פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 24 ועדת החינוך, התרבות והספורט 11/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 21 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, ה' בחשון התשפ"ב (11 באוקטובר 2021), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב בחינוך החרדי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר משה טור פז עלי סלאלחה יוסף שיין חברי הכנסת: יעקב מרגי אורית סטרוק מוזמנים: הילה פאר סיקרון – הילה פאר סיקרון - מתאמת פעולות כנסת ממשלה במשרד החינוך דיאנה בארון – עו"ד ראש תחום חינוך, אלו"ט רות אלמליח – רות אלמליח - מפקחת כוללת על יסודי בחינוך החרדי, מ"מ משה שגיא – משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים שי קלדרון – שי קלדרון - מפקח כולל יסודי בחינוך החרדי, בנים שושנה נגר – שושנה נגר - מנהלת מינהל החינוך הדתי אילן קוטנר – אילן קוטנר - מרכז בכיר מיפוי ותכנון מוסדות חינוך רויטל שרון – רויטל שרון - ממונה ייעוץ משפטי - מחוז חרדי נעמי נחמה שי – נעמי נחמה שי - מפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז החרדי עדי הרוש – עדי הרוש - לשכת משנה יפית יצחקי – יפית יצחקי - מרכזת תחום בריאות התלמיד ידידיה לאו – ידידיה לאו - רכז המגזר החרדי במש"מ דיאנה בארון – דיאנה בארון - עו"ד ראש תחום חנוך צופית גולן – צופית גולן - סגנית יו"ר הנהגת הורים ארצית נתיב קארו – נתיב קארו - דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: מירב ישראלי מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים << נושא >> פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב בחינוך החרדי << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ועדת החינוך הבוקר, אנחנו נדון בעניין החינוך החרדי, היה לנו דיון קודם בעניין פתיחת שנת הלימודים במגזר החרדי, זיהינו לא מעט אתגרים שהיו כולל תלמידים שעוד לא היו להם בתי ספר שבהם הם יוכלו בעצם להגיע אליהם, בעיות בהסעות, מעבר לזה, חברי הכנסת ואני העלינו את הנושא גם של התקציבים שמגיעים למערכת החינוך החרדית, האתגרים העיקריים שיש בה, אנחנו כן רצינו לקיים דיון נוסף גם כדי לקבל עדכון על אפה אנחנו נמצאים, אנחנו רוצים להעלות ולדון לעומק במכלול האתגרים שמציבים היום בעצם ניצבים תלמידי ישראל בתוך מערכת החינוך החרדית ואנחנו רוצים למצוא פתרונות ואיך ניתן לשפר ולתקן כי יש דבר אחד שעומד לנגד עיניו ואלו הנתונים שהציגו בפנינו, לדעתי זה היה שבעוד קצת יותר מעשור 40% מהתלמידים אמורים להיות תלמידים מהחינוך החרדי מהמגזר החרדי. הנתון הזה הוא נתון שצריך לפקוח את העיניים של כולנו ולכן אנחנו חייבים לוודא שיש מערכת חינוך איכותית, זמינה ונאותה, כמובן שלכל האוכלוסייה, אבל ספציפית אנחנו חייבים לפתור את תפוח האדמה הלוהט הזה שאף אחד לא רוצה לגעת בו וזה בעצם החינוך במגזר החרדי ולשם כך התכנסנו היום. בוקר טוב לנציגי משרד החינוך, אני אשמח שתפתחו אני רואה שיש לנו מצגת ואני אשמח שתציגו בפנינו גם כן את הנתונים, את המבנה וכיצד עובדת מערכת החינוך החרדית ובכלל המחוז החרדי אצלכם. תודה רבה זכות הדיבור אצלכם. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> טוב, אז שוב בוקר טוב, אז כמו שאמרת כבוד היושבת ראש, לגעת או לגעת אנחנו מרגישים שאנחנו מאוד נוגעים בחינוך החרדי, אנחנו מנהלים את המחוז הזה על כול המורכבות שבו ובאמת עושים הרבה לטובת קידומו, אז רק ככה נתחיל עם נתונים, ואני אתחיל עם הנתונים אנחנו באמת המחוז הגדול במדינה, אנחנו נגיע השנה לכמעט חצי מיליון תלמידים, כמו שהצגתי קודם, יש לכם את הנתונים פה לפניכם לפי התפלגות של יסודי, קדם יסודי, על יסודי, חינוך מיוחד, כאשר בתוך היסודי אתם רואים שיש שם כמה סטאטוסים, זה לא סתם מחולק ככה, לכל סטאטוס יש משמעות הן משפטית הן תקציבית הן ארגונית מכול הבחינות, נתחיל עם מוסדות הפטור שהם בצד הימני פה, אז אלה מוסדות שמחייבים 55% ליבה, תוכנית יסוד, הם מתוקצבים בהתאם, כמעט כולם בנים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע רגע, לאט לאט, קדם יסודי זה בעצם הגנים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כן, קדם יסודי כמעט כולו אינו רשמי להוציא 180 גנים שהם רשמיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רק 180 גנים הם רשמיים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כ-5000 גנים מוכר שאינו רשמי, אבל הם מתנהגים פחות או יותר כמו גני ילדים, אמנם אצל הבנים יש דגש על הקנייה של קריאה, כחלק מתוכנית הלימודים אבל פחות או יותר גני ילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> איזה סוג של פיקוח יש על הגנים האלה? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כל מפקח ומפקח של משרד החינוך, יש לנו מפקחים, 20 מפקחים בגני ילדים, עשינו גם משהו מאוד ייחודי, מינינו שני מפקחים גברים, יש שם גם גננים << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> משרד החינוך מתקצב אותם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> בוודאי, מתקצב אותם, מפקח עליהם, מוביל שם תוכניות הכול וודאי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כי אני אומרת לך, היו פניות לא מעטות של סייעות וגננות בגני הילדים במגזר החרדי שאמרו שהם מקבלות פחות משכר מינימום ואם משרד החינוך בעצם מתקצב את זה אני מאוד - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין פחות משכר מינימום, זה נגד החוק, בניגוד לחוק ומשרד החינוך יעשה עבודה טובה בשנים האחרונות עם הפיקוח על השכר. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> נושא הסייעות הוא נושא, אנחנו באמת עשינו באמת עשינו הרבה מאוד עבודה מבחינת השכר והפיקוח על השכר וזה גם בחשבות וכו', מה שאני כן צריכה לומר שאי אפשר להתעלם מהעובדה שאין שם אופק חדש אז זה כבר יוצר את הפער מחינת השכר, אין אופק חדש בגני ילדים, זה יוצר פער משמעותי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם משלמים להם ישירות או בעצם למשרד? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אנחנו לא המעסיקים של הגננות הבעלויות הן המעסיקות של הגננות והגננים, כאשר יש כללים של שכר, אבל גם שם, זאת אומרת יש מצוקה אמיתית, בוא נאמר שזה מתוקצב אני מאמינה שמשה יוכל להתייחס לזה לפרופיל הגן. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני יכול לפרט את שיטת התקצוב בגני ילדים בגילאי 3-4 אנחנו משתתפים לפי עלות תלמיד, כאשר בחינוך הרשמי אנחנו משתתפים בעלות גננת של אופק, ואנחנו משלמים לרשויות לפי עלות כדאית של אופק ומקזזים מאחר והן עובדות בדינאל אני מקזז את התשלום. לגבי המוכש"ר אני משלם לפי עלות נורמטיבית לא של אופק והסייעת היא בהתאם לסייעת שאני משלם לה בחינוך הרשמי עם התאמות גם של אופק והתקציב לא עובר לבעלות והם משלמים לעובדים להם, כל העובדים הם עובדי הבעלות והם משלמים להם ישירות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ועכשיו תלמידי יסודי, התחלת לומר. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> נכון, אני אומרת ביסודי זה מחולק כמו שאתם רואים ולכל קטגוריה יש משמעות, מוסדות הפטור התחלתי לומר שזה בעצם רובם ממש רובם ככולם הם בנים, א עד ח, זה המבנה הארגוני א עד ח, ט עד יב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הפטור זה בעצם א עד ח? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כן, כל היסודי הוא א עד ח והם מחויבים כמו שאמרתי ב-55% תוכנית יסוד הם מתוקצבים בהתאם, יש ככה בוא נאמר ייחודיות לקבוצה הזאת, בדרך כלל יום לימודים ארוך, עם מעט חופשות, דגש על לימודי קודש, יש שם - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואיך מתקצבים אותם את יכולה להסביר לנו? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> התקצוב זה משה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני אבקש ממך להמשיך ואז נבקש ממשה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אחרי שנסיים את היסודי אז משה יוכל להתייחס. יש את שתי הרשתות מעיין וחינוך עצמאי, זה שתי רשתות שהן מוכרות בעצם והן מתוקצבות, אבל אני מדגישה אין שם אופק חדש, זה יוצר בפירוש את הפער. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בשכר של המורים? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כן בפירוש כן, כי אין אופק חדש, זה מאוד משמעותי, הם מקבלים 100%, שוב אני אומרת בהסתייגות, זה לא בדיוק בגלל אופק חדש ועוד כמה פערים, והם מחויבים ב-100%, מעיין החינוך התורני יש שם חצי, חצי הם לדעתי בנים בנות, בחינוך העצמאי יש 80% בנות ואלה שתי הרשתות יש להם באמת מעמד והם עושות עבודה טובה מוכר שאינו רשמי זה בתי ספר של בעלויות קטנות, הם מתוקצבים ב-75%, מחויבים ל-75%. << דובר >> קריאה: << דובר >> 75% זה אקסיומה, זה בלי זה בלי ובלי זה וזה עדין נשאר 75 זה גם לא 75. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> הערה נכונה אבל בסדר זה 75% והקבוצה האחרונה זה בעצם ממלכתי חרדי זה בתי ספר רשמיים שבעצם אנחנו המעסיקים שלהם, ממנים את המנהלים, את המורים אנחנו יודעים בדיוק מה קורה שם, יש כאן אופק חדש וזה מספר התלמידים אנחנו היו על 60 בתי ספר כאלה, אנחנו נייחד לזה שקף מיוחד. אז זה יסודי ואני באמת אשמח שמשה יתייחס לעניין של תקצוב ביסודי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש לנו 3 רמות של תקצוב במוכש"ר, בעצם שתי רמות של תקצוב במוכש"ר ועוד אחד בפטור, יש במוכש"ר את הרשתות של כלל ילדי ישראל, מקבלים 100% תקצוב לגבי שעות הוראה האבחנה המרכזית שיש לנו ברשמי זה לגבי אופק חדש, שהוא לא חל על הרשתות והוא כן חל על עובדי המדינה, אופק חדש זה הסכם חל רק על עובדי מדינה, זה השינוי המרכזי בין הרשמי לבין הרשתות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היו דיבורים שהרשתות ייכנסו לאופק חדש. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> היינו בדיונים גם בוועדת החינוך, גם בוועדת הכספים בנושא הזה, יחד עם היחידה להסכמי שכר, זה נושא שנמצא בפתחו של משרד האוצר, היחידה להסכמי שכר, וכל הרחבה יש לה חשיפה תקציבית כמובן וצריך הביא את זה לדיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נציגים של משרד האוצר אין לנו פה נכון. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> לא, אבל אפשר להעלות אותם בזום אם צריך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אפשר לבקש. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> פה זה לא אגף תקציבים זה היחידה להסכמי שכר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אפשר לבקש מהיחידה להסכמי שכר, או להעלות לאחר מכן בזום, או להגיע זה יהיה מצוין. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה לגבי הרשתות, לגבי המוכר האחר יש השתתפות של 75%, בתקנות מופיע מתקן הבסיס של הרשמי, זאת אומר ללא התוספות של השעות הנוספות, שעות טיפול ושעות אחרות שיש ברשמי, 75% זה רק על תקן הבסיס ואני אומר שוב שיש בו אבחנה שאין אופק חדש, מה שחבר הכנסת מרגי אמר שה-75% זה פחות, בגלל שזה רק על השעות תקן בסיס וזה ללא העלויות אופק אז אפקטיבית זה פחות מ-75 , אבל זה מה שמוגדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בוא נעבור שנייה אחד אחד, מוסדות הפטור. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מוסדות הפטור מקבלים 55% . << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 55% ממה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> משעות תקן בסיס, שעות תקן בסיס וגם הם מקבלים, אין לנו שמה דיווח של מצבת מורים, אז מקבלים מעלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז שמה אתם לא באמת יודעים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו לא יודעים לגבי המורים ואין לנו פיקוח כמעט. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אבל אנחנו כן יודעים מה תוכנית הלימודים, אנחנו יודעים מי המפקח יודע מי המורים, מה שמתכוון לומר שבמערכות הרי המורים אלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מי מפקח עליהם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אנחנו, המחוז. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן אבל יש דמות, אדם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> מפקחים, תראי בכל רשות את יכולה למצוא את כל הסוגים הללו, אז יש לי מפקח יסודי נניח ברשות מסוימת, אז נגיד הוא מפקח גם וגם וגם, כאשר הוא נכנס לפטור יש לו בוא נאמר הגדרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כלומר המפקחים הכלליים מפקחים גם על מוסדות החינוך החרדיים? כלומר המחוז החרדי במשרד החינוך הוא לא עושה את הפיקוח, אלא, אני מנסה להבין מי מפקח. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז אולי אני אסביר, המחוז החרדי הוא לא סתם שם, המחוז החרדי יש מפקחים, יש לנו מפקחים, יש מפקחים כמו שאמרתי, יש לנו 29 מפקחים על גני ילדים, 25 מפקחים על בתי הספר היסודיים ועוד 10 מפקחים על העל יסודי ויש לי עוד 6 מפקחים בחינוך המיוחד, יש לי מפקחים שהם בייעוץ הבכיר יש מפקחים מקצועיים, מתמטיקה, מדעים, חינוך גופני, אנגלית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקי, ה-25 מפקחים שמפקחים על היסודי איך הם מחולקים בארץ? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> הם מחולקים לפי אזורים גיאוגרפיים, נניח יש מפקח שהוא באזור דרום, מפקח באזור מרכז, מחולקים לפי האזורים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמו המחוזות הגיאוגרפיים של משרד החינוך. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה לא ממש אחד על אחד, אבל בוא נאמר זה לפי מספר בתי ספר, לפי מרחקים הן מחולקים בצורה מסודרת, כמובן שיש לנו את ההפרדה של בנים בנות, אז בסדר אבל לכל בית ספר יש מפקח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור, אז למוסדות אתם בעצם נותנים 55%, בעצם סבסוד או מימון << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> השתתפות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעצם משעות התקן. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> תקן בסיס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מתקן הבסיס. בסדר ומעיין חינוך? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מעניין חינוך אמרתי, זה הרשתות הם מקבלים ככלל ילדי ישראל 100% השתתפות משעות ההוראה והעלות היא לטרום אופק חדש. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה לא 100% כמו תלמיד מהממלכתי, זה לא זה, זה רק שעות הבסיס פלוס כמה, זה לא אופק חדש. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אתה דבר לגבי העלות או לגבי השעות? לגבי השעות רוב השעות שמקבל חוץ משעות, אם יש שעות למשל למקצועות ליבה שנותנים והם לא מלמדים ליבה, אז לא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה לא 100% של הממלכתי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אבל בוא נאמר שחלק ניכר מהשעות שבו פועלים הרשתות הוא קטן יחסית לעומת המוכש"ר. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה לא הפער בשעות, זה ערך השעה, זה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והעצמאי? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> עצמאי זה אותו דבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והמוכש"ר? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> המוכש"ר אמרתי, זה ה-75%. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והממ"ח זה 100%? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הממ"ח רשמי רגיל לחלוטין. אני רק רוצה לציין שזה לגבי החינוך הרגיל, לגבי החינוך המיוחד בתי ספר לחינוך מיוחד במוכש"ר הם מקבלים תנאים של אופק חדש, נכנסו ב-3 שנים האחרונות נכנסו לאופק חדש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מוסדות לחינוך מיוחד יש בעולם החרדי? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> משה, תגיד, ממתי נכנסו? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לפני 3 שנים בבתי הספר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבתי הספר, גני ילדים זה שנה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> גני ילדים נכנסו בתשפ"א, תאריך היישום ואנחנו מצפים שהבעלויות, אנחנו פתחנו להם את האפשרות לדווח על הגננות אבל ההיענות שמה מאוד מועטה, מחודש יולי נפתחה להם האפשרות לדווח על הגננות ואנחנו מצפים שידווחו כדי שנוכל לקבוע את הפרופיל לתשלום וגם לעשות את המערך של אופק חדש לכל מורה, גננת שיצטרף לאופק חדש בשנת הלימודים פ"א ופ"ב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה גם שתתייחסו לישיבות התיכונית. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז אני רוצה בדיוק לעבור לשלב גיל הבא וזה בעצם היסודי, היסודי זה על יסודי שמתחלק בגדול לשניים, יש את הקבוצה של מה שנקרא מוסדות תרבותי ייחודי שהם פועלים על פי חוק תרבותי ייחודי, הישיבות הקטנות מה שנקרא בלשון העם. אז כאן הייחודי ט - יא, ט - יב תלוי לפי המבנה של אותה, זה 3 שנים שיעור א, שיעור ב שיעור ג אבל לפעמים גם יש את הישיבה הגבוהה באותו מקום אז זה ט - יב, בערך, ברוב זה ט - יא, רוב הבנים נמצאים שם כמו שאתם רואים, הדבר השני זה בעצם על יסודי מוכר שאינו רשמי שזה ככלל ילדי ישראל. כל העל יסודי במדינה הוא מוכר שאינו רשמי, אז גן זה מוכר שאינו רשמי, יש תיכונים של בנות, כל התיכונים של הבנות זה מוכר שאינו רשמי ויש לנו גם כ-50 תיכונים שהם ישיבות תיכוניות חרדיות שהם בעצם מתנהגים כמו כל ישיבה תיכונית או כמו כל בית ספר תיכון רגיל עם תגבור של לימודי קודש, רובם גם עושים בגרויות טכנולוגי, כל אחד לפי מקומו, הבנות עושות גם בגרויות עם מסלולים ומגמות וכו', זה מתנה פחות או יותר כמו כל תיכון, גם עוז לתמורה חל עליהם. התרבותי ייחודי כמו שאמר לנו עובד על פי החוק וההוא מסובסד ב-60%, גם פה יכול משה להסביר בדיוק את התקצוב של התרבותי ייחודי, הם לומדים לימודי קודש, הפיקוח שם הוא מאוד מינורי וממש מוגדר בחוק מה הפיקוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין שם בעצם לימודי חול. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אין שם לימודי חול, יש שם לימודי קודש << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והסמינרים? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> יש שם הכול, לומדים הכול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לבנות יש בגרויות בעצם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> בגרויות, או במקבילה של, יש שם שני מסלולים זה אותו דבר מבחינתנו או שהן עושות בגרות מלאה או שהן עושות מסלול של שאלוני סולד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה החלוקה בין סולד לבין בגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> 60% מהתלמידות עודות סולד, 40% עושות בגרות, זאת אומרת התלמידות החזקות נמצאות דווקא במסלול של סולד, הפחות נמצאות במסלול של בגרות, אבל אנחנו מעודדים את שני המסלולים והכול מבחינתנו בסדר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למרות שמי שמסיימת את סולד לא יכולה להיכנס לאוניברסיטה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> רגע רגע, קודם כל זה לא נכון, ממש לא נכון מי שמסיימת - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שמעת מה אמר חבר הכנסת? זו המטרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע יש שני דברים, את אמרת הוא לא יכול, אמרתי זה לא נכון שהיא לא יכולה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> ברמה העקרונית באמת תלמידה, אגב אני רוצה לומר משהו חשוב, לגבי סולד ומשה יודע את זה יחד עם האוצר, הרצנו תוכנית של סולד מוגבר, 4, 5 יחידות מתמטיקה וזה לא היה קודם וזאת ממש בשורה השנה יש לנו מחזור שסיים 4, 5 יחידות מתמטיקה, ואנחנו מאוד שמחים עם זה, באמת יש לנו בנות מאוד מוכשרות, זאת קבוצה מאוד חזקה, כל תלמידה שמסיימת סולד אם היא מסיימת יב והיא רוצה להשלים בגרות יש לה ממש 2, 3 בגרויות להשלים, זה תנ"ך, אזרחות, יהדות, באמת דברים בסיסיים ויש לה בגרות מלאה, אם היא סיימה סמינר אגב אז המל"ג מכיר לה והיא אפילו לא צריכה לעשות שום דבר והיא יכולה להיכנס ישר לאקדמיה. אז זה גם צריך לדעת את זה, זה לא שהיא לא יכולה, זה נכון שיש התנגדות לאקדמיה וכו' במוסדות האלה, בסדר, איש באמונתו יחיה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא מסלול ירוק לאקדמיה, היא צריכה לעבור שלב ביניים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני חוזרת ואומרת היא משלימה את השתי בחינות האלה, אז היא יכולה לגשת ויש כאלה שעושות את זה ויש כזה שעושות את זה אחרי הסמינר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה הרבה כסף. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה לשיקול דעתה, זה עניין של תרבות וחינוך וכו' וערכים אני לא נכנסת לדברים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בתוך התיכונים, יש גם ממלכתי? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כל החטיבה העליונה היא מוכר שאינו רשמי אין רשמי, יש ממלכתי, ממלכתי דתי וחרדי, זה הפיקוח. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה פיקוח אבל זה לא מעמד. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה לא מעמד, כולם מוכש"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לדעת אם בתיכונים יש מוסדות שהם מוסדות שהם ממלכתי, ממלכתי חרדי שהמדינה בעצם פתחה להם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מאחר וכל הגדרה של על יסודי הוא מוכר שאינו רשמי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אבל יש ישיבות שהן תיכוניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה מה שישי השאלה שלי היא למה אין? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מפני שאין בכלל המדינה אין לה שום בעלות על החטיבה העליונה היא לא הבעלות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה? ניסיתם לפתוח? יש לדעתי אני מניחה שיש סוג של ביקוש. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> גברתי יושבת הראש זה נכון שכל התיכון מוכר שאינו רשמי, אבל יש הבדל ישיבה תיכונית שמגישה לבגרות מלאה לבין ישיבה קטנה שלא מגישה כלל לבגרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל היא שואלת על הישיבה התיכונית, אתה בורח לה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני בכוונה לא בורח. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היושבת ראש שאלה על ישיבות תיכוניות חרדיות, על במסלול פיקוח שלהם ומי, אני הייתי שואל שאלה אחרת, לחדד את זה, האם ישיבה תיכונית חרדית נהנית זה בזה מול ישיבה תיכונית רגילה? הבנת? חרדית לרגילה האם הם נהנים מאותם מה המסלול הלימודי עם אותו פיקוח ואותו תקצוב, זו שאלה שמתבקשת, כי כל הישיבה התיכונית החרדית נולדה בשביל משהו, נולדה לקדם עוד משהו שמי שלא הולך לו בישיבה, לא רוצה ישיבה שיהיה לו גם אופק רחב, אם אני מקים מסלול ואני קושר את הידיים אחורה שהוא לא זהה לישיבות התיכוניות הרגילות אז מה הועילו חכמים בתקנתם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבינה כאילו שכביכול הישיבות בעצם הם לא בבעלות מדינה וזה לא - - - << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא, כל החטיבה העליונה לא בבעלות המדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז השאלה שלי היא אם מתקיים סוג של ניסוי או פתחו איזשהו סוג , יש המון כאילו אז אפשר בירושלים גם באשדוד בתל אביב אפילו, או ברמת גן, האם ניסו לפתוח אי פעם ישיבה תיכונית ממלכתית חרדית? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אין תיכוני ממלכתי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> תגידי את אותו הדבר בלי המילה ממלכתי. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> יש ישיבה תיכונית, ישיבה מפורסמת מאוד, ישיבת הישוב זאת ישיבה שלנו בפיקוח שלנו, בוודאי שיש ישיבות תיכוניות חרדיות, אבל כדי שזה יהיה ממלכתי בהגדרה של הממלכתי זה בעצם בבעלות המדינה, אין דבר כזה, אין חיה כזו בכל המדינה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני ברשותך אהיה יומרני אני רוצה לשאול באמת, האם הפיקוח על ישיבות אחרות חרדיות זה באותה רמת פיקוח פדגוגי לגבי ישיבות חרדיות רגילות וברמת התקצוב? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> ברמת תקצוב זה אותו תקצוב. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה אותו תקצוב להוציא את התרבותי ייחודי, כל החטיבה העליונה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עזוב תרבותי ייחודי, אנחנו לא מדברים, יחד עם גפני תרבותי ייחודי אני יודע מה זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אין אבחנה לגבי מעמד, בשכר לימוד הבסיסי אין הבחנה, בהתאם של המגמה של התלמיד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> האם ישיבה תיכונית רגילה בסדר? במודיעין תהנה מאותו תקצוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה לדעת מה ההבדל בין הישיבה התיכונית הרגילה הזו לבין הישיבה התיכונית החרדית, איזה כן הבדלים יש? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא אמור להיות שום הבדל אם שניהם מגיעים לבגרות אם שניהם עושים מסלול רגיל אין שום הבדל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז למה אמרת בסיסי? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא אני אגיד לך מה התכוונת, התכוונתי שיש את הקואליציוני, של שעות תפילה שאני לא יודע אם פה חל ופה חל, זה הדבר היחיד אבל זה עוד טוב, לא קשור לתקציב המשרד, תקציב המשרד יש שיווין. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה מניח את הדעת. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו אפילו עשינו מסלולים עכשיו כדי לעודד בחינוך החרדי להיכנס למגמות טכנולוגיות, נכנסנו בכל מיני קולות קוראים בנושא הזה כדי להגדיל אפילו את רמת התקצוב שיותר תלמידים ילכו למגמות היותר עתירות משאבים מה שנקרא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקי עכשיו מה ההבדל בין הסמינרים לבין הישיבות התיכוניות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אין הבדל זה תיכונים, מבחינה זה בנים וזה בנות כמובן, מבחינה תקציבית אין הבדל זה כמו שאמר כאן משה, כל בית ספר נניח אם זה תיכון, אגב סמינרים זה תיכונים בלשון העם, זה תיכון זה ט - יב, לא מלמדת על למודי המשך, מה שאני רוצה לומר שכל בית ספר לפי הפרופיל שלו, פרופיל של מורים, שמה כל המורים מדווחים, זה רמה של - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל הם לא מועסקים על ידי משרד החינוך. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אין תיכון כזה במדינה, בכל המדינה, או בעלויות - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מאז ההפרטה זה הרבה יותר בעלויות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז זה פחות או יותר זה קצת נותן גם איזושהי תמונה של הפסיפס הזה שהוא באמת מורכב ושונה וצריך להכיר את הקודים, אני גם אמרתי את זה פעם קודמת, זה בעצם הרצף החינוכי בגדול שמתקיים בחרדי כמו שאמרנו הקדם יסודי זה גני ילדים, בנים בנות, הבנים הולכים למסלול הזה כאשר אתם רואים שיש שם 40 ומשהו אחוז שהולכים לפטור וכו' אתם רואים את זה שם והבנות אתם רואים שבאמת רובם הולכים לחינוך העצמאיים ואיכשהו וזה יורד לפי הסטאטוסים. הבנות כמעט כולן כן ממשיכות בלימודי ההמשך של הסמינרים והבנים זה מתפצל לשני מסלולים שדיברנו עליהם עכשיו בהרחבה שזה התרבותי ייחודי והישיבות התיכוניות, אתם רואים שעדיין הרוב, כמו שאמרנו מקודם, הרוב המוחלט נמצא בתרבותי ייחודי. זה באופן כללי סקירה ומה שאתם באמת תרצו עוד לשאול ולדעת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הגרף הזה הוא חוטא לאמת, כי יש לך איזשהו מסלול רציף מגני הילדים, כל הנשירה בדרך איפה היא? איך היא מתבטאת? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני מדברת על המסלול. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל ברגע שאת נותנת אחוזים, אם את לוקחת את ה-100% בגני הילדים וממשיכה את האחוזים ברצף ולא מציינת את אחוז הנשירה אני עלול לטעות שכול מי שנכנס פה יצא פה, חשוב שייאמר. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני אגיד לך מה הכוונה, שאני מסתכלת על היסודי זה אחוז מתוך מי שלומד כרגע ביסודי, לקחתי מספרים שמישהו לומד כרגע ביסודי, כשאני לוקחת את העל יסודי זה אחוז, זה באחוזים, כמובן שאנחנו גם זה נושא שאנחנו מתמודדים איתו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> את יכולה להגיד לי ב-100% של הגנים כמה מגיע מתוכם לעל יסודי? החרדי? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> ב-100% כמה מגיע מתוכם מבחינת מספרים? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> באחוזים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך, תמיד יש אחוז שנושר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא, אני אגיד לך למה, יש כדור שנקרא קלמנרווין, לחברה ולתקציבים כשהם מדברים על חינוך חרדי הם נבהלים, הם לוקחים שנתונים כיתה א' חושבים שזו התמונה גם בעל יסודי וגם בהמשך, זה לא, השנתונים של א' שמפחידים את כל העולם והסטטיסטיקות שעוד 48 שנה השמים נופלים ותוהו ובוהו חוזר לעולם, יש משהו באמצע קורה, והם לא יוצאים 100% לא יוצא, אחוזים הם לא מבוטלים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> עדיין הרב מרגי עדיין אנחנו הוצאנו 22,000 תלמידים ביב' נכנסו כמעט 40,000 תלמידים כיתה א'. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מכובד, אבל יש באמצע קבוצה לא מבוטלת שהיא לא ממשיכה, היא הולכת לערוצים האחרים, אבל כשנותנים נתונים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אבל יש גם הפוך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז תתנו, תציגו, אני חושב שכדאי להציג. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה כבר לרדת באמת מי הוא הבנאדם מיהו הילד, זה קצת יותר קשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך למה כדאי להציג, כי על סמך זה מתקבלים פה החלטות ודיונים הרי גורל בכנסת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> טוב, נמשיך קדימה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> טוב, אז כמו שאמרתי לכם, זה באמת המחוז הגדול אלו הנתונים השנה, השנה אנחנו צופים שעדין המצבת של התלמידים לא התייצבה, זה עד סוף אוקטובר אבל פחות או יותר אנחנו רואים שאנחנו שואפים לחצי מיליון מבחינת התלמידים והמוסדות כמו שאמרתי לכם כך סיימנו את יב' השנה וב-א' יש לנו ממש כ-40,000 תלמידים שנכנסו לתוך בתי הספר, אז זה צריך ממש באופן כללי על המחוז יש לו מאפיינים, תגידו לי בדיוק מה שאתם רוצים שאנחנו נתמקד שאני פשוט אגיע למה שאתם באמת צריכים. דיברנו על חלק מהמאפיינים כרגע, על כל הנושא הבעלויות גידול טבעי אורח חיים וכו', שונות, ראיתם את השונות וזה שונות בגדול, יש שונות גם פנימה גם מוסדות פטור לא כולם אותו דבר, מעיין לא כולם אותו דבר יש לי שונות גם פנימית בתוך הקטגוריות, פריסה ארצית כמובן וכו' אז כדי קצת להכיר יש לנו פעולות במרכז שאנחנו עושים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> ברשתות המעיין מה שאני קורא הרשתות היותר מזוהות פוליטית, הם לא עובדות הרי ממשרד מלמדות הרבה פחות לימודי חול נכון? בתול הרשתות האלה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא, הפוך מלמדים לימודי חול. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מחויבים ללימודי חול. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך מה שמלמדים, אני מקבל פה דוח רשמי של משרד החינוך שאני מקריא לך, לא עובדות עם המשרד, מלמדות פחות לימודי חול, אין פיקוח על הכסף. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לעומת הממלכתי, הוא צודק. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> וכרגע יש עודף שעות בעיקר במעיין הם טוענים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא יודעת, לא מכירה את הדוח הזה ועל מה אתם מדברים, מה שאני יודעת זה כך, מבחינת מחויבות, הם מחויבים ל-100% תוכנית יסוד, יש בתי ספר שלא מלמדים 100% ויש לי כאלה במעיין באמת של בנים והם מקוזזים בשעות, כי זה מה שקבעו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי שיש לו 100% ליבה יש לו קיזוז מה-100% שציינת אותו קודם, הוא לא מקבל 100%. דבר שני לגבי הפיקוח על הכסף, יש שם חשב של המדינה הוא מפקח על כל שקל שהוא מוציא, כל שקל שיוצא במסגרת הרשת הוא חותם עליו, זה חשב כמו שיש חשב במשרד ממשלתי. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הוא לא בפיקוח שרת החינוך, רק באופן מוגבל. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אין דבר כזה, כל מערכת החינוך בפיקוח משרד החינוך. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי דוח שמוציא נרי הורביץ ד"ר נרי הורביץ, תני לי להקריא לך את הדוח שלו. משרד החינוך לא מנהל את החינוך החרדי, בעצם 75% משרד החינוך, דוח שמגיע ממשרד החינוך, שרת החינוך. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הוא מדבר על המוכש"ר האחר, הוא לא מדבר על הרשתות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת שנייה לשמוע את הדברים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מנהלת את החינוך החרדי מכוחן של הרשתות הפוליטיות של ש"ס ואגודת ישראל מהצבור החרדי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גברתי, אני ממתין בסבלנות לשאלה קרדינאלית, יותר מאשר כתבה בעיתון פרשנות, אני ממתין בסבלנות, הפרופסור המלומד הגיע עכשיו, פותח פה ערוץ לדיון חדש. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> הדוח הגיע עכשיו, שני דוחות, אחד - - - << אורח >> משה שגיא: << אורח >> מתי הוא עשה אותו? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רגע רגע משה, סליחה ידידי המלומד, אני התעוררתי בחמש בבוקר, הגעתי לכנסת בשבע בבוקר, הגעתי לכאן קודם כל ביקשתי רשות דיבור, יש גם מצגת, אנחנו נחטיא בסוף, זה ראוי לדיון אבל - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת מרגי, אני איתך, אתה לא צריך, אתה התעוררת בשעה שלי רק הגעת יותר מוקדם בגלל הפקקים, הכול בסדר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נסיים את המצגת של משרד החינוך ואז אני אתן את זכות הדיבור לחברי הכנסת, כן בבקשה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז יש גם פעולות מרכזיות שממש ככה ריכזנו וצמצמנו, זה אחד הנושאים שאנחנו דיברנו עליהם גם פעם קודמת, על הרישום ושיבוץ תלמידים אז באמת אנחנו תמיד מדגישים שהשיבוץ של התלמידים באחריות של הרשות, זה חשוב לדעת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ההורים עצמם בעצם לא יכולים לבחור לאיזה מוסד ללכת? הרשות משבצת אותם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא, ממש לא, אני מדבר על תהליך, אני אומרת שוב, בגדול זה באחריות הרשות, התהליך הוא כזה שהורה הולך ונרשם בבית ספר, נניח לעל יסודי, נרשם נבחן הוא רואה את התהליך, מתקבל מתקבל, לא מתקבל, נניח נרשם לכמה מקומות, לא מתקבל, נכנס איפה שהוא מתקבל, לא מתקבל נניח בכולם, אז הרשות נכנסת לשבץ את התלמידים הללו במקומות שיש לה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בוועדה, בדיון הקודם הייתה בעצם טענה של 12 בנות ביישוב האור הגנוז שלא נמצא להן פתרון, כבר נמצא להן פתרון. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה טופל, זה טופל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וכל ה-12 בנות יש להן מוסד לימוד? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> יש שמה שתי בנות שעדיין מתעקשות על מקום מסוים, שזה אגב קורה לנו, אבל זה בטיפול של הפיקוח. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אגב זה פריווילגיה של עשירים, אנחנו התחלנו עם 700 בנות, אני אומר את זה בציניות, אני היום, לא שקצת קהות חושים אבל התחלנו עם 700 בנות לא משובצות ועשינו תקנות והמשרד תיקנו תקנות וועדות ערר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם משרד החינוך יוצר סוג של סנקציות מסוימות כלפי מוסדות חינוך שמסרבים לקבל בנות על בסיס מוצא וכדומה? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אם אנחנו יודעים זה מאוד חשוב, אם המשרד מגיע לכלל מסקנה שבאמת מנהל בית הספר לא קיבל תלמידה על רקע, בוא נאמר עם שיקולים זרים, אז זה הרבה מעבר לסנקציות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש קליקה, זה לא משתמשים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בשביל זה אני שואלת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני בתקופתי אחרי לחץ, השתוללתי הפעילו את זה פעמיים אני חושב. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כשהמשרד משוכנע שאכן זה כך, אבל אם לא, אז אנחנו רואים את זה, אני אומרת לך שוב, אנחנו רואים את זה ואנחנו יושבים הרבה מאוד בוועדות, זה עכשיו גם רויטל שהיא היועצת המשפטית שלנו, יושבת איתנו גם כן ורואה את זה, לא הכול נופל, זה בכלל לא השיח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה פעמים בחמש שנים האחרונות הפעלתם את הסנקציות האלה? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> תלוי איזה סנקציה, יש סנקציה של תקצוב, יש סנקציה של שלילת רישיון, אבל אני יכולה לומר - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כרגע לצורך האיזון הרבה פעמים הייתי בדילמה, כי היה מחסור איפה שהבית ספר של הבנות האלה, תארי לך שבישוב כמו מודיעין עלית סתם לוקח את זה כדוגמא ששם היה מוסד והוא הלך ראש בראש, תסגרו אותי, אני סוגר ואז הוא פולט לך 300 בנות ומציף את המשרד בבעיה יותר קשה, הדילמות הם קשות, למרות שאני מלין על כך, אני חייב לומר את זה באיזון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> השאלה היא למה משרד החינוך לא מתעקש על הקמה של בתי ספר ושל העירייה, של מוסדות חינוך ממלכתיים של מוסדות חינוך שהם יכולים לתת להם איזשהו פתרון אזורי? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני רוצה לומר קודם כל משהו שמאוד חשוב אנחנו צריכים לשים את זה ככה על זה, 99.9 הכול מסתדר ומתנהל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מסתדר, רגע, אבל אותה חוויה של הילדה הזאת שרק בגלל המוצא שלה לא קיבלו אותה לבית ספר ובסוף בהתעקשות היא בעצם מכניסים אותה בכוח, תקשיבו זה חוויה נוראית, זה - - - << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני חייבת לומר משהו וזה מה שהתחלתי לומר, שבשנים האחרונות אני לא רואה את הסיפור הזה, דווקא זה יושב על מוצא או עדה, כי לנו המון סיפורים גם נגד רשת החינוך מעיין התורני גם נגד החינוך, העצמאי גם נגד הסמינר האשכנזי, גם נגד הסמינר הספרדי, גם ילדה ספרדייה גם ילדה אשכנזייה, זה עניין הוא לא העדה, זה יותר נופל - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה צומצם, אבל זה תלוי השקפה, אורח חיים, נושק ל - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה פעמים הפעלתם סנקציות ב-5 השנים האחרונות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא זכור לי כרגע בדיוק כמה פעמים, היו מקרים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לעניות דעתי, פעמיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הפעמיים שאתה דרשת. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> היו מקרים אבל זה לא יושב על מוצא או לא מוצא, כי זה גם בתי ספר מעדות המזרח, אי קבלה ואחרי החלטה של רשם או של המשרד שכן צריכים לקבל זה בלי קשר לספרדי או אשכנזי זה ממש בלי קשר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז רק פעמיים? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא זוכרת להגיד לך, פעם, שלוש ארבע, אני לא זוכרת לומר, הרבה פעמים אנחנו הגענו למצב שבסופו של דבר קיבלו והבינו את המשמעות וכו' אבל אני לא יודעת להגיד לך בדיוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר תמשיכי. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז זה נושא אחד, הנושא השני שאנחנו מדברים עליו זה בעצם, זה רישוי מוסדות, דיברנו עליו פעם שעברה, הפיתוח המקצועי, אולי קודם על מוסדות הממח"ים היו קודם, זה שקף שאנחנו ממש מייחדים אותו - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז רק שנייה, לפני שאת מתחילה את השקף באמת חבר הכנסת מרגי ביקש את זכות הדיבור איך שהוא נכנס לתוך הוועדה ויש לו שאלה דחופה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני צריך לצאת לכנס בזום מתואם וזה האריך אז לא רציתי, יש את הבעיה של הצהרונים בגני הילדים החרדים שאני אומר לך שתדעי משרד החינוך משלם את השעות לסייעות בגנים האלה, כולל שעות הצהרון, הם השתמשו בשעות האלה נתנו להם שנה שעברה, עשיתם להם בלשון לא פרלמנטארית, מערוף, המשכתם, השנה הגנים היו צריכים לאפשר למפעלים של הצהרונים לקיים את הצהרונים עם הסייעות של הגנים, הם לא מאפשרים זאת בערים חרדיות, בנתיבות, באלעד, בביתר, אני דיברתי עם לילך, דיברתי גם עם דוד מזרחי, לילך היא המנהלת של הצהרונים, הם הבטיחו לי שהם יעשו את זה בהקדם, יארגנו רשימה ויקזזו. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> נכון זה מה שהולכים לעשות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אז השאלה, יכולים לעשות את השנה עוד מעט נגמרת? אמהות לא יוצאות לעבודה, שעות הסייעת שמשולמת לבעלויות כולל השעות של הצהרון ויש כוח הבעלויות לא מוכנות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ובעצם הם לוקחות את הכסף אליהן? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כן ומשתמשות בזה לשכר. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אתה מקבל מהרשויות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל בהקדם, אני מבקש לעשות את זה בהקדם. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו צריכים לקבל מהרשויות, אנחנו בקשר עם הרשויות, ברגע שנקבל מהרשויות נעשה את הקיזוז. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני רק רוצה להכניס איזשהו משפט, באמת כמו שאמרו כאן וזה באמת אנחנו ממש על זה, הבעלות מקבלת עד ארבע, אבל הבעלות הוא נאמר באופן כללי לא מפעילה את הצהרון, פה נוצרת הבעיה, כי יש זכיין אחר שמביא את הסייעות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז למה אתם משלמים להם על הצהרון? צריך לשלם לזכיין. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה חלק מהתשלום של השכר לימוד בגני ילדים, אני לא יכול להפריד, אבל אנחנו נקבל דיווח מהרשויות לגבי אותן בעלויות שלא מעבירות ואנחנו נקזז להם את בצורה אוטומטית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם אפשר להוציא עוד יום מכתב אזהרה לבעלויות? שבמידה ולא יפעילו את הצהרונים תעצרו להם את התקציב? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אסור שזה יישאר באלעד ובביתר, כי יש ערים, החרדים כבר לא מכונסים בערים מסוימות, זה נושק כמעט לכול הארץ, רשת גני הילדים מג"י והחינוך העצמאי אתם יודעים פחות או יותר איפה הם, הם לא משתפות פעולה עם זה וחבל, ההורים האלה - - - << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אנחנו נעשה את זה באופן חד צדדי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מאוד מודה לכם , חבל לי שאני לא יכול להישאר עד הסוף. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם אפשר להמשיך עם המצגת. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז אלה מוסדות הממ"ח שאני ככה עושה פוקוס עליהם, אמרתי שבהמשך ממש נתייחס למוסדות הממ"ח, מוסדות הממ"ח הם מוסדות רשמיים בבעלות המדינה, כמו שאמרתי גם גני הילדים גם בתי הספר, העובדים שלהם עובדים שלנו באופק חדש, מקבלים שווה בשווה כמו כל מוסד רשמי במדינה, גם הם בפיקוח שלנו, מפקח כמו שאמרתי ביסודי זה עד בתי ספר יסודיים בלבד, כמו שאמרנו אין ממלכתי בעל יסודי, כל מפקח ביסודי יש לו יכול להיות לו, מוסד אחד פטור, שני ממ"ח, חמישה כאלה שלושה כאלה. זאת אומרת כל הסוגים וכל המבנה של המחוז באזור פיקוח אחד. כמובן התהליכים פה מבחינה פדגוגית מכיוון שהם ממ"ח הם הרבה יותר מעמיקים, יותר נכון דורשים מהם, יש גם את כל נושא ההערכה של העובדים, אנחנו מפטרים או לא על פי כמובן הערכה של הפיקוח וכו', אז אלה הם מוסדות הממ"ח, אנחנו התחלנו איתם בתשע"ד. << דובר >> קריאה: << דובר >> ממ"ח מה הראשי תיבות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> ממלכתי חרדי. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה 6% מהמערכת כרגע? 3%? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> 4%. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> 4% כשהמטרה שלנו הייתה להגדיל אותו ואנחנו צופים ל-6% תוך כמה שנים, נכון? זה מה זה הסיפור שקיבלנו נתונים עד 6% שיהיה, זה 4% מהמערכת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לכם נתונים על כמה אחוזים בעצם מסיימים בגרות לא רק בסמינרים אלא גם בישיבות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> יש לנו, בוודאי את רוצה נתונים לזה? אני יכולה לשלוח לך נתונים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתם לא יכולים להראות עכשיו? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני יכולה לומר שיש לנו ככה בישיבות זה מתחלק לשניים יש את הישיבות התיכוניות העיוניות שהם עושות בגרות מלאה ברמות, אז הם ברמה הרבה יותר גבוהה, הם עושים ממש בגרות מלאה ויש לנו את הישיבות שהם ישיבות של נוער בסיכון שהם עושים המגמות הטכנולוגיות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הישיבות התיכוניות החרדיות. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> הם מתחלקים שם לשתי קבוצות, יש קבוצה - - - << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הנתונים ישנם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> בוודאי שיש נתונים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני אומר בכמה מהמערכת החרדית מסיימים בגרות? זו שאלה ברורה, מהישיבות החרדיות. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני מניחה שמהתיכוני ייחודי אין בגרויות שם, בסמינרים אמרתם כולם עושים בגרות 60% סולד 40% בגרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כמה מסיימים סולד ובגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אם אני לוקחת 10,000 במחזור כיתה י"ב, אז בערך 6000 ומשהו, זה סולד ו-4000 זה בגרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז זה כולם מסיימים זה 100% תעודות בגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא, ממש לא, זה מתנהג כמו כל זה, אז בוא נאמר בבגרויות אני לוקחת את ה-40%, יש שם בערך 70% יוצאים עם בגרות מלאה, זכאות 70% ובסולד יש שם זכאות של 90 ומשהו אחוזים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ובישיבות התיכוניות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> בישיבות התיכוניות זה מתחלק, יש לי 30 ומשהו מתוך ה-60, 35 מוסדות שהם בעצם בגרות מלאה ויש שם אחוזי בגרות מאוד גבוהים כי יש שם ישיבות מאוד חזקות ויש לי את האחרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ב-35% האלה? מה זה 100% בגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא, כשאני אומרת אחוז בגרות גבוה זה יכול להיות 80%, 90%, זה תלוי, זה אחוז גבוה, ויש את הישיבות כמו שאמרתי שם הטכנולוגיות שהם יותר בנוער בסיכון וכאלה שאנחנו ממש מחזיקים אותם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שזה 65% מהם? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא, כמעט חצי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז 50% בעצם עושים ישיבות תיכוניות עם בגרות מלאה ו-50% זה נוער בסיכון. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> ואז הם עושים טכנולוגי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה זה טכנולוגי? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> תעודת הסמכה טכנולוגית, שגם כן גם שם אנחנו עושים מאוד עבודה שיהיו עם בגרויות, שם האחוז יותר נמוך לבגרות מלאה, אבל בזכאות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מלבד הזכאות הם לומדים לבגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם פשוט לא עוברים אותה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> הם לומדים הכול אבל אנחנו יותר ממוקדים איתם לתעודת הסמכה טכנולוגית, יש שמה מחט"ים כיתות שחר וכו'. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מקבל מה שאומרת הגברת? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני לא מכיר את העל יסודי, אני עובד ביסודי ואני מקבל מה שאומרת מנהלת המחוז כי זה מבוסס על נתונים בטח שאני לא מכיר. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה עובד רק ביסודי? << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> יסודי וקדם יסודי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רפרנט, הוא שי נמצא פה, מפקח ביסודי מפקח כולל אבל הוא גם רפרנט כל נושא הממ"ח. << אורח >> שי קלדרון: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש סיבה שבגללה מסלילים אותם בעצם למקצועות טכנולוגיים ולא לבגרות מלאה? כלומר - - - << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> זה לא מסלילים זה אופי בית הספר, זאת אומרת יש באמת תלמידים, נוער נושר, תלמידים שהם בסיכון, שהם נמצאים בתוך בתי הספר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל פה את אומרת שיש 50% שהם תלמידים בסיכון. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> טכנולוגים ותלמידים בסיכון, זה מחט"ים, זה לא הרבה תלמידים בכל מקרה, זה לא אלפים את רואה כמה יש שם בכל החלק הזה, זאת המציאות, המציאות היא כמו שאמרתי ש-85% זה תרבות ייחודית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הזכרת קודם 22,000 תלמידי בגרות, מה הנתון של מסיימים עם בגרות? מסיימי י"ב כמה מתוכם סיימו עם תעודת בגרות מלאה? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> תוציא את כל התרבותי ייחודי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך - - - << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> התרבותי ייחודי לא רלבנטי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> למה לא רלבנטי למדינת ישראל, זה הם שלא ניגשים, אני שואל מה האחוז שמקבלים בגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אבל אני לא יכולה לפגוש מישהו שהוא לא ניגש בכלל, זה לא - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא תלמיד במדינת ישראל, תעודת בגרות שה הכלי היחיד להנגשה להשכלה גבוהה אין כלים אחרים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> יש גם כאלה שחושבים אחרת, יש כאלה שחושבים שתעודת בגרות זו הפרה הקדושה, היום דווקא לא חושבים ככה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי שזה פרה קדושה, ביקשתי נתון פשוט, כמה מסיימים בגרות? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אז אני חוזרת ואומרת 10,000 שהם רלבנטיים אצל הבנות אז 4,000 יוצאים בגרות מלאה, 6,000 עושים, מספרים בגדול, 60% 40% סולד, אצל הבנים יש לנו בערך כ-2,000 בוגרי י"ב שהם רלבנטיים, אז מתוכם יש 50% שעושים הסמכה טכנולוגית מלאה שזה כולל מתמטיקה ואנגלית וכו', הסמכה טכנולוגית זה לא רק טכנולוגי יש גם טכנולוגי ברמה מאוד גבוהה, וחלק עושים בגרות מלאה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אז בערך 5,000? 4,000 ועוד 1,000 זה מה שאת אומרת? מתוך 22,000? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אבל ה-6,000 זה גם בגרויות. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לנו כאן נתונים שת לא נותנת לנו אותם, זה מבולבל, שואל אותך שאלה מאוד ברורה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני לא יודעת מה מבולבל אבל בסדר. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה היא מאוד ברורה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אגיד לך, זה מה שאני שאלתי לפני כן, יש לנו בעצם קודם כל הרוב בעצם 60% מהחרדים הגברים לא עושים בגרות, הם לומדים בייחודי, תוכנית ייחודית, תרבותי ייחודי הם לא עושים בגרות, מדובר פה על 60% מכלל התלמידים הבנים, זאת אומרת שבכל מקרה יש לך 60% מהבנים החרדים בתיכון שלא הולכים בכלל ללמוד ולא עושים תעודת בגרות רגילה. אחרי זה יש לך את הבנות, אצל הבנות יש לך 60% מהבנות עושות בגרות סולד ו-40% עושות בגרות רגילה, בערך פלוס מינוס, 70% עושות את הסולד ו-80% עושות את הבגרות, אז זאת אומרת פלוס מינוס בערך 75% מהבנות החרדיות יוצאות או עם תעודת בגרות או עם תעודת סולד. עכשיו ה-40% הנותרים מהגברים בעצם 50% עושים הסמכה כביכול טכנולוגית, 50% ניגשים לבגרות ומתוך ה-50% שניגשים 80% עוברים, זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על נגיד 20% שמתוכם 80% עוברים, נגיד בהערכה מאוד גסה, 16% מהבנים החרדים יוצאים עם תעודת בגרות, אז זה בעצם הנתון שחיפשנו. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> 16% מהבנים בכלל רלבנטיים או לבגרות או לטכנולוגי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע זה לא כולל את הטכנולוגי, הטכנולוגי זה אנחנו מדברים הסמכה טכנולוגית 50% מהבנים עושים את זה, הם לא עושים את הבגרות משום שהם בעצם, זה מה שעשו אז, מסלילים אותם בעצם למקצועות הטכנולוגיים יותר, ויתרו עליהם איפשהו. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> היה לך משפט מאוד חשוב שענית לחבר הכנסת טור פז שאמרת שזה כבר לא הבונטון כאילו, בגרות זה לא העניין, למה התכוונת תגידי לי? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> לא, אני אומרת שברמה העקרונית אמר קינלי שבגרות זה בעצם הא הא וכו' שיש אנשים שלא חושבים ככה, זה במאמר מוסגר. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מי זה לא חושבים? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> הרבה אנשים לא חושבים שהבגרות זה הא. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> מי זה אנשים? אנחנו ועדת חינוך. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אנשי חינוך, חוקרים. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> דוגמא, תני לי דוגמא אני איש חינוך מי זה איש חינוך? << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני לא רוצה לתת דוגמא, אני יכולה לשלוח לך מחקרים בסדר? << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> תראי אנחנו נמצאים פה בוועדת החינוך של הכנסת ואנחנו מנסים באמת להבין וללמוד עם הנתונים, ואני חוזר אליכם כרגע למרות שאיחרתי בפקקים של שעתיים, עם הרבה נתונים ותכף נדבר עליהם. חייבים לאור הנושא שהוא נושא הכי קריטי לדעתי במדינת ישראל, אין נושא גדול ממנו, יש נושאים ביטחוניים אבל הנושא של החינוך במדינת ישראל הוא הנושא המרכזי וצריך להבין שיש ניתוק של הקשר בין תקצוב לציבוריות ובישראל החינוך החברי בגיל היסודי, חרדים מהווים היום 30% מהחינוך הייעודי ולכן לא ניתן לנהל את מערכת החינוך בדפוס הקיים, זה ברור לנו, לא ניתן לנהל את זה. עכשיו אנחנו לא עניין של חרדי, אנטי חרדי, זה לא הסיפור, הסיפור הישראלי הוא הסיפור החרדי, אין חוכמות הנתונים מראים לנו, אם 30% שהם ילדים חרדים אנחנו יודעים זה יהיה 40%, 50%, זה ישראל, זה לא שיש יריבות סקטוריאלית כבר, זה הדבר המרכזי, ולכן עלינו כי אנחנו גם מחוקק לדעת מה קורה לא במובן של לנגח חלילה אלא לדעת מה קורה ואיך לנווט כי מדינת ישראל יש לה כל מיני השקפות, יש לה השקפות של ליבה ויש לה במדינת הלכה למדינת הזנק יש לה מנעד רחב, אנחנו צריכים לדעת מה קורה בנושא של בגרויות בנושא של מיומנויות הוא מה שיניע את גלגלי הכלכלה כאן מה שיאפשר לנו תקציבים, כל הדברים האלה הדיון הזה הוא נובע מזה, לכן אנחנו יכולים לפרוט את זה לפרוטות ולהגיד יש לך 13% בגרויות וכן הלאה, אבל יש פה שאלות עקרוניות. אחד זה השאלות של הפיקוח על התקציבים, שאנחנו נותנים את התקציבים ושתיים שאלות של ליבה, של כניסת אנשים אל תוך המערכת הישראלית שלא ייוצרו בישראל אוטונומיות, יש לזה השלכות מרחיקות לכת, כל אחד על פי בהשקפתו זה ברור כל אחד, לכן הנתונים פה הם מאוד חשובים, אני תכף אביא, אסבר את אוזנם של חברי הוועדה בנתונים שאני בתוך עבודתי הפרלמנטארית עושה עבודה גדולה להשיג את הנתונים האלה, הייתי גם חבר הות"ת בנושא השכלה חרדית, ככה שהנושא הזה חשוב לא במובן, כולם חושבים שמי שעוסק בזה בגלל שזה יריבות וצריך להסתיר, אין להסתיר, צריך לגלות מה קורה ולאן הולכים, זה השאלה המרכזית ולכן אני אומר, כששואלים את הגברת עם כל הכבוד, זה לא שההוא אמר ככה שבגרויות זה לא חשוב ואולי נגיע למשהו. המסלולים הישראלים הם מסלולים ברורים, יכול להיות שיום אחד יגידו שאבא שלי היה ילד בתקופת מלחמת השחרור אז שלחו את כולם למקס פיין ולמדו מקצועי ויכול להיות שרוצים לחזור, אבל כרגע זה המסלול. יש מסלולים בישראל ולכן שאני אומר שאני שואל אותך זה במובן הזה מי אומר זה חשוב לנו, אם יש בר סמכא, מערכות חינוך כאלה, נשמח להראות, כי יכול להיות באמת שהחברה הישראלית מתנהלת בצורה מקבילה כמו שהיה בהרבה מקומות ופתאום מתקדמים למקומות שלא ידענו שפתאום אנשים באמת יקפצו למקומות שלא הכרנו אותם כי המסלול הרגיל הוא לא מתאים להם, אבל מסלול אחר יוביל אותם למחוזות טובים, לכן השאלות שאני שואל את גברתי לא במובן הזה שאני אבדוק ואני לא רוצה להגיד, צריך להגיד זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני רוצה רגע לדייק פה לגבי המשרד, לגבי חשיבות הבגרויות, המשרד החינוך שואף שכל תלמיד שיכול להגיע לכלל תעודת בגרות יגיע לתעודת בגרות או לתעודת הסמכה מקצועית, כל אחד לפי הכישורים שלו והיכולות שלו, אין פה אמירה שמישהו מזלזל בתעודת בגרות, זה לא אמירה של המשרד וזאת לא העמדה הרשמית, העמדה הרשמית של המשרד שהמשרד חותר שכל תלמיד ימצה את היכולות שלו במסגרת, זה הפלטפורמה שלו להמשך בחיים, להמשך לגבי כישורים חברתיים, בכלכליים שלו בהמשך, לכן הוא צריך לצאת עם תעודת בגרות המיטבית לפי הכישורים שלו או לתעודת הסמכה מקצועית, זאת העמדה אין שום אמירה שאין חשיבות לתעודת בגרות, אני רוצה להוציא את זה, אני רציתי לדייק את הדברים שאמרת שלא ישתמע משהו אחר. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> יש דיונים האם הדברים רלבנטיים, כי אנחנו מתקדמים ויש מיומנויות יותר משמעותיות וזה לא סוד, אני אומרת לך את זה כי פונים אלי מכל מיני חברות היי טק שואלים אותי אם יש בחורי ישיבה שרוצים לעבוד כי הם טוענים, אמרו לי הם טוענים שהראש, צורת הלמידה, הלוגיקה שהם לומדים גמרא מאוד מסייעת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואז הם לא יודעים מילה באנגלית ונכשלים בכל המבחנים. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני רוצה לומר לך משהו, אני עבדתי ברשמי, עבדתי בממ"ד ואני רוצה להגיד לך שהרבה תלמידים שלי שהיו שם לא ידעו לדבר אנגלית אפילו משפט אחד, מה זה קשור? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אומרת לך, אמנם אני, תראי ברור שיש יכולות אדירות ויש חברה שהם לא פחות מגאונים במגזר החרדי שלא מנצלים אפילו מחצית מהפוטנציאל שיש להם, אף אחד במשרד החינוך לא יבוא ויחליט שהם צריכים להיות ככה או ככה או להסיע אותם במסלול כזה או אחר בגלל שאיזה חברת היי טק רוצה אותם, ואולי אותו בנאדם אמור להיות גאון במתמטיקה ואמור להביא את המחקר פורץ הדרך הבא? למה אי אפשר לתת לו את הכלים למצות את הפוטנציאל שגלום בו? אנחנו למעשה בונים אותם בתוך כלוב, בתוך מסגרת עם כלוב ואתם אומרים לי בגלל שחברת היי טק תיתן לו שכר אז אנחנו נסליל אותו דווקא לשמה, יש מיליון מקצועות שבהם הם יכולים ללמוד ולהתפתח ולמצות את הפוטנציאל האדיר, אף ילד חרדי לא נופל מאף ילד אחר, ההבדל העיקרי הוא שכאשר הם מגיעים לגיל תיכון או לגיל האוניברסיטה לתלמידים החילוניים ניתנו כלים הנאותים כדי לדעת לנצל ולמצות את הפוטנציאל שגלום בהם ולתלמידים אחרים החרדים סגרו בתוך כלוב של זהב ואף אחד ממשרד החינוך לא יכול לבוא ולהחליט בשבילם מה צריך להיות, תקשיבו אם אתם, ויש לכם אחריות אדירה על הכתפיים, כאשר אתם לא מבצעים פיקוח נאות, כאשר אתם לא תשללו את התקציבים, כאשר אתם לא תאיימו על מוסדות בסגירה, אם הם לא עומדים בתנאים שאותם אתם קבעתם, אתם למעשה פוגעים בעתידם של אותם ילדים שלומדים בתוך מוסד חינוך הזה. אתם חייבים להבין את זה ואם אנחנו רואים שכל שנה אנחנו מגיעים עם מאות ילדים שאין להם מוסד חינוך וצריך בכוח להכניס אותם בגלל טיעונים כאלה ואחרים ואתם אומרים לי שאפילו מוסד אחד לא איימתם עליו בסגירה? כשכל שנה הדבר הזה מתנהל איפה האחריות שלכם? אני אומרת, אתה גם דיברת וגם יש דוברים אחרים שיושבים פה בוועדה וטרם התבטאו אני מבקשת שנייה להתאפק, תרשום את הדברים אני אתן לך אחר כך גם כן את זמן הדיבור. אנחנו רואים שהיום אנחנו חישבנו ככה בחישוב 16% מהגברים החרדים מגיעים לתעודת בגרות, איזה אתגר אדיר אחר כך יהיה להם כדי לבוא וללמוד סוג של מקצוע באוניברסיטה, משהו שהם רוצים, לא משהו שאנחנו נחליט בשבילם, תקשיבו אני מצידי שילמדו 16 שעות גמרא ביום, אבל שישאירו איזה שעתיים של לימודי אנגלית, מתמטיקה, משהו, התפקיד שלכם הוא לפקח ולוודא שזה קורה, עכשיו ברור לי שהתרבותי ייחודי הוא כרגע משהו מוביל, זה לא בהכרח בידיים שלכם, זה עניין של מדיניות, אבל אנחנו פה כדי לבחון את המדיניות הנוכחית וכדי לראות איך אנחנו יכולים לתקן אותה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> כבוד היושב הראש, אז לכן הבאתי ההקדמה, החוק נחקק פה, תרבותי ייחודי, זה חוק שנחקק פה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני רוצה להבין מה האתגרים ומה הבעיות כדי לתקן את זה. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני לא תרבותי ייחודי, לא אני ולא אף אחד מהחברים שלי פה ולא אף אחד במשרד, זה בחירה של הורים, זה אורח חיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה לא בחירה, שאין להם אופציה אחרת, זאת לא בחירה, אם אני יודעת שיש מוסדות שהם לא יכולים להתקבל אליהם, שאין מקומות, אני לא יודעת אבל בשביל זה הבאנו אתכם לפה היום, אני רוצה שנייה לעשות איזה עצירה קטנה משום שחבר הכנסת משה טור פז ביקש מתחילת הוועדה לומר כמה מילים, וכל פעם ביקשתי ממנו יפה שנייה להמתין אז בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תראו, אני חושב שמה שקרה ב-6 השנים האחרונות למעט אנשי המקצוע ח"כים בודדים כמו חבר הכנסת מרגי שישב פה, רוב הזמן בעלי ההחלטות נקטו בשיטה כלפי חצי מיליון תלמידים, שאל תעירו ואל תעוררו, יש דברים שקרו על טייס אוטומטי ויש דברים שפשוט לא קרו, פרט מדהים שלא ידעו בציבור זה שבכל המבחנים הבינלאומיים שבהם ישראל מדשדשת כבר שנים רבות איפשהו באזור ה-40, רוב התלמידים החרדים לא נבחנים, כלומר קרוב ל-20% ממערכת החינוך לא משתקפת במבחנים הבינלאומיים, אז אם הגענו למשל למקום ה-42 המזהיר בלימודי מדעים, זה לא כולל את רוב 22,000 הילדים בוגרי כיתה י"ב של מערכת החינוך החרדית, כי הם לא נספרים, למה? כי הם לא לומדים, כלומר מצבינו האמיתי במדעים הרבה יותר גרוע ממה משתקף במבחנים שלנו, אם באמת התלמידים החרדים היו נבחנים במבחנים מצבנו היה - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> למה בעצם הם לא נבחנים? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כי הם לא לומדים לבגרות, אז איך הם ישתתפו, כפי שאמרה מנהל המחוז, תחת הרוח הזו התפתחו בישראל 5 תופעות שליליות שקשורות לחינוך החרדי לצד זה שקורים שם גם דברים נהדרים, כפי שאמרה יושבת הראש, לומדים תורה נהדר וגם תלמידים עם דרך ארץ והרבה מאוד דברים נוספים, אבל אי יישום לימודי ליבה לרוב התלמידים מייצר דור שלם של תלמידים שיודעים תורה ולא מוכנים לעבודה, בין אם זה הבנים שברובם לא מצליחים להשלים ויש לנו נתונים מדהימים שחברי פרופסור שיין ידבר עליהם, על כמה יש נשירה מההשכלה הגבוהה של תלמידים חרדים וכמה מתוכם לא מצליחים להשלים בעיקר את לימודי האנגלית, כי שפה אם התחלת ללמוד בגיל 6, זה בלתי אפשרי בגיל 26 וגם הבנות בסוף מודרות משוק העבודה, כי מבחני סולד לא קבילים באוניברסיטאות, מצבם יותר טוב אבל לא מספיק. דבר שני, הביי-פרודקט של העובדה שלא מדובר בחינוך רשמי גורם להמון בעיות שעליהם כן מדברים נבחרי הציבור החרדי, כמו בעיות בטיחות, בעיות נגישות, חוסרים פיסיים, תנאי העסקה ייחודיים שאם הם היו קורים בחינוך הכללי אז התקרות היו רועדות אבל בגלל שזה תלמידים חרדים לא מדברים עליהם. דבר השלישי שדובר פה בקצרה, אבל כמי שהיה אחראי 5 שנים על מערכת חינוך חרדית, אני אומר אותו ממקור ראשון זה אבחנה בין תלמידים ותלמידות על בסיס מוצאם העדתי ואין חרדי ישראל שלא יודע על מה אני מדבר וחוסר הצלחה של כל מוסדות המדינה לשנות את זה. הדבר הרביעי זה חוסר תמיכה במגזר הצומח והחשוב ביותר של החברה החרדית הצמיחה בזה החרדי ממלכתי שאמנם מגיע ב-8 שנים ל-15,000 תלמידים כמו שמוצג לפנינו, אבל מבחינת ביקושים שהגיעו לוועדה הזאת מדברים על פי ארבעה ויותר אבל המשרד עדיין לא מצליח לתת לזה מענה, מנכ"ל המשרד הוא בעיניי האחראי העיקרי. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רק המשרד, כבר ראינו גם פה בוועדה, ישב פה חבר הכנסת גפני ואמר לי באופן ברור שחרדי ממלכתי זה תרתי דסתרי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ונקודה חמישית ואולי גם היא כמו הראשונה שפתחתי איתה היא מדהימה שיש כמה עשרות אלפי תלמידים חרדים האומדן הכי טוב שאני מכיר מדבר על 45,000 אבל אני מעריך שזה מאז צמח, יש כמה עשרות אלפי תלמידים מהמגזר החרדי שלא מנויים בחצי מיליון האלה, כי הם לומדים בחינוך שהוא פרטי לחלוטין, ללא השגחה כלשהי של המדינה, ללא רישום, ללא אחריות של המשרד או של מישהו, עשרות אלפי תלמידים, אני אומר ההערכה הנמכה ביותר, 45,000 תלמידים חרדים שלא כלולים בחצי מיליון האלה, אפס תקצוב ואפס השגחה. כולם יודעים על מה אני מדבר, לאור אלה אני קורא כאן למשרד החינוך לייצר תוכנית חומש לחינוך החרדי שיטופלו חמשת האתגרים האלה ועוד, כי אחרת מדינת ישראל שאנחנו כאן כוועדת החינוך מופקדים על הצד החינוכי שלה, תמצא את עצמה עם דור שלם של תלמידים שהם 20% המערכת היום אבל בכיתות א' הם כבר יותר קרובים ל-30% שהם נעדרי השכלה כללית, חסרי כישורים לשוק העבודה וגם לא מחוברים לשום חלק אחר במדינת ישראל, תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, כן חבר הכנסת שיין. << דובר >> יוסף שיין (ישראל ביתנו): << דובר >> תראו, יש המון נושאים גדולים על מנת שגם שייראה הכול מסודר, אז צריך להבין התקצוב של החינוך החרדי הוא גדל מאוד ויש הבדלים תהומיים בין תלמיד בין החינוך הרשמי הממלכתי וממלכתי דתי, לבין החינוך החרדי של הרשתות העצמאיות ובני יוסף, מעיין החינוך, יש ניתוק של הקשר בין תקצוב לציבוריות, ציבוריות במובן הזה של ליבה ונכונות לפיקוח, החינוך העצמאי ובני יוסף, מעיין החינוך, לא מפוקחים בתחומים רבים ולא משתפים פעולה עם המחוז החרדי במשרד החינוך, בהיקפים של החינוך החרדי בגיל היסודי. אנחנו צריכים לזכור שהחרדים מהווים יותר מ-30% מחינוך יהודי ולא ניתן לנהל את התקציב ומערכת בדפוס הקיים. התקצוב של בני יוסף הוא בזבזני בגלל כיתות לא תקניות ובתי ספר ללא הצדקה שאינם תקניים, התקצוב של העצמאיים נעשה ללא פיקוח ומשאבים שצריכים להגיע לבתי ספר לא מגיעים, אלא נעצרים ברשת ומכוונים מחדש. אנחנו חושבים שהמפסידים הגדולים מכוחן של הרשתות האלה, של ש"ס ושל אגודת ישראל הם הציבור החרדי, אנחנו ראינו את זה בחרדי ממלכתי ובתי ספר שאין להם גב כלכלי פוליטי ומתוקצבים בהרבה פחות מרשתות חברתיות, משרד החינוך לא למען החינוך החרדי, הוא בעצם כמעט נקרא לזה 50%, 60%, 65% משרד חינוך, עכשיו הנתונים שאוספים ממשרד מהחינוך עצמו באופן רשמי ולא רשמי מראים ככה, אני אתן לכם את הטבלה פה שתהיה בפניכם, טבלה מסודרת. רשתות הפוליטיות קיבלו ב-2019, 2020 תוספת מדהימה עצומה של 353 מיליון לחינוך העצמאי ותוספת של 328 למען החינוך התורני, לבני יוסף, בהצעה לשנת 21 החינוך העצמאי מקבל 5 מיליון נוספים ושומר על אותם הישגים שהיו הישגים קואליציוניים גם בגין חוק האוזר, שעבר עם אותם 11 מיליארד שאנחנו מכירים אותו. מי שנמצא מחוץ לרשתות הפוליטיות שזה המוכר שאינו רשמי מחוץ לרשתות הפוליטיות גדל ב-2019 בסכום צנוע יחסית של 4 מיליון עד 2020 ועכשיו דווקא מקוצץ ב-133 מיליון שזה למעשה כמעט סוף המוסדות האלה. הם נדחפו או לפטור ויש סיכוי שיצטרכו למעיין החינוך התורני בהזדמנות הראשונה שתהיה, כפי שכבר עשו 25,000 תלמידים חסידים אשכנזים בשנים האחרונות, לזה יש השלכות מרחיקות לכת כבוד היושבת ראש, אחד, הרשתות הפוליטיות לא עובדות עם המשרד ומלמדות פחות לימודי ליבה או חול, אין פיקוח על הכסף וכרגע יש עודף שעות בעיקר במעיין, שתיים, הרשתות הפוליטיות משתמשות בכספים למשרות ומימון פעילות אחרת של אגודת ישראל דגל התורה, בעיקר ש"ס, זה כותב ד"ר נרי הורביץ שכותב לי בדוח מפורט שביקשתי לראות מה עוד קורה, יש שם אם תרצו, מי זה נרי הורביץ? נרי הורביץ הוא אחד האנשים המרכזיים בחינוך החרדי בישראל, כל אחד מכיר אותו, איש האוניברסיטה העברית, עוסק שנים רבות רק בחינוך החרדי. הרשתות הפוליטיות, 3 הוא כתוב, ואני מצטט, מילה במילה ממה שהוא כתב לי, אני אפיץ את זה, אני שאלתי אותו אם אמרתי אני לא מפיץ דברים לא בשם אומרם, אלא רק בשם אומרם, אז שאלתי אותו, אין שום בעיה, בשמי אתה יכול להפיץ את מה שכתבתי לך. התקצוב משווה תקציב לפי תלמיד בין רשתות לבין החינוך הרשמי, במעיין התקציב לפי תלמיד היה ב-2020 ממוצע 19,828 שקלים, בהשוואה לחינוך הרשמי שהיה 19,383, מדהים שבביצוע תלמיד קיבל יותר במעיין מאשר ברשמי, זה הדבר המעניין, בתקציב 21 המעיין ירד אמנם ל17,000, החינוך העצמאי יעמוד על 15,000 בלבד והרשמי על 18,000, הכול במובן הזה אפשר לומר שהכול פוליטי, אין היגיון בגלל שהנושאים הם כל כך אקוטיים מבחינת מדינת ישראל של רמת הציבוריות בלימודי חול או משילות בפיקוח התקצוב, ההיגיון מאחורי חוק החינוך הממלכתי מתפוגג לדעתי, גברתי היושבת ראש לעינינו, פשוט מתפוגג לאור המספרים גם הגדולים לחלוטין ועמו גם המשילות של המחוזי חרדי ומשרד החינוך, אלה הם נושאים גדולים שלנו, של המערכת הישראלית, כי אנחנו רואים את המספרים, קיבלנו את זה גם בפתיחת השנה. איך אנחנו יודעים שהממלכתי היום בישראל, בסך הכול הוא כ-38% או 39%? תקן אותי קינלי אתה מכיר את המספרים נכון? זה המספר שקיבלנו. התוואי הזה מוליך לדעתי למצב בו כל החינוך החרדי זולת מעט פטור ייכנס לרשתות הפוליטיות בהזדמנות הראשונה כיוון שאין להם כמעט ברירה, המעיין והעצמאי ילמדו שאין שום סיבה לשתף פעולה עם משרד החינוך והכוח הפוליטי של הרשתות בתוך החינוך החרדי יהפכו כמעט מונופוליסטיים, יש לזה השלכות מקרו כלכליות בתחום התעסוקה, כי תוספות שנשמרות בתקציב הרשתות בהיקף של מאות מיליוני שקלים מביא עוד אלפי משרות לפי ההערכה שלהם כ-4,000 משרות פוטנציאליות במערכת החינוך החרדי. הצעת התקציב גברתי שמביא אגף התקציב בקשר לחינוך החרדי לדעתי במובן הזה איננה שלימה, יש שיקראו לה משרד החינוך בהוראות שקיבלתי חובבנית אפילו אני לא אומר את זה כי אני לא מומחה, לא עברתי על זה וזה ציטוט שקיבלתי פה, ולכן עלינו לבדוק היטב, עכשיו השאלות האלה הן לא שאלות פוליטיות, למרות שיש שיגידו כמובן שהן שאלות פוליטיות, הן שאלות של הוויכוח הליבה הישראלי וברור לכן כל דבר הוא פוליטי, אבל זה שאלות ערכיות ממדרגה ראשונה לכיוון לאן הולכת החברה הישראלית, מה האתוס שלה? מה האתוס הציוני שלה? מה האתוס הממלכתי שלה? מה האתוס המודרניסטי שלה? בתוך הגבר הזה. ולכן אני אומר השאלות האלה היום הם שאלות מאוד חשובות, הם בוויכוח פוליטי, אבל בגלל שגם הדמוגרפיה הישראלית מתקדמת כפי שהיא מתקדמת וכל ילד אנחנו מברכים על הולדתו, פריחתו וכן הלאה, אבל צריך לדעת, החובה שלנו לא לתת לזה לקרוא כפי שאמר מר קינלי, חבר הכנסת קינלי, זה יקרה, בוא נראה מה קורה בשש שנים הבאות, אלא חייבים לנתב את זה כי החברה הישראלית בגלל שוק העבודה שלה, בגלל התחרות שלה, בגלל האתגרים הביטחוניים שלה. את אמרת קודם, רות אמרת מקודם על הסללה להיי טק, תקראי, אני הבאתי איתי את דוח היי טק הישראלי של שנת 2020 ואני אתן לך אותו אם את רוצה לגבי מצב החרדים בהיי טק הישראלי, יש דוח כזה, בדוח הזה נמצא שפחות מ-3% הם בעלי רקע חרדי מכיוון שהיי טק הוא מנוע הצמיחה של החברה הישראלית היינו רוצים הרבה יותר, הרבה יותר, אני הייתי נוסע לראות את ההשכלה החרדית ושמחתי שהייתי בוות"ת בהדסה למשל, לראות את הבנות לומדות אופטומטריסט, אנחנו כולנו פה לא עינינו צרה, אבל צריך באמת לדעת שיכולים לפרנס את עצמם וכן הלאה ואנשים עובדים, לימדו תורה הכנסה זה דבר שלא חייב לסתור אחד את השני וקידמה, לכן מה שאמרה גם יושבת הראש שלנו, זה לא שאלה של איזה ויכוח בין קואליציה לאופוזיציה איך זה יהיה, אני חושב ששנים של ממשלה אחרת, שבהם למפלגות החרדיות הייתה עוצמה אולי, אפשרו את הדבר הזה כי זה חלק מתוך הקואליציה שהייתה הקודמת, במשך 12 שנה, החובה שלנו לא כקואליציה חדשה, כאנשים יש להם עניין גדול. תודה סיימתי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> קודם כל לגבי בוא נאמר חשיבות לקדם את המגזר החרדי לכיוון של לימודי ליבה ובגרויות, אין פה ויכוח, בדיוק היה לי דיון עם השרה ביום חמישי וקבענו שאנחנו ננסה לפתוח מסלולים וכל מיני אפשרויות על מנת לעודד במגזר החרדי לימודי ליבה והגדיל את שיעור הבגרויות, אז זה מסלול שאנחנו הולכים אליו וזה אני מאמין שבמהלך הזמן הקרוב אנחנו נקיים דיונים ונפתח מסלולים בנושא הזה. אני רוצה רגע להתייחס לנתונים שנזרקו פה לגבי 19,000 העלות בעצמאי שציינת אז זה מספר מופרך לחלוטין, לא יודע מאיפה הבאת אותו, יש לי פה השקיפות שפרסמנו לפני שבוע, עלות תלמיד בשתי הרשתות עצמאי ומעיין 13,808. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וכמה הפרטי? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הרשמי 17,030 לתלמיד, 13,808 ברשתות, במוכש"ר 7,516 ובפטור 4,639, אלה הנתונים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המוכש"ר 7000 כלומר פחות מחצי? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני לא ידוע מאיפה הנתונים של נרי כבודו במקומו מונח, אני לא אחראי על הנתונים שלו, אני אומר לך הנתונים מוסמכים של משרד החינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רות, את רצית להוסיף משהו? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> עכשיו לגבי נתוני התקציב, לא יודע, פה ציינו חובבני לא חובבני, אני לא יודע אני לא מגדיר את עצמי חובבני בתור אחראי על תקציב משרד החינוך. אני יכול לומר שכל הגידול שחל ברשתות המוכש"ר החינוך העצמאי ומעיין זה גידול שנובע העומס מזחילת שכר, זאת אומרת עניין של הסכמי שכר או גידול טבעי, ואם בשנים הקודמות היה גם הסכמים קואליציוניים ובכל המגזרים היו הסכמים קואליציוניים כאלו או אחרים והם היו אז בזמנו, עכשיו הם לא חלים ב-21 22 וכל השינויים מגבים את הדברים האלה, אין לי שום תוספות שהן חובבניות, המילה הזאת חובבני פה זה, אני חושב שהיא מיותרת. << אורח >> רות אלמליח: << אורח >> אני פשוט רק רוצה להמשיך את משה, כמו שהוא אמר, חשוב לי לומר שאנחנו באמת מפתחים מענים וזה גם אמרתי בדיון הקודם, כל המסלולים האלו של ממ"ח, כל המסלולים של ישיבות תיכוניות חרדיות, הקולות קוראים שדיבר עליהם, זאת תוכנית החומש שקיימת והשנה מסתיימת ואנחנו חושבים איך לחזק אותה ואיך לחדש אותה כדי באמת לתת יותר תפוקות, לתת את המענה. יש בחירה לאנשים, זאת אומרת יש אורח חיים, יש בחירה וכו' ויש מוסדות שכמו אמרתי הם על פי חוק ועל פי תקנות זה לא שהמציאו אותם, כן? אנחנו נותנים את המענה וזה לדעתי התפקיד שלנו במדינה, לפתח ולפתוח ולתת מענה ולא להקשות, זה מה שאנחנו צריכים לעשות זה מה שאנחנו עושים, נותנים מענה לכל אחד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מאוד שמחה לשמוע ולכן במסקנות אני אשמח ככה שתיקחו את זה ותשתפו אתנו באמת פעולה, משום שאנחנו בקצב הנוכחי ובצורה שבה אנחנו רואים את זה, ש- 16% מהגברים החרדים עושים תעודת בגרות, אמנם זה עלייה אני קוראת עכשיו מהנתון שב-2017 היו 13%, זה אמנם עלייה של 3%, אבל זה לא עלייה שאנחנו רצינו לראות בטח לא בתקצוב ובפיקוח של משרד החינוך, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת שלמעשה משאיר את החרדים בתוך כלוב של זהב שבו למעשה המדינה ממשיכה לממן את מערכת החינוך והם למעשה מסובסדים לאחר מכן בין אם זה בדמי רווחה משום שהמקצועות שאליהם מגיעים הם לא מקצועות ברמה גבוהה שלהם גם יש שכר גבוה. בסופו של דבר בכל ילד לא משנה אם הוא חרדי או אם הוא חילוני או אם הוא דתי לאומי, טמון בו פוטנציאל אדיר ויותר מזה, היכולות שמגיעות מתוך המגזר החרדי יש שם ילדים שהם גאונים, באמת גאונים שרק צריך לפתח את הפוטנציאל הזה ולשם אנחנו רוצים להגיע, וזה אחריות שלנו. זה אחריות שלנו בייחוד אם בעוד כעשור 40% ממערכת החינוך תהיה מהמגזר החרדי, זה אחריות אדירה והיא נופלת על הכתפיים שלכם ובגלל זה אנחנו מסכמים את הדיון הזה בדברים הללו. אנחנו נקים ועדת משנה לחקיקת חוק חינוך ממלכתי חרדי חינם, אנחנו נקים וועדת משנה למשך 4 שבועות בה חברי וועדת החינוך יתכנסו בשיתוף פעולה עם המחוז החרדי בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, בשיתוף פעולה עם מובילים מהעולם החרדי כדי למצוא את המתווה הנכון שבו אנחנו נביא את הילדים החרדים למימוש הפוטנציאל שלהם. יש המון תיקונים שהיינו צריכים לעשות, זה תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רצה לגעת בו, תמיד זה היה פוליטי, יש לנו הזדמנות בלתי רגילה בממשלה הנוכחית לעשות את התיקונים הנדרשים שגם מהם אפילו נציגי הציבור החרדי רוצים אבל לא יכולים לעשות. בתוך ארבעה שבועות נגיש מסקנות למליאת וועדת החינוך ביחד עם חוק שמטרתו בעצם לתקן את העיוותים ואת האתגרים שאנחנו רואים פה לפנינו. בנוסף לכך, הוועדה דורשת להוציא עוד היום מכתב אזהרה לבעלויות שבמידה ולא יפתחו את הצהרון העלות תקוזז מהן, אתם חייבים להזהיר אותם, לא יכול להיות שמשרד החינוך מתקצב והילדים, מישהו שומר את הכסף הזה, הילדים אין להם צהרונים ומישהו מכניס את הכסף הזה לכיסים, זה בלתי מתקבל על הדעת, ואני מבקשת גם כן להוציא את המכתב הזה היום כולי תקווה שבאמת בכנסת הנוכחית נוכל להביא המשבר הבלתי רגיל שאני אומר לא פחות מעלול לאתגר ואפילו לסכן את עתידה של מדינת ישראל. תודה רבה לכם ונתראה בוועדת המשנה להמשך הדיונים. הוועדה סגורה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:52. << סיום >>