שמדבר רז זה בעיקר דברים שלא מיועדים לשיווק. יש הרבה מקרים שבהם נדרש לייבא משהו, לדוגמה: חלפי חילוף, חומרי גלם לתעשייה, יש מגוון רחב. לפעמים הממונה על התקינה יכול להחליט מקצועית שזה בסדר לייבא בלי תיק מוצר, לפעמים לא, לפעמים זה בסדר בלי סימון, לפעמים לא. מה שכן אנחנו עושים, אנחנו מנסים לבחון אם יש אפשרות להגדיר מקרים ספציפיים בחוק, נניח, בפטור מתיק מוצר, ואפשר גם לחשוב על ההצעה של רז בצורה קצת יותר מעמיקה ונחזור עם הצעה בעניין הזה.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בתוך החוק הזה.

 << אורח >> אנואר חילף: << אורח >>   

בתוך החוק הזה.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

כן. כי הסמכות של השר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אנחנו עכשיו בשלב ההקראה ואחרי זה אנחנו עוברים להצבעות. אז תביאו לנו את הנוסח. 

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

כן. צריך לדון למעשה בבקשה שלו ברמה המהותית ולראות מה ניתן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר. אתם תתייחסו לזה. שמעון בויקו, רק התייחסות לסעיפים הללו בבקשה.

 << אורח >> שמעון בויקו: << אורח >>   

כן, יש לי כמה הבהרות. קודם כל הנושא של משמעת וניגוד עניינים. אני חושב שאת הנושא הזה גם צריכים להחיל על מעבדות פרטיות כמו על מכון התקנים, ואני מייצג מעבדה פרטית, זה מאוד חשוב. דבר שני, הנושא של ניגוד עניינים – לפי דעתי זה ניגוד עניינים מובהק שאותה מעבדה שבודקת הצהרת היצרן, הצהרת היבואן או תיק מוצר, עוסקת גם באכיפה. זה ממש ניגוד עניינים. אני חושב שצריכים פה ליצור או מכרזים או הפרדה מוחלטת בין מעבדה שעוסקת ומקבלת את הנושא של הצהרות ובודקת תיק מוצר לבין מעבדה שעוסקת באכיפה. 

דבר שלישי, הנושא של תו תקן. לא יכול להיות מצב שאתם בעצם עכשיו מקדמים חוק, אחד החוקים הקרדינאליים במדינת ישראל אחרי עשרות שנים, והנושא של תו תקן לא נכנס לתוך החוק. לא יתכן מצב שבין או בין נעבוד כמו באירופה, אז באירופה, הנושא של ייצור מוצרים או תו תקן עובד עשרות שנים. לא יכול להיות מצב שהנושא של תו תקן לא נמצא בחוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זאת הערה כללית ששמענו, את ההתייחסות לתו תקן. אאפשר התייחסות כללית, אבל אני ביקשתי הערות לסעיפים עכשיו פה. מה שנידון.

 << אורח >> שמעון בויקו: << אורח >>   

התייחסתי קודם כל לסעיפים, אבל אם סעיף לא קיים – למה אני יכול להתייחס? אם הסעיף לא קיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, אבל היה שלב בדיונים שלנו, שמעון, היה שלב הערות כלליות על החוק, ואחרי זה התחלנו להקריא סעיפים ולהתייחס אליהם. אבל אני מקבל גם את ההערה שלך ואני אבקש התייחסות. אבל באמת, הנושא הזה של תו התקן עלה כסוגיה, לא רק על ידך, הוא עלה כבר קודם. תודה רבה לך.

רמי טרבולסקי?

 << אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>   

כמו שאמרת, שמי רמי טרבולסקי, אני יושב-ראש איסו"ל, ארגון יצרני מערכות אנרגיה סולרית. כמו שאמרתי אתמול, המוצר שלנו הוא מוצר מאוד מסוכן, הוא משלב מים, חשמל והמשתמש בו נמצא ערום ונכנס לאמבטיה, ככה שאין לו שום הגנה. ממה שהבנתי מאחד הסעיפים הוא שאתם רוצים להגביר את האכיפה. אז מה שאני רוצה לשאול את הממונה על התקינה שמתגאה באתר שלו, כן, זה כמה פעמים העברנו, איסו"ל העביר לו שמות ומקומות ואתרים של ייצור דוודים בלי תו תקן והאם הוא עשה עם זה בכלל משהו? אני יכול להגיד שבמשך 30 שנה הוא לא עשה כלום. שלא לדבר על מוצרים שנכנסים מהשטחים. יאמר לי מה הממונה על התקינה, איך הוא מתכוון לעצור - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רמי, רמי, רגע, ראשית תירגע, כי הדיון פה מכבד. ואתה תדבר גם לאנשי המקצוע בצורה מכובדת. דבר שני, כל מה שאמרת היום, אמרת גם אתמול. אז למה אני צריך לשמוע את זה שוב פעם?

 << אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>   

לא, עוד לא, עוד לא. אני רוצה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, לא, סליחה, סליחה, עכשיו אתה צריך להתייחס לסעיפים שהוקראו. אל תחזור על מה שאמרת אתמול.

 << אורח >> רמי טרבולסקי: << אורח >>   

אני מבקש לשאול איך אתם יכולים לאכוף את הכניסה מהשטחים של מוצרים ללא תו תקן? זה לא נאמר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אמרנו שנדון בפרק אכיפה, ואנחנו נבקש הבהרות עם מנכ"ל משרד הכלכלה גם בסוגיית האכיפה. מחר. מחר אנחנו ממקדים דיון גם באכיפה ואתה תשמע גם בנושא הזה. עורך דין סוריא בשארה ממשרד המשפטים. סוריא בבקשה.

 << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >>   

כן. יש לי שתי הערות בהמשך להערה של איתי לגבי האכיפה של סעיף 9(א)(5), קיבלנו את הערות הוועדה והנושא נמצא בבחינה. אני רוצה להעלות את המחשבה שיכול להיות שלא נדרש בעצם לבצע התאמות כי סעיף 9(א)(5), הוא חריג לכלל. ובעצם האכיפה של הכלל, כלומר, אם לא נכנסים לסעיף א5, עדיין חייבים להיכנס לסעיף 9(א)(1) והאכיפה של סעיף 9(א)(1) כן מעוגנת בסעיפי העיצומים והעונשין. אני אומרת את זה כהערה ונבחן את הדברים ונעדכן בהמשך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מוכרח לומר שאנחנו לא חושבים כך. אנחנו חושבים שיש צורך לקבוע את זה במפורש, מכיוון שבסעיף 9 יש חובה לעמוד בכל מיני תהליכי עבודה, בדרישות תקן רשמי, וזה מה שהסעיפים שעוסקים בעיצומים כספיים ובאכיפה פלילית מזכירים, כלומר, מזכירים עמידה בדרישות תקן רשמי. ברגע שאתם מרחיבים את זה, שזה כתוב קצת בעקיפין, זה כתוב כחריג, אבל למעשה יש חובת עמידה כחלופה בתקן בין-לאומי על עדכונם שאומץ בתקן רשמי, כלומר, זו ההוראה של 9(א)(5). ואם אין שום אזכור לזה בסעיפי ההפרה, אז להבנתו יכול להיות שאין אכיפה. 

 << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >>   

אבל מי שלא עומד בהוראות התקן הבין-לאומי, עדיין לא הפר את החוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

סוריא, אתם תנהלו את הדיאלוג הזה, אבל שמעת את עמדת היועץ המשפטי של הוועדה. 

 << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >>   

אוקיי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הדיון פה, רגע, יש לך עוד משהו?

 << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >>   

ההערה השנייה שלי, ואני רוצה להוסיף על מה שאמרה עורכת הדין גלית, שמשרד הכלכלה פנה אלינו לגבי הנושא של העלאת סכומי העיצומים והנושא עדיין נמצא בבחינה. גם עצם העלאת הסכומים, וגם השיטה שמעלים את הסכומים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר גמור.

 << אורח >> סוריא בשארה: << אורח >>   

אני מקווה שנוכל לתת תשובות בהקדם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

צריך להעלות את הסכומים בקנס של היבואנים כי זה לא יכול להיות שמאמצים רפורמה כמו באירופה והקנס שם זה 500,000 יורו ופה זה 50,000 שקל. צריך סכום. זה יכול להיות 400,000 שקל, זה יכול להיות משהו אחר, אבל הקנס הזה צריך להיות מרתיע מאוד, הקנס על יבואן שיעשה "פוילע שטיקים". 

אז ככה: הדיון הזה הסתיים היום, הוא עוד יסתיים, אבל הוא עתיד להסתיים או ב-14:30 או ברגע שאנחנו לא יכולים לדון בדברים מסוימים. לצערנו אנחנו לא יכולים לדון בתוספת כי לא הבאתם אותה, וזה לא בסדר, ולכן אני מבקש מכם עד מחר להביא אותה. רצנו קדימה אתכם, אבל אתם עכשיו בולמים את עבודת הוועדה, אז לגמור עם התוספת עד מחר. זאת הערה אחת. 

הערה שנייה: יהיה דיון על אכיפה שאנחנו נשלים אותו מחר, ועם התיקונים של סעיפים שהשארנו פה להתדיינות בין היועצים המשפטיים, אני מקווה שאחרי מחר, החוק הזה מוכן לדיון הצבעות. אתן את הזכות ללימור מגן תלם לבוא להקראות כמעט אחרונות של החוק הזה, ועד למה שאי אפשר לדון בו היום. עכשיו יש לנו סעיף – רגע, רגע – שתלוי במשרד התשתיות והאנרגיה, ולא חשבנו שנרוץ כל כך מהר והגיע זמנם, אבל אנחנו נותנים להם התראה להגיע מחר מוכנים ולהציג את החלק שלהם. בקיצור, יש לנו עוד כמה משימות כדי להיות זמינים לדיון על הצבעות.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

יש רק עוד סעיף אחד אדוני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל הסעיף הזה, אני חושב שהסעיף הזה כן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, תנו ללימור מגן תלם לנהל את הדיון. ובינתיים, ניתן ללילך סלע, יבואנית, לדבר. בבקשה. תודה רבה לכם.


 << מנהל >> (היו"ר לימור מגן תלם, 14:05) << מנהל >>   

 << דובר >> עומר סלע: << דובר >>   

שלום, אנחנו רצינו לדבר על עניין החריגים, הבנתי שדחו את זה מהדיון של היום, אבל חשוב לנו מאוד בתור יבואני מוצרים לילדים לראות שהמוצרים האלה לא נחרגים מהרפורמה. מכיוון שרוב המוצרים שאנחנו מביאים למעשה מקבלים תקינה מלאה באירופה, כולם באים אחרי שהם עברו את כל הבדיקות במעבדות מוכרות באירופה, ופה למעשה הם מבקשים לעשות את בדיקות ההשוואה ולוקחים מחיר מלא כאילו לא נעשו בדיקות בכלל.

 << דובר >> לילך סלע: << דובר >>   

הם אומרים שיעשו בדיקות הכרה, אבל למעשה הם עושים בדיקות מלאות. 13,000 שקל על בדיקה שבה מכירים בבדיקה באירופה. חייבים לדעת שאנחנו חלק מהרפורמה הזאת, שאנחנו יכולים ליהנות מהכרה בבדיקות.


 << דובר >> עומר סלע: << דובר >>   

חשוב מאוד שהצעצועים לא יוחרגו, כי זה תחום שהוא מאוד משמעותי, ויש תקינה מסוימת לגביו, והמעבדות באירופה מובילות בתחום הזה, הם עושות הרבה פעמים בדיקות שבארץ אפילו לא עושים אותם. אנחנו מבקשים שיהיה אפשר להסתמך על מעבדות מוכרות בין-לאומיות כאשר מביאים את המוצרים פה לארץ ולא נצטרך לעשות כל בדיקה מחדש. ישראל זאת המדינה היחידה בעולם שדורשת דבר כזה.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

גלית, אתם רוצים להתייחס?

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >>   

למה הצעצועים לא הוחרגו?

 << דובר >> לילך סלע: << דובר >>   

אנחנו חוששים, אנחנו חוששים שלא יוחרגו.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

בואו נשמע את גלית, בבקשה.
 
 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא החרגנו את הצעצועים ומוצרי ילדים, הם לא הוחרגו באופן גורף מהתוספת. אבל במסגרת התוספת, אנחנו נתייחס תקן כתקן, ונתייחס אחד-אחד. לפעמים יהיו מוצרים שכן יוחרגו ויהיו מוצרים שלא, אבל לא כקטגוריה גורפת. 

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

וזה דיון נפרד שאנחנו נדון בתוספת, זה בכל ההחרגות.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקיי, בסדר גמור. סיימנו, תודה לכם. נעבור לסעיף הבא להקראה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב שלמעשה הסעיף הבא, סעיף 109, שעניינו מועד הכניסה לתוקף של התיקונים לפקודת הייבוא והיצוא וחוק התקנים, והם נוגעים בין היתר לעניין ההיערכות הנדרשת לצורך הפעלת סמכויות האכיפה. אפשר כמובן להקריא את הסעיף, אבל הדיון המהותי, כפי שהיושב-ראש ביקש, יהיה במועד אחר ולא עכשיו.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

כן. אז אולי נסיים את ההקראה של הסעיף. אתם רוצים לוותר על ההקראה? טלי את רוצה להקריא?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אקריא.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

לפחות נקריא ונסיים. בבקשה.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

	"פקודת הייבוא והיצוא וחוק התקנים – תחילה
	109.
	תחילתם של סעיפים 107 ו־108 ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022); שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – זו תוספת של הייעוץ המשפטי כאן –   רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת לטובת הפעלת סמכויות האכיפה הנדרשות ליישום הוראות פקודת הייבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם לפי סעיפים 107 ו-108 בחוק זה."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מניח שזה מכוון שאתם מבקשים רק הארכה אחת?

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

נכון.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא, אבל אני רוצה אחר כך להתייחס לזה שיכול להיות - - - אני רוצה לבדוק האם יש לנו אפשרות לבקש, למשל, הסעיפים לגבי קיצור הליכי האכרזה יכנסו באופן מידי, יש פה הארכות שאני ביקשתי שייכנסו באופן מידי דווקא כדי לעמוד בלוחות הזמנים לאפשר את הרפורמה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

את מבקשת שהדחייה, בעצם התחילה תהיה כן ב-1 ביוני, אבל הדחייה תהיה לגבי חלק מהדברים.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

נכון. כדי שנוכל - - - לא, לא תחילה מידית עם החקיקה. יש סעיפים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

1 בינואר?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

לא. אפילו לפני, אם - - - 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >>   

השאלה היא אם המערכות יצליחו לעמוד בזה?

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

יש סעיפים שאנחנו צריכים אותם, סעיפים אופרטיביים ברגע שהחוק מאושר, כמו למשל, קיצור הליכי האכרזה יאפשר לנו לעשות את התהליך של הסרת הרשמיות בתקנים הרלוונטיים ולעמוד בזמנים הנדרשים לצורך 1 ביולי.

 << אורח >> טלי ארפי: << אורח >>   

אני רק מציעה ששינוי בסעיפי התחילה צריך להיעשות בהידברות ביננו.

 << אורח >> גלית יעקובוב: << אורח >>   

אני מסכימה. בגלל זה רק אמרתי, למרות שזה הוקרא כאן, אנחנו נבקש לבחון את הסוגיה הזאת כי יש דברים - - -

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אתם תעבירו והיועץ המשפטי יבדוק. אוקיי, יש עוד דובר אחד שביקש רשות דיבור. גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים.

 << אורח >> גלעד גולוב: << אורח >>   

שתי הערות שביקשתי להעיר על סעיף 16. דיברנו פה הרבה על אכיפה, על החמרה, על קנסות ועל ענישה פלילית – צריך גם לנסות להציע את המסלול החיובי. צריך להציע מסלול שקיים היום כבר בתחום המזון, ולהרחיב אותו גם לתעשייה הכללית. אני מדבר על יבואן נאות, יצרן נאות, הווה אומר, גופים שמייצרים ויש להם מערכת פיקוח עצמית טובה, גם אם קורה מקרה בסיכוי נמוך שמשהו לא בסדר אצלם, לא צריך להיות הדין עליהם כפי שחל על יבואן לא אחראי שמייבא מוצרים לא בטיחותיים ולא בדק אותם ולא ניסה להקים מערכת כזאת. אנחנו נעביר נוסח מסודר, שתקוותנו יצטרף לסעיף 16. 

נקודה שנייה שלא עלתה פה בחוק ואני רוצה לציין אותה: על מכון התקנים חל, במסגרת החוק, סעיף 12, הנושא של פיקוח מחירים – הוא לא רלוונטי, אנחנו מבקשים להסיר אותו.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

אוקיי, תודה רבה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רק מסב את תשומת לבך שהצעות לתיקונים יכולים להציע חברי הכנסת כאן בדיון. אם חברי כנסת יקבלו את ההצעות שלך, אז הם יכנסו לחוק. אופן הפעולה הוא לא שאתה מעביר אלי נוסח והדברים האלה ייכנסו לחוק, זה לא עובד ככה.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

שיעביר בכל מקרה לאוצר ולכלכלה, והם יבדקו ויתנו התייחסות אם זה רלוונטי אז זה יחזור אלינו, ואם זה לא רלוונטי אז לא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ואם זה קשור בכלל לרפורמה.

 << יור >> היו"ר לימור מגן תלם: << יור >>   

ברור, רק אם זה קשור לרפורמה הזו. אוקיי, תודה רבה גלעד. סיימנו את ההקראה. תודה חברים. הישיבה היום נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>