פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 43 ועדת הכספים 24/11/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 158 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ' בכסלו התשפ"ב (24 בנובמבר 2021), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 (כלים חד פעמיים) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ג'ידא רינאוי-זועבי – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי יצחק פינדרוס חברי הכנסת: יעקב אשר מיכל ווולדיגר אלון טל אורי מקלב שלמה קרעי מוזמנים: יגאל גוטשל – רפרנט תכנון והגנ"ס, משרד האוצר מתן יגל – משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים קובי בוזו – מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, רשות המסים לילי אור – עו"ד, עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, רשות המסים אלעד סולומינסקי – רפרנט, משרד המשפטים יובל לסטר – סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה אביטל עשת – ראש תחום כלכלה, המשרד להגנת הסביבה הראל בן דוד – מנהל תחום פלסטיקה גומי ואריזות, התאחדות התעשיינים בישראל דליה טל – מנהלת קמפיינים, צלול - עמותה לאיכות הסביבה עמיעד לפידות – ראש תחום פסולת, אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה תומר מור – מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד רמי שר שלום – מנכ"ל פעמית ויו"ר פורום היבואנים עמוס שקד – תעשיין נלי כהן – עו"ד, תמה גרופ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אייל לב ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 (כלים חד פעמיים) << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, כ' בכסלו התשפ"ב, ה-24 בנובמבר 2021. אנחנו מנהלים את הדיון השני בנושא צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 (כלים חד- פעמיים). בפעם הקודמת שמענו את הממשלה ואת חברי הכנסת, שמענו מעט את נציגי המגזר העסקי. את הדיון הזה נקדיש קודם כל עבור נציגי המגזר העסקי כדי שיוכלו להשמיע את טענותיהם. אני יכול לומר שאנחנו מזהים שיש שתי בעיות עיקריות בנושא הזה: כוסות הנייר המצופות פלסטיק וכן חומרים שנמצאים על התפר שיכולים להיות גם חד-פעמיים וגם רב-פעמיים מבחינת עובי חומר הגלם. אנחנו בודקים איך אפשר לפתור את שתי הסוגיות הללו ואני בטוח שגם נגיע לפתרונות. חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי, בבקשה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בוקר טוב, אני רוצה לספר על אירוע שחוויתי אתמול בוועדת הפנים. לצערי הרב מדובר באירוע לא מכבד למשכן ולא מכבד את חבר הכנסת שפנה אלי. אתמול היה בוועדת הפנים דיון בנושא חוק החשמל, חוק חשוב ששמחתי שחברי ממפלגת רע"מ הסכימו להצמיד את ההצעה שלי אליהם, ואנחנו, אינשאללה, היום נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. מהלך הדיון היה רגיל, לפעמים קצת לחץ ומתח בין חברת הכנסת אורית סטרוק ובין חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אני אמרתי אז שאני מאוד תוהה על זה שאורית סטרוק ואוסאמה סעדי מסכימים על משהו, ואז דוקטור אחמד טיבי, חבר כנסת, בדרך כלל איש מאוד מכובד, התחיל לצעוק עלי. הוא אמר לי בצעקות: "תשבי בשקט, תשבי בשקט, אל תתחצפי". אני אומרת שאנחנו דור חדש של פוליטיקאיות ערביות שלא יכולות לעבור לסדר יום למראה מציאות של פוליטיקאים שהם חושבים שהם בעלי הבית פה. אנחנו שותפות ואנחנו גם בעלות הבית ואני לא אתן לאף פוליטיקאי, ערבי או לא ערבי, להתנהל בצורה הזאת כלפי או כלפי כל אישה פוליטיקאית ערבייה. תודה רבה לכם. אני רוצה להפנות את תשומת לב כל הנשים הערביות הצעירות שמפחדות להיכנס לפוליטיקה בגלל הסיפור הזה, בגלל הלחץ והמתח והאלימות, זו אלימות. אני רוצה להגיד להן לא לפחד, להיכנס ולשנות את הפוליטיקה מבפנים ולהישאר ברמה גבוהה של מכובדות, תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה, חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי. ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעדכן אותך שמאז שעבר התקציב הפקקים נשארו ואפילו החמירו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ציפית לשינוי תוך שלושה שבועות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפחות בדקה. אדוני היושב-ראש, בימים אלו הוגשו מסקנות הביניים של הוועדה בנושא אסון מירון. אני שמח על המסקנות, יש מה לדון, אני נוגע במה שהממשלה הצהירה: למשפחות מגיעים פיצויים. אתמול הייתה הסכמה שלא מדברים על יושב-ראש הוועדה הקודם, אבל גם אצלך דנו על זה. אנחנו רואים את משפחת חיות שהאב איבד את הבין שלו, הוא סיפר שהוא משלם כל חודש 9,000 שקלים עבור טיפולים לילדים ועבורו. מדובר במחנך שאמור לשלם את זה ואין לו מאיפה. לא מתייחסים לזה, לא במסקנות, לא בממשלה. הפיצויים למשפחות ההרוגים מאסון מירון, לא דנים על זה בכלל. מדובר במשפחות חלשות שכרגע צריכות להוציא כסף רב. אנחנו צריכים לעשות מעשה, לאשר להם לפחות את הטיפולים במיידי. לגבי הפיצויים, צריך לראות מה לעשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה הוא משלם 9,000 שקלים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לו טיפולים לילדים, טיפולים פסיכולוגיים, בעיות של שיקום, כל מיני דברים שאם רוצים אני יכול גם להביא פירוט. אני אומר שהוא לא היחיד, שמענו על משפחות רבות. לעבור כזה אסון, צריכים טיפולים נפשיים. יש הרבה ילדים בבית וההורים עוברים משבר. מר חיות גם פצוע וזה משפיע על השיקום שלו. הגיע הזמן ללא רק דיבורים בעניין הזה, מדובר במשפחות שאיבדו את יקיריהן באסון מירון, אלו משפחות שלנו, של כל אחד מאיתנו, אנחנו קרובים אליהם. אני חושב שחשוב מאוד לתת את הדעת על הנושא זה ולקדם את כל נושא הפיצויים כמה שיותר מהר. יש הצעות חוק של האופוזיציה, יעקב אשר, מלכיאלי ואחרים שהוגשו נדחו על ידי הקואליציה לצערי. לא מתייחסים אליהן ואפילו לא היו מוכנים להעביר אותן בטרומית כדי שזה יגיע ליעד. הגיע הזמן לטפל ולפצות, זה לא מענק, זו לא מתנה, זה משהו לטיפול הנפשי והגופני היומיומי שלהם, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוקר טוב לכולם, אני רוצה להתחיל במקום בו עצרה חברתי ג'ידא, כאישה ערבייה שיודעת כמה זה קשה להיות בפוליטיקה, במיוחד בפוליטיקה הישראלית. אני תמיד שמעתי את המשפט הזה: "פוליטיקה זה דבר מלוכלך". התגובה שלי הייתה שאנחנו הנשים טובות בלנקות ולכן אנחנו צריכות להיות שם. הקדנציה הזו שונה באופן מהותי ממה שעברתי בקדנציה הקודמת. מה שקורה פה לא יאומן ואי-אפשר לתת יד לדבר כזה. לא יכול להיות, ואני לא נכנסת לפרטים ולא לשמות של האנשים, אבל לא יכול להיות שמישהו יתייחס למישהו – אישה או גבר – יתייחס לאישה בצורה שכזו. זה לא נראה טוב מבפנים וזה משדר תמונה קשה. כשבאתי לכאן אחד היעדים שלי היה להראות שאנחנו, כנשים ערביות, יכולות להיות בכל מקום ואני לא רוצה שהדוגמה הזאת תשודר לבחורות הצעירות שתפחדנה מהמראות הללו. אני חושבת שזה לא הוגן, לא אתי, לא יפה, ואני מקווה באמת שהסיפור הזה ייגמר על הצד הטוב ביותר ולא יחזור על עצמו. לא רק עם ג'ידא אלא עם כל אישה אחרת בכנסת. אני חושבת ששיח מכובד צריך להיות בין כולנו – גברים ונשים. הגרוע הוא שזה קרה ביום בינלאומי למניעת אלימות נגד נשים וחבל, זה כואב עד מאוד. הדבר השני שאני רוצה לשים על סדר היום של הוועדה, הבאתי את זה לוועדת החינוך ויש לזה נגיע תקציבית: יש בית ספר מיוחד, ואתמול היה גם היום המיוחד בכנסת לאנשים עם צרכים מיוחדים, יש בית ספר לילדים אוטיסטים ביישוב חורה, מדובר בבית ספר אזורי שממוקם באזור תעשייה. בבית הספר הזה יש 15 כיתות כיום, במבנה החדש יש 12 כיתות. מה יעשו עם שלוש הכיתות החסרות? אלוהים יודע. הדבר הנוסף: נתנו תקציב למבנה ולא נתנו תקציב לתשתיות ההיקפיות. בינתיים הכול מתעכב בגלל מחסור בגרושים להשלמת הדבר הזה עבור ילדים מאוכלוסייה מיוחדת ומהמקום הכי מודר בארץ. ריבונו של עולם, הגיע הזמן שאנחנו נסתכל לעצמנו בעיניים ונגיד לעצמנו האם זה הייעוד שלנו כאן, האם זה מה שאנחנו רוצים לראות. כסף יש, השאלה היא לאן מנתבים אותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אשמח לקבל פרטים בנושא אחר כך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. האמת היא שלא רציתי להתייחס אבל אני רואה שיש קמפיין מאוס. כאשר חברת כנסת – שיודעת שאני מתייחס אליה בכבוד – פונה אל חבר הכנסת סעדי באופן מעליב ואומרת לו: "אתה בדיוק כמו אורית סטרוק", שהיא אויבת של העם שלו. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אל תסלף את דבריי, לא אמרתי את זה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא הפסקתי אותך, ג'ידא, תני לי להמשיך. זה מעליב, זה פוגע, זה לא במקום, אז כשהיא קמה אז אני אומר לה לשבת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> להיות כמו אורית סטרוק זה דבר חיובי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אני לא חושב, לפחות אצלנו ההשוואה עם סטרוק היא השמצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תתבע אותה על הוצאת דיבה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כאשר איתמר בן גביר קם לפני שבועיים אמרתי לו "שב" בערבית וכן בעברית והוא לא חשב - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני קמתי כשאתה אמרת לי: "תשבי בשקט, אל תתחצפי". אל תסלף, יש גם וידאו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תירגעי, תירגעי. אני לא עלי סלאלחה, מה שעשית לו בכפר קאסם, אז תירגעי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> סליחה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן הערתי את מה שהערתי. אם כבר משהו פמיניסטי ונשי, אני חושב שהחוק הגרוע ביותר, האנטי-פמיניסטי, הפוגעני ביותר כלפי נשים ערביות הוא החוק נגד איחוד משפחות. כל מי שהצביעה נגד חוק זה הצביעה נגד הנשים הפלסטיניות והיא צריכה לחשוב פעמיים על הנושא הזה. אני רוצה לציין שעיסאווי פריג' תקף את עאידה תומא סלימן בצורה בוטה ומשפילה, ועאידה לא חשבה לרגע להגיד שהוא תקף אותה בגלל שהיא אישה אלא תקף אותה בגלל עמדה פוליטית. בואו נשאיר את זה בעמדה הפוליטית. אני מסכים בהחלט שלא צריך לפגוע באנשים, אבל לא צריך להשמיץ אחרים ולצאת לרחוץ בניקיון כפיים, תודה רבה. וכשאני אומר "להצביע נגד איחוד משפחות" זה לא רק כלפי ג'ידא, כל מי שהצביע והצביעה נגד איחוד המשפחות עשה מעשה מחפיר היסטורית נגד נשים ואימהות פלסטיניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לומר שכנראה שכל מי שיושב פה ולא רק מי שיושב פה נתפס לפעמים ברגעים של עצבים חשופים ואומר משפטים שאחר כך בתוכו הוא - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אגב, אתה אמרת לי לפני חודש "שב בשקט" ולא הרגשתי שזה מגדרי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עוד רגע הוא יגיד לך את זה שוב, אחמד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כולנו אומרים לפעמים דברים שאחר כך מצטערים עליהם, לפעמים בפנים והאמיצים גם אומרים בקול רם שהם טעו. אני חושב שראוי להתנצל. איני מסכים שבכנסת יש אויבים, חבר הכנסת טיבי. יש כאן יריבים פוליטיים מרים, אנחנו לא מסכימים בהרבה מאוד נושאים - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אורית סטרוק היא אויבת העם שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני לא מסכים עם האמירה הזו ואני מתקומם כנגדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת טיבי, עוד מעט תגיד שגם איתמר בן גביר הוא אויב שלך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש אנשים שאני בז להם ואני לא רוצה השוואה איתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש מכל מי שנמצא פה ולא נמצא פה, וגם מעצמי, לנסות לספור עד 10 לפני תגובות. המסר שאנחנו מעבירים לציבור יכול להיות הרסני. אני בטוח שחברת הכנסת ג'ידא וחבר הכנסת טיבי יכולים לשבת ביניהם וליישר את ההדורים. איני מתנדב להיות הבורר ביניכם ואני בטוח שאינכם צריכים. לא הייתי נוכח באירוע המדובר, אבל אני מבין שיש פה מישהי שנפגעה מאוד ויש פה מישהו שאולי לא הבין את הדברים כמו שצריך אז אם תשבו ביחד אני בטוח שתוכלו להגיע להסכמה וללבן את הדברים. המחלוקות הפוליטיות לא צריכות להשפיע על יחסים אישיים. הגיע הזמן שב-2021 לא תהיה אף אישה בכנסת שתרגיש מושפלת או תרגיש לא שווה – גם אם מדובר רק בתחושה. נעבור לנושא עצמו. ראשית, ניתן לנציגי המגזר העסקי לדבר, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> המגזר הצרכני גם נמצא פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל מי שנמצא פה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש פה נציג של משפחה מסכנה? מישהו שאין לו לוביסט? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה פה עבורם. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> ההרשמה הייתה פתוחה עבור כולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נציגת עמותת צלול, דליה טל, בבקשה. << אורח >> דליה טל: << אורח >> בוקר טוב, תודה עבור הדיון ותודה למשרד להגנת הסביבה שקידם את הנושא הזה. אני דליה טל, מנהלת הקמפיינים בעמותה הסביבתית צלול. אנחנו חושבים שזה רק מהלך ראשון כי המטרה צריכה להיות, כמו שעשה האיחוד האירופי, בסופו של דבר להוציא את הכלים החד-פעמיים מחיינו. הייתי פה גם בדיון הקודם, אנחנו תומכים בדרישה של החברים פה להעביר חלק מהכסף למשרד להגנת הסביבה – את תקבולי המס האמור – לצורכי חינוך והסברה לציבור. אנחנו לא תומכים ברעיון של סבסוד או הפחתת המס על כלים מתכלים. לפי מה שאנחנו יודעים, וזה מבוסס על בדיקות רבות שערכנו, הכלים המתכלים אינם מתכלים באמת, הם מתכלים במדינות שמחזיקות מכשירי קומפוסט תעשייתיים גדולים. בארץ אין מכשירים שכאלו ועידוד רכישת כלים מתכלים זהה לרכישת כלים חד-פעמיים. אני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת החרדים: אני שומעת את ההגנה הגדולה שלכם על המשך השימוש בכלים חד-פעמיים ואתם אפילו רוצים לפצות משפחות בעניין הזה. אתם חברה שמתאפיינת בשמרנות, בבגדים, בחלק גדול מהמקרים השמרנות הזו היא חיובית – בביגוד, בצניעות, במזון – ואיני מבינה למה אתם מעודדים את הטרנד הזה שהוא טרנד גרוע מבחינה סביבתית, חברתית, בריאותית, מכל הבחינות. דיברתם כאן על האישה החרדית שצריכה להדיח כלים רבים במוצאי שבת, גם הסבתא שלה הדיחה כלים וגם הסבתא של הסבתא שלה. כמו שאתם טורחים לשמר מנהגים אחרים, דווקא את העניין הזה – רדו מזה, זה רע, זה רע מאוד לסביבה, לבריאות, למדינה. אתם מחויבים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זו ועדת החינוך? << אורח >> דליה טל: << אורח >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקווה שלפני שאת מדברת על השמרנות החרדית תבואי קודם כל לראות - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> - - - על החרדים כמו ש - - - אז כנראה - - - טוב לסביבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תטיפי לנו מוסר, לציבור החרדי. דברי על הנזק הסביבתי, לא בתור סדרת חינוך למגזר כזה או אחר. << אורח >> דליה טל: << אורח >> אני לא נותנת סדרת חינוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין שאת עמותת צלול וזה בסדר, את יכול לבקש, הכול טוב ויפה. אבל להטיף לנו מוסר, אנחנו מודים לך והכול בסדר. אם תנסי ללכת פעם באותו - - - של ביגוד ושל כל מה שאמרת מקודם, אחר כך תבואי לדבר איתנו על הנשים שלנו ועל החינוך שלנו ועל כל מה שצריך, תודה. << אורח >> דליה טל: << אורח >> אני אמרתי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, אני מבקש ממך לשמור על שיח ענייני לגופו של החוק. אף אחד לא מחנך פה שום מגזר ולא נותן הוראות לשום מגזר ולשום חברה. כל אחד בוחר את אורח החיים שלו איך שהוא רואה לנכון ולכן תתייחסי בבקשה לעניין החוק והצו. את רוצה לדבר על המפגעים הסביבתיים שגורם השימוש בחד-פעמי – בבקשה. << אורח >> דליה טל: << אורח >> אולי לא הובנתי נכון. רציתי להגיד שאני מאוד מכבדת את המנהגים, זה לא רק החברה החרדית, אנחנו מדברים על הרבה אנשים ששומרים על הרבה דברים חברתיים וסביבתיים ודווקא את העניין של הכלים החד-פעמיים אימצו בכזאת חדווה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תנסי לגדל 14 ילדים ואז תגידי לי איך עשית את זה. << אורח >> דליה טל: << אורח >> קצת מאוחר מדי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - למה אנחנו מגיעים למקום הזה בכלל? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד פעם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הערת לה והיא מתעקשת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גבירתי, יש לך עוד משהו להגיד על הנזק הסביבתי? << אורח >> דליה טל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> גם על הצורה שבה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אולי תדברי על הנזק הסביבתי של הבזבוז של המים ושל חומרי ניקוי, ושל חשמל בגלל מדיחים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> את אומרת "אימצו את זה בחדווה". את לא מכירה את אורחות החיים שלהם, את לא יודעת עם אלו קשיים כלכליים הקהילה החרדית מתמודדת, את צובעת את כולם בצבע שנובע מהתנשאות לצערי הרב. הצורה הזו לא מקובלת, עם כל הכבוד. << אורח >> דליה טל: << אורח >> המסר שלי לא היה מתנשא, ואם ככה הובנתי אז אני מתנצלת. בכל אופן, בואו נדבר על - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא חושב שהיה מתנשא כי אני לא מאמין שאת יכולה להתנשא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> דליה טל: << אורח >> הכלים החד-פעמיים, אנחנו מוצאים אותם בשטחים הפתוחים, אנחנו מוצאים אותם בים. כשהכלים החד-פעמיים, כמו כל פלסטיק, מגיעים לחופי הרחצה ומשם מגיעים למי הים הם מתפוררים למקרו-פלסטיק, זה נאכל על ידי בעלי החיים, בסופו של דבר זה חוזר לשולחננו אם אנחנו אוכלים דגים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואת זה החרדים מביאים לים? << אורח >> דליה טל: << אורח >> מה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> החרדים אחראיים להביא את הכלים החד-פעמיים לים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה, היא התנצלה, אנחנו ממשיכים, למה אתה הולך לשם? כן, בבקשה. << אורח >> דליה טל: << אורח >> אני מדברת על כלל הציבור. דרך אגב, על פי המחקרים של המשרד להגנת הסביבה, השימוש בחברה החרדית ובחברה הכללית מאוד דומה, שיהיה ברור, אני רק מדברת כי אתם באתם לפה וכל כך התנגדתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקשיבי, או שאת מתמקדת במה שאת רוצה להגיד על הסביבה או שאני מפסיק אותך. די עם ההשוואות בין חברה לחברה, די עם זה. דיברת על הים – יופי. מה עוד? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מבינה אותך. את מייצגת עמותה מאוד חשובה, חיכיתי לשמוע אותך, במקום זה את עושה נזק. זה לא לעניין וחבל מאוד שזה קרה כאן עכשיו, בטח לעמותת צלול. << אורח >> דליה טל: << אורח >> אני התנצלתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל את חוזרת לזה, את מתנצלת וחוזרת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בואו נתקדם, תגיעי לגופו של עניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את לא חייבת להגיב, יש לך עוד שתי דקות כדי להעביר את המסר שקשור בסביבה. אני בטוח שזה מה שמעניין את העמותה שאת מייצגת. << אורח >> דליה טל: << אורח >> הכלים החד-פעמיים יוצרים נזק מאוד גדול לסביבה, הם יוצרים נזק גדול לכלכלה, הם מעמיסים עומס גדול על הפחים, הם מעמיסים עומס גדול על הפסולת. המטרה שלנו כחברה היא לצמצם את כמות הפסולת, להגיע לכמה שיותר מחזור. הכלים החד-פעמיים אינם ברי-מחזור ואינם מתכלים. גם הכלים המתכלים אינם מתכלים בסופו של דבר. צריך להגיע למצב שאנחנו מצמצמים את השימוש על ידי מיסוי בשלב הראשון ובשלב השני על ידי איסור מוחלט כמו שעשה האיחוד האירופי. ושוב, אם דברי לא הובנו אני מתנצלת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. עמוס שקד, תעשיין, בבקשה. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> תודה רבה ליושב-ראש ושלום לחברי הוועדה. שמי עמוס שקד, תעשיין, אני מנהל מפעל מקסים שמייצר אריזות לתעשיית המזון המהיר. כל האריזות שלנו ממותגות, בין היתר אנחנו מייצרים גם כוסות נייר. המפעל שלנו ממוקם בקיבוץ רמת יוחנן, הוא מעסיק כ-100 חברים, חלקם עם צרכים מיוחדים. זה מפעל מקסים ואתם מוזמנים לבקר. אני רוצה לדבר על גודל האבסורד: אני מעורב בנושא הזה בשבועות האחרונים ואני רוצה לתת לכם נקודת מבט שונה על כל נושא הכלי החד-פעמיים. ההבדל בין פלסטיק לנייר: בטון של כוסות פלסטיק יש טון פלסטיק ובטון של כוסות נייר יש 60 קילו פלסטיק, את זה הבנתי שכולם יודעים. ציבור הלקוחות שאנחנו משרתים הוא ציבור בתי הקפה, רשתות קפה, מסעדות, חברות פנים-ארגוניות – בנקים, חברות ביטוח, וכולי – שמשתמשים בכוסות לצריכה פנים-אירגונית. הציבור הזה הוא ציבור שבוי, זה לא משנה כמה מס תשיתו עליו – 200%, 300% – הם ישלמו. בית קפה, כוס נייר היא הכלי שלה על מנת לשרוד. נכון לרגע זה הם משלמים פי שתיים ממה שהם שילמו חודש לפני, בוכים ומשלמים. יש לקחת בחשבון שהמגזר הזה ספג מכה גדולה בקורונה וסופג בשנה האחרונה עלייה רוחבית במחירי חומרי הגלם כהוצאה מעליית מחירי השינוע. זה משהו שהייתי רוצה שתבינו. במקרה של המס המדובר, בשוק הספציפי שאנחנו משרתים, המס מביא ליוקר מחייה ולא משיג לרגע את הירידה בצריכה. לא תהיה ירידה בצריכה בבתי הקפה, הוא צריך להשתמש. אני חייב להגיד מראש שאם יש למישהו אפשרות להשתמש בכוס רב-פעמית – שיעשה זאת, זה הטוב ביותר לעולם. אם אין אפשרות ואין חלופה אז אין ברירה וזה מה שעושים ותכף אספר לכם מה החלופה של הדבר הזה. המשרד לאיכות הסביבה ייסד בעבר את חוק מיסוי שקיות הניילון בסופר. ב-10 אגורות הופחתה 70% מצריכת השקיות וזה מדהים לכל הדעות. מנגד, אנחנו רואים שהמחוקק נתן חלופה בדמות שקית בד. במקרה הספציפי הזה אין חלופה לכוס החד-פעמית. אני נחשפתי לחוק הזה לפני שלושה חודשים. אני תעשיין 15 שנים, מאוד מוכר בתחום שלי, נחשפתי דרך קריאה בעיתון והתחלתי להניע גלגלים. יצרתי קשר מהיר עם המשרד לאיכות הסביבה, הם עשו סקרים, אף אחד לא בא לדבר איתי, אף אחד לא בא לשאול אותי, אף אחד לא בא להבין מה יש בעולם הזה, אולי יש משהו שיכול לתת פרספקטיבה אחרת. נראה לי קצת מוזר שמשרד ממשלתי מנהל תחקירים ועושה סקרים בלי להתייחס אל התעשייה עצמה. זו שאלה שהייתי רוצה לקבל תשובה עליה. לא ממקום של ביקורת אלא כדי להבין איך הדברים מתנהלים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש עוד מפעלים שמייצרים מה שאתה מייצר. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> יש עוד מפעל שמייצר כוסות נייר. יצרני אריזות נייר אין עוד, הרוב זה ייבוא. יש את הרשות הפלסטינית שחוגגת בשבועיים – שלושה האחרונים. עשרות משאיות נכנסות למדינה ללא מס בשבועיים האחרונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך זה יכול להיות, אני רוצה להבין. נציגי רשות המיסים, האמירה הזו נכונה? איך יכול להיות שנכנסת לכאן סחורה פלסטינית ללא מס כאשר יש מכס במעברים? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין מכס. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אנחנו ישבנו עם הרשות הפלסטינית גם לגבי הצווים וגם ישבנו איתם פרונטלית לגבי המיסוי על הכלים החד-פעמיים והסברנו להם בדיוק מה ממוסה ומה לא. כל מה שמיובא לרשות הפלסטינית מיובא כבר בנמל וחייב במס קנייה כמו כל ייבוא ישראלי. לגבי המפעלים ששוכנים ברש"פ, הם צריכים לאכוף את החוק שם ולגבות את המס. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה בדיוק המצחיק - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי צריך לגבות את המס? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> המכס הפלסטיני. כמו שיש היום מפעל טבק שנמצא ברשות הפלסטינית, הרשות גובה ממנו את המס. הם צריכים לאכוף את זה ולשלם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להבין: יכול להיות שיש יצרנים ברשות הפלסטינית שמייצרים ולא משלמים את המס שהיצרן הישראלי משלם? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אנחנו לא נמצאים שם ולכן איננו יודעים אם הם גובים את המס מכל מפעל ומפעל. זה בסמכות שלהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשסחורה נכנסת לישראל זה לא נבדק? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אם סחורה נכנסת לישראל היא נבדקת. למעשה הם צריכים לגבות את המס ולהעביר אותו אלינו כמו שאנחנו מעבירים אליהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אשאל שוב: יצרן פלסטיני מייצר כוסות, הוא משנע את הסחורה למחסום תרקומייה, מישהו בודק במחסום האם הוא שילם את המס או לא? << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> מחסום תרקומיה הוא לא אירוע מס. המיסים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שואל האם במהלך הבדיקה מתבצעת בדיקה כזאת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהמשאית נכנסת אתם עושים רישום של כמות החד-פעמי שנכנס ואתם מעבירים את דרישת התשלום לרש"פ? יש לכם מעקב? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מבקשים חשבונית כדי לראות שהם שילמו מס? << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> אין רישום בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשמוע את זה מהם. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> ככל הידוע לי, המשאיות שנכנסות במקומות הסדורים נרשמות, לאחר מכן יש התחשבנות בין רשויות המס בישראל לרש"פ. ברגע שנכנס מוצר שחייב במס קנייה אנחנו אמורים לקבל את המס. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה בודק את זה? החייל במחסום, עוברת משאית ובה טון של כלים חד-פעמיים, האם הוא בודק במחסום את החשבונית או שאתם סומכים על הרש"פ שתגבה מהם את המיסים ונתחשבן איתה. נכנסות עשרות משאיות, מישהו בודק האם באמת שילמו שם מס? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> אם שולם מס אנחנו לא יכולים לבדוק את זה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז לא בודקים. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> לא, מה שאנחנו יכולים לדעת זה שנכנסה סחורה שחייבת במס קנייה ולכן צריכה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואז מה קורה? אתם יודעים שנכנסה סחורה שכזו – איזו פעולה אתם מבצעים? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> צריכה להיות התחשבנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה סחורה נכנסה? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אמורים לדרוש את זה מהרש"פ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו תשובה שאני לא מקבל. היצרן הישראלי משלם מס מתחילת החודש. מה זה "צריכה להיות", זה קורה או לא? האם התהליך מוסדר או לא. << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> יש התחשבנות עם הרש"פ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לבדוק על לדיון הבא כמה סחורה של כלים חד-פעמיים נכנסה לישראל מהרש"פ מהרגע שנכנס הצו לתוקף? << אורח >> קובי בוזו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> וכמה מס קיבלתם בגין הטובין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההתחשבנות יכולה להיות אחר כך, אבל עזוב, קודם כל - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה הסכום שנדרש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נשמע לי גם לא הגיוני שאם יש מפעל או שניים לחד-פעמי, שהמס ישפיע עליהם ואחר כך על העסקים והצרכנים, נשמע לי די מוזר שאף גורם שמעורב בצו הזה לא שמע אותו. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> או שמעודדים ייצור ישראלי או שלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נשמע התייחסות של - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש בסך הכול מפעל אחד ואף אחד לא שמע אותו. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> אשלים את דברי: בעולם כבר קיים נייר שנקרא No plastic. העברתי את כל החומרים של המוצר החדש למשרד לאיכות הסביבה, מדובר במוצר חדש שנמצא בשלבים אחרונים של ייצור, בסניפים של בתי קפה מסוימים בעולם הוא בהרצה. המוצר עצמו מצופה בציפוי אקולוגי לחלוטין. לוקחים את כוס הנייר וזורקים אותה לפח הירוק. זה אומר שהפתרון הוא לא פתרון רק לכוסות נייר אלא לכל אריזות המזון המהיר. אני יכול לספר לכם שאם אתם הולכים לסופר וקונים מוצר יוגורט – הוא כבר מגיע בגביע נייר. מקרר המעדנים באירופה מכיל 30% של גביעי נייר. אנחנו העתיד, לא העבר, אי-אפשר לקרוא לנו "אויבי העולם". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא קורא לכם אויבי העולם. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> בחודש האחרון יש שיח ציבורי סביב נושא הפלסטיק. הפלסטיק הוא לא אויב, בני האדם הם האויב של העולם כי הם לא עושים את הדברים בצורה הנכונה. אני בן 52 ומעולם לא קטפתי כלנית או רקפת כי זה מה שלימדו אותי. הילדים שלי מעולם לא עלו על ההגה כשהם שתויים כי לימדו אותם שאם שותים לא נוהגים. העניין הוא 100% תלוי חינוך, כל הדיון פה הוא דיון סרק כי נוכל לעשות שינוי רק אם נטפל בחינוך ובהסברה ולא בדרך של הטלת מס שמייקר את המוצר וגורם לאנשים לשתות כוס קפה בעוד שקל או שניים ולפגוע להם בכיס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה המרכיב של הפלסטיק משמעותי בכוס? << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> בכוס זו אחוז הפלסטיק עומד על 5%. בכוס נייר יש 5% פלסטיק, בכוס פלסטיק יש 100%. בכוס הנייר החדשה לא יהיה פלסטיק בכלל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז כוס הנייר החדשה לא תמוסה. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> אבל זה ייקח זמן, אנחנו צריכים להחליף את כל הציוד שלנו, זה ייקח זמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן להערכתך? << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> אם הדיון היה מתקיים עוד שנתיים, לא היינו בתוך הדיון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה צריך להחליף את כל המכונות - - - << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> בזה הרגע אנחנו עושים ניסיונות על מכונות חדשות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כדאי שהמיסים שמשלמים היום ילכו לשם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלכס, זה מה שאמרנו בדיון הקודם. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> במקום לבזבז כסף במקומות אחרים אולי תתנו תמריצים לתעשייה כחול לבן. אנחנו ציונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה תתייקר הכוס? << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> פי שניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ישפיע גם על מחירי כוס הקפה. << אורח >> עמוס שקד: << אורח >> זה הרבה יותר חמור: אם מכרתי כוס בשקל אמכור עכשיו כוס בשני שקלים, אני מגיע לסיטונאי שמגיע לסיטונאי שמגיע לבית הקפה. בית הקפה יגלם את זה בחצי שקל. כוס נייר עולה היום 60 אגורות לבית הקפה עצמו, זה חולני. מה עשה הסיטונאי, אותו לא מעניין, הכוס עולה לו פי שניים והוא מוסיף את הרווח. הסיטונאי הבא הוסיף את הרווח שלו, בית הקפה מקבל את זה בחצי שקל לכוס כשהמס בפנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרת כמה דברים מאוד חשובים אבל יש להיזהר מדמגוגיה. כשאתה אומר שכל אחד מרוויח את הרווח שלו, זה גם המצב שהיה קודם. המס לא אמור להשפיע על גובה הרווח, אלא אם כן מישהו עושה רווח על המס וזה כבר סיפור אחר. אני רוצה שנתקדם. נלי כהן מתמה גרופ, בבקשה. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> שלום לכולם, תודה עבור רשות הדיבור, אני נלי כהן מתמה גרופ. תמה היא חברה שתומכת בחקיקה הנדונה ולא מתנגדת להטלת מיסוי על כלי חד פעמיים ורואה חשיבות גדולה בשמירה על הסביבה. תמה אינה יצרנית של כלים חד-פעמיים. מדובר לא רק בכלים שהם על התפר בין חד-פעמי לרב פעמי אלא בכלים שהם באופן מובהק רב-פעמיים. יש לי פה מבחר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברתי על העובי, לא על השימוש. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> אציין שהעובי הממוצע של דופן כלי פלסטיק רב פעמי עומד על 1.8 בדומה למה שציין עמוס שקד, אף אחד לא התייעץ איתנו לפני קביעת נוסח הצו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עם מי הם כן דיברו, בינם לבין עצמם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד מעט נשמע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זו הכנה לקויה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הצו פורסם להערות הציבור - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "הערות הציבור", עם מי אתם יושבים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - - תשעה ימים נתנו להגיב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> - - - << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> - - - ולא פנו אלינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הזוי, בפעם שעברה הבאנו לפה כלים ואתם אפילו לא נגעתם בהם. שלחתם פקידה שתעשה סיבוב בסופר, נו, עזבו, אתם באמת רוצים שנפתח את הדברים האלה? שאלנו בפעם שעברה איך זה נעשה ואמרו שלקחו 30 כלים מפקידה שהלכה לעשות סיור בסופר. עדיף שלא תגיב, תשמע מה שאני אומר, עזוב, עזוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם גם ביקשו דחייה, הם אומרים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שנלי תדבר. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> אני מבקשת לציין שפנינו במסגרת הערות הציבור והחל שיח ביננו לבין רשות המיסים לבין המשרד להגנת הסביבה לפני שהצו נכנס לתוקף. התרשמנו שהייתה הבנה לגבי בעייתיות נוסח הצו ולמרות זאת הוא נכנס לתוקף. הכלים הללו שהם לשימוש רב-פעמי, עמידים במדיח, ואין כמעט בית בישראל עם ילדים קטנים שאין - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה העובי שלהם? << אורח >> נלי כהן: << אורח >> חלק אחד 8, חלק אחד 6. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תני את הנמוך ביותר ואת הגבוה ביותר. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> 1.5 ו-1.8. בהתאם לנוסח הצו מדובר בחלק הדק ביותר בכלי. הצלחת שאני מחזיקה היא 1.8. כמעט אין בית בישראל שיש בו ילדים קטנים ואין בו כלים רב-פעמיים של תמה. אני כאן כדי להצביע על האבסורד הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כדי להצביע את צריכה להיות חברת כנסת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם הכוסות שאת מציגה הן רב-פעמיות? << אורח >> נלי כהן: << אורח >> גם הכוסות, כולל הכוס עם הידית שהיה 1.5. העליון זה 2 והחלק התחתון זה 1.5. הצו מדבר על החלק הדק ביותר בכלי. בצלחת, לדוגמה, מרבית שטח פני הצלחת זה 1.8 ויש פה עוד דוגמאות. הכלים פה נחתכו במכונה ולא ביד אדם, שלא בטעות מישהו יגיד שזה אולי חד-פעמי שאפשר לשבור אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחת את החצי השני לוועדה אחרת? << אורח >> נלי כהן: << אורח >> הכלים שלנו נבדקים בידי מכון התקנים. כשכלים מגיעים לבדיקה אנחנו מחויבים להצהיר בפני המכון על תנאי השימוש בכלים. בבדיקות שהכלים עוברים מצוין שהכלים מיועדים לשימוש חוזר, חלקם גם מיועדים לשימוש במיקרוגל. למרות כל זאת, המיסוי החדש חל על הכלים של תמה גרופ. את העיוות הזה צריך לפתור. הצבענו על הפתרון האירופי וכל אנשי המקצוע פה מכירים את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את יכולה להרחיב. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> שם מתייחסים לתכנון ולייעוד של הכלים. אין הגדרות מדויקות ומסתמכים על הצהרות. אין דרך להימנע מזה, גם אנחנו בדקנו עם אנשי המקצוע שלנו, גם אני יודעת שהתאחדות התעשיינים עשתה בדיקה עם מכון הפלסטיקה. אין בדיקה טכנית שיכולה להגיד אם הכלי הוא רב-פעמי או חד-פעמי מבלי להתייחס לייעוד שלו או לאופן שבו הוא אמור לשמש. ההצעה שלנו היא להסתמך על הצהרה של היצרן או היבואן. כשאני אומרת "יצרן" כוונתי ליצרן המקומי. לצורך העניין, הגוף שעליו חל המיסוי - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם היבואן יכול להצהיר. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> גם היבואן, רק שלא יסתמכו על הצהרות של יצרנים בחו"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל היבואן מסתמך על הצהרה של היצרן, הוא לא מחליט לבד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - היצרן לבד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל במקרה כזה אני יכול לקחת צלחת פלסטיק של 0.1 מ"מ ולהגיד שאני מחליט שזה רב-פעמי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באירופה יש מקומות שבודקים כמה הדחות הכלי יכול לעבור. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - היבואן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הדחה במדיח כלים או בשטיפה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תלוי את מי שואלים, באיזה מגזר. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> בישראל אין תו תקן לשימוש במדיח כלים. הכלים של מפעל תמה גרופ עוברים לעיתים בדיקות במעבדות בהתאם לדרישות של לקוחות גדולים. זה לא תו תקן שקיים כרגע בישראל. ההצעה שלנו היא להסתמך על הצהרות יצרן ולתמוך את זה באינדיקציות – איפה זה ממוקם במעברי הסופר, באיזו חנות נמכרים הכלים ועוד. לצורך העניין, יש פה קטלוג של כלי בית רב-פעמיים ולכן אף אחד לא יכול להגיד שמישהו מנסה למכור את הכלים הללו ככלים חד-פעמיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה עולה צלחת שכזו בסופר? << אורח >> נלי כהן: << אורח >> 7–10 שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני המס? << אורח >> נלי כהן: << אורח >> איני בקיאה בנתונים הללו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו לא צלחת שעולה 10 אגורות. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> זו לא צלחת שעולה 10 אגורות. עוד אינדיקציה שיכולה להיות לגבי רב-פעמי / חד-פעמי היא אם הכלי נמכר במארזים של הרבה יחידות או נמכר בבודדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה עולה הכוס עם הידית? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> השאלה, אדוני, כמה עולה קילו. כמה עולה קילו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מנסה להיכנס לעיניים של הצרכן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 10 שקלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם אתה משלם עבור כלי יותר משקל כנראה שזה כבר לא חד-פעמי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לא תזרוק אותו, כנראה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בכלים האלו המס לא כל-כך גבוה. יכול להיות שאם נשים 10 צלחות בקילו או 20 צלחות אז בסך הכול התוספת לא תהיה רבה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה פי 100. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל על כל צלחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אורי, אתה בזכות דיבור, תמשיך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שחברי הוועדה הובכו וכן היושב-ראש. הובכנו מחוסר ההכנה והמשמעות של חוק שחל על כלי פלסטיק רב-פעמיים. אני לא חושב שרצינו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הובכתי ואני לא חושב שהיה חוסר הכנה. יש פה הכנה ויש אנשי מקצוע שעבדו על הדבר הזה לא יום ולא יומיים. נכון שיש אי-הסכמות ואי-דיוקים אבל אני לא מסכים לאמירה שלא הייתה פה הכנה בכלל. אני לא הובכתי וראיתי את עבודות המטה שנעשו. יכול להיות שפספסו כמה דברים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם מדובר בכלים רב-פעמיים ואתה ממסה אותם כחד-פעמיים אז - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש מוצרים שיכולים להיות בשתי הרובריקות והם באותו עובי, זה יכול לקרות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בסופו של דבר ודאי לא התכוונת למיסוי של רב-פעמי. רוב הכלים בעצם יש עליהם מיסוי למרות שהם רב-פעמיים. הציעו כאן עשרות כלים שהם כמעט חלק עיקרי בנושא הרב-פעמי בסדר גודל של צלחות וכוסות וכולם נכנסים למיסוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מצד שני אף אחד לא הביא לכאן כלים בעובי דומה שהם לשימוש חד-פעמי. לכן, אני אומר שוב, התמונה שאנחנו רואים כאן היא תמונה שמצביעה על בעיה מסוימת, אבל זו תמונה חלקית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם המשרד להגנת הסביבה או רשות המיסים לא הביאו את הכלים שהם רוצים למסות. אתה אומר "כלים חד-פעמיים בעובי זהה" אז שיביאו ויראו לנו. זה לא נכון, אין כלים חד-פעמיים בעובי הזה, זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ניתן לנלי כהן להשלים את דבריה. << אורח >> נלי כהן: << אורח >> תודה. אציין שמבחינת תמה גרופ, ואני מניחה שזה גם מה שיקרה בשאר השוק, אם הנוסח יישאר כמו שהוא עכשיו נעבה את הכלים בניגוד למגמה העולמית של חיסכון בפלסטיק ויצירת כלים רב-פעמיים דקים. כך הרציונל של חיסון בחומר גלם לא יתממש. התוצאה תהיה שנשלם על המלאי הקיים, נעבה את הכלים ונגדיל את השימוש בפלסטיק, וחבל – זה מפספס את תכלית החקיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. תומר מור, בבקשה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> שלום לכולם, תודה ליושב-ראש ולחברי הוועדה. אני תומר מור, מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד", עמותה שמייצגת מעל 1,500 מסעדות בכל רחבי הארץ ואת כלל התעשייה והאינטרסים שלה בפן הציבורי. ההיבט של החוק הזה מבחינת המסעדנים, כמו שאמר התעשיין מר שקדי, הוא להיות בצורה ישירה בכיס של המסעדנים. אסביר מה כוס קפה לשתייה חמה מסמלת בתעשייה שלנו ולמה הדבר הזה כל כך משמעותי, ולמה אנחנו מבקשים להחריג את כוסות הנייר מהחוק, או לצמצם את המס למינימום כדי שיהיה מינימלי ולא מקסימלי כמו שהוא כעת. כוסות נייר, הסיגמנט שלהן בתוך עולם בית הקפה – בישראל תרבות הקפה משגשגת בעשור האחרון. בכל משרד יש מכונת קפה, שיח סביב קפה – עולם ומלואו. בקפה טייק-אווי של בתי קפה קטנים או רשתות בתי קפה בכל רחבי הארץ, בתחנות הדלק ובחנויות הנוחות, זה אומר מבחינתנו שמדובר במשקל מכירתי משמעותי ווקטור בהכנסות של אותם עסקים קטנים. לא אלאה אתכם בכל מה שהיה בתקופת הקורונה, כולכם מכירים ויודעים. ניהלנו מאבקים קשים בתעשייה שלנו. מה קורה פה? כמיליון צרכנים קונים כוס שתייה חמה ביום בכוס טייק-אווי, ברגע שכוס הנייר ממוסה ב-100% ומגדילים את עלותה בצורה כל כך משמעותית, הדבר פוגע באופן ישיר בהכנסה וברווחיות של בתי הקפה. אנחנו לא באים לדבר על העלאת מחירים בשום צורה, ממש לא, צריך לשמור על המחיר נמוך ככל שניתן, אבל צריך להבין שהדבר הזה פוגע בכיס באופן ישיר. זה פוגע בהכנסות של אלפי בתי עסק בישראל שמעסיקים אלפי עובדים וכתוצאה ישירה - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וזה לא יצמצם את הצריכה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> נכון, זה לא יצמצם את הצריכה. אעשה סקר זריז ואשאל: מישהו פה מוכן לוותר על כוס הקפה בבוקר? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> תומר, אני מבקש שתתייחס גם לכך שברשתות גדולות בעולם, כמו סטארבקס, המגמה היא לעבור לרב-פעמי כמו כן אתה יכול להתייחס לכך שעל ידי תמריצים ביטלו בכלל את הגישה לקשים לשתייה. יש מגמה בעולם שהפוכה ממה שאתה מתאר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אתם יכולים גם להתגמש ולהתיר לאנשים להביא את החד-פעמי שלהם. כל אחד יבוא עם - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מה, עם הטייק-אווי? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אשמח להרחיב בנושא. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> שיבואו עם הספל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת בביטחון שלא יעלו את המחיר. איך אתה יודע? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יעלו את המחיר. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> תרבות הספל מהבית תחסוך לכם כסף. << אורח >> תומר מור: << אורח >> - - - אסור לדבר ואני לא מתכוון לדבר. אני אומר שהמטרה שלנו היא להיות נגישים לציבור במחיר הכי תחרותי שאפשר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אם אתה אומר שאתם תפסידו אז ברור שיהיה צורך להעלות את המחיר. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> מי שיביא כסף יחסוך לו כסף והוא ימכור את זה בזול. << אורח >> תומר מור: << אורח >> - - - << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> באוניברסיטת תל אביב, כבר היום, מי שמגיע למזנונים עם צלחת רב-פעמית מקבל 10% הנחה, זאת מדיניות נכונה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לפני שנתיים עשינו קמפיין וולונטרי למניעת השימוש בקשים. הקמפיין הצליח בצורה מסחררת ובזכות הפעולה של חברת - - - ומסעדים חזקים אתם רואים היום שהקשים פחות נגישים. חסכנו שימוש במיליוני קשים. בחודש דצמבר נתחיל קמפיין נוסף לביטול הסכו"ם המצורף למשלוחים. אנחנו בעד החקיקה, אנחנו בעד מגמה ירוקה ובעד עולם ירוק יותר וצמצום הזיהום. אבל, לגבי השימוש החוזר והגעה עם כוסות רב-פעמיות, מה שהעלה חבר הכנסת טל, יש משרד בריאות שלא יכול לאפשר זאת. גם מהבחינה הביטוחית, אם באת עם כוס מהבית וחס-וחלילה היה בה לכלוך שגרם לקלקול קיבה, בסופו של דבר זה מושלך על בעל העסק. מדובר בסכנות שאנחנו - - - << מנהל >> (היו"ר ג'ידא רינאוי-זועבי, 10:00) << מנהל >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר ג'ידא רינאוי-זועבי: << יור >> תנו לו לסיים, בבקשה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> בואו לא נשכח שאנחנו עדיין בתקופת קורונה. כולנו חובשים מסכות והתו הירוק עדיין תקף בתוך המסעדות. ההיגיינה נדרשת גם בהיבט הזה. המסעדנים לא נגד החוק, אנחנו מבקשים להחריג ממנו את כוסות הנייר בגלל שיש בהן רק 5% של פלסטיק. אנחנו מעלים על נס את הנושא שהצריכה לא תרד אבל הרווחיות תרד. היינו רוצים לראות חקיקה שתומכת גם בעסקים וגם באקולוגיה. הקמפיין שהזכרתי לא עלה למדינה דבר והרווח האקולוגי היה עצום. אפשר גם באופן וולונטרי להגן על הסביבה, מס הוא לא הדרך היחידה לעשות זאת. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ינון, התייחסות שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בא מצד המסעדנים ואומר שאף אחד לא יוותר על הקפה שלו. למה אתה לא מדבר על הכוסות של אייס-קפה, ברד, שאנחנו יודעים שגם הן נמצאות במסעדות. << אורח >> תומר מור: << אורח >> ברגע שהוחלט שפלסטיק הוא הגורם המזהם וברגע שהקמפיין שקורה פה הוא קמפיין כנגד הפלסטיק, אנחנו לא באים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה יהיה הפתרון? << אורח >> תומר מור: << אורח >> אנחנו נצרך למצוא פתרונות יותר יצירתיים לגבי הכוסות הללו. התעשייה מבינה שגם היא צריכה להתקדם, וכמו שאמר התעשיין עמוס שקדי, יש פתרונות שאנחנו נאמץ בשמחה. אנחנו תעשייה שרצה קדימה ומנסה לייצר הובלה טכנולוגית. אני מאמין שברגע שיבוא פיתרון, גם אם הוא יהיה טיפה יותר יקר, אגב, הקשים מנייר שאתם מקבלים הרבה יותר יקרים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מייצג מסעדנים. אני הרי נגד כל מיסוי ואני בעד השפעה באמצעות חינוך. כשאתה מדבר על הסכום, יש סכו"ם מעץ, למה אתה מבקש להחריג את הסכו"ם מהפלסטיק? שלא תחשוב שאני נגדך, אבל אני לא מבין למה אתה מייצג רק דבר אחד. אם אתה מייצג את המסעדים אז תעשה זאת עד הסוף. אם אתה מייצג את תחום כוסות הנייר בלבד אז אתה צריך להגיד את זה. כשאתה מייצג מסעדנים ולוקח רק נישה אחת, אני לא מסכים עם זה. אתם צריכים להבין שזו בעיה כללית שחלה על כל המוצרים החד-פעמיים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני מקבל את הערתך. אנחנו לא יודעים לטעון שיש פתרון להכול. במידה שהוועדה הנכבדה תבחר להחריג את - - - המסעדנות מהמס אנחנו בהחלט נהיה בעד. אנחנו גם יודעים לעשות פעולות אקטיביות כדי לצמצם את הזיהום מתוכנו גם בלי עזרה ממשלתית. אנחנו יודעים שאי-אפשר להחריג תעשייה ספציפית מתוך מיסוי כולל ולכן הדבר המשמעותי מבחינתנו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה מאמין שאפשר להחריג את הסכו"ם אז תאמין שאפשר להחריג גם את שאר הדברים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לגבי הסכו"ם, מכיוון שמשלוחים מגיעים לבתים ולמשרדים, שם ראוי שיהיה סכו"ם רב-פעמי, אנחנו אומרים שאפשר לייתר את הסכו"ם באופן ארצי כך שיהיה שימוש ברב-פעמי. << מנהל >> (היו"ר אלכס קושניר, 10:03) << מנהל >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל דיברת על להחריג. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לגבי הכוסות, אין חלופה. לגבי הסכום – יש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל דיברת על החרגה שלו מהמס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הוא אומר לייתר את השימוש בו. אני רוצה להבהיר: לא תהיה שום תעשייה שתוחרג, ברגע שמתחלים להחריג – לא מסיימים עם זה. מנגד, אנחנו נבנה את המס בצורה כזו שנוכל לגבות מס אמת. אם בכל כוס נייר יש רכיב פלסטיק מסוים, אין סיבה שהמס ייגבה על כל משקל הכוס, שם נעשה תיקונים. לגבי הכלים שהם בעובי שיכול להיות גם לכלים רב-פעמיים, שם אנחנו נצטרך לבנות מנגנון שיאשר ליצרן או ליבואן שמדובר בכלי רב-פעמי ואז הכלי לא ימוסה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את זה צריך לעשות לפני שמצביעים על הצו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתמול זה לא היה כל כך ברור. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הצו קיים כבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כדי להימנע מזה, שנייה, אתמול, כדי להימנע מהאירוע הזה, ביקשתי לדחות את כניסת הצו לתוקף. המצב הוא שהצו כבר בתוקף והם משלמים. עכשיו אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות מהר ככל שניתן כדי שהמס יהיה מס אמת. חבר הכנסת טל, בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> גילוי נאות: אשתי ואחיה הקימו בית קפה קטן שנקרא קפה ג'ו ולימים הוא צמח לרשת. אני מכיר את הענף ורוצה לשאול שתי שאלות: האם יעזור לכם, המסעדנים, אם נמצא דרך לתת פטור מאחריות נזיקית על ספל שמישהו מביא איתו ומקבל את הקפה בו. אתה אומר, תומר, שיש בעיה של היגיינה. בכל העולם אנשים מגיעים עם הספל שלהם, מקבלים הנחה, זה חוסך כסף גם למסעדן ואנחנו צריכים לעודד את זה. אני שואל אם זה יעזור לכם. עניין שני: המשתנה הרלוונטי הוא דיכוטומי. או שהחומר מתפרק ואפשר לזרוק אותו לאשפה, או שהוא לא. לפעמים 5% של פלסטיק בתוך כוס, מבחינת התופעה האקולוגית, זהה ל-100% פלסטיק. אני מבקש לדעת איך נוכל לעודד אותך להשתמש - - - אנשי ש"ס וחברי יהדות התורה הציגו לנו הצגה מקיפה על סוגים שונים של כלים חד-פעמיים ולמדנו מכך כולנו, יש באמת חד-פעמי שהוא פחות פוגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סוף סוף למדת מאיתנו משהו. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> איך אנחנו נוכל לעודד אותך, תומר, להגיע לשם? << אורח >> תומר מור: << אורח >> לגבי הכוס הרב-פעמית: אנחנו בעסקי מכירת הקפה, לא בעסקי מכירת כוסות פלסטיק לצרכנים. אין לנו שום בעיה בשימוש בכלי רב-פעמי, גם מי שיושב בתוך בית הקפה מקבל את הקפה בכוס רב-פעמית ששתו בה כבר ושטפו אותה. אם יהיה אפשרי לנתק אותנו מבחינת אחריות ביטוחית ותהיה אפשרות למכור בכוסות רב-פעמיות, אני לא חושב שהתעשייה תפסול את זה, אני חושב שהיא תחבק את הרעיון. כמו כל תהליך זה דבר שיכול לקחת זמן אבל בסופו של דבר זה משהו שאפשר לאמץ. גם הדבר הזה תלוי בחינוך, הרי איננו יודעים כמה לקוחות ירצו לבוא עם הכוס שלהם מהבית. בהינתן שזהו הסיטואציה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת טל, אחר כך כוס הזכוכית תהפוך לחד-פעמית, אתה משאיר ברכב ערימה ואז האישה מחפשת את הכוס וכולי. << אורח >> תומר מור: << אורח >> לגבי השאלה השנייה של חבר הכנסת טל: כרגע אין בשוק כוסות לשתייה חמה שניתן להשתמש בהן בכמות מספקת לבתי קפה. אנחנו שומעים שהתחליף נטול הפלסטיק קיים ואף יגיע, זה עניין של זמן. כשיהיה תחליף זמין בארץ במחיר ראוי – כמובן שנאמץ אותו ונבחר בו. ככל שאנחנו יכולים לבחור בחירה אקולוגית שתיטיב עם הסביבה נעדיף זאת, גם במחיר מעט יקר יותר. כמובן שאני מכוון לעלות חומר הגלם ולא לעלות המס שלא קשור בעלות חומרי הגלם. אנחנו מקווים מאוד שחומרי הגלם העתידיים לא ימוסו ולא ייקרו לנו את אורח החיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תומר, כמה עולה כוס אחת? << אורח >> תומר מור: << אורח >> לפני המס כוס עלתה בין 28 אגורות ל-20 אגורות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המרכיב בתוך עלות כוס קפה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> כוס קפה בטייק אווי עולה כ-12 שקלים. רכיב החלב הניגר בקפה עולה לכדי שקל וקצת לכוס. היום שותים פחות חלב ניגר ושותים סוגי חלב אחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לנו מספרים. << אורח >> תומר מור: << אורח >> שבעה גרם של הקפה עולים 70 אגורות. פעולת המכונה, זמן ההכנה והרכיב של המפעיל – חמישה שקלים. כשאתה מוסיף 25 אגורות לדבר הזה בשל המס – זה המון, זה מייקר מאוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ב-8% ? << אורח >> תומר מור: << אורח >> יותר לכיוון ה-10%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא 10% איך שלא תסתכל על זה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> קנינו 1,000 כוסות שמשמשות לקהל הרחב אבל גם הצוות שותה בהם ויש גם בלאי. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זה לא תירוץ. << אורח >> תומר מור: << אורח >> זה לא תירוץ, אבל יש לנו בלאי קבוע של 10%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולפעמים גם יורד גשם ומרטיב את הכוסות. << אורח >> תומר מור: << אורח >> רכיב הבלאי הוא רכיב משמעותי בתכנון הרווח. הדבר הזה יכול להגיע ל-10%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה אומר שעלות ממוצעת של כוס שנמכרת ב-12 שקלים היא חמישה שקלים עבורכם. << אורח >> תומר מור: << אורח >> וזה כולל מע"מ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא אומר אם זה הרבה או מעט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא רוצה שתחשוב שהם מרוויחים שבעה שקלים לכוס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני לא מדבר על רווח אלא על הכנסה. יש ארנונה, מע"מ, שכר דירה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים רק על הרווח הגולמי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק רציתי להבין את העלויות, איני בא לעשות תוכנית עסקית לבתי קפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת טל, אפשר להוזיל את העלויות אם יביאו את הכוסות ברגל ולא במשאיות או באופניים לא חשמליים. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון להיום ולפי הצו היום, המס המדובר מעלה את עלות הכוס ב-30 אגורות שזה כ-8% מסך העלויות שלך לכוס קפה. << אורח >> תומר מור: << אורח >> באזור ה-10%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אומר שעולה לך שלושה שקלים לייצר כוס קפה, תחליט. << אורח >> תומר מור: << אורח >> אבל זה 100% מעלות הכוס. תראו, תעשיית המסעדנות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב, נתת את הנאום שלך, רק רציתי להבין, לפי פילוח הנתונים תוספת המס כפי שהיא מנוסחת היום מעלה את מחיר הכוס בשבילך ב-30 אגורות שזה 8% מעלות ייצור כוס קפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אם קיבלת כוס ב-28 אגורות עכשיו תקבל ב-58 אגורות? << אורח >> תומר מור: << אורח >> כן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> וכמה זה יעלה ללקוח? הרי המוכר לא יסתפק ב-8%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו אתה צריך להיכנס לתוכנית עסקית של בית קפה כדי לדעת כמה רווח - - - << אורח >> תומר מור: << אורח >> אני רק - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוריאל בן דוד מהתאחדות התעשיינים, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, המס לא חל על הצרכן באופן מדויק. ראינו זאת גם בדיון הקודם שחבילה קטנה של כוסות שהמס עליה צריך להיות שניים וחצי שקלים – מחירה הוכפל. הצרכן משלם הרבה יותר מאשר שווי המס המושת על המוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל שהצרכן בישראל הוא פראייר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה, הוא יוותר על הקפה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תוותר על הקפה, אבל אל תיתן למישהו להעלות את המחיר פי שניים כאשר המס עלה ב-30 אגורות. הראל בן דוד, בבקשה. << אורח >> הראל בן דוד: << אורח >> שלום, אני הראל בן דוד, מנהל את ענף הגומי, הפלסטיק והאריזות בהתאחדות התעשיינים. עמוס שקד עלה על כמה נושאים שרציתי לדבר עליהם. נושא המלאי: לא לקחתם בחשבון את היצרנים המקומיים שעובדים בעולם של אשראי. הם מוכרים את המוצר עכשיו וב-15 בחודש משלמים את המס. אם יצרן מייצר משהו בסביבות 500 טון חד"פ בחודש יש לו משהו כמו 1.1 מיליון שקלים מס בחודש, שוטף 90 זה בערך האשראי שיש בשוק – יוצא מכך שהלקוח משלם אחרי ארבעה חודשים וליצרן נוצר בור של 5–6 מיליוני שקלים. מדובר בפגיעה קשה בתזרים שלא הייתה קום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו ביקשנו וקיבלנו - - - << אורח >> הראל בן דוד: << אורח >> על המלאי, לא על היצרנים המקומיים. האחרונים משלמים באשראי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי את הבעיה עם המלאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ביקשנו מרשות המיסים בפעם הקודמת לאפשר פריסת תשלומים והם איפשרו זאת. הראל מדבר כרגע על ההתנהלות השוטפת ועל החיוב במס על כל ייצור. אני צודק? << אורח >> הראל בן דוד: << אורח >> כן. הנקודה השנייה, קצת מדברים פה על פלסטיק, פלסטיק הוא שם גנרי להרבה מאוד חומרים. יש הרבה פתרונות למחזור סוגי פלסטיק שונים אבל זה לא כלכלי. פשוט לא כלכלי למחזר כוסות חד-פעמי. חלק מהמיסים שייגבו יחזרו בחזרה לתעשייה, למפעלי המחזור, מיון, פיתוח טכנולוגיות חדשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עמיעד לפידות מארגון "אדם, טבע ודין", בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רגע, לא עושים חבר כנסת – אורח? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ניתן לו לדבר ואחר כך נעבור לחברי הכנסת. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> עמיעד לפידות הוא המומחה מספר 1 בארץ, תנו לו לדבר, זה האדם שהכי חשוב לשמוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ניגוד עניינים אצלך כשאתה אומר דבר כזה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אכן. הוא פשוט האורים והתומים של כולנו בנושא הפסולת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם אתה מהענף, אלון, היית צריך להכין את בעלי העסקים פה שלא מביאים כוסות ריקות של ארומה לדיון כזה חשוב. אחרי זה הם רוצים שיהיו איתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד מעט ימכרו בקופיקס כוס ריקה ואחר כך יגבו כסף עבור המילוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, עמיעד. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> בוקר טוב, כל אחד הביא את הכלים שלו, גם אני מציג את הכלים שאני משתמש בהם. שמי עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת וקיימות בארגון "אדם, טבע ודין". אני חוקר את נושא האשפה והפסולת כ-20 שנים. ברשותכם, חברים יקרים, אעלה שלוש סוגיות שפחות דובר בהן בהקשר לדיון זה. הדבר הראשון הוא הבריאות של כולנו: אדם שאוכל ארוחה ביום בכלים חד-פעמיים מכניס לגופו מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק בכמות שמצטברת לכ-250 גרמים של פלסטיק בשנה, כמות שוות ערך לגביע של קוטג'. הידע על אודות הנזק הסביבתי שהדבר גורם – אנחנו בתחילת הדרך – משול הדבר לידע שהיה קיים בעולם בשנות ה-30 לגבי הנזק של הסיגריות. אז רופאים פרסמו סיגריות כי חשבו שזה בריא, רק לקראת סוף שנות ה-30 התחילו להבין שיש בעיה עם הסיגריות, ולקח עוד 40 שנים עד שהוציאו חוקים שמנעו את העישון במקומות ציבוריים וכן הלאה. הפלסטיק מזיק לנו כשאנחנו משתמשים בו. יותר ויותר מחקרים מראים שזה גורם לבעיות הורמונליות, בעיות השמנה, סכרת ועוד. נחשפתי לכך כחוקר של הפסולת. הסוגיה השנייה שאני רוצה להעלות היא נושא העלות של השימוש בכלים חד-פעמיים שמוטל על הרשויות המקומיות. כשאדם בוחר לאכול בכלים חד-פעמיים, הוא בוחר להעמיס פסולת רבה על פח האשפה. הכלים החד-פעמיים מהווים כ-5% מכלל הפסולת המוניציפאלית בישראל וכ-10% מהנפח של פסולת זו. הרשויות המקומיות מוציאות על הפינוי, השינוע וההטמנה של הכלים החד-פעמיים כ-191 מיליוני שקלים בשנה. מדובר רק על הכלים החד-פעמיים שאנחנו משליכים לפח הירוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז בשביל מה צריך פח ירוק, שיזרקו את זה לפח הרגיל. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> הפח הירוק הוא הפח הרגיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא מתכוון שזורקים את זה לפח הרגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא הלך להוציא את החד-פעמי מהפח כדי לבדוק כמה זה יוצא בסך הכול? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה "כן"? הלכת לפחים להוציא את החד-פעמי? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כן, הוא חוקר את זה, הוא מומחה מספר 1. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אצלי בשכונה הוא לא היה. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> איפה את גר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רחוב ינאי באשדוד, אל תבואו. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> באשדוד לא הייתי אבל אחרים היו וקראתי את התוצאות שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באשדוד יש מקומות עם סביבה ירוקה יותר - - - << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> כשאמרתי: "פח ירוק" התכוונתי לפח הרגיל ובמקרה הצבע שלו הוא ירוק, כך זה בארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שמכנים "צפרדע". << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נבקש הצעת חוק שתחליף את הצבע של הפחים הרגילים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסוף ימסו גם את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הם מתכוונים למה שאתה אומר, עמיעד, למה לא מטפלים במזהמים הגדולים, למה איתם לא מתחילים? << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> מטפלים גם בהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו לסיים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע מה מטפלים ואני יודע גם מי מטפל, באמת. תבוא למפרץ חיפה ותראה מה טיפלו. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> חבר הכנסת גפני צודק בהקשר הזה. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> ברגע שהמס יוריד, אל פי התחזיות, 40% מהצריכה, אנחנו מדברים על חיסכון של כ-100 מיליוני שקלים לרשויות בתחום הטיפול בפסולת, וכן הורדת נפח של 56,000 כלי אצירה שזו כמות פחים גדולה מאוד. חישבו על השינוע של הפסולת ועל המרחב שהפחים הללו תופסים במרחב הציבור שלנו. הסוגיה השלישית: כמות גזי החממה שנוצרים מהכלים החד-פעמיים. מה שקורה זה שלייצר, להוביל, לשנע, להפיק ולהטמין – עולה לערך של חמישה קילוגרם גזי חממה. אם נצליח להוריד ב-40% את כמות השימוש בכלים חד-פעמיים בישראל, אנחנו נחסוך כמות גזי חממה ששקולה לכמות גזי החממה שפולטות 27 מיליון מכוניות שנוסעות את ציר ירושלים-תל אביב. מדינת ישראל נמצאת במקו הראשון בצריכת חד-פעמי לנפש. אנחנו מדברים על 21 גרם לאדם ליום על כול תשעת מיליוני האזרחים, כולל אנשים שמשתמשים בכלים שאינם חד-פעמיים. במקום השני נמצאת הונג-קונג עם 16 גרם לאדם ליום. מקום שלישי בעולם ארצות הברית עם שבעה גרם ליום ואירופה, הרחק מאחור, שלושה גרם לנפש ביום. אין ספק שיש פה בעיה קולוסאלית שאנחנו חייבים לקחת עליה אחריות. דובר פה על חינוך, החינוך המשפיע ביותר הוא דרך הכיס, אין מה לעשות. כך אנחנו לומדים הכי מהר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אפשר, כמו בשקיות הניילון, שזה לא יהיה מוחבא בתוך הסכום. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> חד-משמעית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה חד-משמעית? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומרת שזה יהיה ישיר לאזרח, אנחנו משלמים 10 אגורות עבור כל שקית ניילון בסופר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החינוך לא בא דרך 10 אגורות, החינוך הוא אם עושים חשיבה נכונה. גם הבקבוקים זה בצורה של חינוך. במוצאי שבת מקישות אצלנו בדלת בנות של סמינר בשביל לעשות עם זה פעולות טובות אז אנחנו אוספים את הבקבוקים ונותנים להן. זה בא מחינוך ולא מהכיס. אני חושב שחינוך לא צריך להגיע מהכיס. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> חברת הכנסת וולדיגר צודקת. אם היינו נותנים לצרכן אופציה – או תוספת עלות או ספל מהבית אז זה תהליך חינוכי. אחרת זה סתם נבלע בסכום הכללי ומאבד משמעות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם בסופר, אם היית גובה שקל עבור כל חבילת חד-פעמי שקל זה היה עוזר יותר מהטמעה של הסכום ביוקר המחייה הכללי. עוד חודש אף אחד לא יזכור מה שיעור המס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה שיח תיאורטי שמתעלם מהממצאים ומהתוצאות של העלאות מס דומות בחוץ לארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אנחנו הולכים לחו"ל בכל פעם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כבר כמו חו"ל אז אל תמסה את זה בצורה שכזו. דיברנו על שיטת המיסוי בחו"ל. אם כבר הבאת - - - מה זה כבר 10 אגורות? זה מטמיע בחינוך עצמו, אני אומר לילד לקחת פחות שקיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא אומר שזה לא נכון, רק מוסיף שיש להתייחס גם לפרקטיקות בעולם ושם יש ירידה דרמטית בשימוש בחד"פ בעקבות הטלת מס דומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בשקיות יש ירידה דרמטית. << אורח >> עמיעד לפידות: << אורח >> אסכם בקצרה את שלוש הנקודות שרצית להעלות: כלים חד-פעמיים פוגעים בבריאות. כלים חד-פעמיים מעלים את יוקר הטיפול בפסולת עבור הרשויות המקומיות. הכלים החד-פעמיים מגדילים בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה. אלו שלוש הנקודות המרכזיות. כשאנחנו פוגעים באדם אנחנו פוגעים באדמה וכשאנחנו פוגעים באדמה אנחנו פוגעים באדם, תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רמי שר שלום, בבקשה. << אורח >> רמי שר שלום: << אורח >> אני רמי שר שלום, מנכ"ל חברת פעמית. אני רוצה להעלות שתי נקודות שלא עלו בדיון: שיעור המס שרציתם לקבוע עומד על 100% תוספת על העלות. החשבון של האוצר והמשרד להגנת הסביבה היה ש-11 שקלים לקילוגרם ישקפו 100%. עכשיו נכנסנו למרוץ המס ואנחנו רואים כמה באמת זה עולה ליבואנים וכמה זה עולה לציבור. הבאתי כאן כמה דוגמאות: יש רשומון של ייבוא כוסות נייר. ערך הקנייה היה 66,000 שקלים, מס הקנייה היה 120,000 שקלים, זה לא 100% אלא 200%. שילמנו 200% בנמל. 11 שקלים לקילו זה לפני מע"מ, אחרי מע"מ זה 12.80 שקלים לקילוגרם. בואו לא נטעה את הציבור, יש מע"מ, המס הוא לא שלי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, אתה לא יכול לזלזל בחברי הכנסת, על המע"מ אתה מזכה, דבר תכל'ס, בלי נאומים חוצבי להבות. נתתי לך לדבר בפעם השנייה למרות שיש כאלו שלא דיברו בכלל. אני מבקש שתדייק בפרטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << אורח >> רמי שר שלום: << אורח >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אותך: נסתכל רגע רק על המס. קנינו ב-11 שקלים לקילו, כמה אנחנו משלמים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 12.80 << אורח >> רמי שר שלום: << אורח >> זה מה שרציתי לומר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עליית היוקר, לצורך העניין, הוא אמר: "בואו לא נטעה את הציבור". אז בואו לא נטעה את הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רמי, היית צריך להגיד - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא לא מזדכה על כל המע"מ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא מזדכה על כל המע"מ, עזוב, אפילו יש לו יתרות מע"מ. << אורח >> רמי שר שלום: << אורח >> אני כמשווק לא נפגע לעניין המע"מ, זה נכון. אבל אם עלות המוצר החדשה לצרכן הסופי הקמעונאי עלתה מ-10 ל-20 אז בסופו של דבר הסכום הסופי יישא את המע"מ וזה נופל על הציבור. דבר שני, זה שנקבע 11 שקלים לקילוגרם יגרום לפגיעה אנושה בתחרות. כאשר מרכיב המוצר של עלות המכר - - - זאת אומרת שיש פה מרכיב פקטור משמעותי שפוגע בתחרות. אם עולה לי 10 אגורות ואני מוכר את זה ב-15 אגורות, זה משנה מאוד אם לחבר שלי יהיה מס קנייה של 50%. כאשר יש פקטור של 11 שקלים לקילו זה פוגע בתחרות וצריך להעביר את זה לאחוזים. ככל שהאחוזים ישקפו את מחיר העלות של היבואן-משווק-יצרן, תהיה גמישות בשוק ביחס למה שהוא יכול לחסוך בעלויות שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משפט אחרון. << אורח >> רמי שר שלום: << אורח >> כנראה לא הובנתי. משפט אחרון: יש מס על המלאי, ותודה על זה שדאגתם לפריסה, אבל אני חושב שהמס על המלאי אינו מידתי. יש סחורה שהבאתי לפני חמישה חודשים בהינתן תנאי שוק מסוימים. הערכתי שאמכור אותה בתנאים מסוימים. כשבאה היד הגדולה של המדינה ושמה יד על המלאי אז היא אומרת לי שאין שום התחשבות בתכנון שלי. יש פה משהו שאינו מידתי. למרות ההקלה והפריסה, אני חושב שעצם זה שיש מס על המלאי יוצר משהו מאוד לא מידתי בהתנהלות העסקית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם לא היה מס על המלאי אז היה מס על האזרח. אני לא יכול לבדוק אותך ולדעת אם האזרח קיבל את המלאי במחיר הקודם. עד תחילת הצו הבאת סחורה מסוימת ועליה אין מס, יום אחרי המיסוי הבאת עוד סחורה, אתה לא תגיד ללקוח: זה לפני העלאה וזה אחרי העלאה. לכן אני אומר, המס על המלאי, אני חושב שהמס הוא גרוע אבל ששמו את המס על המלאי זה כדי להגן על האזרח. אני טוען שהפריסה, אחרי המאבק והודות ליושב-ראש, אני חושב שהיו צריכים לעשות את הפריסה קצת יותר מאוחר ולא מיד כי אנחנו עדיין לא יודעים איך השוק יגיב. המס על המלאי בא להגן על האזרח כי כשמגיע לחנויות - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז ינון, זו לא הגנה על האזרח. האזרח ישלם את אותו המחיר. אתה מתכוון שהם לא ירוויחו את העלייה. בסדר, אולי כן מגיע להם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתחרות אני פחות מבין אבל - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה הוא אשם אם הוא קנה את זה לפני חצי שנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל גם על הצד השני, לא בטוח שהאזרח היה מרוויח מזה שאין מלאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רמי שר שלום: << אורח >> דבר אחרון: ב-30 בנובמבר אנחנו אמורים לדווח על מלאי, אני חושב שככל שיש בוועדה אי-בהירות לגבי הפרטים אני מבקש שידחו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נחליט עד ה-30 בנובמבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בלי נדר, אתה מתכוון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני, אני רוצה להמשיך בנושא עובי חומר הגלם. שני דברים יקרו: ליצרנים תהיה מוטיבציה להעלות את עובי הכלים שזה יזיק לסביבה יותר. אם היצרן יעלה את העובי בשני מילימטר הוא ייפטר מהמס וכך אנחנו נותנים לו מוטיבציה שלילית. לא רק זה, אם אנחנו ממסים את הרב-פעמי אז אנחנו לא נותנים מוטיבציה ללקוח לקנות את הרב-פעמי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נמסה את הרב-פעמי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כרגע זה ממוסה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> השאלה איך תגדיר את הכלי. עוד דבר: השוני הגדול שיש בין כוסות חד-פעמי לשאר כלי האכילה החד-פעמיים. כוס חד-פעמי הוא גם לשתייה, שותים הרבה יותר פעמים ביום ולכן משתמשים יותר. יש בזה משמעויות הרבה יותר גדולות. לכוס הרב-פעמית גם אין תחליף. זה יזיק לבעלי עסקים ולמוסדות שלא ישימו את הכוסות הללו ליד מתקנים. זה גם יגרום לאנשים לקחת את הכוסות. זה גם יפגע בבריאות של האנשים כי השתייה של מים תהיה פחות זמינה. באופן הפרקטי, כל מי שמתעסק בזה יודע שכוס הרבה יותר קשה לשטיפה מצלחת. מי שמשתמש במדיח אני מניח שגם יודע את זה. הבאתי גם דוגמה מהכנסת: סיפרו במזנון שקנו 300 כוסות למזנון הבשרי לפני כחודשיים, נכון לאתמול נשארו 95 כוסות. זה הרבה יותר גרוע מכוס חד-פעמי. הנושא הזה מביא אותי להיגיינה, אני לא רוצה להוציא שם רע אבל אני מסתכל על הכוסות מהזכוכיות שאנחנו שותים בהן ואפשר לראות לכלוך. כמו ששמענו מקודם, אנחנו מדברים על עלייה גדולה מ-100%. אני לא רוצה להיכנס למשפחות חרדיות או לא, אבל כלים שאים חד-פעמיים מתבלים בזמן רב יותר ועדיין המיסוי שם קטן יותר. זה עיוות שמה שמזהם פחות וזמן ההתכלות שלו איטי יותר – המחיר שלו גבוה יותר. לגבי הרשות הפלסטינית: אנחנו מתמודדים עם דברים אחרים, בשר וכולי, בסופו של דבר המיסוי הגבוה יגרום למוטיבציה גדולה להביא מהרשות הפלסטינית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו סוגיה שנרצה לבדוק ולראות איך אוכפים את החוק. שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, דיברו על העובי של הכוסות ועל הרב-פעמי. יש תקן אירופי למדיח ויש עוד פתרונות. אני רוצה לדבר על השערורייה: יש עושק של הציבור, הציבור משלם כפול בחנויות כי לא ברור מה פלח המס שמושת על כל כלי וכלי. יכול להיות שעוד שבועיים נתקן את זה אבל בינתיים הם משלמים, מי יחזיר את זה לציבור? ראית פעם את מס הכנסה גובים מס ולא מחזירים כשהם גילו שזה בטעות? מי יחזיר לצרכנים את החודש הזה שאולי בו הם ישלמו בטעות בהסתכלות לאחור. יש פה שערורייה שאיני זוכר כמותה. קודם כל לוקחים את הכסף בצורת מס ואז בודקים האם עשינו את זה בצדק או שלא. דיברת, אדוני, התווכחתם על גובה האחוז מהכוס. אני חושב שגם 8% זה הרבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא הבעתי דעה, פשוט רציתי לדייק את המספר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שאף משכורת לא עלתה ב-8%. מנגד העלנו להם את המס על השתייה המתוקה, הכלים החד-פעמיים, התחבורה הציבורית, מחירי החנייה, עלות הרב קו. אלכס, אתה יודע טוב ממני - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע טוב ממני שזה לא העלה באגורה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש כאן ייקור של הוצאות המחייה אבל אף אחד לא מקבל העלאה במשכורת שתחפה על כך. יש לי הצעה: אנחנו בעד עולם ירוק ועולם מתוקן, אנחנו למדנו בגן שיש לשמור על העולם המתוקן שקיבלת. אבל, העולם הירוק צריך לבוא גם עם חמלה ומתחשבים באוכלוסיות חלשות, ולא מטילים את המס הרגרסיבי הזה שחל יותר על אלו שמשתמשים בחד-הפעמי הזול. לדעתי המס צריך להיות באחוזים ולא לפי משקל. דיברנו על שקיות הניילון, אם היינו עושים אותו הדבר גם בחבילות החד-פעמי אז הלקוחות היו מבינים שאנחנו מעלים את המס על מנת לתקן את העולם. כשמשיתים את המס כחלק מהמכלול ואז הסוחרים מעלים את המחיר בלי פרופורציה למס שמוטל עליהם – לא תיקנו כלום. פשוט כדאי לכתוב במחיר שמוצג מה החלק של המס הירוק, זה גם ימנע מסוחרים להעלות מחיר בלי פרופורציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה, זה רעיון לא רע. מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לפני הדיון לגופו של עניין הוזכר שמה של אורית סטרוק והיא לא הייתה כאן כדי להגן על עצמה. חשוב לי לומר שמדובר באחת מחברות הכנסת האיכותיות ביותר שיש. להגיד "אני בז לה" או "היא אויב" – אני מוחה על הדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מצטרף למחאה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הלוואי וירבו כמותה בישראל ובכנסת. לגופו של דיון: אני חושבת שמדובר בחוק רע, בחוק לא נכון. איכות הסביבה חשובה לכולנו, הבעיה המרכזית שמפריע לי היא הבהילות וההשתה של המס לפני שנעשו עבודות מחקר רציניות. ישב פה עמוס שקד שדיבר על זה שהוא אחד התעשיינים הרציניים במשק. אף אחד לא פנה לשמוע מה דעתו. הוא מייצר במדינת ישראל, אנחנו מעודדים ייצור במדינת ישראל, חלקם עם אוכלוסיות מיוחדות, אף אחד לא פנה לשמוע את דעתו וכך לא ראוי לחוקק חוק במדינת ישראל. צריך לעשות בדיקות מעמיקות, במיוחד בתחום שהוא רלוונטי לאזרח הקטן. דובר פה על חומר שהוא 100% אקולוגי ושאפשר לעשות באמצעותו את כל הכלים החד-פעמיים. אני מניחה שהחוק קיים, בסופו של דבר יוטלו מיסים על מדינת ישראל, הבנתי שמדובר על מיליארד. אני מציעה שבסכום זה יעודדו את התעשיינים ויתנו להם תמריצים לייצר בארץ את חומר הגלם האקולוגי. אם אנחנו דואגים לאיכות הסביבה, בואו נשקיע את הכספים שהתקבלו מהמס הזה לתוך תעשייה שהיא יותר איכותית, נכונה ופחות מזהמת. אלו דברים שבהחלט חשוב להגיד. כמובן שאני מצטרפת לעניין של לתקן את עובי הכלים ולמסות את כוסות הנייר שיש בהן רק חלק קטן של פלסטיק, באופן יחסי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה חבר כנסת שלא דיבר בכלל, ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, באמת לא דיברתי ברשות בכלל. אני מצטרף לדברים, מיכל, אם זה היה חוק זה לא היה מגיע כך. הבעיה היא שמדובר בצו ואז אנחנו פועלים רק לאחר מעשה. בפעם שעברה העלנו את נושא בתי החולים שיש שם זיהומים ובתי החולים משתמשים בחד-פעמי כדי למנוע זיהומים. הייתה לי שיחה עם כמה וכמה מנהלי בתי חולים. לצערי אני לא רואה שהוזמנו לדיון, אני חושב שהיו צריכים להיות בדיון הזה על מנת להגיד את דבריהם. אם רוצים שגם הם יעברו לרב-פעמי אז הם צריכים לקנות מדיחי כלים תעשייתיים שעולים כסף רב. דיברנו בעבר על אופציה לשפות אותם בגין הדבר הזה. יש מוסדות חינוך שגם שם להחזיק עוד עובדים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מאמין שלמשרד לאיכות הסביבה יש התייחסות לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם במקרה של מוסדות חינוך צריך לשפות אותם. יש עניין רב בשמירה על היגיינה, אנחנו כבר בגל חמישי של קורונה למרות שרבים מהקואליציה פתחו שמפניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא פתח שמפניה, להיפך, השארנו את כל המנגנונים עובדים ואמרנו שלא פותחים שמפנייה וממשיכים לנהל את האירוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צודק, זה היה יין לבן בליל התקציב, טעיתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני זוכר שמישהו שלח את כולם לשתות בירה אחרי סיום הגל הראשון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רק שר האוצר, למרות הנחיית היועץ, עדיין מתעקש שלא להגיע לישיבות קבינט למרות שהחוק מחייב אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הקשר? אתה היית פעם אורח כבוד בכנס של ההסתדרות הציונית? הוא הלך לשם, למה אתה סתם מוציא לעז? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שכל מי שיושב פה מכיר את חמד עמאר ויכול לסמוך שיקול דעתו ועל כך שהוא מייצג את האינטרסים של שר האוצר ושל משרד האוצר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא שייך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב, אני לא במקום הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העובדה היא שעברנו את הגל האחרון בלי סגרים ובלי הגבלות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> יש חוק והוא חל על כולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> החוק מחייב השתתפות של שר האוצר ולא של שר במשרד האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הייתם מביאים חיסון בזמן לא היה גל רביעי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו הבאנו את החיסונים בדיוק בזמן, היינו הראשונים בעולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חודש אחרי הזמן, שר האוצר היה עסוק במשהו אחר, אני תכף אגיד במה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה יש לי להגיד על זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתם צריכים להביא את החיסונים בזמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו דמגוגיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לכם בושה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא אומר שאנחנו מושלמים, אפשר לבקר אותנו, אבל אנחנו היינו הראשונים שנתנו את הבוסטר לאזרחים. אי-אפשר להגיד שזה לא היה בזמן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היינו ראשונים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הסגרים היו כשלא היו חיסונים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - חודש - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם קיבלתם אפס חולי קורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא השתהה חודש, היינו צריכים לעשות את הבדיקות הרלוונטיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האזרחים ישבו בבית במשך שנה, עכשיו אתם מדברים על ניהול? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו חיסונים בתקופה הזו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם מדברים על ניהול הקורונה? די כבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תראה מה קורה בעולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לכם בושה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו חיסונים כשעשינו סגרים, נהנינו לעשות סגרים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באמת, קצת מודעות עצמית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא היו חיסונים ותפסיקו לעוות את המציאות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה, זה לא נכון? היו חיסונים? מה הדיבורים הללו, תכירו טובה לפחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כל יום אומרים לך תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אל תגידו לי תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני קם בבוקר ואומר תודה לממשלה הקודמת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה על המורשת והירושה שהיא השאירה לנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למעלה מחודש לא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברוך השם יש הרבה עבודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נתנו לכם מדינה שלא היו בה מאומתים, היו בקושי חמישה, תראו מה עשיתם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לכם בושה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין לנו בושה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אין לנו בושה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כשאנחנו רואים אתכם אין לנו בושה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נדבר על הנתונים: בסוף חודש מאי היו בישראל מאומתים ראשונים של גל הדלתא. אתם סגרתם וביטלתם את כל המינהלות וכל המנגנונים שהיו צריכים לטפל במשבר הקורונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא היה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן, כשהתחלו להתרבות המאומתים זו הייתה התוצאה, גל דלתא שנוצר בגלל שלא עשיתם כלום בנתב"ג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם קיבלתם חמישה חולים ועשיתם מזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו הפעלנו את כל המנגנונים באופן חסר תקדים, כולל להיות הראשונים בעולם שנתנו בוסטר. בלי פאניקה, לא סגרנו את המדינה והצלנו את הכלכלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם הבאתם את הגל הרביעי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מצטער שהדיון הולך לכיוון הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם ה- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לי תשובות מצוינות – התוצאות בשטח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם הראשונים שהבאתם לגל חמישי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> - - - עבודה מסודרת ונורמלית בתוך משרדי הממשלה. אני צריך לסיים את הדיון הזה כי הדיון הולך לכיוון שלא קשור לסדר היום ואין לנו מספיק זמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אני רוצה רק להגיד בשבע הדקות שנותרו במה אתם לא בסדר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לענייננו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אתה עושה עבודה בינתיים, אני מקבל כל הזמן פניות לגבי העובי והמשקל של חומר הגלם. תודה לכל מי שהגיע והביע את דעתו. יש כרגע שני נושאים שחייבים להיות מטופלים לקראת הדיון הבא שיהיה גם הנושא המסכם: לבטא באופן אמיתי את משקל הפלסטיק בכוס נייר מצופה ולמסות בצורה ראויה. דבר שני, טווח העובי שבו היצרנים והיבואנים יוכלו לטעון שמדובר בכלי פלסטיק רב פעמי והמנגנון שאתם תצטרכו להציג כאן. הנושא השלישי הוא הפירצה שקיימת לכאורה בנושא הסחורה שנכנסת מהרש"פ. אני רוצה לוודא שהנושא הזה סגור הרמטית ואין מצב שיש כאן הפלייה בין יצרנים ישראלים ליצרנים ברש"פ, כולם חייבים להיות ממוסים בשווה. בדיון הבא ארצה לשמוע גם על פעולות הממשלה המשלימות כדי לעודד סביבה ירוקה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לא התייחסת למספר השימושים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אין תקינה שכזו בישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקודם הבאת דוגמאות מחוץ לארץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בעולם יש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים, את זה אני מבקש לבדוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע גם את נושא הכוסות, בכל משרד ממשלתי יש - - - לא לבטל את המיסוי, לפחות להפחית כאן כי זו גזירה שאף אחד לא יכול לעמוד בה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - מה קורה בעולם. בשתייה הממותקת הבאתם השוואות ממדינות אחרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דעתי האישית היא שברגע שיהיה מס על כוסות חד-פעמיים בכל המקומות, אז גם אותם מוסדות יתחילו לתת לזה יותר ערך, לספור אותן יותר ולא לבזבז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בתי חולים, זה דבר שהוא הזוי, זה לא יכול להיות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - תהיו ריאליים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו בדקה: כמוש אמרתי אתמול, שר האוצר אביגדור ליברמס האשים אותנו שאנחנו מדמיינים שיש העלאות מיסים. אלכס, לצערי כל השבוע הנוכחי התעסקנו רק בהעלאות מיסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הסתרנו את זה, דיברנו על זה כל הזמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> השבוע התעסקנו רק בהעלאות מיסים, אנחנו נרגיש את זה ביוקר המחייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, אתה היית כאן בכל דיוני התקציב, ראית כמה רפורמות וכמה העלאות קצבאות עשינו. אגב, אתה רוצה להגיד מילה טובה על העלאת שכר חיילי החובה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר אתמול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו תמיד נהיה פה להזכיר לכם מה הם הדברים החשובים שצריך לדאוג להם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין מצב שתברך? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מברך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין מצב שתגיד: "ליברמן הבטיח וקיים"? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא הבטיח רק בתחילת 2023. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו תמיד נהיה פה להזכיר לכם. תמיד אברך כל מה שהממשלה הזו תעשה למען חיילי צה"ל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה בזכותך, אופיר, בגלל הלחץ שלך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרתי: תמיד נהיה פה בשביל להזכיר הדברים החשובים. לגבי החד"פ, אדוני, כולם נתנו לדוגמה את השקיות והמיסוי שיש עליהן. למה אנחנו מקבלים כגזירה את המס של 11 שקלים לקילו חד"פ אם ראינו שזה עובד ב-10 אגורות. אפשר לשנות התנהגות צרכנית לטובה גם בחצי מהסכום שננקב כאן ולא צריך לקבל את זה כגזירה. לא ראינו השוואה למדינות אחרות בנושא זה למרות שבשתייה הממותקת ראינו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>