פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



37
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ו' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), רק סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
שרון רופא אופיר



חברי הכנסת:
 << דובר >> יצחק פינדרוס << דובר >>    
 יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	יעל לינדנברג
	–
	רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

	יפתח עשהאל
	–
	רפרנט שיכון אגף תקציבים, משרד האוצר

	עו"ד בנימין ארביב
	–
	סגן היועצת המשפטית, מינהל התכנון

	תום פישר
	–
	משרד המשפטים

	אפרת פרוקצ'יה
	–
	יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון

	יורי גמרמן
	–
	ראש מטה הדיור, משרד הבינוי והשיכון

	מירה סלומון
	–
	ראש מטה הדיור, משרד הבינוי והשיכון

	אלה ובר
	–
	עיריית תל אביב

	חיים פייגלין
	–
	התאחדות הקבלנים





ייעוץ משפטי: 
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
איילה בנד, חבר תרגומים



<< הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), רק סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>

 
 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שכירות מוסדית מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית הידועה בשמה חוק ההסדרים. אנחנו בדיון אחרון אני מקווה, בכל הנוגע לפרק של שכירות מוסדית. קיימנו על כך לא מעט דיונים והיו כל מיני התייחסויות של חברי הוועדה וגורמים נוספים ביחס לנושא. היו שינויים בנוסחים, הרוב הוסכם, אני מציע שהיועץ המשפטי יציף את מה שהוסכם, לדייק את מה שעוד צריך להיות מוסכם ונעבור לדיון בהסתייגויות. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

בהמשך לדיוני הוועדה יש פה כמה תיקוני נוסח שעשינו בהתאם להסכמות שהסתמנו לפחות בדיוני הוועדה. אני מקריא מתוך הנוסח שכתוב עליו נוסח על הצבעות. בעמוד הראשון הסעיף הזה של ועדה מקומית רגילה מה שנקרא, ועדה מקומית שהיא לא ועדה עצמאית, זה גם מופיע בנוסח במקום 20 אחוז 30 אחוז, אני מבין שזה עוד לא נסגר סופית, צריכים להכריע בסוגיה הזאת. אבל הנוסח עצמו כבר הקראנו אותו בפעם שעברה. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה ועדות שהן לא עצמאיות. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

כרגע לפי החוק הקיים 20 אחוז וההמשלה הסכימה שיוכלו להגיע ל-30 אחוז ולבטל את המגבלה של מקרקעי ישראל. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני חושב שההערכה של יושב הראש היתה 50 אחוז.

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

כן. בעמוד 2 מה שמופיע כ-1 ב', סעיף שדובר עליו בפעם שעברה בעקבות הערות של חברי הוועדה לגבי היחס בין פיסקה 2 במקום שיש תוכנית כוללנית באותה רשות מקומית, אז אני רק אקריא את הנוסח שכתבנו בעקבות ההסכמות שסיכמנו בוועדה. בסעיף 62 א' ד' האמור ברשומון 1 המילים בסעיף קטן א' 1 2, וכן, ימחקו ואחריו יבוא, 2, תוכנית לפי סעיף קטן א' 1 2 החלה בשטח שחלה עליו תוכנית כוללנית, לא תסתור את התוכנית הכוללנית אלא אם כן מתקיים המפורט להלן. 

א. היקף שטחי הבניה במגרש לא חורג ביותר מ-75 אחוזים מסך שטחי הבניה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתוכנית הכוללנית. 

ב. לא מתקיים האמור בפיסקה א', יתקבל אישור הוועדה המחוזית לתוכנית ובלבד שהיקף שטחי הבניה במגרש לא חורג ביותר מ-150 אחוזים מסך שטחי הבניה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתוכנית הכוללנית. 

התיקון האחרון בעמוד 3, שוב, בהתאם לבקשת חברי הוועדה, לגבי מבחני הכנסה. לזכאים בדיור, 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

לזכאים, נושא מאוד חשוב.

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

דיור להשכרה במחיר מופחת, אז מה שאנחנו מציעים פה זה שמה שמופיע בצהוב בפיסקה 3 בתוספת השישית, בהגדרה זכאי, בפיסקה 2 המילים אם קבע ימחקו, אני עובר לפיסקה 5 בתוספת השישית בסעיף 15 ב' שזה בעצם הסעיף המסמיך לקביעת התקנות, במקום רשאי לקבוע יבוא יקבע ובסופו יבוא הכוללים מבחני הכנסה. והשאלה של תקנות ושונות שמופיע בסעיף 46 ב', תקנות ושונות כאמור בסעיף 15 ב' לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יובאו לאישור ועדת הפנים וועדת הסביבה של הכנסת בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה. אני מבין שגם כאן לגבי המועד יש איזה, צריכים להכריע. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

מבחינת ההצעה, יפתח עשהאל מאגף תקציבים באוצר, נשמח להתייחס לענין משך התקנות, גם בהתייעצות עם משרד השיכון אנחנו נבקש לעשות עבודה יותר מעמיקה ולהאריך את התקופה משנה לשנה וחצי על מנת לעשות, גם לבחון את הזכאים שקיימים היום בפרוייקטים וגם לעשות צפי איך התקנות הולכות להשפיע, לכן נבקש יותר זמן הכנה לדברים האלה. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

במקום 12 חודשים 18 חודשים?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

בדיוק. 

 << דובר_המשך >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר_המשך >>  

טוב. מה עוד? 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

אלה ההערות. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

ביחס לנושא של דוחות מתאר כוללניות במקומות שיש להם דוחות מתאר, אני רק רוצה להבהיר, אם תוכל לחדד את סעיף א' ב-1 ב' א', להסביר את המצב. כלומר שאי אפשר להוסיף יותר מ-75 אחוזי בניה על המגרש. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

בתוכנית הספציפית, ההצעה אומרת שיש שמה סעיף באופן כללי במקום שאין תוכנית כוללנית 200 אחוזים מהשטח. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אבל זה לא מה שכתוב פה ב-א'. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

יכול להיות שצריך, מבחינת נוסח אנחנו נגיד את המהות, יכול להיות שצריך לעשות - - -

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אז בוא נדבר על זה, צריך להצביע על זה. מה שאני קורא כאן, שתוכנית שחלה בשטח שיש עליו תוכנית כוללנית לא תסתור את התוכנית הכוללנית אלא אם כן היקף שטחי הבניה במגרש, לא היקף שטחי הבניה המבוקשים, היקף שטחי הבניה הקיימים במגרש. אני מבין את זה נכון? 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

לא, היקף שטחי הבניה הנוספים הכוונה. לא יעלו על 75 אחוז תוספת במקום 200 אחוז כפי שקבוע לגבי מקום שאין תוכנית כוללנית.

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אני חושב שצריך להבהיר את זה בנוסח. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

מה שכתוב כרגע שזה לא חורג ב-75 אחוז משטחי הבניה שהתירה התוכנית הכוללנית לאותו מגרש. יהיה אפשר לחרוג ממה שהתירה התוכנית הכוללנית ב-75 אחוז. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

זה מה שכתוב פה? 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

היקף שטחי הבניה לא חורג ביותר מ-75 אחוז מסך שטחי הבניה שניתן לאשר במגרש בהתאם לקבוע בתוכנית כוללנית. זאת אומרת הוועדה יכולה לעשות מהלך, היא תוכל לעשות את זה במהלך אחד, אבל לאשר תוכנית שנותנת את המאה אחוז ממה שהתוכנית הכוללנית נתנה, ועל זה להוסיף עוד 75 אחוז. אבל היא יכולה לעשות את זה בתוכנית אחת. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

בעקבות ההערות גם של אדוני שהנוסח הממשלתי לכאורה אפשר חריגה של כל ה-200 אחוז מתוכנית כוללנית, והקושי שיש בדבר הזה, ההסכמות בתוך הממשלה הן, היום, אני רק מזכיר, היום חריגה של עד 25 אחוז לפי הפיסקה הזאת מתאפשרת גם בסטיה מכוללנית, ההצעה הממשלתית המעודכנת כרגע היא לאפשר חריגה של עד 75 אחוז ואם זה חורג מ-75 אחוז אז ידרש אישור הוועדה המחוזית לתוכנית. התוכנית עדיין תהיה בסמכות ועדה מקומית עצמאית אבל אם זה יותר מ-75 אחוז ועד 150 אחוז ידרש אישור הוועדה המחוזית לסטיה הזאת, יותר מ-150 אחוז זה לא יתאפשר. אבל בכל מקרה הכיוון החשוב זה שתתאפשר בתוכנית לפי הפיסקה הזאת, היום זה עד 25 אחוז סטיה מכוללנית ואחרי התיקון הזה 75 אחוז. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

זה יהיה מדרג. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

200 אחוז במקום שאין תוכנית כוללנית, 75 אחוז מקום שיש תוכנית כוללנית ואפשר להגיע ל-150 אחוז באישור הוועדה המחוזית. 


 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רוצה להבין את הנקודה, כי אנחנו דיברנו גם על ה-200 אחוזים, אני מבין שעכשיו בתוכניות שיבואו, תוכניות חדשות הם יוכלו להגיע עד ל-200 אחוזים ובקיים איפה שיש תוכנית כוללנית מאושרת כבר מדובר על עד 75 אחוז. בתמורה למה? אני נותן את זה ליזם, לקבלן, בתמורה למה?

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

התוספת הזאת, 200 או לפי המדרגות שדיברנו הרגע, התוספת הזאת כולה, המספר שיהיה, 200, כולה מיועדת לדיור בהישג יד לפי התוספת השישית. יש הוראות מפורטות, זה אומר כל התוספת - - -

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

שכירות ארוכת טווח. 



 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

ולפחות רבע מיחידות הדיור הם שכירות במחיר מופחת. יש על זה את כל ההוראות של התוספת השישית. זה בגדול בבעלות פרטית ויש לזה הוראות כדי להבטיח שהשימושים האלה של שכירות ארוכת טווח במחיר מופחת אכן ימומשו. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

אני שואל כדי לוודא שהבנתי אותך. אתה אומר שכל התוספת תהיה לשכירות מוסדית? כל התוספת?

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לדיור בהישג יד, לשכירות ארוכת טווח או לשכירות.

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אך ורק לשכירות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

או לדיור בהישג יד שזה קניה, זה לא שכירות. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לא, הכל שכירות. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

דיור בהישג יד מה שאני הכרתי זה היה בקניה. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

חוק התכנון והבניה קובע בהגדרה שדיור בהישג יד הוא דיור לשכירות ארוכת טווח. או שכירות במחיר מופחת, בכל מקרה הוא שכירות. אלה ובר מעיריית תל אביב, בזום. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

תודה רבה על האפשרות להציג את עמדתנו. אנחנו עם תוכנית כוללנית מעודכנת שאושרה בסוף 2016 ושעוברת עידכון בימים אלה ולכן אנחנו לא רואים סיבה, לא רואים צורך בתוספת המבוקשת ואני מניחה שגם הרבה רשויות אחרות שזה עתה סיימו לאשר תוכניות כוללניות ויש להם מתווה תכנוני ברור לגבי תוספת המגורים בשטחן, לא רואות לנכון שתתאפשר הכפלה של השטחים האלה, גם ככל שמדובר בייעוד לשכירות. אני אומרת את זה בהקשר של תל אביב ולא בהקשר של רשויות אחרות, הזכויות, היקף הזכויות למגורים ב-ת"א 5000 הוא כזה שיש בו הרבה מאוד מקום לשכירות במחיר שוק ולשכירות במחיר מופחת והתוספת פה מעוותת מאוד את העולם התכנוני שהחלטנו עליו ושאושר בוועדה המחוזית. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אבל צריך להזכיר, כבוד היושב ראש, שמדובר בתוכנית בסמכות של הדוברת. קידום התוכנית הוא בסמכותה. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אבל אם היא לא תאשר את זה יקחו את זה לוועדת ערר מחוזית, שם יוסיפו 150 אחוז. 



 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

שהיא גם רואה, יש גם ערך לוועדה מחוזית בראייה הכוללת ואם הטיעונים כל כך משכנעים אז אני מניח, הענין שהחוק אפשר את זה ומי שיושב בוועדה המחוזית זאת הממשלה, היא לא כל כך מתייחסת לרצונותיהן של הרשויות המקומיות בהקשרים האלה כי יש לה מטרה יותר גדולה והיא רומסת תכנון. למרות שהיא אישרה תוכנית מתאר כוללנית היא - - -

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

היא מייצרת יחידות דיור. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

נוספות. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

עיסקה ארוכת טווח. חלקם במחיר מופחת. עוד משהו גברת ובר?

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

צריך להגיד שהיום המצב הוא שה-25 אחוזים שאמר בני הם גם לא כפופים לתוכנית הכוללנית. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

אני יכולה להוסיף עוד משהו?

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

אני רוצה לומר שיש הרי בחקיקה הנחיות למה צריכה לכלול תוכנית כוללנית, והיום ההנחיות האלה לא כוללות את כל העולם של שכירות ארוכת טווח ושכירות במחיר שוק ובמחיר מופחת ויכול להיות שנכון להוסיף לחקיקה ולהגיד לכוללניות שבדרך או לכוללניות שהולכות לעידכון, אתם צריכים לשים גם את יהבכם בנושא הזה בהיבטים כאלה ואחרים וזה נראה לי מאוד נכון, זאת נראית לי הנחיה רכה ומדוייקת, אבל להכפיל את היקף הזכויות למגורים כשהמסמך התכנוני עוד לא יבשה עליו הדיו, אני לא רואה את הסיבה לכך. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אני אשמח מאוד, זאת נקודה מאוד חשובה, למה לא לבקש מתוכניות מתאר כוללניות חדשות שעוד לא הגיעו לקבוע בחוק בהערת חקיקה אם זה מה שחשוב לכם, קחו את זה בחשבון, כשאתם הרשויות או אפילו אתם הממשלה מקדמים תוכניות מתאר כוללניות. למה לרמוס תכנון עדכני כי בסוף כל התוכניות הכוללניות הן די עדכניות, כולן אחרי תיקון 101, כולן באו, זה מקרוב הגיעו, וצריכות להיות מעודכנות אגב אחת לחמש שנים על פי החוק. למה לא לקבוע שבתוכנית מתאר כוללנית או בעידכונה צריך לקבוע שיהיו דירות לשכירות ארוכת טווח או דיור בר השגה או איך שתקראו לזה, במקום לרמוס תוכניות קיימות חדשות. זה נראה לי אגב ראייה יותר נכונה, יותר קלאסית וקלאס באפס מאמץ.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

בהצעה שלנו כמובן אנחנו לא עוקפים שום תוכנית אלא מדובר בתהליך שהוא תכנוני לחלוטין בסמכות ועדה מקומית שזה רק לחרוג מתוכנית שאישרה ועדה מחוזית. בגלל זה אין פה שום עקיפה, לא מדובר בהקלה ולא מדובר בהיתר, אלא תהליך עם התנגדויות, שמיעה עם ראייה תכנונית של הוועדה המקומית שמכירה בצורה מאוד טובה את המקום שלה ורוצה להכניס דיור בר השגה. אנחנו כן מכירים היום שתוכניות כוללניות בעבר לא התייחסו לנושא הזה של דיור בר השגה ולכן נכון לאפשר את הגמישות הזאת וגם בהמשך אם רשות מקומית רואה לנכון להשתמש בכלי הזה של דיור בהישג יד ובנושא של לחייב תוכניות כוללניות אז היום יש סמכות גם לוועדה מחוזית להכניס דיור בהישג יד. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

לא, זה לא מה ששאלנו וזה לא מה שהיא אמרה. למה לא לוקחים בחקיקה בהכנת תוכנית כוללנית שיהיה פרק או התייחסות או סימון לדיור בשכירות ארוכת טווח כבר בתוכנית הכוללנית. ואז כל התוספת הזאת שרומסת תכנון, אני מקווה שאתם מסכימים שזה רומס תכנון, כי זה עוקף תכנון, לא צריך את זה בכלל. כי אם זה כבר מוטמע בתוך התוכנית הכוללנית זה דרך המלך, ככה עושים תכנון נאות וראוי ולא פשוט אומרים, בסדר, עשינו תוכנית מתאר, אנחנו נוסיף לכם בלי בחינה וכו'. כמו שאתה אומר זאת תוכנית אז בוחנים. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

בתוכניות כוללניות חדשות כן כבר מתייחסים לענין הזה של דיור בהישג יד ולתוספת השישית כבר משלב תכנון התוכניות הכוללניות. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אבל זה לא קבוע בחוק. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

לא קבוע בחוק. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

למה לא קבעתם את זה בחוק? 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

גמישות של ועדה מחוזית לבצע את זה. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

למה לא קבעתם את זה בחוק?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

לא ראינו לנכון כרגע לקבוע את זה בחוק במיוחד שזה משהו שעוד הוועדות לומדות. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אז אתה כן קובע בחוק שאפשר לסטות מתוכנית מתאר כוללנית עם תוספת אחוזי בניה לטובת שכירות ארוכת טווח, אבל אתה לא רוצה לקבוע בחוק שבתוכניות חדשות הם יהיו חייבים להוסיף. אני לא מבין את הרציונאל הזה. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

הקו שלנו הוא כמה שפחות לפגוע בגמישות התכנונית של הוועדה. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אדוני אתה פוגע. 



 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

אנחנו לא כי הכל נמצא שם בתוכנית, אנחנו לא מדברים על שלב של היתר, אנחנו מדברים על שלב של תוכנית. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

זה עוד חוק תל אביב?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

לא, זה מקום דווקא שבא לאפשר לפרוייקטים של שכירות בהישג יד שאנחנו יודעים שהכלכליות היום נמצאת יותר באיזור המרכז, להתרחב גם לאיזורים פריפריאליים ולאיזורים גם - - -


 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל הפרוייקטים האלה ישפיעו על כל התכנון, מה שאתה אומר, הכלי שאנחנו נותנים פה הוא הורס תכנון. מישהו ישב תכנן, חשב, עשה כל מיני שיקולים, פה אתה חושב על היזם. 

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

הוא לא חושב על היזם הוא חושב על המלאי. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

על המלאי, אבל הוא רוצה שזה ישתלם ליזם כדי שיהיה לו מלאי. זה הענין. זה צריך להשתלם ליזם כדי שיהיה מלאי. אני חושב שמה שהוצע פה מעיריית תל אביב יש בו הגיון הרבה יותר בריא. אולי אם חשוב למדינה שהענין הזה של שכירות מוסדית יהיה במלאי הרבה יותר גדול, בתוכניות הבאות והן רבות - - -

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

ובעידכונן.

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

ויש פיתוח דמוגרפי ענק במדינה וזה עדיין רלוונטי וחשוב. אפשר לחוקק, להכניס לחקיקה שמי שמתכנן מחדש צריך לקחת את זה בחשבון ואז הוא לוקח את זה בהתחלה מחדש.

 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

זה החלום הרטוב שלכם אמור להיות, אתם צריכים לחטוף את זה בשתי ידיים. 

 << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

הוא חושב על התחבורה, הוא חושב על העבודה והוא חושב על הכל. לא רק שמשתלם ליזם לקחת עד 75 אחוז, למה הוא יוותר על פחות, אנחנו אומרים שעד 75, הוא ירצה, הוא יגיד לכם תנו לי רק חמישה אחוזים, הוא ירצה את ה-75 אחוזים שהחוק נותן לו. אני חושב שיש פה כיוון הרבה יותר בריא פשוט. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

הכוונה שלנו בתיקון, שוב פעם אני חוזר ואומר, תהליך התכנון קורה במלואו, אין פה אף דילוג על שלב תכנון ושלב ההתנגדויות ושמיעת הדיירים ושמיעת הסביבה והתייחסות לתשתיות, הכל קיים בתהליך הזה, בלבד אנחנו רק מאפשרים לרשות המקומית ליצור לה כלי - - -



 << דובר >> היו"ר איתן גינזבורג: << דובר >>  

אנחנו מבינים את זה, אבל אתה יוצר כלי שסותם תוכנית מתאר כוללנית. תאר לך, היא לא יכולה לאשר סטיה ניכרת מתוכנית, סטיה ניכרת מתוכנית ברמה של קו בנין, ברמה של לא יודע איזה דברים, זה היא לא יכולה, להוסיף 200 אחוזי בניה היא כן יכולה. אתה מבין שזה לא פרופורציונאלי, נכון? אתה מבין שיש פה - - -

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

בתוכנית יכולה לסטות מקו בנין ומסטייה ניכרת. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בסדר, אתה מבין את ההגיון. מה שאני רוצה לומר הוא, שבסוף, בוא אני אפיס את חששותיכם. אנחנו נאפשר את ה-75 אחוז האלה, נרגעתם, יופי. עכשיו בוא נדבר על הנושא הבא. למה לא להוסיף בהצעת חוק כזאת, לטייב אותה, זה לשפר לכם את מה שאתם רוצים, שבכל תוכנית מתאר חדשה או בעידכון של תוכנית מתאר ילקח בחשבון הנושא הזה של שכירות ארוכת טווח, הרי זה יעד לאומי, אתם רוצים את זה, שיהיה שם פרק. יש מקומות שהם מעט, יש מקומות שיהיה הרבה, יש מקומות שאולי לא יהיה, אני לא יודע, אבל כדאי שהדבר הזה יהיה מעוגן בחקיקה. היום הרשויות לא מחוייבות בכלל, אתם היום רוצים לכפות עליהם באמצעות סטיה מתוכניות מתאר, אנחנו מציעים לכם פה את דרך המלך ואתם כאילו לא לא לא, לא חשבנו על זה קודם, אל תכניסו את זה, אנחנו לא רוצים לדבר על זה. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

אפשר להתייחס?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, בטח, רק את השם לפרוטוקול. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

תום פישר ממשרד המשפטים. מי שמאשר תוכנית כוללנית זו ועדה מחוזית. הסמכות של ועדה מחוזית היא סמכות שיורית שלא קבועה בחקיקה מה מותר לה, כל עוד זה כפוף, כמובן היא כפופה לתמ"א ולהיררכיית התכנון, אבל סמכויות התכנון נתונות לה לא מכוח החוק אלא זאת סמכות שיורית. לעומת ועדה מקומית שיש לה רק מה שהמחוקק נתן לה. ולכן יש פה את ההבחנה. כמובן שוועדה מחוזית יכולה וצריכה וזה לא חייב להיות בחקיקה, להוסיף שכירות ארוכת טווח, שכירות לפי התוספת השישית, במסגרת תוכניות כוללניות. אני חושב שלא צריך להכניס - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

שזה יהיה חובה.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

אני מבין, אני אומר שזאת הוראה, אין היום שום הוראה שמחייבת ועדה מחוזית לעשות משהו בתוכנית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה נושא שחשוב לכם?

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

שוב, כן. 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מי שמכין תוכניות מתאר כוללניות זה ועדות מקומיות. הן מאושרות בוועדה המחוזית. אנחנו אומרים, בואו תגידו לוועדות המקומיות כשאתן מכינות תוכניות מתאר מקומיות כוללניות, תוסיפו שכירות ארוכת טווח. אתם רוצים את זה או אתם לא רוצים את זה, אם אתם לא רוצים את זה אני לא מצליח להבין למה אתם מתעקשים להוסיף להם על תוכניות המתאר שלהם תוספות של אחוזי בניה ניכרים ממה שכבר אושר ולא ללכת בדרך המלך. אני לא מצליח להבין את ההגיון. תום, אל תתאהב במה שכתבת.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

קודם כל לא כתבתי. אני לא אומר אם אנחנו רוצים או לא רוצים, אני אומר שהוראה כזאת לא צריכה להיות בחקיקה מכיוון שאין היום הוראה שמכווינה את שיקול הדעת של הוועדה המחוזית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מה יותר הגיוני בעיניך, שחוק יקבע אחוזי בניה, או שחוק יקבע עקרונות בתוכנית. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

אני יכול להגיד משהו לאדוני למרות שזה לא מופיע, אבל אני מניח שמה שמתכוון אדוני זה לסעיף שמאפשר את החריגה של 75 אחוז להוסיף ובלבד שהתוכנית הכוללנית לא קבעה שלא ניתן לסטות. ואז אתה בעצם מאפשר שתוכניות חדשות יתייחס לזה הספציפי. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

לגבי מה שאמרת קודם, לגבי הקביעה בחוק או אם יש או אין קביעה לגבי מה נכלל בתחום כוללנית, אז קודם כל יש קביעה בסעיף 62 א' ג' 4, אומר שהתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית כוללת לפחות את כל העניינים האלה ויש פירוט של עניינים. למשל בפיסקה א', ייעודי הקרקע בתחומה ושימושי הקרקע המותרים בכל אחד מהייעודים, אז היושב ראש מציע, ובכלל זה דיור - - - זה קיים, אי אפשר להגיד שאין דבר כזה. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

הסעיף שמתייחס לזה, הגדרת תוכנית כוללנית מגדיר מה זה תוכנית כוללנית. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

אז אומר היושב ראש, תוכנית כוללנית תהיה חייבת לכלול כדי שהיא תיחשב תוכנית כוללנית גם התייחסות - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה מגדיל לכם את המלאי, אתם לא רוצים את זה? משרד האוצר, מינהל התכנון. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

קודם כל אני אגיד בהמשך למה שנאמר פה, עד לא מזמן היתה שאלה משפטית אם אפשר בכלל בתוכנית כוללנית לקבוע הנחיות לדיור בהישג יד, ועדה מחוזית הסמכות שלה לפי החוק לקבוע דיור בהישג יד זה רק בזכויות עודפות וזכויות עודפות בדרך כלל מופיעות בתוכנית מפורטת אבל כדי לאפשר את זה שוב מתוך חשיבה והרציונאל שחברי הכנסת דיברו נתנו הנחיה שאפשר ואפילו נכון להתייחס בתוכנית כוללנית לדיור בהישג יד, זה נקבע כזכויות עודפות, המודל של מי שמכיר ת"א 5,000, זאת אומרת הוועדה המחוזית קובעת מה הנורמה, מה הבסיס ואז זה מגורים רגיל מה שנקרא, אבל ניתן לקבל אקסטרה זכויות עודפות שהם יהיו דיור בהישג יד. יש כמה תוכניות כוללניות שמקודמות במתווה הזה. בנוגע להצעת חברי הכנסת שתהיה חובה כזאת, תיקבע בחוק חובה כזאת, אני לא, אנחנו נבדוק את זה, אני חושב שהמקום היותר מתאים לזה זה בתמ"א 35 שאגב קובעת שתוכניות כוללניות ומתאריות יתייחסו גם לדיור בהישג יד, אבל ההוראה שם מעודכנת לפני כמה שנים, לפני שהיתה התוספת השישית ושם נקבע שזה דירות קטנות כי לא היתה תוספת שישית. יתכן שההנחיות מה לקבוע בתוכנית כוללנית פחות מתאימות לחקיקה ויותר מתאימות לתמ"א 35, אבל עדיין אנחנו נבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אתה מבין? אתה אומר שזה לא מתאים לחקיקה, שזה עדיף שזה יהיה בתמ"א 35 שזאת תוכנית מתארית ארצית. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

שהיא בעצם מנחה את - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יפה. אבל כן מתאים בחקיקה להוסיף זכויות בניה פרטניות למגרש, בסמכות, סמכות להוסיף זכויות בניה פרטניות למגרש שסוטות מתוכנית מתאר שאושרה ברמה המחוזית. זה מה שאתה אומר. את ההגיון אני לא מבין. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אני לגמרי מבין את ההערה, אבל שוב כמו שנאמר פה, גם בנוסח התקף רצו לעודד דיור בהישג יד. אני אסביר את זה כי זאת נקודה קצת חשובה. אם אנחנו לא ניתן סמכות לוועדה מקומית עצמאית לסטות מכוללנית בדיור בהישג יד, זה בעצם אומר שלאשר עד הכוללנית, עד המקסימום שנקבע בכוללנית אפשר, אף יזם לא יבקש דיור בהישג יד, הוא יבקש מגורים רגיל. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אגב אתה יכול לקבוע שחלק מהדירות שיוקצו לו, תראה, תוכנית מתאר כוללנית היא תוכנית מסגרת, בסוף קובעים תוכניות פרטניות ואני יכול לקבוע בתל אביב, נניח נתנו 500 אחוזי בניה במגרש, אני יכול לקבוע, אדוני, אתה תקבל פה 200 אחוזי בניה. אתה רוצה 400 אחוזי בניה או יותר, תקצה אותם לשכירות ארוכת טווח. זאת הסמכות של ועדה מקומית. ועדה מקומית לא מחוייבת להעניק את כל זכויות הבניה שניתנו בתוכנית המתאר הכוללנית, זה נותן לה מסגרת תכנונית שאומרת לה עד מה את יכולה לאשר, זה לא אומר שתאשרי הכל ואת יכולה לשחק בתוך זה. אז אני אאשר 300 לדיור בשוק החופשי, אבל אתה רוצה עוד 200 כדי להגיע ל-500, בבקשה, זה האינטרס הלאומי. זה האינטרס העירוני. תקצה את אותם 200 אחוזים נוספים שאתה רוצה לדיור, לשכירות ארוכת טווח. ואז הנה, נתתי בידי הרשות המקומית את הסמכות. פה אתה אומר הרשות המקומית תיתן 500 אחוז למרות שהיא לא חייבת, על זה אפשר להוסיף בתוכנית עוד 75 אחוז. מה ההגיון? 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס לזה כי זאת נקודה חשובה. אני לגמרי מבין את מה שאדוני אומר, אבל אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. ועדה מחוזית מה שאדוני תיאר זה בדיוק כך. ועדה מחוזית אתה בא אליה - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, גם ועדה מקומית מוסמכת. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לא, אני אומר, מה שאדוני תיאר כרגע שזה מה שנקרא זכויות עודפות, אתה רוצה את מה שמגיע לך. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, אדוני לא. זה לא זכויות עודפות. תוכנית מתאר כוללנית, אני מזכיר לך, היא תוכנית מסגרת, מתוכה נגזרת תוכנית פרטנית. והתוכנית הפרטנית יכולה לתת עד אותם אחוזים והיא יכולה לתת פחות. ולכן, אבל הכל נעשה במסגרת תוכנית, בשום שכל, בראייה רחבה של הנושאים השונים והצרכים. אז אני אומר, לוועדה המקומית המוסמכת - - -

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

הבנתי.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יכולה להתנות את התוספת, להגיע לאחוזים המקסימליים ובתנאי. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

זה נכון מה שאדוני אומר. 

מה שאדוני אומר זה נכון אבל המשמעות, הרי הוועדה המקומית לא תחליט את זה ביחס לפרוייקט איקס כי היא לא תעשה איפא ואיפא. זאת תהיה סוג של מדיניות שלה שלמרות - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יש מסמכי מדיניות אדוני. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אני ממשיך את הקו שאדוני אומר, נניח הכוללנית קבעה שבמתחם הזה אפשר לאשר עד 400 אחוז למגרש, עד, כמו שאדוני תיאר, נכון, ואז אם הוועדה המקומית תגיד כמדיניות שהיא לא מאשרת יותר מ-200 אחוז, האקסטרה בין 200 ל-400 זה חייב להיות דיור בהישג יד, המשמעות היא שהתוכנית הכוללנית תיושם, כי הרבה לא ילכו לדיור בהישג יד, הרבה לא ירצו את זה משיקולים כאלה ואחרים, לפי שיקול דעת היזם, אז זה בעצם אומר שהתוכנית, למרות שהוועדה, המסגרת התכנונית היא 400 בהרבה מצבים זה יהיה 200. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל מה ההגיון, אם ממילא הוא לא היה רוצה, אם הוא רוצה להגיע ל-400 והמחיר שהוא יצטרך להגיע ל-400 הוא מתן שכירות ארוכת טווח, אתה אומר זה לא יהיה כלכלי לו אז הוא ישאר ב-200, אבל ה-75 אחוזים זה כן אינסנטיב. לא הבנתי. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אני אסביר. הרעיון הוא כזה, הוועדה המקומית בדרך כלל גם אישרה את זה בעבר, היא מאשרת את זה כי היא לא יכולה להתנות לכולם את זה בדיור בהישג יד. כמו שתיארת את זה זה לגמרי נכון, המסגרת התכנונית לגמרי נקבעת בתוכנית כוללנית, אבל הוועדה המחוזית שאישרה את התוכנית הכוללנית לא דיברה על דיור בהישג יד, מבחינתה זה התכנון הראוי וזה מה שהמתחם יכול לסבול, את הצפיפות הזאת, את יחידות הדיור - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לכן אנחנו אומרים שתוסיפו ביחידות דיור חדשות את הסיפור של שכירות ארוכת טווח. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

בדיוק. ההצעה היותר נכונה, שבתוכנית הכוללנית עצמה הוועדה המחוזית תגיד 400 ואפשר להגיע ל-500 והדלתא מותנית בדיור בהישג יד. מראש היא תקבע בכוללנית את המדרג הזה כסוג של זכויות עודפות. 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז תקבע שבעידכונים, הרי כל תוכנית צריכה להיות מעודכנת אחת לחמש שנים, אם התוכנית של תל אביב 5000 אושרה בשנת 2016, השנה היא אמורה לעדכן את התוכנית שלה על פי החוק. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לא, ועדה מוסמכת חייבת להגיש תוכנית כוללנית תוך חמש שנים מההסמכה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אדוני, יש חובה לעדכן אותה תוך חמש שנים. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

זה לא כתוב בחוק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה כתוב בחוק. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לא, עד כמה שידוע לי, לא. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז תבדוק. אני חושב שאתה טועה. לא קורה הרבה אבל נדמה לי שהיא חייבת לעדכן אותה כל חמש שנים. כל תקופה יש חובת עידכון בטוח. זה כתוב בתוך 101. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אני לא יודע, אולי אני טועה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני זוכר שיש חובת עידכון אחת לתקופה. אבל בכל מקרה הרעיון של התוכניות הכוללניות - - -

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אנחנו נבחן אותו, אנחנו נבקש להשיב לוועדה, כמובן בהתייעצות - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל אולי כדאי היום כי אנחנו רוצים להצביע. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

להצביע היום, או-קי.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אם אתם רוצים שנצביע. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אני אצא להתייעצות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מציע גם בתוכניות חדשות וגם בעידכונים לתוכניות. יש התייחסות בחוק לחובת עידכון, אני לא יודע, אולי אני טועה לגבי התקופה, אבל אני חושב שכתוב איפה שהוא שצריך לעדכן תוכנית. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

לגבי חובת העידכון, בסעיף 62 א' 1 יש סעיף שאומר, ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת של מרחב תכנון שבתחומה אושרה תוכנית כוללנית כאמור, תעקוב אחר יישום התוכנית שאושרו על ידה לפי סעיף 62 א' ותדווח לוועדה המחוזית לפי דרישה ולפחות אחת לשנה על תוצאות המעקב כאמור ובין השאר על אלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה הדבר היחידי? 


 << אורח >> תום פישר: << אורח >>  

כן. אין חובה לעדכן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אין חובה לעדכן. אז אני חוזר בי מההתעקשות הזאת. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

רק לעבור לנושא אחר שהבנתי שנדון בהתחלה ונחזור אליו בזמן שדנים פה בדברים האחרים, לשאלה מי הוא זכאי. לגבי הגדרת זכאי, עובדה שצריך להתחשב בה, זה משהו שאנחנו מבינים שיש כאן דרישה מהוועדה, אנחנו רוצים לעשות דיונים לגבי הדבר הזה, זה לא פשוט. לבוא ולקבוע שהשר יהיה חייב להתקין תקנות בנושא הזה כבר עכשיו זה נראה לנו מאוד בעייתי, במיוחד שאנחנו מדברים על השכרה לטווח ארוך, יש כאן משהו שהוא גם מבחינת ההגיון צריך לבחון אותו. למשל סטודנטים שמגיעים למקום בשכירות ארוכת טווח, ברגע שהם מגיעים - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה רק על הזכאים גבירתי, זה רק על דיור מופחת. אותה הטבה שמקבלים מהמדינה. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

נכון. עכשיו יכול להיות, אנחנו נעשה עבודה ונדווח לוועדה גם, אנחנו מוכנים לבוא ולדווח לוועדה אחרי שנדבר עם הרשויות, נדבר עם משרד הפנים אגב שצריך גם להיות כאן, ונדווח לוועדה. אבל לקבוע כבר עכשיו שהמדינה חייבת להתקין תקנות, זה משהו שאנחנו לא בחנו אותו עדיין, כרגע מבחינה ראשונית נראה לנו לא פשוט כי למשל אתה מדיר את כל מקבץ הסטודנטים, הכוונה היא לתת - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

למה אני מדיר אותם?

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

כי הסטודנטים מיד אחרי הלימודים - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל סליחה, הזכאות נקבעת לא כל שנה ולא נבחנת כל שנה, הזכאות נקבעת ביום שבו הוא נכנס לדירה. גם אדם שרכש דירה במחיר למשתכן, מה שקבע כחלון, במחיר מופחת, את לא בודקת עכשיו אם הוא זכאי כי הוא פתאום עבר זה, הוא זכאי לדירה, הוא רכש את הדירה במחיר מופחת ונגמר הסיפור. מה זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל החוק כבר היום קובע שאחרי חמש שנים הוא חייב לפנות את זה למישהו אחר, גם ככה הזכאות להשכרה במחיר מופחת מוגבלת לעד חמש שנים בניגוד להשכרה לטווח ארוך. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

אבל בהשכרה לטווח ארוך אנחנו רוצים שאדם יקבל איזה שהוא ביטחון לטווח ארוך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל אנחנו לא מדברים על השכרה לטווח ארוך. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

סטודנטים, אנחנו רוצים לאפשר להם איזה שהוא אופק. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל לטווח ארוך זה גם זכאים? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא רוצה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה לא מופיע בחוק היום. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

לא הבנתי. בסוף כל מה שאנחנו רק אומרים, אנחנו רוצים לעשות עבודה, לבחון את - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל יש לכם תקופה. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

אבל תקופה כאשר קבעת את התוצאה מראש. אנחנו רוצים לעשות עבודה, לדווח לוועדה, אנחנו לא בורחים, אנחנו נדווח לוועדה, אבל תנו לנו רגע שניה להבין - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הנושא הזה נדון המון שנים, הנושא הזה נדון שנים רבות, גם בכנסת - - -

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

לא אצלנו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בסדר, אתם בחרתם לא לדון בזה, אבל הנושא הזה נדון שנים רבות בוועדות הכנסת השונות, הוא נדון באקדמיה, הוא נדון ברשויות המקומיות שחלקן יישמו את זה והיתה לכם גם תקופה מאוד ארוכה לנסות ולקבוע תקנון ובחרתם שלא. אבל אני מבין את הרצון שלכם, לכן לא קבענו בהצעה שמונחת בפנינו שהתקנות יותקנו באופן מיידי אלא ניתן לכם פרק זמן של חודשים ארוכים כדי לבחון את זה. 



 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

תוך שאתה קובע את התוצאה מראש. הדבר הזה נבחן מבחינה כללית במשרד, הנטיה היתה לא ללכת למבחן הזה בגלל שהוא בעייתי, בגלל שאתה לוקח תקופת זמן מאוד קצרה ממועד הכניסה לדירה שיכול להיות אגב שזה סתם חודש רנדומלי שבו לבן אדם לא היתה הכנסה. יש המון דברים - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה לא לפי אותו חודש. מבקשים שלושה חודשים אחורה, באף מקום לא מבקשים בדיוק מה המצב באותו חודש. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

כל מה שאני אומרת, יש כאן שאלה כבדה, צריך לחשוב עליה, יכול להיות שצריך להתחשב בדברים אחרים, תנו לנו, בגלל שזה לא עלה הרי לפני כן, במהותו זה נושא חדש, זה עלה עכשיו בוועדה, תנו לנו את הזמן לשבת לבחון את הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני לא שמעתי על מישהו שטען נושא חדש. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

הדבר הזה ספציפית לא עלה במסגרת ההצעה שהובאה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בסדר, אבל זה עלה במסגרת הדיון בוועדה הזאת שאמורה לאשר את זה. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

הממשלה לא עשתה עבודה, זה נושא מהותי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מבין. אבל יש לכנסת סמכות לתקן את החוק. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

כן, אבל הגיוני שיש לשר סמכות להתקין תקנות, תנו לו רגע לבחון, במקום לקבוע מראש את התוצאה שאנחנו כבר אומרים, התוצאה שאתם מכוונים אליה נראית לנו על פניה בעייתית, יכול להיות שאנחנו נגיע, יכול להיות שרשויות מקומיות מסויימות שיעשו את זה, רשויות מקומיות אחרות, אנחנו לא בטוחים אם כל רשות יודעת לעשות את זה, רשות קטנה אני לא בטוחה שהיא יודעת לעשות את המבחנים האלה, תנו לנו רגע שהות לבדוק, נחזור - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

קיבלתם. אנחנו קובעים בחוק תקופה. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

לא, לבדוק, ולהגיע למסקנות, לא לקבוע את התוצאה מראש. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה. יורי גמרמן מרשות מקרקעי ישראל. 



 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

שלום, צוהריים טובים. אני רוצה לדבר בנושא הדיור, אני כן רוצה להמשיך את אותו קו, אנחנו לא ערוכים כרגע לענות לשאלה של עידכון תקנות. אני מבקש כן לחזור לנוסח שהנושא יבחן ואנחנו נחזור לוועדה ונדווח על המסקנות. יש שוני גדול מאוד בין הרשויות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אפשר לחכות עד הראשון בנובמבר, כשנצטרך להצביע על החוק. 

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

אני חושב שזה לא מספיק, אנחנו הולכים לעשות עבודה די רצינית. לבחון את סוגי הרשויות, סוגי הזכאים, כי בסוף אתם רוצים גם להכניס את מבחן ההכנסה, וכמו שאתם מבינים הוא גם שונה בין הרשויות. ובסופו של דבר גם לבחון את הפן המשפטי, כי אף אחד לא רוצה בסוף להגיע לבג"צים ולהיתקע שם ובעקבות זה החוק יוקפא. אז בבקשה, תשאירו את הנוסח הקודם שזה בחינה, אין לנו בעיה שתחייבו אותנו לחזור לוועדה ולדווח על כל המסקנות וכך הלאה, אבל עכשיו קטגורית לקבוע שיקבעו התקנות, זה די מוקדם ואני חושב שזה כמו שאמרה אפרת, זה מכוון למטרה מסויימת שלא ברור מה היא כרגע לגופים שלמעשה אמונים על זה. חשוב לציין גם שבסופו של דבר היישום יהיה ברשויות מקומיות. אנחנו יכולים לקבוע בתקנות כללים מסויימים, בסוף אם זה לא יעבוד בשטח אז שפכנו את התינוק עם המים.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אדוני, סליחה רגע, היום כשנותנים זכאות לדירות בשכירות ארוכות טווח, מי שקובע את הזכאות וקובע את הזכאים ומעביר אותם לאותם חברות מוסדיות שמפעילות דיור ארוך טווח, זה לא הרשויות המקומיות זאת הממשלה. באמצעות שלוש חברות חיצוניות שהוציאו את זה במכרז. ולכן אני לא מבין מה אתה אומר, אני מבין את ההתנגדות שלך אבל מי שבוחן את הזכאויות אלו לא הרשויות המקומיות אלא הקריטריונים שאתם קבעתם. אז אני לא מבין למה אתה ככה אומר שהם יצטרכו לבדוק את זה. אגב אני לא בטוח שהם יתנגדו לבדוק את זה, אבל אני אגיד לך עניינית שבפרוייקט שאני מכיר של דיור בשכירות ארוכת טווח כשיש בו 20 אחוז זכאים, מי שקבע את הזכאים זה משרד השיכון אדוני. גם היום הוא קובע זכאים, גם במחיר למשתכן הוא קובע זכאים. 

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

אני אסביר. התיקון לחוק מכוון למקרים מסויימים שלאו דווקא הממשלה תהיה מעורבת, זה יותר יזם מול רשות מקומית. אז בוא נגיד ככה, אני אביא לכם דוגמה, אני מניח, עוד לא בחנו, של מבחן ההכנסה לצורך הענין בעיריית תל אביב או בעיריית ירוחם הוא יהיה שונה. אולי עיריית ירוחם דווקא תשמח מאוד לקבל אוכלוסיה שמחזקת את הרשות, סליחה שלקחתי את הדוגמה הזאת, מאשר עיריית תל אביב, המבחנים הם לאו דווקא בהכרח הזכאות כזאת או אחרת, זה דורש תקינה. זאת דוגמה אחת. כמו שאמרה אפרת גם מצב ההכנסות משתנה ונזיל, אנחנו מכוונים למצב שבסוף, הרי חשוב לנו ליצור מוצר שזה דיור להשכרה, לאו דווקא לסטודנט, משפחה, עברה ממדרגה שבע למדרגה שמונה אז בחלוף חמש שנים אולי היתה ממשיכה בשכירות וזה טוב שהיא בשכירות, אז היא תאבד את הזכאות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא לא יכולה בכל מקרה להמשיך אחרי חמש שנים.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל כתוב בחוק שהיא מקבלת רק לחמש שנים בזכאות במחיר מופחת. 

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

אני אסביר, אבל בוא נגיד ככה, מבחינתנו המשפחה הזאת למה היא צריכה לאבד את הזכאות, שתמשיך אפילו עוד תקופה, אנחנו לא רוצים שהיא תצא לחפש דירה בשוק ולקנות כי זה למעשה - - -



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אדרבא, אל תחייב תוך חמש שנים, מבחינתי שישארו שם עוד עשר שנים. הרי מי שביקש חמש שנים זה אתם אדוני, לא אנחנו. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

הנקודה העיקרית היא, יש מצב שלא כל הרשויות רוצות לתת את ההטבה הזאת, הרי יש עוד מטרות מעבר להטבה לנזקקים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא הבנתי, אבל משרד השיכון שואל את הרשויות אם הן רוצות דיור ציבורי? הוא לא שואל. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

אבל אנחנו לא רוצים להפוך את זה לדיור ציבורי. צריך להבין שנכון שיש כאן הטבה, אבל יכול להיות שאת ההטבה הזאת צריך למשל לתת כדי לחזק. יש ערים שלאו דווקא רוצים להפוך את ההשכרה לטווח ארוך לדיור ציבורי עכשיו. זאת לא הכוונה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל גבירתי, אנחנו מדברים רק על זכאים, רק על אלה שמקבלים דיור במחיר מופחת. תסבירי לי למה יש פה חברי כנסת כמוני או אחרים וכאלה שגם זכו בדירות במחיר מופחת, הם זכאים ואחרים עם מבחני הכנסה הרבה יותר נמוכים שלא יכולים להגיע לדירה, לא זכאים. והם יקבלו ממך, ממשרד השיכון, ואוצ'רים, כסף לבנק כל חודש כזכאות, כעזרה לשכר דירה אבל הם בחיים לא יגיעו לדירה. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

אני אסביר למה. יש אנשים שעוברים למקומות שאנחנו רוצים שהם יעברו לשם. הם בהכנסה לא מעטה אבל אנחנו רוצים לעודד אותם עוד יותר, הרי בסוף הכנסה - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

את המשפט הזה לא הבנתי. יש אנשים שעוברים למקומות שאנחנו רוצים שהם יעברו לשם? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

היא התכוונה לאנשים בעלי שכר גבוה שיעברו למקומות יותר חלשים, לזה היא התכוונה. 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

בדיוק, זאת הכוונה. והאינטרס שלנו הוא שהם יעברו לשם, שהם יפתחו את המקומות האלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בזכאות? במחיר מופחת? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה פתאום, נראה לך? 

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

גם אם תסתכל על מחיר מטרה - - -



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני שואל, במחיר מופחת, זאת המטרה שלכם? אז מה אתם עושים עם אותם אנשים בעלי הכנסות נמוכות, איזה מזור נותנים להם, איזה צ'אנס נותנים להם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

למה לתת? אפשר למשל לעשות מבחנים שגם אנשים עם הכנסה נמוכה - - -

 << אורח >> אפרת פרוקצ'יה: << אורח >>  

אתם טועים. התפיסה מוטעית לחלוטין. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל במקומות מסויימים לתת לאוכלוסיה דווקא חזקה - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תקבעי את זה בתקנון גבירתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל בשביל זה אני רק רוצה שתיתן לי את החופש לקבוע תקנות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני נותן לך. תקבעי בתקנות, אני נותן לך זמן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

את מה לקבוע בתקנון, את מה שהיא אומרת? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני אומר, וקבענו את זה בחוק, שהסיפור של זכאות מי שקובע אותו זה משרד השיכון והוא יצטרך לתת התייחסות לענין מבחני ההכנסה. דבר שלא היה עד היום, דבר מאוד משמעותי, מאוד חברתי, הכנסת דיברה עליו שנים רבות, יש פה צדק חלוקתי, צדק חברתי, בסוף אנחנו נותנים פה הטבה מטעם המדינה במחיר מופחת על דירות לשכירות לזכאים ואנחנו רוצים שההעדפה תהיה למי ש- - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל למה זה הולך רק לאוכלוסיות חזקות?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, היא לא אומרת רק, אתם רואים שאני לא בעמדתה אבל אני רוצה לייצג גם את מה שהיא אמרה. היא אמרה היא רוצה את החופש, היא אמרה אנחנו רוצים גם וגם. אבל אני אומר שאנחנו כנציגי ציבור רוצים שלפחות אחוז מסויים שהוא אחוז שמקבל הטבה מהמדינה בדמות זכאות לדיור מופחת, לשכר דירה מופחת ארוך טווח יחסית, זה עד חמש שנים, יבחנו מבחני ההכנסה שלו. זה לא נראה לי דבר מופרך. בסוף יש לך עוד 75 אחוזים מכל הפרוייקט שהוא פתוח. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא מבינה, איך אפשר לוודא, נתת את ההטבה לאוכלוסיה חזקה כדי שיעברו מתל אביב - - - 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה לא לאוכלוסיה חזקה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

לעודד. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל זה לא העידוד, הם רוצים, אני גם אגיד לך מה אמרו משרד השיכון, מה אמרו לי לפחות. הם רוצים שהזכאות תהיה לכולם, בלי הבחנה בהכנסה. שזה יהיה פתוח רחב ככל הניתן. הם לא רוצים לצמצם את הזכאות, הם רוצים שזה יהיה רחב. וברגע שהם קובעים מבחני הכנסה אז באופן מיידי זה מצמצם את הקבוצה שלה ניתנת ההטבה. ולכן הם מבקשים תנו לנו את החופש, תנו לנו דבר ראשון לבחון את הנושא של מבחן הכנסה, אל תקבעו את זה עכשיו בתוכנית שחייבים, ושנית יש גם אינטרס שהוא מדיניות, יש לנו תפיסת עולם שאומרת רחב ככל הניתן, זכאות רחבה ככל הניתנת, אנחנו רוצים שככל שיהיו יותר ויותר אנשים שילכו לשכירות ארוכת טווח גם אנשים שהפרוטה מצויה בידיהם. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

להפך, היא גם נימקה את זה, כי היא אמרה אני רוצה להעביר אוכלוסיה חזקה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זאת היתה דוגמה, זאת לא היתה המדיניות המוצהרת. אבל בסדר, לא צריך להתייחס לדוגמה. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בסדר, את הרציונאל הזה אני יכולה להבין, לכן אנחנו רוצים את החופש, כל הזמן לעבוד, יש המון דברים הגיוניים נוספים חוץ ממבחן הכנסה. 


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

היועץ המשפטי ואז נמשיך.

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

דבר ראשון אנחנו לא מדברים על שכירות ארוכת טווח, אנחנו מדברים על השכרה במחיר מופחת. זה שני דברים שונים. אנחנו לא מדברים, הזכאים מתייחסים להשכרה במחיר מופחת. כשהזכאות מוגבלת בחוק היום לחמש שנים. המגורים של אותו אדם היא עד חמש שנים לפי הזכאות. בניגוד להשכרה בטווח ארוך שאנחנו אומרים לפחות עשר שנים, חמש ועוד חמש, שם זה עד, עד חמש שנים במצטבר. דבר שני, הנוסח שמציעים חברי הכנסת כרגע הוא נוסח מאוד רחב, הוא לא אומר איזה מבחן הכנסה, הוא לא אומר מה יהיה מבחן ההכנסה, הוא לא אומר שזה חייב להיות מבחן הכנסה אחיד בכל הארץ, הוא אומר שצריך לבחון מבחני הכנסה, יכול להיות שבאיזור מסויים יהיה מבחן הכנסה אחד, באיזור אחר מבחן הכנסה אחר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הכל יקבע בתקנות.

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

שיקול הדעת הוא של השר כל עוד יש מבחן הכנסה כלשהו, זאת כל הטענה כרגע. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בואו נתקדם. בני יש תשובות, משרד האוצר, מי יתן? 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אנחנו בתיאום עם משרד האוצר, הם מוכנים להכניס לחקיקה שתוכנית כוללנית שטרם הוחלט להפקיד כדי לא לעכב תוכניות שכבר מתקדמות, שטרם הוחלט להפקידה תתייחס גם לדיור בהישג יד, כמובן שלא בכל היישובים זה רלוונטי ולא מחייב, אנחנו נעביר נוסח, אבל כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז מה קורה בתוכניות חדשות שמתייחסות לדיור בהישג יד, האם אנחנו משאירים את האחוזים כפי שדיברנו קודם.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא הבנתי. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

זאת הכוונה, כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

עכשיו יש תוכנית כוללנית חדשה שמתייחסת לדיור בהישג יד ואומרת אחוזים מסויימים, כאן ההצעה שלכם, ההצעה שכרגע מונחת היא שלמרות שהיא התייחסה לדיור בהישג יד ניתן יהיה לסטות בה עד 75 אחוז ממה שהיא קבעה. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לא, אז אני חושב שזה מקובל, יתקנו אותי חבריי, ככל שתוכנית כוללנית במפורש התייחסה לדיור בהישג יד - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לא מקובל בני. לא מקובל ולא תואם אבל אם אתה רוצה לדבר נדבר. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

הרעיון היה לתת קריאת כיוון כמו שהיושב ראש ביקש. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני טיפה יותר מחמיר ממך, אני לא הייתי עושה קבוע, הייתי מחייב. אם הממשלה אומרת זה יעד לאומי להוסיף דירות שכירות ארוכת טווח, זה יעד לאומי, אני מציע, אני מצטרף לעמדת הממשלה ואני מציע להטמיע את זה בדרך המלך ולא בדרך של תוספת אחוזי בניה בחקיקה על גב תוכנית שנעשתה בשום שכל ובצורה מסודרת. אז זה הפער בינך וביני. אז אני חושב שההצעה שבני אמר שאם כבר עשו, אני מדבר איתך עכשיו על תוכניות בהפקדה, לא קיימות, שאם כבר עשו תוכנית, אם התייחסו בתוך התוכנית לדירות בשכירות ארוכת טווח, למה צריך להוסיף להם עוד אחוזים. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

זה כדי לאפשר לוועדה מקומית ליצור כלכליות ואת הגמישות הזאת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל היא עכשיו עושה תוכנית. היא שוקלת גם את השיקולים הללו אדוני. 



 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

נכון, אבל עדיין אנחנו רוצים לאפשר, כמו שיש היום את הגמישות לוועדה מקומית לאפשר את היחידות - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אין לה גמישות לסטות מתוכנית המתאר שלה. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

לא, יש לה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אם היא תסטה מתוכנית המתאר שלה יקחו לה את ההסמכה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שניה אני רק אבהיר, אנחנו מבקשים הסמכה בחקיקה כבוד היושב ראש, ההסמכה כאן היא בחקיקה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ההסמכה קיימת היום בחקיקה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני מציע אולי שנציגי הממשלה ידברו כמה דקות ויציעו משהו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני ארצה להבהיר, היום כבר בחקיקה קיימת הסמכות הזאת של ועדה מקומית לסטות מתוכנית כוללנית עבור דיור להשכרה ארוכת טווח. זאת כבר סמכות שקיימת היום בחוק, אנחנו לא נותנים פה סמכות חדשה, אנחנו מרחיבים את הסמכות הקיימת היום. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לכמה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היום מותר ל-25 אחוזים. אותה אנחנו מגדילים ל-75 אחוזים. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

ההצעה המקורית, אני רק אזכיר, אני רק אזכיר שההצעה המקורית היתה 200 אחוזים ועקב השיח הקודם שעלה בדיון לענין הכוללניות באופן נקודתי סוכם על 75 אחוזים וכמובן אם יש אישור של ועדה מחוזית אפשר גם לסטות. צריך גם להבין שמדובר הפרקי זמן שונים. אם במסגרת התוכנית הכוללנית - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זאת הוראת שעה?



 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

סוכם על משהו מסויים ולאחר מספר שנים הבינו שהשכירות שיועדה בהתחלה עקב נסיבות כאלה ואחרות היא לא מספקת ורוצים להוסיף, מאפשרים את הגמישות, אז אין בעיה כפי שבני אמר להוסיף איזה שהיא אמירה שבמסגרת התוכנית הכוללנית יש לבצע התייחסות, עם זאת גם צריך להשאיר את הגמישות לתקופה לאחר מכן בהיקפים שעליהם דיברנו שזה ה-75 אחוזים או 150 אם המחוזית אישרה, לאפשר את ההרחבה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז למה צריך להוסיף? 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

הטיעון שלנו היה על שני דברים, יש ענין של, אמרנו שני דברים, יש כוללניות בעבר שלא התייחסו לזה, הטיעון הזה יכול להיות תקף גם עוד 20 שנה, כלומר אם הכוללנית לא התייחסה באופן מספק או באופן שהיא לא חושבת שאחרי 20 שנה שהדבר הזה נכון, אתה מאפשר לה גמישות, כלומר לא מחייב אותה להוסיף ספציפית לשכירות ארוכת טווח כי אנחנו מבינים את התועלת המשקית של הדבר הזה והתועלת לאזרחים, להרחיב על הדבר הזה. במינהל הדברים אנחנו גם חושבים שזה איזון סביר, זה הופחת מה-200 אחוזים שמתאפשר במקום שאין תוכנית כוללנית, אני חושבת שהוסף כאן איזה שהוא מנגנון מאזן. לשיקולכם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בואו נעבור, אני מקווה שהצלחתם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לדעתי אנחנו לא נצביע היום. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, אנחנו רוצים להצביע היום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו צריכים להצביע היום, חייבים להצביע היום, עם מבחני ההכנסה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו מבקשים עוד רגע לנסח את הנוסח של הסעיף. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל מה המהות, לפני הנוסח מה המהות? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

איזה סעיף? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו עושים פה עבודה של היועץ המשפטי לבדוק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מבין שיש הסכמה לגבי מה שהציע בני באופן כללי שתוכניות חדשות יכללו, יהיו חייבות לכלול התייחסות לדיור בהישג יד. השאלה היא מה קורה אחרי שהם קבעו. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

ההצעה שהסעיף נשאר כמו שהוא. יש לה את הגמישות לאחר מכן אחרי תקופה מסויימת - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז לא צריך את זה, תוותרי על הניסוח. גבירתי תוותרי על הניסוח.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

או-קי, בסדר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני לא מבין מה את אומרת, את אומרת אנחנו נעשה, נכניס את מה שאת רוצה שבכל מקום יהיה דיור, שכירות ארוכת טווח, בתוכנית כוללנית, כי גם פה זה בתוכנית, ה-75 אחוז זה גם בתוכנית.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז עכשיו אני עושה תוכנית מתאר, עכשיו, היום אני מפקיד לוועדה המחוזית, הכנסתי תוכנית לשכירות ארוכת טווח, מימשתי את המדיניות הממשלתית, את אומרת לא, על מה שאישרת עכשיו עוד 75 אחוז. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

ומה הנזק הגדול, שייצרנו עוד יחידות דיור? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

בסוף המטרה המפורשת היא לייצר עוד יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז תגידי, אז למה צריך תוכניות בישראל. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

אם היתה פה חריגה מסמכות - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל הם עכשיו עשו תוכנית מתאר. 



 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

כן, שיכניסו את זה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אתה כבר עכשיו אומר לה עשית תוכנית מתאר ותחרוג ממנה. זה מה שאתה רוצה להגיד, זה המסר שלך, עשית תוכנית מתאר, גמרת תוכנית מתאר, שמת שם תוכנית לדיור שכירות ארוכת טווח, עכשיו תעשה עוד תוכנית שתחרוג מתוכנית המתאר ותוסיף עוד 75 אחוז, זה מה שאתה רוצה? זה מה שאתם מעודדים, את זה הממשלה מעודדת? 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

הממשלה מעודדת את הדבר הבא, כמובן שאין כוונה שמי שעשה כוללנית וזה קצת מוצג פה באופן אבסורדי שאני חושבת שהוא לא נכון, שיום אחרי שהוא אישר את זה הוא מרחיב. כנראה שבמציאות זה לא יקרה. אנחנו מדברים על תוכנית - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

למה במציאות זה לא יקרה, זאת בדיוק המשמעות של החקיקה. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

אם זה יקרה במציאות מעולה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז מה ההצעה, לקבוע רף מינימום בתוכנית הכוללנית?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מציע, כל מה שאני מציע, זה לעגן את הרצון של הממשלה. להטמיע את המדיניות הממשלתית, ליצור מוצר חדש בישראל של שכירות ארוכת טווח בתוך התוכנית. למה, כי זאת דרך המלך בתכנון, כי כך מתכננים ערים, כי כך מתכננים מדינה מודרנית ונורמלית. לא עושים דבר שבו מכינים תוכניות מתאר שזה המאסטר פלאן, זאת מסגרת התכנון העירונית ועל זה בחקיקה מוסיפים אחוזי בניה בתוכנית מקומית למרות שכבר עכשיו עשינו תוכנית חדשה. אז אני יכול להבין על תוכניות קיימות, אני יכול להבין תוכניות קיימות, לא חשבו על זה, לא דיברו על זה, זה לא היה בשיח, אני מבין. על תוכניות שעכשיו עוד לא הופקדו, גם על זה אתם רוצים להוסיף, תסבירו לי איפה הראייה התכנונית שלכם. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

קודם כל נבהיר ואנחנו אומרים את זה כל פעם, בסוף הכל פה מעוגן בתוכניות, אם היינו מדברים על עולם שאנחנו לא מדברים בתוכניות - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז מה הנפקות של תוכנית מתאר גבירתי, אם עושים תוכנית מתאר, היא עוד לא הופקדה, כבר הטמעת שם. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

בסוף אני אומרת, אנחנו מנסים לייצר כאן עולם שבו יש יותר יחידות דיור להשכרה. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני דווקא איתך. יש פה משהו שלא ברור, קודם כל אני מתחברת למה שאת אומרת, בעצם יושבת פה תוכנית שמנסה לייצר עולם שיהיה בו יותר דירות כדי שנגדיל את השכירות המוסדית. אבל אני רוצה לשאול אותך כי אני מבינה לגמרי, אני בעד עולם התכנון, אני לא חושבת שצריכים לדלג מעליו, התחברתי לדברים שהסברת לי קודם, אני רק רוצה להבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר תוכנית מתאר שהופקדה ולא התייחסה למה שהיום החוק אומר, איך אתה בא ומאפשר לה או דורש ממנה - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, את לא הבנת, אני דיברתי על תוכניות שטרם הופקדו, שיהיו חייבות להוסיף את השכירות ארוכת טווח.

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הם יהיו חייבות להוסיף?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. עכשיו להם - - -

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הם רוצים כפל הוספה?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

איתן, לצורך הענין בגלל שיש פה רק נציגי אופוזיציה אני אייצג את עמדת הממשלה. מה שהאוצר אומר, אתה צודק בתיאוריה, במדינה מסודרת אתה צודק, אבל אנחנו נמצאים במשבר ובמשבר הזה את צריך לנקוט בפעולות משמעותיות ואתה יודע מה, בשוקים חשמליים. אם תיגש לאדם בריא ותיתן לו שוק חשמלי אז אתה יכול להיכנס לכלא, אבל אם הוא קיבל דום לב אז זה הדבר הנכון לעשות, לתת לו שוק חשמלי. אם אתה לא תיתן איזה שהיא סוכריה ליזם של זכויות מעבר, הוא לא יעשה את זה. עכשיו הממשלה שוברת את הראש, יש לך רעיון יותר טוב, אני אשמח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הצגתי אדוני. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, אבל מה שאתה אומר בעצם זה לא לתת שוק חשמלי, אתה אומר הכל בריא, תוכנית המתאר בסדר, היא מטפלת במשבר הדיור והכל בסדר. מה לעשות, שהחולה כרגע גוסס, אין דירות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יצחק נכנסת באמצע. אמרתי שבתוכניות שקיימות כבר, תוכניות מתאר קיימות הסכמנו על תוספת זכויות בניה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ומה אתה עושה עם חדשות? 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יישובים שעוד אין להם תוכניות מתאר, הן עכשיו עובדות על תוכניות מתאר או עוד לא התחילו לעבוד על תוכניות מתאר, תוכניות מתאר חדשות שעוד לא הופקדו, תקבע להן בחוק שהן חייבות לשים בתכנון דיור לשכירות ארוכת טווח. תקבע להן את זה בחוק. 



 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אבל לא תקבל כלום. אני אסביר לך למה. לא תקבל כלום, כי לא נתת מתנה. פה אמורים לתת מתנה ליזם. לי יש מגרש, המגרש הזה - - - 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל תעגן את זה בתוכנית מתאר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, אם הגעתי לתוכנית מתאר אז מראש לא עשיתי כלום.


 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל איך אתה יכול לעגן את זה בתוכנית מתאר, זה מה שאני מנסה לשאול אותך כל הזמן ולא מבינה, איך אתה מעגן את זה בתוכנית מתאר. 


 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אתה יכול להגיד בחוק שזה מה שצריך להיות בתוכנית מתאר, או בהחלטה של המועצה הארצית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, לא החלטה של המועצה הארצית. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

היא יכולה, זה תב"ע. היא יכולה להחליט החלטה של תב"ע. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

עכשיו עובדים על חוק, אז אני אומר תקבעו בחוק שאם יתנו, הרי תוכנית מתאר לא מגבילה אותך יצחק, לא מגבילה אותך כמה אחוזי בניה אתה יכול להוסיף, אתה יכול לקבוע בתוכנית מתאר שתוכנית המתאר החדשה של עפולה תיתן לה עד אלף אחוזי בניה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה מסגרת.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. לא, במגרש. עד אלף אחוזי בניה. עכשיו אתה יכול לקבוע בתוכנית המתאר שתוכנית המתאר תיתן 500 ואם רוצים להגיע לאלף ה-500 הנוספים זה תוכנית שכירות ארוכת טווח. תמצא את הפתרון, תמצא את הסוכריה. מה הם אומרים, הבאת את האלף האלה בתוכנית מתאר מסודרת, יופי, על זה תביא עוד 75 אחוז. ברור? יש לכם ניסוח או שאתם רוצים עוד זמן? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו נבקש עוד זמן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ניסוח לכוללנית יש, אני יכול להקריא אבל הנושא של הממשלה אנחנו נבקש התייעצות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אתם רוצים זמן הפסקה עכשיו? 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אבל אם אפשר אדוני לפני ההפסקה רק לומר עוד דבר אחד להשלמת כל הדברים. אני מבקשת להזכיר לכולנו שהמשמעות של מה שאתם עושים זה בעצם לתחמן את תוכניות המתאר. אם אני יודעת שאני צריכה להוסיף 75 אחוזים ביום אחרי שהפקדתי את תוכנית המתאר - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תתנו פחות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

ואני רוצה לא לבזבז כספי ציבור בלייתר עכשיו תכנון אחרי תכנון, שניה אחרי שתכננתי תוכנית מתאר, אז אני אקח בחשבון את זה שאני צריכה לעשות, אני אעשה תחשיב צל, אני אעשה את תוכנית המתאר שלי פחות ואז תגיעו למטרה שאתם רציתם. לא בתוכנית מתאר, אני אקח את זה בחשבון אוטומטית, בבקשה תשמעו את מה שאומר יושב ראש הוועדה בנושא הזה, אתם לא משיגים את המטרה ברגע שמדובר בתוכניות שנמצאות בהליך של הפקדה. אתם לא משיגים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לפני הפקדה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

לפני הפקדה. אתם לא משיגים את זה שם, שם לא תשיגו את המטרה, חבל. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

אני חוזר על הנאמר, שבסוף הטיעון הזה בהחלט אנחנו מקבלים אותו בנושא של ענין של הקלות. בנושא של תוכנית מלאה שוועדה מקומית מתכננת עם כל התהליכים וכל ההתנגדויות, זה לא יביא להשלכה הזאת בעינינו. אנחנו לא עוקפים פה את תהליך התכנון, אנחנו מדברים על תהליך התכנון.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אתה עוקף אדוני. ברגע שאתה סוטה מתוכנית מתאר זה לעקוף בחוק את התוכנית. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

החוק כבר היום מאפשר את זה. אנחנו בסמכות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל במינונים נמוכים ואגב החוק הזה אני חושב שחוקק עוד לפני שהיו תוכניות מתאר, אז תודה רבה, לא היו תוכניות מתאר אז נתנו להם את הסמכות. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

להבנתי זה חוקק עם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אולי. אבל היום אתה מכפיל את זה, משלש את זה. אז אנחנו אומרים, בוא תעגן את זה בצורה מסודרת בתכנון. נכון שגם זה בתוכנית אבל זה תוכנית שהיא, מה הנפקות בתוכנית, דיברתי על תוכנית מתאר. אם אתה יכול לפרוץ אותה. למה צריך אותה. 



 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>  

לא, כמובן שזה בנושאים נורא ספציפיים רק בנוגע לתוספת השישית. 


 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

למה, כי יש מקומות שאנחנו חושבים שיש ערך חברתי וכלכלי מאוד משמעותי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז תקבעי את זה בתוכנית מתאר. זה עוד לא הופקד אפילו. 


 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

אבל אם זה לא נקבע ואתם רוצים - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל אני רוצה לחייב. מה המטרה שלך כמשרד אוצר, שיהיו הרבה דירות לשכירות ארוכת טווח. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

או-קי, איך את מעגנת את זה? עכשיו עיריית איקס עושה תוכנית מתאר, היא יכולה לקבל איקס אחוזים, אחוזים נוספים מעבר לתוכנית המתאר שהיא נותנת להם, תאפשרו לה עוד אחוזים במסגרת תוכנית המתאר רק לשכירות ארוכת טווח. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

היא יכולה לעשות את זה, אני לא מגבילה אותה לדבר הזה שתעשה את זה. מה שאני אומרת, שאם עבר פרק זמן מסויים והדבר הזה לא בוצע וועדה מקומית בתכנון מעוניינת לתת את התוספת הזאת היא רשאית לעשות את זה. עכשיו האם היא מחוייבת, לא, האם זה בסמכותה, כן. זה השינוי, זאת המטרה שלו ואנחנו חושבים שהדבר הזה יביא לתוספת יחידות דיור להשכרה. שוב אני אדגיש, השיח שזה לא במסגרת הליך תכנוני, אנחנו לא מכירים את זה, זה במסגרת הליך תכנוני - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, אבל הוא סוטה מתוכנית מתאר. אני מבין בעיניים שלך תוכנית מתאר היא דבר לא כל כך חשוב, אני רואה בזה כראשית הצירים של כל נושא תכנוני. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

הוא חשוב מאוד.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אם אדם מגיש לי לוועדה המקומית משהו שמסווה תוכנית מתאר, אחרי שהוא עשה תוכנית מתאר חדשה, אני אומר לו אדוני אל תדבר איתי בכלל. יש תוכנית מתאר, יש תוכנית ארוכת טווח, היא נועדה לשנים קדימה, תתכנן במסגרת התוכנית היישובית. אתה רוצה מעבר לזה, יש ועדה מחוזית. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

אני אחזור, כרגע ההצעה שלנו היא הצעה שהוגשה לוועדה גם בדיון הקודם, זה הנוסח שהופץ במסגרת ההסכמות יופחת מ-200 אחוז - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה אגב המהות של חוק ההסדרים. לעשות מהר, לא לחשוב על כל הדברים, כמה דברים מהותיים פה אנחנו מפספסים בגלל צוק העיתים והלחץ של הזמנים, ככה זה גם נראה. וככה גם נראה כל הפתרונות של המדינה ביחס לפתרון של שוק הדיור. כי הכל נעשה מהר, הכל נעשה בחיפזון, הכל נעשה בתוכניות מיידיות של שרים, ראש המשלה בחוק ההסדרים בלי לעשות מחשבה עמוקה של הדברים בחוק נורמלי.

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

בוצעה פה חשיבה עמוקה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אני אגיד את זה בפעם המאה פה בוועדה, לא רוצים לדבר על זה, השלטון המקומי לא רוצה לדבר על זה, יש פה חברי כנסת שלא רוצים לדבר על זה, וגם המדינה. כל משבר הדיור נולד בעקבות ההחלטה ב-2003, ההחלטה אז להפוך את הרשויות המקומיות לעצמאיות והקיצוץ שהיה הכניסו את כל הרשויות המקומיות לסחרחורת והנושא של הארנונה. זה הסיפור היחידי. ולכן אין מה לעשות, כל זמן שלא ימצאו פתרון לשלטון המקומי בשביל שיהיו מגורים לא יהיו מגורים. תעשו פתרון כזה וכל פתרון כזה יבוא לפה השלטון המקומי ויתנגד. הוא יתנגד לכל פתרון שיבוא לפה, פעם זה יהיה שכירות מוסדית באיזורי תעשייה, צריך לקחת את הנושא, את תחשיב הארנונה לשנות - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בזה אני מסכים איתך. עוד לא נולד השר האמיץ שיעשה את זה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אתה במלחמה, כל השאר מתעסקים בנדמה לי בגלל זה צריכים לעשות כל מיני תוכניות כאלה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ניתן לדוברים האחרונים ונעבור להכרעות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

דרך אגב, אני חוזר מוועדת הבריאות, זה בדיוק מה שהולכים לעשות עם בתי החולים. זה בדיוק מה שהולך לקרות עם בתי החולים. מי שישלם את זה זה האוצר. מי אשם הרי במשבר של הרשויות, האוצר מגלגל את זה שזה לא הוא, הוא אשם, הקודמים שלהם ב-2003 עשו את הבלגן ברשויות המקומיות, הם אשמים בזה שזה המצב היום. אבל הם כבר לא נמצאים, לך תחפש אותם באיזה בנק. 

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

קודם כל בכל אופן לגבי התוכניות הכוללניות, אני חושב שזה יכול ליצור התנגשות מול תוכניות הממשלה בכל מה שקשור לדיור בהישג יד. אני לא חושב שזה נכון ללכת להכללה כזאת. כי כמו שאתם יודעים הממשלה פועלת בכלים מגוונים היום לפחות לצנן את שוק הדיור וזה מחיר מטרה, מחיר משתכן וכך הלאה, אז ברגע שתוכנית כוללנית קובעת לנו מגבלות זה יכול ליצור השלכות מאוד רחבות כי התכוונתם פה למגרש אחד שניים שלוש ובסוף זה יצור לנו מגבלות מאוד רחבות. וכבר היינו במקרים כאלה, היו לנו מקרים כאלה וזה רק יכביד. חבר הכנסת מהאופוזיציה, סליחה אני לא זכרתי את שמו, אמר את זה, בסוף רצינו לבוא עם פינצטה לטפל בסוגיה ספציפית, עכשיו אנחנו נשפוך את התינוק עם המים. זה אחד. דבר שני בכל אופן לגבי מבחני הכנסה וכך הלאה, קשה לי פה, אני כל הזמן מצביע ולא נותנים לי זכות דיבור, יש קושי בסופו של דבר כרגע לקבוע את הדברים האלה. אנחנו מבקשים תקופה שבתוכה נבחן את הדברים ונחזור אליכם עם המסקנות. בסופו של דבר הזכות שמורה לכם גם לחייב אותנו בשלב הבא, אבל יש פה גם, אתם שאלתם על מבחן ההכנסות, דוגמה, זה החשש שלנו, אחד החששות שלנו שזה עלול להגיע לערכאות משפטיות וזה היה בעבר ובסוף מה אנחנו נשיג בזה. 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אדוני, הממשלה לא יכולה לפעול מתוך חששות מערכאות משפטיות. בשביל זה יש לכם יועצים משפטיים מימין, יש לכם יועצים משפטיים משמאל, יש לכם את כל העולם ואשתו שדואג לכם מבחינה משפטית. עוד לא ראיתי משהו שהממשלה עשתה בלי עיגון משפטי עם שלייקס חגורה ומה שאתה רוצה. מזה אני לא חושש, מהסיפור המשפטי.

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

אדוני ראש הוועדה, היינו בזה, אני לא רוצה לצטט פסקי דין, אני לא משפטן, אבל מבחני הכנסה הם בעבר לאו דווקא עמדו במבחנים המשפטיים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז תעשו כאלה שיעמדו. 

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

זה אחד, אבל בכל אופן דיברנו על זה שיש שוני רב בין הרשויות. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יש לכם אדוני את כל הסמכות ואת כל מגוון שיקול הדעת לעשות 256 מבחני הכנסה אם תרצו. לכל יישוב מבחן הכנסה משלו. אף אחד לא הגביל אתכם בכלום. תעשו מבחן אחד, תעשו 256. 

 << אורח >> יורי גמרמן: << אורח >>  

יש לי בקשה, גם אגב דרישה להכליל את התנאים דיור בהישג יד בתוכניות הכוללניות, עלול בכלל להתנגש עם התקנות האלה, כי בתקנות אנחנו יכולים לקבוע דבר אחד ובסוף התוכניות הכוללניות יקבעו הוראות אחרות, אז איך נצא מזה. זאת דוגמה אחת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה אדוני. 

 << אורח >> אלה ובר: << אורח >>  

תודה על האפשרות לדבר שוב. מה שהיושב ראש הזכיר לגבי מנגנונים קיימים בתוכניות כוללניות, למשל קיים בתוכנית המעודכנת של תל אביב. בתל אביב היום יש הרבה מאוד זכויות למגורים במסגרת ת.א.5000 ויש מנגנון שהוא בדיוק המנגנון שיושב הראש תיאר. שככל שיזם מסויים מקבל תוספת זכויות שהיא עדיין בגדר תוכנית המתאר, אבל אני יכולה להבטיח לכם שהיא מאוד משמעותית, הוא צריך לתת לעיר תועלות ציבוריות ויש מגוון מאוד רחב של תועלות ציבוריות, אחת מהן היא שכירות ארוכת טווח או שכירות בהישג יד, זאת אומרת בלי שהסעיף הזה, בלי שהאוצר העלה את הנושא כוללנית יכולה לכלול אותו ולעבוד על פיו כבר במתכונות הקיימות של הכוללניות הקיימות, אז אנחנו בדעה שלא נכון להציע הכפלה של הזכויות לשכירות ארוכת טווח או שכירות במחיר מופחת כשכוללנית כבר החליטה עם עצמה מה היקף הזכויות למגורים שהיא מעוניינת שיהיו בעיר נתונה. וכמובן שזכויות כאלה כוללות גם את השכירות בהישג יד או שכירות ארוכת טווח. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה. חיים פייגלין מהתאחדות הקבלנים ובוני הארץ. 

 << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >>  

תודה אדוני היושב ראש. אנחנו כולנו מתייחסים ואתה בעיקר למדינה מתוקנת שבה התכנון הוא תכנון מקצועי והוא מתחשב ומנסה לייצר מבחנים עירוניים משובחים, צפופים, תוססים. אנחנו יודעים, מרובי כמובן דיור, אנחנו כולנו יודעים שזה לא המצב בישראל וגם התוכניות הכוללניות שמיוצרות בעצם הימים האלה וגם ימשיכו להיות מיוצרות בהמשך, הן לוקות בזה שהן כולן מדכאות מגורים, דוחות מגורים, כמה שיותר נמוך, כמה שיותר מעט, כמה שפחות זכויות ולעומת זאת כמה שיותר שטחי תעסוקה. אנחנו הרי היינו בדיונים אחרים רק לפני כמה שעות, בענין המרת שטחי משרדים למגורים. אז יש משבר חריף למגורים, צריך לנקוט בפעולות שהן לא שגרתיות, אנחנו כולנו יודעים שגם הכוללניות הן לא מספקות את הצורך ולכן אני תומך בעמדת האוצר שאומרת תאפשרו, תסמיכו, אל תחייבו אבל תסמיכו את הוועדות, את אותם צדיקים, מעט צדיקים בסדום, אותן רשויות שמוכנות להוסיף, תסמיכו אותן, תאפשרו להן בשיקול דעת לעשות את זה אם הן רוצות, מעבר לתוכנית הכוללנית שלהן שאני אומר לך מראש היא לא מימשה את כל הפוטנציאל והיכולת בתא שטח נתון מבחינת מגורים. היא לא מימשה. ואם רוצים ורואים ערך בדיור להשכרה ארוכת טווח, דיור בר השגה, אז צריך לתת סמכות ולאפשר יותר דיור כזה על תא שטח נתון, לא יקרה בזה שום דבר רק דברים טובים יקרו מזה והלוואי וישתמשו בזה יותר. אני חושב שישתמשו בזה מעט מאוד רשויות לצערי אבל את הסמכות טוב שיתנו ואנחנו תומכים בזה גם בדבריו של חבר הכנסת יצחק פינדרוס כמובן שגם הוא בדעתנו וזאת דעת התאחדות הקבלנים בוני הארץ. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

תודה רבה מר פייגלין. חברים אנחנו נצא להפסקה של נניח 20 דקות כדי שנוכל להתרענן נוכל לנסח ונוכל לדבר, ונחזור לכאן לסיכומים והצבעות בשעה אחת ו-40. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:17 ונתחדשה בשעה 13:45.) << הפסקה >>  

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אנחנו חוזרים לדיון אחרי שעשינו הפסקה. נציגת משרד האוצר. 

 << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >>  

אני אגיד שני דברים שעלו בדיון הקודם. לענין מבחני ההכנסה, אנחנו כן מבינים את הערות הוועדה, רק לצורך ההיערכות, אמרנו את זה בפעם הקודמת, אנחנו מבקשים שזה יהיה במקום 12 חודשים בנוסח שהופץ על ה-18 חודשים, פשוט לאפשר את טווח הזמן הזה ולענין השיח שהיה על תוכניות כוללניות אנחנו מבינים את ההערות שנאמרו על היקף מאוד משמעותי של זכויות ברגע שיש תוכנית כוללנית, אנחנו מציעים כן בעקבות הערות שלכם, של יושב ראש הוועדה, להפחית את זה מ-75 ל-60 אחוזים ומ-150 ל-120 אחוזים. במקום שיש כוללנית אז להביא שיעורים יותר נמוכים מכל מצב אחר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אם ככה מה ההגיון, לא לתת לוועדות עצמאיות 150 אחוז, בדיוק הפוך, כי שמה אין את הכוללניות ואין את התב"ע ואתה נמצא ב-35 אחוזי בניה, אני לא מבין את זה. איתן, אני לא למדתי באקדמיה, תסביר לי, כשאני לוקח מקום שיש בו 600 אחוז ואני נותן לו 50 אחוז המשמעות היא 900 אחוז. כשאני לוקח מקום עם 35 אחוז ואני נותן לו 200 אחוז, הגעתי ל-105, אתה אפילו לא מגרד אותו. מישהו שיסביר לי את ההגיון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אנחנו לחצנו את הלימון הזה מכל עבר נראה לי. יותר ממה שהצלחנו - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אני חושב שהיה דיון ענייני. היה דיון של סחר מכר, עוד 30 אחוז, עוד 20 אחוז.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

הוא היה ענייני מאוד. אני חושב שהיה פה דיון עקרוני אידיאולוגי - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

לא, על הנושא הזה לא היה דיון ענייני. על הבעיות של השלטון המקומי היה דיון ענייני, אני מקבל את זה. אבל על הנושא הזה לא היה. 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני חושב שהסיפור של משבר הדיור ובתוכו משבר השכירות הוא אתגר לאומי במעלה הראשונה והמחסור - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אני מתפלא על יושב ראש הוועדה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

והמחסור גדל והולך והממשלות לדורותיהן לא הצליחו למצוא פתרונות, ואני דווקא שמח על התהליך שעברנו פה בוועדה למחוק עם החוק הזה שבא בעצם ואומר, מוסיפים עוד מוצר למשק הישראלי, מוצר של שכירות ארוכת טווח, לכן מדובר בחוק טוב, חוק מאוזן, חוק שאני מאמין שיכניס לשוק מספר רב מאוד של דירות להשכרה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

כן, אבל - - - משמעותית כלפיהם זה לא נמצא בחוק. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

השכרה ברמה גבוהה, השכרה במחיר הוגן, בתנאי שכירות הוגנים ואתה יודע אדוני שהענין הזה של מבחני הכנסה לזכאים זה סעיף תקדימי. עד היום רפורמות להגדלת הוצאת הדיור נתנו הטבות בשווי של מאות אלפי שקלים באופן מאוד רחב בלי לבחון זכאויות אמיתיות ואני כחבר כנסת עם הכנסה של חבר כנסת יכולתי להיות זכאי בדיוק כמו אדם אחר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

גם זה נכנס לתוך החוק?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אז אני רוצה לטעון לנושא חדש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

למה, מבחן ההכנסות מקובל עליך? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

נעשה חדש. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ולכן החידוש של החוק שהכנסנו חובה להגדיר זכאים להטבות למי שבאמת צריך אותן, על פי מבחנים סוציו אקונומיים, הטבות על בסיס מבחני הכנסה שיקבעו בתקנות שיאושרו ואני מקווה שהחוק הזה יקדם אותנו גם אם במעט בדרך לפתרון של משבר דיור ומשבר שכירות שכל כך נדרש כאן. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

איפה הוא מופיע?



 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יותר מזה, שיש פה בשורה ענקית אחרי הרבה שנים שיש את מבחן ההכנסה. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה מאבק שהכנסת שבאמת אורך הרבה שנים. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ואפשר פה להגיד - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

יש לנו את הזכות. 

 << דובר >> שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, יש לנו את הזכות, יש פה בשורה מאוד גדולה גם אם זה יקח - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

חבר הכנסת פינדרוס, אנחנו רוצים להצביע על ההסתייגויות. ההסתייגויות של חבר הכנסת קרעי. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אני טוען לנושא חדש. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

אם הוא טוען לנושא חדש אז אנחנו לא יכולים לקיים את הדיון. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אז אנחנו נצביע על ההסתייגויות שהוגשו. על שלושת ההסתייגויות שלך חבר הכנסת פינדרוס אתה רוצה לנמק אותן?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל לא נוכל להצביע על החוק אם הוא רוצה נושא חדש. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

הכל זה החוק, אני יכול לטעון נושא חדש, הוא חוק - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, הנושא החדש שלו זה נושא מסויים, עליו אי אפשר להצביע, על כל שאר הדברים אפשר להצביע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז איך אתה מבודד את זה?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מבודד. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

אתה מצביע על החוק כולו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני מבין גלעד, אני מכיר את זה, אני עכשיו דן בהסתייגויות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

קודם כל אני רוצה לומר ברמה הפרקטית וכפי שאתם אמרתם, כשהגיעו לפה עם הרעיון של ה-200 אחוז לרשויות עצמאיות רובנו ידענו שזאת בדיחה. כי הממוצע ברשויות העצמאיות של אחוזי הבניה הם נושקות בין 300 ל-700 אחוז. הרשויות העצמאיות ברובן. לא דיברתי על רמת הגולן שהיא העיר היחידה מחוץ לצנטרום של הפיילה אבל כל שאר הרשויות העצמאיות ה-22 רשויות עצמאיות אנחנו יודעים מי הן. ואמרנו שזה כמעט לא מעשי, זה כמעט לא יבוא לידי ביטוי, או לידי ביטוי בשוליים, אבל לבוא כפי שאתה אמרת אחרי שיש תוכנית מתאר במסגרת תוכנית ולמצוא פתרונות להכל ולעשות 200 אחוז, כמעט לא מעשי. נתנו מספר, כל מספר זוכה, ירדו מהמספר הזה. אבל כפי שאמרתי, בדקתי ברשויות שאין תוכנית מתאר ואין תוכנית כוללנית, 200 אחוז המשמעות שלהם זה להכפיל במקרה המקסימלי זה להגיע ל-300 אחוז. במקרה המקסימלי, אבל אתה יכול להגיע גם למאה אחוז על ידי הכפלה של 200 אחוז. זאת אומרת 35 כפול שלוש, מה שאני יודע זה 105. ככה לימדו בישיבה. ולכן יש להגדיר את התוספת הזאת רק לרשויות עצמאיות והיה צריך להשוות אותם לרשויות עצמאיות, זה הביקורת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל אנחנו מאוד קרבנו את זה לעצמאיות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

עלית מ-20 ל-50. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

ולעצמאיות זה 60. 

 << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>  

אמרתם 120. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

לא, עד 120 זה בחוזית, מעבר לתוכנית מתאר, מבחינת סמכות מקומית כן. לכן אני הייתי מבקש ממך למשוך את הנוסח החדש. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

בסדר, זה אחד. שניים, הנושא השני שאני רוצה לעמוד עליו, זה כן קריטי, זו היתה בקשה שהעלו התאחדות הקבלנים, למצוא דרך איך אלה שבמסלול הקיים לא יפגעו. אלה שנמצאים בהשקעות בתוך המסלול הקיים לא יפגעו ומשם בא הסעיף הזה אם אתה זוכר העלתה את זה התאחדות הקבלנים. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אבל הסעיף הזה בכל מקרה דן בתוכניות, צריך תוכנית, זה תב"ע, הכל בתב"ע. 



 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתה מדבר אולי על התיקון מוועדת כספים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

מה שקורה זה שוועדת כספים, החוק שהעברתם בוועדת כספים - - -

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן, אבל מה זה קשור, זה לא קשור לכאן אדוני. 


 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

יש לזה כי אתם מפנים שם לתוספת השישית. אתם מפנים בוועדת כספים בחוק עידוד השקעות הון, הפניתם לתוספת השישית. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל גם בוועדת כספים הכנו הוראת מעבר ולכן הם לא צריכים להיות מוטרדים, כי אם הם יקראו את החוק הם יבינו שגם שמה על פרוייקט שנמצא כבר, שהוא קיים אין החלה רטרואקטיבית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

מה זה קיים מבחינתכם?

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

אגב גם פה שכחתי להקריא קודם את הוראת המעבר, אני אקריא אותה אולי זה יעזור. הוראת מעבר שהוראות התוספת השישית לחוק התכנון והבניה, משחל ערב יום תחילתו של חוק זה, בנוסח הקיים כרגע, ימשיכו לחול על חוזה שכירות ארוכת טווח שנחתם בהתאם להוראות התוספת האמורה ערב יום תחילתו של החוק. חוזים שכבר חתומים - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

עוד שאלה אחת נוספת אני רוצה להבין, כשהורדתם פה את האחוזים ההטבות מס גם ירדו או ששם זה נשאר 200? כשהורדתם פה את האחוזים של התוספת, האם זה גם ירד במס, בהטבות המס, או לא? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כרגע לא נעשה שינוי בעקבות התיקון פה ומה שקורה בחוק עידוד השקעות הון. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

לא הבנת אותי. אני שואל שאלה, אם אני יזם, באתי בדרך המלך, הלכתי לוועדה המחוזית, והוספתי 200 אחוז, זה דרך המלך אני לא צריך את החוק בשביל זה. היום יש לי הטבות מס, נכון?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יהיה לך הטבות מס. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

יהיה לי גם מחר, זה מה שאני שואל, האם זה שפה התפשרנו באחוזים, האם זה משפיע - - -



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אין לזה השפעה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ברור שלא. כל עוד אתה עושה פרוייקט בקריטריונים של מה זה שכירות ארוכת טווח וכו' - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

הקריטריונים האלה שהפנו אותי לתוספת השישית, זה לא משפיע.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אין השלכה, זה ברור. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אין לזה השלכה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הפוך, אנחנו רוצים שיהיו עוד פרוייקטים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אתם הבנתם מה שאני שואל. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

כן. אתה מושך נושא חדש? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הטבת המס לא נגזרת מהדבר הזה. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

חבר הכנסת פינדרוס, אני רוצה שיהיה ברור, מה ההסתייגויות שלך בסוף ומה אתה מכניס. אתה משאיר משהו מההסתייגויות שלך? אתה חוזר בהן?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>  

אז אני משאיר את ההסתייגויות כמקשה אחת. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

גלעד, אני הבנתי, יש פה שלוש הסתייגויות, אנחנו מצביעים עליהן, נושא חדש ירד. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

בנוגע לוועדה מקומית רגילה, אני מבין שהתיקון המסתמן זה תוספת של 50 אחוז, אנחנו הסתייגנו מזה אבל אני מבין שזה לא יעזור. אני רק רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לנושא מהותי, האם ועדה מקומית רגילה יכולה בסמכות הזאת המוצעת לסתור כוללנית. לפי הנוסח התקף כרגע ועדה מקומית רגילה יכולה להוסיף 20 אחוז לפי פיסקה 14 שאותה אנחנו מתקנים, והפיסקה הזאת לא כפופה לכוללנית. זאת אומרת פיסקה 14 - - -



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

בתוכנית? 

 << דובר_המשך >> בנימין ארביב: << דובר_המשך >>  

כן, זאת אומרת סטיה מתוכנית כוללנית. לפי הדין היום התוספת של 20 אחוז לפי פיסקה 14 אפשר לסתור כוללנית. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא הצביעו קודם.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

זה החוק הקיים. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

זה החוק הקיים. אנחנו מבקשים שאם יוחלט על 50 אז לפחות שזה לא יוכל לסתור כוללנית. לא יעלה על הדעת שוועדה מקומית רגילה תוכל לסטות ב-50 אחוז ועוד בניגוד לכוללנית. אין לנו בעיה שעד 20 אחוז, אין לנו בעיה כהצעה אולי של פשרה, שהיא תוכל לסטות עד 20 אחוז כפי שהדין היום אבל שהאקסטרה, אם אין כוללנית ואתם מגדילים מ-20 ל-50 זאת אמירה, זה לא מופיע בהצעה. החוק הקיים מאפשר 20 בסטיה מכוללנית. זה החוק הקיים. אז סטיה מכוללנית ישאר 20. אם אין כוללנית תוכל להגדיל ב-50 ואני מבין שזאת ההחלטה של היושב ראש. אנחנו התנגדנו, הבנתי שזאת ההחלטה. אבל לפחות שאם יש כוללנית היא לא תוכל לסתור ביותר מ-20 אחוז. ועדה מקומית רגילה שתוכל לסתור כוללנית בתוספת של 50 אחוז - - -


 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הגענו להסכמה כבר, אל תפתח את זה. אנחנו נגיע לסעיף הראשי. הגענו להסכמה. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

לא, היושב ראש אמר לך שהפער בין כוללנית - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה 10 אחוז. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

זה הכל. כוללנית יכולה, עצמאית יכולה לסתור 60 אחוז ועצמאית רגילה 50 אחוז. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון, זה מה שאמר היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אדוני, אני רוצה להגיד לך משהו, אני מסכים איתך אגב, אם היו שואלים אותי אז זה לא היה ככה, הממשלה הביאה את זה. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

ועדה מקומית רגילה אין בהצעה הממשלתית בכלל. 



 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, זאת היתה בקשה של יושב ראש הוועדה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זאת היתה בקשה שלנו. זה לא היה בממשלתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה עלה במסגרת הדיונים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

איפה היושב ראש שהוא דרש את ה-50 אחוז, נראה שצריך לכבד את היושב ראש בהקשר הזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני אומר, 50 הבנו, מקבלים את העמדה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני ישבתי לדיון במליאה, אתה הצגת יפה את עמדתה של דלית, הכל בסדר, כולנו הבנו והכל בסדר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אנחנו נעבור להצבעות. 

 << אורח >> גלעד קרן: << אורח >>  

אני רק אקריא שוב את הסעיף הזה ספציפית כדי שיהיה ברור, כי לא הקראתי אותו קודם. 1 א', בסעיף 62 א' א' 14, בריישא במקום 20 אחוז יבוא 50 אחוז ובמקום יתקיימו כל אלה פיסקאות א' עד ג' יבוא, יקבע כי הוראות התוספת השישית יחולו עליהם. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אם היו שואלים אותי מינהל תכנון, גם סטיה של אחוז, סטיה מעל 20 אחוז לא הייתי מאשר. לא לעצמאית, לא לרגילה ולא לכוללנית ובלי כוללנית. זאת תפיסת העולם שלי. חשבתי שמינהל התכנון יחשוב כמוני, אבל המדינה הביאה את ה-75 אחוז, את ה-200 בהתחלה הביאה, שזה מעל תוכנית מתאר אז אני לא חושב שאפשר להלין למה חורגים מתוכנית מתאר. זאת התפיסה הממשלתית לצערי. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >>  

אז רק אני רוצה להגיד את הדבר הבא. ברור שהיו חילוקי דעות בתוך הממשלה, הממשלה מדברת בקול אחד, זה מה שהוחלט, כל אחד התפשר וזה בסדר. אבל עדיין לא ועדה מקומית עצמאית כוועדה מקומית רגילה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה הפוך, מה שאתה אומר זה הפוך. כי ועדה עצמאית, הרי הכל מסודר ואתה אומר אני יכול להוסיף, אסור להוסיף שם בורג. מה שלא מסודר לפחות הממשלה תיקח אחריות ותסדר. נכנסתי לכפר כנא, יש שם מגרש 35 אחוזי בניה, כולם מתפשטים לכל מקום, תגיד לו אל תבנה יותר מ-350 מטר על דונם, ברור שיהיו שם עבירות בניה. 



 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

חברים אנחנו עוברים להצבעות. יש הסתייגויות של חבר הכנסת שלמה קרעי, הוא אינו נוכח ולכן ההסתייגויות לא ידונו. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות של חבר הכנסת יצחק פנדרוס, קבוצת חברי כנסת של יהדות התורה, שתי הסתייגויות. נצביע עליהן כמקשה אחת. אם ככה אנחנו נצביע כמקשה אחת על שתי ההסתייגויות, מאחר שנומקו. מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו. אין. מי נגד ירים את ידו. שלושה. מי נמנע? פה אחד ההסתייגויות הוסרו. 

הצבעה
ההסתייגויות הוסרו.


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אנחנו נעבור להצבעה על החוק כפי שהוקרא לאורך הדיון עם התיקונים השונים שהובאו כאן לגבי ה-30 אחוז ו-120 אחוז וה-50 אחוז בוועדות רגילות ו-18 חודשים לקביעת תקנות עם מבחני הכנסה. מי בעד החוק ירים את ידו. שלושה. מי נגד? אין. מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה
הצעת החוק אושרה.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>  

אני קובע כי הצעת החוק אושרה על ידי ועדת הפנים של הכנסת. אני מודה מאוד לכל משרדי הממשלה השונים שלקחו חלק בגיבוש הצעת החוק. תודה למשתתפים השונים, הרשויות המקומיות, מהנדסי הערים, איחוד הקבלנים, לכל צוות הוועדה, אני חושב שהבאנו פה בשורה בשוק הדיור, בשורה לזכאים, בשורה עם נושא מבחני ההכנסה, אני מקווה שהדבר הזה יביא מענה אמיתי למשבר הדיור, משבר השכירות, שכולנו חווים. ובכך הסתיימו הדיונים בפרק זה. תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>