פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
26/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 61
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"ה (02 במרס 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> תקציב 2025 בראי זקנים ושורדי שואה << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מירב כהן – היו"ר


מוזמנים: 
	צפרירה הלל דיאמנט
	–
	ממונה ארצית על יישום סטנדרטים באחיות, משרד הבריאות

	רונית רוזין
	–
	עו"ד, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה

	אורנה בן צור
	–
	משרד הרווחה והבטחון החברתי

	רועי בבאי
	–
	רפרנט רווחה אגף תקציבים, משרד האוצר

	ד"ר אמיליה לרין
	–
	שורדת שואה

	שמואל סמי קידר
	–
	מנכ"ל איגוד העמותות לזקן בישראל

	אורלי סיון
	–
	מנכ"לית אביב לניצולי שואה

	תמר כהן שמאי
	–
	מנכל"ית הקרן לרווחת ניצולי שואה

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל נקודת מפנה המרכז לקידום מדיניות של רווחה

	נחי כץ
	–
	מנכ"ל איגוד בתי אבות 'קדם'

	יעל עבאסי
	–
	עו"ד, סמכל"ית משקפיים וורודות

	יוחנן רון
	–
	יו"ר ארגון ילדות אבודה – ילדים שורדי שואה

	יוסי ברנט
	–
	מנהל תחום עמותת מלב"ב

	עדי שליט
	–
	רכזת תחום ניצולי שואה, קופ"ח כללית

	עדית וולף
	–
	רכזת תחום גריאטריה באגף הסיעוד ובמנהל, קופ"ח מאוחדת

	בקי כהן קשת
	–
	עו"ד, פורום למאבק בעוני

	ישראל מייזלר
	–
	עמותת חסדי נעמי למען קשישים

	אליסה יפימוב
	–
	לוביסטית




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהלת הוועדה:
אריאלה אהרון

רישום פרלמנטרי:
חבר המתרגמים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> תקציב 2025 בראי זקנים ושורדי שואה << נושא >>

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

שלום לכולם, תודה לכל מי שהגיע. אני מתכבדת לפתוח את הדיון של הוועדה המיוחדת למען שורדי השואה. לפני שנעבור לנושא שעל סדר היום, כמו בכל שבוע נפתח עם הדרישה והתפילה להשבתם בשלום של כל החטופים והחטופות- החיים, לשיקום, ואלה שנרצחו באכזריות, לקבורה. זה הדבר הכי דחוף וחשוב על סדר יומנו, ואני חושבת שכל עם ישראל מאוחד בתפילה הזו. בואו נעשה עסקה ונביא את כולם בבת אחת, לא על פני שבועות ולא על פני חודשים. 

חובה שיש לי מדיון קודם, בו דנו באפליקציה לזיהוי פנים של וועדת התביעות. בעצם, על מנת לקבל את הגמלה מגרמניה ישנה דרישה חדשה, ששורדי השואה יורידו אפליקציה מחנות האפליקציות, יעשו צילום וצילום של ת.ז, ישלחו באפליקציה ואז יקבלו את הקצבה. עד לא עושים את הפרוצדורה הזו הם לא יכולים לקבל את הקצבה מגרמניה. אתם יכולים לתאר לעצמם איזה קשיים זה הרים על אנשים מבוגרים ואיזה לחץ זה הכניס. 

התשובה לפרוטוקול שקיבלתי עכשיו מוועדת התביעות בישראל ע"י ציונה, "בהמשך לשיחתנו ולדיון בכנסת ב-19/02 וועדת התביעות מעוניינת בהרחבת התיקון לצו הגנת הפרטיות ומוכנה לעבוד על כך עם הגורמים הרלוונטיים, כדי לאפשר קבלת המידע הנצרך לגבי ניצולי שואה. אם תעבור חקיקה כזו, נוותר על דרישתנו לאפליקציה הזו." כלומר, צוות הוועדה יתחיל לעבוד עם משרד הפנים ומשרד המשפטים על חקיקה שתאפשר העברת מידע ממשרד הפנים ישירות לוועדת התביעות באשר לשאלה מי נפטר, וככה לא יהיה צורך באפליקציית פנים. אז אנא בואו נתחיל לעבוד על זה בהקדם האפשרי. 

בנוסף, "וועדת התביעות עובדת על השלמת מלאכת אישורי חיים על מנת לעמוד בתשלומים עבור ניצולי שא במרץ-אפריל 2025 ומתחייבת להמשיך ולעדכן את יו"ר הוועדה בסוף השבוע הבא, 06/03/2025. כפי שהתחייבתי בכנסת, כל ניצול שואה שמגיע לו תשלום ממשלת גרמניה דרך וועדת התביעות יקבל אותו." זאת אומרת שהמועד האחרון של חודש מרץ לא ייאכף. 

היה לי חשוב לפתוח עם זה לפרוטוקול כי יש לזה משמעויות משפטיות ואנחנו רוצים להבטיח שכל שורדי השואה יקבלו את הקצרה שלהם, בין אם הם הסתדרו עם האפליקציה ובין אם לאו. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

הועברו אלינו רשימות ע"י וועדת התביעות לגבי ניצולי שואה שהסכימו שיימסר המידע לגבי חיווי ממשרד הפנים. אנחנו נדאג להעביר את הנתונים תוך יום-יומיים, כך שחלק הארי של הקבוצה הזו יקבל מענה מידי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

יופי. בצורה זו נוודא שהשורדים מקבלים את הקצבאות שלהם. 

נושא חשוב וכואב לפני שנעבור לסדר היום – ברגעים אלו מתקיים מסע הלוויה של שלמה מנצור ז"ל שורד שואה ושורד פרהוד, שלצערנו נרצח באכזריות בקיבוץ שלו וגופתו נחטפה. אנחנו מרכינים ראש, כואבים, ונזכור את זה לעד. בהמשך כמובן אני אלך לנחם את משפחתו.

כעת נעבור לנושאי סדר היום. במקביל לדיון בוועדה הזו, מתקיימים דיוני תקציב בוועדת הכספים. שימו לב, זה תקציב שביעי לקדנציה של הממשלה הנוכחית. חשוב לציין שבאף אחד מהתקציבים, לא לפני המלחמה, לא תוך כדי ולא אחרי המלחמה, הוקצה כסף תוספתי לשורדי שואה, או לזקנים בכלל, ולו שקל. אני חושבת שזה דבר שמלמד על סדרי עדיפות לא טובים. כשהייתה לי את הזכות לשרת את הזקנים מתוך הממשלה, הבאנו תקציבים רבים, אבל לא מספיק, ולצערי אני לא רואה את זה פה בסדרי העדיפויות. 

כמו בדיוני תקציב קודמים, אספנו מכל השותפים שיושבים כאן סביב השולחן וכל מי שהגיע לדיונים קודמים, את הצרכים התקציביים של שורדי השואה. ריכזנו את זה למסמך תקציבי אחד ושלחנו לשרים הנוגעים בדבר – יו"ר וועדת הכספים וכל חברי וועדת הכספים. 

למסמך זה אפשרויות שונות לתקצוב. יש לכם תקציבים, אנחנו מראים ומרכזים בשבילכם את הצרכים השונים של שורדי השואה, ואף תמחרנו כל דבר כדי שיוכלו להבין מה הם סדרי הגודל ויבחרו מה אפשרי ואיזה סדר גודל תקציבי הם יכולים להקצות. 
המסמך שוגר לפני חודש. לצערי, לא קיבלנו התייחסות מאף אחד מהגורמים וכפי שאתם רואים, גם אף אחד לא טרח להגיע לדיון הזה. כמובן שהזמנו את כולם, נתנו התראות, והצענו להתאים את מועד הדיון לשרים הרלוונטיים וליו"ר וועדת הכספים.

אציין כי הגיל הממוצע של שורדי השואה הוא 87. יש לנו 124,000 שורדים בחיים. ביום, בממוצע, 40 שורדים הולכים לעולמם. חישב קצר מוביל למסקנה שאין לנו הרבה זמן לשרת אותם. כמובן שהמלחמה הרימה קשיים גם עליהם, ולכן המענה שאנחנו צריכים לתת להם צריך להיות מהיר ואפקטיבי. כמובן שיש הרבה מאוד צרכים שמנינו במסמך, שגם אתם יכולים לעיין בו. הדבר הדחוף ביותר הוא לתת מענה לשורדי שואה עניים. זה צורך קיומי דחוף. 

כששימשתי כשרה לשוויון חברתי, הבאנו את כל התקציבים לשם, להגדלת המענק השנתי ולסיוע לקבוצת האוכלוסייה הזו. יש כיום 82,000 שורדי שואה שמקבלים מענק שנתי, מתוכם 45% זכאי השלמת הכנסה. כלומר, ההכנסה שלהם היא מאוד נמוכה, ויש כ-40,000 שורדים שאולי לא מוגדרים כעניים ע"פ קו העוני, אבל בהחלט מאוד קרובם ומתקשים במימון ההוצאות היום-יומיות. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

30,000 מקבלי השלמת הכנסה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

או-קיי. אני חושבת שצריך להתמקד קודם כל בקבוצה הזו, שמקבלת את המענק השנתי ולא זכאית לקצבאות חודשיות. צריך להגדיל את המענק וגם לתת מענה לאי-ביטחון תזונתי, שחלק גדול מהאוכלוסייה הזו סובלת ממנו. אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה שורדי שואה או זקנים כלל סובלים חוסר ביטחון תזונתי.

72% משורדי השואה זכאים לגמלת סיעוד מביטוח לאומי. זה כמובן נגזר מהגיל שלהם, לכן יש צורך גדול במימון הסעות לטיפולים רפואיים. יש שורדים שלא מקבלים טיפול רפואי מכיוון שאין להם איך להגיע לשם. יש להשקיע גם בדחיקת תלות, שבו אנחנו נדבר על מרכזי היום והתפקיד שלהם, שהוא קריטי לדחיקת התלות. 

כיום יש דפוס עבודה שנגזר מהחוק, שבו, ברגע שיש קיזוז של הקצבאות שמגיעות מגרמניה, מכיוון שממשלת ישראל משלמת יותר, אז הכסף שנחסך לא מושקע חזרה בשורדים. כשהייתי בממשלה, שר האוצר היה ישראל כץ והוא הוציא הודעה לעיתונות, שאומרת שהכספים שנחסכים מקיזוז הקצבאות מגרמניה, מעל מאה מיליון ש"ח בשנה, יוחזרו לשורדים. לא קרה עם זה כלום.

אנחנו נשמע ארגונים חברתיים, ונוכחים פה משרדי ממשלה כדי שיוכלו להבין את הצרכים מהשטח. 

מספר השורדים הולך ופוחת. כתוצאה בכך, יש כסף שמתפנה משום שאותם נפטרים לא מקבלים יותר את הקצבאות שלהם. לכן זו דרך להעלות את הקצבות ואת המענק לשורדים שבחיים. אבל במקום זאת, הכסף חוזר לקופת המדינה. לסיכום, זהו התקציב השביעי של הממשלה הזו, ואין כסף תוספתי לשורדי השואה. 30,000 שורדי שואה זכאים להבטחת הכנסה וחיים בקושי כלכלי אמיתי. 90,000 שורדים זכאים לגמלת סיעוד.

לאחרונה פורסם כי 7 מיליון שקלים נחסכו ממתן קצבאות לשורדי שואה, ובעצם לא חזרו לשורדים. הדבר הזה הוצג כקיצוץ, אבל זה לא בדיוק קיצוץ. הם פשוט לא החזירו את הכסף שנכסך להשקעה בשורדים. 

לממשלה הזו בהחלט יש מיליארדי שקלים להשקיע בכספים קואליציוניים, אך לא במטרה החשובה הזו. אני חושבת שזה צריך להיות צורם לכל אחד ואחד שחי במדינה הזו, תהיה תפיסת עולמו אשר תהיה. 

אפתח כרגע לדיון. אנחנו נתחיל עם השורדים שמכבדים אותנו בנוכחות שלהם, נתחיל עם יוחנן רון. אישרתי ליוחנן לעלות בזום משום שהוא לא יכול להגיע. יוחנן הוא יו"ר ארגון ילדות אבודה, המייצג את השורדים שהיו ילדים בשואה. 

יוחנן עדיין לא התחבר, אז אנחנו נעבר לשורדת שואה נוספת שמכבדת אותנו בנוכחותה – אמיליה לרין, מארגון פליטי ונפגעי השואה. אמיליה, נתחיל איתך.

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

שלום, שמי אמיליה לרין. אני נציגה של ארגון ניצולי ושורדי שואה, היו"ר הוא יהודה דוידוב.

לנינגרד הייתה עיר בירה שניה ברוסיה, בירת תרבות של רוסיה. העיר הזו, במלחמת העולם השנייה, נהייתה כמו גטו, בגלל המצור שאי אפשר היה לצאת ולהיכנס. 900 ימים לנינגרד הייתה במצור. זה היה המצור הכי קשה בעולם, בגלל שבזמן הזה היה חורף, מינוס 40 מעלות. 

הרעב היה נוראי. אנשים היו מקבלים 120 גרם לחם, וחוץ מזה כלום. גם לא היה מים, לא היה ביוב, כן היו ימים שכמעט 10,000 אנשים מתים ביום. ובזמן הזה אנשים וילדים קטנים חיו במצב הכי קשה, כמעט לא הייתה להם ילדות. המצור הזה היה כמעט 3 שנים. זה היה מצור הכי קשה מכל המצורים שהיו בעולם.

האנשים האלו הגיעו לגיל 90+, ובקרוב נחגוג 80 שנה של ניצחון רוסיה על גרמניה, שנגמרה מלחמת העולם השנייה, וזה ב-6 במאי.

למה אנחנו פונים עכשיו? בגלל שאנחנו רוצים שוויון בכסף לכל האנשים שהיו בזמן המצור בלנינגרד. בשנת 2021 קיבלנו אישור מוועדת התביעות שלנינגרד זה גטו, ואנחנו מקבלים כל חודש 400 יורו. חוץ מזה, 1,500 אנשים מקבלים עכשיו מלגה מגרמניה. מ-2022 אנחנו מקבלים גם פנסיה ממשרדי הממשלה, משרד שוויון חברתי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

זה הרשות לשורדי שואה. את צודקת, זה מבלבל.

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

עכשיו, יש הבדל גדול בין האנשים. אלו שקיבלו בעבר השלמת הכנסה, לא מורידים את הכסף שמקבלים מגרמניה, 400 יורו האלה. ואלו שלא קיבלו השלמת הכנסה, אנשים שעבדו בארץ, מקבלים פנסיה קטנה, קנו דירות ומשלמים את כל המיסים, עכשיו מורידים את כל הכסף שמגיע לנו מוועדת התביעות.

אנחנו חושבים שהגיע הזמן לתקן את החוק. אנחנו מדברים עם כל המפלגות ומבקשים עזרה שיעשו תיקון בחוק, שהאנשים האלה יקבלו אותו דבר כמו אנשים שקיבלו בעבר השלמת הכנסה. אתם מבינים שהגיל שלנו כמעט 90, אנחנו מאוד רוצים ששינוי ושוויון ומה שאפשר לעשות בשביל לאנשים שהיו במצור בלנינגרד יהיה הכי מהיר.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה רבה אמיליה, אנחנו תכף גם נשמע את ההתייחסות של משרדי הממשלה. יוחנן רון יו"ר ילדות אבודה, תודה שאתה איתנו ואנחנו נשמח לשמוע אותך.

 << דובר >> יוחנן רון: << דובר >>   

שלום. מתנצל שאני לא נוכח במקום. קודם כל, אני מאוד מעריך את העזרה הניתנת לכלל האנשים שהוגדרו כניצולי שואה. הבעיה שלי היא במקום אחר. הבעיה שלי היא שבעצם יש מיעוט קטן שמונה כ-40 אלף איש, לדעתי הרבה פחות, של שורדי שואה. 

אני קורא להם שורדי שואה ולא ניצולי שואה כי הם אנשים שעברו מחנות, גטאות, מחבא, מסתור וסכנת חיים במהלך כל המלחמה, כאשר באזורים אלו שלטו הנאצים ושותפיהם. אנשים אלו סבלו סבל קשה ורב, היום נותרו רק הילדים ואני אחד מהם, שבגיל שנה ו-8 חודשים נישאתי בתרמיל על גב אמי למחנה עבודה טרנסניסטריה, אחד מ-136 מחנות העבודה, הגטאות ומחנות המוות שם. 

אני מייצג באופן בלעדי ומלא רק שורדי שואה. אמנם ארגון הגג מייצג ארגוני שורדי השואה מספר על 56 ארגונים, אבל נניח שיש אולי 13-14 כאלה שבאמת מייצגים שורדים. הבעיה שלנו היא, שכיוון שאנחנו דנים בהמון תחומים שנוגעים בצדק או אי-צדק לניצולים. הרי בתוך העוגה הקטנה הזו שהוקצתה לנו, אנחנו נאלצים להתחלק בה עם כלל של 130,000 ומשהו, מה שמוגדר ניצולים.

אני מסכים עם דבריה של מירב לגבי העובדה שהכספים, בנוסף לכספים שנגזלו מאיתנו בעבר, גם כספים אלו לא ממוחזרים נכון, ומוחזרים אלינו לשימושינו. לא פופולארי, אבל עובדתי. אדגיש את העניין הזה, אני חושב שבראש ובראשונה המשרדים שדואגים לשורדי השואה, לא מרד הרווחה, חייבים לטפל בשורדי השואה. עם מה שיישאר אפשר לעשות טיפולים נוספים לאנשים שניצלו מהשואה בכך שלא חוו את מלוא אפקט השואה. אני לא מפלה בין דם לדם, אבל אין מה להשוות בין הדברים האלו, הם שונים לגמרי.

עכשיו באשר לתקציב, אני מנסה לתפוס את יו"ר וועדת הכספים מזה זמן רב. האמת היא, אני לא יודע אם הוא מתחמק ממני או לא, כיוון שהוא דיבר איתי טלפונית מספר פעמים עם הבטחה ברורה שהוא יחזור וידבר איתי, אבל האמת היא ששום דבר לא זז. הנושאים שעומדים על הפרק אינם זזים. הכל קפוא. 

כמו שאמרה מירב, אין התייחסות לכלל הקשישים ובוודאי שלא לציבור של שורדי השואה. נפגשתי ביום חמישי האחרון עם מירב פנים אל פנים. ברור לי שכל מה שאני אומר זה לפרוטוקול, אבל מוטב שזה יהיה לפרוטוקול מאשר בכלל. 

חברים, אם אנחנו לא נקום ולא נעשה רעש ולא נפגין ולא נעשה מהומה לגבי העוול הנוראי המשך במשך שנים ארוכות לשורדי השואה, שום דבר לא יזוז. אני יודע שאנחנו במלחמה, אנחנו כואבים את כאבם של כל ההרוגים ומשפחותיהם, אנחנו כואבים את כאבם של החטופים שעדיין לא שוחררו. אבל אנחנו מתמעטים ב-40 איש מידי יום. יכול להיות שזה הפתרון הטוב ביותר, שלא נהיה קיימים ואז תרד אבן מהלב, שלא תצטרכו לדאוג לאנשים שרק הקימו את המדינה, שרק מימנו את הקמת המדינה. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני אודה לך אם תישאר איתנו ותדמע את ההתייחסויות של משרדי הממשלה, ואם תרצה להוסיף משהו אז תגיד לי.

 << דובר >> יוחנן רון: << דובר >>   

אני אשמח מאוד, אבל אני חושב שהעברתי את המסר אמרתי לך בשבוע שעבר. אולי לא חידשתי כלום, אבל מישהו צריך להגיד את זה בקול רם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה. לאמיליה וליוחנן נתתי לדבר ללא מגבלת זמנים משום שהם אורחים מיוחדים בעיניי. עכשיו עוברים לארגונים ולכל ארגון יהיו 3 דקות. אני רוצה לשמוע את אורלי סיוון מעמותת אביב.

 << דובר >> אורלי סיוון: << דובר >>   

תודה רבה על הדיון ועל מסמך שהעברתם לגבי התקציב. אנחנו בעמותת אביב רוצים לתמוך בבקשה שהאחוזים הבסיסיים יהיו מ-50% ומעלה.

היום, כאשר כל ניצולי השואה כבר נמצאים בגיל 80+ וממוצע הגילים של ניצולי השואה הוא 87, כמעט ואין ניצול שואה שמתקשר או פונה לעמותה שלנו שלא נמצא ב-25% ואי אפשר להגדיל את אחוזי הנכות. זה לטרטר את ניצולי השואה בעוד בירוקרטיה ולהביא עוד מסמכים לעוד מחלות. 

אנחנו מדברים על כ-40 אלף איש שמקבלים קצבאות שהם באמת קהל ממעגלים ראשוניים או שניים, ונכון להיום אנחנו חושבים שכולם צריכים להתחיל ב-49% ומי שיצטרך תוספת לתגמול מוגדל, יצטרך להגיש בקשות, אבל שזה יהיה אוטומטי.

הדבר השני שהמסמך לא התייחס אליו היא האוכלוסייה, שאני משערת שהיא קטנה היום אבל כבר דיברנו עליה כמה פעמים – של יוצאי סיביר. מדובר באנשים שעלו לארץ אחרי שנת 53 ומקבלים רק מענק שנתי, כאשר ניצולי שואה שהיו בסיביר ועלו לפני שנת 53 מוגדרים כמעגל ראשון. אנחנו חושבים שיש פה עוול שהוא לא נכון. 

היום כשגם יוצאי לנינגרד מקבלים קצבה והשלמה מהרשות, זה לא נכון שאנשים שהיו בסיביר מקבלים רק מענק שנתי. מדבור על קבוצה - - -

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

לנינגרד מקבלים חודשי?

 << דובר >> אורלי סיוון: << דובר >>   

לנינגרד מקבלים חודשי דרך וועדת התביעות את הקצבה המופחתת, אבל המדינה משלימה לקבצה רגילה, אז יש פה מממש עוולה לקבוצה מלנינגרד. שוב, כבר לא מדובר בהרבה אנשים, וגם יוצאי סיביר שאנחנו הרבה פעמים אומרים שזה עוול שצריך לתקן אותו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תכף נתייחס לזה, תודה רבה. תמר כהן- שמאי, הקרן לרווחת ניצולי שואה.

 << דובר >> תמר כהן-שמאי: << דובר >>   

תודה על ההזמנה. שלום לכולם. איני מסכימה עם המסרים, אגיד ממש בכמה משפטים. אנחנו בקרן עושים הרבה דברים למען נפגעי השואה, גם ברמה של סיוע חומרי - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אנחנו מכירים את הקרן, רק תגידי על מה את חושבת שצריך לשים דגש. 

 << דובר >> תמר כהן-שמאי: << דובר >>   

המסר העיקרי שלי הוא שככל שניצולי ושורדי השואה יקבלו יותר קצבאות ויותר כספים מהמדינה, אנחנו נוכל לקחת את הכספים שאנחנו משקיעים היום בסיוע חומרי להפנות אותו  לדברים חברתיים, שבהם אנו עוסקים כיום אבל תמיד אפשר להוסיף, כגון: הפגת בדידות, אירועים, טיפול במרותקי בית וכל מיני שירותים עבורם. כך נוכל להתמקד יותר בשירות הסוציאלי שאנחנו נותנים, אנחנו עוסקים הרבה במישור ההתנדבותי, ונוכל לממן את המישור החברתי אם יהיו לנו יותר אמצעים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה רבה. בקי, פורום המאבק בעוני.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

תודה. כל הנושאים שהעליתם מאוד חשובים. אני רוצה להתמקד בשתי נקודות מתוכם. 

הנקודה הראשונה היא חוסר ביטחון תזונתי. מאוד יפה לתת מענק לחג, אבל אנשים צריכים אוכל כל יום. זהו דבר שמדיר שינה מעיני, אני חושבת שצריך  להדר שינה מעיני כל אדם. אין לנו מאגר מסודר ואין ארוחה חמה לכל קשיש ניצול שואה שזקוק לו. יש הרבה פרויקטים, אבל חייב להיות מובטח שיש בדיקה מסודרת ומענה לכולם.

הנקודה השנייה היא הנושא של מניעת התדרדרות רפואית - - - דחיקת תלות. זה קיים במועדוניות, אבל אנחנו יודעים שמעט מאוד מגיעים למועדוניות האלו למרות שהם קיימים בקהילות. בכל מקרה, זה פשוט חלם כי כל קשיש שלא מקבל עזרה, מראש צפוי בסופו של דבר ליפול ולשבור איזושהי עצם ולהיות במצב יותר חמור. תודה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה לך. אליסה יפימוב.

 << דובר >> אליסה יפימוב: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. תודה. אוסיף על מה שכבר נאמר כבר, בנוגע לתקצוב ייעודי לסיוע לדוברי רוסית. כפי שציינתם במסמך, 37% משורדי השואה הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. לכן גם כאשר קיימות תוכניות טובות, חשוב להבטיח שיהיו עובדים דוברי רוסית. אנו רואים שיש רצון והבנה לסייע, אבל חסרים אנשים בפועל שיכולים לדבר עם השורדים ברוסית.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אנחנו כבר נבקש התייחסות של המשרדים. תודה רבה. אני עוברת ליעל עבאסי ממשקפיים וורודות.

 << דובר >> יעל עבאסי: << דובר >>   

תודה. ההתייחסות הראשונה שלי תהיה דווקא מתפקידי הקודם כשותפה בקליניקה לזכויות ניצולי שואה - העלאת אחזי נכות אחידה. אפשר להעלאות ל-50%, וכל מי צריך לקבל תגמול לפי הכנסה, יקבל. דבר זה יוריד את התמריץ של להמשיך להעלות אחוזי נכות, כי התוספת, אחרי שיש תגמול לפי הכנסה, היא כבר מאוד שולית. כך נוכל לחסוך את הוועדות ברמה התפעולית והתקציבית וגם ברמה הרגשית, של להתמודד עם וועדות רפואיות.

אנחנו מודים לך מאוד, גברתי היו"ר, על המכתב שיצא גם בשבוע שעבר. כנציגת משקפיים וורודות, אנחנו מספקים הסעות לניצולי שואה ומסיעים אלפי הסעות בשנה, אבל אנחנו לא מקבלים שום תמיכה מהמדינה, כל הכספים הם מתמיכות ותרומות שאנחנו מגייסים.

אנחנו קוראים לרשות לניצולי השואה למצוא דרך לספק את ההסעות שהשורדים זכאים להן, בצורה שלא תחייב לשלם, להביא קבלות וכו', כל הזמן. הייתה לנו שיחה על כך, ובהחלט יש נכונות, אך דבר זה מאתגר. חשוב לנסות למצוא פתרון, והמדינה צריכה להשתתף בזה. הייתה לנו שיחה על כך, ובהחלט יש נכונות, אך דבר זה מאתגר. חשוב לנסות למצוא פתרון, והמדינה צריכה להשתתף בזה. 

חשוב לנו שהנקודה הזאת תיכנס לתקציב. לכל הפחות, ביחס לאנשים שזקוקים להסעות מונגשות. אנחנו מסיעים במוניות מונגשות, זה לא חייב להיות אמבולנס, והעלות יורדת בהתאם. אנחנו נשמח להיות שותפים ולשתף בכל מידע וכל עלות תקציבית שאנחנו יכולים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אנחנו תכף נקבל את ההתייחסות. באמת שלחנו מכתב בהמשך לדיון שהיה פה עם חברי וועדת סל התרופות, ביקשנו להכניס את ההסעות לטיפולים רפואיים לסל, עשינו את זה יחד עם משקפיים ורודות ועמותת למענם ואנחנו תכף גם נתעדכן. עדיין  לא קבלנו התייחסות, אבל גם את זה נעלה שוב.   

 << דובר >> יעל עבאסי: << דובר >>   

נקודה אחרונה בעניין דוברי הרוסית – זאת קבוצה שזקוקה לסיוע ולמענה, יש צורך אדיר בשירות בשפה הרוסית. ברור שהרשות יותר ויותר מודעת לנושא הזה, והייתה דרישה מהקולות הקוראים לפרסום ברוסית. קודם כל צריך למצוא את המידע, כמו איזה שירותים הם מקבלים ואיזה לא, ולהבין את האתגרים בשטח.

בחודשים האחרונים משקפיים ורודות הרחיבה משמעותית את המענה ברוסית באמצעות גיוס כוח אדם, אבל צריך לזכור שכוח אדם שלנו הוא לא כוח אדם טיפולי. יותר קל לגייס כוח אדם דובר רוסית כשאנחנו מגיעים לעו"סיות ולפסיכולוגיות וכו' - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

זאת התחלה. עדיף מכלום.

 << דובר >> יעל עבאסי: << דובר >>   

נכון. לכן צריך לתקצב תרגום. הרשות צריכה להעמיד את הדבר הזה בראש סדר העדיפויות, לאסוף את המידע ולתקצב את ההנגשה, אם זה באמצעות כוח אדם דובר רוסית ואם זה באמצעות תרגום מקצועי.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה, תישארי איתנו על. יוסי ברנט מעמותת מלבב.

 << דובר >> יוסי ברנט: << דובר >>   

שלום לכולם, תודה רבה על ההזמנה. אנחנו חוזרים על הבקשה שלנו, שכבר הופכת להיות דרישה – השקעה ומימון של מרכזי היום. יושב פה סמי קידר יו"ר איגוד הלב שימשיך את הדברים. 

זה עניין של סדר עדיפויות. כמו שאמרת, יש תקציב ויש כסף. אנחנו רוצים לקלוט כמה שיותר זקנים, בעיקר שורדי שואה וניצולי שואה. אנחנו רוצים לספק להם טיפולים בבית, יש לנו את האפשרויות, לספק ארוחות חמות שמקבלים במרכזי יום.
 
במרכזי יום בארץ יש כמעט את כל השירותים שצריך, ואפשר להוסיף עוד. הגיע הזמן שיהיה תקציב לזה - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תכף נתעדכן איפה זה עומד. תודה רבה. סמי קידר, בבקשה.

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

בוקר טוב. אני מוכרח להתחיל בלהודות לך, כי את חברת הכנסת היחידה פה שמחליטה לגשת ולגעת בנקודה מאוד חשובה. כמה שאנחנו פונים ועושים, המצב הולך ומחריף.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נשמע את משרדי הממשלה בעוד רגע. תרצה להוסיף עוד משהו?

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

היום יש גופים של מרכזי היום שיכולים לתת מענה לכל דבר בכל הארץ, החל מתל-חי ועד לאילת פרוסים מקומות לכל ניצולי השואה. אנחנו תומכים בכל מה שכתבתם שם וכל מה שנאמר פה, אין מה להוסיף על זה. אני מקווה שמישהו יקשיב ויעשה משהו, כי האוכלוסייה הזו הולכת ודועכת וחייבת את הדברים האלה. אנחנו נמצאים במערכת משפטית מול משרדי הרווחה ואנחנו כרגע נמצאים במאבק אדיר מול ביטוח לאומי נגד המכרז שהוא משאיר. כל זה, למען האוכלוסייה הבוגרת בכל רמה. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני רושמת את כל הנקודות. בסדר. ממשרדי הממשלה אני רואה את נחי, למרות שאתה לא רשום אבל ברוך הבא. נחי הוא מאיגוד בתי האבות. בבקשה.

 << דובר >> נחי כץ: << דובר >>   

איגוד. אנחנו כבר לא מוסדות, אנחנו קהילות דיור למבוגרים. תודה על ההזמנה בדיון החשוב הזה. אנחנו רצים אחרי הזנב של עצמנו בנושא של האוכלוסייה הזקנה, אני חושב כי האוכלוסייה הזו נתפסת המון שנים, כנראה בצדק, משנות ה-60, כאוכלוסיית סעד, ולסעד פחות מביאים תקציבים.

אני חושב שהמסמך ששלחת לאוצר הוא חשוב מאוד וקריטי, אבל המדינה לא באירוע הזה. זאת אומרת, היא לא רואה את האוכלוסייה הזו כאוכלוסייה אסטרטגית לעתיד של המדינה. זו אוכלוסייה, שלצורך העניין, צורכת 40% מתקציבי הבריאות של ישראל. היא תכפיל את עצמה בשנים הקרובות, ואני לא יודע איך המדינה הולכת להתמודד עם זה, המדינה לא שם. 

אני הצעתי לאוצר להרים את הכפפה, אולי כדאי שהוועדה תעשה את זה. אני לא חושב שסמי ומרכזי היום צריכים להגיש תביעות נגד המדינה, כי זה אינטרס של המדינה שמרכזי היום יעניקו שירות. בדיור יש לנו כ-220 ארגונים של דיור למבוגרים, אני חושב שאנחנו מפיגים בדידות. בדידות, היא מזללת כספים למדינה ומחוללת המחלות הכי גדולה. הבדידות גורמת ל-67% יותר אשפוזים, 30% יותר שבץ ומחלות לב, 15 סיגריות ליום שוות ערך. זה אינטרס של המדינה להיות באירוע הזה.
יש פה מימד חברתי של דור המייסדים וזה חשוב, אבל יש פה מימד קריטי שהמדינה צריכה להידרש אליו. אנחנו עובדים גם עם משרד הבריאות, אבל זה יושב באוצר. האוצר צריך להבין שהאוכלוסייה הזאת היא אסטרטגית. האינטרס להאריך את שנות החיים הבריאות היא סוגייה אסטרטגית.

היינו ביפן לפני 3 חודשים, היינו בארה"ב לפני זה, המדינות האלה תוספות את האוכלוסייה הזו כסוגיה אסטרטגית כמו שאר האסטרטגיות. גם בישראל יש ביטחון, יש כלכלה אבל יש זקנים שהם קריטיים לא פחות. עד שלא יבינו את זה, אחנו נהיה פה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

זה גם יעלה הרבה מאוד כסף וגם יאמלל הרבה מאוד משפחות במדינת ישראל. רן מלמד, בבקשה. 

 << דובר >> רן מלמד: << דובר >>   

תודה גברתי ותודה על המסמך שלך. אני חושב שצריך להסתכל לא רק על הצרכים, אלא כמה זה עולה, או מאיפה יבוא הכסף, או למה צריך כסף. אני רוצה לדבר על כמה נקודות בקצרה. 

הנקודה הראשונה- במסגרת המטה הדיגיטלי, כבר כמה שנים פועל מנוע זכויות לאומי. לצערי, עדיין מוגדר כפיילוט כבר בערך 4 וחצי שנים. אחד מתחומי הזכויות שמופיעים בו די בהרחבה זה ניצולי שואה. לא משתמשים בו כמעט, הוא לא מאשר כניסה לתוך המערכת ושימוש בה כמו שצריך, ואני חושב שאם חסר כסף לזה, אז השנה להביא כסף ולהפעיל אותו במתכונת מתכללת לכלל הארגונים, כי אין מערך אחד שנותן את הדברים האלה, ומנוע הזכויות הלאומי יכול לעשות את זה. 

הדבר הזה מוביל אותי למה שבקי התחילה להגיד על נושא מאגר המידע בנושא ביטחון תזונתי. אין שום סיבה, לכאורה, שלא יהיה מערך נתונים מקיף וכולל של כל שורדי השואה ובני משפחותיהם, שאומר, בין השאר, מה הצרכים מבחינה תזונתית, מה הוא מקבל וממי הוא מקבל. 

אחד הנתונים, או אחת החששות שיש לי זה שחלק מהארגונים הנפלאים שמסייעים בנושא ביטחון תזונתי, מסרבים להעביר את הנתונים כי זה יפגע בגיוס התרומות שלהם. צריך לחייב אותם ולבנות את המערך הזה, שבסופו של דבר יעזור גם למערכות הסברה אחרות של המדינה לדעת מי מקבל, מה הוא מקבל, ואם הוא מקבל את מה שצריך. 

הייתי רוצה להוסיף עוד שני סעיפים על הנושא שאת העלית- סיוע בשכר דירה או הטיפול בדיור.
הראשון הוא העלאות סכום המענק לחימום, שהוא בעייתי היום, והשני זה סיוע בתיקונים. למשל, נחשפתי בשבוע האחרון ל-13 או 14 מקרים של אזרחים מבוגרים, וותיקים, בניהם גם שורדי שואה שדוד השמש שלהם התפוצץ בעקבות הקרה. לתקן דוד כזה, זה כמו להחליף אותו ואין להם את היכולת לממן את זה. מישהו צריך לעשות את זה עבורם. 

הדבר הכמעט אחרון זה הפנסיה התקועה מרוסיה. היו דיונים בשבוע שעבר, גם בוועדות פה בכנסת, על זה שכמעט שלוש שנים אנשים שהיו, לפי האמנה בין רוסיה לישראל, צריכים לקבל את כספי הפנסיה שלהם, לא מקבלים אותם. בין השאר בגלל הסנקציות שטרמפ הטיל על אוקראינה. לא מדובר בהרבה כסף, בסך הכל, לכל 17 אלף האנשים שלא מקבלים, מדובר בכ-10 מיליון דולר. אם תיקחי מתוך זה 40% בערך שצריך ללכת לשורדי שואה, במקסימום אנחנו מדברים על תוספת תקציבית של 4 מיליון דולר שהמדינה יכולה לתת אותה. עכשיו, השורדים האלה שלא קיבלו כמעט 3 שנים את כספי הפנסיה הקטנים האלה, יוכלו לקבל אותם. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה. שמעו ארגונים ושורדים, עכשיו נעבור למשרדי הממשלה. יש פה נציגות של אגף תקצבים, משרד הרווחה, רשות לניצולי שואה, ביטוח לאומי, ומשרד הבריאות. יש גם את קופות החולים כללית, מאוחדת, ולאומית. מה שנעשה עכשיו, כדי להיות אפקטיביים ולהגיע לדברים כמה שיותר אופרטיביים, אני אעבור על מספר סוגיות ומי מכם שיש לו מידע לתרום, עמדה או תשובה, שיתייחס. אנחנו נעשה את זה לא פר משרד אלא פר סוגייה. 

נתחיל עם מה שהעלתה אמיליה – שוויון לאנשים שהיו בזמן המצור בלנינגרד. רונית, אני חושבת שאת הרלוונטיות לנושא. אמיליה הקשיבי ותראי אם זה מספק לך תשובה.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אנחנו בקשר גם עם הארגון. יוצאי לנינגרד הוכרו ע"י וועדת התביעות ומקבלים קרן סעיף 2 עם השלמה ע"י הרשות - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

לפני כמה זמן ההכרה הזו בוצעה? שלוש שנים? זה יחסית חדש. משנת 21.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

בשנת 2021 הוכרו ע"י ממשלת גרמניה, מקבלים קרן סעיף 2. ברגע שמקבלים קרן סעיף 2, מדינת ישראל, באמצעות הרשות לניצולי שואה, משלימה להם את הסכום לקצבה חודשית שהיו מקבלים לו היו עולים לארץ לפני שנת 53. 

מרגע שהם זכאים לזה, הם זכאים גם לתגמול מוגדל, בהתאם למצבם הכלכלי, ולמיצוי זכויות. אנחנו פועלים למיצוי זכויות. מיצוי זכויות יחד תגמול מוגדל יכול להגיע גם ל-12,000 ש"ח בחודש, שזה הרבה יותר מהשלמת הכנסה, אין שום ספק. 

בנוסף,  בתוך התגמול המוגדל לא מקזזים את קרן סעיף 2, לכן המאמץ שנעשה על ידינו, לאחר ההכרה, זה של מיצוי זכויות, של וועדות רפואיות, להעלאת אחוזי הנכות, זה משמעותי מבחינת התגמול החודשי. מי שהכנסתו נמוכות יכול גם לקבל את התגמול המוגדל - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אמיליה, זו התשובה.

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

אני לא מסכימה בכלל.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   
	
זה עובדתי. גם ההטבות שניתנו במסגרת השלמת הכנסה בביטוח לאומי, בסיכום שלנו איתם לא נשללו הטבות כמו בדיור, הנחות ודברים כאלה, לא פגעו באותה אוכלוסייה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אמיליה, זה נשמע טוב. גם קצבה חודשית - - -

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

12,000 מקבלים רק אנשים שקיבלו השלמת הכנסה. אנחנו, שעבדו פה ולא קיבלו השלמת הכנסה, לדוגמא כל חודש אני מקבלת 5,000 שקל, ממשרד הממשלה מורידים 1,500 שקל כל חודש - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

מה זאת אומרת מורידים? - - - רונית, תסבירי את העניין הזה.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

מי שיש לו הכנסות מפנסיה במדינת ישראל, לא עומד בקריטריונים לתגמול מוגדל. לכן יש לנו איזושהי תקרה להשלמת לתגמול מוגדל, מקבלת את התקרה של התגמול הבסיסי שהיא עד 6,000 ומשהו שקלים, זה לא תלוי באחוזי נכות.

כמו שאמרתי, בתגמול הבסיסי מדינת ישראל משלימה. יש את הסכום שמתקבל בקרן סעיף 2 ממשלמת גרמניה, ומאחר שמדינת ישראל שילמה סכומים יותר גבוהים ממה ששולם בקרן סעיף 2, לפי החוק, מדינת ישראל השלימה את הסכום. מה רואים בתלוש זה קיזוז, אבל לפי החוק זו השלמה למה שמקבלים לו לא היו מקבלים קרן סעיף 2 - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

- - - רגע. את הסוגייה הזו אני מכירה, אבל פה נשאלת השאלה שגם מובילה למה ששאל עליו יוחנן. אם באמת נדרש להשלים פחות, זה בעצם מה שקורה פה, מדוע את הכסף הזה שנחסך, לא מחזירים להשקעה בשורדים בין אם לעדכון הקצבה, בין אם לשירותים חברתיים כאלה ואחרים? 

נעבור לנציג אגף תקציבים, כי זו סוגיה תקציבית. אגב, שר האוצר בזמנו ישראל כץ, סיכם את זה, התפאר בזה בתקשורת ובסוף לא קרה עם זה כלום. למה? לדעתי מדובר בכ-100 מיליון ש"ח בשנה. 

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אני לא מכיר את הסוגייה עם ישראל כץ, לא הייתי אז בתפקיד. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תברר עם קודמך בתפקיד.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אברר. באופן כללי, כמו שאמרת, זה עניין של סדרי עדיפויות. הכספים האלו, אלו כספים שהממשלה בוחרת בתקציב להשתמש בהם לצרכים אחרים ככל שהיא בוחרת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני לא מדברת על זה שחס וחלילה מדינת ישראל תבקש לתת עוד כסף לשורדי השואה מהתקציב שלה. אני מדברת על העובדה שמדינת ישראל מקבלת כסף מגרמניה עבור שורדי שואה שעברו את התופת הזו על גופם.

אני שואלת, אם קיבלנו את הכסף מגרמניה ולכן מדינת ישראל יכולה לפנות תקציב, אז מדוע את הכסף הזה שנחסך, כי גרמניה הביאה לשורדי השואה כסף, למה לא להחזיר את התקציב הספציפי הזה לשורדי השואה?

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

בסופו של דבר, זה תקציב שהמדינה בחרה להשלים לשורדי השואה. כלומר, המדינה הבינה שיש פער בין הקצבה שהם מקבלים, לבין הקצבה שמקבלים השורדים בישראל מהמדינה. היא בחרה החלטה מודעת מתוך הבנה שזה פער לא הגיוני, ולכן נעשתה ההשלמה הזאת. כל דבר מעבר יצור שוב פער בין הניצולים, לכיוון אחר.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

לא, היה תקציב נתון - - - בעצם ממשלת גרמניה חוסכת לאוצר כסף.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

זה לא מדויק.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

זה מדויק, כי את הכסף שאנחנו מקבלים ממשלמת גרמניה, אתם לוקחים לקופה כללית של אוצר המדינה, שהולכת לכספים קואליציוניים ולכל מיני דברים, אבל לא לשורדי השואה למרות זה כסף ייעודי להם.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

הכסף תוקצב באופן תוצאתי. כלומר, לפי החוק המדינה משלימה להם, בהתאם למה שגרמניה משלמת, בשביל שתהיה קצבה שוויונית לכל שורדי השואה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אבל הקצבה היא לא שוויונית לכל שורדי השואה. 

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

סכום הקצבה הכולל הוא שוויוני. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אם היינו בעולם שכל שורדי השואה היו מקבלים קצבה שוויונית, הייתי מסכימה איתך, אבל זה לא המצב. יש שורדים שמקבלים מענק שנתי, חלקם חיים בתנאים מאוד קשים, ויש כאלה שמקבלים קצבה חודשית. אם היית לוקח את הכסף הזה ונותן לעניים, כדי שבאמת נחתור לשיווין, אז היה בזה היגיון. אני לא מבקשת ששורדי יקבלו סכומי עתק, אבל לפחות שלא יהיו כאלה שקרובים לקו העוני.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

זה התייחסות של הרשות, אבל אנחנו לא מכירים בזה שיש שורדים שמגיעים לקו העוני.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אבל אתם לא נותנים את הכסף הזה לרשות. תאמין לי, אם הייתם נותנים את הכסף הזה לרשות, הם היו יודעים מה לעשות עם הכסף.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כמה כסף זה? 150 מיליון?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אני לא מתייחסת למספרים מהיום שזה התחיל. כן היה לנו דיונים, אנחנו עדיין בדיוני תקציב אז אני לא אפרט, אבל אם השנה ממשלת גרמניה העלתה את סכום המענק הרבעוני שניתן למקבלי קרן סעיף 2 ב-100 יורו, אז זה כפול אותה אוכלוסייה שמקבלת את קרן סעיף 2 , בערך 60 מיליון שקל לשנת 2024 שנחסך. זו השאלה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

יש אנשים שחיים בתנאי מחייה קשים מאוד עם קושי לממן תרופות ומזון. יש כסף שמגיע מגרמניה ואנחנו חוסכים על השורדים.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

הדרישה שלנו הייתה שאת הסכומים שנחסכו כתוצאה מהעלאת התגמול הרבעוני ע"י ממשלת גרמניה, ייתנו לצרכים אחרים של שורדי השואה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

לגיטימי. ואיפה זה עומד?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

זה עדיין בדיונים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נשמח להתייחסות.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אני מבין שיש דיונים עם גרמניה להגדלה כזאת. התקציב שניתן לרשות בתחילת השנה, כלומר בתקציב המאושר, הוא לא פוחת מאותו תקציב. כלומר אם לאורך השנה יש שינויים ממשלת גרמניה, אנחנו לא מפחיתים מתקציב הרשות. הכסף שנחסך כביכול נשאר ברשות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

הכסף שנכסך עד עכשיו לא נשאר ברשות, הוא חזר לקופה הכללית של האוצר. 

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

באופן שנתי. באותה שנה, אנחנו לא מפחיתים בתקציב ברשות אם תוך כדי השנה יש עדכון.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

ממשלת גרמניה הביאה יותר כסף. ממשלת ישראל נדרשה לפחות כסף, בגלל שממשלת גרמניה הביאה יותר כסף. הכסף שנחסך לא חזר לרשות בשום צורה.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אנחנו מעולם לא הפחתנו בתקציב ברשות - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אתה משחק איתי במילים. אז לא השארתם את אותו התקציב, לא קיצצתם פשוט הסתפקתם במקור תקציבי חיצוני, במקום להביא את הכסף. זה קיצוץ כי מדינת ישראל הביאה פחות כסף, נכון?

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אבל אין קיצוץ בזכויות של ההטבות ושל התגמולים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אבל יש כסף שממשלת גרמניה הביאה לשורדי השואה, ובמקום לתת את זה להם, לקחתם את זה לקופה כללית של המדינה.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

ממש לא. המדינה משלימה כסף שגרמניה מחויבת לשלם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נכון, אבל גרמניה העלתה את הכסף שהיא שילמה בעבר, וכתוצאה מזה אתה הפחתת.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

מבחינת גרמניה אין השלמה של מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

בוודאי שהיא לוקחת את זה בחשבון. היא יודעת שמדינת ישראל משלמת.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אבל הם לא חושבים על זה באופן כזה. הם לוקחים את האחריות שלהם - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

במבחן התוצאה, כל פעם ממשלמת גרמניה מביאה יותר כסף, מדינת ישראל שמה פחות כסף. את הכסף הזה שנחסך אתה לא מחזיר לשורדים. זה הכשל.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

מלכתחילה זה כסף שהמדינה לא מחויבת לתת אותו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נכון, אתה לא מחויב כלום. אתה לא מחויב שאנשים יזדקנו בכבוד. אתה לא מחויב שאנשים לא ימותו מרעב. אתה לא מחויב, אבל ראוי שיחזירו את זה.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

היסטורית, זה כסף שהמדינה בחרה להשלים בשביל שתהיה קצבה אחידה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אז מדוע היא לא לוקחת את אותו הכסף, שבאופן היסטורי, היא בחרה להשקיע בשורדים וממשיכה להשאיר אותו לטובת השורדים?

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

בסופו של דבר לממשלה יש יכולת בחירה של סדר עדיפויות. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

והיא בוחרת שלא. בסדר. התשובה ברורה - - - לא, זה היה גם לפני המלחמה. אי אפשר להגיד את זה. אני עוברת לסוגיה הבאה של אחוזי הנכות. 

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

מירב, אני חושבת שזה פשוט - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אי חייבת לעבור לסוגיות האחרות. אנחנו שמענו את זה ואני מסכימה איתך, אבל זו התשובה שקיבלנו, ואלו סדרי העדיפויות של הממשלה. פנינו אליהם, הם בסופו של דבר דרג מקצועי. מי שצריך לקבל את ההחלטה לגבי שינוי סדר העדיפויות זה הדרג הפוליטי.

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

אתם יודעים כמה פנסיות של אנשים שעבדו פה והגיעו מרוסיה בגיל 60-50 מקבלים פנסיה 1,500-2,000 שקל. זה גג של פנסיה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נכון. אבל אז הם מקבלים הבטחת הכנסה, נכון?

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

לא.
 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

1,500 מקבלים הבטחת הכנסה.

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

אבל כל חודש מורידים את הכסף - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני מסכימה איתך. אחוזי נכות, להעלות את כולם ל-50% ואז בעצם לחסוך את הטרטור והבירוקרטיה של כל הוועדות הרפואיות, כי זה חוסך חלק גדול מהשלבים וסביר להניח שכולם בגילאים האלו כבר שם.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

נכון. אתחיל במספרים. נכון להיום, מתוך כ-41,000 ניצולי שואה שמוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ומקבלים קצבאות חודשיות, 75% מתוכם מעל 50%. פחות מ-10,000 הם מתחת ל-50%.  לאורך כל השנים ובשנים האחרונות גם, פועלים פרויקטים יזומים במערך ביקורי השטח שלנו, בכנסים למיצוי זכויות, בקשר עם הרשויות המקומיות, מוציאים את הנתונים - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אם זה רק 10,000 איש, אפשר להעלות ל-50%.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אני לא אומרת שאני מתנגדת לעניין הזה, אני חושבת שאנחנו פועלים למיצוי זכויות כי אנחנו יודעים שיש החמרה בגיל כזה ושרוב הסיכויים שלרבים מתוכם יש את האפשרות להגיע להחמרה מעל 50% ולטייב את הסכומים שהם מקבלים, רק אנחנו פועלים לפי חוק.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

החלטה של מה זה? זאת לא וועדת שני?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

לא, וועדת שני קבעה מהן המחלות המוגברות. רוב הפניות אלינו היום זה על החמרה במצב הרפואי, למשל אדם שהוכר עם פסוריאזיס ועכשיו יש דלקת פרקים. לא מישהו שנפל בבית, וקורות נפילות, אבל אולי נפילה מזה שהוא הוכר באוסטאופורוזיס. הוועדות שלנו מאוד מקלות ומתנהלות ללא צורך בנוכחות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אז להעלות ל50% לטובת אותם 10,000 איש זה תיקון חקיקה?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

צריך לתקן את החוק. אנחנו מוכנים להגיע לכל מקום, לכל מי שהזמין אותנו בשביל לשבת עם אנשים ולהסביר להם מה שצריך על מיצוי זכויות. אנחנו עושים את זה גם בשפה הרוסית. 

 << דובר >> עדי שליט: << דובר >>   

זה סעיף 3 לחוק נכי רדיפות הנאצים.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

- - - יש שיתוף פעולה ויש יוזמה מאוד יפה מקופת חולים כללית.
<< דובר >> עדי שליט: << דובר >>   

כן, אנחנו פיתחנו דו"ח ואנחנו מקבלים רשימה לפי וועדת שני. כלומר כל ניצול שואה מקבל - - - אנחנו שולחים להם מכתבים, מיידעים אותם שהם יכולים לפנות אלינו או לרשות, מהמוקד שלנו גם מתקשרים אליהם באופן יזום ומבקשים את אישורם לשלוח בשם את המסמכים הרפואיים. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לעזור והרוב המוחלט מסכימים שנגיש בשמם. אנחנו שולחים ישירות לרשות את המסמכים הרפואיים ככה שהם לא צריכים לרוץ ולבקש מסמכים. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה רבה. אני עוברת ליוצאי סיביר. מה את אומרת, רונית? נשמע שבאמת יש שם עוול, לא?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

יוצאי סיביר, מי שעלה לפני 53' במעגל ראשון והוכר, לגבי הקבוצה שעלתה לאחר מכן אני יודעת שהוגש הליך משפטי לבג"ץ שנדחה. אנחנו הולכים בעקבות הכרה של וועדת התביעות של גרמניה, וכיוון שהיה פה הליך משפטי שנדחה, אנחנו פועלים - - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

הבנתי. חוסר ביטחון תזונתי. זה מתקשר גם לתוום שבעבר מומנו, אבל בעצם איך מבטיחי את זה שלכל שורד שואה יש אוכל חם? מי מתעסק בזה?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

המיזם לביטחון תזונתי הוא מיזם כללי, הוא לא בהכרח של ארחים ותיקים. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אשמח לדעת על כל בן-אדם רעב. ההבדל בין אדם רעב זקן לאדם רעב צעיר זה שהצעיר יכול לצאת ולקבל את האוכל בחוץ, והזקן לעיתים מרותק לביתו. 

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

זה כפוף לשיקול הדעת המקצועי של המחלקות לשירותים חברתיים איך הם מחלקים את זה. לנו, בנוסף ל-30,000 של ניצולי שואה שמקבלים תווי שי, כ-20,000 שמקבלים - - -

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

מה זה תווי שי? לחג?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

לחג תווים של 300 ש"ח דרך וועדת התביעות ויש כ-30,000 ניצולי שואה מקבלים סיוע בארוחה חמה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

מה זה אומר?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

כלומר במסגרת המיזם. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

באופן יום-יומי? כי 300 ש"ח זה לא משנה. 

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אני לא נמצאת בביטחון התזונתי, אבל אני יודעת שזה בשיתוף וועדת התביעות. יש לנו במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים גם תקציב לסיוע חומרי פרטני, ואפשר לעזור לאנשים המוכרים בתווי שי, ותווי מזון. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אבל זה כרוני. הוא זקן, לא יכול לצאת, זה לא עזרה - - - 

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

יש לנו את המסגרות שלנו כמו מרכזי יום - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כמה יש במרכזי יום? 17,000? זה כלום. 

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

ההכנסה השותפת זה לא תחת המטרייה של - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אבל יש אדם רעב שהוא רעב תמיד, הוא לא יכול להשיג אוכל לא רק בחג, כל ימות השנה. מה עושים?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אז יש את התווים, כרטיסי המזון. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

מה הסכום שם?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

זה משתנה. ה-3,000 זה במסגרת המיזם של ביטחון תזונתי. למחלקות לשירותים חברתיים יש גם תקציב בסיוע חומרי פרטני, שבמסגרת הזו אפשר לסייע לאנשים נזקקים שמוכרים במחלקות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני עובדת מול הלשכות. אני לא מדברת על מצב שאין לו אוכל לשבוע, אני מדברת על מצב שבאופן יומיומי הוא לא יכול לדאוג לעצמו למזון. מה הפתרון? אגב, אני חושבת שמרכזי היום זה פתרון טוב. אם יש הסעות שמוציאות אותו וזה לא רק אוכל, זה הרבה מעבר לזה. אבל אם לא מתקצבים אותם כמו שצריך, מה הפתרון?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אלו הפתרונות שיש לנו היום. 

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

זה מותנה מאוד בראש הרשות המקומית. יש רשויות שדואגים להם מאוד.

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

ויש כאלו שאומרים שהם הגיעו למכסה. זה מאוד תלוי ברשות המקומית.

<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

זאת בעיה. נחבר את זה לדיון במרכזי היום. אני חושבת שמרכזי היום זה פתרון נהדר לביטחון תזונתי, אבל הרבה מעבר לזה. זה גם להפגת בדידות ואי דחיקת התלות. איפה זה עומד?

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

העמותות הן לא רק מרכזי היום. אנחנו מפעילים בערך 90-100 מרכזי יום בארץ וכל עמותה מפעילה גם טיפולי בית. זאת אומרת שיש כאלה שבמסגרת ביטוח לאומי מגיעים אליהם הביתה, הם לא דואגים להם לאוכל, הם דואגים לטפל בקשיש. בנוסף יש גם קהילות תומכות, זה גם לא דואגות לאכול אלא רק דואגות להם בבית, שייקחו תרופות, קופת חולים, וכו'. הגוף היחידי שיכול לתת להם אוכל זה רק מרכזי היום.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני מבולבלת. נציגת משרד הרווחה, מה התקציב היום שיש לפרויקט שמונע את האי-ביטחון התזונתי?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אני לא יודעת. זה לא כפוף לאזרחים ותיקים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

לא משנה. כמה כסף יש לטובת זה?

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אני לא יודעת. שוב, המיזם של ביטחון תזונתי זה לכלל - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

בסדר. אני רוצה להבין כמה סך העוגה.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

הרוב הגדול לא קשישים.

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אני לא יודעת.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

למיטב ידיעתי מיזם ביטחון תזונתי קיבל עוד 90 - - - כ-180 מיליון שקלים, אבל הקשישים מקבלים מעט מאוד מהמשפחות שבעצם מוכרות לצורכי המיזם.

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

זה כפוף לשיקול הדעת המקצועי של המחלקה, איך היא מחלקת את זה.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

לא מוציאים אנשים שכבר מקבלים. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כמה מכוסים וכמה לא מכוסים? אני מנסה להבין את היקף הבעיה. אני לא מבינה כמה אנשים אנחנו יודעים שלא מקבלים וצריך לדאוג להם.

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אני מזמינה את עמותת אביב, אם אתם יודעים על אנשי שלא מקבלים מענה, אפשר להציף את זה בפנינו ונוכל לבדוק מול הרשויות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני מטפלת בפניות הציבור יום-יום כבר 6 שנים, בוודאות יש אנשים שלא מקבלים. לפעמים לשכת הרווחה משתפת איתנו פעולה, לעמים כשאין ברירה אנחנו פונים לעמותה, לפעמים אנחנו מוציאים כסף מהכיס. זה לא מייצג כלום. אני מנסה להבין במאקרו כמה בעיות כאלה יש, כמה אנשים לא מקבלים מענה. אנחנו צריכים את הנתון הזה כדי לפתור את הבעיה. 

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

הנתון הזה יכול להינתן ע"י משרד הרווחה. משרד הרווחה הוא היחידי שיכול לדעת ויכול לשלוט בזה.


 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

התקציב של המיזם לביטחון תזונתי הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, יש 26,000 משפחות שנהנות ממנו. אין לי כרגע את הפילוח לכמה אזרחים וותיקים, אבל זה הסך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אוקיי. אבקש שתבדקו לגבי כמה מהם זה משקי בית של זקנים. 


 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

הבעיה היא שצריך להוסיף על זה, לא לשחק עם מעט הכסף הזה שהמשפחות האלו כבר מקבלות ולא להוריד להם.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

לא, חסר לי מיפוי של איפה יש אנשי רעבים שאנחנו לא מגיעים אליהם. צריך להבין כמה זה עולה ולהילחם על התקציב, אבל כשהתשתית העובדתית הזו חסרה, אני  לא יודעת לגשת לאירוע. 

בוודאות זה לא מכוסה כי אני מקבלת פניות ציבור, אני מקבלת אפסילון, אנשים שהגיעו אליי לנייד. זה לא מלמד כלום על סדרי גודל. זה מלמד על איזושהי בעיה, שאני לא יודעת לעמוד את הקיפיה ואני לא יודעת לומר איפה היא עומדת ואני לא יודעת לומר אם אפשר להוציא אותם החוצה או שצריך להגיע אליהם הביתה או שצריך הסעות.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

אולי ביטוח לאומי יכולים לסייע לנו. לדעתי יש להם נתונים על קשישים בהבטחת הכנסה או השלמת הכנסה, וגם יש להם נתונים, לפחות סטטיסטיים, על חוסר ביטחון תזונתי בקרב קשישים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

יש פה מישהו מביטוח לאומי? לא. אז אבקש ממשרד הרווחה שיתייעצו עם ביטוח לאומי לקראת הדיון הבא ותחזרו אליי עם תשובה יותר מפורטת.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

כמה דרכים יש לכם כדי לאתר מי האנשים האלה? כי בסופו של דבר היינו רוצים שתהיה רשימה של האנשים. לדעתי אפשר לא בחיוב אלא בפניה לחברה האזרחית, לשאול אם יש נכונות למסור מידע, כי חייב להיות עיגון של כל הרשימות.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

עכשיו אני רוצה לחזור לעניין של מרכזי היום והמועדוניות. מבחנתי זה אותו סוג של שירות. אותן עמותות מפעילות את זה?

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

יש עמותות שמפעילות גם וגם, ויש כאלה שכפופות ישירות - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נציגת משרד הרווחה, איפה עומד התקצוב שלהם? זה משבר שמלווה אותנו כבר הרבה זמן.

 << דובר >> אורנה בן צור: << דובר >>   

אם את מדברת על התעריף, אין שינוי. כמו שסמי אמר, זה עדיין בדיון.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כמה שנים זה בדיון?

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

ב-2020 היה לנו תעריף אבל פרצה הקורונה, אז קיבלנו איזשהו שיפוי לתעריף, בספטמבר '22 נגמר השיפוי, חזרנו לתעריף שלפני זה. בעקבות זה הגשנו את התביעה. 

אנחנו אמרנו, ואני מצהיר שוב, שאנחנו מוכנים להקפיא ולהיכנס לדיון למשא ומתן לגישור לכל הנושאים, כדי לפתור את התעריף של מרכזי היום. גם משרד הרווחה יודע, גם יריב יודע, גם השר יודע, אין להם פתרון. הם רוצים שאנחנו נבטל את התביעה ואז הם ישבו לדון איתנו. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כמה זמן זה תקוע?

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

בערך 4 שנים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

טוב, אני אכניס לסיכום שתנסו אולי להיכנס לתהליך גישור, כי חבל, הזקנים בסוף - - - 

 << דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

אולי יקשיבו לך.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אמרתי את זה כבר מספר פעמים לצערי, אבל בסדר, אני אעשה מה שאני יכולה מהגזרה שלי. 

נעבור הלאה ונדבר על השירותים ברוסית. שירותים זה גם מסמכים, אבל זה גם עובדים דוברים רוסית. כן, רונית?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

	מבחינתנו, כבר בשנתיים האחרונות זה יעד מרכזי בתוכניות העבודה השנתיות. בשנתיים האחרונות אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה של הרשות, אנחנו עובדים יחד עם לובי המיליון ונעזרים בידע שלהם כדי לעשות את זה נכון. 

אני אחלק את זה לשני חלקים. מבחינת עובדי הרשות, יש לנו כוח אדם טיפולי, כוח אדם שנותן מענה במוקד, עכשיו עובדי שירות דוברי רוסית מגיעים למרכזים שלהם. בשנה האחרונה אנחנו עושים לא מעט כנסים לדוברי רוסית, מפעילים את העובדים דוברי הרוסית שלנו.

במכרז שפרסמנו עכשיו, יש ספק חדש שהולך להעלות את המוקד שלנו. הייתה דרישה ותנאי סף של דוברי רוסית, וככה גם מול כל הספקים שלנו. קופות החולים שמפעילות את 'בידיים טובות', מפעילות עובדים סוציאליים ועמיתים דוברי רוסית, עם כל הקושי בגיוס. בפרויקט המתנדבים שלנו להפגת הבדידות של מטב, שגם על זה אנחנו עובדים ביחד עם לובי המיליון, גייסנו רכזת דוברת רוסית. אנחנו מבינים שהיום כמעט כל ניצול שואה צריך הנגשה השפתית. בכנס האחרון שעשינו, הבאנו תרגום סימולטני לרוסית כי אנחנו מבינים את הצורך. אנחנו גם עובדים על החומרים הכתובים שלנו שיהיו ברוסית. 

אנחנו מתמודדים עם הקשיים באמצעות הצוות הבין-משרד. למשל, בעיית הבדידות היא משמעותית, אך קשה יותר לשלב מתנדבים בבתיהם של פליטי שואה דוברי רוסית, כיוון שהם נוטים פחות לרצות בכך.  חברתי, יש גם בקופות החולים איזשהם קשיים ובגלל זה אנחנו עושים שיח משותף יחד עם לובי המיליון כדי לגייס יותר מתנדבים דוברי רוסית. אנחנו לגמרי באירוע.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה. עוד מישהו רוצה לדבר על הסוגייה של דוברי הרוסית?


 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אציין שלמשרד הבריאות יש את כל הבריאות שלפחות בקוות נעזרים בזה לתרגום.



 << דובר >> יעל עבאסי: << דובר >>   

לא הייתה התייחסות לשאלה של מימון תרגום של שירותים שהרשות לא נותנת. זאת אומרת, אם ניתנת תמיכה לארגון מסוים, אבל הוא צריך בעצם לממן את התרגום על חשבונו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

מה באמת עם תמיכות לעמותות שמתעסקות בתרגום?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

הכנסנו למבחני התמיכה חובת פרסום גם ברוסית של השירותים שניתנים בכל הארגונים שאנחנו תומכים בהם. למשל דובר פה על מועדוניות, 'עמך' זה גוף שנתמך על ידינו ומפעיל מועדונים לשורדי שואה בכל הארץ. דרשנו מהם שיהיה פרסום ברוסית, ויש לא מעט דוברי רוסית במועדוניות. 

לא פנו אלינו מהגופים המתמחים עם דרישה לתרגם ברוסית, אבל אנחנו בהחלט דורשים מהם הנגשה. 

 << דובר >> יעל עבאסי: << דובר >>   

אבל יש מחסור של גורמים טיפוליים בשפה הרוסית. גם עובדות סוציאליות, גם פסיכולוגיים או כל גורם שנותן טיפול נפשי. אני בטוחה שלו שהגופים האלו מועמדים טובים דוברי רוסית, הם היו לוקחים אותם. בכלל, אנחנו רואים שיש מעט שירותים כאלה.

במשקפיים ורודות אנחנו מקבלים פניות של דוברי רוסית, שאנחנו מתקשים למצוא להם פתרונות גם בשירותים הסוציאליים, וגם כאלה שנתמכים בידי הרשות. יש פה צורך, לכל הפחות בשלב הביניים, לממן תרגום מקצועי. זאת אומרת, לא רק לקלוט את המסר המילולי והלא מילולי שנלווה ולפלוט מסר מילולי בלבד, אלא להבין את הקונוטציות, את ההקשרים התרבותיים. תרגום זה מקצוע ואנחנו לא רוצים שפקידה תיכנס גם לתרגם טיפול נפשי. אנחנו צריכים מתורגמנים מקצועיים, לספק שירותים מקצועיים.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני יודעת שיש שיח עם חלק מהארגונים, אני חושבת שיהיה טוב שתעשו שולחן עגול עם ארגונים שנותנים שירות ותחשבו ביחד באיזה עוד דרכים אפשר לעודד מתן שירותים ברוסית, שבאמצעים כלכליים יהיו להם תמריצים לגייס כוח אדם דובר רוסית.

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

כפי שציינתי, בעינינו הפער הוא לעודד את צריכת השירותים. אני מקבלת את מה שאת אומרת בסיטואציה שיש המון דורשי שירות ומעט נותני שירות, לצערי הרב אנחנו עוד לא באירוע הזה.


 << דובר >> יעל עבאסי: << דובר >>   

אני לגמרי פוגשת את זה. פונים אלינו שורדי שואה שזקוקים למישהו שילווה אותם. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נעצור כרגע. אשמח שתעשו על זה חשיבה משותפת. 

 << דובר >> אמיליה לרין: << דובר >>   

גם תרגום לתרופות זה מאוד חשוב.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נכון, עשינו על זה דיון בנפרד.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

אני מציעה לקופות החולים לחדש את ההנחיה ולוודא שבכל חדר רופא יש שלט ברור על אפשרות לתרגום. בשבוע שעבר יצא לי לבקר בביקור רופא ושמתי לב שאין שלטים, והרופא עצמו הופתע לגלות שיש כזו. לכן, אם ניתן לשלוח שוב מיילים בנושא, זה יהיה מועיל.

 << דובר >> עידית וולף: << דובר >>   

אצלנו במאוחדת יש על שולחן העבודה את מספר הטלפון של מוקד התרגום. 

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

במקרה זה היה בכללית ולא במאוחדת, אבל אני בטוחה שכדאי לרענן, כדי שכל הרופאים ידעו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נקודה חשובה, תודה. לגבי הסעות לטיפולים רפואיים, פנינו לחברי וועדת סל הבריאות, יש לכם עוד דרך לעזור מעבר לזה שנמתין להתייחסותם? הרי הסל עכשיו נסגר וייקח זמן עד שיהיה את הסל הבא. עוד משהו להתייחסות בהקשר הזה? טוב. נציגת משרד הבריאות, תכירי את זה. אני לא יודעת איך עוד אפשר לקדם את זה, אבל אנחנו מאוד רוצים להכניס את זה לסל הבריאות כי זה שירות מציל חיים. כפי שלמדנו בדיון הקודם, כשמישהו לא מגיע לטיפולים, בעיות קטנות הופכות גדולות. תודה רבה. 

העלאת מענק חימום, רונית מאגף תקציבים, נדרשתם לסוגייה הזו?

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

עכשיו יש את הסוגייה שעברה בתקציב של 24' של מס פחמן שהוחלט בהחלטת ממשלה לייעד את ההכנסות ממס פחמן לנושאים חברתיים, זה כרגע בדיונים אז אני לא רוצה להגיד משהו סופי, אבל יכול להיות שזה יהיה מיועד למענק החימום.

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

מי דן בנושא ולאן אפשר להפנות תלונות בנושא?

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אנחנו נתלבש על זה. אני צריכה לתת ליוחנן רון עוד התייחסות. יוחנן, אנחנו מקשיבים לך. לא שומעים. תמתין בינתיים עד שיסדרו את זה. יש עוד מישהו באולם שלא נתתי לו להתייחס ומבקש להתייחס?

 << דובר >> עידית וולף: << דובר >>   

שמי עידית וולף מקופת חולים מאוחדת, אני אחות מומחית בגריאטריה ומרכזת התחום במנהל אזרחים וותיקים ובאגף האחיות. אני רוצה לציין שבמאוחדת, אנחנו פועלים, כחלק ממפת המדדים הלאומית של הזדקנות מיטבית, ללא קשר לניצולי שואה. לגבי ניצולי השואה, אנחנו שמים דגש על מרותקי הבית. יש לנו נתונים - - - 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אחנו מקיימים דיון בנושא בכל שבוע, אז אנחנו מקבלים את הנתונים של הקופות, אין צורך להגיד אותם. האם יש סוגייה שחשוב שהיושבים פה יכירו?

 << דובר >> עידית וולף: << דובר >>   

הסוגייה העיקרית היא שאנחנו רוצים ומבקשים לייעד תקציב למרותקי הבית, שורדי השואה, כדי למקד את הטיפול ולתת להם טיפול מיטבי יותר.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

את מתכוונת בעניין ההסעות או שירות בתוך הבית?

 << דובר >> עידית וולף: << דובר >>   

בתוך הבית. יש לנו נתונים על מרותקי הבית ואנחנו עושים איתם עבודה, אבל אנחנו לא מתמקדים מספיק וזאת הבקשה שלנו.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

נציגת משרד הבריאות, את יודעת מה התוכניות שלכם בעניין התקציב לקופות החולים על הטיפול במרותקי הבית?

 << דובר >> צפרירה הלל דיאמנט: << דובר >>   

אני נציגת האגף לגריאטריה, אני לא נציגת קופות החולים. אבקש מהנציג של קופות החולים שיחזיר תשובה בנושא.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אוקיי. אני אבקש ונתעדכן בדיון הבא.

 << דובר >> ישראל מייזלר: << דובר >>   

ישראל, מחסדי נעמי. אני לא קיבלתי את הדו"ח, אנסה להשתלב איכשהו. דיברו לגבי הרוסים, במנטליות הרוסית הם לא פונים. אני מגיע אליהם הביתה, הם לא יצאו. צריך "להכריח" אותם לפנות, זה בגרשיים אבל זה המצב. זאת לא גאווה, זאת המנטליות. 

במקרה אנחנו מסיימים קמפיין של חלוקת אמצעי חימום בבתים, אז אני פוגש את האנשים בין אם הם רוצים ובין אם לא. אני פוגש אנשים, אני רואה כל מיני מצבים, זה לא משנה אם האדם במועדונית או לא, בבית אין לו אוכל. נכון, הוא קיבל ארוחה חמה במועדונית, אבל עד מחר אין לו כלום. אם בחמישי קיבל את הארוחה, עד ראשון אין לו כלום.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אנחנו נתעדכן בעניין של ביטחון תזונתי. ביקשתי מביטוח לאומי ומשרד הרווחה לעשות שיעורי בית ולחזור עם תשובות מפורטות לדיון הבא. 

 << דובר >> ישראל מייזלר: << דובר >>   

היה בעיתונות קשיש בן 85 מירושלים שנפטר מהיפותרמיה. אני מחלק אמצעי חימום, התקשרתי לעו"סים בירושלים והתחננתי - - -

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

זה לא משנה. אין להם כסף לשלם את החשמל.

 << דובר >> ישראל מייזלר: << דובר >>   

אני מדבר על משהו אחר. אני מתחנן שיגידו לי אם הם יודעים על מקרה כזה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כמו שאתה רואה פה, הרבה פעמים אין מידע. 

 << דובר >> ישראל מייזלר: << דובר >>   

היה פה אדון נחמד שאמר שיש עניין לעמותות - - - אין פה עניין להסתיר, אין פה עניין של כסף, אני לא מרוויח מזה כלום. יש לי ציוד, אני מתחנן שיביאו לי את האנשים. 

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

תודה רבה. יוחנן, האם אפשר לשמוע אותך עכשיו?

 << דובר >> יוחנן רון: << דובר >>   

כן. קודם כל אני רוצה להחמיא לניהול הישיבה, זו ישיבה מאוד עניינת וחשובה. יש לי הרבה הערות אבל זו שהכי מכאיבה לי זו ההתייחסות של הבחור ממשרד האוצר, שלא שמעתי את שמו, שאמר שהכסף שנלקח מהשאריות, לכאורה, שנוצרות ברשות, מתועל על פי סדרי קדימויות. מה האמירה הזאת? מה זה 'מתועל על פי סדרי קדימויות'? אני הייתי מבקש להבין את זה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

כן, רועי, תוכל להתייחס?

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

כמו שאמרתי, התקציב בכל שנה שהוא אם במידה מעלה את הכסף אז גם מנהלת הרשות תדע להגיד שהוא נשאר ברשות ומשתמשים בו לתפעול ולפעילויות שונות שעושי לניצולי שואה. 

 << דובר >> יוחנן רון: << דובר >>   

זה בדיוק מה שאמרת. לא חשוב.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אמרתי גם את זה, אבל אני אגיד באופן כללי שתקציב המדינה ככלל, יש ממשלה נבחרת והיא זאת שבונה את התקציב לפי איך שהיא בוחרת.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אם זה היה נשאר בתקציב הרשות, אז תקציב הרשות היה תופח משנה לשנה מכיוון שמדובר בעשרות מיליוני שקלים שנחסכים לקופת המדינה. זה לא נשאר ברשות, אני אומרת את זה בידיעה ברורה ולהציג את זה בצורה אחרת זאת הטעיה. זה לא נשאר ברשות. 

יכול להיות שבמהלך השנה, ברמה התפעולית, לא הספקתם לקזז אז בסוף השנה אתם מקזזים. זה טכני. זה לא מהותי, נכון? מהותית, הכסף הזה יורד ונחסך ועובר למטרות כלליות של מדינת ישראל. אני רק מתארת את העובדות. זה בסדר שאתה לא מבין מה אנחנו רוצים ממך ושזה סדרי עדיפויות, כלומר, זה לא בסדר, אבל הטענות הן לא אלייך, הן לדרג הפוליטי.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

אני מבין. שוב, תקציב המדינה, בסופו של דבר הממשלה היא זאת שמעבירה אותו ויש לה את היכולת להשפיע על אופן הבנייה שלו. אנחנו במשרד האוצר מממשים בסופו של דבר את סדרי העדיפויות האלה. 

 << דובר >> יוחנן רון: << דובר >>   

במילים פשוטות, מה שאתה אומר זה שהמקורות שלך כאוצר זה גביית מיסים, תשלומים כאלה ואחרים וגם הירושות של נפטרי השואה.

 << דובר >> רועי בבאי: << דובר >>   

זה לא מה שאמרתי. זה כסף שהוא - - - אני לא אכנס לוויכוח כזה אבל כמו שאמרתי, תקציב המדינה מנוהל ע"י הממשלה.

 << דובר >> יוחנן רון: << דובר >>   

לא ייתכן שאנחנו נוריש את הכסף של אלה שנפטרים למימונים, לא אכנס לפרטים של מה, במקום שהכסף הזה ישמש להטבת התנאי של שורדי השואה.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אני מסכימה איתך. צריך להגיע לסיכום הדיון - - - דיברנו על דחיקת תלות, בקי, יש לך עוד משפט להוסיף?

 << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >>   

רק אם לקופות יש משהו להוסיף.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

עשינו על זה דיונים, בסוף צריך תקציב למרכזי היום, לשירותים בבית וכו'. נעבור סיכום. 

אנחנו נקיים דיון נוסף בשבוע הבא, תגידו לי איזה עוד דיונים נקבעו ויכול להיות שנדחה דברים אחרים, כיוון שהסוגיות האלו דחופות. אני שואפת לעשות את זה בהקדם לפני שתקציב המדינה עובר. יש את התקציב של שנת 2024 שמנהלת הרשות, רונית רוזין, התייחסה ל-60 מיליון שקלים האלו. אני אבקש בדיון הבא להבין האם על פי הסיכומים בין משרדי הממשלה זה יכול להישאר ברשות לשורדי השואה, לטובת שורדי השואה. אני לא מדברת לעשות תיקון היסטורי, אנחנו מדברים על התקציב של שנת 2024.

רועי, היועץ הפרלמנטרי שלי, שים לב, אני אגיש הצעת חוק לתיקון המנגנון של אחוזי הנכות, כך שנתחיל מ-50% וזה יעזור לאותם 10,000 איש. נתחיל את התהליך הזה ואני מקווה שתהיה תמיכה ממשלתית. 

ביטחון תזונתי, אני מבקשת ממשרד הרווחה וביטוח לאומי להגיע לדיון הבא עם נתונים מתוך ה-100 מיליון שקלים, כמה מגיע לזקנים עניים ואיך מגיעים אליהם, מה היקף הבעיה ולכמה מהם אנחנו מצליחים להגיע. בנוסף, לדיון הבא אני מבקשת שמשרד הרווחה וארגון הגג של מרכזי היום ינהלו שיח ויגיעו עם עדכון מצב לגבי תהליך דין ודברים בניהם, כדי נוכל להתקדם. זה שירות מאוד חיוני לזקנים ורבים מהם לא מקבלים את זה היום. 

בנושא השירותים ברוסית, אשמח שמנהלת הרשות לשורדי שואה, רונית רוזין, תנהל שיח שולחן עגול עם ארגוני חברה אזרחית, ותחשבו איך מתמרצים ארגונים לגייס כוח אדם דובר רוסית כך שמנעד השירותים שאנחנו יודעים להציע ברוסית יגדל. אני מבקשת לקדם חקיקה שתיתן מענה לתרגום רוסית של עלוני התרופות, נקודה שאמיליה העלתה, אז נקיים חקיקה פרטית כזו. 

<< דובר >> סמי קידר: << דובר >>   

זה לא רק הרוסית, יש גם אמהרית וכו'.

 << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>   

אבל יש חלק גדול משורדי השואה שהם דוברי רוסית וזה המנדט שלי בוועדה הזו, לכן אני אומרת את זה. 
בעניין ההסעות, פנינו לחברי וועדת סל התרופות וביקשנו להכניס את ההסעות לשירותים רפואיים לסל התרופות, נבקש את עזרתה של נציגת משרד הבריאות בנושא החיוני הזה. אבקש עדכון בישיבה הבאה לגבי השימוש בהכנסות ממס פחמן למטרה של סיוע לזקנים עניים בחורף. אבקש עדכון ממשרד הבריאות באשר לאפשרות לתת תמריצים כלכליים לקופות החולים להשקיע יותר במימון טיפולים רפואיים לזקן שמרותק לביתו, כדי שאנשים שמרותקי לביתם יקבלו שירות טוב יותר.

אדגיש, כל אחד מהסעיפים האלו נידון בדיון נפרד בוועדה הזו לאורך השנתיים אחרונות. לכל דבר עשינו ניתוח עומק, זאת לא פעם ראשונה שאנחנו נוגעים בדברים. אני רוצה לעשות עדכון מצב רוחבי של הסוגיות השונות ולכן נעשה דיון מעקב ע"פ הסעיפים הללו.

אני מקווה שבתקציב המדינה השביעי, הממשלה הזו תמצא לנכון להקצות תקציבים גם לשורדי השואה ולזקנים העניים בכלל. זו סוגייה מאוד חשובה שמלמדת על החוסן שלנו כחברה. אנחנו נשוב ונתכנס ונעדכן בנושא. אני נועלת את הישיבה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>