פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת החוקה, חוק ומשפט 14/09/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 58 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ח' בתשרי התשפ"ב (14 בספטמבר 2021), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> 1. הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל)(תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת היציאה מישראל)(תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר זאב בנימין בגין גבי לסקי מוזמנים: אילנה גנס – ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות טליה אגמון – עו"ד, משנה ליועמ"ש, משרד הבריאות עמית יוסוב עמיר – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים המקוונים: יאיר מתוק – עו"ד, ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים צביקה חסיד – ס' ר' מנהלת אכיפה ארצית קורונה, המשרד לבטחון פנים כרמית בקלר – רמ"ח פיתוח תשתיות ואינטגרציה, המשרד לבטחון פנים אורי בוצ'ומינסקי – הייעוץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים טל וינר שילה – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות ייעוץ משפטי: גור בליי נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלום מכובדיי, חבר הכנסת בגין, חברת הכנסת לסקי. אנחנו במרתון הדיונים שלנו בענייני קורונה, אני אציין שאנחנו נוסיף עכשיו עוד דיון לסדר היום כי הגיעו התקנות, אנחנו נוסיף עכשיו עוד דיון בשעה ארבע בנוסח התקנות שאושר ממש עכשיו במשאל טלפוני בממשלה, אנחנו נקיים את הדיון על זה עד שתיים וחצי בדיוק כי אז אני צריך להתפנות לדברים אחרים ונחדש אותו בשעה ארבע. זה סדר יומנו בכנסת, לצערי. התקנות הראשונות שנעסוק בהן זה הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"ב-2011. אדוני היועץ המשפטי, מספר מילים בעניין. << דובר >> גור בליי: << דובר >> מיד נקבל כמה מילים מנציגי הממשלה, אבל מדובר כאן ביישום של התיקון שהכנסת אישרה למעשה לפני כשבועיים כבר, או קרוב לשבועיים, שאפשר את ההרחבה של ההסכמון גם על מבודדים שאינם נכנסים, זאת אומרת גם מבודדים שהם מבודדים בארץ ולא כתוצאה מחזרתם מחו"ל. אני מניח שהממשלה תסביר את הרקע לכך, אני רק מציין שמבחינת החוק, מכיוון שאנחנו נמצאים מעבר ל-42 ימים, זה בעצם הכרזות חוזרות של אותה הכרזה, אמנם עכשיו מרחיבים אותה, אבל זה תיקון לאותה הכרזה, אז אנחנו נמצאים במצב שבו לפי החוק צריך את האישור של הוועדה מראש. זאת אומרת אנחנו בסיטואציה שאין כניסה אוטומטית לתוקף ואם הוועדה אינה מאשרת אז ההכרזה פוקעת, כלומר היא פוקעת היום בחצות ההכרזה שהייתה בתוקף עד היום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, ברור. אני מניח שלעניין ההכרזה הזו הנציג הרלוונטי של הממשלה הוא עורך דין עמיר, נכון? << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >> אני מייצג את ההיבטים המשפטיים מבחינת משרד המשפטים, אבל יש איתנו את נציג המשרד לבטחון פנים, עורך דין יאיר מתוק, בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עורך דין מתוק, אתה זה שמסביר. תודה על ההבהרה, עורך דין עמיר. בבקשה. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> אז כמו שגור סיים, בקצרה, בעצם הסיבה שאנחנו היום בדיון בוועדה זה בגלל שהיום הוא היום ה-42 של ההכרזה הראשונה שהתחילה אי שם בתחילת אוגוסט. רק רקע כללי, כרגע ההכרזה היא רק על אנשים שמגיעים ממדינות בסיכון מרבי, כלומר מדינות אדומות. במקביל היינו בשיח עם הוועדה וממש לאחרונה, לפני כשבוע וחצי, עבר תיקון מספר 9 לחוק הסמכויות שבין היתר תיקן את הסימן כדי שיתאפשר גם פיקוח טכנולוגי על כלל חבי הבידוד, וניתוק הזיקה מנושא המלוניות, אפשרות שימוש בווידאו וכדומה. באמת ב-42 הימים האלה המשרד לבט"פ ביחד עם משרד הבריאות והמשטרה בחנו את הנושא, מה שנקרא הפיילוט, איפה יש תקלות, איך אפשר לגרום לזה להיות יותר כלי אפקטיבי. בין היתר, לדוגמה, נושא הכתובות, שלהבנתי עבדו או עדיין עובדים לאפשר נעיצה של הכתובת ושתהיה כתובת מדויקת שאותה יהיה אפשר לנטר בהתאם למיקום שהתקבל בהסכמון. גם האפשרות לקבל הסכמה שלא על ידי טופס של משרד הבריאות, טופס נוסע נכנס, אלא על ידי האס.אמ.אסים. כל הדברים האלה נבחנו בתקופת ה-42 ימים האלה, תקופת הפיילוט, ואנחנו בשלב שרוצים להרחיב וזאת בגלל גם תיקון החוק וגם, כמו שאמרתי, המטרה הראשונית שלנו הייתה בעצם להגיע למכסה, לכמות, אני מזכיר את הדיון שהיה ביום ראשון עם מנכ"ל הבט"פ שתיאר את מדיניות האכיפה. כמו שהוא ציין, עד עכשיו הכנסת הייתה יותר כביקורת, ביקורת של תוך 48 שעות, כיום, בגלל שאנחנו עוברים את המכסה החל מה-15.9 בעצם כל יום דורש אישור של ועדת חוקה, ניתן להאריך את זה ל-28 ימים, וזו גם הבקשה שלנו. אני אגיד שכרגע השינויים המהותיים בנוסח זה להחיל את הפיקוח האלקטרוני על כלל חבי הבידוד, לא מה שהיה עד עכשיו, שזה רק מדינות בסיכון מרבי, למעט אנשים שיש להם בידוד קצר, של 24 שעות, הכוונה היא לאנשים שחוזרים, אם אני זוכר נכון, יתקנו אותי חבריי ממשרד הבריאות, ממדינות צהובות או כתומות, אם הם מחוסנים אז יש להם בידוד מאוד קצר, עד 24 שעות, או עד קבלת תוצאת בדיקה שלילית, שהם אפילו לדעתי לא מדווחים למשרד הבריאות. אז אין היגיון שהאכיפה תהיה כלפיהם כי שם הסיכוי שמישהו יפר אפסי, זה בידוד מאוד מאוד קצר, עד קבלת תוצאת בדיקה או 24 שעות, לכן מיקוד האכיפה הוא על האנשים שהבידוד שלהם ארוך, כלומר למעלה מ-24 השעות האלה. אני אגיד שבמקביל גם משרד הבט"פ והמשטרה מנסים לקדם את נושא הווידאו, הדבר עבר גם בתיקון החוק. כרגע זה עוד לא נכנס, המטרה היא שאולי זה ייכנס בדיון הבא או בזה שלאחריו, אבל אפשר בשלבים גם מתקדמים. אלה הדברים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. האם ישנה התייחסות של משרד הבריאות לסוגיה? << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> יש חוות דעת שהם העבירו לנו שמתייחסת כמובן לנתוני התחלואה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זו הסיבה שאני פונה למשרד הבריאות. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. אכן הוכנה חוות דעת אפידמיולוגית שתומכת בהכרזה שהפעם מתייחסת לחובת בידוד באופן גורף, לא רק חוזרי חו"ל אלא כלל חבי הבידוד במדינת ישראל. אנחנו רואים בתקופה האחרונה, בשבועות האחרונים, עלייה מאוד מאוד חדה בכמות המבודדים במדינת ישראל שהשבוע חצתה רף של 175,000 מבודדים והמספרים האלה ממשיכים, לצערנו, לעלות, בגלל תחלואה גבוהה, פתיחה של מערכת חינוך, אירועים שקשורים לחגים ולכן המגמה הזאת צפויה להמשיך. ללא ספק היכולת הפיזית של אכיפה כפי שהיא הייתה קיימת על ידי משטרת ישראל ביחס לאתגר הצטמצמה משמעותית לכן אין ספק שיש מקום לפיקוח באמצעים טכנולוגיים נוספים על מנת לשפר את ההיענות לבידוד, כך שמבחינתנו חוות הדעת בהחלט תומכת באמירה הזאת. אנחנו רואים הפרות בידוד, לפי נתונים שיש אצלנו, אם זה באמצעות יצירת שרשראות הדבקה בתקופת הבידוד, כפי שעולה בחקירות אפידמיולוגיות, וכפי שגם דיברנו בעבר על היענות לביצוע בדיקות PCR חוזרות לקיצור בידוד, שגם הן השתפרו משמעותית בחודשים האחרונים, אנחנו רואים מגמת עלייה הדרגתית מפחות מ-20% שראינו לפני מספר חודשים וכרגע המספרים האלה קרובים כבר ל-40%, 45% בחודש האחרון, כך שכנראה קיצור הבידוד, אולי ביחד עם שיפור מנגנוני האכיפה, עושה את העבודה בשילוב של כל הכלים האלה ביחד ואנחנו בהחלט רואים עלייה בכמות מבצעי בדיקות PCR לפי נתונים שיש בידינו. אז מבחינתנו הצעד הזה הוא נכון, הוא חשוב מאוד, והוא יאפשר לנו לפקח בצורה יותר טובה על היענות לבידוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. התייחסות של משרד המשפטים. << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >> כן. צריך לומר שיש כאן בהכרזה שבפני הוועדה הרחבה משמעותית מאוד של היקף הפיקוח הטכנולוגי, מחבי בידוד שחזרו ממדינות מסוימות לכלל חייבי הבידוד בישראל, למעט מי שכאמור חובת הבידוד שלו היא קצרה מ-24 שעות. אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא אפשרי, יש לכך הסמכה מפורשת בחוק שהתיקון שלו נעשה כאמור זה עתה וחשוב להזכיר שמדובר בפיקוח טכנולוגי בהסכמה ושהחלופה למי שלא יסכים לפיקוח היא מיקוד התעדוף של האכיפה והפיקוח המשטרתיים, כלומר לא מדובר באיזה שהיא סנקציה שהופכת את ההסכמה הזאת להסכמה חשודה או לא חופשית. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש לי כמה שאלות בהקשר הזה. קודם כל מבחינה עקרונית, גם לאור הדברים האלה וגם לאור ההרחבה המשמעותית פה וגם השינוי במוד הפעולה, שזה מוחל על כלל חבי הבידוד. אז שתי שאלות פרקטיות, האחת, באיזה מידה הולכים להרחיב בפועל. זאת אומרת קיבלתם פה הסכמה, אבל עד עכשיו גם מחו"ל זה היה בבחינת פיילוט, אולי זה יותר לבט"פ, באיזה היקף הולכים באמת לעשות את זה, מה הכוונה לעשות, לכמה אנשים מתכננים לשלוח אס.אמ.אסים וכן הלאה? ושאלה שנייה, אולי ראשונה היא הייתה צריכה להיות, איך אתם הולכים לקבל עכשיו את ההסכמה של האנשים לשימוש בכלי הזה. קודם זה היה מוסדר כחלק מתהליך כניסה ויציאה מישראל, עכשיו כשזה על כלל חבי הבידוד אז בעצם איך אתם הולכים לבקש, לוודא שיש את ההסכמה בהקשר הזה ובאמת באיזה היקף הולכים להפעיל את זה בפועל? << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >> אז אני מציע שיאיר יתייחס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עורך דין מתוק, בבקשה, התייחסות שלך. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> לגבי נושא ההסדרה, כמו שציינתי, המטרה היא להתנתק מנושא הטופס של משרד הבריאות ולקבל את ההסכמה באמצעות האס.אמ.אס. יישלח אס.אמ.אס ושם יהיו פחות או יותר ההיבטים שצריך להסביר לאותו בן אדם כדי שהוא יסכים אליהם ואז הוא לוחץ ומאשר את זה ובהתאם נשלח אליו המסרון המוכר מה שנקרא. יש פה גם את גורמי הטו"פ במשטרה שאחראים על הפן הטכנולוגי שיוכלו גם לפרט יותר. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יאיר, רק להבין, באיזה שלב נשלח האס.אמ.אס? זה ביום שאתה נכנס לבידוד, כשבודקים באופן אקטואלי האם אתה מקיים את הבידוד? בשני המקרים? זאת אומרת איך זה ייעשה, מתי יהיה השלב שבו מסבירים ואומרים האם אני מסכים, האם זה ייעשה מראש? איך אתם רואים את זה קורה? << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> כיום איך זה עובד? בעצם למשרד הבריאות יש את כמות האנשים שהוא יודע שהם נמצאים בבידוד והוא מדווח לממשלת ישראל בהתאם לנתונים האלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, ההסכמה, באיזה שלב מקבלים את ההסכמה? מתי אתה פונה לחב בידוד ומבקש ממנו את הסכמתו לשימוש בכלי ביחס אליו? << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> לדעתי זה ממש ביום הראשון. אם אני לא טועה, יתקנו אותי חבריי ממשרד הבריאות, כל ארבע שעות בערך הם מעדכנים במשרד הבריאות את כמות חבי הבידוד ומדווחים למשטרת ישראל. משהו כזה, זה פרק הזמן הזה, ובהתאם נשלח האס.אמ.אס. יש פה גם את כרמית מהטו"פ שיכולה לפרט יותר. היא כבר תתייחס, אבל לגבי השאלה הראשונה שמתייחסת לכמות, כמו שציינת, הכוונה היא לכלל חבי הבידוד, חוץ מהאנשים שהם פחות מ-24 שעות, שכפי שציינתי לדעתי הם אפילו לא מדווחים למשרד הבריאות, אלא רק לאחר מכן כשהם הופכים לבידודים של מעל 24 שעות. אז גם יש איזה שהוא פן לוגיסטי, אבל יש גם פן הגיוני עקרוני למה עליהם לא להחיל את ההכרזה, שכן סביר להניח שבן אדם שיש לו פרק זמן מאוד קצר לבידוד עד קבלת תוצאת בדיקה, או לכל היותר 24 שעות, לפי המוקדם ביניהם, כנראה הוא לא יפר את הבידוד. כמו שציין המנכ"ל ביום ראשון, כמות השוטרים שיכולה לדפוק בדלת ולוודא היא כמות מוגבלת, היא נניח 10,000 ביום, והכלי הזה, מה שהוא מאפשר לנו זה לדעת למקד את האכיפה. אנשים שלא מדווחים, סביר להניח שהם כנראה מפרים ובמקום שכיום השוטרים יגיעו לכלל חבי הבידוד - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עורך דין מתוק, זה ברור לנו. << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, רק להבין את הפורמט כי זה שינוי מאוד דרמטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אבקש מצביקה חסיד. סגן ראש מנהלת האכיפה הארצית של הקורונה נמצא איתנו, צביקה חסיד, אם אפשר לקבל את ההתייחסות שלו למוד ההפעלה של ההסכמון עם הרחבת השימוש ביחס לכלל אוכלוסיית המבודדים. << אורח >> צביקה חסיד: << אורח >> צהריים טובים לכולם. אני אעביר לכרמית מהטו"פ, היא למעשה הדמות הרלוונטית מבחינה טכנולוגית במשטרה שהיא מתפעלת את הנושא הזה. << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >> לגבי נושא ההסכמה ששאלת, אז עבור אותה אוכלוסייה שיש לנו לגביה טלפונים חכמים שלגביה מופעל ההסכמון, אז ביום הבידוד השני שלהם אנחנו שולחים להם הודעה שאומרת שתגובה להודעה הזאת מהווה הסכמה, וגם שולחת לנו את מקום הבידוד שמולו תתבצע האכיפה הטכנולוגית בימים הבאים. זה לגבי אותם אלה שיש להם טלפון שמאפשר תגובה כזאת. ולגבי אותם אלה שיש להם טלפונים שאינם מאפשרים אס.אמ.אסים אז ההסכמה מתבצעת בכל יום מחדש, כלומר הם מקבלים שיחת טלפון שבמסגרתו ההודעה שהם מקבלים אומרת שתגובה לאותה שיחת טלפון מהווה גם הסכמה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז רק להבין, שוב, זאת אומרת כאשר מדובר במי שיש לו טלפון חכם אז מבנה הפעולה יהיה דומה בעיקרון לאיך שהוא היה קודם עם חו"ל, כי בשלב הראשון ביום השני את פונה אליו באס.אמ.אס שבו הוא צריך לאשר שהוא מסכים ולתת את הכתובת שלו, אבל את עוד לא מאכנת אותו. אחר כך, אם הוא נתן הסכמה אז - - - << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >> אני מאכנת אותו, אבל לא לטובת בדיקה, אלא לטובת שמירת המיקום שמולו ייבדק בימים הבאים מיקומו של הבן אדם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כלומר אם הוא נותן הסכמה באותו יום זה בעצם ההתחייבות העקרונית ועל בסיס ההסכמה הזאת כל פעם ישלחו לו אס.אמ.אסים שאז הוא יצטרך כל פעם, בזה שהוא משיב לאותו אס.אמ.אס הוא בעצם שוב נותן הסכמה. << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל תהיה גם את ההסכמה הראשונית, שהיא רק בשביל לאכן את כתובת הבידוד עצמה, וזה עצמו שלב אחד, ואחר כך כל פעם יישלחו אס.אמ.אסים, נגיד יומיים או משהו כזה, בשביל לבדוק אקטואלית איפה הוא נמצא. << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >> על פי ההנחיה שאנחנו קיבלנו עד כה אז האס.אמ.אסים היומיים יישלחו רק למי שלאס.אמ.אס הראשון ענה שהוא מסכים. מי שלא הסכים באס.אמ.אס הראשון אז בימים הבאים הוא לא יקבל את האס.אמ.אסים הנוספים והוא אוטומטית ייכנס לתעדוף האכיפה. << אורח >> צביקה חסיד: << אורח >> האס.אמ.אס הראשון הוא לטובת ההסכמה. << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ולמה אתם לא עושים דבר דומה למי שאין טלפון חכם? שעושים שיחה ראשונית לצורך הסכמה ואחר כך שיחות לצורך איכון? למה בעצם לא לשמור על אותו מודל? << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כן, מה הנוסח של טקסט ההסכמה << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זה לא לעניין ההכרזה, אפשר להעלות בקשה שהם ישלחו לנו דוגמה. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הדברים האלה, זה שזה נעשה עכשיו זה גם קשור. קודם כל עקרונית אני מתנגדת לזה, אוקיי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אני חושבת שזה כלי שיתגלגל וזה פתח לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים שמשקיעים בהם מאמצים וכספים כדי לעקוב אחרי אזרחים בהסכמה. עכשיו, למה אני מודאגת? כי אם אני לא יודעת גם איך יסבירו לאנשים שיש להם ברירה, שהם יכולים לא לעשות את זה, שכל מיני דברים כאלה, אז אני אפילו מוציאה מהקונטקסט את השאלה של ההסכמה. לכן חשוב לפני שמאשרים את התקנות לראות מה זה ההסכמה הזאת. בשיחת טלפון לפחות אנשים יכולים לשאול שאלות, בטקסט של מילה וחצי, הנה, שלום, ההסכמון, תגיד 'כן' אם אתה רוצה שנשלח לך הסדר במקום שמשטרה תגיע אליך. זה לא הסכמה אמיתית, זה לא נוסח של הסכמה. << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >> נציג המשטרה, אורי, מבקש שיפתחו לו את המיוט והוא יוכל להתייחס לעניין נוסח ההסכמה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אז באמת יש שני דברים. האחד זה באמת האם גם לגבי מי שאין לו טלפון חכם אי אפשר ללכת על אותו פורמט של שיחה ראשונית שתתקבל הסכמה ואחר כך זה ייעשה? זאת אומרת כמו שעושים למי שיש טלפון חכם. והשאלה השנייה זה לגבי הנוסח של ההסכמה. << אורח >> אורי בוצ'ומינסקי: << אורח >> אני אשמח להתייחס, גורי, אם אפשר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בבקשה. << אורח >> אורי בוצ'ומינסקי: << אורח >> אני אחלק בהתאם לשתי הטכנולוגיות. לגבי הטכנולוגיה של הטלפונים החכמים, ההודעה הראשונה שנשלחת היא הודעה יותר רחבה, היא הודעה שגם מבהירה לאדם שבעצם הלחיצה על הקישור הוא כמובן משתף את המיקום וגם מסכים לפיקוח הטכנולוגי. עוד לפני שהקישור הזה מופיע לו הוא מקבל קישור לתנאי השימוש באתר המשטרה, תנאי השימוש שאתם מכירים כי שלחנו אליכם אותם, הם כמובן יתעדכנו בהתאם להכרזה המתוקנת, כך שאותו אדם שמקבל את ההודעה הראשונה, לפני שהוא נותן את הסכמתו ייכנס לתנאי השימוש במערכת ההסכמון, יקרא אותם, גם שם מובהר לו מה קורה אם הוא מסרב, כלומר עצם העובדה שיתבצע כלפיו פיקוח מוגבר במקום הבידוד. זה לגבי הטלפונים החכמים. אני מזכיר שהעברנו לכם את ההנחיה הקודמת ששם הופיעו ההודעות שאנחנו שולחים. כמובן שאם התיקון הזה יאושר והוועדה תבקש אנחנו נביא לכם את ההנחיה המעודכנת וגם את ההודעות. אין עם זה כמובן שום בעיה. ההודעה השנייה שאנחנו שולחים היא קצת יותר קצרה כי אין שום צורך להפנות אותו שוב לתנאי השימוש. לגבי הטלפונים הלא חכמים, הם מקבלים שיחה שהיא יותר ארוכה מהשיחה שיש היום משום שהיא צריכה להכיל גם את תנאי השימוש. ברגע שזה כבר לא בטופס הדיווח של משרד הבריאות אני לא יכול להפנות אותו לתנאי השימוש באתר המשטרה ולכן אני מקריא לו את תנאי השימוש בשלוש שפות, הוא יוכל לבחור בעברית, אנגלית וערבית, וכך גם יהיה בפניו המידע, ואז שוב יתחיל התהליך הרגיל של קבלת הסכמה באמצעות קוד אישי וההתקשרות מהטלפון הנייח במקום הבידוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכיוון שזה היום האחרון של ההכרזה אני אביא את האישור של התקנות להצבעה. אנחנו נבקש עד יום ראשון הקרוב לקבל את כל הנוסחים, צילומי המסך של ההודעות, הנוסחים, ההנחיה לגבי הטלפונים הלא חכמים, מה כוללת השיחה, הטקסט של השיחה. זה דבר אחד. דבר שני, אני מבקש לקבל ממנהלת האכיפה עדכון או את תוכנית ההפעלה במובן הזה של למול כמה אנשים אתם מתכוונים, אני מניח שאתם עוד בשלב הפיילוט ולא שמרגע שנאשר את ההכרזה אתם עתידים לשלוח את זה ל-150,000 חבי בידוד. << אורח >> אורי בוצ'ומינסקי: << אורח >> התשובה היא בהחלט כן, ברגע שהתיקון ייכנס לתוקף מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם ערוכים להוציא את זה לכולם? << אורח >> אורי בוצ'ומינסקי: << אורח >> כן. << דובר >> גור בליי: << דובר >> באיזה תדירות? << אורח >> אורי בוצ'ומינסקי: << אורח >> אולי כרמית בהקשר הזה מהטו"פ תוכל להתייחס ליכולת לשלוח את ההודעות. << אורח >> כרמית בקלר: << אורח >> אנחנו שולחים את ההודעות פעם ביום וכל מבודד מקבל אותה בשעה אחרת, בשעה רנדומלית, בין שעה שמונה בבוקר לשעה שמונה בערב. << דובר >> גור בליי: << דובר >> זאת אומרת ממחר אתם הולכים להוציא כל יום 150,000 או 170,000 אס.אמ.אסים? << אורח >> אורי בוצ'ומינסקי: << אורח >> רק שיהיה ברור, ההודעה הראשונה נשלחת לכולם כמובן ואז הודעות נוספות רק למי שהסכים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> ברור, ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני מבקש שעד יום ראשון שנראה את הנוסחים. הדבר השני שכמובן אני אציין, שאנחנו נעקוב בקפידה אחרי המספרים. אין ספק שאם הכלי יוכח כלא אפקטיבי אז צריך לחשוב מה עושים. אני מזכיר שאנחנו נעקוב גם בצורה מאוד מאוד הדוקה על הנושא של מאגר המידע ואני מבקש לקבל, מכיוון שהופעל פיילוט על שבים מחו"ל, ואם אינני טועה הפיילוט כלל את אותן הוראות של מחיקה מהמאגר תוך 30 ימים וכו', אז אני מבקש - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> זה קבוע בחוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא חידשנו את זה בחוק, מה שחידשנו בחוק זה כל הפרק שעוסק בצילומי וידאו והמאגר הביומטרי, ולגבי צילומי הווידאו יש איסור גורף על שמירה של הצילומים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> הם כבר ערוכים לצילומים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לווידאו הם עדיין לא. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אז לא נאשר את זה עד שלא נראה את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, כי הם ערוכים לפיילוט של האס.אמ.אסים. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> כן, אבל אפשר להחריג כרגע את הווידאו. << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >> ההכרזה הנוכחית לא כוללת וידאו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, כל אחד מהאמצעים דורש הכרזה מיוחדת. אני מבקש לקבל ממנהלת האכיפה, עוד פעם, לא נעשה על זה תוך כמה ימים דיון אכיפה, אבל אני מבקש התייחסות בכתב לקיום חובת מחיקת הפרטים מהמאגר ביחס לפיילוט שנעשה לשבים מחו"ל, האם עמדתם בעניין ניקוי המאגר, אני רוצה להבין איך זה קורה. כרגע הוראות החוק אוסרות על שמירה של יותר מ-30 ימים, זה לא שפעם ב-30 ימים אתם עושים ניקוי מאגר, כל דאטה שנצברת מתחיל מניין 30 הימים ביחס אליה. אז אני מבקש לקבל התייחסות שלכם איך ניקיתם את המאגרים ואיך עמדתם בהוראות החוק ביחס לפיילוט כי ברור שיש פה היקף הרבה יותר גדול של דאטה שתצטרכו להתמודד איתו. בוא נגדיר את זה, אני מבקש לקבל מסמך ממנהלת האכיפה על כל נושא הגנת הפרטיות בהתאם להוראות החוק ובהתאם להוראות החוק הכללי של הגנת הפרטיות. אני יודע שידיכם עמוסות בעבודה, אבל הסוגיה היא קריטית, אני אמליץ לוועדה לא לעכב את ההכרזה בגלל זה, אבל אני מבקש עד יום ראשון גם את כל צילומי המסך וההודעות לשלב הזה וגם התייחסות לעמידה בהוראות החוק בנושא הגנת הפרטיות ומחיקת הנתונים מהמאגרים. ועוד פעם, אנחנו נמשיך לאכוף, ההבהרה של משרד המשפטים חשובה מאוד, ההכרזה כרגע תקפה רק לנושא ההסכמון, היא לא תקפה לנושא הפעלת ה - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני אתייחס לזה בשביל גם להבהיר את הדברים שיהיו ברורים גם במענה לשאלתה של חברת הכנסת לסקי. יש בפניכם את הנוסח המשולב, סוג האמצעי הטכנולוגי שבו משתמשים הוא חלק מההכרזה, זו לא רק אמירה לפרוטוקול. אם הם רוצים לתקן את זה הם צריכים לתקן את ההכרזה, הם צריכים לבוא לוועדה ולבקש לתקן. פה מה שמופיע בהכרזה זה מערכת ההסכמון המשודרג. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. אני רוצה להזכיר שזה נכון גם לפיילוטים. גם הפעלת פיילוט בנושא הווידאו תחייב שינוי של ההכרזה או הכרזה נוספת. << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> יש לי עוד שאלה טכנית. מעניין אותי באמת, אתם מעבירים את ההסכמון הזה כעניין של יעילות, אני חושבת שלא תמיד יעילות גוברת, אז מעניין אותי כמה אנשים אמונים על לשלוח את האס.אמ.אסים, לבדוק תשובות של האס.אמ.אסים, כאילו מה כוח האדם שיהיה עסוק בכל ההליך הזה, כי יכול להיות שזה לא חוסך לנו כלום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שמנתונים שראינו לגבי האכיפה של מדלת לדלת - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> אבל אם זה אותם אנשים, אם זה אותו מספר? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איזה, זה אותם 2,000 איש שיושבים על זה שלא - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> יש לך 155,000 איש שאתה צריך לבדוק, אז מעניין אותי לבדוק כמה אנשים מתוך - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נשמע מה גודל הסד"כ שהיום מקצה משרד הבט"פ ומנהלת האכיפה לנושא הפעלת ההסכמון המשודרג? << אורח >> צביקה חסיד: << אורח >> אנחנו מדברים על המספרים של שוטרים שדופקים על דלת? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, כמה אנשים אתם צריכים להקצות היום להפעלת המערכת של ההסכמון המשודרג? << אורח >> צביקה חסיד: << אורח >> כוח האדם פה מתחלק לכמה אגפים. יש פה את הסיפור של הטכנולוגיות, שכרמית מופקדת עליה עם המחלקה שלה, יש מוקד 110 שעושה את כל ההשלמות אל מול מה שנדרש, יש את המנהלת שיש פה לא מעט בעלי תפקידים שמתכללים את הדבר הזה מול המחוזות. אין פה כרגע איזה מספר כמותי שאפשר לתת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מר חסיד, אני מבקש, לאור שאלתה של חברת הכנסת לסקי, שתנסו להעריך איזה סד"כ בסופו של דבר באגפים השונים של המִנהלת והמשטרה אתם מקצים לטובת הפעלת ההסכמון. כמובן לא מדובר פה על חודו של אדם, אבל סדרי גודל. כשתעבירו את התשובות ביום ראשון לצוות הוועדה, אם אפשר גם שאחד הסעיפים - - - << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> גם עלויות אני אשמח לדעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אפשר להתייחס גם לנושא העלויות של הפיתוח וההפעלה של ההסכמון. אני כן רוצה לומר לחברת הכנסת לסקי, אני כמובן שותף לחשש שלה מפגיעה מפרטיות וגם מהמדרון החלקלק, אני רוצה רק להזכיר שהמהלך הזה במידה רבה נועד על מנת להמיר צעדים שהפגיעה שלהם בחירויות הפרט הם יותר דרסטיים. בסופו של דבר יש בגדול ויתור של המדינה על הכלי של המלוניות, יש ויתור של המדינה על הכלי של צימוד אלקטרוני שמנטר באופן שוטף ותלוי או לא תלוי בהסכמתו של אדם, אני אומר לא תלוי כי האלטרנטיבה בחוק הקודם הייתה שאם אתה לא לוקח את הצימוד האלקטרוני תלך למלונית, בסופו של דבר אנחנו צריכים לקחת בחשבון באמת שיש כאן, בנתוני הבידודים הנוכחיים זה כלי פחות דורסני ממה שיש. החשש מפני המדרון החלקלק הטכנולוגי, אני – << דובר >> גבי לסקי (מרצ): << דובר >> זהו, באמת אסור לנו, כשמפעילים אמצעים טכנולוגיים חדשים, להסתכל רק על הקורונה. אם השקיעו מיליוני שקלים בשביל המנגנון הזה אנחנו חותמים על זה שלא יעשו בזה שימוש לשום צורך אחר אחר כך? ברור שלא. << אורח >> עמית יוסוב עמיר: << אורח >> עורך דין מתוק מבקש להתייחס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אז בקצרה כי אני מביא את זה להצבעה. אני אומר עוד פעם, זה לא מסוג הדיונים של שגר ושכח, אנחנו עוד נעקוב אחרי העניין הזה, גם עצם החזרה של ההכרזה אלינו, אבל גם החששות. ביקשנו מידע ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין, אנחנו לא נמתין 42 ימים על מנת לקבל נתונים אם הכלי הזה אפקטיבי או לא. בבקשה, עורך דין מתוק. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> רק אני אזכיר לאדוני שהבקשה היא ל-28 ימים, לא ל-21 ימים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חשבתי 42. בסדר, 28. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> 28 ימים, זה המקסימום האפשרי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אחרי 42 צריך אישור מראש של הוועדה ואז הוועדה נותנת את זה כל פעם ל-28 ימים. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> בדיוק, 42 ימים זה עד עכשיו היה. אני רק אומר שלגבי ההיבט התקציבי, יש בדברי ההסבר התייחסות, גם שאושרה מול משרד האוצר ומול גורמי התקציב אצלנו שכתוב במפורש מה המשמעויות התקציביות של שימוש בהסכמון המשודרג, זה סעיף אחד לפני אחרון. אני רק אגיד בסוף דבריי שיש לזכור מה שציינתי בהתחלה, שאנחנו עוד לא בשלב הסופי המושלם של מנגנון האכיפה, אנחנו עוד בשלב שרק עכשיו מתחיל השלב השני של האכיפה של ההסכמון על כלל חבי הבידוד ואנחנו עוד לא הגענו, למשל, לשלב השלישי שמדבר על שימוש בווידאו. אז באמת את הנתונים צריך לקרוא בראי העובדה הזו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, ברור לי. אבל אני אומר עוד פעם, לנו חשוב כוועדה לעשות פה מעקב קפדני אחרי הטמעת הכלי הזה. בסדר, אנחנו מקריאים? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, נקריא את זה, רק עוד שאלה אחת מבחינת הפירוט בהכרזה עצמה. אתם לא כוללים התייחסות לעובדה קודם כל שיש החרגה, זה נכון שזה נובע מהחוק, אבל גם דברים אחרים פה נובעים מהחוק, של ילדים מתחת לגיל 14 ומי שמונה לו אפוטרופוס ומי שאינו מסכים אז באמת יש פה מיקוד אכיפה. שוב, זה מופיע בחוק, אבל השאלה אם אתם לא חושבים שגם יש מקום לכלול את זה בהכרזה עצמה, את שני הדברים האלה. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> זה פשוט מופיע גם בדברי ההסבר אוטומטית שילדים מתחת לגיל 14 ואנשים בעלי מוגבלויות אנחנו לא מחילים את זה. זה ודאי. פשוט לא ראינו סיבה, כי זה גם נמצא בחוק וגם בדברי ההסבר במפורט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אוקיי, אני מבקש שתבחנו את השאלה האם לא ראוי, אתם יודעים, לפעמים אנשים מחפשים מסמכים משפטיים אז הם לא קוראים גם את החוק, גם את דברי ההסבר, גם את ההכרזה, רואים רק את ההכרזה, אז אני מבקש לעוד 28 ימים לראות האם הדברים הללו ש - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> וגם מה עושים למי שלא מסכים. עכשיו יש תפריט של אופציות, יש מלוניות על חוזרים מחו"ל בסיטואציה כזאת. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> לא, מלוניות יש שלא קשור להכרזה הזאת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> נכון, ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים, סליחה, אני סיימתי את הדיון, זה לא יתוקן עכשיו, זה דיון שיתקיים בין הלשכה המשפטית לבין – אנחנו לפחות עוד תקנות הגבלת יציאה נסיים לפני שתיים וחצי. אז בבקשה, אפשר להקריא? << דובר >> גור בליי: << דובר >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל)(תיקון), התשפ"ב–2021 בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22יח לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ולאחר ששוכנעה הממשלה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד וכי הפרת חובת הבידוד עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, ולאחר שבחנה הממשלה דרכי פעולה חלופיות ושקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חבי הבידוד ומצאה שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מכריזה הממשלה לאמור: 1.החלפת הפתיח בהכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל), התשפ"א-2021 (להלן ההכרזה העיקרית), במקום הפתיח יבוא: וזה בעצם ההתאמה לתיקון לחוק. "בתוקף סמכותה של הממשלה לפי סעיף 22יח לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) - - - זה בעצם חוזר על מה שהקראתי קודם למעלה, אני לא אחזור על זה, זה בעצם גם מועתק מתוך סעיף 22יח. 2.תיקון תקנה 1 במקום סעיף 1 להכרזה העיקרית יבוא: 1."הכרזה לפי סעיף 22יח לחוק (א) כל אדם שחייב בבידוד ישהה בבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, בפיקוח של אמצעי טכנולוגי. (ב) על אף האמור חובת בידוד בפיקוח של אמצעי טכנולוגי לפי הכרזה זו לא תחול על אדם החייב בבידוד, אשר תקופת הבידוד שלו אינה עולה על 24 שעות". 3.תיקון תקנה 4 בתקנה 4 להכרזה העיקרית במקום "ח' בתשרי התשפ"ב (14 בספטמבר 2021)" יבוא "ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021)". זה באמת 28 ימים בהתאם לחוק. 4. תחילה תחילתה של הכרזה זו ביום ט' בתשרי התשפ"ב (15 בספטמבר 2021). זה אומר מהלילה בחצות ודקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי בעד? אושר פה אחד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו רשמנו לנו את ההערות לגבי הבקשות שלנו ממנהלת האכיפה, בהחלט יש מקום לשקול את הנוסח של ההכרזה בתקופה הבאה. אם אני לא טועה יש גם חובת דיווח בחוק על הפעלת האמצעים, נכון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> כן, נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו כמובן נעמוד גם על חובת הדיווח. תודה. << נושא >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפני שאנחנו נעסוק בתקנות של איסור יציאה למדינות אדומות אני רוצה לפנות לנציגי משרד הבריאות, מכיוון שאנחנו נדבר בנושא של ביצוע חובת בדיקות כבר בישיבה בשעה ארבע, בצד התקנות הכלליות, ולומר את הדבר הבא, על דעת היועץ המשפטי, התקנות של חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל שאפשר לקרוא להן, יש מסכתות קטנות של הבבלי שנקראות גדולות וקטנות, זה תקנות זוטא מכל עולם התקנות של הקורונה. אנחנו קצת מתפלאים לגלות בתוך תקנות הזוטא האלה, שאתה אומר שכמעט לא צריך בהן דיון, בעצם בפעם הראשונה את ההגדרה בתחיקה של המדיניות החדשה של משרד הבריאות ביחס למתחסנים ומחלימים, וזה נראה לנו מוזר. ההצהרה של המדיניות של משרד הבריאות היא, בסדר, הצהירו מדיניות במסיבת עיתונאים חגיגית. המדיניות הזאת לא נידונה כאן לעומק והיא לא תידון לעומק בפורום כזה. כשהיא תגיע לכאן לדיון באישור, לא משנה אם במסגרת תקנה כזו או אחרת, יישבו פה ראש מערך בריאות הציבור, מנכ"ל המשרד, הפרויקטור, ויסבירו לנו כל פרט. לכן אני אומר, דעתנו לא נוחה מהעניין, זו לא הדרך להכניס לתוך התחיקה של הקורונה את ההסדר החדש. אני מבקש שבשעה וחצי שנעשה הפסקה, אני מתנצל פעם נוספת, יהיה דין ודברים עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות. אני לא חושב שזה המקום הראוי, אני חושב שאת התקנות היה צריך להאריך בצורה הרגילה שלהן ואם אתם הולכים על איזה שהיא מדיניות, בין אם ב-1 באוקטובר ובין אם במועד אחר, אז בואו נקיים דיון מסודר אחרי סוכות במדיניות החדשה. לא מכניסים ככה מדיניות חדשה, אני אומר עוד פעם, שאני קורא אותה ויש לי אינספור שאלות. שאלתי גם את פרופ' זרקא, אני לא יודע אם יש לכם כרגע נתונים להציג לנו, מסודרים, לא באמירה כללית, האם יש לכם נתונים מספריים, על מצגת, מה הניתוח האפידמיולוגי שעל בסיסו שיניתם את המדיניות של הגדרת המתחסנים והמחלימים. ולכן עוד פעם, או שהמשרד יסכים איתנו או שההמלצה שלי לחברי הוועדה שיהיו כאן בשעה ארבע לא לאשר את התקנה הספציפית הזו. << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת היציאה מישראל)(תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו עוברים לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. רגע, יש פה כל כך הרבה תקנות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון), התשפ"ב-2021. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> כניסה או יציאה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, יציאה, זה המדינות האדומות. לא, על חובת ביצוע בדיקות בכניסה לישראל נדבר בארבע, רק הערתי הערה מקדימה, צופה פני עתיד. אנחנו, עוד פעם, בדיון בסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל). אותה רשימה ידועה של ארבע מדינות. אדוני היועץ המשפטי, אני מבין שהשינוי שמובא לנו זה רק הארכה, נכון? << דובר >> גור בליי: << דובר >> אין שינוי של המדינות, זה אותן ארבע מדינות שכבר מלוות אותנו, זה מקסיקו, ברזיל, טורקיה ובולגריה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> רשימת המדינות לא השתנתה, אבל השתנתה ההערכה לגבי מקסיקו. אני אציין בקצרה שבעצם מקסיקו עד עכשיו הייתה ברשימת מדינות אדומות על פי קריטריון של וריאנטים קודם כל, כמובן גם התחלואה הייתה שם מאוד מאוד גבוהה. בעצם לאחר מספר חודשים של מעקב אחרי נתונים של הווריאנטים שהיו נפוצים במקסיקו וההערכה לגביהם הייתה של סיכון גבוה ומשמעותי ראינו נתונים שהווריאנטים האלה רוצפו במדינות שונות בעולם ויחד עם זאת לא ראינו איזה שהיא השתלטות מובהקת של תחלואה של אף אחד מהווריאנטים האלה בקבוצה במדינות שבהן לפחות זן הדלתא נפוץ בדומה למדינת ישראל. לכן ההערכה לגבי מקסיקו השתנתה בעדכון של התקנות וירדה ברמת סיווג שלה מבחינת וריאנטים מ-16 לשמונה, כלומר היא יצאה מקריטריונים של וריאנט, אבל בגלל רמת התחלואה שעדיין הייתה גבוהה היא נשארה ברשימת המדינות בסיכון מרבי. יחד עם זאת חשוב לציין שאנחנו רואים המשך מגמת ירידה, גם מקדם ההדבקה במקסיקו ירד ולכן בעדכון הבא אנחנו מעריכים שהיא צפויה אפילו לצאת מהמדינות בסיכון מרבי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה להבדיל מהמצב, מבחינתכם, בברזיל, טורקיה ובולגריה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ברזיל עדיין נשארת שם בגלל וריאנטים, ההערכה של התחלואה ווריאנטים בברזיל לא השתנה עדיין ולכן היא תישאר שם גם מבחינת וריאנטים, כולל גם בחידוש התקנות הבא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה המצב בטורקיה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> טורקיה עדיין עם תחלואה גבוהה והיא במגמת עלייה, לעומת זאת בולגריה בירידה. בתקנות הנוכחיות היא עדיין מעל 2% ולכן היא עדיין ברשימה, אנחנו רואים מגמה של שיפור מסוים, אבל היא עדיין מעל 2%. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם אתם מאתרים היום עוד מדינות שמתקרבות לחצות את הרף מלמטה למעלה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע בינתיים לא. שוב, היה לנו השבוע בהערכה עדכנית אוקראינה שמן הסתם עלתה לשחקים בגלל חוזרי אומן, אבל כשאנחנו מנטרלים את הקבוצה הזו עדיין רמת התחלואה הנכנסת מאוקראינה עומדת סביב 1% ולכן היא לא עוברת את הקריטריון של מדינה בסיכון מרבי ואין כרגע מדינות נוספות שמבחינת רמת תחלואה נכנסים או הערכת סיכונים של וריאנטים צפויה להיכנס לרשימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה, ברשותך, לשאול, למרות שיש פה איזה שהוא פילוח בין ועדות שמטפלות בעניין, הכניסה והיציאה מאוד שלובות זו בזו. אני שם בצד כרגע את ועדת החריגים, דיברנו על זה ביום ראשון, כרגע היכן עומדת המדיניות שלכם, אנחנו עדיין עם אותה הבחנה בין מדינות מהן שהשבים לא חייבים בחובת בידוד לבין רוב מדינות העולם שקיימת חובת בידוד? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בעצם ההקלה שניתנה במסגרת ההגדרות החדשות של מחוסן או מחלים, שאם תרצה נציג את זה בהרחבה בשעה ארבע, יש לי כמובן את כל הנתונים, והרקע האפידמיולוגי להחלטה הזאת שהוכרז עליה ב-29 באוגוסט, שמ-3 בספטמבר נכנסה לתוקף, מרבית מדינות העולם הן מדינות כתומות שרמת התחלואה בהן היא לא מאוד מאוד גבוהה. הן עדיין לא מדינות צהובות, כלומר התחלואה שם היא לא נמוכה מאוד, ולכן רק מי שעומד בהגדרות ובקריטריונים של מחוסן או מחלים החדשות מאושר לבידוד מקוצר של עד 24 שעות או קבלת תוצאת PCR בנחיתה. כמובן לא מחוסנים ולא מחלימים חייבים בבידוד מכל היעדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> של ה-14 ימים עם האפשרות של קיצור בבדיקה שנייה לשבעה ימים. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אשאל כאן, זו המדיניות לגבי כלל הנכנסים או רק לגבי אזרחים ישראלים? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כלל הנכנסים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת נכון להיום אזרח זר שמקבל אישור להיכנס לארץ מטעמים כאלה ואחרים, עוד סוגיה כבדה שצריך לראות מי מטפל בה בכנסת, גם אזרח זר זה אותו כלל? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> זה אותו כלל. מבחינה אפידמיולוגית זה לא משנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם ההגדרה של מחוסן או מחלים בהקשר שלו כוללת את החיסונים שהוא קיבל מעבר לים? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. כרגע התהליך הזה הוא קצת מסובך טכנית כי אין לנו תיעוד מראש של כל החיסונים שהוא קיבל בחו"ל או של ההחלמה שלו ואנחנו מייצרים מנגנון תיעוד של חיסונים או החלמה מחו"ל שהוא מתחלק לכאלה שיש להם ביטוח רפואי כאן בארץ והקופות שלהם יכולות לתעד את החיסונים או את ההחלמה, לעומת כאלה שהם חסרי מעמד, לצורך העניין, שמי שיעשה את העבודה הזו זה צוות ייעודי במוקד קול הבריאות שיקבל את הנתונים ויתעד אותם ויוציא שחרור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת יקבל את הנתונים במובן שהאזרח הזר ישלח מסמך רשמי? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון, ימלא טופס הצהרה, יצרף את כל החומר הרלוונטי ואנחנו מקווים שבמהלך השבועות הקרובים אנחנו נתחבר למאגר בינלאומי ביחד עם האיחוד האירופי של שיתוף מידע אודות מאגר מידע על חיסונים. גם אנחנו חתמנו על הסכם בילטרלי עם מדינות רבות בעולם והמאגר הזה צפוי ללכת ולהתרחב למדינות נוספות. כרגע בשלב ראשון זה מדינות האיחוד האירופי וחלק ממדינות בארה"ב שבעצם אנחנו נקבל דיווח אוטומטי של חיסונים שניתנו בחו"ל גם של אזרחים זרים שייכנסו לישראל וגם של ישראלים וכך בעצם גם יתייתר הצורך בביצוע בדיקה סרולוגית שמאשרת שהבן אדם אכן מחוסן ויש לו נוגדנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד פעם, כרגע אנחנו עושים בדיקה סרולוגית לאזרח הזר. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו עושים בדיקה סרולוגית לאזרח הזר על מנת לאשר שאכן המידע שהוא מסר לנו, המידע הרפואי שהוא צירף אכן אמיתי ואנחנו מאמתים את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וההערכה היא שאחרי שיוקם אותו צוות - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אחרי שנתחבר לנתוני מקור ונוכל לראות את הנתונים האמיתיים של ההתחסנות שלו או ההחלמה אנחנו לא נצטרך יותר סרולוגיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אולי פספסתי את דברייך, נחתם כבר הסכם בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופאי על שיתוף מידע על אזרחים מחוסנים? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> על חיסונים, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על חיסונים זה מי מאזרחי ישראל מחוסן. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. אנחנו נשדר את הנתונים האלה למדינות שונות בעולם, כלומר אזרח ישראלי שייצא עכשיו למדינות אירופה או לחלק ממדינות בארה"ב המידע על החיסונים שלו יהיה חשוף לאותן מדינות, עם קוד QR, עם אפשרות לאמת בצורה דיגיטלית ומדויקת מול מאגר מקור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה מקור ההסמכה? אם אפשר לפנות ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, אני כמובן לא יוצא נגד צעד כזה או אחר שמטרתו לטייב את המאבק במגפה. מה מקור ההסכמה להסכם של העברת מידע של נתוני החיסונים של אזרחי ישראל? שזה חלק מהתיק הרפואי של כל אחד מאיתנו. מה מקור ההסמכה ואיזה פרוצדורה הנושא עבר, האם יש החלטת ממשלה בנושא? האם היה איזה שהוא פיקוח פרלמנטרי של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות? כרגע עוד לא פוצלו הסמכויות, אני חושב, אז זו ועדת העבודה והרווחה, אני אשמח לשמוע. << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> יש נושאים רבים שהמשרד מתעסק בהם ולא בכולם אני מעורבת, אני יכולה לבדוק את זה, אבל אני רוצה לומר שבוודאי לא מדובר על העברה מלאה של מאגרי מידע, אלא אם יש נוסע שרוצה להציג בפני מדינה אחרת שהוא מחוסן אז תהיה לאותה מדינה את האפשרות ל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש הבדל בין אמירה שאנחנו בונים פה מנגנון שעל פי בקשתו של אזרח משרד הבריאות מוכן לשתף עם מדינות זרות את האמירה פלוני אלמוני מחוסן והעולם צריך לדעת מזה על פי בקשתו, על זה מדובר? << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> בוודאי שלא מדובר על מדינת ישראל משדרת לכל העולם את כל פרטי מחוסניה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז על מה כן מדובר? << אורח >> טליה אגמון: << אורח >> מדובר אכן על מצב – כפי שאזרחים זרים מגיעים לפה והם רוצים שנדע ונוכל לאמת שהם חוסנו בארצותיהם, באותה מידה כשישראלי יגיע למדינה אחרת והוא ירצה להוכיח שהוא מחוסן, אותה מדינה תוכל לאמת את הפרטים מול משרד הבריאות. יותר פרטים מזה אני כרגע לא יכולה לתת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז אני מבקש לקבל פרטים על ההתקשרות הזאת, גם מצד המתודולוגיה שלה, האם באמת מדובר בזה שכשאדם יגיע לתחנת ביקורת הגבולות – כלומר תבדקו, יש טופס ויש הסכמה והוא עושה את זה מראש, או שמדובר בשיתוף מידע כללי. זאת שאלה אחת. ושאלה שנייה, בכל מקרה מה מקור ההסמכה בחוק? האם זו הסמכות השיורית של משרד הבריאות כחלק מהממשלה לחתום על הסכם כזה, האם זה משהו שמיוחד לקורונה? נבקש לקבל על זה מידע. במידה מסוימת אני חייב לומר שזה כן משיק לנושא התקנות שאנחנו דנים בהן כי זה יציאה מישראל. אני אומר עוד פעם, אני לא קובע פה מסמרות אבל דומני שזה צעד שחשוב שנשמע עליו לא אגב אורחא. << דובר >> בנימין זאב בגין (תקווה חדשה): << דובר >> אזכיר שבהסכם עם החברה שמספקת את החיסונים האמירה החשובה שנשמעה הייתה שהמידע שמועבר הוא מותמם במובן הזה שאין בו פרטים אישיים ובמובן הזה יש פה שינוי שדורש התייחסות, כמו שהיושב ראש ביקש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם באמת תחזרו אלינו ותאמרו שזו בקשה אקטיבית של האדם שפשוט רוצה לפטור את עצמו מבדיקה סרולוגית אז השאלה היא רק שאלה של בטיחות מידע, שהיא שאלה מאוד גדולה, כי אז זה אומר שיש איזה שהוא קישור און ליין בין המאגרים ולמדינה זרה יש יכולת לקבל מידע ולמשוך מידע. אז צריך לוודא שזה תלוי רק בהסכמתו של האדם, אולי מחר, לא יודע, אנשים - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> לא, אגב לא חייב להיות און ליין, זה יכול להיות שהוא מקבל איזה שהוא verification כזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במידע, או שאתה מושך אותו או שאתה דוחף אותו. נצטרך לבדוק את הסוגיה הזו << דובר >> גור בליי: << דובר >> בכל מקרה, למען הבהירות, כי כל הזמן אנחנו מדברים על עניין של הסברה והבהרה, נכון להיום כל הדברים האלה לא בתוקף. שהדברים ייאמרו. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שיהיה ברור, נכון להיום אם מגיע לארץ, ישראלי אגב או זר, לא משנה, שהוא התחסן או החלים במדינה אחרת הוא צריך בדיקה סרולוגית. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << דובר >> גור בליי: << דובר >> כרגע אין הכרה הדדית בין ישראל למדינות אחרות באישורים האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וברגע שניתן את הבדיקה הסרולוגית הוא משוחרר מבידוד, נכון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, ההערה של היועץ המשפטי היא חשובה גם לפרוטוקול וגם להבנה של הציבור, אבל אני כן רוצה לחדד את הנקודה שמהדיווח שקיבלנו נחתם הסכם עם מדינות האיחוד האירופאי. כרגע אולי הדבר עוד לא פועל, אבל יש פה הסכם עם מדינות האיחוד האירופאי. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> הניסיון לקדם את ההסכם הזה קיים כבר מזמן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז א', מצד אחד צריך לברך על ההישג הדיפלומטי, מצד שני צריך להבין מה הוא כולל ומכיוון שמדובר פה על העברת נתונים בכל מקרה, במשיכה או בדחיפה, עם הסכמה, בלי הסכמה, אנחנו פשוט רוצים לדעת את הנתונים. זה דבר מאוד מאוד קריטי ואני מבקש לקבל את ההתייחסות של המשרד לזה. אלא אם יש למישהו הערות נוספות או שאלות, ניגש להקראה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> בסדר גמור. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת היציאה מישראל)(תיקון), התשפ"ב–2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7א, ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק) ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מתקינה הממשלה תקנות אלה: 1.תיקון תקנה 5 בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל), התשפ"א-2021 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 5 במקום "ז' בתשרי התשפ"ב (13 בספטמבר 2021)" יבוא "כ' בתשרי התשפ"ב (26 בספטמבר 2021)". 2. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום ח' בתשרי התשפ"ב (14 בספטמבר 2021). זאת אומרת הן בעצם כבר היום נכנסו לתוקף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. בסדר גמור. מי בעד? פה אחד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. אנחנו יוצאים למעין הפסקה של שעה וחצי, בשעה ארבע אנחנו נתכנס לדון בתקנות הרחבות, תקנות התו הירוק, זה גם זמן שדרוש ללשכה המשפטית לעבור על הדברים. אני שוב מתנצל, אנא, אילנה, הבדיקה לגבי ההגדרות המחלים והמתחסן, הצעתי היא שבהסכמה החלק הזה יירד ונביא אותו, כשנעשה את הדיון הכללי על המדיניות החדשה ונטמיע אותה בגוף של התקנות העיקריות נעשה את זה. כי עכשיו אנחנו לא נדון סביב התקנות הללו במדיניות החדשה. תודה, הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:26. << סיום >>