פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכספים 04/10/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 99 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ח בתשרי התשפ"ב (04 באוקטובר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר ניר אורבך אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי מאיר יצחק-הלוי עופר כסיף נעמה לזימי יבגני סובה יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי יעקב אשר קרן ברק משה גפני אופיר כץ לימור מגן תלם בצלאל סמוטריץ' אוסאמה סעדי יואב קיש שלמה קרעי מיכל רוזין שרון רופא אופיר מוזמנים: שר האוצר אביגדור ליברמן שר במשרד האוצר חמד עמאר רם בלינקוב – מנכ"ל משרד האוצר גלעד שלום – יועץ למנכ"ל משרד האוצר אמיר שניידר – רמ"ט לשכת השר, משרד האוצר אסי מסינג – היועץ המשפטי במשרד האוצר אילה לונדנר – יועצת לשר האוצר איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – רפרנט בטחון באגף תקציבים, משרד האוצר יוגב גרדוס – ממלא מקום הממונה על התקציבים, משרד האוצר ליאור דוד-פור – מנהל מחלקת ניהול סיכונים באגף החשב הכללי, משרד האוצר טל וקסלר – יועץ תקשורת לשר האוצר, משרד האוצר יהלי רוטנברג – החשב הכללי, משרד האוצר ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה מליחי << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021<< נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום כ"ח בתשרי התשפ"ב, 4 באוקטובר 2021. אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו פותחים את המושב, אז שיהיה לנו בהצלחה. אני מקבל בברכה את שר האוצר, אביגדור ליברמן, שר במשרד האוצר, חמד עמאר, רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר, יוגב גרדוס וגם החשב הכללי. ברוכים הבאים, תודה שבאתם. אנחנו הולכים לשמוע את הסקירה של שר האוצר ושל נציגי האוצר על תקציב המדינה 2022-2021. אני מבקש מחברי הכנסת לרשום את השאלות, בסוף ההצגה אנחנו נאפשר שאלות ואחר כך תשובות במרוכז. כלקח מאתמול אחרי ההצגה של שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, אני מבקש שהשאלות יהיו ממוקדות וענייניות, ולא כמו אתמול, שכל אחד פרש משנה שלמה. אז כדי שנוכל לקבל תשובות לשאלות שאנחנו שואלים, אני מבקש שנהיה מתמוצתים. אדוני שר האוצר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחבריי למשרד האוצר, תודה לחברי הכנסת. זה היועץ המשפטי של משרד האוצר – שייתנו לו להיכנס. לפני שאנחנו נצלול לתוך התקציב, הכי חשוב להדגיש שכלכלת ישראל עובדת וצומחת. פה חשוב להתייחס, לפני התקציב, לכל הפרמטרים האובייקטיבים. כשאני מדבר על הפרמטרים האובייקטיביים, זה קודם כל גבייה. אני חושב שבנושא גביית מיסים אנחנו עולים על כל הציפיות. בנושא של נפח הפעילות בכרטיסי האשראי – זה שובר את כל השיאים. גם כשאנחנו מסתכלים על הדוחות הרבעוניים של כל החברות שנסחרות בבורסה, כל מי שעוקב אחרי הדוחות, הם נותנים תמונה ברורה מאוד. גם בנושא הייצור – אני חושב שבנושא הייצוא אנחנו במצב יותר מדי טוב, עשינו over-doing. כלומר, אם אני לוקח את מאזן התשלומים של מדינת ישראל, אנחנו בפלוס – ואני מדבר על חצי השנה – 13.2 מיליארד דולר. הפרמטר הזה מצד אחד הוא פרמטר מאוד מעודד, מצד שני, הוא גם מדכא. השקל חזק מדי וזה פוגע קודם כל בייצוא התעשייתי של מדינת ישראל. אם קודם בתמורה לכל דולר היצואן קיבל 3.8 או 3.7 שקלים, היום זה בקושי 3.2, ופה שום גידור או שום התערבות של בנק ישראל לא יכולים לעזור כשאתה מדבר על עודף במאזן התשלומים של 13.2 מיליארד דולר. אלה כל הפרמטרים האובייקטיביים. מה שעוד מאפיין את התקציב הזה, התקציב הזה הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. כשאני מסתכל על מה שכלול בחוק ההסדרים, צריך להבין שההיגיון המסדר של התקציב הנוכחי אלו אותן רפורמות ואותם שינויים פיסקליים שאמורים להבטיח הכנסה גבוהה למדינת ישראל בשנת 2022. אני כבר אמרתי שאנחנו אומנם עוסקים בתקציב של 2022-2021, אבל חייבים לחשוב כבר על התקציבים 2024-2023. ואם אמרתי שההיגיון המסדר של התקציב הזה הוא קודם כל רפורמות ושינויים מבניים, בתקציב 2024-2023 נצטרך לתת מענה לאותן קבוצות בחברה הישראלית שמקופחות ותשובה לאותם הסכמים קיבוציים שכבר פגו תוקף, לדעתי רובן ב-2019. אני רק אקדים ואגיד שבהערכה זהירה העלות של כל ההסכמים הקיבוציים שמחכים לנו בדרך, או תשובה לכל הקבוצות בחברה הישראלית – אם אלו עובדי מינהל ומשק, אם זו הסתדרות המורים, אם אלו המטפלות, אם אלו רופאים מתמחים ואם אלו חיילים בסדיר, הכול ביחד מדובר בכ-11 מיליארד שקלים. לכן זה לא ריאלי כרגע – גם אם מילטון פרידמן פתאום יבוא לכאן, גם הוא לא ימצא 12-11 מיליארד שקלים שאנחנו חייבים אותם, ושלא יהיו פה שום אשליות בנדון. לכן אנחנו דוחים את כל המשאים והמתנים לגבי ההסכמים הקיבוציים, נדחה את זה לשנת 2022. במהלך 2022 מקווים להגיע להסכמות עם כל הקבוצות ועם כל המגזרים ולתת לזה כבר ביטוי ותשובה מעשית מה-1 בינואר 2023. עוד כמה נתונים כלליים לגבי תקציב 2022-2021. תקציב 2021 – 432.3 מיליארד שקלים. תקציב 2022 הוא 452.5 מיליארד שקלים. אני חושב שגם בנושא הגירעון והצמיחה אנחנו נעמוד בכל אותם היעדים, אפילו מעבר לזה. רק להדגיש כמה דברים חשובים מבחינתי, זו ההחלטה העקרונית המהותית שקיבלנו – ופה משרד האוצר היה ברור ונחוש מהרגע הראשון – להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות לנהל את החיים לצד הקורונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להכיל את המתים. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> להכיל קודם כל את החיים ולתת להם פרנסה ואוכל ותשובה כמו שאנחנו חייבים לתת. אני גם מציע לכולם להסתכל על כל נושא הסגרים – אני עוקב בקשב רב, יומיומי, אחרי שתי מדינות ששם הם מתנהלים בצורה אחרת, הפוכה, עם סגרים ממושכים והכי פשוטים והכי נוקשים שרק אפשר: ניו זילנד ואוסטרליה. ואני מציע לכולם לעקוב גם אחרי מה קורה בשתי מדינות מאוד מתקדמות, ניו זילנד ואוסטרליה. הנושא של הסגרים לא עובד, למרות הסגרים הכי נוקשים, הכי קשוחים, בימים האחרונים במדינה כמו ניו זילנד יש התפרצות נוספת של התחלואה. ולכן צריך להבין שהתשובה לקורונה היא בשני מישורים – קודם כל החיסונים והיגיינה בסיסית. זו התשובה. הנושא של הסגרים לא עובד, ומה שבטוח הוא שהסגרים פוגעים בכלכלה בצורה אנושה, בצורה הקשה ביותר. אבל לא צריך לעשות את כל הטעויות לבד, אפשר גם ללמוד מטעויות של אחרים, וכרגע כל העולם וכל אחד מטפל בצורה אחרת. גם לגבי ההחלטה בנושא של חובת החיסון – אני חושב שגם פה הנושא הזה נבדק לא רק במדינת ישראל, אלא גם במדינות בארצות הברית כמו קליפורניה, כמו ניו יורק, וגם בצרפת. כדאי מאוד לעקוב גם אחרי ההחלטה של בית המשפט העליון בצרפת שקבע שהממשלה רשאית לחייב – שם הייתה תביעה ספציפית לגבי עובדי מערכת הבריאות. שהממשלה רשאית לחייב לעבור חיסונים, ובמקרה שאנשים לא ירצו, גם לפטר אותם. אז אנחנו בסופו של דבר לא לבד על כדור הארץ, וכדאי מאוד לעשות את הפקת הלקחים בצורה רחבה ולא רק לגבינו. אם אני אתן כמה דוגמאות מאותם השינויים הדרמטיים שאני הזכרתי בתחילת הדרך – התוספת לבסיס התקציב של משרד הבריאות, בלי קשר לקורונה, של 2 מיליארד שקלים היא חסרת תקדים. מ-1996 אני מלווה את תקציבי המדינה. אני לא זוכר שהוסיפו אי פעם לתקציב משרד הבריאות בבסיס התקציב 2 מיליארד שקלים. כשאני מסתכל על משרד הרווחה, 700 שקל לבסיס התקציב. לא חיכינו אפילו לאישור התקציב, אלא 150 מיליון שקל למאבק באלימות במשפחה הוספנו כבר בשוטף. תוספת של מיליארד שקלים למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון שקל לבסיס התקציב. אני חושב שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהתקציב של משרד החינוך הוא יותר גדול מתקציב משרד הביטחון. גם בנושא התקציב של המשרד לבט"פ – אנחנו הוספנו כמיליארד שקל, שזה כולל הגדלת סד"כ של 1,100 שוטרים, וחלק ניכר מהכסף יופנה למאבק בפשיעה במגזר הערבי. תוספת 300 מיליון שקל למענק השנתי לניצולי השואה. כלומר, מקפיצים את המענק השנתי לניצולי השואה מ-4,000 שקלים ל-6,500 שקל. תוספת של מיליארד וחצי שקלים לאזרחים הוותיקים הזכאים להבטחת הכנסה על מנת להביא להכנסת המינימום, ל-70% משכר המינימום. פתרון לשתי בעיות כואבות – נכים כלליים, תוספת של 1.8 מיליארד שקל, והגענו להסכם עם ארגוני הנכים, וכמובן, מיליארד שקל לנכי צה"ל. תוכנית "ממדים ללימודים" – תוכנית שהתחילה בתקופתי כשר הביטחון יחד גדי אייזנקוט. התוכנית הזאת נמצאת בבסיס התקציב, ואני מקווה שהחוק יאושר בכנסת. גם התוכנית מ-2018, מיגון הצפון, 5 מיליארד שקלים לעשר השנים הבאות, 500 מיליון שקל בכל שנה. הכול נמצא בתוך התקציב, ואלו רק כמה דוגמאות מאותו התקציב הכי חברתי שהכנסת אישרה אי פעם. גם בנושא מנועי צמיחה – מנועי צמיחה חסרי תקדים. הדוגמה הכי בולטת היא המטרו. המטרו של גוש דן הוא פרויקט שמוערך ב-150 מיליארד שקלים, הפרויקט הכי גדול בתולדות המדינה, שמקיף 24 רשויות מכפר סבא עד רחובות, כולל תחנות תת-קרקעיות. אותה תוכנית רב שנתית לפיתוח הרכבת, שכוללת 46 מיליארד שקלים. עוד דוגמה בולטת היא כל הנושא הבינה המלאכותית. אנחנו הוספנו רק לנושא הזה של הבינה המלאכותית 550 מיליון שקלים. דבר שלדעתי הוא קריטי, זה בתחום התקשורת, פריסה של כל הסיבים האופטיים גם על ידי המדינה גם על ידי הסקטור הפרטי. זו השקעה כוללת של 6.8 מיליארד שקלים ונוכל לחבר 2 מיליון איש לאינטרנט מהיר ולכל אותם כלים שמחייבים את העולם המודרני, את המדינה המודרנית, לספק לאזרחים, כולל יישובים קטנים, כולל יישובים בפריפריה, בדגש על הפריפריה, לחבר 2 מיליון אנשים. השקעה כוללת של 6.8 מיליארד שקלים, חלק של המדינה, חלק של הסקטור הפרטי, גם הקצבנו תדרים נוספים לדור 5. אני אומנם משתמש בדור 0.5, אבל כנראה שאי אפשר לעצור את הקדמה ונצטרך לחבר את מדינת ישראל לדור 5 והקצבנו לזה תדרים. זהו, אלו הפרמטרים הכללים. אני מציע שראש אגף התקציבים קצת יצלול פנימה ואחר כך אנחנו נהיה מוכנים – רמי, אני מציע שאתה תתחיל בכמה מילים ואחר כך ראש אגף התקציבים. << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> אני אגיד כמה מילים כלליות. מבחינת התקציב, המדיניות הייתה לצאת בהדרגה מהמשבר במובן שאנחנו הולכים על גירעון מידתי, לא כזה שאנחנו היינו רוצים לראות לטווח הארוך, אבל הרבה יותר נמוך ממה שהיה פה בשנה שעברה. מאחר ונמנענו מהטלת מיסים של הכנסה והסקטור העסקי, אז חיפשנו את עיקר הבשורה בתחום השינויים המבניים. לשינויים הללו יש שלושה מאפיינים, חלקם הם כאלו שפשוט יגדילו את ההכנסה הפנויה של הפרטים במשק, של האזרחים והאזרחיות, כמו אם אתה עושה רפורמה ביבוא ואתה מוזיל את התמרוקים, אז ההכנסה הפנויה והאפקטיבית גדלה. הדבר השני מאפשר לנו להגדיל הכנסות מדינה מבלי שאנחנו נאלצים להטיל מיסים כמו הרפורמה של אגרות החוב, ומבלי לפגוע בזכויות של החוסכים וכיוצא בזה. הדבר השלישי מאפשר הקלה בהשקעות במשק, למשל הרפורמה בתחום הרגולציה תעודד השקעות ותביא לצמיחה משמעותית. אלה העקרונות שהנחו אותנו, ואני חושב שהתוכנית פה היא מקיפה באופן משמעותי ותאפשר למשק להגדיל מאוד את קצב הצמיחה שלו. עד כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. יוגב גרדוס בבקשה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בוקר טוב, יש לי גם מצגת. אני אגיד כמה דברי פתיחה בהמשך למה שהשר והמנכ"ל אמרו. קודם כל, זה מרגש, העברת תקציב, כבר כמעט שכחנו. אני חושב – ויש לי ניסיון די רב בהעברת תקציבים – שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים שעברו פה, אני לא אגזים, אפילו בעשרות השנים האחרונות, ואני גם אגיד למה אני חושב את זה. הוא תקציב שבנוי כמו רוב תקציבי המדינה, על שתי רגליים: יש את כל ההיבט הפיסקלי – בעוד שנייה אני אציג את האסטרטגיה הפיסקלית בהמשך למה שהמנכ"ל אמר – ואת כל הרגל של השינויים המבניים והרפורמות. בהיבט הפיסקלי, צריך לזכור שיש פה שנת מעבר בשנת 2021 משנת משבר הקורונה לשנת 2022, שהיא שנה שבה אנחנו נקטין משמעותית את הגירעון וניצור מתווה להפחתת גירעון מדורג לשנים שאחרי. כמובן שכל התקציב עצמו, כל ההשקעה הפיסקלית שבנויה, כמו שהשר אמר, גם מטפלת בבעיות שהיו פה במשך מספר רב של שנים ולא טופלו, גם בגלל שלא עבר תקציב – אם זה קצבאות הנכים ואם זה נכי צה"ל, ואם זה השלמת הכנסה לקשישים והיבטים רבים אחרים – וגם זורעת את זרעי הצמיחה לעתיד, שאני עוד שנייה אציג, פרוייקטי תשתית בהיקפים חסרי תקדים, השקעות בתקשורת, תוכנית דיור שתוצג. כל הדברים האלה הם חלק מהאסטרטגיה הפיסקלית. במקביל, ואני אציג את זה, יש לנו את כל הרפורמות והשינויים המבניים, שהם מה שימשוך את המשק קדימה לשנים הבאות ויאפשר לנו את הצמיחה שתביא ליכולת של המשק לממן את כל אותן הוצאות חברתיות והוצאות פיתוח. בהיבט הזה אנחנו ערים לביקורת או לאמירות שיש פה חוק הסדרים כבד מאוד. זה נכון שהוא כבד, אבל כמו שהוא כבד הוא גם משמעותי ומטפל פה בדברים שעוד שנייה נציג. הם שכבו פה הרבה מאוד שנים בלי טיפול. אני מודה גם לממשלה וגם לכנסת שמשקיעים את הזמן ואת ההקשבה לנושאים האלה. בעוד שנייה נציג איך זה נראה כמכלול. אולי נצלול פנימה לתוך המצגת. נתחיל בנקודת הפתיחה למשבר – אני אקצר בנושא הזה כי עשינו כאן סקירה לפני מספר שבועות. צריך לזכור שהפרמטר המרכזי מבחינה פיסקלית שהמדינה מסתכלת עליו הוא יחס חוב-תוצר, זו כרית הביטחון שלנו לאירועי משבר. במשך 20 שנה יש הפחתה עקבית ביחס חוב-תוצר, עד אשר הגענו ב-2019 ל-60%. אם אתם רואים, משנת 2017 אין ירידה ביחס החוב-תוצר, נעצרה שם הירידה, ועוד שנייה אני אראה איך זה מתבטא בגירעון המבני שנוצר ב-2019. נקודת הפתיחה הייתה נוחה מבחינת החוב, אבל מבחינת הגירעון – זה השקף הבא – אתם יכולים לראות שכבר בשנת 2019, עוד טרם ההשפעה של המשבר, אנחנו נכנסנו עם אחד הגירעונות הכי גבוהים בעולם לתוך המשבר הזה, 3.9%, כמעט 4%. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> גירעון מובנה 3.9% לפני תחילת הקורונה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה היה כשהמשק היה בצמיחה בפוטנציאל ב-2019. זו המשקולת שנכנסנו איתה למשבר. אתם יכולים לראות בשקף הבא שזה גרר באופן ישיר – פה אני מראה את המתווה הרב שנתי, זה קצת פחות חשוב. בשקף הבא אחריו אנחנו רואים שישראל גם בשנת 2020 היא בין המדינות הגבוהות בעולם מבחינת הגירעון. זה נובע מזה שאנחנו נתנו חבילת סיוע. זאת אומרת, אתם רואים שרוב המדינות פה הן מעל 7%-8% גירעון, אבל גם בגלל שאנחנו סחבנו את אותה משקולת שנכנסנו איתה ב-2019. כשאני אציג בהמשך אתם תראו שב-2022 – גם כבר ב-2021, אבל ב-2022 – אנחנו רואים התאוששות מאוד מהירה, אבל נשארים עם המשקולת הזאת, היא לא נעלמת, וזה משהו שיצטרכו לטפל בו. אנחנו לא מציעים לטפל בשנת 2022, אבל אני חושב שבתקציב הבא, כמו שהשר אמר, יהיו פה בעיות שצריך לפתור גם בהיבטים של הסכמי שכר ועוד היבטים חברתיים והיבטי תשתיות ופיתוח, אבל גם את הגירעון הזה יהיה צריך לפתור, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של ההשקעה במנועי צמיחה ובפיתוח של המשק שבא לידי ביטוי גם ברפורמות וגם בתקציב. זה מבחינת הכניסה למשבר. אפשר לעבור הלאה. פה אני מראה באילוסטרציה קצרה מה קרה ביחס חוב-תוצר בזמן המשבר. אנחנו קפצנו מ-60% לאזור ה-73% במספר חודשים, החזיר אותנו עשר שנים אחורה. אנחנו רואים שב-2021 הדבר הזה כבר מתייצב בגלל שאנחנו כבר חזרנו לצמיחה, אני אציג את זה בהמשך. אנחנו עדיין סוחבים את הגיבנת הזאת של העלייה ביחס חוב-תוצר ואיתה נצטרך להתמודד בשנים הקרובות כדי לבנות את אותו חוסן כלכלי למשק להתמודד עם משבר שיבוא. יבואו עוד משברים – אני לא יודע אם זו תהיה קורונה, אם זו תהיה מלחמה או משבר אחר, אבל יהיו עוד משברים ואנחנו צריכים לשמור את התחמושת שלנו לאותו משבר. העלייה ביחס חוב-תוצר והמתווה הפוחת שלו הם לא רק כדי לשמור את העתודות למשבר, אלא גם משפיעות ישירות על התקציב, את זה אפשר לראות בשקף הבא. אלה הוצאות הריבית השנתיות שלנו כחלק מהתקציב. אתם רואים שאם לפני המשבר היינו באזור ה-39-38 ואתם רואים ירידה בהוצאות הריבית – זה במיליארדים – כמעט 10% מהתקציב שלנו מושקע רק בהחזר הריבית על החוב, לא בהחזר החוב עצמו, אנחנו רואים שב-2021, בגלל היקף הגיוס האדיר שהתבצע במשבר ועלייה ביחס חוב-תוצר, הדבר הזה יתפוס נתח יותר גדול מהתקציב בשנים הקרובות. כבר בתקציב 2022 אנחנו מוציאים כמעט חמישה מיליארד שקל יותר על ריבית מתקציב 2019, וזה גוזל לנו חלק מהמשאבים להתמודדות עם כל הבעיות החברתיות והיבטי הפיתוח שאנחנו צריכים. אז חשוב לזכור גם את זה כשאנחנו מדברים על אחריות פיסקלית. מכאן אני עובר לתקציב עצמו. כשבאנו לבנות את התקציב, הנחת העבודה הייתה - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> יוגב, כדאי להדגיש שבמשבר הקורונה בכסף ריאלי מה שהוצא, להערכתי – תקן אותי – זה משהו כמו 137 מיליארד שקל. 137 מיליארד שקל, זו העלות עד עכשיו בכסף מזומן. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון, וזה בלי אובדן ההכנסות שנבע מהירידה בהכנסות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בלי אובדן ההכנסות, רק כסף מזומן. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה מתקשר למה שאני הולך להגיד עכשיו. מבחינת התקציב אנחנו התחלנו לבנות את התקציב בעת הקמת הממשלה בקיץ, כשהקורונה הייתה בירידה. הנחת העבודה הייתה שהמשק יוצא ומתאושש. בעוד שנייה אנחנו נראה על מה הסתמכנו, אבל אני חושב שהגל הרביעי שהכה בנו בעת גיבוש התקציב העלה הרבה סימני שאלה לגבי הנחות העבודה של התקציב. פה אני חייב להגיד – ואני אראה את זה גם בנתוני ההכנסות – הדרך שבה הממשלה התמודדה עם הקורונה שאפשרה למשק לעבוד – ברור שזה מעורר סוגיות ציבוריות כבדות מאוד, דובר פה קודם על כל מיני היבטים אחרים, אבל מבחינה כלכלית, היכולת הזאת של המשק לעבוד בזמן המשבר גרמה לזה שהנחות התקציב שלנו לא רק שהן לא הורעו, אלא אפילו השתפרו. הגירעון וכל ההכנסות מבחינת צמיחה – אתם תראו את התוצאות. אני חושב שלפחות בהיבט הזה, ההיבט הכלכלי, המדיניות הזאת של שמירה על משק פתוח תמכה רבות במה שאנחנו הולכים לעשות פה בשנתיים הקרובות ואפשרה את כל הדבר הזה, וזה מה שאנחנו צריכים להסתכל עליו גם למשברים הבאים שיבואו. וזה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו כמה מיליארדי שקלים כדי לחזק את מערכת הבריאות, כדי לעשות קטיעת שרשראות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> הגל הרביעי, שהוא לא מתוכנן, עלה לנו 4.1, אם אני - - - << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בינתיים, אנחנו עוד לא סיימנו. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> לא, לא, בינתיים זה עלה 4.1 מיליארד שקל שיצא במזומן שלא תוכנן ולא חלמנו על 4.1 מיליארד שקל. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מצד שני, לא היה אובדן הכנסות, לא היו פיטורים. אנחנו עוד מעט נראה שהאבטלה ירדה גם בזמן הגל הזה. לכן אנחנו מאמינים שזו הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר. נסתכל קצת על הצמיחה מבחינת העולם. אתם יכולים לראות פה את הצמיחה לעומת – הגרף מתחיל כבר מ-2019 במספר מדינות בעולם. רואים שכל המדינות בעולם חוו האטה כלכלית, ישראל פה באדום. אנחנו רואים שרוב המדינות בעולם מתאוששות. ישראל מתאוששת – צריך לנרמל פה את המספרים, אנחנו מתאוששים קצת יותר מהר מהעולם צריך להגיד. הנפילה שלנו הייתה קצת פחות חזקה ולכן אנחנו באיזשהו פור. אני מאמין שהדבר הזה יתאזן ברבעונים הבאים. בכל מקרה, התקציב נבנה על בסיס התאוששות כלכלית ולכן אתם תראו עוד מעט גם את ההכנסות. אם היינו הולכים "יבש", על מספרים, ב-2021 אין שום סיבה לנהל גירעון של 6%. מבחינת ההכנסות, אנחנו במתווה הכנסות יותר גבוה מההכנסות שהיו כשנחזו טרם משבר הקורונה. אבל אנחנו מבינים שלא גומלים – למנכ"ל יש דימוי. רוצה לעזור לי? << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> לא. לא בגלל שאני לא רוצה, אלא אני לא זוכר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אחד הדימויים לגבי הבריאות – לא גומלים מישהו שעבר התקף לב ממכשיר ההנשמה ביום, נראה לי שזה מה שהיה, אז גם את המשק אנחנו לא נגמול מהסיוע ומהתמיכה ומההרחבה הפיסקלית ביום אחד, אבל אנחנו כן נעשה את זה בתהליך הדרגתי. אתם יכולים לראות מצד שמאל את תחזית ההכנסות הנוכחית בקו אדום על פי שנים, ובכחול זו התחזית שהצגנו ערב המשבר, עוד לפני שידענו שהולך להיות משבר כזה משמעותי. אז ב-2020 באמת הייתה נפילה משמעותית בהכנסות – אלו רק ההכנסות ממיסים – ב-20 מיליארד שקל. זה מצטבר על הנזק שהשר אמר מבחינת ההוצאה של 137 מיליארד שקל. אבל ב-2021 אנחנו רואים שאנחנו בכמעט 17 מיליארד שקל יותר גבוהים מהתחזית ערב המשבר. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> מה שחשוב, תסתכלו על ההכנסות ב-2019, לפני הכניסה למשבר, וב-2021, 2022, 2023 – כבר תוך כדי משבר, וההכנסות הרבה יותר גבוהות היום מאשר היו ב-2019 ערב המשבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חלק מ-2021 זה כבר הכנסות בפועל. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן, זו תחזית – נשאר מספר מועט של חודשים, יכול להיות שזה יזוז עוד קצת, אבל משמעותית מעל 343. צריך להגיד שיש פה הכנסות חריגות. אתם רואים שהשיפוע מתמתן ב-2022. השנה הייתה שנה מאוד חריגה בהיבטים של ההייטק, חלק מזה נובע גם בגלל המשבר, אבל אנחנו רואים שהמשק הישראלי יצא בצורה מאוד מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם מצד ימין בנתוני הצמיחה. אם התחזית שלנו לפני המשבר הייתה סדר גודל של 3% צמיחה באופן קבוע, הייתה נפילה של 2.6%- ב-2020, והתאוששות – אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. יש פה איזשהו שקר באחוזים האלה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> תיזהר כשאתה אומר את זה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. יש פה איזשהו היבט מטעה בנתונים כי זו עלייה מהשפל. אז אנחנו עדיין לא חזרנו לרמות התוצר שהיו אילו לא היה משבר, אבל אנחנו בדרך לשם, וזה, כמו שהשר אומר, בהינתן – המדינה הזאת היא מדינה שלא חסרים לה איומים ביטחוניים, אנחנו כן חשופים בהיבט גלובלי גם לפנדמיות ולעוד אירועים, ולכן אלה תחזיות הבסיס שלנו לתקציב. כמובן שהכול יכול להשתנות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> מה שצריך להיכנס גם לחששות שלך זו הריבית. קודם כל, הריבית בארצות הברית. הנחת היסוד לפי התבטאויות של ראשי המשק בארצות הברית, שב-2022 לא תהיה עלייה בריבית. אני לא בטוח כי לאור האירועים האחרונים הפער בין פריים לאינפלציה בארצות הברית הוא פער גבוה מדי ויכול להיות שכן תהיה עליית ריבית, וזה אירוע מז'ורי מבחינתנו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. כמו שאמרתי, הרבה מהגידול בהכנסות נובע מתעשיית ההייטק, שהיא מאוד חשופה למה שקורה בארצות הברית. אם הכלכלה בארצות הברית תיכנס להאטה – יש גם את סין שיש שם עכשיו כל מיני בעיות, ולכן צריך להיות זהירים, אבל מבחינתנו הנחת העבודה היא יציאה ממשבר והמשך קצב הצמיחה. בשקף הבא אני אראה את מה שדיברתי מבחינת האסטרטגיה הפיסקלית שנבנתה. שנת 2021 הוגדרה כשנת מעבר, עוד מעט תראו את זה בנתוני הגירעון. ב-2022 אנחנו נבלום את העלייה ביחס החוב-תוצר, וב-2023 קדימה אנחנו נחזור לאותו מתווה שנהג פה ב-20 השנים האחרונות של שמירה על אחריות פיסקלית ויצירת כרית למשבר הבא, יחד עם טיפול באותן בעיות שדוברו פה קודם. זה מבחינת האסטרטגיה הפיסקלית. אני רוצה להראות את התקציב, איך אנחנו מיישמים את האסטרטגיה הזאת. אנחנו מיישמים אותו בעזרת הכללים הפיסקליים. הכללים הפיסקליים קובעים את גובה ההוצאה ואת גובה הגירעון. מבחינת ההוצאה, מה שעשינו פה – בכלל, השנה הזאת, 2022-2021 היא שנה של תקדימים כי אנחנו באים אחרי שנתיים בלי אישור תקציב ואחרי משבר שלא ראינו פה עשרות שנים, וב-2022, אם אתם רואים את הקו הכחול התחתון, זה התוואי הפיסקלי מבחינת ההוצאה שהיה אמור להיות על פי החקיקה הקיימת ערב כניסת הממשלה. 438 מיליארד, זה היה אמור להיות תקציב 2022. הממשלה עשתה תהליך שהיה למשרד האוצר לא קל, אני חייב להגיד. אנחנו עבדנו ואימצנו את עצמנו והבנו - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> כנגד הדי-אן-איי של אגף התקציבים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. אנחנו גם עוברים שינויים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> גם אתם התגמשתם. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. אולי זה החיסון. אנחנו עשינו שינוי בכלל ההוצאה שהוא הצמדה שונה למדד המחירים. אני לא רוצה להתעסק בזה כי אנחנו נדון בחוק הזה פה. היה כבר דיון או שעוד לא? אנחנו נדון בחוק הזה פה באריכות. למעשה, המשמעות שלו היא הגדלת התקציב ב-14 מיליארד שקל לעומת מה שהיה אמור להיות אילו לא היה התיקון הזה. כלומר, אחוז תוצר שלם של הגדלת ההוצאה. עוד מעט אני אראה לכם את המספרים של התקציב, זה מה שמאפשר את השנה הזאת שהוגדרה כשנת יציבות. זאת אומרת, אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעה משמעותית מאוד, מטפלים גם בבעיות שלא טופלו בגלל שלא היה תקציב, וגם זורעים את זרעי הצמיחה קדימה. זה משהו שאם לוקחים אותו קדימה ל-2023 והלאה, אני לא בטוח – ועל זה אנחנו נקיים דיון מסודר, כמו שאמר השר, בהמשך – אני לא בטוח שקדימה אנחנו נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי במה יהיה פה קצב הצמיחה. אם נראה שקצב הצמיחה – עם כל הרפורמות שאנחנו עושים וכל השינויים המבניים – באמת מואץ, יכול להיות שנוכל לתחזק כזאת הוצאה גבוהה. אבל אם לא, יכול להיות שאנחנו כן נצטרך למצוא את האיזון בין ההוצאה הזאת לבין שמירה על הגירעון שאני בעוד שנייה אראה. זה הכלל הראשון, הגדלנו אותו משמעותית. הדבר השני זה הגירעון. בירוק אתם רואים את מתווה הגירעון שהיה פה ערב כניסת הממשלה לכהונה. זה החוק הקיים. כלומר, אם היינו הולכים על פי החוק הקודם, היינו צריכים להיות בגירעון של 2.25% בשנת 2021 ו-2% בשנת 2022. אמרתי קודם שההכנסות שלנו שאנחנו חוזים עכשיו הן יותר גבוהות מההכנסות כשהמתווה הזה גובש. ולכן תיאורטית, מבחינה פיסקלית יבשה יכול להיות שהיינו צריכים להיות בגירעון הזה. אבל אנחנו לא שם, גם מבחינת הרצון של הממשלה להגדיל את ההשקעה, וגם מבחינת אי היציבות הכלכלית במשק שעדיין קיימת, אנחנו רוצים לראות שזה עדיין בר קיימא, ולכן הצגנו תקרות גירעון שונות. בשנת 2021 אנחנו נפריד מבחינה טכנית – בחוק אתם תראו כמעט 7% גירעון, 6.8% – אבל צריך להבדיל בין הגירעון שנובע ממשבר הקורונה לגירעון המבני כמו שנאמר. את אותו גירעון אנחנו נקבע על 3% ו-6.8% בסך הכול. אתם רואים שבשנת 2022 יש איזושהי עלייה באותו גירעון שלא נובע ממשבר הקורונה. ב-2021 אנחנו קצת "נהנים", במירכאות, מבחינה פיסקלית מהריסון שנוצר פה בגלל התקציב ההמשכי ולכן חלק מההוצאות נדחו לשנת 2022 והגירעון יגדל ל-3.5%, והוצאות הקורונה, כמובן שאנחנו צופים שהן ירדו משמעותית ב-2022. ככה אנחנו מתכנסים לאזור ה-3.9% גירעון, שזה מה שלהערכתנו – ויש פה הרבה הנחות – שומר על יחס חוב-תוצר, בולם את העלייה. ב-2023 אנחנו נתחיל איזושהי ירידה מאוד הדרגתית, לא כמו שהיה במתווה הקודם, אבל על זה אנחנו נדבר שוב בתקציב 2023. אלה שתי המגבלות הפיסקליות. כמובן שאחרי שקובעים את המגבלות האלה נכנסים ובונים את התקציב עצמו, ובתקציב עצמו – אני רוצה להראות בשקף הבא. זו איזושהי סכימה כמה כסף אנחנו הולכים להוציא בכל תחום בתקציב 2022. אם אתם רואים, תקציב החינוך הוא התקציב הגדול ביותר בתקציב המדינה כיום. זה כולל השכלה גבוהה או לא כולל השכלה גבוהה? לא כולל השכלה גבוהה. אלו היקפים – נהוג להשוות מה היה תקציב החינוך כשנכנסת לעבודה באגף התקציבים. כשאני נכנסתי לעבודה באגף התקציבים אני חושב שהתקציב היה באזור ה-30 מיליארד שקל. חלק גדול פה נובע מהגידול הטבעי בילדים וחלק נובע מרפורמות והסכמי שכר שנעשו בשנים האחרונות. תקציב הביטחון, אתם רואים, ביטוח לאומי, בריאות והריבית – אותה ריבית שאמרתי לכם שהיא נתח משמעותי מהתקציב ושאר המשרדים. אבל מאחורי המשרדים האלה כמובן שיש מהות. אפשר לראות בשקף הבא – הממשלה עשתה פה חשיבה מאוד עמוקה על הצורך בהשקעה בתשתיות, וכמובן שתשתיות תחבורה הן התשתית המרכזית. זו לא רק תחבורה, יש לנו דיור, תקשורת ואנרגיה ועוד הרבה תשתיות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> גם התחום שלא נגענו בו שנים – ניקוז. אין תוכנית מתאר ארצית לנושא ניקוז. כשאנחנו מסתכלים על בעיות האקלים, וניסינו להבין מה יקרה אם יהיו פה שיטפונות כמו שהיו בגרמניה – אני לא רוצה להיכנס לכל התחזיות האפוקליפטיות, אבל ברור שאם אנחנו רוצים להמשיך עם הקו הרביעי באיילון, אי אפשר להמשיך במסלול הרביעי בלי שנבנה מובל מאיילון לכיוון הים. כל הנושא של הגעתון, כל הנושא של אזור קריית אתא, כל הנושאים האלה, דברים שלא טופלו שנים, בתחום הניקוז אנחנו הולכים להשקיע מיליארדי שקלים. זה תחום שלא כל כך מוכר למדינת ישראל, אבל אין ברירה. בחורף האחרון מתו שני אנשים בדרום תל אביב, בגעתון, בנהריה, ואם אנחנו רוצים להתכונן ולא לכבות שריפות, חייבים בנושא ניקוז להיכנס שם בצורה הכי דרמטית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרבה יותר מתים מהעוני כתוצאה מהתקציב. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> נחל קישון, כל הדברים האלו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אין תחבורה בלי ניקוז. וגם אין דיור בלי ניקוז, וזה משהו ששמנו עליו פוקוס, גם יש רפורמה בניקוז שתעבור מחוץ לחוק ההסדרים אומנם, אבל עברה לכנסת. גם מבחינת תקציב, אנחנו משקיעים פה בצורה משמעותית. הפרויקטים האלה הם דוגמה, המטרו כרגע יוצא לדרך עם 400 מיליון שקל לתכנון וכשהחוק יעבור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנשים המוחלשות? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אצל אבו מאזן את מתכוונת? אצל אבו מאזן הוא היה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברי הכנסת, התאפקתם יפה, עוד קצת. עוד טיפה. עוד טיפה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה רבה על ההקשבה. עכשיו אני נוגע בחלק ממה ששמעתי כהערות ביניים. לצד ההשקעה בתשתית יש פה גם טיפול במספר בעיות שהונחו על שולחן הממשלה, אם זה ניצולי שואה, הגדלה של המענקים, הסיפור של המשך העלאת יהודי אתיופיה, רפורמת "נפש אחת", נכי צה"ל. כמו שהשר אמר, הסכם עם העובדים הסוציאליים שהממשלה הקודמת חתמה והיה צריך לממש מבחינת מקור, והמלחמה בפשיעה בחברה הערבית. יש פה שורה של נושאים, קצרה היריעה מלציין, אבל לקחנו פה כמה היי-לייטס, ואני בטוח שכשהשרים באים ומציגים פה את התקציבים הם יגעו בדברים האלה. התקציב הזה הוא לא רק השקעה בתשתיות הוא גם השקעה בתחומים חברתיים בהיקפים מאוד משמעותיים וחסרי תקדים. אמרתי גם במספר היבטים שאני חושב שלמדוד השקעה חברתית רק בתקציב הרווחה, אני חושב שזה לא דבר נכון כי כשאני בונה קו רכבת שמגיע ונותן נגישות מהפריפריה למרכז זו גם השקעה, וכשאני מאפשר תשתיות דיור נכונות ותשתיות ניקוז נכונות לאנשים, גם זה חלק מהחברה שלנו והדבר הזה גם מטופל בתקציב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם מס הגודש יקרב את הפריפריה למרכז? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הכסף של הגודש שיבנה את המטרו - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא גם יקרב מאוד את הפריפריה למרכז. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> - - גם בסופו של דבר הוא שימוש יותר נכון במשאבי המשק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אופיר, אם היית בדיון אז היית רואה שכל הנתונים שהוצגו לא תואמים בדיוק את מה שאמרתם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ולכן רק הפריפריה משלמת את מס הגודש ותושבי תל אביב לא משלמים מס גודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם היה רואה, יותר גרוע. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נו, באמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה שקפים יש לך עוד, יוגב? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני יכול עוד חמש דקות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תנו לראש אגף התקציבים עוד חמש דקות ואז נחזור לוויכוחים. חמש דקות. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא יכול להיות שראש אגף תקציבים שמח מהתקציב ומצד שני הוא חברתי. זה איזשהו פרדוקס שלא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו נדון בפרדוקס בזה אחר כך. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שהם גם עשו שינוי והתגמשות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> שאלה עניינית. תקציב קורונה ל-2022, על כמה הוא עומד? לא הצלחתי להבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, חבר הכנסת קיש, אנחנו נגיע לשאלות. אנחנו עוד לא בשאלות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא דיבר על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוד לא בשאלות. לא. לא, אנחנו עוד לא בשאלות. הוא יסיים לדבר – נרשמת לזכות דיבור, תשאל את השאלה, תקבל תשובה. בבקשה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כמו שאמר המנכ"ל, עוד משהו חכם, לדעתי, בתקציב הזה, הבנו שזה לא הזמן ולא נכון כרגע להעלות מיסים, להעלות את המע"מ, את מס הכנסה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תגיד, אתה עושה צחוק? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז מה זה מס הגודש? תסביר את מס גודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה צחוק שאתם לא מעלים מיסים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה נמצא בשקופית של המיסים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מה שנעשה פה כדי לייצר מקורות למשק - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה נכון, זה מיסים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> - - הוא שימוש נכון בהשפעות חיצוניות, מה שנקרא בכלכלה הפנמת השפעות חיצוניות – אם זה - -- << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פגיעה בנשים החרדיות והערביות. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> - - סגירת פרצות מס, וכמו שהצגנו פה במפורט, הסיפור של אגרות החוב המיועדות. הדברים האלה נעשו מתוך מחשבה שאנחנו לא רוצים לפגוע בצמיחה, ולכן העלאת שיעורי המס בעת הזאת כמובן שהייתה פוגעת בצמיחה. אנחנו רוצים לעשות דברים שהם שימוש יותר נכון במשאבי המשק, והדברים האלה שיידונו פה אחד-אחד, אנחנו חושבים שהם עושים את זה בדיוק. בואו נרוץ הלאה כי לא נשאר לי הרבה זמן ואני רוצה לדבר על הרגל השנייה. זו הייתה הרגל הפיסקלית. הרגל השנייה היא רגל השינויים המבניים. פה אני רוצה להגיד משהו במענה לביקורת ששמעתי גם בוועדה הזאת. נאמר הרבה מה הקשר בכלל של כל השינויים המבניים האלה לתקציב? תביאו את זה בצורה נפרדת. אני יכול להוכיח לכם למה כל אחד ואחד מהשינויים המבניים פה קשור ישירות לתקציב, הוא קשור ישירות לכלכלה שמייצרת את המקורות לתקציב, בין אם זה לתקציב הזה ממש, 2022-2021, ובין אם זה לתקציבים של השנים הבאות. אם לא נעשה חלק מהדברים האלה, אי אפשר יהיה לעשות אותם בשנים הבאות. אנחנו צריכים כבר עכשיו להתחיל עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. עוד משהו שניסינו להסביר פה, כשמעלים את גיל הפרישה לנשים ורוצים לתת מענה הולם מבחינת כלים תומכים, הדבר הזה צריך לבוא במסגרת התקציב, אי אפשר לעשות את זה בנפרד. כשרוצים לעשות רפורמה ברגולציה וצריך להקים אגף שלם ויחידה וצריך להקצות תקנים, צריך לעשות את זה במסגרת התקציב, כי זה המקום שבו בונים את סדרי העדיפויות. כשיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך לשים כסף גם בתכנון וגם לבנות פרויקט של 150 מיליארד שקל, לא יוצאים אליו בלי תכנון פיסקלי. צריך לעשות את זה במסגרת התקציב. ולכן אני מאוד שמח שהממשלה ראתה את זה ואני שמח – על אף שחתכו אותנו בערך בשליש ממה שחשבנו, אנחנו עדיין חושבים שמה שיש פה הוא מאוד משמעותי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עדיין לא האמנתם שיישאר כל כך הרבה ממה שרציתם. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני אדלג על ההקדמה כי אותה כן הצגתי. אני רק אגיד שמבחינת הצמיחה, הייתה פה צמיחה בשנים האחרונות, אבל מבחינת מקומנו בעולם, אנחנו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה שמרגיז הוא שאתה אפילו לא מחייך. הכול קשור לתקציב, גם הכשרות קשור לתקציב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן, גם הכשרות קשור לתקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאה אחוז. אתה אפילו לא מחייך. והעלאת גיל הפרישה לנשים, זה גם כן מתאים לתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי באמת תסביר את הרפורמה של הכשרות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בעבר לא קיבלתם את זה, עכשיו אתם מקבלים. << מנהל >> (היו"ר ולדימיר בליאק, 10:49) << מנהל >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חברים, בואו נסיים את המצגת. חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני, בואו נסיים את המצגת ואז אנחנו ניתן במה לכולם. תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל שיחייך, שיחייך. שיחייך. כשהוא אומר דברים כאלה, שיחייך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> על מה יש לחייך? אין סיבה לחייך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כשהוא אומר דברים כאלה, שיחייך. לא מעלה מיסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - מחייכת לידו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא אמר. הוא אמר שהוא מאוד מאוד שמח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא אמר שהוא מתרגש אחרי שנים שלא היה פה תקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מחייך בגלל ההתרגשות, לא בגלל משהו אחר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מבחינת מקומנו היחסי בעולם, דורכים במקום בשנים האחרונות ואנחנו רוצים לשבור את המגמה הזאת. הדברים שמיפינו כמעכבים בשקף הבא – ואת זה הצגתי פה, לכן אני לא מתעכב יותר מדי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה רלוונטי? להעלות את המיסים - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפי השקפים שהראית בנושאים שונים, בעשר השנים האחרונות יש לנו כלכלה מאוד מאוד טובה לפי מה שאתה אומר. מעניין מי הוביל את הכלכלה הזאת במספרים שאנחנו רואים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> השקף לפני זה הציג שיש עלייה משמעותית ברמת החיים בעשור האחרון, אבל מבחינת השוואה בין לאומית אנחנו עדיין לא פרצנו את המחסום הזה של צמיחה מהירה יותר מהעולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עכשיו נפרוץ אותו. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מה שמעכב אותנו זה בעיקר השקעה נמוכה בתשתיות, רגולציה, פריון נמוך בענפים לא תחרותיים. יש לנו אוכלוסיות שפחות משתתפות בכוח העבודה ואנחנו צריכים להכניס אותן, הן מנוע צמיחה למשק ואותו גירעון מבני. את זה הצגתי פה באריכות ואני לא רוצה לגזול את הזמן עוד פעם. בהתמודדות עם הדברים האלה, אנחנו בנינו תוכנית מאוד מאוד מקיפה, כבר הצגנו אותה, אבל בשקף הבא אפשר לראות את ההיגיון שבה, שהיא בנויה על שלושת מרכיבי הצמיחה: הפריון, התשתיות והעבודה. לכל אחד מהדברים האלה אנחנו נתנו טיפול. אפשר לדלג לשקף האחרון. אתם יכולים לראות פה דוגמאות איך זה בא לידי ביטוי ברפורמות שמונחות על השולחן שלכם, בין אם זה בתחום התעסוקה, גיל הפרישה לנשים כמו שדיברנו, יש לנו גם את יישום דוח התעסוקה שעבר בממשלה ואת מתווה הגיוס, שהוא לא חלק מהתקציב אומנם, אבל אנחנו כן רואים אותו כמנוע צמיחה משמעותי. מבחינת פיתוח התשתיות – דיברתי על המטרו, על כל תחום הדיור, התחדשות עירונית. יש לנו גם תקשורת. מבחינת הפריון יש גם רפורמה ברגולציה, יבוא שמטפל ביוקר המחיה. כמו שאמר המנכ"ל, הכנסה פנויה גבוהה יותר משמעותה צריכה גבוהה יותר, יותר מיסים, יותר איכות חיים, וגם הדבר הזה מתקשר ישירות גם לתקציב וגם לאסטרטגיה הכלכלית של הממשלה. וגם בתחום הבנקאות. תחום האוטונומיה בחינוך – אנחנו עושים משהו חדשני פה והוא לא מגיע לכנסת כי הוא לא חקיקה, אבל אנחנו מעבירים הרבה סמכויות לשלטון המקומי לניהול החינוך. זה כרגע פיילוט ואנחנו - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה קשור לתקציב האוטונומיה בחינוך? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה אושר בתקציב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, זה קשור לתקציב? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. הוקצה לזה סדר גודל של כ-500 מיליון שקל עבור הדבר הזה ספציפית כדי להאציל יותר סמכויות לשלטון המקומי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה אתם לוקחים להם סמכויות בעניין של החנייה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לא, אנחנו לא לוקחים סמכויות, בכלל לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם לוקחים להם. אתם לוקחים להם את האפשרות להכריז על מקומות חנייה שהם רוצים לתת בחינם לתושבים. אתם עושים בדיוק הפוך. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בכלל לא. בכלל לא. בכלל לא לוקחים. לפי דעתי זה השקף האחרון. אני לא אסכם בהרבה מילים, אני רק אגיד - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה נכון מה שהוא אומר או לא נכון? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה לא נכון, אבל אני - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה ועוד איך נכון. היום הם יכולים לתת מקומות חנייה בחינם ואתם לוקחים להם את זה, שיהיה חייב לקבוע מחיר חנייה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> רגע, יש תור, גם אני רוצה - - - אני רשומה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חבר הכנסת כץ, בוא נסיים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> משפט אחד לסיכום. אני חוזר לתחילת דבריי. בשתי הרגליים האלה, גם בהיבט הפיסקלי וגם בהיבט הצמיחה והרפורמות, אני חושב שאין חולק, לפחות אין כלכלן – ואני כלכלן – שחולק שמדובר פה באחד התקציבים הכי משמעותיים שהיו בעשורים האחרונים. אני מקווה שהוא יצלח פה את כל המשוכות המאוד קשות ויזניק את המשק קדימה. עוד פעם, ברור לנו שהוא לא מטפל בכל הבעיות ויש עוד המון נושאים שצריך לטפל בהם, ואנחנו נעשה את זה, אבל אני חושב שזה צעד מאוד משמעותי. תודה רבה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> כל כך הרבה מרץ הצטבר בפגרה, אני מציע - - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תודה רבה לשר האוצר ולראש אגף התקציבים. אנחנו עוברים להתייחסויות של חברי הכנסת. ברשותכם, אני רוצה למסגר את הדיון, שזה לקח מאתמול, מכיוון שאנחנו רוצים לא רק לשאול אלא גם לקבל תשובות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בגלל זה הלקח היה להעביר את הדיון ליותר משעתיים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בואו ננסה להתכנס לשלוש דקות ולא לשאת פה נאומים ארוכים כדי שנספיק את הכול. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-הראש. האוצר כאן מציג תקציב, כמו שאמר יוגב בתחילת דבריו, שהוא מאוד מאוד שמח עליו. וכשראש אגף התקציבים מאוד שמח, האוכלוסיות החלשות כנראה מאוד עצובות. דיברו כאן על תקציב חברתי, והתקציב הזה מלא בפגיעה בחלשים, ועוד לא ראינו את כל החוקים. בגלל קוצר הזמן, כמו שביקשת, אני לא אתן הרבה דוגמאות, אבל לדוגמה, מס גודש שבא להטיל מיסים על הפריפריה שבאה לבקר במרכז, כשתושבי הטבעות הפנימיות, תושבי תל אביב וכל טבעת פנימית שמטיילים בתוך הטבעת שלהם וגורמים לגודש, לא משלמים את מס הגודש. ישב כאן סגן השר אביר קארה ואמר: תלמד מסינגפור. אז למדתי מסינגפור. בסינגפור מס הגודש הוא מס רציף, הוא לא מס טבעתי, הוא לא מס רק על כניסה, אלא על שימוש. ואם רוצים תקציב חברתי, ואם רוצים לדאוג גם לפריפריה ולא שהפריפריה תממן את תושבי תל אביב, אז צריך לעבור למודל כזה ולפטור את תושבי הפריפריה. העלאת גיל פרישה לנשים – אמרת, יוגב, שצריכים גם לתת מענה הולם. המענה ההולם לא ניתן. אתמול היה כאן דיון בוועדת הכספים וראינו שאותן נשים שבעוד עשור ייפלטו מהעבודה בגילאי 65-60, אין להן שום מענה. הן יקבלו עוד חמישה חודשי אבטלה בסך הכול והן יישארו עם שוקת שבורה. אין שקל פיצוי בתקציב הזה לעסקים שנפגעים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרעי, תעצור, לא מקשיבים לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין שקל פיצוי בתקציב הזה - - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מבקש מהעוזרים לצאת כי אנחנו בחריגה משמעותית כאן. תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין שקל פיצוי בתקציב הזה לעסקים שנפגעים בגלל ההתנהלות המופקרת בקורונה. << מנהל >> (היו"ר אלכס קושניר, 10:54) << מנהל >> אמר שר האוצר שבלי להרגיש יצאו למעלה מ-4 מיליארד שקל בגל הרביעי. כל ה-4 מיליארד הם בגלל ההתנהלות המופקרת, שלא נתנו את החיסון השלישי בזמן ולא השאירו שקל פיצוי לאותם עסקים שהמחזורים שלהם יורדים והם קורסים ולא מצליחים להתרומם, להרים את הראש. הזכירו כהערת אגב, גם שר האוצר, שתקציב משרד הבריאות עלה בפעם הראשונה ב-2 מיליארד, משהו כזה. אז הנתונים הם שבעשור של ממשלת נתניהו בכל שנה בממוצע עלה תקציב משרד הבריאות ב-9%, ועכשיו אתם חתכתם את העלייה הזו והבאתם תקציב משרד הבריאות שעלה רק ב-5.4%. התקציב הזה, אדוני היושב-ראש, כל הפגיעה הזאת בחלשים, באה לממן עשרות מיליארדים שהממשלה האנטי-ציונית הראשונה בישראל באה לתת לאחים המוסלמים, עשרות נורבגים ושרים בלי תיק מתוך הממשלה שלך, שר האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איפה השאלה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הוא לא חייב לשאול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מיד מגיע לשאלה. דאגתם לתת 1.5 מיליארד לפנסיות התקציביות, לאותם אלו שצריכים את השומן הנוסף הזה, אבל למה לא לתת ללוחמי צה"ל את התוספת שאנחנו אמרנו שניתן להם עוד תוספת בשכר של החייל הסדיר? בנוסף, שר האוצר אמר בזמנו שהוא רוצה לשלוח את החרדים עם מריצות למזבלה. אני תמהה אם האג'נדה שיש לנו בתוך התקציב, הפגיעה הזאת של מאות מיליונים בנשים חרדיות ונשים ערביות כבדרך אגב גם כן שנפגעות מזה, שרוצים לא לתת להן לצאת לעבוד ולפגוע ביכולת שלהן לצאת לעבוד היא גם כן צעד נוסף בתוך אג'נדת השנאה הזאת כלפי החרדים. ושאלה אחרונה שאני רוצה לשאול, הייתה פרשת ישראל ביתנו, שהיו בה 20 מקרי שוחד של קופת ישראל ביתנו שנפרצה. האמירה הייתה שיושב-ראש המפלגה לא ידע. לא ידע מה קורה בקופה שלו. אז איך אנחנו יכולים לסמוך על יושב-ראש כזה שלא יודע מה קורה בקופה שלו, שהוא ידע מה קורה לו מתחת לאף ומה אגף התקציבים עושה לו בקופת האוצר? תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ג'ידא רינאוי זועבי בבקשה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בוקר טוב לכולם. כבוד השר ליברמן, כבוד השר עמאר, יושב-ראש ועדת הכספים קושניר. השר ליברמן, האמת היא שאם היו מספרים לי לפני חצי שנה שאתה תציג תקציב חברתי ושאני אסכים כמעט על כולו, זו הייתה מבחינתי תחילתה של בדיחה. כחברה בוועדת הכספים עסקנו כאן - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> המשפט הזה לא מוצלח בכלל. ממש. ממש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחמד, העניין הוא שהסוף עצוב. הסוף עצוב. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> סליחה, סליחה, לא, לא, לא, אני אקח את שלוש הדקות שהקציבו לי. אני רוצה להציג כמה נושאים, ובמיוחד שאלות לגבי התקציב. כחברה בוועדת הכספים עסקנו כאן בנושאים חשובים. אני גאה להיות חלק מרפורמות חברתיות כמו גיל פרישה לנשים, שינוי שיטת הפנסיה ואגרת הגודש. אני גם מאוד שמחה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא להאמין. על מה את שמחה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את שמחה על אגרת הגודש? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> סליחה, אני שמחה שהייתי חלק מהרביעייה של חברות הכנסת שהובילו מול משרד האוצר את מתווה גיל הפרישה של נשים, ושמבחינתי באופן אישי נסגר מעגל אישי - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חשבתי נצרת. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> - - כי אני השתתפתי כחברה בוועדה ציבורית שכחלון הקים כשר האוצר ב-2016 ושההמלצות שלה נגנזו אז. אז אני שמחה שהמעגל הזה נסגר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם הסכימו לתת את זה כל הזמן, מה עכשיו- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, כשאתה מדבר, אף אחד לא מפריע לך. אתה רוצה שנפריע לך כשאתה תדבר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם את זה אפשר לעשות. אז את הערות הביניים שלך תשמור לעצמך. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> יש לי בכל זאת שלוש שאלות ענייניות לגבי התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באת קרבי היום, אלכס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לקח מאתמול, אחרת אתם לא מפסיקים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלוש שעות - - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מבינה שכולם מתרגשים לקראת התקציב החדש, גם אני מתרגשת, זה בסדר גמור. אבל בכל זאת יש לי שלוש שאלות ענייניות לגבי התקציב. א', עכשיו כשהריבית נמוכה ושאפשר לגייס חוב זול המשק עדיין לא חזר לעצמו בגלל הקורונה כמובן. אני חושבת שזה הזמן להרחבה משמעותית של ההשקעה הממשלתית, זו הערה בעיקר אליך, גרדוס. ב', האוצר הגדיל את ההצמדה של תקציב 2022, אדוני השר, ב-2% כרזרבה אם נגיע לאינפלציה. בארצות הברית האינפלציה הגיעה כבר עכשיו ל-6%, ויש תחזיות שגם אנחנו בישראל נגיע לאינפלציה יותר גבוהה מ-2%. אני שואלת למה לא להצמיד את ההגדלה לעליית מחירים? ג', אני ראיתי את התחזית של הצמיחה של האוצר, שהיא נמוכה, במקביל לתחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2022. בנק ישראל מדבר על 6% לשנה הבאה והאוצר מדבר על 4.7%. אני שואלת למה יש תחזיות שונות? אני לא מחדשת פה כלום, כי זה משפיע על צפי ההכנסות ממיסים. שני עניינים ספציפיים: בנושא של כלכלה שחורה, שוק אפור. אני באה מהחברה הערבית. אני ביומיום סובלת, כמו שני מיליון איש מהחברה הערבית שסובלים מהנושא של פשע ואלימות, שמקורה גם בכלכלה שחורה. על פי הסקירה שקיבלנו בבנק ישראל בוועדת הכספים, מדובר על כ-20% מהתוצר שהוא בכלכלה שחורה. אני הייתי רוצה לראות משימה לאומית של האוצר שיטפל גם בנושא הזה, כי זה לא רק עניין של כלכלה, זה עניין של ביטחון אישי ושל איכות חיים. הנושא האחרון, אדוני השר, דיברת על הנושא של המתמחים ברפואה ושהם אוכלוסייה מוחלשת, ואני מסכימה. אני נצרתית, אז אני יודעת מה זה מתמחים ברפואה. אני רואה ברמה היומיומית את העומס בבתי החולים בפריפריה. למשרד הבריאות יש תוכנית יצירתית, האמת, שלוקחת את המודל הנורבגי ואומרת אנחנו ניתן מעטפת לסטודנטים מצטיינים לרפואה שלומדים בחו"ל – מצטיינים, אני לא מדברת על כולם, מצטיינים בחו"ל – ונוכל לתת להם מעטפת בשיבוץ בבתי חולים בצפון או בדרום. זה יכול להיות פתח להתחלה של פתרון של הבעיה. תודה רבה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני לא רוצה לתת תשובות, רק אחד העיוותים הם שהיום רוב הסטודנטים לרפואה לומדים בחו"ל ולא במדינת ישראל. זה טירוף מוחלט ואת זה צריך לשנות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון. נכון. אני מסכימה איתך וצריך למצוא פתרון גם לזה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> הבעיה עם המתמחים, שאתה לא מייצר רופא בקורס להכשרה מקצועית. אי אפשר בתוך חצי שנה, לא שנה ולא ארבעה חודשים. זה איזשהו תהליך שייקח זמן, אבל אני אחר כך אתייחס בהרחבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני שר האוצר, אדוני השר במשרד האוצר. אדוני שר האוצר, ביוני, בישיבת סיעה של ישראל ביתנו אתה אמרת והבטחת וחזרת על זה כמה פעמים שלא יהיו העלאות מיסים. אנחנו פה בוועדת הכספים יושבים על החוקים שהגיעו, ואנחנו מכירים גם מה הולך לבוא. אנחנו רואים שכן יש העלאות מיסים במגוון חוקים. אני לא אחזור על דברים שנאמרו פה, אבל יש חוק שהשם שלו הוא מס – מס הגודש. אז איך אפשר להגיד שאין הטלות מיסים? החוק הזה הוא גרוע. החוק הזה הוא פגיעה אנושה בתושבי הפריפריה. זה לא שיש חלופה לתושבים מהפריפריה שהם יכולים לעלות על תחבורה ציבורית והם פשוט מפונקים. אין להם את החלופה הזאת, ועכשיו אתם מענישים אותם בכמעט 40 שקל ביום לנסוע ולחזור. זה אומר תושב שצריך לעשות בדיקה בבית חולים, זה תושב שאולי רוצה ללמוד בתל אביב, זה תושב שאולי גם עובד בתל אביב. אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את כל הסעיפים בחוק הזה, אבל יש שם עיוותים שאני לא יודע איך אפשר להמשיך ולדבר על החוק הזה, כמו רכב דו גלגלי, כמו שרוצים לקחת, בנוסף למס – אם הבעלים משלם על העובד שלו את המס הזה, אז רוצים לקחת לו גם זקיפת הטבה. למה להעניש ולקחת מס פעמיים? יכול להיות שיש תשובה, אתם צריכים את הכסף בחזרה, ואנחנו יודעים למה. יש הרבה עיוותים בחוק הזה, זה חוק רע, ושוב, הנפגעים העיקריים, מי שמשלמים את המחיר היקר ביותר אלו תושבי הפריפריה. דבר שני שאני רוצה להעלות, אתה מתווה מדיניות שאתה אומר: לא מעניין אותי מה קורה עם הקורונה. לא מעניין אותי מה קורה עם האזרחים. כסף - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> מאוד מעניין. מאוד מעניין. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מבחינה כלכלית, כסף אתה לא נותן, ולא מעניין אותך סקטור שנפגע יותר או נפגע פחות, אתה גורף, לא נותן לאף אחד. השאלה היא כזאת: אנחנו רואים שיש עכשיו מדיניות חדשה עם התו הירוק. אני בעד. אני בעד הגבלות וצריך לתת תמריצים לאנשים שיתחסנו. אבל כתוצאה מכך יש עכשיו הרבה בעלי עסקים, אנחנו שומעים אותם, שהם הולכים להיפגע. שההכנסות לא יהיו אותן הכנסות כמו שהיו לפני ההגבלות, ששוב אני חוזר שאני בעד לעודד את ההתחסנות. איך זה הולך להסתדר עם המדיניות שלך? אם אנחנו נראה שההגבלות יימשכו לאורך חודש-חודשיים והם באמת ייפגעו, האם אתה תהיה מוכן – עד עכשיו אתם אפילו לא מוכנים לבדוק אם הייתה ירידה, זה הכי פשוט שבעולם, רשות המיסים כבר ערוכה לזה, בלחיצת כפתור להשוות ולראות. אם הם באמת ייפגעו, האם אתה מתכוון במקרה הזה כן לבדוק וכן לפצות? כי את הארנונה וההוצאות הגבוהות יש להם, אבל יכול להיות שהם הולכים להיפגע בצורה משמעותית ואם במקרה כזה אתה הולך לשנות את המדיניות וכן לפצות אותם? ודבר אחרון, יש לי בקשה אליך. בכל דיון יש נושא שאני מעלה אותו, נושא שטיפלתי בו מול האוצר גם כשהשר היה מהפלגה שלי, גילאי 67 פלוס. גם כששר האוצר הקודם הביא את המתווה של החל"ת, רצו לתת לגילאי 67 פלוס רק עד דצמבר, ויחד עם חבריי לוועדת הכספים, גם היושב-ראש הנוכחי, נאבקנו ביחד והארכנו להם את זה עד יוני 2021. ביוני, כשאתה הבאת את הפסקת החל"ת, גם הם היו צריכים לצאת בחוץ, ופניתי ליושב-ראש אלכס וביחד עשינו מתווה חדש של 90%, 80%, 70%, שהם יקבלו את מענק ההסתגלות. מה לעשות, הקורונה לא נעלמה והאנשים האלה עדיין – שוב, אלו אנשים שעבדו, אלו אנשים שרוצים לעבוד אבל הם פשוט לא יכולים. הקורונה עדיין פה ואלו אנשים מהאוכלוסייה הכי חלשה. אתה בטח יודע שזו אוכלוסייה שאין לה הכנסה, מקסימום הפנסיה שלה הוא 2,000 שקלים. זאת אומרת, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שרוצה לעבוד והכסף הזה הוא למחייה, הוא לאוכל, הוא לתרופות. באוקטובר, החודש הזה, הם כבר לא יראו את מענק ההסתגלות הזה, שהוא כמה אלפי שקלים, אבל בשבילם זה המון, זה תורם למחייה שלהם. אני הגשתי עכשיו הצעת חוק להאריך להם את זה בעוד שלושה חודשים. לא אכפת גם שאם זה לא יהיה דרך החוק שלי, שאתה רק תאשר את זה, לפחות חודשיים-שלושה נוספים לתת להם, גם אם לא את אותו סכום, לפחות אחוז מסוים שיהיה להם ממה לחיות את החודשיים-שלושה עד שהם יחזרו למעגל העבודה. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, אופיר. חבר הכנסת אחמד טיבי בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. היות ואנחנו לקראת הצבעה על התקציב והכנת התקציב, אני רוצה לשאול, כבוד השר, כמה כסף יוקצה בשנת 2022 לחברה הערבית, כמה מזה יהיה צבוע, כמה לא יהיה צבוע ולמה לא יהיה צבוע? זה אחד. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כל הכסף הולך עכשיו לטיפול ב - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש דברים שהם אמיתיים ויש דברים שהם פיקציה. אני רוצה דברים אמיתיים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, הרוב אמיתיים. הרוב אמיתי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ולכן אני שואל את השר. אתמול הזכרתי כאן בפני שרת הכלכלה את נושא אזורי התעשייה בחברה הערבית. אחד המנופים של תעסוקה, נגד אבטלה, אלו אזורי תעשייה. ביישובים הערביים אין כמעט אזורי תעשייה. בכפר קאסם יש. יש אזורי תעשייה, ויש אזורי תעשייה משותפים של יהודים וערבים. אנחנו דורשים גם את זה, או גם את זה, או לחילופי חילופין, כי זו יותר ארנונה לרשות המקומית, היישוב מתקדם ויש יותר מקומות תעסוקה. למה זה קשור גם לפשיעה? כי כאשר יש אבטלה, יש פשיעה. הכול זה מעגל קסמים שאחד תומך בשני. ולכן במשך שנים רבות מדינת ישראל לא הקימה אזורי תעשייה. יש אזורים שקוראים להם אזורי תעשייה, הם לא אזורי תעשייה, הם אזורי תעסוקה, יש הבדל. הנקודה השנייה היא נושא המטפלות במעונות היום. אם השר יוכל לתת לחברי הוועדה סקירה מה עמדתו, לאיפה הגיעו המגעים, כי יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת קושניר, אמר שהיו פגישות עם משרד האוצר של הנציגים. החברה הערבית סובלת, מלבד נושא הפשיעה, מבעיה קשה ביותר, יותר מאשר כל פלח בחברה בישראל, וזה העוני. החברה הערבית היא חברה ענייה. שיעור הילדים מתחת לקו העוני הוא כמעט 63% מהילדים הערבים. בתקציב הזה, שהוא תקציב לא חברתי, כמו שעופר אומר, אין התייחסות לנושא החשוב ביותר הזה של ילדים עניים, ערבים ויהודים כאחד. יש עוני גם בחברה החרדית, יש עוני גם בפריפריה. תקציב הוא אמירה אידיאולוגית, הוא תוכנית עבודה, ובתוכנית עבודה שאין בה הפניית משאבים כדי לטפל מן היסוד בנושא העוני – אגב, אני מחזיר אתכם, נושא העוני גם קשור להעלאת שיעור הפשיעה בחברה הערבית. ולכן חשוב להתייחס לנושא העוני. אפרופו פשיעה, כמה וכמה פעמים דיברנו כאן, היו גם רשות המיסים, היו גם שרי אוצר קודמים. אם רשות המיסים לא מטפלים בארגוני הפשיעה, דמי חסות, שוק שחור – תסתכלו על הטיק-טוק, תראו איך אנשים מחליפים מאות אלפי דולרים אחד עם השני. אי אפשר ככה, זה הופך להיות מודל לחיקוי. אנשים זולגים לארגוני הפשיעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחמד, מרוב אורך ההרצאה, יש לי כבר שאלות אליך לגבי ההרצאה. תתמקד בשאלה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> במשרד האוצר קיים התחום שאחראי על הריסות ואכיפה בחברה הערבית. אני רוצה לשאול את השר: האם הורית על שינוי ההנחיות לגבי הריסות בתים לגבי החברה הערבית? כי רק לאחרונה הרסו בתים באום אל-פחם למשל וממשיכים להרוס במקומות אחרים. אפרופו בתי ספר לרפואה, אי אפשר שב-2021 – ובזה אני מסיים – יהיו רק בתי ספר עם מחסור חמור בבוגרי בתי ספר לרפואה. כבוד השר, מדינת ישראל צריכה רופאים. פעם – ואתה היית בממשלה – חשבו לייבא רופאים מהודו, וזו טעות. יש רופאים שהם אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, וחשוב להקים עוד בתי ספר לרפואה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. מאיר יצחק הלוי. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> שלום אדוני השר וכל הצוות שלך. אני ברשותכם, שלוש - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה, ומגיעה מילה טובה לחמד עמאר. סליחה. אנחנו ישבנו איתו, אדוני השר – איתו ועם שר הבריאות – על מכון אבו כביר. הוא לא פועל בשבת. גפני, תירגע, אל תגיב. ינון. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> פעם ראשונה אני רואה מחלוקת בין גפני לאחמד טיבי. רגע היסטורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההיסטוריה שאתה יושב עם מנסור עבאס היא היסטוריה יותר גדולה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נמצא פתרון גם לזה. פעלתם יפה. פעלתם נכון. אתמול הוציא שר הבריאות – הוא גם התקשר והודיע שהוא מצא פתרון. תהיה עבודה במכון גם בשבת כי זה משרת את האוכלוסייה הערבית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> השר חמד עמאר, מצאתם גם מקור תקציבי, לא סכומים גדולים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מקור תקציבי, לכן אמרתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סגן שר הבריאות הקודם לא עשה את זה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> סגן שר הבריאות הקודם, בניגוד לשר הבריאות הנוכחי, עסוק היה בקורונה ולא במשא ומתן עם אבו מאזן. והמשותפת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ננסה עוד פעם, מאיר יצחק הלוי בבקשה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> שלוש הערות, ואולי שלוש שאלות או הצעות, ברשותכם. אדוני השר, ראשית לכל, אני רוצה לברך על הובלת התקציב. אני אומר את זה דווקא מכובע של ראש עיר. ואני אומר את זה לכולם, לעבוד כראש עיר – דרך אגב, יש יותר מ-240 ראשי רשויות ששלוש שנים עבדו ללא תקציב, זה כאוס, זה בוקה ומבולקה, ואם הייתי בסיטואציה אחרת, הייתי אומר: זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו. מעצם היות תקציב, על זה צריך לברך את הנהלת המשרד ואת כל העוסקים במלאכה, כולל את יושב-ראש ועדת הכספים, שעושה עבודה נפלאה. זו הערה אחת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ולא משנה לך מה כתוב בתקציב? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> שנייה, יואב, אל תפריע לי. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רק שיש תקציב? זו לא גישה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יואב, אתה הבא בתור. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> תיכף אני אתייחס גם לנושאים ש - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מפרגן ליושב-ראש, מה אכפת לך? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> הדבר השני, לגבי מדיניות הסגרים. אדוני השר, אני אומר את זה שוב כראש עירייה – ניהלתי עיר עם סגר ועיר בלי סגר. תמשיכו במשימות שלכם, תפתחו ותאפשרו, זה נותן גם אורח חיים בריא לסוחרים, למדינה, לכלכלה, אל לרגע אחד יחת לבכם בעניין הזה, ההיפך, אני חושב שכלל שתהיה פתיחות – דרך אגב, זה מוכיח את עצמו, ועם עובדות אין מה להתווכח, וכל השאר הן אמירות פופוליסטיות שאני חושב שבאות ממקומות לא נכונים. הדבר השלישי שאני רוצה לבקש, אמרתי את זה לכל קודקודי משרד האוצר: משבר הקורונה מביא איתו הזדמנויות רבות. שתי הזדמנויות שצריך לגעת בהן, בראש ובראשונה זה הנושא של שוק העבודה. אני חושב שזו הזדמנות מצוינת לטפל בו בצורה רצינית, כי ראינו איך השוק הזה מבולבל לאורך השנים על ידי זה שהוא מנוהל בכמה משרדים. זו הזדמנות מצוינת לרביזיה בשוק העבודה. הדבר השני המתבקש והנגזר, כמובן, כל נושא הבריאות שצריך היום לתת לו פוקוס לאור משבר הקורונה. כמה דברים בכמה משפטים שאני רוצה להציף פה. הנושא הראשון, אדוני השר – ולעניין הזה אני בטוח שגם יואב קיש, וגם בצלאל סמוטריץ', גם הרב גפני וגם אחמד טיבי יתמכו – אנחנו עברנו משבר שדה דוב, מי כמוך יודע. שמחתי לשמוע – ואני מניח שגם הממונה על התקציבים שמח כמוני לראות – שבין התחזיות מהתגמולים ובין מה שקורה הלכה למעשה הפערים הם פערים דרמטיים. אני בטוח שבעניין הזה אם נתעל חלק מהפערים לטובת אזור אילת-ערבה וערבה תיכונה, גם חבריי לאופוזיציה יתמכו כי הם הובילו את המהלך ביחד אתנו בעבר, ואני חושב שזה בהחלט נושא שאם מחזירים - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רק אתה נשארת בקואליציה פעמיים. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אם טעיתי, מתנצל. אני חוזר ואומר שזה בהחלט נושא – יש לכם היום תגמולים שלא היו בתכנון. אם התחלתם את התכנון לפני ארבעה חודשים, אז אני מניח שפה יש לכם הפתעה מצוינת ואני ממליץ לכם לתעל אותה לכיוונים הנכונים. הדבר הנוסף שחשוב לי מאין כמוהו, אדוני השר, דווקא אתה בתפקידיך הקודמים, אין ספק שהברדק בחלק של הביטחון האישי במדינת ישראל בשנים האחרונות מהווה סכנה אסטרטגית לקיומה של המדינה. אני דואג ממה שקורה בפנים יותר ממה מאשר אני דואג ממה שקורה בחוץ. אתה האיש שדיבר יותר מפעם אחת על הנושא של הביטחון האישי של התושבים כמפתח לאיכות החיים. ולכן אני חושב שבעניין הזה בתיעול המשאבים צריך לתת כמה שיותר – גם למגזר הערבי וגם למגזר היהודי וגם לאלימות ברשתות החברתיות. אם אנחנו רוצים חברה שיש לה מסוגלות לשגשג – ואני אומר את זה גם לך, הממונה על התקציבים – הדרך היא לעודד, לתמרץ, לתגבר כמה שיותר את הפעולות שיובילו בסיכומו של דבר למדינה שהיא מדינה פלורליסטית, דמוקרטית, בטוחה ומאפשרת ביטחון לאנשיה. עד לכאן. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב קיש בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא אחזור על הדברים של קודמיי. כבוד היושב-ראש קושניר, שר האוצר ליברמן והשר חמד עמאר, מנכ"ל המשרד, שני דברים קצרים – אחד כללי, הבהרה שאני מבקש מאגף התקציבים וזה נושא הוצאות קורונה ל-2021 לעומת 2022, צפי. אני מבין שיש ירידה דרמטית בצפי של ההוצאות עם כמעט מינימום ספיירים. אני לא יודע, מסדרי גודל של מיליארדים ב-2021 למספרים מאוד מצומצמים – לא למשרד הבריאות, לא לביטוח לאומי, לא לרווחה. אז מה הולך להיות אם חס וחלילה – מה התוכנית שלכם לאירוע משנה מציאות להנחה זו של 2022? אשמח לשמוע. זו נקודה אחת. יש לי עוד הרבה הערות לגבי התקציב, אני לא רוצה להיכנס אליהן. אני פונה פה לשר האוצר, איווט ליברמן, שאני מאוד מעריך אותו, שפנה גם אליי מעל המליאה באופן אישי על נושא שבעיני הוא מאוד כאוב, ואני מתייחס אליו עניינית. אני לא בא לנגח פה אישית, ואני באמת מדבר פה ברמה עניינית וזה נאמר בקצרה ונאמר בכמה מקרים, נושא העלאת השכר של חיילי החובה. הבטחת בחירות ברורה של ישראל ביתנו, הבטחת בחירות שלך עם כניסתך למשרד האוצר עם אמירה שלך שלא עכשיו, אלא בעוד שנה וחצי. אני אומר לך, ואני אומר לא בכוונה לנגח: בוא נעשה כבר בתקציב הנוכחי איזשהו צעד בעניין הזה. יש פה הפרה גסה – אני שומע את האנשים בשטח, אני מחובר, זה מעורר זעם. יש משרדים שונים, יש את מנסור עבאס, יש את אנשי הקבע, הכול. זה לא משנה, להם הובטח על ידך בצורה הכי ברורה שיכולה להיות וממצב של הבטחה ברורה נשארנו עם כלום. כל חברי סיעת ישראל ביתנו חתומים על הצעת חוק להעלות את שכר חיילי החובה. זה לא יקרה. אני מציע – עוד פעם, לא מהכיוון האישי לנגח – בואו נעשה מהלך, אפילו אם הוא לא מלא, של 50% העלאה. דרך אגב, אני מאוד גאה להיות שותף להעלאה האחרונה שהייתה בממשלת נתניהו עם שר האוצר כחלון. הייתי חלק מאותה ממשלה, וגם יכול להיות שאני מקבל את הביקורת שהעלית במליאה שאולי לא עשיתי מספיק. זה לא משנה כרגע. כרגע על הפרק תקציב. כרגע על הפרק חיילי החובה שמרגישים שהם נשארו מאחור. ואני כן חושב שאפשר למצוא תקציב מסוים בשביל לסמן את הדבר הזה לקראת התקציב הבא ולא לחכות ולהיראות כמפרים את ההבטחה הזו ברגל גסה לאנשים שהכי חשוב לשמור עליהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. עופר כסיף בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. קודם כל, אני רוצה לומר שהתקציב הזה הוא אחד מהתקציבים המרושעים שהיו. הוא תקציב אנטי-חברתי שפוגע במוחלשים ביותר. הוא תקציב שפוגע – ואני לא אכנס לפרטים כי זה ידוע, אני רק אתן דוגמאות, זה רק קצה הקרחון. האמת היא שקרחון זו מילה מתאימה כי יש את המיתוס שהאסקימואים שולחים את הקשישים למות על קרחונים, זה מאוד דומה למה שקורה פה. בנושא של הפנסיות למשל – הפרטה מוחלטת של הפנסיות. העלאת גיל הפרישה - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> מה זה הפרטה של הפנסיות? תסביר קצת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קרנות הפנסיה הופרטו ברובן ב-2004 ועכשיו אתם מסיימים את המלאכה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אתה מתכוון לאג"חים מיועדות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. בדיוק. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אין כל קשר בין אג"ח מיועדות להפרטה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בדיוק הפרטה כי להפרטה יש כמה פנים. אני לא אכנס לזה מפאת קוצר הזמן. אם ייתנו לי, סבבה. העלאת גיל הפרישה, הנושא של ביטול החל"ת לגיל 45 ומטה, מענקי ההסתגלות לוותיקים והרשימה עוד ארוכה. אני רוצה, מפאת קוצר הזמן, לגעת בביטול קופסאות הקורונה. בתקציב יש תוכנית לבטל את קופסאות הקורונה ל-2022. הדבר הזה כרוך באידיאולוגיה, ובואו נשים את הדברים על השולחן. כשאנשי האוצר והממשלה מדברים – כל אחד בלשונו שלו, וכבר היה לי ויכוח עם אחד מאנשי האוצר – על אילוצים אקטואריים ועל פיסקלי וכל הדברים האלה, בואו נשים את הדברים על השולחן – אלו לא אילוצים כלכליים, זו תפיסת עולם אידיאולוגית, שאפשר להתווכח עליה. היא אולי לגיטימית. היא לגיטימית במסגרת השיח הציבורי. אני חולק עליה, אבל בוודאי שהיא לגיטימית, אבל בוא נשים את הדברים על השולחן, זו תפיסה אידיאולוגית. זו תפיסה שרואה צמיחה, הפרטה, צמצום של ההוצאה הממשלתית כערכים שלא משרתים את הכלכלה, בוודאי לא את האזרח, אלא משרתים תפיסת עולם אידיאולוגית. ב-2016 – אלכס, אני מציין היום רק הוגה אחד. רק אחד. ב-2016 יצא ספר שכתב הכלכלן מתיאס שמלצר, למי שמכיר, שנקרא "ההגמוניה של הצמיחה". שם הוא אומר שהאובססיה – בלשונו: האובססיה של הצמיחה בעולם המערבי – ולכן אנחנו רואים היום קצת נסיגה מזה, אבל לא בישראל – היא זו שאחראית, בין השאר, לפגיעה ברווחה, לפגיעה בסביבה, כולל מגיפות. זה תרתי דסתרי לדבר על צמיחה - - << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> מה זה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - דבר והיפוכו, סליחה. לדבר על צמיחה בלי לתת את הדעת לנזקים שלה. אני רוצה בזמן הקצר שנותר לי רק לגבי ביטול קופסאות הקורונה ומה שנאמר קודם על ידי יוגב מהאוצר. אחת מהתפיסות שעומדות בבסיס מה שאני אמרתי, התפיסות האידיאולוגיות ומה שמוביל לביטול קופסאות הקורונה והנזקים שנגזרים ממנה, בעיקר בכל הנושא של השקעה לטווח ארוך, הכשרות מקצועיות שדיברנו עליהן אתמול וכן הלאה, זו מחויבות לצמצום ההוצאה והגירעון בכל מה שקשור ליחסי חוב-תוצר וכל מה שהוזכר קודם. אבל תיקחו בחשבון – ובזה אני אסיים – שמחירי החוב היום בעולם הם אפסיים. הם אפסיים. לפי מכון אהרון למדיניות כלכלית, גם אם תהיה עלייה של יחסי חוב-תוצר ל-85% – כיום זה 73% – הריבית על החוב לא תעלה, לפי מכון אהרון. מחירי החוב הם אפסיים. לעומת זאת, התשואה שתהיה מההשקעה לטווח ארוך, כולל בהכשרות מקצועיות ומימוש קופסאות הקורונה, זה דווקא יגרום לעלייה בפריון, מעבר לכך שזה ישרת את הפרט. זה גם יגרום לעלייה בפריון, זה יוביל לתשואה דו-ספרתית, וכל זה בחוב שהעלות שלו היא אפסית. כלומר, מה שנגזר מהתקציב, מעבר לפגיעה באוכלוסיות המוחלשות, זה גם דבר לא הגיוני מבחינה כלכלית בשפה שדובר בה קודם. לכן בשורה התחתונה אני אומר כמה מילים. תקציב רע כלכלית, תקציב מרושע כלפי האזרח, תקציב שצריך להפיל, ואנחנו נעשה את הכול כדי שזה יקרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מאחל לך בהצלחה בזה, עופר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני בטוח שלא רק בזה, וזה בסדר. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני לא מצליח להתאפק, אני מבקש להתייחס לדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עופר, רק שתדע שנחום ברנע ב"ידיעות" היום חולק עליך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא פעם ראשונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, רק שתדע. הוא הכתיר את שר האוצר כשר המצטיין, הוא לא נתן אפילו ביקורת אחת על התקציב. כנראה שהוא חלק ממשרד האוצר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> דנה וייס בקורונה גם, על בנט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דנה וייס - - - זה בסדר, אין לה שום ביקורת. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אומנם יש תפיסות של שמלצר ויש מילטון פרידמן ההפוך, אבל אני מאמין בכלכלן דגול אחד ששמו ז'בוטינסקי. אני מאמין בכלכלה ליברלית עם רשת ביטחון שנקראת חמשת המ"מים. אבל אתה חייב להבין – אין רווחה בלי רווחים. המדינה הכי שוויונית בעולם - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זו אידיאולוגיה גם. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> המדינה הכי שוויונית בעולם היא צפון קוריאה. המדינה הכי לא שוויונית בעולם היא ארצות הברית. אז אנחנו צריכים למצוא משהו באמצע. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה יודע מה סבתא שלי הייתה אומרת על שתי המדינות האלה? די זעלבע דרעק. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני לא יודע אם די זעלבע דרעק, אבל אני - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש הרבה חוקים שאתם מביאים שדווקא מזכירים את צפון קוריאה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני מאמין שהמודל שמתאים למדינת ישראל מבחינת גודל האוכלוסייה, גודל השטח, הנסיבות הוא המודל הסקנדינבי. והמודל הסקנדינבי מבוסס קודם כל על הצמיחה, כי הם יודעים שאי אפשר להצמיח את הרווחה בלי שיש הכנסות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה אדוני, אבל זה לא מדויק. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני אתן לך דוגמה. כשאני לוקח מדינה כמו נורבגיה, הם ידעו לצבור את הכסף והקרן שלהם היא הקרן הכי גדולה בעולם והיא רשת הביטחון. גם אנחנו – אחד הדברים הראשונים שהעברנו פה בכנסת זה אותו החוק של קרן עושר. זה גם החוק היחיד שאנחנו נעלה אותו כבר ב-18 בחודש, אלו אותן הכנסות מחברות הגז והנפט. זה גם החוק היחיד שאני מעלה אותו בקריאה השלישית כבר ב-18 בחודש. כי אנחנו חושבים שהמודל הסקנדינבי הוא הכי קרוב למדינת ישראל, אבל אין ספק שהתפיסה הליברלית מבחינתי בכלכלה – אני ראיתי את כל החסרונות של התפיסה הכלכלית הריכוזית הסוציאליסטית – אתה יודע איפה? פעם הייתה השמש והשמש הגדולה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שלי. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> כל העושר של הפרולטריון. אז אני רואה את היתרונות שם ואני רואה את היתרונות של החברה הכלכלית הפתוחה, ולכן אנחנו נלך לפי המודל הכי ליברלי וגם ניקח בחשבון שהמדינה חייבת לספק את הצרכים הבסיסיים. כשאתה מדבר על התקציב האנטי-חברתי, רק בגלל זה אנחנו מקימים שני בתי חולים חדשים בפריפריה. אתה יודע, ההחלטה על הקמת בית חולים בצפון התקבלה בשנת 2000 וההחלטה על הקמת בית חולים בבאר שבע, בדרום, התקבלה ב-2014. הכריזו, עשו מזה חגיגות, רק שלא הקציבו שקל אחד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל בנו באשדוד, אדוני השר. בנו באשדוד בית חולים. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בית החולים באשדוד הוא בגלל החוק שהעבירה ישראל ביתנו, אפרופו, לא כיוזמת ממשלה אלא כחוק, כיוזמת חוק של ישראל ביתנו והוא בית חולים פרטי, הוא לא בית חולים ממשלתי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא משרת את תושבי אשדוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אתה מדבר על בתי חולים ציבוריים, אופיר. במדינת ישראל חסרים בתי חולים ציבוריים. הכפילה גודלה ולא נבנה עוד בית חולים אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההסכם שלהם נגמר. אני הייתי אצלם לפני שבועיים, ההסכם שלהם נגמר, היום הוא בית חולים ציבורי, הוא לא בית חולים פרטי. בהתחלה הוא התנהג והתנהגו איתו כחלק, כפרטי כציבורי, הוא עובר עכשיו את השינוי בחזרה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אבל פעם ראשונה ביוזמת ממשלה, במימון של הממשלה, מתוכננים שני בתי חולים גדולים בפריפריה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מבורך. מבורך. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> זו דוגמה מאותו תקציב אנטי-חברתי. וגם – נגעתי בנקודה – אנחנו חייבים להפוך את כל הנושא של בתי הספר לרפואה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהיום רוב הרופאים במדינת ישראל לומדים בחו"ל, שאין להם מקום פה במדינת ישראל ואחר כך הם באים לפה ומשתלבים פה ברפואה. לכן כל הממסד הזה שכביכול - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה היית חבר בהרבה ממשלות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני הייתי חבר בהרבה ממשלות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בהרבה, וחבר בכיר, לא סתם. אני לא הייתי חבר בממשלה, אתה היית. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני תמיד התעסקתי בתחום שהייתי מופקד עליו. ולכן גם היום אני מתעסק בתחום הכלכלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר כאילו על איזה משהו בנורבגיה. אתה היית חלק מהעניין. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני מדבר על זה שהממשלה הזאת קיימת פחות מארבעה חודשים, ועושה הרבה יותר מכל הממשלות הקודמות ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו עוד לא ראינו את הפגיעה בחלשים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה תשמור גם על הזכות שלנו לדבר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אני מכריז על סדר הדוברים כדי שכולם יירגעו. ינון אזולאי, חברי הכנסת גפני, סמוטריץ', ולדימיר, נירה, קרן ונעמה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עד איזה שעה זה? אחר כך נגיע עוד פעם לאותו מצב כמו של אתמול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רק משיב לתשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל זה אני מבקש שתקצרו, כל אחד פה בנאום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה תקצרו, אנחנו יושבים בשקט. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרנו לך, צריך יותר משעתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא נקרא לשבת בשקט, חבר הכנסת גפני. איך אני שומע אותך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המנכ"ל בלינקוב, אני מדבר אחריו ויש לי שאלה קטנה אליך. אני אשמח מאוד אם - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רק להגיב על מה שאמר השר. אדוני, קודם כל, אני לא בהכרח מקבל את המודל הסקנדינבי as-is, למרות שיש שם בהחלט דברים חיוביים. אבל להשוות בין ישראל לבין המודל הסקנדינבי זה באמת מופרך. בנורבגיה אחד הדברים המרכזיים – בכל סקנדינביה, בנורבגיה ספציפית – אלו איגודים מקצועיים חזקים. ז'בוטינסקי דיבר על לשבור, אין מה להשוות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הייתה ממשלה קומוניסטית, זה לא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר להיות צודק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מותר להיות, אבל זה לא ייגמר. המיעוט של המיעוט הוא קומוניסטי בתפיסת העולם בעולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קרן, ברגע שנסיים את התקציב נקיים כאן דיון פילוסופי על הכלכלה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בסקנדינביה גיל פרישה לנשים – כרגע זזים לכיוון 69. בדנמרק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא באותו אופן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל כבוד השר, השאלה עם איזו פנסיה הן יוצאות, השאלה מה קורה עם מקצועות שוחקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה, תורך יגיע. חבר הכנסת ינון אזולאי בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, כבוד השר. השר עמאר, כבוד המנכ"ל. בהתחלה אני אגיד אמירה כללית ואני אבקש משהו מכבוד המנכ"ל. קודם כל, אמירה כללית לגבי כל חוק ההסדרים – אמרתי את זה פעם בוועדת הכנסת. בכל ממשלה יש חוק הסדרים, זה נכון. אני טוען שלא טוב שחוק ההסדרים הזה מגיע. לצערי, הוא חייב להגיע. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> לא כל ממשלה, מ-1985 התחיל הנושא של חוק ההסדרים. פעם ראשונה, יצחק מודעי הביא אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מ-1985, בסדר. אין בעיה. אנחנו צריכים להבין דבר אחד, שצריך קודם כל לשמוע גם את הייעוץ המשפטי של הכנסת, לספור אותם ולא לדרוך עליהם. אני חושב שכאשר יועץ משפטי מגיש לנו ואומר לנו מה נראה ומה לא נראה, ולרמוס את הכול, בסופו של דבר זה יחזור אלינו, כי יכול להיות שמחר גם אלה שבקואליציה יהיו באופוזיציה, ושם הם יצטרכו את הסעד, ואז יגידו כבר רמסו אותנו פעם, לקחו לנו את הכוח. זו סתם אמירה, שתדעו. לא רק בממשלה יש יועצים משפטיים, יש יועצים משפטיים גם בכנסת שצריך לשמוע אותם, להקשיב להם ולכבד אותם. לגבי המנכ"ל, ביקשתי שתישאר, ותודה רבה על ההישארות שלך. אני רוצה לדבר על כמה נושאים, אחד מהם זה הנושא של הדיור. אנחנו לא ראינו בשורה גדולה בדיור, וגם מרמ"י היו בעבר. אנחנו לא ראינו בשורה גדולה בדיור. אנחנו רואים שהדיור רק מאמיר, וימשיך להאמיר עוד. אחת הבעיות בדיור היא הנושא של המחצבות, שזה מייקר. אין מחצבות חדשות שיוצאות למכרזים, אין המשך של המכרזים, היו פה כמה דיונים. הייתה ועדת בלינקוב, ועל זה ביקשתי שתישאר. ועדה שהגישה את המסקנות שלה והיו חתומים עליה כולם, כולל משרד האוצר, מלבד אגף התקציבים באוצר, ואם אני לא טועה, רמ"י לא היו חתומים על זה. אבל הוועדה הייתה ועדה. ועדה שהייתה מקובלת, ועדה מכובדת, שקיימה הרבה דיונים, ומשום מה היא נעלמה. אני שואל אותך המנכ"ל, היום כשאתה נמצא, אולי תפעיל את היכולות שלך ותיישם את ההחלטות של ועדת בלינקוב, שאתה עשית אותן. אני אומר לך שיכול להיות שחולקים על הוועדה, אבל היא ועדה שעבדה קשה, שעות רבות, הגישה מסקנות ואני חושב שהייתה צריכה לעשות הכול על מנת – עכשיו אתה נמצא במקום הזה – שתיושם. אי אפשר שרמ"י ייקחו את הכול וימשיכו לקחת כסף מאותם אזרחים, ימשיכו לקחת כסף על כל הקרקעות שלהם. אי אפשר להפריט מהם כלום. רמ"י צריך לדעת את מקומו. הגיע הזה לקצץ לרמ"י את הכנפיים ויכיר את מקומו. אם אתה רוצה לענות לי ואחר כך אני אמשיך בשאלות, שהיושב-ראש יחליט, כי הוא רוצה לצאת – אין בעיה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> כיוון שהמנכ"ל צריך לעזוב, כדאי שהוא יתייחס. << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> קודם כל, חבר הכנסת אזולאי, תודה על השאלה. אני באופן אישי תומך במסקנות של הוועדה שעמדתי בראשה. באופן מפתיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את זה אני יודע. היום אתה נמצא במקום של היכולת. << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> עכשיו ברצינות. ראשית, חלק מההמלצות יושמו גם יושמו. אנחנו גילינו שם בעבר שהייתה בעיה גדולה בגבייה, עד כדי כך שאחת המחצבות הגיעה לחוב של עשרות מיליונים. כל מערך הגבייה השתפר בצורה משמעותית. הפער היחיד היה בשיטת המכרוז, שהיא לא התקבלה, לצערי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ושלא יהיה לבעלי מחצבות גם כמה. << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> תיכף אני אתייחס לריכוזיות. לגבי שיטת המכרוז, שאנחנו חשבנו שצריך לעשות מחיר מקסימום למחיר הכי נמוך, היא לא התקבלה. אני אישית חושב שזאת בעיה כי זה הופך את המחצבה למקור הכנסה במקום למקור תשתיתי, נכון, אבל במסקנות של הוועדה שבאה בשנה שעברה, ועדת פינס, יש התייחסות לעניין הזה מתוך רצון להגיע לדבר הזה לפחות באופן חלקי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אני צריך את ועדת פינס? זה מה שאני שואל. יש אותך. << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> אני - - - מינה אותה שר, אני לא מתייחס לדרג מיניסטריאלי. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> ועדת פינס תוך כדי ממשלת נתניהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתה לי ביקורת גם על הממשלה הקודמת. ישב פה שר האוצר, העברתי עליו ביקורת. אני לא מאלה ש – היושב-ראש יכול להעיד על זה, שהוא מהמפלגה שלך. הוא יכול להעיד על זה. << אורח >> רם בלינקוב: << אורח >> אני לא יכול להתייחס ולבקר דרג מיניסטריאלי. אני רק יכול לכבד את ההנחיות שלו ואת ההחלטות שלו – פעם זה כזה ופעם זה אחר. אבל אנחנו כן בודקים את האפשרות לשנות את הדבר הזה. לגבי הריכוזיות, חד משמעית, יש לזה התייחסות. אני אישית שוחחתי על זה לאחרונה גם עם הממונה – היום קוראים לזה הממונה על רשות התחרות היוצאת, וגם עם הנכנסת. אנחנו נפעל בצורה משמעותית על מנת להקטין את הריכוזיות בענף המחצבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי, אני מקווה. תודה רבה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> חבר הכנסת, עזוב. מה שהמנכ"ל לא אמר, גם הנושא של איכות הסביבה היום הוא אחד הנושאים האקוטיים והקריטיים. בנושא המחצבות, עד שלא נסדיר את זה גם מול המשרד לאיכות הסביבה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אפשר להאריך להם, זה העניין. הקיימים, להאריך להם בעוד כמה שנים עד שנסדיר את זה. זה מה שהוא המליץ גם. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> ספק אם נוכל לזוז קדימה, אבל צריך למצוא פה את שביל הזהב, כי כרגע מבחינת המחצבות, כרייה ומכרוז, להוציא מכרזים חדשים, זו דרך מאוד מאוד מורכבת. אם אנחנו מדברים על הבנייה, אני אענה לך אחר כך. המנכ"ל, אתה יכול ללכת, יש לך הרבה עבודה. אבל בנושא של הבנייה וכל הנושא ההתייחסות של הדיור, אני אשמח להתייחס כי בתקציב הזה יש הרבה בשורות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. אני אמשיך. דיברנו על מיסוי, שאין מיסים. יכול להיות שאין מיסים שנוגעים לעשירים, שהם ירגישו את זה, אבל המיסוי על החד פעמי, על המשקאות המתוקים, על התחבורה הציבורית, דיברו פה על מס הגודש – אלו מיסים שאולי העשירים לא ירגישו את זה, אבל החלשים ירגישו, ועוד איך ירגישו. אז להגיד שאין מיסוי זה לזרות חול בעיניים לציבור האזרחים, לחלשים, להם אנחנו זורים חול בעיניים. יש נושא נוסף. משרד הבריאות. אנחנו יודעים שבוועדת הבריאות יידון כל הנושא של כל ההתחשבנות – זה הרי חלק מהרפורמה – בין קופות החולים לבתי החולים, מה שנקרא מחיר הקאפ. מחיר הקאפ אומר שיש מחיר מינימום, מ-18% מעלים אותו ל-21%, שתהיה הנחה בין קופות החולים לבתי החולים. אני לא מבין למה עושים מחיר מינימום ולא עושים מחיר מקסימום. הרי משם מתחילים הגירעון הגדול של בתי החולים כי משם מתחילים להסתחר מולם. מתחילים להסתחר מולם, יש בתי חולים שעושים להם הנחות של 40%, של 37% מול קופות החולים. עכשיו משרד האוצר הוציא דוח של 2018, שהגירעונות של בתי החולים זה בדיוק 6.2 או 6.3 מיליארד, זה בדיוק הסבסוד שנותנים בתי החולים לקופות החולים. אז למה לעשות ככה במקום להוריד את זה ל-10% או ל-0% ולעשות את המקסימום? זה בנושא הבריאות. חמד עמאר, אני שמעתי ואני מברך שיש לך אוזן קשבת, אז אם כבר אתה מדבר על אבו כביר ואתה נוגע לרגשות כבוד המת, שתדע שהעבודה באבו כביר מסתיימת בכל יום ב-16:00 או 17:00 אחר הצוהריים. גם לנו יש רגשות של המת, אנחנו יודעים מה זה מת, יודעים מה זה נפטר, כבוד הנפטר. תאריכו את זה ל-24 שעות. תאריכו את זה עד 02:00 בלילה. אם יש תקציב, תמצא תקציב גם לזה, כי לכולם יש כבוד המת ולנו יש כבוד המת לא פחות מאשר לאחמד טיבי, לאוסאמה ולכל אחד אחר. שני דברים אחרונים. מעונות היום: יש שני דברים כרגע על הפרק – יש את השביתה של המטפלות במעונות היום, שצריך אחת ולתמיד לפתור את הבעיה הזאת. אחת ולתמיד לפתור. אני אמרתי, ואני אגיד את זה בכל פעם: אני מכיר את זה מקרוב, אשתי מנהלת מעון – לא שלנו, אבל היא מנהלת מעון – יש לי ילד במעון, אני יודע מה זה. אני מכיר את הנושא של המעונות טוב מאוד. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> גם אשתי הייתה מנהלת מעון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יופי. אתה רואה, בסוף יש משהו משותף בינינו. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> יש הרבה יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע עדיין, את זה צריך לבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כאחד שמכיר את שניכם, אני יכול להגיד שכן, יש יותר. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> למרות כל הפערים האידיאולוגיים עם אביך, ז"ל - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאני מגיע אליהם עכשיו. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> - - היינו מאוד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מגיע לפערים האידיאולוגיים עכשיו. אני אומר לגבי סבסוד המעונות – יכול להיות שהאידיאולוגיה אומרת תכה בציבור החרדי, שפחות ילמדו תורה ויותר יעבדו. זו האידיאולוגיה שלך. אתה יודע מה, אתה הגעת למקום שלך בתור שר אוצר, ואתה מיישם. אתה מיישם את האידיאולוגיה שלך, את הבטחת הבחירות שלך. על זה אין לי תלונה, כי זה מה שאתה הבטחת, זה מה שאתה מיישם. אבל אני אומר, גם בהבטחת בחירות, גם ביישום, וגם כשמכים, צריך להיות הוגנים. לא יכול להיות שבחודש שלישי הילדים כבר שובצו במערכת. הגישו את הבקשות, שובצו במערכת, הילדים החרדים כמו כל הילדים האחרים. אחר כך להגיד להם: לא אתה הורה שלומד, אין לך מקום. זו פגיעה בחסר ישע, זו פגיעה בילדים, זו פגיעה במשפחות האלה. תוך כדי גם הנשים שהיו עובדות כבר לא יעבדו כי אנחנו לא נקריב את הנפש שלנו, לא נקריב את הנשמה שלנו בשביל שום דבר של כסף. גם כשהייתי אברך הקרבתי את עצמי, וצר לי שהיום אני לא אברך. ואני אומר לך שהייתי גאה, ואני גאה, ואני מתפלל שהילדים שלי יהיו אברכים כי אני חושב שזו הדרך הנכונה. מי שרוצה ללמוד תורה, שימשיך וילמד תורה. יש לנו מספיק דרכים, ואנחנו מסבסדים – כן, גם אנחנו מסבסדים את שאר הציבור. כן. גם אני וגם הציבור החרדי, אנחנו חלק מהנטל ועוזרים לכל עם ישראל. דבר אחרון. אתה התבטאת ואמרת לקחת את החרדים במריצה למזבלה. אני חושב שיש לך פה הזדמנות לחזור בך מהאמירה הזאת, שזו הייתה אמירה אומללה, על גדר האנטישמיות. אני חושב שזו במה מכובדת בשבילך לחזור בך ממה שאמרת, מהמשפט הנלוז הזה. תודה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> תשמע, היו פה כל כך הרבה אי דיוקים, אני רק אתקן אותך בנושא מעונות היום. כרגע, כשאנחנו יושבים כאן, נציגי האוצר, המטפלות ושרת הכלכלה יושבים במקביל לישיבת הוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא אמרתי שלא יושבים, אמרתי שצריך לפתור את הבעיה, אז דייקתי. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני לא יודע אם ומתי ניתן לפתור, אבל הידברות קיימת גם ברגע זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי, צריך לפתור את הבעיה, ורק אחרי שהתחילו לשבות עשו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. חבר הכנסת גפני בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אבל אולי הוא רוצה לחזור בו מהמריצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא חוזר בך מהמריצות, אדוני השר? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני מקשיב לחבר הכנסת גפני. זה מאוד חשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני פשוט רוצה לדעת אם להזמין לך מריצה החוצה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא חוזר בך מהמריצות? זו אמירה אומללה, אמירה אנטישמית. יש לך את ההזדמנות הזאת. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אתה כרגע מפריע לחבר הכנסת גפני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תדאג, הוא נתן לי את הזמן שלו בשביל זה, הוא יקבל אותו. זה לא מכובד. אני אומר לך בצורה מכובדת, אתה יכול לחזור בך מהאמירה הזאת. תחזור בך מהאמירה הזאת. זו אמירה אומללה, אמירה אנטישמית, שלא שוכחים לך את זה. זו ההזדמנות שלך להתעלות מעל הכבוד שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אתה חוזר על עצמך. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב את האגו. זה הזמן שלך להגיד אני מתנצל, זו הייתה אמירה אומללה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה חוזר על עצמך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב, זה לא מכובד. זה לא מכובד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. חבר הכנסת גפני בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר האוצר, השר במשרד האוצר, משום מה אני קראתי את חוק ההסדרים ואת חוק התקציב, וזה לא היה זר לי. זה לא משהו חדש - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אתה בין הבודדים שקראו את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הייתי צריך להתאמץ הרבה. אני מכיר חלק מהסעיפים, חלק גדול אפילו מהסעיפים, ואני מכיר גם קודם. ניסה אגף התקציבים באוצר כמה פעמים להביא חלק גדול מהתוכניות שעכשיו הוציאו את זה מהמגירות והביאו מכיוון שצריך תקציב. ואני תומך בזה שצריך תקציב, ואני גם אמרתי את זה גם לראש הממשלה הקודם, אנשי האוצר יודעים את זה. אני חושב שהוא שגה בזה שהוא לא הביא תקציב. היה מאבק פוליטי, שלמאבק הפוליטי יש את הסממנים שלו, אבל תקציב היה צריך להביא, ואני שמח שמביאים תקציב. אני לא שמח שמביאים את התקציב הזה. בגלל שמה עשו באגף התקציבים? אני מתאר לעצמי, לא הייתי שם. אמר שר האוצר אני מביא תקציב. תביאו לי את התקציב. הביאו לו. הביאו לו את העלאת גיל הפרישה לנשים שהיה פה על השולחן. אצל השר כחלון כבר הייתה ועדה ציבורית, ואני אמרתי את כל מה שכולנו אמרנו, כל חברי הוועדה מכל המפלגות, כולל מישראל ביתנו אגב, אמרנו מה אנחנו רוצים שיהיה בהעלאת גיל פרישה לנשים. שלא תישארנה נשים רעבות ללחם. זה מה שאמרנו. אז הם מביאים את זה ויושבים פה חברים בקואליציה ואומרים זה יפה, זה בסדר, מביאים העלאת גיל פרישה לנשים. לא להאמין. מביאים את תוכנית הייבוא – אני מכיר את זה בעל פה – כדי לפגוע בעניין של החקלאים, ואחר זה מגיעים לאיזו הסכמה איתם שחלק כן וחלק לא וכל מה שנלווה לעניין הזה. הולכים לתת לפקיד השומה כוח שאי אפשר לתאר אותו, הוא מתאים למדינה לא כמו המדינה שלנו, לא מדינה דמוקרטית. הולכים לבעל מכולת וקובעים לו את השומה שלו, ו-30% הוא יהיה חייב לשלם עוד לפני שהוא מרוויח בבית משפט. מערכת שלמה של חוקים שלא היו ימים טובים לאגף התקציבים כמו הימים האלה. דברים שהם אנטי חברתיים. מה זה מס גודש? שאם נמצא מישהו בנצרת – היא פה זאת מנצרת? הנה את. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> היא פה, והשם שלה הוא ג'ידא. הרב גפני, השם שלי הוא ג'ידא. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> יש לה שם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ג'ידא. יותר חשוב שאת גרה בנצרת. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לא, יותר חשוב השם שלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השם שלך ודאי. אני רק אומר – מה המשמעות? למה אתה הולך, יוגב? לא חשוב, הכול בסדר. מה אתה אומר במס גודש? אתה אומר שאם יש מישהו מנצרת – אין תחבורה. לציבור הערבי אין תחבורה. 21% מהציבור הערבי משתמש בתחבורה הציבורית. הרי מה אתה מבקש? אתה מבקש שהאנשים מנצרת לא ייסעו ברכבים, לא יגיעו למטרופולין של גוש דן, אחרת הם ישלמו מס גודש, ואתה לא מציע להם שום פתרון. אתה אומר בעוד שלוש שנים, בעוד ארבע שנים. אני מכיר את זה בעל פה. הם באו אליי מאגף התקציבים, זרקתי אותם מהחדר. היום יש שר אוצר חבל על הזמן. דרך אגב, אני לא מבקש ממנו שיחזור בו. תישאר בבקשה עם האמירה הזאת של המריצה, לזרוק את החרדים לשם, כדי שנדע עם מי יש לנו עסק. ככה היינו טועים בך. היינו חושבים שאתה לא כל כך נורא. בגלל שפעמים רבות בעבר היינו שותפים. תישאר עם האמירה הזאת, אל תחזור בך. תישאר עם זה כדי שנדע בדיוק – ואין שמחה אלא כהתרת הספקות כתוב בגמרא. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני מציע שתנהל קודם כל את הבירור עם ינון אזולאי, תגיעו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המכנה המשותף הוא שאתה שונא חרדים, שנינו יודעים. זה בסדר. על זה ממילא הסכמנו. אם אתה לא מוכן לחזור בך, זה בסדר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על כל פנים, יושבים פה אנשי אגף התקציבים. נעזוב את זה, זה לא רלוונטי, נדבר מקצועית. יושבים פה אנשי אגף התקציבים, הם מכירים את זה, הם יודעים את הדיונים שהתקיימו כאן בוועדה, שהתקיימו אצלי בחדר כשהייתי יושב-ראש הוועדה. כל הנושאים האלה היו. פשוט שר האוצר אמר להם אני חייב להעביר תקציב על 2021, 2022, הם פתחו את המגירות, הוציאו את הכול. אני הייתי אומר את זה בלי שהם יכתבו את זה, הייתי אומר מה הם הולכים להביא. מתהדרים בתקציב הזה? אני אומר לך, אדוני שר האוצר, מן הראוי היה לא להביא תקציב – להביא תקציב, זה ברור, על זה אין ספק, כולם סבורים שזה נכון. אבל לבוא עם חזון, לבוא עם דבר שאתה אומר אני שר האוצר, יש לי תוכנית חדשה שלא הייתה בעבר. תוכנית חדשה שתצעיד את ישראל – אני מסיים – לא חשוב באיזה נושא אידיאולוגי, כן עופר כסיף, לא עופר כסיף. תוכנית שלך, אבל תוכנית שאנחנו יכולים להתמודד איתה, לא כשרות. מה אתה מספר לנו סיפורים על כשרות ונותן לנהל דיונים על זה כאילו זה נוגע לתקציב. חזון, משהו, שתגיד אני הולך לשנות עכשיו א'-ב'-ג', אני הולך לעשות כמה דברים. אני מצטרף לחברים שלי, אתה לא יכול לקחת בתקופת הקורונה – ואנחנו מתפללים לקדוש ברוך, אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שנתניהו היה ראש הממשלה, אז לפחות הוא הביא את החיסונים, הממשלה הזאת לא הייתה מביאה חיסונים. כשאתה היית סגן שר, אז גם כן הבאתם חיסונים, הרי מה שעכשיו אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על זה שבתוך תקופה קצרה הפכנו להיות מדינה באיזשהו מקום גבוה בעניין הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אמרת שזה דבר אחרון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הדבר האחרון הוא, אל תשאיר סקטורים שלמים או אנשים שיישארו בלי לחם לאכול בגלל הקורונה. יש מקומות שאנחנו אומרים גם היום, בגלל שהקורונה לא נעלמה מאתנו. אסור להם לעבוד, אסור להם לצאת. לתת להם את המחיה הזאת שהם יוכלו להישאר, לא לעשות את זה באופן כל כך גס. מכיוון שהבטחתי ליושב-ראש שבזה אני מסיים, אז אני נשאר עם הבקשה הזאת. אבל תדע לך שמה שעשית לאברכים ולנשים של האברכים יותר נכון לא יסולח לך. הנשים הללו לא תלכנה לעבוד. אתה לא תשנה את האנשים האלה, אתה מכיר אותם, אתה יודע שהם ימשיכו ללמוד. הילדים שלהם לא ילכו למעון והאישה לא תלך לעבוד, וזה יהיה על חשבון ליברמן. לא תהיה הרבה זמן שר אוצר, כשתיעלם, זה יישאר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אדוני השר, אני רוצה להתחבר לדברים של חבר הכנסת גפני בכמה מובנים. אתה יודע איך זה עובד, חבר הכנסת גפני – בין אגף התקציבים, אנחנו מכירים אותם, לבין הממשלה, שאנחנו יודעים איך הוקמה ומה מחיר. הייתה כאן עסקה בין שר האוצר לאגף התקציבים. שר האוצר היה צריך כמה שלמונים פוליטיים לשלם לכמה שותפות בקואליציה על דברים שיש להם היגיון כלכלי, או אין להם היגיון כלכלי, ובתמורה אגף התקציבים קיבל את כל מה שהוא לא קיבל הרבה מאוד שנים. די ברור איך זה התנהל. אדוני שר האוצר, פתחת בהתייחסות לקורונה. במחילה, זו דמגוגיה, אף אחד לא דיבר על סגרים. ברוך השם, יש חיסונים ולא צריך סגר. דיברנו על איזונים ועל הגבלות מידתיות של התקהלות כדי לשלוט בגובה הגל ובעוצמתו. כן – לקיים כלכלה, לקיים משק, אבל לא לעבוד בהפקרות כדי למנוע תמותה בהיקפים אדירים, למנוע תחלואה, למנוע עומס מטורף על בתי החולים; שאחר כך, כמו אותו אחד שבונה בית חולים מתחת לגשר, אתה גם מתהדר בזה שנתת כסף למערכת הבריאות. אגב, התפרסם בשבוע שעבר שהבטחתם תוספת של 2,000 תקנים, רק 100 מתוכם התקבלו כי אגף התקציבים הכניס כוכבית למעלה והתנה את זה במספרי חולים בלתי הגיוניים בעליל. אנחנו לא דיברנו לרגע על סגר בגל הרביעי הזה. דיברנו על הגבלות מידתיות, כן. יכול להיות שסקטורים מסוימים כמו אירועים, הופעות, תרבות, היו נדרשים כאן לחגורת ביטחון מסוימת של במדינת ישראל, אבל היינו יכולים להציל המון-המון-המון חיים של אנשים, ופה אני מגיע לנקודה הבאה. גם כשהקורונה התחילה, והממשלות הקודמות – בראשונה הייתי שותף, בשנייה לא הייתי שותף – הביאו את חבילות הסיוע הגדולות של המשק, אגף התקציבים תמיד התנגד ותמיד ניסה למשוך את זה למטה כי הוא לא מסוגל להוציא כסף, זה די-אן-איי טבעי. וברוך השם לא הקשיבו לו, והבינו שחבילות סיוע בקורונה זאת השקעה. זאת השקעה - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם הציעו 3,000 שקל, אתה זוכר? לאולמות 3,000 שקל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - במנועי צמיחה. הצגתם כאן בתקציב הזה השקעה גדולה במנועי צמיחה תשתיתיים. אל תשכחו שכלכלה מושפעת מתשתיות ומהון אנושי, מאנשים. אם היינו מקשיבים לאגף התקציבים בתחילת משבר הקורונה ולא מגבשים את חבילות הסיוע, לא הייתה צמיחה, לא היה גידול בהכנסות המדינה. היכולת של המשק הישראלי להתאושש היום היא כיוון שידענו להזרים כסף, עוד פעם, כהשקעה שחוזרת בריבית דריבית היום. המשק הישראלי מתאושש. הייתי צריך אולי לפתוח בתודה גדולה לריבונו של עולם. כולם פה דיברו על הנתונים הגדולים, אפשר לתלות אותם בהרבה גורמים, בסוף – וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. זה נכון בביטחון, זה נכון בכלכלה. ברוך השם – ברוך השם – זכינו בסיעתא דשמייא גדולה, ואנחנו יכולים להציג היום נתוני מקרו כלכלה טובים של התאוששות, אבל זה תוצר של התנהלות נכונה. והחיתוך שלך באבחת סכין חדה את חבילות הסיוע האלה – אני לא מדבר עכשיו על ההיבט החברתי, האנושי, המוסרי, שגם הוא כואב מאוד. אני מדבר עכשיו רק על נתוני כלכלה, רק על תפיסה של השקעה אל מול תפוקה. אתה חייב להחזיר היום חלק מחבילות הסיוע גם לכלכלה וגם לאנשי הפרטיים כי אין משק, אין צמיחה ואין התאוששות בלי אנשים בריאים, בלי עם בריא. כן, תשקיע עכשיו עוד עשרה מיליארד, תגדיל קצת את החוב, אתה תקבל אחר כך 30 מיליארד. אתה רואה את זה בנתונים, אי אפשר להתווכח. דיברת על 137 מיליארד, זה עם הסיעתא דשמייא הגדולה, מה שהביא ל- – אתם הרבה מעבר לצפי הצמיחה והכנסות המדינה ממיסים. אי אפשר להתעלם מזה. אם לא היו חבילות סיוע בתחילת המשבר, המשק היה קורס, לא היינו יכולים לייצר את אותה צמיחה. שמרנו על העסקים, שמרנו על היכולות, שמרנו על ההון האנושית, שמרנו על הבריאות הנפשית-הכלכלית של העם שלנו, וברוך השם, יש לנו עם טוב, כלכלה חזקה, והיא מתפתחת. תנו עוד סיוע. יש כאן נתון אחד, אדוני יושב-הראש, בכל התקציב הגדול הזה שלא בא לידי ביטוי באף שקף במצגת – כל התקציבים שהתחייבו לרע"מ. בעיני יש כאן שאלה משפטית כבדה מאוד, מה הופך לכסף קואליציוני, מה לא הופך לכסף קואליציוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא מתכוונים לכבד את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלו שאלות שאני צריך לשאול את המשפטנים אחר כך – מה דורש החלטות ממשלה, מה לא דורש החלטות ממשלה. איפה כל הכסף שאתם משלמים לתנועה האסלאמית? ואתה יודע, אדוני שר האוצר, שחלק גדול ממנו ימצא את עצמו אחר כך בכל מיני מכבסות וצינורות בארגונים ועמותות – הנה, כמו אותה משטרת מיליציה בכפר קאסם שמתקצבת מתקציב מדינת ישראל. אגב, אתה בא ממפלגה שיודעת מצוין איך מעבירים כספים, ראינו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, בצלאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין זכר – אין זכר – בתקציב – ואני מסיים, אדוני, עוד הערה אחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השר צריך ללכת בעוד ארבע דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בינתיים, דיברתי הכי קצר פה מכולם. בכל התקציב הזה אין שקל – איפה הכסף אני שואל את עצמי. פעם היו שאלות כאלה, איפה הכסף? אני דורש להציג איפה הכסף הזה. ודבר אחרון, לא נאמר כאן, תקציב משקף תמיד את סולם העדיפויות הערכי של החברה, השמיכה הקצרה והצורך לתעדף ערכים. והתקציב הזה משקף, לצערי הרב, סולם ערכים מעוות. כן, דובר על זה שיש כסף לפנסיות של אנשי הקבע ואין כסף להעלאת חיילי החובה. והיה לך כסף לתת הלוואה של חצי מיליארד שקל לאבו מאזן, תומך הטרור, כדי שהוא יוכל לשלם משכורות למחבלים; "בישראבלוף" – קיצצתם לו בקבינט ביד אחת את מה שהוא מעביר למשפחות המחבלים - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, יש פה עוד אנשים שצריכים לדבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> - - ונתתם לו בצד השני את אותו חצי. לזה יש לך כסף, ואין לך כסף להעלאת חיילי החובה. ואין לך כסף לעודד עבודה בציבור החרדי. ואתה יודע מצוין, כמו שאמרו פה קודם, שהקיצוץ בבשר החי שעשית עכשיו בסבסוד המעונות לא ישלח אישה אחת לעבוד במגזר החרדי, להיפך, הוא יסיע לאחור את מה שהושג במשך הרבה מאוד שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, תודה רבה. יש פה עוד שישה חברי כנסת, אדוני השר. אני מבקש, חברי הכנסת שנשארו, אם יש לכם שאלות לשר – כי אגף התקציבים עוד נשאר אתנו – האם יש לכם שאלות לשר? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני חייב לברוח, אז אני אנסה להתייחס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל לא קיבלנו תשובות. לא קיבלנו תשובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל יש פה חברי ועדה, עם כל הכבוד, זה לא - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אי אפשר ככה, רק שאלות בלי תשובות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> סליחה, אני אתייחס לכמה וכמה דברים לכל מה שנאמר כאן. יש פה את השר חמד עמאר שיתייחס בהמשך, יש פה את אגף התקציבים. אני חושב שגם בנושא של המגזר הערבי וכל ההשקעות, מי שמרכז את זה במשרד האוצר הוא השר חמד עמאר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין שאתה בורח מזה. אגב, אני מעריך את זה שלפחות אתה מתבייש בזה שמכרת את כל הערכים והאידיאולוגיה שלך לתומכי טרור. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כבוד השר, יש נוהג כזה ששר האוצר נשאר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אין נוהל כזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נוהג. אמרתי נוהג. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אין נוהג כזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש נוהג כזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בטח שיש, ללא הגבלת זמן. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אין נוהג כזה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> למה אתה אומר את זה סתם? << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אני לא אומר את זה סתם, את חדשה כאן. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני חדשה? אני כבר 20 שנה פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> את הביקורת - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא מפחד? לא מתאים לו לפחד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חמד, לא באנו רק לשאול שאלות, אנחנו גם רוצים תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לא נותנים לו לענות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש עוד שאלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה, רק שאלות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלכס, המקום שלך הוא לחתוך אנשים אחרי עשר דקות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא לא חבר כנסת, הוא לא מגיע בנורבגי, הוא מגיע סוף-סוף להציג פה. יש שאלות אמיתיות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אולי הוא ממהר לקבינט הקורונה, חבר'ה, זה יותר חשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא צריך לשים "וויז" לקבינט הקורונה, הוא לא יודע איפה זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד השר, את הדברים שלי אני אכתוב פומבית, תוכל להתייחס אליהם אם תרצה. אם אי אפשר לדבר בוועדה כחברת ועדה, בעיניי זה לא לעניין. כן, כשאנשים מדברים רבע שעה, עם כל הכבוד, אפשר לחתוך אותם. זה לא יכול להיות ככה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא, גם שעתיים לא יכול להיות. בא שר אוצר להציג תקציב לוועדת כספים, אחרי שעתיים הוא הולך כי די. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> יכול להיות, אבל הנוהג הוא - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> סליחה, חבר'ה, אל תספרו לי סיפורים על הנוהג ועל התקציבים. אני מלווה את כל התקציבים ואת כל הדיונים, כולל במליאה ובוועדה מ-1996. אני מניח שזה הרבה לפני כל הנוכחים פה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא יודע כמה זמן ישבת בוועדות, אם אתה יודע מה זה ועדות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה היית חבר בוועדת כספים? גפני, אתה זוכר אותו בוועדת כספים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לא נותנים לו לענות. תנו לו רגע לדבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא היה פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שנשארה דקה, אז למה - - - מה הוא יענה בדקה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לא רוצים שהוא יענה? אתה לא רוצה שהוא יענה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, שיגיד שהוא נשאר עוד רבע שעה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל שיענה על הכול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא מצליח להוציא מילה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, שיענה על הכול. יש עוד שאלות לאנשים, מה יש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, חבר הכנסת אשר, רוב הישיבה אתה לא היית פה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הייתי בוועדה אחרת, להתמודד עם כל מיני גזרות שלך, כן. זה תפקידי. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> גם לי יש עוד חזיתות אחרות ואני מראש סיכמתי עם יושב-ראש הוועדה שאני בא עד 12:00. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש משהו עם אבו מאזן? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני אמרתי מראש שאני מגיע עד 12:00. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תן עוד רבע שעה, לא יקרה כלום. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בדיוק רבע שעה אני אתעכב פה, אבל לא יהיה לי יותר מרבע שעה. ולכן אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רגע, שייגמרו לשאול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל תן לו לענות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> תן לשאול. מישהו שם רצה. ועוד פעם, נשאר פה שר במשרד האוצר שיכול לענות על הכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אהיה ממש קצרה כדי שהחברים ידברו. אני חושבת שחשוב לשמוע את כולם כי כל אחד מעלה דברים אחרים, אז אני אנסה להיות קצרה. קודם כל, תודה שאתה כאן. תודה, כבוד השר ליברמן, חמד עמאר. תודה, אלכס, על ההתנהלות מולך. אני כן רוצה להגיד, יש עוגנים חברתיים בתקציב הזה. לצערי, כחברת קואליציה, אני לא יכולה להגיד בלב שלם שהתקציב חברתי. אני לא יכולה. אני לא אדברר את המסר הזה, אני כן אגיד שבתקציב יש עוגנים חברתיים ואני אפרט אותם. אנחנו מעוניינים, כמובן, שהתקציב הזה יעבור בגלל היעדר התקציב לאורך שנים. ביזוי הכנסת שלא עבר תקציב שלוש שנים, בעיניי זה דבר חמור ביותר, ולכן אנחנו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תחזרו על שקר עשר פעמים, הוא לא יהפוך לאמת. לא היה תקציב שנה וחצי. גם לא הייתי בממשלה הקודמת, אין לי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם שנה וחצי זה ביזוי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אבל להגיד שלוש – תפסיקו לחשוב שאתם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם שנה וחצי זה ביזוי. חבר'ה, אתם מבזבזים זמן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מעניין מי הכשיל את הקמת הממשלה בכנסת ה-21. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טוב שיש את מי להאשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לברך על בתי חולים, ביטחון תזונתי בבסיס התקציב, קנייה של דיור ציבורי. אבל עדיין, צריך להגיד, היו הרבה דברים לעשות עם דיור ציבורי. גם השכירות המוסדית, אנחנו נעלה את זה בשאלות. אפשר לעשות דברים גם בהקשר של דיור ציבורי. המדינה צריכה לעודד בניית דיור ציבורי ולא רק קנייה מידית כדי לסגור חסם של ממתינים מסוימים, אבל לברך על זה שקונים דירות ציבוריות, נכון. התוכנית למיגור האלימות, התחבורה הציבורית, הבטחת ההכנסה. אני רוצה להגיד, נשארה עוד רפורמה שבעיני היא רפורמה מפחידה. אני חושבת שהרפורמה של האג"ח מיועדות הממשלתיות – כשבנק ישראל אומר שיש בה חורים, רשות שוק ההון אומרת שיש בה חורים, זה כבר לא רק אני, הסוציאל-דמוקרטית, אומרת יש פה רפורמה לא אפויה. יש פה רפורמה שכנראה הצליחה להשתחל לחוק ההסדרים ואלינו בדרך לא דרך, כי אין הסבר לזה שהיא הגיעה אלינו בצורה המאוד מחוררת שבה היא הגיעה. דיברתי על זה גם עם אלכס. יש דברים שהצענו, אלכס אמר שהוא מטפל בכול והוא בעצמו דומיננטי בתוך הסיפור, אבל בעיני הדבר הנכון, כדי שלתקציב הזה יהיה נופך קצת יותר חברתי, להוציא את הרפורמה הזו. אני חושבת שעד היום הוכח היסטורית שבעת המשבר הכי קשה באגרות חוב הממשלתיות לא נגעו. אין לנו את הערובה לדעת מה יקרה במשבר הכי קשה כשיבוא – כי בכל עשור יש משבר בהקשר הזה. לצערי, נשאר 30% – אומרים חשוב, לא חשוב. ה-30% הללו מבטחים את הפנסיה. נכון שזה עולה למדינה כסף, אבל פנסיה שהיא מבוטחת חשובה מהתשואה וההשקעה. זה בהקשר של הרפורמה. אני רוצה להגיד משהו כללי. בתקציב הזה שהגיע אלינו - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אמרת דקה ואת גומרת את הזמן של השר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני ממש מסיימת. בתקציב הזה שהגיע אלינו אנחנו לא יכולנו להשפיע דרמטית על ההחלטה כי התכנסה ממשלה והכול קרה. אני אומרת את זה גם לבאות וגם כביקורת לעכשיו – התקציב השנה יעמוד על 438 מיליארד ש"ח. אפילו בדוח השנתי של בנק ישראל הומלץ התקציב של 468 מיליארד ש"ח על הגדלת גירעון בגלל שאנחנו אחרי משבר, בשביל לייצר מנועי צמיחה. 30 מיליארד השקלים האלה היו פותרים את פה את כל המחאות שישנן, אחר כך אולי היינו מתכנסים בדרך אחרת, גם אם אני לא מאמינה בה. אבל הדבר הנכון לעשות היה להרחיב כדי לאפשר את אורך הנשימה הזה שאנחנו רואים. אנחנו ממשלה חדשה שכל תחלואות כל השנים האחרונות התכנסו אליה עכשיו, ובמקום לאפשר את השחרור הזה, אנחנו נתקעים במצב שהוא צנע, צנע של ממש. פה אני חושבת שהייתה מדיניות שכדאי לשנות אותה. אני מאוד מקווה שנתכנס לתקציב - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא להאמין, הם מייצרים עכשיו את הבעיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אמרתי את שלי. אגב, ה-OECD זה 475 - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> והעלאת הפרישה לנשים, מה זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. קרן ברק בבקשה. קצר. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני אעשה את זה קצר כי על רוב הדברים כבר דיברו. אני אשמח אם תיתנו תשובה לגבי המטפלות במעונות היום, איך אתם פותרים את הסיפור הזה. בסוף הם אלה שמגדלות את הילדים של כולם ואנחנו צריכים שמעונות היום האלה יישארו פתוחים, על זה אני אשמח לקבל תשובה. מה שאני רוצה לשאול, כמי שמתעסקת בעסקים הקטנים והבינוניים – עם ולדימיר, ובכנסת הקודמת זה היה עם עודד פורר, וזה מה שעשינו בכל הכנסת הקודמת. שם הייתה לנו אוזן קשבת במשרד האוצר כי ההבנה הייתה שהכלכלה בנויה בדיוק עליהם. שהמיסים משולמים על ידי העסקים הקטנים, אנחנו לא עושים להם טובה אנחנו עושים לנו טובה. כדי שהם ימשיכו להתקיים, אנחנו חייבים לתת להם כסף כדי שימשיכו להתקדם לאורך כל תקופת הקורונה ולא יקרסו לנו אחרי תקופת הקורונה. ומה שקורה עכשיו, אין כסף צבוע, עדיין יש ענפים שאנחנו רוצים שימשיכו להתקיים, אין לנו שום עניין שהם ייסגרו, בעיקר בנושא התיירות והתעופה. אין לנו עניין לסגור אותם ולפתוח אותם מחדש שוב, אנחנו רוצים שהם ימשיכו להתקיים. יוגב, לא נתתם לזה שום פתרון, את הפתרונות אנחנו – אתה יודע שעוד עם השר הקודם, כשלא ידענו שזו הממשלה שתקום, עוד ישבנו ובנינו להם תוכנית מיוחדת להם, לענף התיירות והתעופה והייתה אמורה לצאת לפועל, ומשום מה, כשהתחלפה הממשלה לא ניתנה להם התוכנית, ואלו ענפים שאי אפשר להפקיר אותם כי אנחנו לא רוצים שהם ייסגרו. על זה אני קושרת גם את כל הסיפור של חל"ת לגיל 45 שאתם מפסיקים בבת אחת. הרי אי אפשר – אי אפשר, זה אותו דבר מבחינתי. אתם לא יכולים להפסיק חל"ת בלי לתת לזה חלופה. מה זאת אומרת? עוד פעם מענקים ותמריצים, מענקי חזרה לעבודה. זה משהו שאנחנו כממשלה קודמת עשינו. אמרנו אנחנו צריכים לתת למעסיקים את התמריץ שהם יחזירו אנשים לעבודה. אנחנו לא יכולים לחשוב שמאפס ל-100 זה יקרה בלי תמריצים, בטח לא כשמדובר על אנשים מבוגרים מעל גיל 67, אבל לא רק, גם גיל 50 וגם גיל 50 פלוס אנחנו רוצים שיחזרו לעבודה, אנחנו צריכים לעשות את זה בתמריצים לכולם, ובטח לאנשים המבוגרים זה לא יבוא מעצמו. בנוסף, יש אנשים שאתם אומרים אין מה לעשות, אין לנו איך למצוא להם עבודה. אז תעשו להם הכשרות. תעשו הכשרות עובדים ותנו להם דמי מחייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תראי, יש את זה בתקציב. יש את זה בתקציב. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא ראיתי את זה. תנו להם דמי מחייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתמול שרת הכלכלה דיברה על זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> דמי מחייה לתקופה הזאת של הכשרת עובדים. האירוע הזה להוציא כסף מהכיס, אני יודעת שהוא זר לאנשי אגף התקציבים, והיה להם מאוד קשה בתקופה הקורונה לשנות דיסקט, אבל אתם חייבים להינשא על הגל הזה שהם כבר הורגלו להוציא כסף ולא רק לקחת, ולהמשיך את הקו הזה לתת כסף כדי לשמור אותם חיים. תודה רבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היה סיכום עם שר האוצר הקודם על בתי החולים הציבוריים ולא יישמו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה שפק, אחרונת הדוברים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היה סיכום עם שר האוצר הקודם על בתי החולים הציבוריים, והם לא יישמו את זה והייתה שביתה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה שפק, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש לקבל את רשות הדיבור, הבטחתי לך דקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז דקה תקבל. בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להגיד, שמעתי בבוקר את מיקי זוהר בחדשות בדרך כשבאתי מהקיבוץ לכאן, אומר שהוא גזר על עצמו לשנות את השיח. אני שמחה ואני רוצה להמשיך ברוח זו. כחברת קואליציה שיושבת בוועדות השונות, אני רוצה להגיד גם מילים טובות לשר ולצוות שלו. אני לא עושה חיים קלים. אנחנו יושבים בוועדות. אני רוצה להגיד שהזמינות היא זמינות מדהימה. אני קוראת את החומרים מראש ואני מביאה אותם אליי והם מגיעים וזמינים לי בכל דקה. לא קרה פעם שביקשתי שאיש מקצוע מהמשרד יבוא לדבר איתי ולא באו ולא הציגו. אז קודם כל אמירה טובה, כי זה לא היה ברור ולא מובן מאליו בהקשר הזה, וצריך גם להגיד תודה לאנשים שעובדים. זה דבר אחד. גם השר, אני מודה לך, גם אליך הגעתי וקיבלתי מענה מתי שרציתי, כולל לעוזרים שלך בנושא הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ובכל זאת? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע. דובר כאן על התקציב, על האיזון שהוא צריך לתת בין תשתיות לאדם. התייחס לזה גם בצלאל, בין התשתיות לבין האדם לבין הביטחון שלו – אם זה ביטחון כביטחון, אם זה ביטחון תזונתי, אם זה ביטחון בריאותי, כל הביטחונות שאנחנו מדברים עליהם, ואיכות ורמת החיים. ובזה נימדד בסוף בכל השרשרת הזו, כי בסוף לא מספיק רק לחיות פה, צריך גם לחיות ברמה טובה. ואני חושב שבכללי התקציב כן בכיוון הזה. האם הוא סגור ומושלם? יש מה לעשות, בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה מקבלים משכורת, כדי לעבוד ולהביא את זה. זו אמירה שאני רוצה לומר אותה. לי שתי שאלות לשר: אחת, קראתי בממ"מ – שלחו לנו חומרים לקראת הדיונים האלה. בניתוח שנעשה על הרכב ההכנסות בהצעת התקציב דובר שם על הכלכלה השחורה. הוגדר שהיא נמדדת באחוזים כ-20%-25% מהתל"ג. הייתי שמחה לדעת – הרי אנחנו מדברים לא רק על לקחת את הכסף, אני חושבת שלקחת מיסים צריך להיות בסוף ותלוי למי. אבל צריך לראות איך אפשר להרחיב את הסל ואת הקופה והייתי שמחה לשמוע בהקשר הזה את התפיסה ומה עושים במסגרת התקציב בנושא הזה. הדבר השני שנתקלתי בוועדות השונות – השוני בהערכות בין הערכות התכנון להערכות אחרי שנתיים-שלוש. אז אני רוצה לדעת מה התפיסה ואם יש סדר עדיפות תקציבי לדברים. למשל שדה דב – הוצג לנו 7 מיליארד שעלה ל-50 מיליארד. מה קורה עם זה? להגיד מטרו – אז כל שינויי ההערכה, וראינו את זה בכמה מקורות, לדעת אם יש תפיסה לזה ואנחנו נשמח שנציג האוצר – לא כרגע אתה, אלא יבואו ויציגו גם את התפיסה הזאת כי לדעתי היא משלימה לדבר הזה. דבר אחרון שאני רוצה לדבר עליו, אותי מעניינים כמה דברים שהם מהותיים: אחד זה הנושא של פריפריה-מרכז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה, תקצרי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אקצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פריפריה-מרכז. הנושא השני? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל את זה פתרו. מס גודש, פתרו. פתרו לגמרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, עכשיו אתה לוקח זמן מהתשובות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אופיר, לפרוטוקול – אני בעד מס גודש. כי אני קראתי את החומר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בטח, - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה, שלושה דברים: פריפריה-מרכז. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הנושא של הרכבות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היא לא רוצה שיבואו למרכז. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - פריפריה ובעד מס גודש, אני לא מצליח להבין את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשהיא בעד הפריפריה, היא רוצה להשאיר את הפריפריה פריפריה, ואת המרכז מרכז. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היא רוצה שיישארו שם. למה שיבואו למרכז? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> החלטה 566 במסגרת היישום שלה בתקציב הזה, החלטה מנובמבר 2020. דבר האחרון ששכחתי לומר הוא שאני מברכת את המהלך של קרן העושר. כל מה שנעשה, כל העצירה – אני לא יודעת מי, אז אני לא אגיד, אבל זה ששמים על השולחן ומחליטים שבעלי ההון יתחילו לשלם בדיוק כמונו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בעלי המכולות. זה מה שיש בחוק ההסדרים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מדברת על קרן העושר, אל תבלבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באמת, עובדים עליכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גפני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני אשמח לשתי התשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה נירה. יעקב אשר, הבטחתי לך דקה – דקה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מעריך את זה. אתה יודע, אצלנו, אדוני שר האוצר, מילה זו מילה. אתה הכרזת באופן ברור שלא יהיו מיסים. ולא רק שיש, אלא יש והרבה מאוד. גם דברים שאמרו כאן בנושא של מוצרים חד פעמיים – אני לא זוכר בכל 20 שנותיך ומעלה פה בכנסת כמה טיפלת בנושאים הללו של הבר קיימות של העולם. יש לי הרגשה שפה זה יותר בר קיימות של אגף התקציבים. שתייה מתוקה – פתאום התחיל להיות קרוב אליך הנושא הזה של דיאטה לילדים, ותיכף תטיף לנו מוסר שאנשים משמינים. בסוף אנחנו יודעים שהתשובה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה רוצה, על יין לבן? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אתה מרזה. דווקא אתה מרזה, כל השאר משמינים. דווקא אתה מרזה. שר האוצר משמין ואתה מרזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא שמתי לב שאתה משמין. אתה משמין מנחת כנראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כנראה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש, יש לי דקה מהרגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, יש לך חצי דקה מהרגע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז הוא ישב עם עבאס פחות כמה דקות. אדוני, הזכיר הרב גפני מס גודש. יש מס חדש, אתם לא מכירים אותו – מס המטרו. השבחה על המטרו זה לא מס על החזקים, כי זה יגולגל בסוף לרוכשי הדירות. ארבעה-חמישה מיסים שנופלים בסופו של דבר על האנשים שהם הכי פחות בעלי יכולת, אלה שאוכלים בחד פעמי כי אין להם אפשרות אחרת, וזה לא רק חרדים, אלו גם הרבה אנשים מהמפלגות הערביות והרבה אזרחים אחרים. מילה זו מילה, אדוני שר האוצר. אני רוצה לומר, מקודם מישהו אמר שהוא שונא חרדים. אני לא מתרגש מזה, אתה יודע למה? עד לפני שנתיים-שלוש הוא שנא ערבים, תראה איך היום הוא מפטם אותם. אז היום הוא שונא אותנו, יגיע הזמן. אדוני השר, תשובה על המיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלא נזדקק שהוא יאהב אותנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני השר, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לא מביאים מצגות קודם? למה מביאים את המצגות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני אתחיל משני דברים. קודם כל, לגבי הנושא של הקורונה ופתיחת המשק, סובסידיות ותמיכות: אני חוזר ואומר, היינו מאוד ברורים, מאוד עקביים בנושא התנהלות כלכלית נכונה. גם במציאות המספרים מוכיחים שהמדיניות שנקטנו מהיום הראשון הייתה מדיניות נכונה. אני אומר לכם, גם לפני תום החגים אמרתי שאנחנו נצטרך להמתין עשרה ימים-שבועיים משמחת תורה להבין איפה הולכת המגמה של התחלואה, ובהתאם לכך נפתח את המשק, גם התיירות הנכנסת. לדעתי היא הבעיה הכי גדולה והיחידה היום במשק היא תיירות נכנסת. מי שלא זוכר, ב-2019 היו כ-4.5 מיליון תיירים לפני הקורונה. השנה יש כ-140,000 עד עכשיו, 150,000 תיירים, וזה הבדל עצום. לכן אם אנחנו בשבוע הבא נראה שאותה מגמת תחלואה תתקיים אז אין שום סיבה לא לפתוח לפחות מסעדות בחוץ. אלו שיושבים מחוץ לאולם סגור, לא צריך תו ירוק. תיירות נכנסת - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו נכנסים לחורף, אדוני השר. אתה לא יכול להגיד לאנשים לשבת בקור בחוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, התיירות הנכנסת – לא פיצו אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תנורים היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את התיירות הנכנסת לא פיצו. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> עוד פעם, חורף ישראלי זה לא חורף סיבירי. גם בחורף הישראלי אפשר לשבת בחוץ, ותיירות נכנסת גם בחורף היא בהחלט תיירות שאני מקווה שתגיע. אבל מעבר לזה, מה שקורה במשק הישראלי, הבעיה הכי גדולה, שכרגע חסרים 130,000 ידיים עובדות. חסרים פה עובדים. תסתכלו – עזבו את משרד האוצר, עזבו את שר האוצר, תלכו ותדברו עם התאחדות התעשיינים, הם בוכים שאין להם עובדים. תלכו לדבר עם התאחדות בתי המלון, חסרים להם עובדים. דברו עם מסעדנים, חסרים להם עובדים. תלכו לכל הענפים – לבניין. לבניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא דיברנו על מי שיכול לעבוד, דיברנו על מי שלא יכול לעבוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> האוצר הציג שיש 100,000 משרות פנויות ו-400,000 מובטלים. זה מה שהאוצר הציג לנו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, הוא לא אמר 400,000. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> נקודה חשובה מאוד שהעלית. עזבו את האוצר, כשאני שומע את הארגונים, את התעשיינים עצמם – לא יכול להיות שבאשקלון מפעל שכרגע מחפש 200 עובדים לא מצליח לגייס עובדים. והלחץ כרגע על האוצר הוא להביא עובדים זרים. 130,000 עובדים כרגע חסרים, דברו עם נשיאות המעסיקים, עם דובי אמיתי, דברו עם רון תומר, לפחות 130,000 עובדים חסרים כרגע במשק הישראלי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה אתה אומר לתעופה? מה אתה אומר לתיירות? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> לגבי התיירות, צריך לפתוח. אני אומר - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עוד לא פותחים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתה אומר להם לא לפתוח. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אומר שהוא יפתח, כי יש עוד פער של - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חצי שנה הם יושבים ככה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> סליחה, הוא שאל שאלה מאוד נכונה – אז מאיפה כל הנתונים על המובטלים? וזה מתקשר גם לכלכלה השחורה. איך אנחנו מסבירים שמצד אחד יש דרישה כל כך חזקה, אנשים פשוט צמאים לעובדים, ומצד שני אנחנו רואים שעדיין יש כמות מובטלים גדולה. איך זה משתלב? כי חלק גדול זו עבודה שחורה. חלק גדול זו כלכלה שחורה. אני לא רוצה לדבר על המעסיקים שבאו אלי ומספרים איך באים אליהם ואומרים שלמו לי בשחור או שאני לא בא לעבודה. וכשאנחנו מדברים על מאבק בהון השחור, אין ספק, זה אחד האתגרים הגדולים. אנחנו כרגע נתנו תקציב, למרות שחסר כסף, להקמת אותם בתי משפט כלכליים למאבק בפשיעה הכלכלית ובהון השחור. אין ספק, אנחנו מדברים על לפחות 20% מכלכלת ישראל שכרגע היא כלכלה שחורה, זה נתון שלא קיים במדינות מתקדמות. אני לא רוצה לדבר הרבה, אבל מכינים גם לזה תשובה ומס הכנסה כרגע עובדים קשה. אבל אין ספק, זה אחד האתגרים הגדולים. אם אתם שואלים אותי מה הבעיה הכי גדולה של כלכלת ישראל – אחד זה ידיים עובדות והדבר השני, הפריון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה קשור לנשים הרות? מה זה קשור לאנשים בגילאי 67 פלוס? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עם גילאי 67 אדוני השר? הם לא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה קשור לאנשים שלא יכולים, שאף אחד לא ייקח אותם לעבודה? למה עשית באבחת חרב? תייצר דיפרנציאציה. אף אחד לא ביקש להחזיר את מודל החל"ת גורף כמו שהיה בתחילת המשבר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 20,000 גילאי 67 ומעלה, הם לא אשמים. אלו לא אנשים עצלנים, אלו אנשים - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> למה אין מענקי החזרה לעבודה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה הכול דמגוגיה. כמו שלא ביקשנו סגר, גם לא ביקשנו גם את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 67 ומעלה זה - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אם תיתנו מענקים, יחזירו גם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשכולכם מדברים אני בטוח שגם הוא לא מבין כלום. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> גם בנושא ההכשרות, עשינו מה שלא היה אף פעם. לקחנו את כל נושא ההכשרות, שזה מפוזר בין משרדים שונים – משרד הרווחה, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, איחדנו את זה בתוך משרד אחד. אני ויתרתי, מאיר כהן ויתר, הכול כרגע מרוכז במשרד הכלכלה עם יותר ממיליארד שקל תקציב להכשרות מקצועיות. אנחנו מקווים שגם פה תהיה תשובה גם לתעסוקה וגם לפריון. אגב, לגבי אג"חים מיודעות, לדעתי יש פה חוסר הבנה. אני פשוט חייב לברוח, אבל אני מציע שתדברי עם אגף התקציבים. אין שום פגיעה, להיפך. אני חושב שאותם 30% ואותם אחוזים שהמדינה מבטיחה 4.85%, הכול נשאר. מה שאנחנו אומרים, רק את העודפים – אם אותן קרנות פנסיה צוברות הרבה מעבר ל-4.85%, אותם עודפים ישמשו כקרן לגיבוי. לדעתי רובם לא מבינים - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז איך זה שהתקציב של ההכשרות ירד ב-300 מיליון מ-2021 ל-2022? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני מדבר כרגע על האג"חים מיועדות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך יכול להיות? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני מציע שתבדקי, כי לדעתי רובם לא מבינים על מה מדובר שם. ברור שבנק - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגף תקציבים לא ענה על השאלות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא תקציב הכשרות, זה תקציב רק לתעסוקה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה תקציב הכשרות. 3644 זה הכשרה מקצועית. זה ירד ב-300 מיליון מ-2021 ל-2022. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> לגבי בנק ישראל ושוק ההון – ברור שאף אחד לא רוצה לוותר על הסמכויות שלו, כן יתייעצו, לא יתייעצו. אני חושב שכהחלטה מבחינת החוסך, מבחינת הבן אדם שיש לו פנסיה, אין פה שום פגיעה. רבע פגיעה אין פה. להיפך, יש פה מצב שגם הם נהנים וגם המדינה מרוויחה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה לגבי המיסים החדשים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, מה גילאי 67 ומעלה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> המיסים. המיסים – מס המטרו, מס הגודש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה על גילאי 67 ומעלה, אתה תעזור להם או לא? אלו אנשים שעבדו ורוצים לעבוד. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני כרגע רוצה להתייחס לשתי סוגיות לפני שאני עוזב. בנושא של השיכון ובנושא הדיור הציבורי –צריך להבין שכל הממשלות בזבזו את הכסף. היה את החוק של רם כהן, לדעתי רק גפני וחמד עמאר זוכרים את אותה תקופה. הייתה החלטה למכור את הדיור הציבורי לחיים שם, וכל ההכנסות היו אמורות לחזור לקופת האוצר לרכישת דיור ציבורי, לחידוש מלאי דיור ציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה חוק חשוב, רק שלא בנו. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> כלום, הכסף נעלם. פעם ראשונה מאז אותו חוק רם כהן שהממשלה גם רוכשת, כי חייבים פה מידית - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מעולה, לרכוש עכשיו, אין ספק. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> - - שנייה. לפחות 1,700 דירות, 3,000 מקבצי דיור לאזרחים ותיקים יחד עם הסוכנות, ועוד 1,000 דירות שבגלל ההזנחה וחוסר כסף לתחזוקה אנחנו משקמים במסגרת שיקום שכונות עוד 1,000 דירות, פשוט עושים שיפוץ יסודי, וגם אותם מחזירים לשירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה היא לא מקבצי הדיור, הבעיה היא הדיור לזוגות צעירים, שם זה עיקר הבעיה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, ינון, גם דיור בר השגה חשוב. ינון, דיור ציבורי זה דיון בפני עצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה שנמצאים בתנאים הוותיקים, בסדר. אני אומר שצריך גם את זה וגם - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אלו שני דברים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, אל תסכים או-או – דיור בר השגה חשוב וגם דיור ציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקבצי דיור – אנחנו יודעים לאן הם הולכים, אני לא רוצה רק את מקבצי הדיור - - - גם בשביל הזוגות הצעירים. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> שני דברים אחרונים. הממשלה הזאת קיימת פחות מארבעה חודשים. אנחנו היינו צריכים בתוך פחות מארבעה חודשים, תוך כדי גל רביעי של קורונה, לגבש את התקציב וחוק ההסדרים ולהביא אותו להצבעה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גל שאתם בישלתם. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> זה לא פשוט. אני מסכים שהתקציב הוא לא מושלם. אני גם מסכים עם גפני, עצם שיש תקציב זה כרגע הדבר הכי חשוב. בטח גם מאיר כראש עיר יודע מה זה שאין תקציב לפחות שנה וחצי או שנתיים, אין לו תקציב, הוא חי על חלקי 12. מה זה עושה לשלטון המקומי? אני גם מסכים איתך שאותם עודפים – אנחנו בהחלט חושבים שאותה גבייה משדה דב, חלק מהכסף הזה יחזור גם לאילת. זה יחזור גם לכביש הערבה. כשאנחנו בונים תוכנית בתקציב הבא, את הרב שנתית לכביש הערבה, זה כסף שילך לשם. קודם כל, אף פעם אין תקציב אידאלי. בכל תקציב אפשר למצוא את החסרונות ולהטיח ביקורת, ותפקידה של האופוזיציה הוא קודם כל לבקר. אני לא מצפה שתוותרו על התפקיד הבסיסי של האופוזיציה, תפקידכם לבקר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו מחכים גם לתשובות, אדוני השר, מחכים גם לתשובות. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> חלק מהדברים מתקבלים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה עם המיסים? תענה על המיסים. העלית מיסים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גילאי 67 – לא קיבלתי תשובה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה עם ההבטחה לחיילי צה"ל? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> דבר נוסף, שר אוצר שהוא פופולרי הוא כנראה שר אוצר כושל. התכונה הראשונה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אתה פופולרי. כולם מגבים אותך בתקשורת, אז כנראה שאתה פופולרי, אז יכול להיות שאתה כושל. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> - - והכי נפוצה באוצר זו יכולת לקבל גם החלטות לא פופולריות. אני זוכר שר אוצר מצוין, היה פעם כזה, בנימין נתניהו – אני חושב שהוא היה אחד משרי האוצר, או אחר מהשניים הכי טובים. אני באמת חושב שהוא היה שר אוצר שקיבל החלטות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכי גרוע שמדינת ישראל ידעה אי פעם. היה שר האוצר הכי גרוע שידענו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בגלל זה ראינו את השקפים – את המצב של המדינה בעשר השנים שהוא ראש ממשלה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר > אני לא יודעת למה את יושבת פה, אבל בכלכלה את לא מבינה, אפילו לא - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה עם המיסים? מילה זו מילה. מה עם המיסים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הראו לך - - - את המצב של מדינת ישראל, את אומרת הכי – טוב, נו. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> עזוב, בכלכלה היא לא מבינה. הבנו שהיא לא מבינה עוד כשהיא שאלה את השאלות לשר האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם בדיון פנימי או שאתם רוצים לשמוע את השר? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא בדיוק בא לענות לי על 67. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> לגבי המיסים, אני חוזר ואומר – צריכים לדייק, אין שום מיסים חדשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה מס גודש? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אגרת גודש היא אגרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה מס. כתוב בחוק מס גודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא הדבר היחיד, יש את זה, יש עוד. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> חבר'ה, אתם רצים לנהל דיאלוג כאן? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אבל זה לא נכון, זו לא אגרה, רשום מס גודש. אנשי האוצר כתבו מס גודש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נכון, יש מס. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני לא רוצה להמציא את הגלגל. מס גודש, אגרת גודש נהוגה גם בלונדון וגם בסינגפור וגם בשטוקהולם וגם ברומא וגם במילאנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה יש לנו את אותה תחבורה ציבורית? יש לנו את אותה תחבורה ציבורית? יש לנו את אותה תחבורה ציבורית? תושב בית שאן צריך לנסוע לעפולה, לחיפה ואז לתל אביב, אז אתה רוצה שהוא יוותר על הרכב בגלל מס גודש? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> קודם כל, אני רוצה להגיד לך בוא נלמד מאחרים, לא כל החוכמה איתנו. וכל אחד שקצת יתעמק וקצת קורא את החומר מה עשו עם אגרת גודש באותן מדינות אחרות ובערים אחרות – בסופו של דבר זה לטובת הציבור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשיש מטרו ותחבורה ציבורית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כשיש מטרו, כשיש רכבות קלות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> איך שכחנו את חיילי צה"ל? איך הפרת את הבטחת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רק אותם שכחתם. למה לא התייחסת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו ממשיכים בדיון, ונא להירגע. תירגעו קצת. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ולמה לא התייחסת לשכר חיילי החובה? למה לא התייחסת לשכר חיילי החובה? אחרי כל הנאום הזה, אתה לא יכול לתת להם מילה, להגיד למה אתה לא עומד בהבטחה שלך להם? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני אומר שחיילי הסדיר צריכים להבין - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז תעשה את זה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> - - שיש כמה ח"כים שהם פשוט שקרנים. - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זו התשובה שלך. אני הייתי בממשלה שהעלתה להם את השכר, עם כחלון. ב-2016 עשינו את זה. אתה הבטחת, תעמוד בהבטחה שלך. אל תחפש תירוצים, תעמוד בהבטחה שלך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - תתבייש לך. אני מציע שעכשיו תעזוב את החדר אם אתה אומר על ח"כים שקרנים. אני מציע שעכשיו תעזוב את החדר ואל תקרא לח"כים שקרנים. אתה אורח שלנו פה, אתה לא בעל הבית פה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אתה הפרת את ההבטחה שלך לחיילי צה"ל, לא אני. אל תגיד שקרנים, מי שמשקר זה אתה. אל תתלה את האשמה באחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צא החוצה. צא החוצה. תתבייש לך וצא החוצה. עדיף שתצא החוצה. אל תקרא לח"כים פה שקרנים, תכבד אותנו, אנחנו בעלי הבית ולא אתה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> חוצפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון. ינון אזולאי, תירגע. תירגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה להגיד לו שקרן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תירגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה להגיד לו שקרן? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא הייתי שר אוצר ואמרתי אני מעלה שכר לחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תירגע. אני מחליט מי נכנס לחדר ומי לא, לא אתה, עם כל הכבוד, אז תירגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אם הייתי אומר את זה, הייתי עומד בהבטחה שלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה? מה זה לקרוא לו שקרן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תירגע. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> ב-2016 נבחרת על גל המחאה - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> ב-2016 העלו את שכר החיילים. זה מה שאתה בא לומר? שר אוצר שהבטיח לכל חיילי צה"ל עליית שכר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יואב קיש, או שאתה נותן לשר לענות או שאתה יוצא החוצה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא מוכן שהוא יתייחס אליי - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> - - אתה תיתן תשובה - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תן לו לענות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> - - לחיילי צה"ל, אל תתייחס - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא נותן לו לענות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך דבר אחד - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו לענות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> - - יואב קיש לא מעניין בשיחה הזו. יואב קיש לא רלוונטי. שר האוצר שנכנס לתפקידו - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יופי, אז יואב קיש, אם הוא לא רלוונטי, אז שישתוק וייתן לשר לענות. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> - - ומבטיח לחיילי צה"ל, שייתן תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> גל המחאה של השוויון בנטל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מנסור עבאס לא מרשה לו. מנסור עבאס לא מרשה לו. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> מאז שנכנסת לכנסת ברחת מכל הצבעה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> זו התשובה של שר האוצר. הבטחת לחייל צה"ל. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> ברחת מכל הצבעה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז אני הייתי גרוע, אני הייתי אפס, זה לא מעניין. יואב קיש לא מעניין. מה שמעניין זה שר האוצר ליברמן - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עם תשובה לגילאי 67? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> - - שלא מסוגל לעמוד בהבטחה שלו לחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בקריאה שלישית, יואב, תצא בבקשה החוצה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. אז אני מבקש קודם כל שלא יקרא לי שקרן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תצא בבקשה החוצה, תודה רבה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> שלא יקרא שקרן לחבר כנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צא בבקשה החוצה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שקרן לא יכול להיות - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הוא זה שמשקר לחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להוציא אותו. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא העניין פה, לא משנה מה היה או לא היה. מה שחשוב - - - << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בניגוד אליך, אצלי מילה זו מילה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אז בוא נראה אותך. בוא נראה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן – לא יהיו מיסים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה הבטחת בלי מיסים – תראה כמה מיסים יש פה. איזו מילה? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בוא נראה אותך מעלה את השכר לחיילי צה"ל. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> מ-2016 פעם אחת לא העלית - - - של שכר חיילי צה"ל. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בוא נראה אותך מעלה את השכר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא יהיו מיסים. לא יהיו מיסים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה הקשר ליואב קיש? אני שר האוצר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מילה זו מילה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אי אפשר עם ההצגה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - לקרוא לחברי כנסת שקרנים? << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני שר אוצר? אתה שר אוצר. - - - ביזיון, מה הקשר? תעמוד בהבטחה שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצגה עשית פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חמש פעמים שאלתי על גילאי 67 - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> תעמוד בהבטחה שלך. (חבר הכנסת יואב קיש יוצא מחדר הוועדה) << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אדוני השר - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים תשובות, אל תביאו אותנו להצגה כאילו יש שאלות ותשובות. הוא לא עונה לנו על שאלות ששאלנו, בשביל זה אנחנו פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל, השר ענה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שר אורח לא יגיד על חבר כנסת שקרנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא לא ענה. הוא לא ענה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שניכם בקריאה ראשונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני רוצה להשלים את התשובה בנושא שכר חיילי צה"ל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם כן. להגיד על חברי כנסת שקרנים? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אמרתי: אצלי מילה זו מילה. לקח לנו – למשל גם בנושא מיגון הצפון. ההחלטה התקבלה ב-2018, אבל הייתה ממשלה שטרפדה את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> זה לקח שלוש שנים, אבל אנחנו הכנסנו את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה נכון? הוא היה שר בממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נכון אבל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא היה שר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא היה שר בממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי, נעמה, את היית פה? הוא היה שר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא היה שר. הוא ישב שם. לא על זה הוא פרש. לא על זה הוא פרש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא על זה הוא פרש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - טרפדה או לא טרפדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא פרש על משהו אחר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא על זה הוא פרש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יעקב אשר, אתה גם בקריאה ראשונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לכבוד לי להיות בעניין הזה כמו הרב גפני והרב אזולאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אזולאי לא. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> בנושא "ממדים ללימודים", נושא שאני הכנסתי כשהייתי שר הביטחון. לקח כמה שנים, זה נכנס לבסיס התקציב. בנושא של שכר חיילי צה"ל – אמרתי, יש חמש קבוצות שחייבים להתייחס, ואני לא יודע מי קודם למי: האם מטפלות, האם עובדי מינהל ומשק? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אולי הפנסיות התקציביות יותר חשובות כי צריך לרצות את גנץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה גם בקריאה ראשונה, קרעי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תנו לו לענות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם היה פחות מנסור עבאס, היה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נתתם לפנסיות התקציביות במקום לתת ללוחמים בצה"ל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קרעי, קריאה שנייה. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני חוזר ואומר, יש לנו לפחות חמש קבוצות שחייבים לתקן את העיוותים שהצטברו במשך השנים. אלו גם מורים צעירים, גם רופאים מתמחים, גם מטפלות וגם כמובן - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז תוריד קצת ממנסור עבאס. תגידו לו 48 מיליארד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קריאה שנייה ושלישית ביחד. אתה לא נותן תשובות. תוציאו אותו החוצה בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא צריך להוציא, אני יוצא לבד. (חבר הכנסת יעקב אשר יוצא מחדר הוועדה) << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אמרת שהכשרות מקצועיות הגדלתם ועובדים עליך באגף התקציבים – תראה, הורידו לך 300 מיליון שקל בין 2021 ל-2022. אז איפה העברת מכל המשרדים למשרד הכלכלה וזה ירד ל-300 מיליון שקל? איפה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קרעי, תצא החוצה בבקשה, קריאה שלישית? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלכס, אני שאלתי כמה פעמים על גילאי 67 - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לא מסוגל לדעת מה קורה בקופה שלך שבמשרד האוצר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא רוצה לענות לך. אבל אתם לא נותנים לו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא רוצה לענות, זה לא נכון. אבל לא נכון, שים לב שהוא לא רוצה לענות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד עכשיו היה דיון טוב. עד עכשיו היה אחלה דיון, התחלתם. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מחדר הוועדה) << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נכון, אלכס, הוא בורח מהמציאות, הוא לא עונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היה דיון טוב, מה קרה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל הוא לא ענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על זה הוא כועס, למה הוא לא עונה? זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל נשארים פה אנשים כדי שיענו לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל אני עדיין לא קיבלתי שום תשובה על מה ששאלתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז חכה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא הולך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חכה, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אני שאלתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשאר לך פה האוצר וראש אגף התקציבים. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> שאלת גם בנושא של - - - וקיבלת תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני דיברתי גם על מעונות היום, דיברתי על מיסוי חד פעמי. דיברתי על כמה נושאים. הדיון – כנראה זו הייתה תשובתך, והיא לא נכונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון. ינון. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> קודם כל, לגבי המטפלות ולגבי הסתדרות המורים והמורים החדשים, לגבי מתמחים, לגבי חיילי סדיר ולגבי עובדי מינהל ומשק – אלו חמש קבוצות שחייבים לתקן את כל העיוותים. העלויות האלה כרגע, 11 מיליארד שקל, אנחנו לא מסוגלים להרים בתקציב הקרוב. מה שבטוח, כל אותם – כולל שכר חיילי סדיר וכולל מטפלות, אנחנו ניתן תשובה מה-1 בינואר 2023. לגבי כל הנושא של המטפלות ומעונות היום, אנחנו עשינו מה שאף ממשלה לא הצליחה לעשות – העברנו - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיצצתם מהחלשים. קיצצתם מהמסכנים, משם, זה מה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אתה נותן לענות או לא נותן לענות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אתה בקריאה ראשונה כבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ב-2013 כשעשה יאיר לפיד, הוא אמר אני אעשה את זה בתקציב הבא. אתה יודע מה, הייתה לו אג'נדה, הוא היה הוגן בעניין הזה שהוא אמר בתקציב הבא. אתה אומר עכשיו, אחרי ששובצו במעונות, על זה אין לך תשובה, לחלשים האלה. איך אתה יכול להסתכל להם בעיניים? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני יכול להסתכל בעיניים של כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה רוצה, שהם יהיו רעבים ללחם וחסרי ישע? אתה גיבור על חלשים. אתה גיבור - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני לא רוצה להוציא אותך, באמת. ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני אצא לבד אם אתה לא רוצה להוציא. מה זה? << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> תודה. עדיף שתצא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני לא אצא, אני אתן לך שאתה תצא לפניי. אני נותן לך שתצא לפניי. << דובר >> שר האוצר אביגדור ליברמן: << דובר >> אני שמח שנתת לי הזדמנות לצאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסוף לא ענית לי על 67 פלוס, למה אתה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם רוצים להמשיך את הדיון או שאתם לא רוצים להמשיך את הדיון? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> - - - לעזור להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המריצה מצד שמאל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלכס, באמת, זו בושה. זה קרקס, שאתם מביאים אותנו לשאול שאלות, באים השרים, לא נותנים תשובות. תפסיקו עם הקרקס הזה. אל תביאו את השרים בלי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לשאול אתכם שאלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו נראים רע, אתם מבזים אותנו, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם רוצים להמשיך את הדיון או לא רוצים להמשיך את הדיון? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא רוצים להמשיך את הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רוצים להמשיך את הדיון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם מבזים אותנו, חברי הכנסת. אנחנו יושבים פה שעות, שואלים שאלות ואין תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברי הכנסת חברי הוועדה, אתם רוצים להמשיך את הדיון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה פשוט - - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה רק - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי שלא רוצה להמשיך את הדיון, רשאי לצאת. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא - - - במשרד האוצר, אתה לא בא והולך, אנחנו חברי כנסת, אתה אמור לשמור על כבודנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אימאן ח'טיב יאסין בבקשה. אימאן, ולדימיר, ואז תשובות של חמד עמאר וסיימנו. כן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה לדבר על כמה נושאים. אני רואה כמה קשה לחבר'ה פה עם מנסור, ואני לא מבינה את הפרדוקס הזה, מצד אחד אנחנו עם מוחלשים ורוצים לסגור פערים ולצמצם פערים, וכולנו אזרחים אבל – לא משנה. אוקיי. דבר ראשון, אני רוצה להתייחס ולבקש תשובה לגבי התקציב של בתי החולים הציבוריים שהובטח שיועבר כבר בחודש שעבר ועדיין לא עבר. אני מבקשת לדעת מה קורה עם הנושא הזה. הנושא השני שאני רוצה להעלות כאן זה הנושא של המשקאות הממותקים. שוב פעם אנחנו מגיעים לאוכלוסייה המוחלשת ונותנים לה עוד מכה, גם לאלה שמשתמשים, ששותים את זה, וגם לאלה שמייצרים את זה. אישית, אני בכלל לא שותה משקאות ממותקים וגם לא בעד שתייה של משקאות ממותקים, אבל אני יודעת שיש הרבה מאוד אנשים בתוך החברה הישראלית, במיוחד בתוך החברה הערבית – כשאנחנו מדברים על אחוזי העוני ברמה כזאת גבוהה, שאין להם את היכולת לשתות דברים יותר בריאים. כמובן שזה לא אומר שאנחנו ניתן לדבר הזה להמשיך לעד, אבל מצד שני, צריך לשים תוכנית במסגרת זמן מסוימת, לעבוד על מודעות ולתת זמן של התארגנות לשנה. לעשות משהו בשנה הזאת ואחר כך להביא את הגזרה הזאת. אז אני מבקשת שהנושא הזה יבוא לדיון נוסף. הנקודה השלישית היא זה בקשר למס גודש. אני אמרתי בדיון ואני אגיד את זה עכשיו – את הכסף ממס הגודש צריך להחזיר גם לאוכלוסייה המוחלשת בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, שאין לה אפשרות אפילו להשתמש בתחבורה הציבורית. אני לא אכנס לכל הפירוטים, פירטתי אז, אני מוכנה לדבר על הנושא יותר שוב פעם בפגישה מיוחדת. הנושא הרביעי שאני רוצה לדבר עליו לגבי החברה הערבית הוא אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה. הנושא הוא מנוף כלכלי חברתי מכל הצדדים, לא רק לחברה הערבית. הוא יקל בנושא של עוני, הוא יקל בנושא של פשיעה, הוא יקל בנושא של ההתדרדרות של הצעירים שלנו, הוא יקל בנושא של תעסוקת נשים, תוכניות לתעסוקת נשים. אנחנו יודעים ש-64% מהנשים הערביות מובטלות בעל כורחן, ואנחנו מדברים על העלאת גיל הפרישה, שבכלל לאחוז הזה אין שום אפשרות אפילו לקבל את הפרוטות הקטנות. על הנושאים האלו אני מבקשת לקבל תשובה, שיילקחו בחשבון, ושנראה את ההשתקפות שלהם בתוך התקציב. והכי חשוב עכשיו זה הנושא של בתי חולים פרטיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאלה קצרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. לא, לא, לא, עכשיו קודם כל ולדימיר בליאק, בבקשה. סיימת, אימאן? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אומרת שהכי חשוב עכשיו לקבל את התשובה לגבי בתי חולים ציבוריים, וכמובן לגבי המטפלות במעונות. אלו שני נושאים שצריך לתת להם עכשיו תשובה שנדע איפה אנחנו עומדים. כי בתי החולים כבר שולחים הודעות – הם בקריסה, לא יוכלו לשלם משכורות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ולדימיר בליאק בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חיכיתי בסבלנות הרבה זמן. אני חושב שצריך להזכיר את זה שוב ושוב שעצם הדיון והבאת התקציב זו בשורה. אחרי שלוש שנים, או אחרי שנה וחצי – זה בכלל לא משנה, אני מסכים לחלוטין עם חברת הכנסת לזימי שמדובר בביזוי הכנסת, בביזוי החוק ובביזוי אזרחי ישראל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> שמה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא להעביר תקציב ולגרור את ישראל בלי תקציב זה ביזוי המדינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא להעביר תקציב שנה וחצי זה ביזוי הכנסת. זה ביזוי הכנסת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תשאלי את שר האוצר שלך מי מנע הקמת ממשלה במאי 2019. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא הפרעתי לך, חבר הכנסת קרעי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביזיתם את ישראל מספיק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא הפרעתי לך. ואנחנו נאשר את התקציב עד ה-14 בנובמבר, לא כי זה חוק - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אתה חייב לדאוג גם לעסקים הקטנים, ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - וזה לא פטיש, אלא כי זה תקציב טוב. הוא טוב גם מבחינת התוספות החברתיות שיש בו, ושר האוצר דיבר עליהן, וגם מבחינת הרפורמות שאנחנו מקדמים עכשיו בוועדת הכספים, בוועדות הרפורמות – גם רפורמת המטרו, גם גיל הפרישה, גם אגרת הגודש וגם הרפורמה בקרנות הפנסיה. דברים שלא נעשו פה הרבה מאוד שנים, וטוב שסוף סוף אנחנו עושים את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא להאמין. אני אשם בזה שלא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכל זאת יש לי שלוש שאלות. אני לא הפרעתי לך, הרב גפני. תודה. יש לי שלוש שאלות, בעיקר לדרג המקצועי. השאלה הראשונה היא לגבי מודל מימון המטרו. האם בנוסף, או במקביל למה שמופיע היום בהצעת החוק בחנתם גם את מודל המלוות מהציבור? כי זה יכול להקל גם בהיטל וגם במס ההשבחה. השאלה השנייה היא מה עמדתכם בנושא של רשת ביטחון סוציאלית לציבור העצמאיים, דמי אבטלה לעצמאיים ועוד, כי זה מה שחסר לי באופן אישי בהצעת התקציב. והשאלה השנייה – טוב שהבאתם את הגדלת קצבת השלמת הכנסה ל-70% משכר המינימום, זה צעד חשוב. האם בחנתם במקביל גם את נושא העלאת קצבת אזרח ותיק? תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. השר חמד עמאר, בבקשה. אחריו מנהל אגף התקציבים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> לפני שאני אתייחס לשאלות המקצועיות, שאתה תיגע בהן אחת-אחת, אני יושב כאן, הקשבתי לכולם, שמעתי את כל חברי הכנסת. אני ישבתי כאן הרבה שנים בוועדת הכספים, גם כשניהל אותה הרב גפני. אני אומר לכם, בשבילנו זו משימה לאומית להעביר את התקציב. לפני שלוש שנים וחצי הייתה הפעם האחרונה שעבר תקציב. אפילו לפני יותר משלוש שנים וחצי. יש חברי כנסת שזו קדנציה רביעית שלהם, חבר הכנסת גפני, וזו פעם ראשונה שהם מגיעים לתקציב. הם נבחרו שלוש פעמים, לא נגענו בתקציב, זו פעם רביעית שהם נבחרו ופעם ראשונה שאנחנו מגיעים לתקציב. לכן זה דבר גדול שאנחנו מביאים תקציב. אני חושב - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו רק מבקשים שתביאו תקציב טוב, לא תקציב רע. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> לפני דעתי זה התקציב הכי טוב - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, לפי דעתי זה תקציב רע. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> - - שהגיע לכאן. אני אשאל אותך: להקים את המטרו זה תקציב חברתי או לא חברתי? להוסיף שני מיליארד שקל לבריאות, זה חברתי או לא חברתי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זו העלאה של רק 5% במקום 9% בממוצע בעשור האחרון. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> להעלות את קצבאות – חברתי או לא חברתי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פתאום אתם מדברים במספרים כשהאחוזים לא מספיק גבוהים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> לגעת בנכי צה"ל, כששנים רבות לא נגעו בהם – זה חברתי או לא חברתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השר, בשביל שלא נפריע לך - - - << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> לגעת בנכים – זה חברתי או לא חברתי? לבנות דיור ציבורי – זה חברתי או לא חברתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, שלא נפריע לך, השר. רק בשביל שלא נפריע לך, אתה צודק - - - << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> לקחת דיור ציבורי ולהרים אותו – זה חברתי או לא חברתי? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלו שאלות רטוריות, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש, הוא רוצה שנענה תשובה? אם לא, אז נשתוק, כי הוא שואל שאלות. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> כל אחד יכול לענות בצורה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה רטורי. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אחד הדברים שאנחנו נוגעים בהם – ואני חושב שהרב גפני, גם כיושב-ראש ועדת הכספים - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> העלאת גיל הפרישה זה לא חברתי. הנושא של מס גודש זה לא חברתי. הנושא של ה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, לא נראה לי שזה נהוג להתפרץ לדברים של השר. אולי תיתן לו לסיים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - לא חברתי. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> הנה, אני מאוד מכבד אותך. אני מאוד מכבד אותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא נתנו להביא את זה אז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> וטעיתם. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אני מאוד מכבד אותך, תן לי לענות לך. אני חושב שאני אגע בנקודה שגם אתה – ואני זוכר אותך כיושב-ראש ועדה, נגעת בזה הרבה, הנושא של תקציבים למגזר הערבי. אתה נלחמת גם בנושא הזה - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. נכון. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> - - וזה מאוד מצער אותי שכל חבר כנסת שעולה כאן – כסף למנסור, כסף למנסור, כסף למנסור. כאילו שמנסור לוקח כסף ושם בכיס שלו ומחלק למשפחה שלו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, זה למליציות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> זה לחברה הערבית, ומגיע לנו. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> האם אתם רואים בציבור - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן, ממש לחברה. כאילו החברה הערבית לא קיבלה, כן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מגיע לנו. מגיע לנו ועוד איך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לחברה הערבית – זה למליציות של התנועה האסלאמית. למליציות של התנועה האסלאמית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מגיע לכם, לא על חשבון אחרים. מגיע שווה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא על חשבון אחרים. - - - לא לקחנו ממכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש דברים שאת יודעת שאנחנו בעד, ולעזור לכם כדי שתחיו ברווח, אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נשמע למה הולך הכסף, ינון, ואולי אתה מסכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל - - - ואומרים לך לא, כשאנחנו באים, קוראים לנו סחטנים, וכשאתם באים, אומרים לכם יש בשפע - - - לחלק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, ינון, אני מציע לך שנקשיב לאן הולך הכסף ואז אולי אתה תסכים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אחד ממנועי הצמיחה של מדינת ישראל הוא לשלב את החברה הערבית בתעסוקה, כמו לשלב את החברה החרדית בתעסוקה. זה אחד המנופים של הצמיחה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בשביל זה אתם מונעים מנשים חרדיות לצאת לעבוד. בשביל זה קיצצתם להן מאות מיליונים. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> - - - אתם מצדיקים אותי. אני אומר לכם, תקציב למגזר הערבי יהיה. אני חושב שאנחנו כמדינה מחויבים לזה. ואם מישהו כאן חושב שהחברה הערבית תתאדה מהמדינה, היא לא תתאדה. אם אתם חושבים שהיא תתאדה, בואו לא ניתן להם תקציבים, בואו לא נקים אזורי תעשייה, בואו לא נעשה כלום, אבל הם לא יתאדו. כל ההתנהלות שלכם, וכל האמירות הפוגעניות שלכם, וגם הצעקות שלכם 'כסף לעבאס' – לא למנסור עבאס, למחמוד עבאס. אני רק רוצה להזכיר לכם שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, חבר הכנסת בנימין נתניהו, אישר 800 מיליון שקל להעביר לעבאס, ועבאס לא הסכים לקבל את הכסף ממנו. ואנחנו, אני אומר לך, לא נתנו הלוואה לעבאס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נתתם חצי מיליארד. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> לא נתנו הלוואה לעבאס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נתתם חצי מיליארד, אדוני השר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> אתם אישרתם את זה. אתם אישרתם ואנחנו לא עשינו את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נראה לי שאתה קצת מנותק מהעובדות, אדוני השר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> קצת צניעות. קצת צניעות מצדכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, - - - שהוא אחראי על משהו. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> קצת צניעות מצדכם לא תזיק לכם. אני אומר לכם, החברה הערבית – ואני אומר לך, אימאן, את נגעת באזורי תעשייה ותעסוקת נשים והכשרות לנשים. בכל הדברים האלה אנחנו נוגעים בתקציב. היום אני יושב עם מנסור עבאס, גם עם אגף תקציבים, אנחנו מכינים תוכנית שתביא צמיחה למגזר הערבי, שתביא לפיתוח במגזר הערבי. אני מאמין שאישה ערבייה לא צריכה לשבת בבית בגלל שהיא לא יכולה למצוא מקום עבודה, היא צריכה למצוא עבודה ולצאת לעבודה. אנחנו נעשה את הכול על מנת שיהיה תקציב ויגיע לביצוע. לא לשים תקציב של 15 מיליארד שקל, ואם אני אלך לבדוק את התקציב הזה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדע לך, זה לא בזכות מנסור עבאס, זה אחמד טיבי שכל הזמן היה נלחם על זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> - - 30% ביצוע בגלל שהממשלה תקעה כל מיני חסמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אחמד טיבי, בגלל. הוא הצליח להביא את ההישגים האלה בסופו של דבר. << דובר >> השר במשרד האוצר חמד עמאר: << דובר >> כל מיני חסמים. כל מיני חסמים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחמד טיבי, הוא הצליח להביא לכם את ההישגים. אם לא היה אחמד טיבי לא היה לכם את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תשמע, זה מאוד מרגש – זה מאוד מרגש, הנאום שלך על האוכלוסייה הערבית, אבל רק להזכיר לך שמי שרצה לעשות להם טרנספר, זה יו"ר המפלגה שלך. אז הנאומים שלך על הערבים – פתאום זה כזה חשוב לכם, רק אתמול רציתם לעשות להם טרנספר. מה זה השינוי הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, בוא לא נדבר על אבו יאיר, בסדר, לא צריך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איזה נאום, פתאום האוכלוסייה הערבית חשובה. אתמול רציתם להעביר אותם למדינה אחרת, רציתם לזרוק אותם. רציתם טרנספר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אופיר, שאלה. אופיר, מה היא לא חשובה? 20% מהאוכלוסייה לא חשובים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני בהלם – אני בעד. אני בעד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה אתה לא אומר - - - אתה עושה כאילו - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נעמה, הם חשובים כמו כולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם רצו לעשות טרנספר לאוכלוסייה הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה עושה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם אמרו לעשות טרנספר לאוכלוסייה הזאת. הם אמרו לעשות טרנספר לאוכלוסייה הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם חשובים כמו כולם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים חברי הכנסת, תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>