פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 12 ועדת הכלכלה 25/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 72 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס 2), התשפ"ב-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר לימור מגן תלם מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: צבי האוזר מוזמנים: מירי כהן – מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, משרד הבריאות סיגלית ברקאי – עו"ד, סגנית ליועץ המשפטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מידן בר – יו"ר האיגוד, איגוד הטייסים אופיר רפאל – חבר תנועת אני שולמן מוזמנים באמצעים מקוונים: אילנה גנס – ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות יוסי פתאל – מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל יואל פלדשו – מנהל רשות התעופה האזרחית רננה שחר – עו"ד, יועצת משפטית, רשות התעופה האזרחית ייעוץ משפטי: אביגל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס 2), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ממשיכים בישיבות ועדת כלכלה, גם השלמת חוק ההסדרים, הרוויזיות השבוע, והגשתו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. במקביל יש לנו ענייני דיומא בסוגיות שבוערות. נתחיל עם חידוש תקנות הקורונה, הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021. הוועדה הזאת חידשה את התקנות הללו בעבר, ואני מבקש להציג לנו רק את השינוי בתקנות ביחס לעבר. מה שממשיך – אין מה להעמיק, ומה שמיוחד או שונה ומה שאתם מביאים היום אז תציגו את זה בלבד. נא להציג את עצמכם לפרוטוקול. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שלום, עורכת הדין טל פוקס ממשרד הבריאות, אנחנו מגיעים עם הארכה של התקנות ב-28 ימים. יש שני שינויים: השינוי הראשון הוא לגבי איסור כניסה לתא הטייס. עד עכשיו היה אסור למי שלא חיוני להיות בתא הטייס. האיסור הזה בוטל. הוא בוטל בהתאם להגבלות שלדעת גורמי המקצוע אצלנו מספיקות על עצם הכניסה למטוס, וגם בגלל שזה השינוי בכללים הבין-לאומיים – על זה רננה שחר או רשות התעופה האזרחית יוכלו להרחיב. הכללים השתנו וגם הם ביטלו את האיסור הזה שפעם היה קיים שם וכבר לא קיים שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> השינוי השני, הוא שינוי שהוא יותר הבהרה. יש את הכלל הרגיל של נוסעים בטיסה נכנסת ובטיסה יוצאת. הכלל הרגיל בנוסעים בטיסה נכנסת: הם צריכים לבצע בדיקה 72 שעות לפני ההגעה לישראל ולהציג את התוצאה בעלייה למטוס. זה כולם. ולפני טיסה יוצאת מישראל, רק מי שלא מחוסן או לא מחלים לפי ההגדרות העדכניות, צריך להציג תוצאה שלילית בעלייה למטוס בטיסה יוצאת. לגבי אנשי צוות אוויר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם לגבי אזרח ישראלי? לפי מה שאני יודע, הוא גם עושה בדיקה לפני טיסה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לכולם. נכון. זה כלל כללי שהוא על כל הנוסעים. זה הכלל שחל עליהם כולם לפני, ביציאה – רק מי שלא מחוסן ולא מחלים. לגבי אנשי צוות אוויר. הכלל עליהם היה לא ברור, הוא לא היה מנוסח בצורה ברורה. הם בעצם היו צריכים בדיקה גם לפני הגעה לישראל. ולגבי היציאה מישראל, היה חוסר בהירות אם הם בעצם צריכים לעשות בדיקה; איש צוות אוויר שהוא לא מחוסן ולא מחלים – האם הם צריכים לעשות בדיקה לפני היציאה מישראל או לא צריכים? הבהרנו את זה עכשיו בתיאום כל הגורמים שאכן זה נדרש. איש צוות אוויר שהוא לא מחוסן ולא מחלים גם לפני טיסה יוצאת צריך לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק לא מחוסנים ולא מחלימים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לפני טיסה יוצאת – רק הלא מחוסנים והלא מחלימים. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> בעצם השוו את המצב של אנשי הצוות לכולם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בהקשר הזה של בדיקות ביציאה מישראל, נכון, זה בדיוק מה שעשינו. רק אגיד לידע כללי שבאופן כללי החובה הזאת נוצרת רק למי ששוהה בישראל – החובה להיבדק ביציאה – 72 שעות ומעלה. וזה מתוך הנחה שאנחנו פשוט לא רוצים לתקוע אותך למקרה שלא תספיק לקבל תוצאה שלילית אם לא תהיה כאן. זהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה שני התיקונים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור. יש התייחסויות בזום למישהו? לא נראה לי. איגוד הטייסים, הכול בסדר? זה היה בתיאום אתכם? << אורח >> מידן בר: << אורח >> א' לא, אבל אני לא חושב שיש לנו מה להלין על כך. בסוף, כניסה לתא הטייס היא אירוע שדרך אגב כמעט ולא קורה, הוא קורה בצורה מאוד מדודה. אין ספק שהוא הוחמר בקורונה, מכיוון שבתא הטייס יש גם מושבי נוסעים המכונים מושבי קפיץ שמותר להושיב עליהם אנשים לפי תקנות מסוימות. אני שמח שזה הותר. לגבי טייסים שלא התחסנו ולא החלימו כי לא חלו בקורונה, בסוף, אין לי ספק שהדבר הזה סביר, הוא נועד לשמור גם עלינו. אני יכול להגיד לכם שהטיסה בעולם היא לא אירוע פשוט גם היום. אנחנו נבדקים לפחות אחת לשבוע באיזשהו יעד שאתה מגיע אליו. זה נע בין להגיע לארה"ב שהיא פתוחה לגמרי, וגם שם אם אתה שוהה מעל מספר ימים מסוימים אתה צריך לעשות בדיקה בדרך חזרה לארץ. וזה מגיע עד טיסות לסין, הונג קונג, שנחאי, גואנגג'ואו שבו לוקחים אותך באמבולנס אטום ואתה עושה בדיקה בכניסה וביציאה, שוהה בחדר סגור שאתה לא יכול לצאת ממנו עד החזרה לארץ. כלומר, זה מאוד מאוד משתנה. אני רק יכול הגיד, בסוף, זאת ועדת כלכלה ולא יוצא לנו הרבה מדי להגיע לפה. אנחנו כרגע מאשרים משהו תחת תקנות סמכויות מיוחדות שאנחנו עושים כבר שנתיים. בואו נגיד שהתקנות והסמכויות האלו כבר לא מיוחדות והנגיף הוא כבר לא נגיף חדש. אני מציע לפחות להתחיל לחשוב על השלב השני, השלב שבו הקורונה הזאת מלווה אותנו לפחות בזמן הקרוב אם לא בזמן הרחוק, אנחנו נחייה איתה. אני פה היום, ואחת הסיבות שאני לבוש בבגדי עבודה – ולא כל כך נוח לי עם זה – היא כי אנחנו מקיימים דיון אסטרטגי בשדולה למען התעופה הישראלית היום ב-12:00 בצוהוריים בנושא לאן אנחנו רוצים להגיע. אני מברך על כל החלטה שתקל, שתפחית, שתעשה את החיים טיפה יותר פשוטים. אני יכול להגיד לכם שלנוסעים, לטוס היום זה סוג של סיוט. אתה עולה לטיסה עם קלסר, אתה לא יודע מה אתה צריך לעשות, איפה אתה צריך להיבדק, ואנשים לא טסים בגלל זה וחבל. ישראל משוועת לזה, בטח החברות ובטח העובדים. אני חושב שמפה יכולה לצאת ויוצאות הרבה מאוד הקלות ואני מברך אתכם על העבודה שלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה מידן. רננה שחר, היועצת המשפטית של רשות שדות התעופה האזרחית, בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בוקר טוב אדוני, בוקר טוב לוועדה, רק אגיב לדבריו של יושב-ראש איגוד הטייסים, רק אגיד שבתיקוני התקנות אנחנו כן מתייעצים עם חברות התעופה עצמן, חברות התעופה הישראליות ועם נציגי חברות תעופה זרות. אנחנו לא עושים את זה באוור ללא כל התייעצות כלל. זה דבר אחד. למשל, הסרת המגבלות על כניסה לתא הטייס הייתה בקשה מפורשת של חברת אל על. וכן, גם רשות התעופה האזרחית בעד לשחרר את התעופה כמה שאפשר ובכפוף לבריאות הציבור כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. צביקה האוזר, מזל שהגעת כי עוד רגע היינו מסיימים את הדיון. יש לך נושא להעלות, בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כן. תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות נושא שאיננו מוסדר פה בתקנות העומדות בפנינו, אבל הוא קשור קשר ישיר. הייתי רוצה לקבל תשובות לשאלות ששאלתי גם בוועדת חוקה וטרם קיבלתי ולהעלות בפני הגורמים ברשות המבצעת. אנחנו מסדרים או קבענו, נדמה לי בחודשים ינואר-פברואר, חובה על כל מי שאמור להיכנס לישראל שחוזר מטיסה בחו"ל, לקיים בדיקת PCR 72 שעות לפני הטיסה. ההסדר הזה נקבע עוד לפני שניתן הבוסטר של החיסון השלישי. הוא נקבע, עוד ככה, ברמת אי ודאות מסוימת. אם אני מבין את הדברים נכון, ואני אומר את הדברים בזהירות – הסדר כזה לא קיים ברוב מדינות העולם האחרות. זו הסדרה ישראלית. והעלות שמושת על הנוסע, הרוב אזרחים ישראליים, הוא סדר גודל של קרוב ל-100 יורו לביצוע בדיקה. לרבות מספר שעות, ואם מדברים על טיולים וגם זה סוג - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במקרה הטוב, זה יכול להיות יותר. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בדיוק – במקרה הטוב. מספר שעות שאתה מה שנקרא "שורף" לאתר את המקום, לעמוד בתור, לבצע את בדיקה ולקבל את הדברים. אני שאלתי ואני רוצה לשאול: כמה אנשים בהינתן שהם ביצעו את הבדיקה והתגלתה תחלואה – ביטלו את הטיסות? ואני מבין שמדובר במספרים זעומים, אותם אלה שמבטלים 24 שעות או 48 שעות לפני הטיסה. היו לנו עכשיו חודשיים די עמוסים בטסים ישראלים בחודשי החגים. ורציתי להבין שעולת ההשקעה, מה שנקרא עלות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה מתכוון? שאדם הלך להיבדק לפני טיסה, גילה שהוא חולה וביטל את הטיסה? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> נכון. לכאורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך ידעו שהוא ביטל בגלל קורונה? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני לא יודע אם הם ידעו. בואו נראה כמה ביטלו, אנחנו מכירים בערך את הסטטיסטיקה של ביטולים באופן רגיל ואנחנו יכולים לבוא ולראות את הדלתא. אבל גם בוא ניקח מספרים מחמירים של כל אלה שביטלו לכאורה מול קורונה. המספרים מעוררים כנראה סימן שאלה גדול, האם העלות מול התועלת כאן נכונה? אני חושב שזה סדר גודל ועשיתי חישוב גס של כעשרה אנשים בחודש. אני רוצה לשאול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך עשית את החישוב? מאיפה הבאת נתונים? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני רוצה התייחסות, שהוועדה תשמע התייחסות של יואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניתן לו להתבטא, אבל אנחנו לא נקצה לחלק הזה יותר מעשר דקות כי זה לא מטרת הדיון. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה לא מטרת הדיון, אבל זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תראה שהוא כל כך בוער והוא חשוב, נקצה לזה דיון מיוחד. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחדד: בהינתן שהמספרים שאני מביא נכונים, אנחנו משיתים על אזרחי ישראל הוצאות של 60,70 מיליון שקל בחודש עם תועלת זניחה שכמעט ולא קיימת. זאת אבן שצריך להרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השאלה שלך היא בסופו של דבר ממוקדת נתונים. האם יש נתונים ומה הם הנתונים לגבי ביטול טיסות של ישראליים לאחר שבדקו את עצמם. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כן. בוא נגיד ביטולים של 48 שעות לפני הטיסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. חבר'ה, יש למישהו את הנתונים האלה? יואל, בבקשה. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> בוקר טוב לכם, הנתונים שביקשתי מאל על בחודשיים האחרונים הם לסמן לי את אותם האנשים שחייבים לעשות בדיקה לגבי 72 שעות, כי לא כולם חייבים, יש כאלה שזה זמן פחות. בחודשים אוגוסט-ספטמבר, 70,000 איש מנוסעי אל על היו חייבים בבדיקה. בסך הכול ביטלו לגבי 48 שעות, 20 איש. בהנחה שכולם היו חולי קורונה, מה שאנחנו יודעים שזה לא נכון, אנחנו מחמירים. עשיתי עוד ובדקתי עם אחת מחברות הביטוח הגדולות – לא אציין את שם החברה מן הסתם – כמה אנשים השתמשו בביטוח קורונה בחוץ לארץ מרגע שהם הפעילו אותו – מדובר בחצי אחוז. זאת אומרת שהנתונים – זה לא חדש למשרד הבריאות, יש לי ויכוח ארוך עם משרד הבריאות, אני לא קיבלתי תשובות ענייניות עד היום. זה לא חדש להם. אבל הנתונים מראים שבאמת התועלת היא שולית. וגם העולם רובו ככולו לא עושה את זה, זאת המצאה שלנו, לא המצאה שלנו אלא זה משהו שנשאר מתקופות אחרות שכבר לא רלוונטיות כל כך היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יואל, בעצם אתה אומר שהעלות מול התועלת של הבדיקות היא זניחה ולפי איזה מדדים שמצאנו כמו ביטוחים, כמו הביטולים. זה לא לגמרי בדיקה ממצה ומכסה את כל השוק, אבל זה נותן אינדיקציה ש - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> לא, אם אתה מניח שאל על היא 25% בערך מהיקף הטיסות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. רגע, אני רוצה לשאול את יואל: נניח שזה המצב, ונניח שבאמת המקרים הם שוליים ביחס למאמץ הזה של הבדיקות והעלויות שלו לאזרח. מה ההמלצה המעשית שלך היום בתמונה הזאת? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> ההמלצה שלי היא לעשות כמו שעושים ברוב המקומות בעולם – לבטל את הבדיקה הזאת. אין הרבה מדינות שבודקות, מתוך 192 מדינות בתעופה, חלק זעיר עדיין בודק בנחיתה. אנחנו בודקים בנחיתה, אנחנו מרצפים בנחיתה, יש לנו באמת ביטחון כפול. אפשר היום עם החיסון השלישי, בוודאי עם החיסון השלישי – אני לא מדבר על אלה שאינם מחסונים – בוודאי אפשר לפטור אותם מהבדיקה הזאת. שום דבר לא יקרה, ונטל גדול ירד מהאזרחים, נטל כספי גדול ולא מוצדק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה שתגיד את המבנה של הדברים. נניח, היום אזרח ישראלי עולה למטוס, אם הוא חוסן, קיבל את הבוסטר ויוצא מהארץ, רשמית הוא לא חייב בבדיקה כרגע, לא? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> ביציאה הוא לא חייב, בכניסה אנחנו מחייבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביציאה. בשהות שלו בחו"ל, אם הוא שוהה פרק זמן מסוים, הוא חייב בבדיקה ולבוא איתה לשדה בחוץ לארץ? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> היום אם הוא נמצא מעל 72 שעות בחו"ל הוא חייב בבדיקה מקדימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיקה, ואז הוא נוחת בארץ. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> עושים לו עוד פעם בדיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא חייב בדיקה בנחיתה? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חייב? << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> כן, חייב בשתי בדיקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן? כי היה איזשהו בלבול עם הדבר הזה. כל אחד שנוחת, לא משנה חוסן או לא חוסן, עם בוסטר או בלי בוסטר. << אורח >> יואל פלדשו: << אורח >> כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר: בואו נוריד את שלב הבדיקה בחו"ל? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> בדיוק, שהיא הבדיקה היקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפי הנתונים. יש פה נציג של משרד הבריאות בדיון? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני. אבל קודם כל יש את אילנה גנס בזום, ראש מטה שירותי בריאות הציבור. היא תוכל להתייחס לסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נשמע אותה, אילנה שלום. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה וליתר המשתתפים, אשמח להתייחס ולענות. אכן הנושא עלה בוועדת חוקה – ללא קשר לדיונים בוועדות – הדיון הוא לחלוטין נכון ולגיטימי, ואנחנו כל הזמן בודקים ומנסים לתקף את המדיניות. המדיניות ללא ספק בסופו של דבר מטילה משמעות כלכלית ופיזית על האזרח הישראלי שיוצא לחו"ל וגם על אזרחים שנכנסים לישראל. קודם כל חשוב לציין, שבחודש פברואר, כאשר התקנות הללו נכנסו בפעם הראשונה, אנחנו ראינו ירידת תחלואה נכנסת למדינת ישראל, מ-8% בממוצע חודשי לפחות מ-1% של תחלואה נכנסת למדינת ישראל. זאת דלתא שהיא משמעותית מאוד. וההבדל בינה לעומת חובת בדיקה שאנשים נדגמים כבר בנחיתה בישראל, שזאת תחלואה שאנחנו מצליחים למנוע את הכניסה שלה. כל מקרה כזה שמאומת לפני שהוא עולה למטוס, נשאר עד לסיום תקופת ההחלמה שלו בחו"ל. הוא מגיע לישראל רק לאחר שהוא קיבל סטטוס של מחלים, אישור החלמה ויציאה מבידוד, שהוא סיים את הבידוד שלו בחו"ל ואז כשהוא מגיע לישראל הוא לא מסכן את האנשים גם במהלך הטיסה וכמובן גם אחרי הגעה שלו לארץ. זה נתון שהוא משמעותי. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה נתון שהוא משמעותי לפברואר. האם עשיתם את הבדיקות האלה לאחרונה, אחרי הבוסטר? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> זה המקום היחידי שאנחנו משתמשים בנתונים שלפני הבוסטר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האוזר לא היה אצלי בוועדה. אז הוא לא מבין שיש כללים. אל תפריע לאנשי המקצוע. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> זה בסדר, אנחנו אוהבים שאלות אינטליגנטיות, הוא מאתגר אותנו ולכן אנחנו ניתחנו את הנתונים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תחמיאי לו יותר מדי, כי הוא ירצה עוד להמשיך את הדיון. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> קודם כל אני תמיד מחמיאה לאנשים ששואלים שאלות אינטליגנטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואי תשלימי את דברייך בבקשה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם תגידי עם פנים צופי עתיד – האם אתם בכלל עוסקים בשינוי המדיניות? האם אתם בוחנים שינוי מדיניות? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו בהחלט בוחנים. כרגע, אני יכולה להגיד שהנתונים שיש לנו, נכון שתוצאות PCR האלה שמבוצעות בחו"ל, לא מדווחות כרגע למערכות המידע, אבל באופן עקיף, אנחנו לומדים את הנתונים האלה קודם כל דרך בקשות שמגיעות לוועדות חריגים של משרד החוץ. ולפי נתונים של גל התחלואה האחרון, הגיעו מעל 2,000 בקשות כאלה לוועדות חריגים של אנשים שאומתו כחולים, מרביתם בסמוך ליציאה שלהם מחו"ל בחזרה לישראל שבגין זה בעצם הם דחו טיסה או לא הגיעו בכלל לטיסה. גם אם הם לא ביקשו לדחות את כרטיס הטיסה כפי שאל על מציגים, ואגב, אל על בסוף זה בערך לפחות ממה שאנחנו מכירים, מהווים כרבע משוק התעופה של טיסות נכנסות לישראל. ולכן המקרים בפועל שאפשר להגיד בוודאות הם הרבה יותר גדולים. אגב, בגלל הצפה מטורפת של כמות בקשות לוועדת חריגים, שינינו את המדיניות ובמקום לבקש אישור פרטני דרך ועדת חריגים לקבלת פטור מבדיקה לפני עלייה לטיסה, פשוט אישרנו באופן גורף להציג לחברות תעופה תוצאות PCR חיובית עם אישור החלמה מחו"ל, בלי שזה עובר דרך הוועדה בגלל הכמויות. אנחנו מכירים קרוב ל-2,000 בקשות כאלה שהגיעו במהלך החודשים יולי-אוגוסט, שוב, מרביתם אובחנו בסמוך לעלייה לטיסה. חלקם בתקופת זמן קצת יותר ארוכה מזה, אבל אני לא יודעת להגיד את הפילוח המאוד מדויק. גם כמות הבקשות שמגיעה לתיעוד החלמות מחו"ל למוקד קול הבריאות היא אדירה. כלומר, כמות האנשים שזיהינו בגל התחלואה האחרון שנדבקו בחו"ל, וכך בעצם מנענו את העלייה שלהם לטיסה והגעה שלהם לארץ היא מאוד מאוד משמעותית. בלי קשר לזה, חשוב לציין שגם אם המספרים הם קטנים, מה שראינו שיכול להיות שלא, בעצם זה מאפשר לנו מספר דברים מבחינה אפידמיולוגית. א', הסכנה של כניסת וריאנטים היא מחו"ל. זה משהו שאנחנו מכירים. וגם אם מדובר בבודדים, בסוף, דרך זה הווריאנטים מגיעים לארץ ומתחילים להתפשט כאן. כל תחלואה שאנחנו נזהה היא לפני העלייה לטיסה ולא כשזה כבר כאן בתוך מדינת ישראל והיא מאוד מאוד משמעותית מבחינת כניסת תחלואה לארץ או עיכוב כניסה של תחלואה לארץ. אנחנו מבינים שלא נוכל למנוע ב-100%, אבל בוודאי ובוודאי לעכב או לצמצם את ההיקפים של התחלואה הנכנסת. זה בוודאות. דבר נוסף מעבר לווריאנטים, קודם כל רק בשיטה הזאת נוכל לזהות דעיכה חיסונית. אנשים שראינו שהחיסון, המוגנות שלהם יורדת, ראינו את זה בזכות הבדיקות האלה שבכל מצב אחר אם היינו פוטרים את האנשים לא היינו מודעים לזה, היינו מגלים בשלב הרבה יותר מאוחר. וגם ווריאנט שעוקף מנגנון חיסוני – אין דרך אחרת לדעת את זה כי אנחנו עלולים לראות בדיוק את אותו מצב שאנחנו חוששים ממנו, שיהיה לנו וריאנט שידע לעקוף בצורה חלקית ומלאה את ההגנה החיסונית שנוצרת בעקבות החיסון. לכן אם אנחנו נפטור באופן גורף את המחוסנים והמחלימים מחובת בדיקה, אנחנו נפספס אינדיקטור אפידמיולוגי מאוד מאוד קריטי שיאפשר לנו לזהות את הדבר הזה. אם נסתכל על ההשוואה לכל העולם, זה נכון שיש מדיניות שונה במדינות ואני ביקשתי גם ממרכז המידע והידע של אמ"ן לעשות לנו סקירה השוואתית בין מדינות העולם השונות, ואני רואה שעדיין הרבה מאוד מדינות ממשיכות לנקוט בדרישה לבצע בדיקות בכלל באופן כללי. חלקן מסתפקות בבדיקת אנטיגן, חלקן עדיין מתעקשות על בדיקת PCR כמו למשל קנדה, אוסטרליה ויפן. ויש מדינות שמאפשרות שילוב, או של PCR או של אנטיגן, כמו ארה"ב, כמו בריטניה, חלקן בהחלט מסתכלות בצורה סלקטיבית על אוכלוסיות של מחוסנים או מחלימים בצורה אחרת. יש מגוון מאוד גדול. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אפשר לקבל את המידע הזה? המידע הזה פתוח לציבור? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כן, אין בעיה עם זה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> פתוח לוועדה? אולי שהוועדה תקבל את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נקבל אותו ונשים אותו בפורטל הוועדה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אני יכולה להעביר לוועדה, קיבלתי אתמול בערב את הדוח. ביקשתי ממש להכין את זה כדוח משלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא שקוף אפשר לפרסם אותו. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשים אותו בפורטל הוועדה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות. בבקשה. כל הדוברים הבאים, בבקשה ממש בקצרה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> שלום אדוני, תודה רבה, אני רק מבקש להוסיף על מה שאמר משרד הבריאות וחבר הכנסת, מדינות בעולם היום מנסות לאחד את הסטנדרטים בשביל שהתנועה בין המדינות תהיה קלה יותר וחלקה יותר. מדינת ישראל יוצאת דופן בדרישות שלה ואני חושב שהוועדה צריכה לפחות להנחות כך שנוכל להתיישר כמה שיותר לסטנדרטים בין-לאומיים שקורים היום. המדינה שלנו היום, בכניסה וביציאה – היא יוצאת דופן בכל קנה מידה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים עצמם כי אני לא מומחה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו הערה חשובה. אנחנו - - - << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> כדאי שבאמת חברי הכנסת יכירו את כל הסטנדרטים במדינות האחרות ויראו איפה אנחנו נמצאים. כמו שיואל אמר, אנחנו יוצאי דופן בקנה מידה בין-לאומי בדרישות, גם בכניסה וגם ביציאה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אופיר רפאל, חבר בתנועת אני שולמן. << אורח >> אופיר רפאל: << אורח >> שלום לכולם, אני חבר בתנועת אני שולמן ומייצג את התיירות הנכנסת. יש לי חברה בתחום התיירות הנכנסת שלא עובדת החל מתחילת הקורונה, כמו שאנחנו מכירים, להבדיל ממקומות אחרים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עושה החברה שלך? << אורח >> אופיר רפאל: << אורח >> החברה עושה סיורים לאנשי עסקים שמגיעים לביקור בחברות עסקיות בישראל. זה העיסוק העיקרי שלנו, והם התיירים היחידים שעוד איכשהו נכנסים טיפין טיפין דרך ועדות חריגים. המחזורים שלנו ירדו במעל 90% ביחס לשנת 2019. כביכול עד יולי מגיע לנו פיצויים, מיולי הופסקו הפיצויים לחלוטין. גם את הפיצויים מהעבר לא קיבלנו את הכול ואני עדיין ממתין. לפי ההחלטה שהבנתי שהתקבלה, הפיצויים אמורים להמשיך. כרגע חברות כמוני, כ-120 חברות שמתעסקות רק בתיירות נכנסת, אין לנו שום מנגנון פיצויים וכמעט אפס הכנסות לכולנו. לא כי אנחנו לא רוצים לעבוד, כי פשוט המדינה סגרה את השמיים – בדיוק מה שאנחנו מדברים פה בדיון הזה. למרות שלפי מה שהבנתי, כן עברה החלטה להמשיך ולתת לנו פיצויים; אני רוצה לעדכן אתכם שחברות כמונו שמתעסקות רק בתיירות נכנסת לא מקבלות פיצויים. ב-1 בנובמבר הוחלט על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות, לפי מה שהבנתי, שהשמיים ייפתחו. אני יכול להגיד שיש לי בקשות כבר ל-1 בנובמבר שאני לא יכול לבצע אותם. כי לפי מה שהבנתי ההחלטה הזאת עדיין לא עברה בממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אופיר, אני קוטע אותך. אתה מעלה נושא שהוא לא קשור לדיון הזה שלשמו התכנסנו, אבל הוא נושא חשוב וכואב. ואנחנו ניתן לממשלה חודש להציג פתרונות לתיירות נכנסת כי הנושא הזה עלה פה. ואם לא נראה שיש התקדמות ואתה תעדכן אותנו בוועדה, אנחנו נזמן דיון רק על הדבר הזה. כי זאת פגיעה רוחבית של המון גופים, רואים את ירושלים דועכת ואת נצרת שהתיירות הנכנסת לא נגיעה אליה. וכמו שציינת, את אותם 120 גופים שעוסקים בדבר הזה. אנחנו נקדיש לכם דיון מיוחד בהתאם לדיווח. האם באמת הממשלה – או מסייעת לכם כי אתם ענף שעדיין נפגע, למרות שהקורונה נרגעה, אבל אתם נפגעים עדיין, או לחליפין נזמן את כל הגופים רק על הנושא שלך, בסדר? << אורח >> אופיר רפאל: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שהולך להיות. אני רוצה לסכם את הדיון. << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> - - - הצבעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אנחנו נצביע על זה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בכל זאת מילה אחת אם אפשר לנושא של אל על. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> תראו, אנחנו מחויבים בניהול סיכונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אכניס את זה בסיכום, צביקה. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> מצוין. אני רק רוצה לחדד אדוני היושב-ראש, שאני - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לכמה זמן אנחנו מחדשים את התקנות? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> 28 יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד חודש. בסדר. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אפשר להאריך את 28 יום - - - << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> אני בוגר הדיאלוג מול משרד הבריאות בניהול סיכונים לקיצור הבידוד מ-14 יום. אתם זוכרים שפעם הבידוד היה 14 יום? אני זוכר את גישת ניהול הסיכונים. אני מציע להתמקד בשתי אינדיקציות: א', הנושא של מה שקורה בעולם, הסטנדרט הישראלי לא קיים עכשיו, שהעולם טיפש יותר מאיתנו במניעת כניסת וריאנטים. ב', אני מרשה לעצמי בקול רועד להטיל ספק במשפט 2,000 איש שבחודשים האחרונים. אני חושב שהסיטואציה בחודשים האחרונים היא אחרת. להשוות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 2,000 איש שמה? << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> 2,000 איש שביקשו חריגים, שהם חלו ועלו על כך בחו"ל - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשארו מבודדים בחו"ל. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> - - בגלל אותה בדיקה. אני מציע להביא נתונים מהחודשיים האחרונים. ומילה אחרונה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכניס את זה לסיכום. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כן. ומילה אחרונה: אם אל על היא 25% מהיקף התעופה, ויש עשרה כאלה בחודש, מדברים על 40 איש בהשקעה של 60 מיליון. כל מניעה של אדם אחד זה סדר גודל של מיליון וחצי שקל. זה עלות לא סבירה לחשבונאות הלאומית. אנחנו מייבאים שירותי בריאות מחו"ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משאירים מיליוני דולרים בחוץ לארץ. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כן. מדי חודש זה בעלות שנתית של 700 מיליון, 800 מיליון שקל, זה לא סביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. חברים, בואו נצביע על חידוש התקנות עם שני השינויים שהצגתם. תקריאו את זה, ואחרי זה אני אגיד כמה דברי סיכום על דברים שעלו כאן. בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אקריא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, טל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב–2021. "בתוקף סמכותה לפי סעיפים 12,4 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן החוק), [ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק], מתקינה הממשלה תקנות אלה: החלפת תקנה 14 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף– 2020 במקום תקנה 14 יבוא: "הגבלת כניסה לכלי 14. הטיס מפעיל אווירי יבטיח כי ספקי שירות לא ייכנסו לכלי הטיס אלא אם כן כניסתם אליו חיונית לשם מתן השירות" בעצם, זו הייתה תקנה שהיו בה שתי הוראות, ההוראה הזאת וההוראה על איסור כניסה לתא הטייס. כתבנו אותן מחדש רק עם ההוראה הזאת שמופיעה כאן. תיקון תקנה 17 2. "בתקנה 17(א) במקום פסקה (2א) יבוא: "(2א) הוא קיבל תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR במהלך 72 השעות שקדמו למועד ההמראה המתוכנן של כלי הטיס, אם נתקיים לגביו אחד מאלה: (א) לעניין איש צוות בטיסה בין-לאומית הנכנסת לישראל – הוא שהה במדינה אחרת מעל 72 שעות ומגיע לישראל לתקופה של מעל 72 שעות; (ב) לעניין איש צוות בטיסה בין-לאומית היוצאת מישראל – הוא שהה בישראל בתקופה של מעל 72 שעות ואינו מחלים.". תיקון תקנה 41 3. בתקנה 41 לתקנות העיקריות במקום י"ב בחשוון התשפ"ב (18 באוקטובר 2021) "יבוא י"א בכסלו התשפ"ב (15 בנובמבר 2021) תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ג בחשוון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021)." << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. עכשיו אני רוצה להגיד כמה דברי סיכום שהם לא פחות חשובים. הממשלה מגיעה אלינו אחת לחודש לעדכן ולאשר את תקנות הקורונה בחלקים של ועדת כלכלה בסוגיות של תעופה ותחבורה. ואנחנו כמעט מקשיבים לכם ונותנים לכם גב והולכים אתכם, בגלל ההבנה שהשדה יכול להיות המקור של וריאנטים ושל גלי הדבקה וכולי. אבל בהחלט עולות פה שאלות של החלטות מבוססות נתונים ואיך אנחנו נראים ביחס לעולם והאם אנחנו לא מחמירים עם האזרח הישראלי שבסך הכול נוסע לשבוע-שבועיים חופשה בחוץ לארץ ונדרש למעמסה כלכלית – לפעמים זה מעל 100 דולר. << דובר >> צבי האוזר (תקווה חדשה): << דובר >> כן, אם זאת משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולפעמים אתה לא מוצא אותם. ולפעמים – יש סיפורים של יום-יומיים מתוך טיול של שבוע, מוקדש לסוגיית הבדיקות. לנסוע, למצוא, לחכות, לקוות שזה לא יתעכב. לפעמים הבדיקה לא באה, ואז אתה הולך לבדיקה מהירה יותר, יקרה יותר. אז אנחנו מבקשים מכם לא להגיע בחודש הבא אלינו באוטומטיות של תקנות קורונה בסוגיית התעופה, ומבקשים עבודת חקר יסודית. גם של משרד התחבורה, גם של רשות שדות התעופה, וגם של משרד הבריאות. ברמה בין-לאומית, מה מדינות אחרות עושות? מה מדינות מפותחות ואירופאיות שאנחנו יודעים לתקשר איתם, ואנחנו מאמצים את התקנים שלהם בכל תחום, בייבוא, בדברים אחרים שעשינו פה רפורמות. איך אנחנו נתחיל לדבר איתם באותו סטנדרט שיש בעולם, ולא מוגזם ולא שונה לחלוטין ממה שהעולם יודע לעשות, ובמיוחד לאור ההערה של מידן, שאנחנו נכנסים לתקופה ארוכה שהיא יכולה להיות שנה-שנתיים-שלוש, עם חשש לווריאנטים. אבל עדיין רוצים להאיץ את המשק, להאיץ את האפשרות של אזרח ישראלי לצאת. כמו גם ההערה של תיירות נכנסת שהיא נפגעת מאוד בתקופה הזאת. בחינה בין-לאומית; התאמת הסטנדרט הישראלי לסטנדרט הבין-לאומי; נתונים על חולים בחוץ לארץ שיצאו מישראל, עשו את הבדיקות ובכל זאת חלו ולא חזרו או בודדו שם. נתונים לפי חודש – הדבר הזה אמור להיות ידוע למשרד הבריאות. נתונים אחרים זה איסוף, אבל זה מחייב המציאות. ביטולים של הטיסות ביציאה מכאן בשל המחלה לפני הטיסה של אנשים מחוסנים בבוסטר, שנרשמו לטיסה וביטלו את היציאה שלהם כי פתאום התגלה אצלם קורונה, כמה כאלה ביטולים יש? ביטולים של מימוש ביטוחי קורונה בחוץ לארץ, כמה אנשים הציגו לחברות הביטוח שהם נאלצים להישאר בחו"ל למרות שיצאו בריאים ונדבקו בקורונה? על בסיס כל הנתונים הללו, אנחנו מקווים לראות בעוד חודש כשתבואו לחדש את התקנות, העמקה ודיווח יסודי מבוסס נתונים כמותיים, לפי חודשים, נניח, בחמשת החודשים האחרונים. לתת לנו מגמה, להראות לנו איך הדברים מתנהגים על פי חודש ונשאל את השאלות. וכל שכן אם אתם תציגו תפיסה חדשה לניהול שדה התעופה, במיוחד בקשר הבין-לאומי שלו. זאת הערה אחת. הערה שניה: התיירות הנכנסת לישראל נפגעת. הערים שמבוססות תיירות נכנסת נפגעות ראשונות, במיוחד ירושלים, נצרת ועוד ערים שהתיירות ירדה בהם פלאים וכל הענף שתומך בתיירות הזאת ומספק לה שירותים בקריסה. ומוסכם עם הממשלה והאוצר שאזורים מסוימים שלמרות שהקורונה נרגעת – נפגעים באופן דרמטי, יינתן להם מענה ספציפי. אנחנו נאתגר אתכם בחודש הקרוב. משרד התיירות, האוצר והתחבורה, להציג לנו האם אתם הולכים לקראת התיירות הנכנסת? או שמירת מצבם הכלכלי באמצעות סיוע או אפשרות טובה יותר ואפקטיבית יותר לכניסת תיירים לישראל. שתי האופציות או גם וגם. ואם נרגיש שבעוד חודש אין תשובות טובות לתיירות נכנסת, הוועדה תזמן את כל הגורמים לדיון מקיף על התיירות הנכנסת בישראל. תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:35. << סיום >>