פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



35
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/10/2021


מושב שני	



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ט בחשון התשפ"ב (25 באוקטובר 2021), שעה 9:00



סדר היום:
 << הצח >> פרק ד' (בינוי ושיכון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ווליד טאהא – היו"ר
זאב בנימין בגין
איתן גינזבורג
יוראי להב הרצנו
שרון רופא אופיר
מוסי רז


חברי הכנסת:
קרן ברק
סימון דוידסון
מיכאל מלכיאלי
מופיד מרעי


מוזמנים: 
	אביעד פרידמן
	–
	מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

	ד"ר יוסי בנישתי
	–
	מנהל אגף מקרקין ומיסוי מקומי, משרד הפנים

	בני ארביב
	–
	סגן היועצת המשפטית לענייני חקיקה, מינהל התכנון, משרד הפנים

	רואי זרנצ'נסקי
	–
	מנהל תחום בכיר, משרד האוצר

	נור חאיך
	–
	עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

	יעל לינדנברג
	–
	רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

	תום פישר
	–
	ייעוץ וחקיקה - משפט אזרחי, משרד האוצר

	יניב כהן
	–
	מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

	צחי דוד
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	ארז קמיניץ
	–
	המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

	נאדין חג'איז
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	איריס פרנקל כהן
	–
	יועמ"ש, הרשות הממשלתתית להתחדשות עירונית

	אלעזר במברגר
	–
	מנכ"ל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית 

	עינת גנון
	–
	סמנכ"ל, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	עמיחי דרורי
	–
	מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, משרד השלטון המקומי

	יוסי אלישע
	–
	יו"ר פורום מסים, לשכת עו"ד

	ישי יצקוביץ
	–
	יועץ משפטי חיצוני ממשרד אגמון, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	תמיר קהילה
	–
	עירית תל-אביב יפו

	ד"ר אסף שפנייר
	–
	יו" ועדה פיזית, מינהל קהילתי יובלים

	סטלה רות אבידן
	–
	נציגויות דיירים תל-אביב

	תומר מלין
	–
	תושב

	מתן משה שחק
	–
	מ.מ.מ





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> פרק ד' (בינוי ושיכון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021,  מ/1443 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

הנושא: פרק ד' (בינוי ושיכון) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022, התשפ"א-2021, מ/1443 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו - אני מקווה - בדיון מסכם שנתכנס בו לנוסחים אחרונים. נשמע עכשיו מהיועץ המשפטי של הוועדה תומר איפה סיימנו בדיון הקודם ואיך מתקדמים הלאה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בדיון הקודם עצרנו לאחר שביצענו הקראה של הפרק האחרון שעוסק בשינויים בחוק מיסוי מקרקעין. הסעיפים הוקראו, לא הוסברו, ולא נשמעו הערות לסעיפים האלה, אם ישנן. אני מציע שהממשלה תתחיל בכך שהיא תסביר לנו את התיקונים בחוק מיסוי מקרקעין, ואז יישמעו הערות ככל שישנן. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש לנו פה מספר תיקונים שאמורים להקל על פרויקטים מבחינת המיסוי. מותר היום לקבל את הפטור ממס רק על דירה אחת במתחם. עכשיו אנחנו מרחיבים את זה כך שגם אם יש לבעלים מסוימים מספר דירות במתחם, הוא יוכל לקבל את הפטור ממס על כלל הדירות, וזה כולל גם פטור ממע"מ ליזם. אנחנו עושים גם תיקון שיבהיר שההוצאות שהיזם מוציא, לא הדייר, לא יוכרו בניכוי, כי יהיו עכשיו הרבה יותר מקרים שבהם דירות לא יהיו דירה יחידה אלא פרויקטים של משקיעים שיקבלו את הפטור מפינוי בינוי. אנחנו מוסיפים הבהרה דומה לעניין תמ"א 38. תיקון נוסף שאנחנו עושים זו הגדרה של יחידה אחרת, מבהירים מה זו יחידה אחרת. שלחנו לייעוץ משפטי לפני כמה שבועות הצעה לעשות עוד הקלה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

התיקונים שאתה מדבר עליהם הגיעו ליועץ המשפטי?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

למה אתה מתכוון בתיקונים שהעברתם אלינו? איזה תיקון אתם רוצים לעשות כאן?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כיום כתוב בנוסח: "יחידה נפרדת לצורך עסקי". בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה שיכולים להיות מקרים של עמותה שעובדת בבניין ולא רוצים למנוע מהעמותה לקבל את הפטור ממס למרות שזה לא צורך עסקי, אנחנו עכשיו נכתוב: "יחידה עצמאית ונפרדת", שזה בעצם מבהיר שאנחנו מדברים על יחידה עצמאית, נפרדת, לא משנה מה השימוש שלה.

 << אורח >> יניב כהן: << אורח >>   

עשינו פה איזה תיקון כך שיהיה אפשר לדחות את יום המכירה גם לגבי הסכמים שנחתמו לפני שהוגשה הבקשה לקבלת החלטה מקדמית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תסביר את משמעות התיקון.


 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

התיקון שדיברתי עליו הוא בסעיף 32(1)(ב). בהגדרה "יחידה אחרת", אחרי "לרבות שהוא משמש את המחזיק בו יבוא: "כיחידה עצמאית ונפרדת", ובמקום  "סמוך לפני מתן הכרזה על המתחם לפי סעיף 14 או 15" יבוא: "סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי סעיף 14". התיקון שיניב עכשיו התייחס אליו הוא בפסקה (3). בסעיף 49כ, במקום "בשטח שלגביו הוגשה בקשה לפי סעיף 15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי" יבוא: "בשטח שלגביו הוגשה בקשה לאישור מקדמי לפי סעיף 14(ב) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, או בסמוך לפני הגשת הבקשה האמורה". זה מאפשר לנו לתת את דחיית המס ליותר עסקאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מדובר בתיקונים שמאפשרים את הפטור הזה גם לדירות של משקיעים. זה חלק ממהלך יותר רחב במסגרת הצעת החוק הזאת והצעות חוק אחרות בחוק ההסדרים שהממשלה מבקשת לעודד. זה שינוי תפיסה יסודי שצריך להיות ערים לו. השינויים הם גם בחוק עידוד פינוי בינוי, שזה חוק פינוי בינוי הידוע, וגם בחוקים שלא נמצאים בפניכם כרגע, כמו החוקים שנמצאים בוועדת הכספים בנושא של קרנות להשקעה במקרקעין. גם שם מאפשרים לדירות משקיעים להיות חלק מהפרויקטים האלה.  

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

החוק מעולם לא עסק בשאלה אם בעל הדירה מתגורר בדירה או לא מתגורר בדירה לעניין הטבת המס. הטבת המס תאפשר כדאיות כלכלית של העסקה הזאת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

העירו על הסוגיה הזאת לגבי העניין הזה ולגבי אחוז ההצבעה. 

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

מטרת התיקון כאן היא להרחיב את הפטור שיינתן למצבים שיש יותר מדירה אחת, על מנת להקל על הוצאה לפועל של עסקאות פינוי בינוי משמעותיות.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

הנקודה שאני רוצה להעלות אמנם נוגעת למעט מאוד אנשים אבל היא מאוד בעייתית. הנקודה היא בקשר לאנשים שביתם נחרב בפועל או הוגדר כאסור למגורים והם הוצאו מהבית. יש מעמדים שונים בנושא של מבנים מסוכנים. מעמד אחד זה שהעירייה אומרת שהמבנה הוא מסוכן, שזה מעמד יותר רחב, יש כמה מאות כאלה. יש מעמד אחר, שבשנה האחרונה גבר, של בתים שהתמוטטו בפועל או העירייה אמרה שהם כבר לא ראויים למגורים. כמוהם היה לנו בקרית ביאליק בשבוע שעבר, בבית שמש בשבוע שעבר, בחולון, בנתיבות, בקרית שמונה, ברמת גן, ובעוד מקום אחד שאני לא זוכר. זה קרה בשבעה מקומות ברחבי הארץ. אני מפחד שיהיו עוד מקומות שבתים יתמוטטו. בקרית שמונה פינו את תושבי הבניין והם גרים עכשיו בתל-חי. הדיירים מהבניין שקרס חולון גרים עכשיו במקווה ישראל. הסיכוי היחידי שלהם לחזור לביתם זה סוג של התחדשות עירונית, שאפשר יהיה לבנות את המקום החדש. במקום כזה רוצים להקל כמה שיותר ולאפשר את ה-51%. זה לא דבר שיכול להיות עם השלכות למקומות אחרים, וזה גם לא דבר שיכול לגרום למישהו לבוא ולפגוע בבניין כדי לגרום לו להיות מסוכן. מדובר רק במבנים שהוגדרו כלא ראויים למגורים או התמוטטו כבר בפועל, שזאת הגדרה של מהנדס העיר. היום מדובר על שבעה, שמונה מבנים. בפועל, ממה שהולך לקרות במדינת ישראל - -

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

אז למה לא פחות מ-51%?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

פחות מ-51% זה לפגוע בזכות הקניינית.


 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

הבניין בכל מקרה נפל, הוא לא ראוי לשימוש.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

יש בניינים שאנשים עדיין לא עזבו אותם. הוא מדבר על זה.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אני מדבר רק על בניינים שעזבו אותם ועל בניינים שהתמוטטו בפועל, בניינים שהוגדרו כמסוכנים. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

את אותם שבעה הוא כבר מכיר, כי האסון כבר התרחש. אנחנו רוצים למנוע את האסון הבא. אנחנו מסכימים שזה לא רק שבעה. איך אתה יודע כמה יש? אתה תחייב מהנדסי ערים לבדוק עכשיו את כל הבניינים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

עם כל הכבוד, בדיון האחרון על חוק מסוים להביא הצעה בנושא הזה זה דבר שחורג באופן בוטה מגדר הנושא. חוק המקרקעין מתייחס לנושא הזה.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

זה לא עלה בדיונים הקודמים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, זה לא עלה בדיונים הקודמים.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

זה עלה בדיונים הקודמים, אבל לא בפירוט הזה. דובר על מבנים מסוכנים ועל מבנים שמתמוטטים. זה לא מופרך לחלוטין מהנושא.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני, אם אתה זוכר, אמרנו שמאחר ומדובר בנושא כל כך ראוי, חשוב וכבד משקל, ננהל עליו דיון ללא קשר לחוק שמונח בפנינו. אין לנו פה נתונים.  

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

למה? זה אותו דבר.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא מבקש להפחית פה מ-66% ל-51%.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

ל-66% אין קשר למבנים מסוכנים ולמבנים שהתמוטטו.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לי אין בעיה שגם לא יהיה 51%, אני רק רוצה להבין באיזה מאגר מדובר.
 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

כל הנושא של מבנים מסוכנים זה נושא שבוועדת הפנים יזדקק לדיון בפני עצמו, ללא קשר לדבר הזה. הסמכות להגדיר מבנה כלא ראוי היא סמכות של מהנדס העיר בלבד, היא לא סמכות של משרד השיכון, היא לא סמכות של אף גוף אחר. למהנדס העיר יש את כל האינטרס לא להגדיר מבנה כמבנה מסוכן, כי מרגע שהוא הגדיר מבנה כמבנה מסוכן הוא צריך לפנות את התושבים וראש העיר צריך לדאוג למקום לתושבים.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הנושא הזה כבר מוסדר בחקיקה, בסעיף 60 לחוק המקרקעין. הוא קובע את הרוב הנדרש. זה חוק אחר. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אני חולק על תומר חברי. אני חושב שמכיוון שמדובר באוכלוסייה קטנה שמצפה לפתרון, לאיזו שהיא התייחסות - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תתכבד הממשלה ותגיש הצעת חוק. מה זה הדבר הזה?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

כשהתחלנו את חקיקת החוק הזה הנושא אפילו לא היה על השולחן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כיוון שהרשות לא מקיימת את חובותיה על פי החוק להתייחס לנושא של תחזוקה לטווח ארוך של בניינים, לא פלא שהנושא לא נמצא על שולחנך. הרשות להתחדשות עירונית הייתה צריכה לטפל בנושא הזה לפי הוראות המחוקק, אבל לא עשתה זאת.   

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

יש הסדרים בחוק שמטפלים בנושא של תחזוקה ארוכת טווח. זה לחלוטין לא רלוונטי לדיון כרגע. בדיון הארוך שהיה בוועדה על הנושא של הפחתת הרוב המוסכם הנושא הזה עלה. הדרישה המאוד דרמטית שעולה היום מהשטח תמיד הייתה. היא התחזקה מאוד בחודשיים, שלושה האחרונים בגלל האירועים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תתכבד הממשלה ותגיש הצעת חוק.

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

דיברנו לא מעט על הצורך האקוטי. הפניות אלינו הן מאנשים נואשים שרוצים להוציא את הפרויקט לפועל בלוח זמנים הכי קצר שאפשר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הממשלה יודעת להגיש הצעות חוק בלוח זמנים מאוד קצר, אם היא רוצה. אני אשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים בעניין הזה. זה נושא שלא עלה בהצעת החוק. אני חושב שהכנסתו להצעת החוק בשלב הזה - -  

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>   

ההצעה שעולה פה על ידי מנכ"ל משרד השיכון עדיין לא נדונה בממשלה, לכן אי אפשר לומר שזאת הצעת חוק ממשלתית. אולי הוא מייצג את עמדת השר ואת עמדת המשרד, אבל לא מדובר בהצעה ממשלתית או הצעה שמוסכמת על הממשלה. יש מחלוקות בתוך הממשלה לגבי דרך הטיפול באותם מבנים מסוכנים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

תום מחזק את העמדה של תומר, היועץ המשפטי של הוועדה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

איך משרד משפטים מתייחס לדחיפות של העניין?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

יכול להיות שהם לא היו ערים לזה. הם היו צריכים למצות את זה בממשלה ולהביא את זה יותר מסודר.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

הדיון הכללי בממשלה מתעסק בשלב הקודם של הבתים - בתים מוזרים, בתים שמוגדרים כמסוכנים. לגבי הבתים האלה מתקיימים דיונים. אנחנו מדברים עכשיו על הבתים שנהרסו, על הבתים שהתושבים שלהם עכשיו יושבים בחוץ וממתינים לאיזו שהיא תשובה. בזמן שהם ממתינים עוברים ביניהם יזמים שמתחילים לשכנע את האדם הזה ואת האדם האחר. כשאדם נמצא מחוץ לביתו יש לו פחות זמן לחכות עד שהמחוקק והממשלה יגיעו למקומות האלה. היום זה שבעה מבנים שאנשים נמצאים מחוץ לביתם. בסך הכל מדובר בכמה עשרות אנשים. אני חושב שהוועדה יכולה להיעתר לנושא זה.

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

אני מציע לבדוק את האפשרות שבמסגרת החוק הזה יימצא פתרון כהוראת שעה לשנה, שנתיים, ואחר כך שהממשלה תסיים את דיוניה. עד שהיא תביא את החוק ייקח שנה וחצי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

היו גם הצעות לסדר שאנחנו צריכים לדון בהן לגבי מבנים מסוכנים.

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

יש פה הזדמנות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

מישהו היה צריך לשים לב שהנושא הזה יגיע לוועדה יותר מסודר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הממשלה יכולה להביא כבר בשבוע הבא הצעת חוק. אם היא חושבת שזה מאוד דחוף, היא יכולה להביא בשבוע הבא הצעת חוק. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

הצעת החוק שהממשלה תביא תתייחס לכלל הנושאים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם דחוף לממשלה להתייחס לנושא הזה, שתתייחס לנושא הזה בדחיפות. 


 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אבל בינתיים יש את הנושא הספציפי הזה. אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת בני בגין שזה יהיה כהוראת שעה, כדי שאנשים שנמצאים בחוץ וממתינים לפתרון יקבלו את הפתרון. אם זאת הוראה לשנה או שנה וחצי, לא יקרה שום דבר, מדובר בסך הכל בכמות מוגדרת של אנשים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

בכל זאת הייתה צריכה להיות פנייה מצד הממשלה, משהו מסודר. 

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

אני מוכן להוסיף את זה כהסתייגות, בהנחה שהיא תתקבל.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אבל אז צריך להביא את האנשים הרלוונטיים לדיון. לא היו כאלה בוועדה, לא שמענו את כולם. אני מציע שזה לא יובא כהסתייגות, כי אז נהיה חייבים למצות את הדיון. אני מציע שיביאו הצעה מסודרת, ואז הוועדה תזמין את כל האנשים הרלוונטיים ותקיים על זה דיון. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ללא כל קשר לפרק הזה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

כן, כי התברר שבעייתי להכניס אותו לנוסח בלי שמוצה הדיון. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אני חושב שגם כהוראת שעה - - 

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

אני חושב שכדאי לעשות כמו שהמנכ"ל אומר בנושא הזה. היום יש שבעה בניינים, אבל זה יכול לגדול יותר ויותר. תומר אומר בצדק שהממשלה תגיש הצעת חוק.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש הליך חקיקה נאות שצריך להתבצע.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

אם כבר זה נמצא בתוך הצעת החוק - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא נמצא.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אם זה היה נמצא, לא היינו צריכים את הוויכוח הזה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

חברי הכנסת יכולים להגיש הסתייגות.


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אבל אז צריך דיון. 

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

המדיניות בממשלה היא לא לקבל הסתייגויות, היא לדחות את הכל. אני חושב שאם אחד מחברי הקואליציה יגיש את ההסתייגות, אפשר יהיה לקדם את זה.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

יש חבר כנסת שמוכן להגיש את ההסתייגות.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אולי הוראת שעה לתקופה קצרה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא עניין של הוראת שעה או לא הוראת שעה. יש הליך חקיקה נאות שצריך להתקיים. עם כל הכבוד למנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון, גם הוא לא יכול לעקם את הליך החקיקה בצורה כל כך חמורה.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני לא חושבת שהוא מבקש לעקם את הליך החקיקה, אני חושבת שהוא מבקש לדאוג לאותם דיירים בשבעה בניינים. דעתי לא נחה, כי לא מדובר רק בשבעה בניינים. אני מניחה שזה 70, אם לא 700. אם נדאג במסגרת החוק הזה רק לאותם שבעה בניינים ורגע אחרי שנצביע יקרוס ויתמוטט עוד בניין, איך אתה תרגיש, איך אני ארגיש? אני הייתי מבקשת, ומבחינתי שזה יהיה בעוד יומיים, לקיים דיון רחב בנושא הזה ולהביא את זה כהצעת חוק מידית שתיתן מענה לא רק לאותם שבעה בניינים אלא ליותר מכך, כי אם יקרוס בניין ביום שישי בבוקר, וזאת מציאות שלא נדע שיכולה להתרחש, מה נגיד אחד לשני - דאגנו רק לאלה שכבר קרס עליהם ולאחרים לא נתנו שום מענה?

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

שרון, זה לא ינוסח כשבעה, אלא כבניינים שכבר נהרסו.  

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הבניינים שכבר נהרסו הם אותם שבעה.

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

לא רק מי שנהרס, אלא מי שנחתם שהוא עתיד להיהרס. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא נחתם, כי שמעת פה שאף מהנדס לא הולך לבדוק אף בניין.  

 << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >>   

זה לא נאמר.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה נאמר.  


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

הוא אמר שאף אחד לא יחתום כיוון שיש בזה עול על העירייה. זה עוד לא אומר שאם מהנדס רואה מול עיניו בניין הוא לא יחתום עליו.
 
 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם עכשיו נצביע, נצביע רק על אותם שבעה בניינים?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה בניינים נוספים יש?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

ההצעה על הוראת שעה מדברת על בניינים שהוכרזו על ידי מהנדסי העיריות כעומדים להריסה.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה כאלה יש?

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

נכון להיום אלה הבניינים שדובר בהם. אם ביום שישי יכריז מהנדס העיר עפולה - - 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא לא יכריז עד שהבניין יקרוס.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

הוא יהיה חייב.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

והוא עושה את זה? 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אין לו ברירה.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לפני רגע אמרת שהוא בוחר שלא לעשות את זה כי אם הוא יפנה את התושבים זה יהיה על אחריותו.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אמרתי שהוא לא ממהר לעשות את זה. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני יכולה לגרום לו לעשות את זה?


 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

את לא יכולה לגרום לו לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אני חושב שיש פגם משפטי בלהביא את זה בלי לעשות דיון רחב יותר. חברי הוועדה התחברו מאוד לסוגיה. צריך למצוא לה פתרונות, אבל צריך להביא אותם בצורה יותר מסודרת. אין לנו בעיה לקבל את זה כחוק נפרד בשבוע הבא. זה נושא שצריך להסדיר בצורה משפטית הולמת. הוועדה תערוך דיונים בנושא, תזמן את הגורמים הרלוונטיים, ותעשה את כל אשר צריך לעשות בצורה הטובה ביותר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>   

החשש שמהנדסי ערים לא ימלאו את חובתם או את אחריותם ברגע שיש סכנה למבנה מסוכן ואם יש צורך גם להוציא צו להריסתו, זאת אמירה מופרכת. האמירה שיש אחריות לרשות המקומית למצוא מקום מגורים לתושבים לאחר שהוכרז על מבנה שמיועד להריסה, גם זו אמירה לא מדויקת בלשון המעטה. אנחנו נשמח להביע עמדה בדיון הרחב שיתקיים בנושא הזה. 

 << אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>   

	יש אצלנו נושא שאנחנו קוראים לו "המתווה המשולב", שאלו תכניות שבשנתיים האחרונות מקודמות אצלנו בדרום העיר, ביפו, במזרח העיר, באזור יד-אליהו. בתוך התוכניות האלו יש בניינים שמיועדים להריסה, לבנייה, לשיפוץ ועיבוי.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לאיזו הצעת חוק אדוני מתייחס? 

 << אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>   

חוק התכנון והבנייה.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הגדרה הזאת תבוטל, היא לא קיימת. 

 << אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>   

ברגע שמדובר על מכפיל היחידות הקיימות המתווה המשולב בעצם מתאיין, אנחנו לא יכולים להציג מתווה שנותן פי 1.8 יחידות דיור.   

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

אנחנו חושבים שצריך וראוי לצופף בתל אביב לפחות פי שניים. 

 << אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>   

ההערה השנייה היא בעניין היטלי השבחה. כיום נוהגים לחשב את היטל ההשבחה במעמד היתר הבנייה או מכר. אנחנו רוצים לייצר שני מועדים שבהם תיבדק בדיקה כלכלית. אחת - במועד התכנון, במועד הגשת תכנית לוועדה, והשנייה – במועד היתר הבנייה, כאשר אם יש רווח עודף כשמגיעים להיתר הבנייה, הרווח הזה יופנה לקרן ייעודית שתיפתח, שתוקם, קרן להתחדשות עירונית שתוכל לעזור במימוש מטלות ציבוריות, מימון או סבסוד של אזורי עיר שלא יכולים לעבור התחדשות עירונית.  



 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

כל ההערות שהכנסנו הן בעקבות ההערות של חברי הכנסת שעלו בדיונים הקודמים. ניסינו להיות מאוד קשובים ולהטמיע את הבקשות לשינויים שעלו במסגרת הדיונים הקודמים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

נתחיל להקריא את השינויים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו נתחיל בחוק התכנון והבנייה. בעקבות ההערות של חברי הכנסת לגבי ההגדרה של מתחם פינוי בינוי בחוק התכנון והבנייה, ההגדרה הזאת מושמטת. המשמעות של השמטת ההגדרה הזאת היא שאפשר יהיה להכניס בכל תכניות שיש בהן הריסה ובנייה מחדש של בניינים לפחות פי שניים או לפחות 70 יחידות.  

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

(1) תכנית לפינוי ובינוי, כהגדרתה בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, החלה על קרקע שעיקרה למגורים ושיש בה יחידות דיור בנויות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה גם בית קטן שייהרס? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה לא מה שביקשנו. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>   

בהגדרה הקודמת שהצענו למתחם פינוי בינוי היה שלפחות יש 24 יחידות במצב הנכנס ובמצב היוצא. את ההגדרה הזאת הורדנו. הכנסנו לוועדת המשנה להתחדשות עירונית של הוועדות המחוזיות אפשרות לדון בכל תכנית לפינוי בינוי שכוללת הריסה או עיבוי שחלה על קרקע שעיקרה למגורים ויש בה יחידות קיימות. התנאי שכבר קיים היום בחוק זה שבאותה תכנית יש לפחות 70 יחידות דיור חדשות.

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

הטענה של חברי הכנסת הייתה לא לספור את מה שקיים בפועל אלא את המצב היוצא.  

 << אורח >> ישי יצקוביץ: << אורח >>   

אם הסעיף הזה יעבור, המשמעות תהיה שרק תכנית של לפחות 70 יחידות דיור חדשות תוכל להיכנס לוועדת המשנה. אם אנחנו כבר דנים בשאלה של תכניות מצומצמות שצריכות להיכנס, דעו לכם שהמשמעות היא רק תכנית למגורים של לפחות 70 יחידות. מוסדות חינוך, ציבור ומסחר לא כלולים פה, למרות שהצורך בחיזוק קיים גם בהם. 

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

עדיין קיימת האופציה של הכרזה במסלול מיסוי. אפשר קודם כל לפנות להכרזה במסלול מיסוי עם מספרים אחרים, אחר כך לפנות אל ועדת המשנה.


 << אורח >> ישי יצקוביץ: << אורח >>   

אנחנו חושבים שנכון שלא תהיה המגבלה של ה-70, ושזה יתאפשר לתכניות שלא רק עיקרן למגורים אלא גם מוסדות חינוך ומסחר.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

אנחנו נצמדנו לבקשה של חברי הכנסת שהדגש יהיה על המצב היוצא, פחות בנושא הנכנס. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

התיקון הבא הוא בנוגע לוועדת ערר. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

הוספנו נציג בעל דעה מייעצת.   

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

פה יש מחלוקת עם הממשלה. אנחנו חוזרים ומבקשים שזה יהיה נציג קבוע בוועדה, לא יועץ.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אמרנו שלא. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

התיקון הבא הוא בסעיף 62א, בפסקה (5). יש כאן תיקונים לסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג). התיקון של סעיף קטן (א) הוא בעיקר תיקון ניסוחי. ב-(ב) ו-(ג), בגלל שההגדרה של מתחם פינוי בינוי נמחקה, חוזרים למצב המקורי שבו ההגדרה נסמכת על ההגדרה בחוק הרשות להתחדשות עירונית. מכיוון שעשו שם תיקון בסעיפים, יש כאן תיקונים בהפניה לסעיפים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

השינויים הם שינויי ניסוח בעקבות ביטול ההגדרה הקודמת. אין פה שינוי במהות של ההצעה - הסמכויות של הוועדות המקומיות יישארו בכל הנוגע למתחמים שהוכרזו על ידי הרשות.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בסעיף 62א – (א) בסעיף קטן (א2), בפסקה (1), הסיפה החל במילים "או מתחם" תימחק ובמקומה יבוא: "או במתחם שהרשות להתחדשות עירונית נתנה לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק האמור". (ב) בסעיף קטן (ג)(2), בפסקה (ד), הסיפה החל במילים "או 15" תימחק ובמקומה יבוא: "לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או מתחם שהרשות להתחדשות עירונית נתנה לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף האמור". (ג) בסעיף קטן (ז), בפסקה (4), הסיפה החל במילים "שהוועדה כהגדרתה" תימחק ובמקומה יבוא: "שהרשות להתחדשות עירונית נתנה לגביו אישור מקדמי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק האמור". 

	התיקון הבא הוא בעמוד 4, בהגדרה "אזור". כאן הממשלה, בעקבות הערות חברי הכנסת, הציעה תיקון. "אזור" – שטח שגודלו לא יפחת מ-30 דונם; זאת האפשרות לקבוע היטלי השבחה שונים באזור שהוא קטן מ-50 דונם.  

 << אורח >> ישי יצקוביץ: << אורח >>   

אנחנו סבורים, בוודאי במרקמים הישנים שהמגורים מעורבים ויש כל מיני חנויות למטה, שיש להחיל את כל הרפורמה לעניין היטל השבחה גם על חנויות ומסחר, לא רק על מגורים. 


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

הסיטואציה הזאת יוצרת בעיה במקומות שבהם הייתה תמ"א 38 ברחוב. הסיטואציה שבה הולכים להגדיר אזורים של 30 דונם בערים שהייתה התקדמות של תמ"א 38, ואנחנו מבינים איפה החוק הזה בעיקר הולך לחול, יוצרת בעיה. אני חושב שהסיטואציה  הזאת של 30 דונם היא מאוד בעייתית, היא לא מאפשרת תכנון נכון וראוי, וזה פוגע ברמות האלה של השבחה. אני חושב שצריך להפחית את הגודל של האזור הזה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אתה רוצה לדבר על פחות מ-30?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

כן, בוודאי.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

הנוסח המקורי דיבר על 50.

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

ירדנו ל-30, לאור הערות חברי הכנסת. אני מזכיר לכם - שני השרים חותמים על צו בכל הנוגע לכל מתחם פרטני. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה לא הופך את זה ליותר טוב. 

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

זאת המציאות שאותה רצינו לשנות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה עדיין יוצר לך בעיה. ברוב הערים שבהן הייתה התקדמות של תמ"א 38 - -

 << אורח >> נור חאיך: << אורח >>   

מה הבעיה עם התמ"א?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה יוצר לך איים.

 << אורח >> נור חאיך: << אורח >>   

אם התמ"א כבר בוצעה, מה הבעיה שיכריזו על שיעור מופחת? איפה שכבר בוצעה התמ"א ושולם היטל ההשבחה אין שום בעיה מבחינת הרשות להגדיר את האזור, כולל את האזור שהיה בו התמ"א.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

דיברנו על זה בדיונים הקודמים, אנחנו מכירים את הסוגיה. האוצר בנוסח המקורי הציע 50 דונם. הורדנו את זה ל-30.


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

למה 30 ולא 20?

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

כתוב בחוק במפורש שהיטל ההשבחה נובע מתכנית פינוי בינוי, לכן זה לא יחול על בניינים שעברו תמ"א 38. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה פוגע במתחם התכנון. 

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

זה סעיף של היטל השבחה, לא תכנון. מבחינת הגודל בדקנו וראינו שבמסלול רשויות מקומיות השטח הממוצע של התכניות הוא 40 דונם, ובמסלול מיסוי השטח הממוצע הוא 20 דונם. יש פה התאמה למציאות של המתחמים בפועל. 

 << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>   

אנחנו סבורים שיש מקום לראש רשות לאפשר קביעה ספציפית פר פרויקט. יכול להיות שהרווחיות תשתנה גם בתוך שטח של 30 דונם. יש לאפשר לראש הרשות לקבוע את הנהלים ואת ההיטלים לגבי כל מתחם בנפרד, בוודאי בשטח שקטן מ-30 דונם.

  << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

לוקחים פה שטחים גדולים וקובעים שיהיו שם x אחוזי השבחה. יכול להיות שיש מגרש בתוך האזור הזה שיש בו רווחיות גדולה והיטל ההשבחה צריך להיות יותר גבוה, או הפוך - רווחיות נמוכה יותר. מי קבע את ה-30 דונם האלה? זה שהם ירדו מ-50 ל-30 הופך את זה לבסדר? זה לא בסדר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אתה רוצה לפרוץ את זה?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה זה "לפרוץ"? היום אין בכלל. היום אין את האזורים האלה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

הוועדה קיבלה את האמצע הזה של ה-30. 

 << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>   

היום אין את ההבחנה הזאת. אנחנו חושבים שנכון לא לייצר כלי שבסופו של דבר רק יסבך. אם אנחנו עכשיו נשים "וי" על הנושא הזה רק כדי לקדם אותו, רק כדי לתת מענה לרצון של הממשלה לקדם - - 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אתה מציע לא להגדיר כמות דונמים בכלל?

 << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >>   

כן. צריך לאפשר לראש הרשות לקבוע בתחומו. היכולת של הרשויות המקומיות לתפקד בתחום של התחדשות עירונית בעקבות היטלי השבחה סבירים שבהם היא תשתמש על מנת לשרת את תושביה ולהקים תשתיות לתושביה, זה לא הצד השני של המתרס. הרשויות המקומיות הם לא בצד השני של המתרס, הם באותו צד שנועד לשרת את הפרויקטים האלה ולשרת את התושבים שיגורו בפרויקטים האלה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני חושב שזו טעות המתחמים האלה, אבל אם הממשלה מתעקשת ואין לה אפשרות לשחרר בנושא הזה, ואלוהים יודע למה, אז בואו נלך על ממוצע של 20 דונם. אני חושב שבהקשר הזה אפשר לדבר על 15 או על 20 דונם, לא לפרוץ את זה מעבר. 

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

אני קצת מופתע מהדיון הזה ומהעמדה של השלטון המקומי. היה פה דיון ארוך על הוודאות ליזמים, על הדרישה להבין מה יהיו היטלי ההשבחה בצורה מקדמית לפני שמגישים להליך התכנון, לפני שמגיעים לשלבי ההיתר. האופן שבו ניסחנו את הסעיף אומר שהעירייה צריכה להתייחס גם לאיזו שהיא נורמה של זכויות. הרעיון של לחזור עוד ועוד אחורה לקביעה פרטנית מייצר אי ודאות בפרויקטים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אנחנו לא חוזרים אחורה. עכשיו עושים משהו חדש.

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

אם רוצים לחזור לקביעה פרטנית של הנחות בהיטל השבחה לפרויקט, אנחנו נחזיר את זה לאישור השרים. לא יהיה.  

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

צחי, אתה רוצה להשאיר את ה-30?

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

זה היה כל הדיון בוועדה.  

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

לא דובר על 30. מישהו המציא את זה. 

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

אין ודאות ליזמים לגבי היטל ההשבחה שלהם. יצרנו להם אמירה רוחבית. במקרים של אנומליות יתנו קצת יותר זכויות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אנחנו נמצאים בינתיים על ה-30. נראה איך זה יתפקד, איתן. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

תורידו ל-25,20. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

תמיד אפשר לתקן, זה לא סוף העולם. 

 << אורח >> מתן משה שחק: << אורח >>   

במסמך של המ.מ.מ אמרנו שיצירת הוודאות ליזמים באמצעות המנגנון שמוצע בהצעת החוק יוצרת אי ודאות לרשויות המקומיות באשר ליכולת שלהן לתמוך בתשתיות בפרויקטים האלה. זה כמו שיצירת ודאות של רווח כלכלי ליזמים במוסדות התכנון יוצרת אי וודאות תכנוני לבעלי הדירות. ודאות ואי ודאות פה זה לא שיש או אין, אלא שאלה למי, באיזה שלב ובאיזה עניין. 

חלק מהשיקולים של רשויות מקומיות בקביעת היקף ההנחה או הפטור מהיטל השבחה קשור לכלכליות של הפרויקט. ככל שזה לא יילקח בחשבון הרווח יתגלגל ליזמים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

המילה "למגורים" שמופיעה בנושא של היטל השבחה תעורר הרבה מאוד שאלות - האם מדובר במגורים במצב היוצא, האם מגורים במצב הנכנס. כשמדובר בצווים של שרים הדברים מובהרים בצווים. ההערה של התאחדות בוני הארץ בעניין הזה היא נכונה, צריך לשקול את הנושא הזה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה כוונת הממשלה? האם יוצא או נכנס?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא ברור.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אז שתגיד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם הוראות המעבר שנכתבו לעניין היטל ההשבחה כתובות בצורה שמאוד קשה להבין אותן. התרענו על כך שמדובר בהוראות בלתי ברורות.  

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אם אנחנו לא מבינים מה כתוב שם, תאר לעצמך מה קורה אצל הקבלנים.

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

לא נאמר בשום דיון שזה לא ברור מספיק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו עוברים לחוק פינוי בינוי. לגבי הנושא של הרוב הנדרש, הממשלה עומדת על הצעתה המקורית לגבי 60% בבניין ו-66% במתחם.  

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

אמרנו בדיון הקודם שאנחנו חושבים שיש פה פגיעה משמעותית בזכות הקניין. אנשים דיברו על המשמעויות הדרמטיות שיש לעסקאות פינוי בינוי על מי שמתגורר בבניין, לכן רצינו להציע להוסיף שלפחות רוב הבעלים שמתגוררים בבניין מסכימים לעסקת פינוי בינוי. רצינו לתת למי שמתגורר בבניין את המקום שלו בתוך הרוב הנדרש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

וזה בהינתן העובדה שאנחנו משנים את כל הקונספט על ידי כך שאנחנו מכניסים את המשקיעים בצורה הרבה יותר משמעותית ממה שהיה עד היום. 

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

איזו זכות נוספת אתם מציעים לתת? 


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

שבנוסף לדרישה של רוב של 66% מכלל הבעלים יידרש רוב של 50% לפחות מהבעלים שמתגוררים. 

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

מתגורר או לא מתגורר זה משהו פלואידי מאוד, טעון שינוי מאוד מהיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בעלים שמתגורר?

 << אורח >> ד"ר אסף שפנייר: << אורח >>   

יש שלושה סעיפים שנשארו במחלוקת ואנחנו קוראים ומבקשים להוציא אותם מהחוק ולהעביר אותם לחקיקה רגילה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

איזה סעיפים?

 << אורח >> ד"ר אסף שפנייר: << אורח >>   

הסעיפים שנשארו בתכלת. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אתה מציע לזרוק את כל החוק.

 << אורח >> ד"ר אסף שפנייר: << אורח >>   

רק את שלושת הסעיפים האלה. מה שהיועץ אמר לגבי הרוב של 50% מבעלי הדירות - רעיון נכון.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

עדיין זה קשור לרוב שאתה מבקש להוציא. זה לא נשמע הגיוני. תומר, ההצעה שלך היא הצעה חדשה, היא לא הייתה בנוסח שפורסם. למה קפצנו נגד אביעד כשהוא הציע משהו לגבי בניינים מסוכנים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הנושא של בניינים מסוכנים או בניינים שנהרסו מוסדר בחוק אחר, בחוק המקרקעין. אם הוועדה מעוניינת לטפל בנושא הזה, היא צריכה לקיים על זה דיון נפרד, להזמין את כל מי שנוגע בדבר. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

ועל ה-50 פלוס לא צריך לקיים דיון בנפרד?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה חלק מהנושא שאנחנו דנים בו כאן. זה הרוב הנדרש בתוך הסעיף הזה, אנחנו לא משנים שום דבר בחוק אחר.

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

הקונספט הזה הוא שובה לב, אבל תפעולית הוא לא פרקטי. אם הדירה ריקה, האם הוא נחשב ברוב של 51% או לא ברוב של 51%? מה המועד הקובע של ההתגוררות?


 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

אם הדירה ריקה, אז לא גר שם אף אחד. 

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

מה המועד הקובע למתגורר או לא מתגורר? 

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

אמרנו שהיא דירה ריקה. אתה מכיר בן אדם שגר בדירה ריקה? אם בן אדם גר בדירה, אז הדירה לא ריקה.   

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

דיברנו קודם על בן אדם שהוא בעלים של דירה. הדירה עומדת ריקה במועד הקובע, שאני לא יודע מה הוא, כי אין פה הצעה אמיתית, יש פה זריקה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

 ברור שיש.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

במועד החתימה.

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

מה זה "במועד החתימה"? זה בלתי אפשרי. אין דרך לחוקק כזה דבר.

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

אנחנו מזהים כאן משהו שיהיה קשה מאוד ליישום. הנושא של מגורים בפועל הוא כל כך פלואידי.  

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אני טוען שגם בתים מסוכנים הם חלק מהנושא הכללי של התחדשות עירונית. אין לי בעיה להכניס את שני הנושאים. אני מציע לכלול בחוק גם את זה ש-51% יהיו דיירים בפועל וגם את הקטע של הבתים המסוכנים.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אמרתי את דעתי המשפטית לגבי הפרוצדורה, לגבי ההליך.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

שני הנושאים האלה קשורים להתחדשות עירונית.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מדובר בפגם חמור בהליך החקיקה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

מה אנחנו צריכים לעשות כדי שלא יהיה פגם?


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

צריך לפרסם נוסח להערות הציבור. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה צריך לקבוע לזה מחר דיון דחוף.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אנחנו רוצים שזה יהיה חוקי לחלוטין, אנחנו לא רוצים לעשות שום תהליך שיפגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה כל מה שאמרתי. 

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

באחת הישיבות הקודמות סיפר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ עובדה שאני לא ידעתי - שכבר עכשיו אנשים בני 80 ומעלה במקום להיכנס לפרויקט יכולים לרכוש דירה מיד או לקבל עזרה בכניסה לדיור מוגן. הצעתי, והיא לא כאן, לכתוב אזרחים ותיקים במקום אנשים בני 80.   

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אנשים ותיקים כהגדרתם בחוק?

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

כהגדרתם בחוק. זה יכול להביא לשיפור גדול בהסכמות. 

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

מאיזה מועד הם אזרחים ותיקים?  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם הנושא הזה לא נדון. 

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

דיברנו על זה אמש. זו ממש תהיה החמצה אם לא. זה יחסוך משפטים, זה יקדם פרויקטים, וזה  יביא לך את שלושת הדיירים שמסרבים. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

ההצעה הזאת היא הצעה ראויה שאנחנו רוצים לראות איך להכניס אותה.

 << אורח >> תומר מלין: << אורח >>   

אני חבר נציגות במתחם עם 90% חתימות. הסיבה שהוא נתקע היא בגלל שהפחיתו את התמורות.  שאלתם למה דווקא יש 66%, איך הגיעו למספר הזה. זה בגלל ש-50% מהאנשים שגרים במתחם הם משקיעים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

בפרויקט שלך.


 << אורח >> תומר מלין: << אורח >>   

לא, זה לפי נתוני הלמ"ס. ההצעה הזאת של תומר היא הצעה מצוינת, כי היא תאפשר גם למי שגר במתחם להשמיע את קולו. 

 << אורח >> ישי יצקוביץ: << אורח >>   

היכולת ליישם סעיף של מתגורר/לא מתגורר היא כמעט בלתי אפשרית. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

נראה לי שיש הסכמה על 66%, עם יצירת הבאלנס הזה של אזרחים ותיקים.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

גם הבאלנס שתומר אמר, של רוב הדיירים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

כולל מה שאביעד אמר. למה לקחת חלק ולזרוק חלק? 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אלה שני דברים שונים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

לא שונים בכלל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם אני מבין נכון, אנחנו לא משנים כלום בנושא הזה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בעמוד 9, בסעיף "תוקפה של עסקת פינוי בינוי", שזה סעיף שמתייחס לתחנות יציאה מההסכם, העברנו את מה שהיה כתוב בפסקה (2) לפסקה (1): או שהיזם לא התקשר בעסקה כאמור עם שלוש חמישיות לפחות מבעלי דירות בבית המשותף בתוך ארבע שנים מיום שנחתמה עסקת פינוי ובינוי ראשונה; את הסיפה של פסקה (1) מחקנו, כי היא מופיעה בסעיף נפרד. הוועדה אמרה שהתאריך של ההגשה מאוד ברור, לכן החליטו למחוק את הסיפה של פסקה (2) ולהוסיף שישה חודשים לפרק הזמן.  

 << אורח >> אלעזר במברגר: << אורח >>   

קיבלנו את ההערה ומחקנו את הסיפה. איזנו את זה על ידי הארכת התקופה לארבע וחצי שנים. יצרנו הסדר שנותן מענה להערה שהייתה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

השינוי השני שנעשה כאן זו התוספת של המשפט הבא: פסקה זו לא תחול על עסקת פינוי ובינוי בבית משותף המצוי במתחם שהוכרז לפי סעיף 14(א)(1) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. זה מתייחס למסלול רשויות. זה לא רלוונטי, מכיוון שמדובר כאן על תכנית שמוגשת בידי היזם.  

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני חושב שצריך להוסיף שני נושאים נוספים ביחס למצב שבו מחתימים דיירים. היום מחייבים את הדיירים לעשות כנס דיירים ולהציג את עיקרי ההסכם בכנס, אבל אין שום סנקציה שאומרת מה קורה אם זה לא נעשה. אני רוצה לבקש שבמידה וזה לא נעשה תהיה סנקציה. למשל, שאפשר יהיה לבטל את ההסכם לא רק ברוב של 40% מהאנשים שהתקבצו. צריך להיות מענה למצב שבו נעשים מעשים לא ראויים על ידי יזם שככה מתנהג.

הנקודה השנייה - שלא תהיה החתמה ללא הסבר לבעל הדירה על ידי עורך דין שהוא בחר. ככה  אנחנו שומרים על האיזון בין מצב שבו מחתימים 66%, שזה כאילו יחסית אחוז נמוך, לבין ההקפדה על כך שמי שחתם על זה יודע על מה הוא חתם.  

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

ההערה הראשונה כבר קיימת בחוק. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

היא לא קיימת בחוק.

 << אורח >> עינת גנון: << אורח >>   

 יש אפשרות לבטל את העסקה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

רק עם 40%, גברתי, ואין שום סנקציה אם היזם לא הציג להם את עיקרי ההסכם במהלך הכנס. אין סנקציה אמיתית. צריך לחזק את הדיירים בקטע הזה. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>   

לפי סעיף 1ב לחוק פינוי בינוי יש היום חובה על יזם לכנס כינוס של בעלי דירות בבית משותף לפני שהוא מציע את העסקה. במסגרת הכינוס הוא צריך למסור מסמך עיקרי עסקה. משרד המשפטים נמצא בשלב די מתקדם של התקנת תקנות שיגידו מה צריך להיכלל באותו מסמך עיקרי עסקה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה אם לא עושים את זה?

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>   

הסנקציה קבועה בסעיף 1ג לחוק. בעלי דירות רשאים, אם היזם לא קיים את החובה הזאת, לבטל עמו את העסקה, כשהסייג אומר שאם כבר חתמו על העסקה 40% מבעלי הדירות - - 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אתה מבין את הבעייתיות או לא?  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אתה רוצה לבטל את הסיפה של ה-40%?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני רוצה לקבוע שאם מחתימים אותם בצורה כזאת, זאת תהיה חתימה פוגענית שאפשר לבטל אותה ביתר קלות, לא צריך את ה40%. אני תומך בהורדת הרף של ההחתמה, אבל צריך לשמור פה על הדיירים בצורה מסוימת. בסוף זה החלשים ביותר בחברה. לא יכול להיות שכשהיזם לא עשה את מה שהוא היה חייב לעשות על פי חוק לא תהיה עליו סנקציה. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

התקנות שתום ממשרד המשפטים דיבר עליהן נותנות מענה לדבר הזה. נכון שאלו תקנות שעדיין לא עברו אישור - -


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אנחנו יודעים שברגע שהממשלה אומרת שיש תקנות, אז היא ישר עושה אותן. יש פה ושם מקרים שלא. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

אם אתה רוצה שיעבירו את חקיקת התקנות - - 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני לא רוצה את חקיקת התקנות. אני רוצה שהדברים יעוגנו בחוק, כדי שהדיירים המסכנים ביותר שלא תמיד יודעים על מה הם חותמים ידעו שיש סנקציה על היזם שעובר עבירה. לא יכול להיות שהוא יחתים אנשים בצורה עבריינית, בצורה שאסורה על פי חוק, והוא גם ייהנה מזה.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

מדובר בתקנות של כ-10 עמודים. כשתראו את התקנות תבינו שיש עוד דברים חשובים, לא רק הדברים שאמרת. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני בחקיקה ראשית, לא בחקיקת תקנות.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

איתן, ההצעה שלך עלתה רק עכשיו. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

הם תיקנו את הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

נמצא לזה תשובה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

בסעיף קטן (ב1), במקום "תימנה המחצית האמורה" יבוא: "יימנו השיעורים האמורים בפסקה (1) של סעיף קטן (א)". הכוונה היא גם למחצית וגם שלוש חמישיות שכתובים בפסקה (1). 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הממשלה מבקשת לערוך שינוי בנושא של מה שנקרא בדיונים הקודמים "הדייר העבריין". 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>   

אנחנו מדברים על הסעיף שאומר שאם התנגדותו של בעל דירה נובעת בשל עבירת בנייה, רשאי יהיה בית המשפט לומר שאותו בעל דירה לא ייכלל בסך כל בעלי הדירות בבית המשותף לעניין חישוב הרוב המיוחס, אותם 66%. הצענו, בעקבות ההערות של הכנסת, שהבנייה או השימוש שלא כדין נעשו ברכוש המשותף של בעלי הדירות, כמו השתלטות על גג או השתלטות על גינה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

או לובי.


 << אורח >> תום פישר: << אורח >>   

או לובי. מדובר על עבירה שנעשתה ברכוש המשותף, לא עבירה שנעשתה בתוך הדירה. דבר שני זו עבירה שגולשת לתוך מגרש גובל, אם מישהו הרחיב את הדירה שלו על חשבון שטח של מדרכה או שצ"פ. הדבר השלישי זה פיצול דירות. פיצול דירות זה אומנם עבירה בתוך הדירה, אבל יש לה משמעויות מרחיקות לכת לעניין עסקאות פינוי בינוי. אנחנו מציעים שבמסגרת השיקולים שבית המשפט צריך להביא בחשבון הוא יביא בחשבון את משך הזמן שהדירה כבר מתקיימת ואת היקף העבירה. 

בית המשפט רשאי, אם הוגשה בקשה לכך בהליך תביעה לפי סעיף קטן (א) או בהליך
נפרד, לקבוע כי לצורך חישוב הרוב המיוחס מבין בעלי הדירות לא יילקחו בחשבון
זכויותיו או חלק מזכויותיו של בעל דירה שלא הסכים לכריתת עסקת פינוי ובינוי
(בסעיף זה – בעל דירה מתנגד), אם מצא שהתנגדותו נובעת מבנייה או משימוש 
שלא כדין ברכוש המשותף או בשטח הגובל לבניין, בהתחשב, בין היתר, בהיקפם
ובפרק הזמן שעבר מאז החלה הבנייה או השימוש שלא כדין כאמור, או שהתנגדותו
נובעת מפיצול הדירה שבבעלותו לדירה אחת נוספת לפחות שלא כדין, ובלבד 
שלבקשה יצורפו שני אלה:

(1) ראיה לבנייה או לשימוש שלא כדין כאמור או לפיצול דירות שלא כדין;

 << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >>   

אלה שגרים בקומה העליונה בכל בנייני הרכבת משתמשים בגג -  חלק באישור עירייה, חלק בעידוד העיריות. יש פסקי דין שאומרים ששטח משותף ניתן לשימוש כל עוד לא נעשה בו שימוש חריג. כל הסעיף הזה הוא פוגעני, כי רוב הדיירים לא יוכלו להיחשב. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

מדובר בשימוש שמונע מהאחרים. אי אפשר לבוא למשהו משותף ולקחת אותו בשביל עצמך. אנחנו בעד שלא יפגעו בדיירים, אבל אנחנו נגד שהדיירים ישתלטו על רכוש משותף. ההשתלטות שלהם מונעת את הזכויות של אחרים בכך שהם מבקשים לנכס את זה לעצמם. רשמנו את ההערה שלך. 

 << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >>   

אתם תראו שהפינוי ובינוי של הבניינים שלנו יהיה על בסיס 20% מהדיירים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

זה לא מה שהולך לקרות. 

 << אורח >> סטלה רות אבידן: << אורח >>   

זה מה שהולך לקרות בבנייני רכבת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הנושא הבא הוא מחיקה של הסעיף שהוצע בהצעה המקורית שמאפשר ליזם להגיש באופן עצמאי תביעות. הממשלה חזרה בה מההצעה הזאת. לאור הערות חברי הכנסת הסעיף הזה נמחק. הסעיף הבא הוא בנושא חישוב זכויותיהם של בעלי דירות שיש להם יותר מ-30% מהדירות בבניין. בהצעה הממשלתית הייתה איזו שהיא נוסחה שהוועדה לא קיבלה. ההצעה כרגע מדברת על כך שמי שיש לו 30% ומעלה ייחשב כ-30%, אבל הממשלה, אני מבין, רוצה להציע אלטרנטיבה. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

ההצעה הראשונית הייתה 30%, פלוס מחצית. המחצית היא על הפער, היא על ההפרש, לא סופרים אותה מהתחלה. אנחנו רוצים לתת איזה שהוא תעדוף למי שיש לו הרבה אחוזים, לתת לזה איזה שהוא משקל. אנחנו מציעים 30%, פלוס שליש מההפרש. אנחנו חושבים שהדבר הזה גם ייתן את המשקל הקנייני וגם ישמור על איזון בכיוון השני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה עמדת חברי הכנסת? מקבלים?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

כן.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

התיקון הבא הוא בעמוד 14, בפסקה (3), בסעיף המכונה "סעיף החתמה פוגענית". כאן, בעקבות הערות חברי הוועדה, הממשלה עשתה שינוי קטן. (3) היזם או מי מטעמו יצר מצב מטעה כלפי בעל הדירה, לצורך ההתקשרות בעסקה, כי הוא נציג מטעם רשות ציבורית; חידדו בנוסח שגם אם היזם מייצר מצג מטעה זה ייכנס לסעיף. 

 << אורח >> תמיר קהילה: << אורח >>   

אני חושב שהמצג המטעה צריך לכלול גם הצעה של חומרים מטעים בתוך העסקה שסותרים תכניות מתאר עירוניות, מסמכי מדיניות לשכונות. אם הוצגה עסקה שהעיקרים שלה גם באותו הכנס שחבר הכנסת אמר קודם לא תואמים את התכניות העירוניות, גם זה צריך להיות עילה לביטול עסקה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

זה נכנס ב-(4). בעמוד 15 נעשה תיקון לסעיף של תחנות היציאה. התיקונים דומים במהותם למה שנעשה בתיקונים לחוק פנוי בינוי. בפסקה (1) העברנו את מה שהיה כתוב בפסקה (2): או שהיזם לא התקשר בעסקה לפי תכנית החיזוק עם השיעור הנדרש לפי סעיף 4 או הרוב המאפשר פנייה למפקח לפי הוראות סעיף 5 או 5א, והכל לפי העניין, בתוך 3 שנים מיום שנחתמה עסקה ראשונה כאמור; בפסקה (2) יש שינוי שנשמט ולא מופיע אצלכם, וזה שפרק הזמן הוא בתוך שלוש שנים ושישה חודשים. את אותו שינוי שעשו בחוק פינוי בינוי עושים גם כאן.  

התיקון הבא הוא הוספת סעיף 5ד, לפי בקשת חברי הכנסת. הסעיף של החתמה פוגענית הועתק גם לחוק החיזוק. 

פנייה לממונה לעניין	5ד.	(א) הממונה כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות 
פניות דיירים 			עירונית, התשס"ו-2016, רשאי לקבוע כי עסקה לפי תכנית
בהתחדשות 			החיזוק בטלה, אם מצא כי בעל דירה חתם על עסקה כאמור
עירונית				בנסיבות של החתמה פוגענית, כמשמעותה בסעיף 5ב לחוק
				פינוי ובינוי.

				(ב) על בירור פנייה בעניין כאמור בסעיף קטן (א) יחולו 
				הוראות סעיף 7 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות 
				עירונית, התשס"ו-2016."

יש בסעיף 27 תיקון נוסח שנועד להפוך את ההוראה ליותר ברורה. במקום "בלי לגרוע מהוראות סעיפים 23 ו-25 לחוק זה" יבוא בסוף הסעיף: "הוראות סעיפים 23 ו-25 לחוק זה יחולו".  

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מבקשת להתייחס לסעיף 29(2), לתיקון חוק רשות מקרקעי ישראל – תחילה והוראות מעבר - בנוגע לקרן להתחדשות עירונית. אם תצא מכאן רפורמה שמדברת על התחדשות עירונית במדינת ישראל והיא לא תביא רפורמה בקרית שמונה, במגדל העמק, בטבריה, בבית שאן, בנגב, בישובים ערבים, בנתיבות, בירוחם, אני לא אתמוך ברפורמה הזאת. מכרו לנו סיפורים לאורך השנים של "בואו נקדם רפורמות, נקדם את הנגב, נקדם את הגליל", אבל בפועל, תכל'ס, אף אחד לא הפקיד כסף בקרן להתחדשות עירונית. האומדנים מדברים על 290 מיליון שקל. בהצעת החוק הראשונה שהונחה על שולחננו דיברו על זה שזה יוקצה להתחדשות עירונית באזורי הביקוש, ואני בעד, אבל לא רק. אני מציעה ש-25% מהקרן יוקצה להתחדשות עירונית באזורים פריפריאליים. בואו נוציא מכאן בשורה כוועדה, בואו נעשה את מה שממשלות ישראל לדורותיהן לא עשו הרבה מאוד שנים, בואו נהפוך חזון למציאות ונקרב את הפריפריה למרכז.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

האם את מציעה לתקן את הנוסח של הצעת החוק?

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בהחלט. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש בחוק את הסעיף שמדבר על כך שהכסף שהיה צריך להיות מועבר לקרן יועבר להסכמי מסגרת עם הרשויות המקומיות. מה את מבקשת לכתוב שם?

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מציעה שגם נדאג להתחדשות עירונית באזורים שיש בהם כדאיות כלכלית, כי כולנו יודעים על מצוקת הדיור, וגם נביא בשורה בכך ש-25% מכספי הקרן שאינם קיימים יימשכו לטובת אזורים שאין בהם כרגע כדאיות כלכלית, שזה בערך 90 מיליון שקל. זו בשורה ענקית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

את מציעה שלפחות 25% מהכספים האלה יוקצו לרשויות מקומיות שאין בהן כדאיות כלכלית?

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בהחלט, זו הצעתי.  

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

אולי לנסח את זה בפריפריה, בדרום ובצפון. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

הנושא של התחדשות עירונית הוא נושא חשוב, צריך לתת עליו את הדעת, אבל לא כל הדברים יכולים להיפתר בתוך הדברים האלה. כשישבתי פה בחוק הותמ"ל הזדהיתי עם טענות חברי הכנסת שאמרו: בואו לא נקדם הרבה בותמ"ל, כדי שנוכל לעשות הרבה בתוך ההתחדשות העירונית. תמכנו בגישה הזאת, צמצמנו את הותמ"ל מאוד, כאשר היעד שהציבו חברי הכנסת פה היה שלפחות נגיע למספרים של 25% או דברים כאלה. אם רוצים להגיע למספרים גבוהים בהתחדשות עירונית, אפילו ל-15%, 20% מתוך ההתחדשות העירונית, הכסף הזה צריך להיות במקומות שבאמת יכולים להביא מספרים יותר גבוהים. כן יש מקום לתת התייחסות שלא קיימת היום לנושאים הפריפריאליים, בעיקר למקומות שאין בהם כדאיות כלכלית. אני רוצה לנסות להציע איזו שהיא הצעה. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה ההצעה?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אני דווקא תומך בהצעה של שרון.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אנחנו רוצים להציע משהו שנותן מקום, אבל - - 


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

כשהנושא הזה עלה אצלי בדיון אמרתי שאני מתנגד לביטול הקרן. אני מבין את הממשלה שאומרת שהקרן לא מולאה לאורך השנים כי לא נקבעו היעדים בחוק. אני מבין שיש גם סיכום לפתח אזורים של התחדשות עירונית באזורי ביקוש, כמו לוד ומקומות אחרים. אנחנו לא רוצים לפגוע באותם אזורים ובאותן הסכמות שהגיע אליהן משרד השיכון עם משרד האוצר בכל הנוגע לפיתוח תשתיות של התחדשות עירונית. אני חושב שצריך להגיע לאיזון בין הרצון שלנו שהקרן תמשיך להתקיים, או לפחות יהיה מקור תקציבי ממשלתי לאותם מקומות על השבר הסורי-אפריקאי, אותם ישובים שהזכירה שרון שלא קיבלו עד היום מענה משום ממשלה בנושא של התחדשות עירונית, לבין הרצון שלנו לממש את אותם פיתוחים באזורי ביקוש. אני חושב שצריך להשאיר את הקרן, או לפחות לפתוח קרן חדשה שתתחיל להתמלא בצורה אחרת מעתה ועד עולם. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

חברי הכנסת הביעו דעה דומה מאוד למה שאמר איתן, הם היו בעד שהקרן תמשיך. אנחנו הבנו שהיא לא תמשיך. הקרן לא עשתה כלום במשך שבע שנים, לא הוצא ממנה שקל אחד לאף גורם - לא מרכז ולא פריפריה. הייתה קרן עם סכום כסף שלא נעשה איתו כלום. על כל הצעה שתחרוג מהדיון שהיה נצטרך לקיים דיון. אני מבחינתי מקבל את הדברים שאמרה שרון. האוצר מסכים לגביהם, מציע אותם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

חברת הכנסת רופא אופיר, את מדברת על 25% לאזורים שלא כדאיים כלכלית, או לאזורים בפריפריה? 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לחזק את דבריו של היושב-ראש ושל חברי הכנסת. כל חברי הכנסת בדיון הקודם הביעו מורת רוח וקושי גדול לבטל את הקרן הזאת. בדיון הקודם קיבלנו מנציגי הממשלה נזיפה או ביקורת קשה על כך שהמחוקק בחר לחוקק את החוק הזה בצורה עקומה. אני חושב שההצעה של חברת הכנסת שרון רופא אופיר היא סבירה. בעיני היא לא מספיקה, אבל היא סבירה בהינתן שיש הסכמה מהאוצר. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היית רוצה יותר?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

הייתי רוצה הרבה יותר. הייתי רוצה שהקרן לא תבוטל. אני חושב שיש קושי גדול ציבורית לבטל את הקרן הזאת. במידה ואנחנו מחליטים לבטל אותה, אני חושב שההצעה של חברת הכנסת אופיר היא נכונה וסבירה והייתי מציע לך לקבל אותה. 

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

אני רוצה לצרף את תמיכתי להתנגדות לביטול הקרן. נכון שהיא לא עשתה כלום, אבל אנחנו היינו צריכים בהזדמנות הזאת לבוא ולהגדיר לקרן איך ומה היא צריכה לעשות. אני מצטרף להצעה של חברת הכנסת שרון רופא אופיר, אבל אני חושב שזה צריך להיות מוגדר. אני לא חושב שמקומות שאין בהם יעילות כלכלית זו הגדרה טובה. אני הייתי מגדיר פריפריה, או נגב-גליל.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני הייתי אומר מחוז צפון ודרום. 

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

בסדר, הגיוני בעיני.


 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כשאתה אומר מחוז צפון ודרום, מה קורה עם השפלה?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אין פריפריה במרכז?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

יש להם מענה אחר.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

לא בהכרח יש מענה אחר. אני בטבעי איש פרקטי, לכן אני מעדיף סיכום איתי שיעמדו בו אנשי האוצר. אני מעדיף סיכום איתם מאשר קרן תיאורטית. כשנכנסתי למשרד ושאלתי על הקרן, אמרו לי שלא השתמשו בה. יכולנו להישאר פה עוד הרבה שנים ולא היה קורה עם הקרן כלום. עמדתנו הייתה לבטל את הקרן או להקפיא אותה. לפעמים התיאורטי הוא האויב הכי גדול של הפרקטי.

יש הגדרות שונות להגדרת פריפריה. שכונת קרית משה ברחובות היא אחד המקומות הפריפריאליים הקשים - -  

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני חושבת שאדוני הבין את כוונתי. לא התכוונתי לשכונת נווה שלם וקרית משה. לא יכול להיות שתהיה פה הצעה בלי הצפון, בלי הדרום, בלי הנגב, בלי הגליל. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אני מציע ללכת על 60 מיליון שקל למקומות פריפריאליים, על פי הגדרת הפריפריה במשרד נגב וגליל. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל שיהיה 25%. זה רבע מהקרן. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

25% יהרוג הסכמות עם ערים מסוימות, יפגע באלפי יחידות דיור.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

משרד האוצר, האם נתתם הסכמה על 25% מהסכום?

 << אורח >> צחי דוד: << אורח >>   

אנחנו מכירים את ההצעה הזאת מהח"כים. אין עמדת אוצר, אבל יש עמדת ממשלה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

מה עמדת הממשלה?

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

ראינו בדיון הקודם את ההתנגדות העזה לביטול הקרן. 


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

כל חברי הכנסת היו נגד ביטול הקרן, ללא יוצא מן הכלל.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

היה שיח שבו העלינו את סוגיית ההקפאה, אבל חברי הכנסת הבהירו באופן די נחרץ שהקפאה לא באה בחשבון. הייתה הצעה להפריש x אחוזים או סכום מסוים לטובת הפריפריה. ייקח לנו כמה דקות לדון ולחזור אליכם עם תשובה. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

על האחוז?

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

על האחוז.

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

אחוז ממה?

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

מתוך הסכום הכולל שנמצא בקרן. 

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

כמה זה נותן?

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >>   

החזרנו את הנוסח בעמוד 19 לנוסח הממשלתי כך שמנהל הרשות הוא זה שמכריז על שטח כמתחם של פינוי בינוי, לא השר. 

14.	(א) מנהל הרשות יכריז על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי או 
	לעיבוי בנייה, לפי אחד מהמסלולים שלהלן:

שינוי נוסח עשינו ב-(א1).

	(א1) הכרזה לפי סעיף זה הכוללת את גבולות המתחם המוכרז 
	תפורסם ברשומות והודעה על כך תפורסם באתרי האינטרנט
	של הרשות ושל הרשות המקומית שבתחומה מצוי המתחם 
	המוכרז. 

הממשלה ביקשה להוריד בעמוד 20 את המשפט "בתקופה שעד יום י"ט בטבת", שזאת בעצם הוראת השעה, בעקבות הבקשה של חברי הכנסת לאפשר התחדשות עירונית גם במתחמים קטנים יותר. הסעיף הזה הוא סעיף שמאפשר מימוש חלקי. במקום שהוא יהיה הוראת שעה הוא עכשיו הוראת קבע. 

בסעיפים (ד) ו-(ה) יש שינויים קטנים שקשורים לחזרה לנוסח הממשלתי – מנהל הרשות במקום השר. 

בפסקה (7) נוספו סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). בעקבות הערות חברי הכנסת הממשלה הוסיפה סעיף שמאפשר גם לדייר ציבורי לקבל את אותה הנחה בארנונה. 

	(ב) אחרי ההגדרה "בית משותף מחודש" יבוא:

"דירה ציבורית" ו"חברה לדיור ציבורי" – כהגדרתן בחוק הדיור הציבורי 
(זכויות רכישה), התשנ"ט-1998; "דייר ציבורי" – מי שמתגורר כדין
או על פי חוזה בדירה ציבורית ערב הריסת הבית המשותף";

	(ג) בהגדרת "דירת תמורה", בסופה יבוא – "או דירת מגורים בבית משותף
	מחודש שניתנה לחברה לדיור ציבורי, כבעלת הזכויות בדירת מגורים בבית 
	משותף שנהרס במסגרת מיזם להתחדשות עירונית, בתמורה לדירה ציבורית 
	שבה התגורר דייר ציבורי ערב הריסת הבית המשותף, וכל עוד הדייר הציבורי
	ממשיך להתגורר בדירה כאמור".

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>   

החוק הזה הוא בשורה גדולה להרבה מאוד מתחמים שנתקלו בחסמים, אבל יחד עם זאת צריך לשים לב לעובדה שמי שיש לו, למשל, 10 דירות במתחם יהיה זכאי לפטור מלא על כל הדירות, בעוד מי שיש לו דירה אחת גדולה לא יהיה זכאי לפטור. זה לא נתפס שאדם שיחזיק 2,000 מטר במתחם יהיה זכאי לפטור, יוכל לקבל 150% על 20 הדירות שלו, ובן אדם שיש לו דירה של 150 מטר, למשל, יהיה פטור חלקית. יש פה תקרת שווי שעל פניו נשארה בצד התרה מוחלטת של מספר הדירות למי שהוא מרובה דירות. יש פה חוסר היגיון. צריך לקחת את תקרת השווי ופשוט לאפשר גם למי שיש לו דירה גדולה לקבל שתי יחידות תחתיה, או לבטל את  תקרת השווי. אין שום מקום לתקרת השווי הזאת כשאנחנו מאפשרים מכירה של 20 דירות בפטור ממס. זו הפליה שהדעת לא סובלת גם מבחינה משפטית.  

נקודה נוספת זה הנושא של המשכיות של דירה. מה זה אומר? אם חתמת עם יזם, הדירה נהרסה והיזם פשט רגל, אתה לא זכאי לפטור. עכשיו אתה צריך לשלם את המיסים. זה, אגב, מוסכם על רשות המסים, גם הם סבורים שצריך לעגן את זה. אם קשיש חותם והפרויקט יוצא לפועל עוד חמש או שבע שנים והוא הולך לעולמו, יורשיו שבאים במקומו לא זכאים להטבות.  

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

כנראה נוריד את זה ל-70.

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>   

גם בחוק מיסוי מקרקעין זה 70, אבל עדיין בשביל שלא יהיה תמריץ שלילי לאותו קשיש לחתום צריך לעגן את זה. אנחנו אחרי שני פסקי דין, במיוחד לאור הדברים שנאמרו פה, שעסקו בנושא של דירת מגורים שעולה שאלה לגבי הזהות שלה בתב"ע. אם אדם קונה דירה, מתגורר בה 30 דירה ואז מוכר אותה, בסוף אומרים לו: בתב"ע היא לא מיועדת למגורים. אותו אדם, לפי החוק הנוכחי, זכאי לפטור כיחידה אחרת, אבל הדירה שהוא יקבל, שהיא דירתו היחידה, הוא לא יהיה זכאי לפטור בגינה. דיברו פה על סגירת מרפסות, על בנייה לא חוקית, על בנייה ללא היתר. צריך להבין שבחוק מיסוי מקרקעין יכול מאוד להיות שהחלקים האלה לא פטורים במס. אם הם פטורים, הם לא יהיו פטורים בדירה שתתקבל. זה משהו שחייבים להסדיר, כי הנושא הזה הוא עיוות מאוד משמעותי שקיים פה.  

 << אורח >> תומר מלין: << אורח >>   

עלתה פה הצעה לפני שבועיים על ידי פרופסור חיים זנדברג, שאם בן אדם לא מקבל תמורה לפי מה ששמאי מעריך שהיא תמורה הגיונית, פשוט אפשר לסרב. זה משהו שנותן איזון אל מול הפחתת הכוח של בעלי הדירות. 

 << אורח >> רואי זרנצ'נסקי: << אורח >>   

עם הדירה לאורך כל הדרך אנחנו מסכימים.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה אתם מציעים לתקן?



 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

תשלח לתומר נוסח שמגדיר את מה שאמרת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לאיזו הערה אתם מסכימים?

 << אורח >> רואי זרנצ'נסקי: << אורח >>   

שייחשב לדירת מגורים לאורך כל הפרויקט. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>   

גם הזכות לקבל דירה מהיזם.

 << אורח >> רואי זרנצ'נסקי: << אורח >>   

לתקרת הפטור אנחנו מתנגדים. אנחנו חושבים שתקרת הפטור מאוד רחבה בחוק פינוי בינוי, היא נותנת הרבה יותר מהדירה במצב הנכנס, לא צריך להגדיל את זה. לגבי נכס שהוא לא דירת מגורים בתב"ע ונעשה בו שימוש למגורים, אני מזכיר שחוק פינוי בינוי מטפל גם ביחידה אחרת שהיא לא דירת מגורים.  העמדה שלנו כרגע לעניין דירת מגורים נמצאת בבית משפט עליון. אנחנו חושבים שלהתייחס לנכס כדירת מגורים רק בגלל שגרו בה למרות שמדובר במחסן זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אני מבין שלארז קמיניץ יש בעיה עם הסעיף של מבנים מסוכנים.  

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>   

בנוגע למבנים מסוכנים, הפטור בחוק מיסוי מקרקעין לא מסדיר את זה.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

	אני מבין שעלתה עמדה להוריד את הרוב ל-51%.   

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מטעם המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

לגבי מבנים מסוכנים.

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

הצעתו של חבר הכנסת בגין מדברת אך ורק על מבנים לא ראויים למגורים, על מבנים העומדים להריסה. לגבי ההסתייגות הזאת של חבר הכנסת בגין הערתי את ההערה שלי.  

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

	אנחנו חושבים שהצעה כזאת לגבי בניינים מסוכנים היא הצעה שפוגעת בזכות הקניין באופן בלתי מידתי, לכן אנחנו מתנגדים לה בצורה נחרצת. אני לא מכיר את פרטי ההצעה ולא יכול לומר שהיא לא חוקתית, אבל היא בהחלט נושקת לשם ומגיעה לשם. אם מבנה הוא מסוכן ולא ראוי למגורי אדם, דיני עסקים מסוכנים עוסקים בנושא, וגם יש חוקי עזר וחוקים שתפקידם לטפל במבנים מסוכנים. האמירה שבגלל שבניין מסוכן אנחנו עכשיו נפחית מזכות הקניין ביחסים בין פרטיים היא אמירה לא מקובלת. כאשר המבנה הוא מסוכן מי שצריך לטפל במבנה המסוכן זו הממלכה, זה השלטון, בין אם שלטון מרכזי או שלטון מקומי, כדי למנוע פגיעה בחיי אדם. אי אפשר להטיל את המשימה הזאת של מניעת פגיעה בחיי אדם באופן כל כך ישיר על פרטיים.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ואני אוסיף לכך את הפגם בהליך החקיקה.

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

לא מדובר במבנים מסוכנים, מדובר באותם מבנים ספורים, באותם שבעה מבנים, ונגיד שבשנה הקרובה יהיו עוד שלושה, חלילה וחס. על הקבוצה הזאת מדובר כהוראת שעה, עד שידונו בממשלה בהסדרים יותר נכוחים.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

אם הבנתי את הדיונים עד עכשיו, הדיונים עסקו בשאלה: האם יש הצדקה או אין הצדקה להפחתת הרוב בפגיעה בזכות הקניין, בחלק מזכות הקניין, בחלק מאגד הזכויות שמרכיב את זכות הקניין, לצורך פרויקטים של התחדשות עירונית שיש בהם תועלות מתועלות רבות. כרגע אנחנו עוסקים בגזרה מאוד מסוימת שצצה אגב מקרים שאירעו לאחרונה ומחייבת טיפול נפרד לחלוטין. אי אפשר להגיד שאנחנו עוסקים בקבוצה של שבעה או של שלושה. אנחנו לא יודעם להגדיר את הקבוצה הזאת, אנחנו לא יודעים איך לטפל בה עד שלא נעשה עבודת מטה סדורה, בדיוק כפי שעשינו אגב החוק הזה שגם לגביו היו טענות וטרוניות על העדרה של עבודה מספקת. להפחית עד כדי כך את הרוב הנדרש ולהגיד שזאת התרופה לסיטואציה או לתופעה שאנחנו נתקלנו בה בתקופה האחרונה, בעיני זאת פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין. אנחנו לא יודעים להגדיר את הקבוצה הזאת, ויותר מזה - אם הקבוצה הזאת כל כך מסוכנת, זה לא עניין של יחסים בין פרטיים, זה לא עניין של עסקה כזאת או אחרת במקרקעין. אנחנו לא עוסקים רק בעצם קיומה של העסקה, בעצם ההסכמה לפרויקט, אנחנו עוסקים בפרטים של הפרויקט. מצב שבו אתה נמצא ברוב רגיל או ברוב שיכול להיות רגעי הוא מצב שיכול להיטיב עם מחצית מדיירי הבית המשותף שגרים בצד מזרח, ולא להיטיב או אפילו לפגוע בחצי השני של הבית המשותף שגר בצד מערב. הקביעה מה זה בית מסוכן גם היא צריכה הגדרה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

כשנופל בניין לאנשים או הם מפונים ממנו, אז אין 51%, הם נאלצים בכוח להסכים לבנייה בתנאים הרבה יותר גרועים. הם נמצאים במצב מאוד מאוד בעייתי. לרשות המקומית אין כלים לטפל בהם מלבד פלסטר של ימים ראשונים שבהם היא נותנת להם מענה כלשהו. אני לא יודע איזה סיוע בשכר דירה משרד השיכון נותן, וגם על בסיס איזה חוק הוא נותן אותו. בסוף נוצר מצב שאחרי שהבניין נופל הם מחליטים בתנאים הכי גרועים שהם נמצאים בהם. הם חייבים להסכים לקבלן שעכשיו יכול להגיד להם מה שהוא רוצה.  

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

אני לא מסכים בהכרח שזה המצב הבעייתי ביותר שהם נמצאים בו. במצב שבו הבניין קורס אתה יכול לעשות מכרז בין קבלנים ולמצוא את - - 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אין לו בית. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

תאמין לי שלחלקת האדמה של הבניין שקרס בחולון כבר סופחו אי אלו יזמים של התחדשות עירונית. רק בגלל שרוב מסוים מחובר ליזם אחד, רוב מסוים רגעי, צריך לקבל את הבחירה של אותו יזם? מה, אנחנו משסים את הדיירים אחד בשני על רוב רגעי כזה או אחר? אני בכלל לא יודע להגדיר את הקבוצה הזאת, אני בכלל לא יודע להגדיר על איזה בתים מדובר. מה זה בתים מסוכנים? אם הבית מסוכן והוא מט ליפול מחר בבוקר, תתכבדו ונטפל בזה באמצעות חוק.


 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

מה התרופה? אני מבין מה לא, אבל עוד לא הבנתי מה כן. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

ממשלת ישראל מתכנסת כעת חיה בשאלה איך לפתור את הבעיה של המבנים המסוכנים. יש פה סוגיה נפרדת לחלוטין, שרק חלקה מבוטאת באמצעות פרויקטים להתחדשות עירונית. יש מבנים מסוכנים שאין להם בכלל תוחלת בהתחדשות עירונית, ויש מבנים מסוכנים שמתמוטטים מחר בבוקר שעד שתגיע לרוב של מעל 50% לא יעזור, אתה צריך לטפל בהם באופן מידי. זו סוגיה נפרדת לחלוטין, זו לא הסוגיה שאנחנו עוסקים בה. אתם אומרים: בוא נוריד את הרוב למעל 50% לכל הפרויקטים בהתחדשות עירונית, כי ברוב הפרויקטים של התחדשות עירונית אפשר להגיד באופן סתמי, כללי, כוללני שהבניין מסוכן. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא קשור.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

אחרי שקיבלנו קיתונות של ביקורת על הפגיעה בזכות הקניין בהפחתה של הרוב ל-66%, עכשיו כלאחר יד מבקשים להוריד להם למעל 50%, לרוב זמני. אני חושב שיש פה בעיה חוקתית משמעותית מאוד. צריך לטפל בשאלת המבנים המסוכנים בצורה אחרת לחלוטין. ממשלת ישראל נכנסה לנושא הזה. לקחת עכשיו רק את הסגמנט הזה של רוב דיירים זאת הצעה שעם כל הכבוד לא מטפלת אפילו בקמצוץ של הבעיה. מישהו בכלל חושב שאם יבואו לדיירים ויגידו להם שהמבנה שלכם מסוכן ומט ליפול מחר בבוקר הם יסכימו פחות או יסכימו יותר לפרויקט להתחדשות עירונית? אנחנו בכלל לא טיפלנו בסגמנט הזה של מבנים מסוכנים.  

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

האם מבחינתך האחוז שצריך להגיע במבנים מסוכנים הוא אותו אחוז שמגיעים אליו בכל פרויקט? 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

יכול להיות שהפתרון בכלל לא שם. יכול להיות שבמצב כזה מדינת ישראל צריכה להפעיל כוח שלטוני על-מנת להפקיע את הבניין, לשלם עליו פיצויים. אנחנו רק עכשיו התחלנו להתכנס. יש צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהתכנס כדי לבדוק את הבעיה הספציפית והקונקרטית הזאת.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אתה לא רוצה להחריג את הסוגיה של מבנים מסוכנים מהנושא הכללי של זכות הקניין? 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

לעת הזאת, אדוני, אני חושב שהפתרון שהוצע למבנים מסוכנים, שאני אפילו לא מבין את ההגדרה שלהם, פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אתה מדבר על ההצעה שהועלתה היום, לא על הפתרון המוצע. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>   

ההצעה הזאת הועלתה היום. אנחנו מכירים את ההצעה הזאת, שמענו עליה בתקשורת לפני תקופה קצרה. חשבתי שמנסים להפריח איזה שהוא בלון ניסוי כדי לבדוק מה חושב על זה הציבור, מה חושבים על זה משפטנים, אבל אני רואה עכשיו שההצעה הזאת קורמת עור וגידים בוועדה של אדוני. אני חושב שזה יהיה לא אחראי ופוגע בזכות הקניין באופן בלתי מידתי אם אנחנו ברגע האחרון לפני קבלת החקיקה הזאת נכניס את האירוע הזה לספר החוקים. זה לא יהיה אחראי. אני אומר את זה על רקע האמירה של הוועדה, של היועץ המשפטי שלה, שעבודה של שנתיים שנעשתה במסגרת צוות בין ממשלתי, עם שימוע ציבורי רחב מאוד, היא עבודה שהיא לא אחראית. אני אומר פה שזה כאין וכאפס אל מול ההצעה הזאת שאנחנו שומעים עכשיו.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

תודה רבה ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הבעת דעה נחרצת, טהורה. 

 << אורח >> אביעד פרידמן: << אורח >>   

אני חושב שכל הדברים שאמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאני מזדהה איתם מאוד, פשוט מדברים על מבנים שמוגדרים כמבנים מסוכנים, וכל מה שדיברו חברי הכנסת בוועדה זה על מבנים שנהרסו או מחויבים להריסה ולפינוי על פי צו מהנדס העיר.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

עדיין הוא לא מחריג אותם מהנושא הכללי של זכות הקניין. שאלתי אותו שאלה ספציפית בדיוק על זה.

 << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אתה שאלת על מבנים מסוכנים, ובהצעה של המנכ"ל לא מדובר על מבנים מסוכנים. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

תומר, תסכם במשפט מה אנחנו עושים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו נבקש מהממשלה להעביר את ההתייחסויות האחרונות לגבי הדברים שנאמרו בעניין המיסוי בשעה הקרובה. זו הנקודה שעדיין פתוחה. אנחנו נפרסם את הנוסח להסתייגויות עד השעה 13:00 היום, ואנחנו נבקש הסתייגויות עד מחר ב-13:00. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

מחר יהיה דיון על ההסתייגויות ויהיו הצבעות.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בשעה הקרובה נבקש לדעת מחברי הכנסת את הסכום.

 << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >>   

70 מיליון, ושיבואו לדווח בוועדה.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

סכום של 70 מיליון מהווה 25%.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

בסוגיה הזאת ספציפית 70 מיליון.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

האם רשויות מקומיות באזורי ביקוש, שכלפיהן התחייבו בכל הנוגע לפיתוח והתחדשות עירונית, ייפגעו כתוצאה מההחלטה הזאת? 


 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

זה כבר פותח דיון אחר. אמרנו שאנחנו רוצים חלק מהכסף בעניין הזה.  

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

זה לא מה שצחי אמר. צחי אמר שהן לא ייפגעו. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אם הם אמרו 70 מיליון, אנחנו מקבלים את ה-70 מיליון. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>   

אני מזכיר שצחי אמר פה שלא ייפגעו רשויות מקומיות שהתחייבו בפניהן. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

ימצאו דרך לפצות אותן. זה דיון שאי אפשר לצאת ממנו, איתן.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש כאן בשורה מאוד גדולה, אדוני. אני רוצה להודות למשרד הבינוי והשיכון על זה שהגדרת הפריפריה תהיה על פי ההגדרה של המשרד לפיתוח הנגב, הגליל ופיתוח הכפר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו לא מכירים הגדרה כזאת.


 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>   

נטייב את הנוסח ונציע משהו לוועדה בשעה הקרובה.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מודה למשרד האוצר ולמשרד הבינוי והשיכון. 

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

אנחנו מפרסמים נוסח ב-13:00. לפני זה תסגרי את זה. אני רוצה להודות לכל אלה שהשתתפו בדיון.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני רוצה להודות לחבריי על התמיכה, הבאנו בשורה ענקית.

 << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >>   

תודה רבה לכל אלה שהשתתפו בדיון על התחדשות עירונית. אני נועל את הישיבה.  


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>