פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 56 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 05/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 73 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ה (05 בפברואר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – חממות טכנולוגיות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר מיכאל מרדכי ביטון ששון ששי גואטה יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו יוסף עטאונה מוזמנים: צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר שרון חצור – סמנכ"לית אסטרטגיה, משרד האנרגיה ד"ר יעל הרמן – ר' אגף מנ"ס, מצע"ר, משרד האנרגיה איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה סער בן רעי – אגף צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה אוראל אלוני – מנהל שותפויות, משרד הכלכלה והתעשייה חנן ברנד – סמנכ"ל ומנהל חטיבת הזנק, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית סלעית לב – מנהלת אגף גיוון גיאוגרפי-דמוגרפי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ד"ר ירון דקל – מנהל מדעי, מדען, מכון שמיר למחקר אייל אבירם – חממת גליל אופק דובי מילר – יו"ר כלכלי, מעלה גלבוע ארנון קולומבוס – מנכ"ל, אינגב - חממה טכנולוגית דוד אורי זגדון – מנכ"ל, מיגל - מכון מחקר מדעי איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל שון דנה – מנכ"ל, איגנייט דה ספארק - חל"צ סיון יחיאלי – מנכ"ל, I4Valley זיו עסור – אנליסט בכיר, I4Valley מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – חממות טכנולוגיות << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. אני אומר את זה גם לטובת אלה שלא היו בישיבות קודמות, אנחנו נמצאים בעידן שבו אנחנו מתווים את הדרך של חלוקת הכספים של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. אנחנו מתווים את זה לשנים הבאות כי זו חלוקה משמעותית ראשונה. חשוב לנו לשמוע אתכם, זה דבר שעלה בראשי ובאמת בראש חברי הוועדה פה, שאנחנו חשבנו על חממות טכנולוגיות בגלל שאנחנו מחפשים דווקא את הנושא שיקפיץ לנו את התעסוקה בנגב ובגליל. ואני חושב, מקווה שנשמע היום בשורה מכם, איך אנחנו עושים את זה. איך קרא לזה חברנו? << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> מנגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קולומבוס, מה זאת אומרת? קולומבוס, מגלה ארצות, מגלה דברים חשובים, פופקורן. דברים שאתה יודע, לפעמים אנחנו נשקיע סכום מסוים ונקבל איזה משהו שיקפיץ אותנו באזורים האלה. מה שאמרתי בתחילת דבריי בכינוס הראשון של הוועדה, אנחנו רוצים להשקיע בנשמה, להגיע לכל חלקי הארץ, בעיקר בנגב ובגליל ולהגיע לאנשים. להשקיע בנשמה אני אומר ולאו דווקא במבנים, תפסיקו להביא לנו בניינים לכאן, אנחנו רוצים יותר להשקיע בדברים שיקפיצו את האזורים האלה, בדור העתיד. בואו נתחיל, קדימה. הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> יש לנו מצגת. אני חנן, סמנכ"ל רשות החדשנות ונמצאת איתי פה סלעית שמנהלת את האגף הדמוגרפי-גיאוגרפי. ויש פה בחדר אני חושב לא מעט שותפים שלנו, גם מהצד הפרטי, חממות, מרכזי חדשנות וגם משרדי ממשלה שותפים, תודה רבה לכולכם שהגעתם לפה. אנחנו ממשיכים את הדיון מהמפגש הקודם שבו הצגנו מספר פרויקטים. פה הוועדה ביקשה מאיתנו להתמקד בנושא החממות הטכנולוגיות. ברשותכם, אנחנו נציג. בסופו של דבר, שלושת הנושאים המרכזיים של הקרן הם מחקר ופיתוח, פריפריה ותחום האנרגיה המתחדשת, ואלה בדיוק התחומים שאנחנו רוצים לעסוק בהם ולהציג פרויקטים במסגרתם. חשוב לי גם לציין שהרבה מהפרויקטים האלה הם בשיתוף פעולה בין-משרדי בין רשות החדשנות להמון משרדי ממשלה שותפים, בין היתר משרד האנרגיה שנמצא פה, משרד הכלכלה, המשרד לשוויון חברתי וכולי, אנחנו נראה את הרשימה. ואנחנו מבחינתנו רוצים להיות כלי למימוש חלק מהמטרות המרכזיות של קרן העושר, אם דרך הכלים שלנו ואם דרך כלים של משרדים אחרים בשיתוף פעולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר רגע, הרעיון הוא, אתה יודע, לפעמים לא מחפשים כל מיני השקעות, להשקיע סתם, אלא רוצים לראות את התוצאה. זאת אומרת, אנחנו נשקיע דווקא בחממות שיתנו לנו, בדיוק בשלב של הפופקורן לפני שהוא מתפוצץ, אם אנחנו יכולים להוסיף סכום מסוים לחממה טכנולוגית ולקבל שמה איזה תוצר שיגביר את התעסוקה, את כל האזור עצמו, אלה הדברים שאנחנו מחפשים בעצם. לא, כי אתה יודע, בתור משרדים, כשמגיעים ממשרדי הממשלה, באים לפה ונותנים לנו כל מיני רעיונות לפרויקטים שהם הבייס. אנחנו מחפשים את האון-טופ, לא את הבייס של המשרדים עצמם, אוקיי? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> (מוקרנת מצגת) מובן. בשביל להצליח להקים אקוסיסטם בפריפריה, לא רואים את הכותרת, אבל היא פיתוח אקוסיסטם יזמי, צריך להסתכל על מכלול האפקטים שעוזרים ליזם להצליח. אי אפשר להגיד אני רק רוצה לעשות תשתית, אני רק רוצה לעשות חממה, אני רק רוצה להביא משקיעים ולקוחות, צריך להסתכל על המכלול. והשקף הזה מראה, כדי להצליח אנחנו צריכים תשתיות, צריכים הון אנושי, צריכים מימון ומענקים ממשלתיים, צריכים חממות, משקיעים וקרנות הון סיכון, לקוחות ופיילוטים, אקדמיה, מרכזי חדשנות. כמובן תשתית עירונית, אנחנו צריכים שראשי העיר או המועצות יהיו חלק מהמשחק הזה וידעו גם לבנות בניינים שנראים כמו שצריך להייטק, ידעו לתת תשתיות תחבורה. אם אין לנו את המכלול של הדברים האלה, אי אפשר להצליח. לכן חממה טכנולוגית בנושא שאנחנו מדברים עליו לא יכולה להצליח בלי המעטפת הזאת של הפרויקטים. מבחינת הפעולה של רשות החדשנות, אנחנו פועלים מההתחלה ועד הסוף, אנחנו מסתכלים על מכלול הכלים שיזם צריך בשביל להצליח. שלושת חטיבות הפעולה שלנו, רוב תקציב רשות החדשנות יושב על שלושת החטיבות האלה: חטיבת התשתיות מתעסקת במחקר יישומי באקדמיה, בנייה של תשתיות לאומיות, כלומר, תשתיות לטווח ארוך שבונות את העוצמה של מדינת ישראל, עם זה פרמנטציה וקוונטום ואנרגיה מתחדשת. החטיבה שאני מנהל מתעסקת בהשקעות ישירות בחברות הזנק, כל שנה כ-250 יזמים מקבלים מאיתנו, מהחטיבה שלנו, מענקים. ועוד 40 זכיינים, בין היתר חממות טכנולוגיות שחלקן נמצאות פה, מרכזי חדשנות אזוריים, מועדוני אנג'לים, יש לנו תשעה ברחבי הארץ. אנחנו גם מתעסקים בהכשרות והשמות, כלומר לבנות את דור העתיד של ההון האנושי שנדרש להייטק בישראל. לכן גם הקמנו השנה אגף ספציפי שכל המטרה שלו היא קידום גיאוגרפי-דמוגרפי, קידום הייטק בפריפריה של מדינת ישראל שסלעית פה מובילה. דבר שלישי, חטיבת צמיחה. זה יפה מאוד, כמו שאמרת, שנעשה את הסיד, נקים סטארט-אפ חדש, אבל מה יקרה? הוא צריך לגדול. ואחת הבעיות בין היתר, שנים רבות, אני הייתי בשלוש חממות טכנולוגיות, עבדתי בהן בעבר, ביוקנעם, בירושלים ובבאר שבע, זו לא השאלה האם החברה תתחיל במימון המדינה, השאלה אם היא תמשיך שמה, מה יקרה יום לאחר סיום החממה. וההיסטוריה מראה שהרבה מהחברות לאחר סיום החממה פשוט עוברות למרכז. ולכן אנחנו צריכים להסתכל גם על שלב הצמיחה, איך אנחנו עוזרים להן להישאר פה, להביא את העובדים הנכונים, להביא את המשרדים הנכונים, לתת את התמריצים גם שהם ישארו, כי אחרת סתם התחלנו, אבל איפה ההמשך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו חייבים, דרך אגב, הערת נכון ואנחנו אומרים, החברות יצטרכו להישאר ולהשתקע בנגב ובגליל ובגולן כמובן. כן, יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חנן, תודה רבה, אני חושב שאתם מנוע הצמיחה הכי מרגש שיש במדינת ישראל, או ההשקעות שאתם עושים הן מנוע הצמיחה הכי מרגש. יחד עם זאת, אני רוצה לשאול שנייה לפני שצוללים להצעה עצמה, מה הרקע? זאת אומרת, אני מבין שהיה קיצוץ של 100 מיליון שקלים בתקציב 2024-2023, אני לא יודע מה הוגש ב-2025, האם יש אותו תקציב או יש גילום של תוספת. מה גם שמשרד האוצר מנה את משרד החדשנות בתור אחד המשרדים המיותרים שיש לבטל. אני כמובן לא מסכים עם ההגדרה הזאת, אבל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו הרבה דברים לא מסכימים פה עם האוצר, אמרתי לך, בוא נתקדם, אנחנו בונים משהו חדש עכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפני שבונים צריך להבין מה הבסיס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא מחליפים תקציב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולכן אני רוצה להבין מה התקציבים שהמדינה משקיעה ברשות החדשנות, האם היה קיצוץ, ומה התקציבים שמוקצים עם הפנים קדימה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני רואה שצח רוצה לקפוץ, אבל אני יכול לענות על זה גם. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בוקר טוב, צח בסול, אגף תקציבים, משרד האוצר. רשות החדשנות או הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הם שתי ישויות נפרדות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רשות החדשנות יושבת בתוך משרד - - - << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא, אני בכוונה משתמש ברשמיות כדי שיהיה לנו מסודר. הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, שזו רשות החדשנות, היא גוף שהוקם מכוח חוק, היא רשות סטטוטורית שכפופה לשרת המדע, אבל היא לא יושבת במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. נתוני התקציב שדיברת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתה עומד על העמדה שצריך לבטל את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כי הוא מיותר? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אנחנו לא מתייחסים לדבר הזה כיוון שהוא לא נמצא כרגע במסגרת החלטת הממשלה, מה שעלה אז בזמנו וכל הכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נתתם רשימה של עשרה משרדים מיותרים ובתוכם המשרד הזה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני לא מכיר שיש רשימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אני מפנה אותך. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בכל מקרה, באמת יש הפרדה בין הפעילות של משרד החדשנות שעוסק בנושאים אחרים ממה שרשות החדשנות עוסקת בהם. התקציב שלנו מגיע ישירות מתקציב המדינה, לא דרך משרד החדשנות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לשאלתי, בתקציב 2024-2023 קוצצתם ב-100 מיליון שקלים, אם אני לא טועה, ואני שואל מה כרגע התקציב הלאה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> דווקא בתקציב האחרון לא קוצצנו. זאת אומרת, היה קיצוץ בבסיס, אבל היו תוספות לפרויקטים נוספים שעשינו בשנה האחרונה, בין היתר קרן ההזנק, קרן יוזמה. בסך הכול התקציב שלנו נשאר פחות או יותר אותו דבר בעשור האחרון, לטוב ולרע. בעיקר לרע, כי בסוף צריך לגדול, אין ספק, אבל התקציב השנה לא קוצץ, של רשות החדשנות, בנטו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אייל אבירם. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> רגע, לא התחלתי אפילו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקשיב, בוא נתמקד רגע. חברי כנסת, אתה יודע, הם מכובדים פה בוועדה ואני נותן להם תמיד לדבר. אני אומר דבר אחד, אנחנו לא חוזרים לאחור, אחת. שתיים, אנחנו לא מחליפים תקציבי ממשלה, כמו שאמרתי, אנחנו און-טופ. זאת אומרת, אנחנו לא נחליף פרויקטים שהממשלה לא עושה, לכן קיצוצים לא מעניינים אותנו, מעניין אותנו באמת שאנחנו לא מחליפים אף אחד, אנחנו לא בתוך הכיס של האוצר. אל תיפגע. אנחנו עובדים ליד, בגלל זה הוקמה הוועדה הזאת בנפרד מוועדת הכספים. תמשיך, בוא נתקדם. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> נכון להיום יש 12 חממות פעילות בכל רחבי הארץ, אפשר לראות בצד שמאל את החברות הרב-לאומיות שהן בעלי מניות בתוך החממות האלה ולמטה קרנות הון סיכון שהן שותפות. זו תוכנית קיימת מ-1993, היא קמה במקור כתוכנית לקידום הפריפריה, עולים חדשים שהגיעו מברית המועצות בכל הארץ והייתה לה באמת הצלחה אדירה, אבל עם השנים היו שינויים די גדולים בחממות. נכון להיום, מתוך 12 החממות יש ארבע חממות בפריפריה ושתיים מתוכן פה. יש את חממת אינגב, חממת פרש-סטארט, חממת NGT בנצרת וחממת I4Valley בגליל המערבי. אבל אנחנו בשנה האחרונה עשינו מהלך, אני חושב די משמעותי, חשוב לי שכל חברי הוועדה יוכלו לראות את זה. חבר הכנסת ביטון, אני בטוח שראית את השקף הזה 1,000 פעמים, אבל יש לנו היום פרוסים ברחבי ישראל 15 מרכזים שונים, גם מרכזי חדשנות וגם חממות פריפריאליות, שכל התפקיד שלהן הוא בניית אקוסיסטם חדשני, יזמי, טכנולוגי באזור הפעילות שלהן. כמו שאתם יכולים לראות, ממש מקריית שמונה דרך הגליל המערבי, דרך כנרת ועמקים, מזרח ירושלים, כפר קאסם, נגב מזרחי, באר שבע, ולמטה לא רואים כי השקף קטוע, אבל יש גם מרכז חדשנות בפעם הראשונה שהמדינה משקיעה בהייטק באילת. מבחינתנו, אלו השחקנים שצריך לחזק אותם. אין שום סיבה לפתוח עוד מרכזים ועוד חממות ועוד גופים נוספים, הגופים האלה אמורים גם להתעסק בהשקעות וגם להתעסק בפיתוח. חשוב להסתכל על צד ימין, תראו את משרדי הממשלה ששותפים. כמה תוכניות אתם מכירים שבהם יש 12 משרדי ממשלה? פחות או יותר כל משרד ממשלתי כאן נמצא כשותף בתוך התוכנית הזאת. גם משרד האנרגיה נכנס איתנו, גם משרד העבודה נכנס איתנו לאחרונה, פחות או יותר כל משרד ממשלתי, ואנחנו רוצים לחזק את המרכזים הקיימים שלנו והחממות הקיימות שלנו, זאת הבקשה שלנו בסופו של דבר מהוועדה. הבקשה שלנו, יש לנו שלוש חממות שנמצאות בצפון הרחוק ובנגב, החממות האלה קיימות מ-2018 פחות או יותר וסיימו את תקופת הזיכיון הראשונה שלהם. הן עושות עבודה נהדרת ומוצלחת, אבל מאוד, מאוד, מאוד קשה להן להעמיק את היכולות שלהן בתוך האזור. כמו שאמרתי, לא רק להשקיע בחברות, אלא לגרום להן להישאר באזור. ולטובת הדבר הזה הן מקבלות היום כמיליון וחצי שקל כל שנה מרשות החדשנות. אנחנו חושבים שכדי שהן יצליחו, נכון להגדיל את התקציב הזה ב-2 מיליון שקלים בשנה לכל אחת מהחממות למשך שלוש שנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חנן, אתה יכול שנייה אבל להסביר מה זה אומר? כי הרי המטרה של חממה היא להשקיע ברעיון ולתת איזשהו בסיס לחברה כדי שהיא תוכל לצמוח ולעמוד על רגליה באופן עצמאי. מה זה אומר? ה-2 מיליון שקל עכשיו שאתם מבקשים תוספת נועד למה? לאפשר לעוד חברות או לייצר עוד מדרגה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> החממות, באמת תפקידן המרכזי, כמו שאמרת, הוא להקים סטארט-אפים באזור הפעילות. אנחנו שינינו מאוד את המודל אחרי שלמדנו מקצת כשלים של המודל בעבר בקידום פריפריה, שאנחנו דורשים שהחברה תהיה מבוססת על יזמים מקומיים, שהיא תהיה מחוברת לעוגנים מקומיים, ככה שהיא לא רק תתחיל בפריפריה, שזה מאוד נחמד, אלא שהיא תישאר שם לטווח ארוך. החממות האלה הקימו מעל 25 חברות, עכשיו השאלה היא יום אחרי זה, אנחנו רוצים שהן יעזרו לחברות להישאר באזור שלהן ובשביל זה הן צריכות תקציבים מיוחדים לעזור להון האנושי, לעזור להן בבנייה של האקו-סיסטם, בבנייה של העוגנים, ככה שהחברות ישארו שמה ויפתחו תעסוקה באזור הפעילות שלהן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין מה אתה אומר, אם אתה יכול להסביר מה אתה אומר. מה זה לפתח אקו-סיסטם שיאפשר לחברות שכבר בוססו להישאר באזורים האלה? מה זה אומר? ה-2 מיליון שקלים - - - << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> החממות ירצו להסביר במה הן פועלות היום, אבל בסופו של דבר, בוא נגיד שהקמנו חברה עם ארבעה עובדים בקריית שמונה או ארבעה עובדים בנגב, יום אחרי זה הם מגייסים 3 מיליון דולר מהשוק הפרטי, זה נהדר, המדינה הצליחה. עכשיו מה קורה? אין להם משרדים ואין להם קהילה, כמו שהראיתי בהתחלה, אין להם את נותני השירותים, אין להם את המשרדים שנדרשים, אין להם את כל מה שנדרש לסטארט-אפ כדי לגדול. ולכן קל מאוד לחברות האלה יום אחרי זה להגיד, טוב, אני אעבור לתל אביב. ואז מה הרווחנו? השקענו בחברות בהתחלה והן פשוט לא נשארות, הן לא מייצרות תעסוקה עבור האנשים שגרים באזור. התוספת של 2 מיליון שקלים בשנה תעזור להגדיל ולהעמיק את המעורבות שלהן באקו-סיסטם ולהשאיר חברות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם להשפיע בהן יותר. אני שומע במנגינה חזון ותפיסת עולם כמעט שונה לחלוטין ממה שאומרים ראשי רשות החדשנות. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני מרשות החדשנות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמענו סקירה בפעם הראשונה ולא היה נאום שצריך להשקיע בחממות הקיימות בלבד ולשמור עליהן ולהגדיל, לא הוגשה בקשה לכסף לקריית שמונה למשל. אם זה כל כך חשוב לך לשמור על החממות הקיימות, למה לא הוגשה לוועדה בקשה לכסף לקריית שמונה? אחת. שתיים, משום מה נדמה שבשלב הבא לא הגבלתם את החממות לפעולה בלעדית בצפון, שהם יכולים להרשות לעצמם לפעול גם במרכז הארץ בפעילות שלהן. איך זה מסתדר עם האמירה שלך של לשמור עליהן בצפון ולא יזוזו דרומה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> לשאלתך הראשונה, אני ראיתי את הדיון שהיה פה בפעם הקודמת, בסופו של דבר, אחת ממטרות קרן האושר היא גם מחקר ופיתוח, לא רק בפריפריה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אבהיר דבר אחד. לגבי קיום הדיון, הוא הוזמן על ידי מפני שישבתי עם כמה חבר'ה פה ואני מבין את העניין של חממות טכנולוגיות, שהן יכולות להיות מקפצה גדולה מאוד לנגב ולגליל. אני ביקשתי את הישיבה. תשיב לו על המשך השאלה עכשיו. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> גם בהמשך המצגת פה יש עוד פרויקט שכן הצגנו בפעם הקודמת, תשתית שבבים בפריפריה, שחשוב לנו מאוד להציג אותה ואנחנו רוצים להרחיב אותה, למה היא תעזור לפריפריה והיא לגמרי המשך של הדיון הקודם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, תענה לי על שאלות. מי שאל על שבבים? שמעת אותי מתעניין? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אמרת שזה לא קשור לדיון הקודם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלתי על קריית שמונה, למה לא ביקשתם כסף בשבילה אם אתה נואם לנו עכשיו כמה חשוב לשמור על הקיים? מה התשובה לשאלה הזאת? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> שאנחנו מקשיבים לוועדה, שמענו לה היטב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וכן - - - על קריית שמונה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו לא מבקשים לאזור ספציפי, אנחנו מבקשים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרת לשמור על הקיים, זה חייב להיות ספציפי. יש שלוש בצפון, על מה אתה שומר אם לא על הקיים? לא הבנתי את הדבר הזה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> הצגתי פעילות של שלוש חממות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמרת יש שלוש, צריך לשמור עליהן, עכשיו אתה אומר לי אני לא ספציפי? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> לא, אתה צודק, יש לנו חממה פעילה שקוראים לה פרש-סטארט בקריית שמונה, שהיא עכשיו מנסה להחזיר את החברות, ובהחלט אם אנחנו נוסיף את הכסף זה יוכל ללכת לחממה בקריית שמונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב, היושב ראש, שאסור לפגוע בקיימות ולהעצים אותן, למה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אסור לפגוע? לא הבנתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אסור לפגוע בקיימות, לשמור עליהן ולהעצים אותן. למה? כי הביאו פעם שמה חדשות שהעלימו מאות מיליונים מהנגב, עד היום מחפשים את החברות האלה. ואומר לך, מי שגר בצפון, ישאר בצפון. מי שישלמו לו לעשות משהו בצפון, יעלם כשהכסף יעלם. החממות האלה הוכיחו התמדה ורצינות, תגדיל אותן פי ארבע, תן להן יותר מ-2 מיליון שקל. אתה רוצה להוסיף חדשות בצפון ובנגב? תוסיף. אבל בשום פנים לא להפנות עורף לקיימות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוא אומר אבל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה לא. אני אומר לך, לא ביקשו כסף על קריית שמונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אנחנו משאירים אותן בצפון ובנגב? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמר לא ספציפי, אני רוצה ספציפי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שיחדד את הדברים שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמעת את השאלה שלי? אני היושב ראש, כן? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך רעיון איך אנחנו משאירים אותן בנגב ובגליל? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בסוף אנחנו כלי, עם כל הכבוד לנו. מי שמשחק בשטח אלה הזכיינים, בסדר? ויש פה באמת את ארנון ויש פה את סיון ויש פה שחקנים שהם עושים את העבודה בשטח, הם נלחמים וקמים בבוקר בדיוק על השאלה הזאת, בשביל זה אנחנו מתקצבים אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראה, אני אסביר לך משהו, סליחה. יושב פה אייל אבירם מגליל אופק, הם ישבו ברמת הגולן, בקצרין, עברו במלחמה ליוקנעם, אתה מבין? יש כאן נסיגה לאחור מהאזורים האלה, מהנגב, מהגליל. אנחנו רוצים להחזיר את האנשים, אתה מבין? זאת המטרה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו מסכימים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חנן, כשאני הקשבתי לדברים שלך הבנתי את מה שחבר הכנסת ביטון דיבר עליו, השאלה אם באמת זה מה שאתה אומר, אם המטרה של הבקשות של התקציבים שהצגת עכשיו מיועדות לשמר ולהרחיב את הפעילות של החממות הקיימות בצפון הרחוק ושל הנגב. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אשאל עוד פעם. כל ארבעת החממות האלה, אם נתקצב, הן יקבלו את הכסף? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> שלוש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחת ושתיים ועוד אחת ששכחת בקריית שמונה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> לא שכחתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש שלוש בצפון ואחת בנגב, זה יוצא ארבע. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני ציינתי, יש את קריית שמונה, יש כרמיאל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ארבע. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> יש ארבע, יש עוד אחת בנצרת, כן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, ברוך השם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, שנייה רגע, אתם סופרים פה על שלוש חממות פה, שמה, רגע, מה קורה עם החממות האלה שאני מכיר? אתה יודע, יושבים פה ראשי חממות, מקולומבוס ועד מכון שמיר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אלה החממות שאנחנו מדברים עליהן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מאוד רוצים להשקיע בהן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. לא, יש בגולן, יש פה שני נציגים מהגולן, לא שמענו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי מוסיף לקיימות 2 מיליון שקל כל אחת, בא לך להקים עוד שלוש בנגב, עוד שתיים בצפון, נלך איתך. אני חושב שזה אחד הדברים הכי יפים, אבל אל תהרגו את הקיים. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בדיוק מה שאמרתי, השקף הקודם, חשוב, ביקשתי, אם יהיה אפשר להסתכל עליו. יש היום, כמה? 17 גופים, אין שום סיבה להקים גופים נוספים, 17 גופים. כל מה שאנחנו מבקשים וגם משרד האנרגיה יציג את זה בהמשך בתיאום איתנו זה להרחיב את הקיים ולא לייצר דברים חדשים. מבחינתנו, אלה פרויקטים נהדרים שצריך להרחיב אותם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חנן, כשהייתי באינגב, הוצג לי שפחות מ-4% מההייטק נמצא בנגב בישראל. ביקשתי בדיון הראשון להבין מה הפילוח מבחינת אחוזים, של כמה בצפון, כמה בדרום וכמה באזור המרכז. יש לך לומר לי את זה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> מבחינת חברות או מבחינת השקעה שלנו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברות, פעילות הייטק. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כן, יש לנו מספר בשקפים האלה שמראים, בסוף רוב ההייטק כמובן מרוכז בתל אביב ובמרכז, קצת בירושלים ובחיפה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע להגיד כמה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני לא זוכר את המספר המדויק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלוש החממות שעושות שם פעילות נהדרת, כמה אחוז מההייטק הן מרכזות? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> עדיין אחוז קטן מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פחות מ-10% לדעתי. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני מאמין שאם ניקח רק את הנגב המזרחי, המערבי, באזורים היותר מרוחקים פלוס הנגב, אנחנו לא נגיע ליותר מ-10%, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, והשאיפה שלכם, גם כמדיניות וגם בבואכם פה עכשיו לקרן היא להרחיב, לבזר את פעילות ההייטק, לא רק במרכז אלא גם - - - << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו מחפשים איך אפשר להגדיל בסוף את ההייטק הישראלי והכלכלה הישראלית, זה מה שמנחה אותנו. אנחנו לא משרד לשוויון חברתי בהיבט הזה. אנחנו מאמינים שכדי להגדיל את ההייטק הישראלי והיזמות חייבים עוד אנשים שנכנסים למשחק, עוד יזמים מאוכלוסיות בתת ייצוג, עוד אזורים, זה יגדיל את ההייטק בכללותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל הכי קל לעשות את זה במרכז, וזה שגוי בעיניי להרחיב את זה במרכז. אנחנו רוצים לראות יותר הייטק ויחד איתו משרות איכותיות גם בדרום וגם בצפון. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו מסכימים ואנחנו כל הזמן פועלים לכיוון הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בשביל זה הקמנו את האגף שסלעית מובילה שאתם מכירים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קרה עם הסעיף החדש הזה שמאפשר להם לפעול במרכז כשהם בצפון? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני לא מכיר סעיף כזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> במכרז החדש אין סעיף שאומר להם, אתם הפעם תוכלו לפעול במרכז אם בא לכם ולא בלעדיות בפריפריה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני אחזור שוב לשקף הקודם. אנחנו הקמנו 14 מרכזי חדשנות שכל מה שהם אמורים לעשות זה לקדם הייטק ברמה המרחבית והאזורית. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> או הפוך, האם ישנה התניה שאסור להם לפעול מחוץ למרחב שלהם? שהכול צריך לקרות איפה שהביאו אותם? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו לא מאמינים בכפייה מלמעלה, בסדר? להביא יזם - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה להביא אותם לשם אם הם יכולים לפעול במרכז? לא הבנתי. תשים איזה משרד של וויוורק, שני מטר מחסן וכל הפעילות העסקית שלהם תהיה במרכז. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> יושבים פה ארנון וסיון, ראש מועצת כפר ורדים לשעבר, החבר'ה האלה קמים בבוקר וכל מה שמעניין אותם זה לקדם את הגליל והנגב. גם אם אני אתן להם ואני אגיד להם, ארנון, תקשיב, תקים איפה שאתה רוצה, תקים ברוטשילד, הוא לא יקים ברוטשילד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> על ארנון וסיון אני סומך. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> נכון, גם אנחנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושש מאנשים שלא בשולחן, ופגשתי כמה חברות כאלה שהעלימו לכם מאות מיליוני שקלים, עד היום אני מחפש אותן. אתה מכיר את החמש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, שאלת הדיוט, למה רמת הגולן לא בפנים? מכון שמיר וגליל אופק. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> רמת הגולן, הייתה לה חממה במשך 30 שנה ועשתה עבודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 30 שנה, יפה, למה לא עכשיו, זה מה שמעניין אותנו. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כי היא סיימה את הזיכיון שלה בשנת 2023, אני לא זוכר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תחדש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה עושים עם החממות הקיימות? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תחדש להם את הזיכיון. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> לא היה ניתן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מכון שמיר, זה בגלל שקוראים להם שמיר? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> היינו לפני שלושה ימים בחנוכה של מרכז נורטרה בצמח, ממש שווה לכם לבוא לבקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מכון שמיר, תגיד לי, איך אתם חיים? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> מכון שמיר שותפים בנורטרה ואחראים גם על פיתוח ההייטק בגולן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ד"ר ירון דקל ממכון שמיר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמיר זה על הכנרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש משהו חדשנות שמיר. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אתה מתבלבל עם הנכד של יצחק שמיר, אלעד שמיר, שהוא הקים את KIC בכנרת, ואנחנו אכן משתפים איתו פעולה, באמת שיתוף פעולה של הגליל המזרחי. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> רק את השם לפרוטוקול. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> ד"ר ירון דקל, מכון שמיר למחקר, מרצה באוניברסיטת חיפה. באופן עקרוני, מה שרשות החדשנות עשתה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, גילוי נאות: אנחנו מכירים, שכן שלי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, מהגולן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> באמת רשות החדשנות עשתה דבר שהוא לא חממות. זאת אומרת, היא אמרה לאזור, וזה גליל מזרחי, אנחנו התאגדנו עם אינובלי שזה עמק בית שאן, אזור צמח, אלעד שמיר, הנכד של יצחק שמיר, KIC, ומכון שמיר למחקר, שזה מו"פ שפועל בחסות משרד המדע וחסות אקדמית של אוניברסיטת חיפה, והקמנו חברה, הייתה השקה לפני שבוע, היו הרבה מנכ"לי משרדי ממשלה, נורטרה. באמת דווקא כדי אולי למנוע את הטעות שקורית בחממות, שהמדינה שמה כסף, אומרת לאנשים, הנה, תשתמשו בהטבת המס, תשתמשו בדגל, בעלה התאנה הזה שנקרא פריפריה, ובסוף הכסף לא מגיע, העובדים לא מגיעים ולא נמצאים במקום. בגולן זה לא עבד. אני יכול לתת לך דוגמה ממכון המחקר שלי. לפני 14 שנים יצא פטנט ממכון המחקר שלי, אני אז עוד לא הייתי בעמדת ניהול, מוצר בתחום הפיטופתולוגיה, מטפלים איתו בכל העולם במטעי מנגו ואבוקדו. לגולן, למכון שמיר אין ממנו אגורה. החברה נלקחה מהחממה לחברה ישראלית שפועלת בפתח תקווה והמוצר נמכר בכל העולם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין אחוזים לחממה בחברה? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> כלום, החממה נעלמה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך יכול להיות? חממה שמשקיעה בחברה, יש לה קניין על החברה. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אבל החממה לא בגולן ולכן זה כרגע לא רלוונטי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לפחות הכנסות לחממה יש מהחברה הזאת? אמור להיות לפי המבנה הכלכלי. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אני לא יודע, רק אני אומר, למי שהמציא את זה, לחוקרים בגולן אין כלום ואין עובדים מהגולן. ולכן אני אומר עוד פעם, חממה שאין שיניים רציניות ברמה החוקית, זאת אומרת שאתה לא עושה קומבינה ואתה שם את עצמך בכתובת שם וגר בתל אביב ועושה מה שאתה רוצה, לדעתי זה בזבוז כסף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת, התניות שמחייבים אותם גם לפעילות עסקית עתידית על פני שנים, חמש, עשר שנים בגין ההשקעה שהחממה נתנה, והעסקות. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> בוא נגיד ככה, אם אין תירוץ אמיתי מקצועי למה לא להקים את החברה בסוף שתקום בגולן, בגליל, לא משנה איפה, החברה צריכה בחוזה לקום שם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה שתהיה התניה. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> בוודאי, אחרת למה אנחנו משתמשים בגולן? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יכול לנסח לנו את ההתניה? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> החברה תקום באזור בו ממוקמת החממה, אוקיי? החברה צריכה לקום באזור, אלא אם כן יאמרו בעלי החברה שהם חייבים להשתמש בפולי קקאו ממטעים במדגסקר ולכן החברה חייבת לקום במדגסקר. אם אין משהו ברמה הזאת, שהחברה תקום במקום. אתה לא יכול להשתמש בהטבת המס של הגולן ולשבת בתל אביב ולעשות מה שאתה רוצה. ועכשיו ברשותכם, מאחר ושכני הזמין אותי לוועדה הזו והגעתי מאלוני הבשן בבוקר להגיע לכנסת, לוועדה, ובדרך כלל כשמזמינים אותי לוועדות אני מכבד ותמיד אני מגיע. אני רוצה להגיד משהו פה לפורום ואני מקווה גם שהדבר הזה, כמובן יש פה פרוטוקול לוועדה. כולנו עברנו עכשיו מלחמה וכולנו עברנו לפני המלחמה תקופה שנקראת קורונה. ואתם יודעים שבתקופה הזו סגרו נמלים בעולם, ראינו כולנו, נכון? ראינו דולפינים שוחים בוונציה בתעלות כי הגונדולות של התיירות לא יצאו שם לתעלות בוונציה, ודולפינים חזרו לתעלות בוונציה. אצלי ברמת הגולן שועלים באו ואכלו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מהכרמים. שועלים מחבלים כרמים. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> לא, של החתול, ליד הבית, בתוך הבית. זאת אומרת שהעולם יכול להיסגר ויכול להיסגר ככה. ולא משנה כרגע מה היו הסיבות של הקוביד ומה בדיוק קרה לכל המנהיגים בעולם, אלה השערות שלי, מי שרוצה, יש לי מאמרים בנושא הזה. אבל מה יקרה, ואני לא מדבר עכשיו על זה שאנחנו ראינו, עברנו פה מלחמה ופתאום נגמר הנשק, פתאום אומרים שאין פצצות. מה יקרה אם מחר יש וירוס לחיטה? 93% מהחיטה בארץ מיובאת, קרוב ל-100% מהתירס, 100% מהאורז, למעלה מ-90% מהבשר. לא יעזור לנו משרד האוצר לקנות אוכל אם לא יהיה לנו ממי לקנות. ולכן, מדינת ישראל, ולדעתי, אני אהבתי את השם שכתוב בזימון לוועדה, הוועדה לטובת אזרחי ישראל, אני חושב שבוועדה הזאת צריך לחשוב גם מה יקרה אם יהיה לנו פה מצור של מזון. ושוב, לפני חמש שנים הייתי אומר את זה, היו מסתכלים עליי כאילו ירדתי פה מאיזו פרוקסימה סנטאורוס בגלקסיה אחרת, אבל עכשיו פה אני חושב שזה קריטי. ולהערכתי, ואני עובד עם משרד המדע ומשרד החקלאות ורשות החדשנות, להערכתי, לא מושקעים בזה מספיק תקציב ומחשבה, למרות שיש קצת התעוררות בנושא הזה של מזון. להערכתי, הוועדה צריכה לקבוע יעדים, לקבוע מנהלת מקצועית, כולל אנשים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פה? בוועדה הזאת? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> למען אזרחי ישראל, כדי שיהיה להם אוכל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוועדה הזאת לא עוסקת - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תהיה פרקטי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש משרד לביטחון המזון בישראל. אתה צודק. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> החקלאות בביטחון המזון, כן, אני יודע, אני דיברתי עם אבי דיכטר על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הם הקימו ממש מחלקה שעוסקת רק בזה. אני מסכימה איתך אבל במיליון אחוז. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> רק אני אגיד, אפילו שהתקציב של משרד החקלאות למה שאני מדבר כדי לעזור לאזרחי ישראל, שמשרד החקלאות צריך גם לדאוג לצורך העניין לגדרות של הבקר, זה לא באמת יעזור. למה אני מתכוון? יש היום דרכים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא הבן אדם לדבר איתו על בקר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא יותר חיטה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לנסות בלי בקר. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> גם אני לא אוכל בשר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תישאר בדוגמה של החיטה, חיטה מקמח מלא. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> מעולה, גם חיטה, לצערי, אני עם צליאק, לא אוכל גם חיטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא אוכל חיטה ולא אוכל פרות. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> לא בשר, לא חלב ולא ביצים, אני ממש חוסך לכם את הכול. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני, מתאים. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> עכשיו מה שאני אומר זה ככה, יש היום התחלה, לא מספיק מבחינה תקציבית. אנחנו יודעים להתחיל לגדל את החלבונים שלנו, את הפחמימות שלנו, חומרי טעם, חומרי ריח, סיבים תזונתיים על ידי מיקרואורגניזמים בביוריאקטורים. הביוריאקטורים האלה רק צריכים לגדול מליטר לאלפי ליטר, כמו שאתם רואים מכלים ביקבים או ברפתות. ומה שטוב בביוריאקטורים האלה, שהם לא תלויים במזג האוויר ולא תלויים אם ירד גשם או לא ירד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נגיע לפירוט הטכנולוגי שיש לך בראש. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אני רק אוסיף לך עוד דבר אחד, אפשר גם לקבור אותם מתחת לאדמה ואי אפשר להפציץ אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ירון איך אנחנו כוועדה תורמים לזה? איפה המקפצה? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אני אגיד לך איפה המקפצה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> ביוריאקטור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> ביוריאקטור זה מכל, לצורך העניין יכול להיות מכל זכוכית או נירוסטה, שבו את שולטת בדיוק במה שנמצא. את מכניסה לצורך העניין מים, סוכר, חלבון, מרכיבים כאלה ואחרים שדואגים לגידול, את שולטת על הטמפרטורה, על החמצן, על ה-PH, ואותם המיקרואורגניזמים, פטריות, אצות גדלים שם ומייצרים עבורך את החלבון או את הפחמימה או את חומר הטעם והריח שאת רוצה. ואת יודעת שאחרי עשרה ימים את יכולה לקצור, כלומר לרוקן את הביוריאקטור ולהפיק את החלבון עבור אזרחי ישראל שיהיה להם לחם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיון מאוד מעניין, אבל אנחנו קצת ברחנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, חברים, זה מרתק, אנחנו עוסקים בזה ביום-יום, החברות שלנו מתעסקות בזה בדיוק. לא רלוונטי לדיון, סליחה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> קריאת האזהרה למדינת ישראל נרשמה בפרוטוקול. מה ההמלצה שרלוונטית לקרן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך מה אנחנו רוצים, מה אנחנו מצפים מכם, למה הזמנתי את כל החבר'ה פה מחממות טכנולוגיות ואתם, מכון שמיר. איפה הנקודה שחסר להם משהו? אתה יודע מה? אני אתן לך דוגמה עליך. ראינו בשבעה ימים את הכתבה על הפטרייה, אם מותר לך לדבר על זה. איפה שם אנחנו משאירים את המפעל בסוף בצפון? איפה יש את הנקודה הזאת? אם אתם תלויים בכסף שבא לך מישהו עם 3 מיליון, אני שם פה מהוועדה כסף כזה ומקים את החברה בצפון, הם נשארים בצפון. תכף נעבור גם לדרום. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> לדוגמה, ייצור חלבון. יש לנו היום פטריות שאנחנו מפיקים מהן 20% ו-30% חלבון שזה כמו לצורך העניין סויה, שזו הקטנית הכי עשירה בחלבון. הפטריות האלה, אנחנו יכולים גם לבטל טעמים וריחות לוואי כמו שלמשל משתמשים היום בתעשיית החלב מחלבון אפונה, ובאמצעות הביוריאקטורים האלה להתחיל לייצר חלבון ולהביא אותנו למצב שנוכל להגיד, הנה, עכשיו צריך לעשות עוד אפסקייל, נשים את זה גם מתחת לאדמה שאי אפשר יהיה להפציץ את זה וכל מדינת ישראל יכולה לאכול מהביוריאקטורים האלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, אלה חממות של פודטק, יש כאלה, אבל מה אתה ממליץ לנו? מה אתה ממליץ לנו לעשות? פרקטי, אל תסביר טכנולוגיה. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אני אסביר. לצורך העניין, חממה של פודטק, אני רוצה לעשות לך נקניקיה טבעונית ושזה יהיה הכי טעים ובריח, זה נחמד מאוד. אני רוצה לספק מזון לכל מדינת ישראל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, ידידי, מה אתה ממליץ לנו לעשות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הפופקורן? כמו שאומר קולומבוס. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אני מציע להתחיל להשקיע גם בגידול של אצות ופטריות בצורה רצינית לייצור חלבון וייצור פחמימה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא המנדט שלנו בוועדה הזאת. מה אתה מציע לנו לעשות? יש לך משהו? צריך עוד מו"פ בתחום הזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כאן היכולת שלנו להבין איך משאירים בפריפריה - - - << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> תראו, לצורך העניין, מכון שמיר מתעסק בזה, אנחנו מתעסקים בזה, אנחנו יושבים בקצרין. אבל אני אומר עוד פעם, אתה עכשיו נותן כסף לחממות לצורך העניין, יכול להיות שם הייטק, יכול להיות שם ביוטק, אגריטק, מיליון דברים יכולים להיות שם. אני שם פה על השולחן צורך אקוטי, ביטחון המזון של התושבים פה, ואני חושב שהכסף צריך להיות מוכוון כרגע ממש בצורה רצינית, לדאוג לעוד חמש שנים שיהיה לנו פה ייצור עצמי של מזון, תוך חמש שנים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעניין. אולי לתת מענק מיוחד או מוגדל לחממות שרלוונטיות למיקוד במשימה של ייצור מזון בטכנולוגיות המכלים. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> החממה בקריית שמונה, זה בדיוק מה שהיא עוסקת בו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן? אבל היא עוסקת בעוד דברים, אתה מבין? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> לא, רק בפודטק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, פודטק זה רחב, פודטק יכול להיות הרבה דברים. הוא אומר, אני רוצה לייצר תחליפי מזון, להגדיל את הקפסיטי של מדינת ישראל. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> לא לשחק עם חביתה צמחונית גדולה יותר, לא הכוונה הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי אנחנו יכולים לשים על זה כמה שקלים נוספים, אולי כן בקריית שמונה, אבל ממוקד. איך היית מגדיר את זה? אם היו שמים על זה כסף, איך היית מגדיר את הייעוד של הכסף? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> הייתי מגדיר את זה ייצור חלבונים מפטריות. זאת אומרת, להיכנס לתחום המיקולוגיה בצורה רצינית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה רק מפטריות? << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> תראי, האקדמיה עזבה את המיקולוגיה גם בארץ, גם בעולם, זה תחום שהוא זנוח לחלוטין. חקר הפטריות, מיקולוגיה. ואנחנו הרמנו אותו בגלל העניינים הרפואיים והעניינים התזונתיים שיש בפטריה. אנחנו הראשונים בארץ שקיבלנו אישור להפיק פסילוסיבין ממה שנקרא פטריות הזייה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נשמה, too much information, TMI. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> צריך להשקיע בייצור חלבונים מפטריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיכאל, בוא נחתור לזה אחר כך, בוא נתקדם לדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר'ה, תודה רבה, אני מסתדר. ירון, הרעיון הוא כזה, או שמתעסקים בתעסוקה או בשימור לדור העתיד בגלל שיכולה להיות פגיעה בגלל מה שאנחנו עושים כרגע, שמשתמשים באוצרות הטבע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יכול להיות, פגיעה תהיה, אוצרות הטבע יפגעו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מדבר לגבי מה שהוא דיבר, אם זה מתקשר או מתחבר. זה צריך להיות פרויקט שיבוא ממשרד החקלאות ואנחנו יכולים דרך משרד החקלאות להשקיע במשהו שקשור לביטחון המזון. << אורח >> ד"ר ירון דקל: << אורח >> אני אומר, בואו ניקח את הנושא הזה של מיקולוגיה, נושא זנוח לחלוטין בארץ ובעולם, וממנו בואו נפעיל עכשיו את המנופים על מנת שנוכל באמת עם יעדים ברורים תוך חמש שנים להיות כבר אחרי הקמת המפעלים האלה מתחת לאדמה לייצור מזון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה סיימת, הרשות לחדשנות? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> היו עוד שני פרויקטים שהיה חשוב לנו מאוד מאוד להציג כי הם מתחברים לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היום אנחנו בנושא של חממות טכנולוגיות, כי אנחנו גם קצרים בזמן, יש לנו מליאה, וכשמליאה נפתחת, על פי חוק אני סוגר את הישיבה, גם אם אנחנו באמצע חתימה על צ'ק. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה חלק בדיוק מהדברים שנאמרים פה. תוכל לתת לי שלוש דקות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שתי דקות. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> (מוקרנת מצגת) טוב, בואו נרוץ מהר. אתם יכולים להגיד שזה לא מעניין, לדעתי זה סופר חשוב פה לוועדה, רק לפחות שנציג את הדבר הזה. זה השקף שאני רוצה שתראו. בגדול, תעשיית השבבים בישראל, 40,000 עובדים בהייטק, מתוכם מעל 12,000 אנשים שעובדים בנגב ובגליל. ישראל מאבדת את היתרון התחרותי שלה בדיוק בזמן שתעשיית השבבים העולמית פורצת קדימה. אני מניח שראיתם את כל הסיפור של החרם על ישראל וכל הנושא של תשתיות ה-AI. קריית גת, אינטל לא בטוח שתפתח את הפעילות שלה. טאוור סגרה את המפעל שלה כי הוא לא מספיק חדשני. KLA - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריית גת למה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> קריית גת, אני לא יודע בדיוק איפה זה נמצא כרגע, אבל המלחמה גרמה לעיכובים בפתיחת מפעל שהיה אמור להעסיק שמה אלפים של עובדים נוספים בטכנולוגיות הכי מתקדמות. KLA, שזו עוד חברה במגדל העמק, שליש מהפעילות שלה הוציאה מישראל כרגע לגרמניה בגלל הסיפור של המלחמה. מלחמת השבבים הזאת שקורית, מלחמה בין סין לארצות הברית, מלחמה קרה, איפה תשתית הייצור הזאת תהיה. אנחנו מאבדים את היתרון התחרותי שלנו בישראל, ולכן, הצגנו את זה בהתחלה, בוועדה הקודמת, יש פה מחקר של ה-INSS שאומר, אם אנחנו נוביל בתחום הזה של שבבים, של פוטוניקה מתקדמת, נוכל לייצר עוד אלפים של משרות בפריפריה. ולכן ההצעה שלנו פה היא להקים מעבדת שבבים לפוטוניקה משולבת באזורי עדיפות א'. יש לנו לא מעט חברות שנמצאות, אם זה במגדל העמק, אם זה בקריית גת, אם זה בגולן, פעילות של ניסטק שהייתי שם שבוע שעבר שאנחנו מאוד מאוד מעריכים. יכול להיות שיהיה אפשר להקים מעבדה ברמה עולמית שתייצר בשלב הראשון עשרות משרות ובשלב השני עוד סטארט-אפים ברמה העולמית בפריפריה, ולכן רצינו להרחיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אנחנו משמרים את המפעלים האלה בדרום ובצפון? איך אנחנו משמרים אותם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה משרד המדע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם יש שמה בעיה של משהו שאנחנו יכולים לפתור - - - << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> תראו, אם טאוור הקימה לפני 15 שנה פעילות ואז היא נקתה על ידי חברה הודית, ובסופו של דבר היא לא שמרה על ה-Cutting Edge, זאת אומרת, המקום הוא כבר לא בטכנולוגיה הכי מתקדמת. מה שקורה זה שכשיש החלטה האם לפתוח את המפעל הבא בישראל או בהודו, יקרה בהודו, וזה מה שראינו, לאט-לאט. ובסופו של דבר המשמעות של זה היא של פיטורים בפריפריה, אנשים בשכר גבוה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשו את זה בעוד מפעלים בצפון גם, ההודים. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> עושים את זה גם במפעלים בצפון, ולכן וזה בדיוק איפה שרשות החדשנות נמצאת. אנחנו יודעים לאיפה הטכנולוגיה הולכת, אנחנו יודעים שכל החברות בעולם מחפשות תשתית כזאת, זה כמו להקים עוד מה שהיה אינטל בקריית גת. אם נצליח להקים דבר כזה בישראל בעזרת הוועדה הזאת, תהיה לזה משמעות לטווח ארוך. דיברתם על להשאיר עובדים, זה מה שמשאיר את העובדים באזור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה המשרדים לא משקיעים בזה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה לא משרדים. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לרשות החדשנות יש כבר השקעות במיזמים האלה. אני רק רוצה לתת את הזווית שלנו. חבר הכנסת ואטורי שאל מה מושך את החברות האלה. הון אנושי, סביבת מימון, ויותר מזה, החדשנות הטכנולוגית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אבל באים ההודים, לוקחים את זה לפועלים זולים. כשאנחנו, המדינה נותנת תקציב למפעל מסוים, אנחנו צריכים לחתום בהסכם, סעיף ראשון, שהם לא עוזבים את המקום למשך 30 שנה, לא לתת להם לעזוב. << אורח >> צח בסול: << אורח >> בוא נגיד שההגבלות או הסרבול של סביבת המסחר והסביבה העסקית שבה חברה פועלת היא אחת הסיבות המרכזיות ליציאה של חברות רב לאומיות מישראל. אבל צריך לומר שכשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה מהזווית של משרד האוצר, הסיפור של תמיכה בתשתיות, של עידוד החדשנות הטכנולוגית שמביאה את החברות הגדולות, אנחנו חושבים שזה רכיב יחסית מאוד מאוד איכותי פה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו מדברים על קאטינג אדג' מצד אחד, זאת אומרת, להיות במובילות העולמית גם בפריפריה, לא להביא משהו שהוא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו חייבים לשמוע עוד אנשים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שאלה על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שאלה קצרה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> עולם השבבים הוא התעשייה הכי יקרה כדי לייסד אותה, להיות מפעל לשבבים. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כדי לייצר פאב, זאת אומרת מפעל, זה מיליארדים של שקלים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> והידע הוא גם, קשה מאוד לנצח חברות ענק מול המו"פים שיש. ישראל עשתה כמה פריצות דרך כמו מלנוקס ואיזיצ'יפ ואחרות, אבל מה שעדיין אני לא מבין, א', אם נאשר חממה כזאת, איפה היא תקום? שתיים, איך נדע שיש לה פוטנציאל לכלכליות? כי זה קצת ניסוי, זה לא משהו שהיה עד היום. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה היה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ושלוש, אי אפשר לדבר על זה הרבה, אבל חייבת להיות זיקה גם למערכת הביטחון בדבר הזה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז יש פוטנציאל גם לכלכליות, כי יש צרכים מסוימים במערכת הביטחון בתחומים האלה ואפילו יכולות. אני רוצה להבין את שלוש השאלות האלה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כן, מקווה שאני אזכור את הסדר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה, פוטנציאל לכלכליות כי זה אקספרימנטי, והפוטנציאל לשותפות עם משרד הביטחון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. איפה, אנחנו יכולים באמת להוציא קול קורא שהוא ספציפי לאזורי פריפריה, כלומר הפעילות תצטרך להתבצע באזורי הנגב והגליל. אנחנו כמובן לא נחליט מראש אם זה בצפון או בדרום, יוכלו להגיש חברות שיש להן פעילות רלוונטית כרגע באזור, ויש לא מעט חברות כאלה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שסקרתם קודם זה שה הצפון יותר עשיר בחממות ביחס לדרום. ואם כל צה"ל הולך, מודיעין ואחרים ועוד כמה יחידות מיוחדות ואין מספיק חממות בדרום לפי החשבון שאני רואה, למה לא לתעדף גם את הדרום? הנגב גם מופיע בוועדה שלנו בחוק, הנגב מופיע בחוק שלנו. אנחנו היינו רוצים גם דרום רחוק, אנחנו לא רוצים דרום בלוף, קריית גת, מפעל אינטל. אנחנו רוצים דרום רחוק, אתה יודע, מדרום לבאר שבע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באילת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומעלה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אם אפשר רק לעשות הפרדה, חממה טכנולוגית שאנחנו מדברים עליה היום וגם מרכזי חדשנות, התפקיד שלהם הוא להקים סטארט-אפים, הם משקיעים בסטארט-אפים, מקימים אותם. אנחנו מדברים פה על תשתית, זו תשתית פיזית, זה מבנה פיזי שיהיה שמה לטווח ארוך, זה יכול להיות לעשור ויותר, ועל בסיסו יוכלו להשתמש סטארט-אפים בפעילות הזאת ולהקים את הסטארט-אפים האלה בסופו של דבר בפריפריה. זה לא אותו דבר כמו חממות, זה שונה לחלוטין, וזה משהו שנשאר, זה ברזלים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מבינים את זה. אתה יודע, כל ברזל שתשים היום, בעוד שלוש שנים צריך להיות ברזל אחר. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בדיוק, וכרגע הברזלים שלנו בישראל לא מספיק קאטינג אדג', זו הבעיה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אפשר להתחייב שזה יקום מדרום לקו באר שבע? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> לא, מה שאנחנו יכולים לעשות זה לאזורי עדיפות א'. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אנחנו לא מתחייבים אליך. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> במסגרת חוק המו"פ מותר לנו או לעשות פעילויות בכל הארץ או לייחד אותן לאזורי עדיפות א'. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש עדיפות א'-א'. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> המדינה פרצה את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> החוק מחייב אותנו לנגב, נגב כתוב בחוק ואנחנו הוספנו גם גליל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש א'-א' גם. מישהו פה ממשרד הכלכלה? הוא מצא כללים לתעדף אזורי תעשייה בסבסוד יתר באזורי א'-א', תתלבש על הא'-א'. מה הבעיה שלך? יש לך הגדרה בחוק לרחוקים ולנידחים. תשקול את זה בחיוב. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה בסוף צריך להתבצע על בסיס פעילות קיימת של איזושהי חברה והחברות האלה, כמו שאמרתי, נמצאות - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה עוד פעם פוזל למרכז, למה לנו להשקיע בך? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה לא יהיה במרכז, אבל יכולים להגיש כל - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים בדרום הרחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, או שבאמת תיעזר, אתה מגיע כרגע לוועדת קרן האושר שמוסמכת לעודד תעסוקה בנגב, זה מה שהחוק מגדיר. או שתגיד לנו, אני מציע לכם פרויקט בנגב על הנושא הזה, או שלחילופין, אם אתה אומר, אני רוצה לקחת את הכספים ולהשקיע במשהו קיים, איפה הוא קיים? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה יתבסס כנראה על החברות שנמצאות בנגב ובגליל. אמרתי לך, 14,000 אנשים עובדים בתחום הזה בנגב ובגליל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל חנן, עם כל הכבוד, כשאתה אומר, אני לא יודע לעשות את זה בנגב כי החוק מגדיר לי אזורי עדיפות א', אני רוצה להשקיע במשהו קיים, בוא תגיד לי איפה זה קיים, אל תגיד לי ככל הנראה. איפה יש? כי אתה מדבר על פרויקט מאוד מאוד ספציפי, איפה הפרויקט המאוד ספציפי הזה מתקיים? יכול להיות שיש ארבע חברות שעוסקות בזה שקיימות ברמת גן, הרצליה, פתח תקווה ועכו, תגיד לי איפה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> חברה ברמת גן לא תוכל להגיש אם אנחנו נייחד לאזור עדיפות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> יש דוגמאות. לדוגמה, טאוור נמצאת במגדל העמק - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל היא כבר נמצאת. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> בסדר, אנחנו בונים תשתית כדי לחזק אותם ככה שמחר בבוקר לא יפטרו את העובדים ויקחו אותם להודו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה תפקידכם בלעדינו שלא יפטרו עובדים במדינה. אנחנו רוצים בשורה לנידחים ולנשכחים. אנחנו רוצים להביא את האזרחים האלה, איך כתוב שם? על שוויון, לתת להם הזדמנות לתעסוקה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה פרויקט יקר, זה פרויקט של לפחות 60-50 מיליון שקלים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה אתם שמים מתוכו? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו מאמינים שמתוך זה, גם הכסף של הרשות וגם אולי כסף נוסף שנצליח להביא מהצד הפרטי, 40-30 מיליון שקלים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נו, זה מעניין, רק מה שנשאר לך זה ללכת דרומה רחוק מאוד. לא אכפת לי בסוף שתקים את זה בגולן, אני לא צר עין, אני פשוט מודאג מהאיזונים בין כמות החממות בדרום ובצפון. וגם אני לא רואה פה, אני רואה איזו אמירה מוסווית שכאילו יהיה לך קשה להעמיד חממה כזאת שתהיה בשימוש מוגבר בדרום כי כאילו אין אקוסיסטם סביבה, אבל קללת האקוסיסטם מונעת להקים כלום. כל היום בטיעון האקוסיסטם ואנחנו שברנו את זה. הקמנו את מיינדסט ויש אקוסיסטם לטכנולוגיה וחינוך בשווי מיליארד שקל בירוחם הרחוקה. תהיו אמיצים, תתחילו ללכת רחוק. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> הטענה שלנו היא בדיוק מה שאתה אומר, שאם נקים משהו במצוינות עולמית, יגיעו גם לנגב וגם לגליל כדי להשתמש במשהו שאין אותו במדינת ישראל וכמעט לא בעולם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תקים את זה בא'-א', יש לך תיעדוף א'-א', משרד הכלכלה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> זה מה שאנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו יושבים עכשיו על פי חוק. בדרך כלל את ההצעות שלכם הייתם צריכים להעביר לאוצר והאוצר היה צריך לרכז אותן ולהעביר אלינו, פשוט לא קיבלנו את ההצעה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כן, קיבלנו את הזמנה כמה ימים לפני הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אי אפשר על פי חוק גם לעבור משנה לשנה, כל פעם עוד פעם תנועות נוער, ולכן אנחנו יושבים פה ורוצים לשמוע מכם מה ההצעות שהייתם אמורים להעביר לאוצר, אם לא העברתם, או שהעברתם ולא התקבלו. תקשיב, אנחנו יושבים פה על פי חוק, אני אומר לך, כתובה המילה נגב בחוק פשוט, לא המצאנו את זה פתאום יש מאין. בעקבות המלחמה, הגדרתי את זה בתחילת הישיבה. בתחילת הכינוס של הוועדה אני הסברתי את זה שאנחנו הולכים על נגב גליל גם בגלל המלחמה. היום הגליל מרוקן, אנחנו כנבחרי ציבור מחויבים להחזיר את האזרחים לאזורים האלה. ואם לא נחזיר אותם לשמה, מה עשינו? עוד פעם רמת גן? עוד פעם תל אביב? ואז דין תל אביב כדין זה? זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים עכשיו כרגע להביא את ה"מרכז", למרות שאני אוהב את הפריפריה יותר, להביא את המרכז לאזורים האלה. אחרת מה יקרה? אנחנו נרוקן את מדינת ישראל. תישארו בתל אביב וברמת גן עם הפצצות של חיזבאללה או אויב אחר כלשהו ואז תתמודדו, תל אביב מול איראן, מול זה ונגמרה המדינה. לא, אנחנו רוצים לפזר את האזרחים במדינה, צריך ליצור מדינה פורחת מקצה לקצה, אתה מבין? מדן ועד אילת. כשאנחנו אומרים לך פריפריה, אתה מתעקש על זה שזה יהיה קריית גת ואתה אומר אזור א'. א'-א', כמו שעושים הכלכלה. שמע, קח את זה לשם, אנחנו פשוט בהגדרה בחוק. תיקח את החוק שלך, אתה שומע? קפל אותו שנייה אחת, שים אותו בצד, יש את החוק שלנו, אוקיי? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי נפליג איתך למחוזות שלא דמיינת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. והחוק שלנו אומר איפה להשקיע. אתה רוצה מאיתנו כסף? אהלן וסהלן, בוא, שפוך בפנינו. אבל אם אתה בא אלינו ואתה אומר, תשמע, החוק שלכם, שימו אותו בצד, החוק שלי אומר בוא תשקיע ברמת גן. אין לי כלום דרך אגב לא נגד רמת גן ולא נגד תל אביב, פשוט אנחנו רוצים לפזר את הכול בארץ. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> השורה השלישית בחוק המו"פ שמכוחו אנחנו נמצאים פה מדברת על פיתוח הייטק בנגב ובגליל. אנחנו לא עושים את זה כי אתם אומרים לנו, אנחנו לא עושים את זה כי מישהו מכריח אותנו, אנחנו מאמינים בזה לא פחות מכם, ולכן אנחנו פועלים יום-יום לטובת הנגב והגליל ואנחנו חושבים שנכון - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חנן, אל תגיד אנחנו ואתם, אני לא מרגיש אנחנו ואתם. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אנחנו מרגישים שאנחנו ביחד במטרה הזאת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מרגיש במשפחה שלך. אל תגיד אתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא פחות מכם, אנחנו יותר מכם. זה החוק שלנו, אתה יכול להשקיע גם, כמו שאמרת בקריית גת וצפונה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה יודע שההייטק לא הגיע לנגב ולגליל, אתה יודע את זה. אתה יודע את המספרים של חגיגת ההייטק וכשמדברים נגב אמיתי וגליל אמיתי, קו נהריה, מעלות, קריית שמונה, המצב לא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תודה רבה. תהיה ישיבת המשך, אנחנו מבקשים להתמקד כי אין לנו הרבה זמן, אנחנו תלויים גם בזמנים של התקציב למרות שאנחנו לא קשורים לתקציב. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> קשורים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קשורים לתקציב, אבל לא קשורים. לא, אני לא רוצה ש - - - אותנו, אחרת היו מקיימים את הדיון הזה, היית עושה אותו בוועדת הכספים. ולכן אנחנו נעשה דיון המשך. אני מבקש, תביא לנו משהו, אנחנו רוצים את הנקודה. הנה, אנחנו נשמע עכשיו את החממות, יכול להיות שלהן יש רעיונות. יכול להיות, תקשיבו, אתם לא מבינים, יש לכם פה כסף על השולחן, זה לא שאנחנו מחלקים את הכסף, אלא פשוט תגידו מה אתם רוצים. נקודה שיש הזנק, יש פה את משרדי הממשלה, אנחנו נעשה איזה חיבור טוב ובואו נלך על זה. תאמינו לי שכל השרים שיגעו אותי בימים האחרונים, טלפונים בלי הפסקה, אני רוצה לשמוע באוזן שזה הולך לנגב ולגליל. בגלל זה הישיבה הזאת, בגלל זה הדיון הזה מתקיים כרגע. ולכן בואו תגידו לנו איך אנחנו מגיעים אליכם, איך אנחנו מחזקים את הנגב ואת הגליל, זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברשותך, כבוד היושב ראש, יש לי הערה קטנה. אני בעד דווקא כן לחזק את הנגב והגליל והפריפריה בכלל, זה בתפיסה שלנו. אבל אני חושב שכשמדברים על נגב וגליל צריך גם לקחת בחשבון את הפריפריה בפריפריה, במיוחד בנגב. ורציתי לשאול האם בוועדה, בקרן העושר יש התייחסות לחברה הערבית, הן בנגב והן בגליל, וגם לחממות טכנולוגיות במיוחד בנגב, האם לבדואים יש התייחסות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו כבר מספר ישיבות קיימנו, כמובן אנחנו רוצים לחזק גם בדואים. אתמול דובר פה על תעסוקה בנגב של בדואים, אני אומר צפון, גם הבאתי לפה חברה לתעסוקה של המגזר. חשוב לנו לחזק, אבל עוד הגדרה נוספת שאמרתי, גם לקבל את החיילים ששנה וחצי בלחימה, לקבל אותם חזרה לתעסוקה, אלה שהפסידו את העסקים שלהם. גם בדואים שירתו בצבא, לא מעט, ושירות לאומי עשו. אנחנו צריכים לחזק אותם, להחזיר אותם חזרה למעגל התעסוקה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לגבי חממות טכנולוגיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אחת בנצרת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברהט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש, יש. נכנסת באמצע הדיונים, יש. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> חבר הכנסת, א', אנחנו יושבים ברהט, הכתובת שלנו היא רהט. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תזמין אותו. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> ואנחנו לא פועלים רק ברהט, אנחנו פועלים בכל הנגב. שמי ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת אינגב. נכון להיום, פחות או יותר, לצערי, החממה היחידה שפועלת בצורה אינטנסיבית ברחבי הנגב. יש עוד כמה פעילויות, אבל הצורה שאנחנו פועלים בה היא הצורה הרחבה ביותר כרגע. וכשאנחנו מדברים על מעט הפעילות, אני רוצה לעשות סדר בכל הנושא הזה כשאנחנו מדברים בין מעבדות לבין מרכזי חדשנות. ומה שחנן אמר, הכול נכון, רק צריך להסתכל על מתי מייצרים כלכלה אמיתית, מתי ההייטק באמת יפרס לצדדים. זה כשהוא יעבור על כל העיגולים שחנן הראה בשקף, זאת אומרת, כל השכבות, והשכבות, כדי לעשות סדר לכולם, הן שלוש שכבות מאוד בסיסיות. אחת היא עידוד חדשנות, אלה מעבדות, אלה תשתיות, אלה כל מיני אקסלרטורים, הרבה מאוד דברים שרצים בשטח. השכבה הזאת לא מייצרת עסקים, היא מייצרת הזדמנות לעסקים, היא מייצרת פוטנציאלים, היא מייצרת רעיונות. קוראים לזה Ideation בשפה שלנו, בהייטק. ואת זה אנחנו חייבים, זה צריך לקרות, אבל זה לא מספיק. יהיה אפס הייטק בנגב או בגליל אם הדבר שמעל לא יקרה. השכבה שמעל היא השכבה שהופכת את זה לעסקים. ואחר כך, השכבה שלמעלה היא המשקיעים. המשקיעים, למי שלא יודע, שונאי סיכון. משקיעים לא ילכו להשקיע בשום דבר שד"ר דקל דיבר עליו קודם ולא ישקיעו בסטארט-אפים שלנו בשלבים הראשונים. משקיעים יושבים בתל אביב, כולם באים אליהם, עולים אליהם לרגל והם מחליטים במה הם משקיעים לפי מה שנראית השקעה טובה, בדרך כלל בשלבים הרבה יותר מתקדמים ממה שאנחנו מתעסקים בהם. ולכן כשאנחנו מגיעים לנגב, לגליל, אנחנו מתעסקים בהון סיכון ברמה של הסיכון גבוה. זה אנרגיה, זה דיפ-טק, זה ביטחון מזון, זה חקלאות, זה פוד-טק, זה כל עולמות המימן. גם שבבים דרך אגב, אנחנו היום מתעסקים במיזם שאם הוא יצליח, כל תעשיית השבבים העולמית תבוא לנגב. הוא מקטין באופן עקרוני את כל תעשיית השבבים ביחס של 1:10. אם הדבר הזה עובד, כולם יעמדו בתור למדינת ישראל. אבל זה המקום שבו אנחנו לוקחים סיכון. ללכת היום להקים עוד מעבדת שבבים על התעשייה והטכנולוגיה הקיימת, שמה המשקיעים אוהבים להיות, כולם בטוחים, זה אזור בטוח. ללכת לייצר שבבים חדשים שהם ביחס גודל של 1:10 לשבבים הקיימים זה סיכון שהמשקיעים לא לוקחים אותו, בשביל זה יש את החממות. אנחנו גם יודעים לטפח ולהצמיח ולהנביט את הדברים האלה מרמה של רעיון עם שני פרופסורים, אני לא אגיד אפילו איפה כדי שאף אחד לא ילך לשם, אבל יש שני פרופסורים שפיתחו את הטכנולוגיה הזאת ואנחנו עכשיו יושבים איתם ובונים מזה חברה. את החברה הזאת אנחנו עושים בחממות. אם לא יהיה כסף לחממות, אנחנו לא נדע לעשות את הדברים האלה. אי אפשר ללכת ולייצר, ביחס בגדול, השקעה של 1:10, לעומת חברת תוכנה שאני מלווה אחת כזאת שהתחילה לפני שנה וכנראה שבעוד שנה תימכר לאמזון או לגוגל, זה ההבדל. אנחנו עובדים פה באזורים הרבה יותר מסוכנים, החברות, החממות, פועלות עם תקציבים, באמת, מיליון וחצי, אני לא יכול להגיד כלום, אם רשות החדשנות נותנת לנו מיליון וחצי זה נהדר. לייצר מזה תעשיית הייטק בנגב או בגליל, כשאנחנו כבר היום, עוד לפני המלחמה ולפני כל הקשיים, אנחנו בפיגור משמעותי של עשרות שנים. אני לא רוצה להשתמש במילים לא ראויות, אבל זה לא התקציב שיצמיח את תעשיית ההייטק בנגב, צריך תקציבים הרבה יותר משמעותיים. א', אני שמח שיש פה בקשה להוסיף, אני חושב שהבקשה הזאת היא צנועה מאוד מאוד ביחס למה שצריך, ואני אגיד למה זה לא מספיק. הצורך שלנו בלהשקיע הוא באמת לא רק בלהשקיע בחממות, בסטארט-אפים עצמם, זו באמת פריבילגיה לשבת ולעסוק רק בפיתוח הסטארט-אפ. כאשר אין הון אנושי, אני אספר, חברה שעכשיו העברנו לשער הנגב, אחרי המלחמה, שצמחה אצלנו בחממה, אנחנו קיבלנו אותם כשני דוקטורים, הצמחנו אותם לפני שנתיים, הבאנו להם מנכ"ל, גייסנו להם טכנולוגית ביוטכנולוגיה תואר שני מרהט שהיא מנהלת המעבדה שלהם היום. סיפור הצלחה יוצא דופן. החברה גייסה עכשיו סבב גיוס מאוד מוצלח תוך כדי המלחמה והעברנו אותם פיזית לשבת בשער הנגב. מבחינתנו, זו הסינדרלה, זה הסיפור הכי טוב שיכול להיות, זה מה שאנחנו מחפשים וזה מה שאנחנו עושים. כדי להצמיח חברה כזאת, המון, המון משאבים, המון אנרגיה, המון אנשים שצריכים להתעסק בזה. לא דומה ללקחת חברת תוכנה של שלושה חבר'ה שהשתחררו עכשיו מ-8200, היו ראשי ענפים והיו מאוד מאוד בכירים ברמה הטכנולוגית או הניהולית ויכולים להריץ חברה. הדבר הזה מחייב אותנו למה שחנן דיבר עליו, זה אקוסיסטם. האקוסיסטם שלנו הוא לא קיים, אנחנו בסביבה ריקה. האקוסיסטם שלנו היום מחייב אותנו להשקיע ואני אגיד לכם אילו כספים הבאנו. אנחנו כבר היום, חוץ מבעלי המניות שלנו שנקשרו בחוזה עם רשות החדשנות וכבר הביאו קרוב ל-35 מיליון שקל שהם שמים בתוך המכרז הזה, אנחנו רוצים להקים מעבדות. אנחנו עובדים על זה כבר שנה ורבע, זה זמן שלנו שמישהו צריך לשלם אותו. שנה ורבע וכבר גייסנו 15 מיליון שקלים סדר גודל פילנתרופיים שיגיעו, יחד עם משרד הכלכלה. אגב, צריך לציין, משרד הכלכלה אישר לנו מכרז של להצטרף ב-3 מיליון שקלים להקים מעבדות לאקלים ודזרט-טק בדרום. זה בדיוק המקום שבו אם אנחנו נקים מעבדה שהיא ברמה הלאומית או הבינלאומית הכי גבוהה שיש, אנחנו מתחילים לייצר משיכה. כל הדברים האלה, מרכז חדשנות לאקלים ודזרט-טק שהקמנו יחד עם הרשות לחדשנות, זה אחד מארבעת המרכזים האלה. אנחנו עובדים מולם, מול סינוביישן באילת, מול מרכז דרום בדימונה. המטרה של החממות היא להתחיל לדבר ביזנס. כל מי שמדבר מתחת לחממות מדבר באמת פילנתרופיה, מדבר עידוד יזמות, מדבר אקסלרציה, דברים שהם נהדרים, אבל הם לא ביזנס. אנחנו רוצים בסוף שההון האנושי, אנשי עסקים, אגב, אני חייב למחות על הנשכחים והנידחים, חבר הכנסת ביטון, אני חושב שאנחנו מסתכלים בגובה העיניים לכולם. אנחנו לא פחות טובים מאף אחד, משתדלים להיות הכי טובים בעולם בתחומים שאנחנו עוסקים בהם. גם כשנביא את החברה הבדואית ואנחנו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה למחות על המחאה שלך. בנגב מתים לפני תל אביב ארבע שנים. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני יודע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> במרכז יש פי שניים וחצי רופאים על כל 1,000 איש מאשר בנגב, וחגיגת ההייטק והעושר הכלכלי שנובע מההייטק לא זלגו, וההזדמנויות לבני הנגב לתעסוקה איכותית וליציאה מהצבא למשכורת של עשרות אלפי שקלים היא נמוכה במאות אחוזים ביחס. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> לא, אני מסכים איתך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תמחה לי, אחי. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני אומר רק על זה שאנחנו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנידחים והנשכחים זה לא שאין כישרון ומנהיגות בנגב ובגליל, אבל האם המעשה הממשלתי כלפי הנגב והגליל הוא ראוי? הוא ודאי שלא ראוי ולנגב ולגליל אין כוח פוליטי כי אין בחירות אזוריות. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> מסכים איתך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם יום אחד יהיו חברי כנסת שנבחרים בנגב ובגליל בלבד, כמה עשרות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה? אני נבחרתי בגליל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אף אחד לא יתעסק איתם. לא, אבל בסוף מה שמנצח פה במדינה אלה סוגיות אחרות ולא פיתוח אזורי, ואז אפשר לדפוק את הנגב ואת הגליל. לכן אני עומד על המושג נידחים ונשכחים. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> לא, אני מסכים איתך מאתיים אחוז, ולכן אני גם אומר שה-2 מיליון שקלים האלה זה הכסף לפיצוחים ולגרעינים של מה שצריך באמת כדי לייצר פה תשתית ראויה שאפשר ויש הון אנושי שאפשר למשוך אותו. אני מפה היום נוסע - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, הוא מחצרים קודם כול. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודע, אנחנו חברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשירות הצבאי שלי הייתי בחצרים, שכן שלו, הוא בקיבוץ ואני בבסיס, אחרי זה הגענו לקצרין, אלוני הבשן. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני נוסע אגב להיפגש עכשיו עם כל מפקדי היחידות של המודיעין, היום אחרי הצוהריים. אני עושה להם יום, אנחנו התחלנו את זה כבר מהבוקר, זה מחכה שאני אגיע לשם, כדי לעשות להם הרצאת העשרה והשראה לגבי ההתחברות לנגב, אנחנו רוצים שהם ישארו בנגב, שהם יהיו ההון האנושי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אנחנו יכולים לעזור לך? << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני חושב שהיום, כדי שאנחנו ניכנס גם לנושא האנרגיה וגם לאקלים וגם לדזרט-טק, ואנחנו יחד עם משרד האנרגיה פה עושים עבודה שהם מנסים לקדם דרך החממה שלנו, אני אומר, מטרות ויעדים שמשרד האנרגיה שם לעצמו, פשוט להשתמש בנו כפלטפורמה, כמו נושא האקלים, כמו נושא הדזרט-טק, כמו שבבים, כמו כל נושא טכנולוגיות מים. אנחנו הולכים לאזורים שהפיתוח בהם הוא חמש-שבע שנים, לדרוש מחממה בת שלוש שתהיה מסוגלת לקחת את זה על הכתפיים שלה והיא היחידה בנגב ותרוץ עם הדבר הזה ותיקח את כל המעגלים הנלווים, האדוות האלה על הכתפיים, זה במיליון וחצי בטח קשה, גם עם תוספת של שני מיליון זה יהיה מאוד מאוד מאתגר. אנחנו עם כנפיים מקוצצות גם עם 2 מיליון תוספת. להערכתי, זה צריך להיות סכום משמעותית יותר גדול. המטרות והכיוונים, אני חושב שיחד עם סלעית, ואנחנו מדברים המון, ועם חנן, מדברים המון, הן אותן מטרות ואותם כיוונים, אני חושב שאנחנו מגיעים להבנות מאוד טובות מה צריך לעשות. אני חושב שכדי לפתח את התחומים הנוספים וכדי לקחת אותם קדימה ולהשקיע בהם עוד לפני שיש בהם החזר, וזאת הבעיה, החזר למשקיעים, נדחה בתחומים האלה, הוא יותר רחוק. ואנחנו רוצים להגדיל את התמיכה הממשלתית, מה שאגב במדינות ה-OECD קוראים לזה מלכוד השכר הנמוך, ללא מעורבות ממשלתית אי אפשר להוציא את העגלה הזאת, מה שחבר הכנסת ביטון אמר, אי אפשר ללא מעורבות ממשלתית משמעותית. 2 מיליון, צר לי, אני יודע שזה מכוונות טובות, זה לא מספיק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך יותר, צריך להגדיל להם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואם אנחנו נעזור, אני אומר למשרד החדשנות, אנחנו נצטרך לראות שאתם ממשיכים את התקציב ומוסיפים את מה שאנחנו נביא בעזרת השם. אייל אבירם. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> שמי אייל אבירם, אני מנהל חממה בקצרין, קוראים לחממה גליל אופק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עברתם, לא? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> החממה הפסיקה להשקיע בפברואר 2023 כי נגמר לנו הזיכיון. אני אספר לכם מה זו חממה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רגע, אתה אחד מהחממות שהם דיברו עליהם? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> החממה שלנו, הזיכיון שלה הסתיים ועכשיו אני רוצה לספר לכם רגע. אנחנו כבר לא ברשימה שהרשות ציינה. אנחנו מודים לרשות על העזרה הגדולה שהיו איתנו עד היום, אין לי שום תלונה לרשות, אבל אני רוצה לספר לכם מה זו חממה בפריפריה, בסדר? לא כולם יודעים, חבר הכנסת ביטון היה אצלנו, אירחנו אותו, ואני מודה לך שהגעת אלינו. וידידי חבר הכנסת ואטורי ישב איתי הרבה שעות שם במשרדים והם פשוט ראו. השקענו ב-22 חברות, החממה הזאת היא קבוצה של ארבעה או חמישה פמילי אופיס, אנשים שפשוט רצו לעשות אימפקט בצפון, אמיתי, בלי ציניות, אף אחד מהם לא צריך עוד שקל לסגור את החודש, באו לעשות אימפקט בצפון. זכינו במכרז של הרשות, השקענו ב-22 חברות, מתוך 22 חברות סגרתי שלוש. החברות שנשארו, אני פשוט הכנתי לבעלי המניות שלנו, יש לנו עוד שבועיים ישיבה, שווי החברות שלנו שנשארו מגיע לכמעט מיליארד שקל, שווי חברות. יש לנו מפעל בתל חי, יש לנו ייצור בטבריה, יש לנו מפעל בבר לב, יש לנו מפעל בציפורי, איפה שהפרמנטציות, השקענו, אנחנו מדברים על עשרות מיליונים, אנחנו לא נספר את זה. אגב, אנחנו חממה טובה, אנחנו לא בתקשורת, לא תשמעו אף פרסום שלנו באף מקום, אנחנו החזרנו כסף למשקיעים והמשקיעים שלנו רצו להמשיך להשקיע, אנחנו משקיעים בדרכים אחרות. אין לי אף שותף בינלאומי, אין לי אף איזה אינטל איתי בשותפות, אבל אנחנו עובדים עם כל אחד מהגדולים שאתם חולמים עליהם, כולם. ממאיו קליניק שהם שותפים שלנו וסטנפורד, עזבו, מלא. מחממות יכולים לצאת דברים מדהימים. אחד המנהלים שעבד אצלי, יד ימיני, היום מנהל את אחת החממות שחנן מממן בצפון. בא, למד והיום מנהל, אני לא זוכר מה הוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרכז חדשנות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> מרכז חדשנות, סליחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעצם אתה אומר שאתה כבר לא צריך את התמיכה שלהם. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> כשחבר הכנסת ביטון היה אצלנו אנחנו רצינו להאריך את הזיכיון, לא קיבלנו. לא בא בטענות, אני לא בוכה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מותר לך לבוא בטענות. אבל אתה לא עושה טענות לעצמך. אם עשית משהו מוצלח ששווה מיליארד שקל, למה לא להכפיל אותו ל-4 מיליארד? למה לסגור אותו? למה מנוע שהתחיל לזוז לעצור אותו, לכבות אותו? לא הבנתי את זה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> המנוע הזה בהחלט צריך להמשיך ולעבוד משום שאנחנו הצלחנו לפצח את הסיסטם, איך עושים דברים טובים. אגב, אני הייתי אצל ירון במקום המדהים שלהם ובשמיר ובכל המקומות והלוואי וימשיכו ויתמכו במקומות האלה, אבל הסיפור של חברות מצליחות הוא לאו דווקא האינובציה מגיעה מהצפון, אלא לפעמים אנחנו צריכים לעזור לה ולהביא אותה לצפון, וגם זה בסדר. אבל אני רוצה להציע לכם משהו אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אנחנו יכולים לעזור להגיע לצפון? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> בדיוק, חבר'ה, אני לא מבקש, אני בא להציע הצעה. אתם קרן, אתם לא מכירים אותי, אבל אני עושה שיעורי בית לפעמים, ואתם קרן שאמורה לתת כספים שיצטברו פה מקרן העושר שאתם קוראים לזה, ואז הסתכלנו על מה עושים בדברים אחרים. ואולי תיקחו, וההצעה שלי היא כזאת, היא לעשות קרן שקוראים לה קרן אימפקט, קרן אימפקט למטרות שאתם קובעים, לא אנחנו. אם אתם רוצים לקבוע מטרות לעידוד הצפון, מה שנקרא אזורי א'-א', זה הרעיון. וקרן אימפקט שיהיה לה 100 מיליון שקל, עזבו, אתם מתעסקים במיליון שקל למשהו שהוא מדליק על הפטריות וב-2 מיליון, זה נחמד, אבל אתם כנסת, אתם הגוף הכי מהותי במדינה שלנו. אם אתם תקימו קרן שקוראים לה קרן אימפקט והקרן הזאת, מטרתה, ואתם תקבעו מה מטרתה, מטרתה להשקיע בחברות. יש לי חברות אגב שעזבו את הצפון. דרך אגב, יש לי חברות שעברו לרעננה, אבל יכול להיות שהן לא ראויות לקרן שאתם רוצים לשים עליה את הדגש. ולשים בכספים האלה של קרן כזאת של אימפקט שתעבוד לצד הרשות, משום שהחבר'ה האלה עושים עבודה מדהימה, אבל צריך לפעמים לעזור להם. והקרן הזאת תשב לצד הרשות או לצד, ואתם תחליטו. שמנו 100 מיליון שקל, אני רוצה שהכסף הזה ילך רק לחברות שיש להן מעל עשרה עובדים מהנגב, חמישה עובדים בדואים, או אני לא יודע, אתם מחליטים, אני לא קובע לכם. אבל הקרן הזאת, אתם יודעים מה זו קרן אימפקט? שכל הרווחים שלה חוזרים בחזרה, אי אפשר להוציא את הכסף החוצה. כמו אצלנו, הרווחנו כסף, הכסף חוזר בחזרה. שמת 100 מיליון שקל, השקעת 10% כל שנה, פתאום קיבלת אקזיט, הכסף חוזר לקרן. אם אתם תקימו קרן כזאת, אגב, ויושבים פה החברים ממשרד האוצר שידעו גם לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו הקרן, אנחנו מפקחים על הקרן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> או שנסמיך חממות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר במשרד המדע אולי, אצלם, בחדשנות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מדבר על זה, כשאתה מתחיל יזמות, יש מה שנקרא Early Stage, המתחילים. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה צריכים 200,000-100,000 דולר. אבל אם הוא הגיע לשלב של מפעל, של לזוז, אולי צריך 4-3 מיליון שקל או יותר, ואז למה שאנחנו לא ניתן לחממה שקמה בחברה שרוצה לזוז לשלב הבא והיא תיתן לה מיליון שקל מענק והיא תדרוש את הבעלות, ואם יהיו רווחים שם, זה יחזור אליה? כל אחד תהיה לו את היכולת להשקיע שלב ב', השקעת שלב ב' בחברות. לא חייב להיות פעם אחת, שלב א' קטן. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> זה מנגנון מדהים, אם אתה תצליח להעביר אותו, זה יהיה רעיון מדהים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? הכול קיים. שנייה, חממה שמה על חברה כסף? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> המון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> 100,000 דולר? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> יותר, הרבה יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, פה, החממות האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 3 מיליון שקל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, 700,000 דולר. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> נכון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האדם מצליח, כבר זה עסקי, הוכח, נותנים לו עוד מיליון דולר והם מקבלים יותר אחוזים, מגדילים את הבעלות בחברה הזאת תמורת מיליון דולר. אם זה הוכח והוא נשאר בצפון. יש השקעת שלב ב', אבל אנחנו, אין לנו מאות מיליונים לדבר הזה, זה יותר ממשלה אמורה לדעת לעשות את זה, אבל אם פיילוט שלנו לתת לחממות קחו לשלב ב', למה שהוכח ונשאר עוד בוסט שתקבלו עליו אחוזים? זו אפשרות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אגב, אנחנו גם מוכנים להצטרף לזה. זאת אומרת, על המיליון שקל שלך גם אנחנו צריכים להביא משהו, אנחנו לא גרידיים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם אף אחד לא יביא, סימן שזה לא כזה כלכלי. כי אם זה כזה מוצלח, המגזר העסקי ירצה להיות חלק. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> תראה, זה נורא פשוט, חבר הכנסת ביטון, ככל שיהיה לנו יותר כסף, אנחנו נשקיע יותר. אנחנו לא מתעסקים בדברים האלה. אני מדבר על עצמי, אני לא מדבר על אחרים כרגע, אבל אני גם מכיר חלק מבעלי המניות של ארנון ואני גם יודע שזה גם קשור אליהם. סליחה שאני לא מכיר את בעלי המניות האחרים, סיון, אל תכעס עליי. אבל זה מה שאנחנו עושים. ויש פה כמה חממות שהצליחו אולי קצת יותר מאחרות, לא חשוב למה. ואם תרצו לעזור, אחלה, אם לא תרצו, גם בסדר, אבל אנחנו רוצים רק לשים פה איזשהו דגש שהפרויקט הזה שהרשות יזמה והקימה עובד, לפעמים זה מצליח גם. ואם תרצו למצוא דרך לתגמל את זה, אנחנו איתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שים את האצבע על הנקודה שבה אנחנו נותנים סכום לא גדול וזה יוצר את ההזנק בחממות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> מה זה סכום? סכום למה? בשביל התפעול או בחברות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בחברות, בנקודה שהחברה, כמו שאמר חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון, איפה הנקודה שאתה אומר, אתה נותן 3 מיליון שקלים להתחיל בחברה, להתחיל אותה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הוא בא עם רעיון, הרעיון שלו הוא רעיון מעניין, משום שמה שהוא אומר, תשמע, אנחנו יש לנו גם מדיניות שהיא לאו דווקא כלכלית, שאנחנו רוצים שתישאר חברה ברמת הגולן. אם אתה היום בא לחברה ואומר לה, תשמעו, אתה יכול לקחת את החברה, לקבל, לא יודע מה, מיליון דולר ולהעביר אותה לאן שאתה רוצה, אבל אם תישאר ברמת הגולן, תקבל אקסטרה, תקבל עוד, תקבל תוספת בשביל לגור ברמת הגולן. אגב, סליחה שאני אומר, אתם יודעים, המלחמה הזאת - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ראיתם? באתי מהצפון, רצתי, אתם יודעים למה? כדי לוודא שלא נשכח את הצפון. אני יודע שניסים גם מהצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, גם בלי שהיית פה דאגנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צפון, משמאלך חקלאות, מימינך זה. תודה רבה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> כבוד שהצטרפת. אגב, סתם שתדעו, במהלך המלחמה ובמהלך הדברים האלה, אנחנו, לא המדינה, אנחנו, שיש לנו חממה בקצרין שילמנו כמובן את השכירות למרות שאף אחד לא בא שנה וחצי, אנחנו שילמנו לעובדים שלנו את המקומות, ואנחנו עדיין לא באים בטענות. אבל אם אתם תראו שמישהו יצליח ויש חברה שכן רוצה לעבור ולהישאר בצפון ואולי עם תוספת שלכם זה יעזור לה להישאר שמה, זה אחלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה אתם לא תחת מרכז לחדשנות? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> נגמר לי הזיכיון, אני לא יכול להשקיע יותר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא להמשיך אותו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא יכול לחדש אותו? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> לא קיבלתי המשך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> כי הרשות החליטה לעשות מכרז חדש. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא - - - << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> רגע, אבל זו זכותה, אני לא נכנס לזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זו לא זכותה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> לא, אל תכניס אותי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא המשיכו את הדבר הזה? תן לנו תשובה הגיונית. דבר טוב שהצליח. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני לא נכנסתי לזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני נכנסתי לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אייל, אלה אנחנו, זה לא אתה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, זה כמו בזוגיות, זה לא אתה, אלה אנחנו. למה להפסיק דבר כזה, מנוע כזה? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> א', אייל תותח וזאת חממה מעולה והם הקימו חברות, עכשיו עשו איזה אקזיט של 100 מיליון דולר, מברוק, באמת. החממה פעלה שמונה שנים בזיכיון של המסלול, לא הייתה שם אפשרות של הארכה, כמו שלא הארכנו לחממות אחרות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? כי הקדוש ברוך הוא אמר שאין אפשרות? יש שנת שמיטה? כי מה? יצאה בת קול מהשמיים ואמרה אין אפשרות להארכה? מה זה? אלה בני אדם מחליטים. ראיתם מודל מוצלח, למה לא לשמור עליו? וגם הם פנו להארכה, זה לא שהם שכחו לפנות. אפשר לחדש להם את הזיכיון? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הם יכולים לגשת למכרז נוסף, וכמו שהגולן זכה במכרז עם נורטרה. אגב, רק אישרנו בוועדה לפני שלושה שבועות - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה לא היה רציונל שגוף כזה כדאי שיפעל 20 שנה שם? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כי אנחנו מאמינים בתחרות ואנחנו מאמינים - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה קשור לתחרות? מה, אתה סוגר מפעלים כל חמש שנים כי צריך תחרות? יש פה מנוע כלכלי, מה זה קשור לתחרות? אנחנו מדברים על Sustainability, Long-term impact, ככה אנחנו מדברים. זה Sustainable? להקים משהו ולסגור אותו אחרי שמונה שנים? << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> כמו שיש קדנציות, ככה אותו דבר, יש קדנציה ואחרי זה מתחרים שוב. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה קשור לקדנציה? מה הוא עובד ציבור? הוא מנוע כלכלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, גם לנו יש קדנציה, אבל אם אתה עושה עבודה טובה, אתה נשאר עוד קדנציה, אם לא, אתה הולך הביתה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אם בוחרים בך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מיכאל ואני חוזרים חמש קדנציות בחמש שנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, סליחה, יוראי, אתה מנצל את זה שאני נותן לך לדבר בלי הפסקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואטורי, מיכאל ואני חוזרים חמש קדנציות כבר בחמש שנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רואה? גם כשהולכים לבחירות כל שנה, בסוף יש אנשים שנשארו חמש קדנציות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו הולכים, ואטורי, כי גואטה הגיע לוועדה, אנחנו הולכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם אנחנו בוחרים חממה כזאת לבוא ולהשקיע באמת כדי להשאיר את המפעלים האלה, הוא ייצר לנו הרבה תעסוקה בצפון, למה לא להמשיך איתו? ואם אנחנו מחליטים כן להמשיך איתו - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לשאול שאלה, לטובתך. הבחור פה אומר לי, כי אני יודע שאתה בא משמה וכמה אתה נלחם בשביל הצפון ורמת הגולן, הוא אומר לי ששום דבר מהחממות, מה שעשיתם, ועשיתם דברים יפים, לא נשאר ברמת הגולן, שצריך לחזק את האזור. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא בצפון, בתל חי, בציפורי, בכנרת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה מה שהוא אומר, לא נשאר ברמת הגולן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יפה מצידך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אמרתי שאתה תאהב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי? על אייל? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרבה דברים נשארו בצפון, הוא הוא אמר, גם חלק הלכו לרעננה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגולן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון, הוא אמר. תל חי זה גם צפון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אין בגולן בקיצור, הם כבר לא בגולן. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אתה ספרת את כמות האנשים שעובדים בחברות שלנו שהם תושבי הגולן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא ספרתי. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני ספרתי, יש עשרות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> בגלל זה עצרתי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר'ה, אל תקטינו אחד את השני. אלף פרחים יפרחו כתוב, יש שיר כזה. מה אתם מקטינים אחד את השני? כל אחד שיעבוד. אבל אם קמו בתל חי דברים ובציפורי ובכנרת ויש עובדים מכל הצפון, זה בסדר, זה סביר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיון יחיאלי, מנכ"ל I4Valley. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להגיד לכם תודה רבה. אתם יודעים, זה כנראה לא מסוג הדיונים שישדרו בטלוויזיה, אבל הם עוסקים ממש בעתידו של האזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> העיקר כתוב בשידור. אתה יודע למה, הדיון בשידור כדי שמישהו לא יגיד שלא צולם בטלוויזיה, כאילו שיש סכנה שאתה תהיה בטלוויזיה עכשיו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דיון בלי רייטינג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואז פה הם תופסים את כל השטויות של חברי הכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק עתידו של האזור, זה עתידה של המדינה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו משלבים הומור כי אין לזה רייטינג, לדיון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> רק שתדעו לכם שסיון זה אחד האנשים היותר טובים וחשובים שיש לפריפריה ולצפון. הוא היה ראש המועצה של כפר ורדים, אכפת לו מהגליל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. ותראה, הוא כאילו יצא מתנועת נוער, גם היה ראש עיר, נשאר נער. אם היית הולך להיות חבר כנסת, היית מזדקן. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני קודם כול רוצה להגיד לכם תודה. דבר שני, אני רוצה להגיד כאן איזו אמירה שהיא גורפת והיא נכונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ותודה לך שהבאת את ששון לוועדה, לישיבה הזאת, הוא לא היה עד עכשיו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אמיתי. הטלפון שלו עזר, הוא התקשר אליי, תגיע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, בזכותך הוא הגיע לוועדה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הלכתי לישון ב-2:00, אני עם אבא שלי בבחירות, אבל הוא מרים טלפון, עומדים דום, באנו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יסמין, בואי נלך, גואטה הגיע. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני רוצה גם להגיד איזו אמירה גורפת, שמבחינתנו כתושבי הצפון שנמצא באמת במשבר כלכלי חמור וגדול, הרשות לחדשנות והרשות להשקעות הון הן באמת שני הגופים המרכזיים של מדינת ישראל שמסוגלים בעת הזאת להשקיע השקעות מחוללות צמיחה, ומשרד הכלכלה כמובן. הם הגופים שמסוגלים להשקיע היום השקעות מחוללות צמיחה שיכולות לעזור לנו גם לשקם וגם להגיע למצב הבא. וחשוב להבין את הדבר הזה, כי זה לא מקרה. תכף אני אגיד לכם שחנן אמר שזה לא מספיק כסף, אבל מצד שני, חנן הוא בווקטור הנכון, הוא בכיוון הנכון, עם הרצון הנכון ועם הדברים הנכונים, אנחנו רוצים שזה לא יהיה טיפה יותר כסף כמו שארנון אמר, אבל ניגע בזה. אבל לפני זה אני רוצה דווקא לגעת בנתונים. כי הדיון, כדי שהוא לא יהיה חסר, ביקשתי מזיו שיושב לידי שהוא תושב מעלות ואיש הייטק שהצלחנו להשאיר אותו בצפון, הוא עבד ב-AppsFlyer וב-Fiverr וכל מיני חברות כאלה, עושה דוקטורט בכלכלה והצלחנו להשאיר אותו אצלנו בצפון ואמרנו לו, זיו, תעשה לנו רגע חשבון, כמה עולה לעשות משרה בצפון, בוא ניקח את המקרה שלנו ונעשה ניתוח. (מוקרנת מצגת) לקחנו לעניין הזה החלטות מנכ"ל 418 וניסינו רגע להבין כמה יעלה לייצר משרה. לא נכנס לחשבון עד הקצה כי זה לא מעניין, מעניין לראות את הפרופורציות. ועכשיו לקחנו את I4Valley, הסתכלנו על המשרות שאנחנו הצלחנו לייצר אצלנו ועשינו אקסטרפולציה על פי התחזיות הקיימות והמקובלות, כמה משרות ייווצרו בתקופה הקרובה. הנה הנתונים שאנחנו רואים, כמה משרות נייצר. אנחנו עוד לא יודעים כמה, אבל אנחנו יודעים לייצר ברמה התיאורטית כמו שזה היום, בלי השקעה נוספת, בסדר? מתוך מה שעשינו ב-I4Valley אמורות להיווצר סדר גודל של 1,343 משרות ב-2033, כשמתוך זה 790 הן משרות הייטק, ו-553 הן משרות נלוות, כי אתם יודעים שעל כל משרת הייטק יש אנשים נוספים שהם לא טכנולוגים שנמצאים על יד, אלה טכנולוגים ואלה לא טכנולוגים. ואנחנו לוקחים את זה עכשיו לשקף הבא, אני רק מראה לכם, ועכשיו אנחנו מראים למעשה מה המשמעות של זה מבחינת עלות משרה לאורך שנים. וזה אומר שזו כנראה אחת הדרכים הכי יעילות למדינת ישראל לייצר משרות חדשות בפריפריה שמחזיקות, שלא הולכות. אנשים שבאמת, זו לא סובסידיה שמישהו מקבל והולך, אלא זו חברה שקמה, אם החברה לא מצליחה, היא תיסגר, חלק נסגרות. אגב, בחשבון שלנו חלק מהחברות נסגרות, אבל אם החברות לא נסגרות, הן ממשיכות הלאה. מה המשמעות של זה למדינה? אתה אומר, רגע, אתה בפריפריה, יש לך הטבת מס, המדינה לא מרוויחה מזה כלום. לקחנו את זה בחשבון שאתה נותן את המשרות האלה במדינה, בפריפריה, בגליל, שיש שם הטבת מס, ואמרנו האם הדבר הזה מייצר למשק תשואה חיובית או לא, האם הדבר הזה עושה משהו חיובי. התשובה היא חד משמעית כן, הדבר הזה מייצר תשואה חיובית למשק, המשק למעשה מקבל מכל אחד מהאנשים האלה תרומה חיובית של מס הכנסה והכול ולמעשה אנחנו רואים כאן תועלת בכל הרמות. גם ברמה החברתית, גם ברמה האזורית, גם ברמה הלאומית, מכל בחינה. נעבור לתחנה הבאה ומבחינתי היא הנקודה הרלוונטית, תסתכלו. כאן אתם רואים שקף שמראה את ממוצע השכר בצפון לאורך השנים, והוא לוקח את יוקנעם כמשל, תסתכלו על יוקנעם כמשל. זה ממוצע השכר, זה הריאלי והנומינלי, לא משנה, זה לא כל כך חשוב. מה שחשוב לראות זה דבר אחד, כשאתה מסתכל, אתה רואה שבנקודת ההתחלה נהריה הייתה הרבה מעל יוקנעם, והיום איפה יוקנעם ואיפה נהריה? עכשיו אנחנו יכולים להראות לכם, בשקף הקודם רואים גם את הגרף לאורך זה, רואים ממש בצורה דרמטית איך הנוכחות של ההייטק משפיעה. אגב, הדיפ שאתם רואים שם, הנקודה, הדיפ הקטן הזה הוא האירוע של 2006, איך הוא גרם לפגיעה בשכר באותה שנה באזור. הדיפ הזה עכשיו הוא לא דיפ כזה קטן, אלא הוא - - - גדול באזור הצפון, אני שם את זה בצד כרגע. אבל מה שאנחנו רואים בתוך העסק הזה זה שיוקנעם עלית היא סיפור הצלחה כי יש שם פשוט שכר גבוה. ואנחנו מסתכלים על זה ואומרים, איך אנחנו מייצרים שכר גבוה? בזה מבחינתי המצגת שלנו מסתיימת, זה מה שרציתי להציג במצגת, אבל מה שאני רוצה להגיד לכם זה ככה, תראו, אי אפשר להשקות ערוגה ריקה, בסדר? אי אפשר להשקות, אתה לא יכול לבוא למקום שאין בו כלום ולהגיד, טוב, אני עכשיו אשים הרבה מים ודשן ויצמחו לי כאן דברים יפים, כי אין לך תשתית. אתה צריך גם את התשתית ואתה צריך אחרי זה גם את המים והדשן וההשקיה וכל הדברים האלה שששון מבין בהם יותר טוב ממני כי הוא חקלאי. אלה הדברים שאתה צריך שיהיו וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו מייצרים אקוסיסטם והתחלה וזרעים שבסופו של דבר אמורים לנבוט באזור. השאלה שחבר הכנסת ביטון מתייחס אליה כל הזמן, ובצדק רב מבחינתנו, זה מה ישאיר אותם בצפון או מה ישאיר אותם בדרום. והתשובה לזה היא חד משמעית, התחומים שבהם אנחנו עוסקים. אם אני עכשיו אנסה לעשות סייבר בכרמיאל, הוא לא ישאר בכרמיאל, כי יש יתרון גדול מאוד להיות סייבר בתל אביב, אין יתרון להיות סייבר בכרמיאל. אבל אם אני משקיע בדיפ-טק של חומרים שעוסק בין היתר בפלסטיקה ובמתכת וכל מיני דברים כאלה ובזה אנחנו משקיעים, זה מה ש-I4Valley משקיעה בהם, בדיפ-טק, והדיפ-טק הזה נמצא באזור שבו יש אנשים שהמומחיות שלהם, כמה מפתיע, זה דיפ-טק בתחומים האלה, הם ישארו שם, כי אני בונה על נכסים קיימים של האזור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש הרבה אנשי מחשבים, כן, גם סייבר שאתה אומר, להיפך, אני חושב שהיתרון הוא יותר בצפון או בדרום כי אתה משתמש קודם כול במשרדים זולים, אתה יכול לקבל האבים שגם כן יכול להיות שנהיה מעורבים בזה ואתה עובד מרחוק, אתה עובד על מחשב. יש הרבה שהגיעו לגולן והתיישבו שם בגלל הסיפור הזה שאתה יכול לעבוד מרחוק. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אתה צודק, יש איזה תקרת זכוכית. אתה צודק בזה שאני באופן אישי כאיש הייטק יכול היום לשבת בכפר ורדים, לא צריך לנסוע לתל אביב, זה נכון. מהצד השני של המטבע, ברגע שאני רוצה להצמיח משהו יותר גדול ויותר מסיבי והנוכחות שלי נדרשת בצורה יותר אינטנסיבית, אני בסוף מוצא את עצמי, המרכזים בסוף עוברים למרכז ובצפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עושים את השיווק במרכז ואתה יכול לעבוד מהצפון. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני לא חושב שזה פתרון, אני חושב שהדרך הנכונה היא להצמיח חברות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מבנים יותר זולים. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> תראה, תסתכל, בעבר הייתה תעשייה בצפון. סטף ורטהיימר הקים את ישקר בצפון לא סתם, ושטראוס צמחה בצפון וזוגלובק צמחה בצפון וכתר פלסטיק צמחה בצפון, ואני יכול לרוץ איתך על עוד הרבה מאוד חברות. אם תבנה על נכסים שקיימים באזור, שזה מה שאנחנו מבקשים מכם, למעשה, אני אגיד לך יותר מזה, זה מה שרשות החדשנות ממש מנחה אותנו, תבנו על מה שקיים, אם תבנו על מה שקיים, ייווצרו דברים שהם ברי קיימא והם ישארו לתקופה ארוכה. מה אנחנו מבקשים מכם? אנחנו מבקשים שתעזרו לנו, תעזרו לנו לעשות את האקוסיסטם הזה, שאגב קורה בצורה די מקבילה ומעוררת השראה בדרום אצל ארנון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> סיון, אומרים במרוקאית, מילאת לנו את הלב. מה אתה צריך? מה הכאבים שלך עכשיו? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> 3.5 מיליון שקל - - - לכל אחת מהחממות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ומה אתה כן מקבל? זה מאפס ל-3.5 או מה? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> לא, כיום, קודם כול יש לנו את המכרז ויש לנו את רשות החדשנות שהם שותפים שלנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זכית במכרז? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אנחנו זכינו במכרז, אנחנו מאריכים אותו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה חסר לך לגדול, להיות טוב יותר? << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> ברגע שאנחנו סגורים לגמרי יהיה לנו מיליון וחצי שקל מרשות החדשנות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתה אומר צריך יותר. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אני צריך להעלות את זה ל-5. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה רוצה תוספת. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> כן, זה בעינינו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מישהו יגיש לנו את הבקשה הזאת כתובה, את התוכנית הזאת, איך להגדיל בוסט בחממות הקיימות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, יש את הדברים היחודיים שאנחנו עושים פה בוועדה שלא נעשו על ידי המשרדים, לא הגישו לנו שום תוכנית על זה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה, אבל זה יהיה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אנחנו נשמע את האנשים, אני אשב עם המשרדים, השרים גם מחכים שנקרא להם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, התוכנית שלהם של ה-2 מיליון והחממות אומרות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואז אנחנו נגיד, אנחנו רוצים בפרויקטים האלה להשקיע, בדיוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, יש תוכנית של המשרד על 2 מיליון לחממות, החממות אומרות שהן צריכות יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נוסיף לנגב ולגליל, זה מה שאני אומר. כמה חממות יש בנגב גליל, רשות החדשנות? << אורח >> צח בסול: << אורח >> חשוב לומר שגם הוועדה ציינה שהמטרה היא לא להוסיף על פעילות שוטפת, אלא לייצר פעילות חדשה. חשוב לציין, אמרת את זה, חבר הכנסת, גם בפתיחת הדיון, שהמטרה היא לייצר פעילות חדשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נגדיר לאן הולך הכסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אנחנו מחפשים את הנקודה. אנחנו לא נרד לפרטים יותר מדי, יושבת לידי ייעוץ משפטי, יש לי אקדח מתחת לשולחן. לא, הנה, הידיים שלה למעלה, הכול בסדר, להיות רגועים. אבל לא, אנחנו פועלים על פי חוק, לכן אנחנו לא יכולים לרדת לפרטים, אתה יודע את זה כאוצר. הבקשה תגיע מהמשרדים. חברים, תקשיבו, תכף אני אבקש ממך להמשיך את הדברים שלי. אנחנו נדאג שהשרים יגישו את הבקשה על פי מה שאנחנו רואים לנכון, שאנחנו חושבים שזה נכון כוועדה לפיקוח, הם יגישו את הבקשה ואנחנו - - - לא יכולים לרדת לפרטים לגמרי, תשקיע בחממה הזאת, בפרויקט הזה ולא בפרויקט הזה. הוא יצטרך להראות לנו את ההזנק אחר כך שהוא עשה עם הכסף שהוא קיבל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכולים לתעדף את - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ומי שתתן את הכסף זו הרשות לחדשנות שיקבלו על פרויקט שהם מגישים אותו. הם גם ביקשו על חממות, אנחנו רוצים להתרכז, נגב, גליל, אזורי עדיפות א'-א', אוקיי? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אני גם רוצה שהם ילכו לעשות שיעורי בית, למה יש כל כך מעט בנגב ביחס לצפון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> זה מה ששאלתי עכשיו את יסמין. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תעשו, תבואו עם הצעה להוסיף אחת או שתיים בנגב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> נכון, צודק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי את השבבים, שבבי התקווה שלך מדרום לבאר שבע ועוד איזה אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם יש בעיה עם מפעל, לדוגמה כמו בקריית גת, מפעל השבבים, להעביר אותו ליותר דרומה, יכול להיות שנוכל לעזור, כי אלה המטרות של הקרן, זה כתוב בחוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עולה הרבה כסף, אין לנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לנו. מה זאת אומרת? לפי השרים יש לנו פה מיליארד שקל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה תקציב הכיבוד של אינטל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי הבקשות של השרים, מיכאל, יש לנו פה מיליארד שקלים לחלק. << אורח >> סיון יחיאלי: << אורח >> אדוני היושב ראש, רק נקודה אחת אני רוצה להגיד. יש כאן בכל זאת עוד נקודה שכן אני רוצה להדגיש אותה שמבחינתנו היא חיובית וצריך לשמר אותה ולחזק אותה. יש פה שיתוף פעולה מאוד טוב בעינינו בין משרד הכלכלה שתומך בנו היום בהקמה של מעבדות ודברים כאלה, גם בצפון וגם בדרום, שהיום זו הסיבה המרכזית שבגללה הסטארט-אפים עוזבים אותנו, אין מעבדות, אם מישהו צריך מעבדה, הוא הולך ליוקנעם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלכם גם כך? << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אנחנו זיהינו את זה כנקודת התורפה הכי חזקה. אנחנו כבר שנה וחצי, מנובמבר שעבר עובדים כדי לגבש קונסורציום גם של רשויות ממשלה, משרד הכלכלה, כמו שאמרתי, נכנס כבר, הבאנו ארבעה גופים תורמים גדולים, הרבה מאוד עבודה כדי לקיים את הדבר הזה. זו פעילות ממשלתית, זו פעילות של תשתית, אנחנו עושים את זה כי ברור לנו שבלי זה אין עתיד ממשי בתחום שאנחנו רוצים לפתח אותו. זה נקרא מעבדות רטובות, ביולוגיות, כימיות למיזמים. הם לא יכולים להיעזר במעבדות של בן גוריון או של מכללות או של מו"פים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> סליחה שאני מכביד עליך, אבל כל מפעלי הפארמה שיש לנו באזורים כמו רמת חובב ואפילו בירוחם, יש להם תשתית מעבדתית כזאת, השאלה אם ניתן לנצל אותה או שהיא כבר מוצפת. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> מכיר ואפילו דיברנו על זה השבוע במסגרת הישיבה השבועית שלנו על המעבדות האלה. יש מעבדות גדולות מאוד, אני עבדתי עשר שנים כסמנכ"ל בכי"ל, ב-ICL מה שנקרא היום, כך שאני מכיר מצוין את המעבדות האלה. הן לא יכולות לשמש מיזמים, אפילו אלה של המחקרים, של החוקרים בבן גוריון שהן יותר קרובות לכאלה, פשוט לא מכניסים אותם לשם כי מיזם שנכנס, הוא מפריע לחוקר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש ענייני סודיות וכולי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יש לנו 20 דקות לשמוע עוד לא יודע כמה, אבל יהיה לנו דיון נוסף. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשיעורי הבית שאתה נותן לשרים ולמשרדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יהיה לנו דיון נוסף, מיכאל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל חשוב לי להגיד שני משפטים. אחד, לנו חשובות הקיימות והרציפות וגדילה של דבר מוצלח וקיים, ולכו גם לנגב, שיהיו איזונים בהקמה, ותוסיפו לקיימות, תוסיפו יותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנה, הוא אפילו רושם את זה בטלפון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תנו להם יותר. אתם יכולים 1.5, סיון רצה להחמיא לזה ששיגעו משרדי ממשלה, אתה לא השלמת את המשפט. << אורח >> ארנון קולומבוס: << אורח >> אני אומר שבעינינו שיתוף הפעולה הזה ברוך והוא מצליח לנו. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ושזה מאוד יפה, זו מחמאה לכם, חדשנות, שהבאתם כמה משרדים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקשיב, כל מילה שתוסיף, אתה תגרע, בסדר? כי עד עכשיו היית נפלא. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> אני חייב רק להוסיף משהו אחד שאני לא יודע אם יהיה זמן לזה, אבל בסוף אנחנו הצענו פה מספר מסוים, אבל גם משרד האנרגיה, שבסופו של דבר חלק מהמטרות זה תימרוץ מחקר ופיתוח באנרגיה, הציג תוכנית שבה הוא יבחר תוכניות טובות באזורי האנרגיה שבהם גם החממות, כולל אלה שנמצאות פה, יוכלו להגיש ולהגדיל את תקציבן מעבר למה ש - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> והוא שותף בחממה בדימונה, לא? לאנרגיה. << אורח >> חנן ברנד: << אורח >> במרכז החדשנות בדימונה, אבל הם רוצים להיכנס לעוד מרכזים קיימים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים עוד דברים טובים בנגב ועוד שותפויות ואנחנו רוצים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שון דנה פה? אתה הולך לסגור לי את כל הישיבה היום, כבר שלוש דקות קיבלת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא לא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, מה שאתה אומר התקבל, זהו, נסגר. << אורח >> שון דנה: << אורח >> שלום לכולם, כבוד יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת, החממות, משרד האנרגיה, רשות החדשנות. אני מתחבר ממש לנקודה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי אתה? תגיד לפרוטוקול. << אורח >> שון דנה: << אורח >> אני שון דנה, מנכ"ל איגנייט דה ספארק, חברה לתועלת הציבור, עמותה שהמטרה שלה לייצר יזמים ומיזמים חדשים באנרגיה. מעטפת היום ל-6,000 חברים באקוסיסטם, מעל ל-300 סטארט-אפים שקיימים בתחום האנרגיה. ואני בא להשמיע קול של האנרגיה כי אני יודע שזה אחד מהאלמנטים המהותיים בדיון של הוועדה הזאת ואני מאוד מתחבר למה שעכשיו חבר הכנסת ביטון דיבר עליו, סביב הנגב, סביב החממה בדרום לצורך העניין שהיא אקלים, היא לא בהכרח אנרגיה. ואני חושב שאחד האתגרים באופן כללי שקיימים לחממות שהן קבוצה מאוד כללית שעושה הרבה דברים זה הדומיין אקספרטיז, המומחיות ספציפית באנרגיה. אנרגיה הוא תחום שלא רק דורש זמן, הוא דורש גם מומחיות ופיתוח שלא בהכרח קיימים כרגע. והתמיכה באמצעות הקרן או באמצעות החממות או הגדלת התקציבים לחממות או ההצעה שהמשרד הציע בהרחבה יכולה להניע את הצמיחה הזאת פרום דה בוטום אפ. אני חושב שזה לא רק חשוב, זה גם חיוני לעתיד שלנו, במיוחד בגלל השנה האחרונה שאנחנו רואים וכמה, בואו נגיד ביטחון אנרגטי, חוסן אנרגטי מהווה פתאום איזשהו שלב מעבר ללא להישען רק על אנרגיות מתכלות ועל גז ועל אנרגיות מתחדשות. אני אשתף בקצרה דיון שהיה במהלך השבוע, דיון עם מעל 30 נציגים מהאקוסיסטם, חברות רב לאומיות, תאגידים, קרנות הון סיכון, במטרה באמת להבין איך הם מסתכלים על הנושא הזה ואיך האתגר הזה של חדשנות באנרגיה לא מצליח לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר. אני אתן איזושהי סקירה. 3% מההשקעות באופן כללי נעשו סביב אקלים ואם אני אקח את זה לאנרגיה, אפילו קצת פחות, סביב ה-1%. ולמה זה קורה ולמה הירידה הזאת קורית? זה כי יש אתגר בעתיד. אם לא יהיה Derisk, הורדת סיכון של תקציבים ממשלתיים, מדיניים באנרגיה בשלבים המוקדמים סביב המענקים של חלוץ והדגמה למשל, סביב קרן פרי-סיד נוספת שתוכל להקים, סביב מרכזי חדשנות שיוכלו להעמיק את השיח בנושא הזה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר במושגים שאין לנו מושג מה אתה אומר. << אורח >> שון דנה: << אורח >> בצורה מאוד פשוטה, אם לא תהיה תמיכה בשלבים המוקדמים, לא נוכל לקבל תקציבים בשלבים המאוחרים. 310 הסטארט-אפים שיש כרגע ישארו, בואו נגיד באתגר הזה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כאילו המענקים של 100,000, 200,000 דולר למי שמתחיל את הדרך. << אורח >> שון דנה: << אורח >> ההתחלה היא מאוד חשובה ונותנת את הקיק-אוף ובסוף זה מה שיתן את המנוף להמשך, זה לגמרי שם, ומה גם שזה יתן פה, אני חושב, איזושהי אינדיקציה טובה יותר לחברות בינלאומיות להבין מה קורה כאן וליזמים להשתפר ולדעת איך להתכתב עם האתגרים. דיבר פה חנן על מלאנוקס ועל השבבים, שזה משהו שהוא מאוד חיובי בפיתוח ואנחנו שומעים על האתגרים של אינטל שהם הרבה יותר רחבים והמלחמה פה מייצרת איזשהו חוסר ודאות שדורש להכניס משאבים איפה שלא בהכרח היה עד כה. חברת שבבים כזאת דורשת הרבה מאוד אנרגיה, כל מה שקשור בייצור שבבים ובאופן כללי לעתיד של AI וחדשנות שאנחנו רואים סביבה היום דורש הרבה מאוד אנרגיה. כך שלא רק שאנחנו מזהים פה צמיחה של אוכלוסייה שתהיה פה בהמשך, אלא גם צמיחה בתשתיות שיהיו, שאם לא ניטפל בזה עכשיו עם חדשנות שתהיה לא רק סביב ייצור, סביב הולכה, סביב בניית תשתיות חדשות, סביב אגירה, סביב פתרונות שקיימים היום, אבל בגלל הזמן והכסף הדרוש בשלבים המוקדמים צריך לפגוע בזה באמת כבר עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם במכרז של מרכז החדשנות? << אורח >> שון דנה: << אורח >> אנחנו לא זכינו במכרז של מרכז החדשנות שהגשנו. אנחנו עובדים הרבה עם החממות ועם הגופים, גם עם הרשות וגם עם משרד האנרגיה, ובתור גוף שעוטף את כלל האקוסיסטם, שאלתם מה זה אקוסיסטם, זו מעטפת שנותנת ומפרה מהאקדמיה, ממש משלב של סטודנטים עד לחוקרים אקדמאיים, ליזמים מלפני רעיון, עם רעיון, לשלבים של פיילוט, אנחנו מלווים אותם בכל שלב בדבר הזה. ואני חושב שאחד הפערים שנמצאים פה, באמת הפוקוס הזה באנרגיה והחוסר הזה של מומחיות בתחום האנרגיה ובגלל התקציבים שכרגע מועטים, שלא לדבר על שנה שעברה שלא הוקצו בכלל תקציבים סביב הקרן הזאת. << אורח >> ד"ר יעל הרמן: << אורח >> אני יכולה להוסיף מילה על אנרגיה, לחזק את שון? אני ד"ר יעל הרמן, ראש אגף מו"פ, משרד האנרגיה. האמת היא שמדען ראשי של משרד האנרגיה, הוא לא מסתכל מאיפה באות החברות שהוא תומך בהן, ובכל זאת, בשנת 2024, הרצתי את כל מי שזכה ואולי חברה אחת זכתה שהיא לא עושה פרויקט בפריפריה. כלומר, אנרגיה, הקיום של אנרגיה הוא רק בפריפריה, לנו יש בעיה הפוכה, האנרגיה לא מגיעה למרכז, היא מתקיימת בפריפריה. יש לנו את כרם ירוחם ויש לנו במעלה גלבוע וגם במרכז שמיר, זכה ב-30 פרויקטים אגרו-וולטאים. כלומר, אנרגיה זה המקום לפתח את הפריפריה, ואנחנו עושים את זה לא בגלל שהם מהפריפריה, פשוט זה המקום, כלומר, זה הטבע של הדבר. מדען ראשי תומך בפרויקטים, המנגנונים של רשות החדשנות לא קיימים אצלנו, אבל לשמחתי, השנה זכיתי להצטרף למשל לפרויקט של מרכז חדשנות דרום. פתאום אני מתעוררת לפריפריה, מגלה שכל הפרויקטים שלי שם, אני יכולה לבקר אותם, אבל אני גם יושבת בוועדות שלהם, ואנחנו האנדס-און. כלומר, אנחנו באים, אתמול הייתי עם מרכז חדשנות דימונה והבאתי להם חברות. הם אמרו לי, אין לי חברות. הלכתי והסתכלתי ברשימות, מי לא זכה, למה הוא לא זכה, בואו תחזקו אותו. וככה אנחנו צינור לפרויקטים יחד עם הקהילה, יש שתי קהילות אנרגיה, גם איגנייט דה ספארק וגם אנרג'יקום, אנחנו עובדים איתן כדי למצוא באוזניים מי נמצא איפה ומי יכול להקים פרויקט באיזה מקום. אני חושבת שדווקא הקרן הזאת, תפקידה גם אנרגיה וגם פריפריה ואני חושבת ששני הדברים האלה הולכים יד ביד לא בכוח, זו הזדמנות. לכן אנחנו הצענו בהגשה לקרן, הגשנו שלושה פרויקטים. אחד, יותר תמיכה בפרויקטים, תחת אותו ענף חשבנו שנכון להצטרף לתוכנית הפרה-סיד של רשות החדשנות ובמקום להשקיע רק בפרויקטים באמת להשקיע בחברות. דבר שני, הצענו להצטרף למרכזי החדשנות. השנה גם היה לי את העונג לעבוד עם ארנון ולחשוב בצורה של חממה, אנחנו בדרך כלל חושבים פרויקטים. שוב, עכשיו ארנון אצלי בפול, לא משנה כמה כסף אני נותנת לו, שזה לא הרבה, מיליון שקל בשנה, אני עכשיו יכולה לשבת לו על הראש ולהגיד לו, איפה האנרגיה? איפה האנרגיה? ואז אני דוחפת לו חברות. רק היום הוא בא עם חברה אחת שתקום בדרום ועוד אחת ועוד אחת. כלומר, הדרך שלנו היא להביא את המקצועיות שלנו לפריפריה, זו תמיכה במרכזי חדשנות ובחממות ששניהם מאוד חשובים. והדבר השלישי זה המיזם החלומי של משרד האנרגיה, חולם עליו הרבה זמן, קוראים לו עמק מימן, זה לייצר אקוסיסטם שלם, משק שלם של מימן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם תוזמנו, שניכם, שני המשרדים, כמובן החברה הקבועה בוועדה, שרון, לדיונים בנושא החממות הטכנולוגיות ולראות איך אנחנו מקדמים אותן בנגב ובגליל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה עמק המומינים? מה את רוצה לעשות? << אורח >> ד"ר יעל הרמן: << אורח >> עמק המימן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, תקשיבי, אנחנו חייבים להתקדם, יש לי עשר דקות לתת פה לשלושה אנשים לדבר שהגיעו מרחוק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לה להשלים, היא כבר התחילה. << אורח >> ד"ר יעל הרמן: << אורח >> אנחנו נשלים בדיון הבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם איתנו כל הזמן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה, כל פעם נפגוש אותה מחדש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיכאל, תגיד לי, אני אמרתי לך איך לנהל את ועדת נגב גליל? ראית? אבל תמיד אנחנו בסוף לוקחים ועדה שקשורה לנגב גליל, לא משנה מה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הלב שלנו שם, כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגמרי. סליחה, באמת, אני מאוד מכבד אותך, אבל יש לנו בדיוק עשר דקות לשמוע. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, אחרי זה תספרי לי, כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הקיבוץ הדתי, דובי מילר, יושב ראש כלכלי. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> דובי מילר, מעלה גלבוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באת בתור מעלה גלבוע או בתור הקיבוץ הדתי? << אורח >> דובי מילר: << אורח >> בתור מעלה גלבוע. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> דובי הוא אחד היזמים המבריקים ביותר בתחום האנרגיה בישראל. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> וואו. מספיק שתראי תצלום אוויר של הרי הגלבוע, תביני מה זו יזמות. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> בוא נגיד, חלק חסכו לי כבר, לא צריכים להסביר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק, יהללוך אחרים ואל יהללך פיך. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> מאוד בקיצור, מעלה גלבוע עוסקת מזה שנים בכל תחומי האנרגיה המתחדשת, רוח, שמש, ביו-גז, אגירה שאובה. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בתחום מו"פ, אנחנו מפתחים בטריה עם אוניברסיטת אריאל, אנחנו עוסקים בפיתוח של בעיות פסולת חקלאית. בעינינו הפעילות המרכזית שלנו היא שילוב אנרגיה וחקלאות. חקלאים מתפרנסים מחקלאות ורוצים להמשיך להיות חקלאים וברור לנו שאם רוצים לעמוד ביעדי המדינה בנושא אנרגיה מתחדשת ורוצים גם ביטחון מזון, צריך לראות איך זה חי ביחד. למעלה גלבוע אין כעיקרון מערכת פוטו-וולטאית קרקעית. אנחנו לא הולכים על זה למרות שאפשר יפה מאוד להתפרנס מזה. אנחנו חושבים שהסיפור של שילוב אנרגיה וחקלאות, לא רק, אנחנו לא בגישה של בוא נראה איך חקלאות ואנרגיה חיים ביחד, אנחנו חושבים שאפשר לעשות חקלאות אחרת אם יש לך אנרגיה בשטח ויש לך קונסטרוקציה בשטח, אפשר לעשות חקלאות אחרת. וזאת הדרך היחידה שהילדים שלנו והנכדים שלנו יהיו חקלאים. הם לא יהיו חקלאים בסגנון של ההורים שלנו. אנחנו קיבלנו מהמדען הראשי של משרד האנרגיה פרויקט חלוץ של 150 דונם, שהוא ממש תוך חודש יעמוד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה? << אורח >> דובי מילר: << אורח >> אגרו-וולטאי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה? << אורח >> דובי מילר: << אורח >> במעלה גלבוע, בעמק בית שאן, שילוב - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מטעים? << אורח >> דובי מילר: << אורח >> אנחנו התנדבנו, למרות שזה פחות כלכלי, יש לנו שש טכנולוגיות שונות, גם של מטעים, גם של גידולי שדה. לצערנו, תוכנית הפיילוטים של משרד החקלאות ומשרד האנרגיה לא כל כך ממריאה ואנחנו היום קולטים את החוקרים של משרד החקלאות בתוך השטח שלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה אגרו-וולטאים? וולטאים ואגרו, איך זה מתחבר בדיוק? לא הבנתי איפה האגרו ואיפה הוולטאים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תן דוגמה איך זה עובד. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> דוגמה, אנחנו עכשיו נטענו מטע ליצ'י שמעליו יש קונסטרוקציה עם פנלים שמייצרים חשמל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ליצ'י צריך צל? סליחה על הבורות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא לא יכול לגדול. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> בחלק מהאנרגיה אנחנו משתמשים לחימום בית השורשים בהערכה שהחוקרים אומרים שזה יקדים את היבול בכחודש וחצי וזה יעלה את המחיר בשווקי היצוא בחו"ל וכולי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני עבדתי בביו בי דרך אגב, מנהל פיתוח הייתי שם איזו תקופה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> ביו בי? של מריו לוי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> עליו השלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מריו היה המייסד. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא היה אחראי ללטף את התנשמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא תנשמת, איזו תנשמת? חרקים טורפים, בומבוס. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> יש עדיין. דרך אגב, באופן כללי, אנחנו רואים את כל הפרויקטים האלה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לבית השורשים, הזכרת לי, לקחת אותי לשם, היה לי איזה רעיון טוב, אולי אני אביא לך אותו אחר כך. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> אנחנו רואים את הפרויקטים האלה כפרויקטים אזוריים. אנחנו היום מקדמים פרויקט מאוד גדול של כל הקיבוצים, כל המושבים והעיר בית שאן, פרויקט אנרגיה אזורי עם הרבה חזון קדימה. הכוונה שלנו - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> יפה. מה אתם מבקשים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתם רוצים? בדיוק. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> אנחנו רוצים להקים מרכז מו"פ לשילוב אנרגיה וחקלאות. אנחנו עושים את זה בשילוב מיגל, שדוד יציג תכף את הפעילות וזה הכיוון. כמו שאמרתי, אנחנו כבר עושים את זה, גייסנו השנה לא מעט כסף באיחוד האירופאי, גייסנו כסף בקק"ל והתחלנו לעבוד בפועל בשטח, אבל אם רוצים שיהיה לזה עתיד, צריך למסד את זה. דוד, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא מקימים, חנן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, סליחה, מה זאת אומרת? החלפת אותי? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה מה זאת אומרת? מותר לי לשאול שאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אתה, רגע. לא הבנתי, אתה מחליף אותי בזה? נותן רשות דיבור? << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני שואל שאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רואה? מכון מיגל. לא נתתי לו זכות דיבור, הוא בא לדבר לבד בלי שנתתי לו. תן לכבד אותו, רגע. קודם כול, תודה רבה על הדברים. טוב, אחרי זה אני אפענח מה ביקשת, בסדר? << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> הוא שלח לנו, יש לנו את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן? יש לנו את ההצעה? יופי, טוב מאוד. מי שלא הגיש הצעה, להגיש הצעה למנהלת הוועדה. מר דוד אורי. << אורח >> דוד אורי זגדון: << אורח >> אני דוד אורי זגדון ואני מנכ"ל מכון המחקר מיגל. מיגל הוא מכון מחקר שנמצא בקריית שמונה, כמו שאתם יודעים. ואיך מפתחים? אני אומר, דווקא בשנה הזאת, שהיה פינוי, אנחנו קלטנו שמונה חוקרים חדשים, ראשי קבוצות מחקר, וכל ראש קבוצת מחקר זה בערך ארבעה עוזרי מחקר וזה אומר שאנחנו הבאנו לצפון, וכולם מחוץ לאזור, רובם חזרו מארצות הברית, זאת אומרת שהבאנו לצפון קרוב ל-30 משפחות בתקופה הזאת. אנחנו עובדים די הרבה יחד עם דובי, מעלה גלבוע, עמק בית שאן. אני לא אחזור על כל מה שנאמר כאן כי באמת אין זמן, אבל שמדברים על אקוסיסטם, זה צריך להתחיל גם במחקר, ואני חושב שמחקר טוב, כי החוקרים בדרך כלל לא נוטים לזוז ממקום למקום על פי קפריזות של משקיעים כאלה ואחרים. מכון המחקר מיגל קיים שמה כמו שמכון שמיר קיים שמה והוא לא זז. ולכן אני חושב שחשוב להקים באזור הזה גם מכון מחקר. אתה מביא גם אוכלוסייה איכותית ואתה מתחיל ליצור אקוסיסטם סביב הדבר הזה. וכמו שאמרה יעל, אנחנו מנצלים את הטבע, את משאב הטבע, אזור טופו-אקלימי מאוד מאוד ייחודי בעולם, אין כזה אזור טופו-אקלימי ייחודי בעולם. כשאתה מדבר על כמעט 1,000 מטר לגובה בצפון הגליל ואתה מדבר על מינוס 200 מטר מתחת לפני הים בעמק בית שאן בטווחים כאלה קצרים. ואנחנו מאמינים שאם נקים שמה מכון מחקר יחד עם מעבדת חדשנות שיכול לשרת, ושוב, מדברים על תשתיות, שיכול לשרת חברות שיוכלו לעבוד שמה ולעשות את הניסויים שלהן שמה וינצלו את הדבר הזה, זה משהו שיכול באמת לתת קפיצה לאזור בתחום שהוא מאוד מאוד חשוב, ביטחון אנרגטי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ביקשת? << אורח >> דוד אורי זגדון: << אורח >> יחד עם דובי - - - << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שיקימו מו"פ אנרגיה-חקלאות. << אורח >> דוד אורי זגדון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> במילה על ההצעה שלכם שהגשתם. << אורח >> דוד אורי זגדון: << אורח >> ההצעה שהגשנו, כמו שאתה שאלת, איך עושים חקלאות עם פנלים למעלה. ומה שאנחנו עשינו, אנחנו למעשה כבר די הרבה זמן בודקים איך אנחנו מחממים שורשי עצים בחווה אצלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אסביר למה שאלתי, שלא יהיו אי הבנות, כן? עץ צריך שמש, אתה סוגר לו את השמש, אתה גורם לו ל-30% שמש נגיד. << אורח >> דוד אורי זגדון: << אורח >> נכון, זה בדיוק אתה עושה, אבל מצד שני בגלל ההתחממות הגלובלית אתה צריך גם לקרר אותו. מה שעושים היום, שמים רשתות. במקום לשים רשתות, אתה תנצל את זה עם הפנלים. זאת אומרת, תעשה את המשחק הזה של אור וצל כל הזמן כדי באמת לעשות אופטימיזציה של הדברים האלה. ברגע שאתה מביא אנרגיה לשטח, לחקלאות, אתה כבר משנה את כללי המשחק, מביא חשמל. זה כמו שדובי אמר, אתה מחמם את שורשי העצים, אתה יכול להקדים או לאחר יקיצות של העצים. ומבחינה כלכלית אתה גם מבטיח מזון לאורך כל הדרך. << אורח >> דובי מילר: << אורח >> ומוסיף בדרך קירור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, שלחו לי את הביטחון להוציא אותי מהחדר. מה שקורה, אני אסביר לכם, פשוט כשנפתחת המליאה כל הוועדות נסגרות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הארכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, מה הארכה עכשיו? 11:59. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני רוצה להגיד משפט, תאפשר לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לישיבה הבאה אנחנו נזמן כמובן את משרד האנרגיה. אתם איתנו גם, כן, כל הזמן. << אורח >> שרון חצור: << אורח >> באש ובמים. << דובר >> נטלי שלף: << דובר >> הם הכינו מצגות, בדיון הבא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> באש ובמים וברוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את המצגות שלכם נראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם משרד הכלכלה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אם תתנו לי להשלים אני אוכל להשלים את המשפט. לא אתה, זה מיכאל מפריע לי כל הזמן. הנה, שלושה משרדים, כתוב, אל תדאגו, הכול יבוא על מקומו. שלושה משרדים שהכינו מצגות, משרד האנרגיה, משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד הכלכלה. סליחה מכבודכם שלא נתנו לכם כרגע להציג בגלל שנגמר הזמן כי לחברי, הסגן שלי פה, יש לו הרבה מה להגיד. דרך אגב, השגנו הרבה דברים טובים בוועדות שישבנו בהן. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> נעשה עוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, אתה לא יודע, אבל לייזר נכנס לפעולה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. תספר להם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברמה מסוימת, אני לא יכול לפרט יותר מדי כי פספסת את הוועדה האחרונה של חוץ וביטחון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחד הדברים הראשונים שוואטורי פנה אליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לקחתי אותו, שלחתי אותו למכון של פיתוח דרך אגב, ובסוף הלייזר עשה עבודה ויעשה עבודה בעזרת השם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> האצנו את הכנסת הלייזר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרדי הממשלה, אתם תמיד איתנו פה, שרון בכלל חברה קבועה בוועדה, תשבי פה בחברי הכנסת. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כיף לה שמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קודם כול אני רוצה להסביר לכם מה שיקרה, אני מסכם. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכול משפט לפני הסיכום? אתה מילה אחרונה, אני משפט. אני קורא למשרד האנרגיה והחקלאות להגיש הצעה לכל קורה למו"פ של שילוביות של אנרגיה וחקלאות ולהגיש לנו אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> והנה הוא סיכם. תודה רבה, אדוני היושב ראש. לגבי כל מה שדנו פה, אתם יודעים, יש שאלות, גם היועצת המשפטית שאלה אותי, ומה שאנחנו עושים כרגע, אנחנו לא נותנים ספציפית כסף לאדם או לארגון, לעמותה או למכון ספציפי, אלא אנחנו נעבוד מול המשרדים, משרדי הממשלה, במקרה הזה הרשות לחדשנות, במקרה של החממות הטכנולוגיות. אנחנו נהנים לשמוע אתכם, יש לכם דברים מצוינים, אנחנו רוצים לראות אתכם מתקדמים קדימה. אם נשקיע, נשקיע את זה דרך המשרד עצמו, דרך השר עצמו, או השרה במקרה הזה, והרשות לחדשנות תחלק את זה בנוסף לכסף שאתם נותנים. שלא תעזו לבטל את הכסף כי אז, אתה יודע, יש לכם סימן שחור, שנה הבאה יש לנו כפול כסף לחלק. כך זה יעשה, על פי חוק כמובן. אנחנו שומעים את כולם, עושים פה המון דיונים בשבועות האלה. יהיו לנו עוד שבוע קדימה דיונים, ונעשה את זה, מה שטוב לאזרחי ישראל, מה שטוב לדור הבא. אנחנו רוצים לקדם את מדינת ישראל, בעיקר בפריפריה, נגב, גליל, וכך נעשה. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>