פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 24 ועדת הכספים 17/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 120 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"א בחשון התשפ"ב (17 באוקטובר 2021), שעה 15:09 סדר היום: << הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק מאיר יצחק-הלוי עופר כסיף נעמה לזימי נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי בצלאל סמוטריץ' שלמה קרעי מוזמנים: יפתח עשהאל – רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר יעל לינדנברג – אגף התקציבים, משרד האוצר רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר מקצועית - מיסוי מקרקעין, משרד האוצר מיכאל אסולין – מנהל תחום בכיר עידוד השקעות הון, רשות המסים, משרד האוצר גיל רוזנבלום – מנהלת תחום, מפקחת ארצית שומת מקרקעין, משרד האוצר ארז רוזנברוך – יו"ר מגורית אוראל יפרח – סמנכ"ל כספים, החברה הממשלתית "דירה להשכיר" יונית אפרתי – נציבת שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מחלקה משפטית משתתפים באמצעים מקוונים: ישי בן אלי – סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר צביקה אליהו – רפרנט שיכון ומקרקעין, החשב הכללי, משרד האוצר ייעוץ משפטי: גלעד קרן מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יגאל באום, חבר תרגומים << נושא >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צהריים טובים, אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום, פרק ז', שכירות מוסדית, אנחנו מתמקדים בחלק שקשור לקרנות הריט, ובדיון הקודם, אנחנו סיימנו את ההקראה של החוק, הדיון הזה הוא בעצם מוקדש לדיון בהסתייגויות והצבעה, אני מבקש ממשרד האוצר, עוד פעם למנות את השינויים שהכנסנו לחוק ונתקדם להצבעה, בבקשה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> תיקון בפרק של קרנות הריט, בפקודת מס הכנסה, התיקון הראשון זה הארכת התקופה של הוראת השעה, בעצם ב-10 שנים נוספות על מנת ליצור את הוודאות בחוק, היום זה אמור לפוג ב-2023. אז הוראת השעה תפוג ב-2033, תוספת של 10 שנים. המתווה המוצג כאן של קרנות הריט. דבר נוסף זה להכניס בעצם את קרנות הריט למוצר האחיד של שכירות ארוכת טווח, כמו שיש לנו גם בחוק עידוד שדיברנו עליו וגם פה, זה לחייב בעצם התקשרות מול הדיירים ל-5 שנים + 5 שנים לחוזה ארוך טווח שלדיירים עצמם יש את הוודאות מול הקרן ריט, לא נוגע בעניין משך הזמן של הבניין אלא ממש החוזים בין בעל הבניין לבין השוכרים, ליצור שוכרים את הוודאות הזאת. דבר שני, זה ליצור איזושהי לקונה בחוק שהייתה בעיה לקרן ריט להסכים לפרויקט של פינוי בינוי, אם מגיע איזשהו יזם והיה מציע לקרן ריט במתחם שנמצאת בו לבצע פינוי בינוי לא יכלה להסכים לו עד עכשיו, אנחנו עושים תיקון שמאפשר לה להיכנס לזה ודבר אחרון לבקשת הוועדה נכנס גם מודל של מכירה, היום קרן ריט מחויבת להעמיד את הנכס להשכרה ל-15 שנה, ל-20 שנה סליחה, התיקון מאפשר לה לאחר 15 שנה למכור את זה למי שימשיך להשכיר ל-10 שנים נוספות, זאת אומרת סך הכול הבניין יעמוד ל-25 שנה וקרן הריט תוכל למכור כבר אחרי 15 שנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד דבר נוסף שדנו עליו בדיון הקודם וזה לא יכול להיכנס לחקיקה אבל אני כן מבקש מהחשב הכללי לשקול אפשרות למתן ערבות לקרנות הריט בתמורה לכך שהם יתחייבו להקצות חלק מהדירות לשכירות מופחתת, אני רק מעדכן את חברי הועדה שבחשב הכללי כן מתקיימים דיונים בסוגיה הזאת וגם כשנסיים את הדיונים בחוק ההסדרים אנחנו נתפנה לזה באופן נפרד, גם זה יהיה יותר קרנות הריט להקטין עלויות הגיוס שלהם מצד אחד ומצד שני יכניסו אוכלוסיות חלשות שזכאיות לשכירות מופחתת לתוך הפרויקטים האלה כדי לאפשר להם וודאות נוחות במחיר נמוך יותר, אז אני מבקש שנעבור ל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אדוני היושב ראש, בהמשך למה שאמרת, האם לא נכון להכניס את זה דווקא בחוק, את הערבות, כי אנחנו יודעים שהם נמצאים איתם כבר שנים בכל הסיפור הזה של ערבות מדינה, ולא מקבלים תשובה ואתה פעם שעברה אמרת להם מספר ימים ועברו כבר כמה חודשים ואתה עם מספר ימים, האם אנחנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אגיד לך למה לא, קודם כל ערבות ולפי מה שאני בדקתי, היא לא יכולה להיות חלק מהחוק, זאת אומרת זאת החלטת חשכ"ל, זאת אומרת זה לא משהו שיכול להיות כתוב בחוק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול להתנות שאם יהיה ערבות אז בתנאי הזה יקבלו כך וכך, זה ייתן להם יותר צפי גם מול המשקיעים הרי מה שקורה היום, ואמרת את זה שהם מקבלים באחוז ריבית מאוד גבוהה, ואם אנחנו נעשה לפחות שיש צפי לזה אתה נותן להם שהם צריכים לחזור עם תשובות או משהו אתה יודע, לא לשים בחוק אנחנו יודעים שזה מתמסמס והולך, וביקשת מהם מספר ימים אני חושב אחרי כל השנים שבאים איתם בדין ודברים היה ראוי שלפני החוק הזה החשוב - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול להגיד לך שאני דיברתי באופן אישי עם החשב הכללי והוא הבטיח לי שהוא יכנס לסוגיה הזאת. אני מבקש, משרד האוצר, האם אפשר להכניס סעיף שמתנה זה בזה במידה וכן תהיה ערבות אז. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הסוגיה של הערבות כמו שאמרנו, מקומה לא בחקיקה, אמנם אני לא מהחשב הכללי אבל אנחנו מצומצמים איתם, מקומה לא בחקיקה זה דבר ראשון מבחינת הפרוצדורה של הדבר הזה. הדבר השני - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש חוקים עם ערבות מדינה נכון? אני לא טועה יש חוקים עם ערבות מדינה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לפי מה שנאמר לי על ידי נציגי החשב הכללי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשינו, לא מזמן היה קורונה, עשינו כל מיני ערבויות מדינה - - - << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לדעתי הקורונה הייתה אירוע, אני כן אגיד וחשוב להגיד את זה, חלק מההתנגדות לתת את התשובה כאן ועכשיו היא בגלל שנדרשת פה בחינה של הדבר הזה, בסוף ערבות זה לא כלי שמחלקים אותו כי מישהו טען שיש שאולי זה עוזר להיות מימון, הייתה בחינה ראשונית, הבחינה הראשונית העלתה שהמודל הכלכלי עובד וערבות מדינה לא תסייע בו בגלל שרמת הסיכון היא גם ככה נמוכה. הייתה דרישה של הוועדה למה לא לבחון בעצם תוספת של דברים אחרים ואז ככה כן תידרש הערבות, ולכן אמרו שמענו את זה אנחנו שומעים בעצם בפעם הראשונה את הדרישה לערב בין שתי הסוגיות וצריך לבחון את הדבר הזה ייקח זמן וככל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שהדבר עובד, אני מבין מה שאת אומרת שהדבר עובד, למה הדבר עובד? כי יש קרן שלקחה על עצמה, תשמע אני מוכנה לזרום עם זה אבל יש שכבר נגמר הפול של העובד, האוויר שלהם נגמר, באים הקרנות ואנחנו גם דנו בזה לגבי עידוד הון, יש להם רק 3 אחוז, להוציא את התשואה, תוציאי מזה את ההוצאות מגיעים פחות משני אחוזים, באים המוסדיים תשמע למה שאני אשקיע בארץ, יש לי שם 7 אחוז, למה שאני אשקיע בשכירויות האלה, הוא בא ואומר תשמע אני כבר לקראת הסוף הטופ, יושב פה מקרן מיגורית ואומר אני כבר בטופ, אני מציע שתשמעו להם לפני שזה כבר יהיה מאוחר ואז להגיד חבל שלא שמענו להם, חבל שלא עשינו, ויותר מזה, את אומרת שצריך על זה חשיבה, אולי נשאל אותו כמה זמן אתם בחשיבה על הדבר הזה? ותראו שאתם בחשיבה די מספיק זמן בשביל חשיבה כזאת. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אז אני אומרת החשיבה עד כה העלתה את התשובה שהמודל הכלכלי לא מצדיק כרגע התערבות של ערבות, מה שעלה בדיון, הוא משהו אחר, תוספת אחרת, ואותה צריך לבדוק, לכן אנחנו אומרים כרגע לא ניתן חוץ מהסוגיה הפרוצדוראלית במקום המקצועי הדבר הזה דורש חשיבה, החלטה של החשב הכללי, כרגע העמדה המקצועית וזאת עמדה גם שלנו שהתייחסנו לזה מאגף תקציבים, שהמודל הנקי לא דורש את הדבר הזה, איפה אנחנו רואים גם דיברנו על זה בדיון באמת על חוק עידוד, פרויקטים של 20 שנה מצליחים, יש שם כדאיות כלכלית, יש ביקוש, יש חברות חדשות באופן כללית שנכנסות למסלול של 20 שנה. ולכן צריך לבדוק שוב את הדבר הזה, קל להגיד ערבות מדינה, צריך לראות אם המודל בכלל מצדיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם קל להגיד לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לי רגע לסכם, שניה יעל, אני אתם מדברים אותו דבר כל אחד באותו מקום. אני כפי שאני אמרתי גם אני חושב שיש כאן סוגיה שבהחלט צריך לשקול אותה בחיוב ולו רק בגלל הוזלת העלויות הגיוס עבור הקרנות אלא בעיקר כדי להכניס את האוכלוסייה הרלבנטית לתוך הפרויקטים האלה, אבל זה משהו שאמר לי החשב הכללי בעצמו, שזה דורש בחינה ואנחנו ניתן לו את הזמן לבחון את זה, לא נשלול. חבר הכנסת סמוטריץ' בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה לשאול שתי שאלות על מכירה למשכיר, הערה שלישית שצוינה ונכנסה פה בשני סעיפים. שאלה אחת שהיא שתיים ואז עוד שאלה. א. למה לעלות ל-25 שנה? זאת אומרת עם כל הרציונל הוא 20 שנה אז למה אנחנו רוצים שאם הוא מוכר אחרי 15 שנה אז המשכיר יצטרך להתחייב ל-10 שנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אין רציונל של 20 שנה, יש רציונל של כמה שיותר אבל כדי לאפשר כדאיות אנחנו נותנים אופציית יציאה אחרי 15 שנה, משהו שלא היה בחוק הקודם ששם היה 20 שנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין, גם פה בחוק יש 20 שנה, אתה נותן לא למכור אחרי 15 שנה אם הקונה מתחייב להשכיר עוד 10 שנים, אז אני שואל למה, אם אנחנו מתמקדים ברציונל של 20 שנה אז למה לא לתת לו גם לעוד 5 שנים? אבל השאלה המרכזית היא, נניח שהחלטת שאתה רוצה 25 שנה, מה איכפת לך שהוא ימכור אחרי 10 שנים אם הרוכש מתחייב ל-15 שנה? למה אתה מגביל אותו שהקרן יכולה למכור רק אחרי 15 שנה ובתנאי שהקונה מתחייב להשכיר עוד 10 שנים, מה איכפת לך שהוא ימכור אחרי 10 שנים אם הקונה מתחייב ל-15 שנה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שמור על אותה תקרה זאת נגזרת של השאלה הקודמת, נניח שהחלטת, תגיד אתה רוצה 25 שנה, תשחקו איך שאתם רוצים, דבר שני, כתוב כאן שהקונה צריך לתת ערובה להנחת דעתו של המנהל בגובה ההפרש בין מס רכישה בשיעור, אם הוא צריך לתת ערובה והוא צריך להחזיק אותה 10 שנים הרי, זה ערבות בנקאית, שישלם כבר את המס, לא נבטל לו שום דבר ואם הוא צריך בסוף לסגור כסף כדי לתת ערבות בנקאית אתה צריך לסגור כסף בצד, אז זה ישראבלוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן משרד האוצר בבקשה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בסוף צריך להבין, מי שנכנס בנעליו בדרך כלל הם יכולים להיות לדוגמא חברות קטנות יותר, חברות הפחות חזקות, הריט יהיה הקרן הגדולה, הקרן החזקה, ולכן באמת שאלנו את עצמינו איך נכון לעשות את זה 10 + 15, 15 + 10, וההבנה היא שאותה קרן שאנחנו יודעים שהיום יכולה לעשות פרויקטים של 20 שנה היא זו שקודם כל תתחייב לטווח הארוך יותר והיא תאפשר לגופים, ליותר שחקנים להיכנס בטווח הקצר יותר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, היום היא בכל מקרה כדי להיכנס היא מתחייבת לטווח הארוך, אחרי 15 שנה היא יכולה למכור אם משיהו נכנס בנעליה ומתחייב להאריך את התקופה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> היום לא, רק בתיקון החדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מדבר על התיקון, על מה שאתם רוצים להצביע. מה זה משנה אם הקרן בעוד 10 שנים תחליט לעשות, ותמצא שחקן שיתחייב ל-15 שנה, למה להגביל את השוק? מה אתם מרוויחים? תנו את כל האפשרויות, את מעריכה שבדרך זה מה שיקרה, הקרן תיכנס לתקופה הארוכה ותמצא מישהו קטן לתקופה קצרה, ואם לא? ואם הקרן תמצא משיהו שמוכן להיכנס איתם לתקופה ארוכה? מה איכפת לך? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> למה שהקרן מראש תחזיק לתקופה ארוכה? אנחנו רוצים שהקרן תחזיק 20 שנה הורדנו את זה ל-15 שנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה איכפת לך מי מחזיק? אם בסוף המטרה היא אותה שכירות. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> המטרה היא שכירות וגם המטרה היא שאנחנו מדברים על קרן ריט שאנחנו רוצים תשואה, אנחנו רוצים מוצרים שמניבים כל הזמן בקרן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עוד פעם, הקרן לא תמכור למישהו שיבוא בנעליה לעוד 10 שנים, אם זה לא ישתלם גם לה ולמשקיעים שלה, אתה סתם מגביל פה את המשק, תן למשק להתנהג - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה גם ככה מגדיל את ההיצע של הדירות לשכירות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן שאלתי את שתי השאלות, השאלה הראשונה הייתה למה אתה פתאום מטפס ל-25 שנה, אם אתה רוצה 20 שנה אז תן 20 שנה, אז מה איכפת לך? ברגע שבא מישהו ונכנס בנעליה של הקרן, אבל השאלה המרכזית בעיני היא שאלת הערובה, בגלל שאם כתוב פה שהוא צריך להשאיר ערובה בגובה ההפרש בין מס הרכישה בשיעור האמור, סעיף קטן א' ומס רכישה ששולם, אז הוא בעצם משלם את מס הרכישה של 15 אחוז הגבוה. מי יתן לו ערובה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שניה, כן, משרד האוצר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכוונה בקרן הריט המטרה ביצירת קרן הריט הייתה ליצור אפיק השקעה במגורים, אפיק השקעה סולידי למגורים לציבור הרחב, שיכולים לשכור גם למי שאין את ההון העצמי. אנחנו בתיקון הראשוני המטרה שקרן ריט תחזיק ל-20 שנה בשביל שהיא לא תבצע ספקולציות שזה רק השקעה סולידית לחלוטין, בלי מכירה וקנייה אלא רק הסתכלות על העוד 20 שנה, עם תשואות נמוכות. תשואות בטוחות ונמוכות, בלי ספקולציות של ניסיון להגיע לתשואות גבוהות יותר ולהכות את השוק. כשאנחנו מורידים ל-15 שנה זה כבר משהו מסוכן יותר, כל עוד אנחנו מסתכלים על פחות שנים קרן הריט בעצם נהיית מעט יותר מסוכנת וזה לא מוצר שמלכתחילה רצינו שהציבור ייכנס אליו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה היא מסוכנת? אנחנו לא יזם רגיל, למה היא מסוכנת הרי היא לא תמכור אחרי 15 שנה אם זה לא ישתלם לה, אין פה סיכון, היא נכנסה ל-20 שנה, כשאני השקעתי בקרן, כמו שאתה אומר זה השקעה לטווח ארוך עם תשואה נמוכה אבל בטוחה, אם בנקודת זמן מסוימת מנהלי הקרן מחליטים שנכון להם עסקית למכור אין פה שום סיכון, אם זה יהיה מסוכן - - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> בנדלן לא נכון עסקית למכור שאנחנו יודעים שהרבה מהתשואה זה כתוצאה אם העלית מחירים ממשיכה זה בעקבות המכירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקש מכולם, כל מי שמדבר יציג עצמו. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> רואי רשות המסים. אם אנחנו לא רוצים שהיא תהפוך להיות מתחרה ביזמים, זה לא המטרה בקרן ריט, רוצה להיות יזם כמו כל יזם שמוכר וקונה שתעשה את זה במסלול של היזמות כמו כל יזם אחר, בכל זאת הצבנו איזה שהם הטסות לקרן ריט שאין את זה לכל יזם במשק ואנחנו רוצים לשמור על זה שהמטרה הזאת שלשם זה נתנו את ההטבות אנחנו שומרים על זה, ולכן מגבילים את הקרן ריט במכירות, מגבילים אותה בחלוקה של הכסף, אם בסוף היה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה שאומר בצלאל יש עוד יתרון, שבעצם גם המשקיעים יודעים שבעוד 10 שנים מוכרים את זה, ישקיעו את זה בדירה יותר חדשה לצורך העניין, יש בזה גם מבחינת המשקיעים גם למשקיעים זה יהיה יותר טוב, אתה לא מפסיד פה כלום בשוק ואתה מגדיל אולי אפילו את ההיצע, נותן לו יותר ביטחון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, אני רוצה רגע להחזיר את כולם לתחילת הדיון כשהתחלנו לדון בזה, בא משרד האוצר אומר אני רוצה להאריך את הוראת שעה ולהכניס את תוספת השישית וזהו בזה זה הסתיים, ישבנו ראינו איך אנחנו רוצים מצד אחד כן להשאיר את הקרן כקרן סולידית שמבצעת השקעות לטווח ארוך, השקעות סולידיות, מצד שני מאפשרים לה גמישות ומצד שלישי מאריכים את החיים של הכנס כנכס מושכר. הקרנות באו ואמרו אנחנו רוצים 10 ועוד 10, ב-10 ועוד 10 אנחנו רק מגבירים את הסיכון, כן מקלים על הקרן אבל לא מגדילים את תקופת השכירות של הבניין ולכן החלטנו 15-10, אפשר לחזור אחורה ולהצביע על 20 שנה פשוט עם הארכה, וזהו ולכן יש פה התקדמות משמעותית לטובת הקרנות ומי שלא מבין את זה, אז אני מתנצל, ועכשיו יש לי, שנייה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו רק תענה לי רק על הערבות שיש, הערובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה יש לנו בחור שיתייחס לערבות, צביקה אליהו אגף התקציבים. סליחה, מהחשב הכללי. << אורח >> צביקה אליהו: << אורח >> שלום לכולם אני רק רוצה להתייחס בקשר לקרנות הריט, ביחס לחבר הכנסת סמטוריץ', אנחנו כמו שיושב ראש הועדה ציין, אנחנו באמת בוחנים בחיוב את האפשרות של מתן ערבות מדינה לקרנות ריט שישקיעו בדיון לעסקה ארוכת טווח כמו שציינתי דרך אגף התקציבים אנחנו הסוגיה הזאת מצריכה בירור מקצועי מכיוון שאנחנו לא רוצים לפגוע בשוק הקיים, אנחנו רוצים לעשות את ההתערבות בצורה חכמה ויעילה שלא תגרום לכך שלמעשה היא מסיטה ופוגעת בשוק החופשי מצד אחד ומצד שני כן מובילה את עלויות המימון לקרנות עידוד להיכנס להשקעה בנושא ולכן כפי שכבר היושב ראש הזכיר אנחנו שוקלים את זה בחיוב ואנחנו מאמינים שבחודשים הקרובים העבודה המקצועית שנעשית כרגע באגף תושלם ונוכל להציג מסקנות יותר אופרטיביות בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול להגיד לי לוח זמנים בערך? << אורח >> צביקה אליהו: << אורח >> מספר חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה מספר חודשים? << אורח >> צביקה אליהו: << אורח >> אני רוצה לקוות ששלושה ארבעה חודשים, זה הערכה שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו נחזור אליכם בינואר לגבי הסוגיה הזאת ואנחנו נשמח לקבל תשובות, כן בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך תשובה בשבילי על הערובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ניתן לארז לדבר ואז. כן בבקשה. << אורח >> ארז רוזנברוך: << אורח >> ארז רוזנברוך, יו"ר דירקטוריון מגורית. נציג לכם כמה דברים על התיקון הזה שכרגע מוצע לחוק. אומרים שתשאל את המנוסה ולא את המלומד, ולא סתם אומרים את זה מפני שאנחנו הקמנו קרן ריט ואנחנו גייסנו את הכסף, יושבים פה הרבה אנשים מלומדים הם מסבירים לנו כמה התיקון יעודד קרנות ריט, אני רוצה לומר לכם וכולם תשמעו אותי עכשיו שאף אחד לא יכול לומר שהוא לא שמע את זה. בתיקון המוצע אין כלום ושום דבר, אני חוזר כלום ושום דבר, אין פה כלום שמעודד קרנות ריט, אין פה כלום שמעודד מוסדיים להשקיע בקרנות ריט וכשאני הגעתי עם הרעיון הזה של ערבות מדינה לפני שנה וחצי לאוצר לאגף חשב כללי ושוחחתי איתם ונפגשתי איתם ועוד פעם ועוד ועוד פעם והם בודקים כבר שנה וחצי, אין לי מושג מה הם בודקים, הצעתי את כל היכולות שלנו לסייע להם בבדיקות, אין לי מושג מה הם בודקים, פשוט לא יודע, כאילו עומד מישהו נגדי ולא מישהו שיש לו אותו אינטרס כמו שלי, לעודד את שוק השכירות בישראל, להגדיל את ההיצע של שכירות ארוכת טווח, להגדיל את ההיצע למעוטי יכולת, כאילו אנחנו בשני צדדים של מתרס למרות שאנחנו אמורים להיות באותו אינטרס בדיוק. הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה ואמרה יעל שמודל קרנות הריט עובד, תגידו להם אם אתם חושבים שזה עובד, 5 שנים, יש היום בסך הכול 1,000 דירות שמוחזקות על ידי קרנות ריט ועובדות ומושכרות, שתי קרנות ריט, 1,000 דירות בסך הכול, מתוך כ-700 או 800,000 דירות שעומדות להשכרה במדינת ישראל, זה עובד? ב-5 שנים מישהו יכול לומר על זה שזה עובד? בעיני זה כשלון, עצם העובדה שאין פה 10, או 15 או 20 קרנות ריט זה כי המודל הזה, זה כשלון טוטאלי בעיני של המודל כי זה קשה, קשה מאוד לגייס מוסדיים לעולמות האלה כשהתשואה היא כזו, אני לא אומר זה בלתי אפשרי, עובדה שהצלחנו, אבל אם המטרה להביא את המוסדיים להשקעה של 50,000 דירות, 100,000 דירות, 150,000 דירות, אוראל דיבר באחת הישיבות על 80,000 דירות, השכרת ארוכת טווח תוך 5 שנים, אם זו המטרה, חברים לא זו הדרך, כל בעל עסק יכול לומר לכם שכשיש לו בעיה בעסק, ועסק לא עובד ולא מתפקד צריך לשנות משהו, לא לעשות more of the same וכשאני מדבר מה שצריך לעשות, צעדים רדיקליים, אנחנו לקראת משבר לא נורמאלי בשוק הדיור, כולם מרגישים אותו, כולם חשים אותו, שמחירי הדירות עולם ב-10, 12 - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ארז מה אתה מציע? << אורח >> ארז רוזנברוך: << אורח >> חברה לקדם את זה, זה לא בעיה להכניס לאוצר מחויבות, להעמיד את הערבויות האלה, זה לא קשה, אין פה איזה מודל תיאורטי מתמטי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקשיב שנייה, לא לא רגע, אני מטפל בסוגיה הזאת באופן אישי, במשך שנה וחצי לא קיבלת תשובות, פה היום שמעת שהנושא הזה נבחן חיובית ואני אומר לך הבטיחו לנו שלושה חודשים ואנחנו נזמן אותם לפה לינואר כדי לקבל תשובות אז להגיד ששום דבר לא מתקדם, זה לא מדויק ולא נכון. << אורח >> ארז רוזנברוך: << אורח >> זאת התקדמות עצומה, זה שיש תאריך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אז אנחנו נשב בינואר ונשמע למה כן ולמה לא? אני רוצה שתענו לחבר הכנסת סמוטריץ' לגבי הערובה לגבי הבטוחה. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על הבטוחה של ה-15 אחוז מס רכישה. זה מה שיש בתיקון היום למי שרוכש, צריך לזכור שקרן ריט שרוכשת ומתחייבת להשכיר לטווח ארוך היא גם נהנית מחצי אחוז מס רכישה בלבד במקום 6 אחוזים לכל רוכש אחר וגם אם היא מוכרת יש מעין סנקציה כזו של הכנסות חריגות של 60 אחוז, לא רצינו להטיל את זה על קרן שיצא כבר שאתה תצטרך להתחייב על כל המס, בעצם על כל ההטבות מס שהיא קיבלה, ה-15 אחוז מס רכישה זה מכסה ממש חלק קטן מההטבות שקיבלה הקרן ריט ובעצם לא עמדה בהם, אז ברגע שהיא מחייבת את הרוכש, את המשכיר הממשיך שהיא מחייבת אותו להמשיך להשכיר הוא צריך לדעת שאם הוא לא עושה את זה היה אובדן לקופת המדינה שהוא צריך לשאת בחלק מזה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא על זה אין ויכוח, אני רק אומר ברגע שאתה, הרי אם הוא יעמוד בהסכם וישכיר 10 שנים, אז הוא לא משלם את ה-15 אחוז, נכון? עכשיו כשאתה אומר לו לשים לך ערובה, אתה בעצם אומר לו קח את ה-15 אחוז האלה, סגור אותם בבנק כדי לקבל ערבות בנקאית מול זה ותן את זה למנהל אז הוא כאילו שילם את זה, תמצא דרך אחרת, תטיל עליו, במקום לקחת לו ערובה, רק שניה, במקום לקחת לו ערובה תגיד לו שאם הוא מוכר את זה לפני 10 שנים, תטיל עליו גם כן 60 אחוז מס. << אורח >> ארז רוזנברוך: << אורח >> אפשר, אבל רכשו שם בדרך שהיא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא לא, כתוב פה, וייתן ערובה להנחת המנהל בגובה ההפרש בין מס הרכישה בשיעור האמור לבין, תוותר לו על הערובה ותגיד לו שאם הוא מוכר לפני סוף 10 שנים, קח מה-60 אחוז מס, תייצר לו אינסנטיב לא למכור, כאילו לעמוד בהתחייבות שלו ל-10 שנים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במיוחד שהבנקים היום גובים ריבית של 3, 4 אחוז. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> השאלה מה קורה לחברה הזאת אם החברה של הרוכש מתפרקת ואין מאיפה לקחת את הכסף לכן צריך ערובה כדי שבכל זאת יישאר איזה סכום בקופת - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל צריך להבין המשמעות של הערובה זה שאתה מטיל על הקונה 15 אחוז לשים ב-day one, אין הבדל אם הוא נותן את הכסף למנהל או שם אותו בבנק והמנהל נותן ערבות - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אתה חוזר אליו כעבור 10 שנים אם הוא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר אבל ל-10 שנים הוא צריך לשים בצד, זה לא עסקאות של שקל וחצי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם היית אומר שאתה שם אותו בבנק, היום על ערבות בנקאית אתה משלם לבנק 3, 4 אחוז ריבית שנתית ואם זה לא מגובה בפיקדון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש חלופות נוספות? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> העניין של חלופות אחרות - - כסף כמו לדוגמא אם יש באמת חברה שנכנסת לפשיטת רגל - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך נכסים, תשים שעבוד על הנכס. << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אני יודע שיש אני לא בטוח שיסכימו איתך על זה שיש שעבוד על הנכס או הערת אזהרה ואיזושהי הגבלה ולא את המנגנון הזה שהיה קיים גם בחוקים קודמים, היה את זה בחוקים של הסבה ממשרדים למגורים שמי שרכש משרד שמיועד למגורים ולא היה זכאי מלפתור וקיבל את הפתור אם אתם זוכרים, אחרי שנה ביקשו מהרוכש 15 אחוז גם מס רכישה, אז היה את העניין הזה וזה עבד, זה עבד הדבר הזה אבל אפשר לשקול דברים נוספים אני חושב שדווקא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הציע פה היועץ המשפטי אולי אפשר באמת ללכת בסעיף הזה ולהוריד את המשפט של בגובה ההפרש בין מס הרכישה בשיעור האמור ולהשאיר פשוט להנחת דעתו של המנהל ואז המנהל בעצם יוכל לשקול את השיקול ואת הסיכון ולקבל החלטה מה יהיה הערובה המתאימה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק צריך לוודא שיהיה פה pre ruling שהמנהל לפני יגיד כבר לרוכש מה הוא יחייב אותו כי אחרת רוכש לא יכנס לעסקה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תמיד נכון הרי לפני שעושים כזה דבר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה מס הכנסה רשות המיסים צריכה ערבות בנקאית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רשום ערבות בנקאית קודם כל, דבר שני לא, אני לא מוכן שעכשיו נתחיל לדון למה צריך ערבות, כי ערבות כן צריך כי בסוף מדובר פה בהרבה מאוד כסף שאנחנו כאזרחים מוותרים מההכנסות שלנו מהמיסים שיבואו בסוף לטובת האזרחים כדי שהחברה תעמוד בהתחייבות מסוימת, עכשיו אם היא לא עומדת בהתחייבות היא צריכה לשלם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אתה רשות המיסים, אתה המדינה יש לך את כל הכלים לגבות את הכסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אם אין לי חברה איך אני אגבה את הכסף? ממי אני אגבה? זה כסף שלך, זה כסף של הציבור! << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה צריך להעלות את המחיר? כשאתם גובים ערבות בנקאית אתם מעלים את - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא כתוב ערבות בנקאית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז מה זה? אז תגיד צ'ק ביטחון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, שנייה, הרי מוסכם עלינו שאם הקונה לא עמד בהסכם בהתחייבות שלו ולא השכיר 10 שנים הוא צריך לשלם 15 אחוז מה החשש אמר היועץ המשפטי, שאם החברה נניח תתפרק ולא יהיה מי שישלם. אין חשש כזה כי במדינת ישראל היום לרשויות המיסים יש זכות שראשונים בכל סיטואציה, בסוף זה חברה שיש לה נכנסים, הרי היא לא תקום ותתפוגג יו אחד מכיוון שהדירות רשומות על שמה, לא צריך הערת אזהרה, אז ניתן לזה פה עדיפות. אני רק אומר, לא צריך הערת אזהרה לא צריך שעבוד לא צריך כלום, רק נכניס בחוק שעל המס הזה במידה והוחל, אם מחר הוא התפרק לפני 10שנים תחול הקדימות שחלה על מס הכנסה ואז המשמעות שאין לך מה לפחד אתה כמדינה אתה נושה ראשון, אתה נושה מובטח מה שנקרא, אתה הראשון יש נכסים החברה לא תתפוגג יש נכנסים, אתה כרשות המיסים תהיה נושה ראשון, אז ממה אתה מפחד? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אבל הנושה ראשון זה לא במס שבח, זה לא נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אמרתי נכתוב בסעיף שהיה והרוכש מתפרק לפני, הולך לפירוק או פשיטת רגל או מה שאתה רוצה לפני 10 שנים, המס האמור בסעיף קטן ב', לא יודע תביאו את הניסוח מפקודת המיסים לזכות הראשונים שיש למס הכנסה, יחול עליו האמרו בסעיף זה וזה בפקודת מס הכנסה, תהיה לך זכות ראשונים, אנחנו מקילים על ה- - - << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> זה שאתה הופך להיות נושה ראשון זה עדיין לא הופך את זה שבטוח תקבל את הכסף - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שתקבל כי יש פה נכנסים, הדירות רשומות על שמה, היא לא תעלם ותתפוגג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, זה סעיף אחרון בחוק - - - << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הנוסח שהוצע מקובל עלינו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שהוא מקובל עליכם כי המנהל ידרוש את זה בלי שכתבנו את זה בחוק. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לא, אתה מאפשר עדיין שיקול דעת אבל אתה מוודא שיהיה את המנגנון של ערובה השאלה מה יהיה הגובה שלו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשות המיסים, אנחנו מתחילים להצביע על החוק ועל הסתייגויות מדובר על סעיף אחרון ולפני אחרון בחוק, אני מבקש שתבדקו את הצעתו של בצלאל סמוטריץ' ואנחנו נקבל החלטה בין שתי אופציות, או של היועץ המשפטי או של מה שהוועדה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה הוחלט לגבי אתה זוכר שאמרנו על הנטו ולא על הברוטו של הדירות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא פה, זה החוק ההוא, עידוד השקעות הון. שמה הוחלט שהולכים על הנטו, אבל שלמה שם הוחלט שהולכים על הנטו. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אני אקריא מהנוסח מההצבעות רק את השינויים שהיו בעקבות הדיון הקודם. בעמוד הראשון בהגדרה בקשה לתוספת זכויות, אני אקריא מחדש פשוט, בעמוד הראשון, שכותרתו נוסח להצבעות 14/10/21: בהגדרה הראשונה בקשה לתוספת זכויות החדש יהיה הגשת תוכנית למוסד תכנון מוסמך לפי חוק התכנון והבנייה, בהגדרת השטח הכולל המותר לבניה במגרש המיועד למגורים לפי סעיפים 62 א' א' 14 או 62 א' א' 1 2, או 62 א' 2 לחוק התכנון והבנייה או בקשה להוספת שימוש או להגדלת השטח הכולל המותר לבנייה במגרש המיועד לתעסוקה או למסחר, לפי סעיף 62 א' א' 1 14 א' 2 לחוק התכנון והבנייה לצורך השכרה לטווח ארוך, עניין זה כאמור כתוכנית שהוגשה אם התקיימו בה ההוראות שנקבעו לפי סעיף 83 א' 1 לחוק התכנון והבנייה. בהגדרה הכנסות חריגות, בפסקה 2 א', הוספנו את המילים 'ושלא במכירה למשכיר', כדי שאם זה באמת מכירה למשכיר אז זה לא ייחשב כהכנסות חריגות. תיקון דומה עשינו בפסקה 3 במקום בתוך פחות מ-20 שנים מיום רכישתם מידי הקרן ערבות הקרן נסתיימה תקופה של 20 שנים לפחות שבה שימשו יחידות הדיור למטרת השכרה בהתאם לפסקה האמורה ושלא במכירה למשכיר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה ה-15 שנה? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> זה מיד יגיע. בעמוד 2 נוספה הגדרה של מכירה למשכיר זה בדיוק העניין של ה-15 שנים, אחרי הגדרה מועד הראשון למסחר בבורסה יבוא מכיר להשכיר, מכירה של כל יחידות המגורים המושכרות כאמור בפסקה 4 להגדרת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה, רוכש אחד שהתחייב להשכיר את הדירו למגורים, כאמור באותה פסקה לתקופה של 10 שנים נוספות לפחות ובלבד שלפני המכירה יחידות הדיור שימשו למטרת השכרה בהתאם לפסקה 4 האמורה לתקופה של 15 שנים לפחות. בעמוד 3 בהגדרה מקרקעין מניבים, הנוסח החדש יהיה אחרי לפי סעיף 2, 1 או 6, יבוא למעט הפסקות ארעיות בהפקת ההכנסה, במקום מה שהיה כתוב קודם, בדרך קבע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה נקרא הפסקות ארעיות? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> הסבירו אנשי רשות המיסים בדיון הקודם שלפעמים הנוסח היום דיבר על זה שהדירות יכולות להיות מושכרות באופן קבוע ויש מקרים שבהם עושים איזשהו שיפוץ בדירה, או דברים כאלה ואין הכנסה מהשכרה באופן ארעי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר שלהכניס מושג שסתום ערטילאי בחוק זה שגיאה, אחר כך הולכים לריב בבתי משפט מה זה נקרא ארעי, מה זה לא נקרא ארעי, איזה תקופה, תתנו תקופת מקסימום. כמו שנניח על פטור מארנונה זה היה עד חצי שנה - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> זה לא תלוי בקרן, זאת אומרת שוכר שיצא ואין שוכר, או איזשהו משהו לטובה, אבל קשה להעלות כרגע כל המקרים שיכולים להיות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש תקדים כזה כאילו הוא לא מפה אבל הוא קיים, אני מכירה ברמה האישית אותו שכשקורה משהו יש לך גם דרך הרשות המקומית, יש הגדרה של פטור עד איקס חודשים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה אני רוצה להבין, מה אתה חושש פה הרי הקרן רוצה להשכיר את המושכר, היא מפסידה כסף על כל יום שהוא עומד ריק, מה - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> וזה גם מוגדר כמה זמן זה תקף, נגיד אתה לא יכול פעמיים כזה ב-5 שנים, אז פשוט לקחת משהו שקיים ולהלביש עליו כי זה קיים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> או כמו שחבר הכנסת סמוטריץ' אמר האינטרס של הקרן היא באמת להשכיר כל הזמן, זה פשוט בא כדי למנוע איזשהו, כרגע שהיא מפסיקה להשכיר אנחנו, הסנקציה מאוד חריפה, כאילו לא יהיה את היכולת שהיא תיפסל מלהיות קרן השקעות במקרקעין. אנחנו מעדיפים בגלל זה כלל שהוא פשוט טכני ויכול פתאום לפסול אותה, אלא משהו שמקבל יותר שיקול דעת לכולם, פשוט האינטרסים פה של כולם הולכים להיות די דומים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן אבל אם אתה אומר זה נגיד עד סתם 6 חודשים לפרק זמן של עד 10 שנים או 5 שנים ואז אתה יודע שלא כל, עזוב את האינטרס כרגע, בסדר? ברור לנו שכשהכול טוב החוקים האלה לא באים למקרה של שלום עולמי והכול טוב, הוא בא להסדיר מקומות של חיכוך ולכן ההגדרה הזאת שקיימת גם ברשות מקומית כמה זמן אתה יכול לקבל פטור מארנונה לשיפוצים במקרים חריגים, נגיד עד איקס זמן למשך תקופה של איקס שנים, אז אותו דבר אם תחיל פה תיצור - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה אם זה לא שם הגבלה על הקרן עכשיו? - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ההפך זה עוזר לקרן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא זה לא עוזר, אם היא חורגת מהתקופה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמרת הגבלה של זמן, אפשר לזרוק פה תקופות בסדר. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אבל יש כרגע שכל ישר - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת כל הגדרה פה אנחנו יכולים לשבת ולחשוב מה אנחנו חושבים שהוא הזמן הנכון, אבל אחנו לא יכולים עכשיו לחשוב על כל המקרים ויכול להיות שבדיוק יהיה את המקרה שיחרוג מהדבר הזה, עכשיו מה שרשות המיסים פה אומרים שאם יהיה את המקרה שיחרוג מהדבר הזה, לא תהיה אפשרות לרשות המיסים להכשיר את האירוע בגלל המחוקק קבע משהו אחר, ולכן אנחנו רוצים שהמחוקק יאפשר את השיקול דעת בכדי לאפשר לקרנות הריט במידה ונקלעו למקרים נקודתיים כאלה ואחרים עדיין להיות קרן ריט ולא להגביל אותה, לטובת הקרן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שנמשיך בבקשה סעיף 3. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק מציע ליועץ המשפטי, אני לא מתעקש על זה, במקום לכתוב הפסקות ארעיות, נכתוב הפסקות למועדים סבירים מסיבות - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אתה נכנס גם למושגי כמו שאמרת של סבירות אנחנו חושבים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה רק יגביל את העוסקים, כן סעיף 3 בבקשה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אחרי סעיף 64 א' 10 יבוא מס רכישה במכירה למשכיר 64 א' 10 א', מכרה קרן ההשקעות במקרקעין במכירה למשכיר את היחידות הדיור האמורות בפסקה 4 בהגדרת מקרקעין לצורכי דיור להשכרה בסעיף 64 א' 2, בטרם נסתיימה תקופה של 20 שנים לפחות שבה שימשו יחידות דיור למטרת השכרה, בהתאם לפסקה האמורה, יהיה הרוכש חייב בשל רכישת יחידות הדיור בתשלום מס רכישה בשיעור של 15 אחוז משווי המכירה של הזכות הנמכרת, אלא אם אישרה החברה הממשלתית לדיור להשכרה את יחידות הדיור ישמשו למטרה של השכרה למגורים בלבד לתקופה של 10 שנים לפחות, ואם נתנה החברה האמורה בתום כל שנת מס אישור כי כל יחידות הדיור שימשו להשכרה למגורים בשנת המס שחלפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע אבל תכפיף גם את זה - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> רגע אני רק אסיים לקרוא את הסעיף. ב' רוכש כאמור בסעיף קטן א' ישלם במועד הקבוע בסעיף 90 א' לחוק מיסוי מקרקעין את מס הרכישה שיהיה עליו לשלם אם ישכיר את הדירות לתקופת 10 השנים בהתאם להוראות אותו סעיף וייתן ערובה מה שדיברנו מקודם, כרגע הנוסח שהממשלה מציעה, וייתן ערובה להנחת דעתו של המנהל. אני מציע לעצור פה, הם מציעים ההפרש בין המס הרכישה בשיעור האמור בסעיף קטן א' הרכישה ששולם. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו מקבלים את הצעתך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אבל תבדקו שנייה אם בכלל צריך את זה, אם אי אפשר להסתפק מה שאמרתי בשעבוד ראשון. רגע אבל יש לי הערה לכאורה בסוף סעיף קטן א', אם נתנה החברה האמורה בתום כל שנת מס אישור לכל יחידות הדיור שימשו להשכרה בשנת המס שחלפה, צריך גם את זה למעט מה שהכנסת קודם, למעט הפסקות ארעיות בהפקת הכנסה. בכפוף לאמור בסעיף קטן ו'. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אנחנו נבדוק להפנות יכול להיות שזה כבר - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בקיצור שהתנאים שלה לא יהיו יותר חמורים מהתנאים של החברה של הקרן. צריך לוודא שהתנאי שחל על הקרן חל גם על הרוכש. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> הערה נכונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הערתך נכונה מאוד והתקבלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא משאיר שום דבר להסתייגויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקי, אז אני לעניין הערובה, מה שהציע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', יש לכם משהו לחדש? << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >> אנחנו חושבים שמה שהוצע על ידי היועץ המשפטי של הוועדה, הוא נכון ומבחינתנו אפשר לחיות עם זה וכמובן שזה יהיה בהפעלת שיקול דעת, ברגע שלא רשמנו בגובה ההפרש אז יש שיקול דעת. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> וזה גם לא חייב להיות ערובה ערבות בנקאית, זה יכול להיות כל ערובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור, טוב, אנחנו נעבור להצבעה יש לנו הסתייגויות? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> כן יש הסתייגויות. יש לנו הרשימה המשותפת הגישה הסתייגויות, האמת שנשמח אם יבהירו למה הם התכוונו כי הם הגישו הסתייגויות ל-66 סעיפים שונים כשיש בפרק הזה רק 3 סעיפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז צריך להתייחס רק ל- - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אני לא יודע לאיזה סעיפים הם התכוונו אז שיגידו לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול להתחיל עם שלי בינתיים, לי יש רק 3. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אם אפשר. עופר בינתיים תעבור על ההסתייגויות. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> טמיר יש לך את ההסתייגויות? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נתחיל בינתיים מההסתייגויות של חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בשם ש"ס ויהדות התורה. בצלאל אתה מצטרף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן בבקשה הסתייגויות של מי? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> של ינון אזולאי, ש"ס ויהדות התורה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש להצטרף גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בצלאל כמובן, ואנחנו גם מצטרפים לשלו אם יש לו, נראה לי שיש לו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה אחדות יש לכם, זה מדהים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את ה-20 מה שכתוב במס' 20 תמחק, ותעשה 19 20 21 22. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אז הסתייגות 19 אתה רוצה לנמק? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקריא אותה קודם שנדע על מה מדובר. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> סעיף 50 יימחק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אה, אוקיי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו לנמק? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בטוח שאתה רוצה לנמק את זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודע, יש שניים אחרות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי שאני אנמק אם אתה רוצה, הנימוק הוא פשוט - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שבסעיף 51 כתוב כמנוסח בסעיף 50, אז אם הם רק מוחקים את 50 מה קורה עם 51? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המטרה של החוק זה להאריך את החיים קרן הריט קודם כל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעד, רק תשמע את ההסתייגות קודם כל למה, את הנימוק. הנימוק הוא מאותה סיבה שאנחנו טוענים שבחוק ההסדרים יש דברים שכבר הם עלו הרי בפעמים קודמות ודנו על זה ואמרו שזה לא אמור לבוא בחוק ההסדרים, אלא בחקיקה ראשית מסודרת, בלי לא רוצה להגיד כגנבים יש לי ביטויים יותר חמורים בעניין. ולכן אנחנו מבקשים שזה יימחק. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי בעצם ההסתייגות שלך היא בעצם להצביע נגד החוק, הפרק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל אם היא לא מתקבלת יש לי את שתי הסתייגויות הבאות. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> זה לא הסתייגות, זה פשוט להצביע נגד, אתה אומר שהפרק הזה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אמרתי, מדבר על 50. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> 51 מתייחס ל- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרק ז' יימחק, בגלל שאנחנו טוענים בכל ההודעות שלנו, כל הסתייגות שלנו מתחילה בזה שזה לא היה אמור להגיע כחוק הסדרים, אלא כבאמת דיון מעמיק, אם מחכים שנה וחצי לתשובה, אם קרן מיגורית מחכה שנה וחצי לתשובה - אני חושב שאתם לא יכולים להביא את זה בדקה ולגמור עם זה שעדיין אין תשובות, וכשאין תשובות אתם אומרים בכלל זה לא היה אמור בכלל להיות בחוק בכלל, חוק ההסדרים, זה הנימוק שלי, אתה רוצה להצטרף - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היושב ראש יש לי שאלה. מה שהוספנו עכשיו הסעיף הזה על מס רכישה ומכירה למשכיר, זה לא נושא חדש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נראה לי, במסגרת החוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז בוא נעשה עסק שהם יקבלו את ההסתייגות שלי על הערובה, לא שזה לגופו של עניין אני חושב נכון, ואז לא נעשה פיליבסטר, נלך לנושא חדש, או שאתה רוצה שנגיש נושא חדש ואז זה ייתן להם זמן לבדוק את זה? אם הם צריכים זמן אני אגיש נושא חדש ואז נלך לוועדת הכנסת, בינתיים הם יחזרו עם תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יכול לעשות הליך הרבה יותר קל, אני אגיש רביזיה פשוט. אחרי שנצביע. אני אגיש רביזיה - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אני בכל מקרה מגיש לך רביזיה על הכל אז מה משנה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני אגיש רביזיה לרביזיה שלך. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אז נפתח נושא חדש ונגמור את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם יכולים זאת זכותם בסך הכול. רק נראה לי שאין פה נושא חדש אבל בסדר. כן, אפשר הסבר על זה? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אני מדבר על פרק ז' בכלל שהוא נושא חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס תהיה איתי רגע, אני באמת רוצה שהנושא הזה ייבדק, אני מוכן לסמוך עליך שאני לא אגיש נושא חדש ולתקוע את זה סתם, נצביע אבל אתה באמת תגיש רביזיה כדי שהם יבדקו את זה, אבל יבדקו רציני, רגע והתשובה תהיה להנחת דעתך, אם תחשוב, אני סומך על שיקול דעתך, שאמיתי אפשר לוותר את זה אז תחזיר את זה פה לרביזיה ולתקן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מקבל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שאתה מדבר לבדוק רק שנוודא את זה, זה בסיפור בצורך לערובה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן, בסוף הפשרה שהציע היועץ המשפטי לא באמת רצינית כי הרי אתם גיליתם לדעתכם בתיקון שהערובה שאתם תבקשו תהיה ערובה בגובה הסכום זה מה שאתם רוצים, זה כנראה גם יהיה שיקול הדעת של המנהל גם אם לא כתוב במפורש. אני חושב שאפשר לוותר על ערובה, זה טוב גם לכם, זה טוב בסוף לשוק, זה טוב לשוק השכירות, אחנו נקבל 25 שנה שכירות וכו', כיוון שמדובר בחברה שיש לה נכסים, היא לא תתפוגג יום אחד כמו שהיועץ המשפטי פה חשש אתם יכולים להסתפק לדעתי בלהתייחס אל ה-15 אחוז מס הזה לתת לו בחוק פה קדימות, של נושא מובטח, לא זכור איזה בדיוק כמו מס הכנסה, שתמיד הוא קודם לכל בעלי החוב האחרים, החברה מן הסתם לא תקרוס ואם היא תמכור אחרי פחות מ-10 שנים אתם תקבלו את הכסף, היא תשלם את ה-15 אחוז, אם היא במקרה היא תקרוס אז אתם נושה המובטח, זכות ראשונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בצלאל מה שאנחנו נעשה, באמת תגיד רביזיה ואנחנו נבחן את זה ובכל מקרה נעדכן את הוועדה וגם אותך כמובן. כן אפשר להצביע על רביזיה על ההסתייגות של ינון? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> מופיע כמספר 19. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה ההסתייגות לא התקבלה מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה לא שואל מי נמנע? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. אתה לא יכול להצביע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אם מישהו מהקואליציה רוצה להצביע? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל ראיתי כולם הרימו ידיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? הוא לא הצביע ויש לו זכות הוא יכול להימנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> כן, ההסתייגות שממוספרת כ-21 כרגע בנוסח, יש לקבוע הוראה כי המדינה תעמיד ערבויות מדינה לאשראי, זה בעצם הסתייגות שמדברת על הערבויות מה שדיברנו כרגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן אתה רוצה לנמק או שכבר נימקת? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> בדקה, זה על ערבויות שביקשנו בערבות בנקאית, אמרנו, לכן אני רוצה שכן לחייב את זה בחוק, אני כן חושב שכדאי לחייב את זה בחוק, אני לא מאמין לשלושה חודשים או ארבעה חודשים שתחזרו עם תשובה, לא לך, לך אני מאמין הכול בסדר, אני מדבר על האוצר ולכן אני חושב שאם נחייב את זה בחוק זה יותר יחייב וגם ייתן אופק ויכולת למשקיעים שיוכלו לקבל את הריביות גם יותר בזול אם זה מיגורית או כל אחד אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה ההסתייגות לא התקבלה מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הסתייגות לא התקבלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לזה אני הצטרפתי בסדר? להסתייגות הזאת. ההסתייגות על הערבות מדינה אני הצטרפתי. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> הסתייגות 22, התווסף סעיף כדלהלן, על מנת להגדיל את האטרקטיביות של קרנות הריט למשקיעים מוסדיים, יתאפשר לקרנות הריט לשחלף את הדירות להשכרה בתוך תקופת העבודה הנדרשת, כלומר תקופה מינימלית של 10 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע אבל תוסיף לזה ובתנאי ש-, אני לא יודע איך לנסח את זה, שזה יגיע בסוף ל-25 שנה וכל שנה שהריט מוכרת מוקדם יותר, הרוכש מתחייב ליותר שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו יותר אין לי בעיה, העיקר שימכור אותה לשחלוף הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. מי בעד? מי נגד? לא התקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני גם הצטרפתי לזה, היועץ המשפטי. שתי ההסתייגויות האחרונות. אני אומר השאלה אם אתה רוצה שאני אגיש כהסתייגות את מה שהצעתי עכשיו או לא. תקשיב רגע, יכול להיות שלך יותר טוב, אם אני אגיש את זה כהסתייגות, גם אם תפילו את זה, נגיד רביזיה ואז לא תצטרך לעשות רביזיה, כי אתה לא צריך רביזיה לכל החוק, אתה יכול רק לעשות רביזיה על ההסתייגות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה סעיף אחד, אין לזה משמעות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך שאתה רוצה, אני סומך עליך, אין לי סתם להגיש הסתייגות, אתה יודע מה איכפת לי אני אגיש את זה כהסתייגות בסדר? היועץ המשפטי, אני לא יודע איך כרגע להגיד לך אם מנסחים את זה כי צריך להפנות לסעיף הרלבנטי בפקודת מס הכנסה, הרעיון הוא במקום למחוק את המשפט ויתן ערובה להנחת דעתו של המנהל, למחוק את זה במקום זה לכתוב שבמידה והמוכר לא עמד בתנאי הרוכש סליחה, לא עמד בתנאי ומכר לפני פחות מ-10 שנים - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> פשוט למחוק את ההתייחסות לערובה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אני נותן חלופה, הם מפחדים מה יקרה אם החברה תפשוט רגל, אז אני רוצה לתת ל-15 אחוז מס רכישה הזה מעמד של כמו שיש למס הכנסה, שהוא נושה מובטח שבמקרה של פירוק או פשיטת רגל או משהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה ההסתייגות לא התקבלה מי בעד ההסתייגות? מי נגד? לא התקבל. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת קיש שהוא לא הגיע. הגיש הסתייגות אבל הוא לא נמצא פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להצטרף להסתייגות שלו אפשר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אפשר הכול. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> ההסתייגות היא בסעיף 64 א 3 א 5 א במקום 95 אחוז משווי כלל נכסיה יבוא 80 אחוז משווי כלל נכסיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההסתייגות של חבר הכנסת קיש מתייחסת לא לחוק הזה, אלא מתייחסת לקרנות מניבים ושם הם מבקשים בעצם להגדיל את אחוז הייזום שלהם בפרויקטים זה פחות רלבנטי לחוק הזה. הצבעה ההסתייגות לא התקבלה מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> עכשיו להסתייגויות של הרשימה המשותפת. בהערות שלכם יש רשימה שהם מדברות על הסתייגויות של 66 סעיפים שונים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ההסתייגות הראשונה היא - - אני מדבר בלי החילופין - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אבל בפרק שלנו יש 66 סעיפים, אז למה אתם מתייחסים? ההסתייגויות אני לא מבין למה התייחסתם. - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> אי אפשר להצביע על החוק כי יש רביזיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נתכנס כאן בארבע וחצי כדי להצביע על הרביזיות, אלא אם כן אתם תמשכו את הרביזיות ואני אגיש רביזיה על החוק בכל מקרה, אז מה שאתם רוצים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תשאיר את הרביזיה אז יהיה להם זמן לבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חצי שעה. אז חוזרים בארבע וחצי וחוזרים לרביזיה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:00 ונתחדשה בשעה 16:32.) << הפסקה >> << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הפסקה לתקופת ארעי בהכנסות. יכול להיות שגם על הרוכש - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שנצביע על הרביזיות להסתייגויות, חבר הכנסת אזולאי אתה רוצה לנמק? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שהגעתם להבנות, בצלאל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בשלישי הגענו להבנות. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> ברביזיה הסתייגות מספר 19 של חבר הכנסת אזולאי בשם ש"ס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרביזיה? להרים את היד. מי נגד? מי נמנע? הרביזיה לא התקבלה, אתה רואה? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> רביזיה להסתייגות 21. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה ההסתייגות לא התקבלה מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> הסתייגות 22. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה הרביזיה לא התקבלה מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה לא התקבלה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> הסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ'. אתה חוזר בך? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, תשאיר אותה, אבל לא צריך את הרביזיה. תשאיר את ההסתייגות אבל לא צריך רביזיה, אני מושך את הרביזיה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> ורביזיה להסתייגות של חבר הכנסת קיש וחבר הכנסת אזולאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה הרביזיה לא התקבלה מי בעד הרביזיה? מי נגד? הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם מטריחים אותך אתה יכול לשבת פה לבד אנחנו כאופוזיציה לא מצביעים, סתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתם נהנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בזמן שאתה פה הופעת בטלוויזיה בשתי וועדות שונות במקביל. מדהים הוא היה עכשיו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר לפני ההצבעה על החוק עצמו, ושהם יגידו לפרוטוקול מה שהם אמרו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אני רוצה שיהיה פה מישהו שיגיד, הנה רשות המסים, לעניין הערובה, אני מבקש הבהרה מה שדיברנו בין הדיונים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> מיכאל אסולין רשות המסים. היום בחוק עידוד השקעות הון בפרויקטים של 50 דירות של מכירה בתוך 5 שנים שנדרשת כן יש את האפשרות ואת הסמכות למנהל רשות המיסים לדרוש ערובה כזאת במקרים שבדקתי זה באמת מותאם לנסיבות, היה מקרה ספציפי שהיה ממש לא מזמן שם ביקשו צ'ק ביטחון שישב אצל הלווה, לא ערבות בנקאית ולא הערת אזהרה אלא באמת הסתפקו בצ'ק כזה זה רק מראה את שיקול הדעת של המנהל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אז אני מסכים עם ההבהרה הזאת שלהצעה שהיועץ המשפטי הציע. בהזדמנות הזו מאחר ודבריי לא הובנו כהלכה ביון הקודם, לגבי רצינותו אני כמובן חוזר בי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב אז אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 5 בפרק ז' בחוק ההסדרים, 51, מי בעד החוק? להרים את היד, מי נגד? מי נמנע? החוק אושר בוועדה בקריאה שנייה ושלישית ויעבור במסגרת חוק ההסדרים למליאה, הרביזיה התקבלה וגם אני מגיד רביזיה על החוק. אנחנו נחזור לדיון על פרק ט' בחמש ורבע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:36. << סיום >>