פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
11/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 118
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ה (11 בפברואר 2025), שעה 14:10



סדר היום:
 << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר


מוזמנים: 
	דניאל איטח
	–
	מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	דוריה גנות
	–
	רפרנטית שיכון ודת, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אביבית אסרף
	–
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	זיו בילאוס
	–
	רח"ט קונסולרית, משרד החוץ

	רחל אוברמן
	–
	עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ

	נטע אשל כץ
	–
	מחלקת אמנות, משרד החוץ

	אריאל פרטוש
	–
	מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

	ישי לוי
	–
	מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	ערן סיב
	–
	יושב ראש, התאחדות קבלני השיפוצים

	נטלי שמעון ויינשטיין
	–
	מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

	ניצן בסן
	–
	לוביסט, התאחדות קבלני השיפוצים

	בן ציון נהמי
	–
	התאחדות קבלני השיפוצים

	ליאור טל
	–
	חבר ועד, עמותת דף חדש

	סלומון יוספוב
	–
	גלובוס שקד עובדים זרים בע"מ, חבר ועד, התאחדות תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה





מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף השיפוצים << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה האחרונה כיושב ראש מן המניין של הוועדה לעובדים זרים. בעזרת השם יהיה דיון סיכום שיסקור את הנושאים שבהם נגעה הוועדה במהלך השנתיים האחרונות.

ובינתיים, לפני שנעבור לנושא הדיון המסכם כאמור, נזכור ונזכיר כדרכנו שגם בחלוף 494 ימים מאז פרוץ הטבח הנורא כש-76 בני ערובה עדיין נמצאים במרתפי החמאס-דאעש, שבליבנו ובתפילותינו אנחנו מתפללים לשובם המהיר והמוחלט. כידוע לכם, עמדתי הנחרצת בנושא, כבר בשלהי נובמבר 2023, עוד טרם שנחתמה העסקה הראשונה היא שמדינת ישראל צריכה לעמוד בכל תוקף על שחרור אחד מרוכז ללא שום חילוק. אני מחזק את ידו של נשיא ארצות הברית שביטא את העמדה הזאת לפנות בוקר, ומאחל לראש הממשלה ולשאר מקבלי ההחלטות שבוודאי לאור המצמוץ הנוסף והמצופה של מנהיגי החמאס-דאעש, שיפעלו בהתאם לחזון הזה ונתפלל בעבורם שהקדוש ברוך הוא יתן להם עוז, ברכה והצלחה להשלים את המשימה הזאת.

ועכשיו במעבר חד, אני כאמור מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת עובדים זרים לענף השיפוצים. הישיבה הזאת היא ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-21 בינואר 2025, ותנסה לעמוד אחר האתגרים שהולכים ומתפתחים מהרגע הראשון שהצפנו את הצורך המיידי במתן הקצאה לעובדי השיפוצים, קבלני השיפוצים.

ברשותכם אנחנו נתחיל בכמה עובדות. ידוע שענף השיפוצים שהתבסס כמעט כל כולו על עובדים פלסטינים, כ-15,000 עובדים פלסטינים ואף יותר הועסקו לפני המלחמה בתת הענף הזה, הענף הזה נמצא כמעט בהשבתה מוחלטת מאז פרוץ המלחמה. לאחר עבודה מאומצת ונמרצת ושיתוף פעולה של הוועדה ושל המייצגים הנמרצים והמחויבים, אושרה מכסה של 5,000 עובדים זרים לתת הענף, כש-3,000 בהבאה בילטרלית ו-2,000 בהבאה פרטית באמצעות תאגידי כוח אדם לבניין. אגב, שאלה בצד, יש פה נציגי תאגידי כוח אדם? ברוכים הבאים.

אני לא יכול להתעלם מהעובדה שישנן דמויות שבשנה וחצי האחרונה פקדו את דיוני הוועדה חדשות לבקרים, הסתייעו בוועדה, השמיעו דרך הוועדה את כאבם ומצוקתם, הראינו להם פנים, הגיעו לדיונים גם שאינם קשורים לתחום עניינם הישיר, אבל היום לא רק שקולם נדם, אלא גם שנוכחותם נעלמה ונאלמה, ואני מצר על כך. עוד מעט אנחנו נבין גם על מה אני מדבר.

בשל הקושי בגיוס עובדים, כ-12 מכלל קבלני השיפוצים סגרו את העסק, רבים מאלו שנשארו מוותרים על חוזים חדשים כי אין להם כוח אדם למשימות. וזה אומר שמצד אחד בתת תפקוד, כך שהם כאילו סגורים, אבל מצד שני הם עדיין מחויבים. בנוסף לעבודות השיפוצים השוטפות בכלל המדינה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל יש צורך עצום בעובדים רבים לשיקום הבתים, המבנים, מוסדות חינוך שנפגעו ומוסדות ציבור. בצפון לדוגמה, כ-86% מאלפי המבנים שנפגעו דורשים שיפוץ והתייחסות של בעלי מקצוע.

בדיון הקודם נאמר שמשלחת של התאחדות קבלני השיפוצים טסה לסרי לנקה, ובמיונים שהתקיימו עברו שם 757 עובדים זרים את המבחנים בהצלחה, 641 מהם עברו את כל שלבי המיון וכבר ערוכים להגיע לישראל. על זה אני מבקש להרחיב התייחסות שלי שהתייחסתי אליה באופן ספונטני בכנס המאוד מאוד מרשים שהקימו התאחדות קבלני השיפוצים בראשות ידידי ערן סיב.

אני חייב להתוודות שבסרטון שצפינו בו על תהליכי המיון אני הרגשתי מבוכה גדולה, לא הסתרתי זאת. באופן ספונטני, שלא תוך כדי הנאום שהתכבדתי לנאום, ביקשתי רשות דיבור והבהרתי שאם חלילה, חלילה, חלילה, רמת המקצועיות של העובדים שאמורים להגיע ושעברו בהצלחה היא אותה רמה כפי שהשתקפה בסרטון, אזי אנחנו נכנסים לצרה צרורה. וזה מיד עשה לי דז'ה וו לתוצאות ולרמת העובדים הזרים שהגיעו מהודו לבניין, אני מדבר על הבאה בילטרלית בדגש.

אני אומר את זה כאן כי זה חלק מהסקירה ואנחנו לא יכולים להתעלם מכך שלפחות על פי מה שנחזה בצילומים, לא מדובר בבעלי מקצוע, בעליל, לא מדובר בבעלי מקצוע. וכאן אני פונה לרשות האוכלוסין ומבקש ליצור רגולציה שאני מדבר עליה רבות, שעובד זר שמתמיין ומגיע לעבוד כאן ומסתבר שיש כשל ברמת המקצועיות שלו צריך לקחת בחשבון שהוא חוזר לארץ מוצאו ועל חשבוננו. זה במנותק מהחבות שאני מצפה שיקחו עליהם כאחריות הממיינים.

בנוסף, העלו נציגי רשות האוכלוסין וההגירה כי רק כמה עשרות עובדים מסרי לנקה העבירו אליהם אישור בגין היעדר רישום פלילי ואישור רפואי, לא כל התאגידים שילמו את האגרות, ול-150 תאגידים נשלחו בקשות לתשלום ערבויות ואגרות.

עניין נוסף שעלה הוא הבעיה במציאת מקור תקציבי זמני להכשרת עובדים בארץ המוצא על סך 150,000 שקל. אני מבקש למחות גם כאן. כשאני מביא עובד מקצועי, הוא מקבל עשרות מונים שכר יותר ממה שהוא מרוויח בארץ מוצאו, הוא צריך להגיע לכאן מקצועי. ואם הוא רוצה להשתלם, להשתלם זה לא במכללה של קורס של כמה שבועות או אפילו חודשים, זה רק כתוצאה מעבודה בשטח. זה לא להכיר מונחי יסוד בעבודה ולדעת מהו פטיש ולמה משתמשים איתו, אלא איך לעבוד באופן מיטבי כדי שגם קבלן השיפוצים יצא נשכר מהעסקתו ולא ישלם על זה עוד כסף ויספוג עוד נזקים.

לאחר הדיון הוועדה קיבלה את תשובת משרד האוצר שאמרה שבמהלך חודש דצמבר משרד האוצר הגיעו להסכמה עקרונית עם משרד הבינוי והשיכון על תקצוב ההכשרות, אך עד ליום התשובה שהוא ב-21 בינואר 2025, לא התקבלה בקשה קונקרטית או תוכנית עבודה בנושא המדובר ממשרד הבינוי, וכי הבקשה המדוברת לתקצוב לא הייתה מוכרת במשרד האוצר. ממשרד הבינוי נמסר לוועדה לאחר הדיון שהמשרד פעל מול ועדת המנכ"לים במשרד ראש הממשלה לקבלת תקציב ייעודי להכשרות בדגש על הודו.

החשיבות והדחיפות מבחינת לוחות הזמנים וכשיתקבל תקציב יהיה ניתן להוציאו לפועל, וזאת אני אומר כיושב ראש הוועדה תחת מחאתי, אני לא מסתיר את הסתייגויותיי. אם אני מביא לכאן עובד לא מקצועי ואני משלם לו בהתאם, גם אם יותר מכפי שהוא מרוויח בארץ מוצאו והרבה יותר, עדיין לא ברמת שכר המינימום כפי הנהוג כאן, זה בסדר שאני אנסה לקדם אותו כדי שיהיה גם בעל מקצוע. אבל אם אני מביא אותו על תקן של בעל מקצוע מנוסה, אני לא אמור להכשיר אותו. זה לא קורה באף מקום בעולם, בוודאי זה לא קורה בארץ כלפי תושבי המדינה.

בנוסף, פנו התאחדות קבלני השיפוצים לוועדה ומסרו שכלל התאגידים שהגישו בקשה להזמין עובדים זרים לענף חזרו בהם היות שהרחבת מתן הפטור מתשלום דמי היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין בכללותו ביטלה הלכה למעשה את תמריציהם להעסיק עובדים זרים לענף השיפוצים. במצב הנוכחי אין להם אינטרס לעסוק בתחום ולספק עובדים לתחום מאחר ושולי הרווחיות שלהם נמוכים מהעסקת עובד שיפוצים בהיקף של 182 שעות בהשוואה להעסקת עובד זר בענף הבניין שהיקף משרתו הוא 236 שעות. מצב זה מעכב את הבאת 641 העובדים הזרים שרק ממתינים להגיע לישראל, ועלול לבטל את המיונים העתידיים בתאילנד ובסרי לנקה, הן במסלול הפרטי והן במסלול הבילטרלי.

ואני אומר מכאן לכלל נציגי המשרדים ולנציג ועדת המנכ"לים במשרד ראש הממשלה שחייב להיות תמריץ שלילי. ידעו התאגידים שאם הם לא מתכוונים לפעול לצורך משיכת עובדים לענף השיפוצים ומסירתם לקבלנים בקצה, שהמדינה תפעל ותאשר לקבלנים, קבלני שיפוצים, להעסיק בהעסקה ישירה ולא תאגידית, או להקים תאגידים ייעודיים. שההתאחדות תקים תאגיד ייעודי, היא תקבל את העובדים, היא תספק את העובדים עם שורת רווח סמלית שתסייע להם רק לתפעל את המערך הזה, אבל שתחסוך למעסיקים את פערי התיווך הלא קטנים.

ואני פונה כאן גם למשרדים הרלוונטיים כאמור וגם לערן ידידי, אני מצפה ממך לפעול באופן אקטיבי ובמקביל לכך לבחון אפשרות שתהיה כמות מינימום לכל תאגיד, ישן וחדש, למשוך עובדים לענף השיפוצים. שאם לא יעשו כן, יגרעו הכמויות האלה מהמכסה לאותם תאגידים. שיקחו בחשבון, כמו שאנחנו דואגים להם שיצליחו לעמוד על הרגליים, ובוודאי כלפי החדשים, שתהיה אפליה מתקנת, ושיצליחו להתקיים ולהתפרנס, אנחנו מצפים שהם כחלק משרשרת המזון יפעלו בהתאם לכך ויהיו גם בערבות הדדית כלפי קבלני השיפוצים.

ברשותכם, אנחנו נתחיל עם השאלות, משרד הבינוי והשיכון. שלום, ברוך הבא, מה שמך?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברוך הבא שוב פעם. אנחנו נשמח לקבל התייחסות לעניין מועד הגעת תקציב ההכשרות שהוסכם לגביו, האם הגעתם להסדר מול האוצר, איך ייתכן שאתם מדברים בשפה אחת והאוצר לא יודע על מה אתם מדברים בכלל?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

נראה לי שזה מייצג קצת עבודה של משרדי ממשלה. אנחנו העברנו את הבקשה כבר מזמן, לפני חודש ומשהו, אפילו חודשיים, שהייתה מיועדת בעיקר לעובדים ההודים הראשונים, כפי שאדוני אמר בהתחלה, סיפר את הבעיה שאנחנו מכירים, שמתוך זה אנחנו רוצים כמובן סכום קטן מתוך 10 מיליון שאושרו לנו להכשרה של ההודים, 150,000 שקלים לבקשת התאחדות קבלני השיפוצים לעשות הכשרה לעובדים שכבר עברו למעשה את המיונים. פנינו לאוצר עם זה, אנחנו עדיין מחכים להעברה של הכסף עצמו. אנחנו בינתיים חושבים על פתרונות אחרים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למי פניתם?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני חושב שהמנהלת שלי, מיכל הרן שלחה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למי?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני יכול לבדוק לך למי בדיוק יצא המכתב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבקשה נשלחה אך ורק לוועדת המנכ"לים?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני אבדוק לך, רק שנייה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שאגב, משרד האוצר הוא חלק ואפילו מרכזי מוועדת המנכ"לים, משרד האוצר לא יכול לפתור את אי קבלת הפנייה למשרד באופן ישיר הואיל ואם הם יודעים שזה הגיע לוועדת המנכ"לים והם חלק מוועדת המנכ"לים, זה הגיע גם אליהם.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני מאמין שזה היה במייל למשרד האוצר, אני זוכר שגם - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, יש לנו פה נציגים של משרד האוצר?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

כן. שלום, דוריה גנות, משרד האוצר, אגף תקציבים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברוכה הבאה. את עובדת עם רום?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני בצוות שיכון, אני מתקצבת את משרד השיכון, אני עובדת עם רום סביב עובדים זרים כמובן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. את מכירה את הפנייה של משרד השיכון בעניין?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני אדבר קונקרטית לגבי ענף השיפוצים. בשבועות האחרונים מן הסתם עלתה הפנייה הזאת של הסכום היחסית פעוט ביחס לתקציב ההכשרות הכולל, כפי שנאמר. בכנות, לא הכרנו את הפנייה הספציפית לענף השיפוצים לפני שהיא הגיעה לוועדת המנכ"לים, גם ציינו את זה בפני המשרד ובפני נציגי הענף.

בכל מקרה, ההסכמה במסגרת המדיניות שלנו לנסות כמה שיותר לסייע ולזרז את תהליכי הגעת העובדים, לפתור חסמים, אנחנו באמת משתדלים מאוד לתת מענה לכל המשרדים המעורבים וכל פעם אנחנו מחפשים מה ניתן לפתור בעזרתנו. בהחלט הסכמנו במהלך חודש דצמבר, אני חושבת בסוף דצמבר, להגיע לאיזשהו תקציב הכשרות של 10 מיליון שקלים במהלך שנת 2025 כדי לסייע לגשר על פערי כישורי העובדים שמגיעים ממדינות המוצא.

יחד עם זאת, כפי שגם ציינתי בפני המשרד ובפני כל מי שפנה אלינו, תקציב המדינה לשנת 2025 טרם אושר בכנסת, זה די מגביל את היכולת שלנו כרגע לממש כל מיני סיכומים כאלה, ולכן אנחנו צריכים למצוא פתרונות נקודתיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה זמן אתם צריכים למצוא את הפתרונות? בין שנתיים לשלוש בערך?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

חלילה וחס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כי אם לקח לכם חודשיים לדעת שהגיעה פנייה, בשביל למצוא את המקור התקציבי ולהעביר אותו ולעבור את כל הרגולציה, נניח ששלוש שנים זה זמן סביר.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

הייתה הסכמה עקרונית במסגרת השיח בוועדת המנכ"לים בינינו לבין משרד השיכון, אני עומדת מאחוריה גם, הייתה הסכמה עקרונית, אנחנו לא מתנערים ממנה לרגע וחשוב לנו לתקצב את ההכשרות וכל מה שנדרש כדי לדאוג שהעובדים יגיעו, אני שמה את זה על השולחן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, מתי יגיעו? זה מה שאני מנסה להבין.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

זו הסכמה שהגענו אליה בסוף דצמבר, מאז - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואנחנו בסוף ינואר.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

נכון. מאז שהגענו להסכמה עקרונית, יסלחו לי משרד השיכון, לא הוגשה תוכנית עבודה, בקשה קונקרטית, שום דבר. הסכמנו עקרונית, אמרנו יאללה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אבל משרד השיכון הוציא פנייה, ואתם עד 21 בינואר - - -

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מתנצלת בפני משרד השיכון. משרד השיכון הוציא את הפנייה הקונקרטית לגבי 150,000 השקלים האלה, אני חושבת שזה היה רק לפני שבועיים כשזה היה בוועדת המנכ"לים. אני אישית, אני מתקצבת משרד השיכון, אני שמעתי על זה לראשונה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי הגברת הרן הוציאה את הפנייה להבנתך, לידיעתך?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

יסלח לי אריאל - - -

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

ראשית, אני זוכר שכבר בוועדה הקודמת פה כשהייתה חברת הכנסת עטייה, כבר אז דיברנו על הסכום הזה לצורך ההכשרות. גם רצינו להוציא באמת משלחת במיוחד ספציפית רק להכשרות בהסתמך על התקציב הזה ולא היה. מיכל הוציאה את המכתב על 10 מיליון בסמוך לוועדה הקודמת, שאתה ניהלת, לפני חודש וחצי, יותר אפילו.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני לא יודעת על איזה מכתב מדובר, אבל גם אם היה 10, אנחנו בתקציב המשכי, אני לא יודעת לספק את כל התקציב שסיכמנו עליו עקרונית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אנחנו מדברים רק על 150,000 שקלים שגברתי בעצמה מודעת לזה שמדובר בסכום מזערי. אני שוב פעם אומר את זה, זה סכום שמשולם תחת מחאת הוועדה, אבל עדיין, אם הוחלט, צריך ליישם את זה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני מסכימה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כי זה רק שנה וארבעה חודשים שענף השיפוצים משותק ומרוסק, ומהרגע שתתקצבו צריך למצוא דרך שבה יהיה אפשר באמת להשתמש בתקציב, ואחרי זה לגייס את העובדים לשם ולהכשיר אותם, ואחרי זה לדאוג להם לדרכי הגעה. זה אומר שמינימום עוד שנה הם יהיו פה. לא רק שזה נזק להם, זה נזק לכלכלה הישראלית.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

זה לא בדיוק המצב, יושב ראש הוועדה. קודם כול, אני אגיד שוב, בתקציב המשכי אנחנו מתקצבים פעולות חריגות שלא היו צפויות בעת בניית התקציב ההמשכי בהתאם לוועדת חריגים, לא משנה, אני לא אלאה את הוועדה. אני חושבת שהפעילות הזו, לאור הדחיפות שלה, יכולה לעמוד בפרמטרים של הבחינה הזאת, ובטח גם בגלל שזאת איזושהי פעילות המשכית של המשרד בשנה האחרונה. לכן, שוב, ה-10 מיליון שקלים הם לא על השולחן כרגע. אנחנו למול מתווה ספציפי, קונקרטי של הכשרות לענף השיפוצים, אותם 150,000 השקלים המדוברים. המתווה הזה, להבנתי, אני עוד לא קיבלתי את כל הפרטים מהמשרד, אבל הוא כן קיים. זאת אומרת, ידוע מי העובדים, הם מוינו, ידוע איך אמורה להיראות ההכשרה, אני ביקשתי מהמשרד בסך הכול - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני צריך למצוא מרכז הכשרה באותה מדינה.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

לדעתי הם מצאו. ככל שידוע לי, זה כבר בתהליכים מאוד מתקדמים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מי מצא?

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

משרד השיכון.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני אשלים את מה שרציתי להגיד. באמת בגלל שלא קיבלנו את הכסף הזה עדיין, כבר חשבנו על דרכים אחרות, חלופיות לעשות את זה, ולכן יש משלחת שאמורה לצאת ב-24 לחודש למיונים נוספים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. מיונים נוספים זה לקלוט עוד עובדים. אני אומר אלה שכבר מוינו בהצלחה.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

נכון. אנחנו רוצים לחבר למשלחת הזאת כמה ימים לפני או כמה ימים אחרי את ההכשרה שאנחנו כמשרד וכמובן התאחדות קבלני השיפוצים כבר יצרנו איזשהו מודל של הכשרה ביחד עם הצוות המקצועי אצלנו. אנחנו רוצים להעביר הכשרה לסרי לנקים שהם באו עם ההצעה הזאת, הם רוצים לעשות את ההכשרה על חשבונם, יש להם את הפסיליטיז, יש להם את כל מה שצריך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם כך, למה צריך 150,000 שקלים אם זה על חשבונם?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

כי ה-150,000 היו בשביל ליצור משלחת. זאת אומרת, לשלוח שמונה אנשים שיסעו לכמה ימים, שכר וכל מה שצריך, כל מה שמשתמע עם זה, משלחת שתצא לעשות את ההכשרה לאלה שיכשירו למעשה את כל הסבבים הבאים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צריך להכשיר את אלה שיכשירו? תראו, קודם כול, מה שאני מבין מפי כולכם, יש גמירות דעת. פשוט לא הייתי בדיון הקודם והתעדכנתי לא מספיק, אבל יש גמירות דעת מצד כולכם שהעובדים שמוינו והוכרזו כבעלי מקצוע על ידי הממיינים הם עובדים לא מקצועיים.

 << אורח >> דוריה גנות: << אורח >>  

אני יכולה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תכף.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זה לאו דווקא לא מקצועיים, זה יותר להכשיר אותם שיכירו יותר את העבודה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני ממש מתנצל, תסלח לי, אדוני, שיפוץ זה עבודת גבס, שיפוץ זה שפכטל, שיפוץ זה אולי כמה בלוקים, שיפוץ זה ריצוף.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

נכון, אבל זה קצת שונה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. אם בן אדם התמיין למקצועות האלה, התמיין, והוחלט בסיום ההתמינויות והניפויים להקים צוות כדי שילך להכשיר את אלה שיכשירו אותם לעבודה, זה אומר שהעובדים שהתמיינו בהצלחה הם לא בעלי מקצוע.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

תראה, זה חלק מהפקת לקחים שלנו ממה שהיה בהודו בסיבוב הראשון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראה, בהודו הייתה קומבינה שנחקרת, למי שלא יודע, תעזבו את זה רגע בצד.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

לא, אני אסביר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, סליחה, אני מתנצל, אני רוצה רגע לדעת, יצא צוות, מיין עובדים, הם מחכים. החליטה המדינה לתקצב משלחת כדי שתבקר ותסייע לצוות הסרי לנקי להכשיר את אותם עובדים שמוינו, משמע הם לא בעלי מקצוע, אני לא מבין את זה אחרת.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

זו לא התחלה מאפס. אני חושב שנטלי גם תסביר יותר טוב כי היא אשת המקצוע, או מישהו מהתאחדות קבלני השיפוצים. אני רק אומר - - -

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני אשמח אם אפשר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, נטלי היא לא אשת מקצוע, נטלי היא מנכ"לית מקצועית, היא לא אשת מקצוע.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אנשי מקצוע שיודעים את העבודה בשטח, שיוכלו להסביר בדיוק מה היה חסר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראה, אדוני, אם מדינה מחליטה לתקצב הוצאת משלחת, אגב, לוקח גם הרבה זמן בשביל זה, ויש שיח בין המדינות כך שמדינת המוצא מממנת שם הכשרה של עובדים, משמע הם לא בעלי מקצוע. למה אנחנו לא יודעים לקרוא לילד בשמו? להביא עובדים זה צורך הכרחי כדי לסייע למשק, אבל להביא עובדים לא מקצועיים זה לכרות בור עמוק יותר למשק, למדינה, ליחסים הבילטרליים והדיפלומטיים שיש לנו עם המדינה השנייה, כי בעקבות זה יהיה חוסר שביעות רצון וינסו לא יודע מה לעשות איתם, ולמעסיקים עצמם. ערן הוא יושב ראש, אבל בהתנדבות, את לחמו הוא מביא מעבודת שיפוצים. אם הוא מקבל עובד שהוא לא מקצועי - - -

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אני אגיד לך איפה הבעיה, חבר הכנסת רביבו. קודם כול, אני רוצה להודות לך על כל מה שאתה עושה לענף השיפוצים, וזה לא בכדי. אני ערן סיב, יושב ראש התאחדות קבלני השיפוצים בישראל. קודם כול, אני רוצה להודות לך על כל מה שאתה עושה לענף השיפוצים, זה באמת כל הכבוד. אני חושב שהרבה בזכותך אנחנו קיבלנו בחודש יולי, לפני שבעה חודשים, קיבלנו היתר להעסיק 5,000 עובדים זרים. עברו מאז שבעה חודשים וקיבלנו עד היום אפס עובדים, אפילו לא אחד.

אנחנו לפני חודשיים כמעט מיינו את העובדים בסרי לנקה, חודשיים כמעט ועד היום לא קיבלנו עובד אחד. עכשיו אני רוצה להסביר לך מבחינה מקצועית, נכנסת לנישה המקצועית, אני אסביר לך. שיטת העבודה בסרי לנקה היא לא כמו שיטת העבודה בארץ, יש לפעמים כל מיני דברים שהם קצת שונים. אנחנו שלחנו את אנשי המקצוע שלנו שיבחנו את העובדים שם, וראינו שמי שיש לו את הפוטנציאל הכי גדול להיות בעל מקצוע, והוא לא בהכרח בעל מקצוע, אבל יש לו את הפוטנציאל הכי גדול להיות בעל מקצוע צ'יק-צ'ק בארץ, אנחנו החלטנו להביא אותו לארץ. אנחנו הגענו למשהו כמו 40% במיונים, שזה מעט מאוד. כלומר, רוב האנשים שהיו שם לא התאימו לבעלי מקצוע בכלל.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ערן היקר, אני רוצה רגע ברשותך, סליחה שאני קוטע אותך. אם אנחנו ניסע לאוקראינה ואנחנו נראה טייח שעובד בטייח חוץ, שיטת העבודה שם שונה. פה בארץ נהוג לעשות הרבצה צמנטית, לעשות מריחה של רשת, לעבור כמה שלבים, להתקין פינות וכן הלאה. באוקראינה הנוהג הוא לחפות בלוחות קלקר עם מנטים כאלה, כמו ברגי הברגה עם ראשים כמו שתופסים מנועים של מזגנים, ועליה עושים מריחה, הרבצה וטייח. השיטה שונה, אבל על 200% אם אתה מביא טייח מאוקראינה, הוא יודע לטייח פה בארץ. תגיד לו, תשמע, אתה רגיל לעשות עם לוחות בידוד ואצלנו לא, אבל העבודה היא אותה עבודה. מי שיודע להחזיק מסטרינה, מי שיודע להחזיק מרבד ולעשות הרבצה יודע לעשות את זה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

זו בדיוק הנקודה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם הגענו אבל למדינה, כשאתה אומר לי השיטה שונה, זה בסדר שאתה אומר, תשמע, אנחנו רגילים לעבוד עם ברגי פיליפס והם רגילים לעבוד עם ברגים שטוחים, לא יודע מה, משוננים. אתה אומר, תשמע, הנה, אנחנו עובדים עם קיט כזה ולא עם קיט כזה. אני ראיתי בסרטון, שאגב מאוד מאוד התגאיתם בו, שכל מי שאני רואה, תשמעו, זה משהו מבהיל, הוא לא מכיר שום דבר מהמקצוע הזה, זה לא שהוא רגיל לעבוד בשיטה אחרת.

יש פה כמה שאלות. פעם ראשונה, בוא נדבר רגע על תהליכי המיון, כי מי שלא בעל מקצוע, והוא 40% ממי שהתמיין, זאת אומרת, הוא הטוב ביותר מבין אלה שהתמיינו, הכמה חודשים, נאמר ואלה חודשים של השתלמות, לא יעשו אותו לבעל מקצוע, הוא בטח לא יהיה מניב בשבילך. פעם שנייה, אם החליטה המדינה שהיא כבר פועלת, תוציאו את הכסף הזה, כי עד שלא תוציאו יעברו עוד חודשים רבים. כי אם חודשיים עברו בשביל שנחכה למציאת מיקור, כמה חודשים יעברו עד שבאמת כבר יתחילו להכשיר אותם ולבחון אותם אחרי זה עוד פעם? האם תהיה בחינה עוד פעם או לא? האם תהיה רגולציה של המדינה בתהליך או לא?

אולי שווה לבחון ממדינה אחרת, אולי שווה לקבוע סטנדרטים אחרים, אולי שווה לבחון הוכחת העסקה ואז אופן ההבאה יהיה אחר ויעיל יותר ונילחם ברגולציה מיותרת? אנחנו בינתיים מדברים על להביא, גם לא מביאים, גם אלה שמתמיינים הם לא בעלי מקצוע, וגם כשכבר החליטו על מסלול הכשרה, אין את אותם 150,000 שקלים המאוד, מאוד צנועים, לא לומר אפילו עלובים, 150,000 שקלים רק לממן משלחת שאמורה לנסוע בין כה וכה וגם זה יהיה שלושה חודשים אחרי שיסתיימו המיונים. חבר'ה, אנחנו מתנהלים כמו רפובליקת בננות.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

נכון, אל תשכח ש-1,700 עובדים היו במיונים שלנו בסרי לנקה, מתוך זה 641 אנחנו בחרנו. תאר לך שאנחנו היינו טיפה מקצינים את המבחנים, לא היינו בוחרים אף אחד. אנחנו רוצים עובדים, משתוקקים לעובדים ואין לנו ברירה, חייבים להביא עובדים, גם אם הם טיפה פחות מקצועיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, סליחה, תן לי לספר לך. כשאמרתי בתחילת הדיון שזה עושה לי דז'ה וו לענף הבניין, האמן לי, אני חששתי מזה אז, היום אני ממש מבוהל מזה. אם אתה מקבל עובד לא מקצועי, תבין רגע שיש את התאגיד שלא שש להביא אותו בגלל שבמקום להרוויח עליו 236 שעות, הוא מרוויח 182 שעות, הוא לא שש. הוא כבר הביא אותו ואתה קלטת בן אדם שכל דקה שהוא אצלך בעסק עולה לך כסף, כל דקה הוא עולה לך כסף. הוא לא מכניס לך כסף, הוא עולה לך כסף. אתה מגיע אליו ואומר לו, אדוני, אני לא רוצה אותו, מה הוא הולך לעשות איתו? עוד פעם לבוא אלינו כדי שנעביר אותו לתעשייה ושירותים? נכון או לא, מר לוי? אנחנו אומרים, אם כבר חיכינו כל כך הרבה, בוא נביא ונביא טובים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אנחנו איתך בקטע הזה, הלוואי שיהיו לנו עובדים טובים. תציע לנו הצעה שיביאו לנו שם, שיחכו לנו שם עובדים טובים, אנחנו ניקח אותם בשמחה, אבל זה לא תלוי בנו, הדברים האלה.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני רגע רוצה רק להוסיף משהו. אנחנו בדיונים עם הסרי לנקים עצמם, אוקיי? החליפו שם גם את הצוות, עכשיו יש צוות הרבה יותר פרודוקטיבי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איזה צוות?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

הצוות שלהם, הסרי לנקים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

של מה? סליחה, הצוות היה שלנו, צוות המיונים. מר פרטוש, הצוות היה שלנו.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

צוות של החלק שמיישם את הסכם הבילטרלי מהצד הסרי לנקי. בסופו של דבר, אתה צריך שיתוף פעולה גם עם הסרי לנקים, אם זה הצוות המקומי ואם זה האנשים שם. זה לא הכול הצוות שלנו עושה, יש הרבה חומרים שצריך להביא, טופסיאדה וכולי. החליפו שם צוות והם גם מבינים את העניין הזה וגם הם וגם אנחנו לא רוצים לחזור על סיפור הודו, אוקיי? לכן אנחנו גם עשינו שינויים במבחנים כדי לדייק עוד יותר.

גם הצוות המקצועי אצלנו ביחד עם התאחדות קבלני השיפוצים והמבחנים עכשיו בסבב הבא יהיו אפילו יותר מדויקים, כך שיצאו אנשים אפילו יותר טובים. ולזה אנחנו מנסים לחבר גם את ההכשרות כדי שהבאץ' הראשון של ה-640 וכולי יבואו כמה שיותר מדויקים, שלא יעשו כאן רושם של מה שההודים השאירו כאן בהתחלה, כי כרגע הרושם מהעובדים הסרי לנקים בבניין הוא מצוין. ממה שאני שומע ואני מקבל הרבה פידבקים, מאוד מרוצים מהם, הם עובדים טובים, חרוצים, הם לומדים טוב. ולכן אנחנו הולכים על המסלול הזה. עם ה-150,000, בלי 150,000, אנחנו נחבר את זה עם המשלחת הבאה, זה יגרום לעיכוב של עוד שבוע-שבועיים, אבל זה עדיף מכלום.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

חבר הכנסת רביבו, עוד מילה אחת, אני רוצה להסביר לכם מהמיונים שהיו בסרי לנקה. אנחנו נותנים לעובד שיעשה פינה של גבס, שיעשה על זה שפכטל. בסרי לנקה אין להם פינות אפס שאנחנו שמים על הגבס, הם עושים את השפכטל על הגבס בלי פינות. אנחנו מביאים פינות מהארץ ונותנים להם לעשות גבס על הפינות והם לא יודעים פתאום כי הם לא מכירים את הפינות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את זה אני מבין לחלוטין. זה עדיין לא אומר שהוא לא בעל מקצוע.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

נכון, אם יש לו ידיים טובות והוא יודע לעשות שפכטל, אנחנו לוקחים אותו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אבל לפעמים יש דברים שהוא לא מודע. המאלץ' לא אותו מאלץ' כמו בארץ, הכלים שונים קצת, אבל אם הידיים שלו טובות, אנחנו קולטים אותו ולוקחים אותו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שמע, שפכטליסט שלא מכיר את הפרט פיבה ועובד עם רשת או לא עובד בכלל עם פרט חיבור, זה לא אומר שהוא לא שפכטליסט.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם אתה מקנה לו כלים להבין, הוא מתחבר לזה, תרתי משמע וממשיך. מה שאני ראיתי זה לא שבן אדם לא מכיר את השיטה שלנו. יש לכם פה את הסרטון? אשמח שנראה אותו ביחד. אני אומר לכם בכאב רב, אני ראיתי שלא מדובר בבעלי מקצוע.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

זה לא אומר שהאנשים האלה עברו את הבחינה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראי, בדרך כלל, אם אני הייתי קופירייטר והייתי מצלם סרטון תדמית, הייתי מצלם את הסרטון של הטובים ביותר.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

זה לא סרטון תדמית, ואנחנו גם לא יכולים לייצר סרטון שהוא עשוי. זאת אומרת, המטרה הייתה לבוא ולהראות את המיונים כמו שהם היו. מתוך האנשים האלה שראו בסרטון, יכול להיות ש-100% מהם נכשלו ולא עברו, ויכול להיות שאחד עבר באותה מידה. אתה לא יכול לשלוט על האנשים שמגיעים באותו יום. היו ימים שהגיעו 300 איש, ומתוכם רק 30% עברו. אנחנו לא יכולים לשלוט על הימים ועל האנשים שמגיעים ואנחנו לא יודעים מי מגיע באותו יום, ולכן המטרה היא לייצר שקיפות, וזה המצב היה.

אני באה ואומרת, אני הייתי שם פיזית יחד עם המשלחת, יחד עם הבוחנים, הבוחנים, אותם אנשים שעברו בסקציה של העובד הכללי עברו לא בחינה אחת, אלא שתי בחינות. הייתה הבחינה הראשונה, שזאת הייתה בחינת סינון של ביטון קופסת חשמל ותיקוני שפכטל, ומי שלא עבר את השלב הזה בכלל לא עבר לשלב הבא שזה היה מבחן גבס. זאת אומרת, יש פה מבחן שהוא דו-שלבי של סינון, וגם אחרי שעברו את בחינת הגבס, מן הסתם מתוך זה רק 40% עברו ומגיעים לארץ. זאת אומרת, על כל עובד היו שני בוחנים שראו אותו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מעולה. מה הסיבה שאלה שכבר עברו את כל התבחינים בהצלחה עדיין לא מגיעים לכאן? מה אתם מכירים? הם לא זקוקים להכשרות. אתה מבין, מר פרטוש?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

רגע, המילה הכשרה היא אולי המילה הלא נכונה, כי מדובר על ימי אוריינטציה. נאמר פה הכשרות, והכשרות, כמו שאתה אמרת קודם, זה משתקף כאילו מדובר פה עכשיו על חודש או חודשיים ולימודים והעמקה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

זה לא לימודים, אלה התאמות.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

לא, מדובר בסך הכול על שלושה ימי אוריינטציה, ביצוע התאמות לצרכים של הקבלן בישראל. זה כולל מילים בסיסיות, ללמוד את המילים הבסיסיות בעברית, שהוא יגיע וביום הראשון הוא כבר יוכל לתקשר עם הקבלן. זה להקל על תהליך הקליטה שלו בארץ, להראות לו אילו כלי עבודה, מה חומרי העבודה, מה שיטות העבודה, לעשות להם הכשרה בגבס, שזה דבר שהוא יחסית מאוד לא נפוץ בסרי לנקה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שזה החלק הארי של קבלני השיפוצים. בואו נודה על האמת, בסדר? אי אפשר לדלג על זה.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

נכון, מסכימה לחלוטין, ולכן גם התעקשנו שיהיו גם מבחנים בגבס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני אומר לך שמי שלא מכיר עבודת גבס, אותם שלושה ימי אוריינטציה, אם כולם יהיו על גבס, לא יכשירו אותו לעבוד בגבס, אני מצטער.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

גם במסגרת המבחנים הם התמודדו עם משימה חדשה של גבס, הם עשו שם מבחן גבס, והייתה להם איזושהי הכשרה במקום, הכשרה של בערך 20 דקות-חצי שעה שלקחו את הקבוצות שעברו את המבחן הראשוני, עברו את מבחן הסינון, הראו להם מה זו משימת גבס, הראו להם את החומרים, הראו להם את הכלים, כי זה משהו שאנחנו לא ידענו מלכתחילה כשהגענו למבחנים, זו הייתה הפתעה. מבחינת הסרי לנקים, הם אמרו לנו, כן, יש אנשי גבס, הגענו לשם ומסתבר שגבס בסרי לנקה זה לא דבר נפוץ.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה גבס על היד.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

כן, פחות או יותר. ולכן האנשים שעברו גם את המבחן הזה, גם את השלב הזה, אלה אנשים שראינו את הפוטנציאל שלהם, ראינו שיש להם ידיים טובות, ראינו שיש להם ניסיון מאחוריהם, אבל כן צריכים את האוריינטציה הזאת.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אני שואל, יש כאלה שלא זקוקים לאותה הכשרה כתנאי מתלה בשביל להתחיל לעבוד ולספק כוח?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

זה לא תנאי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, ואני שואל, אולי יסביר לי על זה מר פרטוש ועוד יותר מזה אולי מר לוי, רשות האוכלוסין, מה הסיבה שחרף כל זאת, חודשיים חלפו מאז שעברו בהצלחה וחלק מהם בוודאי, הם אומרים שהם מספיק טובים בשביל לעבוד, חודשיים עברו ואין פה עוד עובד אחד?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני רק אגיד משפט אחד כי זה באמת אצל ישי ברשות האוכלוסין. אנחנו יצאנו למיונים על סמך זה שהבנו שתאגידים רוצים להזמין עובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, שלחת אותי לשאלה הבאה ומר ישי יחכה טיפה, בסדר? ואני שואל אותך, מה בכוונת משרד הבינוי והשיכון לפעול באופן אקטיבי כנגד התאגידים שלא מעוניינים למשוך עובדים לשיפוצים מהשיקולים כפי שפירטתי?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

לי אין שום רגולציה או סמכויות על תאגידי כוח אדם, אין לי איך לשכנע אותם מעבר לזה שאני יודע להגיד על הסרי לנקים שהם אחלה של עובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל אתה יכול לפנות לוועדת המנכ"לים או לרשות האוכלוסין ולהגיד, אני הרפרנט של ענף השיפוצים בישראל, לאור העובדה שחלק מהרגולציה היא שהעבודה היא עבודה תאגידית, והתאגידים לא משתפים פעולה והענף שאני מייצג אותו סובל, אני מבקש מכם לפעול בדרכים שלכם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני יכול להגיב בשם התאגידים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. אתה לא יכול בשם התאגידים אלא אם כן - - -

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אנחנו מייצגים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מי אדוני?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

ליאור טל, עמותת דף חדש.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה חלק מהעמותה?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני חלק מהוועד של העמותה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, אתה כן יכול לדבר בשם התאגידים החדשים.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

כמה נתונים ודברים שנאמרו פה אבל הם לא מדויקים, נכון שיש תאגידים שמשכו, הם בודדים, ויש להם את החששות שעלו פה בוועדה, ואלה חששות לגיטימיים, אבל במבחן המציאות אנחנו יודעים שיש כ-1,000 צפונה עובדים שתאגידים מבקשים לקבל. בנוסף ל-1,000 האלו יש כבר תאגידים שלא עברו דרכנו, דרך העמותה, שאנחנו יודעים שקיבלו אישורים, שהם עוד לפחות כ-1,000. זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על מעל 2,000 עובדים שכבר ביקשו שיגיעו לפה, שתאגידים רוצים אותם. זאת אומרת שאנחנו כבר בחצי מכסה, ואני מאמין שברגע שיהיו פה באמת נחיתות ונראה שיש פה הצלחה, אנחנו נראה את זה קורה.

אני מאמין שעוד לפני שהעובדים יגיעו ויוכלו להגיע בפועל אנחנו נהיה בסיטואציה אחרת לגמרי שכבר מילאנו את כל המכסה, 5,000. נכון שהוצג פה איזשהו מצג שכל התאגידים או חלק מהם משכו, אלה תאגידים בודדים, ואני יכול להגיד שגם אלו שמשכו, חלק מהם כבר החזירו את הבקשה שלהם לאחר שיחות שלנו, של העמותה, לאור הצורך בענף השיפוצים. ולמרות שאנחנו לא בטוחים כמה זה כלכלי, אנחנו יורדים מתחת לאלונקה כי אנחנו רוצים לעשות את הניסוי הזה. יש פה מחויבות מדינית, ככה אנחנו רואים את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מעולה. בואו תספרו לי, אפילו אם יש 2,000 בקשות פתוחות, מה הסיבה שעוד לא נחתו פה עובדים, מר לוי?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

ישי לוי, מנהל אגף בניין, רשות האוכלוסין וההגירה. אדוני היושב ראש, לגבי הסיפור הזה של 2,000 בקשות תאגידים, אני לא מכיר 2,000, אבל יש היתכנות למשיכה כזו. אני מכיר סך של 1,040 בקשות למשיכות עובדים, חלקם של תאגידים ששילמו את האגרות, נשאר להם להפקיד את הערבויות, חמישה מהם. החמישה האלה מבחינתנו סוגרים את האירוע של ה-641, אבל, ופה יש סייג שצריך לקחת אותו בחשבון, יש כרגע רק ל-300 עובדים בסרי לנקה תעודות יושר ותעודות רפואיות. כלומר, אני דווחתי לפני שבאתי לוועדה שהדלתא הנוספת של ה-341 תיגמר עד סוף השבוע. עדיין, זה 641, כלומר, גם אם יש לנו 2,000 משיכה, אין לנו כרגע ממוינים למשיכה. כך שאנחנו צריכים למצוא את הפתרון לענף הזה וכמה שיותר מהר וכמה שיותר דחוף. אדוני היושב ראש יודע שאנחנו יודעים לעבוד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

על 200%.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

הרבה יותר מ-200%.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לחלוטין. ועדיין, לפני שאני מחזיר את הנושא לבחינה מה הסיבה שעדיין לא מוינו עוד, מה הסיבה שאלה שכן כבר יש בקשה לעניינם והם מוינו בהצלחה והכול לא בארץ?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כמו שציינתי, 300 בלבד עם תעודות יושר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא נדבר רק על ה-300.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

רק החמישה שכרגע שילמו את האגרות מבחינת התאגידים סוכמים לנו את האירוע של ה-300.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה הם לא - - -

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לא הפקידו ערבות, פשוט מאוד.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

מבחן התוצאה הוא שכרגע אף תאגיד לא הפקיד את הערבות כנדרש.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עכשיו תענה על זה.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

לנושא הערבות, קודם כול, נודע לנו רק ביום שלישי שעבר שהתחילו אנשים לקבל רישיונות, אני לא יודע על מי קיבל ומי לא כי אין לי את זה, זאת אומרת שרק ביום שלישי שעבר קיבלו הראשונים, החלוצים, את הרישיון להפקיד את הערבות. זה תהליך שא', לוקח זמן, וב', הנושא שגם אנחנו העלינו, שהערבות היא לא מידתית. זאת אומרת שאם על בניין אני משלם 10,000 שקל לפי 236 שעות כי זה חלק מהנגזרת לעובד, פה אני גם משלם 10,000 שקל. זאת אומרת שאני עוד פעם צריך להפקיד המון כסף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לכם סיי בעניין כרשות האוכלוסין?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לצערי, לא. העניין הזה נדון גם בוועדת המנכ"לים שהייתה, וגם ערבויות הן לא חלק מהפתרונות שיותרו. כלומר, דמי היתר לענף השיפוצים רודד, אגרת הבקשה והחלוקה של אגרה שנתית נשארו, זה דבר שאין לנו סיי עליו. הערבויות הן לשמור על העובדים, אין מה לעשות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר דניאל איטח, משרד ראש הממשלה.

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

נושא הערבויות, למיטב ידיעתי, בסמכות מלאה של מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, זה עד כמה שאני מכיר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף רק שהתאגידים כן שילמו את האגרות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה, נמשיך להתכתש והם יתרסקו? אנחנו מבינים הרי שמה שהם אומרים, ש-10,000 שקל הם בתחשיב של איקס שעות, אם האיקס שעות יורד באופן מידתי, גם ה-10,000 שקל צריכים להתעדכן כלפי מטה, נכון?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

נכון, לפי 182 שעות, צודק?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

כבוד היושב ראש, אני רק רוצה להדגיש שהחלק גדול מהתאגידים שקיבלו אישור, הם שילמו את האגרות עבור העובדים האלו. זאת אומרת שהם כבר בתוך התהליך מבחינה כלכלית, הם התחייבו אליו בצורה מסוימת ואז הם נתקלו באיזשהו חסם שפתאום הם צריכים לשלם גם אגרות שהן לא מידתיות למציאות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, מי רוצה לענות לנו?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אני חושב שיש צדק בקטע של התאגידים, מה שהם אומרים, ש-236 שעות מפקידים 10,000 שקל, 182 שעות מפקידים גם 10,000 שקל. צריך להפקיד את הערך היחסי פחות, שתהיה להם גם כדאיות לענף השיפוצים להביא עובדים. כי אם אנחנו ככה נתפלמס ועוד שבוע יעבור ועוד חודש יעבור, אף עובד שיפוצים לא יגיע.

ברשותך, חבר כנסת רביבו, אני רוצה לספר לך סיפור, לפני שבועיים סיפרתי אותו. התקשר אליי חבר מאוד קרוב שגר בצפון, הבית שלו קיבל פגיעה לא ישירה, אבל זקוק לשיפוץ. הוא אומר לי, "ערן, עשה לי טובה, תן לי חמישה-שישה קבלני שיפוצים שישפצו לי את הבית, אני רוצה לחזור לבית, אני עכשיו לא גר בבית". נתתי לו חמישה-שישה חברי התאחדות קבלני השיפוצים שגרים בצפון שישפצו לו את הבית. אחרי שבוע הוא מתקשר אלי, אומר לי, "ערן, אל תשאל, פניתי לכל החמישה ולכל השישה שהבאת לי, כולם לא יכולים לבצע את העבודה". אמרתי למה? "אין להם עובדים". זה המצב של היום של מדינת ישראל 2025, ענף השיפוצים, ככה אנחנו נראים. ואנחנו כאן דנים על האגרות ודנים על ההבאה של העובדים, ובינתיים הענף קורס ואנשים לא יכולים לחזור בכלל לבית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו מוחים וקובעים באותה נשימה שלא מדובר בגזירת גורל. אני רוצה רגע להבין, ישנם תאגידים שכבר שילמו את האגרות?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

האגרות עבור השיפוצים, כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, והם בתוך אלה שאמורים לקבל את ה-300?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

כן, ברור, אלה הראשונים, החלוצים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. יסביר לי מר לוי בבקשה איפה זה מתיישב עם העמדה של רשות האוכלוסין?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

שמה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שאומר נציג עמותת דף חדש שישנם תאגידים ששילמו על האגרות.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

איפה הערבויות? אמרתי את זה בתחילת דבריי. ברגע שמשלמים את הערבות, דקה אחר כך יצא להם שיוך, 24 שעות לאחר מכן, העובדים יכולים להיות פה תוך שבוע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להעביר את פרטי התאגידים הזכאים לקבל הקצאה לעובדים זרים בענף השיפוצים ושחסרה בעניינם רק הפקדת ערבויות ולהעביר העתק גם כן לנציגי עמותת דף חדש. אני מבקש לפנות אליהם, אני רוצה ללמוד מהם. אם הם כבר עברו את כל הויה דולורוזה הזאת, מה סיבה שהם לא מפקידים ערבויות?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני נפגשתי עם אחת היום שאמרה שהיא לא קיבלה דרישה לערבות, ששילמה את האגרה, הגישה בקשה - - -

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

נטלי, אני אמרתי לך את זה לפני הדיון. כמו בענף הבניין, כמו שידענו להביא לפה כמעט 30,000 עובדים.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

לי אין תגובה בשבילם.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

הדרישה יוצאת באופן אוטומטי, גם עם האגרות וגם עם הערבויות.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני עברתי את התהליך הזה ואנחנו הוצאנו עכשיו ערבויות.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוצאת ערבויות?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

לפני יומיים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה שמך?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

בענף שיפוצים?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

סלומון, אני בעלים של גלובוס שקד עובדים זרים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברוך הבא, אדוני. לפני יומיים שילמת?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואדוני אמר ש-24 שעות.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

ביקשתי להוציא ערבות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שילם ערבות בבנק והפקיד לכם אותה.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

מי ששילם, עד סוף השבוע אמור לצאת לו שיוך לעובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, לא, כי אדוני אמר 24 שעות שיוך, והוא כבר עבר 48 שעות.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

הבנק לפעמים מעכב את זה, זה לא קשור לרשות האוכלוסין.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, לא, אני צריך לדעת אם אתה הפקדת אסמכתה של ערבות, לא מה שסיימת בבנק.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

לא, זה לא עובד כמו שאתה חושב.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הם שולחים להם?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

הבנק שולח את זה לרשות האוכלוסין. אם יש עיכוב, הם לא יכולים לדעת מזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שיכול להיות שאתה יודע שאתה השלמת את התהליכים הפרוצדורליים מול הבנק ועדיין רשות האוכלוסין לא מכירה את זה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, ואתה יודע לבדוק אם הבנקים סיימו את התהליכים שלהם?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני יודע לבדוק את זה, כן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אתה יכול לעשות את זה עכשיו בהפסקה?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כרגע אני לא חושב, אני צריך להשיג מישהו בבנק. לא יודע אם יהיה מישהו בבנק עכשיו שאני אוכל להשיג אותו. מחלקת ערבויות, לא כל אחד מטפל בזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. תראה, מה שיש לי לומר לכם, מר ערן סיב והגברת נטלי, זה שבעזרת השם, טכנית שבוע הבא יש פה כבר עובדים לשיפוצים מסרי לנקה.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

הלוואי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ככה אני מבין את זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אם אפשר, משהו קטן לגבי הנושא של האישורים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה, אתה אמור להתארגן עם טיסות? מה הפרוצדורה?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

ברגע שיש שיוך של עובדים, ובהנחה שבאמת השמיים פתוחים מסרי לנקה, כמובן, כפוף לסגירת טיסות.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

רגע, כמה עובדים שילמת? כמה עובדים ערבות?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני שילמתי, נדמה לי על משהו כמו 80 עובדים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

80 עובדים. כלומר, אין מניעה שהבחורצ'יק הזה יביא 80 עובדים שבוע הבא לארץ, אין מניעה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אלא אם כן אנחנו נחליט שאנחנו לא מביאים אותם, כי אני צריך לבדוק את הכדאיות הכלכלית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא הבנתי, שנייה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

עוד פעם, ההפקדה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תאגיד שעובר תהליך של מריטת נוצות ללא הרדמה בהפקדת כספים ותשלומים בהיקף מטורף מבקש לבצע החזר השקעה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון? יכול להיות שאתה עושה את כל התהליך ורק אחרי זה אתה תבחן אם אתה מעוניין או לא?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני עושה פיילוט לבדוק אם יש - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הפיילוט הוא 80?

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כן, אם יש כדאיות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הפיילוט הוא 80.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי, זאת אומרת שמרגע שהערבות שאתה הפקדת בבנק משודרת לרשות האוכלוסין יעברו 24 שעות, 48 שעות עד שיבצעו שיוך, תוכלו להזמין כרטיסים, להביא אותם לארץ, לתת אותם. היית אמור להיות כבר אחרי שלב כריתת הסכם מול קבלני שיפוצים, ככה אני מבין את זה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

 נכון.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

כן, אנחנו נוכל לסדר לך קבלנים שמחכים לעובדים האלה אם יש לך בעיה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כרגע זאת הבעיה הקטנה ביותר.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

לא, גם בלי שיש בעיה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

יש קבלנים שעומדים בתור.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

מה הבעיה? אמרת - - -

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כרגע אין שום בעיה, אני מחכה כרגע ל - - -

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אל תייצרו בעיות איפה שאין, יש לנו מספיק בעיות.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני אומרת, תחשיב כלכלי, אתה אומר אם זה כלכלי, אבל תחשיב כלכלי אתה עושה עוד לפני.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

תחשיב כלכלי להגדלה מ-80 לכמות יותר גדולה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

הבנו, אוקיי.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

הבנתי. אני אשמח לדעת מתי אתה מקבל מועד נחיתה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

לפי מה שאתה אומר, שבוע הבא העובדים האלה צריכים להגיע, לפי רשות האוכלוסין.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אם יש טיסות והכול בסדר והעובדים, כמו שאמרתי, ה-300 האלה עם תעודות בסדר, ממה שאני דווחתי, תעודות יושר, תעודות בדיקות רפואיות, ובהנחה ונסגרים להם כרטיסי טיסה לאחר השיוך, אין שום בעיה שהם יהיו פה כמה שיותר מהר. אנחנו לא מנהלים את חברת התעופה בסרי לנקה או - - -

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

ישי, אתה יודע אולי להגיד כמה תאגידים ממתינים להיתר לשיפוצים?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

כמה ממתינים להיתר?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

כן, כמה ביקשו היתר ועדיין לא קיבלו?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

ביקשו, יכול להיות שמבקשים ברגע זה גם בהמשך.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

עד היום.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אני יודע להגיד לכם ששבעה תאגידים קיבלו היתר, חמישה שילמו, ממתינים לערבות. סך הכול יש לנו שבעה שקיבלו היתר ולא זה ולא זה, לא אגרות ולא ערבות כמובן.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

שקיבלו היתר?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

בסך הכול 12, ואני יודע שתאגיד אחד אפילו משך מתוך ה-12. כלומר, 11 תאגידים ממתינים לשלם אגרות וערבויות, בהנחה ו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, למי אני פונה בעניין השלמת הפרטים של תעודת יושר ותעודות בדיקות רפואיות?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

משרד החוץ, אולי התייחסות?

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

זיו בילאוס, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. אנחנו יודעים לקבל את המסמכים ולבדוק אותם מאוד מהר, נערכנו במיוחד בשביל זה בכל המקומות, גם אם צריך היה לתגבר כוח אדם, לפתוח תקנים, לעשות כל מה שצריך כדי שנוכל לבצע מהר. באותה נשימה, אני רק רוצה לחלוק איתכם או להדגיש בפניכם פעולה שכדאי לעשות אותה כמה שיותר מוקדם. כשעושים את המיונים ומחליטים על הקבוצה, כבר בשלב הראשוני לבקש מהם להתארגן עם שתי פעולות, אחת זו התעודה, תעודת היושר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הלוואי, אלה היו דרישותיי ותפילותיי, אבל אני אומר לך מה המניעה. אומרים שהתהליך הוא תהליך מורכב והוא תהליך יקר ואנשים לא רוצים להתאמץ אם הם לא יודעים שהם יתמיינו בהצלחה.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

תעודת היושר עצמה היא לא פעולה יקרה מדי, היא גם לוקחת זמן וחבל, כי הם מאבדים שם זמן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

הרי מה קורה? רק אחרי שהוא קיבל, גמר את כל המיונים, ואז הוא פתאום ניגש להוציא תעודה רפואית ותעודת יושר ופתאום זה מה שמעכב אותו. אנחנו מוכנים לבדוק את התעודות, אבל הוא אומר, אין לי את התעודה. החוק מונע ממני כי נמצאו כבר לא פעם מקרים שתעודות היושר לא ניתנו להם מכיוון שיש רקורד פלילי ולפעמים אפילו חמור, או עובדים שלא עברו את הבדיקות הרפואיות מכיוון שהם נושאים של מחלות מידבקות, ואת זה אנחנו לא רוצים לפתוח בכלל. כדאי לעשות את זה כמה שיותר מוקדם, גם אם יש פה עלות, היא לא עלות מאוד גבוהה. שמעתי את הטענות האלה בעבר, ככל שהעובד מביא את המסמכים, אנחנו יודעים לבדוק אותם מאוד מהר ולהעניק את האשרות כדי שיוכלו להגיע. עד כאן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם אפשר, משהו קטן שלא עלה. יש כ-15 תאגידים שהזמינו בקשה וטרם קיבלו מענה כלשהו. זאת אומרת שהם התחילו עם הבקשה של השיפוצים, זה לא הגיע עדיין לאגף בניין, והם מחכים שיענו להם שהם יכולים להתקדם עם התהליך. זאת אומרת שבנוסף לשבעה, 12 שאושרו, כמו שאדון לוי אומר, יש בנוסף עוד 15 תאגידים שמחכים לתשובה כלשהי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עוד פעם בבקשה, אני מצטער.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני אסביר שוב. יש 15 תאגידים, כ-15 שיש לי את השמות והפרטים שלהם, שהם הגישו את הבקשה לקבל היתר לשיפוצים ולא קיבלו מענה מהרשות בכלל. זאת אומרת שהם בתהליך שהוא לא ברור. אני יכול להגיד לך על התאגיד שלי ועוד כמה תאגידים שאנחנו הגשנו את הבקשה ב-6 בינואר, ומאז לא קיבלנו מענה מטעם הרשות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר לוי?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לא קיבלת היתר? אני רוצה להבין למה להתייחס. לא קיבלת התייחסות מאגף היתרים, לא קיבלת מה?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

לא קיבלתי. מאגף היתרים, כן.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

לא קיבלת?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אתה יודע בדיוק מה אני - - -

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אתה מדבר איתי לגבי בדיקת ההיתר, היתכנות להיתר בכלל?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

כן, הבקשה הראשונית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא מדבר על למעלה מבקשה ראשונית. הוא מדבר על למעלה מחודש, והוא מדבר על עוד 15 תאגידים שכבר קיבלו את ההיתר הכללי, אבל את ההיתר להעסקת עובדים לשיפוץ עדיין לא קיבלו.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

גילוי נאות, אני לא דובר של מחלקות ואגפים אחרים, רק אני יכול להגיד לכם שהאגף שמטפל בהיתרים בסגמנט הזה הספציפי מצוי בעומסים מאוד מאוד גדולים. זה לא האגף שלי. זה אגף של היתרים, גם חידושי היתרים של תאגידים לשנת 2025 וכולי, גם לחברות הביצוע, וכמובן לסגמנטים החדשים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות ושיפוצים. הדבר הזה אמור להיבדק. גם כשזה לא חונה אצלי, השלב הבא זה אצלי. בשלב הזה אנחנו נבדוק איפה יש עדיין תאגידים שמבקשים לקבל עובדים לשיפוצים ונשחרר את הסתימות האלה כמו שאנחנו יודעים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לנו פה מישהו מהצוות של נקש? מעבר, מישהו שיותר נוגע בהיתרים?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

אין פה מעבר, זו התשובה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אני יכולה לשאול גם? הייתי שמחה לדעת מה השלב הבא גם מבחינת הבאה פרטית. יש לנו גם את האפשרות להביא בהבאה פרטית. השאלה היא מה מונע כרגע לצאת. עשינו הבאה פרטית עם מיונים, זה היה חלק מהדרישות גם של משרד השיכון בעניין הזה, בהקשר של האישור של הבאה פרטית לענף השיפוצים. השאלה היא מה מונע כרגע בשלב הזה גם לצאת במקביל למיונים בהבאה פרטית מבחינת משרד השיכון. כי אני מבינה שהקושי הוא בגלל שאין תאגידים שמעמידים דרישה מספקת לענף השיפוצים, אבל אני לא הגורם המקצועי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה, מר פרטוש.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

ככל שתהיה דרישה לעשות מיונים, כמובן. קודם כול, אנחנו עושים את המיונים בבילטרלי, ממשיכים כרגיל. אני יודע שהייתה אמורה לצאת משלחת לתאילנד, מבחינתנו אין לנו בעיה להוציא אותה, כמובן בעוד שבועיים, שלושה, כשירד העומס.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה עם הבאה פרטית באמצעות הסתמכות על ניסיון העסקה הקודם?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני חושב שאנחנו עדיין לא שם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה? שנה וחצי לא מספיק?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אנחנו עוד לא בחנו מספיק עובדים במדינה הזאת או במדינות אחרות שאני יכול להגיד, טוב, אני יכול לסמוך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אשאל אותך שאלה. באוזבקיסטן יש עובדים שהם ידועים כבעלי מקצוע ברמה מאוד גבוהה בשיפוצים. לא אומר לך אוקראינה, לא אומר לך רוסיה, לא אומר לך אקוודור, אומר לך, בוא, יש לנו מדינה שאנחנו עובדים איתה ויפה. מגיע קבלן ואומר, אני מצאתי קבוצה, הם לעילא ולעילא, ראיתי את העבודה שלהם, אני יודע להוכיח שהם בעלי מקצוע מהשורה הראשונה, אני רוצה להביא אותם במסגרת ההבאה הפרטית, שלא באמצעות מיונים. למה אנחנו לא שם?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני חושב שזאת שאלה שצריכה להעלות אולי לוועדת המנכ"לים, לראות אם הם מאשרים. אפשר לעשות, אושר להביא כמובן בפרטי, אני לא חושב שירדו לרזולוציות של אם זה מעשי או לא מעשי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בואו נרד.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אפשר לעשות פיילוט ולבחון.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא נרד. כן, מר איטח?

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>  

אני נוטה לחזור על עצמי כאן עם שאלת היישום. גם בענף הבניין הכללי נקרא לו, ועדת המנכ"לים לא נגעה בסיפור של מספר או שיעור העובדים שיגיעו בלי מיונים, סוגיה שחונה בין משרד השיכון לבין עצמו והוא זה שמצרף את הנספח שלו לנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה. ולכן, כפי שציינה מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים, הכתובת שם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עמדת משרד העבודה?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

רגע, אני רק אגיד לפני משרד העבודה, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה לשמוע את כולם. שלא יגידו לי בסוף, לא, כולם אמרו כן אבל הוא אמר לא. הבאה פרטית בהסתמכות על ניסיון העסקה קודם, עשינו את זה בענף הבניין ביוזמת הוועדה, זה שחרר פקק. אני רוצה לשמוע לגבי זה. מה אתה אומר על הרעיון, ערן?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

מצוין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קדימה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אנחנו איתך. רק תבצע את זה, אנחנו נעזור לך.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בינתיים עמדת משרד החוץ, הסכמים בילטרליים.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

משהו ספציפי יותר בתחום כולל?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אני אומר, אנחנו מכירים שתי גישות עיקריות, B2B ובילטרלי. פיתחנו עוד איזושהי גישה נוספת, אני בוחן עוד כמה גישות במקביל, אבל גישה נוספת שאומרת הבאה פרטית ללא צורך במיונים, אלא לקחת אחוז מסוים מהמכסה שניתן יהיה להביא בהצהרה של המעסיק שהוא בחן ובדק והגיע למסקנה שמדובר בבעל מקצוע או לצרף צרופות של ניסיון תעסוקה קודם, הוכחת מקצועיות קודמת שלא באמצעות מיון פרונטלי, אוקיי? מה עמדתכם?

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

אני חושב שהנושא הזה עלה בוועדת המנכ"לים באמת וקיבל התייחסות של ועדת המנכ"לים האחרונה. זה ממש נעשה לאחרונה, כך שיקח זמן עד שיפרסמו. אני חושב שמשרד ראש הממשלה יוכלו אולי לגעת בזה.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

עו"ד רחל אוברמן, משרד החוץ. אני רק רוצה להגיד שבתחילת הדרך, כשהתחלנו עם ההסכמים הבילטרליים, נבדקה אפשרות להביא עובדים ללא מיונים, אלא עם מסמכים שמעידים על הכשרה וניסיון קודמים, וזה לא הלך. עשינו את זה בשיתוף פעולה עם התאחדות בוני הארץ, שאז הם אלה שהיו מעורבים איתנו בהסכמים הראשונים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה זה לא הלך?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

הסיפור הזה, בגלל שהעובדים מאוד התקשו, אני חושבת, להביא כאלה מסמכים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

בגלל שכנראה שלא לכולם יש כזה תיעוד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מי שאין לו, נבנה לו מסלול אחר. יכול להיות שנסתפק באלה שיש להם וזה מספיק. מי שיש לו הוכחה שהוא עבד במדינה מסוימת, יש לו תלושים, סיים אקדמיה בתחום, אולי וידאו שלו עובד, לא יודע.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אני חושבת שיש כאן גם עוד היבט. מה קורה, והתייחסת לזה לפני כן בהערות שלך, של עובד שמגיע לארץ, ובארץ המעסיק שלו טוען שהוא עובד לא מיומן.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נכון, אם הוא לא פגש אותו קודם, אם הוא לא בחר אותו בעצמו, את צודקת מאה אחוז.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אוקיי, כאן יש את הנקודה הזאת. אם המעסיק, או לא משנה, אם עושים לו מיונים מקצועיים, מישהו לוקח אחריות על זה. אבל ברגע שמסתמכים רק על מסמכים, מה קורה ברגע שהעובד מגיע לארץ והמעסיק מחליט שהוא לא מיומן?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אסביר לך, גברתי. את יודעת היום שבענף המסחר והשירותים מכונאי יכול להביא את העובד הזר מארץ מוצאו בהעסקה ישירה.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

מוסכניק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, מכונאי זה מוסכניק. בסדר? נכון? הוא מחויב לו, הוא בתוך התהליך, הוא חתם והצהיר כלפי הרשויות הרלוונטיות במדינה שהוא בחן אותו והוא מתאים לעבודתו, ומשכך, הוא אחראי על כך. נבנה מנגנון הגנה שהעובד הזה לא ילך לאיבוד כי הוא לא יודע לעבוד, נבנה, אבל קודם כול בואו נאפשר רגע למעסיקים לצאת ולהביא. בן אדם נוסע לספרד, רואה קבוצה, או נוסע לרומניה, רואה קבוצה שהם לא רוצים לנסוע ליוון כמו רוב בני עמם או לאיטליה, אומר להם, בואו, זה מה שיש לנו להציע, אלה הסכמי העבודה וצווי ההרחבה, אם מתאים לכם, בואו. אגב, כמו שעושים באירופה.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

הכוונה לתאגידים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא, למעסיקים.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

או למעסיקים. זו העסקה ישירה? זה מה שאני רוצה לחדד. העסקה ישירה לקבלנים או דרך התאגידים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

המנגנון יבחן נפרד, זה לא שייך. אולי אני אתן עוד הקצאה נוספת להעסקה ישירה, אולי המעסיק בוחר את העובד ואומר, הנה, התאגיד, בוא תעסיק אותו דרכך, אני בחרתי אותו, אני מחויב לו, אני מעוניין בו. בואו נבחן את האפשרות הזאת.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אנחנו בעד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בינתיים אין כלום, אני רוצה להביא. אנחנו יושבים פה בשביל לנסות ולראות מה עוד לא עשינו שיכולנו לעשות ושאנחנו יכולים לעשות כדי להביא עובדים. אם לא רוצים, אפשר להכשיל כל דבר, אם רוצים, בוא תענה לי בבקשה, משרד השיכון הנכבד, מה עמדתכם לגבי הבאה ישירה על סמך הוכחת תעסוקה קודמת או הצהרת מעסיק?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אני יודע שזה עלה כבר בהתחלה, כשחשבנו איך לטפל בעניין של השיפוצים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, עכשיו אני מעלה את זה עוד פעם.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אנחנו מוכנים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין לכם התנגדות.

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. רשות האוכלוסין?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

המציאות הוכיחה שההבאה הזו בגדול הצילה את המשק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה, ישר כוח עצום לך, תודה רבה. משרד העבודה?

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>  

אני חושבת שמדובר פה במנדט של משרד הבינוי, הם הגורם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. זאת אומרת שמבין כל המשרדים הרלוונטיים, יש או העברה שהם לא צד לעניין ומשכך, הם לא מחווים את דעתם, לבין אלה שהם צד לעניין והם מברכים ותומכים במהלך. ולפיכך, הוועדה מבקשת לבנות תוכנית עם מנגנון גם בהבאה ישירה, בהעסקה ישירה וגם בהבאה והעסקה תאגידית על ידי איתור והבאה של המעסיק הישיר. זאת אומרת - - -

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אם אפשר להוסיף רק משהו. אני חושב שכתמריץ הייתי נותן בנוסף למדינות הקיימות מדינה שקשורה רק לשיפוצים, בנוסף, תמריץ. הסיבה שאני אומר את זה היא שני דברים. קודם כול, בגלל שהעובדים האלה עובדים בשעות מופחתות ואנחנו יודעים שהעובדים מדברים בינם לבין עצמם, יש חשש מאוד גדול בגלל השעות המופחתות שהם יעבדו פחות שעות ואז הם יברחו. אני אומר, אם אנחנו נביא ממדינה שהמדינה הזאת היא שיפוצים פרופר, יהיה פחות את השיח הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מאיפה לדוגמה?

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

מה דיברנו, נטלי?

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

וייטנאם.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

וייטנאם.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

שאמורה להיפתח, הבנתי לבניין.

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>  

אני עשיתי גם לגבי וייטנאם, סליחה, בוייטנאם ידוע שהם לומדים את המקצועות בצורה רוחבית. זאת אומרת שאם מישהו יודע טיפה חשמל, הוא חייב לדעת גם אינסטלציה, כי זה קשור אחד לשני, זאת שיטת ההכשרות שם, שמלמדים את העובדים. ואני מדגיש שזה יהיה תמריץ, זאת אומרת שזה בנוסף למדינות הקיימות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני לא חושב שזה אמור להיות כתמריץ, אנחנו אמורים לפתוח את זה לכל מדינה שאין לנו מניעת הבאה. זו הגישה, ככה זה אמור לעבוד. כל מדינה שאין מניעת הבאת עובדים מהם יכולה להיות פוטנציאלית להבאה.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

נכון, ואני ממש רוצה לחדד את זה, כי כרגע - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זו המשמעות של B2B.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

כרגע, לפי מה שאני מבינה לפחות, תקן אותי, ישי, אם אני טועה, אמרנו שלשיפוצים כרגע פתוחות בהבאה פרטית רק הודו או תאילנד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא יודע מי אמר לך כזה דבר.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

בהבאה פרטית בשיפוצים רק תאילנד.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

בבקשה. אני לא אומרת סתם.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

רק תאילנד, אתה רואה?

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

למה?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

מה הסיבה?

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

למה מתאילנד?

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

הנוהל בבניין הוא נוהל מסוים על פי החלטת הוועדה של 1752, שכל מדינה נדרשת אישור מנכ"ל והתייחסות משרד החוץ וכולי. בשיפוצים, ההתייחסות וההכרעה הייתה רק לתאילנד. ככל ויש מדינות נוספות שתיבחנה, אנחנו נגיש את זה בפורמט הזה.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

לא הבנתי למה זה לא יכול להיות לכל המדינות שמאושרות לבניין באופן כללי. שאלה, לא יודעת, מה הסיבה?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

למה לתחום רק את תאילנד?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

כי יש מדינות שיש איתן הסכם וידוע שכשיש הסכם בילטרלי - - -

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

אין בעיה, אבל ענף הבניין יכול להביא, למה אנחנו לא?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חברים, סליחה, יש הסכם, הסכם הוא הסכם בין מדינות. אני מבקש רגע להבין גם את עמדת משרד החוץ וגם את עמדת רשות האוכלוסין מה הסיבה שיש מניעה לאפשר להביא עובדים בהבאה פרטית ללא מיונים באותה מכסה שנקבע לגביה על סמך ניסיון תעסוקתי כשאין מניעה עקרונית לגבי הבאה מאותה מדינה.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

ראשית, צריך לתקף את הנוהל כדי שנוכל בכלל להביא מהמדינות הללו על סמך ניסיון תעסוקתי. בוא נתחיל מהדבר הזה ולאחר מכן אנחנו נביא את המדינות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואז נוכל להרחיב את זה.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

עקב בצד אגודל.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

ניפגש פה עוד שנתיים.

 << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >>  

רק לאלו שיש יחסים בילטרליים איתן?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, זה לא תנאי. לכל מי שאין מניעת הבאה משם, זה הרעיון.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

שאלה, רק אם אפשר לשאול. נגיד אנחנו נוסעים עכשיו לספרד, אני רואה צוות של עשרה עובדים שהם טובים, אני פונה לתאגידים, חבר'ה, אני רוצה להביא אותם בנוהל הפרטי. איזה אינטרס יש לתאגיד לבוא ולעזור לי ולהביא אותם לארץ? תאגיד יכול להגיד לי, אני לא רוצה להביא אותם, ואז כל מה שאנחנו רוצים וחותרים לו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, תראה, המנגנון הוא כזה, כשינתן האישור ויקבע שזה המנגנון והתאגידים יגידו לא מעוניין, אנחנו נחזור בחזרה לרפרנטים, נגיד הואיל והם יחליטו שלא, אנחנו מבקשים לעקוף אותם ולהביא בהבאה ישירה, בהעסקה עצמית ישירה.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אוקיי, זה מצוין, זה יהיה הישג בינלאומי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש לי שאלה. יש מניעה היום להביא מאוקראינה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

יש הסכם בילטרלי עם אוקראינה. עם מדינות שיש איתן הסכם בילטרלי בענף הבניין אנחנו לא מביאים במקביל, לפחות זאת השאיפה, לא מביאים הבאה פרטית באותו ענף.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ובצוק העתים?

 << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >>  

אבל ההסכם הזה לא פעיל, אנחנו לא מביאים מאוקראינה.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

בסדר, אם הוא לא פעיל זה משהו אחר, אבל איך יביאו משם בפרטי? אני לא יודעת. כלומר, האם יש היתכנות להביא משם עכשיו? אני לא יודעת, זה משהו שאני צריכה לבדוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

יש עוד סוגיה עם אוקראינה.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אוקיי, אפשר לבדוק את זה, לא התכוננתי ספציפית לזה. יש לנו שלושה הסכמים בענף הבניין שבמסגרתם אפשר להביא עובדי שיפוצים, כרגע אחד פחות פעיל, אבל אפשר להביא מהודו ומסרי לנקה במסגרת ההסכמים הקיימים, עובדי שיפוצים.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

בנושא של אוקראינה יש עוד נושאים כשמדברים על אוקראינה, יש שם עוד כמה מניעות חוקיות שקשורות למצב שם כרגע. אבל זה מקרה נקודתי של אוקראינה שצריך לבחון אותו ולהיזהר שם.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אני חייב לציין עוד משהו לגבי הודו וסרי לנקה לגבי ההסכם הבילטרלי, במיוחד אם אנחנו מביאים עובדים שמישהו אחר מיין אותם לענף השיפוצים. מה קורה אם העובדים האלה, סתם דוגמה, לא מתאימים לשיפוצניקים או לחברות השיפוצים ואנחנו עדיין צריכים לתחזק אותם? זאת אומרת, התשלומים עליהם הם על בסיס יומי, לא חודשי אפילו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה אומר כשאתה קיבלת עובד ואין לו דרישה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

לא, גם אם יש לו דרישה אבל הוא לא מתאים לקבלני שיפוצים. יש כאלה לא מעט גם בענף הבנייה כרגע, שאנחנו מחפשים להם כל מיני מקומות עבודה לסגור רק את החורים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

הוא מדבר על מישהו שהוא לא מקצועי.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

גם אם, בוא נגיד ככה, נצא מנקודת הנחה, אתם בחנתם אותם?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

כן? הוא יכול להיות נכון לאותו זמן מקצועי, אבל הוא מגיע לארץ, הוא לא מה שאתם צריכים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

שכח את העבודה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

בסוף זה נופל עלינו בתור תאגידים, לא עליכם.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

תראה, יש דרישה בענף השיפוצים להמון, המון עובדים. אם זה לא מתאים לקבלן שיפוצים אחד, יכול להתאים לשני. אתה יודע, הדרישה כל כך גבוהה שאנחנו כל יום מקבלים עשרות טלפונים, עשרות טלפונים מאנשים שאומרים, מתי יגיעו העובדים? אני לא מאמין שיגיעו עובדים אליך לענף השיפוצים ולא יהיה מישהו שיקח אותם. אפילו אם העובד טיפה פחות טוב, הוא ילמד את העבודה וילמדו אותו, אבל יש לו גישה ויש לו פוטנציאל, הוא בסוף יהיה גם בעל מקצוע.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

זה העניין, שגישה ופוטנציאל, אנחנו לא יכולים לדעת את זה, אותו דבר היה לנו גם בבניין. בסוף מי שסופג את כל המכה אלה אנחנו, התאגידים, לא אתם, קבלני השיפוצים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

כן, אבל קבלן שיפוצים יהיה מוכן לקחת עובד ואפילו להכשיר אותו באתר וללמד אותו, העיקר שיהיה לו עובד, שיוכל לעבוד, שיוכל להתגלגל. היום אתה רואה את ענף השיפוצים, הוא בקריסה, אנשים עוזבים את הענף, לא עובדים בכלל. תחשוב שקבלן שיפוצים שמוכן לקחת עובדים ולהתחייב על עובדים, והוא גם יגיד לך, אני מוכן גם להכשיר את העובדים וללמד אותם לפי הכללים שלי, וזה מה שיקרה בסופו של תהליך. כי בסרי לנקה עובדים בשיטה שונה, פה בארץ עובדים גם בשיטה שונה, אבל אם הוא בעל מקצוע ויש לו יד טובה, הוא ילמד לעשות את השפכטל גם פה ויעשה את זה טוב.

 << אורח >> בן ציון נהמי: << אורח >>  

אני יכול להגיד משהו? בן ציון נהמי מהתאחדות קבלני השיפוצים. אני רוצה לחדד את דבריו של היושב ראש בקשר לאוזבקיסטן. אני ביקרתי ארבע פעמים במשך השנה באוזבקיסטן במיונים שונים ב-B2B, אני זיהיתי את הפוטנציאל של העובד האוזבקי שהוא מחזיק בכמה מקצועות במקביל וזה יכול להתאים ככפפה ליד לקבלני השיפוצים. תודה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה הסיבה שלא נסעתם למיין גם באוזבקיסטן?

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אין לנו אישור. היא אמרה לך, רק תאילנד אנחנו יכולים בפרטי. בבילטרלי, הודו או סרי לנקה.

 << אורח >> ישי לוי: << אורח >>  

זה מה שביקשתם, דרך אגב, צריך לדייק. ביקשתם תאילנד, אישרנו את תאילנד.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אבל תאילנד לא הגיע עוד, זה בכלל לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הם ביקשו ואתם אישרתם ועדיין עוד אין מיונים.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

מתוך ה-5,000 לא קיבלנו עובד אחד, מה זה רלוונטי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, ועל הבילטרלי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בילטרלי אין תאילנד.

 << אורח >> נטלי שמעון ויינשטיין: << אורח >>  

בילטרלי אנחנו יוצאים לסרי לנקה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בדיון הקודם אתם אמרתם - - -

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אנחנו מעוניינים לקדם ולחתום על הסכם בילטרלי בענף הבניין עם תאילנד, אוקיי? זה משהו שנמצא על הפרק.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

משלחת חזרה משם בסוף השבוע.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אבל היא טיפלה בדברים אחרים, היא התעסקה בענף התעשייה, בהסכם מסגרת חדש, בדברים אחרים, והייתה ועדה לגבי ענף החקלאות, היו שם מספיק דברים על הפרק. לגבי בניין, אנחנו מתכוונים גם לקדם איתם עכשיו הסדר יישום חדש לענף הבניין.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

אני הייתי חלק מהמשלחת. נתנו לזה עדיפות מאוד גבוהה, עשינו פעולה מאוד מהירה שם. אני חייב להגיד שגם קיבלנו שיתוף פעולה מדהים מהצד התאילנדי. אנחנו נזרז חילופי טיוטות בצורה מאוד מהירה כדי ליישם בשני תחומים שהם קריטיים. אנחנו ערים לדחיפות פה בארץ גם בתחום הבנייה וגם בתחום התעשייה והשירותים, בשני התחומים אנחנו נעשה את זה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אני מודה ומתודה שכדעת הדיוטות לא הצלחתי להבין עד היום חרף כל ההסברים שקיבלתי מכם, הם היו רבים ומפורטים, עדיין לא הצלחתי להבין למה בהסכם מסגרת אחד אי אפשר ולא נכון להכניס כמה שיותר אפשרויות התקשרויות לכלל הענפים ככה כשהם כבר יחליטו להביא, ההסכם כבר קיים. זה הסכם מסגרת.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אתה צודק.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

אתה בדיוק צודק.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

לא, אני אסביר שאתה צודק וזה מה שאנחנו מעדיפים, גם מבחינה משפטית זה יותר פשוט לנו, אבל א', יש מדינות שרוצות מבנה אחר, יש מדינות שמעדיפות לעשות את זה בגלל צרכים אחרים שלהן. אני יכולה להגיד, ספציפית עם תאילנד, זה היה ההסכם הבילטרלי הראשון של מדינת ישראל שנחתם בדצמבר 2010 והוא היה בענף החקלאות. אז כנראה לא חשבנו על זה שיהיו לנו הסדרי יישום מכל מיני ענפים אחרים. זה מבחינה היסטורית, בגלל זה המצב הוא ככה ובגלל זה כרגע אנחנו - - -

זיו היה שבוע שעבר בתאילנד ונהלו שם משא ומתן על הסכם מסגרת לענפים נוספים. ברמה העקרונית אתה צודק, זאת השאיפה שלנו, שתמיד זה יהיה הסכם מסגרת שהוא לא לענף ספציפי ותחתיו אנחנו יכולים לחתום על הסדרי יישום לענפים ספציפיים וזה משאיר לנו גמישות וכולי וכולי. לפעמים יש מקרים חריגים שבהם או מבחינה היסטורית או מבחינת הצרכים הפנימיים של מדינת המקור לא ניתן היה לעשות את זה, אבל - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

איזה צורך יש למדינת מקור? מדינת מקור שמבקשת לשלוח עובדים מארצה למדינה אחרת היא מדינה חפצת עידוד כלכלה. למה זה אמור לשנות לה אם מגיעה עובדת לסיעוד ביתי או עובד לחקלאות או עובד לבניין או עובד לשיפוצים או עובד למלונאות? לא מבין את זה.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

השאלה היא טובה. בקצרה אני אעזור, אני אטה להרחיב כאן. הסכם המסגרת, בדרך כלל במקום שאנחנו מתחילים מחדש, לא במקרה של תאילנד שהיה באמת הסכם מסגרת להבאה בחקלאות, באמת זה היה הסכם עתיק יומין ושופר בכמה שלבים. בגדול, הסכם מסגרת מגדיר את נכונות שתי המדינות, המדינה המשגרת והמדינה המקבלת, מסכימים שאחת תעביר לשנייה עובדים ומגדירים שם נושאים כלליים משפטיים, כמו שאמרה עוה"ד אוברמן. תחת זה עושים הסכמי יישום בכל אחד מהתחומים. למה ההבדלים? הסכמי היישום או הסדרי היישום כמו שקוראים להם למעשה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתאימים את צווי ההרחבה והתנאים והשעות.

 << אורח >> זיו בילאוס: << אורח >>  

ומה צריך לעשות, כי אין דין עובד סיעוד כדין עובד בניין. לא אותם מבחנים, לא אותו ידע מקצועי, לפעמים גם לא טווחי גיל, הגיל לפעמים שונה, יש הרבה תתי-נושאים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עדיין בדעת ההדיוטות שלי הסכם היישום יכול להיות אחד, מחולק לפרקים, פרק בניין, אלה טווחי הגילאים, אלה שעות העבודה, זה השכר המוצע, אלה הדרישות, נעבור לפרק הבא, סיעוד ביתי, צריכה להיות הכשרה כזאת וכזאת, גילאים כאלה וכאלה, שכר כזה וכזה, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. גם הסכם המסגרת וגם הסכם היישום יכול להיות אחד רחב, מורחב, שמקדיש פרק לכל אחד מהענפים.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אני רוצה להגיד משהו. הסכם מסגרת הוא כן רחב ומכיל את כל מנעד האפשרויות בגלל שהוא לא מדבר על סקטור מסוים. העניין הוא שאני לא יכולה להיכנס למשא ומתן עם מדינה מסוימת בענף מסוים מבלי לקבל את אישור הוועדה להסכמים בילטרליים. אני לא הולכת עכשיו, וחוץ מזה שאני לא תמיד רוצה ללכת למדינה ולחתום איתה על עשרה ענפים. אני רוצה לבדוק אם הם מצליחים ליישם. יישום של הסכם בילטרלי הוא מאוד מורכב, כי מדינת המקור גם צריכה להתגייס לצורך היישום. אני רוצה לראות שהם מצליחים ליישם את ההסכם בענף מסוים לפני שאני הולכת לענף אחר. זה חלק מהסיבות, ואני חושב שיש עוד.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יכול להיות אבל שבענף אחד הם טובים יותר מאשר בענף אחר, יכול להיות שאנחנו עושים ניסיון לענף ואנחנו מקישים מכך שלא שווה להתקדם איתם לענף אחר שיכול להיות שדווקא באותו ענף הם כן יותר חזקים. את מבינה למה אני מתכוון?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

בסרי לנקה יש לנו שישה ענפים, דרך אגב. למשל, סתם כדי לסבר את האוזן, יש לנו עם מדינה אחת שישה הסדרי יישום בשישה ענפים שונים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואנחנו רוצים לראות את זה עם הרבה מדינות, כי אנחנו בינתיים בשווקים מאוד מצומצמים.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

בסדר, אבל אני לא אעשה הסכם עם מדינה שאני יודעת שלא יביאו משם עובדים, כי אני יודעת גם שרשות האוכלוסין צריכה להשקיע המון, המון מאמצים כדי ליישם כל הסכם עם כל מדינה בכל ענף, ובסופו של דבר אנחנו צריכים לתעדף ולעשות, אתה מכיר את זה ודיברנו על הנושאים האלה, אנחנו צריכים לתעדף, וכרגע אנחנו באמת גם מתעדפים. יש לנו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אבל את תסכימי איתי, עוה"ד אוברמן היקרה, שאני חייב להרים גבה כשאני יודע שמשלחת מאוד רחבה של רמי דרג היו בתאילנד וטיפלו במגוון רחב של ענפים ולא טיפלו בשאר הענפים שהם פוטנציאליים לחלוטין.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

הם טיפלו בהמון נושאים, הייתה שם ועדה משותפת, היה שם דיון, משא ומתן על הסכם מסגרת, משא ומתן - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אבל שיפוץ הוא תת-ענף בענף הבניין. אפשר לדבר על בניין ולא על שיפוצים? זה כמו שמדברים על סיעוד ביתי אבל לא סיעוד מוסדי.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

ההסדר בענף הבניין יכלול גם את תת-ענף השיפוצים, אני חושבת שזה מוסכם על כולם, אין פה איזה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למרות שזה לא הוצף.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא הוצף בדיונים.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

לא, הנושא של הבניין כן, ומבחינתנו - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, אבל לא של תת הענף של השיפוצים.

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

זה לא משנה, הסדר היישום יכלול - - -

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

אל תשכחו שביקשנו רק 5,000 עובדים. כלומר, לא מדובר פה על עשרות אלפים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא ביקשתם רק 5,000, אתם צריכים לקבל הרבה יותר. בינתיים סיכמנו כרגל בדלת על ה-5,000.

 << אורח >> ערן סיב: << אורח >>  

נכון. ה-5,000 האלה, בינתיים אנחנו לא עושים שום דבר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אנחנו עוברים לסיכום הוועדה, אלא אם כן למישהו יש עוד משהו להוסיף. בבקשה, אדוני.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

לתמרץ את התאגידים, אנחנו צריכים לקבל הנחה בגובה הערבויות ובגובה האגרות.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

להתאים את הגובה באותו יחס של 20% פחות כמו שזה 20% פחות שעות עבודה.

 << אורח >> סלומון יוספוב: << אורח >>  

אפילו יותר. כי אנחנו צריכים שזה יהיה כלכלי על מנת שאנחנו נוכל ללכת על המתווה הזה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, תודה רבה. הוועדה מבקשת ומצפה מרשות האוכלוסין וההגירה ליצור רגולציה שתיקבע שעובד זר שעובר מיונים ועובר את המבחנים בהצלחה, אגב, לכלל הענפים, ומגיע לעבוד בישראל כשהוא יודע היטב מהן דרישות המקצוע והתפקיד, מה ההיקף והשכר, והמיומנות הנדרשת, והוא לא עומד באחד מהם, או בשל חוסר מקצועיות או בשל חוסר הסכמה, הוא צריך להיות מוחזר לארץ מוצאו על חשבונו ולאלתר.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה להעביר לוועדה את רשימת התאגידים שזכאים לקבל הקצאות לעובדים זרים בשיפוצים ושחסרה בעניינם רק הפקדת ערבות לצורך שיוך כדי לבדוק מהי הסיבה שלא הפקידו ערבויות, ושאם יפקידו, היכן זה נופל בין הכיסאות.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד האוצר לפתור את העברת התקציב להכשרות, ימי ההתאמות לעובדים הזרים שעברו את המיונים ולדווח על כך לוועדה תוך שלושה ימי עבודה, וזאת כאמור וכחזור, תחת מחאה, מחאת יושב ראש הוועדה.

עניין 10,000 ש"ח הערבויות, כפי שאתה גם דיברת בסיום דברך, הוועדה מצפה מרשות האוכלוסין וההגירה לבצע הפחתה של 20% כפי מינימום ההפחתה של 20% לערך בהיקף שעות העבודה המתחייב בענף הבניין. מספר העובדים מינימום שהתאגידים יידרשו לקחת לענף השיפוצים, ואם לא, ירדו להם מהמכסה הכוללת שלהם כפי שציינתי זאת במהלך הדיון. 

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון ומרשות האוכלוסין וההגירה לפעול בדחיפות על הבאה ישירה והעסקה ישירה של העובדים הזרים על סמך ניסיון העסקה קודם והוכחות של ניסיון קודם ללא מיונים ולעדכן את הוועדה על כך, ולבחון תוך כדי כך מנגנון העסקה באמצעות העסקה ישירה או באמצעות העסקה תאגידית כשהגיוס והאפיון יתבצעו על ידי המעסיקים בקצה. 

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:35. << סיום >>