פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת העבודה והרווחה 27/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 35 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, כ"א בחשון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021), שעה 9:45 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר אלינה ברדץ' יאלוב מאזן גנאים אוסאמה סעדי שירלי פינטו קדוש חברי הכנסת: משה אבוטבול מיכל וולדיגר מוזמנים: סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה הדס אגמון – עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות דינה דומיניץ – מ"מ נציב, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות טל זימנבודה – ממונת נגישות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות ערן טמיר – יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות דן אורן – ראש אשכול חברתי, משרד המשפטים אביגיל סון-פלדמן – משפטנית, משרד המשפטים שקד קרפ – רפרנטית באשכול החברתי, משרד המשפטים גאולה צמח – עוזרת משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה רות דיין מדר – מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי הגר יהב – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי ניר קפלן – עו"ד, ראש מחלקת רגולציה, התאחדות המלונות שי ברמן – מנכ"ל איגוד המסעדות, בתי קפה וברים אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות ד"ר עמיחי תמיר – יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים דני קרוק – מנכ"ל עמותת מיוחדים טל בוסידן – מתורגמן לשפת הסימנים ליאת פיג'ו – מתורגמנית לשפת הסימנים משתתפים באמצעים מקוונים: דובי אמיתי – יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים פנינה בן דוד – מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות המלונות ענת אריאל זכאי – יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל קרן חן-סופר – יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר יעל וייס-ריינד – מנהלת עמותת 'אופק לילדינו' רוני רוטלר – עו"ד, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, אוניברסיטת בר אילן ענת אימבר – חברת ועד טיקים ותסמונת טורט בישראל אביבית ברקאי-אהרונוף – עו"ד, ארגון 'בזכות' ייעוץ משפטי: ענת מימון גל כהן מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 19), התשפ"א-2021, מ/1444 << נושא >> << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> שלום ובוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה והרווחה, היום ה-27 באוקטובר 2021, כ"א בחשון תשפ"ב, השעה 9:45. אנחנו מקיימים הבוקר את הישיבה הראשונה בנושא הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תיקון מספר 19, התשפ"א-2021. אנחנו רוצים לשמוע בהתחלה סקירה של הצעת החוק והשינויים העיקריים שמבקשת הצעת החוק הזו לערוך בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולאחר מכן נשמע את האורחים ואת המוזמנים. הנציבות, בבקשה. מי מדבר? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> ערן טמיר, יועץ משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תיכף תצטרף, אני מקווה, עורכת דין דינה דומיניץ שהיא ממלאת מקום נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים. קודם כל אנחנו רוצים לברך את הוועדה באמת על הדיון המהיר, רוצים להגיד תודה רבה על זה. תיקון 19 עושה יותר משני דברים מרכזיים, אבל הוא מחדש שני דברים מרכזיים. נושא אחד, תיקון שהוא יחסית קטן בתוך החקיקה, אבל לנו הוא משמעותי. קודם כל זו הצעת חוק ממשלתית, אני אסביר. אולי אני אגיד עוד קודם, וזה מאוד חשוב לציין את זה, זה חלק מהחבילה שנמצאת בתוך חוק ההסדרים, כי הרעיון היה, ושמחתי לשמוע גם את כל חברי הוועדה בדיונים הקודמים מסכימים שהדחייה שעומדת להינתן בחוק ההסדרים הנוכחי תהיה הדחייה האחרונה. דחייה גם לרשויות מקומיות למשך ארבע וחצי שנים, לממשלה למשך שנה או שנה וחצי, יש שם אפשרות הארכה בצו, ולמערכת הבריאות לארבע שנים, כשכל שנה חייבים לעשות משהו וחייבים להתקדם. חלק מהחבילה שסוכמה במסגרת הממשלתית, וזה כולל גם את התיקון הזה, תיקון 19, שרק מטעמים טכניים גם לא מופיע בחוק ההסדרים עצמו, הוא הכרחי כדי שלא יהיו עוד פעם – כי מה קרה בעבר? הדחייה שהולכת להינתן בחוק ההסדרים הנוכחי היא לא דחייה ראשונה, היו כבר דחיות בעבר, אבל אז נתנו דחייה ונותני השירות והחייבים פשוט לא ביצעו. אפשר להגיד אלף סיבות, אבל חלק גדול מהם לא ביצע כי החיים סחפו אותם לכל מיני מקומות אחרים, זה לא היה מספיק דוחק וחשוב ואז הגיע הרגע או השלב או השנה האחרונה שבה הם גילו שהם לא מספיקים לעמוד בכל ההתחייבויות ואז הלחץ לעוד דחייה. הרעיון הוא שיהיה פה מסר שאיתו באה גם יכולת אכיפה מיידית יותר שתדחוף את החייבים כבר בשלבים המוקדמים לבצע, לקיים את החוק. החוק עושה שני דברים. הדבר הראשון, הוא מאפשר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לתבוע בשם אדם, כמיופה כוח של אדם, כמו הסיוע המשפטי, בנושאים כמו אפליה ונגישות. היום לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לנו, יש סמכות כזו במסגרת תחום התעסוקה ואנחנו ביקשנו והממשלה נעתרה, ואני מקווה שגם הוועדה, לאפשר לנו לתבוע בשם אדם, כמו הסיוע המשפטי. מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא בעיקר מול גופים ציבוריים ורשויות והממשלה עצמה. זה נותן לנו את היכולת להגיש, אם אדם מתלונן ואומר שפגעו בזכותו, הממשלה, משרד ממשלתי, יחידת סמך, רשות מקומית וכו', הוא אומר שפגעו בזכותו, כי אנחנו מאוד משתדלים להיות זהירים בתיקים שאנחנו מגישים, ומוצאים שיש לזה הצדקה, שנוכל לפעול גם מול המדינה כמו שאנחנו יכולים ופועלים גם מול המגזר הפרטי. זה מהלך מאוד מאוד חשוב. בתיקון הוא תופס שורה וחצי, אבל הוא חשוב לנו. עוד פעם, חלק מהחבילה של הדחייה לרשויות ולממשלה שגם תהיה לנו אפשרות לייצג אנשים שנפגעו גם מול הממשלה והרשויות ביתר חופשיות. אני שמח ומודה מאוד לשר המשפטים שדחף את התיקון הזה בהקשר הזה ולממשלה כולה שאישרה אותו. ושוב פעם, זה חלק אינהרנטי מהדחייה, כי זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כן, אותה בקשה שהגיעה לוועדה ואישרנו אותה, של דחיית המועדים להמשך הנגשה במבנים הציבוריים, אם זה במערכת הבריאות, אם זה השלטון המקומי וכו', לעוד מספר שנים בעצם הייתה חלק, אנחנו התעקשנו כאן, וכל מי שיושב כאן ודאי יודע והיה ער לכך שהתעקשנו שבאמת נאשר את הבקשה הזו רק ובמידה שנתחיל לעבוד על תיקון 19, סמכויות האכיפה של הנציבות, כדי שבאמת לדחייה הזו יהיה סוף, אנחנו מקווים. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> תודה, זה היה מדויק. אז זה הדבר הראשון שתיקון 19 עושה. הדבר השני, והוא המרכיב המרכזי מבחינת הנפח של תיקון 19, זה מאפשר לנציבות לקבל כלי של עיצומים כספיים כנגד כלל החייבים, לאפשר אכיפה מיידית ולא פלילית, חשוב לנו להדגיש את זה, לא פלילית, כנגד הפרות בהקשר של העיצומים הכספיים הן הפרות ברורות וחד משמעיות של הנגישות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי את ההבדל בין אחת לשתיים. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> הדבר הראשון שדיברתי עליו זה כלי אזרחי שבו אדם שזכותו נפגעה בנגישות או באפליה, אני יכול לתבוע בשמו כמיופה כוח שלו גם את המדינה. היום בתביעות האלה אני תובע בשם המדינה כמיופה כוח של היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ועד היום אותו אדם היה יכול לתבוע באמצעות הסיוע המשפטי או שבכלל הוא לא היה יכול לתבוע? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> הסיוע המשפטי, רק אם הוא היה עומד בכללים של הסיוע המשפטי שהם לא קלים למי שמקבל קצבאות. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מבחני הכנסה מאוד קשים. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אצלנו זה בלי מבחני הכנסה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז יכול להיות שהיה צריך לבטל את מבחני ההכנסה ולהשאיר את זה בסיוע, למה צריך לפצל את זה? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה לא פיצול. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני רוצה להבהיר. הסיוע המשפטי זה קצת משהו אחר, הוא גם בתוך המשרד שלנו, משרד המשפטים, אבל כל המטרה של הקמת הנציבות ופועלה של הנציבות זה שיש גוף ייעודי לנושא הזה. הסיוע המשפטי עוסק במגוון רחב של זכויות ומיצוי זכויות ולכן זה לא אותו דבר, פה יש מיקוד שקבע המחוקק של גוף מסוים בתחום שמאוד זקוק לכך של זכויות אנשים עם מוגבלות. לכן זה לא אותו דבר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבינה, אבל בוא נניח שלאדם נכה יש זכות לנגישות, זכות שינגישו לו את הדבר, אם המדינה או לא משנה מי, אחד החייבים, לא הנגיש לו את הזכות, לא אפשר לו את הזכות, אז יש לו בעצם עילה לתביעה. בשורה התחתונה, אני מסתכלת רגע על האזרח, האם זה לא יבלבל את האזרח, שבדרך כלל נעזר בסיוע המשפטי? << אורח >> דן אורן: << אורח >> אם יש הסברה מלווה אז זה לא יבלבל וזה יחזק אנשים עם מוגבלות וזה לא המקרה הייחודי שבו המדינה כמו מדינות אחרות הקימו גופים ייעודיים, נציבויות, זכויות אזרח והוועדה לנושאים מסוימים שהיו מוזנחים ואוכלוסיות שהן מופלות ומודרות. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אני רק רוצה להעלות פה את הנקודה שבדרך כלל אנשים עם מוגבלויות לא נעזרים בסיוע המשפטי, לרוב הם פונים לנציבות בנושאים האלה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חולקת עלייך, אבל בסדר. הם פונים הרבה לסיוע המשפטי. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו. דבר ראשון, הסיוע המשפטי זו יחידת אחות ואנחנו עובדים הרבה מאוד בשיתוף פעולה משני הצדדים, זאת אומרת דברים שמגיעים אלינו והסיוע המשפטי, נקרא לזה חזק יותר, מעבירים אליהם ובנושאי נגישות הם מעבירים אלינו. בתחומים שלנו אנחנו הגוף שגם אמון על זה מבחינת חוק וגם יש לו את המומחיות. לדוגמה, יש תלונה על נגישות, אז לנו יש את אנשי המקצוע של נגישות, את היכולת להוציא פיקוח ולבדוק את המקום, דברים שאין לסיוע המשפטי. כדי שהסיוע המשפטי יעשה את זה הוא יצטרך להוציא את זה לחוות דעת שתעלה לאדם כסף. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בזה אני מסכימה איתך, אני רק שואלת על התביעה. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זו התביעה, כדי להגיש את התביעה אתה צריך לאסוף - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ערן, אני חושבת שהדברים הם ברורים. הסיוע המשפטי נותן כמובן מענה לאוכלוסיות רבות בשלל נושאים שונים, פלילי, אזרחי, יש שם הכול בעצם ופה אנחנו מדברים על ממש מנגנון שיהיה ייעודי לנושא הספציפי הזה ואני חושבת שזה מבורך. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> בדיוק, כדי להגיש את התביעה צריך לאסוף ראיות בתחום שהוא מומחיות שלנו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> דווקא זה לא מבלבל, להיפך, זה דווקא מוציא אותם מתוך כל המאגר הגדול של כל ההליכים השונים ושם את זה במחלקה מסוימת. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> ודאי בתחומי הנגישות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז סעיף אחד, אמרת שהוא מטפל בתביעות, שאתם יכולים לתבוע בשם האזרח. והשני זה מה? זה הנציבות עצמה כמדינה יכולה לתבוע את אלה שלא עושים את מה שצריך? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה לא לתבוע, זה אכיפה מנהלית של עיצומים כספיים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תיכף אנחנו נפרט את זה. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> היום המנגנון הוא של אכיפה פלילית. אנחנו מדברים בהקשר הזה על נגישות ועל חובות של ייצוג הולם של גופים ציבוריים. מה שקיים היום זאת פליליזציה של התהליך. אני עכשיו מדבר על המסלול המנהלי פלילי. כשהחוק עבר ב-2005, נכון? לא זוכר, תיקון מספר 2, התיקון של הנגישות. << אורח >> דן אורן: << אורח >> במרץ 2005. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אז הכלי שנתנו לנו בנציבות זה היה הכלי של צו נגישות. אני לא מדבר על האזרחי, אני מדבר עכשיו על הפלילי, זאת אומרת אם מפקח שלנו הולך למקום ובודק אותו ומוצא שאין נגישות, אז עושים הליך של שימוע ואם אין הצדקה אנחנו מוציאים צו שנקרא צו נגישות. הצו הזה, כמדינה ונציבות, אנחנו חייבים לתת בו זמן ריאלי לתקן, זאת אומרת אם צריך לעשות מעלית, מעלית לוקחת במדינת ישראל שנתיים, אז צריך לתת שנתיים. בהנחה, נניח, שהוא היה צריך לעשות את אותה מעלית לפני 12 שנה והוא לא עשה אותה, ברגע שאנחנו מוציאים צו ונותנים לו עכשיו שנתיים לתקן הצו גם נותן לו מבחינה חוקית הגנה מפני תביעות אזרחיות על ההפרה של 12 שנה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> סוגיות אזרחיות, כל ההליכים האלה. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> כן, זה מונע תביעה ללא הוכחת נזק, שזה אחד מהכלים החשובים שיש בחוק שלנו בהיבט האזרחי. אז המשמעות היא שזה מייצר באכיפה הפלילית שלנו שני דברים. האחד זה שיטת מצליח, כי אוקיי, תבוא הנציבות ותיתן לנו צו לתקן ואם צריך, ואם מוצדק גם ניתן ארכה, יש שביתת מפעלים באיטליה או שביתת אוניות ביוון, לא יודע, והמעלית נתקעה בדרך, הם מקבלים הרבה זמן. אז מצד אחד זה שיטת מצליח, שאולי הייתה נכונה ב-2005, כי אמרו שעכשיו אנחנו עושים דבר שאנשים לא מכירים אותו וכו', מצד שני, אם הם מפרים את זה אז זה הולך להליך פלילי שבסופו יש קנס ואישום והרשעה פלילית. אגב, הרשעה פלילית אישית, לא רק של הארגון, אלא גם של האנשים שנמצאים בו. אנחנו חושבים שהדרך הזו היא חשובה כשבאמת כלו כל הקצין, אבל דרך המלך לא צריכה להיות כזאת, התהליך צריך להיות תהליך של עיצום כספי, וזה הדבר השני הגדול שיש בתיקון הזה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אתה מדבר על עיצום כספי לרשויות מקומיות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לאו דווקא. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> לכל מי שצריך לעשות נגישות, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> יש לי רק שתי שאלות כדי להבין. תודה רבה, יושבת ראש הוועדה, גם על ההזמנה וגם על הנושא החשוב. אני מייצג עצמאים בגדול, שולמנים, אבל את כל האזרחים העובדים במדינת ישראל שכורעים תחת נטל המסים ולפעמים חשוב לי להבין דברים שעושים. יש לי שאלה לאדוני, כשאתה אומר להוריד את החובה הפלילית מעל רשויות מקומיות. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> לא רק מעל רשויות מקומיות, החובה הפלילית היום היא על כולם. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> באופן כללי. ברשות מקומית אם לא היו עומדים בתנאים מי היה האדם שיש עליו חובה פלילית ברשות המקומית? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה לא רק רשויות מקומיות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, אבל להבין את מי היית תובע פלילית. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אני עונה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כתב אישום. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כתב אישום למי ברשות? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה יכול להיות ראש הרשות, המנכ"ל, זה יכול להיות ראש החברה, זה יכול להיות האדם הפרטי, זה יכול להיות נושא המשרה שיש לו אחריות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> נכון. גילוי נאות, אנחנו צריכים לחזור כמה שנים אחורנית ולהגיד שנפגשנו, לדעתי זה היה כשייצגתי רשות מקומית. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> לא איתי, אבל אני מכיר את המפגש. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא איתך, בחיפה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אז יש פה הצעה מעולה, להוריד את החובה הפלילית, זה מה שאני מבין, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה לא להוריד, אנחנו לא מבטלים, אנחנו לא רוצים להשתמש בה אלא במקרים קיצוניים שבהם אנחנו רואים ששום דבר לא עובד, כולל עיצום כספי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> איפה זה פלילי עדיין? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ערן, אולי תיתן דוגמה. בואו ננסה להוריד את זה לקרקע, אם אתם יכולים לתת דוגמה להליך פלילי. בסך הכול כמה הליכים פליליים כן היו לכם, ערן? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> לא הרבה, היו איזה ארבעה שהגיעו לכתב אישום שהביא להרשעה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אתם יכולים לתת דוגמה? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> כן, היה מבנה, תחנה מרכזית גדולה שהיא גם מסחרית, שהוצאנו צו. הדבר לקח הרבה מאוד זמן ובסוף זה נגמר בהרשעה וכמובן תשלום של פיצויים. הנקודה היא שזה לקח המון המון זמן, שנים, זאת אומרת זה גם פחות אפקטיבי, גם פוגע ביכולת שלנו לעשות אכיפה כי זה לוקח הרבה זמן וזה גם איזה שהוא עינוי דין גם לחייבים כי בסופו של דבר בסוף זה נגמר גם בכתב אישום ובהרשעה. << אורח >> דן אורן: << אורח >> גברתי היושבת ראש, כשערן יסיים, באופן כללי, כיוון שמדובר בחקיקה שהיא פרי עבודת מטה משותפת של ייעוץ וחקיקה שמובילה בחקיקה באופן כללי, ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, אני אבקש גם להוסיף לדברים, אבל לעניין הספציפי שעלה עכשיו, חשוב לחדד את מה שחברי ערן אומר לגבי כל הנושא הפלילי. זאת לא אחריות פלילית אוטומטית על הפרת הנגישות. כיוון שהיה מדובר אז בנורמה חדשה עם כל מיני הגנות וסייגים אמרנו שעל הפרת נגישות לעומת איסור אפליה שלא כרוך בנגישות אין אחריות פלילית. מה יש? יש הליך דו שלבי שערן תיאר, ומאוד חשוב לחדד שזה הליך דו שלבי. קודם כל צריך להיות צו שנותן לוחות זמנים, רק אם מפרים את הצו יש אחריות פלילית, וזו כל הבעיה. אני מחזק את הנציבות, שעל סמך הניסיון שלה, כשעשינו את הכלי הזה ב-2005, אני פותח מאמר מוסגר, כדי להגיד שכמובן שיישום החוק ושלטון החוק הוא חשוב וחסר בכל מיני תחומים, אין תחום כמו התחום הזה שגם כאשר היה חוק והחוק היה בהרבה מובנים חסר, גם ברמה של הנורמה, זה לא היה חוק שתואם עידן זכויות של אנשים עם מוגבלות, אבל גם כשהיה חוק במקרים רבים הוא לא היה נאכף. לכן המחוקק, בסיוע רב שלנו בתיקון הגדול של נגישות ב-2005, עשה את הכול כדי לצייד אנשים עם מוגבלות והנציבות כגוף הממלכתי המרכזי המופקד על אכיפה בכלים ישימים, גם כלים שמונעים את אי ההנגשה, כמו מורשי נגישות, וגם כלים שמטפלים באי ההנגשה. אז כשהנורמה הייתה חדשה חשבנו שהכלי הכי מתאים מבחינת אכיפה של הנציבות זה סוג של צו נגישות, כמו שיש בתחום שמירת הניקיון, צו שמירת ניקיון. חשוב להדגיש שזה הליך דו שלבי, אין אחריות פלילית על עצם הפרת הנגישות, זה רק על הפרת הצו, וחשוב גם להדגיש מבחינת אחריות פרסונלית אישית בתוך הגוף הזה, זה לא אחריות מוחלטת, בעצם יש לו חובה לעשות את כל מה שהוא יכול כדי למלא את חובת הנגישות. אם אותו נאשם מוכיח שהוא עשה את הכול כדי לקיים את הצו ביכולות שלו, בתפקיד שלו, הוא לא אמור להיות מורשע. ואם אני זוכר נכון, חבריי מהנציבות יגידו לי, אני לא חושב שהייתה הרשעה. באמת הנקודה העיקרית פה, שהכלי הזה של צו נגישות לא יוצר הרתעה כי הוא רק פני קדימה. אדם יכול להפר, להפר ולהפר ולדעת - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כן, אבל אני שאלתי בכוונה על רשויות מקומיות כי אני חושב שברשויות המקומיות אתם צריכים לעשות משהו שונה לחלוטין, אתם לא הולכים לכיוון הנכון, בעיניי. להטיל עוד עיצומים כספיים על רשויות מקומיות - - - << אורח >> דן אורן: << אורח >> אדוני סגן השר, אני רוצה להגיד בנושא של רשויות מקומיות, קודם כל מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעברה בממשלה, זה מה שאנחנו מגישים פה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בממשלה הקודמת? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בממשלה הזאת? << אורח >> דן אורן: << אורח >> כן, הצעת חוק ממשלתית שעברה בממשלה כחלק מחוק ההסדרים. זה חשוב להדגיש, ועבדנו על זה בשיתוף פעולה עוצמתי עם משרד האוצר. כפי שכבר נאמר, זה היה סוג של עסקת חבילה עם משרד האוצר, שיפור יכולת האכיפה. חשוב להבהיר שבהחלטות הממשלה של חוק ההסדרים, הייתה החלטת ממשלה לגבי פריסת מועדים שקבעה בסעיף שהצעת החוק הזאת תוגש באותו יום. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> הנקודה הזאת ברורה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> האם יש בחוק הזה גם תמריץ חיובי? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני אגיד לכם מה יקרה, פשוט הרשויות מתוך מענקי האיזון יאבדו כספים ומי שישלם זה בעלי עסקים. זה עוד פעם הולך לבעלי עסקים. << אורח >> דן אורן: << אורח >> לא, אדוני סגן השר, אני רוצה להגיד עוד משהו לגבי רשויות מקומיות. כשהיה דיון בוועדה הזאת לגבי הפריסה היו פה דברים שאמר יושב ראש מרכז השלטון המקומי. בכל העסקה הזאת הייתה פה בחודשים האחרונים, במהלך השנה האחרונה, הרבה עבודה בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי כולל מעורבות של לשכת השר שלי, ראש מטה של השר שלי, שבעצמו היה ראש רשות מקומית, כדי להגיע לכל מיני הסכמות עם הרשויות המקומיות תוך הבנה של הצרכים שלהם. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> עם ארגוני העסקים ישבתם? ישבתם כשכתבתם חוק כזה דרקוני? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה, אדוני, עם כל הכבוד, מה זה צריך להיות? << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני התייחסתי לפן של הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> עורך דין אורן, תודה רבה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> כי אתם לא ישבתם עם אף אחד, אתם עשיתם מחטף. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני רוצה להגיד לאדוני - - - << אורח >> שי ברמן: << אורח >> זה חוק איום ונורא. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אני רוצה להגיד לאדוני שאם הוא - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה. שי, תודה רבה לך, אנחנו נפנה אליך עוד מעט, אתה הגעת לכאן, אני בטוחה שיש לך הרבה מה להגיד, אתה תיכף תקבל את הזמן שלך, קצת סבלנות. עורך דין אורן, תודה רבה לך. ערן, יש לך עוד מילה להגיד? אני רוצה לשמוע את כל הארגונים שהגיעו. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> כן, אנחנו מאוד לא אוהבים את הכלי הפלילי ומשתדלים למעט להשתמש בו, אנחנו חושבים שיש צורך ביכולת הרתעה יותר אפקטיבית. כמו שאמר חברי דן, צריך להבין את זה, הוראות נגישות נמצאות כחובה חוקית משנת 1972 בספר החוקים של ישראל. אגב, זה אותו דבר גם בעולם, עד, לצערי, עובדתית, עד שלא הייתה אכיפה אפקטיבית כזו או אחרת פשוט הדברים לא קרו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה, ערן. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, קודם כל התייעצו עם כולם, אני לא יודע למה אומרים שלא, אבל מעבר לזה החוק מראשיתו הוא מאוזן, עשינו הרבה דברים בשנים האחרונות כולל תקנות של פטור מנטל כבד לעסקים קטנים כדי לייצר את האיזונים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ברור, ערן. לפני שאנחנו נשמע ואנחנו ניתן עכשיו מקום לשמוע את כל המוזמנים וכל הארגונים וכו' צריך להדגיש נקודה אחת חשובה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גם מי שלא ארגונים רוצים לדבר. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> חברי כנסת נכבדים, אופוזיציה וקואליציה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, צריך לדבר. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מה שאני רוצה לחדד שוב ולומר. אחת, יש פה חשש גדול, אני מדברת אל הנציבות כמובן, אל משרד המשפטים, אתם מודעים גם לחשש הגדול, כפי שתיכף תשמעו, הן מסמכויות האכיפה והן מהקנסות המנהליים והעיצומים הכספיים שעל פניו לאנשים שקוראים את הצעת החוק הזו נראים מאוד מאוד גבוהים ואז ההשלכות שיכולות להיות על עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים. מעבר לכך כמובן כל הנושא של התובענות הייצוגיות שאנחנו יודעים שהוא ענף וספק כספי לעשרות עורכי דין. לכן יש כאן איזה שהיא חשיפה ויש חשש גדול. אני מציעה שנתחיל להקשיב ולשמוע את המוזמנים ולאחר מכן נקבל את ההתייחסויות השונות שלכם. קודם כל דובי אמיתי, יושב ראש נשיאות הארגונים העסקיים שנמצא בזום. שלום, דובי. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> שלום ותודה רבה, גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת המכובדים. אני שמעתי את המשפטים האחרונים של גברתי היושבת ראש ואני מצטרף לכל מילה שאת אמרת. זה למעשה בדיוק החשש המאוד כבד שלנו במגזר העסקי. אנחנו מברכים על כל דבר שמייצר את הנגישות, אנחנו אלה שחתמנו על הסכם קיבוצי לטובת אנשים מוגבלים, להכניס אותם לעולם התעסוקה והעבודה. הדבר הראשון שהייתי מצפה לראות, הממשלה כנותנת דוגמה לכל דבר שמנסים להטיל על המגזר הפרטי, המגזר העסקי. אני לא רואה באמת בעין יפה את זה שיש כל הזמן נאמר גרירת רגליים לטובת החלת הנגישות בשירות הממשלתי אל מול המגזר העסקי. לטעמי יש פה טעם לפגם. הדבר השני, כמו שאמרת, זה התובענות הייצוגיות. זה הפך להיות אחד הדברים באמת המעיקים ביותר על המגזר העסקי. המעבר מהליך פלילי לעיצום הכספי, לדעתי זאת תהיה טעות ובכי לדורות. צריך להבין שהמצב היום, ואני בטוח שסגן השר אביר קארה מכיר את זה, זה שאנחנו כעסקים אחת לשנה או במקרה אחר אחת לשנתיים, מקבלים רישיון עסק. בתוך רישיון העסק כל נושא הנגישות נבדק, אז למה לנו להביא רגולציה נוספת על העסקים? קיבלנו את רישיון העסק, עמדנו בכל התנאים, וחלילה אם יש מישהו שמפר בין לבין את התנאים אז אפשר לטפל בו, אפשר להעלות את רמת האכיפה ולהישאר באותו מסלול במגרש הפלילי וגם את יודעת וגם אתם יודעים, כשאנחנו מעבירים לעיצום כספי ולקנסות מנהליים, אנחנו יודעים איפה זה מתחיל, אבל לא יודעים איפה זה נגמר ואני יכול רק לומר שזאת תהיה טעות. ותודה על הזמן שקיבלתי ואני מקווה שבסופו של יום נדע כולנו לקבל - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> דובי, אז שאלה עניינית ומקצועית אליך. הרי בעצם אנחנו צריכים למצוא כאן פתרונות ואיזה שהוא סיוע להנגשה הזו, יש לכם רעיון אחר? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש לנו מספר רעיונות, ובדיוק נדמה לי שאל את זה אחד מחברי הכנסת או מישהו שהתפרץ, אני חושב שאם רוצים להגיע לפתרון, כמו שאני יושב על עסקת חבילה במשק, כמו שאני יושב עם הממשלה על המון נושאים, אני חושב שבהנחיה שלך יוקם צוות מול המגזר העסקי, אנחנו נבוא גם עם הבעיות ומצד שני אנחנו נבוא גם עם הפתרונות כי אנחנו רוצים לאפשר הנגשה לבעלי מוגבלויות. אנחנו עושים את זה הרבה מעבר למה שאתם חושבים, אבל בואו נשב, בואו נעלה את הדברים. זה לא צריך לקחת הרבה זמן, בפרק זמן מאוד קצר, ונמצא את הפתרון שיהיה טוב לכולנו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה, דובי. גב' פנינה בן דוד, התאחדות המלונות, מנהלת המחלקה הכלכלית, גם היא בזום. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אם היא לא תענה, אז אני כאן, ניר קפלן, גם מהתאחדות המלונות, אנחנו עובדים ביחד. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> אני אתחיל וניר קפלן ימשיך. אני רק רוצה לספר לכם שהמלונות ישראל, ונציבות השוויון גם יודעת את זה, הוציאו מאות מיליוני שקלים בשביל להנגיש את בתי המלון כי אנחנו עסק מאוד מורכב, יש לנו הרבה פונקציות בתוך המלונות. יחד עם זה באמת אמצעי האכיפה של התקנות האלה הם מהכי דרקוניים שיש, אני לא מכירה תקנות שיש כל כך הרבה אמצעי אכיפה וזה מתחיל מהנושא של רישוי עסקים. היום אף מלון לא יכול לקבל רישיון עסק אם הוא לא מביא יועץ נגישות מורשה שעושה לו תכנית והוא עושה את כל הדברים לפי אותו יועץ נגישות מורשה שהמדינה הסמיכה. מעבר לזה יש לנו תביעות ייצוגיות שבשנים האחרונות, כולל בשנת הקורונה, עשרות מלונות קיבלו לפעמים תביעות על סעיפים אזוטריים, כמו לדוגמה משהו שהם שכחו, הם עשו את כל ההנגשה, הכול בסדר, הם רק שכחו לכתוב באתר האינטרנט שלהם איזה אמצעי הנגשה יש. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> גברתי, אני רק אומרת לגבי תביעות ייצוגיות בנושא הזה, זה לא קשור לחוק הזה. זה לא קשור. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> לא, מה שאני מנסה לומר, בנושא הנגישות בגלל שאין - - - << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> זו עוולה נפרדת שצריך לתקן. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> אני יודעת, אבל בגלל שאין שום צורך היום בתשלום כשאתה מגיש תביעה ייצוגית בנושא נגישות אז הנושא של הנגישות הפך להיות אבן שואבת לתובענות ייצוגיות של כל מיני תובעים סדרתיים שפשוט מנסים לעשות כסף קל. אז גם זה וגם כמובן שנציבות השוויון עדיין עושה ביקורות והיא באה ואם יש משהו לא בסדר אז היא מוציאה צו ומתכנים. לדוגמה אצלנו בסקטור, אני לא מכירה אף בית מלון שהגיע לתביעה משפטית, כי בדרך כלל כן נענים ומתקנים. מדוע הסיפור הזה הוא כל כך מורכב? אני לא יודע אם מישהו מכם עבר על התקנות האלה, אבל התקנות האלה הן מהמורכבות והמסובכות שיש בכלל עם המון דברים שהם אפורים. הנה, רק עכשיו בתובענות האלה הם שמו 200 סעיפים שבכל סעיף אפשר לתבוע עד 75,000 שקל. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> אבל זה לא מדויק. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> זה בין 25,000 ל-75,000. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> בין 25 ל-75, אז, פנינה, בבקשה, זה קצת דמגוגי להגיד. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אלה סכומים קבועים לפי הפרה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הם לא גונבים את הכסף, 25,000 שקל זה לא הולך ברגל. גם 500 שקל זה הרבה לבעלי עסקים. << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> נכון, אבל, אדוני, להגיד 200 הפרות של 75 אז זה לא מדויק. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> לא אמרתי, רגע, אז כנראה לא הקשבתם, אמרתי 200 הפרות של עד 75,000 שקל. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, כתבתם 200 שעל כל אחת ניתן להטיל 75,000. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בסדר, הנקודה ברורה. קיבלנו את נייר העמדה שלכם, את רוצה להוסיף איזה שהיא נקודה שלא נאמרה עדיין? << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> אז מכיוון שכך, שזה כל כך מורכב, ואנחנו לוקחים מורשי נגישות שהם אומרים לנו מה לעשות כי עסק לא יודע, הוא לא יודע כי זה כל כך מורכב, אז אם מורשה הנגישות כבר בא והוא נתן תכנית, עושים את הכול, על כל מה שציינתי לבוא ולשים עוד קנסות זה - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> נכון, ותיכף אני רוצה לקבל חידוד כאן מהנציבות שדווקא אני מבינה שזה נותן לכם הגנה מתובענות. << אורח >> פנינה בן דוד: << אורח >> לא, לא, לא, זה ממש לא נותן לנו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, כשמתחילים את התהליך. ערן, יש איזה סוג של הגנה, אני יודעת, שברגע שמוגש צו למשל. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה לא צו, זה עיצום כספי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אבל עיצום כספי הוא רק בסוף, עד שמגיעים אל הסוף הזה עובר הרבה זמן. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אבל עיצום כספי הוא לא מותנה בצו, זה השינוי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> ברור, אז אנחנו מדברים על התהליך עצמו. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אני רוצה להבהיר, אין לנו רצון לסחוט, אנחנו לא ארגון מאפיה, בחוק יש כלים שונים, יש אפשרות של כתב התחייבות, יש אפשרות של עירבון, זה תלוי גם בהפרה, יש אפשרות של התראה, שנותן זמן. אנחנו גם מחויבים לייצר איזה שהוא מנגנון של נוהל שהוא מפורסם והוא פומבי והוא חייב לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה, להראות מתי ואיך אנחנו עושים כל אכיפה ומתי זה מסתכם בהתראה ומתי זה עובר דבר אחר. גם ברור לנו שיש צורך בתקופת התארגנות וזה לא מיד שאנחנו צריכים להריץ קנסות, אבל החקיקה הזאת חשובה כדי שהכלים האלה יהיו שם כדי לייצר את ההרתעה. אנחנו רואים שככל שהכלים לא מייצרים אפקטיביות באכיפה אז צריך להגיע למהלכים פליליים וחקירות פליליות וכל מיני דברים כאלה שאנחנו לא רוצים להגיע לשם. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שנראה לי שיש פה גם קצת בלבול בין הנושא של תובענות ייצוגיות לבין הצעת החוק שכרגע על השולחן ולא נכון לערבב בין הדברים. יכול להיות שיש מה לדבר בנושא של תובענות ייצוגיות ויש - - - << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אבל אתם לא יכולים להתעלם מהעניין. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אבל זה שני דברים שונים בחוקים שונים. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אבל זה חלק מהאירוע. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> זה עוול אחר שלא קשור לחוק הזה שאותו צריך לתקן בנפרד. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה קשור לגופים, הגופים עצמם. זה שלנו כמחוקק זה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אבל גם לא להטעות, מדובר פה בקנסות ובעיצומים כספיים על בעלי עסקים, לא בתביעה ייצוגיות אלא בתביעות ישירות לבעלי עסקים. בעיצומים שלכם וקנסות שלכם. 75,000 שקלים זה גזר דין מוות לעסק. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אתם לא יכולים לדבר ביחד, תחליטו מי מכם מדבר. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> לא, ניסיתי רק להגיד שבאמת זה שני דברים שונים וצריך להיזהר לא לבלבל. חוק תובענות ייצוגיות חל על המון המון נושאים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה גרוע וזה גרוע יותר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין מחלוקת שזה חל, ברור שזה לא החוק הזה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> דינה, מה את רוצה לומר? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אני פשוט לא מצליחה לסיים משפט, אבל מה שרציתי לומר זה שלא נכון לערבב בין הדברים, פה אנחנו מדברים על הצעת חוק שתיתן סמכויות יותר מידתיות, יותר יעילות, יותר אפקטיביות לנציבות כרגולטור שאחראי ואמון על הנושא הזה. והנושא של תובענות ייצוגיות והתופעה של ריבוי תובענות ייצוגיות שהוא נכון בתחומים רבים, לא נכון לערבב אותו כאן עם הצעת החוק. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> וגם פנינה יכולה להעיד, בתביעה ייצוגית שחשבנו שהם חשבו והם פנו אלינו, הם כארגון, שהתביעה לא מוצדקת אנחנו פנינו והבענו את דעתנו לבית המשפט ולכן גם בית המשפט דחה את התביעה הייצוגית שהתביעה הייצוגית לא מוצדקת בגלל שהנושא לא היה מספיק ברור. חשוב להבין, אנחנו מדברים על עיצומים כספיים על חובות הנגשה שהן ברורות ושהן ידועות כבר הרבה מאוד זמן. על זה אנחנו מדברים כאן. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> כן, זה שזה לא היה בסדר גם זה לא בסדר. זה לא הופך את זה לבסדר. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה גם לא אומר שהארגון לא הוציא הון עתק בשביל לסלק את זה. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> בסדר, רק שני דברים קטנים. אנחנו גם קוראים וקראנו, קודם כל אנחנו מכירים את הבעיה עם התובענות הייצוגיות ויש עבודת מטה בנושא הזה ואנחנו גם מניחים שהיא תגיע בתקופה היחסית קרובה לכנסת כאן. זה אחת. שתיים, אנחנו גם קוראים למי שיש לו בעיות עם תובענות ייצוגיות לפנות אלינו כי אנחנו כרגולטור, התפקיד שלנו זה שגם לא יהיו תביעות סרק ומיותרות, הן פוגעות באינטרס של אנשים עם מוגבלות. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> נכון. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> שלוש, אם עסק נמצא במצב כלכלי כל כך מורכב, יש בשביל זה תקנות של פטור ויש בשביל זה על התקנות, בנוסף, אם הוא לא נכנס לתוך מסגרת התקנות, אני מוכן גם להרחיב על זה, הוא יכול לפנות אלינו ואנחנו נותנים פטורים. אנחנו מתעסקים כל שנה במאות בקשות פטור שחלק גדול מהן אנחנו מכירים כמוצדקות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא, מראש רוצים לעשות פטור על הכול, על המגזר הפרטי, כי בעל עסק שלא מנגיש את העסק שלו מפסיד לקוחות, יש לו כבר את ההפסד שלו, הוא לא צריך להפסיד פעמיים. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אז זה לא עבד, מ-1972 עד 2005, אדוני. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אז קודם כל לכו אתם, במשרדי הממשלה - - - << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אביר, אני רוצה שאתה תדמיין לעצמך לחיות כילדה עם מוגבלות שאף עסק אתה לא יכול להיכנס אליו, אתה לא יכול לתקשר איתו, אתה לא יכול להזמין פיצה, שום דבר לא נגיש. תתאר שנייה את החיים האלה של האזרח הקטן. זה מ-1972 נמרח ונמרח עד היום. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה את מדברת? זו אמירה פופוליסטית ולא נכונה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> רגע, שנייה, סליחה, חברים, אני ביקשתי לדבר אחרי, אבל אני מבקש מיושבת ראש הוועדה, ברשותך לדבר עכשיו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> למי שלא מכיר, קוראים לי אביר. אז שאלו אותי אתמול כמה דברים שלא יודעים עליי. לא יודעים עליי שאני בן לאמא נכה, אמא שלי נכת פוליו, גדלתי בבית של נכים, שצריך הרבה מאוד עזרים מכל הכיוונים, אבל אמא שלי כל החיים שלה לא הסכימה בשום צורה שהיא לחשוב שיש משהו שהיא לא יכולה לעשות, או שיש משהו שאנחנו לא יכולים לעשות. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> נכון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני חי את המוגבלויות האלה, אני חי את הרעיון הזה יום יום שעה שעה. אמא שלי הולכת ומזדקנת וכשאנחנו עולים בגיל אז גם הקשיים הולכים ועולים. אי אפשר לומר שאני לא מכיר את הדבר הזה לעומק, יש לי חברה במפלגה שעושה עבודה מטורפת בנושא, בטח ובטח בנושאי ההנגשה השונים ואני אהיה שותף שלה לדרך בכל אחד מהמצבים. אני חושב שהחוק שהגיע לפה, לצערי הוא חוק גרוע. הגדלת עיצומים כספיים בתקופת מגפה, כשהמדינה נמצאת באינפלציה אדירה ובאבטלה, זה בערך הרעיון הכי גרוע שאפשר להציע במדינת ישראל. אני חושב, קודם כל, שהרשויות המקומיות, וגם עליהן להגדיל היום את העיצומים הכספיים, זו רשות מקומית, לא אכפת להם אם הם התקינו את הרמפה לנכים או לא, זה לא הכסף שלהם, זה כסף של המדינה, אבל מה זה הכסף של המדינה? זה מענקי איזון שמגיעים לאותן רשויות מקומיות, חלק מהרשויות המקומיות האלה נתמכות - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה כסף של האזרחים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה ממש לא כסף של המדינה, זה כסף של תושבים, זה מכספי ארנונה, זה לא ממענקי איזון. גם המושג מענקי איזון הוא לא נכון, זה החזרים כספיים על מה שנותנים כאן בבסיס. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זו ארנונה של התושבים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני מבקש שנייה אחת, אני לא יודע אם את יודעת מה אני אומר. << דובר >> קריאה: << דובר >> בוודאי שאני יודעת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני מניח שאת לא. בכל מקרה מענקי האיזון האלה שם לא כסף של הרשות, הם כסף של בעלי עסקים ובהכרח בעלי עסקים ישלמו פעמיים, גם את העיצום הכספי כאשר יפנו אליהם אם חס ושלום הם לא עשו הנגשה, וגם את העיצום הכספי שהם ישלמו כתוצאה מזה שהרשויות המקומיות לא מחויבות לעמוד. אני חושב שהרעיון הוא לא טוב. בנושא של הרשויות המקומיות יש לי הצעה, אני חושב שההצעה הטובה ביותר היא פשוט להתנות את קבלת מענקי האיזון בהנגשה באזורים מסוימים ולקבוע להם יעדים. יש 257 רשויות מקומיות, אפשר לעשות את זה בצורה מאוד מאוד מסודרת ולהפוך את התמריץ לתמריץ חיובי ברשויות המקומיות. אני חושב שהרבה לפני שמדינת ישראל ושהממשלה מגיעה להתערב בעסקים פרטיים היא צריכה לסיים את פעילות ההנגשה בכל משרדי הממשלה ובכל הרשויות המקומיות. הדבר הנוסף בעניין של המגזר הפרטי. במגזר פרטי כבעל עסק, אם אתה לא מנגיש את העסק שלך, אם אתה לא דואג שיהיה את כל הציוד המתאים בעסק – הייתה לי חוות סוסים טיפולית במשך שנים והייתה לי רמפה שמעלה ילדים נכי CP על סוסים, הדרכתי רכיבה טיפולית במשך עשר שנים, זה מה שעשיתי בחיים שלי. העסק היה מונגש בצורות הטובות ביותר וגם אתר האינטרנט אז היה מונגש כי היינו צריכים את זה. יש עסקים בישראל שאולי הם לא באמת צריכים את ההנגשה הזאת, כי אם יש להם לקוח אחד שמגיע פעם בעשור או הם לא רוצים בו ערך או הם לא רואים ערך בדבר הזה, זה עניין שלהם, זה מגזר פרטי. במגזר פרטי כשאתה מקבל קנס זה הבית שלך, אתה הולך לסגור את העסק. ברשות מקומית זה לא שלך, זה של מישהו אחר, אבל בעסק הזה זה הבית שלך, אתה הולך לסגור אותו. זה אחת. שתיים, אם אתה לא מנגיש אתה מפסיד לקוחות ולקוחות אדירים, אנחנו גם רואים שיש הרבה מאוד השתלבות עכשיו והרבה מאוד אנשים שנכנסים ועובדים איתנו במקומות העבודה שלנו. אני חושב שהדבר הזה, מתוך מקום טוב ומתוך רוח חיובית, במקום שהוא ייצר שיתוף פעולה וייקח אותנו למקום פוזיטיבי הוא לוקח אותנו למקום מאוד מאוד שלילי. אני מרגיש את זה מבעלי עסקים. הדבר הנוסף שאני חושב שהחובה שלו צריכה לרדת, קודם כל אני חושב שהחובה צריכה לרדת מהמגזר הפרטי לחלוטין. הם מגיעים לפה עם איזה שהן הצעות, בעלי אולמות, מסעדות, שיעשו לנו ככה או ככה, לא, החובה צריכה לרדת באופן כללי, באופן גורף. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> איזה חובה? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חובת ההנגשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> צריך תמריץ חיובי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> התמריץ צריך להיות תמריץ חיובי. רוצה המדינה לדאוג שכל בעל עסק כזה שפתח אתר אינטרנט, שהאתר שלו יהיה מונגש? שתביא את הכלים המתאימים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> וגם מקום חדש שנבנה עכשיו צריך להיות פטור? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הכול. אם בעל עסק לא רוצה הוא מפסיד לקוחות, תנו לו את האפשרות. אתם יודעים מה? זה היה צריך להיות במקסימום, אבל אתם רוצים להטיל עיצומים כספיים? סיימו את כל השלבים שהממשלה עושה, סיימו את כל מה שהרשויות המקומיות יודעות לתת, תנו לנו את האופק לראות שבמשך שנתיים הצלחתם לעמוד ביעדים האלה ואז תבואו אלינו בדרישות, אבל לפני כן אין שום טעם. והדבר האחרון שקורה פה היום, בכספומט יש היום 300 פעולות, החוק דורש מאיתנו להנגיש את כל הפעולות בכספומט, אממה? שמתוך 300 פעולות בכספומט בדרך כלל 96% או 97% מהפעולות שאנשים עושים זה שמונה פעולה, משיכה של כסף ודברים כאלה. דורשים מאיתנו, ואני לא רוצה ללכת לכיוון של כספומט כי זה בנק וזה פחות חשוב לי, אבל רק להבין שדורשים מאיתנו להנגיש את כל 300 הפעולות. זאת אומרת שכל עורך דין או כל מי שרוצה לבוא ולתקוף בעל עסק בצורה זו או אחרת הולך ומחפש בציציות איך אנחנו יכולים מחר בבוקר לעשות עוד תביעה ייצוגית או לעשות עוד תביעה שדואגת לאדם מסוים לקבל כסף על חשבון וזה מייצר פתח לבעיות שאנחנו רואים אותן כאן היום, ואני מניח שהחברים שלי פה ידברו. אז שתי הצעות, אחת זה לרשויות המקומיות, להפוך את זה לפוזיטיבי, רשות מקומית, לא להטיל עליה עיצום כספי אלא להתנות את קבלת מענקי האיזון שלה לפי ההנגשה ולפי היעדים שהיא עומדת בהם, והדבר השני זה לגבי המגזר הפרטי, לא להחיל את החוק כרגע על המגזר הפרטי לחלוטין, אנחנו נמצאים אחרי תקופה של קורונה, זה רעיון גרוע גם להגדיל את העיצומים עליהם. אני חושב שזה הדבר שאנחנו צריכים לעשות. גם מעבר לזה, אתם אולי לא יודעים, אבל יש ממש מחאה של בעלי עסקים בנושא הזה והיא תתפוצץ החוצה, זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> עמדתי לגבי הנושא של הנגישות ברורה, גם מהדיונים הקודמים, שאנחנו כמובן בעד נגישות וכמובן צריכים מצד אחד לתת תקצוב מלא, דיברתי על זה, של מדינת ישראל לראשי רשויות שמתקשות בנושא הזה ולייעד את הכסף אך ורק לנושא הנגישות. לא לתת להם את זה, פשוט לאפשר להם כסף צבוע לנושא הזה כל שנה כדי למגר אחת ולתמיד את כל התופעה הזאת, בפרט בערים שיש שם מבנים ישנים. אני לא מדבר על ערים חדשות שברוך ה' כבר בונים שם לפי התקנים, אבל ישנן ערים שהן מאוד מאוד מתקשות עם הנושא ויש פיתוי לראש רשות, לפעמים, הכסף שמגיע שאתה יכול לעשות בו מה שאתה רוצה, במקום לעשות נגישות לעשות גן שעשועים או דברים אחרים. דיברנו על זה ואמרנו שצריכים לאכוף יותר את החוק על עיריות עשירות שלהן יש הרבה בקופה, והפוך, את הכספים האלה שקונסים אותם לתת לרשויות חלשות כדי לסיים את הסאגה שנקראת ההנגשה, שזה דבר מאוד כואב. אני זוכר את זה גם בתור ראש רשות עשר שנים ששם היה קושי מאוד גדול עם ההנגשות, אבל עשינו בבתי ספר מעליות ובתחנות אוטובוסים ועוד כל מיני דברים בגנים, ואני שמח על כך. לגבי הנושא של הקנסות והחוק שרוצים להטיל. בצורה ברורה מאוד אני אומר, עם כל הרצון שלי לנושא הנגישות צריכה להיות קצת פרופורציה בנושא של הקנסות. אין לנו עניין שבעלי עסקים יתמוטטו כי בסופו של דבר אם הם יתמוטטו מכספים כאלה ואחרים שהוטלו עליהם, שזה יכול להגיע ל-25,000 שקל ו-75,000 שקל, כל ההצדקות לא מדברות, אני יותר מדבר על נקודה של לאכוף אותם רצונית לעשות את ההנגשה. הם צריכים לדעת ולהבין ולהיכנס להם לתוך המוח, שאם אתה לא עושה הנגשה אתה מפסיד לקוחות כי לקוחות יש מכל המגזרים וכמו שאדם מתאמץ לעשות תעודת כשרות טובה, לא כמו של הרפורמה של הכשרות, אפילו זה לא בדיחה, אני מדבר על כך שכשיש תעודת כשרות טובה הוא יודע שיבואו אליו יותר לקוחות והוא רוצה את הלקוחות האלה. כך גם צריך להיות בהנגשה. לכן ההסתייגויות שלי, שאנחנו הגשנו אותן, אלה הסתייגויות שבאות לעשות סדר בנושא, כן הנגשה, לא מיטוט העסקים, זה לא ייתן לנו שום דבר. לא צריך להיות אביר קארה כדי להסביר כמה העסקים צריכים את זה וכמה חשוב להם להיות קיימים בשטח. עוד דבר, אנחנו גם מעוניינים למתוח את הזמנים כדי לאפשר גם בתשלומי הקנסות יותר זמן וגם בנושא השני של הזמן שיוכלו להנגיש את זה. יבוא השואל ויאמר: רגע, הם יודעים את זה וכו' וכו'. נכון, הם יודעים, אבל הייתה קורונה והיו להם צרות הרבה יותר גדולות מהנקודה הזאת שעכשיו אנחנו רוצים קצת לתת להם יותר אוורור כדי לבצע את ההנגשה. אם אתה רוצה לבצע את זה, תבוא קצת יותר לקראת, אנשים יאהבו אותך. אני לא צריך שחלילה ציבור אותם אלה שמוגבלים יהפכו להיות שנואים בעיני אותם בעלי עסקים, זה יהיה האסון הכי גדול. שם בנציבות אולי יחגגו, אבל אותם נכים יגיעו למצב שלא יהיה להם מאור פנים כשהם מגיעים לאותן מסעדות או לאותם בתי עסקים. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אם זה לא היה ברור, אנחנו לא רוצים לייצר אנטגוניזם. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבוטבול. מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> תודה רבה, גברתי. אנחנו מייצגים 15,000 עסקים טעוני נגישות. ראשית אני רוצה להתנצל על ההתפרצות שלי קודם ולהגיד שאנחנו בעניין של התביעות הייצוגיות כרגע חווים מגפה שהיא לא קורונה, היא מגפה של תביעות ייצוגיות שאין להן שום קשר לנגישות, זה פשוט עסק שיצרו כמה עורכי דין והם מייצרים פה איזה שהוא מנוף עלינו בגלל לאקונה בחוק. לפני שיגידו שזה לא קשור לדיון הזה, בצדק, אני אגיד שאני אומר את זה כי אנחנו, המגזר העסקי, תמיד כשאנחנו באים לדיונים הללו תמיד אנחנו חשים שאנחנו הולכים על קצות אצבעותינו, למה? כי החוקים האלה הם חוקים חשובים. הם חשובים לכולנו, הם חשובים מבחינה ערכית ומוסרית, הם חשובים לנו מבחינה עסקית, זה שהעסק שלנו יהיה נגיש זה אינטרס שלנו, זה טוב לנו כי זה מביא לנו עוד לקוחות, זה טוב לנו מבחינה תדמיתית, ולכן הדבר הזה הוא כל כך מכעיס אותנו כי החוק לגמרי לחלוטין לא עומד בייעודו. עכשיו אני רוצה לדבר על החוק הזה, על מה שהובא אליכם. עסק קטן, הגדירו אותו 100 מטר, איך? על סמך מה? איפה יש דבר כזה עסק קטן 100 מטר? יש בחובת המכרזים הגדרה של עסק קטן ובינוני, עד 100 מיליון שקל מחזור זה עסק קטן ובינוני. עסק קטן זה עד 20 מיליון, עסק בינוני עד 100,000 מיליון. איך הגיעו ל-100 מטר? צריך להבין, מסעדה הכי קטנה, בית קפה הכי קטן, תיקחו את המטבח, תיקחו את השירותים, תיקחו את המחסן, זה מעל 100 מטר, לכן הבלוף הזה של קנס מוקטן זה פשוט שקר, זה לא נכון. עכשיו תבינו מה אתם הולכים לאשר פה, או לא לאשר אני מקווה, אנחנו מדברים פה על כל הפרה קנסות בין 25,000 שקל ל-75,000 שקל. אני אומר לכם, החוק הזה הוא כל כך מורכב, ואני הייתי בדיונים כשחוקקו אותו - - - << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אני הייתי רוצה - - - << אורח >> שי ברמן: << אורח >> לא, אל תפריעי לי. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> זה לא אני, זו חברת הכנסת, אז רק תשים לב אל מי אתה מתפרץ. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> רק דקה, שירלי. בואי ניתן לשי לסיים. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אז אני רוצה להגיד שהחוק הזה כל כך מורכב, אני אתן דוגמה קטנה. את יודעת שאם את מתקשרת למסעדה המסעדה צריכה לתת את ההודעה שלה כשהיא עונה לך בקצב של 100 מילים לדקה. אם יש מוזיקה או שעברנו את הקצב הזה עברנו על חובת הנגישות. אפשר לשאול למה בשנת 2021, כשכל כבד שמיעה או רוב גורף של האנשים כבדי השמיעה יכולים להיכנס לאינטרנט ויכולים להזמין מקום במסעדה, הם לא יתקשרו למסעדה, מדוע הקנסות במקרה הזה הם בין 25,000 שקל ל-75,000 שקל? צריך להבין, משפט סיום, שהחוק הזה מטיל על עסק קטן ובינוני, שעשה בקטנה חמש-שש הפרות, שזה באמת, אני אומר לך, קודם כל מחוסר ידיעה של החוק, קנסות בסך מאות אלפי שקלים. ואני אגיד לך שהקנס על עבירה עם אוטו ברמזור אדום שמסכן חיי אנשים זה 1,500 שקל, זה מה שאנחנו קונסים, ואתה שואל את עצמך איפה הפער הזה, כי זה קל מאוד להטיל על בעלי עסקים קנסות איומים ונוראים, פשוט מאוד. אני אומר לכם, זה הזוי, קראתי את זה ולא האמנתי, מה זה הטירוף הזה? זה פשוט מטורף. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה, שי. חברת הכנסת פינטו. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אני רציתי להוסיף ולחדד, קודם כל אני מסכימה עם הטענות שההגדרה של עסק קטן, שכן צריך לתקן וללכת על פי המחזור של העסק, אבל ההגדרה של עסק באופן כללי שעומד בתקנות הנגישות, הוא קיבל את רישיון הנגישות, אין סיבה לתבוע או לתת לו עיצומים כספיים. אם אנחנו מגיעים למצב שהוא ברור שמפרים את החוק בידיעה, ומכורח זה כן לתת את העיצומים הכספיים, כי הבן אדם עשה את זה בחוסר תום לב. לתת התראה לפני, להגיע לדין ודברים ובסופו של דבר עיצומים כספיים, אבל לא לנפח כאילו באים עם איזה שהוא גרזן לכרות את כל עסקי מדינת ישראל, כי זו לא מטרת החוק וזה לא מה שיקרה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור לזום, לנגישות ישראל, ענת אריאל או יובל וגנר. << אורח >> ענת אריאל זכאי: << אורח >> נעים מאוד ותודה על זכות הדיבור. מה שחשוב לי להגיד, אני יודעת שזה דיון שהוא עוד בחיתולים, אני חושבת שגם לעמותת נגישות ישראל חשוב להבין יותר לעומק את ההגדרות ואת הסכומים שמדוברים בזה ולשמוע את הטענות של כולם, אבל חשוב לי כבר עכשיו להביא את הצד השני. מדברים כל בעלי העסקים והאיגודים, אז באמת לא לשכוח את מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות שכל המטרה שלהם, הם רוצים להגיע לכל עסק כמו כל בן אדם אחר ולקבל את השירותים וליהנות מהשירות כמו כולם. אנחנו בעד חוק שייתן יותר סמכויות אכיפה לנציבות כי עובדה שזה לא עובד היום. וגם מבחינת השירות הציבורי, עובדה שאנחנו בעוד נקודה שבה הם באו והם מבקשים ארכות והם מקבלים ארכות. אז כנראה צריך איזה שהיא אכיפה פה יותר מסיבית ויותר נוקשה כדי שדברים בנגישות יתקדמו. לבוא ולהגיד באופן כל כך גורף שכל בעלי העסקים הפרטיים צריכים לקבל החלטה לבד אם להנגיש או לא זה מאוד מאוד צורם. גם מתוקף תפקידי אני חייבת להגיד, אנשים שמכירים אותי ומכירים את התפקיד שלי באים אליי ונוטים להגיד: יו, איזה כאב ראש זה כל ההנגשה הזאת, כל דבר אני צריך להנגיש, את האתר אני צריך להנגיש. לצערי הרב, אם נסמוך על טוב ליבם ועל ההחלטה העסקית אם כדאי לי בתור בעל עסק פרטי להנגיש את המקום לכל סוגי המוגבלויות כדי שכולם יוכלו ליהנות מהשירותים שלי או שאני אחסוך כסף - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> או שאני אסגור את העסק כי אני לא יכול להנגיש. << אורח >> ענת אריאל זכאי: << אורח >> כי לא אכפת לי כל כך שאנשים עם מוגבלות בראייה למשל לא יוכלו להיכנס לעסק שלי כי אלה השיקולים שלי. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אביר, אם זה נטל כבד מדי העסק מקבל פטור. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מי קובע מה זה נטל כבד? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> יש פטור אוטומטי שנמצא בתקנות. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אבל זה נטל נורא נמוך. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אתם באים לבקש פה בשביל הממשלה, שיהיה לה עוד זמן שייכנס לתוקף ועל המגזר הפרטי אתם רוצים מחר בבוקר. << אורח >> דן אורן: << אורח >> יש פטור מיוחד על התמוטטות של עסק. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אבל הפטור הוא רק במחזורים נורא נמוכים של עסקים נורא נורא קטנים. זאת הטעיה, אתם מטעים את חברי הכנסת. אתם מטעים את הציבור פה, זה לא נכון. << אורח >> דן אורן: << אורח >> לא, יש סמכות פטור מפורשת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> רגע, תראה לי את המחזור שלך, אני אגיד לך אם אתה מנגיש או לא. מה זה הדברים האלה? בעל עסק אם לא הוא מפסיד לקוחות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני, מדובר בפטור עצמי שהעסק לא צריך לבוא אלינו בשביל זה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> גברתי, התערבות לבעלי עסקים בעסק, התערבות כל כך גסה כזאת, זה קרוב אפילו לקומוניזם. דברים כאלה לא צריכים להיות וזה לא יכול להיות שזה מייצר פה מצב כזה שאנשים במקום שהם יילכו ויעשו את זה בשמחה וירצו לעשות את זה בכיף אתם הולכים לכפות עליהם עוד בעיצומים כספיים הזויים של עשרות אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, אביר, אני רגע רוצה לחדש לך. העניין של חובת ההנגשה הוא לא הדיון שלנו, חובת ההנגשה כבר קיימת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> העיצום הכספי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> רגע, שנייה. אז חובת ההנגשה קיימת שנים, בצורה מאוד מאוד ברורה לכל עסק חדש, זה ברור מאליו, בניין חדש וכו', החובה הזאת היא מבורכת לחלוטין - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני לא בטוח. כחובה, אני לא בטוח. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני חושבת שההשתלבות של האנשים, אני לא רק חושבת, אנחנו רואים ששילוב של אנשים עם מוגבלויות בשנים האחרונות הפך להיות באמת כמעט דבר שקודם כל כולנו מתגאים בו. הנה לא מזמן ראינו את המשחקים הפרא אולימפיים, אנחנו רואים פה חברי כנסת, אנחנו רואים אנשי עסקים, כל ההשתלבות של אנשים עם מוגבלויות בחברה הולך ונהיה הרבה יותר נכון, הרבה יותר גדול מהשנים שלפני כן, ויש לזה חלק. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה קרה כתוצאה מעיצומים כספיים? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אנחנו מדברים כאן כרגע על העיצומים הכספיים. כשאתה אומר שאתה לא מוכן שתהיה חובת הנגשה בכלל, בכללי נראה לי שאתה לוקח אותנו עשרות שנים אחורה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לבעל עסק, אני לא רואה בזה הכרח. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אפרת, אני רוצה להגיד משהו ואני מדבר אליך מלב אל לב. אני בתחום הזה כבר 20 שנה ואני מעולם לא דיברתי על זה. גם אמא שלי ז"ל הייתה אדם עם מוגבלות, גם פוליו, גם CP ונוסף על זה גם תאונת דרכים. גם היא לא רצתה שום עזרה, עבדה עד מתי שיכלה בתור מורה בבית ספר, וכמות העסקים או מקומות שרצינו ללכת כולל מסעדות ולא יכולנו להיכנס אליהם, אני לא רוצה בכלל להתחיל לדבר על הדבר הזה, כי אני פשוט לא מבין את הגישה הזאת. זה מ-1972, אני נולדתי ב-1975, אני זוכר את החוויות האלה בתור ילד ו-20 שנה לא הזכרתי את זה כי זה לא רלוונטי, אבל אם כבר מנופפים בהורים, הדבר הזה, אנחנו מנסים לייצר פה באופן כללי את התהליכים הכי מאוזנים שיש. וכן, החוק היה ב-1972 והוא לא קוים עד 2005, ברגע שהתחילו לחייב את החוק הזה והתחילו – אני עוד פעם אומר, צריך למצוא את האיזונים, גם לתובענות ייצוגיות, אבל להגיד שלא צריך בכלל וזה יקרה - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> מה אתה מציע מבחינת האיזון? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אבל אני מציע איזון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אתם לא מגיעים לפה עם האיזון. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> אני מציע איזון, ואם היית בא ומדבר על - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אם היו קובעים קנס של 500 שקל נראה לי שאף אחד לא היה מגיע לכאן. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> זו לא הצעת חוק פרטית, זו הצעת חוק ממשלתית, יש לזה חסות של המדינה, משרד המשפטים. באמת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לצערי, לצערי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אוקיי. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> יש פה הרבה מקום של איזונים - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אי אפשר, זה כל היום לעמוד ולהתמודד. אני אומר לכם, אם אתם רוצים להפוך את כל בעלי העסקים בישראל לאוכלוסייה מוחלשת, בבקשה, אבל זה מה שאתם עושים, אתם רוצים ללכת לסגור עסקים. << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אביר, שני דברים שאני רוצה להגיד לך. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> אתה בכיסא גלגלים לא יכול להיכנס היום למסעדה? << אורח >> ערן טמיר: << אורח >> יש מסעדות שלא. הרבה, לא מעט. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> בגלל הצעקות לא שומעים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעבור ליועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר בזום, קרן חן סופר. << אורח >> קרן חן-סופר: << אורח >> שלום. הדיון הזה הוא בהחלט דיון סוער ומרגש. אנחנו שותפים לעמדה כמובן שהנגשה צריכה להיעשות, היא כבר נעשית, אבל שאלת האיזונים שדיברתם עליה בדיוק, היא השאלה הרלוונטית פה, ולטעמי זה הנושא שחשוב לדעת אותו, שהחוויה של בעלי העסקים פה בארץ היא שהנושא לא מאוזן ואני אתן מספר דוגמאות, גברתי. דיבר מקודם שי ברמן על הנושא הזה של חוסר ידיעה. אז קודם כל אני יכולה לומר לגברתי מניסיון אישי שלא מעט עסקים פונים אליי והם פשוט לא ידעו, הם לא מכירים את כלל הנגזרת הזאת של נגישות ומה היא אומרת, כי אין מספיק פרסום של הדבר הזה והסברים של הדבר הזה ואנשים לפעמים מגיעים תמי לב. אם זה אתר אינטרנט, ולא מספיק שיש רק הצהרת נגישות, צריך היה גם לתאר את כל הסניפים, ואם יש סניפים ויש הצהרת נגישות אז משהו אחר קרה באתר. ופנינו לנציבות מספר פעמים, ובאמת הייתה אוזן קשבת, על דברים שנדרשים לתקן, כמו חיות שירות, כמו לולאת השראה וכדומה. גברתי, כשאומרים מסלול של הודעה על כוונת חיוב, אני רוצה שגברתי תבין מניסיון שלנו עם רשויות אחרות, המשמעות של זה היא עיצום כספי. זה לא באמת איזה שהיא כוונה וזכות טיעון, כמו שמופיע שם, כי זכות הטיעון לא באמת באה ואומרת: לא ידעתי, לא אמרתי, תנו לי צ'אנס לתקן, היא רק אומרת האם יכולתי לפתור או אם אפשר להחריג את הסכום של העיצום. זה מבחינתי קו אדום שצריך לשים לב אליו, כיוון שכמו שהיה בהליך פלילי צו, הסבירו את זה קודם, ורק אחרי הצו פנו להליך הפלילי, אנחנו נבקש לכל הפחות, באותם גופים שכבר קיבלו רישיון עסק, ואנחנו מבינים כולנו שמי שקיבל רישיון עסק עמד בחובת הנגישות, אז קרתה איזה שהיא תקלה והנציבות באה לתקן ולשנות וכולנו רוצים אוכלוסייה וחברה מתוקנת יותר, אז תנו הזדמנות עם דוח ליקויים. אני כבר לא מדברת על שאלת גובה העיצום, אני לא אומרת. המסלול זה המסלול שביקש להקל, אבל שיהיה שלב מקדמי של דוח ליקויים: אלה הליקויים שמצאתי, אני מבקש אותך לתקן עד יום כך וכך ומאותו שלב יוכל להיות עיצום כספי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה. << אורח >> קרן חן-סופר: << אורח >> רגע, גברתי, רק עוד בקשה. לתת את הדעת, כמו שאמרתי, לנושא של התביעות הייצוגיות. אני יודעת שאתם אומרים שזה שני חוקים שונים, אבל לו הנציבות לוקחת עכשיו על עצמה להגיש תביעה בשם אנשים וזו מגפה חד משמעית, שלא יגידו לכם אחרת, אני יכולה לתת לגברתי אם היא תרצה סקירה של האחוזים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> כן, אין צורך, אנחנו מכירים את זה. << אורח >> קרן חן-סופר: << אורח >> אז שלכל הפחות יטילו בד בבד אגרה, כמו שיש במקומות אחרים, אם יש כבר גוף שמוסמך לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בסדר, תודה רבה. מנהלת עמותת 'אופק לילדינו' בזום, יעל וייס-ריינד. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> תודה. קודם כל אני מודה מאוד על הדיון. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אני כבר מתנצלת, יש לך שלוש דקות, אם תוכלי מאוד להיות מהודקת. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> אשתדל. אני מדברת בשם ילדים עיוורים ולקויי ראייה שחלקם, מאז חקיקת החוק ומאז ההוראות ליישם אותו, כבר הפכו לאנשים בוגרים עם עיוורון ולקות ראייה. אנחנו שומעים יום יום בקשות ותלונות וקשיים של אנשים שלא יכולים להשתמש בשירותים. זה כולל כמובן גם מוסדות ציבור, אני פה מקבלת את הקריאה שגם מוסדות ציבור יונגשו לילדים, למבוגרים, לאנשים עם מוגבלות, ואני מדברת על אנשים עם עיוורון. זה פשוט בושה שאנחנו ב-2021 ואנשים לא יכולים לקבל שירותים. אני לא מבינה איך אפשר בכלל להצדיק דחייה ועוד דחייה. בנוגע לעסקים פרטיים, עוד פעם, אני לא אתייחס לתביעות ייצוגיות כי זה משהו אחר ולא קשור, אבל חובת הנגשה לאנשים, למה בן אדם עיוור לא יכול להשתמש בשירותים, לקבל שירותים כמו כל בן אדם אחר? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> זה לא שירות ציבורי, זה שירות פרטי. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> ועוד דבר, החוק, כמו ש - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> בטח שהוא יכול, למה לא? גם יעזרו לו, אבל את רוצה להנגיש באלפי שקלים שהוא לא יכול לעמוד בהם. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> אני מבקשת לסיים את שלוש הדקות שלי. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בבקשה, מילה אחרונה. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> היושבת ראש הבהירה בצורה מאוד ברורה, גם ערן אמר, החוק כבר עבר, זה חוק ממשלתי, זה ממש לא ברור לי איך יושב סגן שר ויוצא כנגד החוק ומבקש לפגוע בו. זה דבר שהוא לא ברור. אז אני מבינה שאפשר להבין את המצוקה של בעלי עסקים ולחשוב על פתרונות, אבל מכאן ועד לבטל לחלוטין חוק שמאפשר לכל האנשים בישראל - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> תחילו את החוק אחרי שהוא יחול בתחום הציבורי, חד משמעית. אני חושב שזו חוצפה להציע לסגור לאנשים את העסקים ב-25,000 ו-75,000 שקל. זה פופוליזם על כדורים. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> גם לנו, גם לאנשים עיוורים יש זכות להשתתף, גם לאנשים עם מוגבלות יש זכות - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> יש להם זכות מלאה. במגזר הפרטי, בעסק שלי, גם לי יש זכות, ולא בשם שוויון או זכות של אדם אחר לפגוע בזכות של אדם אחר. << אורח >> יעל וייס-ריינד: << אורח >> זה בושה, זה בושה. זאת בושה שסגן שר מבקש לבטל את הזכות לשוויון של אותם אנשים. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חד משמעית, זה לא מה שביקשתי לקבל, ביקשתי להוריד את העיצום, ואת צריכה להתבייש כשאת אומרת את הדברים שאת אומרת, לא אני. חוצפה, וואלה. בואו נהפוך את האנשים האלה לחלשים ועוד נגיד חוצפה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אביר, תודה רבה. ד"ר עמיחי תמיר, בבקשה. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> בוקר טוב. עמיחי תמיר בשם ארגון הנכים זכויות נכים ובשם הפדרציה. אנחנו רואים בנגישות זכות בסיסית של אנשים עם מוגבלות לחיות בכבוד. החוק הזה נמתח ונמתח ונמתח, מעולם לא הגשנו תביעה ייצוגית ואין לנו שום כוונה לפגוע בשום עסק פרטי, גם לנכים או לאנשים עם מוגבלות יש עסקים פרטיים, אבל צריך להבין שיש פה פגיעה מאוד מאוד קשה ואנחנו נוטים להתחשב בכל עסק בתקופת הקורונה, אבל לא הרבה מעבר לזה, תודה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> כן, נקודה אחת שגם מתחברת למה שאמר פה אדוני. אמרת פה קודם, אין קשר בין החוקים, ואנחנו אומרים שכשהמדינה באה לחוקק כזה דבר והיא חושבת שאין קשר לחוק תובענות ייצוגיות בעוד שהיה מקרה של עורך דין שתבע 53 תביעות שכולן סולקו, אבל בעל העסק עדיין צריך לקחת עורך דין, להיכנס לסחרור הזה כשאין לו מושג איך ההליך הזה ייגמר ולא היה אפילו נכה או מישהו בעל מוגבלות שנמצא מאחורי התביעה הזאת. זה הפך להיות עסק לשם הכנסה עבור עורכי דין. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אבל זה באמת חוקי התובענות הייצוגיות, נראה לי שאנחנו נדבר על זה בצורה נפרדת. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> אבל בסוף זה מצטרף. מה שאתם עושים כרגע מצטרף להוצאות קיימות בדיוק על אותו עניין. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אוקיי, תודה רבה, הגר. עורך דין רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות מאוניברסיטת בר אילן. בבקשה, יש לך שתי דקות. << אורח >> רוני רוטלר: << אורח >> תודה רבה, אני אהיה קצרה. אני חושבת שכשמדובר על אנשים עם מוגבלויות אז כולנו נורא בעד וזה לא שנוי במחלוקת, עד שאנחנו מגיעים לסוגיה הזאת של הכסף. מה שחשוב להבין כאן זה שיש כאן איזה שהוא, גם בדיון הזה, הרבה בעלי עסקים ונציגים של בעלי עסקים שהגיעו ולא רואים כאן מספיק את אותם עשרות ומאות אלפי אנשים שהחוק הזה יכול להיטיב איתם, ולא רק איתם, אלא גם עם אותם בעלי עסקים שאם הם ינגישו, ועוד שנייה אני אדבר גם על שיתוף הפעולה, זה אמור להשיא את הרווח שלהם. וגם אם לא כולם נמצאים כאן אנחנו חייבים לזכור שמדובר בהם. לגבי הנושאים שעלו כאן, לגבי התביעות הייצוגיות או הדברים האזוטריים, לא על זה אנחנו מדברים, ויכול להיות שאם יש כאן בעיה אז צריך לשבת ולפתור אותה, אבל לא לקשור את הדברים ביחד, כמו ההצעה שהעלה דובי, שיישבו וידברו. אני חושבת שזה נכון להגיע לדברים מתוך הסכמות וזו תמיד צריכה להיות הרוח, אבל אי אפשר, הדברים האלה נדחים ונדחים ונדחים ואנחנו כבר מדברים על כמעט עוד מעט 20 שנה מאז שתוקן החוק לגבי הנגישות. חייבים להבין שללא האפשרות של האכיפה של הנציבות והרחבת הסמכויות שלה אז כולנו נמשיך מאוד לאהוב אנשים עם מוגבלויות, אבל לא לתת להם להשתתף. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. ענת אימבר, חברת ועד טיקים ותסמונת טורט בישראל. << אורח >> ענת אימבר: << אורח >> קודם כל אני אתחיל מהסוף ואני אגיד שאני בעד לתת לנציבות יותר סמכויות בקטע של ייצוג אנשים עם מוגבלויות. אני רק רוצה להזכיר שלפני אכיפה יש גם את הנושא של חינוך ואת הקטע של הסברה. 21% מהאנשים הבוגרים, לפי הנתונים של הנציבות, הם אנשים עם מוגבלות. לא ייתכן שבמדינת ישראל היום יהיו מוסדות ציבור ומוסדות ממשלתיים - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אבל בואי, גברתי, לא ניכנס לזה. << אורח >> ענת אימבר: << אורח >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, חשוב לי למקד אותך כי אין לך זמן והדיון הזה של הגופים הציבוריים, כבר דנו על זה בצורה נפרדת בשני דיונים. << אורח >> ענת אימבר: << אורח >> אני ממקדת את הצורך. אז אני אומרת שחלק מהחינוך זה קודם כל דוגמה ציבורית שהממשלה צריכה לתת. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> חד משמעית. << אורח >> ענת אימבר: << אורח >> לנו מה שחשוב זה שהשירותים לאזרח יהיו נגישים. למסעדות, אנחנו כבר נלך למסעדות שהן נגישות, או לכל עסק אחר, אבל לי חשוב, כבן אדם שצורך שירותים של הממשלה שכל המוסדות יהיו נגישים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז מבחינתך אפשר לפטור את העסקים הפרטיים? << אורח >> ענת אימבר: << אורח >> תחבורה ציבורית, כל הנושא של הנגשה של שירותים מקוונים לאנשים עם מוגבלות, כל הדברים האלה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> היא צודקת, קודם אנחנו נעשה, אחרי זה הם. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. עורכת הדין אביבית ברקאי, ארגון 'בזכות', בזום. בבקשה, שתי דקות. << אורח >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << אורח >> גברתי, כמו שציינת וכמו שציינו לפניי, החובה הזאת בחוק משנת 2005 ואולי טוב שכך שהיא חוקקה משנת 2005 ואנחנו לא מדברים עכשיו על עצם החובה להנגיש, אבל למעשה מאז ועד היום מה שהיה צריך לדאוג זה לכך שהחובה הזאת תיושם, שתהיה יותר אכיפה. בעצם מאז אנחנו מדברים מדי כמעט שנה זה רק על הארכות ועל הארכות ועל דחיות, וגם עכשיו זה למעשה - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, אנחנו לא מדברים כרגע על הארכה, אנחנו מדברים על מתן סמכויות אכיפה. << אורח >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << אורח >> אני יודעת שאנחנו לא מדברים כרגע על דחיות, אנחנו מדברים כרגע על האכיפה, אבל כפי שעורך דין ערן טמיר אמר, הנושא של האכיפה עד היום לא היה מספיק, לא היו די כלים לנציבות כדי להתמודד עם החובה שקיימת ובעצם לא מיושמת ומופרת כמעט כל יום. בעצם באה לכאן המדינה, זו הצעת חוק ממשלתית, כפי שנאמר, ומביאה לכאן איזה שהוא סידור של אמצעי אכיפה נוספים כדי שהחוק יוכל להיות סוף סוף מיושם. זה אינטרס של כולם שהמרחב הציבורי יהיה נגיש לכולם וכולם יוכלו לקבל את השירות הציבורי, שלא תהיה אפליה ובעצם הדרה של אנשים מסוימים מקבלת שירות ציבורי, וזה מה שקורה. גם אם מדובר בעסקים פרטיים שנותנים שירות לציבור, הם צריכים לתת שירות לכלל הציבור ובכלל זה אנשים עם מוגבלות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << אורח >> רק עוד נקודה אחת לגבי התביעות הייצוגיות - - - << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> לא, חבל על הזמן, נדבר על התביעות הייצוגיות בנפרד. << אורח >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << אורח >> רק מילה. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> חבל, באמת, אני צריכה פשוט לסיים. << אורח >> אביבית ברקאי-אהרונוף: << אורח >> אז אני מסיימת, רק עוד נקודה אחת שחשוב בעיניי שהיא תתווסף להצעת החוק הזאת, ואולי היא גם תוכל לתת מענה לעסקים. בהצעת החוק צריכים להוסיף שתהיה קרן, שכל העיצומים הכספיים וכל הקנסות ינותבו לטובת קרן שתיועד ואפשר יהיה להשתמש בה ולהסתייע בה לטובת ההנגשה של כל בעלי העסקים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. אין לנו זמן, כי אנחנו צריכים ללכת למליאה, את מכירה את ההנחיות של יושב ראש הכנסת והדיונים כאן לא יכולים לגלוש במקביל ולהתקיים במקביל לישיבות המליאה. אני חושבת, כמו שאמרנו בתחילת הישיבה הזו, הנושא הוא מורכב, הצעת החוק שיושבת לפנינו, הכיוון שלה עדיין צריך להיבדק ולהיעשות בהסכמה, כמו שגם שמענו מלא מעט גופים ואנשים. לצערי אנחנו קיבלנו בוועדה רק נייר עמדה אחת, מהתאחדות המלונות, רק זה. אתם, מהמסעדות, לא הגשתם, לא הגישו מהמגזר העסקי. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אני אגיד לך, גברתי, הצעת החוק הזאת פשוט עברה במחטף. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אפילו אני לא ידעתי עליה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> גם משרדי הממשלה לא דיברו כאן, אף אחד לא דיבר כאן. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אתה אומר כזה דבר שהוא לא נכון, אז אני מבקשת ממך לשמור גם על הדיבור שלך, לא רק על הסגנון, אלא גם על התוכן. זה דבר ראשון, והדבר השני - - - << אורח >> שי ברמן: << אורח >> אתה ידעת שזה הועבר? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> לא. אם הייתי רוצה את זה. << אורח >> שי ברמן: << אורח >> משרד הכלכלה, תשאלי. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אתה לא יודע כמה עוולות יש פה ביום. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אביר קארה, אתה יושב לידי במליאה, ישבנו ודיברנו על זה לפני שבועיים כשהעלינו את הצעת החוק הזאת במליאה ואמרת לי: מה את מעלה את הצעת החוק הזאת? << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אה, אמרתי לך? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז ידעת, עם כל הכבוד. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> טוב, יכול להיות. חשבתי שיהיו דיונים שאנחנו נוכל להפריע. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> אז הנה הדיונים, זה הדיונים, ככה זה עובד בכנסת, קריאה ראשונה ומגיעים לדיונים, דמוקרטיה. אני מבקשת מכם עכשיו, מכל הארגונים ששומעים אותנו - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מה עם ההסתייגויות? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> עוד לא, רק התחלנו את הדיון. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> הוא רוצה כבר לשים את ההסתייגויות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, למה לא? אני צריך לייצג את השולמנים, לא? << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> מכל הארגונים, להגיש לנו את עמדתכם. אני מבקשת מהנציבות, בהמשך לשיחות המוקדמות שכבר - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אביר קארה: << דובר >> אני אשמח לשבת איתם. << אורח >> דן אורן: << אורח >> וייעוץ וחקיקה. זה משרד המשפטים, זו הצעה של משרד המשפטים, גברתי היושבת ראש. זו הצעה משותפת. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דן אורן: << אורח >> אם יש טענות על איזוני זכויות, זה משהו שאנחנו צריכים להידרש אליו. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> עורך דין דן אורן. אני מבקשת לבוא לדיונים הבאים ולקבל את ניירות העמדה בלב פתוח ובנפש חפצה כדי למצוא את נקודות האיזון שכן ישרתו את האוכלוסיות שהן זקוקות לזה וגם לא להפיל פה עיצומים כספיים כאלה כבדים שעלולים לפגוע במטה לחמם של רבים מהאנשים. אני סומכת עליכם. << אורח >> דן אורן: << אורח >> מי כמונו דואגים לאיזונים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> בדיוק, הנה, זה מה שאני אומרת. << אורח >> ניר קפלן: << אורח >> הצעת החוק הזאת היא בלי שום איזונים. זה לא נכון, אין פה שום איזונים. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> סליחה, אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. עורך דין אורן, תודה רבה, ההערה שלך נשמעה ואני מבקשת שהתהליך הזה עכשיו יתחיל, איזה שהוא שיח ובהמשך לניירות העמדה ולדיונים שאנחנו נעשה אנחנו נקיים פה ונקבע - - - << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושבת הראש, אני רק רוצה שאלה שתפני רק לפילוח, אני רק מבקשת מהנציבות שתביא לנו פילוח בין הנכויות השקופות ללא שקופות, מבחינת כמות האנשים שיש לכם שנצרכים לנגישות. << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>