פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת הכספים
05/02/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 581
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ה (05 בפברואר 2025), שעה 10:04



סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה-2024 (מיסוי ירוק) << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אביחי אברהם בוארון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר


חברי הכנסת:
יצחק קרויזר 


משתתפים: 
	איליה כץ
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המיסים, משרד האוצר

	דניאל שוורץ
	–
	רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר 

	דוד חורי
	–
	מנהל תחום בכיר יצוא וכללי מקור, רשות המיסים, משרד האוצר

	נטליה מירנצ'וב
	–
	מנהלת תחום, מפקח ארצי-כלכלה, רשות המיסים, משרד האוצר

	אורי זיסקינד
	–
	כלכלן, רשות המיסים, משרד האוצר

	נחום יהושע
	–
	ראש אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות

	רן רייז
	–
	מנהל אגף תחבורה, המשרד להגנת הסביבה

	בתיה גטהון
	–
	לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	איתן פרנס
	–
	מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

	נועם קום
	–
	ארגון מנהלי תחבורה 

	אודי אדירי
	–
	מנכ"ל קבוצת בליליוס 

	צח בורוביץ׳
	–
	שדלן, הקבינט ישראל בע"מ 

	ד"ר אורן ערן
	–
	רופא משפחה מאשכול 

	אבידן פרידמן
	–
	רב, מחנך 

	אבישי אדרי
	–
	מועצת אוקטובר

	הילה אביר
	–
	מועצת אוקטובר





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה-2024 (מיסוי ירוק) << נושא >>   

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. משפחות החטופים – הרב אבידן פרידמן, היות שאנחנו ביום קצר אני מבקש שזה יהיה בקצרה. בבקשה. 

<< דובר >> אבידן פרידמן: << דובר >>   

תודה רבה. אני רב מחנך ואח ל-79 חטופים וחטופות. כתוב: "וחי אחיך עמך". כתוב: "כי ימוך אחיך". אנחנו אחים, זאת לא מליצה, זו אמת של התורה שהתורה אומרת לנו. חבר הכנסת גפני, אני רוצה להחמיא ואני רוצה גם כן להתנצל. קודם כל אני רוצה להחמיא על זה שאתם מתעקשים ומתמידים במנהג המאוד יהודי הזה, לתת במה למשפחות חטופים, משפחות שכולות, בתחילת סדר היום של הוועדות. אני חושב שאין דבר ראוי מזה, אין דבר מתאים למדינה יהודית, מדינה חומלת. ואני רוצה להחמיא, כי אני יודע, אני מבין שזה יכול להיות דבר קשה, ואני מחמיא לכם על הסבלנות לשמוע דברים קשים כברזל מוטחים בפניכם כל הזמן. זה דבר שיכול אפילו לחספס קצת, אחרי עוד פעם ועוד פעם להפוך את הלב קצת לאבן. ואני מודה לכם על זה. 

ואני רוצה להתנצל, כי אחרי שהייתי פה כשהייתי בשביתת רעב במשך 10 ימים לפני ראש השנה והגעתי והתחננתי בפני חברי הכנסת, אני קצת התייאשתי מלב האבן שהרגשתי שפגשתי. והיה אסור לעשות את זה, היה אסור להתייאש. ואני רוצה להתנצל, כי חייבים להבין, ואני חייב להאמין, חבר הכנסת גפני, שאבנים שחקו מים, שעוד טיפה ועוד טיפה ועוד טפטוף של חסד ושל חמלה, ויקוים בכולנו הפסוק: "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב חדש". חייבים להאמין בזה ולא להתייאש מאף אחד, שזה דבר שיכול לקרות. ה' נתן לכם לב לדעת. ה' נתן לכם גם כוח לעשות. כולנו מתפללים בשביל החטופים ולכולנו מאוד מאוד אכפת לנו. 

אבל בפרשה שלנו, אם יורשה לי קצת דברי תורה, בני ישראל יוצאים ממצרים, ההצלה מתחילה, ואז הם מגיעים לרגע שהכול יכול להיגמר, רגע שיכול להיגמר באסון. מצרים מתקרבת, בני ישראל צועקים ל-ה', ומשה עונה להם: "אדוני ילחם לכם ואתם תחרישון". אתם לא צריכים לעשות שום דבר. אתה יודע טוב מאוד מה ה' עונה למשה רבנו: "מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל ויסעו". ה' עונה למשה רבנו ברגע הזה של ההצלה: זה לא מספיק להתפלל, ולא מספיק אמונה, אתם יכולים לעשות משהו, אתם חייבים לעשות משהו. 

ואתם, נושאי התורה, נושאי דגל התורה, המסורת של היהדות הנעלה, אתם יכולים לעשות. לא רק להתפלל, לא רק להאמין, אלא עכשיו, כשההצלה התחילה, אנחנו התחלנו ברוך ה' להציל את אחינו ואחיותינו. עכשיו זה הזמן מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל ויסעו. אני מאמין מאוד ואני סומך עליכם שתעשו את הקידוש ה' הזה, להראות שאין חשבונות פוליטיים. לא אכפת לנו מהפוליטיקה כשזה מגיע לחיי אדם, כשזה מגיע לפיקוח נפש. אנחנו עושים את מה שצריך. אני סומך עליכם ומאמין לכם. עם ישראל נושא עיניים והקדוש ברוך הוא נושא עיניים כלפיכם. מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל. תצילו את כל האחים, את כל האחיות, כולל גם עצמות יוסף הביאו איתם, כולל גם החללים, כולם הביתה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

ד"ר אורן ערן.

<< דובר >> ד"ר אורן ערן: << דובר >>   

שלום לכולם. אני רופא משפחה. אני עובד בעוטף כבר מ-2010. עבדתי קצת באופקים. מאז 6 באוקטובר 24' אני בשביתה. עצרתי את העבודה שלי ועזבתי את המרפאות שלי בידיעה שהקהילה שלי במצב רפואי, בעיקר נפשי, מאוד מאוד קשה ומתדרדר. הם מתדרדרים, כמו רוב-רובנו, במצב הרוח, ביכולות התפקוד, מכיוון שהגורם שמעורר את כל התחושות האלה עדיין קיים. האחים שלנו החטופים עדיין בעזה והמלחמה עדיין נמשכת.

אנחנו כרגע במהלכו של הסכם, ואנחנו כבר רואים שבים ושבות שהתחילו לחזור. קודם כל, חשוב לי לציין, שהמראה של השבים והשבות לא יטעה אותנו. כמו שאנחנו מבינים אחרי יום-יומיים, כולם פגועים גם פיזית וגם נפשית. החטופים שלנו שעדיין בעזה במצב רפואי קריטי, ולכן אנחנו חייבים לדאוג שההסכם הזה ימשיך לשלב השני, בפעימה אחת, כי אין לחטופים האלה זמן וגם לנו אין זמן. 

בשבועות האחרונים, מרגע שהתחלנו לראות את השבים, מרגע שהעסקה הזאת התחילה להוכיח את עצמה, אנחנו רואים איזושהי התעוררות בעם, מצב הרוח טיפ טיפה משתפר. החוט הזה, שכמעט נפרם, שמחזיק אותנו יחד, מתחיל לשזור מחדש. אני רוצה להתעכב על החוט הזה, ואני אספר איזשהו סיפור, משל. אני קיבלתי מידי מדינת ישראל זכות לפני כ-30 שנה, קיבלתי גלימת סופרמן. בעזרת הגלימה הזאת שאני קיבלתי אני יכולתי לפעול לטובת מדינת ישראל בכל מה שביקשו ממני, בידיעה שכשהצבא דורש ממני להגיע לנקודה מסוימת ולעשות את מה שאומנתי לו, אני יכול לעשות את זה בצורה הכי טובה שאני יכול, כי אני יודע שמי שלידי ישמור עליי ואני יודע שכל צה"ל נמצא מאחוריי ואני יודע שכל מדינת ישראל מגבה אותי. 

החוט הזה שזר את כל גלימות הסופרמנים, של כל החיילים והמשרתים, שיודעים שברגע שמדינת ישראל צריכה אותנו, כולנו מתאגדים וכולנו פועלים. החוט הזה, הוא אותו חוט שאפשר להורים שלי – אבא שלי הוא אח שכול, בכל זאת להתגייס לצבא ולתרום את התרומה שתרמתי. החוט הזה הוא מה שאפשר לכולנו, גם בשנה האחרונה, לשלוח את הילדים והחברים שלנו להילחם, בידיעה שהעם ידאג להם. את החוט הזה הממשלה הזאת ניסתה לחתוך או לפורר. זה לא יקרה. החוט הזה ילך ויתחזק. 

התפקיד שלכם כרגע, כנציגים שלנו, לדאוג שההסכם הזה ייסגר עד סופו, להחזיר את כל החטופים, החיים לשיקום, המתים לקבורה, ואז נוכל לקשור את החוט ולחבר את כולנו יחד ונוכל להתחיל את הריפוי ואת השיקום. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה.

אני עובר לצו. 

 << דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

חבר הכנסת גפני. אנחנו משפחות "מועצת אוקטובר". 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני אמור להיפגש איתכם היום. 

<< דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

נכון, ועדיין, אנחנו נשמח לדבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו ביום קצר מאוד. כשמדובר על החטופים - - - 

<< דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

והמשפחות השכולות? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אני לא אומר שלא. אני רק אומר שהיום הוא יום קצר. 

<< דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

כל יום הוא יום קצר. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. 

<< דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

אנחנו כבר שנה ו-5 חודשים מנסים שיתייחסו אלינו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את יודעת מה? תדברי, בבקשה, בקצרה. את מייצגת אותם, אז בבקשה, בקצרה ממש. זה לא הנושא של החזרת החטופים. 

<< דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

זה נושא של חיים ומוות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא חיים ומוות. 

<< דובר >> הילה אביר: << דובר >>   

רק אתמול נפלו 2 לוחמים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, זה לא חיים ומוות. אני בנושא של החטופים מההתחלה, מהרגע הראשון, כל העמדות של הקואליציה לא עניינו אותי, אני הייתי בעד זה שהדבר הראשון זה לשחרר את החטופים. זה נושא אחר, שנדבר עליו.

<< דובר >> אבישי אדרי: << דובר >>   

כבוד הרב, אני מודה לך על ההזדמנות לומר כמה מילים. אני מעריך מאוד את העמדה שלך, ולכן גם חשוב לנו לפנות אליך כאן באופן הזה. 

אני גדלתי בקריית שמונה. חלק גדול מהמשפחה שלי בנהריה ובמושב בן עמי. אני שמתי את הבית שלי בקיבוץ נחל עוז. לנחל עוז הגעתי מיד אחרי מבצע צוק איתן, מתוך ציונות, כדי לחזק את ההתיישבות בעוטף עזה. הגעתי לשם עוד בתקופה שהיו מנהרות מתחת לרגליים שלנו. אני עשיתי את זה מתוך האמונה והאמון במדינת ישראל ובכוחות הביטחון שלה. 

ב-7 באוקטובר, ב-6:30 בבוקר, אני רצתי לממ"ד בבהלה, חשבתי שזה תחילתו של סבב לחימה נוסף. עברו בסך הכול 20 דקות וכבר התחלתי להבין שלא מדובר באותו אירוע. התחלתי לשמוע צעקות של מחבלים ברחובות. עשרות מחבלים פשטו על השכונה שבה אני גר בקיבוץ נחל עוז. הם רצחו. הם חטפו. הם עינו והשפילו את החברים שלי שם. החברים שלי עמרי וצחי נחטפו לעזה ועדיין נמצאים שם, כבר 488 ימים. 

ב-17 השעות שהמתנתי בממ"ד מוכן להקריב את החיים שלי כדי להציל את הילדים שלי – מה שלא היה עוזר לנו – הבנתי שמדינת ישראל לא איתי בנקודה הזאת. לא בתוכניות, לא בהיערכות, לא בפריסת הכוחות, לא במודיעין, לא באסטרטגיה. היא פשוט לא הייתה שם. היא גם לא הייתה שם אחרי שיצאנו מהממ"ד. מי שהיה שם זה עם ישראל, לכל אורך הדרך. אין ספור אזרחים, לוחמים, שוטרים, שקמו, ראו את התמונות ורצו לתוך האש, בלי פקודה. הם אלה שהצילו אותנו. הכשל הזה, הוא כשל שחייבים לבדוק אותו ולחקור אותו לעומק. 

אני רוצה לחזור הביתה. שם החלומות שלי. שם הבית שבניתי. שם האנשים שאני אוהב. כדי שאני אוכל לעשות את זה, אני חייב לדעת שזה לא בגלל חוסר אחריות משווע כלפי הילדים שלי. אני חייב להם את זה, וכדי שזה יוכל לקרות חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק. הדברים חייבים להיחקר לעומק, בצורה אובייקטיבית, הלקחים חייבים להיות מופקים ומוטמעים. כל ניסיון לשנות את השיטה לא לטובת החקירה הזאת, שהיא החשובה ביותר בתולדות המדינה כנראה, מעלה חשד וחשש כבד לזה שכל מיני בעלי עניין ינסו להתערב ולשנות ולהטות את המסקנות. 

האסון של ה-7 באוקטובר קרה כנראה בגלל קונספציה וטעויות בשיקול הדעת לאורך שנים. האסון הבא שיבוא – והוא יבוא, אם אנחנו לא נחקור את האירוע הזה כמו שצריך – הוא כבר יהיה בגדר רשלנות פושעת של מקבלי ההחלטות. לא נוכל עוד להגיד שידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כשזה יקרה, לכן הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא בגדר פיקוח נפש ממש. 

אני סומך על המנהיגים כמוך, של הציבורים האמוניים בישראל, שיובילו את הקריאה הזאת וידאגו להצלת הנפשות האלה לעתיד. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

אנחנו עוברים לצו. מי מציג אותו? בבקשה מירי, הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לעניין רכב ירוק.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

בוקר טוב. לפני שנציג את הצו, אנחנו נשמח להציג כמה שקפים שמסבירים את הרציונל ולמה הצווים האלה הגיעו. זה יהיה ממש קצר, ואחרי כן נעבור לצו עצמו. 

(מוקרנת מצגת)

אפשר לראות כאן במצגת, שאנחנו לאורך השנים רואים שיש ירידה במשקל של ההכנסות ממיסוי רכב, גם ביחס לסך ההכנסות המדינה ממיסים וגם ביחס לתוצר. המשמעות של ירידה כזאת, ככל שאנחנו רוצים לשמור על רמת ההכנסות הכוללת, שככל שההכנסות ממיסוי רכב יורדות אנחנו נדרשים לכסות על זה ממיסים אחרים שהם מיסים פחות יעילים. 

יש לנו כאן 2 גרפים. בגרף השמאלי אפשר לראות את המס הקנייה האפקטיבי על פני זמן מבחינת סכומים. כאן אנחנו יכולים לראות שמעשור הראשון של שנת 2000 להיום יש לנו ירידה. אומנם בשנים האחרונות יש עלייה קלה. אבל הגרף שיותר מעניין, הימני, אפשר לראות כאן שלאורך השנים, גם משנת 2009-2008 אנחנו רואים שיש לנו ירידה בשיעור מס הקנייה הממוצע על כלי רכב. 

מה שמסומן פה בקו מקווקו כחול, בזמנו דובר על זה שהשאיפה היא שנגיע למס ממוצע בשיעור של 72%, בכל התוכניות של המיסוי הירוק, שכללו שינוי שיטה, שנותנת הטבות מס קנייה לרכבים שהם פחות מזהמים ומטילה את הכובד יותר על כלי רכב מזהמים. אומנם השיטה עבדה, ותכף נראה את זה, אבל אנחנו רואים שכרגע לפחות, ביחס לתוכניות, שיעור מס הקנייה הממוצע שאנחנו מגיעים אליו ברמת התוצאה הוא יותר נמוך ממה שבזמנו נקבע כאן בוועדה. 

הצו שנכנס לתוקף ב-1 בינואר ומובא היום לדיון בוועדה כולל הפחתה של ההטבה, בצורה אחידה, בסכום של 4,740 לכל כלי הרכב, שהמשמעות שלו היא בעיקר פיסקלית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה 4,000? למה לא 3,800 או 4,200?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה הסכום באופן כללי?



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

4,000. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, כמה ביחד, התוכנית שתביא את הסכום הזה? כמה תביא לתקציב? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע, אבל נשמע קודם את זה – למה 4,000?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הייתה מדרגה שאנחנו איפסנו, ממדרגה 14, ששם אין בכלל הטבה, ואז בקבוצה 15 יש לנו תוספות. אני רגע אסביר. קבוצה 15 זאת הקבוצה הכי מזהמת. עם השנים התברר שזו קבוצה שיש בה שיעור מאוד גבוה של כלי רכב, וגם ברמות הזיהום בתוך הקבוצה הזאת יש שונות מאוד גדולה. 

הדבר הנוסף שעשינו בצו הזה, את הקבוצה הזאת פיצלנו ל-3 קבוצות כדי לתת ביטוי לפערים הגדולים ברמות הזיהום. בקבוצה הזאת יש לנו 3 רמות של מדרגות מס קנייה. 

לגבי הסכום עצמו. דניאל, אתה רוצה להתייחס לזה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רגע, תדברי על ה-3 הרמות בתוך הקבוצה. 

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

זה לגבי כל הרכבים החשמליים?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

לא, כרגע דיברנו רק על רכבים לא חשמליים. 

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אולי אני רק אסיים את המצגת, כבוד היושב-ראש?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כן, הוא אמר שאת יכולה להמשיך.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל כאן רשום רכבים חשמליים. 

<< אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

רכבים חשמליים זה צד אחר. 4,750 לא רלוונטי לרכבים חשמליים. בעוד שנייה נסביר מה עשינו לרכבים חשמליים. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה שמתם את זה באותו שקף? 


 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, זה לפי רמות הזיהום. זה לא קשור לחשמל. 

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אם נסיים את השקף הקודם, התיקון הנוסף שמובא בצו - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, אבל מירי, רגע, על ה-3 הקבוצות. בתוך הקבוצה של ה-15 נתת 3 רמות, נכון? 

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרמות האלה, ממה הן נובעות? המיסוי של ה-8,250 הוא לרכב הכי מזהם? 

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

הכי גבוה, כן, למשל משאית.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

בשקף הבא - - -

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

תכף נגיע, כן. אני מציעה שאני אעבור למצגת. הצד השלישי שנמצא בתוך הצווים האלה זה העלאת מס הקנייה על רכבים חשמליים, מ-35% ל-45%. כאן יש לנו הפחתה לעומת המצב החוקי שהיה קיים. שיעור המס היה אמור להעלות ל-83%, והוא עלה ל-45%, כדי להמשיך ולאפשר את החדירה של הרכבים החשמליים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא עלה אבל.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל את מעלה.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הוא עלה לעומת המצב שהיה בשנת 2024. אבל במתווה החקיקה, שיעור המס - - 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מתווה החקיקה שלא עבר. מתווה החקיקה שלא עבר.

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

- - על רכבים חשמליים היה אמור להגיע ל-83%.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אל תגידי לי כמה היה מתוכנן להעלות. כמה עלה מ-24' ל-25'?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אמרתי. ב-24' שיעור המס היה 35%, ועכשיו מ-1 בינואר הוא 45%.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז העליתם את זה ב-10%?

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אני שוב אומרת, המצב החוקי שהיה לפני הצווים האלה – ששיעור המס היה אמור להיות 83%. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אמור להיות. זה לא - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק רגע, לפי דעתי אתם מערבבים פה כמה דברים ביחד.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

עושים קצת סלט עם החשמלי/לא-חשמלי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קודם כל, יש 2 דברים מרכזיים בצו. האחד זה העלאת המס, שאם לא היינו נוגעים בעניין הזה, זה היה עולה ל-83%. 

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מ-35 ל-83. אתם באים עכשיו ומבקשים להעלות את זה לא ל-83, אלא ל-45.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, הבנתי. החלק השני הוא, שאתם אומרים, שכמה שהרכב יותר מזהם, צריך לשלם יותר כסף, עד כדי כך שאנחנו מגיעים לדרגות כאלה, מה שאני רואה בצו, שלא רק שלא מקבלים הטבה ברכב, מספר 15, לפי הטבלה שלכם, הוא יצטרך גם לשלם קנס. נכון? 

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

תוספת מס קנייה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

סוג של קנס.


<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הגדלה של מס קנייה. זה לא מוגדר כקנס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה? אני צריך לשלם כסף. 

<< אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

לא, מס זה לא קנס. 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני צריך לשלם כסף. לא רק זה. אני גם צריך לשלם עוד 750 שקל - - -

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

הרב, אתה צודק. פשוט אמרנו על הניואנס של ההגדרה – זה לא קנס, זה תוספת מס. אבל במהות, אתה - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אתה יכול לקרוא לזה קנס מס.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

זה קנס תמידי. זה ההבדל.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מדברים על עוד מס, היושב-ראש, עוד מס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הגדרתי. במונחים של איך להגדיר את זה אני לא יודע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה נכון, במובן הזה שעד היום ההתבוננות הייתה כהטבות מס ירוק. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ועכשיו אתם מבקשים לא רק לעשות הטבות, אלא גם להפוך את זה לסוג של קנס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רלוונטי בכלל.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זו הטבה שלילית. הטבה שלילית.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

קנס, קנס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רלוונטי אם זה נקרא קנס - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה לא הטבה. זה סנקציות. 

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, זו הטבה שלילית. 

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה סנקציות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה נקרא הפחתה כלשהי. זה לא משנה. האיש צריך לשלם כסף, זאת תמונת המצב. צריך עוד 750 שקל ב-2025, נכון? זאת אומרת, זה רק ב-2025, ומשלמים עוד כסף. זה לא הטבות לרכב ירוק. הרכב הירוק – כמה שהוא יותר ירוק, הוא לא משלם את הקנס הזה, את התוספת הזאת, שמשלם הרכב המזהם. 

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני, אפשר משפט בבקשה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן. אבל רק תן לי לסיים את זה, שאני אראה שאני מבין על מה אנחנו מדברים. הרכב הירוק לראשונה צריך לשלם כסף על זה שהוא לא רכב ירוק. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

לא, על זה שהוא ירוק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, על זה שהוא ירוק. הוא משלם על זה שהוא ירוק.

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

היושב-ראש, לא. אפשר לתת פה חידוד? הרכב הירוק לא משלם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

משלם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הרכב הירוק לא משלם. הרכב, ככל שהוא יורד בירקרקות שלו - - 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בזיהום, בזיהום.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בטח שהוא משלם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

- - הוא מתחיל לשלם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוספתם על החשמלי 10%. מה זה לא משלם?

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

ינון, זה רק באוצר יכולים להגיד לך: תוספת 10%, אבל אתה לא תשלם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא מתחיל לשלם. רבותי, יש פה עוד איזו תוספת תשלום. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אתם לא עושים צו שאם מישהו הולך ברחוב ב-2025 – ישלם 500 שקל? 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דמי אוויר.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אם הוא מעשן, יהיה עליו מס. אם הוא לא מעשן, יהיה עליו מס מופחת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא צריך סיבות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הם לא הספיקו להביא את זה בחוק ההסדרים. הם יביאו את זה בחוק ההסדרים הבא.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני רואה כאן 2 צווים ביחד. מה שאתה אומר זה נכון. מצד אחד הם הורידו מ-83, כאילו היה צריך להיות 83, ל-45. אבל מצד שני הביאו לנו עכשיו 3 דרגות מיסוי על הרכבים, תוספת על הרכבים הפרטיים שלא היו. זה יכסה כנראה את מה שהורידו שם? אני לא הבנתי, למה הבאתם את זה עכשיו? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה יכסה אולי את הרכבים הצהובים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אוטובוסים.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה הבאתם תוספת מס עכשיו?

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אנחנו ננסה לחדד. המצב החוקי עד 2009, לפני שהייתה הנוסחה של המס הירוק, היה מס אחד, שיעור מס אחד, לצורך העניין 83%, שחל על כל הרכבים. אמרו, יש נוסחת מס ירוק. מה היא אמורה לעשות? לעודד רכבים ירוקים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה לעודד רכבים ירוקים?

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

כי הטענה היא שככל שרכב יותר ירוק הוא פחות מזהם. ככל שהוא פחות מזהם, הוא פחות פוגע בבריאות הציבור, ולדבר הזה יש ערך כלכלי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה זה השתנה? למה זה השתנה? 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

למה אתה רוצה להעלות? למה העליתם מס אפילו לפרטיים?

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

זה לא השתנה. תנו לי 2 משפטים ואני אנסה להסביר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תאפשרו לו. קשה מאוד להסביר את מה שהם הולכים להגיד. צריך לתת לו את הצ'אנס. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני אגיד לך את האמת. קשה מאוד להסביר לי, כי אני לא מצליח להבין מה הם רוצים עכשיו.

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

היה את המס הירוק שאמר שככל שהרכב יותר ירוק, ככה הוא ישלם מס אפקטיבי נמוך יותר. רכב שהוא מדרגה 15, שזה רכב מזהם, נניח שברולט סילברדו, רכב שהוא עם מנוע גדול, הוא לא נחשב רכב ירוק, הוא לא מקבל הטבה והוא משלם את המס המלא. 

יש פה 2 רציונלים. רציונל 1 הוא פיסקלי, לא מסתירים את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

העיקרי.

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אנחנו רוצים להביא כסף. לא מסתירים את זה. יש מלחמה. כמו שמירי הציגה לכם לפני זה, המס על הרכבים ירד לאורך השנים, הוא ירד מעבר למתוכנן, ורוצים למסות רכבים. 

רציונל 2 הוא שאנחנו רוצים להפוך את הרכבים הירוקים, למרות שמצמצמים את ההטבה, להיות יותר אטרקטיביים ביחס לרכבים מזהמים. מה עושים? הופכים את ההטבה להיות יותר דיפרנציאלית, עושים הבדל יותר גדול בין רכב ירוק לבין רכב מזהם. איך עושים את זה? במקום שלרכב מזהם יהיה 0 מס ירוק, אומרים שיהיה לו מינוס מס ירוק; ואז אתה עושה הבדל בין גדול יותר, בין רכב שהוא מאוד מאוד מזהם, לרכב שהוא לא מזהם בכלל, ואז הרציונל מתקיים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עזוב אותי מהרציונל. כמה כסף הנושא הזה יכניס לתקציב 25'? כל הרציונל הזה לא נכנס לי לראש. מה שאתה עושה עכשיו, אתה רוצה עוד מס? אז בוא תגיד לנו כמה מס זה מביא לי ב-25'. האירוע עכשיו הוא מיסים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל הקבוצה 15 שאתה מדבר עליה, בכמה אחוזים זה מערך הרכב? 

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

הקבוצה תופסת 20% בערך.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, כמה אחוז מהמיסוי? 

 << דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

תלוי בשווי הרכב. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כל רכב – כמה מס יש לו? כל רכב – הוא משתנה במס שלו? אני מדבר על המזהמים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

המזהמים – כולם 83.

 << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>   

אני אסביר. תלוי ברכב. הביאו פה דוגמה, יש שם לא מעט רכבים. יש את הרכיב הראשון, שזה אחוזי, ואז זה תלוי במחיר הרכב. ואז יש תוספת קבועה, שהיא איננה תלויה במחיר הרכב. ואז, לצורך העניין, בקבוצת זיהום הכי מזהמת הוא ישלם עוד 8,250 קבוע, לא משנה כמה הוא עולה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה תדע להגיד לנו מה גודל הקבוצות? כמה רכבים יש בכל קבוצה? 

<< דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>   

כן.


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה, הרב גפני. הוא לא ענה לי פשוט, ונתת לו את האפשרות לא לענות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא שמתי לב. זה דבר שאנחנו צריכים לדעת.

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

(מוקרנת מצגת)

תסתכלו פה על הגרף הימני. בגרף בצד ימין רואים את ההתפלגות של ייבוא כלי רכב לפי קבוצות דירוג. רואים בצד שמאל, בכחול זה רכב בדרגת זיהום 1, הכי פחות מזהמת, שרוב-רובה, 98% ממנה, זה רכב חשמלי; ויש עוד קצת רכב פלאג אין, כלומר רכב נטען מרשת החשמל, שגם הוא יכול להגיע - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה 25% מצי הרכבים בארץ? 

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

יש סביבות 25% מהיבוא, כן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

25% – זה רכב לא מזהם, נכון?

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

קבוצה 1 – לרוב זה רכב חשמלי ועוד קצת פלאג אין. אם תסתכלו בצד ימין, באדום זה דרגת זיהום 15, שהתרחבה עם הזמן ככל ששינינו את נוסחת המיסוי הירוק. הקבוצה תופסת 20% מהיבוא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הרכב הירוק זה 25% מהיבוא?

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

והרכב המזהם הוא 20% מהיבוא?

 << דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

הכי מזהם. הכי מזהם.

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

כן, יש נטייה לקיטוב בקבוצות כאן. האמצע הצטמצם. את הרכב שהוא בדרגת זיהום 1 אי-אפשר לפצל, כי רוב-רובו ציון ירוק 0. אבל בניגוד לזה, קבוצת זיהום 15 מתחילה ב-251 ציון ירוק ויכולה להגיע גם ל-1,000. כלומר, השמיים הם הגבול כמה שהרכב יכול לזהם. 

מבחינת מנעד הציונים הירוקים, זאת קבוצה מאוד רחבה, לכן הוחלט למסות בצורה יותר כבדה רכב שהוא סופר מזהם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה אפור?

 << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>   

אפור – זה דרגות 8-7 פחות או יותר, שהם מזהמים, אבל לא כל כך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה.

אלי, בבקשה. 

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה משפטים לפני שנכנסים לפרטים. מדינת ישראל חתומה על כמה אמנות בנושא הפחתת גזי החממה. כל הרעיון היה לבוא וליצור מצב שמביאים יותר רכבים חשמליים, כי יש בזה היגיון, ולהפחית כמה שיותר את רכבי סולר ודיזל וכך הלאה. זה היה הכיוון. אנחנו רואים שהכיוון היום משתנה, ואנחנו מטעים את הציבור שרכש רכבים חשמליים, ופתאום מי שרוכש רכב חשמלי מוצא את עצמו שהוא משלם יותר ממה שהיה לו בהתחלה. 

עכשיו ספציפית לרכבים שעליהם מדברים. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על רכבי עבודה, שהם מאוד מאוד מזוהמים, זה הרכבים המסחריים הקטנים. ומיהם המשתמשים ברכבים האלה? זה בעלי מקצוע, בעלי מלאכה קטנים, שהם בעיקר חשמלאים, טכנאי מזגנים, אינסטלטורים למיניהם, נגרים למיניהם. הם באמת צריכים להתחיל להסב בתפיסה שלהם לרכבים חשמליים, ואנחנו צריכים לעזור להם, ופה צריכה להיות התפיסה. 

אני לא בטוח כרגע אם האוצר מבין את זה, כי אנחנו מדברים באמת על רכבים ייעודיים, רכבים מסחריים קטנים. וזו בדיוק הנקודה. אנחנו צריכים להפחית יותר את רכישות הסולר והבנזין. ואיפה הם נמצאים בעיקר? בתוך הערים, כי שם הם משתמשים בהם, והזיהום בערים היום הוא קטסטרופה. תודה אדוני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

קרויזר.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אני מאוד מצטרף למה שאמר חבר הכנסת דלל. אפשר לראות מה שקרה ברכבים הפרטיים החשמליים. הניסוי של האוצר הצליח, הרכבים החשמליים הפרטיים נדחפו לשוק ונהייתה תחרות. נאבקנו בזה גם כאן בוועדה להמשיך את התחרות ואת הרכישה על ידי אזרחים פרטיים כלי רכב חשמליים, בייחוד אלה שגרים בפריפריה. האוצר זיהה שהניסוי הצליח, אז החזירו את המיסוי גם על הקנייה וגם באגרות הרישוי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ואז הם מנסים לעשות ניסוי אחר. הפוך.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

מנסים לעשות ניסוי אחר, ההפוך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מס נסועה, היה גם רעיון.

<< דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

גם רצו על מס נסועה. והדבר הזה יש לו השפעה אדירה, גם בהתחייבות של ישראל לגבי זיהום, בוודאי גם בנזק הישיר של זיהום וגם העקיף. בסוף, מה המשמעות הכלכלית, לא המיידית אולי שהאוצר רוצה למלא את הקופה במיסוי, אלא מה המשמעות הכלכלית לכלל האזרחים במדינת ישראל? 

את אותו ניסוי מנסים עכשיו לעשות על הרכבים הכבדים. היום התמריץ הוא לרכוש את הרכבים הכבדים כי יש להם 0 בקנייה, את הבלו, את המע"מ, את כל ההחזרים. נכנסה עכשיו לפלח הזה הקטגוריה, כפי שאמר חבר הכנסת דלל במדויק, הפלח הזה של המסחריות הבינוניות, של בעלי העסקים העצמאיים, הקטנים, אלו שאנחנו בכל מקרה נאבקים עבורם כאן בוועדה כנגד כל מיני גזירות כלכליות. 

אני חושב שיש פה אולי מקום לייצר מתווה. היו פה כל מיני הצעות וכל מיני רעיונות איך לייצר ולהגדיל את הפלח של השימוש ברכבים החשמליים, גם של המסחריות האלה, ולא להמשיך לייצר את ההטבות גם לרכבים הכבדים. אני חושב שהמדינה תרוויח מזה בסוף, יהיו יותר רכבים חשמליים. אנחנו גם, כאזרחים, נרוויח בטווח המיידי, הקופה תתמלא מהקנייה המרובה של אותם רכבים, בדיוק כמו שקרה ברכבים הפרטיים, ואני חושב שכולם יהיו בסוף מרוצים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה.

חמד, בבקשה. צריך לתת גם לאורחים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן, אני אהיה קצר. אני חושב שאנחנו באירוע מס עכשיו. תקציב 25' בנוי כולו על מיסים, וזה עוד מס שהם מוסיפים. ברגע שהורידו מ-83, חיפשו עוד משהו. לא מעניין אותם רכב מזהם, לא מזהם, כלום – עוד לכסות את הכסף שהיו צריכים לקחת מהרכבים החשמליים. במקום להרים את זה ל-83 הורידו את זה ל-45, ואז חיפשו עוד אירוע מס, על גבם של האזרחים, והוסיפו כאן 8,500 על רכב מזהם, כאילו מזהם. 

יכול להיות שהוא מזהם. אבל אם הייתי רואה אותם מעודדים רכב חשמלי ומורידים את המכס על רכב חשמלי, ואומרים ששמים מיסים על רכבים מזהמים, הייתי מבין. אבל גם על רכבים חשמליים הוסיפו עוד 10%. הם לא הורידו את המס על רכב חשמלי. היה בתוכנית שלהם 83 ונהפך ל-45, אבל הם צריכים להביא את הכסף. אני עד עכשיו לא קיבלתי תשובה כמה כסף זה יביא לנו, כל האירוע הזה, לתקציב 25', כל האירוע – זה אירוע מס, לא מעבר לזה. 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה שתענו על השאלה הזו.

 << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >>   

נענה עליה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני רוצה להבין. אם היינו משאירים 83, את המס על רכב חשמלי, כמה זה היה מביא? וכמה התוספת הזאת, של הרכב הכי המזהם, ה-8,300, תוספת לתמיד על הרכבים האלה? אני אומר לך, הוסיפו את הכסף כאן. בסוף נגיע ל-83% גם ברכב החשמלי, מה שהורידו עכשיו. אנחנו נמצאים רק באירועי מס, כמה כסף יכניסו הרכבים למדינת ישראל. זה מה שמעניין את האוצר. זה מעניין את כולם. 

במקום להביא לנו תקציב של 25' שיש בו משהו שאנחנו נוכל להגיד שהאוצר התאמץ, שר האוצר התאמץ, מצאו משהו שיביא לנו צמיחה למדינת ישראל, שנגדיל את העוגה. להפך, הם מגדילים את העוגה על גבם של כל אזרחי מדינת ישראל, וזה בדיוק מה שהם עושים. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. 

ינון, בבקשה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כמובן, מצטרף לכל מה שאמרו פה. אני רק רוצה לשאול: משרד האנרגיה נמצא פה? 

 << אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

המשרד לאיכות הסביבה? 

 << דובר >> רן רייז: << דובר >>   

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יופי. תגידו לי, אתם מעורבים בתהליך הזה? משרד האנרגיה, אתה בעד התהליך הזה? אין פה באמת עידוד לרכבים חשמליים כמו שהיינו רוצים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה אירוע מס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שים את הדברים על השולחן: אתם בעד או לא בעד המיסוי הזה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עזוב אותך מאירוע המס. הוא שואל אותך משהו מקצועי.

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

אני חושב שבהתחשב במצב הפיסקלי ובהתחשב בכל האילוצים, גם הכלכליים והאחרים של מדינת ישראל - - 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אגף התקציבים, עשיתם עבודה טובה.

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

- - ההסדר המוצע הוא הסדר נכון. אנחנו חושבים שהוא הסדר נכון. הוא בתיאום איתנו ובהסכמה איתנו. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כלומר, אתה רואה פה עידוד גם לרכבים חשמליים בכל זאת? 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אגף התקציבים עשה עבודה, אמרתי. 

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

אנחנו חושבים שההסדר הוא מידתי ונכון. אנחנו חושבים שההסדר הוא מידתי ונכון, כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רגע, אתה רואה שיש פה איזשהו סוג של עידוד לרכבים חשמליים? 

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

זה לא עידוד כמו שנמצא במדינות אירופה, סובסידיות וכו'. אבל כן יש פה הטבה מסוימת, שאנחנו מקווים שהיא תימשך לטווח הארוך. ויש עוד תמריצים נוספים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה צמצום ההטבה. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו מבינים שיש פה משהו שלא בדיוק הולך לעודד. האמת שאנחנו יודעים שאתם גם לא ערוכים בפריסה. אתה תדלקת פעם רכב חשמלי בתחנת דלק? 

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

כן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא. אתה יודע למה לא? כי עדיין מדינת ישראל לא בדיוק בנויה לזה, כי גם אנחנו לא מעודדים מספיק כנראה. אין מספיק תחנות. עד שיש לך תחנה, אתה צריך להמתין שם שעה כדי שההוא יתדלק; ואם אתה עושה את זה יותר מהר, אז יהיה לך פי 2. אגב, אני היום לא נוסע על רכב חשמלי, כי בקילומטראז' שאני עושה בפעם אחת זה אף פעם לא יספיק ואצטרך לבזבז שעה רק להטעין את הרכב. לכן אני לא עושה את זה. אז קודם כל – אנחנו לא ערוכים. 

השאלה אם יש לכם, בהסכם איתם, שאתם מקבלים כסף להיערכות מהמס שהם לוקחים פה. יש לך תשובה על זה? 

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

במסגרת החלטת הממשלה הקודמת משרד האנרגיה אמור לקבל 100 מיליון שקל להקמת תשתיות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה קיבלתם בינתיים?

<< אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

עוד לא קיבלנו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה. עוד לא קיבלתם, גם לא תקבלו. סליחה על זה, אבל אני אומר לך את זה הכי ישיר שיש.

המשרד לאיכות הסביבה, אתם בעד העניין הזה? 

 << דובר >> רן רייז: << דובר >>   

קודם כל, חשוב להגיד שאנחנו בעד מעבר לתחבורה מקיימת, תחבורה ציבורית. אנחנו פה בדיון על הרכב הפרטי, ועדיף שהתקציבים יעברו מהשקעות ברכב פרטי להשקעות בתחבורה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אחרי שאמרנו את זה, וזה לא, כי מצב התחבורה שלנו על הפנים, מה עכשיו?

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

ואתה יודע שאין תחבורה ציבורית בהרבה יישובים. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדיוק. בוא לפריפריה ותראה מה קורה, ואחר כך נדבר. כרגע אין תחבורה ציבורית במצב העכשווי הקיים. 

<< דובר >> רן רייז: << דובר >>   

אחרי שאמרנו את זה, המשרד להגנת הסביבה פרסם לא מזמן דו"ח שמפרסם את יעדי הפליטה הממוצעים לרכבים חדשים. לעומת קצב החדירה של רכב חשמלי, שהוא מרשים מאוד בישראל, אנחנו עדיין לא עומדים ביעדים שאירופה הגדירה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>   

גם לא בפרטיים? 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

בכלום.

<< דובר >> רן רייז: << דובר >>   

גם לא בפרטיים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

והמתווה הזה – הוא מרחיק אותנו.

<< דובר >> רן רייז: << דובר >>   

ההסבר הזה אומר, שהקצה האדום שלנו משפיע מאוד על רמות הזיהום שאנחנו מכניסים למדינת ישראל. ההצעה הזאת, של עדכון המס הירוק, מטרתה לשפר, מה שנקרא להזיז את הקצה האדום. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בזה שאנחנו מעלים בחזרה את המס על הרכבים החשמליים ב-10%, אנחנו מעודדים לקנות? 

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

לא רק זה, גם שלא מוכנים לקטע של תדלוק חשמלי.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה מה שנקרא איפכא מסתברא.

<< דובר >> רן רייז: << דובר >>   

לא, יש פה דיון על 2 הקצוות. הקצה האחד בא ואומר שאנחנו רוצים למנוע כניסה - - - 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתם תומכים בהעלאת מס ב-10% לרכב חשמלי? 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא אומר לך שכן, זה מעודד.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתם איכות הסביבה. אתם רוצים לעודד. תעזוב אותי עכשיו מהרכב האדום שמזהם. אתה תומך בהעלאת המס עכשיו ב-10%? אם אתה כאיכות הסביבה תומך, סימן שאתה לא מעודד רכב ירוק. אם אתה לא תומך, אתה מעודד. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תן תשובה. 

<< דובר >> רן רייז: << דובר >>   

התשובה אומרת שאנחנו בוחנים את מחירי הרכב החשמלי ביחס לרכבי מנוע בעירה פנימי, ומטרת המיסוי היא לאזן בין העלויות כאן.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז בוא נעלה את זה ב-300% ואז נעודד אותם.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, הבנו, תודה רבה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

קודם כל, תודה רבה שאתה הבנת. אנחנו חייבים להגיד שאנחנו לא הבנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני יודע. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

קח את הרכב האדום. לפי דבריך, אתה כמשרד לאיכות הסביבה היית צריך לקום ולהקים צעקה, להגיד: את הקבוצה של 15 אני רוצה להעלות ל-15,000; או לעשות את זה באחוזים, כדי שיהיה יותר, שזה יהיה חלק יותר, חלק פחות; ואת הרכב החשמלי אני רוצה להוריד ל-15%. 

אם היית בא ואומר לי דבר כזה, הייתי אומר לך שאתה המשרד להגנת הסביבה אמיתי כי אתה באמת דואג להגנת הסביבה. אבל גם אתה דואג לקופה – שאגב, גם אתה לא תקבל מזה כלום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

אודי אדירי, מנכ"ל קבוצת בליליוס. בקצרה רק.

 << אורח >> אודי אדירי: << אורח >>   

בוקר טוב, תודה על זכות הדיבור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה לא באוצר?

<< אורח >> אודי אדירי: << אורח >>   

לא, לא, אל תדאג. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היית מנכ"ל משרד האנרגיה, לא? 

<< אורח >> אודי אדירי: << אורח >>   

אפילו כבר לא באנרגיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה. 

<< אורח >> אודי אדירי: << אורח >>   

אני חושב שהדברים שאני אגיד הם דברים שגם אמרתי. ברכבים חשמליים, בנושא אוטובוסים, המדינה עשתה מהלכים מדהימים, השקיעה כסף, עשתה מתווה, והיום אנחנו מובילים בעולם באוטובוסים חשמליים. ברכבים חשמליים פרטיים בנו לאורך השנים מתווה הדרגתי, זה הביא לפה הרבה רכבים חשמליים. האם ההעלאה עכשיו מוגזמת או לא? ימים יגידו. אבל אני מבין שרוצים גם תחבורה ציבורית. 

לגבי רכבים מסחריים. רכבים מסחריים חשמליים פשוט לא קיימים בישראל. הם קיימים במספרים זניחים. ובתוך הצו הזה, על הדרך, מעלים את המיסוי גם לרכבים מסחריים חשמליים שלא קיימים בישראל והם חייבים קצת סיוע בחדירה. הם הרכבים המזהמים ביותר: א' – כי הם בדיזל; ב' – כי הם במרכזי הערים. אני פחות מדבר על משאיות. זה גם חשוב. אבל צריך להגיד את האמת, במשאיות הפתרונות גם באירופה עוד פחות קיימים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל מה הסיבה שאין רכבים מסחריים? 

<< אורח >> אודי אדירי: << אורח >>   

קודם כל, באירופה היום אנחנו רואים הרבה מאוד, יותר ויותר, הוואנים – של הסופרים, של הטכנאים, של החשמלאים, של האינסטלטורים, שנכנסים אלינו לתוך הערים ולתוך מרכזי הערים, הופכים להיות יותר ויותר חשמליים. בארץ לא. למה לא? כי הם לא נהנים משום הטבה. מסתכלים עליהם כמו על רכב פרטי.

ופה הבקשה שלנו היא בסך הכול צנועה אני חושב. אנחנו אומרים: תנו לרכבים המסחריים, גם הקלים עד 3.5 טון, גם 3.5 עד 4.5, את מדרגת המס שהייתה פה לרכבים פרטיים עד 24', של 35%, עם תקרה של 50,000. לפחות את זה. תנו להם את ההזדמנות לחדור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רגע, והיום כמה בצו? 

<< אורח >> אודי אדירי: << אורח >>   

בצו הם עולים ל-45, כאילו הם כבר חדרו, כאילו הם כבר 25%. הם בכלל לא קיימים. אני חושב שזה המינימום. אגב, מבחינה תקציבית, אני בספק אם זה יעלה כסף, להפך. 

היום אנחנו דוחפים את האנשים לקחת רכבים עד 4.5 טון כדי לא לשלם מס. אני לא מאשים אותם. אבל אם תיצור להם מדרגה סבירה באמצע, חלקם יעדיפו רכב קטן חשמלי וזול. אבל צריך טיפה לתמוך בזה, טיפה לעודד את זה, וזאת הבקשה שלנו. אנחנו כמובן בעלי עניין.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה.

ולדימיר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם אפשר שאחר כך גם משרד הבריאות ידבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אם נספיק.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נמצאים כאן ממשרד הבריאות? 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

משרד הבריאות פה? לא. הם יכולים להגיד כמה כסף זה חוסך אם נשתמש באוויר נקי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק לזה אני רוצה להתייחס. תודה אדוני היושב-ראש, אני קודם כל מצטרף לשאלה לגבי הרכבים המסחריים. לדעתי, הרכבים המסחריים אחראים היום על 1/3 מזיהום האוויר, והחדירה של הרכבים החשמליים היא באמת זעומה. שווה לדון בזה. 

עקרונית, אני לא מבין את הרציונל בצמצום ההטבה גם במסגרת המיסוי הירוק וגם על הרכבים החשמליים. אתם רושמים בדברי ההסבר שמטרת מס קנייה, בין היתר, זה לגרום לצרכנים להפנים את העלויות החיצוניות של זיהום האוויר, פליטות גזי חממה והרעש. יכול להיות שהאזרחים מפנימים, אבל הממשלה פחות. 

אני מבין את הרציונל הפיסקלי, אבל בזה זה מסתיים. אני לא ראיתי, לא במצגת שלכם ולא בדברים שלכם, מה החיסכון בעלויות – בעלויות למשק, מצמצום זיהום האוויר והפליטות, כמה אנחנו חוסכים מהשימוש ברכבים החשמליים. יכול להיות שאנחנו חוסכים הרבה יותר וצריך לעודד את זה ולא להעלות את מס הקנייה. 

אני חושב שלפני שאנחנו מקבלים את המספרים האלה, אנחנו לא יכולים לתמוך בזה. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני בכל מקרה לא תומך בזה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, להצביע אני מתכוון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כולל נתון של משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אימאן בבקשה, אחרי זה איתן.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. אין ספק שהנושא מאוד חשוב. העניין שצריך לכוון את כולנו זה באמת טובת ובריאות האזרחים ולא משהו אחר. אני יודעת שיש צורך במיסים, אבל לא בצורה כזאת. אם קובעים מיסים מסוימים, צריך לבדוק גם את היחסיות של הדברים. לא יכול להיות שבתוך אותה הצעה יהיה ניגוד של דברים. מצד אחד רוצים ישראל ירוקה. מצד שני רוצים למלא את קופת המדינה ודווקא מהמקום הזה. רוצים לעודד תחבורה ציבורית, אבל לא עושים בפועל הנגשת תחבורה ציבורית. 

אני חושבת שהגיע הזמן לעשות חשיבה באמת יעילה, כמו שצריך, ולהציע אופציות רלוונטיות. לא יכול להיות שהפנים זה רכב חשמלי כדי לעודד אוויר יותר נקי ופחות מזהם, חיים יותר בריאים, יותר איכותיים, ומצד שני להעלות מיסים על רכבים חשמליים ולהעלות מיסים במקומות אחרים. גם לא צריך להעניש את האנשים, ממילא המצב כל כך קשה כלכלית על כולם, אז לבוא עכשיו בהעלאות כאלה גדולות ובפעם אחת להנחית עליהם הפרש מאוד רציני של מיסים, גם זה לא הגיוני.

צריך להסתכל בפרופורציה על הדברים. אני חושבת שצריך לעשות את הדברים בחשיבה, לפחות שיהיה היגיון, ולא צריך שההיגיון היחיד יהיה למלא את הקופה של המדינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה.

איתן, בבקשה, ממש בקצרה.

<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>   

אני חייב לספר לך, קודם כל, שאני בא מדיון קודם, שם מחלקים 130 מיליון שקל לאנרגיה ירוקה בזכותך. ועדת הקרן למען אזרחי ישראל, ב-2014 אתה הכנסת, אדוני, נלחמת על הסעיף שתהיה חלוקה. בכל חלוקה חייבים לחלק לאנרגיה ירוקה. רק חשוב לי לציין את זה. 

אני חושב שההצעה שמביאה לכאן רשות המיסים היא הצעה מאוזנת, של תהליך של הסדרת הרכב החשמלי בישראל, שהוא מורכב, והוא צריך להיות גם ארוך טווח. זו החלטה שמאפשרת בשנת 2025 מדרגת מס. ברור שזה לא מספיק. ברור שצריך מתווה ארוך טווח פעם ראשונה. ברור שצריך לטפל גם בשווי השימוש, למשל של עובדים, שיוכלו לבחור רכב חשמלי כמוני ל-3 שנים. 

אבל אני חייב להגיד, אדוני, שהנושא של הרכב המסחרי הוא פשוט פצע פתוח כרגע. למה? כי לתוך מרכזי הערים שלנו נכנסים רכבים הכי מזהמים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה שאודי אמר.

<< אורח >> איתן פרנס: << אורח >>   

כן, רכבי הדיזל. אני רוצה רק לחזק את זה ולהגיד שיש בעולם כבר ציי דואר ועובדים שעברו לרכב חשמלי. זה חיסכון למדינה מדלקים, חיסכון כספי, בריאות. במרכזי הערים הזיהום בגובה האף. 

לכן אני אומר כאן לרשות המיסים, אנא מכם, תקנו את הצו הזה של 45, תשאירו מדרגת מס אחרת לרכב ה-N1 ו-N2, הקטגוריות החשמליות המסחריות, ומדינת ישראל רק תרוויח מזה. תודה אדוני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי זה נועם קום? במשפט בבקשה, אני רוצה תשובות שלהם. 

<< אורח >> נועם קום: << אורח >>   

אני מארגון מנהלי תחבורה שמייצג מעל 200 חברות במשק שיש להן ציי רכב. אני חושב שפה, בדיון הזה, שאנחנו משתתפים לאורך כל השנים בכל הנושאים האלה, צריך לשמוע את צעקת וזעקת הצרכנים. אנחנו המשתמשים העיקריים. אלינו פונים ממשרד האנרגיה, ממשרד לאיכות הסביבה: תטמיעו כמה שיותר רכבים לא מזהמים. אנחנו רוצים לחדד פה את העיוות. 

קודם כל, דיברתם על רכבים מסחריים. העיוות הגדול – שרכבים מסחריים קלים לא באים לידי ביטוי בהטבות מיסוי, גם אם הם ממונעים בנזין וגם אם הם ממונעים חשמל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמענו את זה מכמה.

<< אורח >> נועם קום: << אורח >>   

כן, אבל צריך לקחת בחשבון שציים לא מטמיעים אותם משיקולים כלכליים. אין עליהם קיזוז מע"מ ואין עליהם פטור משווי שימוש. צריך לתת את הדעת בעניין הזה, מכיוון שהעלויות של הרכבים האלה מאוד גבוהות. בדרך כלל אי-אפשר להפוך את הרכב הזה לרכב עבודה, כי מי שעובד על רכב מסחרי שמפיץ סחורה צריך לצאת איתו לבית ומהבית לצאת למקום העבודה, וזה בעייתי. 

עכשיו יש לנו בעיה מאוד קשה בציים – שאין מתווה ברור. אין אופק עתידי. בסוף חודש פברואר הצו שלכם מסתיים ואנחנו לא יודעים מה הולך להיות. לא תאריכו את הצו – מיסי הקנייה עולים ל-83%. צריך מתווה ברור, וגם לגבי שווי השימוש, שהוא צריך להיות צמוד לרמת מחירי המכוניות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שווי השימוש זה פצע פתוח פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. הוא לא הנושא עכשיו.

אני ב-11:00 חייב לסיים. אני מבקש שתענו על מה שנאמר פה. אני רוצה לדעת גם לגבי הרכבים המסחריים, שאתם לא נוגעים בהם בכלל. אני רוצה להציע שאנחנו נפצל את זה ונצביע קודם כל על הנושא של 45%. האם אתם מסכימים? אני לא רואה דרך אחרת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לא הציגו לנו עלויות אלטרנטיביות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם לא רוצים? בסדר, אבל זה עולה אוטומטית ל-83%. זה עולה אוטומטית. צריך להחליט. אני לא יודע מה הם אומרים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה כאילו סוחטים אותנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לעשות. תצביע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

רק להזכיר לכם, שגם נכנסה האגרה, שמ-500 שקל זה עלה ל-2,500. ב-1 בינואר זה נכנס לתוקף. זה אושר לפני חצי שנה. כלומר, זה עוד הוצאה על אותו אחד שרוצה להיות ברכב חשמלי, להגיע למקום יותר טוב ופחות זיהום אוויר. 

<< אורח >> נועם קום: << אורח >>   

ההטבות על רכב חשמלי למעשה בוטלו. גם במיסי קנייה, גם אגרת רישוי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה, הבנו, הבנו.

<< אורח >> נועם קום: << אורח >>   

וגם מס נסועה שעומד להיכנס. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. רבותי, תגידו מה אתם אומרים. אתם רוצים שאנחנו נתייעץ? בבקשה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, אני מתחבר למה שאתה אומר. אם הצו נכנס ל-83, אז בואו נצביע על 45, והחלק השני - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא יודע אם הם מסכימים. הביאו את זה בצו אחד, שחלק רע וחלק טוב.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם אנחנו לא נצביע, לא ייכנס לתוקף.

 << דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

83% ייכנס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

83%.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן, על זה אנחנו נצביע, נשאיר את זה על 45.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, זה מה שהצעתי. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו יכולים רק לקבל נתון כספי, כמה זה יכניס? 

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אני אתחיל מהנתון הכספי. ההצעה הזאת בכללותה מביאה 550 מיליון שקל לתקציב המדינה, כשהיא מורכבת כאמור מ-2 חלקים. 

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

באמת? מאיפה יביאו האזרחים את כל הכסף הזה, תגידו לנו? 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תורידו את המשרד של סטרוק בלבד – ויש לנו 550 מיליון.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

בדיוק, בדיוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה, תודה רבה. חמד, אני חייב לסיים את הישיבה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תורידו את המשרד של סטרוק בלבד, זה 550 מיליון. אני לא מבין אתכם, לא מבין את האוצר.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

כל דבר על גבי האזרחים. שהממשלה תתייעל קצת.

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אנחנו במלחמה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

אנחנו במלחמה. שהם יעשו מעשה, לא רק האזרחים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אימאן, מה זה עכשיו? אני חייב לסיים את הישיבה.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

מה זה עכשיו? אי-אפשר לסבול יותר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אז יישאר 83%?

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

זה לא שאנחנו לוקחים לכיס שלנו.

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>   

לא יכולה יותר, באמת, מה זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לדעת. א', אני רוצה לדעת לגבי הרכבים המסחריים, למה זה לא מופיע פה בתחום קטגורי. ב', אני אתייעץ עם החברים, אני מבקש לדעת האם עד שאנחנו מבררים את כל הדברים שאתם הבאתם, שלפי דעתי יש פה הרבה חורים שצריך לבדוק אותם בעוד ישיבה, האם אתם מסכימים לפצל את ה-83%, שזה לכל הדעות דבר נורא ואיום. 

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

היושב-ראש, אני אתייחס. כמו שאמרנו, יש פה רציונל פיסקלי. אי-אפשר להחביא את הדברים, המדינה נמצאת בגירעון גבוה. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

0 התייעלות.

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

יש לנו פה הוצאות שצריך להחזיר. יש שורה ארוכה של מיסים שמעלים, לגבי חלקם הגדול ועדת הכספים כבר נרתמה לאירוע ואישרה אותם נוכח המצב. בראייתנו, המס הזה הוא מוצדק, הוא גם מגיע תחת הרציונל שבכל העולם יש צמצום של ההטבה על רכבים חשמליים נוכח זה שרכבים חשמליים הולכים ונהיים זולים יותר ככל שעובר הזמן. 

הצמצום של ההטבה פה הוא מאוד מאוד מידתי, כמו שלא רק אנחנו אמרנו, אלא גם המשרדים האחרים. 

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא מעניין אותי. אני רוצה לדעת האם אתם מסכימים. אני רוצה להתייעץ עם החברים. האם אתם מסכימים לפצל עד שאנחנו מבררים את מה שאתה אומר עכשיו יותר באריכות?

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

היושב-ראש, לעניין הסיפור של הרכבים המסחריים שחברי הכנסת העלו פה, אני רק רוצה לחדד פה נקודה. יש התייחסות בצו לרכבים מסחריים. הרציונל הוא, שהרכבים המסחריים מקבלים בדיוק את אותה הטבה כמו רכבים פרטיים. חברי הכנסת דלל, קרויזר ואחרים העלו שאולי צריך לעשות פה תיקון אחר, שיהיה מעמיק יותר לטובת רכבים מסחריים, על מנת שיהיה פה עידוד גבוה יותר. אנחנו נשב ביחד עם רשות המיסים ונחזיר תשובה בנושא הזה. על פניו יש רציונל בתוך האמירה, אנחנו ננסה לתקן את זה. 

לעניין הפיצול של הצו. בהקשר הזה אין לנו אפשרות. מאחר שהמקור לטובת הגדלת ההטבה מהמצב החוקי של הרכבים החשמליים מ-83% ל-45% זה עלות של 250 מיליון שקל, המקור של זה הוא הצו הזה. אין לנו אפשרות קודם כל לאשר את השימוש בלי לאשר את המקור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אתם לא דנים על העניין הזה ולא חוזרים אליי עם פיצול, המשמעות של העניין שאתם אומרים שהמיסוי יעלה ל-83%? 


<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אלא אם הוועדה תאשר את הדברים ביחד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין הכול ביחד. אני מבקש לפצל. 

<< דובר >> איליה כץ: << דובר >>   

אין לנו אפשרות לפצל, כי אין לנו מקור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אין לכם אפשרות? בסדר, אז עוד דברים לא יהיו פה. 

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>