פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 46 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 03/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 162 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, ב' בכסלו התשפ"ה (03 בדצמבר 2024), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי–2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר מוזמנים: לירון נתן – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה מיכל לילך מבורך – סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה נעמה קצין מוסקוביץ – מנהלת ביקרות, משרד מבקר המדינה אפרת אדרי שרעבי – ראשת אגף בכירה חוץ ביתי (משפ') ילד/נוער והשמות מיו, משרד הרווחה והביטחון החברתי עדי מקל – מנהלת שירות לילדים ולמשפחות-אומנה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אביגיל סגל – עו"ס ראשית לפי חוק אימוץ ילדים, משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים מויאל – מנהל אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך לידיה רבינוביץ – ממונה ארצית על ייצוג קטינים, הסיוע המשפטי תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, משרד האוצר אבירן שבתאי – סגן מנהל האגף לשילוב חברתי, עיריית לוד בצלאל סוסונוביץ – ראש צוות האגף לשילוב חברתי, עיריית לוד אבי אלבאז – מנכ"ל, הפורום הציבורי כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה דורון אראמי – רו"ח BDO, הפורום הציבורי כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה שפרה שחר – מנכ"לית בית חם לכל חייל איתי לוי – מנהל פנימיית בית טוביה, העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה בישראל אפרת רותם – מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדים הסוציאליים לייזר אליעזר שור – נציג, העמותה לשוויון בהורות אבי מלניק – נציג, העמותה לשוויון בהורות דניאל עמירם – מייסד העמותה, העמותה לשוויון בהורות תהילה טולקוף – מדריכה מובילה, קבוצת גיא - משנים מסלולי חיים אושרית בן הרוש – מנהלת פנימיית רבדים, קבוצת גיא - משנים מסלולי חיים אבישי פריזדה – יו"ר, קבוצת גיא - משנים מסלולי חיים שי גליק – מנכ"ל, בצלמו אלבינה רבינוביץ' – מיילדת בית חולים אנגלי בנצרת יואב אפלבוים – נשיא ארגון FICE Israel יפעת בן שטרית – הוועדה לביקורת המדינה, הכנסת מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי–2023 << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב לכולם. בבקשה, לתפוס את המקומות. היום יום שלישי, ב' בכסלו התשפ"ה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ, דוח שנתי 2023. היום 424 למלחמה: 808 חללי צה"ל; 76 חללי המשטרה ושירות הביטחון הכללי; 909 אזרחים; 101 חטופים בשבי מפלצות חמאס, מקווה שיחזרו במהרה לביתם. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הדוח כולו, אשר נכתב בעקבות בקשה לחוות דעת של הוועדה ממבקר המדינה בנושא אימוץ ילדים על ידי משפחות חד-מיניים, בדק את המדיניות הכללית של הבית הקבוע, השמת ילדים בפנימיות, באומנה ובאימוץ. את הדיון הראשון קיימנו ביוני 2023, והמיקוד היה אכן אימוץ משפחות חד-מיניים על פי דוח. אז זהו דיון מעקב כדי לוודא שמשהו מתקדם. בסיכומו של הדיון הקודם, משרד הרווחה והביטחון החברתי התבקש להקים צוות סיעור מוחות בראשות מנכ"ל המשרד כדי לראות מה עושים על מנת לטפל בבעיות אשר עלו מהדוח, למשל, הוצאת ילדים לפנימיות לעומת משפחות אומנה. האחוז הקטן של ילדים אשר שבים לביתם לאחר שיקום ההורים והילד, ההשתתפות, השתתפות ילדים בסיכון ומשפחתם בתוכנית שיקום, אי יישום מדיניות משרד הרווחה לטיפול בילדים שהוצאו מביתם, ועוד כמה נקודות. אני יודע כי משרד הרווחה שלח לאחרונה, ב-2 בדצמבר, את תשובתו לוועדה. אודה להתייחסותכם בנושאים שהועלו כאן וגם על כל הצעדים שנקטתם מאז הדיון האחרון בנושא, כפי שפורטו במכתב. אין ספק שמדריכי ומדריכות הפנימיות באים לעבודתם עם תחושת שליחות עמוקה. אך, לצערי, גם עם תחושת השליחות לבדה, ללא שכר ראוי, לא ניתן לשרוד לאורך זמן. הובא לידיעתי כי 50% מהמדריכים נושרים בשנתם הראשונה. כולנו מבינים את ההשלכות בכך שילד בפנימייה יכול לראות ארבעה וחמישה מדריכים שונים בשנים בודדות, כמעט בלתי אפשרי ליצור תהליך עמוק ומועיל לטובת החניכים. אני מבקש לפתוח את הדיון במשרד מבקר המדינה, בבקשה. לאחר מכן נעבור לארגונים ולאנשים מן השטח, שייתנו לנו תמונת מצב. בסוף נשמע את משרדי הממשלה. אני מבקש להיות תמציתיים. הדיון הזה הוזז משעה 10:00 לשעה 11:00, מכיוון שהמליאה עבדה עד שעות מאוחרות. בשעה 12:15 אני לא נועל את הדיון, מכיוון שאני צריך להיות בהלוויה. אני לא מתכוון לאחר. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> אוי, ברוך דיין האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז גם מי שמדבר, שתיים עד שלוש דקות, תמציתי לחלוטין. אם אני סופר את האנשים ומכפיל בשלוש דקות, אני על הקשקש. אז בבקשה, לא קורס באוניברסיטה; קצר וקולע. בבקשה, מבקר המדינה. קצר וקולע גם אתם. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני מיכל לילך מבורך. אני סגנית מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה. אני ריכזתי את המטלה בנושא של השמת ילדים בסיכום בפנימיות, באומנה ובאימוץ. בהתאם להנחיות של היו"ר, אני אציג בקצרה את הליקויים המרכזיים שעלו בדוח שאנחנו פרסמנו בפברואר 2023. אז נקודה ראשונה, כמו שהציג היושב-ראש, היא נושא של יישום מדיניות הבית הקבוע. אנחנו מצאנו שמדיניות משרד הרווחה אינה מיושמת, והשירותים האמונים על יישומה אינם עובדים בשיתוף פעולה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> נושא נוסף שבדקנו הוא נושא של התאמת מדיניות הבית הקבוע בקרב אנשי מקצוע. בנושא זה מצאנו שהמדיניות לא הוטמעה. סוג המסגרת שבו יושם ילד המוצא מביתו מושפע פעמים רבות מעמדות אנשי המקצוע המלווים אותו יותר מאשר העמדה המקצועית שגיבש משרד הרווחה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> נושא נוסף שהתייחסנו אליו בדוח הוא נושא של עדיפות להשמה באומנה בגיל צעיר. אנחנו מצאנו שילדים צעירים נפגעים ארבע פעמים. אף שהפנימייה אינה המסגרת המתאימה לילדים צעירים, 30% מהילדים מתחת לגיל שמונה הושמו בפנימייה. כ-41% מהם היו בגיל חמש ומטה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אוי ואבוי. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> כן. נושא נוסף שבדקנו היה הנושא של הגבלת משך השהייה באומנה. מצאנו שרק שליש מהילדים שוהים באומנת חירום עד שלושה חודשים, ושיעור ניכר מהם שוהים במסגרת זו מעל לפרק הזמן המרבי המותר בחוק, שהוא חצי שנה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> שנה גם יש. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> נכון. חלקם, 13%, שוהים בה, כמו שאמרת, שנה ואף יותר. בנושא של השמות באומנה או באומנת חירום ברשויות הערביות והחרדיות, מצאנו שהשיעור הממוצע של השמות באומנה בשנים 2021-2016 ברשויות החרדיות היו 18%, נמוך מזה שבחברה הכללית שהוא 31%. מצאנו עוד שרק רבע מהילדים ברשויות הערביות שוהים באומנת חירום עד שלושה חודשים. מעל למחציתם שוהים במסגרת זו מעל פרק הזמן המרבי המותר בחוק אומנה. נושא נוסף שבדקנו הוא יציבות השמת האומנה במסגרת החוץ-ביתית. מצאנו שיש מעברים בין מסגרות, מה שיוצר אי יציבות של ההשמה ועלול לפגוע בהתפתחות הילד וביכולתו לפתח התקשרות בטוחה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> נושא נוסף שבדקנו הוא הנושא של הטיפול בילד שהוצא מביתו והושם באומנה. מצאנו שהשמת של ילדים בסיכון במשפחת האומנה נועדה לאפשר להם להשתקם מהפגיעות ולסייע להם לפתח חיים נורמטיביים; וכדי לתמוך בכך, מלווה השמה בתוכניות טיפול שנועדו לקדם אותם. ונמצא כי רק 80% מתיקי הילד לא נמצאו תוכניות טיפול מעודכנות. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אפילו יותר. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> זה מה שאנחנו מצאנו. נושא נוסף שבדקנו הוא השפעת ההשמה החוץ-ביתית על מדדי חיים תקינים בבגרות. אנחנו עשינו איזשהו מחקר אורך שבדק את הנושא של הבדלים בין ילדים שהושמו באומנה לבין ילדים שהושמו בפנימיות בבגרותם. נושא נוסף שהתייחסנו אליו הוא הנושא של טיפול בהורים של ילדים שהוצאו מביתם. כאשר מדיניות הבית הקבוע קובעת כי כאשר ילד מוצא מביתו, יש לפעול לשיקום ההורים המולידים, על מנת שהילד יוכל לחזור לביתו. אנחנו מצאנו ש-90% מהאימהות של ילדים שהוצאו מביתם בשנת 2017 לא השתתפו בשום תוכנית במימון משרד הרווחה, לפני הוצאת ילדים מהבית ולאחר ההוצאה. עוד שני נושאים שאני אתייחס אליהם – בנושא של שירותים למשפחות מאמצות לאחר האימוץ, מצאנו שבשנים 2021-2016 משרד הרווחה ניצל בממוצע פחות משני שלישים מהתקציב המיועד למתן שירותי טיפול וליוו למשפחות מאמצות. ונושא של אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים, שלזה התייחסנו בדיון הקודם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. מי ממשרד הרווחה, בבקשה? << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אפשר רק משהו קטן? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. לא, לא. אתה לא תפריע לי. אני ניהלתי איזה שניים וחצי דיונים בימי חיי. יש פה סדר. גברתי, יפעת, אני מבקש שתצאי החוצה, אלא אם כן את יודעת – לא לצאת, אני לא מגרש אותך, חלילה. אני שולח אותך לבדוק פרטים. פורסם היום בישראל היום הזנחה הרפואית ומחסור במזון מהמעון הירושלמי לילדים חרדים שהוצאו מביתם. המעון נקרא "קן דרור", שם המוסד. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אם את יודעת להשיב, אנחנו נשמח. אם לא, תנסי לברר פרטים. זה נראה לי מאוד חמור, מאוד חמור, שאין מי שמפקח. ילדים חסרי ישע. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זו תופעה די רחבה. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> יש עוד מוסד, בית שוסטרמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכירה אותי הרי. אני לא אתן לך לדבר כשתתפרצי. זה נראה חמור מאוד. << דובר >> יפעת בן שטרית: << דובר >> אני אהיה במשרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר? תודה רבה. אני מאוד מודה לך. פורום ציבורי, כפרי הנוער, בבקשה. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. שמי אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי, כפרי הנוער, פנימיות ואומנה, ושותף המטה לקידום מעמד מדריכי הפנימיות בישראל. תודה על הדיון החשוב הזה, שגם, אני חייב להוסיף, רגע לפני אישור תקציב המדינה. אני רוצה רגע להגיד משפט קצר, אבל לא כפאתוס. אנחנו נמצאים באיזושהי נקודת אל-חזור בכל מה שקשור לסיפור שכר המדריכים בפנימיות הרווחה. אנחנו מאוד מאוד מוטרדים, ויודעים גם ככה להסתכל במבט ונכוחה קדימה לשנים הבאות ולהגיד שאם אנחנו לא נטפל בסיפור הזה של מעמד המדריך בפנימיות ובשכר שלו, מאוד יכול להיות שאנחנו נקיים את הדיון הזה עוד שנתיים-שלוש מהיום, כשחלק מהפנימיות שהיום נמצאות איתנו תיסגרנה, והמשמעות היא הרסנית עבור אותם ילדים ללא מענה. מעבר לאחריות האישית, הערכית, החברתית שלנו עבורם, גם המשמעות הכלכלית, חשוב להגיד, תהיה הרסנית, כי עלות של ילד שמוחזק ומטופל ומושקע בפנימייה היא הרבה יותר זולה למדינה שלנו ולחברה שלנו מאשר ההשלכות. אני רוצה ברשותך בשלושה שקפים, כדי לעמוד גם בלוחות זמנים שלך, רגע להגדיר את הבעיה ואת התהליך שעשינו פה במטה המשותף בשנה האחרונה. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> ילד שהוצא מהבית צריך לחיות עם ההורים שלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי, אצלי לא מפריעים. כל אחד יקבל זכות דיבור. אחרת, הפינג-פונג הזה לא נגמר לעולם. ככה לא מנהלים דיון, לא אצלי. בבקשה, אדוני, סליחה. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> תודה. אני רק אגיד שאין ויכוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, את רואה את הפינג-פונג? כך זה מתחיל, שיבוש הדיון. בבקשה, אדוני, להמשיך. לא להתייחס. << דובר_המשך >> אבי אלבאז: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי שמתייחס הוא אני, ואחר כך אתם כשאני מעביר לכם. << דובר_המשך >> אבי אלבאז: << דובר_המשך >> אז קצת לתת נתונים. במדינת ישראל יש כ-6,500 ילדים בטווח הגילים 18-8. 130 פנימיות בפריסה ארצית. יש פה קלסיפיקציה של שלושה סוגי פנימיות: טיפולי, פוסט-אשפוזית וקצה. ויש כ-3,500 מדריכים, אם מסתכלים על כלל התקנים שיש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 3,500 הם תקנים או קיימים בפועל? << דובר_המשך >> אבי אלבאז: << דובר_המשך >> תקנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקנים? << דובר_המשך >> אבי אלבאז: << דובר_המשך >> תקנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אבי אלבאז: << דובר_המשך >> אם אנחנו נעבור לשקף הבא, אפשר לראות, ופה אני מתחבר למה שנאמר, המדריך לא בא להחליף הורי, אבל הוא באמת הדמות המרכזית, העוגן, עבור הילדים הללו, דמות לחיקוי, אוזן קשבת. כשבעצם מצד ימין אפשר לראות באדום מה המשמעות של להיות מדריך: עבודה אינטנסיבית, שעות מרובות, סופי שבוע, חגים, שכר נמוך, היעדר פרופסיה. ונתון מאוד מטריד, גם של דוח מבקר המדינה, 50% נושרים בשנתם הראשונה. אם אפילו נדייק את זה, זה אפילו בחצי השנה הראשונה לתפקידם. בסופו של דבר, זה משליך על מי? על הילד, שהוא המרכז. מצד שמאל, אפשר לראות את השפעת מלחמת "חרבות ברזל". אנחנו לא מנותקים מהמציאות של המלחמה. אחוז גבוה מהמדריכים האלה גויס בשנה האחרונה, בשיא דובר כ-30% מהמערך, מה שבעצם את הותיר את כוח האדם הקיים באתגר עוד יותר לעבוד בעומס עוד יותר גדול, לעבוד עם הילדים, כשלצד זה יש החרפה בפרופיל החניכים. באופן טבעי, כולנו עוברים כאזרחים, גם חשוב להגיד, טלטלה מאוד מאוד קשה בשנה הזאת, לבטח האוכלוסייה שלנו, המצוקות הרגשיות וההתנהגותיות. הן גם מעוגנות בדוחות מקצועיים. ונוסיף לכך את הקושי בקליטת כוח האדם, ובעצם העובדה שיש היום גם חלופות מתגמלות אחרות לאוכלוסיית מדריכים גם במשרד הרווחה, גם חלופות אחרות מחוץ למשרד הרווחה, שבסופו של דבר מקשות מאוד על יכולת גיוס ושימור של מדריכים. אנחנו מבינים שהפתרון הוא פתרון הוליסטי. אין פה תשובות בית ספר. יש פה כמה רכיבים שמדברים על איך מטפלים בסיפור הזה של מדריכים. אבל מבין כולם, הסיפור של תגמול השכר, שהוא בעצם חונה פה, והוא גם רגע לפני אישור תקציב המדינה, חשוב לעדכן אותו, הוא קריטי; כי בהיעדר שכר, תגמול ראוי, שהיום בגדול הם מרוויחים סביב שכר המינימום, בלי התוספת של שעות נוספות וכו', יהיה קשה מאוד לגייס אותם. ובהיעדר היכולת לגייס אותם, אז אין בכלל מה לדבר על אופק ודברים אחרים, שהם בעצם גם נגזרת של השכר. אנחנו נציג פה בהמשך, על ידי דורון שלשמאלי, דוח שנעשה על ידי משרד BDO, שמדבר על פער שנתי של 75 מיליון שקלים. אפשר לראות השקף האחרון, ובזה אני סיימתי, שזה הפער בין מה שבפועל המכרז של המדינה מתקצב את המדריכים לבין מה שבסופו של יום הפנימיות צריכות להוציא מכיסן כדי להשלים את זה. זה פער שבאמת מקשה על המסוגלות של הפנימיות להתמודד מול קשת האתגרים שדיברנו עליהם. ברשותך, גם אבישי שלימיני, כיושב-ראש הפנימיות, יוכל כמובן להעמיק על זה יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה, כי אתם לא יכולים לקחת לי יותר מדי זמן. << אורח >> אבישי פריזדה: << אורח >> אני רוצה להתייחס, דובר הרבה, ואין מחלוקת בעניין הזה בין כל מי שיושב כאן. שמי אבישי פריזדה. אני יושב-ראש העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה, שמאגדת את כלל מפעילי הפנימיות בישראל. אין מחלוקת סביב השולחן שתפיסת הבית הפתוח היא היא הדבר שצריך לכוון אליו. אבל המציאות של היום, אם אנחנו לא נאפשר לאותו ילד מבוגר משמעותי, בטוח ויציב, אנחנו פשוט לא נוכל לעשות לא את זה, ולא את זה, ולא את זה, ולא לממש את כל הדברים החשובים והטובים שכתובים בדוח. שכל אחד מאיתנו ידמיין אם גם בבית הספר של הבן או הבת שלו, 50% מכוח האדם היה מתחלף בשנה הראשונה. כמה דמויות, כמו שאמרת, אדוני, ילד יפגוש במספר שנים בפנימייה? איך זה ייצר את אותו אופק, את אותה יציבות? וכן, נמצאות כאן גם מדריכה בפנימייה גם מנהלת, שאני אשמח שאם גם הן יוכלו לדבר. הן יוכלו לספר לך איך זה נראה שבחלק מהמקרים, מצבים באמת אבסורדיים, מגיעים אנשים נהדרים, כמו שאדוני אמר, עם תחושת שליחות, עם מחויבות, עם אמונה, רוצים לעשות משהו טוב, עובדים לילות כימים, ימים כלילות, לא כאיזה מליצה, אלא הלכה למעשה, אבל הם צריכים גם לשלם שכר דירה, צריכים גם לקנות ארוחת ערב ביום היחיד שהם לא בפנימייה. אנחנו חייבים את העזרה שלכם. אנחנו בדקה ה-90 של הדבר הזה. הפנימיות זועקות. התקשר אליי אתמול מנהל פנימייה מהצפון בוכה. הוא אומר: אני לא יודע איך לסגור את הסידור של החודש הבא. לא בגלל שהוא לא טוב, לא בגלל שהוא לא ראוי, לא בגלל שהוא לא רוצה, אלא בגלל שאנשים צריכים גם במציאות יוקר המחיה ההולכת ומעמירה של ישראל, עוד לפני גזירות ינואר, לכלכל את עצמם. אנחנו חייבים אנשים טובים ויציבים, כדי לייצר ביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אתה רוצה להציג בשלושה משפטים מספרים, בבקשה? << אורח >> דורון אראמי: << אורח >> כן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמי דורון אראמי, רואה חשבון וראש צוות ודירקטור בחברת ייעוץ BDO. התבקשת לבדוק את הפער שקיים בין שכר מדריכי פנימיות הרווחה וסוגיית התקצוב של מדריכי הפנימיות על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אל מול התשלום בפועל. נכנסנו בקוצו של יוד לתלושי השכר של המדריכים בפנימיות. בחרנו מדגם שיהיה הכי מייצג, אתם יכולים לראות, לפי מודלים, סוגי פנימיות, פריסה גיאוגרפית, מגזרים. אספנו את הנתונים. השקענו מאמץ מאוד גדול כבר בבחירת המדגם. אחרי שאספנו את הנתונים, השווינו את כל העלויות לתקציב בפועל. ראינו שיש פער מאוד גדול. ראינו שיש עוד פער. המספרים שאתם רואים עכשיו הם המספרים שהיום מקבלות הפנימיות עבור כל מדריך בחודש. אנחנו ראינו שיש המון מרכיבים שלא נכללים בכלל ברמת הפירוט. כשמתקצבים מדריך, יש פירוט מאוד נרחב. הרכיבים האלה לא נכנסים. אני מדבר על ארוחות, מגורים, רווחה, שעות נוספות, זמן חפיפה, תגמול לשעות מפוצלות, החזרי נסיעה, קרן השתלמות, אנחנו אפילו לא מדברים על זה. אפשר לראות כאן, בשקף, מספרים, ופה אני מסיים. אנחנו מצאנו שהפער מסתכם ב-1,778 ש"ח לחודש למדריך בממוצע. אם אנחנו לוקחים פער בשנה, מדובר ב-21,000 ש"ח למדריך בשנה. זה הפער, כמו שציין אבי לפני מספר דקות, הוא 17%. אנחנו מדברים על כ-30 מדריכים. אנחנו מגיעים לפער של מאות אלפי שקלים בשנה. וברשותכם, המספר שאבי ציין, אנחנו מדברים בסוף על פער של 75 מיליון שקלים. אנחנו לוקחים את 3,500 המדריכים שקיימים היום. זה הפער שקיים, והוא מתגלגל משנה לשנה. חברים, זה לא פער שנסגר. זה פער שמגלגלים אותו. מי שיודע מה זה דוח כספי, יודע שגירעון לא נסגר. גירעון נסחב שנה בשנה. ובסוף מישהו צריך לשלם אותו, או כמו ששמענו, מסגרות מתפרקות. אני סיימתי, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך על הדברים הקצרים והמהותיים. אני מבקש להעביר את הדוח שלך לוועדה. משרד האוצר? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, אני לא נותן לך זכות דיבור. אני רק מעורר אותך. אני אעביר מכתב מטעם הוועדה לביקורת המדינה למנכ"ל משרד הרווחה ולמנכ"ל משרד האוצר ולממונה על השכר במשרד האוצר. 75 מיליון שקלים – הייתי אצלכם; אני מכיר את המשחק – 75 מיליון שקלים זה לא הרבה מאוד כסף. אם הייתי שולט עכשיו בתקציב, גם הייתי יודע מאיפה לקחת אותו – מהשרה סטרוק, שאתם מוסיפים לה עוד 200 מיליון שקל. אבל זה לא את. זה סתם כי מותר לי להגיד. יש מקורות תקציביים. ואני יודע להצביע עליהם. הוועדה לביקורת המדינה מחייבת את מנכ"ל משרד האוצר, יחד עם מנכ"ל משרד הרווחה, הממונה על התקציבים, לקיים דיונים שוטפים. תקשיבו שכר המדריכים, לצערי, אני לא יכול ללחוץ על כפתור ולהעביר כסף לבנק. אני אומר את זה באמת לצערי. אבל 75 מיליון שקל זה לא פער. מדובר בילדים שלנו, ונשירת המדריכים פוגעת בנפשו של הילד. ונשירת המדריכים גורמת לכך שהם יחזרו לבתים הלא בטוחים. בכובע הקודם שלי, שעשיתי אותו מספר שנים, אני מוצא אותם על הברזלים, ואחר כך מאחורי סורג ובריח. ובזה כולנו, הכנסת הזו, אתם, אני, כולנו אשמים ונושאים באחריות. לכן הוועדה מבקשת דיווח על קביעת ישיבה, בבקשה. אני קצת קשוח היום, אני מתנצל. אבל אני בדרך כלל אחרת. אני פשוט לא ישנתי מספיק, ואני קצת בסערה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> החזיקו אתכם עד 01:00. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עד שהגעתי למיטה השעה הייתה כבר 03:00. הוועדה מבקשת דיווח במסרון, במייל פשוט, למתי נקבעה הישיבה; ואחרי שתקבע, מה היא העלתה; ואם יש ישיבות המשך, כי אני מניח שבישיבה הראשונה לא יוציאו, מאוד הייתי רוצה, 75 מיליון. אני מבקש, אם תמצאו לנכון, תזמינו את האנשים הנכונים. אני אצרף את הדוח שלהם, של רואה החשבון – שמך, בבקשה? סליחה? << אורח >> דורון אראמי: << אורח >> דורון אראמי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דורון אראמי, רואה חשבון דורון אראמי. אנחנו נצרף את זה לפנייה של הוועדה לביקורת המדינה. הוועדה מחייבת אתכם – לא מבקשת – מחייבת אתכם לשבת ולבדוק, הנכון הדבר? שנית, מקורות תקציביים. אנחנו לא נעבור לסדר-היום. מדובר בילדים של כולנו. ואנחנו כולנו נושאים באחריות. אני הקדמתי את הסיכום שלי בנושא הזה, כדי לא לשכוח פרטים, כי היום אני לא במיטבי. אני מתנצל. תודה רבה לכם. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> איגוד העובדים הסוציאליים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איגוד העובדים הסוציאליים, בבקשה. בבקשה, גברתי. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> שלום. אני עורכת הדין ועובדת סוציאלית אפרת רותם, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אני רוצה להתחיל בלהודות גם למשרד מבקר המדינה וגם לוועדה, שנדרשו לסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו פעם השנייה. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> זו פעם השנייה, נכון. אני חושבת שביקורת היא גם דבר חשוב וגם יש מה לתקן בהחלט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סוף סוף גמרנו את הבעיות שלכם, בחייך. אני זוכר מתי התחלתי את זה. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> חכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. תשמעי, אני מקווה. מה, יש סיכומים. המדינה לא תעמוד בסיכומים, נטפל במדינה. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> לא. לא יכול להיות. אף פעם לא קרה שמישהו לא עמד בסיכומים. << אורח >> אבישי פריזדה: << אורח >> הוא אמר אם, אם לא תעמוד בסיכומים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. סליחה שהפרעתי. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> לא. הכול בסדר. הכול בסדר. התחלתי להגיד שבהחלט יש מה לתקן. אני חושבת שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של פוסט, זאת אומרת, סופה של מלחמה או אמצע המלחמה, אף אחד לא יודע. אבל אני רגע עושה את המסקנות גם מסוף הקורונה. אנחנו סיימנו את הקורונה עם זה שיותר ילדים היו צריכים השמה חוץ-ביתית, ולא היו מספיק מסגרות. אנחנו נמצאים גם היום עם מצב דומה, אני מקווה, בסופה של מלחמה או באמצעה של מלחמה. זה נכון, אין כרגע מספיק משפחות אומנה. וזה נכון שאין מספיק מענים בקהילה, ואין מספיק תוכניות בקהילה. וזה גם נכון שאין מספיק מסגרות. ובתוך המצב הזה, אני מתחברת ככה למה שנאמר מקודם, גם לא מעט ממפעילי המסגרות מתמודדים עם תת-תקצוב, שבין היתר, זו אחת הסיבות שמביאה גם לתחלופה של מפעילים במסגרות. אני רוצה לבקש מהיושב-ראש בעצם לצאת מהוועדה הזאת עם מענה לשלוש שאלות. אחת, איך אנחנו הולכים להתמודד עם פתיחה של מסגרות חדשות, עם ההתאמה של מסגרות לצרכים המגוונים של ילדים, למשל, ילדים שצריכים מסגרות פוסט אשפוזיות? כי אם ילד מגיע למסגרת שלא מתאימה לו, הוא לא בהכרח יישאר בה לאורך זמן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להגדיר לך משהו. בא לי לבדוק מדוע אין טיפות חלב במגוריה של בתי. היא צריכה לנסוע 18 ק"מ. וזה מרגיז אותי. אבל אני לא יכול לדון בזה. אני דן על פי החוק ודוחות מבקר המדינה. מה שאת מעלה הוא מאוד מאוד מאוד חשוב. אבל הוועדה הנכונה לדון בזה היא ועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אכפת לי לדון בזה. אבל אין לי את הכוח להרים את זה. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> אבל דוח מבקר המדינה דיבר, למשל, על זה שיש מעברים בין מסגרות של ילדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> ואני שואלת את עצמי: אוקיי, יש כל מיני סיבות למעברים. אחת הסיבות לפעמים היא כי לילד לא היה מקום במסגרת שהכי מתאימה לו, ולכן הוא הושם במסגרת שפחות מתאימה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סתם, תשבי במקומי, מה הפתרון? << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> פתרון? יש פתרון. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> הפתרון הוא להבין איך אנחנו כמדינת ישראל – מה הפעולות שממשלת ישראל הולכת לעשות על מנת לפתוח עוד ועוד מסגרות. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> למה עוד מסגרות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. הבנתי. הלוואי שהייתי יכול. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> הדוח אומר - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. עוד פעם אתם פורצים לי את מסגרת הדיון. אני לא אתן לכם. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> או בתקציב הקרוב, מה ההרחבה שנותנים לתוכניות בקהילה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד הרווחה, תרשמו. לי אין תשובות לדברים שלה. יש לי שאלה אלייך מקצועית, בבקשה, איך המלחמה השפיעה? האם מספר הילדים שהובאו במשך השנה האחרונה, בעקבות גיוסו של האב או משבר כלכלי במשפחה, לפנימיות, גדל, מספרם עלה? << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> אז אני לא יודעת להגיד תשובה חד-משמעית. יש אזורים בארץ שאומרים שכן. אבל אני מודה שאני לא יודעת לומר את התשובה באופן חד-משמעי. אני לא רוצה להגיד סתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה מאוד מעניין, כי יכול להיות שזה - - - << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא? לא. משרד הרווחה אומר שלא. אוקיי. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> אז לא. אני בהחלט מבינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, גברתי, משפט אחרון. << אורח >> אפרת רותם: << אורח >> אני כן יכולה להגיד שאנחנו צריכים להיערך לסיומו של המשבר ולמה שצפוי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודה – משרד הרווחה שמע, יעביר את זה לשר הרווחה – אין בכוחה של הוועדה עכשיו לבוא ולהגיד: אוקיי, אנחנו הולכים לבנות ארבע פנימיות נוספות. הלוואי שהייתי יכול לעשות את זה. ואני מבין שיש דרישה. השנה האחרונה העלתה דרישות כל כך רחבות שאני מניח, מקווה, לא רוצה לדבר פוליטיקה, שבממשלה הזו עושים סדר עדיפויות. אין לי תשובה בשבילך. רק להעביר את הנושא הזה לשר הרווחה שיבחן, יבדוק את המספרים, האם מספר הפנימיות עונה על הצרכים וכו' וכו'. << דובר_המשך >> אפרת רותם: << דובר_המשך >> אני חושבת, אדוני, שזו שאלה שטוב להפנות אותה לשר הרווחה. נכון להפנות אותה גם לשר האוצר. יש כאן סוגיות תקציביות, ולא רק סוגיות שנוגעות למשרד הרווחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שר האוצר – לא ארחיב את הדיבור. במשרד האוצר יש אנשים מצוינים, שלא אובן לא נכון. עבדתי איתם. כלכלנים בוגרי אוניברסיטה מצטיינים רק מתקבלים לשם. אותו דבר רואי חשבון. אני חלילה לא מזלזל בהם. הם שומרי סף אמיתיים. הבעיה שלי היא עם הפוליטיקאים, ואני ביניהם. זו הבעיה. יש סדר. לא יעזור אם תצביעי. יש סדר. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> לא. בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד הרווחה, בבקשה. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> שמי אפרת אדרי שרעבי, ואני מנהל אגף החוץ-ביתי במשרד הרווחה של ילד ונוער. אני אפתח בעדכון לגבי הדיווח שאתה הקראת בתחילת הישיבה. מדובר באמת במרכז חירום בירושלים שהתקבלו דיווחים מאוד קשים לגביו מכל מיני גורמים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> להמשיך. הפרעה אחרונה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> בסדר. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> הדיווחים האלה נוגדים לחלוטין את תפיסת העולם של משרד הרווחה ואת הנהלים המחייבים. אנחנו כרגע מקיימים בדיקה מעמיקה, ואנחנו לא נהסס להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו, ככל שממצאי הבדיקה יעלו באמת שאכן הייתה פה רשלנות פושעת מהסוג המדווח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על הבדיקה. בבקשה, להמשיך. << דובר_המשך >> אפרת אדרי שרעבי: << דובר_המשך >> בהתייחס לממצאי ביקורת המדינה, קודם כול, אני חייבת לומר שהנתון של למעלה מ-1,000 ילדים מתחת לגיל 6 שמושמים בפנימיות לא מוכר לי, אין לו שום תימוכין בנתונים שלנו, שיש במערכות שלנו. יכול להיות שמדובר בנתונים שהם לאורך השנים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> התקבלה מכם תשובה על זה. << דובר_המשך >> אפרת אדרי שרעבי: << דובר_המשך >> נכון. אני לא מכירה נתון כזה. אני אומרת לכם, בנתונים שאני אחראית עליהם, במערכות שלנו, אין לי נתון כזה של 1,000 ילדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, אתם רואים? אני עושה את החיבורים, את הגשר, את השולחן העגול. בבקשה, לקבוע ישיבה משותפת. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה מאוד חשוב. << דובר_המשך >> אפרת אדרי שרעבי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד פעם, מדובר בעתיד הילדים של כולנו, כדי שלא נמצא אותם בצד השני של המתרס. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> יש לנו את זה ברמת תעודת זהות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אל תנהלו עכשיו איתי. אני לא מסוגל לטפל. הוועדה מחייבת אתכם לשבת, לטייב את הנתונים. הלוואי שהנתונים נמוכים יותר. אבל תשבו, כדי שנוכל לטפל בבעיה. בבקשה, להמשיך. << דובר_המשך >> אפרת אדרי שרעבי: << דובר_המשך >> אני אגיד שאני אחראית על כ-6,500 ילדים שמושמים בכ-130 פנימיות רווחה. ובמערך הזה יש מדי שנה אישורים חריגים להשמה של כ-100 ילדים מתחת לגיל 6. אני לא מכירה נתון גבוה מזה. אז אני אשמח לשבת אתכם ולהבין מה מקורות המידע שהתבססתם עליהם. מעבר לזה, אנחנו לקחנו את הדוח עוד של 2016 ואחר כך של 2023, וחיבקנו אותו בשתי ידיים, ועשינו כל מיני שיפורים באמת כדי שהילדים שמסיימים שהות בפנימייה יצאו עם מערך כלים ועם מיומנויות להיות אזרחים עצמאים, ולא כאלה שצורכים שירותי רווחה לדורות שני ושלישי. בין היתר, אנחנו נמצאים עכשיו בשלהי הסדרה של מכרז גדול מאוד לכל הפנימיות במדינת ישראל, עם סטנדרטיזציה אחידה של סל השירותים, בהיקף תוספתי של כ-200 מיליון שקל שהוביל לתוספת של תקינה, כמו רכז בוגרים, רכז למידה, באמת כדי לוודא מעקב אחר הילדים מהחטיבה הבוגרת, וגם שנתיים מיום שהם מסיימים, ללוות אותם במיצוי זכויות, להקנות להם מיומנויות של מוביליות, שיאפשרו להם השתלבות מיטיבה בחברה. גם קבוצות הילדים קטנו ביחס למדריכים. דיברו כאן על תפקיד הליבתי המשמעותי של מדריכים. אני לגמרי מסכימה שמדריך זה תפקיד ליבתי וצריך לעשות הכול כדי להביא לשרידה שלהם או להישארות שלהם במערכת. הם הדמויות הכי חשובות בפנימייה, שמהוות מודלינג לילדים, ונמצאות שם איתם 24/7. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שמח על הגישה הזו. תעבירי רק את מה שאמרתי בנוגע לשולחן העגול באמת במלוא המשקל. הוועדה גם תוציא מכתב בנושא. << דובר_המשך >> אפרת אדרי שרעבי: << דובר_המשך >> אגב, אני כבר יכולה לומר שאנחנו כן עושים עבודת מטה כדי לראות מנגנונים שונים לתמרוץ המדריכים. נכון שמקורות התקציבים עדיין לא הוסדרו, אבל אנחנו מבחינתנו כגורמי מקצוע יוצרים איזשהו מתווה לראות איך הכי נכון להתמודד עם האירוע של תמרוץ המדריכים. כן אני יכולה עוד לומר שבשנת 2022 פרסמנו חוברת נהלים שמסדירה באמת את כל ההנחיות של משרד הרווחה לכל הפנימיות. אלה הנחיות מחייבות שאנחנו בוחנים אותן באמצעות הפיקוח המחוזי שיש. לכל שש-שבע פנימיות יש מפקח ייעודי שמגיע אחת לשבועיים-שלושה, נמצא בפנימייה, בקיא, מכיר את כל הילדים, מדבר איתם, נמצא בקשר עם כל אנשי המקצוע. זאת אומרת, בקטע הזה הפיקוח שלנו יותר טוב מהרבה מדינות אחרות בעולם, מכיוון שהוא באמת מאוד אישי. זה גם עוד משהו שעשינו. אני כן יכולה לומר שכל השינויים שהכנסנו הוכנסו מתשפ"ה, זאת אומרת משנת הלימודים הנוכחית. וזה אומר שהאימפקט שלהם יוכל להיראות שנים קדימה בראייה לאחור. אנחנו מאמינים שכל השינויים האלה ביחד יוכלו להכין את ילדי ישראל שנמצאים בפנימיות הרבה יותר טוב לחיים מחוץ לפנימייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש ממשרד מבקר המדינה, בתוכנית העבודה שלכם, לקבוע איזושהי בדיקת מעקב. שוב, מכיוון שמדובר בחסרי ישע, האחריות היא עלינו. אז אתם אפילו תעשו, לא מעמיקה, אלא לאור מה שמצאתם, תעשו בדיקה נוספת במשך השנה הקרובה. אני יודע שאתם עמוסים, אבל אין לנו ברירה. אפילו מקוצרת, כדי שאני אוכל לעשות דיון מעקב; כי עוד פעם, מדובר בילדים שלנו. אני לא יורד מהנושא הזה. בסדר? תודה רבה לכם. אתם רוצים שאני אפנה בכתב? כן? << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> בכתב? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, אליכם, כי כל דבר זה פורמלי במשרד הזה. הוועדה לביקורת המדינה תוציא מכתב למשרד מבקר המדינה שבו דרישה לבצע ביקורת מעקב בנושא, סדר? אז אנחנו נדע באמת אם יש לזה תוצרים. אני מאוד מודה לכם. << דובר_המשך >> אפרת אדרי שרעבי: << דובר_המשך >> אבל שוב חשוב להגיד שהאימפקט על תהליכים חברתיים הוא לא מיידי. זה ברור, נכון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני איתך בעניין הזה. זה תיקון לאורך הדרך. בשביל זה, הם יקבעו איזה משהו לקראת הרבעון הרביעי של סוף השנה הקרובה, בתקווה שיהיה שקט במדינה. משרד האוצר, בבקשה, השחקן המרכזי, כמו תמיד, מה לעשות? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> שלום. בעיניי, משרד הרווחה פה הוא השחקן המרכזי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בסדר. אבל תביאו כסף. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> קודם כול, שמי תאיר, רפרנטית רווחה וביטוח לאומי במשרד האוצר. אני רגע אתן ממש בקצרה נתונים כלליים, רק להבין את סדר הגודל של האירוע המדובר. לפנימיות ילד ונוער בשנה, משרד הרווחה מוציא, כלומר, כל מערכת הרווחה מוציאה לדבר הזה כ-1.2 מיליארד שקל, שזה אומר בערך 15,000 שקל לילד בחודש. במונחים שנתיים, זה קרוב ל-200,000 שקל לילד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרבה כסף בכל קנה מידה, גם בקנה מידה של גידול ילדים בתא המשפחתי. אני יודע מה אני מוציא על הילדים שלי. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> בסדר. אני רק ציינתי עובדות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה בסדר. אתם צריכים עוד רק טיפונת, והכול בסדר. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> שוב, אני לא - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. אני לא בא אלייך בטענות. אני בא לשר האוצר, למנכ"לו ולראש אגף התקציבים. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> שוב, אני אגיד רגע, משרד הרווחה בסופו של דבר, בטח בנקודת זמן שאנחנו נמצאים בה עכשיו, אומנם 2025 יהיה תקציב מאוד מאוד קשוח לכולם, ובין היתר, גם למערכת הרווחה, אבל כמו כל דבר אחר, כשמשרד הרווחה רוצה, הוא יודע לתעדף דברים במסגרת סדרי העדיפויות שלו. באירוע כמו זה, שהוא אירוע שהוא, אפשר לומר, שכרי – זה לא בדיוק שכר, כי השיטה היא אחרת – אבל יש לו גם השלכות רוחב, יש אוכלוסיות נוספות שמקבלות בדרך עקיפה שכר שממומן על ידי משרד הרווחה. וכמובן שכשנותנים לקבוצה אחת, אז כל הקבוצות האחרות גם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר את השלכות הרוחב. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> בסדר. אז אני רק אומרת שכל שיח בנושא הזה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איך השם? אני מתנצל. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> תאיר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תאיר. זו שליחות. עזבי. אני אגיד משהו קשוח. שיפור ושיפוץ ושמירה על אתרים יהודיים ביהודה ושומרון יכול להידחות ל-2030. לא, את לא הכתובת. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> אני לא אתייחס לסדרי העדיפויות של הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, עזבי. אני לא ביקשתי. לא ביקשתי. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> בסדר. חשוב לי להתייחס - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר את הסעיפים התקציביים. אני גם ער למה שעובר בוועדת הכספים עכשיו. הייתי שם שמונה שנים, ואני יודע להסתכל. הטענות הן לא אלייך. הטענות הן לכולנו. מדובר בילדים שלנו. אפשר לעשות סדר עדיפויות. זה מה שאני אומר. והוועדה דורשת סדר עדיפויות. זה מה שאני מבקש. תודה רבה לך. תעבירי את מה שביקשתי. אנחנו גם נוציא מכתב בצורה מסודרת. הוועדה הזו היא הוועדה היחידה שיש לה כוח להוציא צווי הבאה. ואני לא רוצה להגיע לשם. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> קודם כול, אני אשמח. תמיד כשפונים אלינו, אנחנו אף פעם לא מסרבים לשבת. אפשר לשבת עם כל מי שרוצה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא מדבר עלייך. את בסדר. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> שוב, אני לא קראתי עדיין את הדוח לעומק. אבל אני כן אגיד שככל שיש פה עבודת המשך - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> - - שמבקר המדינה צפוי לעשות, אז אין לי כרגע נתונים על המפעילים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את תעבירי רק את נושא נשירת המדריכים, את חוסר הטיפול, את התשלום הכבד של החברה הישראלית. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> אני מבינה. בכל מקרה, אני אנצל את הבמה להתייחס לסוגיה ספציפית. לאחרונה התפרסם דוח מבקר המדינה אומנם בסוגיה אחרת, אבל היא דומה במאפיינים של הפעלה שלה, שהיא מסגרות לאנשים עם מוגבלות. שם מדוח המבקר עלו אחוזי רווחיות מאוד גבוהים של המפעילים, שעולים על 10% כשהרווח הנורמטיבי שהמדינה מקצה למפעילים האלה הוא 4%. אפשר לחשוב מאיפה הפער הזה מגיע. הוא כנראה מגיע על חשבון או המדריכים או הילדים. ואני אגיד שעוד אפשר לעשות עבודה כזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני האחרון שיגיד משהו רע על אנשים עם צרכים מיוחדים. אבל בסדר. אתם תעשו את הבדיקות שלכם. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> אני אומרת שאפשר לעשות עבודה כזאת גם על התחום הזה. << אורח >> אבישי פריזדה: << אורח >> הדוח הזה לא מדבר על הפנימיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. גם אתם דיברתם. נגמר. בסדר. תודה רבה. אני מאוד מעריך את מה שאמרת. משרד החינוך בזום, אמרתם? או משרד המשפטים בזום? תתחילו להעלות אותם. << דובר >> פלורינה הלמן לוין: << דובר >> לא, לא. הוא פה. משרד החינוך פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד החינוך, בבקשה. << אורח >> חיים מויאל: << אורח >> אנחנו פה. שמי חיים מויאל, נציג משרד החינוך. אין לנו הרבה מה להגיד בהקשר של הדוח המדובר. אני יכול רק להעיד מדברים אחרים, שאנחנו עושים שיתופי פעולה עם פנימיות רווחה, והם מתקדמים מאוד מאוד יפה בחלק הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני לא בא אליכם בטענות. משרד המשפטים, סיוע משפטי, מבקשים להתייחס? << אורח >> לידיה רבינוביץ: << אורח >> כן, שלום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, גברתי. << אורח >> לידיה רבינוביץ: << אורח >> תודה רבה. אני מתנצלת שאני בזום בשל מקרה דחוף. שמי לידיה רבינוביץ. אני עורכת דין. אני ממונה ארצית על ייצוג קטינים בסיוע המשפטי, שזה אומר שאנחנו מייצגים כ-15,000 ילדים בכל רגע נתון. מחצית מהם ילדים בסיכון, שנמצאים תחת צו של בית המשפט לנוער, ורבע מהילדים שאנחנו מייצגים נמצאים בהשמה חוץ-ביתית מסוג כלשהו. אנחנו מלווים את הילדים האלה, מייצגים אותם בהליכים המשפטיים השונים לאורך השנים. כך שיש לנו פרספקטיבה ארוכת שנים על השירותים שהם מקבלים או לא מקבלים. לאורך השנים התרענו על הסוגיות שמועלות בדוח מבקר המדינה גם בתיקים פרטניים כשאנחנו מייצגים ילדים, וגם במסמכים שהוגשו לוועדות השונות של הכנסת, פורסמו בתקשורת, הוגשו לוועדות בין-משרדיות. מפאת קוצר הזמן, אני אתייחס, ברשותכם, בעצם לשלושת הדברים שמבחינתנו הם מצב חירום לאומי. הנושא הראשון הוא נושא האומנה. משרד הרווחה, בעקבות פניות שלנו ועוד פניות ודוח מבקר המדינה, הקים ועדה בראשות הגברת אתי קיסוס, ראש מנהל שירותים אישיים במשרד. הגשנו נייר עמדה בעניין של משבר שירותי האומנה בישראל לוועדה הזאת, ונשמענו בפניה, ואנחנו סומכים את ידינו על המלצות הוועדה. והשאלה היא פשוט מתי הן ייושמו. בהקשר הזה, אני רוצה להאיר זרקור על הנושא של שירותי אומנה לילדים בחברה הערבית שפשוט אינם, הולכים ונעלמים במדינת ישראל באופן שמשרד הרווחה כבר פתח פנימייה ייעודית לילדים בגיל הרך בחברה הערבית. זאת אומרת, יש כאן אמירה, גם אם לא אמירה לטווח ארוך, גם אם היא לא חזרה מעמדת הבית הקבוע או מתפיסות מקצועיות ביחס למה הילדים צריכים בגיל הרך, יש כאן אמירה שילדים מהחברה הערבית בגילי ארבע, שלוש, חמש, יכולים להיות בפנימייה. זו עמדה שמבחינתנו היא הרת אסון עבור הילדים שאנחנו מייצגים. זה מבחינתנו מצב חירום. ונחרדתי לשמוע שיש תוכנית להקים מסגרת נוספת מהסוג הזה. הפתרון הוא לא כאן. הפתרון צריך להיות בהקצאת כל המשאבים הנדרשים ברמה של תוכנית חירום לאומית להגדלת מספר משפחות האומנה המיטיבות הזמינות לילדים מהחברה הערבית. סוגיית החירום השנייה היא נושא רשימות ההמתנה לכל המסגרות החוץ-ביתיות. אני מציעה במלוא הכבוד לכבוד יושב-ראש לקבל נתונים עדכניים עם פילוח, כמה ילדים ממתינים היום להשמה בכל מסגרות הרווחה – אומנה, פנימיות – עם פילוח לפי סוגי הפנימיות, לפי חלוקה גיאוגרפית ומגזרית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל שאני מפריע. מי אמור לספק לוועדה, משרד הרווחה, את הנתון הזה? << דובר_המשך >> לידיה רבינוביץ: << דובר_המשך >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז הוועדה מקבלת את ההצעה שלך. בבקשה, לספק לוועדה לביקורת המדינה את הנתון הזה. נראה מה אנחנו עושים איתו. בבקשה, להמשיך. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> לידיה רבינוביץ: << דובר_המשך >> כולל כמובן חלוקה לסוגי הפנימיות ומגזרים, מגדר, חלוקה גיאוגרפית. והנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו, ממש נושא של האומנה הוא משבר לא רק בחברה הערבית, אבל זה באמת הדגל האדום מבחינתנו. הנושא של היעדר ההסדרה משפטית של אומנה לטווח ארוך. למעשה, היום באומנה ההתייחסות מכל הבחינות, הטיפולית והמשפטית והארגונית של כל סוגי משפחות האומנה, היא אחידה. זאת אומרת, בין אם ילד נמצא במשפחה אומנת חצי שנה ובין אם נמצא בה 12 שנים, המצב הוא אותו מצב, לרבות חוסר היציבות שלו וחוסר הקביעות שלו וחוסר הידיעה שלו לגבי מה הולך להיות איתו אחרי גיל 18 ובכל רגע נתון. יש לזה השפעות מרחיקות לכת על רווחתם של הילדים ועל היציבות בהשמה, שקצרה היריעה כרגע מלהיכנס אליהן. אבל זאת נקודה שמבקר המדינה הצביע עליה, והיא הועלתה כנושא לטיפול גם בהמלצות הוועדה של משרד הרווחה. והשאלה היא מה נעשה גם מבחינה ארגונית גם מבחינה תקציבית, מבחינה משפטית, כדי להסדיר את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> לידיה רבינוביץ: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אני מבקש שמשרד הרווחה לדעת – אם אתם לא יודעים, תגידו לי שאתם תבדקו – כמה פנימיות בחברה הערבית, כמה פנימיות קיימות? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אין לי את הנתון הזה בשלוף. אני אשלח את זה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אני מבקש כמה פנימיות בחברה הערבית, כמה ילדים נמצאים בפנימיות האלה. אנחנו נשווה את זה לאחוז שלהם באוכלוסייה. הם 20% או 21% היום באוכלוסייה. נראה אם המדינה מטפלת גם באזרחים הערבים. תראו, אני מחזיק תשע בקשות. אם אני מכפיל תשע בקשות בשלוש דקות, אני מגיע בדיוק לזמן שאמרתי שאנחנו סוגרים את הדיון. אז בבקשה. אני תמיד, כמעט תמיד, נותן לכולם לדבר, אם חלילה קורה משהו. אז אני מבקש מכל אחד להקפיד. אחרת, זה יהיה על חשבון הדובר הבא אחריו. ראשון הדוברים, אבישי, בבקשה. << אורח >> אבישי פריזדה: << אורח >> אני דיברתי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה דיברת. יופי, נהדר. השני זה יואב? << אורח >> יואב אפלבוים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אדוני. תציג רק את עצמך לפרוטוקול. << דובר_המשך >> יואב אפלבוים: << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני כיום משמש כנשיא ארגון FICE ישראל, שהוא סניף של ארגון עולמי, בין-לאומי, שמאגד תחתיו כ-40 ארגונים ממדינות שכולם עוסקים בילדים בסיכון בסידור חוץ-ביתי. אבל מאחוריי יש ניסיון של 52 שנה בעבודה ובניהול של מסגרות חוץ-ביתיות של משרד הרווחה. אני רוצה להעיר שתי הערות לתוכן לפני שאני אתייחס לדברים. אחת, שאלתך, אדוני היושב-ראש, על ההשפעה של המלחמה על המצב החברתי והנפשי במדינת ישראל. אני חושב שמוקדם לשאול את השאלה. אבל אני מניח, מתוך הניסיון - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עשיתי כאן כמה דיונים לגבי מבוגרים. התוצאות הן רעות מאוד. אבל לא אפריע לך, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב אפלבוים: << דובר_המשך >> אבל התוצאות הרעות יופיעו קצת יותר מאוחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יואב אפלבוים: << דובר_המשך >> ונספוג אותן ונצטרך לטפל בהן, ונצטרך להתייחס בנושאים האלו למספר הרבה יותר רחב של ילדים ומבוגרים. הדבר השני שאני רוצה להעיר – במסגרת תפקידי לשעבר כיושב-ראש עמותה לקידום פנימיות הרווחה בישראל, לפני כ-16 שנה בוועדה משותפת שלנו עם משרד הרווחה הגענו לפער של 100 מיליון ש"ח. היום אנחנו עומדים רק על מדריכים על פער של 75 מיליון ש"ח. כולנו צריכים להבין את המשמעות של העניין הזה ולאן הדברים יתגלגלו או לא יתגלגלו. תראו, תפקיד המדריך מחייב אותו לקום בבוקר, להסתכל לעיניים של ילד ולהגיד לו: העתיד שלך זו עבודה שלי. זו לא סיסמה; זה אמיתי, כי המדריך, יחד עם כל צוות המסגרת, עומדים לרשותו של הילד כדי לספק לו סביבה אחרת לגמרי מהסביבה שהוא גדל בה, והגיע אל פנימייה, במקרה שלנו, או אל משפחת האומנה. אי-אפשר לקיים משפט כזה. אי-אפשר לדאוג לעתידו של ילד אם מולו לא עומדים אנשי מקצוע, שבאים לא רק עם הלב והנשמה, אלא באים מתוך מעמד מקצועי, עם פרופסיה, עם תנאי עבודה ועם תנאי שכר וכל מה שסובב אותם, כדי שהוא יהיה באמת מוכשר, כדי לטפל באנשים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> צודק. צודק. צודק גם במאתיים אחוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה, כי יש אחרים. צר לי. << אורח >> יואב אפלבוים: << אורח >> אני אוסיף עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב אפלבוים: << דובר_המשך >> מכיוון שאני מעורה מאוד גם בנעשה בחו"ל, אנחנו מפגרים אחרי הרבה מאוד מדינות בנושא של פרופסיה למדריכים, ראיית המדריך שעומד בחזית ובראש כמישהו מקצועי, מוכשר, לא רק בעל נשמה, אלא גם בעל ניסיון. וההכרה מטעם המדינה, הכרה מטעם המדינה, כולכם מבינים מה זה אומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על דבריך החשובים. אנחנו ניקח חלק מהדברים שלך ונכניס למכתב הפנייה למשרד האוצר בנושא מעמד המדריך. תודה לך. שי, בבקשה, שלוש דקות. << אורח >> שי גליק: << אורח >> שמי שי גליק, מנכ"ל בצלמו. אני רוצה לדבר דווקא על התחקיר הזה וללמוד ממנו משהו חשוב. קראתי את התחקיר הזה וגם פניתי למשרד הרווחה. בתחקיר הזה בעצם עולה שהמדריכים והעובדים בעצם באותה פנימייה פנו למשרד הרווחה, אוקיי? הם מדברים פה שאין להם תנאים טובים ואין להם שכר טוב. ועדיין הם אלה שהתריעו. הם היו יכולים להתעלם, להגיד: טוב, איך אומרים? אנחנו לא מרוויחים את המשכורת; באמת התנאים קשים וזה. אבל הם הגדילו את הראש, לעומת אותו מנהל של פנימייה שמרוויח סכום עתק על כל ילד, באזור 17,000 שקל, בין 15,000 ל-17,000 שקלף, תלוי בכמה קריטריונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את זה הם אמרו בעמותות של ילדים עם צרכים מיוחדים. אז בוא לא נעשה השלכות. זה מה שהיא אמרה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לאנשים עם מוגבלות התייחסתי רק לעניין הרווחיות של המפעילים. המספרים שנקבתי בהם בהתחלה, שזה למעלה 15,000 שקל לילד, זה לעניין פנימיות של ילד ונוער. << אורח >> שי גליק: << אורח >> זה לכל ילד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה על הבהרה. << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> לכל ילד. זאת אומרת, זה סכום מכובד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אוקיי. צריכים לטפל במנהלי העמותות. אני ישבתי בוועדת הכספים, וראיתי שכר של - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 100 מיליון לחודש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. ראיתי שכר ותנאים של מנהלי העמותות, אחלה ג'וב, למרות שהם עבודה טובה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> ולכן הנקודה היא צריך לדאוג לשכר של המדריכים בהחלט במאה אחוז. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, יש לכם מקור תקציבי, גברתי ממשרד האוצר. אחלה מקור תקציבי. << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> כן. אבל הנקודה היא שבסוף אין פיקוח על עמותות. ה"קן דרור" הזה ממשיך להיות כיום עמותה. עכשיו דיברת על זה בוועדה והנציגה אפילו לא ידעה. אני לא מאשים אותה כמובן, אבל מבחינת משרד הרווחה – זה לא המקרה הראשון, אגב, שהתפרסם. הדוח הזה מדבר על הרבה מאוד כשלים של הרבה מאוד. ולכן הנקודה של השכר של מדריכים היא חשובה. אבל הנקודה של הפיקוח על העמותות, הנקודה של המציאות הזאת, שזה לא המקרה הראשון, לצערי, גם לא האחרון, זה תחקיר מזעזע וקורע הלב, על תרופות שהם לא קיבלו ועל תזונה ועל דברים כאלה. וזה לא המקרה היחיד. ולכן התפקיד של הוועדה וגם של משרד מבקר המדינה הוא לבקר את אותן פנימיות. אתמול היה דיון בוועדת העבודה והרווחה והייתה נציגה של משרד מבקר המדינה, ושאלתי אותה: אתם עושים ביקורות פתע? אז הם אמרו: לא, אנחנו מתאמים מראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע, רגע. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> הדוח החדש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. באיזו ועדה היית? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה לא מבקר המדינה. הייתה נציבות פניות, נציבות. << אורח >> שי גליק: << אורח >> סליחה, את צודקת. סליחה, סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מבקר המדינה אינו רשאי להגיע לשום ועדה. זו ועדת הבית שלו. << אורח >> שי גליק: << אורח >> כן, סליחה. טעות שלי. כן, כן. סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה על התיקון. << אורח >> שי גליק: << אורח >> הייתה נציגה של נציבות פניות הציבור, ושאלתי אותה: אתם עושים ביקורות פתע? היא אמרה: לא, אנחנו מתאמים מראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא משרד מבקר המדינה. << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> כן, כן. נציבות פניות הציבור. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אבל זה לא תפקידה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע, אדוני. אתה נותן לי מודיעין גלוי, וזה נהדר בשבילי. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> וזה מפחיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דבר לאט, בבקשה, עוד דקה על חשבוני. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, מדובר בנציבות לפניות ילדים בפנימיות שכפופה למנכ"ל משרד הרווחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. לא מבקר המדינה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, לא. לא מבקר המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, די. המהומה אחרינו. בבקשה, להמשיך. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני אגיד משפט אחד. אתמול היה דיון של נציבות פניות הציבור במשרד הרווחה על התנהלות של הפנימיות. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אוי ואבוי. << אורח >> שי גליק: << אורח >> ושאלתי את אותה גברת נהדרת שבאמת עושה עבודת קודש: האם אתם עושים ביקורי פתע? והיא אמרה: לא, זה לא התפקיד שלנו; אבל אנחנו עושים ביקורים מתואמים. מי שקרא את הכתבה, היה גם מתואר, שכל פעם שהגיעו אותם ביקורים מתואמים, המקום לבש חג. כל שמכיר את הנושא הזה יודע את הנקודה הזאת. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> וכתוב שם על התזונה. אני יכול להראות לך? << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> רגע. אני לא מאשים פה אף אחד, שנייה. כולם קופצים. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> אבל חשוב לי לומר שאנחנו במשרד הרווחה, מערך הפיקוח שלנו עושה המון ביקורי פתע בכל שעות היממה, בבוקר, בלילה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> בשורה התחתונה, הילדים שלנו נפגעים. הילדים שנמצאים בפנימיות נפגעים. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, כולם נבהלים. אני לא בא להאשים. כולם קופצים, כי כולם חושבים שהם נאשמים. אני לא בא להאשים. אני בא להאיר עם אל"ף, לא רק עם עי"ן. גם הדוח הזה מראה יש המון כשלים, ויש המון בעיות עם המנהלים, לא רק עם המדריכים שעושים עבודת קודש. וצריך לשים לב, לבקר הרבה יותר, לסגור את "קן דרור" הזה. לדעתי, תוך שבועיים צריך שיהיה דוח או שהוא נסגר או שהמנהל עף או פתרון שלישי. אבל אם לא תהיה כזו תגובה של משרד הרווחה תוך שבועיים, אתם יודעים מה יקרה? זו תהיה ההוכחה שאפשר לעשות עוד עשרה "קן דרור". << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו עמותה? "קן דרור" זו עמותה? << אורח >> יואב אפלבוים: << אורח >> "קן דרור" מסתמכת על הפיתוח העסקי - - - << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> "קן דרור" זה שם של מסגרת שמופעלת על ידי עמותת בית בלומנטל. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לא, לא, לא. זה דוח של הרווחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא עמותה? << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> "קן דרור" זה שם של מסגרת שמופעלת על ידי עמותת בית בלומנטל. << דובר_המשך >> שי גליק: << דובר_המשך >> אני אומר, צריך לבדוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא אתפלא אם ראש העמותה מרוויח הרבה ונוסע על אוטו שרד. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> זה דוח רך של הרווחה שמציג את כל הכשלים. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני בטוח שהמנהל של אותו "קן דרור" אוכל יותר מהתזונה שהוא נותן לילדים שלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הינה, יש מה לבדוק. הם לקחו את זה לתשומת ליבם. יש לי גם כן איזה מכתב מפחיד מאוד. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה הדוח של המבקרת. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, אני רוצה להגיד מילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם לא תספיקו לדבר. << אורח >> שי גליק: << אורח >> שנייה, חצי מילה. אני אשמח שהוועדה תקבל את תוצאות התחקיר על "קן דרור". << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הם יבדקו והם מחויבים בתשובה לוועדה. דניאל, בבקשה. << אורח >> יואב אפלבוים: << אורח >> - - - או נתונים אחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חבר'ה, אתם לא תספיקו לדבר. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> או עיתונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אצלי יש סדר. אין פינג-פונג. דניאל, בבקשה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. סוף סוף הגיע הזמן שנדבר גם קצת על הילדים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> והגיע הזמן שנבוא ונגיד מה העתיד של הילדים שנמצאים בפנימיות. העתיד זה פי שמונה להיות בכלא או במעצר; וילדות מתחת לגיל 17 להיות בהריון, הסיכוי שלהן הוא פי חמישה. זה העתיד של הילדים שנמצאים בפנימיות. ועכשיו, בואו נדבר קצת על כל מה שהיה גם בעבר, כמה דוחות יצאו. גם ב-2017 יצא דוח של מבקר המדינה שהצביע על כישלון חמור. וגם דוח ועדת יוסי סילמן, מי שהיה מנכ"ל משרד הרווחה, שעשה המחקר מאוד גדול. כמה מתוך הזה יושם? כלום. שינו רק את העניין של ההחלטה לוועדת תכנון והשמה, משהו כזה. זה הדבר היחידי ששינו שם. עכשיו, בואו נדבר רגע על הדוח שיצא אתמול, על הדוח של סימונה שטייניץ. דיברו פה קודם כול על המדריכים. עכשיו, בואו נדבר רגע על איזה מדריכים יש. מדריכים שנותנים תרופות על דעת עצמם לילדים. הם הפכו להיות דוקטורים ואחיות ורופאים. הפכו להיות הכול. על ביגוד שלא מגיע לילדים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> דמי כיס. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> על דמי כיס שהמדריכים לוקחים מהילדים. על עניין של מדריכים שצוחקים על ילדים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> ניכור. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> עניין שיש מדריכים בחינוך המיוחד או כאלה, שיש להם קצת קושי, הם עושים שם אחיזות, אחיזות, אובר-אחיזות, שזה כבר לא גובל באלימות; זה כבר אלימות גרידא. שנייה, אני רק רוצה להקריא לך במדויק את מה שכתוב פה. גם האוכל, דרך אגב. גם העניין של האוכל מוזכר פה. הינה: בנושא תזונה התקבלו 42 פניות שמדברות על 484 ילדים. 64% מהפניות נמצאו מוצדקות. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> במדינת ישראל. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> עכשיו, יש בעיה אחרת. הילדים האלה לא יכולים להתלונן. לא נותנים להם את האופציה להתלונן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי לך, חסרי ישע. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה - - - חסר ישע. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> הילדים האלה לא יכולים להתלונן. ועוד הפעם, הדוח הזה הוא בנוסף למה שהיה גם בשנה שעברה. בדוח הזה של 2024 נמצאו 70% מהתלונות מוצדקות של הילדים, 70%. בדוח שעבר, של 2023, נמצא 79%, 79% מהתלונות שהילדים מדווחים לנציבות הזאת נמצאו מוצדקות. איך יכול להיות? איך יכול להיות? תסבירו לי. למה בכלל מוציאים ילדים מהבית, אם אתם טוענים שיש שם איזושהי בעיה, בבית? לאן אתם מוציאים אותם? לאן? לפנימיות, שגם שם לא טוב? << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> יותר גרוע. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> יותר גרוע אפילו. למה מוציאים אותם מהבית? עכשיו, יותר מזה, כשאתה רואה שיש את הדוח של ועדת סילמן, הוא מדבר על העניין של מה קורה עם הילדים האלה באמת. ילדים שנמצאים מעל ארבע שנים, הסיכוי שלהם להיות בפנימיות, להיות שם שמונה שנים, זה סיכויים של 43%. אתם הפכתם את הבית הפתוח – אין דבר כזה. הבית הפתוח הפך להיות הפנימייה. זה לא יכול להמשיך ככה. צריך לעשות פה משהו אחר. אתם מדברים איתי על להקים עוד פנימיות? על מה להקים עוד פנימיות? << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לסגור אותן. זה כישלון אחד גודל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, בסדר, חברים. אתם לא נותנים לי כאן פתרון. לסגור את הפנימיות זה נהדר. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> להעביר את זה לרווחה. להעביר את זה לרווחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם להחזיר אותם למשפחות או לא, זה לא על שולחני כרגע. עם כל הכבוד, אין לי את האמצעים ואת היכולות לקבל החלטות בעניין הזה. קטונתי. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> להעביר את זה לרווחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבין לאיזה כיוון אתם הולכים. דיברנו במסדרונות. זה לא על שולחני ואין לי את הכלים כדי לקבל החלטות מהסוג הזה. יש לי כלים לבוא ולהכריח לתקן. זהו. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אדוני, 40% מהילדים שנמצאים בפנימיות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אשתדל להגיע אליכן. יש לי רשימות. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> אנחנו הפנימיות. אנחנו מתוך הפנימיות, ועדיין לא נתתם לנו להשמיע את דברינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי, אני עושה כמיטב יכולתי. מה אני יכול לעשות? אני בשעה 12:15 אסגור את הישיבה. אני לא מתכוון לאחר להלוויה. בדרך כלל, אני נותן יותר וזמני הוא חופשי לגמרי. יכולתי לדחות את הדיון הזה למועד בלתי ידוע. זה היה נחמד. משפט לסיום, אדוני. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> 40% מהילדים שנמצאים בפנימיות נמצאים שם על רקע כלכלי גרידא. אין במשפחה שום דבר שצריך להוציא אותם. אין שם שום התעללות. יש שם בעיה כלכלית של המשפחה. הכסף הזה שהולך לפנימיות היה יכול ללכת לאותן משפחות והיינו מצילים הרבה יותר ילדים. אני באמת לא מצליח להבין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אין לי את הכלים לקבל החלטה כזו, אני מודה. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> אני לא מצפה שתקבל החלטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה נכנס לפרוטוקול, ולמשרד הרווח יש את הכלים המקצועיים להחליט אם הוא הולך למשפחת אומנה. הלוואי שהיינו מגלים עוד 20,000 משפחות אומנה במדינת ישראל. זה הרבה יותר טוב. אין. אין. מעטים האנשים שהם באמת בעלי יכולת לתרום ברמה המשפחתית ולקלוט ילד, שניים אל תוך משפחתם הגרעינית. משפט לסיום. << דובר_המשך >> דניאל עמירם: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד דבר אחרון. הגיע הזמן שכנסת ישראל תיכנס לעובי של הקורה של הדבר הזה ותתחיל לחשוב אולי על ועדת חקירה פרלמנטרית על מה שקורה בפנימיות, כי זה פשוט ביזיון, מה שקורה שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. ועדת חקירה. אני לא מצליח להקים חקירה לאסון הגדול הזה. אתה רוצה ועדת החקירה לזה? קטונתי. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> אנחנו נשמח לענות מהאגף של הפנימיות. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> כן, כן. כי אלה הילדים שלנו, זה העתיד של הילדים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה חשוב מאוד, אבל קטונתי. לייזר שור, בבקשה, שלוש דקות, אני מקפיד. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שמי לייזר אליעזר שור. אני מדבר במטעם עמותת הלב בשם של אבות ואימהות. אתם דיברתם פה על מדריכים, על כסף, על הכול. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להציג לך מה קורה באמת בפנימיות. אתה קצין מוערך לשעבר במשטרת ישראל. אתה אדם שראה לא פעם ולא פעמיים והיה חוקר די גדול למדינה. אתה יודע מה זה סקביאס? ילד במשך חצי שנה, תראה את הגוף שלו (מראה תמונה). ילד במשך חצי שנה. אתה ראית בחיים שלך סקביאס. אתה יודע מה זה סקביאס. אתה יודע איזה עינוי זה. במחבלי הנו'חבה טיפלו יותר מהר. ואותה פנימייה משקרת, ויש את כל ההוכחות. לגבי הכדורים שדיבר פה יושב-ראש של העמותה שלנו, הוא צדק. יש פנימיות שמביאות פסיכיאטרים שמנוהלים על ידיהן, שהמדריכים הולכים ומדברים במקום הילדים. ואפילו מופיע בתזכיר של עובדת סוציאלית לחוק נוער, שנותנים כדורים פסיכיאטריים כדי להקל על הצוות, שחור על גבי לבן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באישור רופא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק, באישור פסיכיאטר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן או לא? << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> באישור רופא, אבל לא הילד מדבר אלא אותו מדריך שלא נוח לו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> באישור - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אתה קצין מוערך במדינת ישראל ושמעת פעם חקירה. אני יכול להשמיע לך הודעה שמדריך שלח לאימא כשאין שם שמות. אתה יכול לשמוע איזו מניפולציה שגרמו לאותה ילדה להגיע למפלה שנפשית שגמרה את הילדה הזאת. אז לפני שאתם מדברים פה על כסף – אתם מקבלים 1.2 מיליארד שקל לשנה. מעל 100 מיליון שקל לחודש על הילדים. הפנימיות האלה מתעשרות על חשבון הילדים ועל חשבון המדריכים, אתה צודק. << אורח >> אבי אלבאז: << אורח >> נכון. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> מביאים שינשינים. אתה יודע שילדים בגיל 18 מטפלים בילדים? אתה יודע שבדוח הזה, האחרון, כתוב: ניכור הורי? שמדריכים מדברים על אבות, ואני מכיר על אימהות. וזה לא מגדרי. וטעית, יש הרבה אימהות שרוצות את הילדים שלהן. אנחנו רואים את זה כל יום. הייתי רוצה שכבודו ישמע מה באמת, ב-20 שניות שרק - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אין לי את הכלים להחליט. לא, תקשיב. אין לי את הכלים להחליט אם להחזיר את הילד הביתה או להחזיק אותו. אין לי כלים. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> לא להחזיר את הילד. אני לא מדבר על זה. אני מדבר על פיקוח על פנימיות כי הן מקבלות כסף, והמדריכים שם פוגעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאה אחוז. אני תכף בדברי הסיכום שלי למבקר המדינה, אני אדרוש גם את הבדיקה של הנושא הזה. משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> משפט לסיום. אני אתן לכם לשמוע את ה-20 שניות, שתבינו מה קורה באמת בפנימיות לילדים. בבקשה, מדריך שולח את זה לאותו אבא. (משמיע הקלטה) << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> ודרך אגב, אותו ילד שבוכה ברקע הוא הילד של אותו אבא, הילד שצועק שם לאותה מדריכה: תעזבי אותי, כשהיא פירקה אותו מכות. סליחה שאני מרים את הקול, כי יש כאלה מאות אלפי ילדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגישו תלונה במשטרה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> הגישו תלונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תביא את העדות הזו לפה, כי אני יודע באיזה צד אתה. לוועדה אין את היכולת ואת הכלים להתעסק עם העניין הזה. תתייצב במשטרה, אם נעשתה עבירה פלילית, ותגיש תלונה. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> זו עבירה פלילית? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם מישהו היכה ואם מישהו התעלל בחסר ישע, זו עבירה פלילית. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אז אותו אבא יגיש היום תלונה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקשיב, לייזר, אני רואה אותך מסתובב הרבה במסדרונות הכנסת. אי-אפשר להפיל סתם על הוועדה הזאת, כי אין לה יכולת חקירה, כי אין לה יכולת משפטית, כי אין לה יכולת להזמין לחקירה, אין לה את היכולת הזו. לך למשטרה, תגיש תלונה על אותו מנהל עמותה, שיפתחו בחקירה פלילית. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> היום האבא הזה יעשה את זה ועוד הרבה אימהות יעשו את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר, אין אפשרות אחרת, כי אין לי כלים. מכיוון שבאתי מצד השני של המתרס, משטרת ישראל בנושא של חסרי ישע אינה מקלה ראש. בנושא של נוער היא אינה מקלה ראש. היה למחלק נוער במחוז. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע מה ההוראות שנתתי להם. זה לא חדש לי. הקלטה הזו שאתה מבין לכאן נרשמה בפרוטוקול ואין לי את הכלים לעסוק בה. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> כבודו, אנחנו ממש רוצים להביע את כל התלונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, גברתי, יש לי רשימה. אני יכול. ב-12:15 לא יעזור. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אז בגלל זה, אני אומרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני פעם ראשונה, אני חושב, בשנתיים האלה שאני אומר: יש לי דד-ליין. בחיים לא אמרתי. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אני רק אומרת, אנחנו הפנימייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבעל של מזכירת הכנסת הקודמת הלך לבית עולמו. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא יכול לאחר להלוויה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> ברוך דיין האמת. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אין בעיה. בגלל זה אנחנו קוטעים אותך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברת רבינוביץ', בבקשה. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> שלום רב. קוראים לי אלבינה רבינוביץ'. אני אחות מיילדת בהכשרתי. יש לי תואר שני בסיעוד ותואר שני במשפטים. אני הקשבתי לכולכם בשקט ולקחתי לעצמי כל מיני דברים. אבל דיברתם הרבה על תקציב ועל כוח אדם. אתם תיארתם את עתיד הילדים שלנו. אבל באמת מישהו מכם נתן משקל מי אלה הילדים שלכם, הילדים שלנו? אתם חושבים מי זה הילד הזה שלא רוצה לקום בבוקר בפנימייה, ואיך הוא הגיע לפנימייה בכלל? איך השתלשלו חייו, שהוא מצא את עצמו בסיטואציה הזאת בפנימייה? אני לא חושבת שמי מכם בכל הסיסמאות שנאמרו פה חשב על זה. אבל אני חושבת ותוהה לעצמי איך הרווחה, כשהיא ראתה את אותו ילד בדרך, בהשתלשלות העניינים, בהתגלגלות העניינים, כשהוא גדל, לא ראתה מסגרת יותר נאותה לטיפול באותו ילד במסגרת פנים-ביתית? אולי אמורות להיות מסגרות שאמורות להתאים את עצמן למבנה המשפחה, ולא ישר –הפתרון, פתרון הקסם שאתם מצאתם הוא להקים עוד פנימיות, עוד ועוד פנימיות כדי שעוד ועוד הורים יסבלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי, אני שואל באמת לסיוע. יש לך רשימה של 10,000, 7,000, 5,000 משפחות אומנה שמוכנות לקבל את הילדים? תביאו לי את הרשימה. << דובר_המשך >> אלבינה רבינוביץ': << דובר_המשך >> אני לא מדברת על משפחות אומנה. אני מדברת על משפחות גרעיניות שהביאו בבחירה את הילדים לעולם שרוצות אותם בבית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נו, אני לא מסוגל, וזה לא הדיון שלי, גברתי. << דובר_המשך >> אלבינה רבינוביץ': << דובר_המשך >> זה לא הדיון שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא הדיון שלי. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> לכן אני שואלת: למה הרווחה לא מצאה פתרון שהוא פנים-ביתי? בשביל זה אני צריכה להזרים תקציבים, סליחה, מתלוש שכר שלי כדי שיקימו עוד ועוד פנימיות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש צו בית משפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אפשר להביא את ה-17,000 שקלים למשפחות אומנה - - - << דובר_המשך >> אלבינה רבינוביץ': << דובר_המשך >> אני לא רוצה משפחות אומנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא. זה לא על השולחן שלי ואין לי כלים, גם אין לי דוח של מבקר המדינה. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> דיברת על המלחמה, שלקחה הרבה מאוד חיילים ששירתו בצבא והיו בקבע ותרמו את זמנם במילואים. השאלה שלי היא: המקומות האלה, מקומות שהיו אמורים להיות מאוישים על ידי אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים – חצי שנה עובד סוציאלי היה במילואים, הילד לא קיבל טיפול, הילד הזה, איפה הוא? איזה עוד תקציב צריך לתת לכם אם המקום הזה מאויש על ידי אותו בן אדם והוא לעבודה? איזה עוד תקציב אתם רוצים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מה יותר חשוב? להציל את מדינת ישראל? אני לא מבין. << דובר_המשך >> אלבינה רבינוביץ': << דובר_המשך >> אני לא בוחרת את מי להציל. ברוך השם, לא נתנו לי את הבחירה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מאיפה יביאו חיילים? 12,000 חיילים, 13,000 חיילים פצועים. << דובר_המשך >> אלבינה רבינוביץ': << דובר_המשך >> לא נתנו לי את הבחירה הזאת. אבל עובדות סוציאליות מגיעות בין 08:00 ל-14:00 לעבודה יכולות להרים את עצמן ולהגיע לבקר ילד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עובדות סוציאליות אין. תודה רבה, גברתי. זמנך עבר. אני מאוד מודה לך. לא עזרת לי. אני מודה שלא עזרת לי. לא עזרת לי לדיון, ממש לא. גברת שחר, בבקשה. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> אני גם אקצר, לבקשתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למיקרופון, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> אני מכירה את ילדי הפנימיות בדרך כלל כשהם בשלב המלש"בים. בדרך כלל, המדריכים פונים אלינו, אל העמותה שלי, כדי שנמצא להם משפחה מאמצת בזמן השירות בצה"ל, ואחר כך אני גם מלווה אותם כשהם בשירות. אז קודם כול, לדעתי, הדוח האחרון של מבקר המדינה לא עוסק בזה. אבל שני הדוחות הקודמים כן עוסקים בנתוני הגיוס של בוגרי הפנימיות, שהם גרועים מאוד. אפרופו שאנחנו מדברים עכשיו על זה שכל כך חסרים לנו חיילים. אז רק לסבר את אוזניכם, אתמול הציגו 13,600 בוגרי פנימיות, פחות מ-10% מהם מתגייסים לצה"ל, ביניהם לשירותים מאוד לא משמעותיים, וגם שם הנשר הוא גדול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על מבחן התוצאה גם בנתוני תעודות בגרות, בנתונים אחרים, כמו שהזכירו פה, בנות שנכנסות להריון, נתונים של להגיע לפשע או להיות נתמכים על ידי המדינה אחר כך לבוגרי הפנימיות, הנתונים הם כל כך גרועים שזה בעצם ציון נכשל לכל מערך הפנימיות. ואם אנחנו מדברים על נתוני הגיוס לצה"ל, זה כישלון מהדהד שגם פוגע בנו כחברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לי עוד כמה מקומות עם כישלון מהדהד של גיוס לצה"ל. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> בסדר. אוקיי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> במספרים עצומים. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> אתה יודע שאני מסכימה איתך. אבל יש לך כאן עוד נתון של למעלה מ-13,000, שאם הם היו מקבלים טיפול נאות בפנימיות והיו גדלים להיות אזרחים מועילים, ולא אזרחים שאחר כך בעצם נופלים נטל על המדינה – ואלה הסטטיסטיקות, אני נצמדת לדוח מבקר המדינה; אלה לא דברים שאני קבעתי – אז היו לנו גם עוד 13,000 חיילים שהיו יכולים לשרת, בוודאי חלקם, שירות משמעותי, בוודאי חלקם הגדול גם שירות קרבי. אז אני אומר רק משפט אחד לסיכום. הפנימיות, כפי שהן בישראל, הן כישלון אחד גדול גם בהשוואה – ותאמינו לי שאני הלכתי ובדקתי את זה במקומות אחרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> תקבלו ביקורת. תלמדו לקבל ביקורת. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי, רק שנייה, אני רוצה לשאול. באיזו פנימייה בדקת? אני רוצה שם. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> נווה מיכאל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש שם. אם לא, עזבי את זה. בואי, תמשיכי. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> כן, אמרתי. נווה מיכאל, אבל זה לא רק. נווה מיכאל, לא רק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נווה מיכאל. מה זה נווה מיכאל, גברתי? << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> פנימייה דתית. דווקא פנימייה דתית. אבל לא רק. יש עוד. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> זה מערך של פנימיות, כולל מרכז חירום. << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> יש לך את מסילה. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> יש לי עוד. יש לי, רק שנייה, גם את – איך קוראים לו? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אני לא מבין. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> גם זו פנימייה שמפוקחת, וחבל לי - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מגן עלייך. אני מגן על המדינה במקרה הזה. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> רגע. רגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא יודע מה מעמדך שאת הולכת לבדוק. נו, באמת. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> קודם כול, אתה רוצה שאנחנו נקצר, אני מוכנה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, גברתי, עוד דקה. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> קודם כול, מכיוון שאני חייבת לך תשובה, זה לא לגזול עכשיו מהזמן שאתה אמרת שהוא מאוד קצר, אני מתחייבת לתת לך תשובה מוסמכת באיזה הקשר הייתי בפנימיות, ולא רק בנווה מיכאל, בתוקף תפקידי, אוקיי? והוזמנתי אליהן, דרך אגב. בגלל שאני בסופו של דבר מלווה את בוגרי הפנימיות במהלך שירותם בצה"ל. וגם העמותה שלי נותנת להם משפחה מאמצת במהלך שירותם. אז את זה נשאיר ליום אחר. אני רק אומרת דבר אחד. ישראל מובילה, מובילה לרעה, באחוזים של ילדים שמוצאים מבתיהם. גם לגבי משפחות אומנה, אילו משפחות אומנה – הרי בדוח מבקר המדינה, משפחת אומנה עולה רבע או חמישית ממה שעולה ילד בפנימייה. אז אם הייתם מכפילים, אם המדינה הייתה מכפילה את השכר שמשפחות אומנה מקבלות, היו בוודאי יותר משפחות אומנה והיה יותר טוב. אבל גם נלך כבר להורים האורגינלים, מדינת ישראל, ובכך כשל משרד הרווחה, לא מוצאת שום תוכנית של עזרה להורים להשאיר את הילדים בבית. הרבה מאוד מהילדים יוצאים בגלל בעיות כלכליות. ברגע שאתה נותן את הכסף, רבע מהכסף, רבע מהכסף שמושקע בפנימייה, חזרה לבית, הילד יישאר בבית ויצליח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מכם מייל קצר אם יש תוכניות למשרד הרווחה לגבי משפחות אומנה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> רשום בדוח שאין את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> די, אתה מפריע לי, לייזר. ועוד התייחסות קלה לנושא המאמץ של משרד הרווחה. אל תהרגו את השליח. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> לא הורגים את השליח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אל תהרגו את השליח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עבודת קודש הם עושים. עבודת קודש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. אתה תקשיב לי. אתה תקשיב לי. << אורח >> אבישי פריזדה: << אורח >> אדוני, רק אם אפשר שאחת מנציגי הפנימיות תדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, לא. חברים, אני אוציא החוצה. ואני לא נוהג לעשות את זה. אלה אנשים עם שליחות. << דובר_המשך >> לייזר אליעזר שור: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם נשמה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> חיים ומוות ביד הלשון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא אתן לפגוע בהם. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> יש עובדים סוציאליים צדיקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע. משפט אחרון. יש לי שלוש דקות. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> אני רק אומרת, המדריכים הם דווקא האנשים הצדיקים בפנימיות. בדרך כלל, את האמת מהפנימיות אנחנו יודעים מהם, כי הם האנשים המתחלפים. בדרך כלל, הם באים לתקופה קצרה. הם לא מרגישים מחויבות למערכת, ומהם אנחנו יודעים את כל האמת. האנשים שבתוך הממסד, אפרופו מנהל הפנימייה או כל מיני עובדים סוציאליים, שמיישרים קו עם הקו המאוד מאוד קיצוני של להוציא מה שיותר ילדים עם צו של משטרה, עם צו של בית משפט. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה נכון. נכון. << דובר >> שפרה שחר: << דובר >> דרך אגב, גם השופטים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, את זה אני לא יכול לפתור. את אני יכולה להגיד את זה 20,000 פעם. << דובר_המשך >> שפרה שחר: << דובר_המשך >> אתה צודק. אתה צודק. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> יש הוכחות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. תודה רבה. יש לי עוד שניים ויש לי שתי דקות. אני נורא מצטער. מר מנליק, בבקשה, אדוני. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות, מנליק. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> אני באמת אקצר. דבר ראשון לגבי כל מה שנאמר כאן, בתור מי שבאמת מכיר הרבה הורים והמון תלונות, המון כאן תלוש מהמציאות מהצד של הרווחה. רק לפני שנייה דיברו שילדים מוצאים בצווי בית משפט. להזכיר לך, צווי בית משפט ניתנים על סמך תסקירים של הרווחה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> חנה בן עמי. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> נאמר כבר על ידי השופטת חנה בן עמי, זיכרונה לברכה, ואני יכול להביא לך המון מקרים ועדויות, לא ממני, משופטים; נאמר על מקרה שילדים הוצאו מביתם כי היו חסרים ילדים לאימוץ. פשוט הציגו הורים נורמטיביים, הורים נורמטיביים - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> שחור על גבי לבן. << דובר_המשך >> אבי מלניק: << דובר_המשך >> לא אני אמרתי. << אורח >> אפרת אדרי שרעבי: << אורח >> נו, באמת. נו, באמת. אתה אומר שבית משפט מחליט החלטות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אתם לא תפריעו. רגע, רגע, גברתי, אתם לא תפריעו. אני מגן על זכותו, ואני אגיב לו. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> סליחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לך את מה שאמרתי לו. << דובר_המשך >> אבי מלניק: << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תלך למשטרה. אם הוצא ילד שלא ברשות ובצורה עקומה על ידי מי - - - << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >> המשטרה לא חוקרת, לא חוקרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר את העמותה שלכם, תאמין לי. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לא, לא. הוא קצין, הוא יודע מה שהוא אומר. הוא קצין, הוא יודע מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקשיבו. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני בא אליך עם החוקרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אל תבוא אליך כי אני בלי מדים, לשמחתי או לצערי, אני לא יודע. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לצערנו, לצערנו. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> אני חייב לציין שהיחס להורים שבאים להתלונן על עבירות כביכול של המערכת הוא מבזה, משפיל. פשוט מגרשים אותם משם. אני יכול לספר לך על דברים ששמענו מהורים לילדים. דרך אגב, אם אתה שולח אותנו להתלונן במשטרה, לכל עוס"ית ולכל עובד מדינה, גם להם יש חובת דיווח. איפה הדיווחים שלהם? איפה הדיווחים שלהם? החוק לא חל עליהם? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר את הדיווחים שלהם גם כן. בוא, אל תהרוג את השליחים. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> לא הורגים, לא הורגים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי לכם, תנסו לשפר את האירוע, את הנושא. אל תהרגו את השליחים, כי אם נהרוג את השליחים לא יהיה כלום. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> אין בעיה. אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האבות והאימהות שלקחו מהם את הילדים, אין להם את הכלים המספיקים להמשיך ולגדל אותם. המדינה לא נותנת שם כסף כמו שצריך. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> מי אמר את זה? מי אמר את זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לכם. אני מכיר את הצד הזה, שהוא לא את לייזר ואת שות'. אני מכיר משפחות שהילדים זכו ליחס משפיל - - - ולא הלכו למסגרות. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> ואני מכיר בדיוק את ההפך. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תפסיקו להרוג את השליח, כי הבנות האלה עושות עבודת קודש. << אורח >> אלבינה רבינוביץ': << אורח >> כשילד בסיכון - - - ולפתוח עוד ועוד ועוד פנימיות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. גברתי, החוצה, בבקשה. את מפריעה לי. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> ברשותך, אני רוצה רק עוד משפט אחד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אני מנצל שהפרעתי לך. גברתי, החוצה, בבקשה. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> משהו ששמעתי מהורה שהילד שלו היה במסגרת חוץ-ביתית, הוא הגיע לבקר את הילדה שלו. הילדה בנוכחות עו"סית דיווחה על אלימות כלפי ילדה אחרת. העו"סית שללה את זה בתוקף, טענה שאולי אחזו, משתמשים במונח של "אוחזים" על מנת - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה עשיתם עם זה? << דובר_המשך >> אבי מלניק: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. העו"סית אומרת בנוכחות ההורה שלא יכול להיות, שזה לא היה. וההורה שאל אותה שאלה מאוד פשוטה: את נכחת שם? היא לא נכחה שם בכלל וישר שוללת את האלימות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חצי דקה לסיום. << דובר_המשך >> אבי מלניק: << דובר_המשך >> דרך אגב, לאותו הורה הפסיקו את הביקורים אצל הילדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כבר אין לי את היכולת לבדוק את זה. זה שאתם מתארים לי - - - << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> הדוח שלהם אומר את זה. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> אדוני, אני מדריכה בפנימייה. אני אשמח לדבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דקה, דקה, גברתי. אני רוצה להעיד מעדות אישית שלי, בסדר? כקצין משטרה בכיר. אני מכיר מוסדר בשם נווה חנה בקריית גת. למה אני מכיר אותו? כי הגיסה שלי והגיס שלי, שהיו ללא ילדים, עבדו שם וטיפלו בילדים שם. אני מכיר ילדים שהלכו לצה"ל שעד היום הם בקשר, שהטיפול היה מופתי. אז אל תהרגו את כל המפעל הגדול הזה. והצד הזה הורג את כל המפעל. אני לא אומר שהכול מושלם. אני רק אומר שחובתנו היא לבוא ולנסות לשנס מותניים ולנסות ולשפר. << אורח >> אבי מלניק: << אורח >> ברשותך, אדוני. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> אנחנו הפנימיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. משפט לסיום. << דובר_המשך >> אבי מלניק: << דובר_המשך >> החובה שלנו כהורים, כמדינה, היא דבר ראשון לדאוג שהילדים יגדלו בבית שלהם ולצמצם את - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא נכנס לבית משפט. אתה לא מבין את זה כנראה. אתם לא מבינים שלוועדה הזו אין שום יכולת לבוא ולהשפיע על החלטה של בית המשפט. אין לה יכולת. אין. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> כבודו, יושבים כאן, אנחנו נציגי הפנימיות, אני מבקשת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, גברתי. לא, לא. לא, לא. אני לא אאחר, אתם לא מבינים. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. גברתי. אחרון הדוברים, וזה על הזמן שאני אולי אאחר, פנימיית בית טוביה? << אורח >> איתי לוי: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בבקשה, אדוני. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> שמי איתי לוי מנהל פנימיית בית טוביה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני ממש מתנצל, תנסה לתמצת, כי אני לא רוצה לאחר. << דובר_המשך >> איתי לוי: << דובר_המשך >> כתבתי בנקודות. זה מתומצת ובהיר. אני חושב שחשוב לחזור לדבר על תפקיד המדריך והמהות שלו, כי בסופו של דבר הם אלה שנמצאים שם, הם אלה שנותנים המענה לילדים. ואני יכול להגיד שהם עושים את כל מה שהם יכולים במסגרת מה שאנחנו נותנים להם. להיות מדריך בפנימייה זה להיות מבוגר מיטיב לילדים פגועים שאיבדו אמון בעולם המבוגרים, לאהוב כל ילד, לא משנה מה החבילה שהוא מביא איתו. להתמודד עם התקפי זעם, התקפי החרדה, מצבים רגשיים מורכבים הבאים לידי ביטוי ברגרסיה בכלל תחומי החיים. להיות מדריך זה להוות מצבים שבהם ילדים מרקע מורכב מעמידים אותך למבחן בכל דרך אפשרית – האם גם אתה תיטוש אותם? להיות מדריך זה להתמודד עם הורים שמאיימים על הצוות בעקבות קושי וחוסר שיתוף פעולה עם הפנימיה. זה להתמודד עם סיפורים קורעי לב הבאים לידי ביטוי באלימות, בהתקפי זעם. להיות מדריך בזמן מלחמה זה לאסוף 12 ילדים כשנשמעת האזעקה ולקחת אותם למקלט למרות שהם לא הילדים שלהם. להתמודד עם התקפי חרדה קשים. הילדים האלה גם ככה קשה להם לווסת את עצמם ונמצאים במצבים מורכבים. ולמרות כל הסכנה גם למדריכים, הם רצים למקלט עם עוד 12 ילדים. להיות מדריך בפנימייה זה להיות המגן בחזית של החברה הישראלית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט. אני פשוט מאחר. << דובר_המשך >> איתי לוי: << דובר_המשך >> כי ילדים שייפלטו ממסגרות רווחה, בסופו של דבר, ישענו על מערכות הרווחה כל החיים שלהם. והמדריכים עושים את זה בצורה הכי הטובה שהם יכולים. להיות מדריך זה לקרוא לילד סיפור לפני השינה ולעזור לו ללכת לישון, לא משנה איזה יום עבר עליו. להעיר אותו בבוקר, לתת לו ארוחת בוקר טובה. לשלוח אותו לבית ספר ולקבל אותו מבית הספר אחרי יום קשה ומורכב. להיות מדריך זה לקחת את העבודה הביתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מכירים הכול. משפט לסיום. << דובר_המשך >> איתי לוי: << דובר_המשך >> אני מסיים. לחשוב על כל ילד בכל רגע, זו לא עבודה משרדית. אנחנו חייבים אנשים טובים במקצוע הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם, למרות מה שאמרתי באמצע. הצד הזה של האירוע, חברים, לוועדה, למרות התפקידים הקודמים שלי, אין את הכלים לבוא ולשפוט. לא, אל תענה, כי אני לא אתן לך. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> אז למה נתנו להם רבע שעה על השעון? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, גברתי. גברתי, את דיברת, אם אינני טועה, נכון? << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא? אז תהיה בשקט. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אבל זו הנקודה. אנחנו הפנימיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא נרשמתם, אני מצטער. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> נרשמנו וקיבלנו אישור. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> לי יש עשרה ילדים. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> אבל אף אחד לא שומע את הפנימיות בתוך הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הייתם ברשימה שלי. אני מתנצל. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> היינו. היינו ויש לנו אישור דרך יפעת. זה לא הוגן. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> למה נתנו להם רבע שעה? רבע שעה נתנו להם במקום לפנימיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא יודע. << אורח >> אבישי פריזדה: << אורח >> אדוני - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. אתה דיברת. אתה לא מוסיף מילה. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> הוא הבוס שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני נותן לכם כבוד. יותר מדי זמן נתתי לכם. אל תוסיף מילה, כי אתה לא תגרום לי לאחר, בבקשה ממך. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> אבל, כבודו, לשבת ולשמוע רק את הטענות על הפנימיות ולא את הפנימיות עצמן, חבל. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> אני חייב להגיב, כבודו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, לא, לא. חברים, אני לא רוצה לסגור. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> הוועדה לא מקבלת את האמת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי, מה אני יכול לעשות? יכולתי לבטל את הדיון. לא עשיתי את זה. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> אבל אתה לא שומע את האמת מהשטח. והאמת מהשטח שמוצגת כאן היא נוראית, ואם הייתי ילדה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל, גברתי, תקשיבי מה אני אומר. הצד של המשפחות, אני מבין גם את הצד הזה. למרות שלייזר תפס אותי במסדרונות לא פעם, אמרתי: אני מצטער, אני לא בצד הזה. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי לך? << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זהו. ולכן אני אומר, שמעתי אותם מתוך כבוד. אין לוועדה את הכלים כדי לקבל החלטה האם ההוצאה הייתה נכונה או לא. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> אתה צודק. אבל אנחנו אלה שמחזיקים את הילדים עכשיו, ואנחנו רוצים להציג את מה שקורה עכשיו בפנימיות. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> בקרוב אנחנו נעשה חוק, ואתה תוכל להחליט. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> לא בשביל לסגור או לפתוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חברים, אני נורא מצטער. אני נורא, נורא, נורא מצטער. ניסיתי לשמוע את כולם. אני לא יודע, שתיכן לא נרשמתן איכשהו. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אנחנו נרשמנו. אנחנו נרשמנו. << אורח >> תהילה טולקוף: << אורח >> אתה יודע כמה פעמים הייתי צריכה להיחלם עם אימא שתקבל את הילד שלה בחזרה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אה, הבנתי, חברים. רגע, רגע. הוא רשם רשימה של חמישה איש. הוא דיבר בשמכם. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> לא. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> הוא לא דיבר. הוא לא. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, אני נורא מצטער. אני לא יכול לאחר, אני מודה. << אורח >> איתי לוי: << אורח >> סליחה, אתם קטעתם אותי בסוף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מתנצל על זה ששתיים כאן לא דיברו. אני מבקש סליחה. << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> לא. זה לא על לדבר. זה להביא צד. זה מה שקורה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את רוצה שאני אאחר? << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> לא, אבל אתה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מה את רוצה שאני אעשה? רציתי לבטל את זה. אמרו לי: לא, זה חשוב; אל תבטל. הצד הזה שלא היה אמור להשתתף בדיון, אבל אני נותן לו כבוד והוא השתתף והוא השמיע. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אבל זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תקשיבי, אמרתי שאני לא הורג את השליח. אני חושב שאני מייצג אתכם לא רע. לא רע. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא המשרד. אנחנו החזית, שעומדים מול הנערים. אנחנו אלה שמקימים אותם בבוקר, אנחנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי אותו ושמעתי את העוס"ית. תודה. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אבל זה לא. זה רחוק ממה שקורה בפועל. חבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. חברים, אני נורא מתנצל. אני מבקש את התשובות גם ממשרד העבודה. ממשרד מבקר המדינה אני מבקש גם כן איזושהי בדיקה המשכית בעניין הזה. אני מבקש שתנסו להכניס יחד עם האוצר את הביקורת בנושא הרווחיות. << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> יפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ואולי אפשר לתעל את זה לנושאים יותר חשובים. אני יודע מה יותר חשוב. אני אבקש המלצות גם ממשרד האוצר כי נגעת בזה, וגם את הבדיקה שלכם כדי לראות מה אנחנו יכולים – הילדים האלה יותר חשובים מאשר אנחנו או מאשר עוד 75 מיליון שקלים. אנחנו ננסה לעשות את - - - << אורח >> אושרית בן הרוש: << אורח >> אני מזמינה את כבודו אלינו לפנימייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי. גברתי, די, נו, באמת. אני מאחר להלוויה. אין לכם לב גם עליי? הדיון הזה סגור. אם כך רצית, בבקשה. ניסיתי לעשות מה שיכולתי. << דובר_המשך >> אושרית בן הרוש: << דובר_המשך >> אני מזמינה אותך אלינו לפנימייה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>