פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 80 ועדת הפנים והגנת הסביבה 14/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 35 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, ח' בחשון התשפ"ב (14 באוקטובר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר איתן גינזבורג מוסי רז חברי הכנסת: דסטה גדי יברקן יצחק פינדרוס סימון דוידסון קרן ברק רון כץ מוזמנים: שי עג'מי - מנהל תחום מדיניות רגולציה, משרד ראש הממשלה עידו מירז - מנהל אגף טיוב רגולציה, משרד הפנים שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים מעין ספיבק - רפרנטית פנים באגף התקציבים, משרד האוצר שקד כסלו - הלשכה המשפטית, משרד האוצר גילי צימנד - ראש אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה ליאורה עופרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה קרן גלאון - ס' יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון פנים עידן כץ - יועמ"ש אבטחה משטרה, המשרד לביטחון פנים ערן בלילתי - קמ"ש משאבים אג"ת, המשרד לביטחון פנים אילנית אייש - כבאות, המשרד לביטחון פנים ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר רוני סורקיס - ד"ר, מנהל רישוי עסקים, איגוד לשכות המסחר לילך דחוח - קצינת ציות, רשתות השיווק הילה דוידיאן - מנהלת איכות, רשת רמי לוי אביתר כהן - מנהל רישוי עסקים, ויקטורי. אברהם חליבה - הממונה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך, נציבות שירות המדינה ניר קפלן - ראש מחלקת הרגולציה במלונות בישראל משתתפים באמצעים מקוונים: עמיר יצחקי - ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות ניר סהר - מנכ"ל, איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל ליהי שחר ברמן - ד"ר, מנכ"לי, איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה נפתלי קאייקוב - יו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים ברשו"מ, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: תומר רוזנר לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מיטל פורמוזה, חבר תרגומים << נושא >> פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אנחנו פותחים דיון שלישי בנושא רישוי עסקים, פרק י"ג (רישוי עסקים) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 (מ/1443). הדיון הקודם הסתיים בשלב הקראה ואנחנו ממשיכים את הדיון הזה גם בהקראה. יש לצוות הייעוץ המשפטי, תומר ולירון בבקשה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כן, בוקר טוב אדוני יושב הראש. אנחנו נמצאים בעיצומה של ההקראה של הסעיפים. אנחנו סיימנו להקריא כבר את תיקון לסעיף 7 (ג') 3 לחוק, שעסק במפרט הרשותי. הנושא שעדיין לא סוכם במהותו, אבל הסעיף הוקרא כבר ונשמעו הערות לגביו ולכן לא נחזור אליו כרגע. אנחנו נמשיך בסעיף הבא שעניינו תוקפם של סעיפי המפרט האחיד. מתי בעצם סעיפי המפרט האחיד, לאחר שהם נקבעו, מתי הם נכנסים לתוקף. מתי העסקים שזה חל עליהם צריכים לפעול לפיהם. הממשלה הציעה בהצעה הממשלתית הצעה מסוימת. לאחר שיח עם הממשלה אני שיש איזה שהוא שינוי. אני אציע שלפני שנקריא הממשלה תציג את השינוי שמוצע על ידם בעניין הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס מבקש לדבר לפני שנשמע אותם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. אני רוצה לגבי שתי השאלות ששאלתי בפעם הקודמת. היו שתי שאלות שעלו: שאלה אחת, מי בסופו של דבר קובע על משהו שהוא פטור מהמפרט האחיד? זה לא ברור פה מהנוסחה מי פוטר? מי מחייב הבנתי. מי פטור לא ברור. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> ברירת המחדל היא שלכל העסקים יש מפרט אחיד. אם רוצים שיהיה פטור הקובע הוא השר הממונה על ההסדרה, בהסכמת השרים הנוגעים לדבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הקובע בסופו של דבר הוא השר הממונה על ההסדרה? כי אני קורא בסעיף 2. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בהסכמת השרים הממונים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> בהסכמת השרים האחרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> קוראים לזה הרי זה חמר גמל. אתה יודע מה זה חמר גמל? יעני, הוא לא יכול ללכת לא לפה ולא לפה. כי הוא לא יכול ללכת בקצב של החמור ולא יכול ללכת בקצב של הגמל. כי אם שניהם מובילים, בסוף אי אפשר ללכת לשום מקום. זאת אומרת, אני רוצה לדעת מי בסוף מקבל את ההחלטה הסופית? אם הוא צריך בהסכמה אז חמר גמל. זה אחד. שתיים, השאלה השנייה ששאלנו בזמנו ויושב הראש גם העלה את זה. בסופו של דבר, ודיברתי על זה גם אחר כך במסדרון עם אנשי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. רשות מקומית שרוצה לקבוע תנאים מסוימים אצלה, מהי הדרך שהיא תקבע, בלי שזה יהפוך להיות לעוד סתם רגולציה מסובכת, אלא כל רשות מקומית מכירה את אופי הרשות שלה ואת אופי הרחובות והשכונות. ואני מבקש לדעת אם יש איזה שהיא הצעה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בהתחשב גם בצרכים מקומיים של רשויות. בבקשה, מעיין, מי רוצה לדבר? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> ביחס לשאלה של חברי הכנסת? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, ביחס לשאלה של תומר וגם של חבר הכנסת. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אם הבנתי נכון את תומר, השאלה היא על הכניסה לתוקף של הדרישה החדשה. נכון? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נכון. אנחנו עכשיו בסעיף 7 (ג') 4. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אשמח אם תגידו באיזה עמוד זה, סליחה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אנחנו בסעיף 7 (ג') 4. זה בעמוד 12. בנוסף, אני אגיד גם לחברי הכנסת שיש בטאבלטים את הנוסח המשולב. זאת אומרת, כל התיקונים בתוך החוק הקיים. זה בקובץ נפרד. אז שם זה נמצא בעמוד 34, אם מישהו שם. אני רק אגיד, הסעיף זה מדבר על זה שאם כבר יש מפרט אחיד ורוצים לשנות את הדרישות במפרט האחיד, בעצם מתי הם יתחילו לחול על עסקים קיימים בעצם. עכשיו, לפי המצב הקיים, הדרישות האלה היו צריכות להתחיל לחול במועד חידוש הרישיון או שלוש שנים ממועד שינוי הדרישה לפי המוקדם. זאת אומרת, אם אתה מחדש רישיון בעצם עוד חצי שנה, כבר היית צריך להתחיל לעמוד בדרישות האלה. אלא אם כן, יש כאן כמה סייגים שמאפשרים או לקצר את הזמן אם השינוי דחוף, או להאריך את הזמן, אם הביצוע של השינוי באמת לא סביר, בגלל שיש עלויות גבוהות ודברים כאלה. הציעה הממשלה לקבוע הפוך. זאת אומרת ששינוי דרישות במפרט האחיד יהיה שלוש שנים ממועד שינוי הדרישה או ממועד חידוש הרישיון, לפי המאוחר. אנחנו חשבנו שזה לא סביר, בגלל שיש רישיונות שהם ל-15 שנה. אם שינית דרישה במפרט ששינית אותה עכשיו לעסק שקיבל רישיון עכשיו ויש לו עוד 15 שנה, אז אין פה משהו רלוונטי. והם אמרו שזו תהיה החרגה שאפשר יהיה לקבוע במפרט משהו קצר יותר. אבל בסופו של דבר יש הרבה עסקים שהם ל-10 ו-15 שנה וזו כמות גדולה. ואז לגבי כל אלה בנפרד. זאת אומרת, צריך לשנות את ברירת המחדל לדעתנו. אנחנו חשבנו שמה שראוי כאן לקבוע זה אולי איזה שהוא מועד אחד פשוט. זאת אומרת, שהוא ברירת המחדל וממנו אפשר לסטות. מועד שהוא של חמש שנים במקום שלוש. חמש שנים ממועד שינוי הדרישה במפרט. שוב, ככל שגורם מוסמך ארצי, וזה נשאר כאן בנוסח. גורם מוסמך ארצי, אם הוא סבור או שהשינוי הוא בעל השכלה מועטה, או שהתקיים איזה שהוא תנאי שבאמת עושה את זה יותר דחוף, או שבעל העסק מבקש לערוך את השינוי במועד מוקדם יותר - הוא יכול לקבוע מוקדם יותר. אפשר גם להוסיף את האמירה שבמפרט האחיד אפשר יהיה לקבוע פחות מחמש שנים, ככל שרואים שיש בזה צורך. חמש שנים בסך הכל, גם אם מדובר בעלויות שהן עלויות כאלה, חמש שנים אנחנו חושבים שזה כן מאזן את הדבר הזה בצורה טובה. זה במקום הסעיף שבעצם הוצע על ידי הממשלה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אני רק אוסיף עוד נימוק למה אנחנו חושבים שזה נכון לקבוע תקופה שלא קשורה לחידוש הרישיון. אחת המטרות של הרפורמה הקודמת שנעשתה ב-2018 הייתה בעצם לנתק קביעת תנאים חדשים מתהליך חידוש רישיון. לנותני האישור יש את כל הסמכויות לבוא מתי שהם רוצים, לבדוק אם העסק עומד בתנאים. והמצב של חידוש רישיון זה לא הזדמנות עכשיו לעשות מקצה שיפורים, רק בגלל שזה חידוש רישיון. ולכן יש מקום באמת לקבוע מועד ברור, שלא תלוי במועד חידוש רישיון כזה או אחר, שבו התנאי נכנס לתוקף. בדומה, אגב, לחקיקה. כאשר אתה קובע חקיקה אתה אומר היא תיכנס לתוקף ביום זה וזה. לא קשור למה המצב של עסק ספציפי לגבי אותה חקיקה חדשה. אז פה זה לא חקיקה, זה יותר נורמה פחות קשיחה. אבל הצעתנו היא שייקבע מועד אחיד לכניסה לתוקף. כשברירת המחדל היא חמש שנים. אפשר לקבוע כמובן מועד אחר. ואם הוועדה להסדרה תרצה או במפרט ירצו, יקבעו מועד קצר יותר. ואת כל הסייגים שלירון ציינה הם ממשיכים לחול בכל מקרה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני אשמח להתייחס. שקד כסלו, מהלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אני מבקש מכל דובר שיתחיל עם הצגת עצמו לפרוטוקול. בבקשה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> שקד כסלו, מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אנחנו סברנו ששינוי ברירת המחדל לפי המאוחר יוצרת הסדר מאוזן, בגלל כל מיני מנגנונים שהכנסנו. בקשה של שינוי תנאים לעסק שיש לו רישיון קיים, אנחנו חושבים שזה לא דבר מובן מאליו. שבהחלט במצב שבו יימצא שיש צורך להכניס את השינוי במועד מוקדם יותר, לוועדה זה מנגנון חדש שהכנסנו, לוועדה תהיה את הסמכות לקבוע במפרט האחיד שאותו שינוי נכנס מוקדם יותר. כלומר, לא רק במועד חידוש הרישיון, אלא במועד מוקדם. ולכן שינוי ברירת המחדל או לפי המאוחר כן יוצרת הסדר מאוזן. מקנה לעסקים ודאות ויציבות. כאשר עסק שיש לו רישיון, הוא לא יצטרך בכל שלוש שנים, אם יש לו רישיון ל-15 שנה, לבוא ולעשות שינוי שיכולות להיות לו עלויות משמעותיות. יכול להיות שהוא מטיל עליו נטל לא מבוטל. ואם הוועדה תמצא לגבי אותו תנאי ספציפי שנכון להכניס אותו לתוקף מוקדם יותר, היא תוכל לעשות כן. ועדיין נשאר המנגנון שכבר קיים היום בסעיף בחוק, שגורם מוסמך ארצי, כלומר כל אחד מנותני האישור, יכול לבחור כן גם להחיל את זה מוקדם יותר. גם אם הוועדה לא הפעילה את שיקול דעתה ועשתה את זה במפורט במפרט האחיד. ולכן אנחנו חושבים שההסדר שהצענו הוא מאוזן והוא מקנה לעסקים את הוודאות שנדרשת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל את בעצם מקשה על בעלי העסקים, את לא מקלה עליהם. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> להיפך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה? אם יש לו ל-15 שנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל היא אומרת שזה המאוחר יותר. היא אומרת שזה המאוחר יותר. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> נכון. אני אומרת שהוא יצטרך להחיל את השינוי או בחלוף שלוש שנים או במועד חידוש הרישיון שיכול להיות גם עוד 10 שנים או עוד שבע שנים, לפי המאוחר. ואם יש לו רישיון לעוד 10 שנים הוא לא יצטרך בהכרח, כמו שזה היום, לחדש אותו בחלוף שלוש שנים, כי הוא יצטרך לעמוד בתנאים חדשים שנקבעו במפרט. זו ההצעה שלנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, מה אתה אומר תומר? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו חושבים, למשוך תנאי, אם הוועדה וההסדרה, אחרי כל התהליך המורכב של שמיעת ציבור והתייעצויות וכל הדברים האלה, חושבת שיש מקום להכניס תנאי מסוים לתוקף. אז אם אנחנו עכשיו נגיד שעסק שקיבל עכשיו רישיון הוא רק בעוד 15 שנה או יש עסקים שגם, אגב, רישיונותיהם הם לצמיתות. עדיין יש כאלה. אז הם בכלל זה לא רלוונטי לגביהם. אנחנו חושבים שכדאי, גם מבחינת הוודאות לעסקים. אגב, נשאלת שאלה אם הוועדה עכשיו צריכה לבדוק לכמה עסקים יש רישיון לעוד חמש שנים, כמה יש להם עוד 20, כמה יש להם עוד 15. אם נגיד אני קיבלתי את הרישיון היום וחברי קיבל אותו לפני שלוש שנים, אז אצלי זה ייכנס לתוקף בעוד 12 שנה, אצלו זה ייכנס לתוקף בעוד ארבע שנים. זה יכול ליצור חוסר ודאות וחוסר אחידות וחוסר שוויון אפילו. ולדעתנו, אם רוצים להכניס תנאי לתוקף הוא צריך להיכנס לגבי כולם באותו מועד. אם הוועדה חושבת או השר שממונה על ההסדרה חושב שצריך לעשות כלל אחר? בסדר. אפשר. אני אפילו יכול לשכלל את ההצעה. ברירת המחדל היא חמש שנים, אבל אם רוצים אפשר לקבוע מועד קצר יותר או ארוך יותר. זאת אומרת, ניתן שיקול דעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לייצג לרגע את בעל העסק, כלפי מה שאתה אומר. על הנייר זה נשמע מה שאתה אומר נכון וטוב, אבל אני רוצה רגע לייצג את בעל העסק. בסדר? אני השקעתי בעסק 100,000 שקלים. בתחשיב שאני אחזיר בעסק הזה ב-100,000 שקלים ב-15 שנים הקרובות כל חודש 7,500 שקלים, כך אני אחזיר. הגיע השר וקבע כלל. וכפי שהיא אמרה, הוא לא קבע את הכלל הזה בגלל שקרה משהו דרמטי ומצאו שפלקל לא עובד. הוא קבע כלל כי הוא רצה לייצר עוד יותר בטיחות, עוד יותר בריאות. זה בסדר גמור. אני מכבד את זה. אני כבעל עסק עכשיו, אחרי חמש שנים, צריך להשקיע עוד פעם 100,000 שקלים, לשנות את המבנה שלי. בתחשיב הכלכלי שלי זה לא קיים. זאת אומרת, כשאתה יוצר ודאות ואני קיבלתי רישיון ל-15 שנה, על פי זה בניתי את העסק שלי. עכשיו הגיע שר, ואמרתי, השר היה נחמד מאוד, הוא רצה עכשיו אני יודע מה? ארגון צער בעלי חיים הצליח להביא לוביסטים טובים בכנסת, עשה רעש מספיק גדול, עברה תקנה. לכן אני אומר, יש בזה משהו הגיוני כשבעל עסק קיבל רישיון ל-15 שנה ולא קרה משהו דרמטי. עוד פעם, אם קרה משהו דרמטי, אז שר יכול להוציא הרעה תוך שבוע. גילינו שבביצים הגיע איזה שהוא חיידק, עצרנו את הכל. אבל אם זה לא קרה, אז עם כל הכבוד, אני תמיד אומר, אני הייתי ראש רשות. קמתי בוקר אחד, מכון התקנים שינה לי, הייתי ראש רשות עם 15,000 ילדים. שינה לי את התקינה של כל המתקנים. אז אם לא הייתי ביהודה ושומרון משטרת ישראל הייתה עוצרת אותו. אבל מכיוון שהייתי ביהודה ושומרון, אמרתי לו לך לאלוף הפיקוד, תדבר אתו, אני לא מכיר אותך. על מזלי. כי אם לא, לא היו מתקני משחקים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זו סוגיה ראויה. אנחנו נמצא את הנוסחה לגביה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי רק שאלה קצרה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן בבקשה, חבר הכנסת סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עסקים שמקבלים רישיון ל-15 שנים זה כנראה עסקים עם פחות סיכוי למשהו נורא שיקרה. אם היינו יכולים לראות בעיניים מה זה עסק ל-15 שנה, מה זה לשלוש שנים, מה זה חמש שנים - אני בטוח שהיינו מבינים שמי שמקבל ל-15 שנה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז בהתאם לסוג העסק אתה מציע נוסחה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. אני אומר שעסק ל-15 שנה, השינויים שיהיו במהלך השנים האלה הם לא יהיו משהו דרמטי עבור העסק הזה. אם היינו יכולים לראות איזה עסקים היה לנו יותר קל. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ואם יש שינוי דרמטי הוועדה יכולה להחליט שזה ייכנס מוקדם יותר. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אפשר לתת דוגמה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תציגי את עצמך, תורידי מסכה. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> שלום, בוקר טוב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שני הדברים עדיין לא קיבלתי תשובה, שתי השאלות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, רושמים את ההערות, רושמים את הנושאים ובסוף נתביית על ניסוחים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק שלא תעשה לי את זה בוקר ב-8:30 ותעביר את זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני נתתי זכות דיבור. תציגי את עצמך. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> שלום, בוקר טוב. אני ישראלה מני, אני סמנכ"ל כלכלה באיגוד לשכות המסחר. אנחנו בתהליכים האלה כבר מ-2010. כמדומני, החוק ב-2018 סגר את הפינה הזאת, כמו שחבר הכנסת עכשיו ציין. סגר את הפינה הזאת, שאם באמת יש משהו אקוטי שצריך לטפל בו עכשיו, יש סמכות לשר לעשות אותו עכשיו. ולכן כל סיטואציה שבה אנחנו נותנים לגיטימציה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את אומרת זה טופל בתיקון הקודם. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> רגע, שנייה, אני רק רוצה להוסיף. כל סיטואציה שבה אנחנו מוסיפים פרט למפרט האחיד אנחנו מוסיפים רגולציה על העסק. עכשיו, פה עוד פעם אנחנו מגדילים דרגת חופש מאוד גדולה לנותן האישור לבוא ולהעיף על העסק רגולציה שברוב המקרים אנחנו בוודאי נפנה לוועדת ההסדרה לבקש הצלה מהרגולציה הנוספת הזאת. לא נעשה לרגולציה הזאת שום ראייה. לא הלכו לבדוק מה העלות שלה, מה תוספת העלות שלה לעסק. ולפיכך, לא יתכן שאנחנו נקבע מועד אחד להחלת הרגולציה הזאת. אנחנו מבקשים שזה יהיה לחלוטין כפי ההצעה של משרד האוצר. שבא ואומר רבותיי, אם יש עסק שקיבל אישור ל-10 שנים, לשבע שנים, הוא על פי ההנחיות האלה בנה את העסק שלו. תואילו בטובכם, אם זה לא משהו אקוטי, עוד פעם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, ברור. הסוגיה ברורה. תציג את עצמך. << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> רוני סורקיס, שופרסל. שני דברים: אחד, אני מבקש להזכיר לוועדה פה שישנם עסקים שיש להם רישיון מידי שנה. חידוש רישיון מידי שנה. והעסקים האלה, במיוחד שאלה עסקים ותיקים, אם במסגרת חידושי הרישיון תשנו להם את ההנחיות, זה יכול להיות גורף ורחב לכל הארץ. הדבר השני, אני רוצה לומר כאחד שלמד ועבד בחו"ל. בחו"ל התקינה היא כזאת שכאשר מוציאים תקינה חדשה, קובעים לאיזה עסקים זה יחול. ואני אתן דוגמה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. זה מה שהערתי לגבי חבר הכנסת סימון, שכאילו ייקבע לפי סוג העסק. << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> לא, זה לא רק לפי סוג העסק. תרשה לי בבקשה לסיים. אני אתן לדוגמה בגרמניה לגזלנים. שזו מילה אסורה פה בארץ כמעט. בגזלנים יש הנחיה, שמתקנים כאלה וכאלה, ההנחיות האלה והאלה יהיו תקפות לעסקים שקמו לפני שנת 85 ולפני 94. כלומר, עושים מדרג. כי זה ברור לצורך העניין כי ההנחיות שיוצאות יכול להיות תלויות במבנה העסק. ואי אפשר לשנות את העסק. כלומר, זה יכול להביא עד לביטול רישיונות במידה והעסק לא יכול לעמוד בתנאים שהוטלו עליו. ולכן אני חושב שיש פה גם לתת את המדרג של מתי העסק הוקם ומתי הוא קיבל רישיון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת גדי יברקן, אתה רוצה להעיר משהו? << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> כן. אני מאוד שמח שהם דיברו לפניי, כי זה עשה לי גם קצת סדר. כמו שאומרים, חז"ל אומרים לא גוזרים גזרה על הציבור שהציבור לא יכול לעמוד בה. אנחנו צריכים להסתכל על הנתונים, משהו כמו 40,000. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תלוי איזה ציבור. אתה מדבר בגורף או תלוי איזה ציבור? << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> לכל הציבור. אני מדבר על זה שלפחות לפי נתוני המדינה, משהו כמו 40,000 עסקים נסגרים מידי שנה. וצריך לבדוק אם זה לא חלק מהבעיות האלה, שהעסקים נסגרים, חלק מהרגולציה. וצריך לבדוק, לאפשר בדיוק מה שהם אומרים. כי אם אנחנו עכשיו מוסיפים עוד רגולציה שיכולה להקשות על אנשים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אנחנו פה כדי להוריד, לא להוסיף. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> לא, בסדר. אבל אני אומר, כדי שלא נחזור על זה שוב פעם, על הטעויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גדי, הקואליציה הזאת מפחיתה רגולציה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> הקואליציה הזאת מפחיתה בזכויות אדם אתה מתכוון. אבל בסדר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ישר הלכת. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> לא, הוא הרים להנחתה, אתה יודע. אני מעלה את הסוגיה הזאת על מנת שבעניין הזה, כולנו רוצים לעזור לבעלי עסקים. בעיקר עסקים קטנים, שהם השקיעו את כל הונם בגלל כל מיני בירוקרטיה ורגולציה סוגרים אחרי חצי שנה, שנה, שנתיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. אני חושב שאנחנו יודעים פלוס מינוס איפה אנחנו צריכים להיות. אבל נשאיר את זה לסיכומים שיהיו. תמשיכי לירון. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> רגע, אנחנו כרגע לא מקריאים את הסעיף הזה? כי לא הקראנו אותו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, נסכם. נסכים על הנוסח. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> נביא נוסח מוסכם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל שאר הדברים פרטיים. הנושא של הפטור ממפרט האחיד: זה שהשארנו את זה פתוח בין השר המסדיר לשר הרגיל, תחושה שלי זו הפרצה בחוק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם פה אנחנו צריכים להגיע לניסוח מוסכם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא העכבר גנב, החור גנב. נראה לי פה זה החור. אם אני הייתי השר זה היה החור שהייתי מרוצה, אומר להם לכו, תתברברו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שלא יהיה נטרול. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> תראו, אני רק אגיד לכם. המציאות היא שהנושא הזה כבר הוכרע בעצם לשביעות רצון כל הצדדים. כבר יש רשימה של איזה עסקים צריכים מפרט. זה לא שעכשיו צריכים לעשות חשיבה חדשה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקי. אז מעין ספיבק, האוצר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן. אני קודם כל רציתי שאנחנו כן נקריא את הצעת החוק הממשלתית, כפי שהיא פורסמה ברשומות. ואחר כך, ככל שתהיה הסכמה אחרת, אז נתקן אותה. בכל זאת, זאת הצעת החוק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מאה אחוז. אוקיי, בבקשה לירון. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> להקריא או לעבור הלאה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אנחנו עוברים האלה. ומסכמים את הנוסח וחוזרים אליו בהמשך. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אוקיי. עכשיו, הנושא הבא שאנחנו נדון בו זה נושא שעניינו השגה. יש בחוק הקיים כבר מנגנון שמאפשר לבעל עסק להשיג על תנאים שנקבעו לו. מול נותן האישור הספציפי. בהצעת החוק הממשלתית נכללו הוראות שעניינן מעמדה של ועדת ההסדרה בנושא ההשגה. אני עכשיו כבר לא בטוח, אבל לפי ההבנות שהיו בינינו קודם הסעיפים האלה, טוב, שהממשלה תדבר. אני כבר לא יודע מה להגיד. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אגיד באמת בקשת הוועדה הייתה למחוק את הסעיפים. ואנחנו מסכימים למחיקת הסעיפים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> חלקם. לא כולם, לא כולם. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן, כמובן. הסעיפים שאתם התייחסתם אליהם. הוצע למחוק את סעיפים א' (2) עד א' (5) ואת סעיף קטן ב'. אני אגיד מה הייתה התכלית ואני כן אבקש איזה שהיא תוספת. התכלית הייתה בעצם לוודא סגירת מעגל של הרפורמה. שאנחנו נוכל לראות שאכן הרפורמה מיושמת. אנחנו מכירים היום שהרפורמה, שרישוי עסקים הוא תהליך מאוד סבוך ויש הרבה שחקנים בדרך וכל אחד מהשחקנים יכול להביא לשיבוש של כוונות טובות. בין אם זה של נותני האישור, של הממשלה, של הכנסת, של הוועדה המסדרת. בסוף אנחנו צריכים שתהיה לנו אפשרות, שהעסק בקצה ידע קודם כל למה הוא זכאי. שידע לפנות ולערער בנושא. כיוון שקיבלנו את עמדת הוועדה שהמנגנון שמוצא הוא מנגנון שיסרבל את עבודת הוועדה, שיש בו הרבה בעייתיות, אנחנו מקבלים את ההצעה למחוק. עם זאת, כן היינו מבקשים שעל מנת להגביר את המודעות של עסקים, כאשר נותנים להם תנאי ייחודיים, יהיה כתוב באופן מפורש - וזה עלה גם בדיון בוועדה. כתוב באופן מפורש שניתן להם תנאי, שהתנאי הזה הוא חורג והוא ניתן מתוקף הסעיף הזה והזה בחוק ולמה. וגם שהם רשאים לערער עליו. ואל מי הם רשאים לערער כאיזה שהוא פורמט גנרי וקבוע. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אני חושבת כבר היום בטפסים שאפשר להגיש את ההשגה, כמו שכתוב בסעיף הקיים, לנותן האישור הספציפי. אני אגיד שהסעיפים שהציעה הממשלה היו שאפשר יהיה להגיש כל מיני השגות פרטניות על עסקים פרטניים לוועדה עצמה. כשאנחנו, כוונת הוועדה הייתה שתהיה ועדה שדנה באופן רוחבי בדברים ולא סביב כל עסק ספציפי. בסדר, רוצים לבדוק בצורה כללית, אז בסדר. אבל המנגנון שהוצע שאפשר להגיש השגות באופן ספציפי היה נראה לנו פחות מתאים. לכן הייתה ההצעה. קודם כל, כבר היום בסעיף של התנאים של הגורם מוסמך ארצי כתוב שהתנאי הייחודי צריך להיות מנומק ובכתב. ובטפסים שיש אני חושבת שכבר היום כשיש תנאי נוסף אז אפשר, מצוינת שם האפשרות להגיש השגה. נכון שחר? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> משרד הפנים, האם בטפסים הקיימים יש התייחסות, אפשרות להשגה? כי זה באמת הערה חשובה. צריך להביא את זה לידיעת בעלי העסקים. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> אנחנו לא זוכרים בשלוף, אנחנו יכולים לבדוק. << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >> אני אבדוק. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, אז תבדקו את זה, כי זאת הערה חשובה. זה באמת דבר שצריך להביא אותו לידיעת האנשים. כלומר, שהם יכולים להגיש השגות. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בעצם מסעיף 7 (ג') 5 אנחנו כן מציעים להשאיר את הסעיף הראשון, שמאפשר להגיש השגה גם על ידי ארגון מעבידים, אז את זה אני אקרא. זה פסקה 10 בעמוד 13. בסעיף 7 (ג) 5. "א. אחרי סעיף קטן א' יבוא א' (1). השגה כאמור בסעיף קטן א' יוכל להגיש גם ארגון מעבידים, אשר העסק שבשמו מוגשת ההשגה חבר בו. ואם העסק אינו חבר בארגון כאמור, ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו לפי סעיף 28 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. השגה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתוגש בשם יותר מעסק אחד, ובלבד שהיא נוגעת לאותו תנאי או מסמך, בהתייחס לנסיבות הפרטניות של כל עסק". << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הסעיף זה בעצם מאפשר, מרחיב את האפשרות להגיש השגות גם לארגונים שהם בעצם ארגוניים שבהם מאוגדים עסקים. לשם הדוגמה: התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות מסחר, נציגות בעלי מלאכה. כל הארגונים האלו יוכלו בעצם לטפל עבור העסקים בהגשת השגות על תנאים שנקבעו להם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> לפני שממשיכים, אני רק אציין שאם אכן יימחק הסעיף כמו שהסכמנו שיימחק, וכדי לאפשר לוועדה עדיין לקיים איזה שהוא פיקוח אפקטיבי, כן נצטרך לחזור לסעיף 7 שכבר הקראנו. וששם יהיה דיווח על התנאים האחידים שנקבעים. זה אולי לא יהיה עכשיו, כי כבר הקראנו את זה וזה יעלה ביום ראשון. אבל חשוב שכל נותן אישור ידווח לוועדה על תנאים אחידים שהוא קובע, כדי שהיא תוכל לבצע בדיקות יזומות על התנאים האלה ועדיין לעשות איזה שהוא פיקוח אפקטיבי על התנאים שנקבעים לבעלי העסקים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אני אפילו חושב שצריך להרחיב את מה שגברתי אמרה. אני חושב שלא רק לתנאים אחידים. גם אם קובעת תנאים ייחודיים לעסקים מסוימים, אני חושב שצריך להיות דיווח מרוכז של הדברים האלה לוועדה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> נכון. זה פשוט כבר בנוסח. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> שתהיה לה תמונה מלאה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר גמור. כן, תציג את עצמך. << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> משהו באופן קצת כללי אולי, אבל זה מאוד מאוד זה. אחד הדברים היותר יפים שקרו פה בשנה האחרונה, שירותי כבאות, שאנחנו אלופי העולם בלהעביר ביקורת על שירותי כבאות. עשו מהלך בעיניי מקסים, מעולה, אני משתמש בו הרבה. הם בנו מאגר השגות שמפורסם פומבי. זאת אומרת, רוני מחר בשופרסל הגיש השגה לשירותי כבאות, קיבל תשובה מהרמ"ד הרלוונטי או הקצין הרלוונטי - ההשגה והתשובה, כולם מפורסמות. ללא שם האתר, ללא שם החברה, לא משנה מי הגיש. מפורסם פומבי. כך אני, כ"ויקטורי", פותח סניף בדימונה. נכנס למאגר ההשגות, אם יש לי מחלוקת. מסתכל, לומד ומלכתחילה כבר עושה לפי התשובה של אותו קצין שמקבל את ההחלטה. אני חושב שזה יפתור, הוועדה המסדרת בסופו של דבר אמורה לפרסם את ההחלטות שלה. אם היא עוסקת בהשגות, שתפרסם גם את ההשגות בתוך מאגר השגות. זה יהיה כלי עבודה מצוין לכולנו. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> זה רעיון מצוין. אני חושב שהממשלה צריכה לקחת את הרעיון הזה לתשומת ליבה. תבדקו אם זה באמת משהו שהוא ישים, כי זה באמת יכול לעזור לעסקים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כלומר לפרסם את תוצאות הבדיקות היזומות, בהנחה שמחקנו עכשיו את סעיף ההשגות. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> השגות פרטניות. הוא אומר השגות פרטניות. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> שנותני האישור יצטרכו לפרסם? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כן. אם הוא נותן אישור, יצטרך לפרסם את ההשגות. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אנחנו צריכים לדבר על זה. << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> הרעיון הוא פשוט. כאילו, אם יצאה הנחיה ספציפית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כן, הבנו את הרעיון, הכל בסדר. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> בעצם בעקבות הרעיון הזה אפשר להציע ולומר שנותני האישור יפרסמו לציבור באתר האינטרנט שלהם החלטות בהשגות שיש להן עניין לציבור בעלי העסקים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה בוודאי מצריך בדיקה מול נותני האישור. ויש פה עניין ארגוני. יש פה הרבה השלכה ארגונית. וצריך לבדוק את זה גם מול נותני האישור בסוף. הם אלה שצריכים לבצע את זה. נעשה את הבדיקה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. בסדר גמור. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ואני רק ארצה לדייק את מה שאמרתי קודם, כי התבקשתי. הדיווח על התנאים הייחודיים הכוונה היא רק לעסקים שיש להם מפרט אחיד. ולא לעסקים שפטורים ממפרט אחיד, בדיווח לוועדה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אוקיי. פסקה 11 בעמוד 14, בסעיף 8 (ד'). "א. בסעיף קטן ב' (1) במקום שר שקביעתו של העסק טעון הרישוי נעשתה בהתייעצות עמו, יבוא שר נותן אישור. ובמקום הסעיף החל במילה". << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה את קוראת? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בעמוד 14, פסקה 11. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לירון, 35. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> 35 זה הנוסח שאמרנו שמוחקים בעצם. עמוד 40 זה התיקון הבא. או 14 בנוסח הרגיל. בסדר? אני אקריא שוב. בסעיף 8 (ד'). "א. בסעיף קטן ב' (1) במקום שר שקביעתו של העסק טעון הרישוי נעשתה בהתייעצות עמו, יבוא שר נותן אישור. ובמקום סעיף החל במילה "באינטרנט" יבוא "באתרי האינטרנט האמורים בסעיף 7 (ג') 2 א'. ב. בסעיף קטן ד', במקום שר שקביעתו של עסק טעון הרישוי נעשתה בהתייעצות עמו יבוא שר נותן אישר. ובמקום הסעיף החל במילה "באינטרנט" יבוא "באתרי האינטרנט האמורים בסעיף 7 (ג) 2 א'. ג. אחרי סעיף קטן י' יבוא י"א. על פי דרישת הוועדה להסדרה יעביר גורם מוסמך ארצי וגורם מוסמך מחוזי דיווח בדבר בקשות שהוגשו אליהם לפי סעיף קטן ח' והחלטות שהתקבלו בעניין אותן בקשות". << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אני אסביר? שורת התיקונים הראשונה, למעט התיקון האחרון הם תיקוני נוסח. אין בהם מהות, אלה תיקוני נוסח. זה מחליף ביטוי ארוך בביטוי יותר קצר ומחליף את אתר האינטרנט באתרי האינטרנט. זה אין פה תיקון של מהות. התיקון האחרון, שהוא לדעתי בעל חשיבות מאוד מאוד גדולה, הוא בעצם מטיל חובה על נותני האישור, על הגורמים שמבצעים את הפיקוח ומוסרים דרישות לתיקון ליקויים לעסקים, אחרי שכבר קיבלו רישיון עסק, בעצם לדווח בצורה מסודרת לוועדה לפי המתכונת שמוצעת כאן. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בעצם מה שמבקשים כאן לפי סעיף 8 (ד') נותן אישור והגורמים שמפקחים מטעמו יכולים להגיע לעסק ולתת לו דרישה לתיקון ליקויים בעסק. ובסעיף קטן ח' כתוב שבעל העסק שנמסרה לו דרישה לתיקון ליקויים יכול לפנות לגורם מוסמך מחוזי או לגורם מוסמך ארצי ולבקש לבטל בעצם את הדרישה, כי הוא חושב שהדרישה היא לא צודקת. או שהליקוי לא מהווה הפרה או שקיימות נסיבות שהוא בעצם לא יכול לקיים את הדרישה. ובעצם יש כאן בקשה שיעבירו דיווח על הבקשות שהוגשו לפי סעיף קטן ח'. זאת אומרת לביטול הדרישות האלה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> המטרה היא בעצם לאפשר, שוב, לוועדה, אפרופו מה שדיברנו לפני כמה דקות. שבעצם הוועדה המסדרת, שהיא בעצם גורם רוחבי מלמעלה במירכאות, שתהיה לה תמונה על מה שקורה בשטח. והתקווה היא, הציפייה היא שאותה ועדה מסדרת, בעצם לאחר שהיא תקבל את התמונה בשטח היא בעצם תדע אם יש צורך לנקוט פעולות בעקבות זה. למשל, לשנות את המפרט, להבהיר אותו, לחדד דברים. כאילו, היא לא מתערבת. צריך להדגיש, הוועדה המסדרת לא מתערבת באכיפת החוק. היא לא יכולה לתת הוראות למפקחים איך לבצע את עבודתם. אבל אם המפקחים נוקטים פעולות מסוימות למשל, ובגלל שהמפרט ניתן לפרשנויות שונות או שיש בו איזה שהיא לקונה, חסר, אז הוועדה המסדרת בעצם תוכל להגיב בזה שהיא תבהיר, תחדד, תתקן את ההסדרה הקיימת כדי לטפל באותה בעיה שנוצרה בשטח. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אוקיי. התיקון הבא המוצע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה את היועץ המשפטי? בעצם מה שאתה אומר שלוועדה אין שום סמכות על המפקחים של כיבוי, של משטרה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שום אחריות אין להם, שום סמכות. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הוועדה המסדרת, כשמה כן היא, ועדה של הסדרה. יש הבחנה מאוד מאוד ברורה בין שלב ההסדרה לשלב האכיפה. שלב האכיפה הוא שלב שאחרי שכבר ההסדרה נקבעה. נקבעה הסדרה מסוימת. מי שאחראי לאכוף אותה זה הגופים הספציפיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת אם יש בעיה בפיקוח של משרד איכות הסביבה? סתם, של מפקחים של היתר רעלים. רק השר האחראי של המשרד של איכות הסביבה יכול לטפל בנושא. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תמשיך. << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> הסעיף זה, סעיף 8 (ד') הוא סעיף קריטי. הוא סעיף שעוסק באיך נעשית ביקורת, איך מופק דוח ליקויים, איך צריך להתבצע תיקון הליקויים וכל המעקב אחריו. הסעיף זה הוועדה בשנת 2018-2019 כשישבו וחשבו, הבינו שבעצם יש פה תהליך שבגלל שעורכי הביקורות עורכים את הביקורות בטור. כלומר, הם מגיעים, עושים ביקורת, מוציאים דוח, מגיעים לביקורת חוזרת, מוציאים דוח שוב. וכן הלאה וכן הלאה, והתהליכים לא נגמרים. הפיקו את הדוח הזה כדי שתהיה סגירת מעגל בשלב כלשהו. בהעדר גוף שיעמוד מלמעלה ואפשר יהיה להשיג כלפיו ושיפקח על הדבר - הדבר הזה לא ישתנה. אני רוצה להגיד שעסקים כיום במדינת ישראל, לפחות עסקים שאני מכיר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, משהו ספציפי על הנוסח? << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> אני מתכוון גם למהות. 8 (ד') מישהו חייב לאכוף אותו והוא לא נאכף היום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> משהו שישנה בנוסח? << אורח >> רוני סורקיס: << אורח >> ועדת ההסדרה חייבת להיות מפקחת על על הדבר הזה וצריך שיהיה לה כוח במידה ומשרד מסוים לא פועל באופן הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, בסדר. תודה. אני רוצה לעבור לזום. נמצאת איתנו בזום ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים חיפה. ליהי, בבקשה. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> בוקר טוב. תודה אדוני יושב הראש על זכות הדיבור. אני רוצה להגיב לדברים שנאמרו כאן. אחת, אני חוזרת לנושא הראשון שדיברנו עליו. יש מפעלים ויש עסק (הפרעות בשידור) ושאלתם איך יכול להיות שעסק שרק פתח את עצמו וצריך לעשות החזר השקעה יחזיר את ההשקעה אם פתאום מגיעים אליו עם תנאים אחרים. אז מדובר כאן לא על עסק מסוים שאוטומטית מקבל רישיון לצמיתות. היום באמת לא נותנים רישיון לצמיתות, אלא עסקים שנפתחו לפני 15 שנה. וזה יכול להיות מוסך וזה יכול להיות מכבסה וזה יכול להיות כל מיני סוגים של עסקים. כך שאני תומכת בעמדה של היועץ המשפטי של הוועדה, תומר, שאומרת שלא יכול להיות שמוסך אחד יקבל ככה ומוסך אחר יקבל ככה, רק בגלל שהוא נפתח אחרי. ועכשיו כל חמש שנים אפשר לשנות לו את התנאים. אז אני חושבת שנכון להצמיד את זה לשינוי בתנאים ולא לרישיון עסק. במיוחד בשביל המקרים האלה של עסקים שנפתחו לפני 15 שנה. נושא שני, אני רוצה להגיד ששינוי במפרט יכול להיות גם לטובה. בדיון הקודם אני נתתי את הדוגמה של מכבסות, שנחשב חומר מסרטן. שיכול להיות שכמו שבניו יורק אסרו על השימוש בחומר הזה בשנות ה-80, יכול להיות שבמדינת ישראל ב-2025 יאסרו על השימוש בחומר הזה. ואז אנחנו יכולים להקל את התנאים למכבסות למשל. אז בגלל זה אני אומרת, חשוב להצמיד את התוקף של השינויים האלה לשינויים במפרט האחיד ולא לרישיון, כי גם במקרה הזה של שינויים לטובה יהיו בעלי עסק שדווקא יפסידו מזה. נושא שלישי שאני רוצה לדבר עליו זה מנגנון ההשגות שדיברתם עליו. אני רוצה להדגיש שהשגות יכולות להיות לא רק לבעלי עסק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, לא נתנו לה זכות דיבור קודם, תומר. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> סליחה, כל הכבוד. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> נכון. חיכיתי בסבלנות אבל. אז אני אומרת, השגות יכולות להיות לא רק לבעלי עסק, יכולות להיות גם לציבור. אז חשוב לתת את מנגנון ההשגות האלה, לפתוח אותו לציבור. כשיש שינויים במפרט האחיד לבעל עסק מסוים, לתת אותו. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אני רוצה להבהיר. כאשר דנים במפרט האחיד וקוראים את הכללים הרוחביים יש זכות הערות לציבור לגבי אותו מפרט. לפחות על דעתי, זה לא מתקבל שעכשיו יש לעסק איזה שהיא בעיה עם איזה תנאי מסוים שקבעו לו, אז עכשיו גם הציבור יהיה פתאום מעורב. השיח הוא בין בעל העסק לבין הגוף המאסדר שלו. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> הציבור גם מעורב בשלב קביעת המפרט. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> זה מה שאמרתי. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> אני אומרת, אם יש אפשרות לציבור להיות מעורב בשלב קביעת המפרט או שינויים במפרט, אז אין כאן שום בעיה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כן, אוקיי. הבנו את המסר. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה הנושא האחרון שדיברנו עליו. יכול להיות שיהיו לי בעיות בהמשך, אבל עד כאן על הסעיפים שהתייחסתם אליהם. זה אותו גוף שמפקח על התנאים ברישיון עסק, שזה בעצם אנחנו איגודי הערים. אני מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה. יש כאן את מנכ"ל איגוד ערים שרון כרמל ניר סהר. אנחנו איגודי ערים מפקחים על אותם תנאים. אנחנו נשמח לבקרה, כן? אני לא אומרת שלא. ויש כאן הרבה מקום לשיפור. ספציפית אצלנו באיגוד מה שאנחנו עושים זה דווקא מפשטים את אותם מפרטים אחידים לבעלי העסק. והופכים מסמך של 80 עמודים לשלושה עמודים פשוטים עבור בעלי העסק. אבל אני רוצה להגיד שאנחנו חוזרים עכשיו לוועדה המאסדרת ואם באמת יש ליקויים בעבודה שלנו, של איגודי הערים, של הרשויות האוכפות, וזה חוזר לוועדה המאסדרת, חשוב שלנותן האישור, לשר המקצועי, למשרד המקצועי נותן האישור, תהיה כאן את המילה האחרונה. יהיה כאן את המשקל שלו והמשמעות שלו. כי בסופו של דבר הם בעלי הסמכות והאחריות. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הוועדה המאסדרת לא יכולה לערב. לא יכולה ולא תהיה מוסמכת להתערב בנושא אכיפה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, זה כבר אמרנו. ניר סהר נמצא בזום גם? רוצה לדבר או שאתם תמימי דעים? << אורח >> ניר סהר: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו בהחלט תמימי דעים. ובסופו של דבר אנחנו מייצגים באמת כמות מאוד גדולה של ציבור פה. אנחנו באיגוד 750,000 תושבים. 18 רשויות. גם ליהי מייצגת כמות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. ניר, תתייחס לסעיפים. << אורח >> ניר סהר: << אורח >> אני אתייחס. אני מזכיר לך יושב ראש הוועדה, שהיה לנו דיון לא מזמן בנושא של הקמה של תחנות כוח חדשות במדינת ישראל. תאר לעצמך שקמות תחנות כמו פטריות, הן באזור ראש העין, ג'לג'וליה, חדרה. ונותנים להם רישיון עסק. ורישיון העסק לא תואם בעצם לצרכים שיש לנו במרחב. אבל בסופו של דבר המרחב הוא מאוד דינמי. השכונות נבנות. יש הרבה מאוד תלונות של תושבים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, אבל אתה חזרת לדיון כללי. אנחנו מקריאים סעיפים. ואם יש לך הערות ספציפיות על הסעיפים שהקראנו, בבקשה ניר. אם לא, אז כן, על הכללי אנחנו מסכימים. << אורח >> ניר סהר: << אורח >> אני חושב שהרכב הוועדה, לגבי הנושא שאתם העליתם קודם, צריך להיות גם כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא מדברים על הרכב הוועדה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נגיע לזה עוד מעט. עוד מעט נגיע להרכב הוועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז עוד מעט נגיע להרכב הוועדה ותקבל זכות דיבור. תודה ניר סהר. אז תמשיכי לירון. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> התיקונים הבאים שמוצעים זה תיקונים לסעיף 9. אנחנו אחרי שאנחנו עברנו על הדברים מול הממשלה. ממשלה, אתם רוצים לומר לגבי סעיף 9? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כן. סעיף 9 מקורו היה בטעות. בגלל שהוועדה המייעצת להסדרה, כמו שהיא קבועה כבר היום בסעיף 12 (ב') לחוק, הפכה להיות הוועדה להסדרה. נעשו תיקונים בחוק, בכל החוק, בכל מקום שבו היה כתוב "הוועדה המייעצת" שינו את זה ל-"ועדה להסדרה". הבעיה היא שבסעיף 9 זה מתייחס לוועדה המייעצת בחוק הכבאות. ולכן התיקון שנעשה שם היה טעות ולכן אנחנו מבקשים לבטל אותו. כדי שעדיין זה יתייחס לוועדה המייעצת וחוק הכבאות. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אתם מבקשים למחוק את הפסקה הזאת. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> נכון, למחוק את כל סעיף 9. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אוקיי. פסקה הבאה, פסקה 13. "אחרי סעיף 11 (א') יבוא תקנות למכוני כושר 11 (א') 1. קבע שר הפנים בצו כאמור בסעיף 1 כי מכון כושר הוא עסק טעון רישוי, רשאי שר התרבות והספורט בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להתקין תקנות בעניין רישוי מכוני כושר. ורשאי הוא לקבוע כי רישיון או היתר זמני למכון כושר לפי חוק זה יינתן לפי טופס בדיקה שיקבע". << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אם אתם זוכרים, היה לנו סעיף בחוק שאותו ביקשה הממשלה לבטל, שעוסק במכוני כושר. וכתחליף לדבר הזה מבקשת הממשלה להסמיך את שר התרבות והספורט בפרוצדורה שקרואה כאן, להתקין תקנות ככל שהן רלוונטיות למכוני כושר, כעסקים טעוני רישוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שזה מעל 800 מטר, נכון? משהו כזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לירון, אם אין לנו הערות את ממשיכה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> 13 (א') "אחרי סעיף 11 ב' יבוא עדיפות תקנות רישוי עסקים. 11 (ב') 1 תקנות שהותקנו מכוח סעיפים 6 (ג') ו-9 עד 11 (ב') יהיו עדיפות על הוראות מפרט אחיד. אני אגיד, במסגרת הסמכויות שיש למשרדים השונים, אפשר לקבוע בעצם תנאים שיהיו בתנאי רישיון גם בתקנות, לא רק במפרט האחיד. בעצם מה שמובהר כאן שאם יש תקנות שהשר קבע, כל אחד מהשרים נותני האישור, בעצם התקנות האלה הן עדיפות על הוראות מפרט אחיד. חקיקת משנה וחקיקת משנה של השר. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> זה עצם לדעתנו זאת ההבהרה של המצב המשפטי הקיים. אין פה חידוש. זה די ברור שגם עד היום תקנות גברו על תנאים פרטניים או תנאים במפרט אחיד. ופה פשוט עושים הבהרה משפטית. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כיוון שכרגע השר הממונה על רשות ההסדרה יהיה זה שיקבע את המפרטים האחידים, חשבנו שנכון להעביר במפורש שהסמכות של נותני האישור לקבוע תקנות תמיד תגבר על מה שהוא יקבע במפרט אחיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה מה שמפריע לי פה מסעיף 7. אני אומר את זה כל הזמן. אנחנו מייקרים את כל התכנית הזאת. אנחנו נצא עם כותרות יפות, בומבסטיות. בסוף אם השר נותן האישור, הסמכות שלו גוברת בכל מיני דרכים שראיתי פה בסעיפים, אז על מה אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו? רוצים לעשות עוד תקנות? בכיף, תעשו. אין לי בעיה עם זה. אבל אמיתי אני שואל. אם בסוף השר נותן האישור ואנחנו מכירים איך משרדי ממשלה עובדים. בסוף השר מפחד מהכותרת שהוא לא שמע לאנשי המקצוע במשרד שלו, מוציא מכתב ונגמר הסיפור. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא, זה לא מכתב אבל. זה תקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מחכים להחלטת ממשלה שתתקבל בעזרת השם ב-2042. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> רובן באישור ועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני חוזר שוב. זה חוזר כל הזמן. בסוף מי גובר? מי בסוף יכול, תמיד יכול לקבל החלטה בלחיצת כפתור. אמור היה להיות ששר הממונה על ההסדרה או רשות ההסדרה או ועדת ההסדרה או כל מי שלא יהיה. מה שקורה פה בכל הסעיפים האלה, זה אנחנו חוזרים חזרה אחורנית. אז מה עשינו? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> חבר הכנסת פינדרוס, אני חושב שצריך לזכור שאנחנו לא מתכוונים לסגור את משרדי הממשלה. מה שאתה מציע זה שיהיה משרד אחד שהוא יהיה משרד הרגולטור שיסדיר את כל ההיבטים ואפשר לסגור את משרדי הממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. הוא מקבל מכולם. אבל הוא מתכלל בסוף. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אין בעיה, אבל הוא המחליט. זאת אומרת שנסגור את משרדי הממשלה, יהיה משרד רגולציה. יהיה לו אגף בריאות, אגף חינוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז מה אנחנו פה? מה ההבדל בין שר הפנים היום? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אולי זה יעיל יותר. אני לא אומר שזו הצעה מופרכת. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אגיד באמת לגבי ההבדל בין איך שתקנות נקבעות לבין איך שמפרטים נקבעים ומה בעינינו כן נותן התיקון הזה, למרות שאנחנו משאירים את הסמכות לקבוע תקנות אצל השרים. קודם כל, היום מפרטים נקבעים בתוך המשרדים, בתהליך שהוא נטול עיניים ציבוריות הרבה פעמים. כלומר, תסלחו לי, כן? אני אפשט פה את התמונה המשרדית. אבל בסוף נדרשות הרבה דרישות, בלי שהציבור הוא מעורב בצורה אקטיבית. עכשיו, כשאנחנו שמים את כל התהליך הזה בוועדה להסדרה, אז אנחנו אומרים יהיו כמה סוגים של הסתכלות בהכרח על כל דבר. כלכלית, רגולטורית - שזה לא אותה החיה, ומקצועית. וזה המפרט. כלומר, אלא אם השר מבקש להתקין תקנות, כך ייקבעו הדרישות. עכשיו, קודם כל לשר יש היום סמכות לקבוע תקנות, כן? אם השר רוצה להתקין תקנות או לשנות תקנות הוא מחויב להליך בכנסת. בכנסת יש את הציבור, יש את חברי הכנסת. התקנת תקנות מרביתן הן עוברות באישור הכנסת. ואז אנחנו אומרים, קודם כל אם היינו דורשים פה לקחת את הסמכויות האלה, כנראה הייתם רואים בזה הרבה מאוד בעייתיות ואני גם מסכימה איתה. ודבר שני, מבחינת ההליך הציבורי, יש פה הליך ציבורי. וגם הוועדה המאסדרת תגיש את חוות דעתה בכל תקנות שיש בהן משמעות לעסקים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למי היא מגישה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לכנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני חוזר לסעיף 7. אני בסעיף 7 (ג'). אתם חזרתם על זה, אנחנו בצד השני. אבל אני חוזר לסעיף 7 (ג') וזה מה ששאלתי את היועץ המשפטי. ותומר אמר בצדק, כן אני בסוף משאיר את הסמכות בידי נותן ההסדרה. הרי מה הייתה הבעיה עד היום? הגיע המשרד לאיכות הסביבה, קבע תקנה. משרד הפנים פרסם אותו ובזה סיימנו את העניין. משרד הפנים עשה את עבודתו. שר הפנים לצורך העניין כממונה על הרגולציה, עשה את עבודתו והכל בסדר. אבל כשמתנהל איזה שהוא ויכוח בין איכות הסביבה למשרד הכלכלה, בסדר? אני לוקח לצורך העניין משרד הכלכלה מייצג בסוף תיאורטית את בעלי העסקים ומשרד איכות הסביבה מייצג את איכות הסביבה. ואת ה-balance בין שני הדברים. הרי זה ההיגיון בוועדת ההסדרה. לכן אני אומר, מי שצריך להיות בסוף המילה הסופית זאת הוועדה לצורך העניין ולא כמו שעשיתם פה, הממשלה. שכולנו יודעים שדיון על האם צריך שני ספרינקלרים או שלושה, כשיגיע לדיון בממשלה, הסיכוי שלו הוא לא גבוה במדינת ישראל בעשור הקרוב בוא נגיד כך. אז בסוף אנחנו חוזרים חזרה לאותו שר. איפה נוצר ה-balance בין הכלכלה לאיכות הסביבה? בין הבריאות לצורך הציבורי? איפה זה נוצר? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> טוב, אני באמת התייחסתי ספציפית לסוגיית התקנת התקנות, שמשאירים את הסמכות בידי השרים. זה בהקשר הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה בסדר. הכנסת הוא מקום שבסוף. נכון, יש ועדה שמקבלת החלטה לכן וללא. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אתה בעצם מתייחס קודם כל לשאלה, אם אני מבינה אותך נכון, על השאלה מי פטור ממפרט ומי הם מחייבים. נכון, שזה באמת דיון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נכון. ובמצב של ויכוח בין השר לוועדת ההסדרה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> שלחלק הזה עוד לא הגענו ואת החלק הזה עברנו. אז להחלטת הוועדה איך לנהל את הדיון. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, לא, הגבנו לשני הדברים. הוא מדבר עכשיו על סמכות ההכרעה שכבר הקראנו אותה. סמכות ההכרעה בין השרים, על זה הוא מדבר. הוא מדבר על שני דברים. הוא מדבר על הסעיף שאומר שהצורך במפרט אחיד ייקבע או העדר הצורך במפרט אחיד ייקבע על ידי השר, בהסכמת השרים נותני האישור. ועל הדבר השני, שגם אותו הקראנו, שזה מנגנון הכרעה במצב שבו השר לא מקבל את מה שוועדת ההסדרה קובעת. שהוא צריך ללכת לממשלה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני רוצה שנייה להסביר שוב, אם יש צורך. או אם אתם רוצים להמשיך? בעצם כן שינינו פה את האיזון בהצעה הזאת לעומת המצב הקיים, או את ה-default. אם במצב הקיים בעצם היום ה-default הוא שהדברים נכתבים על ידי המשרדים, כאן ה-default שזה נעשה בוועדה משותפת. בנקודות הקצה בסוף חשבנו שברגע שיש מחלוקת פנים ממשלתית בין שרים, זה כבר לא בדרג הפקידותי. הדרישה בחוק היה מחלוקת בין שרים. אז הדרך להכריע מחלוקת בין שרים היא בממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה לא ועדת הסדרה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> ועדת ההסדרה היא בסוף פקידים. אנחנו פקידים, אין מה לעשות. אם בסוף השר הממונה, המקצועי, מחליט שהוא רוצה, זה מספיק חשוב לו כדי להגיע להתדיינות מול ראש הממשלה, כי זה כרגע מה שהוצע כאן. ואז ביניהם יש מחלוקת, אז הממשלה תכריע. זה בסוף הדרך של הממשלה לקבל החלטות במחלוקות. זה האיזון שחשבנו לנכון בין שני הכוחות האלו שאנחנו תמיד נלחמים בהם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מזכיר לך שהשר הממונה על ההסדרה זה ראש הממשלה פה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> נכון. בדיוק מה שאני אומר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל חברים, בואו נגיד את האמת. אני לא בטוח כמה קשב עכשיו יהיה לראש הממשלה לדון בתקנות חדרי הכושר. בסדר? לא, באמת. תחשבו על זה שבסוף גם אם יש ויכוח בין שני שרים ביחס לחדרי הכושר, מי שיכריע הוא ראש הממשלה. ונראה לי שמבין כל הדברים שהוא עוסק בהם, נראה לי שזה הדבר האחרון שהוא צריך לעסוק בהם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לציין, יש לי הצעת חוק פרטית בנושא הזה ולא נותנים לי להציע אותה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז כאילו או שזה יצא ועדת שרים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אין מניעה שזאת ועדת שרים לפי החוק כרגע. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ממשלה תמיד יכולה להסמיך ועדת שרים שתדון בעניין עבורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם יש שר ממונה על ההסדרה הוא צריך להיות בסוף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל השר הממונה על ההסדרה פה הוא ראש הממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז זה סביר שהוא המכריע. בסוף, כשיש ויכוח צריך מישהו שיכריע. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> ראש הממשלה, כשר הממונה על הרגולציה, ממילא הוא זה שחותם על כל המפרטים. ולכן הכל יגיע אליו גם במצב שבו אין מחלוקת. הוועדה היא לא זו שחותמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לדעתי ראש הממשלה לא מודע למה שאתם מטילים עליו, כן? לא באידאה, בחיים. כי אם הוא יודע עכשיו שהוא צריך להתחיל לחתום על כל מפרטי התקנות בישראל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אגב, הוא מינה סגן שר לעניין הזה, אבל בסדר. הוא מינה סגן שר מיוחד ממשרד ראש הממשלה לעניין הזה. מקסימום הוא ייעזר באביר קארה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> פינדרוס, שלחנו מחוקקים חוק, גם אתה וגם אני לא מחוקקים אותו כחוק פרסונלי לסגן שר כזה או לשר אחר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לכן אמרתי. אני אומר בסוף צריך להיות, אם יש גוף כזה ועדה להסדרה, היא צריכה להיות המכריעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, אבל הם אומרים דבר נכון. שבסוף הוועדה היא ועדה מקצועית ויש מדיניות של שר, שהוא יכול גם להתנגד לעמדה המקצועית של אנשי המשרד שלו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יבוא לממשלה. אבל ברירת המחדל צריכה להיות שעד שהממשלה מחליטה אחרת, כל השאלה שלי היא ברירת המחדל. זאת אומרת, אני מוכן שיגיעו לממשלה. לא החליטה הממשלה בתוך התקופה הקבועה בפסקה 3, יראו את הצעת השר נותן האישור. אני אומר את שר ההסדרה כנותן האישור. אתה הבנת למה אני מתכוון? הרי יש פה בלם שהוא לא הגיוני. הוא לא הגיוני. ואני מדבר מהחיים, אנחנו מכירים את זה. הרי בסוף, אני מסכים איתך, אם ראש הממשלה החליט לדון על זה או ועדת שרים החליטה לדון על זה או שרים החליטו לדון על זה בממשלה, זכותם המלאה. שיקבלו החלטה. אני אומר מה קורה אם לא דנו? כמו שפחות או יותר יקרה, ובא שר, הוציא עז, ושלום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אין מה לעשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר המצב הזה צריך להיות שברירת המחדל זה מי שאחראי באמת על השכלול של ההסדרה. וזה מהות החוק. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני רק חייב להגיד. הנושא הזה היה נושא מאוד רגיש בממשלה. הוא הוכרע ממש בוועדת שרים ברחל בתך הקטנה. הטיעון הממשלתי והרציונל הממשלתי שהיה זה הרציונל שאמרתי. אני רק אומר, זה לא איזה שהוא נתון או צד מסוים בחוק. יש משהו פה ליבתי מאוד בעבודת הממשלה. אני רק מדגיש את זה בפני הוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל עובדתית לפחות בוא נודה על האמת, שזה מעכב את החוק. עשו פשרה. אני טוען על הרבה דברים פה מה שקרה פה. ממשלה, עם כל הכבוד, איך קודם אמר לי קואליציה? ממשלה חדשה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> את הטיעון הלוגי הסברתי. אני יכול להבין שיש מחלוקת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טוב חברים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לבעל העסק לא נשאר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני רגע כן אחדד את ההיגיון שהיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז רגע, שנייה. תחדדי, זה סעיף שהוועדה כבר דנה בו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. אני העליתי את זה, אמרו שיענו תשובות ולא ענו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בסדר. אבל אנחנו צריכים לעבור לסעיף של הוועדה עצמה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אז אני רק אגיד מה היה הרציונל פה שאותו אנחנו קיבלנו בסופו של דבר. אחד, אמרו השרים נותני האישור בסוף אנחנו משתתפים בוועדה. אנחנו אמורים בסוף להגיע לאיזה שהן פשרות ויכולת לחיות עם המפרט. אבל היה ואנחנו לא הגענו להסכמה, אנחנו רוצים שתהיה לנו את האפשרות שמי שמכריע זה לא אנחנו שרים ומי שקובע היא ועדה מקצועית. אוקיי? ולכן נדרש פה איזה שהוא מנגנון הכרעה. עכשיו לגבי השאלה של ברירת המחדל, שאליה אתה מתייחס. הם אומרים דבר כזה: בסוף הוועדה היא הוועדה היום יומית שקמה לזה והיא מסבירה ומסבירה גם את הטיעונים, הכל לשר לענייני רגולציה. השר האחראי על רגולציה. אנחנו צריכים לפחות שיהיה לנו את ה-balance שבו השר לענייני רגולציה יש לו דרייב להכריע בנושא. כי אם לא, אז נוח לו והוא יכריע מה שהוועדה שלו קיבלה לגביו החלטה. והוא מבין שבברירת המחדל אנחנו אלה שייכנס התנאי שלהם לתוקף אז הוא יתכנס והוא יקבל החלטה באופן אקטיבי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, ועדת ההסדרה לא יכולה. ממשלה צריכה להתכנס, זה מה שאני אומר. זה המצחיק פה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> יש פה גם ראש ממשלה שצריך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, הנושא הזה עוד אין הסכמה. אנחנו נשאיר את זה ב-צריך עיון. כי עוד אין הסכמה לדבר הזה. טוב בואו נמשיך לגבי הוועדה המייעצת. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו מגיעים עכשיו לסעיף הליבה בעצם של הצעת החוק. שהוא בעצם פתיחת הוועדה המייעצת שהייתה קיימת בסיפור הקודם בוועדת הסדרה, העברת סמכויות. בסעיף הוצע הרכב הוועדה, סמכויותיה וכו'. אני מציע שנקרא את הסעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בבקשה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> פסקה 14 בעמוד 15. אני קוראת בעמוד 15 בנוסח הרגיל ובעמוד 43 בנוסח המשולב. פסקה 14. "בסעיף 12 (ב') א' במקום כותרת השוליים יבוא הוועדה להסדרת רישוי עסקים. ב. בכל מקום במקום "המייעצת" יבוא "להסדרה". ג. בסעיף קטן ב'. 1. בפסקה 1 במקום הרישא, עד המילים "שתפקידה" יבוא "תוקם ועדה להסדרת רישוי עסקים בחוק זה הוועדה להסדרה שתפקידיה לגבש הצעות לפרסום מפרטים אחידים ולשינויים לפי סעיף 7 (ג') 1 אשר יובאו בפני השר הממונה על רשות ההסדרה. וכן באחרי "בעניינים" יבוא "אחרים". בפסקה 2. א'. בפסקת משנה א' במקום "עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה" יבוא "עובד רשות ההסדרה שימנה יושב ראש מליאת הרשות". ב. אחרי פסקת משנה א' יבוא א' (1) היועץ המשפטי של רשות ההסדרה או מי מטעמו, והוא יהיה היועץ המשפטי של הוועדה. ג. בפסקת משנה ד', במקום "עובד" יבוא "שני עובדי". ד. אחרי פסקת משנה ה' יבוא "עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים". 3. אחרי פסקה 2 יבוא 2 (א') בדיון הוועדה להסדרה לגיבוש הצעות לפרסום מפרטים אחידים או לשינויים, ככל שנדון חלק במפרט אחיד אשר נוגע ליותר מנותן אישור אחד יהיו חברים בוועדה להסדרה כל נציגי נותני האישור הנוגעים לעניין אם התקיים אחד מאלה: 1. נותן האישור הודיע לוועדה כי אותו חלק במפרט האחיד נוגע אליו. התגלעה מחלוקת בדבר היותו של נותן אישור נוגע לחלק במפרט האחיד - יכריע בכך יושב ראש הוועדה. 2. יושב ראש הוועדה הודיע לנותן האישור כי אותו חלק מהמפרט האחיד נוגע אליו. 2 (ב') הרכב הוועדה להסדרה בקשר לסמכויותיה שאין להם נגיעה לנותן אישור מסוים יכלול עובד אחד של כל אחד מהמשרדים נותני האישור, כפי שימנה השר האחראי לאותו משרד. 4. אחרי פסקה 6 יבוא: 7. בכל עניין הנוגע לסדרי עבודת הוועדה להסדרה שאינו מוסדר בחוק זה תקבע הוועדה בנוהל את סדרי עבודתה, לרבות מעקב אחר השגת יעדיה. נוהל עבודת הוועדה יפורסם באינטרנט בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל, ממשל זמין. 8. השר הממונה על רשות ההסדרה רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום דין וחשבון אתי על פעילות הוועדה להסדרה. ד. אחרי סעיף קטן ב' יבוא. סעיפים ב' (1) עד ב' (6) בעצם העברנו אותם וכבר הקראנו אותם בתוך סעיף 7 (ג') 1. הנוסח המחודש שהקראנו בפעם שעברה. אז אני לא קוראת אותם. אני עוברת לסעיף ב' (7). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל את יכולה לקרוא? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הקראנו אותם כבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הם כבר עברו למקום אחר וכבר הוקראו. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הם נמצאים בסעיף אחר כבר ממילא. דנו בהם בעצם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באיזה סעיף זה נמצא? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בסעיף 7 (ג') 1 שהוקרא בפעם הקודמת. ב' (7). בסיום הדיון בחלקו של כל נותן אישור במפרט האחיד תקיים הוועדה להסדרה הצבעה לגבי אותו חלק. ב' (8). לצורך גיבוש הצעתה לפרסום מפרט אחיד או לשינויו וכן לבחינת השגות או דיווחים שמוגשים אליה או עריכת בדיקות יזומות מטעמה תוכל הוועדה להסדרה לרכוש שירותי ייעוץ, בין השאר בתחומים של בטיחות מזון, הגנת הסביבה, כיבוי אש, בטיחות בעבודה והנגשה דיגיטלית, כפי שיקבע יושב ראש הוועדה. קביעת יושב ראש הוועדה לעניין רכישת שירותי ייעוץ בתחום הנגשה דיגיטלית תעשה לפי המלצת המנהל הכללי של מערך הדיגיטל הלאומי. ככל שיירכשו שירותי ייעוץ כאמור תוכל הוועדה להסדרה להקצות אותם לשימוש לפני האישור לצורך גיבוש הצעתם בחלקה במפרט האחיד. ב' (9). בכפוף לכל דין, רשאית הוועדה להסדרה לבקש חוות דעת מכל גורם כפי שתמצא לנכון. ב' (10). הוועדה להסדרה ראשית ליזום בדיקה בעניינים המפורטים להלן: 1. הנושאים המפורטים בסעיף 7 (ג) 5 א' 2.1 ו-2. אנחנו נפרט פה את הנושאים, כי בעצם שם הסעיפים נמחקו. 2. עריכת ביקורת בעסק לפי הוראות סעיף 8 (ד'). ב' (11). בבדיקה יזומה לפי סעיף קטן ב' (10) 1 יחולו הוראות אלה: 1. הוועדה להסדרה תפנה לרשות הרישוי לנותן האישור או לגורם מוסמך לפי העניין, אשר דרשו את המסמך או התנאי שבעניינו התבצעה הבדיקה בבקשה שינמקו את דרישתם. 2. הוועדה להסדרה רשאית להודיע לרשות הרישוי, לנותן אישור או לגורם מוסמך ארצי לפי העניין כי המסמך או התנאי שידרשו כאמור יבוטל מיד או בתוך תקופה שתקבע הוועדה. הודעה כאמור תינתן בכתב ותנומק. 3. אין בהחלטת הוועדה כאמור בפסקה 2 כדי לפגוע בתוקפו של מסמך או של תנאי שדרשו רשות רישוי, נותן אישור או גורם מוסמך ארצי עד למועד שקבעה הוועדה להסדרה לביטולו ולפי הודעת רשות הרישוי על הביטול כאמור בפסקה 4. 4. קיבלה רשות רישוי הודעה בדבר ביטול מסמך או תנאי לפי החלטת הוועדה להסדרה, תבטל את המסמך או התנאי כאמור ברישיונות או בהיתרים שבהם נקבע. לעניין ביטול מסמך או תנאי שקבע נותן אישור, ימסור נותן האישור מידע שיש בידו על אודות אותם רישיונות או היתרים. ה' בסעיף קטן ט'. 1. ברישא במקום סעיף זה יבואו סעיפים קטנים ג' עד ח'. 2. פסקה 1 בטלה. ו', הוא מסומן בצהוב כי אנחנו הוספנו את הסעיף אחרי. לא דיברנו עליו לגמרי עם הממשלה, אבל אני חושבת. אחרי סעיף קטן ט' יבוא: י'. השר הממונה על ההסדרה ידווח לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מידי שנה על תום הרבעון הראשון בה, על פעילות הוועדה להסדרה בשנה שקדמה לה ובין היתר על עניינים אלה: 1. מספר סוגי העסקים שלגביהם פורסם מפרט אחיד ומספר העסקים שמפרט זה משפיע על פעילותם. 2. עמידה ביעדי תכנית העבודה לאותה שנה, כפי שפורסמה לפי הוראות סעיף 7 (ג') ד' 1. 3. תנאים אחידים המחייבים שינוי במבנה, אשר הוועדה להסדרה דנה בהם כאמור בסעיף 7 (א') 4 והנסיבות למתן אישור או לאי מתן אישור לתנאים כאלה, כאמור באותו סעיף. 4. בדיקות יזומות שערכה הוועדה לפי סעיף קטן ב' (10). 5. החלטות הוועדה בדבר ביטול מסמך או תנאי ברישיון לפי סעיף ב' (11) 2. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נסביר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, אפשר להמשיך הלאה. ככה, יש פה כל מיני דברים משמעותיים. בואו נעבור דבר דבר. הסבר קצר על הרכב הוועדה ואז נמשיך עם רמת הסמכויות. בואו נתחיל עם זה. מי מציג? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הממשלה רוצה להציג את הרכב הוועדה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אז באמת, הרכב הוועדה אנחנו עושים בו שינוי מהותי, כדי שישקף את מלוא השיקולים הנכונים. בהקשר של רישוי עסקים. בעצם, שני עובדי רשות הרגולציה. עובד אחד של משרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, עוד פעם. שני עובדים? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> של רשות הרגולציה. רשות להסדרה, אוקיי? עובד אחד של משרד האוצר. עובד אחד של משרד הכלכלה. נציג מטעם משרד המשפטים, נציג מטעם משרד הפנים. ונציג, תלוי באיזה הרכב, אבל נגיד שני נציגים של כל נותן אישור. שהחלק הזה הוא משתנה בדיונים. אם זה פרק שקשור לבריאות לבד אז בריאות יהיו בו וכן הלאה. פרק שקשור רק לכבאות אז רק כבאות יהיו בו ויהיו שניים. אם יש דברים שנוגעים לעבודת הוועדה ככלל, סדר היום, קביעת באיזה מפרטים מדובר, אז יהיה נציג אחד מכל משרד, מכל נותן אישור. והנציגים הקבועים שתיארתי. זה הרכב הוועדה. שצריך להגיד, יש פה שיקולים כלכליים. יש פה שיקולים שצריכים להסתכל על המשק, על המשמעות של זה עבור העסקים. יש שיקולים כמובן מקצועיים בכל אחד מהנושאים ויש שיקולים שהם מעולם הרגולציה. שרגולציה היא תורה בפני עצמה שהממשלה מבינה לאחרונה כמה חשוב זה לעשות רגולציה חכמה. שזה לא רק כלכלה וזה לא רק הנושא המקצועי, אלא איזה שהיא ראייה יותר הוליסטית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להגיב אדוני יושב הראש? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טוב, תדבר ואחרי זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בדיון הראשון שדיברנו על נושא של רגולציה ורישוי עסקים כל מי שהיה פה, כל חברי הכנסת שהיו בוועדה הזאת, ואני הצגתי את זה מאוד מאוד בולט והיום לצערי אין פה נציגים של השלטון המקומי, כי הם נמצאים בכנס באילת. השלטון המקומי בסופו של דבר הוא הדבר המרכזי בכל הנושא של רישוי עסקים. כשבעל עסק מגיע לחדש רישיון או לעשות רישיון חדש הוא פונה ומגיע לשלטון המקומי. הם אלו שעובדים מול העסקים בכל דבר ועניין. לא יתכן שבוועדה כזאת, שהיא ועדה, אמנם לוקחים לה קצת הרבה לוקחים לה מהנושא של האכיפה עצמה והכוח שלה. אבל עדיין, השלטון המקומי חייב להיות מיוצג בוועדה הזאת. וזאת הייתה אמירה של כל חברי הכנסת. ויושבים פה עוד שלושה עכשיו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה חברים יש בוועדה? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> שמונה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> יש נציג שלטון מקומי כמשקיף בוועדה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא אוהב את המילה משקיף. אני גם יכול להיות משקיף. אז אנחנו עומדים על זה, חברי הכנסת בוועדה הזאת עומדים על זה שתהיה נציגות לשלטון המקומי בוועדה הזאת. ואני חושב שהחברים מצטרפים אליי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן. דרך אגב, אתה היית בישיבה הראשונה איתן? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאיתן נכנס ויצא. אבל איתן היה סגן ראש עיר, ראש עיר. ראש רשות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מאוד ברור שחייב להיות נציג השלטון המקומי. בין אם זה מנהלי הרישוי בעצם, איגוד הרישוי שהוא זה שמתעסק בזה ביום יום והוא האחראי לרישוי בערים. אני אישית גם חושבת שהייתי שמה גם בוועדה הזאת מישהו מבעלי העסקים, מאיגוד בעלי העסקים. זאת אומרת, הרי אתה שם רק פקידות, תהיה בכירה ככל שתהיה. זה אנשים שהם פחות בשטח. אתה צריך את האנשים שנמצאים בשטח ושיש להם את הזה. אז אחד מהם זה השלטון המקומי. ושתיים, זה מאיגוד בעלי העסקים. זאת אומרת, שישקף לוועדה מה זה אומר כל החלטה שלהם, איך זה משתקף אחרי זה לבעל העסק עצמו. זה חייב להיות. אחרת זה ועדה מסורסת מבחינת ההבנה שלה לצרכים. זה לדעתי שני הדברים שצריכים להיות בוועדה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> רק לגבי זה, יש להם משקיף. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, לא, משקיף לא מעניין. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, בסדר. אני רק אומר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לבעלי העסקים יש משקיף? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אה, אוקיי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא משקיף. אני לא רוצה משקיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חברים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, אז לנציגים של בעלי עסקים יש משקיף גם כן? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> יש נציג ציבור. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אני רק אגיד רגע לטובת חברי הוועדה. סעיף 3 הקיים, שלא משנים אותו, בעצם מונה כמה משקיפים. אלו ישמשו משקיפים בוועדה המייעצת ויוזמנו להשתתף בדיוניה. מנהל כללי של כל משרד ממשלתי שלדעת הוועדה תחום הפעילות היא באחריותו. מנהל כללי של כל משרד נותן אישור שקביעת העסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, הוא גם יכול להיות משקיף. נציג ציבור, שימנה יושב ראש הוועדה לאחר התייעצות עם גופים המייצגים את המגזר העסקי בישראל. ונציג רשויות מקומיות שימנה העומד בראש ארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות. אלה כבר היום משקיפים לפי החוק הקיים, וזה לא משתנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, אני רוצה להבהיר משהו. אנחנו יושבים פה כבר שעה ורבע. מה שאמר, מה שמך מויקטורי? << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> אביתר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אביתר, סליחה. אביתר. אביתר אמר פה כמה משפטים שכולנו הסכמנו שהם משפטים נכונים. שהם עושים שכל. בסוף, בעלי העסקים, האנשים שנמצאים בשטח יודעים יותר טוב מהרגולטורים, מהאנשים המקצועיים. איפה הבעיות, איפה אפשר לשפר, איפה אפשר לתעל דברים. לא יתכן שגם להם לא יהיה say וגם לאנשים שהוא עומד מולם שזה הנציגים של השלטון המקומי, שהם עובדים. לא הפקידים באוצר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> למה אתה מדבר סתם? למה אתה, זה מה שנחליט פשוט. כולם פה חושבים כמוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רואה שהיא כבר מסמסת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל היא לא מחליטה, אנחנו מחליטים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי אנחנו נעמוד על זה. חד משמעית, אנחנו נעמוד על השלטון המקומי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> סימון, אני רוצה להסביר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה כאילו, זה החלטה שלנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, עזבו. אנחנו צריכים רגע, אנחנו לא באיזה שהוא עימות בינינו. המטרה של כולנו היא להקל על רישוי העסקים במדינת ישראל, כי אנחנו מבינים שיש לו בעיה. ויש לו בעיה בגלל עודף רגולציה ובגלל שהרבה שנים הוא לא טופל ובגלל הרבה מאוד דברים. אבל כל מי שיושב סביב השולחן הזה בא במטרה אחת: לקדם את רישוי העסקים במדינת ישראל וזה מה שאנחנו רוצים לעשות פה. עכשיו, אנחנו חושבים שחייב להיות say לשלטון המקומי שהוא הגוף הראשון. ולא רק הראשון, הוא הגוף שמלווה את פתיחת העסק. שיש בעיה לעסק, אז השלטון המקומי, הנציגים של רישוי עסקים בשלטון המקומי הולכים יד ביד, אם זה רשות טובה, חכמה ומבינה שהיא צריכה את העסקים, הולכת יד ביד ופותרת את הבעיות לא רק של השלטון המקומי. גם של המשרד לבטחון פנים וגם הבריאות וגם הרבה מאוד דברים. אנחנו עשינו את זה מאיפה שאני הגעתי. ואני חושב שחייב להיות להם נציג, לא משקיף, נציג בוועדה הזו. זה לא שינוי דרמטי, זה לא משנה את המאזן. זה עדיין שומר על איזון נכון וטוב. ואני חושב שבעלי העסקים זה בסדר, זה אני מבין שקשה להפוך אותם לחברים בוועדה מקצועית של רשויות. אבל הם חייבים להיות משקיף וחייבים להזמין אותם וחייבים לכבד את הבקשות שלהם. כי אם לא נלמד מהם, אז ממי נלמד? הם זה הגוף שאנחנו רוצים ללמוד ממנו. תודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, גברתי. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> שלום. קודם כל, בוקר טוב. ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה, איגוד לשכות המסחר. קודם כל, להגיד לך תודה יושב הראש, על תיקון 34. דרמטי מאוד. בשביל זה אנחנו פה. דבר שני, עכשיו אני רוצה להתייחס רגע לעניין של המשקיפים. אני רוצה להגיד לכם שהיום קיימת, היום, לפני כל הדבר הזה, קיימת ועדה משרדית של משרד הפנים. כמות הפעמים שאנחנו רצינו להופיע בפני הוועדה כמגזר עסקי הייתה עצומה. כמות הפעמים שבפועל קיבלנו רשות להופיע בפני הוועדה היא נמוכה ביותר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז זה אפשר לטפל. לחייב. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> לא, רק שנייה, רק שנייה. אני רוצה שתקשיבו. כי מה שקורה במעשה, זה נחמד שזה כתוב בנייר, אבל מה שקורה במעשה זה מה שחשוב. עכשיו, הנוכחות של המגזר העסקי בדיונים על מפרטים ספציפיים. לצורך העניין, מחר בבוקר הוועדה המאסדרת יושבת ומדברת על מלונות. לא יתכן שבדיון שיש על מפרט של מלונות לא יהיה נציג של המלונות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתה במאה אחוז. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> ולא יתכן שיהיה דיון בנושא של רשתות מזון בלי שיושב שם נציג של רשתות מזון. כי הם יודעים מה קורה בפועל. עכשיו, אותו דבר אנחנו נדון, אני מניחה ביום ראשון, במפרט הרשותי. אבל סיטואציה שבה אתם נותנים רוח גבית מאוד גבוהה לרשויות המקומיות, שחלקן יש להן חלק נכבד בעודף רגולציה שיש על כל המגזר העסקי, זה גם לא תקין. ולכן הוועדה המאסדרת הזאת אמורה לעשות איזונים. איזונים בין הדרישות של המגזר העסקי או בין העומס הרגולטורי שמוטל עליו, לבין הצורך והדרישות של כלל המשק לעניין של איזונים וביטחון לכלל המשק. שחס ושלום לא יקרה כלום. ושהביטחון של הציבור יהיה תקין. ולכן, חשוב לעשות פה כמה תיקונים. קודם כל להכניס שבכל דיון בנושא ספציפי של ענף ספציפי, יופיע הגוף המייצג של אותו ענף ספציפי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בהחלט. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> זה קריטי בעיניי. ודבר שני, העניין של המשקיפים. מחר בבוקר יבוא מישהו ויגיד משקיף של מגזר עסקי יהיה איזה שהוא יועץ כלשהו. והיועץ כלשהו הוא נגוע בכל מיני דברים. לכן זה חייב להיות, צריכים להיות פה מספר משקיפים שיתנו תמונה מאזנת למגזר העסקי. כי הוועדה הזאת ויושב הראש שיושב פה כרגע יודע את זה היטב. כי בגלל זה הוא העביר את תיקון 34. לא יכול יותר לסבול את העודף רגולציה הזאת. המגזר העסקי לא יכול להכיל את זה יותר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה זה תיקון 34? אנחנו במתח. את חוזרת על זה ואנחנו לא מבינים על מה את מדברת. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה הרפורמה של 2018. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> זהו. אדוני יושב הראש, תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה. נפתלי? << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> בוקר טוב לכולם. עוד מעט צהריים טובים. תודה לכבוד יושב הראש, שתמיד נותן לנו את הכבוד. אני רוצה להודות לחבריי גם בוועדה, חברי הכנסת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> על זה נאמר ושוב אתכם, ושלום עליכם ועלינו ועל כולנו. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> וכל הארץ, בדיוק. אבל בואו רגע נהיה מרוכזים. העסקים והמסחר נמצאת בשלטון המקומי. בוועדה הראשונה שהיינו בה, בוועדה שדיברה על הנושא, סוכם או עלה הנושא של חשיבות הנציגות של השלטון המקומי בוועדה. יש חשיבות מכרעת לנציגות הזאת. בוועדה הבין משרדית יש לשלטון המקומי שלושה נציגים: לרשות גדולה, בינונית ולמרחב הכפרי, שהם למעשה מאזנים את החלטות ועדה בין משרדית. ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו שנים הקפדנו למנוע חקיקות או החלטות שהוחלטו בצורה לא מידתית לרעת עסקים או שפגעו בצורה משמעותית בציבור. ולכן יש חשיבות מכרעת שהשלטון המקומי יהיה חלק משמעותי בוועדה הזאת. משמעותי. כי הזירה נמצאת אצלנו. אנחנו רואים מה קורה עם העסקים. דרך אגב, תיקון 34 שכרגע דיברה ישראלה, מי שהוביל את הרפורמה הזאת ומי ששיפר לעסקים בצורה דרמטית את התנאים זה ענף שלטון המקומי דחף את זה, חיים ביבס. ואנחנו באיגוד רישוי עסקים ארצי, עם כל ראשי המקומיות, יושב ראש הוועדה שנמצא פה והוא גם תמה מה פתאום אלפון אודיו טעון רישוי וצריך להוריד ולהוריד ולהוריד. אנחנו תמכנו בצורה נחרצת בדברים האלה. אנחנו יודעים מה חשוב לעסקים וגם לעוסקים בתחום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני, הורידו בסוף אולפן אודיו, שיהיה ברור. על זה בא שכרי. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> זה בזכותך. חברים, אני רק מזכיר לך כבוד יושב הראש, אנחנו היינו בדיונים האלה ולפעמים דברים שנראים הזויים למישהו אחד, לחלק מהאנשים נראה כאילו הם המציאו את הגלגל. אז אנחנו עושים גם בקרה ועושים דרך גם בטיפול בעסקים וגם בליווי שלהם. גם של לשכות המסחר וגם של הסופרים וכל הגופים האחרים. וכל אחד כמובן יכול להגיד את דעתו המקצועית וזה בסדר גמור. אבל בסוף הזירה הזאת היא זירה ציבורית וזירה מסחרית ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מטפלים גם בעסקים וגם בדרך שבהם הם מקבלים את האישורים. לפעמים משרדי הממשלה גוררים רגליים. לפעמים מחוסר של כוח אדם, דיברנו על זה. שאמרנו שהנציגות של שירות המדינה צריכה להיות בדיון הזה כדי לראות מה קורה עם התקנים של משרדי הממשלה, חסרים. כותבים רפורמות, מ-2010 כתבו מפרטים ועברו 11 שנים ורק 75 מפרטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> עכשיו, אם תשאל כבוד יושב הראש, כמה זמן מאז שקבעו את המפרטים עד שנוצר, רק בחודשים האחרונים הם קצת צמצמו את הפערים. וזה אומר שהפער היה דרמטי לפני מספר חודשים. אז אני לא מעיר הערות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זהו, הקליטה מאילת נעלמה. תודה נפתלי, הנקודה הובהרה. תודה נפתלי, תודה רבה על הדברים. הנקודה הובהרה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו נמשיך לשמוע עמדות ואז נתחיל לסכם את הסעיף הזה. כן גברתי? << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> לילך דחוח, שופרסל. אני רגע רוצה קצת להוריד את ההתלהבות אולי מהדברים של נפתלי, והם לא מכוונים ישירות לנפתלי. אבל כמי שגם שומעת וגם מביאה את העמדה של העסקים, ולא רק של מרכולים ורשתות שיווק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אני קצינת ציות בשופרסל. אחראית על רגולציה והטמעה. בעבר היועצת המשפטית גם ביינות ביתן ומכירה את תחום העסקים ואת הרגולציה. והייתי גם ברפורמה של 2018, אבל לא משנה. העניין הוא שאנחנו חווים היום המון המון קשיים, ויגידו את זה גם כל העסקים, לא רק מהצד של נותני אישור, אלא גם מהצד של רשויות מקומיות. יש למעלה מ-250 רשויות מקומיות. כל אחד מהם יוצא עם דרישות. לא כולם זה נפתלי וזה לא דיון ספציפי או פרסונלי. יש כאן קושי מאוד אדיר. ולא רק שאני חושבת שנצטרך לדון באופן באמת יותר רציני בעניין של המפרט הרשותי, אלא גם פה בוועדה. מאוד חשוב שיהיה נציג ולא רק כמשקיף. נציג שיש לו כוח. נציג שיש לו השפעה של העסקים. כמו שאמרתם כאן, ויש עוד המון המון דוגמאות. העסקים יודעים לשים את הדברים בצורה יותר מדויקת. לא סתם כדי להקל עליהם, אלא כדי באמת להביא לשינוי משמעותי בפתיחת רישוי, בחידוש רישוי. אגב, חידוש רישוי זה משהו משמעותי מאוד שקורה לפעמים יותר מפתיחת, מהגשת בקשה לרישיון עסק ראשונה. אז העניין הזה של נציג עסקים הוא קריטי, הוא דרמטי. צריך למצוא את הדרך לשים את זה, למרות שזאת ועדה ממשלתית. ולא להתעלם מהעסקים במובן הזה, ולא רק כמשקיף. משקיף זה משהו שאנחנו כבר רגילים אליו. דעתנו לא נשמעת שם. הרבה פעמים מתרחשים דיונים מבלי שבאמת המשקיף נמצא. זה קריטי ביותר לנו כעסקים שיהיה נציג רלוונטי בדיונים כאלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה. תודה רבה. כן, בבקשה אדוני. << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> ואולי רק עוד משפט בעניין הזה. שמעתי משהו יפה, ואני אעשה את זה מאוד מאוד קצר. מה ההבדל בין ראש ישיבה לרב קהילה? ראש ישיבה מחמיר כי הוא פותח את הספרים. רב קהילה מדבר עם האנשים והוא מכיר את השטח והוא יודע להתאים את ההלכה לאנשים. נעשה אנלוגיה לעולם הזה. אפשר לכתוב אחלה תיאוריות ואחלה חוקים פה בירושלים ובקומות המשרדים. בשטח מאוד מאוד קשה לפעמים ליישם החלטות שמתקבלות כאן. ולכן ישנה חשיבות של השטח. והשטח זה אומר בעלי עסקים. השטח אומר גם שלטון מקומי. ואני אגיד משפט שלא תיאמתי עם חבריי. עם אף אחד. אבל הלוואי והיו הרבה מאוד מנהלי אגפים, נקרא לזה, נוחים, עם ראש פתוח, כמו שלפחות לי יש עם נפתלי. אז אני אומר, חשוב להסביר, כל הדיון שנערך פה הוא לא חלילה נפתלי. אני עובד עם נפתלי יד ביד. אפילו מאוד התגעגעתי. אבל הלוואי וכולם היו נפתלי. לא כולם נפתלי. ואז אנחנו מתחילים להיכנס לסחרור של 250 רשויות שאתה לא יוצא מזה. תודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה צודק. לא לפי המזל, אלא לפי משהו שאנחנו נחליט כאן. כן, בבקשה, חבר הכנסת רז. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני מצטער שפספסתי, כי באתי מרגולציה. אבל אני מבין שמנסים לשנות כאן את הרכב הוועדה לאחר שסיכמנו מה הרכב הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מי סיכמנו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, סוכם בוועדת שרים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> עברנו על הסעיף הזה, התקדמנו הלאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, לא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ממש לא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז אני באופן אישי לא מתנגד להכנסת נציג עסקים. אבל הנציג של המשרד להגנת הסביבה חייב להיות שם. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הוא שם. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, לא מורידים אף אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה לדייק, הבקשה שלנו היא להוסיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אם למישהו לא היה ברור. אם למישהו לא היה ברור עד עכשיו. כן, בבקשה. << אורח >> עידן כץ: << אורח >> אפשר רק הערה קטנה בבקשה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שנייה, לא. מי ביקש? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> עידן, מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> בסעיף קטן ג', שרשום שם פסקת משנה ד' במקום עובד יבואו שני עובדים, אז כמובן המשרד לבטחון פנים רשום כאחד מנותני האישור. שזה כמובן המשטרה וכב"ה. אז נבקש לדייק את זה לעניין המטרה שעליה אמון כל גוף, כל נותן אישור למעשה. כדי שיהיה ברור שגם למשטרת ישראל יש שני נציגים וגם לכבאות יש שני נציגים בוועדה. נכון שזה אותו משרד, אבל בסופו של דבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה אתם צריכים, אגב, שני נציגים? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> יש לנו שם שני נציגים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, אבל למה? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> כך סוכם. כי אנחנו נותנים אישור בנפרד וכב"ה הוא נותן אישור בפני עצמו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איך, איך? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> כב"ה הוא נותן אישור בפני עצמו ומשטרת ישראל היא נותנת אישור בפני עצמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה ברור. אבל למה אתם צריכים שני נציגי משטרה, שני נציגי כב"ה? << אורח >> עידן כץ: << אורח >> ככה זה כל אחת מהאחרות. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ההצעה היא כרגע שיש שני נציגים מטעמו של כל נותן אישור. שהם נמצאים בעצם בדיון בחלק שנוגע אליהם במפרט. לא כולם נמצאים כל הזמן. בקיצור, צריך את הנציגים המקצועיים מכבאות ומהמשטרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, בבקשה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> שלום. ניר קפלן, אחראי תחום הרגולציה בהתאחדות המלונות בישראל. א', ברכות לחברי הכנסת ולכל הנוכחים. אני חייב להסכים פה עם חבריי. וגם אני מסכים גם עם נפתלי ואיילת וסרמן מאיגוד רישוי עסקים שעושים עבודה נפלאה. אנחנו מסירים את הכובע בפניהם. ואני אבקש מהוועדה כן לשקול להכניס אותנו, את המגזר העסקי, לוועדה. זאת אומרת אולי את סוג העסקים הרלוונטי, מושא הרגולציה הספציפית. ושנית, אני אבקש מאדוני ואני אתן דוגמה קצרה ואני אסיים פה, כדי לא לגזול מזמנכם. את עניין המפרט הרשותי. אני מבין שעיר צריכה שיהיה לה סמכות לקבוע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שנייה אדוני, אבל אנחנו נמצאים עכשיו בדיון על הוועדה. כשנגיע לעניין הרשותי תבקש את רשות הדיבור ונאפשר לך. תומר, בבקשה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כן. ההרכב של הוועדה שמוצע כאן, בנוסח שבפניכם יש גם את ההערות שלנו בכתב, אבל אני אנסה לפרט אותם קצת יותר. ההרכב של הוועדה שמוצע כאן הוא קצת בעייתי בכמה מובנים. ראשית, יש פה הרכב שהוא הרכב מתחלף. זה משהו שהוא מאוד נדיר כשאנחנו דנים בוועדה. לפי ההצעה כרגע יש בוועדה חברים קבועים, שזה שישה חברים קבועים. ועוד שני נציגים של המשרד נותן האישור, לפי העניין. זאת אומרת, כשדנים במפרט של גוף אחד זה ודנים במפרט של גוף אחר זה גוף אחר. ועוד בנוסף, יכול נותן אישור נוסף לבקש להצטרף, אם הוא חושב שזה רלוונטי לעניינו. לדעתנו ההרכב המתחלף מהסוג הזה מעורר חשש מאוד גדול שחלק גדול מדיוני הוועדה יוקדשו לשאלה מהו ההרכב שעכשיו הוועדה צריכה לדון בו. כי משרד אחד יגיד שהוא חושב שהוא רלוונטי ומשרד אחר יגיד שהוא לא רלוונטי. וזה יכול להביא לאין סוף דיונים, שבעצם ישחיתו את הזמן על ענייני סמכות ופרוצדורה. לכן אנחנו מציעים, לפחות בחלק הזה, שאם גוף נותן אישור חושב שהוא רלוונטי, הוא יצרף נציג אחד לפי בקשה מנומקת בכתב של גורם מוסמך ארצי. וכך אנחנו נמנע את הוויכוחים הפרוצדורליים לגבי העניין הזה. זה בנושא של ההרכב המתחלף. בהינתן ההרכב המתחלף גם יש צורך להתייחס להוראות שנוגעות לגבי מניין חוקי וסדרי עבודת הוועדה, שקיימים כבר כיום בחוק והם לא לקחו בחשבון מן סוג כזה של הרכב מתחלף. שזה דבר שצריך להתייחס אליו. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> גם המניין חוקי מתייחס בעצם לתפקיד של הוועדה הקודמת שהייתה בסך הכל ועדה מייעצת. וכתוב שם המניין החוקי לישיבות הוועדה הם שלושה חברים ובהם יושב הראש. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> שזה לא מתאים כאילו לוועדה החדשה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ועדה חדשה, שיש לה תפקידים וסמכויות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תומר, תוכל בבקשה לחזור על ההערה הראשונה? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> ההערה הראשונה לגבי צירוף של חבר נותן אישור. כפי שאמרנו, לפי ההצעה כרגע יש פה נושא של הכרעה של יושב הראש, אם הוא יצטרף או לא. והצעתנו היא שלא לקבל את הדבר הזה, אלא אם הוא רוצה להיות שם, הוא יצטרך להגיש בקשה מנומקת של גורם מוסמך בכיר במשרד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ומי יקבע, יושב הראש? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, הוא מצרף את עצמו לוועדה. כאשר הוא מצרף נציג אחד. כלומר, הוא לא יצרף שני נציגים, כמו ששאר הגופים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הגיוני. אבל אני רוצה רק לשאול קודם שאלה. מוסי יצא, אבל אני לא רואה פה את השר להגנת הסביבה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הוא נותן אישור נקרא. הוא לא קבוע. הוא לא קבוע איכות הסביבה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> ההרכב בנוי ככה שכשדנים בחלק של מפרט מסוים, שקשור למשרד מסוים, מצטרפים להרכב שני נציגים מטעם אותו משרד. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> זה משהו מאוד נדיר. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה מצטרף כשמדברים על דברים של הגנת הסביבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא חושב שלזה מוסי רז התכוון. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הוא רוצה נציג קבוע? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה יכול לקרוא לו? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אבל יכול להיות שבמה שתומר הציע, אם המשרד להגנת הסביבה יש לו מפרט שדנים שהוא רלוונטי אליו, הוא בעצם יוכל בבקשה מנומקת להצטרף. יכול להיות שבנוסף, בנושאים של המשקיפים אולי. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> תכף אני אגיד מה אני חושב על העניינים האלה. אתם תחליטו כמובן. כרגע הוועדה היא ועדה ממשלתית טהורה. כלומר, אין בה בכלל נציגות לא של הציבור ולא של גורמים אחרים. אז דיברתי לגבי ההרכב של ההרכב המתחלף ועכשיו אני אדבר גם על ההרכב עצמו. מוצע כאן שיהיו שני נציגים של משרד ראש הממשלה. יושב ראש הוועדה וגם היועץ המשפטי של הוועדה כחבר. בנוסף לכך, יש גם נציג של משרד המשפטים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה היועץ המשפטי של הוועדה, שאלתי את זה גם בחוק הרגולציה, צריך להיות חבר? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לנו נראה שאין מקום לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שיהיה יועץ משפטי, שייתן ייעוץ משפטי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה היה רק לצורך הבהרה. המהות היא שיש פשוט עוד חבר, כמו שיש שני נציגים של נותני אישור, יש שניים של ועדה להסדרה. הליבה היא לא שהוא היועץ המשפטי. זה סתם הייתה הבהרה, שהיא לא ליבה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה שהוא אומר שזה לא יהיה היועץ המשפטי. שזה יהיה מישהו אחר שהוא איננו היועץ המשפטי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זאת לא הייתה הליבה. זה לא שהוא חבר הוועדה בגלל שהוא היועץ המשפטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יועץ משפטי לא צריך להיות חבר בוועדות, הוא צריך לתת ייעוץ משפטי לוועדה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> בוועדת מכרזים אתה כן שם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נו, וזה בסדר אתה חושב? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> לא, גם בוועדת מכרזים הוא לא חבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. ברשות מקומית לא, בממשלה כן. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> בדיוק, אפשר לכתוב את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל לטעמי יועץ משפטי צריך לתת ייעוץ משפטי ולא גם לנקוט עמדה ביחס להחלטה. כי אז הוא נגוע. זה לא תפקידו. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> למה הוא נגוע בעצם? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא נותן ייעוץ לגבי העמדה של עצמו? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרן? היא שאלה אותי. כי הוא צריך לתת חוות דעת לאופן התנהלות הוועדה ולמסגרת החוקית שבה הוועדה פועלת. ברגע שבו יש נגיד שאלה כלשהי, שיכולה לקחת את זה לכיוון מסוים. ואם הוא צריך גם להצביע בהתאם לדבר הזה הוא פיבוט מאוד משמעותי. ממילא הוא פיבוט. אני מציע שיעשה את תפקידו כיועץ משפטי לוועדה. אבל החברים יהיו סוברניים. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני אומרת כמו ששי אמר, מבחינתנו אין פה משמעות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל למה אתם צריכים שניים מתוך רשות ההסדרה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בגלל שאנחנו צריכים שיהיו פה. מדובר בפורום שצריך להיות עקבי וצריך לשאת תמונה רחבה של הרבה מאוד רגולציה, הרבה מאוד מפרטים, הרבה מאוד תנאים. יש בינינו היגיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל יש לכם, סליחה על הזה, בסדר? בואי שנייה נלך מעבר לקיר הזה יושבת רשות הרגולציה. ושם רשות ההסדרה מורכבת משניים רוה"מ, שניים משפטים, שניים אוצר. פה בוועדה הזאת יושבים שניים מרשות הרגולציה, משרד האוצר ומשרד המשפטים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> וכלכלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רגע, כלכלה יושב רגולציה. אז יש לכם פה בעצם ארבעה נציגים שקשורים לרשות הרגולציה, בצורה כזו או אחרת. מאותם משרדים רלוונטיים. אני חושב שזה מוגזם. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא כל כך הבנתי את ההקבלה. הדיון בחדר השני מדבר על הגוף המנהל, הגוף הפקידותי שנקרא הרשות להסדרה. פה מדובר על גוף שקובע מפרטים. זאת אומרת, אני לא יודע איך להעתיק את מה שקורה בחדר השני ובחדר הזה. זה לא ממש ההקבלה הנכונה. גם כאן יש עובד משרד המשפטים, כשגם שם יש עובד משרד המשפטים. הטיעון הוא שאנחנו מנסים לייצר איזה שהיא ועדה שיש בה בסוף איזון בין כל הצדדים. כמו שאפשר לטעון מדוע צריך שני עובדי משרד נותן האישור. בסדר? זה גם טענה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גם שאלה. אני עכשיו באמת שואל. סליחה, כאילו יש פה ועדה שהיא לא רק של שישה אנשים, היא כבר מגיעה ל-20 אנשים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, היא שמונה כרגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה שמונה? תסביר לי למה שמונה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני אסביר שנייה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו לא נגיע עד 16. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איפה כתוב? יכול להגיע ל-16, בקלות. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> היא יכולה להגיע ל-16. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, בקלות. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע. היא לא יכולה להגיע ל-16. אני אגיד שנייה למה לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שי, כי כל מי שרלוונטי אתה מזמין אותו לוועדה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> משקיפים בוודאי, זה אין ספק. לא, אבל משקיפים וכו' ירצו יגיעו, ירצו לא יגיעו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, אבל הם יושבים שם. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אה, עם המשקיפים זה מגיע ל-20 בקלות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז אני אומר, זה עודף בירוקרטיה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, בסדר, אבל החברים שמקבלים את ההחלטה הם כמעט יהיו ב-default שמונה. אם יהיו נושאים משותפים בין שני נותני אישור אז זה יגיע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה צריך אבל שניים מכל גוף? זאת השאלה. למה אני צריך שניים מהמשטרה, שניים מכב"ה, שניים מהגנ"ס, למה? למה לא מספיק אחד? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה נכון. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כי גם ככה זה לא מאוזן. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הם לא באים כל פעם. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> שישלחו את מי שרוצים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זה לא באים כל פעם? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הם לא יכולים להצביע בכל דיון. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, הוא מדבר על החברים הקבועים. למה צריך שניים ממשרד. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הם לא קבועים. נותני האישור מתחלפים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, לא נותני האישור. החברים הקבועים. למה צריך שניים מהאוצר נגיד או שניים מראש הממשלה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> רק מרשות הרגולציה יש שניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סליחה רגע, אבל רשות הרגולציה, מי יושב ברשות רגולציה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> הוועדה להסדרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה עובדי הרשות? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא חברי המועצה? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, לא, ממש לא. זה מנותק אחד מהשני. לא באותה רמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תמשיך בבקשה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> ההרכב כפי שהוא מוצע כרגע באמת מעורר הרבה מאוד שאלות ואנחנו נצטרך לתת את הדעת. אני חושב שהממשלה תצטרך לעשות שיעורי בית בעניין הזה ולבוא עם משהו קצת יותר מאוזן. נשמעו פה טענות לגבי הייצוג של הרשויות המקומיות. טענות לגבי הייצוג של המגזר העסקי. אני חושב לגבי המגזר העסקי שיש בעיה אינהרנטית להכניס אותם כחברים בוועדה. ויאסדרו את עצמם מה שנקרא. זה יהיה קצת יותר בעייתי. ומעמדם כמשקיף לדעתי הוא לדעתי מעמד מספק בעניין הזה. ומה גם שיש להם זכות להגיש הערות במסגרת הערות הציבור. ואני מניח שגם בפועל ישבו עם בעלי העסקים עוד לפני שיפרסמו מפרטים. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> וגם אם אפשר להוסיף עוד משהו לגבי זה. ככל שאנחנו מכניסים את ארגוני העסקים, אז אין לנו הצדקה להכניס אותם ולא את ארגוני הסביבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, לא. אני אגיד מה דעתי בנושא הזה. אני לא יודע אם הגענו כבר לאופן עבודת הוועדה. אני חושב שקולם של נציגי העסקים צריך להישמע. זאת אומרת, צריך לאפשר להם את זכות השימוע בטרם נקבעת רגולציה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> בוודאי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שנייה. אני אומר את דעתי, לא את דעת אחרים. צריך לתת להם את זכות השימוע כדי שיביעו את דעתם על רגולציה מתוכננת. אני לא חושב שמי שחלה עליו הרגולציה יכול להיות בוועדה שקובצת את הרגולציה. זה לא סביר, זה לא ממשלי. זה שינוי סדרי ממשל, זה לא הגיוני. זה גם לדעתי לא חוקתי כמעט. ולכן אני חושב שמכיוון שנהוג פה בוועדה שקובעת רגולציה, קובעת הסדרה, סוג של חקיקה. לא יכול להיות, זה פשוט לא עובד. כן הם צריכים להיות שם, להשמיע את דבריהם בצורה ברורה. להעלות את הקשיים, להעלות את המקומות שבהם צריך לגעת. אבל הם לא יכולים לקבוע את זה. ולכן הם צריכים להיות משקיפים או בשימוע. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> יש להם גם וגם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל לא להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, היום הם לא משקיפים העסקים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> משקיפים, משקיפים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, כן, היום יש להם נציג. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל לא נכון. אתה כל פעם אומר את זה הרבה פעמים. אמרה לך הרגע שלא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרן, שנייה. חברים, חברי הכנסת. שנייה, שנייה. תומר, שנייה, תן לי להסביר לה. יחד עם זאת, אני כן חושב שנציג השלטון המקומי צריך לשבת בתוך ועדת הרגולציה. אין שום מניעה שהוא לא ישב שם. גם הוא רגולטור. הוא מכיר את השטח, הוא יודע מה המשמעות של כל דבר כזה. נראה לי שהוא צריך להיות אחד מחברי הוועדה. לגבי נציג העסקים קרן, החוק קובע, ואני מקריא מתוך החוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> באיזה סעיף? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> המשולב. זה בעמוד 44. בסעיף 3 (ג') כתוב שם שנציג ציבור שימנה יושב ראש הרשות לאחר התייעצות עם גופים המייצגים את המגזר העסקי. אני כן חושב שצריך להוסיף פה שכשנוגעים לתחום מסוים, צריך להזמין את נציג אותו תחום. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא נציג אחד, צריך כמה של אותו תחום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יהיה אחד, אחד של כל תחום. אם עכשיו, קרן, דנים בנושא בתי מלון, מספרות או מזון, לא יביאו כמה. יביאו אחד שייצג אותם. אי אפשר לשמוע את כולם. יש המון אינטרסים. אחד שמייצג אותם. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> חשוב לזכור שככל שמגדילים את הרכב הוועדה, גם עם משקיפים, זה מסרבל את העבודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יש סרבול, ברור. אי אפשר לנהל ככה ועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה לא מסרבל את העבודה, זה מפשט את העבודה. כי אם יתקבלו החלטות בלי אותם נציגים ובלי לשמוע אותם אז את הטעות, לתקן את הטעות הרבה יותר מסורבל מאשר להזמין אותם מראש ושיגידו מה הבעיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל יהיה נציג. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ולכן בן אדם אחד זה לא מספיק מאותו ענף, אין מה לעשות. אני חושבת ששלושה, אבל גם שניים זה בסדר. בן אדם אחד על עשרה אנשים. תאר לך עכשיו ועדה של כולנו ויושב רק אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> קרן, ממילא יש נציג, גם ממשרד הכלכלה, אבל גם שמייצג את המגזר העסקי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איזה נציג? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> רק שנייה. קרן, שנייה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שולחים איזה פקיד. אתה יושב בוועדות האלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל הוא לא פקיד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אף פעם לא יושב נציג אמיתי, באמת. אף פעם לא יושב מישהו שבאמת מייצג את אינטרס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מדבר איתך על נציג ציבור. נציג ציבור שמייצג את המגזר העסקי, מעבר למשרד הכלכלה. וכמשקיף, אדם שמייצג את הענף שעליו יש את ההסדרה. זה נראה לי סביר, מידתי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> כלומר, אתה מציע שניים בעצם? להוסיף על האחד הקיים עוד נציג? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הרי גם נציג הציבור הזה, אני אומר לך את האמת, בסדר? נציג הציבור הזה שמייצג את המגזר העסקי, דעתי לא נוחה כשמי שממנה אותו הוא יושב ראש הוועדה, שהוא בוחר אותו. דעתי לא נוחה מזה. כי זה, בסוף הוא יבחר את מי שהוא רוצה, מי שיהיה נוח לו. ואני לא חושב שזה נכון. אז צריך להיות נציג המגזר העסקי. ככלל, יש ארגונים במגזר העסקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מישהו שאפשר למנות אותו. צריך לבחור. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אומר נציג רשמי של האיגוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשיינים או לשכת מסחר, מי אתה לוקח? מישהו צריך לבחור, מה לעשות? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל זה חייב להיות מישהו רשמי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה לפי הנושא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איתן, זה חייב להיות נציג רשמי של הענף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בסדר, ענף יהיה. הבנתי קרן. אנחנו מדברים על הנציג הנוסף. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> איתן, אנחנו לא צריכים להסתבך. יש נציג של התעשיינים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אבל יש גם מסחר. מסחר זה לא תעשייה, זה שני דברים שונים. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> תעשיינים לא יכולים לייצג אותנו, סליחה, מחילה. וגם לא את המלונות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה שנייה להגיד משהו. אני חושב שאנחנו קצת נעים פה בין הפורמלי לא-פורמלי. כי מבחינה מהותית אנחנו כולם מסכימים, זה דרכי העבודה. לא סתם הוועדה הזו היו"ר שלה הוא במקום שנקרא רשות ההסדרה. בסדר? זה מקום שנועד כדי לקדם את המתודולוגיה לרגולציה חכמה. וזה בעצם חלק מהמודל שאנחנו מביאים. בסדר? במקום הא-פורמלי אנחנו בוודאי בעד ואנחנו עושים את זה. זה דרכי עבודתנו ולכן זה יו"ר הוועדה הוא נציג הוועדה להסדרה, כדי לוודא שזה קורה. כי בסוף זה גם חלק מליבת מה שהוועדה להסדרה מביאה לשולחן. גם הדבר כתוב באופנים כאלו ואחרים בסעיפים הקודמים על איך הוועדה עובדת. באופן מהותי. ולכן אני מבין את הרצון. אבל אני חושב שצריך לדאוג לא לסרבול. אני חושב שצריך לחיות במקום הא-פורמלי של העבודה השוטפת ולא לסרבל את עבודת הוועדה בזימון כל נציגי הארגונים האפשריים בכל נקודה שהיא. ואז אם שכחת, זה קצת מסרבל את העבודה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אמרנו בין אחד לשניים. למה אתה הופך את זה עכשיו? כאילו בוא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל מה זה אחד לשניים? יש את המלונות, מסחר. אני אומר לך נציגי ארגנים, בסדר? אני יודע להגיד לך עשרה בעל פה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אתה דן עכשיו במלונות אתה מזמין את הנציג שלהם. אתה לא מביא את כולם. אתה דן עכשיו במספרות אתה מביא את המספרות. אתה דן במרכולים, אתה מביא את המרכולים. כל פעם אחד. אתה לא מביא את כולם מכולם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אז רגע. לא, לפני זה שי, יש נציג אחד שיכול לייצג את כולם? אוקיי, אבל אם אומרים לכם שיש נציג אחד, במי תבחרו? << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> אנחנו נצטרך לשבת ולחשוב מה עושים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מציע ככה: יהיה נציג המגזר העסקי. יש חשיבות לזה שיש משקיף קבוע, שרואה את התמונה הכוללת ונמצא שם לאורך כל ישיבות הוועדה. ובנוסף אליו, יהיה עוד משקיף מהענף הרלוונטי להסדרה. ואז לענף הרלוונטי יוכל להיות פתחון פה בתוך חדרי הדיונים. בסדר? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> רגע, והשלטון המקומי, רק לחדד את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חבר השלטון המקומי יהיה חבר הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חבר שלטון מקומי. אתה מוסיף עכשיו נציג של שלטון המקומי כחבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> השאלה איתן אם הם יצליחו להגיע להסכמה מי הנציג הקבוע ומי המשקיף. << אורח >> ישראלה מני: << אורח >> זה אנחנו מתוך המגזר העסקי אנחנו ננסה להגיע להסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא מתערב בזה. כן, בבקשה גברתי. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> שמי גילי צימנד, מהמשרד להגנת הסביבה. יש לי שאלה והערה. אם יש משקיף של ארגונים עסקיים, אז אני מבקשת שיהיה משקיף גם שלנו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם חברים בוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> סליחה, אבל גברתי, גברתי. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> רגע, רק להשלים משפט אם אפשר. שיהיה נציג, כמו שיש נציג משרד הכלכלה ובא משקיף מבעלי העסקים, יש נציג למשרד להגנת הסביבה ויבוא משקיף מהארגונים הירוקים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, איזה ארגונים, נו באמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חברים, אני מבקש לא להפריע. כל אחד קיבל את זכות הדיבור שלו. מישהי אחת עכשיו קיבלה זכות דיבור ורק היא תדבר. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> תודה. זאת הצעה ראשונה שלי. שיהיה גם משקיף של ארגוני סביבה. ועכשיו יש לי שאלה. לא לגמרי ברור לי אם יש נציג משרד הפנים שהוא חבר בוועדה עם זכות הצבעה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> התשובה היא כן. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> מדוע צריך גם נציג שלטון מקומי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> האינטרסים שונים לחלוטין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עצם השאלה היא הבעיה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אז אני רוצה להבין, אם אפשר, את הדבר הזה. כי יש פה חוסר איזון בסופו של דבר בוועדה מכל הדבר הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה יש חוסר איזון גברתי? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> כי בסופו של דבר, כשדנים על נושא מקצועי מסוים, אז הגורם שאמור לייצג את אותו נושא מקצועי הופך להיות מיעוט שבמיעוט שבמיעוט ולעולם לא יצליח להעביר את הצעותיו בעניין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז חבריי ואני הסברנו את השלטון המקומי. בסוף השלטון המקומי הוא זה שבשטח, עובד מול העסקים. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אין בעיה. אז מה משרד הפנים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא הפקידות, לא למעלה במגדלים של האוצר ולא משרד המשפטים. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אם את מציעה להוציא את משרד הפנים אין בעיה, זו הצעה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> מדוע צריך את שניהם? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הם מודעים לבעיות האקוטיות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טוב חברים, רגע. אתם מתפרצים ומבין כל המתפרצים רק אחד הצביע וקוראים לו מוסי רז. בבקשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> סליחה שאני מחזיר דקה אחורה. אני רוצה להבין מה הסעיף המוצע כרגע. סליחה שאני לא. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> הרכב הוועדה מוסי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, בסדר. מוסי, תמשיך בדבריך. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא שאל. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> זה השאלה, זה מה שהוא שאל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא מצליח להבין, אתם מתפרצים אליו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה הסעיף המוצע. אני רוצה להבין. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> מה ההרכב המוצע אתה שואל? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה ההרכב המוצע. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> ההרכב המוצע כלל שישה חברים קבועים ושני חברים מתחלפים, בגדול. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מי השלושה הקבועים? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> השישה הקבועים הם שני נציגים של משרד ראש הממשלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תכתוב את זה, כדי שלא תשכח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שנייה חבר'ה. זה כתוב בחוק. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> שני נציגים של משרד ראש הממשלה, נציג של משרד האוצר, נציג של משרד הכלכלה, נציג של משרד הפנים, נציג של משרד המשפטים. ושני נציגים של הגוף נותן האישור - שזה משתנה לפי המפרט שדנים בו. אם דנים עכשיו במפרט של מסעדה, לצורך העניין, מצטרפים לוועדה שני נציגים של משרד הבריאות, שני נציגים של המשרד להגנת הסביבה, שני נציגים של רשות הכבאות, שני נציגים של המשטרה - במסעדות אני לא יודע. בקיצור, לפי סוג העסק שדנים בו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני שאלתי קודם האם המשרד להגנת הסביבה בפנים, כפי שהיה בטיוטה הקודמת, ואמרו לי כן. עכשיו אני רואה שזה רק מזדמן על פי הנושא עצמו. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נכון. זאת ההצעה כרגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אגב, בגלל זה ביקשתי לקרוא לך, כדי להבהיר שהבנו מה ששאלת. אני ממש ביקשתי שיקראו לך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוקיי. אז אני הבנתי את התשובה אחרת ואני מבקש להחזיר את הנציג של המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כחבר קבוע? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה היה בנוסח המקורי? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה הוא יצא? << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> לא, שנייה. בנוסח המקורי הרכב הוועדה בנוי כך שבנושאים הכלליים, למשל נהלי עבודת הוועדה, קביעת סדרי עדיפויות של המפרטים בהם היא תדון. יש תמיד נציג אחד מכל אחד המשרדים נותני האישור, גם מהגנת הסביבה. אבל כשדנים במפרטי ספציפי תמיד יהיו שני נציגים של אותו חלק במפרט. כלומר, כשדנים בחלק של הגנ"ס במפרט יהיו שני נציגים של הגנת סביבה, אבל לא יהיה נציג של בריאות. וכשדנים בחלק של בריאות לא יהיו נציגים של הגנת הסביבה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, זה מה שאמרו קודם, זה מובן. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> זה היה בנוסח הממשלתי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נכון. אבל בישיבה הקודמת דיברנו על הוספה של הגנת הסביבה וזה היה מוסכם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מוסכם על מי? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא זכור לי שזה גם עלה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא הייתי בישיבה הקודמת. מוסי, רק עכשיו מדברים על הרכב הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כן, זו פעם ראשונה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז בדיון הקודם לא דיברו על הרכב הוועדה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> זה דובר באופן כללי יותר אני חושבת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> באופן כללי, כן. << אורח >> לא, לא, הוא צודק, דיברנו על זה. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> לא דיברנו על הפרטים של ההסדר בפעם הקודמת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני לא הייתי, אני לא יודע. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני אשמח שנייה להבין משהו. הטענה היא שאם לדוגמה עכשיו דנים במפרט של רשות הכבאות, אז יהיה נציג של המשרד להגנת הסביבה שייתן את חוות דעתו בעניין? אני שואל את השאלה, זו הכוונה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לא. הכוונה שהוא יהיה בשישה או שזה יצא שבעה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אבל זה מה שזה אומר בסוף. הקבועים תפקידם, הם בעצם נמצאים בעבודה של כל אחד מנותני האישור. ואם בעצם הבקשה היא שלמשרד להגנת הסביבה יהיה נציג כשדנים בנושא של כבאות, אני לא מבין את תרומתו לעניין. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני אסביר לך מה הוא שואל. ואני אסביר לך מוסי. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה תרומתו של משרד המשפטים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה רק ברמה המשפטית רגולטורית. כל השאר זה משפטית רגולטורית. אתה רוצה, אם אתה מבקש שיהיה נציג של המשרד להגנת הסביבה, אז הוא אומר אז קבוע גם יהיה לכבאות, קבוע גם יהיה של, מה עוד יש? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בריאות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> משטרה. אין קבועים לכל המשרדים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> זה 12 איש רק לנותני אישור. זה 24 קבועים על כל נושא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה זה הסדרה? אתם קבעתם שזו הסדרה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל זה החוק, מה זאת אומרת? החוק הוא פישוט התהליכים, לא החמרת התהליכים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה זה "זה החוק"? זה החוק המוצע. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון, פישוט התהליכים, לא החמרת התהליכים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו שלא נאמר. שברגע שהמשרד להגנת הסביבה טוען שאותו מפרט, אם נניח דנים בעניינים של כבאות. ואותו עניין המשרד להגנת הסביבה חושב שהחלק הזה רלוונטי אליו, כי בעניין מסוים עלולה להיות השלכה של מפרט הכבאות על עניינים הנוגעים להגנת הסביבה, אז הם יכולים להצטרף לאותו עניין. זאת אומרת, ממש איפה שהם רוצים, בעניינים החשובים, כל נותן אישור יכול להצטרף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יכול להצטרף, לפי שיקול דעתו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר. אבל יש שישה קבועים, למה יש שישה קבועים? מה נותן להם את הזכות להיות קבועים שם? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הם כאילו גופי מטה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גופי מטה? אתה קובע אידיאולוגיה מסוימת, אתה קובע דיסציפלינה מסוימת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מוסי, אבל יש לכל משרד מקצועי, נושאי, בסדר? כמו בריאות, הגנ"ס, מדע וכו'. יש את הסמכות להחליט בעצמו אם הוא חושב שזה רלוונטי לו, הוא יגיע. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני יכול להגיד בכל משרד יש יועץ משפטי, אז לא צריך נציג של משרד המשפטים. זה אותו היגיון. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא מוסי, אבל יש עסקים שלא קשורים לזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נכון, לא צריך משרד המשפטים. אם אתה שואל אותי, לא צריך. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> הוא נתן דוגמה קודם על פתיחת אולפן הקלטות. מה אתה צריך? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ומה הוא צריך משרד משפטים? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא צריך משרד משפטים, אפשר להוריד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, רגע, שנייה. התפיסה היא שיש ועדה שמורכבת, זה כמו קבינט, בסדר? יש אנשים שקבועים על פי מה שנקרא בחוק. קבועים, שחייבים להיות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ולמה השישה האלה? מה קשור רשות מקומית או משרד הפנים לאולפן הקלטות? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הם אלה שנותנים את ההיתר ומטפלים, מלווים את העסק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם אלה שבודקים אחרי זה, הם סוגרים, הם לוקחים את הרישיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אולפן הקלטות כבר לא צריך רישיון עסק, אז בוא נוריד את הנושא מהשולחן, לא נחזור אחורה. אבל באופן עקרוני, לקחו פה משרדי מטה שהם ירכיבו את הוועדה. אבל אל אותם משרדי מטה, כל משרד מקצועי שחושב שהנושא נוגע אליו מצטרף בהחלטתו. לא צריך אישור מיושב ראש הוועדה. הוא אומר מבחינתי זה נוגע אליי, אני מגיע לוועדה הזאת. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הוא מגיע ומה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא חבר. הוא חבר. רק לא רוצים להגיד שבכל דיון יהיה נציג איכות סביבה, אם הוא חושב שהוא לא צריך להיות שם. זה כל העניין. אנחנו לא פוגעים פה ביכולת של משרד איכות הסביבה או משרד הבריאות או כל משרד מקצועי אחר להגיע כחבר, כגוף מטה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם אתה שואל אותי, הוא לא צריך להיות שם. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני מנסה שנייה להגיד. גם משרד המשפטים הרבה פעמים נתפס כגוף --- << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו חושבים שבאמת הנקודה, השאלה של חברת הכנסת ברק היא באמת במקומה. אבל אם היה מובהר שמדובר בנציג של היועץ המשפטי לממשלה, זה כבר היה נותן איזה שהוא היגיון לכך שהוא מתכלל את כל העניין המשפטי. כי גם במפרט יש בוודאי שאלות משפטיות. גם שאלה של חופש עיסוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, יש יועץ משפטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, אני לא חושב שצריך עוד. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני רק רוצה להגיד רגע משהו לגבי הסוגיה של נותני האישור, שהם הנציגים המתחלפים. גם היום, הרי מפרט בנוי על ידי הרכבת החלקים הנפרדים על די כל אחד מנותני האישור. זאת אומרת, הגנת הסביבה היום לא נמצאים בקביעת המפרט של בריאות ולא כבאות וכן הלאה. בעצם במנגנון יחד עם ההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה, שכן יהיה ניתן לכל נציג להצטרף, ככל שהוא רואה שהנושא הוא רלוונטי, כן תהיה אפשרות יותר הוליסטית להתייחס לכל אחד מהנושאים. היום כשמשרד הבריאות מפרסם את המפרט שלו, המשרד להגנת הסביבה נחשף לזה, תקנו אותי אם אני טועה, בשלב הערות הציבור. לא לפני. אז אנחנו בעצם מייצרים פה מנגנון יותר סביר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> משרד הפנים מתי נחשף לזה? אז אוקיי, אז הוכחתי את מה שהייתי צריך להוכיח? אם משרד הפנים כנ"ל אז משרד הפנים בחוץ, כנ"ל. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה לא נכון, רגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חברים, משרד הפנים הוא המשרד שאחראי על חוק רישוי עסקים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> הוא גם רואה ראייה רוחבית בסוף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> משרד הפנים הוא השר האחראי על החוק. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז תוציא את הרשויות, אתה לא צריך שניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> חבר'ה, זה שמשרד הפנים הוא ממונה על הרשויות זה לא אומר שהאינטרסים שלו דומים לרשויות. משרד הפנים, סליחה על האמירה, אם יש פה נציגים של משרד הפנים. משרד הפנים, לא להיעלב ממה שאני הולך לומר עכשיו. לא נעלבים? לא נעלבים. לא קשור, לא קשורים אחד לשני, בסדר? מה שמשרד הפנים יודעים, יודעים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יש פה ניסיון, בדיוק מה שקורה גם בחדר השני, ברגולציה. זה ניסיון לדחוק את הנושאים של סביבה, של בריאות, החוצה. על ידי זה שיש לך הרבה חברים לא רלוונטיים לכלום. והם, בסדר, אז הם יבואו שניים. אז אם זה כך, אז לפחות שיהיה כמו הרבה חקיקה שקרתה מאז שנת 2002 פה בכנסת, ושיהיה נציג לארגוני הסביבה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה פתאום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה הקשר? אני לא מבין איך יש קשר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה הקשר? אתה עושה ועדה של שישה אנשים ואין אף אחד שם מהדיסציפלינה הזאת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה זאת אומרת? יש משרד להגנת הסביבה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל הוא לא בשישה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> המשרד להגנת הסביבה שני נציגיו יכולים להגיע לכל דיון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הבנתי. אז הוא במקרה הטוב שניים משמונה. אם הוא מגיע עם שניים, אז הוא במקרה הטוב שניים משמונה. זה המקרה הטוב ביותר, נכון? שהוא יכול לצפות לו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> גם לשלטון המקומי יש אחד מתוך שמונה. אני לא מבין. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני חושב שהנושא של סביבה הוא נושא יותר דרמטי היום משלטון מקומי, מצטער. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אבל בעניינים שאינם נוגעים לסביבה, אם המשרד להגנת הסביבה לא חושב שהוא בכלל רלוונטי לאותו עסק. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז הוא לא יצביע. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? נו, באמת. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אין לי בעיה שהוא יגיע לדיון, רק שלא יצביע. אנחנו בעד שכולם יגיעו לדיונים. השאלה פה היא זכות ההצבעה. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על עסק שהמשרד להגנת הסביבה בכלל לא חושב שהוא צריך להיות שם לתת רישיון לאותו עסק, מה הוא יועיל לדיון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה לא משרד החקלאות? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, נכון, כל השאר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אגב, אני חייב להגיד, בעניין הזה גם נציג משרד המשפטים התווסף לוועדה מתוך המחשבה הרבה פעמים שמשרד המשפטים הוא מאוד מאוזן בתפיסתו. בסדר? והוא נועד גם כדי לאזן את הרכב הוועדה. בעצם זה קצת מהמקום הזה שנועד לוודא שיהיה קצת עוד איזון לוועדה, בסדר? לאור תפקידיה החדשים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לפנות אליך בתור רגולציה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איזון לטובת איכות הסביבה? זה מה שאתה מתכוון? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, לא, באופן כללי. באופן כללי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, איזון בין מה למה? כי אני לא הבנתי. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> נייטרלי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בין האינטרסים השונים שהוועדה צריכה לשקול. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את אומרת שזה לא ימשוך לצד אחד. כי אני אישית חושבת שהוא לא צריך להיות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים, אנחנו מדברים הרבה על הוועדה, אדוני יושב הראש. אבל בסוף יש פה שני סעיפים שבסוף בסוף הוועדה הזאת היא גוף מייעץ. בסוף הכל חוזר לשר. והשר האחראי בסוף מתכלל את האירוע איך שהוא רוצה. אז אנחנו מדברים הרבה על הוועדה. אבל הוועדה אין לה שיניים ואין לה כוח והיא לא אוכפת. ואנחנו נדבר פה עוד 40 שעות ואנחנו כולם עושים פה מהוועדה "או-אה" ובסוף השר הוא האחראי. באיכות הסביבה, בבריאות, במשטרה, לא משנה איפה. אז הרגולציה הזאת אולי נחמדה, אבל בסוף היא לא באמת רגולציה. היא לא באמת משנה את כללי המשחק וזו הבעיה האמיתית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> סבתא שלי הייתה אומרת שתמיד כשיש שקט סימן שהאוכל טעים. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני כן רוצה לחדד, ביחס להצעה של תומר. אני רוצה לבקש שההשתתפות של נותן האישור האחר תהיה בהקשר של סעיפים ספציפיים בתוך המפרט ולא כלל המפרט. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, לא, בואי, אנחנו לא נתחיל עכשיו להיכנס לזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן, מה? 3 (ב') הוא יהיה ואחרי זה 3 (ג') הוא יצא? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בסופו של דבר, במפרט בריאות יש הרבה מאוד חלקים שאינם נוגעים לנותן אישור אחר. אבל נותן האישור יעיין בטיוטה. כן, יעיין בטיוטה שמגישים בנושא בריאות. יגיד אילו סעיפים בטיוטה הזאת רלוונטיים אליו וייכנס אליהם לדיון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה אובר רגולציה על דה רגולציה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אי אפשר לעבוד ככה, נו. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אבל אז אנחנו מייצרים מצב שבו על מפרט שלם, שבו להגנת הסביבה, לצורך הדוגמה, יש שלושה סעיפים שרלוונטיים. הוא יושב ומצביע על כל הסעיף. מה ההיגיון בזה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מנסים לפרט. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> יש פה רצון לשכלל את עבודת הוועדה. נכנסו פה כמה אלמנטים שכולם העלו. ואם אני צריך לסכם מה אנחנו חושבים אחרי זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תביא לי דוגמה למפרט. יש לך פה דוגמה למפרט? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אם אפשר גם רק הערה. אם אפשר משהו אחד, כבוד היו"ר, עד שאתה רואה את המפרט. אתם יוצאים מתוך הנחה שעסקים רוצים לזהם ונגד הבריאות והסביבה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא, לא, זה חבל. ניר, ניר, אל תקלקל לעצמך. אל תקלקל לעצמך. זה לא ההנחה שלנו, אנחנו לא אומרים את זה. אף אחד מאתנו לא אומר את זה. חבל להיכנס לפינה הזאת, פשוט חבל. כן, יש לעוד מישהו רצון להתייחס לעניין הרכב הוועדה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> את עניין הנושא אם אפשר. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו לא סיימנו להעיר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני אחדד שנייה את עניין הנושא שמעיין העלתה וזה קצת מסביר את הדוגמה. לדוגמה, במפרט של רשות הכבאות יש כל מיני נושאים: מתי שמים מטפים, מתי שמים גלאים, מתי שמים מתזים. איך עושים בדיקה לארון חשמל. דרכי גישה, דרכי מוצא. נניח, למשטרה מאוד חשוב שיהיה אפשר להימלט, אם חס וחלילה איזה שהוא מקרה שיש התקהלות, בעניין שנוגע לביטחון. אז בנושאים שרלוונטיים למילוט, אז זה נכון. אבל אין קשר למשטרה עכשיו להיכנס לעניינים שנוגעים למתזים או גלאים. אם היא לא ביקשה, אגב. זאת אומרת, אנחנו אין לנו בעיה. ברגע שהמשטרה באה ואומרת לעניין נושא א', ב' ו-ג' אני מבקשת להיות שותפה כי הם רלוונטיים אליי, אז אנחנו מסכימים. אבל אם היא אפילו לא ביקשה להיות בדיון על נושא מסוים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אם היא לא ביקשה, אז היא לא באה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, בסדר. אז אני אומר, זה הסיפור. ברגע שהמשטרה טוענת שהיא רלוונטית לנושא מסוים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אז מה אתה טוען? בסעיף 3 (א') היא תהיה בפנים, בסעיף 3 (ב') תגיד לה לצאת החוצה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> היא תחליט איזה נושאים רלוונטיים. לא, אבל מה ההיגיון? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה ההיגיון? ובאמת, אני שואל אותך שאלה. עכשיו אנחנו דנים במפרט שהבאתם לי, סתם מפרט כללי. במקרה הזה זה בית אוכל. אז בסעיף 3.9 הוא יהיה, אבל בסעיף 3.11 הוא יצטרך לצאת החוצה? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, הוא יחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז בסדר, נו מה? הוא חשב שבמפרט הזה הוא צריך להיות? שיחליט באיזה סעיפים הוא יהיה או לא יהיה. מה, צריך להגיד לו 'לא, אדוני, זה סעיף שאתה לא. החוצה, החוצה'. מה זה? אתה לא יכול להתנהל בצורה כזאת. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> טוב. יש לזה הרבה השלכות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הרבה השלכות? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע, שנייה, אני אגיד. אני בכוונה סיכמתי מקודם. עלו פה הרבה דברים מבחינת להוסיף נציג רשויות מקומיות ועוד כל מיני נציגים. ואיך עושים את הדיון ומי מכריע על האם זה נציג קבוע, היו"ר מחליט, היו"ר לא מחליט? צריך פה לעשות שקלול שנייה של כל ההצעות לתיקון של הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תשמע, בוא אני אגיד לך משהו. בסדר? רוב חברי הוועדה אין להם שום עניין במפרט. מי שבוחר לבוא, יש לו עניין במפרט. משרד הכלכלה, he couldn't care less. משרד המשפטים לא מעניין אותו. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> למה לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כי ככה. כי זה לא נוגע אליו והוא לא עוסק בזה ביום יום. נציג משרד הכלכלה מה אכפת לו עכשיו בבית האוכל אם הכללים למניעת לא יודע, כללים לשינוע. מה? מה נציג משרד הכלכלה ומשרד המשפטים אכפת לו? אבל נציג המשרד שבחר להגיע, הוא בחר כי יש לו פה הרבה עניין. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> יש נציג שהוא מבקש שהוא יהיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> וזה לא יהיה בתוך סעיף ספציפי. בדרך כלל זה יהיה לכל המפרט. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אם אפשר שנייה להסביר את המורכבות. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> התמונה צריכה להיות תמונה כוללת, זה המטרה של הוועדה הזאת. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, רגע. זה עלה בדיון, אבל זה לא ייפתר בצורה הזאת. זה לא מה שיפתור את זה. ואגב, עלה פה, אני לא זוכר מתי עלתה הטענה. ומבחינתנו זה די ברור שמטרת החברים הקבועים היא לייצר את התכלול הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מה אתה רוצה? כשדנים במפרטי אוכל בנושא התשתיות או במניעת זיהום על ידי טיפול נכון בירקות ופירות גולמיים נציג המשטרה יצא כי זה לא מעניין אותו? << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> הוא יחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא סביר, נו. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני רק אחדד את האופן שבו נראה לי נכון לקיים את הדיונים שבהם יש נותני אישור שיש ביניהם קשר. בסדר? שיש קשר לסעיף. ככל שהוועדה היא מציגה טיוטה. היא גם שולחת אותה לכל נותני האישור הרלוונטיים. נותן האישור צריך לעבור על המפרט של בריאות והוא מסמן את הסעיפים שבהם הוא רואה שיש לדעתו השפעה על החלקים שלו. מתקיים דיון ייעודי בנושאים שבהם יש השפעות צולבות. ואותם מנסים, עליהם עובדים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אוקיי. אנחנו מבקשים שגם משרד האוצר יהיה שם. אין כל סעיף שהוא חושב שיש לו השפעה כלכלית ויסביר גם את כל הסעיף, מה מסביר. כי אם לא, הוא לא יצביע לסעיף זה. נו באמת, מספיק. << אורח >> עידו מירז: << אורח >> רגע, רגע, אם אפשר רגע להסביר. אם אני הולך רגע למוסך. יש במוסך את מפריד השומנים. ומפריד השומנים המשרד להגנת הסביבה רלוונטי. יש את עולם הבטיחות בעבודה. בעולם הבטיחות בעבודה בטיחות בעבודה רלוונטיים. יש לי את עולם האבטחה של המוסך, שלא יגנבו חלקי מוסך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הכל באותו מפרט, נכון? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> הכל באותו מפרט. עכשיו מה שיוצא זה בעצם בכל מפרט יש לי את כל נותני האישור. אם יש לי בכל מפרט כמעט את כל נותני האישור זה אומר שמסעיף א' עד סעיף ת' כולם נמצאים וכולם מדברים. בנושאים שהם לא רלוונטיים אליהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ואם הם לא? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> לא הבנתי. עוד פעם? לא, אבל למה להכניס אותם מראש? אני באמת שואל. למה להכניס? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי. הדיונים הם לפי סעיפים? << אורח >> עידו מירז: << אורח >> כן, בוודאי. אולי נסביר טיפה על איך העבודה קורית. כולם יעשו עבודת שטח, ידברו עם כולם לפני. בסוף מגיעים לוועדה עם איזה שהוא תוצר שהוא פחות או יותר מוסכם על כולם. ושם באמת ייקבע ביום זה וזה דנים בסעיף זה וזה. מי שרלוונטי שיגיע. מי שלא רלוונטי, לא חייב להגיע. שוב פעם, אני באמת מחלק. זה מאוד דומה לעבודה בוועדה פה. העבודה על החוק הזה לא התחילה פה. עשו הרבה עבודה קודם ואז מגיעים לדון בוועדה הזאת. עכשיו, בסעיף הזה, כשנדון, אם היה לנו חלק בהשפעות סביבתיות אז היה מגיע המשרד להגנת הסביבה. אבל לא היו מגיעים ששת המשרדים האחרים. ואותו דבר לגבי כל סעיף אחר. עכשיו, אם יש סעיף שבו הייתה השפעה צולבת של כבאות ושל הגנת הסביבה אז הם שניהם היו מגיעים. מראש אומרים להם לבוא. זה בדיוק הרציונל. אני לא יודע להסביר את זה יותר טוב מזה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> אני יכולה להגיד כנותן אישור, אין לנו אינטרס לשבת בדיונים שאינם רלוונטיים לתחום האחריות שלנו. אנחנו יודעים לדבר מקצועית עם הקולגות שלנו. אנחנו יודעים באיזה סיטואציות יש השפעות צולבות. ואיפה שזה רלוונטי אנחנו נבוא. אני רוצה שלא יצטרכו לאשר לנו לבוא, אלא כשיש משהו מקצועי רלוונטי אנחנו נבוא, בלי לבקש במיוחד. וכשידברנו על אבטחה או דבר כזה, זה כמובן לא ענייננו ואנחנו לא מעוניינים להיות שם. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אגב, גם אנחנו עושים היום, כשלדוגמה עלו בעיות וסתירות בתוך מפרטים, כן? בזמנו התעסקתי בזה. אז היה איזה שהוא חוסר קוהרנטיות בעניין מסוים של שילוט של חומרים מסוכנים בין מפרט X ל-Y. אז בנושא הזה לקחנו, עשינו עבודה, תיקנו את הנושא הזה בתוך המפרט מתוך תכלול של המשרדים. אין צורך עכשיו להיכנס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני גם מרגיש שזה הולך להסתבך. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אם אפשר להציע הצעה. בעצם עלו הרבה הצעות ובקשות לשינוי הרכב הוועדה, כולל גם המנגנון הזה. אנחנו כממשלה בכל מקרה צריכים רגע אחד לבחון את ההשפעות ולהסתכל על כל התמונה ככלל. בנושא ההצעה של תומר על המעורבות של נותני האישור - גם על זה אני כן הייתי מציעה שנדבר על ניסוח ספציפי שננסה ללבן בו כמה שיותר את הפרטים ונחזור לוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טוב. תציעו הצעה. רגע, שנייה. בכל מקרה אנחנו עומדים על כך שנציג הרשויות יהיה חבר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> השלטון המקומי. את זה תכניסו בתיקונים. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> ברור. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ושנציג הענף הספציפי יהיה משקיף. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איתן, אני חושב שצריכים לעשות גם חשיבה לגבי הנושא של סמכות של הערר בנושא של מחלוקות. אין שום היגיון בזה שזה יחזור כל פעם לשר הרלוונטי, כי אז אין צורך בוועדה. תחשבו ביניכם מי אותו גורם, שזה יכול להיות גם יו"ר הוועדה, שבסופו של דבר מחליט. אין טעם ליצור ועדה כזו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שזה לא יתקע. שהעררים לא יהיו מנגנון של תקיעת דברים. כי זה מה שקרה לנו בשנים האחרונות. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הכוונה היא לתיקון של 7 (ג') 1? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כן. צריך למצוא לזה פתרון. אני מבין שכל שר רוצה שזה יהיה אצלו ושכל שר רוצה שזה יחזור אליו. אני מבין את הקושי שלכם. אבל אני אומר לכם פה שאנחנו לא נאפשר את זה. עדיף שזה יהיה מוסכם עליכם. בסוף זה יהיה גורם אחד. וזה לא יהיה כל פעם שר במשרדו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> איתן, תקשיב רגע לרון. כי מה שהוא אמר בעצם זה שאם יש לך את המנגנון, אתה יודע שאתה יכול בכל רגע נתון להגיש ערר, אתה תמיד תעשה את זה. פשוט תתקע את התהליכים. וכל הרעיון שלנו הוא הפוך. אז זה חייב להיות סיום של תהליך איכשהו. מה שרון אומר, הוא צודק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> או שאין צורך בוועדה. אם כל שר יכול לחזיר את זה אליו. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> בסופו של דבר הממשלה צריכה להכריע. יש בזה הרבה היגיון. הממשלה, שהיא הגוף שעליו מנויים כל השרים, וגם לא נקצבו לוחות זמנים מאוד קצרים להכרעה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> המטרה פה בסופו של דבר זה ליצור מנגנון יעיל לטובת העסקים. זה שיכול להיות ששם לא הגיעו להסכמות, כי קשה להגיע להסכמות בנושאים האלה - מי יוותר למי ולמה. אני מבין. זה בסדר גמור. בשביל זה אנחנו פה לעזור לכם. אנחנו מבקשים שזה יהיה גורם אחד, מוסכם, ברור, שאליו יגיעו מחלוקות והוא יקבל החלטה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> זה הממשלה, נו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, לא ממשלה. לא המילה ממשלה. אני רוצה גורם שיהיה יו"ר הוועדה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, או יו"ר הוועדה או שר אחד. אבל אתה אומר שאי אפשר להגיע לשר מסוים, אז יו"ר הוועדה. אבל האופציה הזאת שבה לכל אחד יש סמכות להגיש ערר ולתקוע את התהליך, וזה יכול להגיע לאין סופיות של תהליך בעצם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לכל שר במשרד שלו. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כששר רוצה להתנגד להצעה, הוא גם צריך להביא הצעה משלו. זה תהליך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה 45 יום, זה תוקע. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הוא צריך לעשות חשיבה ולראות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תקשיבו, כל הרעיון הוא גם לפשט דברים. והרעיון הוא שהוועדה לא תחליף את המשרדים המקצועיים. והם צריכים לשבת ולראות איך אפשר לטייב את העסק הזה. הכל יהיה בשיח. רוב הנושאים שיעלו לוועדה הם יהיו בדרך כלל דברים יחסית מבושלים. אני טועה? יחסית מבושלים, אחרי שנעשתה עבודה מקדימה מראש. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא טועה או לא? לא הבנתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא צודק, בהחלט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> וכשיעלו מחלוקות אז הוועדה תוכל להכריע. ובמידה ויהיה באמת וטו אחרי הכרעת הוועדה זה יעלה לרמת הממשלה. גם זה היה דרישה של כמה שרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, ברור. אבל אנחנו צריכים לקבוע שר ספציפי. או סגן שר ספציפי שבשביל זה הוא נולד ונתנו לו את התפקיד שלו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אנחנו לא עוסקים בממשלה ספציפית, עוסקים פה בחוק. היום יש סגן שר, מחר אין סגן שר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בחוק הזה אנחנו צריכים לקבוע משרד ספציפי. לא כל שר יכול להחזיר את זה לעצמו. כי אחרת אין טעם בוועדה. ואני אומר לך, הנה, פה שומעים אותי. אני מבין שזה גם היה קושי ביניהם להחליט והם ישמחו שנעזור להם. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. גם מה שהוא אומר, אם היה ביניהם קושי להחליט על זה, אז תתאר לך מה יהיה הקושי בכל הליך והליך. אם רק על זה הם לא הצליחו. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כל אחד מהמשרדים עכשיו ימשוך למה שהוא מאמין, במקום שאנחנו נקל באמת על העסקים. אנחנו יצרנו עוד ועדה שתעשה עוד במפר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> פינדרוס. תוסיף על זה עוד משפט, כי כבר שעה אנחנו מדברים על זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם יושב הראש ייתן לי. אני את איתן מכבד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני תמיד מכבד אותך. האדם היחידי שאני קורא גם בשמו האמצעי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי זה, אני? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה שמך האמצעי? זה אפילו אני לא יודע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאב. אני רוצה לומר דבר אחד. אפשר לפתור בעיה ואפשר לייצר בעיה. ואני בא מהפרקטי. ברמה הפרקטית, אם אתם רוצים להגיד שהחוק הזה נולד בשביל שמישהו יתמוך בתקציב בדיון, זה בסדר גמור. זכותכם, אתם קואליציה, זכותכם לעשות את זה. עכשיו, אם רוצים לפתור בעיה, ברגע שאתה מייצר הליך שאתה מכניס את הממשלה לסיפור הזה, אתה מכניס את השר הרלוונטי בסיפור הזה. אני לא מכיר שר שיפעל נגד הפקידים שלו. צריך הרבה אומץ בשביל זה. ולכן מהות החוק הוא בא להסדיר בעיה. הוא בא להסדיר בעיה. בעיה שכולנו מכירים. עכשיו, הבעיה אומרת שיש הרבה גורמים במדינת ישראל שיש להם סמכויות על ובסופו של דבר זה יוצר תהליך מסובך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה חוזר לנקודה הקודמת שאמרת קודם? רק שאני אבין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, ברור שעל זה מדברים. אני רוצה לחדד את זה. תאר לעצמך שאני לצורך העניין כרגע אני שר, אני אקח שר הכי פחות בעייתי. הגנת הסביבה. לצורך העניין, אני השר להגנת הסביבה והפקיד אצלי, לצורך העניין הפקיד אצלי, לצורך העניין הוציא נייר. הגיע השר הממונה על ההסדרה ואמר 'חבר'ה, זה לא עובר מסך, זה לא עובד'. הדבר הפשוט שאני הייתי עושה כפקיד, אני אומר כפקיד, הייתי מייצר 30 ניירות. ואתה דורש מהממשלה בתוך 45 יום לדון על 30 ניירות. אתה מכיר ממשלה במדינת ישראל שיכולה לעשות את זה? אין ממשלה כזאת שיכולה לעשות את זה. ואז ברירת המחדל חוזרת אליי ואז אפילו מתפשרים. מתוך ה-30 ניירות דנים על שניים, 28 נשארים בברירת המחדל. ואתה יודע מי משלם את המחיר על זה? בעל הקיוסק ברחוב אלנבי, שיש בכל עיר כמעט חוץ מירושלים, הוא משלם את המחיר על הדבר הזה. על הוויכוח בין שני שרים. עכשיו, זה לא יכול להיות. זה לא הגיוני, זה לא עושה שכל. המהות צריכה להיכנס לפה. בסוף יש מישהו שלוקח אחריות על כל התמונה ומבצע אותה. אני יכול להבין את הבעיות הפוליטיות של ממשלה חדשה, זה בסדר גמור. דרך אגב, זה הרבה יותר קל מאשר ממשלה ישנה, כי ממשלה ישנה בכלל לא דנה על זה. הממשלה החדשה, אני באמת אומר בכנות, הממשלה החדשה הלכה ודנה ועשתה צעד אמיץ. אבל צריך לקבל החלטה. וההחלטה צריכה להיות מאוד מאוד פשוטה. בלי הסעיפים האלה, כל החוק הזה, אני אומר לכם ברמה הפרקטית, הוא מיותר. הוא הצהרתית מדהים, ברמה הפרקטית הוא לא שווה כלום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים שצריך לעשות חשיבה על זה ולמצוא פתרון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואני מקווה שאני לא אחטוף מיריב לוין על זה שהצדקתי החלטה של הממשלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אתה אדם פרקטי ויודע איפה צריך להיות. וזה חשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא גם בא מהשטח. הוא היה ראש רשות, הוא יודע איפה הבעיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסוף אני פוגש את בעל העסק שלא קיבל רישיון. והוא אומר לי תשמע, איזה פקיד מאיכות הסביבה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל הבעיה היחידה שאתה כל הזמן נותן את הדוגמה של איכות הסביבה. ויושב לידך מוסי שרוצה להגדיל את הכוח של איכות הסביבה. זה הדבר היחיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא נגד. אני אומר, בסוף אבל צריכה להיות החלטה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו חושבים כמוך, שצריכים לפשט את ההליכים. וכל תהליך שבסוף בא לשמה, לא בא לשמה - בסוף אתה מסבך את זה. ולכן אנחנו רוצים כל דבר פחות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התוודיתי שהעבירה הפלילית הראשונה שלי זה שסירבתי לקבל ממכון התקנים הוראות למתקנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני מבין את הבעיה. איך הגיעו למנגנון הזה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> יש לנו עוד הערות או שאתה רוצה לעשות הפסקה לגבי הנציבות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש בעיה. אתה יצאת, הצלחתי לשכנע את חברי הקואליציה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש פה בעיה בבסיס ההצעה הזאת. צריך לקבל החלטות בנושא הזה, או שהם צריכים לחזור עם תשובות. כי אחרת אנחנו סתם באוויר. כל הרעיון של המנגנון הזה אף אחד לא מבין אותו. וגם רוצים לקבל תשובות לגבי מה קורה במצב של מחלוקות. אולי כדאי לתת חמש דקות שיחשבו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מחזיר אליך את מה שאמרת לפני שתי דקות. זה מה שהממשלה החליטה, לא? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומר, כדאי לתת חמש דקות, שיחשבו. לא שאנחנו נחליט בשבילם, שיעשו חשיבה יגידו מה הם אומרים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מעיין? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בעצם דנים פה בסעיף שהממשלה הציגה אותו כסעיף מוסכם על ידי הממשלה. של איך נראה מצב שבו אין הסכמה בין שר נותן אישור לבין הוועדה לגבי מפרט. בעצם הוועדה הגישה מפרט ולנותן אישור, לשר, יש טענות נגד והוא רוצה שישקלו את המפרט שלו. כיום המנגנון שקבוע בהצעת החוק, שמוצע בהצעת החוק אומר שבמצב כזה הממשלה תידרש להכריע בין שתי ההצעות. והיה והיא לא הכריעה תוך 30 ימים ועוד 30. כלומר, מקסימום 90 ימים עם הארכות, תתקבל ההצעה של השר נותן האישור. אם הוועדה מחליטה למשוך את ההצעה לחלוטין, אז בעצם לא זו התקבלה, לא זו התקבלה, חזרנו למצב העולם שלפני. אוקיי? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל זה נשאר אותו דבר. השר קובע. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה לא בדיוק סטטוס קוו, כי זה בעצם לשמור מצב קיים. אז זאת הייתה ההסכמה בממשלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו מנסים לשפר, לא להשאיר את המצב שהיה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה המצב היום. זה בדיוק המצב היום. לא עשינו כלום. נתנו איזה ועדה בשביל להצהיר שיש ועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נורא. ישבנו פה כמה שעות, היה נחמד. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אין בו טעם, היא לא עושה כלום, זה המצב היום. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז אל תצביע בעד זה. אבל זה החוק שהקואליציה סיכמה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו רוצים לשפר אותו. בשביל מה אנחנו פה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני גם רוצה לשנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נו, אז למה אנחנו יושבים פה? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נו, אז בשביל מה אנחנו יושבים פה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל השינוי שלך, תדע לך שלא נצביע בעד במליאה. רק שתדע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, אני מציע, חברים. חברי הכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מוסי, בשביל מה אתה פה? מה שהממשלה אומרת להגיד כן? אני לא מבין את זה. בשביל מה אתה פה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה שצודק להגיד כן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה מה שצודק? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> חברי הכנסת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מוסי, אני אומר לך שכמי שבא מהשטח, << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אוקיי. אתה יודע הכל ואני לא יודע כלום. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא יודע הכל. אומר לך שבמשך שמונה שנים של בעיה ברשויות המקומיות, המצב עכשיו, זה המצב היום. לא צריך את זה. זה בדיוק מה שקורה היום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה אתה מציע רון? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אומר דבר פשוט, שיקבלו הסכמה ביניהם. שהם יקבלו, שהממשלה תקבל הסכמה ביניהם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מי זה ממשלה? צריך להחזיר את זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. בוא נשמע אותו מוסי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> שהממשלה תקבל ביניהם החלטה מה קורה במצב של מחלוקת? כי אם במצב של מחלוקת זה חוזר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הם הציעו. ואתה לא אהבת את ההצעה שלהם, אז מה אתה מציע? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני רוצה להציע. אם במצב של מחלוקת זה חוזר לכל אחד מהמשרדים, לא עשינו כלום. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שנייה תומר. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> חבר הכנסת כץ, ההצעה כפי שהיא מונחת כרגע היא היא להביא את זה לממשלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יפה. מי זה הממשלה? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הממשלה זה ממשלת ישראל. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי מקבל שם את ההחלטה? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הממשלה במליאתה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מי זה, איזה שר? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> השרים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז ההצעה שלי שיהיה שר אחד ספציפי שאחראי על מחלוקות. זו ההצעה שלי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שר אחד? אז למה לא לקבל את הצעת השר שכבר בגלל שלא קיבלו רוצים להעביר את זה הלאה? אז אתה למעשה אומר אתה רק מעביר את זה מאדם לאדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לה, הוא לוקח שר אחד שהוא מתכלל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל יש אותו. יש את השר הממונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל בסוף הוא לא ברירת המחדל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, יש את השר הממונה, אחרת מרוקנים אותו מתוכן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אז לא צריך את הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני אומר, חברים, א' זה ראוי. זה כוח ראוי. אבל אני חושב שכל הצעה אחרת היא לא יותר טובה ממה שהם מציעים. הם אומרים במצב של מחלוקת מחזירים את זה לכל הממשלה. אתה אומר נחזיר את זה לאדם אחד. הרי מלכתחילה בגלל שלא הסכימו על החלטת אדם אחד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, ווליד, לא. זה לא מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים הממשלה תהיה לה סמכות. זה בסדר גמור. אבל האינסנטיב, אם הממשלה לא החליטה, שהערכה היא שזה מה שיהיה ברוב המקרים, אלא אם כן יהיה הפוך. אם אתה תיתן לשר ההסדרה את הסמכות, אם לצורך העניין שר החקלאות מאוד מאוד רוצה את התקנה הזאת, הוא יביא אותה לממשלה. כי אם לא, יהיה הפוך. למי יש את האנטר להכניס מחלוקות? לשר החקלאות. הוא יהיה לו אינטרס להביא כמה שפחות מחלוקות לממשלה ולא כמה שיותר. אם שר ההסדרה, לכן ברירת המחדל צריכה להיות אם הממשלה לא החליטה. לא אם הממשלה החליטה. לא החליטה הממשלה, יראו את הצעת השר הממונה על ההסדרה כאילו היא התקבלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק הפוך. ואז יבוא שר החקלאות או שר הכלכלה ויילחם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. מעיין, חבר'ה בצד ימין. שמענו את ההערות. חברי הכנסת בסך הכל רוצים לא לסבך את העניין. ורוצים שזה יעבוד ולא לייצר מנגנון שמנגנון סיכול. שזה יסכל את האפשרות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש לנו 100 מפרטים אחידים שעוד לא מוסדרים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> סיכול של הרישוי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה נשמע טוב כשאתה אומר סיכול. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, נשמע טוב? אהבת את זה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מאוד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> וואלה, אני דווקא לא אוהב את זה. אמרתי את זה מתוך אילוץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, עסקים, סיכול של עסקים. נתקדם, אנחנו לא שם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. יש פה אנשי משטרה. יכול להיות גם הם אהבו את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם לא יהיה טופס 4 השר המהסדר יכול לאשר, אפילו שאין טופס 4 ביישובים אצלם. כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> על זה יהיה חוק פינדרוס. חוק שלם לעניין של טופס 4. אבל כבר עלה, אתה יכול לראות אותו במערכת. חבר'ה, אוקיי, רשמנו את ההערות. אתם גם רשמתם. אנחנו נשאיר את הסוגיה הזאת להכרעה על הנוסח. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אני לא אצביע בעד החוק אם זה ישתנה, אני מודיע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני רק אגיד שבאמת אנחנו כממשלה, בשונה מאשר הרכב הוועדה והנושאים האלה שאנחנו יכולים להביא נוסח חלופי, פה מדובר באחד מנושאי הליבה שהממשלה קיבלה לגביהם החלטה. ולכן אנחנו אין לנו אפשרות להביא שום דבר אחר חוץ מזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. אין בעיה. בכל זאת אני אומר, אנחנו נשאיר את הסוגיה. אם נגיע לנוסח שייתן מענה לסבך הזה, אז אוקיי. אם לא, אז נשאיר את הנוסח שהציעה הממשלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אם לא, נשאיר את הנוסח שהציעה הממשלה. אני אמרתי את זה ברור. אם לא נגיע לסיכום. כי מה? כי נשאיר את זה פתוח? הרי צריכים להגיע להסכמה. או שהם מאשרים את הסיכום שהביאה הממשלה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> או את הנוסח שאנחנו הצענו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא. אבל מה אתה אומר להם? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רשמנו את ההערות לגבי הנוסח שאתה הצעת גם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה מוריד את המוטיבציה שלהם לעבוד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה כולנו רוצים את זה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. בוא נראה אם זה מוריד את המוטיבציה. יכול להיות שזה מעלה את המוטיבציה. בוא נראה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אני אעיר את ההערות שלי בקצרה. יש לנו עוד ארבע הערות קצרות. לגבי סעיף ב' (7) שמוצע כאן, שבעצם הוא מתערב בסדרי עבודה של הוועדה וקובע לה איך היא תצביע על המפרטים. אנחנו חושבים שצריך להשאיר את זה לוועדה לקבוע את סדרי עבודתה כפי שהיא תמצא לנכון. כיוון שקביעה כזאת קשיחה עלולה לעורר קשיים במצבים שבהם יש חלקים שמשפיעים זה על זה. חלקים שמתגלים בסופו של דבר סתירות. אנחנו חושבים שהדבר הזה צריך להישאר לשיקול דעת הוועדה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא הבנתי את ההקשר. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> שזה לא יהיה בחוק. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> מה זה "זה" אבל? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> שזה לא יהיה בחוק. שהוועדה תקבע, אם היא חושבת שזה הדרך הנכונה להצביע, היא תקבע. ואם היא חושבת שהיא צריכה לתת לעצמה טיפה גמישות במקומות אחרים. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> מה המהות של ב' (7)? אני לא מוצא אותו. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> שמצביעים על כל חלק בנפרד. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אה, הבנתי. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אני אומר, זה סדרי עבודה של ועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא מקל עליך בסך הכל. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> לא, לא הבנתי על מה מדברים. ב' (7) הוא זוכר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. תומר לא אוהב שמסבכים את העניינים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> נכון. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> למה לא לקבוע את זה, סליחה? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו חושבים שזה דבר שצריך להיות גמיש ונתון לשיקול דעת הוועדה עצמה. כי זה סוג של סדרי עבודה. אין בזה שום היגיון לצעוק כשאנחנו עוד לא יודעים איך הוועדה הזאת תעבוד באמת בשטח. יכול להיות שזה פשוט יערים קשיים על דרך העבודה שלה. נראה לנו שנכון יותר להשאיר את זה להחלטה של הוועדה עצמה. כשהיא תקבע לעצמה את סדרי עבודתה היא תקבע איך היא מצביעה על דברים. ואם היא תרצה להצביע בשיטה הזאת, היא תצביע בשיטה הזאת. תרצה להצביע בשיטה אחרת, תצביע בשיטה אחרת. זו הערה אחת. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני אשמח רגע להתייחס. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> רגע, רגע, תתייחסו בסוף, בסדר? קצת קשה לי לזכור באופן מלא. הערה שנייה שיש לנו זה כפי שאמרתי לגבי המניין החוקי, שצריך להתאים אותו להרכבים החדשים של הועדה, שאני לא אחזור על זה. אמרתי את זה כבר קודם. כי הוועדה הקודמת הייתה של חמישה או שישה. הערה נוספת היא לגבי כך שנותר פה המבנה של הוועדה כוועדה מייעצת עניינים אחרים שאינם קשורים למפרטים האחידים. אבל הסעיפים שממעטים בעצם את הדברים האחרים שהוועדה המייעצת לא תדון בהם למעשה יוצרים מצב שהדברים שהוועדה בהם היא ועדה מייעצת היא קבוצה ריקה. כיוון שכל התקנות של החוק הזה מגיעות לאישור של הכנסת, בהיותן תקנות בעלות אופי פלילי. והמפרטים בוועדת ההסדרה המלאה. ולכן לא ברור מה נשאר בוועדה המייעצת כוועדה מייעצת. כלומר, על מה היא תייעץ בדיוק? אז זה לשיקול, לתשומת לב. זה לא מפריע שהסעיפים האלה יישארו, אבל אין להם שום תוכן למעשה. כי יש ועדה מייעצת. דבר נוסף, זו הערה מהותית. יש פה סעיף שבעצם מאפר לוועדה המייעצת לבטל מסמכים או תנאים שהם חושבים שהם נדרשו שלא כדין. לדעתנו זו שאלה של סמכות שהיא שאלה משפטית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מצד מי נדרשו לא כדין? << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> מצד נותני האישור. זאת אומרת האנשים שנותנים את הרישיונות בטח. נגיד דרשו דבר שלדעת הוועדה הם לא יכלו או לא היו צריכים לדרוש. אז כאן יש את הסמכות לבטל. אנחנו חושבים שזה סעיף שמעורר קושי. מכיוון שמדובר בשאלה משפטית. ואז זה בעצם סוג של ריב פנים ממשלתי בשאלה אם יש סמכות או אין סמכות לעשות אותו. אני חושב צריך לשקול לעשות פה איזה שהוא הסדר שהוא יותר ברור בהיבטים האלה. אני עוד לא חשבתי על משהו שהוא מתאים בהקשר הזה. אבל אני חושב שזה, אני פשוט צריך להציף את הקושי כרגע. לדעתי אלה הסעיפים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הדבר האחרון, רק שאת סעיף הדיווח, שאנחנו הצענו שהוא מפורט יותר, אנחנו מציעים שזה יהיה סעיף הדיווח ולא הסעיף שהקראנו, שהשר בעצם קובע את כל הדיווחים. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> תוכלי להפנות לעמוד של הדיווח? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> הסעיף של השר, אני תכף אמצא אותו. הנה, יש בפסקה 8 בעמוד 17 "השר הממונה ברשות ההסדרה רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום דין וחשבון איטי על פעילות הוועדה להסדרה". << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כן. אז אנחנו חושבים שזה דבר שהכנסת צריכה לקבוע אותו. ובמיוחד במסגרת סמכויותיה הפיקוחיות. אנחנו הצענו את הסעיף שיכלול את מה יכלול הפיקוח. הוא צריך להיות דיווח שנתי קבוע. לכלול שיהיה בו תוכן מסוים ולא איזה שהיא קביעה אמורפית של השר. זה ההערות שלנו לגבי הדבר הזה. לגבי הסעיף זה. אבל אני חושב שבאמת יש פה לממשלה עבודה רבה להביא לנו לקראת הדיון הבא איזה שהוא משהו קצת יותר, איך לומר? בהתחשב בהערות חברי הכנסת, לגבי ההרכב וסדרי העבודה של הוועדה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כן נשמח להתייחס לחלק מהדברים. קודם כל, לגבי ההצעה, היועץ המשפטי לוועדה התייחס לזה והוא אמר שהוא חושב שזה צריך להיות חלק מנהלי העבודה של הוועדה. כיוון שזה שלוב אינהרנטית בהרכב הוועדה, שדיברנו על זה עכשיו הרבה, האם זה יהיה כל נותן אישור בחלק הרלוונטי אליו? כל נותני האישור ביחד כהרכב קבוע? אנחנו לא חושבים שזה משהו שאפשר לקבוע בנהלים הפנימיים. אלא נכון שזה יישאר בחקיקה. ולכן על הסעיף הזה אנחנו כרגע עומדים. לגבי הקוורום, אפשר לחשוב על זה. אנחנו באמת נעשה על זה שיח ממשלתי, לבחון את האפשרות להרחיב אותו. ולגבי ביטול התנאי או מסמך, כמו שקבוע בהצעה שלנו בסעיף ב' (11) אנחנו לא חושבים שזו שאלה משפטית בלבד. זו שאלה שיש בה גם הרבה תוכן מקצועי. האם התנאי הייחודי שנקבע לעסק ספציפי אכן היה צריך להיקבע. להיקבע כמו שהוא. ולכן אנחנו חושבים שהמנגנון שאנחנו הצענו, שהוועדה להסדרה דנה בדבר יחד עם נותני האישור שהם חלק ממנה ואחרי שהיא פונה לנותן האישור הרלוונטי לשמוע את עמדתו, הוא מנגנון מאוזן ומספק בהקשר הזה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אם אפשר רק בנושא הקוורום אני אשמח לקבל שבעצם הוועדה היא זו שתניח הצעה. כמובן שאנחנו פתוחים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כמובן שהוועדה תניח. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן תומר. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> כן, יושב הראש ביקש ממני. נציג הנציבות נמצא כאן? בדיון הקודם של הוועדה נדון לוח זמנים של פרסום המפרטים. והממשלה הציעה הצעה שבעצם הוועדה ממש לא הייתה שבעת רצון ממנה. שהמפרטים יפורסמו עד 2026, 50% מהעסקים. 2025, 2026? לא זוכר. תקופה ארוכה מאוד. ועלתה טענה מאוד משמעותית במסגרת הדיון שאחת הסיבות המרכזיות לדבר הזה זה שעד שיקבלו את התקנים שיוקצו להם בתקציב הקרוב ייקח לפחות שנה. ולכן זה בעצם מאוד יעכב את עבודת הכנת המפרטים. היינו רוצים לשמוע מנציג הנציבות למה זה צריך לקחת שנה לאייש תקנים שיוקצו בתקציב הקרוב לנושא הזה? לפחות אני מנסה לשקף את עמדת חברי הוועדה כפי שהוצגה בישיבה הקודמת. כיוון שהרפורמה הזאת מדשדשת כבר שנים רבות, חברי הוועדה היו מאוד לא שבעי רצון מכך שהיא עכשיו תצטרך להתעכב עוד ארבע שנים כדי שיתחילו לראות את פירותיה. ואחד הדברים שעלה זה הנושא הזה של התקנים והאיוש שלהם. << אורח >> אברהם חליבה: << אורח >> שלום לכולם. קודם כל, מכיוון שלא הייתי בישיבה הקודמת, אני לא יכול להתייחס למה שנאמר. אבל אני לא יודע מי נקב בזמן שנה. אבל אני אגיד שבנציבות שירות המדינה ראשית אנחנו רואים ערך גדול גם ברפורמה הזאת. וברור לנו שיש לה משמעות מיוחדת ונתגייס בשמחה לסייע גם בהקשר הזה בלוחות הזמנים. גיוס כוח אדם במדינה יש לו כל מיני אספקטים. זה מאוד תלוי אם מדובר בגיוס של משרה חד גנרית, משרות בכל משרד. אני מבין שהרפורמה הזאת למעשה מדברת על להוסיף אנשים במשרדים הרלוונטיים לטובת כתיבת המפרטים. בהקשר הזה אני אומר, ככל שיוצגו בפנינו הדרישות המקצועיות של אופי העבודה ובעצם איך זה משתלב בהקשרים הקיימים נוכל בוודאי לסייע גם בהליכי הגיוס והמיון. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אנחנו יודעים שאתם יכולים לסייע. השאלה היא, אנחנו צריכים לוח זמנים. << אורח >> אברהם חליבה: << אורח >> אני אומר בצורה מאוד ברורה. אני לא רואה שום סיבה שזה ייקח שנה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> מתי יפורסמו מכרזים? << אורח >> אברהם חליבה: << אורח >> זה לא אנחנו קובעים מכרז. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תלוי בחומר שהם יקבלו. << אורח >> אברהם חליבה: << אורח >> אני אחדש פה אולי דברים שאולי הם מושכלות בסיסיות לנו, אולי הרבה אנשים לא יודעים. בסוף, אם משרד האוצר מקצה תקנים למשרדי ממשלה, הם רשאים לפרסם מכרזים והם מפרסמים אותם, למעט מכרזים בכירים שהנציבות עצמה מפרסמת. להבנתי לא מדובר במכרזים בכירים, ולכן כל משרד ומשרד יכול לאייש. אני מציע פה הצעה פרקטית, כדי לקצר את לוחות הזמנים, לא משנה מאיזה צד שלהם. שאין צורך להמתין בשביל זה עד סיום החוק. אפשר במקביל לעבודת הוועדה הזאת להציב בפנינו את הדברים הדרושים ואנחנו נסייע בשמחה. להכין מתווה גיוס וזה יכול לעבוד בד בבד. כל עוד התקנים מבחינה תקציבית קיימים, אין שום בעיה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הם יהיו קיימים בתקציב הקרוב כמובן. << אורח >> אברהם חליבה: << אורח >> לא, בסדר. אז אפשר להכין את הכל וברגע שם זה להפעיל אותו. לא רואה שום בעיה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אביחי. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אז ההצעה שלך מצוינת. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אנחנו מקבלים את זה. שי, זה השם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שי, סליחה. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> ההצעה כמובן נהדרת. אבל אנחנו לא המשרדים המגייסים לצורך העניין כרגע. משרד הבריאות או הגנת הסביבה, מי שקיבל את העניינים, הוא בעצם זה שצריך לפנות. יש פה בעצם התגייסות של המשרדים אצלם בתוך הבית, לעשות את העבודה המקצועית. להבין מה בדיוק רוצים, מה הדרישות המקצועיות. ופה, לפי ההצעה נייצר איזה שהיא עבודה. אולי אפשר לעשות עבודה מרוכזת ולהוציא את זה בפוש אחד ולא לעשות עבודה מפוזרת. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> אז אני חושב שלפי ההצעה של מר חליבה מהנציבות אפשר באמת, אני מציע שתתכנסו ביומיים הקרובים ולקראת דיוני הוועדה, כנראה לא יסתיימו ביום ראשון, אלא יהיו עוד דיונים נוספים או דיון אחד נוסף כנראה. אז שבאמת יוצג לנו לוועדה המתווה הזה. כי זה הטריד מאוד את חברי הכנסת בישיבה הקודמת. שזה משהו שעלול לעכב את הכל. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אני לוקח על עצמי לעשות את העבודה מול המשרדים. ולהביא לכאן. << אורח >> אברהם חליבה: << אורח >> אנחנו נסייע בשמחה, אני לא חושב שתהיה בעיה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יופי, בסדר גמור. אפשר להמשיך. יש עוד 20 דקות. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> טוב, אני ממשיכה בהקראה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> איזה עמוד? << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> עמוד 21. בסעיף 14 בעצם הוצאו שני תיקונים על ידי הממשלה, שהם תיקונים טכניים של מיקום של סעיפים. אנחנו מספרנו את הסעיפים קצת אחרת, כך שאין צורך בתיקונים האלה. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לכן הסעיף יימחק. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> אין צורך להקריא אותם. אין צורך בתיקונים האלה, אני לא מקריאה. בעמוד 22, פסקה 15 (א'). בסעיף 14 (1) א'. בסעיף קטן א' (1) "במקום השר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו לפי סעיף 1 (ב') יבוא השר נותן האישור. ב. בסעיף קטן ג' במקום שר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו יבוא השר נותן האישור. 15 (ב') בסעיף 28 (א'). בסעיף קטן א', במקום השר שקביעתו של עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות איתו, בסעיף זה השר המסמיך, יבוא השר נותן האישור. ב. בסעיף קטן ד' (2) א' במקום השר המסמיך יבוא השר נותן האישור שהסמיכו. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> גם כאן מדובר בתיקונים טכניים של שינוי מונח, שאין להם משמעות מהותית. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> פסקה 16. "אחרי סעיף 29 (י"א) יבוא תכולת הוראות ושינויים. 29 (י"א) 1 הוראות החוק המפורטות להלן יחולו לגבי מפעל ביטחוני בשינויים אלה: 1. סעיף 7 (א') 4 לא יקרא. 2. סעיף 7 (ג') 3 לא יקרא. 3. בסעיף 7 (ג') 4 במקום לפי המאוחר יקראו לפי המוקדם. בסעיף קטן ג' לא יקרא. 4. סעיף 7 (ג') 5, א' (1) עד א' (5) לא יקרא. 5. סעיף 8 (ד') י"א לא יקרא. 6. בסעיף 12 (ב') סעיפים קטנים ב' (10) ו-ב' (11) לא יקראו. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> הסעיף הזה בעצם מתייחס לפרק מיוחד שיש בחוק רישוי עסקים שנוגע למפעלים ביטחוניים. ומה שהוא קובע בעצם שחלק לא מבוטל מההוראות שאנחנו דנו בהם עד עכשיו שהם מתעסקות בשינויים באופן שבו נקבעת ההסדרה של המפרטים וכו'. לא יחולו בנושא מפעלים ביטחוניים. למעשה ועדת ההסדרה תמשיך להיות זו שדנה במפרטים האחידים, אבל לא יהיו לה סמכויות לא של קבלת דיווחים ולא של נקיטת פעולות בכל הנוגע ליישום המפרטים האחידים במפעלים הביטחוניים. << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >> בסדר? אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, אני רוצה לעבור בכל זאת לאורחים בזום. נפתלי קאייקוב, יו"ר איגוד מנהלי רישוי עסקים בשלטון המקומי. שומע נפתלי? כן, בבקשה. << אורח >> נפתלי קאייקוב: << אורח >> אני התייחסתי מקודם לנציגות של המקומיים ואני מודה לוועדה על השינוי החשוב הזה. לא היה אפשר לדבר, אבל (הפרעות בקליטה בזום) שמציג למגזר העסקי לאור הפניות (הפרעות בקליטה בזום) התאחדות המלונות והחברים מהאיגודים האחרים. אני חושב שאם הם הלקוח הם צריכים לראות את ההתדיינות של משרדי הממשלה והשלטון המקומי. איגוד המסעדות והברים, שי ברמן. יש לנו קשר עם כל האיגודים. אני חושב שהם לא האויב שלנו, הם השותפים שלנו. ואני חושב שאם יבואו ויגידו ויראו איך הדברים מתנהלים ויש להם הערות מקצועיות נכונות, חשוב שיהיה להם מקום. וזה לא בושה או לא איזה אמירה קשה בהיבט הזה. אז דעתנו של השלטון המקומי, איגוד עסקים ארצי, שחשוב שיהיה נציג למגזר העסקי על פי מה שאמרנו. זה יהיה מאוד מאוד חשוב. גם ככה הוועדה הזאת היא ועדה מייעצת. אז אם היא מייעצת, אז בואו נשמע את הייעוץ של כל הגורמים. ככל השחקן שמקבל גם את האכיפה וגם את הבקרה וגם את הטיפול. זו דעתנו המקצועית. ותודה ווליד על כל התמיכה והעזרה שלך לאורך כל הדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה, תודה גם לך. אתה נמצא באילת וכנראה הדיון הקודם שלנו רלוונטי לאילת, מבחינת קליטה. היה לך בעיות קו. תודה רבה. אנחנו נישאר בזום. עוברים לליהי. את רוצה להוסיף הערה? << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> כן, אני רוצה. קודם כל, אדוני יושב הראש, אני כבר מבקשת שעה ו-45 דקות זכות דיבור. נותנים זכות דיבור למייצגים של המגזר העסקי. נותנים זכות דיבור לכל מי שמגיע פיזית לוועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את רוצה לומר שמאז שנתתי לך זכות דיבור לא דיברת? << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> כן, כן. ותקשיב, תסתכל בצ'אט. תראה כמה אני מבקשת. ואתה יודע, מה אני אגיד לכם? קורונה זה לא דמוקרטי. זום זה לא דמוקרטי. אם סוגרים את המיקרופון למי שמאתגר, אז זה לא דמוקרטי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יכולת להגיע גם אלינו. מי מנע בעדך? << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> אדוני יושב הראש, יום ראשון אני אצלך. יום ראשון אני בוועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז הנה, לאה רשמה את ההערה. עושה לך את כל ההסדרים. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> כן, אני סומכת עליה. אני רוצה רגע שנייה להגיד לכם, לגופו של עניין, מה שקורה כאן זה לא פחות מרעידת אדמה. ועכשיו אני אסביר את זה מתוך העיניים של הגורם שאוכף את התנאים הסביבתיים ברישיונות העסק. למשל היום, למפעלי בטון, יש שישה מפעלי בטון רק במפרץ חיפה. אני מנכ"לית איגוד ערים, מפרץ חיפה. יש שישה מפעלי בטון במפרץ חיפה. אין היום מפרט אחיד למפעלי בטון. יש המון מפעלי בטון בארץ. ואתם יודעים איזה מפגעים סביבתיים המפעלים האלה מייצרים. איזה אבק, איזה זיהום. זה באמת מפעלים שהם מאוד מאוד מורכבים. מחר בבוקר מחליטה הוועדה המאסדרת לכתוב מפרט אחיד למפעלי בטון במדינת ישראל. הוועדה המאסדרת היא זו שכותבת. יש בה רוב של שישה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את רוצה לענות מעיין, תוך כדי? << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> רגע, שנייה. אני רק אשלים את הדברים שלי ואני אשמח לשמוע את התגובה. שעה ו-45 דקות חיכיתי בסבלנות, אני רק רוצה להשלים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, כן, אבל יש הערת ביניים למה שאת אומרת, אז חכי, תקשיבי. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> פשוט זה לא המצב על פי הצעת החוק המוצעת. << אורח >> ליהי שחר ברמן: << אורח >> רגע, אבל אני רוצה בכל זאת להשלים את הדברים שלי. אני מבינה. אני רוצה בכל זאת. אני אומרת, הוועדה המאסדרת תבוא ותשב ותכתוב מפרט אחיד למפעלי בטון. יהיו בה שני נציגים של מי שמייצג את הבריאות ואת הסביבה ואת הבטיחות, מול שישה נציגים, שכמו שאמרנו כאן, הרשות לרגולציה היא כבר מורכבת מהאוצר ומהמשפטים ומשרד ראש הממשלה. אז רשות רגולציה, עוד שר משפטים, ראש הממשלה. שני נציגים בלבד של הוועדה המאסדרת. ועכשיו אני רוצה באמת לשאול אתכם, איך יכול להיות שאנחנו לא נותנים את הנציגות א' לשלטון המקומי? שזה אני מבינה שייכנס. ב', למי שאחראי על איכות הסביבה בשלטון המקומי, שזה איגודי הערים במדינה. נציג אחד של איגודי הערים שהם לא ציבור והם לא מייצגים איזה שהוא אינטרס, מלבד המבט מהשטח של מי שאוכף את תנאי רישיון העסק מבחינת איכות הסביבה. אני מבקשת שתשקלו. כרגע זה שני נציגים מול שישה נציגים. שתשקלו נציג אחד, לאזן קצת יותר את הוועדה. הוועדה הזאת ממש רחוקה מלהיות מאוזנת. נציג איגודי ארגוני הערים. דבר שני, הדבר הכי קריטי, שאני ממש מבקשת שתשקלו בכובד ראש, ולא סתם חבר הכנסת מוסי רז אמר שיצביעו נגד אם זה ישתנה. לא יכול להיות שאותה ועדה מהסדרת שתכתוב את המפרט האחיד למפעלי בטון במדינת ישראל, אם תהיה כאן מחלוקת קשה עם המשרד להגנת הסביבה, בסופו של יום, אם הממשלה לא תכריע, כי זה דרמטי. ובכל זאת הממשלה תחליט לא להכריע, המילה האחרונה צריכה להיות לגוף ששומר על הבריאות ועל הסביבה. לא יכול להיות שכל הכוח, מ-א', מההחלטה לכתוב מפרט אחיד ועד הערעור על איך ייכתב המכתב האחיד הזה, זה באותה ועדה מהסדרת שההרכב שלה ממש לא מאוזן. אז המילה האחרונה צריכה להיות של השר נותן האישור. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי. תודה רבה גם לך. ניר ירצה לדבר? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> ניר קפלן, מהתאחדות המלונות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, ניר סהר. איגוד ערים כרמל. << אורח >> ניר סהר: << אורח >> כן, יושב ראש הוועדה. אז אני חוזר שוב פעם לנושא של הרכב הוועדה. ואמרה את זה בצורה ברורה ליהי, מנכ"לית איגוד ערים חיפה. אנחנו בסופו של דבר יושבים למול הרשויות המקומיות ולמול הציבור. מאות אלפי אנשים נמצאים, שאנחנו נותנים להם בעצם את המענה. אנחנו בעצם עומדים למולם בהקשר של פניות הציבור. בהקשר של התלונות. הזכירה ליהי את הנושא של המחצבות. אבל יש עוד המון המון סוגי מפעלים ופריטים שכרגע עוד לא הוסדרו במדינת ישראל. ולכן חשוב שאנחנו, שנמצאים בסופו של דבר עם העם השטח, יודעים מה שקורה, כדי שנוכל לעשות ביחד את אותה הסדרה נדרשת. אנחנו כן בעד הורדת רגולציה. בכדי שבאמת העסקים יוכלו לקבל את המענה בצורה מהירה ומקצועית. אבל מצד שני, לא לשכוח שיש בדרך הרבה מאוד סיכונים, כדי שבאמת אנחנו ניתן את דעתנו. אנחנו, נציגי הציבור ונציגי הרשויות המקומיות. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. עמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות. הוא פה או בזום? עמיר? עמיר יצחקי, שומע? אתה יכול לדבר, שומע אותנו? לא, הוא לא שומע. טוב. אז ניר קפלן, התאחדות המלונות. בבקשה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> שלום כבוד היו"ר ותודה רבה על זכות הדיבור. אני אעשה את זה בקצרה. אנחנו כאן, אני יכול לומר, אנחנו עשינו עבודת השוואה של שישה מלונות בישראל ושישה מלונות בגרמניה של אותה רשת, אותם סטנדרטים. להפעיל בית מלון בישראל עולה פי שתיים יותר יקר מאשר בגרמניה. זה משליך אחר כך על העלויות לצרכן. המלונות בישראל הם לא זולים, לצערנו, מכורח הנסיבות. אנחנו לא עסק שמזהם, אנחנו לא רוצים לפגוע בסביבה. אנחנו עברנו למשל לקשים רב פעמיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה מדבר על שלב הרישיון? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> מה זה, סליחה? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> השלב הראשוני? העלות של השלב הראשוני? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא. זה גם השלב הראשוני, שזה בעיקר דרישות של כיבוי האש, שהן קצת יותר חורגות. ועלויות התפעול פה, בגלל דרישות של משרד איכות הסביבה, משרד הבריאות, תחום הכשרות, שזה לא בתחום של הוועדה. שאגב, אנחנו לא מתנגדים לרגולציה, אנחנו לא מתנגדים, אנחנו מאוד רוצים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש כאלה רוצים שדווקא יהיה בתחום הוועדה, אבל אוקיי. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אני מסכים עם אדוני. הפואנטה שלי כבור היו"ר היא אנחנו כמלונות, בחלק מהמלונות יש מתקן טיהור שפכים פנימי בתוך המלון, לפני שזה זורם החוצה. ולא חייבו אותנו בזה. הרבה מאוד מהמלונות בישראל עברו לקשים וציוד רב פעמים, ולא לחד פעמי. מתוך התחשבות בסביבה. ולא חייבו אותנו בזה. לומר שכל העסקים בישראל רוצים לזהם ולהשתלט ולחמוד, זה לא נכון. ויש המון המון סוגים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי אמר? << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> לא ב-99, ופה חלק מהאנשים, שההרכב הוא לא מאוזן והוא נגד הסביבה. זה כאילו, לא, יוצאים פה מתוך הנחה שאם יש רק אחד או שניים, שני חברים בוועדה לאיכות הסביבה, אז כאילו כולם יהיו נגד הסביבה ויפרצו פה איזה שהוא סכר. וזה לא נכון. רוב הארגונים העסקיים, לפחות אני יודע את זה, גם חבריי משאר הארגונים העסקיים. מלשכות המסחר ואיגוד המסעדות ואפילו התעשיינים, לא רוצים להרוס את הטבע בשביל הילדים שלנו ובשבילנו. אני חייב אדוני היו"ר, יש כמה דברים פה שאנחנו כן נשמח שאדוני ישקול אותם. 1. זה להרחיב אולי את הייצוג שלנו, של מושאי הרגולציה. אלה שמשיתים עלינו את הרגולציה, שיהיו לנו יותר זכויות ייצוג בוועדה. העניין של המפרט הרשותי, כשהוועדה היא תגיע, אז אני אשמח גם לומר את העמדה שלנו. אבל אני רק רוצה שתזכרו שאנחנו נאנקים תחת נטל הרגולציה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רוצים לעזור לכם. אנחנו פה מבלים שעות כדי לעזור לכם. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אני מודה לאדוני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל אתה יודע, בדרך יש הרבה ויכוחים איך לעזור לכם. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אז אני רק אספר משהו אחד אחרון ועם זה אני אסיים. אני מאוד מכבד את גילי צימנד באופן אישי, אני מאוד מחבב אותה גם. אבל אנחנו לכאורה אחד אל נגד השני פה מבחינת המתרסים. המשרד לאיכות הסביבה השית עלינו בטיוטת המפרט החדש לבתי המלון דרישות שלא קיימות לא בארצות הברית, אנחנו השווינו לפלורידה, ולא לגרמניה. עכשיו, בגרמניה אי אפשר לטעון שבגרמניה לא חשוב להם מאיכות הסביבה. אנחנו רואים מה עשו שם למפעל של טסלה, של אילון מאסק. אנחנו לא נגד דרישות סביבה, אנחנו בעד. אנחנו רק רוצים שזה יהיה בהתאם לנהוג ב-OECD. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בהתאם למה שקורה בגרמניה אתה רוצה. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> בוודאי אדוני. תודה רבה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> כיוון שהוא התייחס ספציפית אליי אז אני אשמח להגיב. אנחנו קיבלנו את הערות הציבור שלכם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תציגי את עצמך לפרוטוקול, כן? << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> שמי גילי צימנד, מהמשרד להגנת הסביבה. אני פשוט מגיבה כי הוא נתן את זה כדוגמה. קיבלנו את ההערות של ההתאחדות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את יודעת, בכנסת יש נוהל שאם מפנים דברים כלפי מישהו אישית, הוא יכול להגיב. את לוקחת את הנוהל הזה להנה. בבקשה. << אורח >> גילי צימנד: << אורח >> ברשותך. אנחנו קיבלנו את ההערות של התאחדות התעשיינים, בדקנו אותם. התאחדות המלונות. גם של התעשיינים אנחנו בודקים. אבל צר לי לומר, אבל הבדיקה שלנו העלתה ממצאים שונים. דרישות שאנחנו דורשים להגנה על המים, נדרשות במדינות ה-OECD. ואם שם המצב הוא מעט שונה והם לא עושים השבה של כל מי הקולחין שלהם, אלא שופכים לנהרות - כמובן שלא יהיו לנו אותן דרישות. כי אנחנו את כל השפכים שלנו משיבים ומשתמשים בהם להשקיה. יש סיבות להבדלים ואין, אנחנו לא מצאנו החמרות. אנחנו חולקים על העבודה שקיבלתם, אנחנו בדקנו אותה מקצועית. ויש לנו את המקום בהערות ציבור לבחון ולדון. חלילה לא חושבים בכם ברצון או כוונה לזהם. יש מקום לעניין מקצועי, שצריך להעמיק אותו. ואנחנו עושים את זה במסגרת הערות הציבור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה לך. אני חוזר לזום, לעמיר יצחקי, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות. הפעם אתה שומע אותנו? << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כן, אני שומע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> וגם אנחנו אותך, בבקשה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנושא, קודם כל קליטת העובדים. אנחנו מתכננים שהעובדים האלה יהיו עובדים בכירים יחסית. לא אושר תקציב המדינה, אז אנחנו עדיין לא קיבלנו מה שנקרא את התקנים. צריך להכין תיאורי תפקיד שהנציבות צריכה לאשר. אחר כך לפרסם את המכרזים, לקלוט את העובדים. זה דבר שלוקח זמן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> דיברנו על זה. אתה לא הקשבת לדיון הקודם? לא הדיון הקודם, לדיון מלפני חצי שעה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אני הקשבתי רב קשב, אבל אני חושב שהנציג של נציבות לא אמר שום דבר בעצם לוועדה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא אמר דברים יפים מאוד. הוא אמר אפשר להתחיל היום. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> לא, אי אפשר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לפני שגומרים את החוק. אבל מה הקטע של אי אפשר וכן אפשר? הוא אמר שאפשר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> הוא אמר שאפשר. אבל אני לא יכול להפנות לנציבות אם אני לא קיבלתי את התקן, כי לא נפתח תקן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה יכול. הוא אמר שאתה יכול. ונציג משרד ראש הממשלה יעשה את איגוד הקשר בין כולכם. אתם צריכים תמיד מגשר. << אורח >> שי עג'מי: << אורח >> אנחנו נעשה את הגישור. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> שי, נכון? יופי, אז אתה תעשה את הגישור. תמשיך עמיר. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו נשמח להתחיל בעבודה כשנקבל את העובדים. עכשיו אני אומר שוב, יש פה הרבה דיונים לגבי הרכב המשתתפים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל כדי שתקבל את העובדים אתה צריך להתחיל. להתחיל לדבר עם אנשים, לשלוח חומרים. << אורח >> תומר רוזנר: << אורח >> לעשות תיאור תפקיד. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן. אתה לא מקבל עובד ואז הוא עושה את זה הפוך. תיגש לסוגיה השנייה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> כדי להכניס תיאור תפקיד אני צריך לקבל את מספר התקן. אני לא יכול לעשות את זה ככה. האמינו לי, אני עוסק בזה, אני יודע מה שאני אומר בעניין הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה יודע, הוועדה יושבת פה שעות כדי להקל על התהליך ולעשות אותו הרבה פחות מסובך. ולעיתים נדמה שאתם מחזירים אותנו להתחלה. << אורח >> עמיר יצחקי: << אורח >> אנחנו לא. אני מצייר בפני הוועדה את העובדות כפי שהם מתקיימות בפועל. לגבי הרכב הוועדה. הממשלה יצרה פה והחליטה באיזונים עדינים כפי שהיא ראתה לנכון. אני חושב שצריך לתת לדבר הזה הזדמנות. כי מדברים פה על נציגים עסקיים כאלה ואחרים. לא מדברים פה על הנציגים והאנשים שנהנים מהעסקים. הציבור הרחב, כאילו לא מגיע לו נציגים. אז כן, לא מגיע לו נציגים. את המגזר העסקי יש שולחנות עגולים ויש כל מיני דרכים לשמוע את מה שהם אומרים. ואני מבקש לתת הזדמנות לבאמת עבודה מתכללת עם איזונים עדינים, שהיה פה ניסיון ממשלתי, ולכבד את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה גם לך. אנחנו מסיימים את הדיון הזה היום. << אורח >> אביתר כהן: << אורח >> אדוני יושב הראשון, אני רוצה לומר מילה ברשותך. אני אביתר מרשת ויקטורי. היה פה דיון ארוך סביב מה יהיה הרכב הוועדה והתייחסו אליו גם בזום. ונקבע פה על השולחן שלא נקבע הרכב הוועדה עדיין ועוד צריכים לדון בו. ואני רציתי לתת הצעה. אולי זה לא מקומי, אבל עלה לי רעיון, למי שהולך לדון בזה. צריך להחליט באיזה אופן יתקיימו הדיונים בוועדה. איך ידונו בחומר, בתוכן עצמו. אם הולכים לדון לפי פריט רישוי, שיש לנו 216 כאלה. או הולכים לדון לפי תחום, לפי נותן אישור. ואז יהיה הרבה יותר קל להחליט מי יושב סביב השולחן באיזה דיון. כי זה באמת נכון, להביא את המשטרה לצורך העניין, לדיון שעוסק רובו המוחלט בפריטים שהם בריאות, אבל רק בסופרים מעל 800 מטר המשטרה נכנסת לדיון, אז זה לסחוב את המשטרה ליום שלם עבודה על חצי שעה דיון. אז הוועדה צריכה להחליט באיזה אופן היא עובדת, פריט או תחום. וכך יהיה יותר קל לקבל החלטה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> טוב, תודה רבה לך. אנחנו מסיימים את הדיון הזה. הדיון הבא יתקיים ביום ראשון, בשעה 10:00. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:59. << סיום >>