פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הפנים והגנת הסביבה 12/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 32 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום חמישי, א' בחשון התשפ"ב (12 באוקטובר 2021), שעה 14:10 סדר היום: << הצח >> פרק ט"ו (תקשורת), רק סעיפים 80-79 ו-81 (2) (בעניין מתקן שידור לתקשורת) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> הכנה לקריאה שניה ושלישית נכחו: חברי הוועדה: איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר מוזמנים: לירן אבישר בן חורין – מנכ"לית משרד התקשורת טל אלימלך – מנהלת תחום בכיר רגולציה, משרד התקשורת נעם שרלו – רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר ספיר איפרגן – רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר אפרת ברנד – יועצת משפטית, מינהל התכנון סטיליאן גלברג – ראש אגף קרינה ומניעת רעש מרדכי גליצר – ראש תחום, סלקום עו"ד יעקב כהן – נציג פרטנר - הוט, פורום החברות הסלולריות עו"ד גיא צפריר – נציג רגולציה של פלאפון, איגוד החברות הסולאריות בישרא אריאל שטיינר – אגף כלכלה משרד התקשורת לירון אדלר – יועצת משפטית של הוועדה שי שלף – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר תום פישר – רפרנט התחדשות עירונית ותכנון ובניה, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: לירון אדלר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: איילה בנד << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חברי הכנסת, מוזמנים יקרים, אני פותח את ישיבתה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בפרק טו', תקשורת. בענין מתקן השידור תקשורת, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית המכונה חוק ההסדרים. חוק חשוב. גבירתי מנכ"לית משרד התקשורת, אורחים נכבדים, אני שמח שקיבלתי את הזכות לנהל את הישיבה הראשונה שעוסקת בחוק שלפנינו, זה חוק שיוריד את אחד החסמים המשמעותיים ביותר בהתקדמות שוק התקשורת בישראל. לפני כמה חודשים זכיתי לכהן כשר התקשורת בממשלת ישראל ולהבין אולי יותר מתמיד את החשיבות של תשתיות תקשורת כדי להגדיל את הפריון במשק, כדי להצעיד את הטכנולוגיה קדימה, לצמצם פערים, לקרב את הפריפריה למרכז, אבל לצערי ישראל לא נמצאת במקום שהיינו רוצים להיות בו, היינו רוצים להיות במקום הרבה יותר טוב מבחינה טכנולוגית ומבחינה תשתיתית. אני שמח שהיום בראשות המשרד עומד שר שזו היא המהות שלו, לקדם את תחום התקשורת, לקדם את תחום התשתיות, גם בפריסת סיבים, גם מבחינת 5G, ויחד עם המנכ"לית והצוות המקצועי המאוד מעולה שיש במשרד עושים כל אשר לאל ידם כדי לקדם את הנושאים האלה. אני מניח שאין בחדר הזה וגם מבין הצופים בבית אדם אחד שהטלפון הסלולרי שלו הוא לא הפך למרכז בחיי היום יום שלו לצרכי עבודה, לשיחות עם חברים, לצרכי פנאי ועוד המון שימושים שבהם הטלפון הזה הוא כבר ממש מזמן לא רק טלפון. אבל הסלולר הוא חלק רק קטן מהשימושים הסלולריים שהתשתית הסלולרית מאפשרת לנו. הדור החמישי של רשת האינטרנט הסלולרי מה שמכונה 5G, הוא יביא את העתיד לחיים שלנו. תקשורת עם רחפנים ורכבים אוטונומיים מחייבים 5G. ושליטה על ציוד חקלאי וציוד בריאותי מחייבים 5G. ואפשרות לקבל שירותים מצילי חיים מרחוק ועוד הרבה מאוד נושאים אחרים מחייבים 5G ברמה גבוהה, בתשתיות נאותות בכל רחבי המדינה. בשביל שזה יקרה הדור החמישי דורש שנגדיל באופן משמעותי את מספר אתרי הסלולר ואנחנו מדברים על הגדלה ניכרת של כ-30 אלף אתרים חדשים ובניגוד למה שחושבים פריסה של עוד אנטנות דווקא מורידה את רמת הקרינה אליה אנחנו נחשפים עם הטלפון הסלולרי שלנו. יש היום קושי אמיתי בהקמת מתקני שידור חדשים ובשדרוג מתקנים קיימים ובייחוד באיזורי מגורים. יש את אירועי ה-NIMBY, Not in my backyard, שאף אחד לא רוצה את זה קרוב אליו, אבל כולם רוצים רמת שירותי תקשורת גבוהה. היום הזמן הממוצע להקמת מתקן חדש הוא שנתיים ולפעמים אף יותר, ובנוסף מדי שנה, צריך לדעת, נגרעים מתקני שידור, כך שאנחנו נמצאים היום בדפיציט בכל מה שנוגע למתקני שידור שנדרשים למדינה מתקדמת כמו שישראל רוצה להיות. התיקון שמובא היום לחוק מבקש להגדיר את רשת הסלולר כתשתית לאומית ולקבוע הסדרים משמעותיים שיביאו להקלה בהליכי הקמה ותחזוקה של אתרי סלולר. וכמי שפגש את תחום התקשורת מקרוב, גם מהכיוון של הרשויות המקומיות, מהאיזור המוניציפלי, גם כיושב ראש ועדת תכנון ובניה, כראש עירייה, גם כשר תקשורת, אני מאמין שהחוק הנוכחי יכול לאזן בצורה נכונה בין האינטרסים השונים של האזרחים, של הרשויות המקומיות ושל המדינה בכלל. עם זאת, כמו כל חוק, אנחנו נשמח לשמוע דעות שונות מגוונות, עמדות שונות ומגוונות, לטייב, לדייק את החוק הזה, כדי שנעביר אותו באופן שייטיב כמה שניתן עם אזרחי ישראל, עם מדינת ישראל, עם המקום שבו היינו רוצים להגיע אליו. עד כאן דבריי. אני מבקש ממנכ"לית משרד התקשורת להציג את החוק בפנינו, את התפיסה, אם תרצי שעוד מישהו ידבר מטעם הממשלה, בשמחה, ואז נתחיל לדון בסעיפי החוק. בבקשה גבירתי. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> תודה רבה. אדוני היושב ראש אני חושבת שהטבת להציג בפנינו את הדברים ולכן אני אשתדל להיות קצרה מאוד כדי שנוכל לנצל את זמננו לטובת הקראת סעיפי החוק ותחילת עבודת החקיקה. אני רוצה לומר לכם שאנחנו היום, חוק ההסדרים הזה שמגיש לנו משרד האוצר הוא חוק הסדרים מצויין עם הרבה בשורות. אנחנו באנו היום לא לטפל בתהליך התקדמות אלא לטפל במשבר. צריך לומר את זה ולשים את זה על השולחן. תשתיות הסלולר כבר לפני 20 שנה היו צריכות לקבל טיפול מאוד יסודי משעה שהן אינן, זה לא ליז'ר יותר שיהיה לך טלפון סלולרי או תשתיות מתקדמות בעולם הסלולר, זה צורך חיוני לאומי גם ברמה של המשתמשים וגם ברמה של כלכלת מדינה, מדיניות הרישוי והתמ"א הנוכחית לא מתאימות יותר למציאות הישראלית והם כמו שתוכלו לראות בכמה שקפים, אז אם אפשר להעלות את המצגת ולהראות לכם, הביאו אותנו היום להסתובב באיזורי המקום בין ה-60 ל-70 במהירות סלולרית בשכונה של מדינות שלא בהכרח היינו רוצים להיות בה. אני מזכירה לכם, אנחנו נוהגים לכנות את עצמנו אומת הסטרטאפ. אנחנו מדברים במדינת ישראל, אם תעבירו רגע שקף, על גידול ביקוש לדאטה, בערך גידול מעריכי של 70 אחוז בשנה, צריך להבין את המשמעות של האקספוננט הזה בצד ימין ואז לעומתו אתה מתבונן בצד שמאל בהתפתחות הרשת הסלולרית בישראל, בכמות האתרים, ואתה פשוט לא מאמין למה שאתה רואה. אתה רואה ירידה בכמות אתרי הסלולר אל מול צריכה הדאטה הזאת בישראל. כשאתה מסתכל על זה אתה מנסה להבין הכיצד הגענו למצב הזה. בשקף הבא אתם יכולים לראות את מיקומה של ישראל, מקום 54 אחרי התקדמות משמעותית בשנה האחרונה עם כניסת הדור החמישי, אגב בערך ממקום 90, זה עדיין מקום מביך בעולם. אתם יכולים לראות איזורים בישראל, בצד שמאל למעלה לדעתי אתם יכולים לראות את ראש העין, זאת עיר שלמה שזה מספר האתרים שיש בה. שלושה ארבעה אתרים, זה יישוב שבו מצד אחד אתה שומע אין כיסוי, אין קליטה, מצד שני אתה רואה הורדת אתרים ובכל שבוע שלישי אתה מקבל תמונת פייסבוק מתוקשרת על הורדת אתר. משל היה הדבר כבוד גדול לרשות שאנחנו מורידים שם אתרים. הדבר הזה מבקש טיפול יסודי בעולמות התכנון ובעולמות הרישוי. בשנה האחרונה עמדתי בראש ועדה בין משרדית שהיו בה משרד האוצר משרד המשפטים מינהל התכנון כמובן שהוא השותף המרכזי שלנו לתהליך התיקון הזה, המשרד להגנת הסביבה שהוא שותף מרכזי, בעבודה של בערך עשרה חודשים שכללה עבודה עם חברה חיצונית, עם חברת ייעוץ שנתנה לנו מחקר משווה בעולם, הגענו לתוצאה שאנחנו רוצים להציג היום בפניכם, שהיא משנה מיסודה את תפיסת העולם באשר למדיניות התכנון והרישוי של רשתות סלולריות במטרה לאפשר את הקמת רשת הדור החמישי בישראל, במטרה לשפר את הכיסוי ואת הקליטה, את הקיבולת ואת המשך ההתפתחות של הכלכלה הישראלית, לא פחות מזה אני אומרת. אני אבקש ממשרד האוצר, מספיר, להציג בעמוד אחד את המודל המוצע, הוא התשתית לחקיקה שלפניכם, זה יקח שתי דקות ומשם אנחנו נוכל לרוץ. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> שלום, שמי ספיר איפרגן, אני מאגף התקציבים באוצר. אני אמשיך את דבריה של המנכ"לית ואתייחס מאוד בקצרה לפתרון שאנחנו מציעים. היא ביקשה שנעבור שקף כי כבוד היושב ראש כבר התייחס לסוגיית הקרינה לכן אין צורך שנחזור על כך. אני אגיד ברקע הדברים מה עשינו. איך ניגשנו לאתגר. קודם כל רצינו ללמוד, רצינו ללמוד איך מדינות אחרות בעולם התמודדו עם האתגר הזה. כי הרי רשתות סלולריות מתקדמות זה לא משהו שיש פה רק במדינת ישראל, אנחנו לא הראשונים לצערנו לאמץ את הטכנולוגיות הללו לעיתים רבות, אבל על ידי benchmark בינלאומי למעשה למדנו שהטמפלט המאוד מרכזי שחוזר על עצמו המון זה למעשה מדיניות פטור מאוד רחבה. וכך למעשה עם ההבנה הזאת ישבנו לשולחן הדיונים, כל גורמי הממשלה שנמצאים פה גם על השולחן וגיבשנו פתרון. בתמצית התייחסנו לכל האתרים הסלולריים וחילקנו אותם לשני סוגים. אחד, אתרים שעדיין יהיו במסלול פטור כמו שיש היום, כבר נסביר את השינוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מתקני גישה זעירים. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> מתקנים זעירים, זעירים זה שאול מהמונח בתמ"א, כשלמעשה לאתרים שיהיו צמודים לעצמים ברחוב ואתרים שניתן להקים על תרנים עד גובה שישה מטרים. יש עוד כל מיני דקויות, אני מאמינה שבהקראה נגיע להכל. אבל משהו שמאוד חשוב להדגיש זה שלמעשה מה שעשינו, אנחנו דילגנו על שלב בירוקרטי אבל לא שינינו כלל וכלל כללים בטיחותיים, תכנוניים, ובצד שמאל של השקף אפשר לראות את רשימת האישורים שנדרשת היום וגם תידרש לו ההצעה ששמנו על שולחן הוועדה תאושר, עדיין כמובן עבור כל אתר ידרש היתר הממונה על הקרינה, עדיין רק בעלי רשיון יוכלו להקים את האתרים. סוגייה מאוד חשובה, סוגיית טווח הבטיחות, שמרנו על כך שטווח הבטיחות של אתר לא יחדור לנכס גובל, זה גם קשור לכך שמבחינתנו אתרים שנכנסים למסלול הפטור הם אתרים שהיום בתמ"א אין בגינם חובת יידוע הציבור ועל כן זה עיקרון מאוד חשוב ששמרנו עליו. כמובן כלל האישורים הנדרשים בתמ"א ואפשרות לכפיפות לו הרשות המקומית רוצה היא תיתן הנחיות מרחביות. אז זה באשר למסלול הירוק. אנחנו סבורים שלו ההצעה שלנו תאושר זה יביא לשיפור דרמטי בתשתיות הסלולר בישראל. אני אגיד על המסלול האדום שגם בו אנחנו מציעים להכיר בתשתיות הסלולר כתשתיות לאומיות ובכך לאפשר לות"ל להיות רשות רישוי חליפית לאתרים מה שנקרא אתרי מקרו, בדרך כלל אתרים מאוד גדולים שנמצאים לרוב במרחבים הבין עירוניים, אבל לא רק. זה בתמצית השינוי שאנחנו מציעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה ספיר. עוד מישהו מהממשלה רוצה לומר דבר מה? << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> חברים, אנחנו רק ננצל את הבמה להגיד תודה לוועדה שעסקה בזה, לאנשי מינהל התכנון, לאנשי משרד האוצר, לאנשי משרד המשפטים על שעות רבות ומורכבות ביותר שהביאו אותנו לאיזונים בריאים וטובים לציבור הישראלי ולקידום הרשת הסלולרית והכלכלה הישראלי. אז בהזדמנות הזאת תודה. וגם כמובן לצוות של ועדת הפנים שאי אפשר שלא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה רבה. אז אם ככה אנחנו נתחיל לצלול. יש מישהו שרוצה להתייחס באופן כללי להצעת החוק, כאן או בזום, בטרם נתחיל לדון. יש בקשות? אין. אם ככה היועצת המשפטית. בואי נתחיל בבקשה עם ההקראה והסברים לסעיפים ונתחיל לדון בהם. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> פרק ט"ו, תקשורת. סעיף 79, תיקון חוק התכנון והבניה. בחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, (בפרק זה - חוק התכנון והבניה). (1) בסעיף 1, בהגדרה "תשתיות לאומיות", אחרי "מתקני תקשורת" יבוא "מתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו בסעיף 202ב'". (2) בסעיף 6ב, בהגדרה "תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" אחרי "שעליו היא חלה" יבוא "או תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת השיטה התאית בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה". אלה הסעיפים שמכניסים את הנושא של מתקני השידור להגדרה של תשתיות לאומיות ולאפשרות של הוועדה לתשתיות לאומיות לדון בהם. זאת בעצם המסגרת שתוארה כאן במקרים שכן ידרשו היתרים בעצם ניתן יהיה לדון בתכנון הענין הזה בוועדה לתשתיות לאומיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נמשיך. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> (3) לפני סעיף 266ד יבוא: הגדרות לסעיפים 266ג3 עד 266ג6. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם יש מישהו שמעוניין כאן או בזום להתייחס לסעיף קונקרטי שאנחנו מקריאים, אנא הסב את תשומת ליבנו בבקשה. אחרת נמשיך בהקראה רציפה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> 266ג2. בסעיפים 266ג3 עד 266ג6, "אנטנה" התקן המיועד לשדר ולקלוט גלים אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו". "בעל רשיון" - כהגדרתו בסעיף 202ב. "גג בניין" – כהגדרתו בסעיף 27א לחוק התקשורת ולרבות גג בניין המשמש כמרפסת גג בקומה העליונה של הבניין. "חוק הקרינה" – חוק הקרינה הבלתי מייננת התשס"ו–2006. "מהנדס מבנים" – מהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים. "מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית" – כהגדרתו בסעיף 202ב, לרבות התקן המשמש לחיבור המיתקן אל בניין או אל עצם קיים. "הממונה על הקרינה" – ממונה, כהגדרתו בחוק הקרינה. "נכס גובל" – מגרש גובל או מבנה אחר שהוא בית מורכב כהגדרתו בסעיף 59 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969, באותו מגרש שבו ממוקם מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית. "ציוד נלווה" – ציוד או מכשור נלווה הנדרש לצורך הפעלתו של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית. "עצם קיים" – עמוד תשתית, ובכלל זה רמזור, עמוד תאורה, עמוד חשמל או תמרור, וכן שלט חוצות, מבנה דרך, קיר אקוסטי, קיר תמך או עצם קיים דומה שקבע שר הפנים. אלה ההגדרות שאנחנו הולכים להשתמש בהן בסעיפים הבאים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הערות לגבי ההגדרות והדברים שהוקראו עד כה? אני רואה שגם בזום אף אחד לא מבקש לדבר. נעבור לסעיף 266ג2 רבא א. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> ביצוע עבודה בהתאם להוראות תוכנית מתירה. עבודות להקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, החלפתו, או הוספת אנטנה למיתקן כאמור, בהתאם לסעיפים 266ג3 ,266ג4 או 266ג5, לפי העניין, יבוצעו בהתאם להוראות תכנית מיתאר ארצית לתקשורת שעניינה מיתקני שידור קטנים וזעירים הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, בלא צורך באישור תכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה. בסעיף הזה מה שחשוב להבהיר זה שלמרות העבודות שאנחנו הולכים לקרוא שהן בעצם פטורות מהיתר, עדיין הן כמובן כפופות להוראות התמ"א וצריכות לעמוד בתנאי התמ"א. יש למינהל התכנון להוסיף על זה משהו? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אפרת ברנד, סגנית היועצת המשפטית. כמו שציינה היועצת המשפטית לוועדה אנחנו מדברים פה על פטור מהיתר כשההסדרה התכנונית נעשית בתמ"א. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ממשיכים. מקובל? כן. הלאה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> 266ג3. פטור למתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית. הקמת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו (בסעיף זה – מיתקן ועבודה בהתאמה), אינה טעונה היתר לפי סעיף 145 ובלבד שמתקיימים לגביה כל אלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה עבודה בהתאמה? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> המתקן שידור שעליו אנחנו מדברים והתקנת הציוד שזה נקרא עבודה, בהמשך המינוח שנתייחס אליו בסעיף זה מתקן ועבודה. נאמר כל פעם מתקן ועבודה, במקום כל המשפט. (1) העבודה מתבצעת בידי בעל רשיון. (2) המתקן יוקם על גג בנין או בצמוד לקיר החיצוני של בנין או על עצם קיים. (2א) התקבלה הסכמה בכתב של בעלי הזכויות בגג הבניין או בקיר הבניין או בעצם הקיים לפי העניין, לפי כל דין לביצועה של העבודה. (3) לעניין מידותיו של המיתקן יתקיימו כל אלה: (א) אורכו של המיתקן המוקם על גג בניין אינו עולה על 6 מטרים מרצפת גג הבניין שעליו הוקם, או אינו עולה על 80 אחוזים מגובהו של הבניין שעליו הוקם, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת לבניין, כהגדרתה בסעיף 158טו1, לפי הנמוך מביניהם. (ב) הותקן המיתקן על עצם קיים, או על הקיר החיצוני של בניין, מידותיו של המיתקן לא יעלו על 65 אלף סמ"ק, ובלבד שלא תותר חריגה של למעלה ממטר אחד מגובה העצם הקיים ושמיתקן, למעט מיתקן שהותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים באופן מלא, לא יותקן בגובה הנמוך מ-2.5 מטרים מפני הקרקע. (ג) שר הפנים רשאי לקבוע מידות נפח גדולות יותר מהאמור בפסקת משנה (ב), ובלבד שיתקיימו במיתקן, לאחר הגדלתו, התנאים המפורטים בסעיף 145ג(א). (4) הממונה על הקרינה נתן למיתקן היתר בהתאם לסעיף 6 לחוק הקרינה, והמיתקן עומד בתנאי ההיתר. (5) טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה אינו חודר לנכס גובל, למעט חדירה למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח. (6) ניתנו למיתקן האישורים הנדרשים לפי התכנית המתירה שמכוחה מוקם המיתקן, ואולם לא יידרש אישור של הוועדה המקומית, רשות הרישוי או מהנדס הוועדה לעבודה או לפרט מפרטיה אף אם נדרש אישורם לפי התכנית האמורה. (7) המיתקן אינו מוקם על בניין שנכלל בתכנית מאושרת או מופקדת כאתר המיועד לשימור או ברשימת שימור מאושרת לפי התוספת הרביעית, או בהודעה שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78 או על בניין או עצם קיים המצויים במקרקעין המיועדים בתכנית מאושרת או מופקדת לגן לאומי, לשמורת טבע, לאתר הנצחה או ליער, או מיועדים כאמור בהודעה שפורסמה לפי סעיף 77 או בתנאים שנקבעו לפי סעיף 78 או על בניין או עצם קיים בתחום חוף הים, כהגדרתו בתוספת השנייה, למעט בניין המצוי באזור שהוחלו עליו הוראות סעיף 4(ה) לתוספת השנייה, או על בניין בתחום אתר עתיקות מוכרז לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978. (8) עיצובו של המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים, יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו בהתאם לסעיף 145 ד ביחס למיתקן, אם נקבעו. (9) התקיימו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה, לפי העניין: (א) הוקם המיתקן על גג בניין או בצמוד לקיר חיצוני של הבניין - (1) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין או בשטח הבנוי של הבניין; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג ביחס לציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש. (2) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מ"ר לכל בעל רישיון; הותקן ציוד נלווה על ידי כמה בעלי רישיון – השטח הכולל של הציוד הנלווה לא יעלה על 6 מ"ר. (3) לא יותקן ציוד נלווה על קיר חיצוני של בניין. (ב) הוקם המיתקן על עצם קיים – הציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי של העצם הקיים או בתוך המיתקן עצמו; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה כאמור, לא תעלה חריגה ממעטפת מיתקן השידור או ממעטפת העצם הקיים, לפי העניין, על נפח של 27 אלף סמ"ק, ובלבד שהציוד הנלווה החורג כאמור לא יותקן בגובה הנמוך מ- 2.5 מטרים מפני הקרקע. בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית בתוך 45 ימים מסיום הקמת המיתקן, הודעה על סיום ביצוע הקמת המיתקן (בסעיף זה - ההודעה) ויצרף להודעה את כל אלה: (1) הצהרת בעל הרישיון כי המיתקן עומד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (א). (2) אישורים כאמור בפסקאות (4) ו-(6) שבסעיף קטן (א). (3) אישור מהנדס מבנים שתכנן את הקמת המיתקן, כי הקמת המיתקן בוצעה לפי כל דין החל על הקמתו, לרבות הוראות לפי חוק זה והתקנים החלים על החומרים והמוצרים המרכיבים אותו וכן בדבר עיגון המיתקן ויציבותו, וכי כשל מבני בתורן לא יתרחש בנקודת העיגון למבנה ולא יגרום לכשל מבני במיתקן או במבנה. (4) מפה ערוכה, בקנה מידה נקוב, המראה את התכסית, התבליט והתשתית הגאודטית בשטח קרקע בגבולות אותה מפה אשר על גביה מסומן מיקום המיתקן שהוקם וטווח הבטיחות לבריאות הציבור. (5) כתב שיפוי מפני תביעה לפיצויים בהתאם להוראות סעיף 202ב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כתב שיפוי למי? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> (ב1) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההצהרה לפי פסקה (1) וכן את אופן הגשת המפה והפרטים שיש לכלול בה לפי פסקה (4). (ג) בעל הרישיון יתחזק את המיתקן וישמור אותו במצב תקין, למניעת מטרדים סביבתיים ובטיחותיים מהמיתקן. (ד) הופסק השימוש במיתקן, יסלקו בעל הרישיון בתוך 30 ימים לאחר הפסקת השימוש בו וישיב את המצב לקדמותו; בעל הרישיון ישלח, בלא דיחוי, הודעה לוועדה המקומית על הפסקת השימוש במיתקן וסילוקו; לעניין סעיף קטן זה, הפסקה לתקופה הנדרשת לשם תחזוקה ותפעול שוטף של המיתקן, לא תיחשב להפסקת שימוש. אני מציעה שנציגי הממשלה - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לנו הערה לאחד הסעיפים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, מיד אני אתן לכם. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אולי כדאי שהם יציגו את ההסדר בכללותו לגבי הנושא של פטור להקמת המתקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תכף אני אתן לחברות התייחסות, קודם כל אנשי המקצוע. מי מסביר את הסעיפים רבותיי, יש לי פה כמה שאלות, אם אתם רוצים להתחיל להסביר. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אני אשמח להסביר. טל אלימלך, מאגף כלכלה, משרד התקשורת. אדוני היושב ראש, אתה רוצה להגיד לי איזה סעיף להסביר או לעבור על הכל? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> את ההגדרות הבנו, את רוצה לשאול שאלות או שאני - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אני חושבת שכדאי להסביר בקווים כלליים את עיקר ההסדר לסעיף הזה שהוא פטור להקמת המתקן עצמו. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אז הסעיף הזה מסביר את המסלול הירוק שהצגנו לכם בתחילת הדרך. זאת מערכת של הרישוי העצמי שבו מתאפשרת הקמה על ידי בעלי הרשיונות של אתרים או על גגות או על עצם קיים לפי רשימה שציינו בסעיפי החוק. הקמה על הגגות היא של טרנים עד לגובה שישה מטרים, עם רשימה של דרישות נלוות לצורך הענין, יש פה הסדרה של התקנת הציוד הנלווה, ציוד נלווה שיותקן או בחללים המבונים של הבנין או על גג הבנין עם מגבלות שהטלנו על ההקמה. יש פה כמובן הדגשה ועמידה בטווחי הבטיחות שנקבעים לפי ההיתרים שניתנים על ידי הממונה על הקרינה של המשרד להגנת הסביבה. מגבלות, בניינים לשימור, זה דברים שמתקיימים כמו שקיימים היום גם בתמ"א. הנחיות מרחביות, השלטון המקומי מקבל את האפשרות להכין סט של הנחיות מרחביות קשורות לעיצוב, צבע, צורה, הדגשים שהוא מוצא לנכון לציין ובלבד שזה לא מונע את הקמת האתרים האלה. לאחר ביצוע העבודה, 45 ימים לאחר ביצוע העבודה החברה מקימה, מעבירה הודעה לרשות המקומית, לוועדה, הודעה על ביצוע העבודה, עם המפרט שלה, שאנחנו מתחייבים שהמתקן עומד בכל התנאים המפורטים שהקראנו, מספקים את האישורים, מספקים אישור מהנדס לכך שהמתקן הוקם בצורה תקינה ושהחומרים ומה שמרכיב אותו לא יכול להוות סכנה. מפה, המפה משרטטת את גבולות המגרש, את טווח הבטיחות, מראה את העמידה באי חדירה למגרש הגובל כפי שדרשנו וגם המפה הזאת מקבלת את האישור של המשרד להגנת הסביבה, הממונה על הקרינה, הצגת כתב השיפוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בסדר, אנחנו קראנו את זה. אני אשאל אותך שאלות מנחות. האם יש מספר תרנים ואנטנות מקסימלי מותר מעל גג בנין, ואם ניתן לקבוע אם יש דבר כזה. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אני אזכיר שבתחילת הסעיפים ציינו שיש לכל מערכת הרישוי העצמית הזאת תוכנית מתירה, שזאת תוכנית תמ"א 36, תוכנית להקמת אתרים מובנים והתוכנית עצמה היא מייצרת את המסגרת התכנונית של הקמת האתרים עם המגבלות הקיימות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תמיד בכל תוכנית יש הגבלה על מספר אנטנות? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> זה תלוי לפי סוג האנטנה, יש הגבלה למספר תרנים על גג, יש הגבלה על מספר עוקצים על גג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין מקרים שאין הגבלה? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> באנטנות משתפלות לא. באנטנות משתפלות לא קיימת מגבלה. אנטנה משתפלת זאת אנטנה שנמצאת, מותקנת מגדר הגג והיא משתפלת לחזית הבנין. אנטנה לא כל כך גדולה, סדר גודל בליטה של 50 עד 80 סנטימטר מחזית הבנין. המרחק בעיקר נובע גם מהעמוד שמתקין אותה ומחזיק אותה וגם מהזווית שצריך לייצר כדי לייצר את הכיסוי של השטח אותו אנחנו רוצים לכסות. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> ושמה זה אנטנות שלא נכון לדעתכם להגביל. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> בתרנים יש, כן? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אני רוצה לציין, תכף אני אתן להתייחס, אני רוצה לציין שאנטנה משתפלת בראייה שלנו זה איזה שהוא פתרון שהוא נחות מכמה סיבות, ניתן לראות גם היום ביחס ל-8,000 המתקנים הקיימים שיש שימוש בסדר גודל של 250 אנטנות משתפלות, זה פתרון שהוא מתאים לנקודות מאוד מסויימות, תחשבו שהוא מותקן על חזית הבנין אז הוא גם בטווח הבטיחות שלו מייצר מגבלה שלא תמיד מאפשרת אותו, הוא כיווני, בתורן למשל אפשר לייצר מספר סקטורים שמכסים מספר כיוונים, זה לא איזה שהוא פתרון מועדף שאנחנו חושבים וסבורים שצפוי להיות בו איזה שהוא שימוש מוגבר כתוצאה מהמערכת של הרישוי העצמי, אבל במקום שכן הוא מייצר את הפתרון ולפעמים זה הפתרון המיטבי, אנחנו חושבים שנכון למצות את האפשרות הזאת. צריך לזכור כמובן שהאנטנות האלה מוקמות בהתקשרות עם בעל הנכס, בהסכמה כמובן, התקשרות קניינית ונראה לנו שיחד עם טווחי הבטיחות וכל המגבלות שמייצרים זה מייצר מגבלה שהיא כבר טבעית לפתרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תחזור מה זה אנטנה משתפלת. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אנטנה משתפלת זאת אנטנה שמותקנת, היא משתפלת מגדר הגג על חזית הבנין בהצמדה יחסית במרחק לא גדול, יש לה איזה שהוא מתקן שנותן אפשרות לקיים זווית והיא מאפשרת כיסוי מחזית - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חייבים אותה, אי אפשר לקבוע שהאנטנות יהיו רק על גג הבנין? << אורח >> קריאה: << אורח >> יש אחד כזה ברעננה ברחוב התעשייה. בכל האתרים יש רק אחד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אנחנו בעידן חדש. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל יש אחד כזה באיזור התעשיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והוא בולט. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אני יכול לחשוב על מקרה, למשל גג שנעשה בו שימוש מאוד חיובי של פוטו וולטאי במרכזו ורוצים עדיין לייצר איזה שהוא פתרון כיסוי ולחיות ביחד בהרמוניה הזאת של שני פתרונות שלמדינה מאוד חשוב, אז יעשו בזה אולי שימוש. רק כמו שאני אומר, בכמות ביחס לכלל האתרים שיש, זה פתרון שהוא יחסית פתרון נחות והשימוש בו הוא מאוד מצומצם. גם צריך לזכור שיש מגבלה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה כמה הוא נדרש, זה דבר שמושך את העין ודוקר, השאלה היא כמה הוא באמת נדרש. כל מה שיוצא ממה שמוצמד על הגג ישר מקפיץ את האנשים. שאלה אם לא עדיף שתהיינה האנטנות על הגג עצמו וזהו. << אורח >> גיא צפריר: << אורח >> אם אפשר להעיר, זה דווקא פתרון - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רק את שימך ותפקידך. << אורח >> גיא צפריר: << אורח >> גיא צפריר, עורך דין, פלאפון. דווקא מבחינה נופית הפתרון של אנטנה שמשתפלת מהגג הוא פתרון שהאנטנה כמעט לא בולטת, היא רק יורדת, היא צמודה לחלק העליון של הגג כלפי חוץ. בו בזמן שמה ששמים על הגג הוא תמיד נראה יותר, הוא בולט מהגג. מהבחינה הזאת הפתרון הזה הוא פתרון טוב מבחינה נופית, חבל לוותר עליו. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> היושב ראש, אני רק רוצה להסביר ולדייק את הדברים. מה שמנסים לומר פה, אנטנה משתפלת כשמסתכלים על כל היקף הפריסה של הרשת במדינת ישראל אתה רואה שזה פתרון נחות ושעושים בו שימוש מועט. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה אם ה-5G לא יגבירו את זה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> זה לא יהיה ערוץ הפתרון המרכזי, לא ב-5G וזה לא ערוץ הפתרון המרכזי עכשיו, ולכן השימוש שאנחנו רוצים לאפשר את זה כי זה פתרון במקרים ספציפיים שיש בעיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זאת משתפלת, מה שאנחנו רואים זאת משתפלת? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> כן, זאת אנטנה משתפלת. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> שיש בעיה לתת פתרון אחר. אנחנו לא רוצים לייתר את הפתרון הזה אבל באופן כללי כשאתה מסתכל על כל הרשת הקיימת עכשיו אתה רואה שזה פתרון, הוא גם נחות וגם עושים בו, לפיכך גם עושים בו שימוש מאוד זעיר באופן יחסי להיקף הרשת. כמה משתפלות יש היום בכל הרשת. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אנחנו מדברים על סדר גודל של 250 מתוך 8,000. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אז אתה מבין. יכולים לא לעשות בו שימוש ולא עשו בו אז אין סיבה שבעתיד יעשו בו איזה שהוא שימוש מוגבר ביחס למה שעושים היום במצב החדש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> והקמת מתקן על קיר חיצוני הוא בהכרח רק של משתפלות? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> כן. לאנטנה משתפלת יש הגדרה בתמ"א 36, מקימים את זה לפי תמ"א 36 את האנטנות המשתפלות האלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם בהנחיות מרחביות רשות מקומית תוכל למנוע הקמתה של אנטנה על קיר מבנה? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אם יורשה לי לענות, גם היום יש לנו בתקנה 34 א שזה פטור להקמת אתרים זעירים, אפשרות להקים גם אתרים זעירים על חזית ומה שאנחנו מציגים פה ממשיך, מכיל גם את התקנה הזאת, אז הוא מאפשר אתרים שנטייתם וגודלם להיות קטנים, הגבלנו את זה גם בגודל כפי שהקראנו את זה בתוך הסעיפים, אבל זה מקרה שהוא קצת שונה, זה אתרים שאנחנו מדברים על כיסוי מאוד נקודתי בשטחים מאוד קצרים, אתרים בהספקים יותר קטנים בשאיפה שהניראות שלהם היא מאוד קטנה ולכן ייצרנו להם את המגבלה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> רצינו להביא את הדברים לתשומת לב הוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו נדבר על מידת החריגה ממעטפת הבנין. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> זה נראה לי ככה בהמשך לאותו דיון, אנחנו חשבנו שאולי כדאי להגביל את מידת החריגה ממעטפת הבנין גם של האנטנות המשתפלות ואנטנות עוקץ שהן כן בולטות מגג הבנין. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אז החריגה של אנטנות עוקץ היא מוסדרת בתמ"א והיא עד גובה שלושה וחצי מטרים, זאת המגבלה שכבר מוסדרת. משתפלת לא חורגת והתרנים קבענו להם מגבלת גובה של עד שישה מטרים או 80 אחוז מגובה הבנין, הנמוך מביניהם. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> משתפלת בגלל שהיא צמודה לבנין עצמו. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> נכון. אין לה, כמו שראינו בתמונה לפני כמה רגעים, היא לא חורגת מגובה הבנין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו סבורים שהגובה של 80 אחוזים הוא מאוד קיצוני. צריך לבחון את האחוזים האלה, זה מגובה הבנין, זה כמעט הכפלה של גובה הבנין בהרבה מובנים. אז נכון שזה הנמוך מביניהם - - - << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> הנמוך מביניהם, בנין נורמאלי של שישה מטר זה שתי קומות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז למה צריך 80 אחוז? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> עד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר. אנחנו מכירים את העד בישראל. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> רוב האנטנות הן 2.60. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נו, אז למה צריך שישה מטר? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> הרעיון פה הוא גם לתת אפשרות להקים אלמנטים שיוכלו לשאת אנטנות של כמה חברות, אם נצטמצם חטאנו למה שרצינו. מה שרצינו לעשות בסעיף הזה זה לייצר איזה שהוא איזון בין הצורך והרצון שלנו לעשות שיתוף של מיקומים של אתרים ושיתוף תשתיות כמו שקיים היום במדיניות שלנו, לבין האפשרות וההיבטים הנופיים וההסתכלותיים ולכן חשבנו ש-80 אחוז זה משהו שהוא מספק. אם לוועדה יש פה הערה אנחנו נכונים לשקול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תבחנו את זה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> יבחן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בואו נמשיך. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> לנו יש הערה אחת על אחד הסעיפים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי אדוני? << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> עורך דין יעקב כהן, PHI, יש לנו הערה על סעיף ב3 שמדבר על אישור מהנדס מבנים. אנחנו סבורים שבכל בקשה להיתר כמו שקונסטרוקטור מאשר יציבות מבנה, גם באנטנה צריך להיות דין דומה ולא צריכים לדרוש מהמהנדס לאשר שהמתקן תואם את כל הוראות התוכניות וכל מה שנכתב במסגרת הסעיף. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האמת שגם אני סימנתי את זה. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> קונסטרוקטור מאשר יציבות מבנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> על זה נאמר TMI, Too much information. אני תהיתי אם המהנדס התחיל לגעת ברזולוציות האלה בתוך חקיקה ראשית. << אורח >> קריאה: << אורח >> אף אחד לא יתן הצהרה כזאת מהסוג הזה, זאת הצהרה לא הגיונית. << אורח >> קריאה: << אורח >> השאלה אם כשאנחנו בתוך הנושא הזה של פטור מהיתר המבנים האלה הם מבנים שכן יש להם משמעות, חוץ ממיגון המתקן ויציבותו - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הוא אישור המהנדס הנדרש שנקבע בחוק התכנון והבניה לאנטנות או צלחות לוויין שגם ניתנות בפטור. מה דורשים ממנו בהקשר של אישור מהנדס, גם את כל - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> מה שכתוב היום בנוגע לפטור זה בתקנות. הפטור זה לא בחקיקה ראשית וכתוב שיצורף אישור מהנדס מבנים בדבר עיגון התורן ויציבותו וכן כי כשל מבני בתורן לא יתרחש בנקודת העיגון למבנה ולא יגרום לכשל מבני. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז זה הסייפא של התקנה. אז זה בתקנה וזה בחקיקה ראשית. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> נכון, בסדר, אבל אנחנו מסדירים את הדבר הזה עכשיו הכל פה אז כן היה חשוב להכניס את הדבר הזה. הנושא של התקנים וכל מה שחל על החומרים אנחנו רק ככה רצינו לייצר איזה שהיא וודאות, אנחנו מציעים לוועדה לקבל איזה שהיא הוראה שמדברת גם על זה שזה עומד בהוראות נוספות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני חושב שהמשפט שמתחיל במילה לרבות ועד המרכיבים, אפשר להסיר אותו. אלא אם כן אני מפספס פה משהו. היום בתקנות הדברים נרשמו, יהיו תקנות לחוק הזה? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> לא, הסדרה בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הבנתי. אז בואי ניצמד למה שכתוב בתקנות של הפטורים, אין הבדל בין תורן לרדיו או טלוויזיה או צלחת לוויין לבין זה, אלא אם כן אני טועה, אני לא יודע, ביחס לאישור מהנדס. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין הבדל. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני טועה, תתקנו אותי, אני לא חי את התחום. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא שאנחנו מכירים. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אני מוכנה לברר את זה עם גורמי המקצוע אצלנו בענין ההנדסי, אבל על פניו זה דומה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אם המהנדס יצהיר, יאשר שהקמת המתקן בוצעה על פי כל דין וכי כשל מבני בתורן לא יתרחש בנקודת העיגון למבנה ולא יגרום כשל מבני במתקן ובמבנה - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> למעשה לפי כל דין זאת אמירה גורפת שכוללת את הכל. << אורח >> קריאה: << אורח >> כל דין זאת אמירה גורפת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא כתוב בתקנות של הפטור, על פי כל דין? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא כתוב. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בסדר, אנחנו נבחן את הסיפור של על פי כל דין. אני הייתי מציע להתאים את זה למה שמעוגן היום בתקנות של הפטור, אבל לעגן בחקיקה ראשית, שלא יהיו כפילויות ברמות של פטורים. << אורח >> גיא צפריר: << אורח >> אם אפשר רק בענין הזה להדגיש, הנושא של העל פי כל דין, כי זה דברים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם יבדקו את זה. << אורח >> מרדכי גליצר: << אורח >> מוטי גליצר, סלקום. סעיף קטן 5 בטווחי הבטיחות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> רגע, אתם רצים לי ועוד לא עסקנו בנושאים שרציתי לעסוק בהם, לשאול בעצמי. נקבע בסעיף 1 בעמוד 6 למעלה, כתוב שהציוד הנלווה יותקן בחלל הפנימי, לא ניתן להתקין ציוד, יותקן על גג הבנין אף אם גובהו עולה על הגובה המירבי המותר. אני מבקש הסבר על הדבר הזה. זה מעל שישה מטרים הכוונה? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> כן. הציוד הנלווה כפי שאפשר לראות במידה ולא ניתן להתקין אותו באחד החללים אז הוא יצטרך להיות מותקן בארונות תקשורת בצמוד לאתר, הציוד הנלווה במידה והוא מותקן על הגג בהינתן זה שלא ניתן להתקין אותו באחד החללים המבונים, אז הוא מותקן בארון תקשורת בצמוד לאנטנה, לאתר הסלולרי על הגג, ואנחנו לארון תקשורת הזה קבענו מידות ושטח מקסימלי בסעיפים של הציוד הנלווה וזה יכול להגיע עד לגובה 2.30 ארון התקשורת הזה ולכן יש פה, בסבירות יש פה חריגה מגובה הבנין ולכן היה נחוץ לציין את זה במפורש. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז גובהו עולה על גובה הבנין. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> נכון. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> גם התוכנית המפורטת מאפשרת גובה מסויים ולצור הציוד הנלווה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל התוכנית המפורטת מדברת על בניה, היא לא מדברת על מתקנים. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> לא, אני מדברת על הגובה המותר למבנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה לא נקרא מבנה אבל. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה נקרא מבנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם שמים אנטנה של טלוויזיה, אם את שמה אנטנה של טלוויזיה של פעם על בנין קיים והוא חורג מגובה הבנין, אז הוא חורג מגובה המבנה? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> נכון. לדוגמה התמ"א מסדירה, תמ"א 36 א, היא אומרת מפורשות שבעניינים שהיא קובעת אפשר לחרוג מגובה המבנה שנקבע על פי תוכנית מפורטת. זה נקבע לענין אנטנות סלולריות, זה נקבע בתמ"א של פוטו וולטאי, אם יש לך גובה מקסימלי על פי תוכנית מפורטת ואתה רוצה לחרוג ממנו, אתה צריך הסדרה מפורשת וזה מה שבעצם אומר הסעיף של הענין הספציפי הזה שמוגבל במידות כמו שטל ציין, אפשר לחרוג כי בדרך כלל בנין ממצה את הגובה שניתן לו על פי הזכויות, התוכנית המפורטת ולא רוצים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא ידעתי שמתקנים טכניים נמנים בתוך גובה מבנה, זה חדש לי לגמרי. סעיף 4, מפה ערוכה בקנה מידה נקוב, מה הכוונה, איזה קנה מידה, איזה קנה מידה צריכים לקבוע? מה זה קנה מידה נקוב? אני יודע מה זה קנה מידה נקוב, אבל איזה קנה מידה. כל אחד יעשה לפי איזה קנה מידה שהוא רוצה? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> כתוב כאן הוראה שמנהל יחידה תכנונית יפרסם באתר האינטרנט את אופן הגשת המפה והפרטים, אבל הכוונה היתה לפרסם במסגרת הזאת, זה אמור להשתנות, זה לא צריך להיות משהו - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא משהו קבוע. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> יכול להיות שבמקום, אולי ככה נחשוב על זה אחרי הדיון, שבמקום לחייב בעוד הנחיות לענין הזה אנחנו יכולים בתוך הסעיף עצמו לפרט בדיוק את אופן הגשת המפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> גם בחקיקה ראשית את רוצה את זה? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> צריך לחשוב מה ההסדרה שתגרום לזה לקרות הכי מהר והכי נכון, אבל כמו שציינה לירון כרגע יש סמכות למנהל מינהל התכנון, מנהלת מינהל התכנון לקבוע את ההנחיות לענין אופן הגשת המפה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה דבר שצריך להתעכב עליו, לתת לו פתרון. כתב השיפוי, למי הוא מיועד? לוועדה המקומית? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> כן. כתב השיפוי ניתן להבטחת שיפוי תביעות מפני ככל שיוטלו פיצויים, תשלום פיצויים על הוועדות המקומיות, בעל הרשיון לפי ההסדרה שתיקבע יצטרך לשאת בתשלום הפיצויים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נמשיך. הפסקת השימוש במתקן, בעל הרשיון ישלח בלא דיחוי הודעה לוועדה המקומית. לא, צריך לנקוב במועד. בעמוד 8, ד. הפסקת השימוש במתקן, בעל הרשיון ישלח ללא דיחוי הודעה לוועדה המקומית על הפסקת השימוש במתקן. צריך לקבוע מועד. מועד ברור. שבעה ימים, 14 יום, 10 ימים, משהו צריך לקבוע. עוד הערות עד כאן? << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> כן, לנו יש הערה נוספת לענין ההנחיות המרחביות, סעיף קטן 8, רוצים להוסיף לענין הזה שהנחיה מרחבית לא תוכל למנוע הקמת מתקן תקשורת. זה שיש לוועדה המקומית סמכות רחבה לקבוע הנחיות מרחביות, יש לה בדין, אבל אנחנו רוצים שיהיה מצב שוועדה מקומית תהיה מוגבלת לדלת אמותיו של החוק ולא תוכל בהנחיה מרחבית למנוע הקמת מתקנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא לא יכולה למנוע. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> התוספת המבוקשת היא למעשה מיותרת מכיוון שהחוק מפנה להנחיות מרחביות לפי סעיף 145ד. סעיף 145ד קובע - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא יכולה להוסיף על החוק, היא לא יכולה לעמוד בניגוד לחוק. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> היא לא יכולה, הנחיות מרחביות לפי מה שקבוע בסעיף 145ד לא יכולות לסתור קביעה של תוכנית ולכן תמ"א 36 א קובעת מפורשות את ההסדרה בנוגע להקמת מתקנים על גג בנין ולא היינו רוצים לתת פה אמירה ספציפית שממנה עלול להשתמע באופן מוטעה ואנחנו כבר הוצאנו גם בעבר אמירה מפורשת לוועדות המקומיות בענין הזה, אי אפשר לסתור תוכנית במסגרת הנחיות מרחביות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יותר מזה, אני אקריא את הסעיף, אם תקרא אותו נכון אז תבין שמה שאפשר יהיה לקבוע בהנחיה מרחבית זה רק עיצוב והשתלבות על הבנין או על עצם קיים. רק זה הוא יכול לקבוע בהנחיה מרחבית. שום דבר מעבר. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> זה נכון, אבל לנו כבר יש נסיון והיינו כבר בסיבוב קודם עם הנחיות מרחביות שפורסמו על ידי עיריית אשדוד, שפרסמו הנחיות שאי אפשר ליישם אותן. לדוגמה, נותנים לך מגבלות למיקום של המתקן על גג בנין, שזאת הנחיה עיצובית, שהם יכולים לקבוע אותה, אבל אתה לא יכול לעמוד בה. אתה לא יכול לשים את התורן במרכז הגג כי הגג הוא משותף או כל מיני דברים מהסוג הזה. ואז נוצר מצב שאנחנו צריכים לנקוט בהליך משפטי כנגד אותן הנחיות מרחביות. אנחנו חושבים שזה מיותר. צריכים לכתוב בצורה מפורשת שוועדה מקומית לא יכולה למנוע באמצעות ההנחיות המרחביות הקמת מתקנים. זה היה אגב בנוסחים קודמים שהיו בוורסיות הקודמות של החקיקה. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> כמו שציינתי זאת תוספת מיותרת שעלול להשתמע ממנה כאילו במקרים אחרים יש אפשרות כזאת ורק במקרה הספציפי אנחנו שוללים את הזכות. ככל שיש הנחיות מרחביות שניתנו בניגוד לדין יש זכות ערר עליהן, אפשר גם לפנות אלינו, בעבר אנחנו כבר הנחינו בהקשר הספציפי גם שהנחיות מרחביות שניתנו בניגוד לדין יש זכות ערר, לא נכון לתת אמירה דווקנית דווקא בנושא הזה שעלול להשתמע ממנה משהו לא נכון. זאת ההסדרה, אי אפשר לסתור תוכנית, אם תמ"א 36 א קובעת שאפשר על כל הגג - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם אפשר לבקש מרשויות מקומיות ברגע שהן מאשרות, הרי הנחיות מרחביות צריך לאשר אותן במליאה ויש לדעתי משהו כמו 14 יום לערער עליהן או משהו כזה. נכון? אני טעיתי אולי בזמנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש 30 ימים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל יש זמן לערער. אולי כדאי, אולי, אני זורק, אולי יהרגו אותי במקומות אחרים, שמהרגע שוועדה מקומית אישרה הנחיה מרחבית עליה לעדכן נניח אולי את משרד התקשורת על קיומן של הנחיות מרחביות, משרד התקשורת יעבור את זה לחברות הסלולריות, או לעדכן, שידעו שקיימת הנחיה מרחבית כי בסוף זה נוגע לחברות ספציפיות. לא רבות אגב. אז אני תוהה אם לא כדאי שמישהו ידע על קיומן של הנחיות מרחביות, גם כדי לעבור עליהן, גם כדי להשיג עליהן השגות, כי בסוף מה שקורה, ועדה מקומית מאשרת הנחיה מרחבית, מפרסמת את זה בפרוטוקול שלה, איש לא רואה איש לא יודע, היא גם יוצאת ידי חובה או על פי החובה, מפרסמת את זה באתר האינטרנט שלה, עברו 30 ימים ואיש לא ידע וזהו, וההנחיה נכנסה לתוקף ואף אחד לא ידע אפילו שהוא צריך לערער עליה או להגיש הסתייגות. אני חושב שמידת היידוע היא מידה חשובה. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> אנחנו נשמח אם דרך משרד התקשורת יעבירו כל הנחיה מרחבית שנוגעת לפטור הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הרבה מאוד ועדות, זה קשה לעקוב אחרי כל מה שהן מפרסמות וזה יהיה נכון, הנמענים הם רשימה מאוד מצומצמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה כמו הודעה על הפקעת תוכנית. צריך לפרסם וכו', אז אני לא מבקש - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> יש פרסום, יש פרסום גם באתר מינהל התכנון וגם בעיתון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> של מה? << דובר_המשך >> אפרת ברנד: << דובר_המשך >> לגבי אישור הנחיות מרחביות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל מכיוון שמדובר פה בתשתית לאומית, אז אולי אפשר להוסיף - - - << דובר_המשך >> אפרת ברנד: << דובר_המשך >> אני פשוט תוהה האם נכון לייצר נתק, יש הרבה הנחיות מרחביות שמטילות, משפיעות באופן לא פחות מזה על הציבור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כמו מה? << דובר_המשך >> אפרת ברנד: << דובר_המשך >> כל הנחיה מרחבית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הציבור זה משהו אחד אבל פה מדובר על תשתית לאומית, השאלה אם לא נכון לפחות ליידע את משרד התקשורת שהוועדה המקומית המסויימת פרסמה הנחיות מרחביות לידיעת הציבור. << דובר_המשך >> אפרת ברנד: << דובר_המשך >> אולי נשמע מה הוועדות המקומיות אומרות על זה, אני לא יודעת. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אני לא יודעת מה הערך המוסף שאנחנו מייצרים, זה כאילו עוד פרוצדורה שגם אצלנו צריך מישהו שירכז את ההנחיות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני לא יודע, אם אתם חושבים שזה לא מיותר אז אני יורד מזה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אם ההנחיות המרחביות מרוכזות באתר של מינהל התכנון אז אני לא יודעת מה הטעם שאנחנו נכפיל פה מאמץ. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל לא תקופת ההפקדה שלהם, רק אחרי שהן מאושרות הן מפורסמות אצלך, ואין לאף אחד יכולת לדעת מה כתוב בהן עד שהן מפורסמות אלא אם כן הוא נכנס ספציפית ועקב אחרי הדיון בוועדה ומתי הן פורסמו להתנגדויות. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק. ולכן כדאי כן ליידע. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מבינים על מה אנחנו מדברים. גבירתי המנכ"לית, אם זה מכביד עליכם אז אני ארד מזה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אנחנו לא כל כך אכסניה הגיונית לזה כי זה מצריך אותנו להקים מערכת חדשה, אבל אולי אצלכם אפשר שיעשו את זה בתקופת ההפקדה ולא אחרי הפרסום. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> למה אתר מינהל התכנון טוב יותר מאתר הוועדה המקומית? להפך, מישהו שבא בוועדה מקומית ספציפית יודע דרך הוועדה המקומית מה ההנחיות. לזה וודאי אין יתרון באתר שלנו, אני חושבת שגם מבחינתכם לא בדיוק ברור, חברת תקשורת שרוצה לדעת מה ההנחיות המרחביות תיכנס לאתר. << אורח >> קריאה: << אורח >> היא לא רוצה לדעת, היא רוצה לקבל את ההודעה לפני שההנחיה בתוקף כדי שאם יש בעיה ואם יש קושי אפשר להתמודד. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין סיבה לייצר הסדר ספציפי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז זה חייב פרסום בעיתון ופרסום באר האינטרנט? << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> לירון, אם יעבירו אלינו הודעה לעשות פורוורד לחברות תקשורת, אנחנו יכולים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מה שאנחנו ביקשנו. זה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> לבנות מאגר - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא דיברתי על מאגר. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אם יעבירו לנו הודעה אנחנו יודעים לעשות פורוורד לחברות התקשורת. אם זה מה שאנחנו מתבקשים לעשות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה אם לחייב את זה בחוק או לא. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> שוב, זה הסדר, הנחיות מרחביות כמו שנאמר כאן יש להן הרבה פעמים השפעה על כל מיני תחומים. השאלה אם זה יהיה נכון לייצר פה איזה שהוא הסדר שהוא הסדר נפרד. הנחיות מרחביות כפי שנאמר אמורות לא לסתור תוכנית ולא לסתור את ההוראות לפי חוק זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וחזקה על הוועדה המקומית שתעשה את זה. טוב, היום תיקנו בבוקר תיקון שבהפקעה של שימוש ממשלתי ישלחו הודעה למינהל הדיור הממשלתי, אבל לא חייב, אני ניסיתי רק, קשה לעקוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו מאוד רוצים את זה אדוני היושב ראש, אנחנו מאוד נשמח שזה יהיה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו ניתן להם זמן אפשרות לשקול את זה. עד כאן ההערות שלי. יש למישהו הערות? שלטון מקומי ירד מהשידור. יש עוד הערה או שאנחנו נמשיך בהקראה? << אורח >> קריאה: << אורח >> בסעיף קטן 5 בטווחי הבטיחות משום מה נעלם לנו נושא של שטח חקלאי ופתוח, אני מבקש להוסיף את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה הכוונה? << אורח >> קריאה: << אורח >> שטווח הבטיחות, לגבי טווח הבטיחות שחודר לשטח חקלאי ופתוח. אם זה חורג לשטח חקלאי או שטח פתוח זה גם יהיה אפשרי להקים את המתקן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, הגיוני. << אורח >> גיא צפריר: << אורח >> אנחנו הרבה פעמים לצד דרכים בתוך שטחים פתוחים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש מניעה מינהל התכנון להוסיף שטח חקלאי? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> ההסדרה למעשה קובעת שבכל מקום כמו שציינה קודם ספיר שאין לפי התמ"א זכות התנגדות לציבור, אז אנחנו מאפשרים פטור מהיתר כי וודאי יש לי מקום שבו צריך לשמוע את הציבור לפני שמחליטים, אז ההסדרה של פטור היא לא רלוונטית. נכון להיום התמ"א היא לא מאפשרת אפילו חריגה לתוך דרך, היא אומרת שלמעשה כל חריגה לתוך נכס גובל יש בה זכות התנגדות, אנחנו הסכמנו להרחיב את ההסדר שקיים היום בתמ"א גם לדרך מכיוון שדרך היא - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, דרך זה שצ"פ גבירתי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה שצ"פ שהוא מוחזק - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שצ"פ זה הרבה יותר חמור מאשר שטח חקלאי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אני לא מדברת בהיבטי קרינה, אני מדברת בהיבטים - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא, אני מדבר על סעיף 5, טווח הבטיחות לבריאות הציבור. את אומרת שעד היום את חורגת פה מהתמ"א, את מאפשרת חריגה של טווח הבטיחות לבריאות הציבור כלפי שטח ציבורי פתוח, אני עוד לא מבין איך זה עבר אותנו, אני לא בטוח, בואו נראה, בואו נדבר על זה. אבל שטח חקלאי? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אז אני אומר, נקודת הדגש פה היא לא הקרינה, כי את זה בוודאי הממונה על הקרינה יבדוק ובכל מקרה הוא לא יאפשר חריגה לתוך מגרש שבהיבטי קרינה הדבר לא יכול להתקיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז מה זה צריך להיות? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> הנקודה של הסעיף הזה וגם נקודת המוצא של התמ"א להבנתי, היא שאם אתה משליך באופן קנייני על מגרש של מישהו אחר, כלומר אתה חורג, טווח הבטיחות שלך חורג לתוך נכס פרטי של בן אדם, ממילא יש לו את הזכות להתנגד לזה. ההבנה היא שגם שצ"פ וגם דרך הם ייעודים שמוחזקים על ידי רשות ציבורית ולא על ידי אדם פרטי ולכן גם בעידכון של התמ"א שנעשה ב-2010 - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השיקולים פה קנייניים? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> כן, השיקולים שאם אתה פוגע, אם יש פוטנציאל לפגיעה בנכס של בן אדם, אם לאדם יש שטח חקלאי, שטח פרטי, ואתה מייצר מגבלות על השטח שלו, מגבלות שאולי באיזה שהוא אופן בעתיד ישפיעו על שינוי ייעוד, אתה מייצר מגבלות, אתה נכנס עם מגבלות לתוך שטח פרטי, התמ"א היום נותנת זכות התנגדות לאדם הזה ולכן הליך של פטור הוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל אם טווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה חורג, יש לך שטח חקלאי, אין שם פגיעה בציבור, אין שם פגיעה בקנין, שטח חקלאי, זה משפיע על התותים? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> זה מייצר מגבלות על שטח. זה נכס שלו ואתה מייצר מגבלות - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איזה מגבלות זה יוצר על שטח חקלאי? << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אולי בעתיד הוא ירצה לשנות ייעוד. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל ברגע שהוא משנה ייעוד זה כבר לא שטח חקלאי. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> לא משנה, זה נכס פרטי - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה לא משנה, זה בדיוק הענין. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> נכס פרטי של בן אדם ואתה מייצר מגבלות על הנכס הפרטי שלו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו דנים פה בנושא של טווח בטיחות הציבור. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אני אומר משהו, אנחנו ניסינו מאוד להיות כמו שפתחה לירון ואמרה, אנחנו ניסינו מאוד ללכת בהלימה להסדרה התכנונית שקיימת, לתת פטור רק במקום שבו מבחינת ההסדרה התכנונית אין זכות התנגדות, אחרת אנחנו גם נייצר התנגשות בין ההסדרה התכנונית לבין הפטור מהיתר. גם בעידכון שנעשה ב-2010, הוא לא אושר בסוף על ידי הממשלה אבל הוא עבר את המועצה הארצית, אפשרו חריגה לתוך דרך ולתוך שצ"פ אבל לא אפשרו חריגה לתוך נכס חקלאי של בן אדם. אנחנו חושבים שנכון ללכת בהלימה להסדרה התכנונית כדי לא לייצר התנגשות בין ההסדרה התכנונית להסדרה הרישויית, וזאת העמדה הממשלתית שהוגשה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> גם ביחס להקמת המתקן והבנין צריך הסכמה של האנשים שנמצאים בבנין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הסכמה של כל הדיירים? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> רק בעל הגג. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, עוד משהו? בואו נמשיך בהקראה. 266ג4. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> הסעיף הזה עוסק בפטור להחלפה של מתקן שידור. פטור להחלפה של מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית. 266ג4. (א) עבודה שהיא החלפת מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – עבודה ומיתקן בהתאמה( פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה: (1) העבודה מתבצע בידי בעל רשיון. (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן המחליף היתר בהתאם לסעיף 6 לחוק הקרינה והמיתקן עומד בתנאי ההיתר, או אישר כי לא נדרש היתר כאמור; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. (3) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיים אחד מאלה: (א) העבודה לא יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים. (ב) העבודה יוצרת עלייה בטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים, ובלבד שטווח הבטיחות כתוצאה מהעלייה כאמור לא חודר לנכס גובל, למעט למגרש שייעודו דרך או שטח ציבורי פתוח, ובלבד שאינו חורג מעבר לתחום זכות הדרך או השטח הציבורי הפתוח. (4) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח, גובה והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; ואולם, לעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר, תותר הגבהתו של המיתקן ב-20 סנטימטרים לכל היותר, ביחס למיתקן המקורי ובכל מקרה לא יעלה אורכו של המיתקן לאחר החלפתו על 6 מטרים. (4א) עיצובו של המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים, יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 145 ד ביחס למיתקן לאחר ביצוע העבודה, אם נקבעו, כפי שתהיינה בתוקף במועד ביצוע העבודה. (5) לעניין מיתקן שהוקם בהיתר, בכפוף לפסקה (3), מתקיימים התנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן. (ב) פטור לפי סעיף זה לא יחול על החלפה של תורן המיתקן או חיזוקו. (ג) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי לוועדה המקומית בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה, הודעה על סיום ביצועה, בצירוף הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א), בצירוף היתר או אישור הממונה על הקרינה בהתאם לפסקה (2) לסעיף הקטן האמור וכן אישור מהנדס מבנים שתכנן את החלפת המיתקן כאמור בסעיף 266ג3(ב)(3); הייתה עלייה בטווח בטיחות לציבור לפי פסקה (3) לסעיף קטן (א) או הוגבה המיתקן לפי הוראות פסקה (4) של הסעיף הקטן האמור, תצורף להודעה מפה כאמור בסעיף 266ג3(ב)(4). (ד) מנהל מינהל התכנון רשאי לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון את נוסח ההודעה, ההצהרה ואופן הגשת המפה לפי סעיף קטן (ג). << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> יש לנו כאן הערה על אחד הסעיפים. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אולי כדאי שאני אסביר את הסעיף הזה. רק ממש בקצרה, אנחנו מדברים פה על עבודות שמתבצעות באתר שהוא בהיתר, הטכנולוגיות בסלולר הן כמובן משתנות, לפעמים אנחנו משנים תחומי תדרים, זה דורש ביצוע עבודות שדורשות החלפה של האנטנות ובגלל שזאת נגיעה באתר בהיתר ואנחנו לא רוצים עכשיו ללכת ולהוציא היתרים חדשים לביצוע העבודה, אז עשינו הוראת שעה שאפשרה את ביצוע העבודות. הוראת השעה הזאת פגה, אבל עשינו בחינה בעבודה הזאת ונכון היה לקבוע את ההוראה הזאת כהוראה שהיא קבועה כי שינויים כאלה מתחילים להתקיים בשינויים דחופים ולכן אנחנו מסדירים אותה עם השינוי שאנחנו מאפשרים את שינוי טווחי הבטיחות בהתאם לקבלת אישור מהממונה על הקרינה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. הערות. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> יש לנו הערה לגבי התוספת של סעיף (4א), לגבי החלפת האלמנטים בהנחיות המרחביות. אין סיבה להכפיף אתר קיים שהוקם כדין והוא בהיתר, אם רוצים להחליף לו אנטנה, לעמוד בהנחיות מרחביות. האתר כבר קיים, ניתן לו היתר, הוועדה המקומית נתנה לו את ההיתר. העיצוב שלו כבר גובש במסגרת מתן ההיתר. סך הכל החלפת האלמנט לא יוצרת שום שינוי עיצובי שמצריך להכפיף אותו להנחיות מרחביות ומשתמע מזה גם, יכול להשתמע מזה, שעצם ההכפפה פתאום יוכלו לדרוש עיצוב חדש לתורן הקיים בהיתר וזה יסכל את כל מטרת הסעיף פשוט. אנחנו לא מדברים על מתקן חדש, אנחנו מדברים על מתקן קיים. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אנחנו ניסחנו את הסעיף אבל עשינו חשיבה ובסיטואציה שנוצרה שמתבצעת איזה שהיא החלפה או הוספה אז ההחלפות האלה או ההוספות יכולות להיות רלוונטיות רק למתקנים בהיתר ולא למתקנים שדיברנו עליהם קודם, ואז יכול להיווצר מצב של הכפפה להנחיות מרחביות שתכפיף רק אלמנט אחד מתוך מתקן שלם שהוא בהיתר תחת הנחיה מרחבית איזה שהיא סתירה לא הגיונית. סתם כדוגמה נגיד שיקבעו הנחיה מרחבית שהאנטנה צריכה להיות בצבע הבנין, אבל יתר המתקן הוא לא באותו צבע, אז זה חיכוך שלא עושה את השכל ואת ההגיון במקרה הזה ולכן כנראה לטעמנו זה לא רלוונטי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין מצב שמחליפים מתקן שלם ולא צריכים יותר לעמוד בהנחיות המרחביות כפי שהן מתקיימות במועד ההחלפה? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> ההחלפה היחידה של מתקן שלם שיכולה להתבצע זה במסגרת העבודות לחיזוק התרנים בהוראת השעה וגם שם יש הנחיות שמחייבות החלפה בהתאם להיתר, אז לא יכול להשתנות משהו באופן מהותי. זה עדיין תחת ההיתר. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> כל ההחלפה פה זה רק של חלק מהמתקן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> חלק מהאנטנה. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> נכון. אנחנו מדברים פה על האנטנה, על הרכיב האקטיבי שמתבצע, משנים תדר משנים טכנולוגיה עושים איזה שהיא פעולת שינוי, אבל תחשבו שזה כבר מתקן קיים, תורן קיים שכבר מוצבים עליו כבר ציוד אקטיבי, אתרים, ואנחנו מחליפים בו איזה שהוא רכיב מתוך הכלל ולכן אנחנו סבורים שזה יכול לייצר פה איזה שהיא סתירה שהיא קצת לא הגיונית. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> עוד משהו? הלאה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> סעיף 266ג5. הוספת אנטנה למתקן שידור קיים לתקשורת בשיטה התאית. (א) הוספת אנטנה למיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם לפי הוראות חוק זה, לרבות התקנת הציוד הנלווה הנדרש להפעלתו, פטורה מהיתר לפי סעיף 145, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: (1) ההוספה מתבצעת בידי בעל רשיון. (2) הממונה על הקרינה נתן למיתקן הכולל את האנטנה הנוספת היתר בהתאם לסעיף 6 לחוק הקרינה או שאישר כי לא נדרש היתר חדש כאמור והמיתקן עומד בתנאי ההיתר שניתן. (2א) עיצובו של המיתקן והשתלבותו על הבניין או על עצם קיים, יהיו בהתאם להנחיות מרחביות שנקבעו בהתאם להוראות סעיף 145ד ביחס לאנטנה שהתווספה, אם נקבעו, כפי שתהיינה בתוקף במועד ביצוע העבודה. (3) מיתקן השידור הקיים לא הוקם בפטור מהיתר על עצם קיים; (4) לגבי טווח הבטיחות לבריאות הציבור מתקיימות הוראות סעיף 266ג4(א)(3). (4א) שטחו, גובהו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על שטח, גובה והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר, ולעניין מיתקן שהוקם בפטור מהיתר – לא יעלה על שטח, גובה והיקף המיתקן הקבוע בהתאם לתנאי הפטור כאמור; (5) תותר התקנת ציוד נלווה לעניין אנטנה שנוספה על מיתקן שידור שהוקם על גג בניין ויחולו לעניין הציוד הנלווה הוראות אלה: (א) הציוד הנלווה יותקן בחלל פנימי בתוך הבניין, או בחלל קיים שבו הותקן ציוד נלווה לפי היתר; לא ניתן להתקין את הציוד הנלווה במיקום כאמור, לרבות בשל צורך בקבלת היתר לשימוש חורג ביחס לציוד הנלווה, יותקן הציוד הנלווה על גג הבניין, אף אם גובהו עולה על הגובה המרבי המותר לפי התכנית המאושרת במגרש; (ב) גובהו של הציוד הנלווה לא יעלה על 2.3 מטרים ושטחו לא יעלה על 2.5 מ"ר לכל בעל רישיון, ובלבד שסך השטח של הציוד הנלווה על גג הבניין לא עולה על 6 מ"ר. (ב) בעל הרישיון ימסור לרשות הרישוי המקומית בתוך 45 ימים ממועד ביצוע הוספת האנטנה, הודעה בדבר הוספה כאמור, בצירוף הצהרת בעל הרישיון כי התקיימו התנאים לפי סעיף קטן (א), היתר או אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2) ואישור מהנדס מבנים שתכנן את הוספת האנטנה, כאמור בסעיף 266ג3(ב)(3); הייתה עלייה בטווח בטיחות לציבור לפי סעיף קטן (א)(4), תצורף להודעה מפה כאמור בסעיף 266ג3(ב)(4); על הודעה, הצהרה וצירוף מפה כאמור בסעיף קטן זה תחול הוראת סעיף 266ג3(ב)(6). << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> הסעיף הזה הוא סעיף של הוספת אנטנה, למעשה זה סעיף שקיים היום בתקנות תחום התכנון והבניה, הסעיף היום כפי שהוא קיים הוא בעצם, אנחנו לא מצליחים להגיע למיצוי של מה שהוא מתכוון בגלל שנקבעה בו הוראה שהוספת האנטנה לא תביא לשינוי בטווח הבטיחות שנקבע בהיתר של הממונה על הקרינה. זה בעצם ייצר קבוצה כמעט ריקה לחלוטין בשימוש בסעיף כי באופן טבעי כשמוסיפים אנטנה אפילו מספיק שמתקינים אותה בזווית מסויימת היא כבר יכולה ליצור שינוי בטווח הבטיחות ימינה שמאלה, אפילו לא דיברו פה על ענין של הגדלה וסברנו בעיקרון שבמידה והממונה על הקרינה מאפשר את הוספת האנטנה, מוודא בהיתרים שהוא נותן שלא נפגע פה הכללים שקבענו כמו חדירה לנכס גובל, למגרש גובל, וכל הכללים שדיברנו עליהם קודם, נכון יהיה לאפשר את הוספת האנטנה ללא הוצאת ההיתר וזה מה שבאנו לעדכן בסעיף זה. << אורח >> יעקב כהן: << אורח >> יש לנו שוב הערה דומה למה שהערנו לסעיף הקודם. התוספת של (2)(א) שוב היא לא במקומה, להכפיף מתקן קיים להנחיות מרחביות כאשר מוסיפים אנטנה פנל אחד על תורן קיים בהיתר, אנחנו לא חושבים שהתורן כולו צריך לעמוד בהנחיות המרחביות. אני לא אחזור על הטעמים. << אורח >> גיא צפריר: << אורח >> המטרה בסעיפים האלה בהוספת אנטנה לתורן ושזה יהיה יעיל ומהיר, שיהיה אפשר להתקדם טכנולוגית, אם על כל תוספת קטנה צריך להתאים להנחיות ולבדוק מה ההנחיות, אין בזה שום הגיון ואין בזה שום פישוט הליכים. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> בסדר, נבדוק את זה יחד עם ההערה לגבי הסעיף הקודם. << אורח >> נעם שרלו: << אורח >> לגבי סעיף (4)(א) שאנחנו עכשיו מזהים שיש פה איזה שהיא כפילות, שטחו גובהו והיקפו, המילה היקפו לא נדרשת להבנתנו. כי מדובר בהוספה ולכן בהכרח ההוספה תגדיל את ההיקף. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אבל ההיקף, שזה לא יעלה על מה שנקבע בהיתר קודם. לא צריך את זה? << אורח >> נעם שרלו: << אורח >> לא. ההיתר קודם מתייחס לאנטנה מסויימת ועכשיו מוסיפים על אותו מתקן אנטנה נוספת. נוספת אנטנה, ולכן בהכרח יש פה מידה מסויימת של הגדלה של ההיקף. לכן צריך למחוק את המילה היקפו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ומה עם היקף אחר כך? בסוף המשפט יש גם את המילה היקף, הוא גם צריך לרדת? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> כן. הכוונה היתה רק לומר - - - << אורח >> נעם שרלו: << אורח >> וגם צריך לתקן, כנראה עשו פה, יש את המילה החלפה, מדובר בהוספה. בשורה השניה של (4)(א). << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> נכון. מדובר שזה לא יחרוג, ההוספה הזאת לא תגרום לחריגה מתנאי ההיתר או מתנאי הפטור מהיתר. שניתנו לאותו מתקן. << אורח >> נעם שרלו: << אורח >> כן, למעט ההיקף, משטח הרצפה שאותו מתקן תופס, אנחנו מסכימים שלא תהיה חריגה מגובה המתקן שהותר בהיתר, מוסכם שלא תהיה חריגה אבל מההיקף זה אינהרנטי לתוספת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברור. עוד הערה? נמשיך. 80. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> 80. תיקון חוק התכנון והבניה - תחילה והוראת שעה. (א) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה, עד תום שלוש שנים ממועד זה, יקראו את חוק התכנון והבנייה כך שאחרי סעיף 266ג5 יבוא: החלפת תורן וחיזוקו - הוראת שעה. 266ג6. (א) עבודה שהיא החלפה או חיזוק של תורן שהוא חלק ממיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית שהוקם בהתאם להיתר כדין לפי חוק זה )בסעיף זה – מיתקן, ועבודה בהתאמה), פטורה מהיתר לפי סעיף 145, אם מתקיימים לגביה כל אלה: (1) העבודה מתבצעת בידי בעל רישיון, לאחר שקיבל, ממי שהוסמך לכך לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, הוראה בדבר עריכת שינוי בתדרים שהוקצו לו לפי אותה פקודה. (2) ניתן אישור הממונה על הקרינה, כי לא נדרש היתר הקמה והיתר הפעלה לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק הקרינה וכי העבודה לא יוצרת עלייה בהספק המיתקן ובטווח הבטיחות לבריאות הציבור שקבע הממונה על הקרינה למיתקן הקיים; אישור הממונה על הקרינה כאמור יינתן לפי הנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. בעל הרישיון הציב, בטרם תחילת (3) ביצוע העבודה, שלט במקום בולט במקום ביצוע העבודה המודיע על ביצועה ועל כך שמתקיימות לגביה הוראות סעיף זה; שלט כאמור יהיה לפי הוראות לעניין מידות השלט, תוכנו, צורתו ואופן הצבתו, שיפרסם שר הפנים באתר האינטרנט של מינהל התכנון; (4) שטחו והיקפו של המיתקן לאחר ביצוע העבודה לא יעלה על שטח והיקף המיתקן שנקבעו בהיתר; לעניין זה, שטחם של רכיבים שחוברו לתורן המיתקן לשם חיזוקו בלבד לא יובא בחשבון בחישוב שטח והיקף המיתקן. (5) גובהו של מיתקן שחוזק לא יעלה על הגובה שנקבע למיתקן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן; (6) גובהו של תורן המיתקן שהוחלף לא יעלה על הגובה שנקבע לתורן בהיתר שלפיו הוקם המיתקן ובכל מקרה לא יעלה על 18 מטרים; (7) חוזק תורן המיתקן באמצעות מוטות אלכסוניים המחברים את התורן לגג הבניין שעליו הוא מוצב או לקרקע – לא יעלה גובה נקודת החיבור של האלכסון עם התורן על שליש מגובהו של התורן או על שישה מטרים מבסיס התורן, לפי הנמוך. (8) חוזק תורן המיתקן באמצעות יציקת בטון – לא תחרוג היציקה משטח המיתקן שנקבע בהיתר שלפיו הוקם המיתקן, וגובהה לא יעלה על 150 סנטימטרים מפני הקרקע, ובמיתקן המוצב על גג בניין – 50 סנטימטרים מבסיס התורן; (9) בכפוף להוראות פסקאות (4), (7) ו-(8), הוראות ותנאים שנקבעו בהיתר שלפיו הוקם המיתקן יחולו גם לגבי ביצוע העבודה. (ב) 15 ימים לפחות לפני תחילת ביצועה של העבודה תימסר לרשות המקומית ולוועדה המקומית שבתחומן מצוי המיתקן, הודעה על הכוונה לבצעה, בצירוף אישור הממונה על הקרינה כאמור בסעיף קטן (א)(2). (ג) בתוך 45 ימים מתום ביצועה של העבודה תימסר לוועדה המקומית שבתחומה מצוי המיתקן, הודעה על סיום ביצועה; הוחלף או חוזק תורן מיתקן שגובהו עולה על 3 מטרים – יצורף להודעה אישור מהנדס מבנים שתכנן את העבודה האמורה, בדבר עיגון המיתקן כאמור בסעיף קטן (א) ויציבותו, ואם גובהו של התורן עולה על 9 מטרים – יצורף גם אישור של מהנדס מבנים בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתכנון וביצוע של עבודת בנייה, על כך שביצע בקרת תכן ובקרת ביצוע לעבודה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ופחות מתשע לא צריך? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> פחות מתשע צריך, אם זה עולה על שלושה מטרים זה אישור מהנדס, זה כמה דרגות. מעל שלושה מטרים צריך את האישור - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה עושים את ההבחנה הזאת בין המהנדסים? מישהו שכתב את החוק. << אורח >> קריאה: << אורח >> בין התורן למתקן? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אני אסביר. החלפת האנטנה שדיברתי עליה קודם הביאה למצב שבגלל שינוי בתקן הרוח היה צורך בעבודות של חיזוק התרנים או החלפתם. היתה הוראת מעבר לשינוי תקן הרוח שאפשר לחברות להמשיך להשתמש בתורן מבלי לבצע את העבודות האלה עד שחל השינוי באתר ואז יצאנו למהלך של הוראת השעה לשלוש שנים לשני הדברים ביחד, החלפת הטכנולוגיה פלוס עבודות חיזוק המבנה. מכיוון שלא הסתיימו העבודות האלה וגם יש היום פריסה מאוד מסיבית ועבודות שמתבצעות באתרים כתוצאה ממכרז התדרים האחרון, עדיין יש נגיעה באתרים וחשבנו שנכון לעשות את המיצוי של המהלך של חיזוק או החלפת התרנים לפי התקן המחמיר בעוד שלוש שנים בהוראת שעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה היא למה צריך שני סוגי מהנדסים. מהנדס בעל נסיון של חמש שנים ואחד בלי נסיון של חמש שנים. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> זאת העתקה מהוראת השעה שהיתה קיימת. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> זה הדין הקיים היום בהוראת השעה שפגה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם רשות מקומית בודקת אם יש חמש שנים, אם יש פחות מחמש שנים, צריך את החמש שנים האלה או לא צריך את החמש שנות נסיון, אם צריך תעשו להכל. אף רשות מקומית לא בודקת אם צריך או לא צריך. זה מסוג התרבות הישראלית פשוט. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו בעידן של הפחתת בירוקרטיה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> (ד) הודעות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ואישורים של מהנדסי מבנים כאמור בסעיף קטן (ג), יימסרו לפי הנוסחים שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל התכנון." << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הלאה, בואו נמשיך. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> (ב) תחילתו של סעיף 266ג3 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף 79 לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה. אנחנו שאלנו כאן לגבי זמן ההיערכות, האם אין צורך לרשויות המקומיות להיערך. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה היה פעם קודמת בהנחיות מרחביות, כמה זמן ניתן עד שנכנסו הנחיות הפטור לתוקף? << אורח >> שי שלף: << אורח >> אני חושבת שאפשר לפרק את זה לשניים. אם אנחנו מדברים, קודם כל כל נושא ההנחיות המרחביות כפי שהועלה אנחנו צריכים לחשוב ולראות איך אנחנו עושים את זה גם לענין ההחלפה וגם לענין ההוספה, כמובן בשיתוף פעולה אבל הועלו לגבי זה סימני שאלה. לגבי תחילת סעיף 266ג3 לחוק התכנון והבניה, למעשה זה צריך להיות גם לסעיף שמדבר על החלפת מתקן. כיוון שהוראת השעה היתה בתוקף והתבצעו מכוחה פעולות והיא פקעה בסביבות יולי האחרון, אנחנו כן רוצים לקצר את כל משך הזמן בין פרסום החוק לבין כניסתו לתוקף. יש לנו שם פרק זמן שהיינו שמחים מאוד לצמצם לפי, לא אנחנו אבל גורמי המקצוע כדי להשלים את המהלך כמה שיותר מהר. אז לגבי החלפות שכפופות למהלך הטכנולוגי הספציפי הזה לגביו היתה הוראת שעה, נבקש תחילה מוקדמת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה את אומרת? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> הסעיף הזה מדבר על תחילה של 266ג3, זאת אומרת על ההסכמה. << אורח >> שי שלף: << אורח >> נכון. אז למעשה הוא רלוונטי גם לסעיף ההחלפה, לא רק להחלפת התורן אלא גם להחלפת המתקן, שכן רק החלפת התורן ללא החלפת המתקן אין לה משמעות אופרטיבית ביצועית. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אבל כאן לא התייחסתם לסעיף של החלפת התורן. << אורח >> שי שלף: << אורח >> לא, זאת כנראה שגיאה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> הרצון להתייחס לסעיף של החלפת התורן הוא כדי לעשות רציפות, כאילו הוראת שעה. << אורח >> שי שלף: << אורח >> רציפות כבר לא תהיה אבל לא נשאיר אותם תקופה ארוכה בלי הוראת שעה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אז אתם רוצים לעשות תחילה נפרדת להוראת שעה ולשאר ההסדר? << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> היינו רוצים להקדים את תחילתו של כל ההסדר בכפוף להערות שלכם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני הייתי מציע שתתנו לרשויות המקומיות להיערך עם ההנחיות המרחביות נגיד מהראשון לינואר. תנו להם חודשיים, חודש וחצי למעשה של עבודה להנחיות המרחביות, זה לא עבודה - - - << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אם אנחנו נותנים מהראשון בינואר אין לזה שום משמעות הרי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> הרי חוק ההסדרים יכנס לתוקפו ככל שאין הוראות אחרות בראשון בינואר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה, הוא עובר, יום פרסום החוק יהיה ביום אישורו. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> 14 בנובמבר לכל המאוחר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז כתוב פה יום פרסום החוק. << אורח >> תום פישר: << אורח >> לכן נדרשת ההוראה הזאת, כי בחוק התוכנית הכלכלית יש סעיף בסוף שאומר שמועד התחילה של החוק הוא הראשון לינואר. וכשאתה רוצה להחיל תחולה מוקדמת יותר ליום ההצבעה בקריאה השלישית אתה צריך לרשום את זה במפורש. לכן יש פה סעיף ספציפי לפרק הזה שאומר שסעיף מבויים יחול ביום הפרסום ולא ביום התחילה של החוק. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אבל זה משנה לכם לענין 266ג דווקא, זה משנה לכם העוד חודש ההבדל הזה? מה שמשנה זאת הוראת השעה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> מה שמשנה זה מה שהיה עד יולי. << אורח >> שי שלף: << אורח >> מה שאני אומרת, ככל שאנחנו תקופת היערכות נוספת לפרסום הערות מרחביות, בטח אם זה לראשון בינואר, הנפקות של זה היא מועטה << אורח >> קריאה: << אורח >> היא לא צריכה לחול על מה שכבר היה. מה שהיה עד יולי שימשיך. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> אז אפשר להשאיר לראשון לינואר את הכל? << אורח >> קריאה: << אורח >> את הכל מלבד הוראות השעה. למעט הפטור. << אורח >> קריאה: << אורח >> למעט הפטור להחלפה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> הוראת שעה אתם רוצים שיהיה ביום פרסומו ולא בתחילתו של החוק. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> ההבנה היא שלגבי הסדר חוקי שכבר היה קיים אז ההנחה היא שככל שהוועדות המקומיות רצו לעשות הנחיות מרחביות ממילא היתה להן את השהות לעשות את זה. לגבי ההסדרה החדשה שקודם לכן ניתן היתר ואז ככל שהוועדות המקומיות רצו לקבוע תנאים מסויימים הן היו עושות את זה בהיתר ועכשיו נלקחה מהן האפשרות לעשות את זה, ממילא יש את השהות מנובמבר ועד ינואר - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה אם הוועדות המקומיות מקבלות את החוק בנובמבר כדי לדעת - - - << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> הוא מתפרסם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מינהל התכנון צריך להודיע להם שזה, אנחנו יודעים איך זה עובד. << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >> אחרי פרסום החוק אפשר שמינהל התכנון יוציא הודעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> זה מאוד חשוב. אני לא צוחק, זה מאוד חשוב, צריך לתת להם זמן, לכתוב הנחיות מרחביות זה זמן. צריך לשבת כל החכמים הגדולים סביב השולחן ולראות אם בכלל, אבל צריך לתת להם את האפשרות הזאת. אם יודיעו להם ב-20 בנובמבר שיש להם עד הראשון לינואר להיערך לזה, אז הם יודעים שיש להם חודש, אבל אם לא אז ניתן להם בראשון בפברואר. אבל אני אומר, תנו להם זמן. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> היושב ראש, אנחנו מוכנים עם פרסום החוק להוציא את ההודעה האמורה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> ואז כל הסעיפים חוץ מהסעיף של ההוראת שעה יתחילו לחול ביום הפרסום של החוק הכללי. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא מדוייק. לא רק הוראת השעה גם החלפת משקל. 266ג4. הם שניהם עובדים ביחד, פיצלנו את הוראת השעה הישנה לשני סעיפים שאחד הופך להיות קבוע ואחד כהוראת שעה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> הוראת השעה שפגה והיתה תקפה בחמש שנים האחרונות ופגה ביולי האחרון אפשרה החלפת מתקן כולל החלפת תורן. אנחנו עכשיו מפצלים את זה, הופכים את החלפת המתקן לפטור קבוע לא בהוראת שעה, והחלפה שכוללת חיזוק או החלפה של תורן, פטור שכולל חיזוק או החלפה של תורן יהיה להוראת שעה. ולשני הדברים האלה זה מה שהיה כבר ולכן לא צריך לתת פה תקופת היערכות, היה להם חמש שנים כי זה היה כבר בחקיקה. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> או-קי, אז 266ג6 ו-266ג4 אלה הסעיפים שלדעתכם צריכים להיכנס ביום פרסומו של החוק? << אורח >> תום פישר: << אורח >> נכון. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> והשאר בראשון לינואר ואנחנו נוציא הודעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> לוועדות המקומיות. עוד שאלה, אני חוזר לעמוד 13 סעיף 3, לשלט. אני עוסק בדברים החשובים, לא בדברים, טרם תחילת ביצוע העבודות, מתי מציבים את השלט, מועד, יום לפני, באותו יום בתחילת העבודות, שבוע קודם, מה זה בטרם? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> זאת ההוראה שקבועה היום. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בחוק, טוב, מה זה? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> כשעשינו את הוראת השעה זה עלה בדרישה מהוועדה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל מה זה בטרם? דקה זה גם בטרם. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> זה יכול להיות עד יום לפני כי הרעיון היה פשוט לעשות השקפה לציבור של מה הולך להתבצע או מה מתבצע באותו רגע באתר כשהם עוברים ומסתכלים ולא מבינים. זה לא כמו כאן יוקם בנין. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איזה מין שלט זה, שלט של פה שמים אנטנה? << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> הסעיף שאנחנו מדברים עליו פה זה החלפת תורן, זה כן החלפה משמעותית של מתקן, לכן ההערות כאן הן יותר מטילות עוד - - - << אורח >> נעם שרלו: << אורח >> צריך להגיד שמראש אנחנו מדברים פה על מתקנים כמובן שלא נדרשים עבורם יידוע הציבור ובמובן הזה כמו שהיושב ראש העיר קודם על המהנדס האם יש רציונאל לדבר הזה, פשוט העתקנו את הוראת השעה שהיתה קיימת ולא בטוח שיש פה רציונאל מקצועי לשלט הזה. << אורח >> תום פישר: << אורח >> עצם הפרסום לא מקנה זכות התנגדות, זה רק יידוע, אין לו אפשרות, זאת הוראה שקיימת היום, היא נוספה במסגרת החקיקה של הוראת השעה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היא מתקיימת ההוראה, בדקת? << אורח >> תום פישר: << אורח >> לא בדקנו. היא פשוט נוספה פה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בעלי הרשיון, זה מתקיים ההוראה הזאת? מציבים שלט בטרם ביצוע העבודה? << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים להוריד את זה אם אתם לא רואים בזה חשיבות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אם חכמים לפני קבעו את זה לא נסיר את זה, זה גם קבוע היום אני מבין. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> זה היה קבוע. זאת הוראת שעה שפגה ולקחו אותה ממש כלשונה. << אורח >> לירן אבישר בן חורין: << אורח >> אפשר גם לחדש אותה גם בלי השלט אם תחליטו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> בהתקנה מודיעים, יש שלט בהתקנה? אז כשמחליפים צריך שלט וכשמתקינים לא צריך שלט. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> המתקנים פה, המתקנים שדובר עליהם הם מתקנים בגודל מסויים, פה מדברים על דברים שהם יותר משמעותיים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, בואו נמשיך. << אורח >> לירון אדלר: << אורח >> 81. תיקון חוק התקשורת. אני רק אציין שרוב הסעיפים של חוק התקשורת נדונים בוועדת כלכלה, פה יש רק סעיף אחד שקשור להסדר הכללי לכן כל הסעיפים פה מחוקים. 81. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, הסעיף שאנחנו מדברים זה סעיף בעמוד 17, פיסקה 2. (2) בסעיף 27א, בהגדרה "מתקן גישה אלחוטית" אחרי "שקבע השר לענין זה" יבוא "והכל למעט מתקן שידור בשיטה התאית כהגדרתו בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבניה". זה תיקון טכני של חוק התקשורת שמפנה לסעיף שכאן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. הערות? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> הערה קטנה רק לגבי הסעיף הזה, ההפניה פה היא לסעיף שמסדיר את הקמת מתקני גישה, אז אנחנו גם עושים שינוי שהפטור החדש שהצגנו פה יכיל את מתקני הגישה ולכן כבר לא נדרש את הסעיף. כן חשוב לנו לציין, יש היום סדר גודל של כ-1,500 מתקנים שהוקמו כדין ומעצם השינוי שאנחנו מבצעים, אין פה הוראות מעבר או כאלה דברים אבל אם יהיו נציין את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> סטיליאן מהגנת הסביבה. שלום סטיליאן, מה שלומך? << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ברוך הבא לוועדה. << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >> אני הייתי בוועדה מהתחלה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו נשמח לשמוע את עמדתך ביחס לחוק ואת ההדגשות שלך ביחס לחוק הזה. << אורח >> סטיליאן גלברג: << אורח >> קודם כל החוק לא משנה כהוא זה מבחינת המשרד להגנת הסביבה, שיש לו גם את הסמכות וגם את האחריות בכל מה שקשור לבטיחות. זה בעיקר לנושאים תכנוניים. אני מאוד מברך על החוק הזה מכיוון שאנחנו רואים בו אלמנט חשוב להורדת החשיפה לקרינה. בכל מה שקשור, ברגע שיהיו יותר אנטנות גם החשיפה לקרינה, גם מהמכשירים עצמם וגם מהאנטנות תרד באופן מהותי. אז לכן מאוד חשוב לקדם את החוק הזה, להוריד את הבירוקרטיה, הדבר העיקרי מבחינתנו זה לראות באותם מתקני תקשורת תשתית לאומית בדיוק כמו מתקני חשמל, כל המתקנים, עצם העובדה שעד היום, עד 2021 במדינת ישראל אתה יכול להקים שכונה עם כל התשתיות בלי תשתיות תקשורת. כי תשתיות תקשורת זה לא משהו שעד עכשיו זה היה חובה בשכונה חדשה או בעיר חדשה, יש אפילו ערים שהוקמו ללא שום תשתית תקשורת. וכשאתה נכנס עם תשתיות תקשורת אחרי שהאוכלוסיה כבר נמצאת שם כל אחד רוצה תשתיות תקשורת אבל לא ליד הבית שלו ואז מתחיל סיפור. אז לכן החוק הזה מבחינתנו זה מצויין. מצד אחד מכיוון שהרשויות המקומיות די במידה מסויימת יוצאות מהמשחק, יהיו למשרד להגנת הסביבה כמות אדירה של פניות ואני בטוח שבאמצעות תוספת כוח אדם אנחנו נוכל להסתדר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מאה אחוז. זאת קריאה נרגשת למשרד האוצר, אנא קחו זאת לתשומת ליבכם. יש לכם עבודה רבה ביחס למשרד להגנת הסביבה. אני בטוח שתקחו את הדברים לתשומת הלב. סטיליאן עושה עבודה קשה מאוד, אבל מאז שהוא בתפקיד הוא הנגיש מאוד את כל נושא הסלולר, הוא הרחיב את ההסברה ויישר כוח גדול. תודה על הדברים. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> הם גם עובדים בצורה מאוד טכנולוגית ויש להם מערכת שהם מצליחים לעמוד בה ב-SLA מדהים לאישור אתרים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> היום מאוד קל לראות באתר להגנת הסביבה את פריסת אתרי הסלולר השונים, זעירים כגדולים וזה באמת מרשים. תודה רבה גם למשרד להגנת הסביבה. יש עוד הערות לנוכחים כאן בחדר או בזום? לא. אם כך חברים אנחנו סיימנו את הקראת החוק ואת הדיון בו. אנחנו נאפשר לחברי הכנסת להגיש הסתייגויות לחוק עד יום רביעי ה-13 באוקטובר בשעה ארבע אחר הצוהריים מתוך כוונה להגיע להצבעות על ההסתייגויות ועל החוק אולי אפילו כבר ביום חמישי. ככל שיש הסתייגויות נדון בהן, במידה ולא פשוט נצביע על החוק ביום חמישי. על כל הנושאים שעלו אני מציע שנעשה ביום וחצי שנותרו לנו עוד סבב, תביאו את ההצעות שלכם גבירתי המנכ"לית אלינו לוועדה כדי שנוכל להדק את הנוסחים, לתקן את מה שצריך, תעברי על זה, תעבירי לי, נראה שהכל בסדר ואז במידה והכל יהיה בסדר אם ירצו כולם ביום חמישי נוכל לברך על המוגמר. אני מודה לכולכם על ההשתתפות הערה והנכונות ועל קידום הנושא החשוב הזה. הישיבה נעולה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:40. << סיום >>