פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 10 ועדת החינוך, התרבות והספורט 10/11/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 48 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ו' בכסלו התשפ"ב (10 בנובמבר 2021), שעה 9:00 סדר היום: << הלסי >> דיון מהיר בנושא פגיעה דרמטית בכ-78,000 תלמידים בחינוך היסודי מהאוכלוסיות החלשות ביותר << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: שרן מרים השכל – היו"ר אימאן ח'טיב יאסין משה טור פז עלי סלאלחה מאיר פרוש חברי הכנסת: איתמר בן גביר אורית מלכה סטרוק שלמה קרעי מוזמנים: לירן שפיגל – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי ראמ"ה, משרד החינוך שמואל שטח – מנכ"ל נאמני תורה ועבודה סגנית מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: הדר שקד כרמלי- חבר תרגומים << נושא >> דיון מהיר בנושא פגיעה דרמטית בכ-78,000 תלמידים בחינוך היסודי מהאוכלוסיות החלשות ביותר, של ח"כ שלמה קרעי, יעקב אשר, איתמר בן גביר, אחמד טיבי (מס' 38). << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שמחה לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. אנחנו בפעם הקודמת לא הספקנו רק לסכם את אותו דיון חשוב על בתי הספר המוכשרים. אני רוצה לסכם את הדברים אבל מכיוון שהגיעו חברי הכנסת אנחנו אמנם נמצאים בסד זמנים מאוד מאוד קצר, אז אני מבקשת שאולי רק חברי הכנסת המציעים בעצם יוכלו לומר מילת סיכום משום שלא היה לנו זמן. אתה ניתן לך הזמן הקודם אז רק באמת ככה במשפט בשביל הפרוטוקול, ח"כ אימאן חטיב, בן גביר גם אתה ביקשת את ההצעה. אז שלושתם יסכמו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מבין שאת בעיקר מסכמת את הדיון. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> את הדיון שהיה לפני כן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> וייקבע דיון לפעם אחרת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בדיוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> טוב במשפט אחד אני אגיד. גברתי יו"ר, תודה על הנחישות שלך ועל זה שאת דואגת באמת שהדברים יהיו יתנהלו כמו שצריך בדיון הזה, דיון מעמיק. הנושא הזה הוא בנפשנו. לא יתכן שיהיה מצב שבו ילדים יהיו בתת-תנאים, בתת-תקצוב ויפגעו מבחינת שוויון ההזדמנויות שלהם בחינוך מבחינת התנאים שבהם הם לומדים בגלל שההורים שלהם בחרו להם דרך חינוך מסוימת. הזכרנו דבר אחד ואני רוצה שהוא גם יכנס לסיכום שלך אם תוכלי, את הנושא הזה של גני הילדים של החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי שהזכרנו את זה במשפט אחד אבל זה מאבק שאנחנו מנהלים פה כבר כמה שנים, הוא עוד לא הגיע לפתרון.. הוא הגיע לפתרון אבל הפתרון לא מיושם. פה זה הרבה יותר קל צריך להיות, רק לנהל מעקב שהדבר הזה קורה. החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי, גני הילדים היו צריכים להתחיל את השנה הזו עם תנאים שווים לגמרי לרשמי, ואיכשהו לא היו הדרכות, כן היו הדרכות... יש ויכוחים בין משרד החינוך לעמותות שמפעילות את אותם גני הילדים, ובינתיים זה מתגלגל ולא הגיע לפתרון אז אם את כבר עוקבת אחרי הנושא הזה אז אני חושב שזה לא פחות חשוב גם להכניס. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור, אני אתייחס לזה גם. חה"כ חטיב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני גם מברכת באמת על הנחישות לסיים את הסוגיה הזאת ואני מקווה שבקרוב באמת אנחנו נצליח לראות שכל הילדים שלנו בכל מקום, בכל מסגרת כלשהי זוכים לאותו תקצוב, לאותו תוכן של לימודים. והעיקרון של חלוקת המשאבים יהיה עיקרון שווה לכולם ואחיד, ובעצם לא נפלה ילדים בגלל שהם שייכים למקום זה או לזרם זה או זרם אחר. אז העיקרון של חינוך שווה לכולם זה הוא שצריך לכוון את כולנו. מדובר כאן בעשרות אלפי תלמידים שבעצם יש להם זכות בסיסית כמו כולם. אז נשמח שהסוגיה הזאת תבוא על פתרונה כבר בשנה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. תודה, חה"כ בן גביר. << דובר >> איתמר בן גביר (הציונות הדתית): << דובר >> מצטרף לדברי חבריי וכמובן מודה לך על הדיון ועל הנחישות על מה שהיה כאן בדיון הקודם. הדברים עלו והיו מאוד ברורים ומאוד מפורשים, כמו שאת לא נתת להם באמת להתחמק, הדברים כאן צפו על פני השטח. יש כאן במדינת ישראל הפליה. הפליה בוטה, הפליה קשה והפליה שפוגעת בעשרות אלפי תלמידים ובמאות אלפי משפחות. ובנושא הזה אני באמת, שלחת אותם לעשות שיעורי בית, אני מקווה שהלו"ז יהיה לו"ז מאוד מצומצם, כי כל רגע שאנחנו כרגע מדברים כאן ויושבים, בזמן הזה מפלים ילדים. בזמן הזה מקפחים ילדים כפי שבית המשפט העליון אמר לא פעם ולא פעמיים "ההפליה היא אם כל חטאת, אין לך..." זה השופט ברק ציטט פעם "... אין לך גורם הרסני יותר מאשר בניה ובנותיה של החברה הישראלית שמרגישים תחושה של קיפוח...", קיפוח זו אחת התחושות הכי קשות שיכולות להיות. ואני מאמין ובטוח שגברתי תקצוב כאן לו"ז צפוף כדי שהדברים האלה יפתרו בהקדם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. חה"כ פרוש גם אתה היית מחברי הכנסת המציעים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מתנצל אם אני לא בקיא בכל מה שהתקדמנו עד עכשיו, הייתי בדיון הראשון שהיה, ומברכים אותך אז אני הייתי רוצה גם להצטרף לברכות, אני צריך לדעת מה הם הסיכויים עד עכשיו? זאת אומרת המשרד שמע, השמענו טענות ואז צריכים לתת לנו איזושהי תמונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז בגלל שלא הספקנו לסכם את הדיון הקודם, מה שאנחנו עושים כרגע זה ממש מילות סיכום, משום שלא ניתן לכל חברי הכנסת לומר את מילות הסיכום. אני מסכמת את הדיון ואז אנחנו שולחים אותם למעשה עם משימות על מנת לחזור אלינו לדיון המשך עם התשובות שאותן לא קיבלנו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אז גם על הדברים הספציפיים שאת התעקשת לדעת עדיין לא החזירו לנו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כי לא סיכמתי את הדיון. נגמר לנו הזמן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם המשרד קלט את כל השאלות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אני אחזור על רובן, מה שזכור לי למרות שעבר מעט זמן. אני אתן גם לחברי הכנסת שטרחו ובאמת הגיעו, אבל באמת ככה בקצרה מילת סיכום. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כולנו תומכים בזה. המשך של דיאלוג רב שנים שלי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, תודה. חה"כ משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כן, אני רוצה לומר כאן, אני חושב שהדרישה העקרונית ש- 78,000 תלמידים יתוקצבו בצורה ראויה, היא בקשה מוצדקת, היא דרישה ראויה. בעיני הדיון כאן וזו גם הסיבה בעיני שהנושא תקוע כל-כך הרבה שנים, היא בגלל שהתיקון כאן הוא תיקון רחב יותר שנובע בעצם ממערכת היחסים בין הרשמי למוכר שאינו רשמי, שהיא מערכת יחסים שלא מגזרית אלא היא בירוקרטית אבל היא בסוף פוגשת את התחרות בתחום החינוך בתוך העולם הפנים מגזרי, כל מגזר כשלעצמו. ולכן היום יחסי הרשמי והמוכר שאינו רשמי הם לא יחסים שווים וזה הולך לשני הצדדים, יש מקומות מסוימים שיש יתרון למוכשר ויש מקומות אחרים שבהם לרשמי יש יתרון. אני חושב שמערכת החינוך בישראל היה עדיף לו הייתה מנוהלת כולה כמוכר שאינו רשמי, עם תקצוב אחיד, אבל כמוכר שאינו רשמי, זה הרבה יותר נכון זה שוק חופשי, תחרותי, זה לא היה מוריד מאחריות המדינה אלא זה היה מביא לכך שבתוך כל מקום היו הרבה מהעיוותים היום שנובעים משוק שהוא כאמור לא מאוזן בירוקרטית, היו נפתרים. לכן העבודה שיידרש פה לעשות משרד החינוך היא הרבה יותר גדולה. היא לא להעלות סעיף תקציבי וזהו, יכול להיות שלחלק מהאנשים זה מה שהם רוצים אולי גם זה חלק מהסיבה לפניה הזו, אבל בעיני יש פה דיון הרבה יותר רחב. כאמור אני הולך הרבה יותר קדימה וסבור שבכלל התיקון צריך להיות לטובת המוכר שאינו רשמי, אבל זה דורש כל מיני תיקונים באיך המדינה מנהלת את החינוך שלה ולא תיקון נקודתי. אני אומר כאן שהסוגיה הזו לא נפרדת מסוגיה אחרת שהובאה לוועדה וגם קיבלנו פניה אליה של בתי ספר קטנים. כי בסופו של דבר בתי ספר קטנים הם היום פגיעה משמעותית באיכות החינוך שילדים מקבלים, הם מגדילים את עלויות החינוך גם של ההורים שמשלמים תשלומי הורים מופרזים, וגם של המדינה. וזה גם כן דיון שכרוך ישירות בדיון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. חה"כ סטרוק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה רק לשאול, מאיפה המספר הזה 78,000 תלמידים במוכשר? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הממ"מ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא זה מהתקציב זה מופיע בתקציב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שמדובר על כפל כפליים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר רק על המוכר שאינו רשמי מחוץ לרשתות החינוך החרדיות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נכון. החינוך העצמאי וממ"ד החינוך התורני יש לו מעמד בפני עצמו. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> עדיין אני חושב שזה יותר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה הנתונים שהממ"מ הביא. בבקשה חה"כ סטרוק. << דובר >> אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): << דובר >> טוב אז קודם כל אני גם כן מאוד מודה לך שרן על הניהול של הדיון הזה בצורה רצינית וראויה. אני יודעת שיש לך המון נושאים על הראש בוועדה ואני מאוד מבקשת שהנושא הזה לא יזנח משום שבעצם עיניהם של תלמידים והוריהם נשואות אלייך וכל יום שהנושא הזה לא מטופל, ואני יודעת שהוא לא התחיל בקדנציה שלך, אבל כל יום שהוא לא מטופל זה עוול, זה סבל לילדים, זה סבל למשפחות, זה סבל גם למורים שצריכים ללמד בתנאים שאינם ראויים ואני מבקשת שהסבל הזה יהיה לנגד עינייך בקביעת סדר עדיפויות שלך בוועדה וגם בשיח שלך מול הגורמים הממשלתיים שבאמת יביאו תשובות ויאפשרו סוף-סוף שוויון זכויות אלמנטרי לילדים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. תודה רבה על הדברים. חה"כ עלי סלאלחה. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> טוב אני מצטרף למה שאמרה חה"כ אימאן חטיב. היא תמצתה את זה נדמה לי בצורה הטובה ביותר. ילד זה ילד, הוא לא אשם שהוא נמצא בזרם זה או זרם אחר, מדינת ישראל אחראית וצריכה להיות אחראית לכל ילדי ישראל שיקבלו את כל מה שמגיע להם ללא הבדל ולכן אני חושב שכל המוסדות שקמו במדינת ישראל, בחינוך או באחרים, מדינת ישראל נתנה להם את הגושפנקא ואם הם קיימים, אז הם צריכים לקבל בדיוק מה שמקבל כל ילד אחר. ואני אומר גם אנחנו צריכים להשוות את החברה הערבית, החברה הדרוזית ושכולנו נקבל אותו הדבר בכל תחומי החיים. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך חה"כ עלי סלאלחה. או-קיי ואני רוצה לסכם את הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהיה מקום לדוברים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא אנחנו מסכמים פשוט את הדיון היום. אני אומר ככה, קודם כל אנחנו, הועדה קובעת כי יש להגדיר קודם כל קריטריונים פדגוגיים מדידים שיקבעו את גובה התקצוב למוסד מוכשר, תקצוב על בסיס מצב סוציו-אקונומי בלבד אינו מבטיח חינוך איכותי בצורה שוויונית. עלה פה העניין שבאמת משרד החינוך מתקצב אך ורק לפי מצב סוציו-אקונומי, כלומר לפי זה הוא קובע את גובה התקצוב שלהם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה מה שהם אמרו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה מה שהם אמרו. ולכן המדד הזה מבחינתנו הוא לא מקובל. אנחנו לא חושבים שהוא באמת מודד את יכולת החינוך, איכות המוסד, או השיקולים שבהם המשרד צריך בצם לבוא ולתקצב את אותו המוסד. ולכן דבר ראשון שאנחנו באמת מבקשים ואומרים גם למשרד החינוך, הוא שצריך לקבוע מדדים פדגוגיים. ממש ככה, כדי שנוכל לקבוע את זה על-פי איכות החינוך שנמצא שם, בין אם יחליטו לעשות מבחנים וכו'. משרדי הממשלה או משרד החינוך אמר כי הממשלה הצהירה שהיא מתעדפת את המוכשר שנמצא באותן רשתות רשמיות, מוכרות, שתי רשתות החינוך החרדיות, יותר מאשר את הרשתות האחרות. הועדה מבקשת קודם כל ממשרד החינוך לשקול מחדש את עניין התעדוף הזה. אנחנו מבקשים לדווח לנו מדוע היום משרד החינוך מסבסד באופן מלא רק שתי רשתות חינוך ומפלה לרעה את האחרות. כי הממשלה התחלפה, התעדופים התחלפו, השתנו, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מייצרים מצב שוויוני יותר, הוגן יותר, שבו אנחנו מאפשרים גם לבתי הספר המוכשרים לפרוח. בסופו של דבר אנחנו רוצים לאפשר מקסימום בחירה להורים איך לחנך את הילדים שלהם. << אורח >> שמואל שטח: << אורח >> ולהרוג את החינוך הציבורי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. ממש לא להרוג אותו. בדיוק ההפך. << אורח >> שמואל שטח: << אורח >> אתם שולחים את הילדים האתיופים לבית ספר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, קודם כל אני מבקשת לא להתפרץ בוועדת החינוך בכל זאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה יש לך בעיה עם ילדים אתיופים? מה זה האמירה הגזענית הזאת? << אורח >> שמואל שטח: << אורח >> אתה יש לך בעיה כי הילדים שלך לא לומדים שם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני ביקשתי לא להתפרץ. אני קודם כל אומר ככה, יכול להיות שיש מקומות שבהם אותם מוסדות במוכשר הם באיכות ירודה ולא טובה. ולכן המדד לא אמור להיות סוציו-אקונומי, הוא צריך להיות מדד פדגוגי. אם אותם ילדים מקבלים חינוך איכותי וטוב, וההורים בוחרים לשלוח אותם לאותו מוסד חינוך, כן הם צריכים לקבל תקצוב לא פחות משתי המוסדות הרשמיים, וההפך, זה רק ישפר את החינוך הציבורי. למה? כי זה מייצר תחרות, וכאשר הם ייצרו חינוך איכותי יותר וטוב יותר, שיתחרה בחינוך הציבורי, ככה תהיה שאיפה גם לחינוך הציבורי לשפר את אותם מוסדות, למנהלים תהיה מוטיבציה לשפר אותו. אז זו קביעה שלנו כחברי הכנסת בועדה. ועם כל הכבוד אני מבקשת לא להתפרץ, זה סיכום הדברים. יהיה דיון נוסף, אני אתן לכולם את זכות הדיבור, אני יודעת שזה דיון מאוד טעון, יש פה המון דברים והיסטוריה וכו', אבל בסופו של דבר מתוך הדיון אלה דברים שיצאו, מתוך בקשותיהן של חברי הכנסת. עכשיו, קודם כל הועדה תקיים דיון המשך על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים בעוד כחודשיים. אנחנו מבקשים שמשרד החינוך יערך בהתאם עם תשובות כמו שצריך לקראת הדיון. אני מבקשת שבישיבת הממשלה הבאה ידונו בעניין ההצהרה של תעדוף רשמי של שתי הרשתות המוכרות לעומת כל הרשתות האחרות כל המוסדות האחרים של המוכרים שאינם רשמיים. יש ממשלה חדשה והיא צריכה לבחון את הנושא הזה לעומק. אני לא מצפה לקבל תשובה מיידית, אבל צריך להעלות את זה על סדר יומה, והיא צריכה לבוא ולקבוע מדיניות, על-פי דעת ועדת החינוך, מדיניות חדשה. ככה, הועדה מבקשת ממשרד החינוך לתת הארכה להגשת מסמכים לבתי הספר הכנסייתיים על מנת לסייע להם, וקובעת כי יש למנות רכז או מפקח מחוז במשרד החינוך על בתי הספר הכנסייתיים. לא יכול להיות שלכל מחוז לכל מגזר יש מפקח במשרד החינוך, מישהו שאחרי על בתי הספר ורק על בתי הספר הכנסייתיים אין. אז זו גם דרישה של הועדה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה עם בתי ספר אחרים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש להם מרכז. יש גם לדרוזים וגם למוסלמים, לערבים. יש ממש מחוז שלם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לבתי ספר המוכשרים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. זה לא מוכשרים. לבתי ספר הנוצריים אין בתי ספר רגילים. זה רק בתי ספר מוכשרים, ולכן אין להם מפקח. בכל בתי הספר האחרים מכל המגזרים השונים, יש רכזים במשרד החינוך שאליהם אפשר לפנות ספציפית לאותו מגזר. עכשיו בין אם זה מוכשרים, בין אם זה ציבוריים רגילים, אבל להם אין ולכן זה חובה לעשות את זה. אני לא יודעת למה התעכבו עם זה עד עכשיו. אז זו גם כן דרישה של הועדה. לעניין גני הילדים, הועדה מבקשת בכתב ממשרד החינוך מענה מדוע טרם הועבר התקציב כפי שנאמר או כפי שהובטח לגני הילדים המוכשרים? אנחנו מבקשים את זה גם כן בכתב בתוך שלושה שבועות גג, תשובה עניינית לעניין הזה כדי שנוכל גם לטפל בזה אישית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> החינוך המיוחד. גני הילדים של החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. שיתנו נתונים גברתי היו"ר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> או-קיי. אני רשמי לי בועדה הקודמת מספר דברים, אני אנסה שחזר את זה משום שנדרשו לנו המון נתונים שלא קיבלנו. אז קודם כל אנחנו רוצים להבין מה היקף השעות של המוסדות במוכשרים שאותם הם מתקצבים, ומה עלות השעה? כי בסוף זה מתרכז לשם. אנחנו רוצים השוואה בין לקחת מבית ספר רגיל, ממשלתי, ציבורי, ומספר בתי ספר מוכשרים ניקח מהמגזר הערבי, מהמגזר החרדי ומהמגזר החילוני, נקרא לזה בתי הספר הייחודיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ציונות הדתית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והציונות הדתית, ולעשות השוואה. לקחת שם, קודם כל לעשות חלוקה לבתי ספר יסודיים, חטיבות ותיכונים בנפרד. ולקחת שם מורה מכל בית ספר באותו ותק, אז קודם כל נתחיל עם מורה מתחיל, נגיד שנה של ותק, כלומר שזה מורה מתחיל, שיהיה שווה בשווה, או-קיי? ואז מורה ותיק, בואו נקרא לזה נגיד 15 שנה במערכת, ומורה.. כלומר לעשות את זה בשלוש דרגות- צעיר, בינוני ולקראת הפנסיה. ולתת לנו תשובות בקשר לעלות השעה, כמה יוצא השכר השעתי שלו בבית ספר כזה ובבית ספר אחר, וכמובן החלוקה של יסודי, חטיבה ותיכון. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> אבל יש מרכיבים אחרים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני רוצה השוואה, להבין כמה המורים מרוויחים. << דובר >> עלי סלאלחה (מרצ): << דובר >> יש מרכיבים אחרים שמשפיעים על השכר של המורה או המנהל. לדוגמה השתלמויות, דרגת תואר שני, תואר שלישי - - - << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן אבל אנחנו רוצים להשוות באותה רמת השכלה ובאותה רמת ותק. לנו נאמר שאלה שני המדדים העיקריים לתקצוב, משום שהם לא כלולים בתוך ההסכמים אז אני רוצה לקבל את ההשוואה מול בעיניים כדי להבין באמת כמה מגיע פה וכמה מגיע שם, רק אז נוכל להגיע לתחשיב האמיתי של כמה משרד החינוך משלם למוכשרים וכמה משרד החינוך. כלומר מה ההבדלים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> עוד משהו כבוד היו"ד בקשר לשעות, אני חושבת שזה לא רק העלות של השעה, אלא כמה שעות מקבל למשל תלמיד או כיתה באותו בית ספר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז אמרתי, ביקשתי את היקף השעות. כמה בתי הספר מקבלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי אני חושב שצריך כאן את המכלול, הרי יש לנו את התקציב שנמצא בתקציב המדינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, זה יש לנו וזה פורסם עם הממ"מ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא אבל אנחנו רוצים שיציגו לנו. אם תלמיד במוכר שאינו רשמי או ברשמי ברשתות המוכרות, מקבל 15,000 ₪ בשנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אבל את זה הם הציגו הממ"מ, יש לנו את הנתונים האלה. הבעיה היא... << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לנו נתונים מה הפער? שמסבירים את כל הפער בין 15,000 ל- 5,000? את השליש הזה מתוך המאה אחוז? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז משרד החינוך אמר שזה פערים בגלל ההסכמים שהמורים נמצאים בהם. יש לנו תשובות על זה אבל אנחנו לא מבינים מה ההבדלים בשכר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הפער הוא לא רק בהבדלי שכר, הפער נובע מעוד כמה דברים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ברור, אבל הפער העיקרי נמצא בעניין השכר. זה הפער העיקרי ופה אנחנו רוצים להבין את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שיציגו לנו הסבר לכל הפער. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הם הציגו את זה בועדה, הממ"מ גם הציג את זה. נשב על זה אחרי זה, אני אראה לכם, הממ"מ הביא את זה בטבלה. הם הסבירו איפה זה נמצא, והנקודה היתה באמת בפערי שכר. אם זה הערה קטנטנה או שאלה כי אני מסכמת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה רק לסיכום, פשוט אולי בהיסטוריה רוצים להבין. אני חושב שאנחנו צריכים לבקש שכל המוכשר יהיה כמו שתי הרשתות אם מישהו מדבר ככה, ולא למה שלשתי הרשתות יש, ואני רוצה להסביר במילה אחת. אחרי הקמת המדינה היה לנו את חוק חינוך חובה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רגע לא. אבל אמרנו את זה. אמרנו את הדברים, אני פשוט חייבת אנחנו כבר חורגים מהזמן ואני חייבת שזה יהיה קצר וממוקד. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> התשובה של המדינה לחינוך היתה ארבעה זרמים, ביטלו את זה לממלכתי ונתנו פתרון למוכר שאינו רשמי, שזה בעצם נותן את השירות למדינה למגזר החרדי, זה מה שהיה אז. לזה הצטרפו עוד ועוד ועוד, אנחנו צריכים לבקש שהעוד ועוד ועוד האלו יקבלו כמו שתי הרשתות האלה, אבל לא ששתי הרשתות האלה צריכים לרדת... << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הבקשה שלנו לא היתה להפסיק לסבסד את שתי הרשתות. זה לא נאמר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> לא, הדגשתי. יש ממשלה חדשה, רוצים לדעת. זה לא קשור לממשלות זה קשור להתחייבות של המדינה לתת חינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אבל הם אמרו שזו היתה דירקטיבה של הממשלה. הם לא רצו את בתי הספר המוכשרים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כן אבל השאלה היא למה הם לא רצו את המוכשרים, לא למה הם רצו לתת להם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אבל בגלל זה אנחנו מבקשים הצהרה אחרת, ממשלה חדשה, הבקשה של הועדה היא דרישה חדשה, תעדוף שונה. או-קיי, אז אמרנו ככה- אנחנו מבקשים לדעת כמה שעות נוספות שנתיות ניתנות למוכשר, שזה גם נתון שלא ניתן לנו, שכר המורים- אמרתי, או-קיי זה התוכניות והקולות הקוראים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה רק למוכשר ולא נדע מה מוסיפים למחוזות? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שניה. בעיקרון אנחנו חוזרים חזרה לדיון... בדיון נאמר יש קולות קוראים ממשרד החינוך שמגיעים לכלל בתי הספר, כל בית ספר יכול לבוא ולהגיד לקולות הקוראים הללו. המוכשרים לא מקבלים את אותם קולות קוראים. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למנהל המחוז יש אפשרות לתת שעות. מה זה השעות האלו? אני רוצה לדעת מה יש למחוזות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון, שעות נוספות. פרוש בבקשה אני לא אספיק, לא אצליח לסכם את הדברים האלה, אני חורגת כבר בעשר דקות. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בשלוף אפשר לקבל את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אם יהיו דברים נוספים שנבקש, אני אבקש. שניה, תנו לי לסכם את זה רגע. ככה, אז מבחינת תוכניות וקולות קוראים, אני רוצה לדעת כמה קולות קוראים נענו לאותם בתי ספר מוכשרים. מה מיועד אליהם ולתת לנו סוג של השוואה, כמה קולות קוראים נענים בבית ספר ממוצע שהוא מתוקצב על-ידי המדינה שהוא בעצם מוכר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> את מתכוונת תכניות של משרד החינוך? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, כן, כן, קולות קוראים. של תכניות לא יודעת, רובוטיקה פתאום מגיע, טבע, ביולוגיה, כל מיני דברים כאלה, משום שכן עלה העניין שהם לא מקבלים תקציב גם לקולות קוראים, הם לא יכולים להירשם לקולות קוראים, ולכן אני רוצה לדעת כמה מהתקציב של הקולות הקוראים מגיע לבתי הספר המוכשרים. אלה הדברים שאנחנו מבקשים לדיון הבא, במידה ויהיו עוד אני כמובן אגדיר את זה ואעביר לכם. הגדרתי לו"ז תוך חודשיים אנחנו נקיים דיון המשך עם הנתונים ועם הדברים שביקשנו. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:42. << סיום >>