פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
23/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 243
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 12:05



סדר היום:
 << נושא >> הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
אלעזר שטרן


מוזמנים: 
	דבורה טואטי
	–
	יועצת, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

	הדס דריקס
	–
	מנהלת תחום ועדה הומניטרית, רשות האוכלוסין וההגירה

	שרית פוזן
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	ליאת קרסקס
	–
	עו"ד, מור ושות'

	לינה צ'רנייבה
	–
	אימו של חייל צה"ל

	סופיה פלוט
	–
	מנהלת אגף בוגרים, נעל"ה - נוער עולה לפני הורים

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית, בית חם לכל חייל

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	אל"מ יונית קורעין
	–
	רמ"ח הפרט והשכר, אכ"א, צה"ל

	ליאת שטיינברג
	–
	עו"ד, בעלת משרד עו"ד ליאת שטיינברג





מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מתכבד לפתוח את הוועדה היום 23 בדצמבר 2024, כ"ב בכסלו תשפ"ה. הנושא הוא הסדרת מעמדם בישראל של הורי לוחמים בצה"ל. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל קיימנו כאן בוועדה מספר ישיבות שעוסקות בסוגיות שנוגעות ללוחמים הבודדים במלחמה. לאחרונה, אנחנו מקיימים גם מספר סדרות דיונים שמתמקדות במילואימניקים הבודדים ובמצוקה הנפשית שמלווה אותם, ובמהלך הדיונים עלו גם המקרים של חיילים בודדים ששירתו ונפלו במלחמה כאשר הוריהם או אחיהם היו ללא זכות חוקית להתגורר בישראל, ללא מעמד חוקי והסדרת מעמדם בוצעה רק לאחר מותם.

בזכות בקשת הוועדה ונכונות עובדי רשות האוכלוסין וההגירה לבחון את המקרים האלה במסגרת ועדה הומניטרית, הצלחנו להסדיר את המקרים האלה לגבי בני משפחתם של חללים שנפלו. כדי למנוע מקרים דומים, מצערים וכואבים, שבהם צריך להסדיר את המעמד, יש דרישה לגמישות, גם רגולטורית כלפי הורי החיילים, בין אם ילדיהם הם לוחמים שמשרתים בשירות סדיר או לוחמים במילואים וההורים אינם בעלי מעמד חוקי.

הצורך לפעול בנושא הזה נובע מהחובה המוסרית להכיר בזכויות של המשפחות של החיילים שמסכנים את חייהם למען כולנו. מגיעה להורים את הזכות הבסיסית של לחיות כאן במעמד חוקי וקבוע, בוודאי כשהילדים שלהם משרתים בצה"ל ומסכנים את חייהם. הילדים אינם נחשבים לבודדים, שהרי יש להם הורה בארץ שחי ודואג להם, אבל ההורה אינו בעל מעמד חוקי והוא נדרש לחדש את מעמדו בפרוצדורה מול רשות האוכלוסין וההגירה פעם אחר פעם.

העובדה שהוא גם לא במעמד חוקי פוגעת ביכולת שלו להתפרנס ולבנות כאן את ביתו. כל עוד ההורים של אותם חיילים במקרה הזה שאנחנו מתארים כאן הם בני זוג נשואים לא מתעוררת בעיה לגבי בן הזוג שאינו ישראלי. הבעיה מתעוררת עם פרידה בין בני הזוג ואז ההורה שנשאר בארץ עם החייל הלוחם, מעמדו הופך לארעי והוא נשאר ללא זכויות לפרנסה ומחיה בכבוד.

גם אם לא מדובר בתופעה רחבה של הרבה מאוד חיילים, עדיין יש תופעה כזו של חיילים שמשרתים בצה"ל שההורים שלהם הם זוגות מעורבים, וצריך לקבוע כאן מדיניות ברורה, פשוטה ומכילה. לקראת הדיון הנוכחי, ביקשנו לקבל נתונים לגבי היקף התופעה והאם בכלל צה"ל מכיר את המקרים האלה, האם הוא מעורב בסיוע לחיילים שלהוריהם אין להם מעמד חוקי בישראל, אם כן, באיזה אופן? האם קיימים נתונים בצה"ל לגבי מספר החיילים שמשרתים בסדיר ושלהוריהם אין מעמד בישראל? 

ברשות האוכלוסין וההגירה ישנו נוהל מתן מעמד להורי חיילים. הזכאים להגיש בקשה לפי הנוהל הם חיילים שמשרתים לפחות 12 חודשים ונקראו לשרת מעל 18 חודשים. נוהל זה חל על הורים שהיו במעמד מדורג והמעמד הופסק. אנחנו סיכמנו עם רשות האוכלוסין כי נתונים מספריים של הבקשות שהוגשו לפי נוהל זה יועברו לוועדה בשלב מאוחר יותר.

הנוהל לא חל על מילואימניקים, אלא אך ורק על חיילים בשירות סדיר. כמו כן, הוא לא חל על חיילים ששירתו תקופה שהיא פחות מ-12 חודשים בצה"ל. אציין כאן בסוגריים שצריך להבין שהשנתיים האחרונות, בעיקר השנה וחודשיים האחרונים יצרו פה מצב חדש, מצב שבו מילואימניקים לעתים משרתים כבר יותר ממה שנדרש בנוהל במילואים והם כאילו בסדיר, אבל הם במילואים וזה לא נספר. הבקשות של אותם מילואימניקים - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אני לא מבין. הרי חייל מילואימניק, הוא גם היה חייל סדיר. איפה הבעיה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יכול להיות שהבעיה נולדה כשהפרידה של ההורים הייתה בין לבין. השאלה היא, בסוף אתה עוסק לא במעמד של החייל, אתה עוסק במעמד של ההורה. הנוהל מתייחס רק לסדירים.

 << אורח >> הדס דריקס: << אורח >>  

לא, אבל לא בהכרח מדובר על פרידה גם כן. יש נוהל שבאמת מאפשר להורה לחייל לקבל מעמד, לא קשור לזוגיות עם ישראלי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הבקשות של מילואימניקים והורי חיילים ששירתו בסדיר פחות משנה בצה"ל והתהליך המדורג של ההורים הופסק צריכים להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית של רשות האוכלוסין. בן זוג שהיה במעמד מדורג ב/1 ו-א/5 והמעמד הסתיים, גם אם נפרדים, לא נשללת האזרחות שניתנה להורה.

מהתייחסות רשות האוכלוסין וההגירה לפני הדיון עולה כי ישנן ארבע בקשות בלבד לשדרוג מעמד לקבע שנבחנות בימים אלה בוועדה ההומניטרית. מדובר בבקשות שאושרו בעבר בוועדה והמבקשים מחזיקים ברישיון א/5 וזכאים לכלל הזכויות הסוציאליות הנלוות לכך. בקשה נוספת למעמד נבחנה בוועדה שהתקיימה בחודש נובמבר וחברי הוועדה המליצו לאשרה, אולם טרם התקבלה החלטת מנכ"ל.

כמו כן, מאחר ויש נוהל ייעודי להורים לחיילים, אין הרבה בקשות המגיעות לדסק הוועדה ההומניטרית, רק מקרים חריגים שלא עומדים בתנאי הנוהל. שוב, מה שחשוב לדעת זה באמת איפה צה"ל נמצא בתמונה הזאת בסיוע בהסדרת מעמד ההורים שהרבה פעמים צריכים לפנות לעורכי דין ולשלם שכר טרחה כדי להתעסק בכל נושא הטופסולוגיה הזה.

נוכחת כאן איתנו בדיון לינה צ'רנייבה שנשואה לישראלי למעלה מ-16 שנה. יש להם שני ילדים, אחד חייל ואחד בן 16. לינה מתגוררת בארץ כבר 19 שנה, בעלה נמצא בזימבבואה ארבע שנים ולא מגיע לישראל בשל בעיות בריאותיות. ללינה אין היתר עבודה.

לאחרונה, ב-16 בדצמבר 2024 פורסמה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות שכותרתה "המלחמה של אימהות הלוחמים", ומתואר סיפורה של אם במעמד ארעי בארץ כשבנה לוחם בתותחנים. האם מתגוררת 20 שנה בישראל, הייתה נשואה לישראלי, יש להם שני ילדים. לאחר גירושיהם הבעל עזב לחו"ל ומעמד האם שונה לתושבת ארעית.

מקרה נוסף של אם לבן יחיד ממרוקו, קצין ביחידה מסווגת שאביו נפטר, לאם מעמד ארעי והיא נדרשת לחדש את המעמד מדי תקופה. מקרה נוסף הוא של אם במעמד ארעי שבנה משרת במשמר הגבול, האם נמצאת בארץ 24 שנים, מגדלת את בנה היחיד לבד לאחר שבן זוגה הישראלי נפטר. עוד מקרה של אם שנמצאת בארץ 12 שנים ומגדלת לבד את שני ילדיה לאחר שהתגרשה מאביהם הישראלי שגם נפטר בינתיים. אלה המקרים. אני כן ארצה בפתח הדברים לתת אולי ללינה לתאר.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה להגיד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

תראו, אנחנו דנים בדברים האלה אחרי שדברים כבר קורים. הוא כבר חייל והוא כן היה 12 חודשים או הוא כן עשה מילואים. אני חושב שמדינת ישראל או צה"ל צריכים להחליט שמי שמתגייס לצה"ל ונמצא נגיד מעל 12 חודשים, הסדרת המעמד של ההורים שלו היא אוטומטית. אם לא, שלא יגייסו אותו.

אני מבין את הבעיה מראש, זאת אומרת שמישהו יבוא, יעשה סיבוב, כמו שהיו כאלה שבאים לשדה התעופה, דורכים, מקבלים עולה חדש ויוצאים מפה ויש להם דרכון ישראלי. אנחנו מכירים את האירועים האלה. מהצד השני, זה לא האירוע. זאת אומרת, אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים לדעת, את החבילה הזאת, שכשאנחנו לוקחים מישהו שיהיה חייל, אוקיי, בצדק אומרים יש זמני מינימום שהוא שירת, או כדי שגם מישהו לא יבוא, יביא איזה ילד, יתנדב לצבא, ישרת חודש, הוא יצא וסידרת את המעמד של מי שאתה על פניו לא רוצה לסדר.

אבל אם קבענו קבועי זמן, ולא משנה כרגע מה הם, ואני מקבל את הזמן של 12 חודשים, לכן דרך אגב שאלתי קודם מה זה מילואימניק. אין מילואימניקים שלא עשו 12 חודשים בתוך הסדיר. מה זה קשור עכשיו הזמן? אם היינו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא בטוח, יכול להיות שהם התגייסו בגיל מאוחר, אתה יודע, עשו רק שלב ב' ואחר כך.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

נגדיר כן או לא על שלב ב'. זאת אומרת, יכול להיות ששלב ב' לא תופס. ואנחנו מדברים על מי שעשה 12.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, והוא עכשיו 12 חודשים במילואים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

עודד, אני הבנתי, כן. תעשה 12 חודשים לא משנה איפה, מילואים או סדיר בזמן הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל בשורה התחתונה, מה שאני חושב שהדיונים האלה, אנחנו כמדינה, צה"ל לצורך העניין, שכמובן הוא מחובר לרשות ההגירה, אוכלוסין, משרד הקליטה, לא משנה למי. החלטת לגייס חייל, יש עם זה חבילה. כלומר, אם אתה לא רוצה, אל תגייס אותו, תגיד לו, אתה לא יכול להיות חייל, ושהמדינה תעשה את השיקולים שלה באותה נקודת זמן.

אנחנו דרך אגב יודעים, יש כאלה שאומרים לצבא, אתה לא יכול לגייס אותו, יש כאלה שאנחנו לא נותנים בגלל הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

ולכן אני חושב שככה צריך לפתור את העניין הזה. זאת אומרת, ללכת לנקודת ההתחלה, לא בדיעבד, אם יהיו פניות של ארבעה חיילים או יהיו פניות של 12. לתת את הכרטיס הזה. תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בבקשה, לינה.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

שלום לכולם, שמי לינה ואני נמצאת בארץ 19 שנה כבר, עלינו מדרום אפריקה. אני מגדלת שני בנים, בן אחד דרך אגב חגג אתמול יום הולדת 21, הוא משרת בצה"ל שנתיים וארבעה חודשים, ויש לי עוד בן קטן בן 16 שכבר קיבל את צו הגיוס.

כמו שאתה ציינת עכשיו, כל שנה במהלך 19 השנים אנחנו מחדשים את הוויזה, את כל התהליך הזה עם הניירות וההוכחות, זה פשוט לא נגמר. בארבע השנים האחרונות בעלי לא הגיע בגלל המצב הבריאותי שלו ולא הייתה לו אפשרות להגיע, וגם אני לא יכולתי לטוס לשם כי אני ידעתי שפשוט לא תהיה לי אפשרות לחזור לארץ.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הסדרת המעמד, רק שיהיה ברור, זה רק לגבייך, לא לגבי הילדים.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

לא, הילדים הם ישראלים, הקטן נולד בארץ והגדול בדרום אפריקה, עברנו לפה כדי שהוא יגדל פה וילמד את כל החוקים, האוכלוסייה הישראלית. כלומר, הוא חזר לאיפה שאבא שלו, אבא שלו גם שירת בצה"ל בדובדבן.

ומשהו שאני גם רוצה לציין, כשאנחנו מגיעים למשרד הפנים לא מתייחסים אליי כאימא לשני ילדים שילד אחד הוא בצבא. פשוט מעמידים אותי במצב שאת לא קשורה לילדים שלך, אין לך שום זכות. אני לא יכולה לחדש לא את הוויזה, לא את הדרכון לילדים שלי, לא יכולה לתת להם אישור לצאת מהמדינה. כלומר, ממש אין לי שום זכויות בארץ.

כל שנה אני פשוט מחדשת ויזה לעבודה והשנה אני קיבלתי את הסירוב. ההסבר שקיבלתי, שמרכז החיים הזוגי לא נמצא בארץ. וכשאנחנו הסברנו, שיתנו לי איזשהו אישור כדי שאני אטוס כמה שיותר לשם, כי הוא מפרנס מחו"ל את המשפחה. וכן ניגשנו למשרד הפנים עם הטפסים לפני חודש ופשוט קיבלתי סירוב. זה הולך משנה לשנה ופשוט המצב הדרדר. עכשיו אני נאלצת לעזוב את העבודה, שככה אני מפרנסת אותם, ולמעשה נשארת בלי עבודה, זה המצב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אני אשמח להתייחס למקרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תכף, אני אתן לכמה דוברים ואז תוכלי להתייחס לכל המקרים האלה. שפרה, בבקשה. אחריה אני רוצה את הצבא שמשתתף בזום.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

בשנת 2015 או 2016, אני לא זוכרת, ואפשר לבדוק את זה גם בכנסת כי בעקבות זה אנחנו ניסינו לקדם חקיקה וכמובן לא הצלחנו, הייתה לי פניה מאוד חריגה בעמותה של בחור שמשרת בגולני שאימא שלו הישראלית נפטרה, אבא שלו יושב באיזשהו מתקן כלא ומיועד להיות מגורש מהארץ. אבא שלו לא היה יהודי, לא זוכרת בדיוק מאיזו ארץ, אחת הארצות באפריקה דרך אגב, והיה מיועד להיות מגורש מהארץ בגלל שאין לו מעמד, ואז אני התערבתי.

אני זוכרת ששר הפנים היה אז אריה דרעי ודרך ראש המטה שלו, רובי שמש, אחד האנשים הביצועיסטים במדינה הזאת, הצלחנו גם למנוע את הגירוש של האבא וגם לסדר לו אזרחות בנו טיים. ואז חשבתי על זה שאם יש לבן אדם, לכל הורה, הורה גבר או אישה, לא משנה, שני הורים או הורה יחידאי, ילד בצבא, כל שכן ילד לוחם, ראוי שתהיה לו אזרחות ישראלית.

הרי זה לא יעלה על הדעת, כמו שאמר גם חבר הכנסת שטרן, אני מניחה שגם אתה מסכים, שמצד אחד המדינה מגייסת, במיוחד את הבנים ללוחמה, או בכלל את הילדים לשירות צבאי, וההורים, אין להם אזרחות ישראלית, דבר שנראה לי הזוי. ניסינו אז לקדם חקיקה, כמובן זה לא התקדם ועזבנו את זה.

במלחמה הזאת אני כתבתי לשר הפנים מכתב בהול, אני לא יודעת אפילו אם זה סודר, אני מניחה שזה סודר, אולי הוועדה הזאת יודעת, בעניין אותו בחור מקהילת העבריים בדימונה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

זה סודר.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

כתבתי לשר הפנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לצערי, כל המקרים, הם סודרו, אבל - - -

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

זה פלסטר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

 החייל נפל, זה סודר.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

זו בושה. זו בושה שחייל - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני אגב הגשתי הצעת חוק שבעצם הנפילה, זאת אומרת, גם לא תדרש פה הסכמת שר פנים או משהו, אלא זה יהיה - - -

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אוטומטי. אני מסכימה עם ההצעה לעשות חקיקה שברגע שהצבא מחליט לגייס מישהו, ההורים שלו מקבלים מעמד של אזרחות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

חד משמעית, ברור.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

יש גם מקרים, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, שהצבא מחליט לא לגייס, בסדר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אגב, גם צריך להיות פה איזשהו דירוג. אני מקבל את העניין של 12 חודשים, כדי לראות שזה באמת לא זה. מצד שני, מה קורה באותם 12 חודשים? זאת אומרת, גם צריכה להיות הגדרה שבאותם 12 חודשים ישנו מעמד של א/5 או אני לא יודע, משהו אחר.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

נכון, או שאם בן אדם פתאום נהרג במהלך 12 החודשים האלה, וזה גם קורה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בבקשה, את רוצה להתייחס גם?

 << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >>  

כן, כמה מילים בקצרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

עוה"ד ליאת קרסקס ואחר כך יש את עו"ד ליאת שטיינברג בזום.

 << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >>  

כמה דברים קטנים בהתחבר לכל הדברים שנאמרו כאן. סעיף 9א' לחוק נותן מענה לעניין של הענקת אזרחות להורים של חיילים. העניין הוא שהוא נותן רק למי שהוא תושב קבע ויש כאן שיקול דעת של השר. מקרים כאשר יש תושב ארעי ופליט או ללא מעמד בכלל לא חסים תחת הסעיף הזה ויכול מאוד להיות שבמסגרת תיקון החוק אפשר לתקן את ההגדרה הזאת. אלו הדברים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. עוה"ד ליאת שטיינברג בזום, ואחריה אני רוצה לשמוע את משרד הביטחון, אלוף משנה יונית קורעין. בבקשה, ליאת.

 << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >>  

צוהריים טובים לכולם, אני עו"ד ליאת שטיינברג ואני בעלת משרד עורכי דין שמתמחה ב-20 השנים האחרונות בתחום של הגירה והסדרת מעמד, ייצוג מול רשות האוכלוסין, ואני עורכת הדין שמייצגת את ארבע האימהות שכאן כבוד היושב ראש ציין, אותן אימהות שהשתתפו בכתבה ב-Ynet שבזכות אותה כתבה אנחנו נפגשים כאן כעת במסגרת הוועדה הנכבדה הזו.

אני אתחיל קודם כול מתודה שבחרתם לצרף אותי בזום, אני נאלצת להיעדר מהישיבה כי אני בחו"ל, אבל היה חשוב לי מספיק כדי להשמיע את קולי גם בשם ארבע האימהות וגם בשם תיקים רבים אחרים של חיילים שנפלו לידיי ודאגתי להסדיר להם את המעמד שקיים במסגרת החוק.

כמו שאמרתי, אני מייצגת את ארבע האימהות שהופיעו בכתבה, ואין ספק שהחיילים, הבנים, הם מטובי בנינו. כל אחד, ילד, חייל שאני לא יכולה לפרט איפה הוא משרת ומה הוא עושה, אבל תאמינו לי כל אחד הוא גאווה, כאימא אני בטוחה שזאת הייתה גאווה לכל אחת ואחת מאיתנו, לכל הורה.

הנקודה היא שלא רק הילדים הם מטובי בנינו, כשאני מסתכלת על האימהות האלה, האימהות האלה הן גיבורות לא פחות מאותם חיילים. כי אותן אימהות הן האימהות שבחרו לשלוח את הבנים להגן על המדינה. אם ניקח את האימהות האלה, הן בחרו לשלוח את הילדים שלהן בזמן מלחמה, הרי אחרי 7 באוקטובר הזמן הוא זמן שונה, אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה. ולמרות הכול, יש אימהות כאן שהבן הוא הבן היחיד שלהן והן בחרו לשלוח את הבנים להילחם בתקופת מלחמה.

להילחם בתקופת מלחמה, כשאני אומרת את זה אני מדברת על המדינה, מדינתנו, המדינה שכאן המלחמה, היא אותה מדינה שבוחרת לא לתת לאותן אימהות מעמד אזרחות, שבוחרת לראות באימהות כאימהות ארעיות, זאת אומרת זמניות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אימהות באופן זמני, כן, בערך ככה.

 << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >>  

מעבר לפגיעה שכפי שכבוד היושב ראש כאן תיאר, את הפגיעה שאי אפשר לעבוד כמו שצריך, כל הלוגיסטיקה וכל הבירוקרטיה של החידוש וכל זה, עצם הפגיעה של אותן אימהות להגיע למחלקה שנקראת אשרות זרים זה דבר שצורם, שאותה אימא של חייל, קוראים לה בשם של זרות. לא רק שאת ארעית, את גם כן זרה לנו במדינה, כדי לחדש את מה שיש לך ביד את צריכה לגשת למחלקה של זרים. כל המצב הזה הוא מצב אבסורד.

כל תקופת המלחמה הזו, לעניות דעתי, ראויה להקלה. ושהאימהות, דרך אגב לא רק אימהות, זה יכול להיות גם כן הורה, לא ירגישו סוג ב'. ההרגשה היא לא רק ההרגשה של האימהות, זו ההרגשה גם כן של אותם חיילים או חיילות כמובן שמשרתים והאימא שלהם היא סוג ב'.

אני חייבת לציין שהזכות קיימת. כמו שתיארתם, יש כאן באמת הליך ויש גם נוהל הומניטרי וגם נוהל הסדרת מעמד להורים של חיילים, ככה שאם אני מדברת על הקלה לאותם הורים, אני לא מדברת על יצירת זכות, אני מדברת רק על התאמת הקיים לתקופת מלחמה. זה לא משהו שעכשיו צריך שינוי חקיקה או משהו כזה. צריך נכונות, צריך כמובן את כל הנתונים כדי לראות את היקף התופעה.

ואני חייבת לציין שבעקבות הכתבה שהתפרסמה שבוע שעבר, כבר קיימתי פגישה בלשכת השר עם עוזר השר, מר רובי שמש, שכפי שכאן קודמתי ציינה, באמת התרשמתי מאיש מקצועי שרגיש גם כן ונכון לעזור, והוא לא הסתיר את חשיבות החיילים בעיני השר. הנקודה היא שפשוט התופעה לא הגיעה לפתחו ולשולחנו של כבוד שר הפנים מר משה ארבל. אנחנו נתקלנו בתקופה האחרונה ברגישות של כבוד השר ארבל לגבי הורים של חיילים, וברור שאנחנו לא צריכים לחכות חלילה שמי מאותם חיילים שההורים שלהם נמצאים במעמד ארעי, נגיע לסיטואציה של חס וחלילה הורים שכולים ודברים כאלה ואז יזכו למעמד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. לסיכום.

 << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >>  

אבל, במיוחד בעקבות הפגישה עם עוזר השר, אני מאמינה שהדברים יועברו לשר וימצאו מענה הולם, רק פשוט שנציגי רשות האוכלוסין יעבירו את המידע לשר. ואני מתחייבת להמשיך ולפעול לא רק לגבי ארבע האימהות, אלא לגבי כל הורה של חייל. זה נושא חשוב, המענה הוא מתבקש, אין יותר צודק וערכי מאשר לתת לאימהות האלה להיות חלק מאיתנו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. אלוף משנה יונית קורעין.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

צוהריים טובים, אני רמ"ח הפרט והשכר באגף כוח האדם. היום הצבא לא עוסק בנושא של ההורים והסדרת מעמדם בישראל. הפרט, החייל שבו אנחנו מטפלים הוא בעל מעמד במדינה וכמובן שאת כל הטיפול והמעטפת שהחייל נדרש בה אנחנו נותנים. אבל שוב, אנחנו לא עוסקים בסוגיית הסדרת המעמד של ההורים, ועל כן גם אנחנו לא אוחזים בנתונים כפי ששאלתם בהיערכות לדיון וגם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לי שאלה, אולי אלעזר ידע להגיד יותר טוב ממני. אני זוכר בזמנו, יש בן יחיד או משהו, צריך חתימה של ההורים לגיוס. מה במקרה הזה? את מי מחתימים?

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

ההורה הוא עדיין הורה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זאת אומרת, לא מעניין אותך אזרח ישראלי, לא אזרח ישראלי, ההורה, את מחתימה אותו.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

הורה, נכון. גם אם אני מתנדב לצורך העניין, שבאתי - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הילד הוא אזרח ישראלי, את לא בודקת האם האבא, האימא היא אזרח או לא?

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

הוא לא רשום אפילו בתעודת הזהות של האימא, כי אין תעודת זהות, הוא לא שייך לאימא.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

גם אם חייל הוא מתנדב והוא לא בעל אזרחות בכלל, עדיין מי שמוחתם הוא ההורה, הורה כהורה, ללא קשר האם יש לו אזרחות או אין לו אזרחות ישראלית, הוא עדיין ההורה של הפרט, ולכן אם זה בן יחיד, אותו הורה נדרש לחתום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתם אבל יודעים להגיד היום כמה חיילים יש לכם שמשרתים שאחד ההורים הוא לא אזרח ישראלי?

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

לא, אנחנו לא אוחזים בנתון הזה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

יש להם המון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בטח שיש לכם את המידע הזה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, יש להם גם המון. אבל מה שלינה אומרת פה זה שבכלל לא ביקשו ממנה. לא יבקשו נגיד ממישהי כמוה אם הבן היה בן יחיד נגיד בגלל שהיא לא רשומה בשום מקום, ברישום לא רשמו אותה כאימא.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

כי אין תעודת זהות, לכן הוא לא רשום. אתה בעצם לא ההורה. קיים הורה אחד, ישראלי. נגיד אצלי, הוא אבא, הורה שלהם, אני לא רשומה בשום מסמכים, שום דבר.

 << אורח >> סופיה פלוט: << אורח >>  

לא, מסמכים שעליהם יוחתמו שני ההורים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, ברור.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אבל בן יחיד בודד, על זה השאלה הייתה. בן יחיד בודד, יוחתמו שני ההורים?

 << דובר_המשך >> סופיה פלוט: << דובר_המשך >>  

אם יש שני הורים, יוחתמו.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לינה אומרת שלא.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

הוא לא חייל בודד.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה, אני מבין שהוא לא חייל בודד, אבל - - -

 << דובר_המשך >> סופיה פלוט: << דובר_המשך >>  

הוא לא בן יחיד.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מבין, אני מבין.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

שאלתך היא האם שני ההורים נדרשים לחתום, את זה אני צריכה לבדוק.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל מה שהיא אומרת, אם היא צודקת, אני לא יודע אם היא צודקת, זה לא משנה אם הוא בן יחיד או לא. היא אומרת שאין אין לה תעודת זהות ולכן אין רישום. לכן - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בתעודת הלידה של הילד היא מופיעה. הילד לא מופיע ברישומים שלה בישראל, אבל אצל הילד היא מופיעה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוא לא מופיע אצלה, היא מופיעה אצלו, היא מופיעה אצל הילד.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

כלומר, היא כן תחתום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

היא מופיעה, היא יכולה לחתום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל רגע, יש לי עוד שאלה, סליחה. ברמת הת"ש והסיוע בת"ש לחיילים, הרי מבחינתכם, כשאתם מסתכלים על המצב של החייל, ברור לחלוטין שאם האימא של החייל לא מוגדרת כאן כאזרחית, יש לזה השלכה על מצבו הכלכלי.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

ולכן, כפי שאמרת, חבר הכנסת, אנחנו בהחלט מטפלים בפרט והוא יקבל את כל מענה הת"ש שנלווה לסוגיה ולסיטואציה. לצורך העניין, אם נדרש סיוע כלכלי - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל למשל אם הייתם מסייעים לו - - -

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

אם נדרש מענה כלכלי וסיוע כלכלי, הוא יקבל אותו. אבל אנחנו לא עוסקים בסוגיית המעמד, כמו שאמרתי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה לא מדויק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל אתם לא חושפים את אותו אחד לנוהל? להגיד לו: תשמע, בוא, אנחנו יכולים לעזור לך. תפנה האם, יוסדר מעמדה ואז לא נצטרך לסייע לך במקום אחר בסיוע כלכלי למשל.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

כיום לא, אבל כמו שאמרתי, כשקיבלנו את המסמכים של הוועדה, אנחנו בהחלט נבחן את התחום ונסתכל האם אנחנו רוצים לגעת בזה ולהנגיש את זה בצורה טובה יותר ונכונה יותר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

יש לי שאלה על זה. הרי אתם לא יכולים לגייס כל חייל.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

ולכן, מה שאני שואל, זה שיכול להיות שכל הבעיה היא במשרד הפנים, ברשות האוכלוסין. למה? בגלל שהם, כשבא אליהם חייל בודד מחו"ל ורוצה להתגייס, ויש ברוך השם הרבה כאלה, הם צריכים לקבל אישור ממישהו לגייס אותו. וזה בסדר שזה ככה, שלא הצבא מחליט. למה? בגלל שלוקחים בחשבון את ההשלכות הנגררות של זה.

וכל השאלה בדיון, שאנחנו צריכים לפתור את זה היא אם נכניס את זה, לא משנה לחוק או לאן, שחלק מההשלכות הנגררות כשאנחנו מחליט לגייס חייל ואתה מקבל את האישור ממשרד הפנים, זה שמשרד הפנים מבין שמה שזה גורר איתו, חוץ מזה שאבא שלו וסבא שלו היה יהודי, דרך אגב, לפעמים גם שני ההורים לא יהודים, לא רק אחד מהם, האם אתה מבין שבבילט-אין של הגיוס יש הכרה בהסדרת המעמד הזה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בוא נשמע רגע את משרד הפנים, את רשות האוכלוסין.

 << אורח >> הדס דריקס: << אורח >>  

לפני שאני אדבר על המקרה של לינה, הנוהל קובע שהורה לחייל, אם הוא עומד בתנאים של הנוהל, הוא מקבל רישיון מסוג א/5, תושב ארעי לתקופה של ארבע שנים ולאחר מכן מעמד של קבע. במקרה של לינה, אני אתמול בדקתי את המקרה, היא טופלה במסגרת של הליך מדורג בעקבות נישואין לאזרח ישראלי, ולאחר שנמצא שהם לא מקיימים מרכז חיים משותף, בן הזוג נמצא שנים בחו"ל, הבקשה נסגרה. אבל במקרה כזה צריך להגיש בקשה הומניטרית או בקשה לפי נוהל הורה לחייל.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

כן, אנחנו בדקנו עם עורך הדין, זה המון כסף וזה יכול לקחת שנים ושנים. התייעצנו עם שני עורכי דין, וזה מעל 70,000 שקל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

למה?

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

כן, עם שניים, כן, זה מה שאמרו לי. וגם יכול להמשיך שנים ושנים ושנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

סליחה רגע, לינה. בדיוק פה הצבא צריך להיכנס בעניין הזה, יונית. אם מבחינתה, היא כמו אחרים כמוה, לא יודעים, אין להם מושג, הם הולכים לעורך דין. להיכנס לרשות האוכלוסין וההגירה, לסניף שם בסוף, בוודאי עם התעודות כמו שיש לה היום, כמו שהיא אמרה, היא בסוף התור, בפינה, בחלק של הזרים, היא לא כחלק מהחברה הישראלית. ולכן חייבים, אני אומר את זה פה כי בסך הכול יש רצון טוב, יש רצון טוב של רשות אוכלוסין וההגירה ויש רצון טוב, אני שומע, גם מצד צה"ל. צריך להסדיר את העניין הזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

להנגיש את זה פשוט.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא להנגיש.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה לא רק ההנגשה, זה הטיפול השוטף בעניין הזה. זה צריך להיות משהו אוטומטי, זה צריך להיות משהו ברור.

 << אורח >> אל"מ יונית קורעין: << אורח >>  

הטיפול, חבר הכנסת, להבנתי, הוא של משרד הפנים.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, ברור. אני רוצה להגיד על זה משהו. אנחנו לא יכולים עוד פעם לזרוק את הצבא לתוך הדיון הזה וזה לא נכון. אני אתן לכם את האבסורד בעיניי. תראה, יושב ראש הוועדה, מה קורה פה. נגיד בסיפור של לינה, אבל זה לא רק הסיפור של לינה, נגיד הבעל שלה עכשיו בדרום אפריקה, אבל מה זה משנה? מה שאני רוצה להגיד, שמה שמעניין אותנו הקשר בכלל בינה לבין בעלה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוא לא רלוונטי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

הוא לא מעניין. הקשר שצריך לעניין זה בינה לבין הבן שלה. ולכן כל תפיסת העולם הישנה הזאת, העתיקה, לא משנה כמה, צריך להחליף את זה. ומה שצריך לקבוע זה לא הקשר עם הבעל, עם בן הזוג, כן התחתנו ובאיזה נישואין, אולי גם בסוף יגררו אותנו למה התחתנו ועוד כל מיני דברים כאלה. אם היא אימא שלו, מה שצריך לבדוק זה לא את הקשר עם בן הזוג.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה נכון גם לגבי האבא.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

אבל זה מה שקורה פה. לצערי הרב, לא מתייחסים כאימא לילדים. כמו שאני אומרת, אתה לא קשור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה ברור. איך אנחנו פותרים את זה?

 << אורח >> הדס דריקס: << אורח >>  

היא פשוט צריכה להגיש בקשה, או הומניטרית או לפי נוהל הורה לחייל. רשות האוכלוסין לא יכולה אוטומטית - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני שם רגע את ההומניטרי בצד, האירוע ההומניטרי הוא אירוע אחר, זה לא האירוע. אנחנו מדברים על אירוע שבו יש הורה לחייל שלהורה אין מעמד. החייל גויס, לשיטתי, באופן אוטומטי מאותו רגע להורה צריך להיות פה מעמד של א/5, לא יודע איך תקראו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אזרחות, למה לא אזרחות?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, לא ביום הראשון. בסיום אותם 12 חודשים.

 << אורח >> הדס דריקס: << אורח >>  

חייב להיות איזשהו ממשק עם הצבא לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז תייצרו. אני חושב שזה צריך להיות אוטומטי בגיוס.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אפרופו מקרים, אני אתן לכם מקרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא צריך חקיקה בשביל זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

תשמע מקרה. חייל בגולני, שירת שלוש שנים. השתחרר מגולני, ישר חרבות ברזל. הלך לחרבות ברזל, אימא שלו, כמובן כל האירוע שאימא שלו אולי הייתה פעם מהגרת, לא משנה מה, אבל הוא כבר שלוש שנים. כל פעם מאריכים לה, והוא נפטר בדרך חזרה ממפגש לקראת המילואים הבאים. לא מוכר. עכשיו האימא אומרת, אני אפחד שהקבר של הבן שלי, שהוא פה, לא יגרשו אותי.

ואז מה אומרים? את התשובות האלה, שאני מבין, שתפנה להסדיר את המעמד. תגידו, מה אנחנו? עכשיו היא צריכה לחכות שנסדר? אני דיברתי עם שר הפנים, שבאמת מגיעים לו הסופרלטיבים, אבל מה אנחנו עכשיו נגיד? אוקיי, עכשיו את מסודרת פה ליד הקבר של הבן שלך עוד שמונה שנים, ובעוד שמונה שנים אולי יהיה שר פנים אחר בכלל שיגיד לה, אוקיי, אז מה עם הקבר של הבן שלך פה? תלכי מפה. לכן כל התשובות האלה, שתפנה אלינו, זה מאוד יפה, אבל אנחנו צריכים להבין שהאנשים האלה חיים בסוג של אי ביטחון, אי ודאות, שהם גם סוג של פחד, שבסוף יבוא יום ואולי לא יסכימו להאריך לנו, טוב ליבו של השר המכהן. ולכן, אדוני היושב ראש - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

היא קיבלה סירוב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

היא סירבה.

 << אורח >> שרית פוזן: << אורח >>  

היא קיבלה סירוב במסגרת הליך מדורג. היות והיא נשואה לאזרח ישראלי, היא הייתה במסלול הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה שברור לכם לא ברור לה וגם לא ברור לחייל.

 << אורח >> שרית פוזן: << אורח >>  

לא, אני מבינה, אני מבינה את העניין הזה, ויכול להיות שבאמת יש עניין של לחשוב איך להנגיש דברים. אני עדיין חושבת שזה צריך להיות איזשהו מערך בשיתוף הצבא ככל הנראה, כי שם יש את הממשקים עם - - -

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מסכים איתך.

 << אורח >> לינה צ'רנייבה: << אורח >>  

עזבי, גם סירוב, עוד ילד אחד, השני קיבל גם את הגיוס.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תראו, התהליך צריך להיות, בעיניי, מאוד פשוט, ואני מבקש שמשרד הפנים ומשרד הביטחון ישבו יחד, תנהלו איזשהו דיון, מרמ"ח פרט ושכר לרשות האוכלוסין. אני חושב שחייל שמתגייס, והצבא יודע שאין מעמד לאחד ההורים, צריך ליידע את החייל באותו רגע ולהגיד לו, מרגע זה, באופן אוטומטי, להורה הזה יש מעמד א/5, לא יודע, אני לא בקיא במספרים ובאותיות, סליחה, ל-12 חודשים. דע לך שמייד אחרי שאתה משרת 12 חודשים, ההורה מקבל אזרחות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אוטומטי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

באופן אוטומטי. לא צריך זה, לא להגיש, אתם רוצים, תעשו טקס, תגידו, כל הכבוד, הבן שלך שירת שנה בצבא, הנה תעודת זהות ישראלית.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

הוא מתגייס לצבא, הוא ממלא טופס. בטופס כתוב אם יקרה לך משהו, למי ילך כסף, בסדר? גם את זה הרי שואלים אותו, כתוב, שמות ההורים. אנחנו לא מאמינים לו מה הוא כותב שמות ההורים? 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אין בעיה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא הייתה שאלה של בדיקת אבהות ואימהות, זה עוד לא עלה פה, האירוע הזה. בטח באימהות אין את הבעיה הזאת.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

אני רק רוצה להעיר, אני חושבת שכן הצבא יכול וצריך לעזור בזה, אני אתן דוגמה. למשל, יש הרבה מאוד חיילים בודדים, יהודים, כן? שמגיעים לארץ ויש להם זכאות, וחלקם דרך אגב מתנדבים ולא אזרחים ישראלים, ויש להם את הזכאות, כל הזכאויות של חייל בודד, ופתאום אחד ההורים החליט לעלות לארץ. באותה שנייה כל הזכאויות שמגיעות לבחור, בדרך כלל זה חייל או חיילת, כחייל בודד, נלקחות ממנו. כלומר, הצבא, במהירות שיא מצליח - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה אירוע אחר אבל.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

את אומרת תראו איזה יופי הבירוקרטיה יודעת לעבוד.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

זאת אומרת שהצבא, בטופס הכי קל, לצערי, גם הילדים שלי הלוחמים היו צריכים לחתום על טפסים נוראיים של אם חס וחלילה קורה להם משהו, לאן הולך. כל אחד יכול לחתום, האם לאחד ההורים אין אזרחות ישראלית. ואז הצבא בקלות יכול לדעת ולאתר מיהם החיילים שאין לאחד ההורים אזרחות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור. עוה"ד קרסקס.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >>  

ולא צריך עורכי דין בשביל זה.

 << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >>  

יש דבר מאוד חשוב שאני חושבת שאיבדנו, אולי איבדנו כחברה, לא במקום הזה, את היחס שלנו לחיילי צה"ל, לחללי צה"ל. עצם העובדה שאנחנו מקיימים כאן שיח, שיח מבורך דרך אגב, זו איזושהי תעודת עניות שלנו כחברה. לינה קיבלה סירוב, בוודאות היא הציגה שיש לה בן חייל. איפה טיפת ההיגיון הבריא, טיפת פתיחת ראש, פתיחת הלב של מי שקיבל את ההחלטה לסרב לה את הבקשה ולבוא ולהגיד לה, גברת לינה, במסגרת הליך של איחוד משפחות בקשר זוגי ככה וככה את לא עומדת, אבל בואי ונפתח לך. למה תגישי, תרוצי? אני אעזור ללינה.

אבל כמה לינה כאלה יש? יש הרבה. אני זוכרת, כשהייתי צעירה יותר או שההורים שלי היו מספרים, כשהיה נכנס חייל למקום, היו עומדים והנשימה הייתה נעצרת. משפחות שכולות, זה היה פרה קדושה. איפה איבדנו את זה? איפה איבדנו את זה? היא באה ומציגה, יש לי בן חייל לוחם, שנתיים וחצי. סליחה, לעמוד דום ולהצדיע לה, כי היא אימא של לוחם.

לי יש שלושה בנים, עוד לא לוחמים, גמגמתי כשדיברתי על הבנים שלי כשיהיו לוחמים, והם יהיו. אנחנו צריכים באמת לעצור את החיים כשהיא נכנסת. קשה מאוד להיות פה זר. מאוד קשה מול משרד הפנים, מול ביטוח לאומי, לא משנה כמה קואופרטיביים יהיו. ולהעניק סופרלטיבים יש להרבה מאוד אנשים, אבל היא באה ומציגה נתון, סורבה במקום אחד, למה לסגור לה את הדלת?

 << אורח >> הדס דריקס: << אורח >>  

אני מקבלת מה שאת אומרת, אני לא יודעת מה קרה בדיוק שם.

 << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >>  

אני באה ואומרת, ברמת הנהלים, ברמת ההסברה, ברמת החקיקה, יש מה לעשות. כלומר, יש פתרונות, לא רק בזמן לחימה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא צריך חקיקה, זו הסדרה של נוהל, זו סמכות של שר הפנים.

 << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >>  

זו דעתי.

 << אורח >> הדס דריקס: << אורח >>  

אני איתך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לשר הפנים יש את הסמכות.

 << אורח >> ליאת קרסקס: << אורח >>  

אני באמת חושבת שאנחנו צריכים כאן לעשות איזשהו שינוי וריענון מחשבתי. צריכים לשבת, צריכים כוח אדם לשבת, משפטי, לעזור לכם? אני אעזור, בלי כסף.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. מההיכרות שלי עם שר הפנים, שיבוא הדרג המקצועי של רשות האוכלוסין ויגיד לו, אנחנו מציעים לך לעשות הקלה כזו וכזו ומהסיבות האלה והאלה, קשה לראות את שר הפנים מסרב. אני אדבר איתו כמובן וכולי, אבל הוא רוצה לשמוע את גורמי המקצוע, הוא רוצה לשמוע את עמדת רשות האוכלוסין ופה אני חושב שזה צריך לבוא Bottom-up, זה צריך לבוא מכם אליו.

ראיתם פה את הדיון, יש כבר נוהל, צריך לעשות את זה הכי פשוט שאפשר. אני מבקש שתשבו יחד עם הצבא, אני מבקש שתעלו את זה לרמת שר הפנים, אני גם אפנה אליו. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

עדיין צריכה להיות השאלה, האם שר הפנים יכול לסדר את זה, לא שתהיה הנגשה, שבכלל לא יצטרכו לגשת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, שלא שיצטרכו, כן.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

בנהלים, או שבאמת צריך שינוי חקיקה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לדעתי, לא צריך שינוי חקיקה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

היושב ראש חושב שלא צריך שינוי חקיקה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני לא חושב שצריך. שינוי חקיקה זה אם אני ארצה לכפות על שר הפנים. אגב, יכול להיות שצריך ללכת לשינוי חקיקה בלי קשר, כי היום יש שר פנים כזה, מחר יבוא שר פנים אחר, עדיף להסדיר את זה בחקיקה. אבל אתה יודע כמוני שהליך החקיקה לוקח הרבה זמן, מורכב יותר, וסדרי העדיפויות של הממשלה הזאת הם אחרים בהליכי חקיקה, מה לעשות?

בוא נעשה במקביל את הליך החקיקה, אבל הבקשה שלי פה היא, באמת, שבו עם הצבא, קחו לכם שלושה שבועות לנסות ולסדר איזשהו נוהל אוטומטי כזה שיהיה ברור לכולם. תעלו את זה גם לשר, יכול להיות שכדאי לבקש שבדיון הבא, בדיון המעקב, שרובי יהיה פה, כנציג השר.

ובנוסף, אני מבקש גם שתביאו לנו נתונים. זאת אומרת, אותי כן מעניין לדעת כמה בקשות הוגשו בשנתיים האחרונות לאישור לפי נוהל הורה לחייל וכמה אושרו. אני לא בטוח כמה בכלל מכירים את הנוהל הזה אם הם לא עוברים דרך איזשהו עורך דין כזה או אחר.

אני רוצה להודות כמובן לעוה"ד קרסקס על הנכונות שלה לסייע ללינה בהתנדבות, באמת כל הכבוד. ולבקש, בואו ננסה לעשות את זה מהר, פשוט, כולם ירוויחו מזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:46. << סיום >>