פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 72 ועדת הפנים והגנת הסביבה 02/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 295 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 11:09 סדר היום: << נושא >> היערכות הממשלה לשיקום הפיזי של יישובי הצפון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ששון ששי גואטה ניסים ואטורי יוראי להב הרצנו יוליה מלינובסקי חברי הכנסת: סימון דוידסון יאסר חוג'יראת מיכאל מרדכי ביטון נעמה לזימי שרון ניר אלון שוסטר מוזמנים: שר במשרד האוצר זאב אלקין שר פיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף אמיר דהן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר מתן יגל – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר רו"ח עינב פרץ – ממונת מחוז צפון, משרד הפנים חן גרינברג – אגף אסטרטגי, מינהל התכנון שחר סולר – סמנכ"ל אסטרטגיה, מינהל התכנון גלעד אלון – יועץ ליו"ר מטה התכנון, מטה התכנון הלאומי יהודה מורגנשטרן – מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר – היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי אופיר יחזקאלי – ממלא מקום וסגן ראש עיריית קריית שמונה עמיחי בן שלוש – ראש עיריית עכו משה קונינסקי – ראש עיריית כרמיאל יוסף-יוסי נבעה – ראש עיריית טבריה יהודה דואה – ראש המועצה המקומית קצרין גנאדי דוזורצב – סגן ראש העיר קריית מוצקין אנוור עאמר – ראש מועצת חורפיש יאסר גדבאן – ראש מועצה מקומית כסרא סמיע גבריאל-גבי נעמן – ראש מועצה מקומית שלומי עמית סופר – ראש מועצה אזורית מרום הגליל משה דוידוביץ – ראש מועצה אזורית מטה אשר אייל שמואלי – ראש המועצה המקומית כפר ורדים אליעזר צ'ייני מרום – פרוייקטור הצפון, מנהלת תנופה לצפון שלומית שמש – ראש אגף רשויות וקהילות, מנהלת תנופה לצפון יורם אבן צור – דובר פורום השמינייה, מועצה אזורית גליל עליון אורי קלנר – ראש מועצה אזורית גולן אסף זנזורי – מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע ראול סרוגו – נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ערן סיב – יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים אלי רצבסקי – מנהל קהילה, כפר בלום הדס בן זיו סולניק – מנהלת קהילה, קיבוץ נאות מרדכי ד"ר אורית דגני דיניסמן – מרצה ויועצת ארגונית, מומחית לקהילות יותם דביר – חברת הקבינט, מנהלת פורום קיבוצי השמינייה ג'ימי מילר – משפחות חטופים יחיאל יהוד – משפחות חטופים יזהר ליפשיץ – משפחות חטופים מישל אילוז – משפחות חטופים חיה מאיר – פורום הגבורה שמעון אור – פורום תקווה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: תמר פוליבוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות הממשלה לשיקום הפיזי של ישובי הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, חודש טוב, שבוע טוב, שנתבשר כולם בשורות טובות, בעזרת השם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: היערכות המדינה לשיקום הבינוי והתשתיות של יישובי הצפון וקידום תנופת הפיתוח בהם. אני מודה לשר זאב אלקין שנמצא אתנו כאן, אני מאחל לו הצלחה בתפקידו. אם יורשה לי לומר, אני חושב שהוא האיש הנכון במקום הנכון, ביחד עם השרים הנוספים. יצטרף אלינו גם במהלך הדיון השר וסרלאוף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שרים יש למכביר, ברוך השם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום גם לך, יוראי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק אומר מילה אחת, שהישיבה היא מאוד מאוד חשובה מבחינת כל תושבי הצפון, גם הצפון קווי העימות הישיר, אבל גם קווי העימות שהתברר שגם אם הם לא קרובים, הם גם קו עימות. לכן אנחנו נתחיל את הישיבה כמובן בעניין החטופים. אני ביקשתי ונעניתי בחיוב לנסות להתחשב בלוח הזמנים שיש לנו כרגע, בגלל הישיבה שיש אחר כך באוצר על הנושאים הללו והשר יצטרך לצאת. אנחנו נתחיל, בבקשה ג'ימי. << דובר >> ג'ימי מילר: << דובר >> כן, אני אתן לאדון בבקשה להתחיל. << דובר >> יחיאל יהוד: << דובר >> אני אבא של דולב, שנרצח בשביעי לאוקטובר בקיבוץ ניר עוז, כשיצא בתור חובש של איחוד הצלה ומגן דוד אדום לטפל בפצועים מירי הרקטות; גם של נטע – נטע שרד עם אלם בתו התינוקת; ואבא של ארבל, שנחטפה בשביעי לאוקטובר עם בן זוגה אריאל. אני בוחר להתחיל את דבריי בפנייה למוזמנים שנמצאים פה ולשאר התושבים, גם מהצפון וגם מהדרום. אני רוצה להגיד לכם: אנחנו 423 ימים פה, מתנהל פה שלטון של עריצות הרוב, כלומר: אם 423 יום אנחנו כל שבוע מדברים והעניין שלנו לא בא לידי פתרון, שזה אומר להחזיר את בני הערובה, ואני קורא להם בני ערובה, כי הם בני ערובה לחיי המחבלים, הם בני ערובה להישרדות הממשלה. הם היו חטופים בשביעי לאוקטובר, אבל מהשמיני לאוקטובר הם בני ערובה להישרדות הממשלה. אז למה שהשלטון הזה ייקח בחשבון, יקשיב וישתכנע למה שאתם רוצים להעלות פה? יש ח"כים במשכן שיודעים ומבינים את חשיבות העניין הזה של שחרור בני ערובה, אבל יותר חשוב להם הכיסא שלהם, יותר חשוב להם האינטרס הפוליטי שלהם, והם יודעים כמה שזה חשוב השחרור של בני ערובה לטובה של החברה הישראלית. אנחנו רואים בכם, בעם, לא בנבחרי הציבור, אנחנו רואים בכם את הכוח המניע להביא לשחרור בני ערובה, ולכן כחובה אזרחית, מוטל עליכם – חובה אזרחית קודם כל למען משפחותיכם, אבל גם למען החברה הישראלית – לצאת לרחובות, להדהד את הדרישה שלכם מממשלת ישראל ובראשה בנימין נתניהו, לפעול שחרור מידי של כל בני הערובה. זו חובה אזרחית שלכם למשפחות שלכם, וכמובן גם לבני הערובה שנמקים שם יום יום. היום קיבלנו כולנו המשפחות בשורת איוב על עומר נטורה, זכרו לברכה, ולכו תדעו עוד כמה יש כאלה שם, שהולכים לקבל את בשורת האיוב. אני נפגשתי עם השר בן גביר ב-11 לאפריל, והוא מאוד מאוד הביע את המחויבות שלו לשחרר את ארבל, לשחרר את אריאל. לאחרונה הוא מדבר על כך, שהוא נגד שחרורם של 1,000 סינווארים, והוא רואה דוחות מודיעין על זה שיש מאות אלפי סינווארים ברצועת עזה בגילאים שבין 10 ל-60, נערים בני 15 מקבלים עשרה שקלים ליום, יוצאים עם קלצ'ניקוב ויורים בחיילי צה"ל, זה מה שמתנהל שם היום, לא שום דבר אחר. וכאשר הוא ראה, אתם רואים פה לפניכם את התמונה של רון, הנכדה שלי, בת הארבע ששרדה את הטבח יחד עם האחים שלה, כאשר הוא ראה את התמונה של רון, לפני שאני הגעתי וידע על החולצה שהיא לובשת, כזעקה לשחרר את הדודה שלה, כזעקה לשחרר את בן זוגה של ארבל, הוא מאוד התרגש. אתם יודעים מה הוא אמר לי? הוא אמר לי: יחי, אני מבקש את החולצה הזאת, ואותה ילבש אורי צבי, בני בן הארבע, וזאת תהיה תזכורת בשבילי יום יום לשחרר את ארבל, יום יום. השרה מירי רגב עשתה אותו דבר, וגם חברי כנסת ושרים אחרים. את ההתחייבות הזאת, שהוא נתן לי אז, אני מבקש שיממש היום. לא יכול להיות שזעקה של ילדה בת ארבע לקבל את הדודה שלה חזרה, לא תישמע – לא יכול להיות. לו הילדים שלהם היו בשבי, יקירינו כבר מזמן היו פה. לו הבת של השרה מירי רגב שניצלה במזל במסיבת הנובה היתה נחטפת, היקירים שלנו כבר היו פה. אין פה שום עניין צבאי, אין פה שום עניין מדיני, יש פה אך ורק עניין פוליטי, למה הם לא פה – ראש הממשלה חושש מפירוק ממשלתו, לו הוא יביא לסיום המלחמה, שיביא להחזרת החטופים. רק עניין פוליטי יש פה, ואני חוזר על הבקשה שלי מכם האזרחים, ראשי המועצות, שאר האזרחים שנמצאים פה, רק הקול שלכם, רק הקול שלכם יחזיר לנו את בני הערובה, בין אם אלה הילדים של שירי וירדן, כפיר ואריאל, ובין אם זאת ארבל בתי ובן זוגה אריאל, ודוד אחיו ויתר בני הערובה שנמצאים, ביניהם עודד ליפשיץ מייסד הקיבוץ שלי. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אני מבקש, אני אומר את זה בכנות, אם אפשר לקצר. << דובר >> ג'ימי מילר: << דובר >> שלום לכולם, יהיה, תקבל, מכבד את זה, מר יעקב. אני בן הדוד של שירי ביבס. הפכתי להיות בן דוד של שירי ביבס, אפילו אני כבר כמעט ולא אומר את השם שלי, ואני רוצה להציג בפניכם תמונה, שאריאל ביבס צייר בגן שלו. אנחנו מצאנו במקרה את הציור המקורי בבית שלהם, כשביקרנו שם בקיבוץ. אריאל הוא חובב גיבורי על, ואת הציור הזה הוא צייר בעצמו בערך שלושה חודשים לפני שהוא נחטף. את באטמן הוא רשם בעצמו ומהגננת הוא ביקש שתרשום: אני עף ומציל אנשים שתקועים בתוך בור. ואני שואל את עצמי, אם הילד הזה כל כך היה גיבור כדי לרשום דבר כזה "אני עף ומציל אנשים שתקועים בתוך בור", איפה אתם חברי הכנסת? איפה אתם, חברי הקואליציה? איפה אתם נמצאים? איך זה שאתם לא מסוגלים להגיע לרמה של גיבור ואנושיות וחוכמה ובינה ואצילות של ילד שהיה רק אז כמעט בן ארבע? איך זה יכול להיות? איפה אתם נמצאים? איפה החמלה? איפה המוח? אחרי זה נפעל בכוח, אבל כרגע, איפה נמצאים כל הדברים האלה, לפי היהדות – פדיון שבועיים, חמלה, אהבה, איפה זה? איפה אתם נמצאים? חבר הכנסת אלקין, בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר, כל מי שנמצא כאן, בבקשה תעשו משהו כדי להוציא את אריאל וכפיר משם, ואת כל היתר החטופים שנמצאים שם כבר כל כך הרבה זמן. אנחנו יודעים שרובם כבר לא בין החיים, אז מי שבין החיים בוא נוציא אותו בבקשה משם, כל עוד הוא עומד על הרגליים. למה אנחנו לא עושים את זה? עם החמאס נדע להתמודד בעתיד, יש לנו מספיק זמן, יש עוד הרבה חמאסניקים בכל העולם והם יגיעו לכאן בדרכים כאלה ואחרות, אם נרצה ואם לא נרצה, הם יגיעו לכאן. אנחנו יכולים כרגע לעשות משהו הרואי, וזה אומר לחתום על עסקה, שתביא לכאן את החטופים בחזרה – את אלה ששרדו, ואת אלה שלא שרדו לקבורה ראויה, כדת משה וישראל, בבקשה, וכל הדברים האלה שאנחנו אומרים: התיישבות, עניינים ודברים זה לא רלוונטי כרגע. אני לא רוצה שיבנו גן משחקים, פארק או משהו אחר על הגופות של הילדים האלה, או על הגופות של יתר החטופים. החטופים האלה צריכים להיות כאן, וכמה שיותר מהר. תודה רבה על זכות הדיבור, ואני מקווה שזה נכנס לאוזניים הנכונות, ושזה לא ייצא מהן, שזה יישאר תקוע בין האוזניים בתוך המוח, וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובתוך הלב. << דובר_המשך >> מאיר ג'ימי: << דובר_המשך >> בתור הלב בעיקר, למי שיש עדיין לב מהחברים שיושבים כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חיה מאיר, ואני גם שוב מבקש בקצרה. << דובר >> חיה מאיר: << דובר >> אני אימא של דוד מאיר, נהרג בבארי בשביעי באוקטובר, אחרי שנלחם שם בחוליית חוד. הם ניסו לשחרר את השטח, להילחם במחבלים, לפרוץ לבתים ולשחרר אנשים, ובסופו של דבר הוא לא שרד את הערב, אבל ברוך השם אנשי בארי, מי שנשאר, נמצאים אתנו ובקשר ועם אהבה גדולה והוקרה גדולה. אני באמת יכולה להגיד שזכיתי, מהשביעי באוקטובר אני כבר לא צריכה לדאוג, הוא כבר לא אתנו, אבל לבי עם כל מי שנמצא כאן ומי שלא נמצא כאן, גם החטופים וגם אלה שכל שבוע אנחנו שומעים שוב ושוב "הותר לפרסום", "הותר לפרסום", וכבר – בזמנו אמרתי שנה, כבר יותר משנה, כבר תקופה ארוכה שאנחנו בתוך המציאות הזאת ולא רואים אופק. ועכשיו כשאנחנו נמצאים במאבק בצפון או באיזשהו הסדר, אני מתרשמת – ולצערי – שמה שקרה בדרום, קורה בצפון, כאילו אנחנו הגענו לאיזשהו הסכם והיה ברור שאם רק יורים ירייה אחת או טיל אחד, אנחנו מיד מגיבים בחומרה, והחשש הגדול שמה שקרה בדרום, חס וחלילה אסור שיקרה בצפון, ולא סתם ראשי הרשויות וראשי היישובים שם נרתעים מלחזור. אני חושבת שקודם כל אנחנו רוצים את תחושת הביטחון הזו. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> כמה שאת צודקת, את לא יודעת. << דובר >> חיה מאיר: << דובר >> לצערי אתה צודק, שאני לא יודעת עד כמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משה, אני מבקש. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> לחזק אותה. << דובר >> חיה מאיר: << דובר >> אבל אני יכולה להגיד ששניים מבני יישובי, שהם מפקדים בצבא ונכנסו ללבנון, אמרו: מה שהיה בעוטף היה כעין וכאפס לעומת מה שהיה בצפון, אם חס וחלילה הם היו מצליחים לעשות את מה שהם רצו. לא היינו מדברים על כך וכך חטופים כמו בדרום, היו לנו אלפים – אני לא יודעת, חטופים, הרוגים, איום ונורא. אני כאן ליד התאחדות בוני הארץ, יש להם המון המון עבודה בשנים הקרובות, אבל כדי שהם יוכלו לבנות את היישובים ולהחזיר את המפונים ולשחרר את החטופים שיהיו להם בתים לחזור אליהם, משפחות לחזור אליהם, אנחנו צריכים – ואני קוראת לכם – שההכרעה תהיה ברורה, שתחושת הביטחון תהיה ברורה, שאנחנו נדע שאפשר לסמוך על הממשלה ועל הצבא, שאם חותמים על הסכם, עומדים בו, ושאם נורית ירייה אחת או אנשים פולשים לטווח שהגדרנו אותו טווח ביטחון, אנחנו לא מוכנים לשאת שום הכלה ושום נשיאה של הפרת הסכם. אבל קודם כל אנחנו רוצים את הביטחון הזה, את ההכרעה הזאת, את הוודאות הזאת, ומבחינתי כל עוד החטופים לא אתנו כולם, אנחנו לא יכולים לפתוח דף נוסף, אני לא אומרת חדש, אבל דף נוסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יזהר ליפשיץ: << דובר >> כן, אני מסכים עם מה שאמרה הגברת, במותם ציוו לנו את הניצחון, אני חושב שהשאלה ניצחון – כולנו רוצים ניצחון, השאלה איזה ניצחון. אני תושב העוטף, אז אני רוצה קצת לייאש את אנשי הצפון. זה עובד ככה: מפציצים אתכם עם פצצות, בשלב מסוים זה כבר לא מעניין אף אחד, כי זה בתוך עוטף עזה. יש עליית מדרגה, אם זה מגיע לאשקלון או לאשדוד, ואז מגייסים את כל הצבא, כי היתה עליית מדרגה וזה עוד לא הגיע לתל אביב, קיסריה ונתב"ג, אז הצבא חוזר אחורה ואתם מקבלים קצת ממ"דים וכספים, ותהיו מוכנים לשלב הבא: הנ"טים זה מעשרה ק"מ, מכת פתיחה אנחנו מפרקים קצת בביירות, הם דופקים לנו 20 לתוך הבתים של התושבים שחזרו, ו-ניפגש כאן, בעוד שנתיים אנחנו פה. אבל צריך לנסות להאמין שהם יעשו את זה, אז הדר גולדין ואורון שאול – הובטח שלא ייכנס אוכל, כסף ושום דבר כל עוד הם בפנים, כולל . עשר שנים הם בפנים – כולל אברה. עשר שנים הם בפנים, הרבה אוכל, הרבה בנייה, הרבה עשייה, ועכשיו הם הצטרפו אלינו אל החטופים, אז אני מאחל להם בהצלחה, כי הלחץ גובר. ככל שיש יותר חטופים, יותר אנשים ומשפחות, יש לנו אולי סיכוי יותר להשפיע, אחד או שניים לא סופרים – זה עצוב. רציתי להגיד שהסיפור של החטופים שלנו היום הוא סיפור אכזרי מאוד, כי בסוף אנחנו גם נגיע להסכם. כמו שהגיעו בצפון, אנחנו נגיע להסכם. ההבדל בהסכם הזה יהיה 30, 40 חטופים שמתו בזמן הזה, והם יהיו על המצפון של כולנו. איזה יהודים אנחנו, אם בסוף הגענו לאותו הסכם, עם פילדלפי, בלי – אנחנו נכנסים לזוטות, כי מנסים לנפח לנו את הראש, אבל בסוף יש מחיר שהחמאס רצה, בחרנו למלא אותו במזון ובמנות קרב בתוך המנהרות לשלוש שנים, והוא יכול לנהל את הקרב הזה. אם נעשה סגר, מצורים וניצחונות ונזיז אוכלוסייה מימין לשמאל ונתעלל בה קצת, פשוט מחיר סיגריה יעלה מ-100 שקל ל-300 שקל, ומנת קרב ב-5,000 שקל, לא יהיה אוכל, לאזרחים בחוץ תהיה בטן נפוחה ותינוקות מתים, וזה מה שעצוב, כי יכולנו לעשות את זה ביום ה-60 ואז היתה משמעות. אבל אף אחד כאן לא קם ואמר: אני, בממשלה שאני יושב, לא מוכן לזה, לא מעניין אותי מאיפה הלחץ. כולנו אפשרנו את ההכנסה של האוכל, וכולנו מאפשרים למלחמה הזאת להימשך בין שנה לשנתיים. והיום כשפתאום האמריקנים בין הממשלים אולי רוצים קצת לעזור לנו ללחוץ, ביידן יחד עם טראמפ, פתאום כל הנושאים הנוספים וה-side products – כמו התיישבות – אוטוטו החטופים שומעות את שרשראות ה-D-9 מיישרות את הקרקע לישוב חדש או למוצב קבע שסביבו יהיה ישוב חדש, וזאת הציניות שאנחנו חיים בתוכה, והאיום – אנחנו גם בקיבוץ ניר עוז תמיד פצמ"ר יוכל ליפול ואף פעם לא סיפרו על זה. אני מזכיר, ההורים שלי רצו לממ"דים, היתה להם שנייה וחצי, לא דיווחו על זה אפילו בעיתונות על פצצות המרגמה, רק על מבצעים, בטח לא על זיקוקים. אני אספר פה סיפור, אימא שלי יצאה יום אחד מהבית וראתה שתקוע קסאם ליד חדר השינה שלה, אז היא יצאה לסיבוב שלה, דיווחה גם שנפלו עוד כמה פצצות בשדה לאחראי ביטחון, וכשהיא חזרה היא ממש כעסה על המדינה, כי היא סגרה את כל האזור בכל מיני סס"לים – סרט סימון לבן – של המשטרה, ולא נתנו לה לחזור לחדר השינה שלה. היא לא הרגישה מאוימת, ככה היא חיה כבר 30 שנה. וזאת המציאות גם בצפון. יהיה איום, יעופו פצצות, גם בדרום, נצטרך לחיות עם זה. אבל איך נחיה עם זה, שיכולנו לשחרר 40 חיים ולא עשינו? איזה ערבות הדדית, איזה פדיון שבויים – האם איזושהי מפלגה פה אמרה: וייקוב הדין את ההר, לא בבית ספרי? לא, כולנו נהיה מלוכלכים במותם, וזה שאפשרנו לבת שלו להיות מחוללת עוד מאות ימים נוספים בתוך הגיהינום של החמאס, והכול מאינטרסים צרים ופוליטיים. זאת הבושה של כולנו – אני מלוכלך, כמו שכולכם מלוכלכים, ונצטרך להסביר את זה בתירוצים שונים לילדים שלנו, שהחמאס הוא נחמד או לא נחמד. אני ראיתי את כל ה-DVR מתוך הקיבוץ שלי, הם כולם היו מאוד רעים, נכנסו מאות אזרחים. לא מעניין אותי, אם תשחררו 80 מחבלים, 1,000 מחבלים. אם רוצים לדעת מה המחיר שצריך לשלם לחמאס, אני אגיד אותו בבירור: 10% יותר ממה שהוא רוצה, כדי שנוכל להסתכל אחד לשני בעיניים, כשהוא יסרב ולדעת למה באמת הרגנו את שאר החטופים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> מישל אילוז: << דובר >> ברשותכם, כמה דקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש גם אם אפשר לקצר. << דובר >> מישל אילוז: << דובר >> בקצרה מאוד, אני אעשה את זה קצר מאוד. אני רוצה להציג את הפרצוף של ה-101 חטופים. היות ואני אבא של גיא – גיא אילוז, בן 26, נמצא קבור, לצערי הרב, בחולות של עזה. אנחנו תמיד מדברים על 101 חטופים, אנחנו תמיד מדברים על מספרים. בקרב ההורים שנמצאים פה, אני רוצה לנסות להמחיש לכם, שמאחורי כל מספר כזה של 101, עומדים אבות, עומדות אימהות. אני ברשותכם ארצה להשמיע לכם חצי דקה, לא יותר מחצי דקה את השיחה האחרונה שלי עם בני בכורי אהובי גיא. זה יהיה חצי דקה. (משמיע הקלטה.) אז גיאצ'וק שלי היה ילד מדהים, ילד מוזיקאי מחונן, ניגן, שר, היה הסאונדמן של "היהודים", של מתי כספי, של שלום חנוך, ולצערו הרב, הוא פשוט הלך לחגוג באותו יום במסיבה והוא נחטף. ברשותכם, אני לא אכנס לכל השיח הפוליטי, לא בגלל שאין לי דעה, כי אני פשוט כבר לא מאמין. אני מיואש, אני חבול, מעין קרב אגרוף שאנחנו מנהלים אותו כבר לא עשרה סיבובים, אנחנו מנהלים אותו כבר שנים, כבר מאז ההפיכה המשטרית עם הרפורמה עם כל הדברים הנלוזים האלה של כל מיני סיסמאות כאלה ואחרות. אני לא רוצה לדבר על זה. אני רוצה להגיד לכם שהבן שלי נחטף, היה עשרה ימים בבית החולים בעזה. כאשר חזרה מיה רגב, היא הודיעה לנו שגיאצ'וק שלנו איננו אתנו. אנחנו היינו 57 ימים – אני רוצה להגיד לכם, חברי כנסת – 57 ימים לא ידעתי כלום, כלום. אף אחד לא התקשר אלי. אף אחד מיושבי החדר פה, אף אחד לא העז להתקשר אלי. לא ידעתי מה קורה, כלום. 57 ימים לא ידעתי כלום, ואז 57 ימים באו והתקשרו אלי גורמי הביטחון והמודיעין ואמרו לי שחזרה מיה רגב, ואז היא הודיעה לנו שהבן שלנו איננו. אני אומר לכם שיש לכם חובה מוסרית פה. כל אחד בא באיזושהי אמתלה כזו או אחרת. מה זאת אומרת להיפטר מוועדת חקירה ממלכתית? איפה אנחנו חיים? באיזו מציאות אנחנו חיים? כל פושע, כל מי שרוצה לעשות משהו מנסה לבוא ולהיפטר מאחריות כלפיי? הבן שלי זה לא מחווה לטראמפ. חברים, אני אומר לכם וצועק את זה כבר שמונה חודשים – שמונה חודשים אני צועק את זה שלא תהיה עסקה, לא תהיה עסקה עם החמאס, כשם שלא תהיה עסקה עד השבעתו של טראמפ. אני מבטיח לכם, והלוואי ואני טועה, ואני אבוא לפה עוד חודשיים ואני אגיד לכם: תראו מה שאמרתי לכם. שמונה חודשים אני צועק את זה בכל המסדרונות, בכל מקום ומקום "לא תהיה עסקה עם חמאס", ולא בגלל שלא רוצים הסכם, כי הסכם – עשינו בלבנון עכשיו, עשינו הסכם, ואני מצטרף לגברת היקרה, עשינו הסכם רע לכל הדעות. עשינו הסכם עם חורים, שגבינה שוויצרית היא מחוררת פחות מההסכם הזה, ועדיין אני בעד ההסכם הזה. שלא תבינו לא נכון, אני בעד ההסכם, כי אני שוחר שלום. אני לוחם בסיירת צנחנים, קצין, מ"פ לימים, מגייס את הבת שלי, חותם בידיים שלי – לפני שמונה חודשים אני חותם לילדה שלי קורס ויתור כדי שהיא תהיה חובשת לוחמת, ואיפה הילדה שלי ביקשה להשתבץ? כאחת שקיבלה מצטיינת של חיל הרפואה, איפה היא ביקשה? היא ביקשה להיות ביו"ש, היא עכשיו בבית אל. אני אבא של ילד, שעדיין חטוף בעזה, מחנך את ילדיי כתבנית נוף מולדתי לעשות את המקסימום. יש בי אמביוולנטיות אדירה – חברים, אתם לא מבינים את האמביוולנטיות שלי, אני בן אדם שהייתי מוכן לשכב על הגדר בשביל מדינת ישראל. כל הלוחמים עברו תרתי משמע דרך הגב שלי, ויש בי קרע, יש בי נקודת שבר עצומה למדינה שלנו. אני רואה את כל החברים שיושבים פה, ומה אנחנו עושים? אנחנו משחקים באיזה מן פוליטיזציה למה לא לעשות הסכם בעזה, כאשר עשינו הסכם בלבנון? מה זה הדבר הזה? אני מודה לכם, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> מאיר ג'ימי: << דובר >> ברשותכם, חבר הכנסת יעקב אשר, מישל השמיע את הקול של גיא היקר. אני רוצה להשמיע לכם את הקול של כפיר, כשהוא משחק עם אבא שלו ירדן. (משמיע הקלטה.) הילד הזה נחטף כשהיה בן שמונה חודשים וחצי. בינואר הקרוב הוא יחגוג שנתיים. תארו לעצמכם כמה זמן הוא כבר נמצא שם, אז בבקשה חברי הכנסת, לא מספיק – צריך לדפוק על השולחן ולהוציא עסקה לפועל בכל מחיר, זה לא משנה מה. להוציא עסקה לפועל. אני רוצה שהילד הזה, בעזרת השם אם הוא חי, שיזכה לגדול בארץ ושיידע לדבר עברית, לפני שהוא ידבר ערבית. תודה רבה. << דובר >> יזהר ליפשיץ: << דובר >> בקשה אחת, אשר, אם אבא שלי חי, אל תחזירו לי אותו. אם ארבל ממשיכה להיות מחוללת בפנים והחיילות, אל תחזירו אותו – הוא יחזור לפה, יראה מה אתם עושים, איך אנחנו חיים, יקפוץ מהגג ויתאבד. תשאירו אותו שם, יותר טוב לו. עד שכל התינוקות והחיילות לא חוזרות, אל תביאו לי אותו לפה. אני לא אדע להסביר לו מה שקורה פה. נרמלנו טירוף, במקום הפנימי שלנו אנחנו כבר לא יהודים ברמה מסוימת. Enough is enough. << דובר >> ג'ימי מילר: << דובר >> יהדות זה פדיון שבויים, ופדיון שבויים היה צריך להיות פה בעסקה הראשונה של כולם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם צודקים. << דובר >> ג'ימי מילר: << דובר >> לא היה צריך לעצור את העסקה הזאת. עם המחירים העתידיים, שאם ישתחררו אסירים כאלה ואחרים, אנחנו נדע להתמודד. בשביל גלעד שליט שחררו, וכל הכבוד ששחררו אותו, אבל שחררו 1,000 מחבלים, אז בשביל לשחרר 101 חטופים שנמצאים שם, צריך לדעת גם בעבורם לשלם את המחיר. תודה רבה ותודה שכיבדתם את הזמן היקר שלכם, ואמן שנשמע בשורות טובות וכמה שיותר מהר. תודה. << דובר >> שמעון אור: << דובר >> נכון, אני אהיה קצר. אני דוד של אבינתן. אני מצטער שאין לי את ההקלטות של אבינתן. השר אלקין, ההקלטות של אבינתן ונועה שהתחננו שלוש שעות, כדי שמישהו יבוא להציל אותם – שלוש שעות, מתשע בבוקר עד בערך 11:00 הם התחננו, מי יכול להציל אותנו? אף אחד לא שמע, אין לנו אפילו הקלטות של זה. ואנחנו היינו אצלך, אני חושב ששבוע שעבר היינו אצלך ואצל השר סער ודיברנו על זה, שברור שחמאס לא הולך להחזיר את החטופים. ועכשיו אנחנו שומעים שבשביל לעשות איזו מחווה לביידן ששחרר את הבן העבריין שלו בחנינה או בשביל טראמפ הולכים לעשות איזושהי עסקה חלקית להחזיר את החטופים. אני לא אאריך, אבל אני אומר לך דוגרי –דוגרי אני אומר לך – אם העסקה הזאת תצא אל הפועל וירימו מאשפתות את הארגון הזה חמאס – ואנחנו הצענו לכם אלטרנטיבות להביא את החטופים דרך מי שמחזיק אותם – אם אתם תרימו שוב פעם את החמאס ויחזרו מעט חטופים ורוב החטופים לא יחזרו, אני מודיע, אני אומר לכם: הדם של כל מי שלא יחזור החי והמת יהיה על הידיים שלכם, כי אנחנו הצענו לכם אלטרנטיבה, ואנחנו לא רוצים ולא מוכנים לאף מחווה בשביל להחזיר את החמאס חזרה לשלטון, לא בשביל ביידן ולא בשביל טראמפ. יש אלטרנטיבות, תעשו אותן. הדם של מי שלא יחזור יהיה על הידיים שלכם, וקחו את זה בחשבון. כשאתם עושים עסקאות, אם אתם יודעים שלא כולם חוזרים, תעשו את האלטרנטיבה, קחו את האחריות עלינו. אם לא, האחריות תהיה עליכם – ללכת עם מי שמחזיק את החטופים, להפסיק את החיזור הזה אחרי חמאס. אתם יודעים את האלטרנטיבה, וראש השב"כ יודע שהוא יכול להגיע למי שמחזיק את החטופים. זהו, קיצרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ג'ימי מילר: << דובר >> אם יודעים ולא עושים, זה אבסורד אחד ענק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נעשה הפסקה של שלוש דקות ונחדש את הישיבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:40 ונתחדשה בשעה 11:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אנחנו פותחים את הישיבה בנושא היערכות המדינה לשיקום הבינוי והתשתיות של יישובי הצפון. אני שוב מודה לשר אלקין ולפרויקטור האלוף צ'ייני, מנכ"ל משרד השיכון שגם יציגו מצגת בהמשך, ראשי רשויות. אנחנו נצטרך להיות מאוד יצירתיים איך למצות את הנקודות בצורה הנכונה. אנחנו היום בישיבה ראשונה. אני חשבתי שנכון להתחיל ולשמוע על התכניות, מה כבר התגבש, מה יגובש, לראות את המתודיקה של כל הדבר הזה, כי אני רואה בעיניי את הנושא של הצפון כמקשה אחת גדולה בכמה דרגות: יש את המקומות צמודי גדר; יש את הקו השני, נקרא לזה; אני גם מצפה מהממשלה הסתכלות על הקו השלישי. אני מבקש מהסדרנים, אני רוצה כאן שקט בחדר. לסגור את הדלת, תאפשרו למי שיכול להיכנס בשקט ולשבת. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> יעקב, אבל למה לא נותנים לרשות המיסים לשבת? בא נציג מאוד חשוב ועומד פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משה, אני בסוף אבוא לנהל לך את הדיונים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> לא, אצלי אל תבוא לנהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אל תנהל לי. אדוני השר, אתה גם בתור חבר הוועדה מכיר את הצורה ואת הדרך שאנחנו מתנהלים, זאת תהיה היום ישיבה ראשונה, יהיו ישיבות מעקב, אולי על פי נושאים ועל פי התקדמויות. כרגע מבחינתי שלושה דברים, שהם הקריטיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה הדיון הראשון? לא היו דיונים בנושא הזה? לא ידעו מה צריך לעשות? לא היתה כוונה? לא הבינו שהתושבים צריכים לחזור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר עכשיו אלי או לממשלה? את מי אתה שואל? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני שואל אותך שאלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה, אסור לו לשאול? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע, אני לא ערוץ הכנסת, תבדוק שם. תודה לך על העזרה. כנראה שעדיין אתה לא מכיר את הוועדה הזאת. שלושה דברים, שאני רואה בהם חשיבות יתרה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תביא ליעקב כוס מים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, מספיק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אתה כל כך - - - ? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה, כי יש פה אנשים שמחכים לדיון הזה ורוצים להביע את הדברים שלהם ויש פה לוח זמנים קצר. כולנו לא יצאנו עם הרגשה כל כך טובה, אף אחד מאתנו, אחרי מה שהיה קודם, וזה בסדר, וכך צריך להיות. אז בואו נתמקד ישר בעניין. יש פה אנשים, מאות אלפי אנשים שמחכים שייצאו מכאן עם איזה שהם כיוונים – לא בשורות, אני לא קופץ היום שמישהו ייצא היום עם בשורות ומחרתיים נעשה טקס סיום, אבל אם לא נתחיל תהליך, נעשה את זה נכון ונלווה את זה כמו שהוועדה הזאת יודעת לעשות ביחד עם האנשים שלקחו את העניין על עצמם, אנחנו לא לעומתיים לעומת אלה שצריכים לטפל בעניין. אנחנו נדחף, אנחנו נבקר, אנחנו נעזור, אנחנו גם נחוקק. יוראי, בוועדה הזאת רק לפני שבוע הארכנו את התוקף של פטור מרישוי לשכונות זמניות, שעשינו מיד בתקומה לפני כשנה. הארכנו את זה בעוד שנה. בוועדה הקודמת בנוסח הממשלתי זה הגיע על הדרום, אנחנו כאן בוועדה, אני לא אזכיר מי כדי שזאת לא תהיה גאווה, אמרנו שאנחנו צריכים להכניס כבר את האופציה לצפון, כדי שלא תצטרכו חקיקה נוספת. הכנסנו שם סעיף, שאומר שהשר יכול לעשות את התיקונים הללו בצו גם על מקומות אחרים, כשראינו כבר את הצפון – זה היה לפני שנה – ולא חקיקה של שלוש קריאות, וככה אני גם מצפה שיהיה. לכן חוכמת השולחן כאן היא חשובה מאוד. אני רואה שלושה דברים, ובזה אני אסיים כרגע, כי אני רוצה לתת את הזמן לאנשים: 1. נושא שהוא טווח קצר וארוך, אבל נושא המיגון – אם היינו עושים את זה לפני שנים, המדינה היתה חוסכת הרבה מאוד כסף. אמרנו את זה למשרד האוצר מאה פעמים, מפונים וכל הדברים שאתם מכירים, שמישהו רק יתמחר את זה ויראה כמה ממ"דים יכלו לבנות גם למוסדות ציבור. מיגון זה דבר אחד, אני לא אומר אותו דווקא לפי סדר לוח הזמנים. הוא צריך להיות מידית, צריכים להיות צוותים שעובדים על זה. אגב, גם מבחינה תכנונית יש היום פטור מממ"דים, יש היום רישוי מקוצר, שגם כאן בוועדה אנחנו קידמנו את זה בשנה האחרונה. יש הליכים מקוצרים מאוד לממ"דים, צריך רק כסף, החלטה לעשות אותם ומי מבצע. 2. הנושא השני הוא השיקום – השיקום הוא לא מילה גדולה, הוא בתי ספר הרוסים, גני ילדים הרוסים, תשתיות הרוסות, כבישים הרוסים, כל הדברים הללו. זה הדבר השני שצריך לעשות אותו נכון. אני כבר אומר בתור הערת אזהרה, כשאני שומע שלגבי כבישים יש ערים שבהן יש הרבה מאוד פגזים שנפלו בכבישים, אז שמעתי שהכיוון הוא לקחת חברת תשתיות כזו או אחרת שתסתום את החורים ותמשיך הלאה – לא, יש מקומות שיצטרכו ריבוד וחייבים לעשות את זה נכון. נושא השיקום הוא רחב, אבל הוא קשור למוסדות ציבור, הוא קשור למרחב הציבורי והוא חשוב. 3. הנושא האחרון והלא פחות חשוב מהכול הוא תנופה של פיתוח. אני אמרתי את זה בישיבות הקודמות – מי שזוכר בתקומה – ושאלו אותי, יש דבר שנקרא בלשון הגמרא "תשובת המשקל", אתה זוכר את זה יוראי, נכון? נשאל אותך את זה בחידון התנ"ך הבא. "תשובת המשקל" זה אומר שאם קרה משהו רע מסוים, התשובה שלו צריכה להיות בטוב פי שניים או שלוש, ולכן ההסתכלות הזאת על הפיתוח – גם החברתי, גם הפיסי, גם התרבותי, הכול – חייבת להתייחס לשלושת הדברים האלה, אלה שלושת המצפנים שאני חושב שצריך להתמקד בהם. אני מבקש מהשר אלקין לפתוח, ואנחנו לאט לאט נתחיל להתקדם עם הדברים. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני אנסה לתת איזושהי פתיחה כללית ולהגיד איך אני רואה את הדברים. אני מראש מסייג את עצמי – כמו שאתה וחבריי חברי הכנסת יודעים, קיבלתי את הסמכויות לפני שבוע, ולכן יכולתי גם לפטור את עצמי מהישיבה הזאת ולהגיד: תזמין אותי אחרי כמה חודשים או כמה שבועות, אבל אני חושב שאין לנו זמן, ודווקא כמי שישב בצד השני של השולחן פה בכיסאות של חברי הכנסת, אני לא חושב שכל החוכמה נמצאת אצל הממשלה, ולכן אין לי בעיה לבוא לפה ולהציג לכם משהו, גם אם הוא חלקי וראשוני ולשמוע הערות, וגם לתקן את עצמנו במעלה הדרך בדברים שצריך לתקן ולהקשיב, כי אני לא חושב שכל החוכמה נמצאת במשרדי הממשלה בירושלים. זה נכון לגבי הכנסת וזה נכון לגבי ראשי הרשויות, שמייצגים את הציבור שמולו אנחנו עובדים, ולכן גם הדברים הראשונים שעשיתי ברגע שנכנסתי לתפקיד הזה – אני בסדרה של מפגשים עם ראשי רשויות, גם כולם ביחד, גם סיורים פרטניים, ללמוד מהם ולראות איך הם רואים את התהליך הזה של השיבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה תפקידך? אני באמת שואל, יש שר גליל, מה חלוקת התפקידים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אין סתירת תפקידים בינינו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה התפקיד? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> התפקיד שלי לקחת אחריות ששכנה עד לפני שבוע במשרד ראש הממשלה בנושא הזה של צפון על שיקום הצפון, כולל תקציבים שהוקדשו לכך וכל מה שמשתמע. שר הנגב והגליל אחראי על הפיתוח הכללי של הנגב והגליל, כמו שהיה לפני אירוע השביעי באוקטובר, יהיה הרבה שנים אחרי. אנחנו עובדים יד ביד, הוא יבוא לפה ויגיד לכם. אנחנו מתואמים בינינו, אני חושב שזה נכון, כי השיקום לא יכול ללכת בלי הסתכלות עקרונית של הפיתוח של האזור, וגם יש סיכומים בינינו על תחומים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אם אני מקביל את זה לדרום, אתה מדבר על כמו תקומה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, נכון, בדרום אני אחראי על מנהלת תקומה, בדיוק המקבילה הנכונה. למשרד הנגב והגליל יש כלים חשובים שאפשר לנצל אותם, למשל: הגענו אתו לסיכום – כבר אקדים כאן את המאוחר – שהוא ילווה באופן מיוחד את כל המרחב העירוני בתהליך החזרה הביתה, במיוחד את קריית שמונה, משרד הנגב והגליל, כי יש להם כלים מהירים ונוחים, שנוח דווקא לפעול דרכם; ויש דברים אחרים, שצריכים משרדי ממשלה אחרים. לגבי התמונה הכוללת, איך שאני רואה אותה כרגע ומה האתגרים, יש לנו פרק זמן של סדר גודל שהוא כבר קצת פחות חודשיים, מרגע החתימה על ההסכם שהממשלה והמדינה חייבים להיערך היערכות ראשונית לחזרה, כי בחודשיים האלה – לפחות כך אני שמעתי מהעמדה הביטחונית, גם של ראש הממשלה, וככה זה גם נאמר לראשי הרשויות – אני לא מעריך שמישהו יקרא לתושבים לחזור, אבל זה לא אומר שהמדינה לא צריכה להיערך ב-full גז לתהליך החזרה. לאחר מכן, ואני בכוונה בונה פה איזשהו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המטלה הראשונה מוטלת בכלל על התושבים. הם חוזרים, איפה מה שאתם עושים כדי שהם - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תיכף שרון, אני אענה לך מה בעיניי צריך לעשות, הרי בשביל זה באתי. אגב, אני מתנצל מראש שאני לא אוכל להיות בכל הישיבה, אמרתי את זה ליושב-ראש מראש, אבל הנציגים שלי פה וכל מה שייאמר פה, גם יירשם ויעבור אלי מבחינת הערות תוך כדי תנועה. בחודשיים האלה מה המדינה צריכה לעשות באופן דחוף? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לצאת כמה שיותר מהר מהחיים - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם אתם רוצים לדבר על בחירות, נדבר על בחירות. אם אתם רוצים לדבר על הצפון, נדבר על הצפון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתי מה המדינה צריכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, שלום, טוב שהגעת לוועדה, הרבה זמן לא ראיתי אותך כאן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רק עכשיו נפגשנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מזכיר לך את שם הוועדה, זאת לא ועדה אחרת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הדבר הראשון שצריכים לעשות ברמה הרשותית זה להכשיר את היישובים, כדי שאם זה יהיה אפשרי ביטחונית, שתהיה אפשרות להגיד לתושבים: אתם יכולים לחזור. למה הכוונה? תשתיות שנהרסו, תשתיות ביוב, כבישים, יש רשימה ארוכה של דברים; מוסדות ציבור, ובראשם מוסדות חינוך שנפגעו, גם שורה ארוכה של דברים. אני מיד שם פה כוכבית, יש דברים – וזה הרוב – של פגיעה ישירה, שמס רכוש יכסה. בחלק מהמקומות הרשויות ביקשו שהוא זה שיעשה את זה דרך חברות שלו. יש רשויות שיותר מאורגנות בעניין הזה, שרוצות לעשות את זה בכוחות עצמן ומס רכוש ישלם. זה תהליך שמתבצע, הוא כבר מתבצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה גם לנושאים של מבני ציבור, תשתיות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, תיכף אני אגיד לך איפה יש תפרים לא ברורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל הבעיה פה יכולה להיות שמס רכוש בא ואומר: לתקן את הבור הזה בכביש – 20 שקל, 100 שקל, ואת הבור לידו עוד 100 שקל ואת הבור לידו עוד 100 שקל, אבל הכביש לא מתוקן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> יעקב, תיכף אני אתייחס לזה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל מי אוכף את זה שמס רכוש עושה את העבודה שלו? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מס רכוש עובד לפי החוק של מס רכוש. אגב, מהניסיון שלי כשליוויתי את זה כחבר כנסת בחודשים האלה, זה עבד לא רע ויחסית מהיר גם מול התושבים איפה שהוא יכול היה לעבוד; כמובן הוא יפעל במסגרת החוק, מה שהחוק קובע לו מה הוא כן מכסה, מה הוא לא מכסה. יש סוג שני של נזקים פיסיים, אני כרגע עוד בנזקים הפיסיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאב, השאלה אם לא כדאי לאגם את המשאבים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תיכף, אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, אם מס רכוש שם כסף, שישים את ה-X כסף, תאגמו את זה באותו משאב, שלא כל אחד יתקן פלסטר אחר, איך זה ייראה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אתייחס לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם איך אתה קשור למס רכוש? יש מס רכוש - - -? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש מס רכוש, אני לא קשור למס רכוש, זאת קופה נפרדת לא קשורה, היא עובדת לפי חוק מס רכוש. יש סוג שני של נזקים, וזה נזקי צה"ל. הרי מי שביקר שם, וכמוני ביקרתם שם הרבה ושמעתם וראיתם, אתם יודעים שחלק מהנזקים נעשו על ידי צה"ל, לפעמים תוך כדי תנועה, לפעמים כתוצאה מהשהות. יש סיכום בין מס רכוש לצה"ל, שעיקר הנזקים האלה גם מס רכוש מכסה, אחר כך מתחשבן עם הצבא. אני חושב שזה גם סיכום נכון, הרבה יותר נוח. במקום שהם יריבו אחד עם השני והרשות תחכה, או התושב יחכו, יש כתובת אחת – מס רכוש, אחר כך מס רכוש מול הצבא מתחשבן מה מגיע לו חזרה, מה לא מגיע לו חזרה. הרשות המקומית והאזרח לא רואים את זה. יש סוג שלישי של נזקים, שאותם לא יכסו לא מס רכוש ולא צה"ל, שהם נזקים רכים יותר, למשל מעזובה, אם אנחנו מדברים על בית פרטי, קחו בית שאף אחד לא היה בו שנה, שהיו בו פיצוצי צנרת, היתה אליו כניסת מכרסמים. אגב, לא דומה סיפור צפון לסיפור דרום בהקשר הזה. אותו דבר מבני ציבור, או תיקחו מבני ציבור ששהו בהם חיילים. הם לא שרפו בטעות את הבניין, אבל צריכים לסייד אותו ולשפץ אותו ולתקן אותו. הדברים האלה שנופלים בין הכיסאות, ושאלת על זה, כאן אנחנו ניכנס, מי זה אנחנו? זאת מנהלת תקופה שצ'ייני כאן עם התקציבים שיש לנו בשיח עם ראשי הרשויות דרך ראשי הרשויות. זאת אומרת שנעביר תקציבים לראשי רשויות להשלים את הפערים שמס רכוש – לא משנה למה, בגלל חיזבאללה או בגלל צבא – לא מכסה אותם, ואז הרשות תוכל לנהל את זה. שאלת איפה תהיה נקודת מפגש, בתוך הרשות המקומית תהיה נקודת מפגש של התקציבים האלה, זה דבר אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה יעבוד ככה, זה בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ככה זה אמור וצריך לעבוד. מה תפקידי כרגע? ואנחנו התחלנו לעבוד על זה – לאתר מקור תקציבי כבר עכשיו בשנת 24', כי כל התכנית חמש שנתית אושרה משנת 25', ואני לא רוצה לחכות ל-25', אני רוצה שהכסף יגיע לרשויות כבר בשנת 24' ושהן יתחילו לעבוד עכשיו בהכנה של היישובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתן הממונה על התקציבים, יש סיכוי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש יש, אנחנו בשיח עם מתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תהנהן בראש, כי הפרוטוקול לא קורא את זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש סיכוי, אני גם אגיד לך מאיפה, הרי אני לא מסתיר. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> יש 300 מיליון שקל ששוכבים מ-24'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משה, בוקר טוב גם לך. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אהלן יעקב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש החלטת ממשלה על שנת 24', שחלק לא קטן ממנה לא מנוצל ולא ינוצל עד סוף השנה, כולנו מבינים את זה. במקום שהכסף הזה יחזור לאוצר, אני רוצה שהוא יגיע עכשיו בשנת 24' לראשי הרשויות לטיפול בצרכים הפיסיים כדי להתכונן לחזרת תושבים. זה ידרוש תיקון החלטת ממשלה, הסטה – אנחנו מטפלים בזה עכשיו וחייבים לעשות את זה בעיניי, אחרת הכסף יחזור לאוצר ויגיע חזרה לקופת המדינה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> משרד האוצר מסכים לזה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יוליה, אין לו ברירה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא התייחסת למיגון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> למיגון אני גם לא אתייחס, כי זה משרד הביטחון, זה לא אני. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה המנהלת עושה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שרון, אני מניח שיש פה נציג של משרד הביטחון, הוא יתייחס למיגון. סוגיה שנייה, סיוע לתושבים – מענק שיבה, או תקראו לזה איך שאתם רוצים. אני רואה כל מיני כותרות בתקשורת, אני אומר לכם שאני לא יודע מאיפה זה בא. אין שום גורם אחראי שאומר מי אחראי על המספרים האלה, לכן אל תתייחסו לזה, יש המון שמועות באוויר, אני ראיתי כבר 60,000, 200,000, כל אחד זורק מספר מה שבא לו, אין לזה שום בסיס. אני אגיד עקרונות שאני מאמין בהם, ולפי זה אני אנסה להוביל דיונים בסוגיה הזאת: 1. התהליך חייב להיות מדורג. יש לאנשים ילדים במוסדות חינוך. אי אפשר להכריח אותם בכוח להוציא אותם באמצע שנת לימודים מי שלא רוצה, וצריכים לאפשר להם לסיים את שנת הלימודים, כמו שקרה בדרום. 2. יש לאנשים חוזי שכירות. בשונה ממה שהיה בדרום, חלק גדול מאוד מהאנשים נמצאים בנוסחה, מה שנקרא 100-200 של משרד התיירות, בחוזי שכירות. לך תצא מחוזה שכירות כזה, אם הוא שנתי או לכמה חודשים קדימה, כשצריך להגיד את האמת, גם מחירי השכירות באזורים האלה מופקעים היום. לך תמצא שוכר שייכנס לנעליך להחליף אותך, ולכן המדינה חייבת פה לתת תהליך מדורג עד סוף שנת הלימודים בערך בקיץ, כמו שהיה גם בדרום, כדי לאפשר לאנשים שרוצים ואין להם ברירה להישאר, להישאר. זה לא מונע את תחילת תהליך החזרה, שיכול להתחיל קודם, כמו שבדיוק היה בדרום. 3. עיקרון מאוד חשוב – פה זה שונה מדרום, ואני מניח שיהיה על זה ויכוח, אני מראש אומר שיהיה על זה ויכוח – לא דומה סיפור צפון לדרום, בגלל הסיפור של עזיבת הבית בעיניי. יש פה נזקים הרבה יותר משמעותיים ממה שהיו בדרום, כי התקופה היא הרבה יותר ארוכה, ומסיבות ביטחוניות, בשונה מהדרום, אנשים בכלל לא יכלו לחזור שנה לבית שלהם ולראות מה קורה שם. פיצוץ צנרת רגיל, קורה בכל בית, פעם בשנה יכול לקרות לכל אחד, מי מוצא את זה? מי מטפל בזה? אף אחד. זה אומר שכל תכולת הבית הלכה, או חלקית. שיפוצים שצריכים לעשות, אני כבר לא מדבר על חצרות, כניסת מכרסמים, כי יש שכונות שלמות עזובות. כל הדברים האלה שונים מאוד בצפון מהדרום, ולכן זה צריך לבוא לידי ביטוי בסיפור הזה של מענק שיבה. אני מניח שיהיה על זה, גם ביני לבין מתן, שיח ואולי גם ויכוח. כמה ולמה, אני עוד לא יודע לשים מספר, וכל מי ששם מספר, זה כרגע על אחריותו בלבד. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אמרתי שיהיה ויכוח ואולי גם שיח. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל בעיניי ברור, וזה עיקרון מאוד מאוד חשוב, שאי אפשר להגיד: קחו נוסחה דרומית, העתק-הדבק, תדביקו אותה לצפון. זה לא יעבוד, יש פה סיטואציה אחרת. זה עוד עיקרון חשוב, שאני רוצה לשים כאן על השולחן. דבר נוסף, שאני חושב שדיברת עליו בסוף דבריך, אדוני היושב-ראש. אסור שהמטרה שלנו תהיה לחזור לשישי באוקטובר. צריכים לנצל את האירוע הזה כדי להצעיד בצורה מאוד מאוד משמעותית קדימה את האזור של הצפון, כדי שמהמשבר הזה תצא צמיחה ולא רק חזרה למה שהיה, ולכן זה לא רק שיקום, אלא זה גם המציאו מהניסיון של הדרום מונח חדש, "שיקום מורחב", שכמעט כל דבר נכנס בו, אז אני אמשיך להשתמש בו. זה חייב להיות פיתוח מאוד מאוד משמעותי, תחת המטריה הזאת של שיקום נרחב. אביא דוגמה, קח את קריית שמונה, בין הרשויות המפונות אולי הכי גדולה. אם האירוע הזה נגמר בלי שקמה אוניברסיטה בקריית שמונה עם כל התכניות לאוניברסיטת גליל, פספסנו בענק, כדוגמה. צריכים ללכת על מהלכים משני מציאות במקומות המרכזיים, שישנו גם את כל האזור, כי הרי אוניברסיטה בקריית שמונה זה לא רק שינוי בקריית שמונה, זה שינוי בגליל עליון, במבואות חרמון, בכל האזור הזה, בכל הגליל. ברשויות שונות גם ראשי רשויות גם ממקדים אותנו מה הפרויקטים הגדולים – לא רק לקחת כסף ולעזור בקטנה, אלא פרויקטים גדולים משני מציאות מבחינת הצמיחה, וזה חייב להיכנס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה בזמנו אישרת הקמה של אוניברסיטה בגליל, בחיפה, זה הפעם יהיה בקריית שמונה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה לא היה בחיפה. אז היה רעיון רב קמפוסי, אבל זה מזמן התקדם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז הפעם זה יהיה בקריית שמונה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יוראי, זה מזמן התקדם, יש החלטת מל"ג, ות"ת עוד הרבה לפני המלחמה על הקמה של אוניברסיטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא גר בחיפה היום, הוא רוצה לדעת אם זה יהיה לידו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הנושא של קריית שמונה כבר עבר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אמרתי, מזמן יש החלטות מל"ג, ות"ת, הוכרעו, רק צריך לא להשאיר את זה במסגרת תכנית מדף, שממומנת כרגע ב-20 מיליון שקל תכנון, אלא להפוך את זה לתכנית אמיתית. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל היתה החלטה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני חוזר על שאלתי, אם זה מה שאתה עושה, מה השר וסרלאוף - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני אענה, וסרלאוף אחראי על השוטף ואלקין אחראי על השיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אין רשות דיבור לא לך ולא לך, ואני פונה אליך יוראי, אני רוצה את הישיבה הזאת רצינית, את הקטע הפוליטי בסוף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה רק רציני, זה לא קטע פוליטי, יש שני שרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי חלוקת התפקידים, אתה רוצה להיות יועץ ארגוני של הממשלה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלוש, שאל את ראשי רשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אני יודע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש יותר מדי גופים, יותר מדי כתובות, יותר מדי שרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש ממך, לא כל דבר זה פוליטיקה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא פוליטי, זאת שאלה של התנהלות נכונה, אלה כספי ציבור – זה לא פוליטי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עוד כמה משפטים, אדוני היושב-ראש, ואני אסיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחתור לסיום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני בעצמי צריך לצאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, שכנעת אותי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא פוליטי, אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, נו די. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש תקציב כולל שהממשלה הקצתה לחמש השנים הקרובות של 15 מיליארד שקל, שרובו המוחלט צריך ללכת לקו העימות, גם לכל התהליך הזה של חזרה של המפונים, וגם לקידום של כל היישובים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל כבוד השר, שקל לא נכנס לתקציב הקרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אמר שהוקצה תקציב, אבל שקל לא נכנס לתקציב הקרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא סיימתי, לא סיימתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגידו עכשיו הכול רע ונגמר, אבל תנו להמשיך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים שהכול רע, לא צריך להגיד את זה, אתה רוצה להגיד את זה – תגיד את זה, אבל שאלתי שאלה קונקרטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, אז למה לומר את זה? כן, אבל לא שואלים פה בלי לקבל רשות דיבור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קודם כל, זה לא נכון ששקל לא נכנס, כי היתה החלטה קודמת על מיליארד שקל, שחלק ממנה כן נכנס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא צריך לענות על זה, אתה חדש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא מספיק, ואני אמרתי כאן שאחוזי הניצול היו לא מספיקים ואני רוצה להציל את הכסף הזה לטובת מה שאמרתי, של הסיוע בהקשר של השיקום הפיסי של מוסדות ציבור ותשתיות. לגבי 15 מיליארד שקל לחמש שנים, כדי שהכסף הזה יעבוד, חייבים החלטת ממשלה, כי כרגע זאת קופסה, אי אפשר לעבוד עם קופסה. חייבים החלטת ממשלה מסודרת. אנחנו נרצה להוביל אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלתם שאלה, אפילו לא מקשיבים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני פשוט מנסה להבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדברת אתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תחזירי לי את המיקרופון ותזמיני אותו לכוס קפה בחוץ. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מנסה להבין, אני חיה בסרט, במציאות או באגדה אורבנית פה? אני מנסה להבין את המציאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כדי שהכסף הזה יהפוך לכסף אמיתי שאפשר להשתמש בו, חייבים ייעוד שלו לפי הסעיפים בהחלטת ממשלה, כמו כל דבר. אני הגעתי למסקנה, ואני חושב שבעצה אחת עם ראשי הרשויות, שזה יהיה לא נכון לחכות להחלטה אחת גדולה של חמש שנים עד שיפסיקו לריב עליה והם בינתיים יחכו - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - אלא לפרוס את זה בפרוסות. כל מה שמוכן, להביא להחלטת ממשלה ולשחרר כשזה ילך, למשל: יש תכנית חינוך של החזרה, שהיא דורשת ברור מה, אם רוצים למשל בתחום של חינוך שכל מוסד חינוכי שהיה במשך שנתיים, גם בשנת הלימודים הזאת וגם בשנת הלימודים הבאה, יעמוד באותו היקף, גם אם אין לו מספיק תלמידים, זה דורש תקצוב, כי הוא לא יעבוד לפי תקן רגיל של משרד החינוך, אלא הוא יעבוד לפי הקפאת מצב כדי להגיד לתושבים מה שהיה יחזור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הכול טוב ויפה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברגע שתכנית כזאת קיימת, היא צריכה לבוא לדיון עם ראשי רשויות. אני שומע מהם אחרי הדיון go, שזה מקובל עליהם והעקרונות מקובלים עליהם, מבחינתי צריך לתקצב את זה ולנסוע במידי, לא לחכות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל במציאות הממשלה הצביעה על תקציב, הממשלה הצביעה בלי שקל תוספתי אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך לדבר אחר כך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בלי שקל אחד ל-25'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, אני מבקש, יש הרבה אנשים שרוצים לשאול שאלות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק על התקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בציבור, לא רק חברי כנסת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני עונה על התקציב, הממשלה שמה קופסה כדי שיהיה כסף בקופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת את זה, אמרת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל הכסף הזה ישוחרר במנות, בהתקדמות, ברגע שיש משהו מוכן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> וזה ביישובים שפונו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מה עם תכנית אינטגרטיבית? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, לא, זה לא יעסוק רק ביישובים שפונו, יש מדרג. המדרג הוא בגדול שלוש דרגות, לצורך העניין: אחד, יישובים שפונו, יהיה פה מאמץ מיוחד להחזיר את התושבים, כולם מבינים את זה, זה יעלה כסף, זה אירוע לא פשוט, יקר וגם קריטי מאוד במהלך השנה הקרובה, בשנת 25'. מתי שהצבא יגיד שאפשר לחזור והדרג המדיני יגיד לתושבים שאפשר לחזור, זה אירוע אחד. יש אירוע שני של קו עימות. יש הגדרה מה זה קו עימות. כוכבית – אדוני היושב-ראש, תעזור לנו, אנחנו גם בקרב על זה – צריכים לתקף אותו משפטית. כדי לתקף אותו משפטית, צריכים לתקף אותו ביטחונית. הצבא עדיין לא אמר שקו 9-0 – הוא עומד מאחוריו גם היום אחרי המלחמה. זה קריטי, כי בלי זה לא נוכל לעזור לאלה - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, תסביר לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת בעיה לאורך כל הדרך, שזאת החלטה ביטחונית כביכול, אבל ההחלטה הביטחונית הזאת - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - משפיעה על הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - מישהו לקח אותה כהמלצה לחיים או לחיים ברמה נמוכה ביותר. חייבים את הדואליות הזאת לסיים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ה-9-0 בנוי – או יותר נכון, זה לא בדיוק 9-0, זאת החלטה היסטורית על קו עימות – על חוות דעת ביטחונית. חייבים לתקף אותה עכשיו, כדי שנהריה תהיה שונה מתל אביב. עד שלא יתקפו אותה ביטחונית - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה עם הגולן, קצרין? << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >> גם עכו, כן? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ברור, כל ה-9-0, אבל לא הבנתי, חשבתי שזה כבר סגור. מה, זה לא סגור? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אז אתה טועה, זה לא סגור. עד שהרמטכ"ל ומשרד הביטחון לא יניחו חוות דעת, זה לא סגור, יודעים את זה ראשי הרשויות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו מחכים, כן משה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אמרתי להם את זה, אני פגשתי את פיקוד צפון על זה, פגשתי את הרמטכ"ל על זה. צריכים פה להפעיל לחץ, כדי שהאירוע הזה ייסגר. בהנחה שהוא ייסגר, ואני מעריך שהוא ייסגר, אני מכיר מה עמדת הפיקוד, היא מתקפת את זה, צריך לסיים את התהליך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קצרין וחלק מהיישובים בגולן מעל 9. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה טועה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אירוע של הגולן הוא אירוע נפרד, יש לגולן החלטת ממשלה נפרדת, והיא מאפשרת לסייע לגולן בלי קשר לזה, תחת המטרייה הזאת. גולן כולל קצרין בעיניי, שלא ייפגע ראש הרשות שאני מכליל אותו יחד עם קלנר, גולן וקצרין צריכים לקבל מענה. יש כלי משפטי לזה, החלטת ממשלה, דרך המטריה הזאת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> השר אלקין, כמה זמן אנחנו מחכים לצבא שייתן את ההחלטה על ה-0 עד 9? תקשיב, אדוני היושב-ראש, אני בהלם. אתה יודע, דיברתי על הרבה נושאים, אבל הייתי בטוח שה-0 עד 9 הכול - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ששי, אם אתה משווה לדרום, זה לא יהיה, לא תקבל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה לא אקבל? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין החלטה, גם בדרום אין המלצה של הצבא על 0 עד 7. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא אקבל – לא רוצה שום דבר בתכנית, מספיק כל היישובים אכלו אותה שם - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אלון, תקשיב מה שאני אומר, זה יקרה גם בצפון, גם בדרום, אבל כדי שזה יקרה מהר ולא עם ייסורים בדרך, צריכים להפעיל לחץ. אני אומר את זה גם לראשי רשויות ואומר את זה גם לחברי כנסת. << אורח >> יאסר גדבאן: << אורח >> אל תשכחו את בית ג'אן וכסרא סמיע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור, הם בתוך 9-0. ברור – הם בתוך 9-0, זה קריטי גם להם, קריטי לכולם. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה קורה עם עכו ושאר היישובים שמעבר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת המדרגה השנייה. אני מעריך שזה יתוקף ונוכל לפעול לפי המדרגה הזאת, ורוב מוחלט של הכסף חייב ללכת לשם, ליישובי קו עימות. יש מדרגה שלישית, ובזה אני מסיים – יש רשויות שהן מעבר ל-9, אבל כולם יודעים שהן נפגעו במלחמה הזאת. אני יכול להתחיל להביא דוגמאות, אבל אז אשכח מישהו והוא יכעס, אבל יושבים פה - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך פה את טבריה, כרמיאל, עכו, נהריה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - כרמיאל, טבריה, עכו, צפת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> נהריה ב-9-0, לא? נהריה ב-9-0. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> לא לשכוח קריות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ולקריות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שפרעם, קריות, ביר אל מכסור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא אומר שמי שלא נזכיר עכשיו לא יהיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, צריך להזכיר את כולם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבו סנאן, ירכא. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הרשויות האלה גם צריכות לקבל סיוע מהמדינה, זה מראש בתוך החלטת ממשלה מופיע – היה על זה ויכוח לא קטן, לא רוצה לחזור עליו כאן, פחות או יותר כולנו יודעים מה החלוקה שצריכה להיות בין אלה לבין אלה, ולכן זאת המדרגה השלישית שגם הם צריכים לקבל סיוע במסגרת התקציב הזה. דבר אחרון, יש תקציב סגור – 15 מיליארד שקל. כשמחליטים להגדיל במקום אחד, זה יבוא על חשבון דברים במקום אחר. לכן בעיניי בשיח עם ראשי רשויות, בעיניי צריכים לתעדף – מישהו יגיד: אני מעדיף בשיקום הפיסי ללכת על משהו נרחב יותר, ואז יהיו פחות כלים לצמיחה; מישהו יגיד: אני הולך יותר מצומצם על השיקום הפיסי, אני רוצה יותר לצמיחה, זה ילך לצמיחה. בסופו של דבר, העובדה שיש קופה סגורה זה מאוד מאוד נוח, כי אפשר לקבל פה החלטות של תעדוף יחד עם ראשי רשויות, אלה שמייצגים את התושבים, איפה לשים יותר דגשים ואיפה פחות לשים דגשים. עד כאן אני נתתי לכם את עקרונות הבסיס ואת סדר הדברים בעיניי. מבחינת לוחות הזמנים, סיוע ב-24' לרשויות לגבי השיקום הפיסי, מה שאנחנו יכולים להביא מהתקציב הזה פלוס פעולה של מס רכוש, כפי שאמרתי; החלטת ממשלה עד סוף השנה הזאת באופן דחוף על כל הסיפור של השיבה, מענקי שיבה, כמה, למה, איך זה עובד, מעטפת רכה לתהליך הזה של השיבה ולהתאוששות ראשונית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קו עימות קודם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אמרתי קו עימות קודם, הרי אמרתי כמה פעמים: הרוב המוחלט של התקציב צריך ללכת לקו העימות. במהלך 25', החלטת ממשלה מסודרת על חומש קדימה על הפיתוח, על השיקום, שגם שם רוב מוחלט של הכסף צריך ללכת לקו העימות. זה סדר הזמנים, זה לוח הזמנים בעיניי, וכל ההיערכות לשיבה, יכול להיות שזאת אפילו לא תהיה החלטת ממשלה אחת, אלא כמה. אמרתי, חינוך מוכן – נוסע, מענקי שיבה מוכן – נוסעים, וככה מתקדמים, כדי שהדברים יתחילו לצאת לפועל ולא יחכו עד שיסוכמו הפרטים בכל אחד מהתחומים. עד כאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> לא הזכרת שום מילה על עסקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אנחנו נדבר על הכול, לא הוזכרו פה עוד כמה דברים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא הזכרתי הרבה תחומים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לענות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא צודק, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אתם לא רואים. אני רוצה להסביר דבר אחד, אנחנו כרגע בוועדת הפנים והגנת הסביבה. כל נושא הפיצוי הכספי, פיצוי לעסקים ודברים מהסוג, שהוא לא הפיסי, לא השיקום עצמו הפיסי – הוא נידון בוועדות הכספים והכלכלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נידון מן הסתם בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שצריך לדבר על זה וזה נמצא על השולחן. אדוני לא יענה לי, כי רק כשיקבל את רשות הדיבור יענה לי. אני מסביר כדי שתבינו, אפשר להביא עכשיו את כל הדברים ביחד ולא נצא מכאן עם כלום. שמענו סקירה, שמענו את הכוונות, הלוואי ובעזרת השם שנוכל להגשים אותן בדרך הזאת. צריך לשמוע גם את ההערות של ראשי הרשויות, של חברי הכנסת ושל כולם, ולכן אני מציע שנשמע קודם ואז נשמיע כולנו את מה שיש. אם נשים כרגע דגש על נושא הפיצויים והדברים הללו, שהם לא לחם חוקה של הוועדה הזאת – יש ועדת כספים, יושב שם יושב-ראש מצוין, הוא גם יושב-ראש המפלגה שלי, הוא רגיש, הוא יודע לעשות את העבודה, הם גם יעבדו יחד אופוזיציה וקואליציה בעניין הזה ויגיעו למתווים הנכונים. לכן אני מבקש כרגע לנסות למקם את הדיון בעניין הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני רק אגיד משפט אחרון על זה, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שלא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, משפט אחד ואז אתה תשחרר אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאב, אני לא יכול לעצור אותך כמו פעם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בנושא הזה ברור שהנושא של עסקים ובכלל פיתוח עסקי ומקומות תעסוקה הוא קריטי. יש פה שני דברים בעולם הזה של עסקים. כל מה שקשור לפיצוי לעסקים זה מעבר לתקציב הזה של 15 מיליארד, הוא מתבצע דרך רשות המיסים בנוסחאות שנידונות בוועדת הכספים. אם יהיה צורך, אני מניח שיהיה שם דיון. בנוסף לזה, חלק מתכנית הפיתוח – צריך לקחת בחשבון פיתוח כלים ופלטפורמות חדשות לפיתוח עסקי ולתעסוקה. זה ברור, זה שם. אני אגיד משהו שלא הזכרתי. יש כרגע עם מה לעבוד, זה לא באוויר. יש תכנית שהוכנה על ידי פורום ראשי רשויות של קו העימות, בסיוע של ג'וינט-אלכא, שיש בו הרבה נושאים. היא יותר רחבה מ-15 מיליארד, לכן בסוף יצטרכו לעשות שם תעדוף, אבל התכנית הזאת והדברים שנידונו שם אחרי שיח נפרד עם כל רשות ורשות, הם ישמשו בסיס לבנייה של התכנית הרחבה הזאת לפיתוח, והנושא העסקי בוודאי שמופיע שם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלה קריטית לשר, לפני שהוא הולך. אני חושבת שזורים פה חול בעיניים. אנחנו בסוף מדברים על קומה בסיסית בשיקום זה מיגון. בסוף עוד פעם את המיגון שולחים למשרד הביטחון, עוד פעם ההחלטה של החמישה מיליארד תהפוך להיות איזה 100 מלש"ח בשנה במקרה הטוב, ועוד פעם נגיע למצב ש-5% מהבתים בלבד ממוגנים, ולכן אני לא מבינה איך אתה אומר לי: זה למכרסמים, לעזובה ולסיפורים, את המיגון לא. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אפשר לקחת את כל ה-15 מיליארד ולשים אותם במיגון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל אתה שר התקומה והמנהלות, אתה תיתן את הדעת על זה פה בוועדה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני נותן את הדעת ואני עונה לך. אני חושב שהתקציב הזה – זה יהיה אסון לצפון, אם ה-15 מיליארד האלה ילכו למיגון. התקציב הזה צריך להגיע ממקור אחר, כמו שבאמת ככה הממשלה גם החליטה. כרגע יש החלטה על 1.400 מיליארד, שמתוכם 700 מתוקצבים ועובדים עליהם. צריכים להגדיל את הסכום הזה. צריכים לסיים את המיגון של קו העימות, לפי המדרגות, כפי שהוחלט, אבל אסור לגלגל את זה על התקציב - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה תחת רגולציה שלך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, שרון, דקה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו רגולציה שלו? אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במיגון יש כמה אספקטים. אנחנו תיכף נשמע גם את מנכ"ל משרד השיכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש אופציה שהתחדשות עירונית יכולה לבלוע בתוכה את המיגון; יש דיבורים שצריך לחשוב עליהם, יכול להיות לתת את האפשרות – יצטרכו לעשות פה תיקון חקיקה או תיקון במנהל התכנון – במקומות שאין התחדשות עירונית רחבה, התחדשות של בתים, אולי תמ"א 38 צפון כדי לתת את ההזדמנות; ובאותם מקומות שצריך רק מיגון, לעשות רק את המיגון. אני רוצה להקיף את הכול, לא הכול השר אלקין עוד יודע. הוא גם ילווה אותנו הלאה בעניין הזה. אני חושב שהכיוון הוא נכון. אני רוצה לשמוע את התכנית של משרד השיכון, אני רוצה לשמוע את האוצר, יש לנו את השר וסרלאוף שזה לחם חוקו בכל התקופה הזאת. אני לא רוצה לפגוע באחרים, אבל אני יודע שהוא היה המון במקום, בפתרונות, ומהנהנים פה ראשי הרשויות. אז בואו קצת בסבלנות, נשמע את כולם, ננסה להוציא איזה סיכום מהדבר הזה, כדי שנוכל לעקוב הלאה אחרי זה. אני מבטיח לכם שזאת לא תהיה ישיבה אחרונה. חלק גדול מהמושב הזה יוקדש למעקב, בדגש על הנושאים הפיסיים, שהם מבחינתי קריטיים. הנושא של הפיצויים והכול יידונו בוועדה אחרת, לא פחות טובה, אולי אפילו יותר טובה מזאת. משה דוידוביץ, בבקשה, אבל אני מבקש בקצרה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אשתדל להיות קצר, אם לא יפריעו לי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני רק מתנצל – כמו שאמרתי, אני חייב לצאת כדי להביא למשה את הכסף הזה עוד ב-24'. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ראש המנהלת שלך נמצא כאן והוא יענה על כל השאלות - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אלקין, אני רק מקווה שזה לא במזוודות... << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> זאב, תמתין שתי דקות, ברשותך, זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משה, 60 שניות, ואתה יודע להתבטא קצר. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 90 שניות. אדוני היושב-ראש, תשמע, נער הייתי וגם בגרתי. אני למעלה מ-35 שנים, מתוך 57 שנות חיי, בשירות הציבורי. בשנה החולפת השקעתי את זמני – לא השחתתי, השקעתי את זמני – 99% מהזמן בלהיות פה בבית המחוקקים ולשבת עם פקידי הממשל השונים. אני רוצה פה בישיבה הזו טיפה גם להחדיר אופטימיות, למרות שאני בן אדם מאוד ביקורתי, אבל מעשי. באפריל 2024 היתה אמורה להיות החלטת ממשלה על הצפון. נכון לעתה עד רגע זה, אין החלטת ממשלה על הצפון, אבל בפברואר 24' יושב-ראש הוועדה הזו הגיע לחורפיש יחד עם כל הוועדה, כשחלק מחברי הכנסת – אני אומר את זה פה לכולכם, גם אופוזיציה וגם קואליציה – פחדו לבוא לצפון, פחדו שמא מה נגיד להם. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> למה, היינו אצלך שלוש פעמים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> עזוב, בחיאת ניסים, אל תפריע לי. אתה רואה יעקב, זה הזמן. וכן, יש לך אדוני היושב-ראש, אני לא הייתי עולה היום לירושלים בשביל להשחית את הזמן שלי לריק, יש לי מספיק מה לעשות. אני חושב שהוועדה שבראשותך, יש לה תפקיד מכריע, לא חשוב, בשיקום ולא פחות בהצמחת קו העימות. יושבים פה עמיתיי ראשי הרשויות שהם לא קו עימות, ואני חושב שגם מגיע להם וצריך לתת להם, אבל אני מייצג את קו העימות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש עיריית כרמיאל ידבר אחריו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין קו עימות, אין – יש 5 ק"מ. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הוא יושב-ראש הפורום קו עימות. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו רוצים להיות אל מול התקציב של ממשלת ישראל – ב-31 באוקטובר, אבל הוא תקציב שהוא לא בנוי לתוך מסגרות. אנחנו הכנו תכנית ביחד עם צ'ייני שיושב פה. התכנית הזאת הוצגה לשר האוצר ולמתן ולפקידי האוצר הבכירים, עוד לפני שאלקין התמנה. אנחנו רוצים ליישם אותה הלכה למעשה. לי יש תושבים עקורים 14 חודש, יש לנו 70,000 אנשים. יעקב, ראיתי אותם בעיניים, הם רוצים הביתה. אבל כרגע, נכון לרגע הזה, אי אפשר להשיב אותם הביתה. אני אתן אנקדוטה אחת ואני אגש לנושאים הפרקטיים איך עושים את זה. קיבוץ חניתה הוא קיבוץ מפונה, ומס רכוש וצה"ל – דרך אגב, עובדים בעסק הזה "אופק צפוני", "מגן הצפון", פיקוד צפון, פיקוד העורף, אג"ת ומס רכוש – זה מה שסבתא שלי זיכרונה לברכה היתה אומרת, כששלושה עושים מרק, יוצא צ'ולנט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שם המשחק פה, וזה בדיוק האתגר. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> בשביל זה מונה השר אלקין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתגר גם של צ'ייני וגם של אלקין וגם - - - << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> צ'ייני הוא פרוייקטור, אבל היה צריך מישהו שהיה נציג שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה האתגר, לחבר את הדבר הזה, לאגם משאבים ולעבוד עם תכנית אחת ולא 20 אנשים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> נכון, אז בשביל זה מונה השר אלקין, ואני אומר פה כיושב-ראש פורום קו עימות, כל ראשי הרשויות מחבקים אותו ואת השר וסרלאוף שעובד איתו יחד איתו בלי אגו כדי לסייע לנו. אבל כדי לסייע לנו, יעקב, צריך להיות עם היד על הדופק. אם לא יפריעו לי, זה ייקח עוד 30 שניות. הוועדה הזו שאתה עומד בראשה, יש לה תפקיד מאוד מאוד מכריע, אם היא רוצה לסייע. לא באתי לבלבל. אני חושב שהיא צריכה לייצר פה משטר עבודה בלוחות זמנים: אבן דרך ראשונה זה אישור תכנית השיקום. אדוני היושב-ראש, מדברים אתנו על החזרת התושבים שלנו הביתה, לאן? אין גנים, אין בתי ספר, אין כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנו, הלאה – משה, לך איתי. << דובר_המשך >> משה דוידוביץ: << דובר_המשך >> אני הולך אתך. אז זה לא נידון. יש חוסר תיאומים וחוסר תכלול של השיקום, צריך לתת את הכלים לשרים – לשר אלקין ולשר וסרלאוף – כדי שנתחיל בפיילוט מידי, ולצ'ייני יש כבר את הדרך להתחיל את הפיילוט הזה, ונוכל להראות שיש תזוזה בדרך. עד רגע זה אין. אבן הדרך השנייה – ודיבר עליה גם השר אלקין – היא פיתוח כלכלית חברתית, עם סעיף תקציבי בשנת 2025 ותקציב רב-שנתי, כי שיקום כשלעצמו הוא מבחינתנו חסם עורקים, הוא יביא לנמק. בכל היישובים המפונים יש לנו מאות – אני לא רוצה להגיד אלפי, לא להפחיד פה אף אחד – משפחות שלא יחזרו יותר. אנחנו רוצים תכנית צמיחה, אדוני היושב-ראש, ובידך ובידי הוועדה הזו, לסייע לנו שהתכנית הזאת, שהיתה צריכה להית במאי 2024, תיושם. הדבר האחרון, לסיכום, אני אומר את זה לא "אם", אני מוריד את ה"אם" יעקב, תהיה איתי – מבחינתי הוועדה הזו חשובה לסיוע לשרים להצליח. כדי שהיא תהיה מובילה, היא צריכה להיות עם לוחות זמנים קבועים. שמעתי אותך אומר אני אערוך כמה וכמה ישיבות. לא, להכניס ליומן לוחות זמנים קבועים, יוזמה, שיטתיות, שתהיה גורם מפקח. מבחינתי, לכל הפחות פעם בחודש ישיבה על הצפון, ישיבה על יישובי קו העימות. סטנדרט שלטוני כזה, אתה יודע לייצר, הוועדה בראשותך יודעת לייצר. אתם תהיו לא רק גורם מפקח על הממשלה, עם הלחץ שלכם אתם תהיו גורם אוכף. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל. << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> צהרים טובים. קודם כל, אני מברך על הישיבה ועל היוזמה שלך וגם על המינוי של השר אלקין לעמוד בראש הפרויקט לשיקום הצפון. אני מייצג כאן 40 ראשי רשויות, שהתכנסנו כפורום עוטף צפון. אני שמח לשמוע שאנחנו מדברים על תכנית אחת, שמדברת על שלושה שלבים: שלב ראשון – ישובים מפונים, השני – קו העימות, השלישי – המעגל השלישי. זה נכון לראות אותנו כצפון אחד, כתמונה אחת ולא כפאזל חסר חלקים. העיר כרמיאל לא דומה לקריית שמונה, וגם העיר טבריה לא דומה למנרה או אפילו חניתה בהיבט של הפגיעה, וזה בסדר וזה נכון, ואנחנו לא מצפים שהפיצוי והשיקום יהיו אחד לאחד, זה ברור וזה מובן; אבל חודשים האחרונים – לצורך העניין אני לוקח את העיר כרמיאל, נורו על העיר כרמיאל 188 טילים, בדיוק כמו שנורו ב-2006 במלחמת לבנון השנייה. השיקום, הן בהיבטים הפיסיים, והן בעיקר בהיבטים הפסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים, הוא דבר שצריך לתת עליו את הדעת. לכן תכנית כזו חייבת להיכנס להליך מאוד מאוד מהיר, כמו שאמר כאן ידידי דוידוביץ, עם לוחות זמנים, עם שיתוף כל ראשי הרשויות. יש לנו רעיונות, ובסופו של דבר, אם לא תהיה פה לצד ההליך השיקומו גם הליך של פיתוח כלכלי, חברתי, קהילתי, עם צמיחה ומנועי צמיחה, אנחנו נמשיך לדעוך בצפון, כי הצפון לידיעתכם – עכשיו זה עת הגליל ועת הגולן – אנחנו צריכים לדאוג גם להיבטים הדמוגרפיים, כי אם לא, אנחנו נמשיך לראות את הילדים שלנו מגיעים לבועה הגדולה במדינת תל אביב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. השר וסרלאוף, בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אני מתנצל שאנחנו מדברים פה עם ראשי הרשויות. בדרך כלל אנחנו משתדלים לפגוש אתכם בשטח. אני רוצה קודם כל להתייחס לעבודה מול השר אלקין, כי שמעתי כמה שאלות של חברי אופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמקווים שלא תסתדרו, אבל אנחנו מאלה שמקווים שתסתדרו, ששניכם תסתדרו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז קודם כל יש לי חידוש, אנחנו הולכים להסתדר, אנחנו כבר מסתדרים, בשביל לשקם את הצפון, בשביל להחזיר את התושבים ולהחזיר את התושבים לא רק בבטחה, אלא גם בתקווה, לפתח מנועי צמיחה ולייצר תעסוקה איכותית והנגשת מערכת הבריאות, חינוך טוב ועוד ועוד ועוד. אני חושב שהשר אלקין הוא האיש הנכון במקום הנכון, למרות שסברתי מלכתחילה – אתם יודעים את זה – שהמנהלות צריכות לעבור דרך משרד נגב, גליל, אבל אנחנו כבר עם הפנים קדימה, ואנחנו לא מנהלים מלחמות ומערכות. בשורה תחתונה, היכולת של השר אלקין, עם הניסיון שהוא צבר – ויש לו, לי אין, כי אני צעיר יותר ממנו – בהובלת החלטת ממשלה ולעבוד מול אגף תקציבים באוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, התבגרת וסרלאוף, התבגרת פה בכנסת. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> יש לי עוד לאן לשאוף, טוב שיש לאן לשאוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא משנה, וסראלוף עובד מצוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן לנו עשרה וסרלאופים והמצב יהיה יותר טוב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תודה. חלוקת העבודה ביני לבין השר אלקין, בגדול הוא האציל לי את האחריות והסמכות על המרחב העירוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא האציל לך? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> בוודאי, בכל תחום השיקום השר אלקין אחראי על המנהלת. בסופו של דבר, בגלל שיש הרבה גופים – ודובר על זה כאן, שיש כל משרד או כל מנהלת, מנהלת של משרד הביטחון, מנהלות אחרות או גופים פילנטרופיים וכו' – הם בנו תכניות וצריך מישהו שיתכלל את כל האירוע הזה, וזה מה שהיה חסר בשנה האחרונה. אם בסוף אני אתחיל עכשיו להיכנס למאבקי כוחות – רגע, אני גם בניתי תכנית, כי גם לנו יש תכניות שבנינו – אבל בסוף צריך גוף אחד שיסנכרן את הכול וגם יהיה לו את הכוח להאציל סמכויות והכול ייצא ממנו. זה בסדר, בסדר גמור, אני מקבל את זה, אני מכבד את זה, ואנחנו עם הפנים קדימה. המרחב העירוני, שזאת קריית שמונה, מטולה ושלומי – הצוותים שלי ברגעים אלה נמצאים שם. אני מתעתד לעבור לגור שם בתקופה הקרובה, כדי לראות את האתגרים שקיימים בשטח בפועל, ויש הרבה עבודה גם על האמון שלנו מול התושבים שצריכים לחזור, וכמובן מול הרשות. יש משהו ברטוריקה של אלקין שמאוד מצא חן בעיניי, ואני חושב שאם אנחנו ניישם אותו, לא רק בדיבור, אלא גם במעשה ונמשיך את הקו הזה, זאת העבודה מול ראשי הרשויות שמייצגים את התושבים בקצה. כשהשר אלקין יושב פה ואומר: יש תכנית שמשרד החינוך בנה, אני אציג את זה לראשי הרשויות, אם הם יקבלו את זה – מצוין, אם לא – נצטרך לנהל איזשהו שיח, כדי לבנות מתווה שמתאים והולם את הצרכים שלהם. אני חושב שזה השיח שאנחנו צריכים. אני חושב שזה השיח הנכון והבריא, במיוחד כשראשי הרשויות עמדו כעמודי הענן והאש בתוך האירוע הזה. אם אנחנו נקשיב להם ולא נחשוב שהחוכמה נמצאת רק אצלנו בירושלים, הדברים יעבדו הרבה יותר מהר, וזה הכיוון שהשר אלקין מוביל ושמצא חן בעיניי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על תכנית משרד החינוך. אלקין אומר: אני אציג לראשי הסמכויות. באיזו סמכות? זאת תכנית של משרד החינוך, ומשרד החינוך מתקצב ומתפעל אותה. זאת אומרת, אתם מבינים? איך אמרת דוידוביץ על המרק? אצלי סבתא היתה אומרת שאם התינוק אחד יש שבעה בייביסטר, התינוק נופל בסוף – זה פחות או יותר אותו דבר. זה מה שאני מרגישה פה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> כן, דומה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> בסוף משרד שבונה תכנית, משרד החינוך יכול לבנות תכנית, כמובן שזה היה בשיח עם ראשי הרשויות, לפחות בגרעין, בשורש של התכנית הזאת, ובסוף צריך להשיג לזה גם מקור תקציבי, אז באים לשר אלקין, שהמנהלת יושבת אצלנו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת הכסף לא מה- - -? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקציב מתוך, התקציב מתוך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> התכנית של משרד החינוך, התקציב הוא לא מתוך משרד החינוך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה מצוינת, האם כדי להגדיר עכשיו שיפוץ בבית ספר, בניית ממ"דים – אגב, אני אומר לכם כבר עכשיו באזהרה קטנה, תודה שהזכרת לי, יש בתי ספר שיש להם מקלטים ציבוריים מפעם, אבל הם נמצאים במקומות ש-10 או 15 שניות זה טיל, זה לא עוזר. צריך לבנות שם ממ"דים ולא ללכת בקריטריונים הישנים. אבל השאלה ששאלה יוליה היא נכונה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> מאיזה תקציב זה מגיע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא מעניין אותי מאיזה תקציב, האם יש עוד רגולציה ועוד רגולציה לעניין הזה, או שהכול בא באיגום משאבים של מקום אחד? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מאוד חשוב, משרד החינוך בנו תכנית, מי מתקצב אותה? מי אחראי על הביצוע? מי האבא והאימא של האירוע? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתן, רגע נשמע את האוצר, אנחנו יודעים לעבוד ביחד. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בגדול, כל שימוש של כל משרד ממשלתי מורכב משני רכיבים: יש כסף משרדי שמשרד למשל יודע מהתקציב שלו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשוטף, אבל זה לא שוטף. << דובר_המשך >> מתן יגל: << דובר_המשך >> אני אומר ברור שבאירוע הזה יש אתגרים הרבה יותר גדולים, שדורשים כספים שלאו דווקא יש למשרד, ולכן פה משרד האוצר כן יבוא ויוסיף כסף למשרד הרלוונטי כחלק מתכנית כוללת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל השאלה האם זה יתחיל לעבוד עם פרוגרמות של המשרד הרלוונטי והרשאות של המשרד. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> יעקב, אני יכול לענות על זה בצורה הכי פשוטה שיש: יש בסיס, או מה שמתן למעשה אמר שיש בסיס, שבמקור תקציב של המשרד; ויש דברים שמעבר, שקשורים לתקציב תוספתי, שמגיע בסופו של דבר מהמנהלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מדברים פה על תוספתי, כל ה-15 מיליארד זה תוספתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כשמשרד החינוך בנה תכנית, על סמך מה הוא עשה את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, לא נחפור בזה עד הסוף. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה השאלות שאחר כך אתה תבין שזה לא יעזור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין, אין תכניות. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> יש מקור תקציבי; חלק מגיע מהבסיס, שקשור למשרד החינוך, בסדר? ויש השלמות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ועל ההשלמות מי אחראי? אלקין? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> בוודאי, אלקין אחראי, בסדר? אני אסיים כי אני רוצה לשמוע את ראשי הרשויות ואת האנשים פה. דבר נוסף חשוב, שבעיניי הוא קריטי כדי שנוכל להתחיל לעבוד, ואת נגעת בזה בלי לדעת – מיצוי כלי העבודה המשרדיים שיש בכל משרד. אם אנחנו נשכיל להשתמש במנגנונים הרלוונטיים שיש בכל משרד לטובת השיקום, הצמיחה, או כל מסלול שזה לא יהיה במשרד שזה מתאים לו ולא במשרד שכפה את עצמו, כי הוא רוצה את התקציב הזה ואחר כך זה ייתקע בצנרת, כי זה מה שקורה – בהרבה החלטות ממשלה, מעבירים למשרד שלא יודע לממש את התקציב, אבל הוא דרש אותו כי יש לו כוח פוליטי או כי הוא לחץ בצורה כזו או אחרת. בסוף, כדי שהחלטת ממשלה תצליח ותגיע בקצה לאזרח, תיושם, אנחנו צריכים להעביר את זה בצינורות הכי מהירים שיש. זה משהו שגם בשיח שלי עם השר אלקין אנחנו מבינים. אני לא יכול לעשות דברים שמשרד השיכון עושה, והפוך. אם אנחנו נעשה את זה בצורה קונקרטית לאותו אירוע, מה המנגנון הכי נכון, זה יקרה מהר. הזכירו פה דברים שקשורים למענקי שיבה, פיצויים, התחדשות עירונית וכו'. זה לא שאנחנו לא נעסוק בזה, אבל כשאנחנו מדברים על זה, אנחנו מדברים קודם כל על הקופסה של ה-15 מיליארד, ואם אני אתחיל לדבר על זה, אני יכול לתת רעיונות לאוצר לדחוף גם את זה בתוך הקופסה. אלה דברים שהם מעבר, אבל אנחנו עוסקים בזה, בוודאי שאנחנו עוסקים בזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק לא הבנתי מה עושה מס רכוש ומה אתם, זאת אומרת: מה החלוקה? זה מאוד חשוב. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> מס רכוש עוסק בפגיעות בבתים פרטיים, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, גם בציבוריים. הוא מתחשבן גם עם העירייה. אוקי, נגיע לזה. תודה רבה לשר וסרלאוף. סקירה מהירה של משרד השיכון, לאחר מכן האוצר ולאחר מכן צ'ייני ואחר כך שאלות – חברי כנסת, ראשי רשויות וכו'. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יופי, אז משרד השיכון – הם הורסים, סתם סתם... << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה להגיד הורסים? למה הורסים? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה היה סתם צחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר לכם סתם דבר אחד, אף אחד לא שומע, נכון? אני הייתי כבר בהרבה ישיבות בחיים, לא רק כיושב-ראש. מרוח הדברים שאני שומע ומקצת שיחות קודם, גם עם האוצר, גם אם אחרים, אני יותר אופטימי. לא חוגג עוד, יותר אופטימי שהכיוון – באים אליו יותר בריא, יותר נכון, אבל בסוף היישום. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שנה וחודשיים אחרי המלחמה – כיוונים... << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אחרי הדברים של השר אלקין והשר וסרלאוף, התמונה של הצפון היא תמונה רחבה, לא כולה קשורה אלינו – ביטחון, חינוך, רווחה, תיירות, חקלאות ועוד. אני רוצה לדבר רגע אחד על פרק הדיור. באנו לפה, כי חשוב לנו לומר – וראשי הרשויות פוגשים אותנו, כמעט כל רשות שיושב פה, אנחנו נפגשנו אתו ויותר מפעם אחת – ישבנו ועשינו את אותם כיווני פעולה, איך אנחנו כמשרד מסתכלים על פרק הדיור ומה אנחנו חושבים שצריך לבוא ולעשות על מנת לראות איך אנחנו באים ונערכים לציר פעולה ראשון – שיבה הביתה; ציר פעולה שני – איך אנחנו משקיעים בשיקום ובפיתוח תשתיות ומבני ציבור, ואני עוד רגע אסביר מה משרד הבינוי והשיכון עושה, שלא בעת מלחמה, ואיך אנחנו מקדמים צמיחה דמוגרפית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אנחנו באנו עם כיווני פעולה ראשוניים, ישבנו, דייקנו, כמו למשל ישבנו עם משה עם הפורום, עשינו איזושהי דיפרנציאציה בין אזורים של 2-0 עד 9-0, חילקנו את זה לארבע קבוצות. באו ואמרו לנו: לא, תחלקו את זה לשלוש קבוצות. נפגשנו ביחד – נמצאים פה אסנת קמחי שנמצאת בכפרי, נמצא פה נתנאל, נסי, ראשי המחוזות אצלנו, מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית אלעזר – וכמו שאמר קודם השר וסרלאוף, אנחנו לא נמצאים באגו-סיסטם, אלא באקו-סיסטם. באנו לאחד מהמפגשים, באו ואמרו לנו: העברנו מסמך למשרד הפנים, אז אתם רוצים שנעביר לכם גם כן את המסמך? באתי ואמרתי למשה ולאביחי שטרן שהיה: לא, אנחנו יודעים לדבר לבד עם משרד הפנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, מה התכנית? לא סיפורים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני אבוא ואגיד, בשוטף משרד הבינוי והשיכון עוסק בתכנון של הרחבות ביישובים חדשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יודע במה המשרד עוסק, מה התכנון לשיקום הצפון? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בפיתוח ובשיווק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, תודה, אני לא יודע איך הייתי מסתדר בלעדיך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין תכניות למנהלת. אמרו לנו בדיון בשבוע שעבר במנהלת, שאין עדיין תכניות, הם עובדים עליהן – פשוט שנה לא הספיקה, שנה זה לא מספיק, צריך עכשיו לעבוד על התכניות. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אבל חבר הכנסת, תנו לי להשלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> להשלים מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה יש כותרת, בוא נמשיך הלאה, כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי הדיון שלך זה לא כותרת... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, יש פה כל כך הרבה אנשים ואתם רואים רק את עצמכם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא יעקב, אני רואה את תושבי הצפון, אנחנו כן רואים אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז חכה בסבלנות – אתה רואה אותם נהדר, אתה גר קרוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> "כיוונים ראשוניים"... – מה עשיתם שנה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> די. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בחלק של ההיערכות של השיבה הביתה: אחד, אנחנו נתנו כסף לרשויות לתכנון; שניים, נתנו כסף למיגון – הרשויות קיבלו עשרות מיליוני שקלים למיגון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה? << דובר_המשך >> יהודה מורגנשטרן: << דובר_המשך >> בצפון קרוב ל-70 מיליון שקל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הרשויות קיבלו 70 מיליון שקל? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן, למיגון. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> כן, קיבלו. << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >> כן, קיבלנו. חבר הכנסת יעקב, ראש העיר עכו, אני רוצה להגיד קודם כל שקיבלנו. אני רוצה להגיד גם למשרד השיכון תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אתה לא צריך לענות לחברי הכנסת, כי זה לא רלוונטי. אני רוצה לדעת מה הכיוון שלכם, איך אתם מתחברים לקטע הזה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בחלק השני בנינו תכנית, איך אנחנו באים ומשקיעים ביחד עם עבודה של הפרויקט והשרים הרלוונטיים את הנושא של שיקום תשתיות מבני ציבור וצמיחה דמוגרפית, באמצעות של סבסוד עלויות פיתוח, וגם בכפרי וגם בעירוני איך לגרום לאטרקטיביות לבוא לשם. הצפון זה לא רק קו העימות, הצפון זה הצפון הגדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בנגב המזרחי ובנגב המערבי בחמש השנים האחרונות שווקו למעלה מ-60,000 יחידות דיור. בצפון הגדול, כולל כרמיאל משה, כולל טבריה, כולל עכו וכל הערים פה, שווקו, לא כולל את חיפה, שווקו פחות משישית, רק כ-15,000 יחידות דיור. ביחד עם מנהל התכנון, אנחנו יושבים בשנה האחרונה, איך אנחנו באים ומרחיבים – יחד עם מנהל התכנון, הרשות להתחדשות עירונית ורשות מקרקעי ישראל – איך אנחנו מכפילים את מספר יחידות הדיור בצפון בעשור האחרון. אנחנו עושים את זה על פתיחה של תמ"א 35, אנחנו עושים את זה ביחד עם יוסי נבעה ומשרד התחבורה להביא תחנת רכבת שתוכל לייצר 30,000 יחידות דיור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה התכנית לשיקום יישובי קו העימות? אני מבין שחשוב לך לדבר על ההישגים המפוארים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, אתה תשמע, אתה תשמע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה התכנית של משרד הבינוי והשיכון לשיקום יישובי קו הצפון? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אחד, הבאנו תכנית כל יישוב לפי איזה מפתח, כפרי ועירוני, מקבל כסף תקציבי לבוא ולהשקיע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה התכנית? אפשר לראות אותה? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> התכנית עברה לפרוייקטור ונמצאת אצל מי שמתכלל אותה בממשלת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, תפסיקו לשאול, בוא נשאל אותו. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני חייב להגיד מילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כפר ורדים, אתה לא חייב כלום. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> אבל אני נסעתי לפה ארבע שעות וקמתי בחמש בבוקר כדי לדבר פה היום, ולא כדי לעשות פה עכשיו את כל הסיפור הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תדבר, אל תעשה לי פרובוקציות, כי אתה יודע לדבר גם יפה כשאתה רוצה. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> אני יודע. << אורח >> יוסף-יוסי נבעה: << אורח >> לא, אבל מן הראוי שאנחנו באמת רוצים לדבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, אנחנו ניתן לראשי רשויות. << אורח >> יוסף-יוסי נבעה: << אורח >> אנחנו יושבים פה בשקט ורוצים להביע פה עמדה. << אורח >> יהודה דואה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זה מרגיש שקצת עושים עוול לנציגים, וזה לא ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני נתתי לשני ראשי רשויות שמייצגים אזורים, אני אתן גם לראשי רשויות הנוספים. אתם יודעים בדיוק למה התעכבנו בלוח הזמנים, יש פשוט ישיבה שהשר אלקין, הפרוייקט והסגן ממונה על התקציבים צריכים להיות בה, ולכן כן הייתי רוצה לשמוע אותם, כדי שאנחנו נוכל לדבר אחר כך על הדברים. הרי אתם פוגשים אותם, זה לא שפגשתם אותם היום וזהו הם נעלמו. לכן תנו לי לנסות לנהל את זה הכי טוב במסגרת הזמן שאני יכול. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ואנחנו נשאל אותם שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיימת, אדוני המנכ"ל? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו תיכף נקצה זמן לשאלות. מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה קורה עם התכנית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, תיכף ידבר צ'ייני. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבל לא, הם לא הולכים, אנחנו רוצים לשאול אותם שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אנחנו נקשור אותם לכיסא. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אם תרצה, אני אשמח לבוא אליך אחרי זה לענות על כל שאלה, בכיף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יודע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתה יודע שאני אוהב את האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שזה הדדי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כמה דברים, גם על התהליך, גם על המספרים וגם על איך אנחנו רואים שהדברים הולכים לקרות. הממשלה החליטה בתקציב האחרון לשים 15 מיליארד שקל לתכנית חומש לצפון, במטרה שהסכום הזה לא ילך רק לנקודה כזאת או אחרת, אלא הסתכלות הוליסטית על כל הצפון, וכמובן – כבר דיבר פה השר אלקין לפניי על המדרג, שגם אנחנו רואים אותו עין בעין בדבר הזה. אני אזכיר שכבר ב-24' היתה החלטה של מעל מיליארד שקל לצפון שכבר קורית, חלקה ממומשת, והישיבה שאני בדיוק הולך לצאת בדקות הקרובות לשבת עם אלקין נועדה לראות איך אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה ייכנס יותר לתקציב 24'. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בדיוק, כספים שלא ממומשים בהחלטה – לדאוג שהם יהיו חלק מהפרויקט של השיבה הביתה שאדבר עליו. אני אגיד עוד מילה אחת על סיפור התהליך הממשלתי של בניית תכנית השיקום, כי אני רואה שיש פה כל מיני אי-הבנות. בסוף עולים הרבה, הרבה צרכים: צרכים יכולים לעלות מראשי רשויות שבשטח ורואים את הדברים; יכול להיות שיגיעו ממשרד החינוך; ויכול להיות שיגיעו ממשרד השיכון, כמו שיהודה התחיל להציג פה; וממשרדים נוספים. בסוף התפקיד, גם של השר אלקין וגם של השר וסראלוף, אנחנו עושים את זה גם איתם ביחד בשיתוף פעולה מעולה, לבוא לשבת ביחד, לראות את כל הצרכים ובסוף לקבוע סדרי עדיפויות, מה אנחנו מכניסים בתוך המסגרת. נעשות הרבה פעולות של משרדי ממשלה, וגם כמובן של הרשויות המקומיות עם צרכים, עם מאפיינים, עם דגשים מה צריך להיות בתכנית, ואני מקווה שבאמת זה ייבנה מאוד מהר. כמובן אנחנו בתור אוצר, הדגש שלנו שיהיו שם כמה שיותר פרויקטים מוטי צמיחה, צמיחה כלכלית, גם כמובן שתושבים יחזרו, וגם להצליח להביא מסה של תושבים חדשים לאזור, בעיניי זה מבחן מאוד גדול במעלה השנים. אני אסיים ואני אגיד, שאני חושב שמאוד קריטי שאנחנו נביא בטווח הזמן הקצר החלטה מהירה לשיבה הביתה. כמובן יכול להיות אירוע, שתמיד משרד הביטחון יכול לבוא ולהגיד: עוד אי אפשר לחזור, אנחנו לא יודעים להגיד, אבל לא יכולה להיות סיטואציה, שבה משרד הביטחון בא ואומר: התושבים יכולים לחזור, ואנחנו כשלטון מקומי ושלטון מרכזי ביחד לא ערוכים עם מענה לתושב, מענה חינוכי, מענה לתשתיות שנהרסו. אלה כל מיני דברים שמחר בבוקר צריכה להיות החלטת ממשלה שתיתן את המענה הראשוני, כדי שנהיה מוכנים – לפחות ברגע שיישמע הגונג ואפשר לחזור, כבר נהיה שם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני חייב לשאול שאלה – אדוני היושב-ראש, חצי דקה, הוא הולך לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא הולך, אני אתן לך אותו בטלפון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חצי דקה, אני שואל רק שתי שאלות: אחת, הנושא של ה-15 מיליארד שקל, איך אתם מתכוונים לבוא ולחלק אותו? על הקו עימות, על ה-9-0; או כמו שאנחנו רואים פה שיש פה עוד ערים בצפון? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ה-15 מיליארד הוא תקציב לכל הצפון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לכל הצפון? ואיך צורת החלוקה שלו? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> וברור שיהיה תעדוף, למשל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלקין דיבר על זה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה שאלקין אמר שמחכים לתשובה של הצבא, של ה-9-0 – אם עוד שבועיים לא נקבל, אני רוצה שנקיים פה דיון בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ששי, אתה רוצה שאני אפסיק אותך? אני לא רוצה להפסיק אותך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה חשוב, התשובה הזאת לא נכונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דיברנו על זה, היא כן נכונה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> למה? אבל היא לא טובה – מה, ויתרנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ויתרנו, ששון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש עיריית טבריה, 60 שניות, אין ברירה. אחר כך האלוף צ'ייני. << אורח >> יוסף-יוסי נבעה: << אורח >> היושב-ראש, קודם כל תודה רבה. אני רוצה להצטרף גם למשה וגם למשה, החשיבות במדרוג ברורה לכולנו, אנחנו מבינים את זה. אני חייב לדבר על הערים. אני מסתכל עלי, אני מסתכל על עכו, ערי תיירות. בתקופה הזו, מהשמיני באוקטובר במשך 14 חודשים, חיבקנו, קיבלנו, אהבנו את המפונים שבאו ממשה או מכל מקום אחר ונתנו להם את השירות הטוב ביותר. מה לעשות, בין היתר, גם אם הייתם עכשיו בבית שלכם מכניסים עוד 30% תושבים או אנשים לתוך הבית, הבית נהרס, הבית – קורה לו משהו, נכון? אותו דבר גם לנו בעיר: גם המלונות שלנו, גם התשתיות הציבוריות שלנו. לא היתה תיירות. אני רוצה שתבינו, בעיר טבריה לא היתה תיירות, ואנחנו מנסים לראות איך אנחנו משקמים חזרה. העיר טבריה, שהתיירות הנכנסת שלה לא תהיה בשנה הקרובה לפחות, חייבת לראות איך אנחנו נותנים לה התייחסות אחרת, גם לתשתיות שלה. עדיין יש לנו מפונים, אני מניח שהם יהיו עד האחד ביולי, סביר להניח. ברור לי לחלוטין שיישובי העוטף צריכים לקבל את הבמה העיקרית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלא ינסו לעשות הפרד ומשול. << דובר_המשך >> יוסף-יוסי נבעה: << דובר_המשך >> לא, ממש לא, אנחנו מבינים, כולנו מבינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל אחד יודע שיש את היישובים, יש את היישובים שעוטפים, יש את הערים הגדולות והערים הקטנות בצפון, שמחזיקות את כל הצפון ביחד. << דובר_המשך >> יוסף-יוסי נבעה: << דובר_המשך >> וברגע שהצפון יהיה חזק, הערים יהיו חזקות, כל הצפון יהיה חזק, צריך לקחת את זה בחשבון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגיע הזמן, האלוף במילואים אליעזר צ'ייני מרום, בבקשה. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> אני אגיד את הדברים מאוד בקצרה, כי דיברו פה כבר לפניי ואמרו כמעט את כל הדברים. התפקיד של המטה זה לתכלל את העבודה. אנחנו הכנו תכנית ביחד עם הרשויות המקומיות, ביחד עם ג'וינט-אלכא ויועצים נוספים והמטה הקטן שלנו לתקצוב של 31 מיליארד שקל. קיבלנו 15 מיליארד, כאשר אנחנו צריכים לתקף את אזור ה-9-0, ואנחנו נעשה את זה באחת משתי הדרכים: אחת, אנחנו נבקש מהצבא שיתקף את הדבר הזה לתקופה האחרונה, ובנוסף אנחנו מכינים עבודה מאוד מאוד מקיפה יחד עם מנהל התכנון כדי להביא פרמטרים מקצועיים, שיסבירו למה אזור 9-0 הוא אזור קו עימות, וביחד עם המכתב של הצבא, קו עימות יהיה משהו מוגדר מאוד מאוד מאוד בצפון, 9-0, והתקציב שיינתן לו – אני לא אומר את המספר, אבל יש כבר הגדרה של האוצר, כמה כסף יינתן ל-9-0, וכמה כסף יינתן לאזורים האחרים. אני חוזר ואומר, הדבר הזה יתוקף גם על ידי הצבא וגם על ידי פרמטרים מקצועיים. אנחנו יושבים גם עם הייעוץ המשפטי. בסיכומו של דבר, יהיה לנו מסמך – יש לנו כבר מסמך, אבל אנחנו עוד לא הצגנו אותו בצורה מסודרת, אנחנו נציג אותו בשבוע הבא. לגבי השיקום, אנחנו פועלים על פי עבודה משותפת עם מס רכוש, עם אופק צפוני, עם משרדי הממשלה, כמובן שנגב, גליל שיושב פה כלול בעסק, וכמובן עם ראשי הרשויות. אנחנו מקיימים דיון כל שבוע. כל שבוע יש דיון אצלי, שמתחיל בקטע הפיסי, איך אנחנו מסיימים את העבודה בזמן. בשבוע הבא אנחנו נציג לשר אלקין תכנית מסודרת שקיימת כבר, ובנוסף יש שולחן נוסף, שאני קורא לו "השולחן הרך", שהוא שולחן שעוסק בכל הנושאים שקשורים לשירותים שאנשים אמורים לקבל: אני מדבר על חינוך, אני מדבר על בריאות, אני מדבר על רווחה, ועוד כהנה וכהנה דברים, חוגים וכן הלאה. אנחנו עובדים מאוד במשותף עם הרשויות המקומיות והאזוריות. אנשים פה מכירים את העבודה היטב, וכל שבוע יוצא סיכום של העבודה הזאת, עם תכנון והנחיות לשבוע הבא, כולל תעדוף. בשבוע הבא תהיה מסגרת שכוללת גם מסגרת של לוחות זמנים. יש לדבר הזה תקציב, ואני אסביר את העניין הזה עכשיו. בהחלטה 1786 ניתן סכום כסף שמתקרב למיליארד שקל, עם חלק שהמשרדים צריכים לתת וחלק תוספתי שהוא 930 ומשהו מיליארד שקל. הכול רשום פה, אני לא רוצה להיכנס למספרים. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> 930 ומשהו מיליון שקל, הלוואי מיליארד, אני קונה. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> סליחה, טעות שלי, מיליון שקל. מצטער משה, טעות שלי. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> לא, חופשי – אני קונה... << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> אילו היינו משאירים את התהליך עכשיו, אנחנו מגיעים ל-79% מימוש, זאת אומרת: היינו מממשים 79%, מתוכם 100 מיליון שאנחנו לא יכולים להוציא בגלל עניין מקצועי – אני לא אכנס לזה כרגע – שהוא בהתחדשות עירונית. הישיבה שאני הולך אליה כרגע, הדיון הוא כרגע חלק מהמימוש, לקחת את המקור הזה ולהשתמש בו עבור השיקום. אנחנו יודעים כמה כסף צריך, ואנחנו כרגע הולכים לשם, וביחד עם אג"ת אנחנו נחליט מה הכספים שימומשו ומה הכספים שלא ימומשו כדי שנוכל לעשות את השיקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לשיקום הפיסי? << דובר_המשך >> אליעזר צ'ייני מרום: << דובר_המשך >> לשיקום, לכול, לכל תכנית השיקום. יש לנו כבר תכנית חינוך מסודרת, היא הוצגה גם לי, והיא הוצגה גם לשני השרים: גם לשר החינוך וגם לשר אלקין, ואנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. אנחנו עובדים במשותף עם משרדי הממשלה, ומשרדי הממשלה קיבלו מהשר אלקין גזרות עבודה, כי בסיכומו של דבר כל אחד צריך לקבל גזרת עבודה: נגב, גליל, הזכיר פה השר וסרלאוף, שנגב, גליל עוסק במגזר העירוני, ויש גופים אחרים שעוסקים במגזר הכפרי. אנחנו עושים את זה, כמובן, בתיאום ובשיתוף עם ראשי הרשויות. תכנית תקציב 2025 כבר מוכנה. אנחנו עדיין צריכים להציג אותה. אנחנו יושבים עם חלק מהגופים כדי לעשות fine tuning אחרון. אנחנו נציג את התכנית הזאת לשר אלקין בשבוע הבא. כמובן שהוא יחליט באיזו דרך להביא את זה לממשלה, אם להביא את זה בחבילה אחת או להביא את זה בפרוסות. זה נאמר פה, אני לא רוצה לחזור על זה שוב. אנחנו מתואמים לחלוטין. כל שבוע יש דיון, כפי שאמרתי, ואני אשמח לבוא שוב לוועדה ולדבר ולספר מה אנחנו עושים. אנחנו מתואמים מאוד גם עם ראשי הרשויות. יושב פה יושב-ראש פורום קו עימות וראשי רשויות מכובדים, גם כאלה שהייתי אצלם וחטפתי על הראש אחרי זה, אבל אנחנו נמשיך בלי אגו, בלי סיפורים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עם שולחנות רכים... << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> לא מעניין אותנו, אותי לא מעניין שום דבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ניכר. << אורח >> אליעזר צ'ייני מרום: << אורח >> אני רוצה שדבר אחד תזכרו, אני מציע שסביב השולחן הזה לפחות ננהג בנימוס אחד לשני, אני מציע ממש. אני לא מתכוון לדבר לגופו של איש, אני מדבר לגופו של נושא. אני רוצה שנזכור שיש פה בני אדם, יש כמעט 70,000 איש מחוץ לבית, שעיניהם נשואות אלינו כל יום. אני גדלתי בחבל ארץ הזה, נולדתי בחבל ארץ הזה, גרתי בחבל ארץ הזה הרבה מאוד שנים, ואני יודע ומרגיש את האנשים האלה בלב, בעיניים ובנשמה, אז שאף אחד לא יטיף לי מוסר ויסביר לי מה ניכר אצלי ומה לא ניכר אצלי. ניכר אצלי דבר אחד, עבודה קשה למען תושבי הצפון. תודה רבה. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> אפשר שתי שאלות לפרוייקטור, כבוד היושב-ראש? שתי שאלות רק לגבי מה שהוא אמר עכשיו. כבוד הפרוייקטור, אנחנו אנשים שמשפצים את כל המבנים שאתם מדברים עליהם, עם מי אתם רוצים שאנחנו נשפץ את זה? עם איזה ידיים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש את נושא העובדים הזרים – אנחנו נעלה את זה כאן. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> עוד דבר אחד קטן, לא לגבי עובדים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עם כל הכבוד, יושב לידך איש שגם מייצג משהו וחצי בתחום שלך. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> אבל רציתי שהוא ישמע את מה שאני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא יקבל את הסיכום של הדיון. חברים, אנחנו לא נצליח להשמיע ולשמוע את כולם. אני כן רוצה לשמוע את כולם. מבחינתי, עד 14:00, 14:15 אני שומע את כולם. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> חבל, זה רק 20 שניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, חבל על 20 שניות, אבל יש כאלה שיש להם 20 שניות לא פחות חשובות ממה שאתה אומר. אני אתן לך לדבר, דקה. לא משנה אם הוא יהיה או הוא יהיה, או שמע או לא שמע. חבר כנסת ולאחר מכן התאחדות בוני הארץ. אחר כך חבר כנסת ונמשיך הלאה, וגם ראשי ערים ומשרד הפנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה מאוד מאוד קצר, ברשותך אדוני היושב בראש. שמע יעקב, אני יושב פה ואני פשוט מתבייש. הדברים שלי לא מופנים אליך, אלא מופנים כלפי הממשלה. יושבים 70,000 אנשים, אזרחי ישראל, שפונו מהבתים שלהם בהוראת הממשלה ומסתכלים על הממשלה, ומה הם רואים, או מה הם מרגישים? שלא רואים אותם. תושבי הצפון הם לא שפני ניסיונות של ממשלת ישראל – כן מחזירים אותם, לא מחזירים אותם, מדרג, שמדרג, שולחנות רכים, שולחנות קשיחים, דיונים על גבי דיונים. כשהם מסתכלים לירושלים, הם רואים חוסר ודאות מוחלט – מוחלט, שום דבר לא ברור: אין תכנית שיקום, לא קצרת טווח ולא ארוכת טווח; אין תכנית מיגון; אין תכנית פיתוח חברתית-כלכלית; אין כלום, יש דיונים. דיונים – שנה וחודשיים היה לכם לקיים דיונים על מה קורה כשאפשר להחזיר אותם הביתה, ואין כלום, כלאם פאדי. מה כן יש? יש ג'ובים – בשפע; יש שר מנהלות, שר גליל, ראש מנהלת שברח מפה כמו שפן, סלח לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, יוראי לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה לא מצליח, אז תצליח עכשיו. אתה פוגע באנשים. אני לא מכיר אותו, היום ראיתי אותו פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ראיתי אותו פעם ראשונה, אני נמצא אתו בדיונים, ובמקום להביא תכניות של מה הוא עושה למען תושבי הצפון, הוא מדבר על דיונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבוא עם ביקורת, אבל דבר יפה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאני ישבתי פה, ישבתי פה כמו כל האנשים סביב השולחן הזה במשך שעתיים. הוא דיבר את שלו ויצא החוצה. אז אם הוא לא מכבד את חברי הכנסת, את תושבי הצפון ואת ראשי הרשויות, כן, אני אומר שהוא ברח כמו שפן. אני לא מצליח להבין, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא ברח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה הוא? איפה הוא? איפה אתם? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה היה דיון מתוכנן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תושבי הצפון קורסים תחת הנטל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, רק אתה חושב על תושבי הצפון? אף אחד מאלה שיושבים פה לא? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי אין את הארנק ואין את הסמכות – לכם יש, לכם יש את האחריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, יש דיון, גם באופוזיציה יש מינון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לכם את האחריות – המינון, המינון. אנשים כבר שנה וחצי מחוץ לבתים שלהם בהוראה שלכם, למה הם חוזרים? מתי הם חוזרים? איך הם חוזרים? אל תגיד לי מינון – אל תגיד לי מינון. יושבים פה ראשי רשויות, הם לא יודעים עם מי לדבר. אתם מקימים עוד מנהלת, עוד ג'וב, עוד שר, אבל מה אין? אין מענים. אל תגיד לי מינון, תחזירו אותם הביתה. איתם? אין להם מענים. אני מדבר בשמי ובשם הציבור שאני מייצג, ואני לא אברח אחרי שסיימתי את דבריי. אני מתעצבן, כי אתם לא רואים את התושבים, שבמקום לדבר על שולחנות קשיחים ורכים ועד חדרה. << אורח >> גבריאל-גבי נעמן: << אורח >> אבל למה אתה מדבר בשמנו? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר בשמי ובשם הציבור שאני מייצג, ואני לא אברח – לא אברח אחרי שסיימתי את דבריי, אני לא אברח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, אצלי אתה לא בורח אף פעם. << אורח >> גבריאל-גבי נעמן: << אורח >> - - - מתעצבן עליו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מתעצבן, כי אתם לא רואים את התושבים, במקום לדבר על שולחנות קשיחים ושולחנות רכים ועל דיונים מפה ועד גדרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, אתה חוזר על עצמך. << אורח >> גבריאל-גבי נעמן: << אורח >> אני ראש מועצת שלומי, מה זה לא רואה את התושבים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך לצעוק ולזעוק את זעקתי. הייתי הרבה פעמים בגבול הצפון, ואני אמשיך להגיע ולראות את ההפקרה חסרת הבושה של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי, לא מכובד לך. הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, בבקשה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אנחנו משרד הפנים מלווים את הרשויות באופן צמוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק תגידי לי מאיפה עד איפה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כל ה-94 רשויות בצפון, כולל קו עימות, כולל כרמיאל, כולל בית שאן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשוב לנו לדעת על ההיערכות שלכם מכל הבחינות, אבל גם בדגש על הנושא של מנהל תכנון. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא, מנהל תכנון זה לא שלי, אבל אנחנו של המוניציפלי ואנחנו עובדים בצמוד לכל האנשים שהיו כאן: מברכת את אלקין, את וסרלאוף, את צ'ייני וכמובן את יושב-ראש קו העימות וכל ראשי הרשויות שאנחנו עובדים איתם באופן שוטף. עד היום 500 מיליון שקלים משרד הפנים העביר לרשויות המקומיות. אני חושבת שאנחנו המשרד היחיד שהעביר את כל התקציבים מהחלטת הממשלה לרשויות המקומיות, גם בהחלטה הזאת. יש לנו תכנית שהוגשה לצ'ייני לגבי ההמשך, איך אנחנו רואים את זה. אנחנו חושבים שהשיבה הביתה מתבצעת כבר היום. הרשויות לא חוסמות, אין שערים שאומרים לאנשים לא לחזור. ראשי הרשויות צריכים מענה כבר היום, ואני שמחה שהלכו מכאן לאוצר כדי לתת את המענה הזה. הגשנו תכנית שמדברת גם על השוטף, גם על השיבה הביתה, גם על פיתוח כלכלי וגם על פיתוח ארגוני. אנחנו חושב שכל המענה הזה צריך להיות מול ראשי הרשויות, הם יודעים לתת את המענה הטוב ביותר, ואנחנו שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, והאם לקחת בחשבון – מאחר שאני הייתי גם ראש עיר – שלנהל עיר במשבר כזה, זה אומר שמה שעולה לך בשוטף רגיל, עזבי רגע את הפרויקטים ואת הדברים שצריך לעשות - - << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> בשוטף, אנחנו מדברים על השוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - בשוטף, כוח אדם, פסיכולוגים, את יודעת. רשויות שהן חלשות יותר באזורי צפון וכו' מתחרות עם הרשויות החזקות על פסיכולוגים, על עובדים, מהנדסים, אדריכלים. הם מעדיפים ללכת לרשויות אחרות. איך אתם יודעים לתת קופסה שלכם, פישקאלאך כזאת, קופסה כזאת בתקופה הזאת, שבה הם ייבחנו במנהיגות שלהם, אבל הם צריכים כלים, והכלים לזה עובדים, זה כוח אדם. לכן אני מדבר אליך ולא לשאר המשרדים, כי זה פרופר משרד הפנים. << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> לגמרי, וזה חלק מהתכנית שהוגשה, גם פיתוח ארגוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פיתוח ארגוני וכו'? << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> גם פיתוח ארגוני, גם פיתוח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא תכניות עוד 20 שנה? << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> לא לא לא, אני מדברת על עכשיו – 11 מיליון שיועברו ממש בימים הקרובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מחר בבוקר, אנשי מקצוע לידה - - - << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> אבל שוב, צריך להדגיש, כל מה שדיברתי עבר לרשויות המפונות. יש לנו כאן עוד מגוון רשויות רחב, גם ב-9-0 וגם מעבר לו, שצריך לתת להם מענים. יש לנו תקציבים של 150 מיליון, שמשרד הפנים אמור לחלק לפי קריטריונים בזמן הקרוב, ואנחנו דרשנו – גם מצ'ייני, גם מהאוצר – לתת תקציבים נוספים של משרד הפנים בדיוק למענים שציינת, כבוד היושב-ראש, לתת את זה לרשויות. << אורח >> יוסף-יוסי נבעה: << אורח >> היושב-ראש, צריך לציין את עינב. היא עושה באמת עבודה נהדרת עבורנו, ראשי הרשויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פלאים, פלאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם. אני מבקש לציין רק את מי שלא עושה עבודה נהדרת. ששי ויתר כרגע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא, לא ויתרתי, חזרתי בי, כרגע חזרתי בי. << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> אני נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. האתגרים של הבנייה בישראל הם אדירים היום – אדירים. יש לנו קודם כל מצב נורמלי, של היצע דיור שהולך ומדשדש ומעלה את מחירי הדירות, תשתיות שצריך לשפר אותן ולעשות אותן מחדש, וכמובן שיקום הדרום והצפון. יש לנו פה כמה בעיות קשות. צר לי, אדוני היושב-ראש, אבל כל האנשים הטובים בממשלה זורים חול בעיניים של תושבי הצפון וראשי הרשויות. זה לא ייגמר בחמש שנים. בקצב שמגיעים לכאן עובדים בענף הבנייה, זה ייקח שמונה ועשר שנים – אין לנו עובדים מספקים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה דיברת אתי גם לפני הדיון. על חשבון הזמן שלי, ואני אומר כאן לנציג היחיד כרגע מהממשלה, יש את הנושא של עובדים זרים, שבגלל בירוקרטיה ובגלל יפות הנפש שאנחנו רוצים רק הסכמים בילטרליים כאלה ובילטרליים אחרים וכל מיני דברים כדי להראות שאנחנו האומה הכי יפה ונחמדה, אנחנו עוצרים דבר שנקרא עבודת פועלים, וזה גם בתשתיות וזה גם בדיור. יצא מפה מנכ"ל משרד השיכון. אני יודע שהם ממש נאבקים. יש פה בעיות של ייעוץ משפטי, כי תמיד בחדשות אני שומע: השר הזה אשם, השר הזה אשם. אני יודע שבנושא הזה של הכנסת עובדים זרים, זה נתקע כל היום על רגולציה משפטית מיותרת מפונפנת כזאת, שאין בה שום דבר שבא עם המציאות. לכן אני אומר, אדוני השר, אתם צריכים בעניין הזה – ואני מדבר על זה כל הזמן – להביא מזור לעניין הזה. יש תכניות, יש הסכמים שיכולים להיעשות ישירות מול ארצות, אבל לאו דווקא בדבר המסורבל הזה, כי אם לא יהיו פועלים, גם אם יהיה כסף ויהיו תכניות, לא יהיה ביצוע. נשארו לך עוד 30 שניות. << דובר_המשך >> ראול סרוגו: << דובר_המשך >> בנוסף לנושא של העובדים, אני קורא פה לראשי הרשויות: תהיו אתנו בעניין הזה, אתם לא תצליחו לא לבנות בתי ספר חדשים, לא גני ילדים, לא שיפוצים, כבר היום אתם רואים שיש לכם בעיה בעניין הזה, אז בטח עכשיו נקבל תקציבים ולא נשתמש. כמו שאמר אלקין קודם: לא נוכל להשתמש בתקציבים האלה. << אורח >> משה דוידוביץ: << אורח >> אנחנו אתכם לגמרי. << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> אתה אמרת, אדוני היושב-ראש: התחדשות עירונית זה הפתרון. חבל על תקציבים לבניית ממ"דים לדיור, תשקיעו אותם במבני הציבור. לדיור תקדמו פרויקטים של התחדשות עירונית. אני קורא מכאן לממשלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דיברנו גם שאולי תמ"א 38 באזורים מיוחדים שם, אותם מקומות שאי אפשר. << דובר_המשך >> ראול סרוגו: << דובר_המשך >> נכון, אבל אדוני היושב-ראש, הבעיה המרכזית כאן היא שצריכים להיות דיירים שיקנו מאתנו את הדירות הנוספות שאנחנו בונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל פה המדינה אמורה להיכנס. << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> כאן המדינה צריכה להיכנס ולייצר תמריצים ליזמים דרך הקרן של במברגר ודרך tax credit, אני לא יודע אם יש פה מישהו מרשות המיסים, דרך הקלות במס אפשר לייצר מצב שיזמים ירצו ללכת לקריית שמונה, לטבריה ולמקומות צפונים יותר ולעשות פינוי-בינוי. דבר אחרון, תשתיות. אדוני היושב-ראש, לא חייבים להעמיס על קופת המדינה. אדוני היושב-ראש, לא חייבים להעמיס על קופת המדינה את הכסף של התשתיות. יש היום שוק הון שמגלגל שלושה טריליון שקל בשנה, רוב הכסף בורח לחוץ לארץ, למה? למה ששוק ההון לא ישקיע בפרויקטים של תשתיות על ידי BOT, PFI, PPP? בשביל למשוך איכות חיים, לדוגמה, צריך לבנות בית חולים בקריית שמונה. ראינו מה קרה בכל האירועים שהיו בקריית שמונה. קריית שמונה צריכה לבנות שם בית חולים גדול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >> לא צריכים לעשות את זה בהשקעה תקציבית, אלא ב-PPP. אפשר לייצר מצב ששוק ההון, המגזר הפרטי, יבנו את התשתיות האלה, וזה נכון לבתי ספר, בתי חולים, מכוני ביוב וכו' וכו'. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הבטחת לי 20 שניות. אני יושב-ראש התאחדות קבלני השיפוצים. בסופו של דבר, האנשים שלי, אנחנו מבצעים את העבודות. אני רוצה לספר לכל האנשים בוועדה, איך העבודות מתבצעות: המדינה מוציאה מכרז, מי שזוכה במכרז זאת חברה ממשלתית, החברה הממשלתית עושה עוד מכרז, אחר כך מי שזוכה במכרז של החברה הממשלתית זה קבלן גדול ג5, וה-ג5 מוציא מכרז. מי שעושה את העבודות זה אנחנו, קבלני השיפוצים הקטנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ג1. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> אז גוזרים כאן קופון על מדינת ישראל פעמיים: גוזרים קופון והשיפוץ עולה פי שלוש, במקום שיעלה המכרז עצמו ישר לקבלן שיפוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע למה? כי יש דבר שנקרא חשכ"ל, מכיר? בחשכ"ל, בגלל סיפורים של מכרזים כאלה, שלא יהיה ישיר וכן יהיה ישיר, ויהיה עקיף ויהיה ככה ויהיה ככה, הקו האדום של הרכבת הקלה לקח ארבע שנים. << אורח >> ערן סיב: << אורח >> אבל מי שמפסיד מזה זה המדינה, כי זה עולה פי שלוש – עולה פי שלוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא דיברתי, רק מילה קטנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, אני אוהב מאוד את האופוזיציה. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אין כמו נעמה, אחלה נעמה, רק יש לי קיצוץ במשרד החקלאות. חשוב לי מה שדיברתי מקודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תלך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני חייב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכלכלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ששון יכול רגע להקדים אותי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לגבי הנושא של חלוקת כסף של ה-15 מיליארד לכל היישובים, אני בעד שיעזרו לכל היישובים, לא על חשבון היישובים הקטנים, כי אם ייקחו את ה-15 מיליארד על כל הצפון, בסוף מעלה יוסף ומרום הגליל יקבלו גרוש ורבע. תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, יו"ר הוועדה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אין כמוך נעמה, תודה על הזמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני תיכף גם עולה לוועדת הכלכלה. זה לא נתפס בעיניי, שעל תקציב 25' כבר הצביעו בממשלה, אבל לא שמו שם אפילו מיליארד ש"ח ממש צבוע לרפואה. יש כאן משהו שבעיניי לא אפשרי. אני לא מקבלת את הטיעון של הקופסה מבחוץ. יעקב, חלק מהדברים שכבר אמרו – הטבות המס ליישובים צמודי גדר, תמיכה בחקלאים והכול –יכלו להיכנס גם דרך חוק ההסדרים והיינו יכולים להיות כבר בדיונים על זה. אלה בדיוק המקומות שאפשר היה שאנחנו לא נקיים את דיוני הראווה האלה, אלא דיונים של חקיקה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות בשבילכם. אנחנו לא אמורים רק לבוא ולשמוע אתכם. אנחנו רוצים לשמוע אתכם בכל מקום, אנחנו אמורים לעבוד יחד סעיף, סעיף ולראות מה עושים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים אתך. למרבה הפלא, אני מסכים אתך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יודעת, בסוף הסיפור הוא שיקום מצד אחד, אבל גם בנייה מחדש מצד שני, כדי שיחזרו לצפון. אני יודעת מה זה, כדי שיחזרו לצפון, צריך להסתכל על הצפון כעל גולת הכותרת של החברה הישראלית, של ישראל. זה יהיה חייב להיות מעבר למה שזה היה, וזה יהיה חייב להתכנס לסדרי גודל אחרים לגמרי. סרוגו, אני גם מסכימה אתך. אני חושבת שכל הסיפור של התחדשות עירונית חייב להיכנס בהאצה מוחלטת, וכמובן בניית מוסדות שהם גם קטליזטור למקומות עבודה ופיתוח: זה אוניברסיטה, זה בית חולים וזה האצת היזמות והפיתוח שהיתה שם, שקרסה עכשיו. אני לא מאשימה אותך, אני חושבת שהממשלה פה מעלה בתפקידה. פה כבר היינו צריכים להיות עכשיו בבדיקת ביצוע, בדיוני מעקב על מה קרה עם האוניברסיטה עד עכשיו – לא קורה כלום. אני שומעת פה הרבה מלל. אני מצטערת, לא נוח לי מכם, אבל הרבה מלל – כוונות טובות בוודאות, אבל אפס מעש. אני גם חושבת שנוכח מה שנאמר כאן – ואני מתחברת למה שאמרו – משרד השיכון כבר היה צריך להגיד שיחד עם משרד הבריאות ויחד עם ראשי רשויות כבר היו עושים תכנית, איך אנחנו מושכים רפואת מומחים ופסיכולוגיה של השירות הציבורי, ואיך אנחנו מייצרים סבסוד דיור לעשור למי שיבוא אחרי הלימודים – ככה מחדשים מרחבים. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> יש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, עדיין לא ביצוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נעמה, את צודקת, אבל אנחנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו אחרי יותר משנה, וכשתושבים חוזרים, הם היו צריכים לראות כבר את הלבלוב – סליחה שאני מדברת ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה לבלוב, איזה לבלוב... << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וזה נכון לחקלאות ולתעשייה ולפיתוח. משפט אחרון, כדי להיות גם קונסטרוקטיבית, יעקב – אני חושבת שאם אתה תגיד: אוקי, הוועדה הזאת עושה דיון מעקב שבועי עם דיווח, דברים ייראו אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הייתי אומר שבועי, מישהו היה מציע פה יומי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני הייתי מציעה יומי, הצפון חשוב, אבל ראית? אני לארג'ית – שבועי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא רוצה לעבוד על אף אחד, ואני אומר עוד פעם, לא כבלתי את זה עצמי גם לחודשי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> למה אני אומרת שבועי? שבועי זה לא אותו דיון, שבועי אומר: פעם ניגע בחקלאות; פעם ניגע בהטבות המס, מה הביצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני מתכוון לעשות, יכול להיות שזה יהיה שבועי, יכול להיות גם יומי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם זה יקרה, יעקב, דברים יזוזו, דברים באמת יקרו. אני לא לבקר פה אף אחד, אני לא רוצה להגיד שזאת בושה לכולנו שזה המצב. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> אפשר לדבר רגע על השטח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חצי שנייה, קריית שמונה, כי היית פה הרבה פעמים בישיבות. אתה רוצה לענות לה? << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> אני עם הרבה תכניות קדימה – רכבת, אוניברסיטה והכול, ואני שמח מאוד שהשר וסרלאוף יבוא לגור אצלנו, אני יושב-ראש ועדה לתכנון ובנייה, אני אעזור לך למצוא דירה בשמחה, מאוד מאוד נשמח, ואגב תודה על כל מה שאתה עושה, כי אמרה לי תושבת שהוא חייג אליה סתם ככה באמצע היום, אז יפה. אבל חברים, אני אגיד לכם עם מה אני מתמודד היום. אני מתמודד עם קלרה וזאנה שמחייגת אלי ואומרת לי: תגיד, עכשיו אני יכולה לחזור לעיר? אבל הייתי בבית, נכנסתי, הכול שם מלא עכברים, המקרר שלי לא עובד; אין לי פגיעה בבית, נפלו לי כמה רקטות ליד, מה אני עושה? לפנות את המקרר או לחכות למס רכוש שיבואו לצלם? מה אני עושה? עם זה אנחנו מתמודדים היום. היום תושבי קריית שמונה חוזרים לבתים שלהם, אחרי שהם לא היו שנה וחודשיים בבית. הם פותחים את הדלת, הם רואים את הנזק – מהעכברים, מהג'וקים, מהרטיבות, הם רואים את בעיות הצנרת, הם רואים את מכשירי החשמל שלא עובדים, הם רואים את כל הבעיות, וכרגע אף אחד לא נותן לזה מענה, כי זה כרגע עוד מס רכוש, ואני מכבד מאוד את אמיר ועובד אתו צמוד ובאמת מעריך אותו על כל מה שהוא עושה, אבל מס רכוש כרגע לא נותן פתרון לדבר הזה. לכן לבוא ולהגיד לנו שיהיה איזשהו מענק, ואם יחזרו ואחרי חודש הוא יתחיל לרדת וכו', זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דיבר על זה גם אלקין וגם אחרים, שיש דירות שלא היו בהן שנה, גם אם הן לא נפגעו אגב. << דובר_המשך >> אופיר יחזקאלי: << דובר_המשך >> בדיוק, אני לא מדבר על נזק רקטי, אני מדבר על נזק של הזנחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בדיוק התקציב שמדובר עליו, שיעבור מול הרשויות. << דובר_המשך >> אופיר יחזקאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא צריך לעבור לרשות, ממש לא. לא צריך לעבור לרשות ושהרשות תתמודד עם זה; צריך להגדיר מה המפתח, להעביר את הכסף ישירות דרך הביטוח הלאומי, כמו שיודעים לעשות את זה כמענק, אין שום בעיה לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקי, לא ניכנס לרזולוציות האלה. << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> מעבר לזה, כל מה שקשור לנזק רקטי במס רכוש, פתחו שלוחה, זה התחיל לעבוד, זה עדיין לא עובד מספיק טוב, צריך לתגבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נמצא אתנו מס רכוש? << דובר_המשך >> אופיר יחזקאלי: << דובר_המשך >> אני יודע, אבל עדיין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל אם נמצאים אתנו מס רכוש. << דובר_המשך >> אופיר יחזקאלי: << דובר_המשך >> חבר'ה, אנחנו בפתחו של חורף, יורד גשם, זה מייצר עוד יותר נזק. לכן צריך לטפל בכל הדברים האלה, אחרי זה נטפל בעתיד. תודה. << אורח >> יאסר גדבאן: << אורח >> אני ראש מועצה מקומית כסרא סמיע ויושב-ראש פורום ראשי רשויות דרוזיות-צ'רקסיות. ראשית, באמת זאת הבמה וההזדמנות להודות לשר וסרלאוף על כל מה שעשה בשנה וחודשיים בצפון. הוא אחד הנציגים היחידים שביקר בשטח, הסתובב בשטח, הגיע כמעט לכל בית ובית, לכל יישוב ויישוב. שאפו גדול, כבוד השר, באמת עשית עבודה נפלאה, תמשיך בדרך הזו. זה לא ברור מאליו, שר שיושב כאן בוועדה מההתחלה עד הסוף. אנחנו ראינו חלק מחברי הכנסת, דיברו והלכו. זה מראה על הרצינות שלהם, זה מראה על האחריות שלהם, זה מראה על האכפתיות שלהם מהצפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> יאסר גדבאן: << אורח >> חבר'ה, שלא יהיה בלבול, כשאתם אומרים "הצפון" – כמו שאמרה עינב, 94 רשויות מקומיות – "הצפון" זה 94 רשויות פלוס אלה של חיפה, כמעט 23 רשויות, ביחד 124 רשויות. אם התכנית של השלושה מיליארד – משה? דיבר מכרמיאל וגם הלך, אתה כאן, נכון? סליחה, סליחה משה. אני רוצה להגיד לך יעקב, צריך להסביר במפורש, כשאתם אומרים "הצפון", כמה רשויות בצפון, וגם כמה מחיפה, שלא יהיה בלבול. כשאתם אומרים "צפון", יש גם עוד הרבה מקומות כאלה ואחרים בצפון. צריך לחדד את הנקודה, וחיפה לא בצפון, אז מה, חיפה והקריות מחוץ לתמונה הזו? לשמחתי הרבה, יש תכנית חומש לדרוזים. שלא יהיו אי-הבנות, שלא יגידו לכם – ומשה דוידוביץ לא כאן – תקשיב, תכנית החומש מבוססת על ה-15 מיליארד. חבר'ה, זה לא בא בחשבון, שלא יהיו אי-הבנות. העדה הדרוזית והרשויות הדרוזיות סבלו במלחמה, סובלות לאורך כל הדרך – שתהיה להן תכנית משלהן. כבוד השר, אתם מדברים על מיגון, עם כל הכבוד. עשינו מיגון בצפון, עשינו גם מיגון בדרום בעוטף עזה. האנשים לא נשארו בבתים, מי נשאר בבית? חורפיש שלא ממוגנת, חורפיש שנמצאת שניים וחצי, שלושה ק"מ, שהיא לא ממוגנת נשארו בבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע אותו, הוא רשום. << אורח >> יאסר גדבאן: << אורח >> נשאר בבית, שום דבר – וכאן עינב אומרת: 500 מיליון שקל ועוד 150 מיליון שקל. זה שלא התפנה צריך לקבל את התגמול וצריך לקבל את הכסף ולעודד אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא קיבל. << אורח >> יאסר גדבאן: << אורח >> הוא לא קיבל מה שמגיע לו, שקל אחד לא קיבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. תיכף אנחנו נשמע אותו, אנחנו נשמע את ראש המועצה, אתה רשום אצלי ואני רוצה גם שתדבר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אני מבקש רק בקצרה עד כמה שאפשר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אדבר בקצרה. יש לנו כאן ראש מועצה בדואית מהצפון טובא זנגריה, אני אשמח גם לשמוע אותו בהמשך. אני הייתי בסוף השבוע באל-עראמשה, יעקב, אתה יודע איפה זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה בצפון על קו העימות, על הגבול. ישבתי שם עם האנשים ושאלתי אותם: מה הצורך שלכם? מה צריך לעשות כאן בעדיפות ראשונה? אתה שומע מה התשובה היתה? הם אמרו: את הדברים הפיסיים אפשר לבנות ולהחזיר, להשקיע כסף, לבנות, לשקם את התשתיות, לשקם את הבתים, אבל מה שחשוב להשקיע זה לקחת בחשבון את השיקום הקהילתי, כי יש משפחות שיצאו מכאן ויש סיכוי שלא יחזרו לכאן. לכן חשוב מאוד שתהיה ראייה כללית, ראייה מערכתית. מי שיכול לתת את התכניות הכי טובות אלה ראשי הרשויות. אני הייתי ראש רשות. אני חושב שהתכנית צריכה להיות מלמטה למעלה. חשוב מאוד להסתכל על כל הרשויות בצפון, כי יש הרבה רשויות שהן לא בקו העימות, אבל גם נפגעו כי יש הרבה אבטלה, ההכנסות שלהן נפגעו, ולכן צריך לקחת אותן בחשבון, ואני מדבר על היישובים הערביים. היה טוב מאוד שכל אנשי המקצוע של המשרדים יישארו כאן בישיבה עד סוף הישיבה. אם יש שר ויש לו זמן להישאר כאן עד סוף הישיבה, היה עדיף, ושגם הפקידים ואנשי המקצוע יישבו כאן בוועדה לשמוע את האנשים ולשמוע את השטח. תודה. וישמעו את האנשים ואת השטח. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כפר ורדים, חזרת אלינו? תפדל, שישים שניות. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> חזרתי. כבוד היושב-ראש, אני אהיה יותר קצר מ-30 שניות, ואני מתנצל. קודם כל, אני חייב להגיד שאני בטלטלה רצינית של רגשות מהפתיח שהיה פה בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית, כולנו. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> אתה יודע ואתה מכיר, כבוד היושב-ראש והשר, שבכפר ורדים רומי גונן חטופה עדיין בעזה, וליישוב כמו כפר ורדים עם הקהילתיות שיש בו, אנחנו יכולים להתרגל לרקטות במשך שנה וחודשיים, אנחנו לא נתרגל שילדה שלנו נמצאת עדיין שבויה בעזה. לגבי הצפון, אני רוצה להגיד לך חבר הכנסת יוראי, אני חושב שיש מספר פעמים בפרלמנטריה שיש קונצנזוס על נושאים. אני חושב ששיקום הצפון זה קונצנזוס, אל תחתוך את קו הקונצנזוס הזה. כבוד היושב-ראש, ממבט של אזרח במדינת ישראל ולא ראש רשות מ-150 ק"מ, שזה לפעמים לא מובן, כי יש נושאים כמו שאמרנו וכולם מסכימים שיש עליהם קונצנזוס ולוקח כל כך הרבה זמן לאשר את הכסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> ויש דברים שהם כל כך חלוקים וצ'יק-צ'ק זה עובר, וזה לא מובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> אז אני לא אדבר על כפר ורדים, שלצערי האוכלוסייה שלי בשנה וחצי האחרונות ממשיכה בשצף קצף לעבור למרכז, כי זאת אוכלוסייה חזקה, אבל פגועה באופן אישי מהטבות המס, בטח עם הרקטות, והם יכולים להיות במרכז, אז אנחנו מנסים להביא אוכלוסייה בתקציב הזה, שאם נעשה לו drill down, נמצא המון סעיפים להעביר אוכלוסייה חזקה מהמרכז לצפון, אבל לצערי את התושבים של כפר ורדים שהם כבר שם חזקים, מעבירים למרכז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא חולק על חבריי גם מהאופוזיציה, יש דברים שהם גם אומרים בצדק, וזו ביקורת שגם לי יש אותה, אבל כרגע צריכים להתניע. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> ביקורת זה בסדר, אני אומר שיש קונצנזוס וצריך להניע, בדיוק – להניע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע צריך להניע ולהתניע. אני גם לא רוצה לדבר עכשיו על כל התכניות הכי גדולות שצריך עוד לעשות. בואו נתחיל, שבמקביל יהיו דברים שצריך לטפל בהם בזמן הקרוב, אבל לא קריטי, אבל להתחיל להזרים דברים לעבודה עכשיו. במקביל יכולים לבוא דברים ביחד. את הפיקוח הזה אני אשתדל ככל יכולתי, בעזרת השם, ואתה יודע שאני נודניק לא קטן פה בוועדה. אתה יודע, גם היום מהממשלה מגיעים לפה עם כל מיני חוקים שהם צריכים, אבל אני צריך את שיתוף הפעולה שלכם. תרימו לנו נקודות, אבל לא בראייה הצרה שלך, אלא בראייה על כולם. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> לא, רחבה. כבוד היושב-ראש, יש לנו שר מתכלל מעולה, יש לנו שר ביצועיסט בנגב, גליל מעולה, ויש לנו ועדה לאכיפה ופיקוח של כל התהליך הזה. יש פה אנשי אוצר, אז חשוב לי להגיד – 15 מיליארד זה שיקום בחמש שנים. אם רוצים שהצפון יצמח, זה 15 מיליארד כל שנה בחמש שנים, אז יהיו רכבות, אז יהיו בתי חולים, אז יהיו אוניברסיטאות, אז יהיה צפון חזק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לעשות את זה גם בלי להוציא כסף עכשיו. << דובר_המשך >> אייל שמואלי: << דובר_המשך >> בדיוק, כשיהיה צפון חזק, תהיה מדינת ישראל חזקה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> עם כניסת הפסקת האש לתוקף, אני מוצא את הבמה כאן להגיד לך תודה לך ולאביבה על כל הפעמים שנפלתי עליכם באמצע הלילה והם פתחו את הדלת בפניי בצורה יוצאת דופן, כל הלילות שעשיתי אצלכם. תודה רבה. << דובר >> אייל שמואלי: << דובר >> העונג לנו, העונג לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, ולאחר מכן ראש מועצת חורפיש וראש עיריית עכו, שנמצא או הלך? יצא. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> נציג קריות גם נמצא פה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשם הרצינות של הדיון, אני מתנצל שאני אדבר ואצא לוועדת הכלכלה, כי הורגים לנו את החקלאות. יש כאן אנומליה, ואני לא אומר את זה בשביל להיות נחמד לשכני משמאל. יש שר, כולל שר המנהלות ושר הפנים והפרוייקטור, אנשים נהדרים, הממונה על המחוז. אבל הסך הכול הוא מדשדש, איך נגיד בעדינות, כדי שאני לא אשבור את הקונצנזוס? יש מקום לשיפור אדיר, לא רק בתיאום, אלא ביישום, בביצוע. אחרי שאמרתי את זה, כמו בדרום, 80%, אולי 90% מהצמיחה המחודשת תבוא מהשקט, מתחושת הביטחון של התושבים, זה בוועדות אחרות, ואתם יודעים מה? מכוח הצמיחה של הטבע והרוח האנושית שהיא אופטימית. מה שאנחנו צריכים לעשות זה לדאוג שכל מה שנאמר כאן, יהיה מתואם, מחובר היטב, מאובזר לרשויות, לראשי הרשויות, ככל האפשר. יש נטייה לשלטון המרכזי, בעיקר בנושאים רגישים, לפעמים פוליטית, לפעמים לא נעים בין הקדמיים והאחוריים, אנא עשו את זה בתיאום במשותף. מיגון – לא שייך לפה, אבל קריטי לנצל את הזמן. היתה החלטה חשובה לגבי 5-0 או 5-1, צריך להרחיב את זה ל-9-5 ומעבר לזה, לתת אינסנטיב לכל הגליל להתמגן. הדבר האחרון, התכנית הזו של 15 מיליארד היא חשובה, אבל כפי שאמרתי לשר, הממשלה צריכה לקיים מדיניות שמבינה, שיש הבדל מהותי בין הדרום שאני מכיר אותו היטב, לבין הצפון. בדרום מכה נוראית וכמעט חיסול של כל יכולות החמאס, העוטף צריך לקבל את הסיוע וקצת ישובים מסביב והצמיחה תבוא מאליה. הצפון רחוק הרבה יותר וזקוק למדיניות מתמשכת, לא רק בתקציבים, גם ברגולציה, גם בחקיקה. הדברים שאמרה חברת הכנסת נעמה לזימי ואחרים, אנחנו צריכים להיות כוח עזר מתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני בטוח שגם אתה וגם יוראי וגם חברים אחרים, פשוט מהניסיון שלנו, אנחנו יודעים לעשות את זה . יודעים להתכנס, יודעים לעקוב, יוראי קצת פחות אופטימי – לאט לאט, אולי הוא יהיה צודק, ואולי אנחנו נהיה צודקים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שומע על השולחנות הרכים והקשיחים... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והלוואי שאנחנו נהיה צודקים. ראש מועצת חורפיש, בבקשה. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> שלום לכם, אני יישוב שני ק"מ מהגבול. בתחילת המלחמה באו אלינו וביקשו שאנחנו נתפנה, ואנחנו החלטנו לא להתפנות. אדוני יושב-הראש, אתה שומע מה שאמרתי? החלטנו לא להתפנות מטעמי אידיאולוגיה, שלא מפקירים את הצפון. גייסנו חיילים וגם כיתת כוננות ושמרנו על הצפון. כל היישובים מפונים, חוץ מהכפר שלי שנשאר לשמור על הצפון, כאשר 15% ממנו מגויסים למילואים – מאמץ מלחמתי, חיילים, אירחתי 1,300 חיילים בכפר למשך ארבעה חודשים, זה 156,000 ימי שהייה בתוך הכפר. ובאו התושבים ואמרו: תשמע, אנחנו צריכים להתפנות, מגיע לנו כמו שמגיע לאלה שהתפנו, ואני אמרתי להם: חבר'ה, אחר כך נתחשבן, לא עכשיו, כרגע יש מלחמה, בואו נמתין עד סיום המלחמה. כרגע אנחנו מדברים על שיקום הצפון. עזוב את כל החבילה הזאת של תשתיות, חינוך, רווחה, כל הדברים האלה, אבל יש פה אוכלוסייה, ואני מדבר על האוכלוסייה, על התושבים שסבלו מלחמה של שנה וחודשיים, ללא שום עזרה, ללא שום תמיכה, כל העסקים שלהם התפרקו, המצב הכלכלי התפרק, המצב החברתי התפרק, ילדים שהם עם חוסן חברתי – גמור, אנשים עם טראומות, עם הרטבות בלילה, עם ילדים שמפונים לפסיכולוגים ולרווחה מלא. פתחתי מרכז חוסן אזורי לטפל בילדים. אנחנו מדברים על החזרת התושבים ולתת להם מענקי חזרה ליישובים שלהם, ומגיע להם, מגיע להם כל דבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אי אפשר להזניח את אלה שנשארו שם. << דובר_המשך >> אנוור עאמר: << דובר_המשך >> כן, ואלה שסבלנו את כל התותחנים בלילה, שלוש סוללות ליד הכפר שלי, כל הלילה עם כל המטוסים וכל הירי. הילדים סבלו. אני מבקש בכל לשון של בקשה מאדוני היושב-ראש וגם מהשר וסרלאוף היקר, שאנחנו מחשיבים אותו כאחד התושבים שלנו, כמה שהוא ביקר ודאג לנו, אבל הגיע הזמן להגיד לתושבים האלה שלא פינו את הבתים שלהם, לא עזבו לשום מקום, לתת להם את מכתב ההערכה ואת הגיבוי הכספי כדי להחזיר אותם לשגרה, כי הם סבלו מספיק, ואני לא מוכן שהתושבים שלי יסבלו יותר ממה שסבלו עד עכשיו. אם אנחנו באים לפלח את כל החינוך, את מוסדות החינוך וגם הרווחה, יש לנו צורך בפסיכולוגים, באנשי רווחה לטפל באוכלוסייה. אם אדוני אחרי הישיבה הזאת אני אראה לך תמונה אחת שיכולה לצייר לך את המצב העגום מבחינה נפשית אצל הילדים, אנחנו כבר שלושה חודשים מתחילת הלימודים לא למדנו, למדנו מרחוק בבתים בזום. אני מפחד כל היום שאנחנו נאבד את השנה הזאת, את כיתות א', ב' ו-ג', אנחנו כל הזמן מפחדים. חולקו כספים לפני הפסקת האש, חולקו. אני לא קיבלתי את מה שמגיע לי. לא היתה בכלל שקיפות, אני לא יודע איפה הכספים. דיבר משרד השיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הם בהגדרה של מפונים – הם לא פונו או לא התפנו? << דובר_המשך >> אנוור עאמר: << דובר_המשך >> לא התפנינו מרצון, בפיקוד העורף ביקשו ממני להתפנות לשפרעם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מוגדרים כמפונים? << דובר_המשך >> אנוור עאמר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ועכשיו הם לא מקבלים את העזרה הכספית, כי הם לא התפנו בגלל שהם היו פטריוטים? << דובר_המשך >> אנוור עאמר: << דובר_המשך >> נכון, נכון – זה בדיוק המשפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עינב, את מכירה את הדבר הזה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כן, חורפיש באמת היו צריכים להיות מפונים. אנחנו עובדים לפי הנחיות הצבא. בסוף בהחלטה הראשונה, בכספים הראשונים שרק המפונים קיבלו, היה כאן איזשהו עוול והם לא קיבלו. לאחר מכן זה תוקן, ובהחלטה הם כן נכנסו. עדיין יש הבדלים, כי לדוגמה ע'ג'ר שגם לא פונו, לא התפנו, מקבלים את הכול, בניגוד לתושבים של חורפיש. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> נכון. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> עינב, ופסוטה גם כן, גם שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מירה, את מכירה את זה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כן, יש לנו שלוש רשויות במצב של חורפיש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברים כאלה, מזיזים לי את הפיוז. בידי מי כרגע ההחלטה? באוצר? אצל מי תפוח האדמה הלוהט הזה? לא יכול להיות שתושבים שנשארו ולקחו סיכון וחסכו אולי למדינה להיכנס לשם במקומם, ועוד אירחו שם חיילים לא יהיו בפנים. תכווני אותי רק איפה, אני אבוא לבד. << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> אני אכוון, יש הבדל בין מה שהמועצה מקבלת לבין מה שהתושבים מקבלים. אנחנו עובדים מול המועצה, וכביכול מהיום הם נכנסים לאותה הגדרה של מפונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> זה היה לפני החלטת הממשלה, היו כספים רק לרשויות המפונות. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> זה חלק מהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הם מפונים. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> הם לא. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> הם לא מפונים, הם לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם מפונים, הם בהגדרה של מפונים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הם זכאים לפינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מול הרשות מהיום והלאה זה מסודר. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש שתשקלו ותבדקו שוב, אני לא יודע אם זה מול האוצר או לא מול האוצר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> בוודאי שזה מול האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה מהתקציב שלכם – לא, אני לא יודע, אבל צריך לראות לדעתי דברים שהם רלוונטיים עוד. מה זה רטרואקטיבית? האם רשויות אחרות קיבלו דברים? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> היה את השוטף שלפני החלטת הממשלה, שמשרד הפנים העביר לרשויות המפונות. הם לא נכללו, כי הם לא היו רשות מפונה באותה העת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שצריך לפצות אותם בעניין הזה. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> ולכן הם נכנסו, ואנחנו תמכנו בזה, בזמנו כשמשרד ראש הממשלה נכנס לתמונה, אנחנו באנו ותמכנו והם נכנסו לאירוע הזה, ומהיום והלאה הם חלק מהרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אטפל בזה אישית. לגבי התושבים, אני לא יודע עם מי צריך לדבר. << דובר_המשך >> עינב פרץ: << דובר_המשך >> זה האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה האוצר? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אני חושבת שזאת ועדת הכספים והאוצר וצ'ייני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תרשום לי את זה, ואני מבקש ממך להיות איתי בקשר. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> אני אהיה אתך בקשר. אני דיברתי עם שר האוצר רק בשבוע שעבר והוא הצדיק אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין מי שלא יצדיק אותך על דבר כזה. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> יש אנשים שפונו מהבית, חזרו הביתה והמשיכו לקבל גם פיצוי, כשהם היו בתוך הבית. אם אני מדבר עכשיו על משפחה, שהם זוג פלוס שלושה ילדים, הם קיבלו 22,000 שקל בחודש. תושבי כפר חורפיש שישבו בבית, סבלו את המלחמה, שקל אחד לא קיבלו. כל הבית שלהם התפרק. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> הגשתם עתירה לבג"ץ, נכון? יש עתירה לבג"ץ, אתם ושמונת היישובים. << דובר_המשך >> אנוור עאמר: << דובר_המשך >> עכשיו אני מכין עתירה לבג"ץ. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> יש גם את שמונת היישובים שלא פונו, שהם שלושה וחצי עד חמישה ק"מ. << אורח >> אלי רצבסקי: << אורח >> השר, אנחנו פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה סיפור כאוב, אבל מסוג אחר. אני מדבר קודם כל על מה שהוחלט בממשלה, בוועדת הכספים, או איפה שלא יהיה. מבחינתי, יישוב מפונה זה מי שהודיעו לו שהוא חייב להתפנות. מה הוא עשה או לא עשה, זה לא מעניין את אף אחד – זה לא מעניין את אף אחד, לא בעניין הרשותי ולא בעניין האישי, עם כל הכבוד. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> רק 75 מיליון שקל שדיבר עליהם משרד השיכון, איפה זה? מה זה 75 מיליון שקל? לא ראיתי אותם בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע כרגע, אנחנו נדע את זה במעלה הדרך, נראה את התכניות. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> השקיפות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יבואו ויציגו את התכניות ואנחנו נעקוב אחרי זה. << דובר_המשך >> אנוור עאמר: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש עיריית עכו, ואחר כך מרום הגליל. << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מבחינתי הוועדה הזאת היא הוועדה הכי חשובה שיכולה להיות לצפון. אני ראש רשות בתפקיד שלי שמונה חודשים. כל הזמן אתה חוזר על צמד המילים בירוקרטיה, בירוקרטיה, בירוקרטיה, ובזה אני נתקל – כל היום אני רואה רק מצגות. אני צעיר בן 42, מה שחוויתי עכשיו במלחמה האחרונה בעיר עכו, שהיא עיר לא מפונה, אני לא נמצא בשום החלטה, לא קיבלתי שקל אחד. אני נעזר בטלאי על טלאי ממשרד הפנים שעושים עבודה נפלאה, עם השר וסרלאוף שמגיע אלי כל הזמן כשאני צריך אותו. אבל עכו – לא רק שהיא לא מפונה, עכו זה סוציו-אקונומי 4. מי שראה את הכתבה בשבוע שעבר, אני היחיד במדינת ישראל – בעיר שלי 40%, 50% ללא מרחב מוגן וישנים במקלטים. מי שראה את התכנית הזאת בערוץ 12, איך ישנים אצלי אנשים במקלטים עם ילדים, אני מדבר על קרוב ל-10,000, 15,000 איש שחיים במקלטים עם ילדים, זה מחזה, רק לראות את זה, זה קשה מהסיבה שלא יכולים להגיע למרחב מוגן, לא ב-30 שניות. אין לי מרחבים מוגנים, והשכונות הוותיקות – אני לא מאחל לאף אחד שיהיה לו מקום כזה. אדוני היושב-ראש, עכו זאת עיר תיירות, זאת עיר נמל, זאת עיר היסטורית, עם חברה מעורבת. לא פשוט, אני שונה מהקריות, שונה מנהריה. לבי עם כולם, ראשי מועצות דיברו על הכול, באמת אני מבין את הפיצויים שמגיעים להם, אבל יש גם דבר אחד נוסף שהעיר עכו נמצאת בצומת הזה. זה תמיד תמיד איזה סוג של חשש של חדירה רגלית; עכו נמצאת גם בחדירה ימית. היום הצבא נמצא אצלי, אני פוגש אותו, אני נמצא שם, אני מגיע אליהם כל יום. וכשמדברים על חשש, אני נמצא עם השכונות הוותיקות שגרות על הים וחשש של הכטב"מים שמגיעים. היו לי הרוגים. גם השבוע היה לי נס בגן ילדים, נס של 120 ילד ש-20 דקות לפני יכול היה לקרות אסון, שחס וחלילה לא הייתי מאחל לאף אחד. אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך לשים גם אותנו ראשי רשויות והאזור כולו, ולא רק קו החזית שמדברים עליו ה-9-0. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה. << דובר_המשך >> עמיחי בן שלוש: << דובר_המשך >> אני לא אחזור על מה שאמרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו על זה, יש הסכמה על זה, בוא נראה - - - << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בעבר קיבלו תקציבים לערים מעורבות, וזה שונה מרשויות אחרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> עמיחי בן שלוש: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עמית סופר, ראש מועצת מרום גליל. << דובר >> עמית סופר: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, בראש חודש כסלו תמיד יש את השנוררים האלה שמגיעים עם דבר התורה הידוע, כיס ולב. אני חושב שאלו שני הדברים שאנחנו זקוקים כדי להשתקם. אני אומר את הדברים, כי ברור לי שרצף האירועים, וכמובן הזיכרון הקצר, עוד רקע הצפון, יישובי קו העימות, נתוייק מה שנקרא, לארכיון של הקשב הישראלי, וזה ברור. ומה שנקרא שאחרי הלבבות נמשכים המעשים, אז כשהלב לא מחובר, אנחנו מגיעים לעניין של הכיס, וזה כבר ניכר. דיברו פה אחרים, בהתחלה דובר על פורום קו עימות, לאחר מכן השמיכה כמובן גדלה, והכול בסדר, צריך לתת לכולם. אבל כמובן צריך לייצר את הדיפרנציאליות, כי בסוף בסוף הם אתגרים שונים לגמרי, ואני אומר את הדברים כי כן, יינתנו פה התמריצים הראשוניים והם חשובים, אבל בסוף בסוף אני משוחח עם הישובים ואני מדבר על יישובי גדר שאמורים לחזור. הם אומרים לי: עמית, תשמע, יכול להיות שאנחנו ניקח את התמריץ, נישאר חצי שנה, שבעה חודשים, אבל אני אומר לך בצורה הכי ברורה: אני לא נשאר לגדל את הילדים שלי – זאת אומרת, יש פה את הסכם הפסקת האש, יש הרבה מה לדבר עליו, אבל זה לא המקום, ובסוף לא בטוח שזה נותן פה עדיין את הביטחון, הוא נותן את השקט, שקט אמיתי, מדומיין, עוד אפשר לדבר על זה, זה ייבחן במבחן המציאות. אבל ברור לי בסוף, שאם לא נייצר פה תכנית למנועי צמיחה אמיתיים עם אופק כלכלי משמעותי, יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי לשמר את יישובי הגדר, וצריך לדבר על זה כאן ועכשיו, אם לא ניתן את זה כבר בטווח הזה. צריך לקדם פה את לוחות הזמנים. תודה רבה. זאת גם הזדמנות לומר תודה ויישר כוח גם לאנשי מס רכוש, שעושים עבודה טובה, נכנסים, עושים שמאויות, נותנים מענים, וכמובן למשרדים הרלוונטיים: משרד הפנים ונגב גליל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הזכרת לי את מס רכוש, מי נמצא כאן ממס רכוש? קודם כל תן לנו איזושהי תמונת מצב מבחינתכם, ואני אשאל אולי איזה שאלה או שתיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נמצאים בשטח מתחילת הלחימה גם בדרום וגם בצפון, נכנסים לכל היישובים. היום אנחנו עובדים ביתר שאת עם המנהלת הצפונית לגבי מיפוי ושיקום נזקים, כשאנחנו רצים בשני קווים מקבילים: קו אחד זה כל הפניות שמגיעות מאזרחים, ואנחנו מטפלים בהם און-ליין; והקו השני זה מבני ציבור, תשתיות, כבישים שנפגעו מטילים, מבני ציבור שנפגעו, לדוגמה: בקריית שמונה יש לנו כ-30 מבני ציבור שנפגעו, החברה המשקמת כבר נמצאת בשמונה מבנים בשיקום בפועל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברה של? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שלנו, של רשות המיסים. לקרן הפיצויים יש חברות משקמות שלנו, שאנחנו עובדים איתן בהסכמים ארוכי טווח. בקריית שמונה היתה בקשה, שאנחנו נכניס את החברה המשקמת שלנו גם לשיקום של העירייה. בדרך כלל החברות משקמות – משקמות בתים פרטיים ולא מבני עירייה, כי העירייה יותר חזקה בדרך כלל מהאזרח הפשוט, ואנחנו רוצים לעזור לאזרחים הפשוטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תמיד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במקרה הזה אנחנו כבר בפנים, שמונה מבני ציבור כבר נמצאים בשיקום, היתרה היא בכתבי כמויות וזה ירוץ בשבוע, שבועיים הקרובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה אומר שיקום? שיקום או פיצוי. רשות מקומית שנהרסו לה ארבעה רכבים של אשפה או רכבים של ביובית, דברים כאלה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני יודע על מה אתה שואל, על הרכב של עיריית קריית שמונה או על הכבישים שדיברת בהתחלה. אני אתן את התשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני שואל כראש עיר שהעסיק 20 כאלה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני אתן גם את התשובה, מה המטרה של חוק מס רכוש, החזרת המצב לקדמותו. אני אתן לך תשובה על הכול, אני אתן גם תשובה למה ששמעתי כאן על הכבישים שיש חור קטן ואנחנו עושים תיקון מקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, את זה אני רוצה לדעת. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> תיקון מקומי הוא לא תיקון מקומי. כשיש חור קטן היום מגשם ונהיה חור קטן בכביש, מגיעה הרשות המקומית ובאמת עושה patch על אותו מקום. אנחנו נרחיב קצת מעבר, נרחיב גם לצדדים, אבל בסופו של דבר אי אפשר לשנות את כל הכביש. אנחנו כן מפצים, ההצגה היא לא נכונה בכל המקרים. אני שומע את הדברים, אנחנו נמצאים בשטח. כשיש טיל שפוגע בכביש, הנזק הוא מאוד קטן, אנחנו מתקנים אותו ומרחיבים את הכביש לצדדים. אנחנו מקרצפים גם ימינה וגם שמאלה, מגדילים את האזור ועושים תיקון לא מקומי ממש, אבל יחד עם זאת, אנחנו לא נחליף את כל הכביש הראשי של העיר. מאוד קשה לשים את הדברים האלה על השולחן. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> ואם יהיה רצון של הרשות לעשות את אותו כביש ולהרחיב אותו, או לעשות תכנית רחבה יותר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הם יביאו תקציב נוסף, אנחנו נאגם את התקציב עם התקציב שלנו ונעשה את זה. אני לא מכיר כרגע מקרים כאלה שרשויות הביאו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להיות חלק מהמשחק עם תקציבי הפיתוח שיגיעו. קודם כל, תודה על הסקירה עד עכשיו, זה מצוין. אני רק בא ואומר, אני מתאר לעצמי שיש מספר כבישים, אולי כבישים ראשיים ואולי לא, שנפגעו מעשרות בורות כאלה. זאת אומרת, לפעמים גם צריך את שיקול הדעת. ברור, אני כראש עיר, אחרי החורף, באמצע החורף, היינו שולחים צוות לסגור בורות קטנים, אבל ברגע שזה הרס קצת יותר גדול ובכמות קצת יותר גדולה, יכול להיות שצריך שיקול דעת ולא ראש קטן. השאלה אם אתה יכול, האם חוקית אתה יכול להחליט, שאתה בא ואומר: אני עושה כרגע את כל הכביש הזה בריבוד, כי יש בו 400 חורים לאורך כל הדרך. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אם יש בו 400 חורים - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 300. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> - - אז יש לנו סמכות לעשות את התיקון הזה. צריך לזכור ולתת לנו קצת קרדיט על מה שנעשה בדרום. צריך לזכור שלדוגמה העיר אשקלון נפגעה יותר מכל הערים בצפון במלחמה הזאת בהיקף פי כמה וכמה, והעיר הזאת שוקמה וחזרה לפעילות רגילה עם כל הכבישים והעסקים. שוכחים את מה שקרה באוקטובר, נובמבר, דצמבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו תענה לי על הרכבים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> החוק קובע שווי מוכר מרצון לקונה מרצון. יש בעיות מסוימות במקומות מסוימים, כמו רכב של העירייה בקריית שמונה, שזה מטאטא מאוד ישן, ששווי שוק שלו היום נמוך, ואם אנחנו נרכוש חדש, זה יעלה להם הרבה יותר כסף. פה אנחנו נצטרך שהמנהלת תיכנס ותנסה לעזור, כמו שמנהלת תקומה עשתה בדרום. יחד עם זאת, צריך לזכור שאם המטרה של החוק שלנו – וזאת המגבלה החוקית שיש לנו, להחזיר את המצב לקדמותו – ברור לכולם, שאם יש רכב בן 30 שנה ואני מפצה אותו כרכב חדש של שנת 2024, אנחנו לא מחזירים את המצב לקדמותו, אנחנו משפרים. נכון שלעיר אולי אין כסף כרגע להוציא מהכיס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים שזה לא בתוך הצלחת שלך אולי, כי אתה עובד על פי חוק, אבל זה כן חייב לבוא למנהלת וזה כן חייב להיות מאוגם. כשאתה מדבר על אזרח שהיה לו שווי של משהו, זה השווי שלו וגם שם צריך להיות קצת עם חסד ורחמים, אבל כשאתה מדבר פה על רכב טיאוט שהלך, העירייה היתה מושכת את הרכב הזה עוד עשר שנים, אם נסראללה לא היה מטווח אותו, והיא היתה מחזיקה מעמד כמו שהיא מחזיקה. היא לא תקנה היום רכב במצב כזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מסכים אתך לחלוטין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לדעתי אלה לא כל כך הרבה מקרים, אבל אם כן, זאת זרוע הביצוע של עירייה. אם הם יחכו עד שאתם תגמרו את כל הרגולציה שלכם - - - << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו מעלים את כל המקרים האלה למנהלת, והמנהלת נותנת את הפתרון on top. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו עוד ניפגש בהמשך הדרך. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו יושבים כל שבוע עם אמיר, אנחנו בודקים עם מס רכוש, הם עושים עכשיו את המיפוי. מי שחושב שהיה אפשר לעשות בכל מקום כל הזמן, איפה שהם יכלו, הם עשו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור לי, לכן לא רציתי להגיב לחברי כנסת שאמרו: מה באתם עכשיו? היית יכולה להכניס לשם אנשים לפני שבועיים? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו בודקים מה מס רכוש נותן, מה הרשות מבקשת, ולדלתא אנחנו מנסים למצוא פתרונות, בין אם דרך המנהלת או דרך הרשות או גופים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני מבקש דבר אחד, שיגיעו לפתרונות – או לפתרונות או לפיצוי, אבל אנחנו צריכים לדעת את זה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי בסוף הכול נופל על הדברים האלה - רשות מקומית, שהולכות לה זרועות הביצוע שלה. << דובר_המשך >> שלומית שמש: << דובר_המשך >> יותר מזה, במודל העבודה גם הוחלט שבכל מקום יהיה קבלן אחד מבצע, אם זה מס רכוש, מקצה לקצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >> יעקב, אני לא אפתיע אותך, אני אדבר קצת על הסביבה ואני אגיד שלשקם את הצפון בלי להתייחס לנושא הסביבתי הוא דבר מורכב. אם אתם תרצו לשקם כלכלית את התיירות, הדברים האלה עוברים דרך הסביבה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל יש משהו כמו 300, 350, 400 – תלוי איך סופרים – שטחים שרופים בצפון. רוב השטחים המוגנים, השטחים הפתוחים נשרפו. יש סלילת כבישים של נחלים, פריצה של דברים, פסולת. בלי להכניס את זה לתוך השיקולים, אי אפשר יהיה לשקם את הצפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תנופה, התכניות שאת מכירה, שאולי חלקן עדיין לא אושרו, האם החלק שהוא שיקום – לאו דווקא פרטני של רשות, או של הרשות שנקראת הטבע? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> דיברו על כך שנלקחו כל התכניות של הרשויות וכל התכניות של משרדי הממשלה, וביחד זה מגיע למעלה מ-80 מיליארד. בסוף התקבלה החלטה כרגע על 15 מיליארד. זה אומר שכל המשרדים וכל הרשויות יצטרכו להתאים את עצמן למצב הנוכחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אמרתי כמה לחלק, אני שואל דבר אחד, האם בסל המטרות שלכם יש גם שיקום טבע? << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור ששיקום אדם כרגע הוא קודם, הם גם יודעים את זה. שיקום ביתו הפיסי הוא קודם, אבל רק לדעת שזה על השולחן בתקציבים המתאימים ובתכניות ארוכות טווח. << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >> יעקב, גם במחשבה, בסוף כשאומרים: אני רוצה את הצפון כלכלית ולהביא תיירות - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא לא ירוק, אם הצפון לא ירוק, הוא לא צפון. << אורח >> אסף זנזורי: << אורח >> - - אם הוא לא ירוק, אף אחד לא יבוא, בדיוק – ולא ירצו לחיות שם. אני רוצה שזה יהיה פה בתודעה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סגן ראש העיר קריית מוצקין, בבקשה. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> תודה רבה ליושב-ראש. יש לי סבלנות, חיכינו הרבה. כמו שאמר ראש העיר כרמיאל, אנחנו נמצאים בקו שלישי, כמו שאתם אומרים. טוב שלא בקו חמישי, כי עוד מעט אנחנו נהיה מדינת תל אביב, אבל קיבלנו עשרות רקטות, טילים, כטב"מים, יש לנו בתים הרוסים, יש לנו אנשים בטראומות. אף אחד לא דיבר פה על חל"ת עובדים. אנחנו שילמנו לרשת מתנ"סים 800,000 שקל בשבוע להחזיר, לשלוח לחל"ת, ומישהו חכם קבע שהחל"ת מינימום 30 יום. אם זה יצא 25, הם לא יוצאים לעבוד. צריך פה תיקון חקיקה, חייבים, כי יוצאים לחל"ת, לא חוזרים. קריית מוצקין זאת עירייה מאוד ענייה, בלי אזור תעשייה, בלי מסחר, כלום, לא קיבלנו שקל עד היום – שקל, ואתה היית ראש עיר, אתה יודע מה זה לשלם מכסף שוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה הממונה על המחוז? יצאה? << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> כן. << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> זה לא אותו מחוז. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> חבל שהיא יצאה, כן. אין לנו שקל, גירעון ענק, אז תזרימו כסף. אולי נפנה מפה לשר האוצר שיתייעץ עם שר הבריאות, כי אנטיביוטיקה העיר צריכה היום, לא עוד שבוע, לא עוד שבועיים, היום. הקריות כאילו לא נחשבות – קו שלישי, רביעי, פחות מ-30 ק"מ. אף אחד לא דיבר פה על העסקים. היושב-ראש, העסקים בקריסה. אנחנו בדצמבר, חבל שנציג מס הכנסה הלך. יש נתונים, תשלמו מקדמה לעסקים, תשלמו משהו – כלום. אנחנו היום בדצמבר, רק אתמול נפתחה תכנית, אז הכסף יגיע בינואר? תגידו, אתם מנותקים מהמציאות? << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> אבל גם הרשויות במפרץ קיבלו עכשיו בהחלטה של ועדת הכספים אפשרות, שכל העסקים יגישו – זה כבר פתוח. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> מאתמול. << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> מספטמבר – ספטמבר, אוקטובר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אני לא יודע כמה זמן רטרואקטיבית – אני יכול לטפל בכל העולם, אבל אני רוצה להתמקד באמת בנושאים שקשורים לוועדה שלנו. אמר לך פה ראש העיר, כי הוא היה בוועדת הכספים. אני גם יודע מה שנעשה שם, ושם הוליכו החלטה. ההחלטה מדברת גם על המעגל שלכם. צריך ללמוד את ההחלטה הזאת ולדאוג למלא את הדברים שצריך לעשות. << אורח >> גנאדי דוזורצב: << אורח >> כבוד היושב-ראש, timing, זמן – היום, ולא "נשב, נדון, יבוא השר אלקין". אף אחד גם לא דיבר על כך שיש לנו בעיר 2,000 עולים בשנים האחרונות – 2,000 אזרחים חדשים – שום עזרה, שום דבר ממשרדי הממשלה. תעזרו, תזרימו כסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. נציגת משרד הרווחה, למרות ששוב, נגענו גם בנושאים של רווחה. אגב, אני מצפה מחבריי ראשי הוועדות לקיים דיונים יותר ממוקדים איש, איש בתחומו, כי אני מרגיש שאני חוטא לעצמנו. לא נצליח לגעת גם בתשתיות, גם בשיקום ולהיכנס לנושאים של חינוך ושל רווחה, אבל אני בהחלט רוצה לשמוע אותך. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני עוסקת בתכנון שירותי רווחה, אבל אני רוצה לומר שאצלנו במשרד כמובן שעוסקים בנושא באופן מערכתי ונערכים למכלול ההיבטים. פה היה חסר לי האזכור של הנושא במובן הרחב, זאת אומרת: מדברים כל הזמן על חינוך, חינוך, חינוך, אבל בל נשכח שאנחנו מדברים על טראומה מידית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רווחה זה אמצעי כדי שהחינוך יצליח. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> בדיוק, אז לזכור שאנחנו נדרשים לנושא בצורה מאוד נרחבת. אני רוצה גם לציין את הניסיון שהיה לנו עם מנהלת תקומה בהקשר הספציפי שלי של תכנון שירותי רווחה, תכנון התשתית הפיסית, אז אנחנו עובדים על בסיס קריטריונים מאוד מבוססים, מאוד מנומקים. אנחנו משחזרים גם את התהליך לגבי הצפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הייתי ראש עיר במקומו? << דובר_המשך >> עפרה כרמון אבן: << דובר_המשך >> קיבלנו תקציב לא רע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, אז אני עכשיו רוצה לתרגם את הלא רע הזה לגימטרייה. הוא ראש העיר יכול להביא עוד כמה עובדים סוציאליים? לא הוא אישית. << אורח >> משה קונינסקי: << אורח >> קודם כל, קיבלנו טלפון מהשר, איך אומרים? הוא מחזק אותנו, אבל כסף לא ראינו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אתם הורגים כל שאלה? אני בא, אתה כבר קובר, אומר קדיש, נגמר הסיפור. אני שואל שאלה, אל תעזרו לי, אני רוצה לעזור לכם, לא לדבר רק על ראשי העיר ששרדו עכשיו את השעה הזאת. אני בטוח שהתארגנתם ואני מבין שהתארגנתם, את אפילו אמרת שקיבלת תקציב. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני דיברתי על הדרום. עם מנהלת תנופה אנחנו בתהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל התהליך יכול להיות מאוד מאוד מאוד מאוחר, אם הוא לא יטופל, לפחות חלק עכשיו, בשוטף, זאת אומרת: לחזק את מחלקות הרווחה היום. זה כוח אדם, לא צריך להביא איזה מכשיר מאמריקה או לייבא משהו מהחלל. כשיש פתאום שקט, את יודעת כשגם נהיה שקט, השקט לפעמים מתחיל להביא את התופעות של אחורנית, וזה הזמן להתחיל לטפל בזה, כי אם רוצים שהילדים האלה ילכו לבתי ספר וילמדו, אם רוצים שהילדים האלה לא יגיעו לברזלים - - << דובר_המשך >> עפרה כרמון אבן: << דובר_המשך >> זה לגמרי בתורה של המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, אני אחטא לתפקידי אם אני אכנס לעניין הזה עכשיו, כי אין לי את הכלים לדבר הזה, ואין לי את הזמן ואת המשאב, כי זאת ועדת הרווחה. יש לנו יושב-ראש מקסים שם. << דובר_המשך >> עפרה כרמון אבן: << דובר_המשך >> נכון, אבל תשתיות הרווחה, בינוי רווחה, חונים פה, ולכן אני פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, הבינוי של מוסדות ציבור, מוסדות רווחה, מוסדות חינוך – זה כאן, איך אומרים? כאן וחצי. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אני מהגליל העליון, אני קודם כל מברכת על הדיון, הוא מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבחירות היית אתנו בזום? << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> גם, מתמודדת לראשות המועצה האזורית הגליל העליון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני לא נכנס לבחירות. << דובר_המשך >> אורית דגני דיניסמן: << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על שני נושאים מתוך כל הנושאים: אחד, השר אלקין אמר שנושא מענק עידוד שיבה הביתה הוא רק בשמועות ועוד לא הוסדר, אבל כבר אני אומרת שלפחות מהמסרים שיצאו בתקשורת, אין התייחסות למשפחות עם ילדים שגם התפנו בצורה מסודרת וגם באופן עצמאי, כי רוצים לעקור אותם במרץ, באמצע שנת לימודים. הם רשמו את הילדים שלהם במקומות אחרים. אחרי כל הטלטלה הזאת – הם הרבה פעמים גם בוגרי קורונה ועוד שנתיים כמעט בלימודים – עוד פעם לטלטל אותם באמצע שנה בזמן לימודים, כי יש מענק עידוד חזרה שיבה הביתה עד מרץ. אז כבר אני אומרת, עכשיו נכתב המתווה, אל תחריגו את המשפחות הצעירות עם הילדים, תנו להן לסיים את שנת הלימודים כמו שצריך, ותתייחסו גם לאותם אנשים שהתפנו בצורה עצמאית וכרגע לא קיבלו את הפיצוי. למרות שאמרתם שזה לא בדיון, הדבר השני שאני רוצה להתייחס לנושא הממ"דים. אני מברכת על עצם ההחלטה של מיגון 5-1. שני דברים שחשובים במתווה הזה: להתייחס רטרואקטיבית לאנשים שכבר עשו או עושים ממ"ד בחודשים האלה, כי זה יעודד שיבה הביתה; והדבר הנוסף – לתת מענה ליישובים שלא פונו ואחרים בצורה מדורגת. תודה רבה. << אורח >> אלי רצבסקי: << אורח >> אני מנהל קיבוץ כפר בלום, ואני מתחבר למה שאורית חברתי אמרה. אני בא אליכם ומייצג שמונה קיבוצים שלא מפונים וכלואים. התחברתי למה שאמר קודם ראש מועצת חורפיש: אלו שנשארו כל המלחמה, הם הגליל האמיתי שנשארו כל המלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הם לא היו בהגדרה של מפונים? << דובר_המשך >> אלי רצבסקי: << דובר_המשך >> אבל מה הם כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי חורפיש כן היה. << אורח >> אלי רצבסקי: << אורח >> מה הם כן? הם קו עימות, הם קו עימות. התפלאנו על ההחלטה, מברכים אותה, למגן ולתמוך במיגון הראשון עד חמישה ק"מ, והתפלאנו עוד יותר שקו העימות שנאחז בקרקע ונשאר ו-70% מהבתים – אני לא מדבר על מוסדות חינוך ועל מוסדות ציבור שלא ממוגנים בכלל – 70% לא ממוגנים, להם אין התייחסות. היום גיליתי משהו חדש בוועדה, פתאום צריך לתקף את קו העימות, ואני לא מבין, אני באמת לא מבין, אני בא מקיבוץ סער – זה הצד השני בגליל המערבי – אני לא מבין, אנחנו קו העימות שנשארנו כל המלחמה, ספגנו – ספגנו קהילתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה עו"ד? יועץ משפטי? << אורח >> אלי רצבסקי: << אורח >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא חס וחלילה, אתה גם לא תבין, כי התיקוף הזה הוא נורא חשוב, אתה יודע למה? כי אם אין את התיקוף הזה, היועצים המשפטיים אומרים: אי אפשר לסייע, אין קריטריונים ברורים, אין קריטריונים לא ברורים – קיבלת תשובה? << דובר_המשך >> אלי רצבסקי: << דובר_המשך >> אני מבין, אני בעד לתקף, רק הפליא אותי שזה לא מתוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היה מתוקף משהו מסוים, ועכשיו רוצים לתקף קצת יותר נכון, אני מקווה. << דובר_המשך >> אלי רצבסקי: << דובר_המשך >> רק להבין איפה אנחנו חיים כבר שנה וחודשיים – לפני הפסקת האש ביום ראשון לפני שבוע בכפר בלום נפלו ולא יורטו שבע רקטות, אדם פצוע קשה, לולים הרוסים, רפת וחדר מלון שנהרס. ההתייחסות עכשיו צריכה להיות התייחסות מתקנת, גם רטרואקטיבית – גם לתושבים וגם לקיבוצים, פה זה נושא המיגון, אבל גם בדברים האחרים. << אורח >> הדס בן זיו סולניק: << אורח >> אני כאן בכמה כובעים: אני מפונה מקיבוץ דן; אני מנהלת קהילה של קיבוץ נאות מרדכי; ואני רכזת אזור גליל עליון וצפון גולן של התנועה הקיבוצית. ההסתכלות שלי היא בכמה רגליים, ואני לא אוסיף על דברים שכבר נאמרו כאן, רק חשיבות מאוד גדולה לקו עימות 9-0 מבחינת מיגון, כולל מה שנאמר כאן קודם על ידי אלי וגם אורית. נושא של השוואת תנאים במה שניתן, כי אנחנו לומדים באותם מקומות, משתמשים באותם שירותים. אמנם אני הייתי כל יום בצפון מתוקף התפקיד שלי, אבל קיבוצי השמונה לא קיבלו את ההתייחסות שהם היו צריכים וסבלו את כל התקופה הזאת, אז שוב, השוואת תנאים בכל מה שקשור לקו העימות, כולל חינוך, כולל רווחה, כולל בריאות, כולל ארנונה. היישובים שנשארו משלמים ארנונה, היישובים שפונו לא משלמים ארנונה – השוואה בכל הפרמטרים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. למרכז שלטון מקומי יש משהו להוסיף, או שכבר החכמת אותנו באמצע? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> קודם כל, נציגינו הרבים, ראשי רשויות, הגיעו, דיברו, אמרו את אשר ליבם, ואנחנו מודים לוועדה על כך שהיא קיימה את הדיון ועל כך שהיא הזמינה אותם ונתנה להם את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית, אנחנו מודים גם להם, ויש כאן ראש עיר אחד שמחזיק את הלפיד. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> נכון, כמו שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטה התכנון? אני שואל שאלה אחת, האם אתם – ואני יודע שכן, אתם בחשיבה וגם יותר מחשיבה, זה אולי ייתן לנו כיוון, כי יהיו דברים שיצטרכו פה או שינוי חקיקה או החלטות שלכם במועצה הארצית, אם זה לגבי שכונות זמניות, אם זה לגבי אישורים על שיפוצים, כן צריך או לא, ממ"דים. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> כבר בשבוע שעבר קיימנו ישיבה יחד עם מנהל התכנון עם מס רכוש כדי להבין בפועל מה קורה בשטח, כי עד היום היה קשה לדעת מה קורה בשטח, רק עכשיו עם הפסקת האש מס רכוש נכנסו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי שיפוץ של חלון שנשבר או משהו, לא צריך תכנון. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> נכון, אז כדי להבין מה הצרכים, היה סעיף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי עושה את הסריקה הזאת? מס רכוש? << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> זה מס רכוש, אבל לגבי פרטים יותר מדויקים, אני אשמח ששחר סולר ממנהל התכנון יענה. << אורח >> שחר סולר: << אורח >> כמו שגלעד אמר, אנחנו רוצים להבין את הנזקים שקרו. אנחנו כן עובדים במקביל, לא מחכים לזה, אלא בודקים מה עשינו באזור תקומה. הרי בדרום בסוף חלק מהדברים דומים, כמובן שיש גם שוני גדול. אנחנו מנסים להבין איזה תיקוני חקיקה נדרשים וכו'. מעבר לזה, יש עוד עבודות שנעשות – לזהות עוגנים, לזהות מוקדי צמיחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואתם מקבלים את הדאטה של הנזק מרשות המיסים? << דובר_המשך >> שחר סולר: << דובר_המשך >> כן, מס רכוש אמור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך זה מגיע? סליחה על השאלה, אני הייתי גם ראש עיר. << דובר_המשך >> שחר סולר: << דובר_המשך >> אני עוד לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אתה לא יודע איך זה מגיע? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך זה נכנס אליכם? אתם עובדים אחר כך על כלי מחשובי? כי בסוף צריך להוריד את זה למפה, כי מנהל התכנון עובד עם ראייה רחבה, ככה אמור להיות, וצריך לראות את הדברים. השאלה האם הדברים הטכניים האלה מוכנים, העברת המידע איך זה ייכנס. סליחה שאני שואל את זה, כי אני חושש מאוד שהתשובה היא כנראה לא לפי תנועות הגוף. << דובר_המשך >> שחר סולר: << דובר_המשך >> לא לא, התשובה היא שאני לא יודע כרגע איך המידע מגיע. ברור שצריך לשים את זה על המפה. ברור שהמענה, גם כשאתה עושה תקנות או פטורים, אפשר להגדיר מי יקבל ומי לא לפי התשריט, לכן חייבים את זה על מפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הבנתי, אין לך כרגע תשובה, זה בסדר. אני אשאל את השאלה הזאת עוד פעם, בפעם הבאה כבר אין תשובה שאני לא יודע. אני מעביר מסר, גלעד גם באמצעותך, חייב להיות מיפוי, לא מעניין אותי מי יעשה את זה. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> ברור, אבל גם המנהלת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולעשות סגירה של שני הדברים האלה, ואם צריך שתיקחו חברה חיצונית שתעשה את זה, תיקחו חברה חיצונית, לא מעניין. אבל כדי לקבל החלטה מהירה, האם אתה הולך כרגע לשכונות מפונים או לא, בסוף זאת שאלה של כמה חודשים. יהיו אנשים שכן ירצו לחזור, ואין להם כרגע לאן לחזור, ולכן אני חושב שההיערכות שלכם היא קריטית בעניין הזה. << אורח >> שלומית שמש: << אורח >> אנחנו עובדים עם מערך הדיגיטל הלאומי, והם מתקשים מאוד לקבל נתונים מהמשרדים השונים ומהרשויות, וזה גם משהו שצריך לעגן אותו, כי אנחנו מנסים ממגדל בבל הזה לייצר איזושהי שפה אחידה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יורד לרזולוציות, שבדרך כלל בוועדה פחות עושים, אבל אני אומר שאתם חייבים לסגור את האירוע הזה. גלעד, בתור תושב ותיק פה בוועדה, אני מבקש ממך תעדכן אותי אם נסגר משהו בעניין הזה, כי בסוף אם הם לא ידברו ביניהם - - - << אורח >> חן גרינברג: << אורח >> כרגע אנחנו כן ערכנו את הפגישה יחד עם מטה התכנון ועם מס רכוש. עוד לא קיבלנו את הנתונים – כן חסר לנו מצב קיים של הפגיעה, ואנחנו עושים את זה ביחד. אני מקווה שאנחנו נקבל את זה בהקדם ונדע לשים את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מהר מאוד צריך, כי בלי זה אין לכם בכלל שום בסיס. << אורח >> חן גרינברג: << אורח >> אבל אנחנו לא מחלקים, ובמקביל אנחנו עורכים חשיבה גם על מוקדי הצמיחה וגם על המנגנונים השונים שצריך, אם צריך להפעיל. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> גם יש אופי מאוד שונה, בניגוד לתקומה שכמעט הרוב היה קיבוצים, פה יש ערים מול קיבוצים ומושבים, שזה אופי מאוד שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, קריית שמונה זה סיפור אחר מבארי. << דובר_המשך >> גלעד אלון: << דובר_המשך >> ומטולה, וצריך לתפור לכל יישוב את הפתרון המתאים לו, ולכן זה יד ביד עם המנהלת. << דובר >> יותם דביר: << דובר >> אני מחברת הקבינט, מנהלת פורום קיבוצי השמינייה, משהו לסיכום. אנחנו נשמח שבסיכום הדיון היום תצא החלטה של הוועדה, שהיא קוראת לתכנון מיגון 9-5, המשך מיגון של קו עימות. מה שאתמול הוחלט, 5-0 – בעצם להמשיך את זה ולהציג את התכנית תוך 60 יום לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בדרך כלל אוהב להיות יותר ברור במה שאני אומר ולקבל את ההחלטות. אני לא יודע 9-5 כרגע, ברור שאני חושב שצריכה להיות הגדרה. נדמה לי שראיתי באיזשהו מקום שזה כן קיבל ביטוי, אני לא יודע, לכן אני לא רוצה לומר ואני לא יוצא כרגע בקריאות לאף אחד – אני לא הולך לקרוא, אני הולך לקרוא להם לוועדה. אני יכול להגיד רק דבר אחד, הדבר שהיה חשוב לי מאוד בעניין הזה זה לדעת קודם כל שיש את הקווים הראשוניים, אבל יש גם קווים אחוריים שתומכים את הראשוניים. בלי האחוריים גם לא יהיו ראשונים, הרי לאט לאט נגיע עד תל אביב אם ככה כולם יברחו. ברור שיש הבדלים ביניהם. זה ברור שהיחס צריך להיות אחר. יש כל כך הרבה נושאים שעלו, שאני לא אתחיל עכשיו סיכום פרטי, אבל אנחנו בהחלט מצפים שבזמן הקרוב נקבל התחלה של תכניות שהממשלה מדברת עליהן ומתכננת אותן, ולראות שבאמת מתחילים לעשות את הפעילות הזאת. אנחנו נעקוב אחרי הדברים הללו. אנחנו תולים הרבה תקווה בניהול או באיגום משאבים שאתם בתנופה אמורים לעשות. תעשו את זה ללא חת. הוא אלוף, נכון? הוא לא צריך לפחד מאף אחד, ואם יש בעיה, לשים אותה על השולחן. אני אומר לכם, אני יצאתי בתחושה שיש רצון של כל המשרדים, רצון גם לשתף פעולה. מעטות הפעמים שראיתי שהאגו הונח בצד בישיבה אחת אצלי, אולי זה בגלל הפרסונות. אני דווקא חושב שהחיבור של וסרלאוף ושל אלקין הוא קטלני, הוא עם התובנות שלו והוא בחלקים שלו, אני לא רוצה לפרט. אני אומר דבר אחד, אנחנו ננסה לעשות לעצמנו גם סיכום, אני אבנה לעצמי איזשהו גאנט של מה שאני רוצה לראות בזמן הקרוב כאן, אנחנו ניפגש. הדבר הראשון שעשינו ברגע שנכנסה הפסקת האש לכוננות זה שהרמתי טלפון לעוזר שלי ואמרתי לו: בוא ננסח כרגע את הישיבה, נקיים ישיבה, נציף את זה על השולחן, נהיה פה ותציפו גם לנו, אבל לא דברים פרטניים, אלא דברים שהם אלמנטים של רוחב שבסוף משפיעים על כולם, וביחד בעזרת השם וחוכמת השולחן נעשה ונצליח. תודה רבה. תודה רבה למנהלת הוועדה על הכינוס הלא קל הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:16. << סיום >>