פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
19/10/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 126
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ג בחשון התשפ"ב (19 באוקטובר 2021), שעה 14:40


סדר היום:
 << הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ולדימיר בליאק
נעמה לזימי
ג'ידא רינאוי-זועבי


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
בצלאל סמוטריץ'
יצחק פינדרוס



מוזמנים: 
	צחי דוד
	–
	סגן הממונה על התקציבים בתחום הנדל"ן, משרד האוצר

	יעל לינדברג
	–
	רפרנטית, אגף תקציבים, משרד האוצר

	יפתח עשהאל
	–
	רפרנט, אגף תקציבים, משרד האוצר

	מיכאל אסולין
	–
	מנהל תחום בכיר (עידוד השקעות הון), רשות המיסים,  משרד האוצר

	רואי זרנצנסקי
	–
	מנהל תחום בכיר (מקצועית – מיסוי מקרקעין), רשות המיסים, משרד האוצר

	ליאור טלה
	–
	מנהל תחום עידוד השקעות הון תעשיה, רשות המיסים, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עו"ד, עוזר ראשי, רשות המסים, משרד האוצר

	ימית קוטובסקי
	–
	מנהל תחום עידוד השקעות הון תוכנה ואלקטרוניקה, רשות המיסים, משרד האוצר

	אלעד סלומיאנסקי
	–
	עו"ד, משפט כלכלי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לבנה זגורי
	–
	סגנית מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה

	סיון סיגטי
	–
	עו"ד, ראש תחום, רשות ההשקעות, משרד הכלכלה

	יורי גמרמן
	–
	ראש מטה האצת שיווק הדיור, משרד הבינוי והשיכון

	אמנון מרחב
	–
	מנכ"ל, התאחדות בוני הארץ

	דב צור
	–
	יועץ, התאחדות בוני הארץ

	אוראל יפרח
	–
	סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה

	
	
	

	מוזמנים באמצעים מקוונים:

	אהוד לנדאו
	–
	עו"ד, משרד המשפטים




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רשם פרלמנטרי:
אורי פנסירר

<< נושא >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021,  מ/1443 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

צוהריים טובים, אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום, פרק ז' – שכירות מוסדית, חוק עידוד השקעות הון. זה דיון שלישי בנושא. בפעם הקודמת הגענו למודל גמיש מאוד שמאפשר מימושים מצד אחד ומצד שני שומר על העיקרון של הגדלת מלאי השכירות לטווח ארוך. נתחיל בהקראה של הנוסח החדש ולאחר מכן נשמע את ההערות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם אפשר משפט אחד היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

א' אני אשמח אם תוכל להציג הסיכומים של הדיונים שהיו שם - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, את המתווה.

 << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

- - לפני ההקראה, כדי שנבין את המקרו. אני רוצה לומר שיש בעיני קו ביצורים אחד שאסור לנו לפרוץ בשום פנים ואופן, והוא אחוזי הדיור שיצטרכו להישאר לשכירות, ולא לרדת מ-66%. וזאת מכיוון שבסוף – דובר הרבה בדיונים הקודמים על זה – מדובר בשני מוצרים שונים: דיור להשכרה הוא מוצר לסוג מסוים, ודיור למכירה הוא מוצר מסוג אחר. נתת את הגמישות שאפשר כל חמש שנים למכור וזה בסדר, אבל כיוון שאם אנחנו רוצים באמת שזה לא יהיה "ישראבלוף" ושהדיור הזה ישמש להשכרה ארוכת טווח, הוא חייב להיות מוצר כזה. 

אני יודע שיש לחצים, ומבקשים גם את האחוזים האלה להגמיש כדי לאפשר במשך השנים למכור יותר דירות, התוצאה תהיה שמראש יתכננו מוצר למכירה. אז בסדר, יחזיקו את ההון כמה שנים, אבל בסוף המוצר יהיה מוצר למכירה, ואז אנחנו בעצם עושים מעצמנו צחוק בחוק הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן. טוב, אז מבחינת המודל, אציג אותו בשתי מילים: המודל מאפשר ליזם לממש את הנכס כל חמש שנים, כאשר מדרגת המס היא בהתאם: החל מ-11% בחמש השנים הראשונות, 9% בחמש השנים השניות, 7% בחמש השנים השלישיות, ששם הנכס הופך להיות חופשי, אלא אם כן היזם ממשיך אותו, ואז יש לו 6.5%. מבחינת החוזה. המימושים בשלב הראשון הם בשיעור של 66%. 

 << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

כשהוא מוכר אחרי חמש שנים, הוא צריך שהקונה שיבוא בנעליו יתחייב לעוד חמש שנים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, כן, בדיוק. אמשיך – מבחינת אפשרויות המימוש: בחלק הראשון, היזם שבונה, יכול להשאיר 66%, יכול לממש 33% או פחות אם הוא רוצה, ולאחר מכן שאר היזמים או שאר המשכירים לא יכולים לממש דירות. זאת אומרת – 66% נשאר. רק צריך להבין שהיזם השלישי בעצם, ב-15%, יש לו את היכולת לממש את כל הדירות אחרי חמש שנים אם הוא מקבל את ההחלטה הזאת. 

מעבר לזה, הפחת המואץ מחושב משווי המכירה, מעלות המכירה, כך שזה מאפשר הטבות נוספות ליזמים שנכנסים לפרויקטים האלה בשלב השני והשלישי. נראה לי שלא פספסתי שום דבר, נכון?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה עם מס הרכישה בין השלבים?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה קורה עם מס הרכישה בין השלבים, משרד האוצר?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

מס רכישה רגיל, יש הטבה שלא נגענו בה שהיא - - -
 
 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

למה קרו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, רגע.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

מס רכישה רגיל. מה שכן, יש הטבה על הדירות המושכרות, הטבה של מע"מ, יש פטור ממע"מ על הדירות המושכרות שמוכרים. זה כן קיים ולא הוזכר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אנחנו ממשיכים בהקראה. הערות בסוף. בבקשה. מי מקריא?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

ישי פרלמן, רשות המיסים. 

	תיקון חוק לעידוד השקעות הון
	47.
	"בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (בפרק זה – חוק לעידוד השקעות הון) –

	
	
	

	
	
	(1)
	בסעיף 3(2), אחרי "בניין להשכרה" יבוא או "בניין לשכירות מוסדית". ובמקום "כמשמעותו" יבוא "כהגדרתם";

	
	
	(2)
	בכותרת פרק שביעי 1, בסופה יבוא "ובניינים לשכירות מוסדית";

	
	
	(3)
	בסעיף 53א –".




 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רגע, רגע, תסביר את התיקונים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה פשוט טכני, בגלל שאנחנו מוסיפים את הפרק הזה, את הכלל לבניין לשכירות מוסדית, שזה הבניין שאנחנו נותנים לו הטבות עכשיו, אז צריך לשנות הגדרות ואת הכותרת של הפרק.

	
	
	(3)
	"בסעיף 53א –

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א) –

	
	
	
	
	

	
	
	
	
	(1)
	אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) "אזור פריפריאלי" – יישוב מיעוטים כהגדרתו בפסקה (4) בחלק א' לתוספת השנייה, או יישוב המשויך לאשכול פריפריאליות 1 עד 4 וכן לאשכול חברתי-כלכלי 1 עד 4, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין אפיון ודירוג הרשויות המקומיות."




עוד מעט נראה בהמשך שיש הטבות נוספות לאזור שהוא פריפריאלי. פה יש את ההגדרה, שזאת הגדרה לפי מה שהממשלה חשבה שצריך לקבל את ההטבות הנוספות, שזה יישוב מיעוטים או יישוב באשכול פריפריאלי ואשכול חברתי-כלכלי נמוך.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך נבחרה דווקא ההגדרה הזו, למה לא להתיישב עם מה שכבר קיים בחוק עידוד השקעות הון, מבחינת אזור עדיפות לאומי א' או - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אסביר: עולם הנדל"ן מתנהג מעט שונה מעידוד השקעות הון בתעשייה ודברים כאלה. המטרה היא במקומות שבהם שווי הנדל"ן הוא נמוך ולאו דווקא שיקולים אחרים של עולם התעשייה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

וזה מתבסס על איזושהי בדיקה שעשיתם מבחינת ניתוח ופילוח?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

כן, יחד עם משרד השיכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש לי שאלה: האם ההגדרה הזאת חלה ביהודה ושומרון?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

לא מחריג אותה אני מניח.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בצלאל, אני לא מבינה, יהודה ושומרון זה לא - - -

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

לא. היום העמדה המשפטית היא שזה לא חל ביהודה ושומרון.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זאת גם עמדה הגיונית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

היושב-ראש?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה?

 << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

הם טוענים שהעמדה המשפטית היא שזה לא חל ביהודה ושומרון. למה שבאריאל אי אפשר יהיה לבנות דיור להשכרה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

העמדה המשפטית היא שזה לא חל?

 << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

אז אני מבקש להחיל. להוסיף להגדרה גם את האזור.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני חושב שצריכים זמן לבחון את זה. בסוף יש פה שאלות משפטיות, אתה רוצה לדבר על זה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

איזה שאלות משפטיות? לא הבנתי.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

מבחינת המשפט הבין-לאומי, אני - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, רגע, משרד המשפטים, בבקשה.

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >>   

זו סוגיה שנבחנה בעבר, יש פה כל מיני בעיות, כאמור, מבחינת המשפט הבין-לאומי. אני יכול להעלות נציג ש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

איזה בעיות מבחינת המשפט הבין-לאומי?

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >>   

אני יכול לבקש להעלות נציג שיעלה בזום שמתעסק עם הדברים האלה שיסביר יותר בהרחבה. בכל מקרה, ככל שהוועדה תרצה אנחנו נוכל לבחון את ההיבטים הספציפיים לחוק הזה ולחקיקה הזאת.  

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבקש להעלות את הנציג של משרד המשפטים בהמשך הדיון. נמשיך הקראה ואז נעלה.

 << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >>   

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	(2)
	"בפסקה (3), בהגדרה - - -"



 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני רק רוצה לשאול: החוק לעידוד השקעות הון, הוא חל גם ביהודה ושומרון?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני לא יודע, זה מה שאני רוצה לשמוע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הם אומרים שלא, הם אומרים - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז אם חוק עידוד השקעות לא חל ביהודה ושומרון - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

באופן עקרוני לא חל?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

כן. זה הרי אמור להיות חוק פריפריאלי - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אריאל, מעלה אדומים, ביתר עלית, נו מה? אי אפשר - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה אמור להיות חוק פריפריאלי - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא, שניה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני לא הולכת אפילו לעניינים פוליטיים. זה חוק שנבנה כדי להיות - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שנייה, שנייה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

במקום להגדיל עכשיו את מלאי הדיור להשכרה במדינת ישראל, מה? אנחנו אזרחים לא שווי זכויות במדינת ישראל? מה זה הדבר הזה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בצלאל, בצלאל, הסוגיה - - -

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לבחון את הסוגיה המשפטית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הסוגיה ברורה והיא נפיצה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

היא לא נפיצה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא, היא נפיצה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

סוגיה משפטית יכולה להיות האם אתה רוצה בתוך החוק - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל לדעתי חוק לעידוד השקעות הון בכלל לא חל שם, על מה אנחנו מדברים בכלל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חבר'ה, נעמה, בצלאל, אני מבקש - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אין צורך לרשום את זה עכשיו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יעלה נציג של משרד המשפטים, יציג את העמדה ונראה.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

אני רגע אתן התייחסות, מיכאל אסולין, רשות המיסים. חוק עידוד השקעות הון חל בישראל, יש תיקון בפקודת מס הכנסה בסעיף 3א שמכיל את המסלולים של המענקים והטבות המס למפעלי תעשייה בצורת הרחבה. ההרחבה הזאת לא חלה על בניינים להשכרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא הבנתי למה אין - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

יש הרחבה על תעשייה - - - ביהודה ושומרון?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה אין בעיה - - -

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

ההרחבה היא דרך פקודת מס הכנסה, היא לא דרך חוק עידוד השקעות הון.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא דרך החוק.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה ההבדל? אני לא יודע – זאת אומרת שאין בעיה בין-לאומית לעודד השקעת הון בתעשייה ביהודה ושומרון, אז גם אין בעיה לאפשר דיור להשכרה ביהודה ושומרון. מאיפה הבאתם את ההזיה הזאת?

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

זו סוגיה משפטית, היא תיבדק על ידי משרד המשפטים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

חברים, היא לא סוגיה משפטית, היא סוגיה מדינית-פוליטית של שוויון של אזרחי מדינת ישראל. בעיות משפטיות פותרים – אנחנו בכנסת.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

לא, זה מה שאנחנו אומרים, הטענה ש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש אין ספור חוקים שאני העברתי בשנים האחרונות שחלים גם ביהודה ושומרון. אין שום בעיה משפטית. אז לא אוהבים את זה, זאת עובדה.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

זה בדיוק מה שאני אומרת, שהטענה שנשמעה פה היא טענה משפטית, ולכן זה נבחן. זה מה שאני אומרת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	(2)     "בפסקה (3), בהגדרה "בניין להשכרה", אחרי "כנכס מאושר" יבוא "ושהוגשה לגביו בקשה לאישור תוכנית כאמור בסעיפים 3(2) ו-17 עד יום –"



פה נוסח הוועדה זה י"ט בטבת התשפ"ד, עד 31 בדצמבר 2023. אני חושב שהייתה לנו השגה על הנקודה הזאת.

רק אגיד באופן כללי ואסביר שזאת בעצם ההגדרה של הבניינים, זאת הקטימה של מסלול ההטבות הקיים. כלומר, בניינים יכולים להמשיך להיכנס לתוך מסלול ההטבות הקיים עד מי שהגיש בקשה לאישור במועד הקבוע.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

ההצעה הממשלתית דיברה על 31 בדצמבר 2022.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אוקיי.

 << דובר_המשך >> יפתח עשהאל: << דובר_המשך >>   

זה הפער.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

והצעת הוועדה מדברת על 31 בדצמבר 2023. כן, קדימה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש הכרעה של הוועדה בעניין?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בוא נמשיך.

 << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >>   

	
	
	
	
	(3)
	"אחרי פסקה (3א) יבוא:

"(3א1)      "בניין לשכירות מוסדית" – בניין אשר בתוך התקופה שמיום תחילת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (בפרק זה – חוק התוכנית הכלכלית) עד יום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031), הוגשה לגביו, לפני תום הבנייה, בקשה לאישור תוכנית כאמור בסעיפים 3(2) ו-17, בצירוף היתר הבנייה, ומתקיימים לגביו כל אלה:


	
	
	
	
	
	(1) יש בו 10 דירות לפחות באזור שאינו אזור
פריפריאלי או 6 דירות לפחות באזור פריפריאלי;"




 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בעצם הנוסח פה תוקן, הוא היה 20 דירות במקור. זה היה בהתאם להחלטת הוועדה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

נכון.

	
	
	
	
	
	(2) "דירות לשכירות מוסדית הושכרו בהשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 15 שנים לפחות בממוצע מתוך 18 השנים שלאחר תום הבנייה".



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

גם פה ירד התנאי שמדבר על זה שהוא בבעלותה של חברה, כך שזה יוכל להיות גם בבעלות יחיד וגם בבעלות חברה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש פה מעבר – לדבר על הבניין עצמו. כך רוצים בניין שמושכר ל-15 שנים, שהדירות בו מושכרות ל-15 שנים, ויש פחות דגש על מי מחזיק בכל רגע נתון, על זה שבעל הבניין יחזיק בזה במשך כל התקופה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כשבעל הבניין, אתה אומר, שבעל הבניין זה גם למי – נבהיר את זה אולי אחר כך – שבנה את הבניין וגם למי שהוא משכיר ממשיך וצריך לראות פה אם אולי נצטרך לעשות איזושהי הבהרה בהמשך.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	(3א2) ""דירות לשכירות מוסדית" – אחת מאלה, לפי העניין:


	
	
	
	
	
	(1) לעניין מי שבנה את הבניין לשכירות מוסדית –


	
	
	
	
	
	
	(א) לגבי בניין הנמצא, במועד מתן האישור, באזור פריפריאלי – הגבוה מבין אלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)  6 דירות;

	
	
	
	
	
	
	
	(2) שיעור של 30% לפחות מהדירות בבניין או מהדירות בחלק הבניין שאושר כבניין לשכירות מוסדית לפי סעיף 53א(ב), לפי העניין, ששטח הרצפה הכולל שלהן לא יפחת מ-30% משטח הרצפות של הבניין או החלק שאושר כאומר, בהתאמה;"



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רגע, תסביר את (א).

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הדירות לשכירות מוסדית הן הדירות שמושכרות בפרויקט, ומתוך הבניין להשכרה זה חייב להיות לפחות 66% מהבניין. אם 66% יוצא תוצאה שהיא נמוכה מעשר, אז צריך שיהיה עשר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא, אבל עכשיו קראת את הפריפריאלי, אז אתה ב-30% וב-6 דירות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

סליחה, נכון, הפוך. אז פה אנחנו בפריפריאלי, זה צריך להיות או שש או 30% – 

	
	
	
	
	
	
	(ב) "לגבי בניין הנמצא, במועד מתן האישור, באזור שאינו פריפריאלי – הגבוה מבין אלה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)  10 דירות;

	
	
	
	
	
	
	
	(2) שיעור של 66% לפחות מהדירות בבניין או מהדירות בחלק הבניין שאושר כבניין לשכירות מוסדית לפי סעיף 53א(ב), לפי העניין, ששטח הרצפה הכולל שלהן לא יפחת מ-50% משטח הרצפות של הבניין או החלק שאושר כאומר, בהתאמה;"



זה בעצם המקבילה למה שהסברתי קודם בבניין שהוא לא באזור פריפריאלי. צריך להיות לפחות 66% או עשר דירות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מהי בעצם ההצדקה להבחנה פה, איך הגעתם לשיעורים האלה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

חלק מהכדאיות הכלכלית של מי שבונה את הדירות, נובעת מהמכירה ביום הראשון. ובאזור פריפריאלי כדי שייתן כדאיות כלכלית ונעודד את הפרויקטים האלה יותר, יש צורך לאפשר מכירה יותר גדולה של חלק גדול יותר מהדירות, ובעצם הרווח הזה הוא הרווח היזמי הרגיל. כאשר באזור שהוא לא פריפריאלי מספיק הרווח שאפשר לקבל במכירה רק של שליש מהדירות בבניין ביום הראשון.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אנחנו כל הזמן אומרים לכם על הכדאיות הכלכלית, תראו את התוצאות של מכרזים בדירה להשכיר – גם בפריפריה בדירה להשכיר אנחנו מאפשרים לעיתים מכירה של דירות כדי לאזן את הכדאיות הכלכלית, הפרקטיקה היא משם, ובעצם אנחנו מביאים אותה לפה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	(2) "לעניין משכיר ממשיך – כל הדירות שרכש בבניין לשכירות מוסדית;"




זה בעצם כמו שחבר הכנסת סמוטריץ' אמר – לא יורדים מ-66% בשום שלב. ואם יש לנו החלפה של ידיים במהלך 15 השנים שמשכירים את הבניין לשכירות מוסדית, אז כל הדירות שנרכשות בבניין על ידי המשכיר ממשיך צריכות גם להמשיך להיות מושכרות ואסור לו להוציא אותם החוצה למכירה בשוק החופשי.

	
	
	
	
	(4)
	"אחרי פסקה (3ב) יבוא:

"(3ג) "השכרה לטווח ארוך" – השכרת דירות שהסכם השכירות החל עליהן יהיה בכתב ויכלול לפחות את האמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "השכרה לטווח ארוך" שבתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965;"



פה אנחנו דורשים מבעל הבניין – בגלל שאמרנו שזה מוצר אחר – להשכיר בהשכרה לטווח ארוך. התנאים פה נקבעו בחוק התכנון והבנייה ותוקנו ממש בימים אלה בוועדת הפנים; אני לא יודע אם הייתה הצבעה כבר. בעצם אנחנו יוצרים אחידות – זה גם חל פה וגם בריטים וגם בחוק התכנון והבנייה, בכל הקשר של שכירות לטווח ארוך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה פסקאות (1) עד (4)? זה היה (1) עד (3) במקור, (4) נוספה כתוצאה מהדיון בוועדת הפנים. מה נוסף שם?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

השכירות מדברת על שכירות של חוזה לחמש שנים פלוס חמש שנים, שהדייר יכול לצאת בכל שנה לאורך התקופה. מבחינת עדכון עליית שכר הדירה: לאורך חמש השנים הראשונות העדכון הוא רק צמוד מדד או אם יהיה צו של שר השיכון שיוכל לקבוע אחוז נוסף. בין החמש שנים לחמש השנים הנוספות יהיה עדכון ריאלי שיוסכם בין השוכר למשכיר, העדכון הריאלי חייב להתבסס על מחירי השכירות באזור – אי אפשר לעשות מחיר שכירות גבוה ממחירי השכירות באותו אזור.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

איך אוכפים את המנגנון הזה? מה זה אי אפשר? בא משכיר וזורק מספר, מה עושה השוכר?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

החברה הממשלתית לדיור להשכרה – חברת "דירה להשכיר" שגם נמצאת בדיון כאן – מפקחת על החוזים האלה, כל שנה יש דיווח אליה לבחינת החוזים. יש גם התחייבות של היזם לעמוד בתנאים האלה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בסוף השוכר לא עומד מול המשכיר, השוכר הקטן לא עומד מול המשכיר הגדול, אלא אם העלו לו, הוא פונה אליך ומגיש תלונה ואתה בודק את זה. יש לך סמכות הכרעה?

 << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >>   

כן, הם יכולים לפנות אלינו ואנחנו יכולים להפעיל את הסנקציות שיש לנו עליהם. צריך גם לזכור שאנחנו מעדכנים את ה- - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מה הסנקציות?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בסוף זה תנאי מהותי לקבלת ההטבה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

רגע, הוא קיבל כבר את ההטבה ועברנו שבע שנים קדימה, בסדר? עשו חגיגות, גזרו סרטים, הבניין עומד, הדייר גר חמש שנים, מגיעה השנה השישית, מחליט המשכיר להעלות את המחיר מעל למחיר הממוצע באזור. מה יעשה השוכר הקטן מול המשכיר הגדול?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם הוא פונה למנהל רשות המיסים או למנהלת ההשקעות והם מוצאים שבאמת הוא לא משכיר את הדירות בהתאם לתנאים שקבועים בחוק – מבוטלת לו ההטבה למפרע.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה אומר שהכתובת היא מנהל רשות המיסים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה לא שהחברה הממשלתית - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כי אין לה סמכות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז למה לא לתת לה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כי זו חברה, אתה רוצה סנקציית מס, הרי זו סנקציה על מס.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא, אבל זה שהוא יעשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא יוכל לקבוע את גובה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה יעשה? אבל איך הוא יוכל לעשות?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא יקבע את גובה שכר הדירה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני רוצה רגע - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שנייה, אוראל, בבקשה.

 << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >>   

היום בתוספת השישית, באמצעות המנהל שאחראי על התוספת השישית שהוא נציג משרד השיכון, בפרקטיקה הוא מאציל אלינו את הסמכות, יש לי את היכולת לפעול בכל מיני סנקציות. מכיוון שחוק עידוד מפנה רק לסעיף ההגדרה של דיור להשכרה ארוכת טווח בתוספת השישית ולא לכל התוספת השישית, לכן אנחנו נמצאים – וטוב שהעליתם את הנקודה הזאת – במצב שלי כחברה ממשלתית שאמונה על הנושא הזה, אין יכולת להפעיל את הסנקציות, ואנחנו נציע שנכניס את זה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

אבהיר: בריטים הסנקציה היא אצל החברה הממשלתית, מכיוון שבחוק עידוד עוברים בפיקוח של מנהלת ההשקעות – שגם יושבים פה ויוכלו להרחיב – הם מפקחים על החוזים, הם מכירים את החוזים, הם רואים אותם וגם יש עליהם דיווח, והם יכולים להפעיל את הסנקציות דרך רשות המיסים. זאת אומרת, יש פיקוח מאוד - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה היא כזו - - - מה שבצלאל שואל זאת שאלה פשוטה: אני השוכר, ואני רואה חוזה דרקוני שמעלים לי ב-30% את דמי השכירות שלי. למי אני פונה?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

אתה פונה למנהלת ההשקעות ולרשות המיסים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

איך אני פונה למנהלת ההשקעות?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא גם אמר עכשיו: תפנה גם וגם וגם?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

לא, יש לך את האופציה של שתיהם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

- - - מה הוא יעשה עם זה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מנהלת ההשקעות נמצאים פה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה, רשות המיסים לא יודעת מה המחירים הממוצעים באזור, זה לא יכול - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שנייה, בצלאל, תציגו את עצמכם בבקשה ותסבירו איך פונים אליכם.

 << אורח >> לבנה זגורי: << אורח >>   

שלום, שמי לבנה זגורי, סגנית מנהל הרשות להשקעות, כיום בחוק הישן, יש לנו אחד בנוהל גובה דמי שכירות. ודמי השכירות כיום הם מפוקחים. הם בין 6,200 עד 8,000. ואנחנו בודקים לאחר שהיזם בונה את הבניין ומקבל אצלנו אישור ביצוע סופי. הנושא הזה נבדק. ככל שהחברה, היזם, עומדים בתנאי כתב האישור, אז הוא מקבל הטבות וככל שלא – לא. זה מגובה בנוהל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עוד פעם, את ההטבה הוא קיבל ביום הראשון, נכון? אפשר אחר כך לחייב אותו במס אם הוא מוכר או לא עומד בתנאים. אבל את ההטבה הוא כבר קיבל. היושב-ראש שאל מה קורה אחרי חמש שנים, נגמרה תקופת השכירות הראשונה שבה היה רק עדכון מדד. עכשיו מחליט המשכיר להעלות את המחיר חד צדדית. הדבר הנכון – ואיך לעגן את זה בחוק - - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

מותר לו, מעבר לשכר דירה סביר - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מעבר ללא נורמלי, או שיש ויכוח על זה, הוא חושב שזה לא מעבר – אל תזרוק את האיש הקטן אל רשות - - - הגורם המקצועי בממשלה שאמור להכיר את השוק ואת המחירים ויש לו כלים לבדוק את זה, זה החברה הממשלתית. אני מציע שיהיה ברור שהחברה הממשלתית היא הכתובת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה היא האם אפשר שהחברה הממשלתית תהיה ישם של זה. שניה, אוראל. 

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

המשמעות, אם יתקנו אותי המשפטנים, אם אני טועה היא החלת גם סעיפי התוספת השישית, הבקרה, גם על חוק עידוד השקעות הון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בדיוק. לא רק ההגדרה אלא כל התוספת.

<< דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

תתקדמו בהקראה, אני לא רואה בעיה עם זה יותר מדי.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

ואז הוא יהיה הכתובת, והוא - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא יפנה לרשות ההשקעות, לרשות המיסים, יפנה לגורם אחר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה אומר החלת הוראות התוספת השישית? אני חייבת להגיד לכם שאני ביקשתי את הנוסחים שאושרו בוועדה לגבי הריטים וחוק התכנון והבניה, ואני מסתכלת שם ואני רואה שבהגדרה של השכרה לטווח ארוך בתוך חוק הריטים שתיקנו עכשיו בוועדה, בעצם השכרה להשכרה לטווח ארוך מפנה לפסקאות 1 עד 3 ולא לפסקאות 1 עד 4. השאלה אם באמת צריך גם להחיל את זה שם. צריך לבחון מה נעשה שם עכשיו ואיך תוקנה התוספת השישית.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

4 זה הפיקוח?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

4 ממה שאני מבינה זה: השוכר רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות ובלבד שמסר הודעה לבעלים של יחידת הדיור באופן שמדובר בהסכם - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

בואי נעזוב שנייה את הריטים, אם עשינו טעות אז נתקן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל אנחנו מפנים לשם.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אז את רוצה לתקן עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

האם אפשר להחיל את כל התוספת השישית בחוק עידוד השקעות הון?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אנחנו כרגע מדברים על נושא הפיקוח, להבנתי לא צריכה להיות בעיה, נדבר עם - - - מנהלת ההשקעות ונגיד לכם. תתקדמו עם ההקראה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רשות המיסים, אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

החוק היום – כמו שלבנה מקודם ציינה – בא וקובע במסגרת נוהל אמיתי. המטרה היא כמה שפחות להתערב בתנאי השוק. אם הוא יציע איזה מחיר שכירות שהוא הרבה יותר ממחיר השוק, אז כנראה שלא ישכרו את הדירה. הוא מחויב להשכיר 15 שנים מתוך 18. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל הוא  - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תן לו להשלים.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

אם לא יהיו לו שוכרים, אם הדירה לא תושכר בפועל – הוא לא יקבל את ההטבות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

- - - לא ככה. הוא לא מבין את האירוע.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא זה האירוע.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. הוא טוען: תן לשוק להתנהל לבד ואם היזם יעלה את המחיר, הרי זה לא נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ברגע שהמדינה נותנת פה הטבה, יש עליה את החובה לפקח שהשכירות היא במחיר שהיא קבעה. לכן לא יכול להיות מצב שהמדינה נותנת לזה לזרום ולהתנהל לפי תנאי השוק. אני רק רוצה להבין אצל מי הסנקציה ומה התהליך שצריך לעבור אותו שוכר אם הוא נתקל בכזה מצב? זה מה שאני רוצה לדעת.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

צריך לבחון פה את המנגנון, צריך לבדוק, כן, החוק - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, שניה, שניה – הסנקציה צריכה להיות ברורה מאוד. סנקציה זה בעצם לבטל את ההטבה. השאלה למי יש את הסנקציה הזאת ואיך ממשים אותה? אבל לפני זה – מה השוכר עובר?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

מה השוכר עושה, איך הוא מגן על עצמו?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

ומי הגורם הכי מתאים לממשלה שהכי מכיר את זה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הכי פחות סביר שהוא יפנה לרשות ההשקעות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שנייה חבר'ה, אני מציע שלא נכריע, אני מציע שנשמע קודם.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני חושב שבחוץ עכשיו הם מנסים לבנות איזשהו מנגנון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אוקיי, בסדר, בוא נתקדם ואז נחזור לזה. בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	"(3ד) "המועד הראשון להשכרה" – 


	
	
	
	
	
	
	(1) לגבי מי שבנה - - -"



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רגע, לפני שאנחנו מתקדמים, תבדקו תוך כדי תנועה את העניין של פסקה 4, אם רוצים להחיל אותה או לא. בשים לב שפסקה 4 היום אומרת ממה שאני מבינה, שהשוכר יהיה רשאי לסיים את תקופת השכירות בתום כל שנה ממועד תחילת השכירות ובלבד שמסר הודעה לבעלים של יחידת הדיור באופן שנקבע בהסכם: 90 ימים לפני תום שנת השכירות לפחות או פרק זמן קצר יותר אם נקבע בהסכם. בסדר? זאת המשמעות ממה שאני מבינה בתיקונים שעשיתם בחלק - - -

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אנחנו רוצים להחיל את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אוקיי, בבקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זאת אומרת שאין פה תיקון של שוכר מחליף.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

מה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הוא יכול לעזוב בהנחה שהוא מודיע מספיק זמן מראש, אבל לא אמור למצוא שוכר מחליף.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בסדר, מעולה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	"(3ד) "המועד הראשון להשכרה" – 


	
	
	
	
	
	
	(1) לגבי מי שבנה את הבניין – מועד תום הבנייה;
(2) לגבי משכיר ממשיך – המועד שבו רכש את הדירות לשכירות מוסדית;"



זה בעצם המועד הראשון שצריך להשכיר לפי זהות המשכיר. אולי יש להם פה תשובה לפיקוח?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

ברמה המהותית אנחנו חושבים ש - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

גם ברמה הפרוצדוראלית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם ברמה המהותית.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אין בעיה. קודם כול אנחנו מסכימים עם ההערה שצריך להיות פיקוח וזאת הייתה גם כוונתנו. אנחנו חושבים שאין בעיה לקבוע את המנגנון – תקנו אותי חברי אם אני טועה – שקבענו בחוק הריטים על פיקוח שבו נקבע שחברת דירה להשכיר עושה את זה, להחיל את זה גם כאן. לא צריך להחיל את כל התוספת השישית, זה סתם מורכב ומסובך. אבל זה יאפשר לחברה להסכים להיות בעצם הרגולטור ולפקח על הנכסים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה שאנחנו נעשה זה שתהיה לנו הפסקה בין 16:00 עד 17:00. בזמן הזה, אני מבקש לבדוק מול הלשכה המשפטית והיועצת המשפטית, מה המשמעויות של זה ואיך מנסחים את זה.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

במהות זאת חברת דירה להשכיר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הבנתי, בסדר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עשיתי את היומית, אני יכול ללכת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה כבר עשית את היומית כבר בדיון הקודם. בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	"(3ה) "משכיר ממשיך" – מי שרכש את הדירות לשכירות מוסדית ממי שבנה את הבניין לשכירות מוסדית או ממשכיר ממשיך אחר, וזכאי להטבות לפי סעיף 53ב(ב1);";



זה בעצם מי רוכש את הבניין ממי שבנה את הבניין והוא ממשיך להשכיר וגם יכול ליהנות מההטבות.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה אחרי עשר שנים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה אחרי חמש שנים. עוד מעט נראה בדיוק את התנאים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חמש מתוך שש.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אחרי חמש שנות השכרה. 

	
	
	
	
	(5)
	"אחרי פסקה (5) יבוא: 


	
	
	
	
	
	"(6) "תום הבנייה" – סיום בנייה כהגדרתו בסעיף 19(4)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963;"



זו ההגדרה של תום הבנייה. השתמשו בזה כבר בפרק, פשוט העבירו את זה לפה.

	
	
	
	
	(ב)
	"בסעיף קטן (ב) – 


	
	
	
	
	
	(1)
	ברישה, אחרי "בניין להשכרה" יבוא "או בניין לשכירות מוסדית" ובמקום "אם נתקיימו תנאים אלו" יבוא "אם התקיימו לגביו גם תנאים אלה";



<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה המשמעות של "גם תנאים אלה"?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אם יש בניין שרק חלק מוגדר כבניין לשכירות מוסדית, אז צריך להתקיים באותו חלק כל התנאים שמתקיימים בבניין לשכירות מוסדית שעומד לבד, כלומר, יכול להיות מקרה שיש חצי בניין שהוא חלק מהשוק הפרטי, וחצי בניין נוסף שעליו מבוקש שיהיה בניין לשכירות מוסדית. על אותו חלק מהבניין צריכים להתקיים כל התנאים שמתקיימים גם בבניין שהוא בניין שעומד לבד. זה בעצם גם כל הסעיף שאני הולך לקרוא עכשיו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

טכנית, זה יכול?

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

כן, גם היום זה קורה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	(2)
	"במקום פסקה (1) יבוא:

(1) בחלק המאושר יש, לעניין בניין להשכרה – 8 דירות לפחות, לעניין בניין חדש להשכרה או בניין לשכירות מוסדית באזור פריפריאלי – 6 דירות לפחות, ולעניין בניין לשכירות מוסדית באזור שאינו אזור פריפריאלי 10 דירות לפחות".



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא הבנתי את הסיפור של שמונה דירות?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה שמונה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה מה שקיים היום.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה מה שקיים. פשוט עשו שינויי נוסח, הבהירו שלגבי בניין להשכרה ששם התנאי הוא שחייבים שמונה דירות, אז חייב שיהיה גם בחלק מהבניין שמונה דירות. לגבי בניין חדש להשכרה שצריך שש דירות, אז צריך שיהיה בחלק מהבניין שש דירות. ואצלנו, אם רק חלק מבניין או בניין לשכירות מוסדית, אנחנו צריכים עשר דירות.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

הפרק - - - 1 זה פרק שחוקק לדעתי עוד בשנות ה-60, ובשנת 92' נעשה בו תיקון שיצר את ההגדרה של בניין חדש להשכרה. והוא הפחית מבניין ההשכרה הישן שהיה שמונה דירות להשכרה, לשש דירות בחלק של בניין חדש להשכרה. משם זה הגיע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אפשר לראות את זה גם בנוסח המשולב, בעמוד 49, אז אפשר לראות את זה בתוך הקונטקסט שמשתלב בסעיף.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	(3) "בסעיף 53ב –


	
	
	
	
	
	(א)
	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא - - -"




 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

סליחה, מה זה מוגדר אצלכם "באזור פריפריאלי"?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הגדירו קודם.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש הגדרה - - -

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הקראנו את זה קודם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

סליחה, אני לא הייתי.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה יישוב מיעוטים כהגדרתו בפסקה - - - יישוב מיעוטים או ישוב המשויך לאשכול פריפריאליות 1 עד 4, וכן לאשכול חברתי-כלכלי 1. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

רגע - - - מה ההצדקה שיישובי מיעוטים להתנתק מההגדרה הפריפריאלית הרגילה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

גם ביישובי מיעוטים - - - יש להם גם צורך בבנייה לשכירות מוסדית, בדיוק בבניין הזה יש להם - - - שיוכלו להסביר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה זה קשור? כולם יכולים, ההבדל הוא 10 או 6. אם הם פריפריאליים, אז הם פריפריאליים – אם לא פריפריאליים: איפה ההצדקה, איפה משרד המשפטים שיסביר לנו על שוויון.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

שנייה, שנייה, ההבדל הוא שיעור הדירות שאתה רשאי למכור. אנחנו בהרבה מאוד עבודה על החברה הערבית בהקשר של יצירת שוק שכירות – אנחנו באפס שם. שם זה צריך להתחיל מאפס, לא קיים בכלל, ולכן אנחנו רוצים לתת שם תנאים יותר מקלים. אנחנו מתחילים שם מאפס קיומו של שוק.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה זה הבנתי. אבל איזה הצדקה מהותית - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לייצר שם, שיהיה שם מוסד של שכירות – כי אין.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

רוצים לייצר שם שוק שכירות מאפס.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל אתה רוצה לייצר שכירות בכל מקום. ועדיין הגדרת ש - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אנחנו מתחילים מנקודה, גם בפריפריה, איפה שערכי הנדל"ן יחסית נמוכים, אנחנו מתחילים מכמות של שוק שכירות, קודם כל פרטי. דבר שני, אנחנו כן רואים גם הצלחות, תקן אותי אוראל, בנצרת, בכרמיאל באופקים. כבר יש לנו אירועים שם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מלבד יישובי מיעוטים, תעשה גם ביישובים חרדים. גם שם יש לך בעיה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - יש - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אשכול בדרך כלל - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מתחבר למה שבצלאל אומר, הם גם הרי ב-1 עד 4, הרי הם נמצאים למעשה במצב סוציו נמוך מאוד. למה אתה לוקח אותם כהגדרה? 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בפריפריות חברתיות - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

איזה יישובי מיעוטים יש לך שהם באשכול 5 ומעלה?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

בסוציו?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

איך פריפריות חברתיות נכנסות לתוך זה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה רוצה לעשות את זה ב - - - אל תלך לי עכשיו ל - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

זה בעיקר פריפריאליות, יש יישובים גם במרכז הארץ.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בפריפריה חברתית, שכונות שהן בתוך עיר שהאשכול שלה 7, מה עושים?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

יש היתכנות לפרויקטים כאלה - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

שווקי נדל"ן גבוהים – אין בעיה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אין עם זה בעיה.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

בלוד שיווקנו עכשיו. כמה השכרה שיווקתם עכשיו בלוד?

 << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >>   

מעל 2,000.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

זה לא מתנהג אותו דבר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז אתה אומר שבאזורים - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

הפרויקט שנחנך השבוע, גדנ"ע - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני שואלת אם זה תקף פשוט.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

הוא בדרום תל אביב. כל הדיון – אתם רואים את זה כאילו - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה רק מה הגדרתם כפריפריה.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

בדיוק. אתם רואים את זה כסוג של הטבה לפריפריה. זה לא הטבה, היא מקבלת פחות שכירות. זה רק שפרויקט יצליח, זאת כל המטרה. זה כל ההבדל.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הבנתי.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עוד פעם, כשיש פה - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

קודם כול אתה בכלל פוגע בפריפריה בדבר הזה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

במספר המינימום.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

המטרה היא רק שייקרו פרויקטים, אני לא מיטיב עם הפריפריה בהכרח אם הורדתי בה את שיעור השכירות. אני אומר שאנחנו רוצים שיקרו שם פרויקטים. לגבי המגזר החרדי, אני לא מכיר בכל המגזר החרדי, אבל בבני ברק הייתה הצלחה מסחררת. סתם הם יקבלו פחות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הסתכלתי רק על ההגדרה. רציתי להבין - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נסיים את ההקראה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	(3)
	בסעיף 53ב –

	
	
	
	
	
	(א)
	"אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	
	
	
	"(ב1) בעל בניין לשכירות מוסדית יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו-53ד, אם הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית לתקופה של תקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה."



זה בעצם תנאי הבסיס לקבלת ההטבות. בעצם יש פה שני תנאים, תנאי אחד הוא שצריך להשכיר את הדירות לחמש שנים. ותנאי שני, שהדירות צריכות להיות בבניין לשכירות מוסדית. בניין לשכירות מוסדית, לפי ההגדרה, הוא בניין שעומד במשך 15 שנים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מציע להכניס פה את התיקון שעשינו בקרנות הריט – קרן נדל"ן להשקעות – למעט תקופות סבירות. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל זה למעלה – 15 מתוך 18.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

פה לא צריך את הארעיות כי יש לך תקופה. אתה לא צריך את הארעיות. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

פה הטקטיקה - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, אם בתוך חמש השנים האלה, היו לו ארבעה חודשים שלא מצא שוכר. 

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

אבל יש לך פה את החלק היחסי מתוך תקופה, ולא כמו שהיה בריטים שזה כל התקופה. 

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

יש לך פה חמש מתוך שש במקטע, ו-15 מתוך 18 בכולל.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל זה חל רק על היזם הראשון.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

וזה בדיוק הכללים וההתערבות בשוק חופשי שהכנסנו - - -

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

בריטים זה כל התקופה, היינו חייבים משהו כזה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אדגיש שהסעיף הזה חל גם על היזם, מי שבונה את הבניין, וגם על המשכיר הממשיך. כשלכל אחד, המועד הראשון להשכרה הוא שונה. לגבי בעל הבניין המועד הוא תום הבנייה, לגבי מי שבנה את הבניין זה מועד תום הבנייה, ולגבי המשכיר הממשיך זה מועד הרכישה של הבניין.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה זה המילה "בממוצע"? משכיר את הדירות לשכירות – הוא יכול שדירה אחת לא תהיה מושכרת בכלל נניח, למה זה נכון? למה לא להגיד שכל הדירות צריכות להיות מושכרות חמש שנים?

 << אורח >> לבנה זגורי: << אורח >>   

למעשה מדובר בהקלה, ככל שמשכיר הוא משכיר בטווחי זמן שהם לא שלמים, זאת אומרת, שיש פרקי זמן שלא מושכרת שמה הדירות, אנחנו לוקחים בממוצע את מכלול התקופות שהוא השכיר אותם ואז בודקים אם הוא באמת עומד בתקופת ההשכרה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

את זה הבנתי, שאלתי למה? למה לחשב את זה ממוצע?

 << אורח >> לבנה זגורי: << אורח >>   

כי זו הקלה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עוד פעם, צריך להבין – כל הקלה בצד אחד היא הכבדה בצד שני, נכון? הקלה על היזם היא הכבדה על ה - - - אם אנחנו רוצים לעודד - - -

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

אם זו דירה שלא נמכרה בכל מקרה הוא לא ישאיר אותה ריקה, למה שישאיר אותה ריקה? אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש כדאיות כלכלית להשכיר דירה אם היא נמכרת. לא סביר שישאירו סתם דירות ריקות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

נו, אז למה אתה בכלל מכניס את הסעיף הזה? אתה לא צריך את הסעיף הזה.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

זה סעיף מקל. זה לא לתפוס על מקרים שיכולים להיות ש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני רק אומר: אם אתה לא חושש שיהיה - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל יכול להיות שיש מצב שהוא רוצה לשפץ דירה או לעשות משהו עם הדירה, וזה בדיוק נופל על - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז אין בעיה, אני רק אומר שאם אתה חושב שכוחות השוק יעשו את שלהם והוא ירצה להשכיר כי אין לו מה להרוויח מדירה ריקה, אתה יכול למחוק לך את התנאי הזה. למה אתה צריך להגדיר את זה? הדירות יושכרו כי הוא רוצה להשכיר אותם. למה אתה צריך בועה בחוק שהוא חייב להשכיר חמש מתוך שש? כי אתה כן חושש שבמקרים מסוימים הוא יעדיף להשאיר את הדירה ריקה, ונניח למכור אותה אחר כך חדשה יד ראשונה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הסעיף באמת מיותר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז או שתמחק את הסעיף או שתבוא ותגיד: חמש מתוך שש, לא בממוצע.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

צד אחד שלא יהיה את העניין התכנוני כמו שאמרת, שיגיע למקום קיצוני כזה שישאירו את זה וימכור חדש, ומצד שני אנחנו נותנים לזה גם איזושהי סבירות. אפשר להכביד יותר, אבל נראה לי שזה מספיק.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, אני לא חושב שאכביד. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני חושב שאפשר את הגמישות הקטנה הזאת. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חבר הכנסת סמוטריץ', מה היה שם בריטים שדיברת עליו, שזה אירועים בנסיבות - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בריטים, הנכס יכול להיות מושכר לכל התקופה. אז כתבנו: למעט תקופות חריגות, אני לא זוכר בדיוק את ההגדרה שלהם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, ארעיות הגדרנו את זה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, תקופות ארעיות של שיפוץ וכולי. אלכס, אתה מבין שאנחנו כן יוצרים כאן א-סימטריה סתם – ברמת אסתטיקה, כשאתה רוצה הרמוניה של חקיקה. שם הרי דיברנו, אמרנו – בואו נגיד חצי שנה, אמרנו – עזוב, בוא נשאיר את זה מושג שסתום, אמרתי שזה מזמין אחר כך ויכוחים ומריבות אצל רשות המיסים, בסדר? שם לא רצינו להיכנס לתקופות, נתנו את ההגדרה של תקופה סבירה או לא חשוב מה שכתבנו שם, פה אתה כן נכנס לחמש מתוך שש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש בזה משהו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

תחליט – אם אתה עושה את זה, אז גם בריטים בואו נעשה - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתה אומר: מה בעצם ההבדל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

משרד האוצר, מה אתם אומרים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

קודם כל הדירות פה הן דירות שהן חדשות, בריטים זה לאו דווקא דירות חדשות שהוא קונה. יכול להיות מצב שהוא ירצה לעשות פינוי בינוי, זה בדיוק מה שחשבנו עליו כשדיברנו על זה – או שהוא ירצה לעשות איזה שיפוץ.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל גם פה יכול להיות שיפוץ.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אחרי עשר שנים, אחרי 15 שנים. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יכול להיות גם אחרי - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא - - - אתה מקל יותר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

יכול להיות גם אחרי חמש שנים – אתה לא יודע.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אנחנו רוצים לתת להם גם את האפשרות ל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

תקשיב שנייה, פה אתה יותר מקל, זה הפוך מההיגיון שאמרת עכשיו. פה אתה בעצם אומר לו שהוא יכול מתוך 15 שנה לא להשכיר שלוש שנים. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

לא, זה לא - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא – מתוך 18 שנה אתה יכול - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מתוך 15.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מתוך 18.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בסדר. מתוך - - - אבל זה יהיה שנתיים וחצי מתוך 15, בסדר? לא משנה, זה הפרופורציות, גם אם יהיה באופן יחסי. נתת לו פה שנתיים וחצי שהוא יכול לא להשכיר מתוך 15. בריטים, אנחנו לא מתקרבים לזה. כשדיברנו כאן לפרוטוקול, דובר על פה כמה חודשים שהוא נתקע, פה כמה חודשים שיפוץ. אתה כן רוצה שהנכס יהיה מושכר לאורך זמן.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

מבחינת ההבדל בין המושג שסתום לבין כלל כמו שכתוב פה, מבחינה משפטית אפשר לדבר על כללים לעומת סטנדרטים. סטנדרט שזה בעצם כלל, שסתום כזה הוא מתאים במקרים מסוימים, וכללים ברורים יותר מתאים במקרים אחרים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אל תיתן לנו הרצאה במשפטים. יש לי תואר שני בזה. תסביר לי את הרציונל: למה בקרנות הריט הלכת על מושג כזה ופה אתה הולך על מושג כזה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני מסביר: פה יש לנו עשרות בניינים להשכרה. אנחנו לא רוצים שכל אחד מהם יפרש לעצמו את המושג הזה. ואם זה יהיה מושג שסתום, אז בכל אחד בדו"ח יפרש את זה איך שהוא רוצה. וכמו שאמרתם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, אבל זה מנוגד למודל. במודל אתה אומר שיש כדאיות – לפני שנייה אמרת – כלכלית ויש אפס סבירות שהדירה תעמוד ריקה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אני אומר שיש הסבר להבחנה בין ריטים לבין פה. אני חושב שפה יש כלל ברור - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ההסבר לא נכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה ההבדל? גם בריט בסוף יש יזם שמנהל את זה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עשינו חוק ריטים טוב. יכול להיות שמחר יהיו לך 50 ריטים – איך אתה יודע? לבוא ולהגיד שבגלל שיש היום שני ריטים ועשרה יזמים אז אני מחיל כללים שונים – זה קצת מוזר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

לא. ריטים הם גופים גדולים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

למה? גם פה יכול להיות גוף גדול.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם גוף גדול יפרש ביחס לדירה הזאת את התקופה הזאת ככה, וביחס לדירה הזאת את התקופה הזאת ככה.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

יש הבדל. ריט זו חברה בורסאית שנסחרת בבורסה, זה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה ההבדל?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה זה קשור?

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

מה יניח את הדעת? להוריד את המילה בממוצע?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. א' אני הייתי רוצה מאוד שתהיה אחידות. אם קבענו מנגנון בריט, והגדרנו אותו כפי שהגדרנו אותו, צריך להגדיר אותו דבר פה. ואם אתם רוצים את ההגדרה הזאת יותר נכונה, אז גם בריט נתקן. אתה יכול בשני מוצרים - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רק צריך לציין שהיום בחוק לעידוד השקעות הון כבר יש התייחסות לתקופה שהיא בממוצע מתקופה אחרת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אין בעיה, אני מוכן שנתקן גם בריט. אבל יש פה איזו א-סימטריה לא ברורה, בסוף המוצר על הקרקע הוא אותו מוצר – דירה להשכרה שאומרה לעמוד להשכרה ארוכת טווח. מה אכפת לי עכשיו איך קוראים ל - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

משרד האוצר?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

או משרד הכלכלה?

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

צריך להתייעץ על זה - - - אפשר לנסות להקביל את זה, או לנסות לדמות את זה כמה שניתן למודל של הריטים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

סיון, את רוצה להתייחס לזה מבחינת המודל של עידוד השקעות הון?

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>   

מבחינתנו הגישה היא גישה מקלה, הגישה היא בממוצע. נגיד הוא היה מחויב להשכיר חמש מתוך שבע, ונניח שדירה אחת הוא משכיר לעשר שנים ודירה אחרת הוא משכיר רק לשנתיים וחצי בתוך התקופה – אז עושים ממוצע כדי להקל עליו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מצוין. למה בקרונות הריט לא עושים אותו מודל?

 << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >>   

אני מודה ומתוודה ש - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה מגדיר חמש מתוך שש בממוצע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם אני מבינה נכון – קרנות הריט זה לא בעולם של עידוד השקעות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה בעולם ספר החוקים של מדינת ישראל ושל מוצר זהה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה לא מוצר זהה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

פה ההתאמה היא למודל של עידוד השקעות הון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה לא מוצר זהה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כי זה לא מוצר. המוצר הוא זהה, התהליך לא זהה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עזוב רגע מי הגורם שמביא את הכסף.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כי אין מכירה בריטים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

המוצר זהה, המנגנון שונה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

התכלית היא תכלית זהה, להגדיל את היצע שוק השכירות במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל שמה אין לך יכולת מימוש. יש לך הרבה דברים אחרים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

המנגנון שונה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הריטים לא יכולים לממש את ה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אי אפשר לרכוש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה אומר הפוך – אתה מחמיר על הריטים פעמיים, גם הוא לא יכול לממש וגם נתת לו שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שמה נתנו תקופה במסגרת הסבירות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל אני אומר הפוך עוד פעם – זה שהריט לא יכול לממש, אתה מחמיר כך על הריט את התנאים להיכנס לעסקה, אתה מפחית את הכדאיות שלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

הוא לא נועד למימושים. הוא במודל כלכלי אחר לגמרי. הוא לא נועד לממש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מבין. אבל בהקשר של כמה זמן הוא משכיר את הדירה מתוך כל התקופה, אין שום הגיון להחמיר עליו יותר משאתה מחמיר פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אבל אני פה מחמיר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא – פה מקל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מחמיר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה פתאום – מקל. זה מה שהם אומרים, חמש מתוך שש בממוצע. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חמש מתוך שש?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בממוצע. הוא יכול דירה אחת להשכיר ובאחר להשכיר ארבע. רוצים להקל וזה בסדר, אז תקלו גם בריט.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

כרגע, ההבדל המרכזי פה הוא סוגית הפיקוח והיכולת לפקח של הריטים – בסוף זה גם. יש יכולת פיקוח יותר גדולה עם גופים יותר מצומצמים, יותר קל לפקח עליהם, לעומת פה. אנחנו נבחן את זה ככל שנוכל להחיל איזשהו מנגנון פיקוח דומה, גם נוכל לאפשר את ההקבלה הזאת. זו הסוגיה מבחינתנו. יש חשש שאם לא תפקח על זה, יכול להיווצר מצב שמישהו השכיר את זה כמחסן, מישהו השכיר את זה כמשהו עסקי ולא למגורים.

 << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >>   

היום הסעיף הזה נותן מענה לכך שאין פיקוח. אם יהיה פיקוח, יכול להיות שהסעיף הזה יתייתר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה הוא נותן מענה? אם אין פיקוח אז הוא לא ישכיר ואתה לא תדע מזה. זאת אות מתה.

 << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >>   

ולכן אם יהיה לנו פיקוח, לא נצטרך את הסעיף הזה. השאלה בסוף היא איזה פיקוח בדיוק אנחנו עושים והאם הפיקוח נותן מענה גם לסוגיה הזו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

במחילה, זה לא נכון. את הסעיף אתה כן צריך, מכיוון שגם כדי לפקח אתה צריך תשתית נורמטיבית שעליה אתה מפקח.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

בקרן ריט יש לך בעלי מניות שהם כל הזמן מקבלים את התשואה. זאת המטרה שהם נכנסו – אין לך את זה פה. פה אין לך את הציבור שכל הזמן הוא ניזון מהתשואה, והוא נכנס לקרן של התשואה, ויש אסיפת בעלי מניות שמדברים כל היום על התשואה. זה מספיק כדי שהם ידרשו כל הזמן שהכול יהיה מושכר. פה אין לי מנגנון כזה. פה יכול להיות שאת היזם מעניינת רק המכירה בסוף. אנחנו רוצים שפה להגביל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

כל מה שאתה אומר זה הסברה למה אני אמור להחמיר עליו כדי שהוא ישכיר את הדירה, כי התכלית שוב היא שכירות.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

לא, אבל אתה נותן לו תקופות מסוימות שהוא חייב להיות מושכר. בקרן אמרנו משהו אמורפי: למעט הפסקות ארעיות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

שוב, שם לפרוטוקול נאמרו דברים הפוכים לחלוטין. האמירה הייתה: אנחנו בכוונה לא מגדירים תקופה כי אנחנו רוצים את המינימום הנדרש שיהיה סביר - - -

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

אז שם אני יותר מקל, בגלל זה שם אני יותר מקל. שם אני אומר: למעט הפסקות ארעיות. אני לא יודע, הפסקות ארעיות, יכול להיות מצב כזה, יכול להיות מצב אחר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הפסקה ארעית יכולה להיות יותר משישית מהזמן?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, אבל בצלאל, בסוף הלחץ על הריטים הוא מבעלי המניות. ופה אין לך לחץ כזה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לכן אני טוען שפה - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

- - - אני חושב ששם אתה מקשה, אתה לא מקל שם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל זה מה שאני טוען. שם אתה מקשה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

סליחה, פה אתה מקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

פה אתה מקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שם אתה לא מגדיר תקופה. שם לצורך העניין, הריט יכול לא להשכיר את הדירה שלוש שנים. למה? כי הוא עושה שיפוץ.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא נאמר כאן לפרוטוקול אז בדיון, להפך, אז האמירה הייתה: כמה חודשים לשיפוץ, כמה לזה וכולי.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, אבל עוד פעם, בכוונה לא הגדרנו את התקופה. כדי שבסופו של דבר הריט יחד עם הרגולטור יחשבו מה סביר ומה לא סביר. פה בגלל שאין לך מנגנון של בעלי מניות ושל דירקטוריון וכולי, אז אתה חייב להגדיר תקופות. אם לא תגדיר אז אתה לא תצא מזה, ואין לך היום יכולת פיקוח יותר טובה.

אני רוצה להמשיך.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	(ב)
	"בסעיף קטן (ג)  –


	
	
	
	
	
	(1)
	במקום פסקה (1) יבוא:


	
	
	
	
	
	
	"(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), מי שבנה בניין להשכרה יהיה זכאי להטבות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, ומי שבנה בניין לשכירות מוסדית יהיה זכאי להטבות לפי סעיף קטן (ב1)(1), גם אם מכר את הדירות שיש להשכירן כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לפני שחלפו שנות ההשכרה הקבועות בהם, לפי העניין, ובלבד שמכר לפחות 50 דירות, לרוכש אחד שהתחייב להשכיר את הדירות בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) או (ב), או לטווח ארוך בהתאם לסעיף קטן (ב1), בהתאמה, והמכירה כלולה בתוכנית שאישרה המינהלה לפני תום הבנייה, והתקיימו התנאים שקבע מנהל רשות המסים לפי פסקה (2);".



 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תסביר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בעצם כבר היום יש בחוק מסלול שבו אפשר לבנות בניין ולמכור באופן מידי 50 דירות כבלוק של 50 דירות, ובעצם אתה מקבל את ההטבה וגם יש הטבות שמקבל מי שרוכש את הבניין. מה שאנחנו עושים זה פשוט: אומרים שאותו סעיף כמו שהוא חל היום, הוא יחול גם לגבי בניין לשכירות מוסדית, הבניין החדש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא הבנתי. למי הוא יכול למכור?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

למישהו אחר שמתחייב להשכיר את הבניין לתקופה שחייבים להשכיר אותה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר, הבנתי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תן לו להבהיר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

טוב, תבהיר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הבהרתי שזה מנגנון נפרד שקיים היום בחקיקה. זה לא המנגנון שהציג היושב-ראש בתחילת הישיבה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ואיך הם חלים יחד, הם כאילו נפרדים?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

הם מסלולים נפרדים.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

נפרד – זה אומר שאם אתה בפרויקט של מעל 50 דירות, אתה יכול למכור גם אחרי פחות מחמש שנים. בניגוד למצב שבו יש לך פחות מ-50 דירות, שם אתה חייב להשכיר חמש שנים בשביל לקבל את ההטבה ורק אז אתה יכול להעביר את הפרויקט.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה? אם הרוכש שבא בנעלי היזם המקורי מתחייב לאותה תקופה. מה אכפת לי מתי היזם המקורי מוכר – שימכור אחרי שנה.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

דבר ראשון, יש מצב שאני מחליף את הבניין ידיים כל שני וחמישי, אלא אם זה בניין אסטרטגי של מעל 50 דירות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה אכפת לך אם זה מחליף ידיים?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המנגנון שדיבר עליו היושב-ראש קיים במקביל. 50 דירות זה רק - - - אנחנו לא רוצים לפגוע בחוק הקיים, ולהשאיר את המנגנון שקיים בחוק הקיים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מבין. אני אוהב מאוד את המודל הזה של 50. אני רוצה מודל שכירות לטווח ארוך, בסדר? אם הרוכש נכנס בנעלי היזם המקורי ומתחייב לאותו מספר שנים, כמה שנשאר עד 15 שנה, מה אכפת לי מתי הוא מוכר? שימכור כמה שהוא רוצה. בסוף הבניין עומד 15 שנה להשכרה, זה אומר שהמוצר שיתוכנן מראש יהיה להשכרה. בוא נניח שאני יזם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה מדבר על החלק הזה של 50 דירות או בכלל?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

50 דירות אתה יכול למכור גם אחרי שנה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני טוען שבכל החוק הוא יוכל למכור אחרי שנה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, אתה לא יכול.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מרגע שהרוכש בא בנעלי היזם, ומתחייב ל - - - חד משמעית.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ברגע שאתה עושה את זה, מי שבונה את הבניין, בונה בניין למכירה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, לא נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, כן.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה נכון, בצלאל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בצלאל, זה פגיעה בשוכר. זה לא נכון, כשאתה מכניס את העניין הזה, זאת פגיעה בשוכר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אז מי שרוצה לקנות דירה, ישכור אותה שנה, ישכור שנתיים, ו - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בצלאל, תחשוב: חברת ניהול משתנה, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא; הבעלים משתנה, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אחד הדברים שאנחנו רוצים לייצר פה זה יציבות. יותר מזה, כשאתה נותן פה הטבת מס, אל תשכח שהמדינה נותנת הטבת מס, ובסוף הבניין יחליף ידיים כל שנה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מבין, אבל אני אתן לך את החסרונות, בסדר? ואחר כך תשקול עלות מול תועלת על החסרונות. אפשר לקבוע – אולי בלי קשר צריך לעשות – שכשמעבירים ידיים, הרוכש שבא בנעלי היזם חייב לכל התנאים שהיזם חייב בחוזה והוא מחויב, הוא בא בנעליו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה ברור, זה גם כך מתוקף החוק.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה אתה מפסיד? אתה מרוויח פסיכולוגיה, כאילו שלא יתחלף בעלים. הרי אני כשוכר – האם אכפת לי אם מתחלף הבעלים אם התנאים הם אותם תנאים והמחיר הוא אותו מחיר וההתחייבות שלו בחברת הניהול היא אותה התחייבות, מה אכפת לי שהוא החליף בעלים? אני הרי אף פעם לא מכיר את הבעלים. 

מה אתה מפסיד? אתה מפסיד אופי שלם של יזמים שמתאים להם להיכנס, לזכות במכרז, לבנות את הנכס. המוצר הוא מוצר להשכרה, כי הוא יהיה חייב להיות מושכר 15 שנה, ממה נפשך, אם 15 שנה זה מספיק, אז המוצר יהיה מוצר להשכרה, אם זה לא מספיק, אז הוא יהיה למכירה גם ב-15 שנה. אבל אם המוצר הוא מוצר להשכרה, אז הוא בונה מוצר להשכרה, והוא, לא מתאים לו עכשיו לנהל את זה 15 שנה. הוא בא, עושה עסקה, בנה, מכר, הלך – בנה עוד אחד. 

אתה מפסיד שחקנים במשק שיכולים לגשת למכרזים האלה. אתה רוצה להגיע ל-100,000 יחידות? תפתח את השוק. לא כל יזם שנכנס - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה לא לגשת למכרזים. אנחנו מדברים פה על קרקע פרטית. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא משנה, יזם יבנה. יזם יכנס, יקנה את הקרקע הפרטית, יבנה את הדיור להשכרה, והמוצר הוא להשכרה כי הוא יודע שהוא חייב להשכיר את זה עכשיו 15 שנה. יבנה, במקום מישהו אחר שינהל.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה יעשה מי שקונה אחרי שנה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא יחזיק את זה 14 שנה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

והוא מממש או לא מממש את הדירות?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. הוא יכול לממש רק אחרי 15 שנה. כל מה שאני טוען הוא לא להגביל את התקופה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

דיברנו על זה – מי שבונה, יש לו בעצם יכולת לממש 33%, למכור 33% מהדירות, ולהשאיר רק 66%.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

יפה. מה קורה עם אותם 66%? למה אתה תוקע אותו חמש שנים? תן לו לצאת מהעסקה. אני אומר שוב: הרי בסוף יש יזם שאוהב סיכונים ויש יזם שלא אוהב סיכונים. השלב הראשון של היוזמה והבנייה הוא שלב עתיר סיכונים. השלב שבו כבר הבניין עומד, נניח אני יזם סולידי, קניתי את הבניין, אני עכשיו מנהל אותו 14 שנה, 15 שנה, שנשארו לי לנהל אותו. אלה שני סוגים של יזמים בשוק. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בצלאל, אני רוצה לשאול אותך שאלה: יזם קונה, מקבל הטבה מהמדינה בשביל שזה יהיה לשכירות. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לשכירות.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

תיאורטית היזם יכול לבנות כבר היום ולמכור, אך אתה בעצם אומר לו – תשתמש בהטבה של המדינה ותעשה קופה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, לא. מה פתאום. אסביר – הטבה של המדינה מתגלגלת לרוכש הבא, והרוכש הבא קונה - - -

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

הרי הוא יכול פשוט לבנות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא נכון. תקשיבי שניה, מה שמעניין אותנו זה שיהיו מוצרים להשכרה. לכן אנחנו כופים על מי שנכנס למסלול ההטבות הזה, 15 שנה להיות תקוע עם הדירה להשכרה, כדי שיבנה אותו מראש להשכרה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני לא בטוחה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בצלאל, זה לא 15 שנה, חמש שנים זה לא טווח מבחינתו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא על זה הוויכוח ביננו. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

בצלאל, אני רוצה להגיד לך משהו אחר על זה, אני מתכוונת לזה שהייתי רוצה לראות שהשוק הזה מתפתח כשוק שהוא סחר חליפין אין-סופי, אלא שמתפתחות בו חברות שרואות בדבר הזה כמשהו שהם הופכות להיות מכוונות עליו. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מסכים. אני טוען שאני רוצה לפתח את המודל שלך ולהגיד: בואו נפתח שני מודלים של חברות. חברה אחת שתהיה החברה היזמית והחברה השנייה שתיכנס ל - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

המקרה שאתה מתאר אותו מאוד מתאים לריטים, כי ריטים יכולים לקנות בניין כזה. בניין מוכן. ברגע שמישהו בנה, הריט קונה. לכן כאן אתה מנסה לייצר - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה אכפת לך שהריט יקנה - - - תן ליזם ליזום והריט יקנה אחרי שנה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עוד פעם, דיברנו על ההבדלים בין ריט לבין היזמים האלה, וזה משהו אחר לגמרי. אתה לא יכול לתת גם הטבת חוק עידוד השקעות הון וגם אחר כך שהריט יכנס – זה לא יכול לעבוד ביחד. אגב, הריט יכול - - -

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

שבוע שעבר באו חבר'ה מהאוצר, והסבירו לנו מה ההבדל בין ריט לבין אחרים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא כפל הטבות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה כן.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא נכון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אתה כל הזמן מגלגל את הבניין. אגב, בסדר, בנינו מדרג של מיסים. אמרנו: 11, 9, 7, 6.5 – איך הדבר הזה קורה? אם אני מוכר - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם אתה זה באמת אני לא מצליח להבין. אם מה שמעניין אותי הוא שהדיור יהיה חייב להיות מושכר 15 שנה כדי שמוצר הבסיס יתוכנן להשכרה – למה אני צריך לייצר את המדרוג?  

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

מה זאת אומרת?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה זה משנה אם אני מוכר את אחרי חמש או עשר שנים או 15?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כי אתה מעודד אותו להמשיך. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם הרוכש בא בנעלי – מה אכפת לך אם זה אני או הוא?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה מאוד מעניין. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה זה מעניין? חוץ מזה שכואב לך שהוא ירוויח כסף. מה אכפת לך, אתה רוצה שהוא גם יעבוד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא כואב לי בכלל שהוא ירוויח כסף. את כל המודל הזה בנינו כדי לאפשר להם כדאיות כלכלית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז מה אכפת לי אם קוראים לי משה או קוראים לי דוד – בסוף הנכס מושכר.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

ברמת המקרו זה נכון, אנחנו רוצים שהנכס יהיה מושכר ל-15 שנה. זה הדבר הראשון שחשוב. אבל כן צריך להתחשב בעובדה, שזה מתחלף לך כל פעם מי שאתה בקשר איתו כשוכר, הוא אמור - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל הוא מובטח חמש שנים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה שיקרה ומי שמכיר את השוק יודע, שיהיו שני סוגים של שחקנים על המגרש הזה. ועכשיו אתם חוסמים סוג שלם של שחקנים. עוד פעם, אם המוטיבציה שלנו היא להגדיל – תנו גמישות לשוק. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

ככה זה עובד גם בשוק המשרדים. יש יזם - - -

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

אתה מאפשר את זה. היזם שבונה, הוא בונה, ואתה מאפשר לו אחרי חמש שנים – זאת תקופה קצרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בשביל מה חמש שנים? אני בנוי להיות יזם שבונה, אני לא בנוי לנהל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר. כל אחד הבהיר את עמדתו, אני רוצה להמשיך בהקראה, בבקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

צחי, תחשבו על זה, אתם סתם שוללים סוג שלם של שחקנים במשק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בסדר, הם יחשבו על זה, בצלאל.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני יותר שמרנית פה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבקש להמשיך בהקראה. ישי, בבקשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	(2)     "בפסקה (3) אחרי "בניין להשכרה" יבוא "או בניין לשכירות מוסדית" ובמקום "(א) או (ב)" יבוא "(א) עד (ב1)";" – זה בעצם המשך של אותו סיפור של 50 הדירות.


	
	
	
	
	(ג)
	"אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

(ג1) מכר בעל בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך, יתנה מנהל רשות המיסים את מתן ההטבות כאמור בסעיפים 53ג ו-53ד במתן ערובות – מאת המוכר, הרוכש או כל אדם אחר שיקבע – לתשלום המס והפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ה), ובמתן הודעה מראש על המכירה במועד שיקבע המנהל."




 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה הנוסח שכתבנו בריט על הערובה הזאת?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה מה שכתבנו. ערובה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

להערכתך זה היה טוב?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בבקשה. 

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

אבקש שהמנגנון שנקבע לריט יועתק לפה בהתאם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה המנגנון שנקבע לריט?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שיש שם ערובה בלי הגדרת מהי הערובה.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

הקנס לא מדבר על ערובה אלא על מס רכישה, על תשלום במידה שמפירים את הדברים – מס רכישה מוגבל. זאת הצעתו של היועץ המשפטי בוועדה הקודמת. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

פה אני שואל: מה אתה רוצה מהמוכר?

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

הכוונה שלנו לא לחזור למוכר. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז תמחק את המילה מוכר: מתן ערובות מאת הרוכש - - -

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

אנחנו מציעים לבוא לאותו מנגנון שקבענו בריט. מנגנון שזה הרוכש האחרון.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

הוא שואל למה כתוב המוכר. ישי, אתה יכול להסביר?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כי זה הנוסח שהוצע בוועדה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בריט לא כתוב המוכר.

 << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >>   

לא, כרגע זה לא הנוסח שאנחנו מציעים, אנחנו מציעים פה נוסח אחר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

כדאי להקריא אותו. המוכר מכר ויצא מהעסקה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

המוכר הראשון חייב להיות אחראי על המוכר השני.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה פתאום.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז איך?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אין חיה כזאת. המוכר הראשון חייב לוודא שהרוכש יודע וזה כתוב בהסכם שהוא מחויב ואחרת לא יאשרו לו את המכירה. אבל אחרי שהוא מכר, אתה תבוא אחרי חמש למוכר הראשון ותגיד לו: הלו, בואו עכשיו שלם לי כי - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, אחרי חמש שנים לא אבוא אליו, אבל מה קורה עם המוכר בשנה השלישית?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

הרוכש? אז שהוא ייתן לך ערובות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

גם אחורה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

גם על הטבות המס של ההוא.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. בכל מקרה מי שישלם - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אז מה עשית בעצם?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

המדינה תקבל 100% ממה שהיא צריכה לקבל, בסדר? אם מכר אחרי שלוש שנים, יש ביטול הטבה. מי שיישלם זה מי שיפר את ההסכם. איך אתה רוצה שאני אמכור, אם אני נשאר קשור לנכס הזה עשר שנים קדימה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבין את מה שאתה אומר. 


 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

אתה צודק. אנחנו נראה איך מנסחים. הערובה היא מהרוכש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, אבל מה היא הערובה מהרוכש?

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

הוא צריך בעצם להתחייב שהוא באמת נכנס בנעליו וממשיך את כל סוג ההשכרה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

ואם לא, אז הוא משלם את כל המס.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

בדיוק. אם לא הוא משלם את כל המס.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כולל של הקודם? ממתי? 

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

לא, זה בדיוק - - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ממתי?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה עוד לפני הערובה. הוא שואל, אם הרוכש אחרי שלוש שנים מוכר, הוא משלם עכשיו את הפרשי המס רק על שבע השנים שלו, או גם חמש שנים אחורה, על הטבות שקיבל הראשון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתחילת הפרויקט.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

על פניו, הוא צריך לשלם את הכול מתחילת הפרויקט. צריך לכתוב את זה בחוק.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

הוא משלם הכול מתחילת הפרויקט. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתחילת הפרויקט.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, מצוין.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מי אמור ל - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה ברור.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

ההוא כבר הלך הביתה.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

ברור. אבל מבחינת הנוסח אתה צודק, הערובה צריכה להיות רק על מי שרוכש ולא על המוכר. ואם צריך לטייב את זה, נטייב את זה בנוסח.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כדי להבין את הסעיף צריך קודם כל לדבר על מה הסנקציה. עוד לא הגענו לזה ועוד לא דיברנו על זה. ככל שהסנקציה היא רק על הרוכש, כמו שאתם מציעים פה, אז אנחנו חושבים שאפשר לתקן את הנוסח. כרגע הנוסח שהחוק בנוי בו, החוק הקיים, הסנקציה היא בעצם לכל אחד מהצדדים לעסקה – גם על המוכר וגם על הקונה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מי יכול לעשות עסקה כזאת?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

בסדר, אנחנו הצענו, זה לא נכנס לנוסח.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מי מוכר אם אחרי שלוש שנים יבואו אליו ויגידו לו: הלו, אתמול מכרת, אז לך תשלם.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

זה עוד לא נכנס לנוסח. אנחנו הצענו שהסנקציה תהיה רק על הרוכש במבנה שקבענו בריטים. ככל שזה מתקבל, אין לנו בעיה גם פה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה שמוכר יהיה האחראי על זה שהרוכש לא עומד בהתחייבות שלו?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ישי, פספסתי את הסיפא, למה צריך: או כל אדם אחר שיקבע?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

נעביר את זה רק לרוכש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לרוכש. הרוכש לקח על עצמו, קיבל את כל הזכויות ולקח את כל ההתחייבויות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

השאלה פה "למה כל אדם אחר"?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המבנה כרגע כתוב כמו שהוא היה בחוק הישן. אנחנו רוצים להציע את ההצעה כמו בריטים, לעשות שרק הרוכש יהיה חייב. אם רק הרוכש חייב, אז זה יכול להיות רק הרוכש.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

אפשר למחוק את המילים האלו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, חשוב להבהיר פה נקודה – הרוכש חייב רק לג אחד אחורה, לא שניים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

המבנה שאנחנו רוצים להציע זה כמו בריטים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא מה שאמרנו עכשיו.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

אפשר לדבר על זה. זה בעצם מבנה שאומר שיש מס רכישה, מה שקבענו בריטים. זה מס רכישה גבוה מאוד של 15% שהוא צריך לשלם, אלא אם כן הוא עומד בתנאים. הוא לא חייב - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא, מה הקשר מס - - - לא, סליחה. 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

כי אחרת אנחנו מערבבים. הרוכש צריך להכיר את מבנה המס של השוכר הקודם, ושל השוכר שלפני זה. ואז אנחנו לא יכולים לקחת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

ישי, תקשיב: ההיגיון אומר שהשני שנכנס, השוכר, מי שנכנס לתקופה השנייה, אם הוא מוכר לפני הזמן, הוא יצטרך לשלם את הפרשי הטבות המס של הראשון ושל עצמו. השלישי שנכנס, בחמישון השלישי, הוא צריך להיות אחראי על הפרשי המס של עצמו ושל זה שאחריו, זה שבא אחריו.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, וגם של הראשון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, הוא לא יכול, כי אתה כבר ממש אחורה, זה 15 שנה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל הוא יודע מראש שהוא נכנס להתחייבות שהוא חייב. 

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

שים מינימום, אם עברו עשר שנים אז כבר אל תלך אחורה. אם עברו עשר שנים – אל תלך אחורה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש פה גם התיישנות.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

לכן הצענו פה להכניס את המנגנון של הריטים שבא וקובע מנגנון של מס רכישה גבוה על הרוכש שהפר - - 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה נכון.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

- - שדומה למנגנון של הריטים. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אלכס, מה שהם מציעים זה בעצם אחד תמורת אחד. במהות אתה משיג אותו דבר – שאם הבן אדם הפר את החוזה, המדינה מקבלת את מה שהיא צריכה לקבל. רק במקום להגדיר שהוא חייב חבות של אלה שבאו לפניו, אתה נותן לו מס רכישה גבוה. בכסף זה אותו כסף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אבל אנחנו לא רוצים להיכנס חזרה לעולמות של מס רכישה. אנחנו בעולם עכשיו של עידוד השקעות הון. ההשוואה כל פעם לריטים היא בסדר - - - 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה רק לתת - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בסנקציות, זו המטרה. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה מנגנון מאוד יעיל. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו אומרים: הפרת? אתה לא זכאי להטבה.

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

זו סנקציה אפקטיבית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה נכון שברמת התמריץ, לשלול ממנו את התמריץ להפר – הצלחת. לא הצלחת לייצר מצב שאם אנחנו כציבור, כמדינה, נתנו הטבה כדי לקבל 15 שנה שכירות ובסוף לא קיבלנו 15 שנה שכירות, חלק מההטבה שנתנו הלך לפח. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו חושבים שלא נכון, עוד פעם, לקחת שרשורים אחורה. אנחנו מדברים על - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מסכים.

 << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >>   

לכן מס רכישה זו סנקציה טובה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לכן הציעו חלופה שהיא מנגנון גבייה יעיל מאוד. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש גם את כל הנושא של התיישנות. 

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

לבוא ולקחת את הטבות המס של הגורם, של היזם, אצל הקונה השני, או לגלגל את זה לקונה השלישי, זה מאוד בעיתי, כי אני צריך להכיר את דוחות הרווח והפסד של היזם וכתוצאה מזה לשקלל את הטבת המס. ולכן המנגנון שאנחנו מציעים הוא מנגנון, בדומה למנגנון של הריטים, של מס רכישה גבוה שיחול על הקונה. אבל כמובן רק על הדירות שהוא קנה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

וזה בעצם הרבה יותר ודאי.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

הרבה יותר ודאי, הרבה יותר יציב וקל לחישוב וקל לקחת את זה ולתמחר את זה במסגרת ההסכם ביניהם.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה טוב היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

שלומית?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אני לא יודעת. אני לא מצליחה להבין, אני כן מבינה את הרצון להשוות כל פעם לריטים. 

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

זה לא קשור לריטים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה פשוט מנגנון יעיל ונח לגביית המס.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

לצפות מרשות המיסים ברוכש השלישי להבין את חבות המס של הראשון או השני.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, לא של הראשון.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

לא, בסדר, אתה גם אומר לא הראשון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אחד אחורה.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

אז הם אומרים בצדק מסוים - - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

רגע, אז מה בעצם ההצעה, אתם רוצים להטיל מס?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מס מותנה.

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

מי שמוכר שלא בהתאם להוראות החוק, על המחיר הזה תשלם 15% מס רכישה. ואז – או שהוא לא יעשה את זה או שזה קנס גבוה מאוד.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

או שהוא לא יעשה את זה כי זה לא כדאי.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה יכסה את ההפסדים של המדינה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה לעשות את - - - באמצעות מס?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

זה קנס מאוד גבוה, בלי להיכנס למה שהיה בעבר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

קיבלת הטבה מהמדינה? אתה הפרת? שייקחו לך את ההטבה. ללכת עכשיו להעניש אותך באמצעות מס רכישה, אני מבינה כאן - - -

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

מה שאומר כאן הנציג מרשות המיסים הוא שתפעולית זה קל הרבה יותר לכל הצדדים, כולל - - -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

- - - זה לא הצדקה ל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל את מגדירה את זה עונש?

 << דובר >> צחי דוד: << דובר >>   

- - - כולל, ואני רואה את הקבלנים, כולל מה שיש לפני - - - 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא עונש. ידעת שאתה נכנס לעסקה. זה לא עונש. בסוף צריך לזכור: המטרה שלנו בחוק הזה היא לייצר שוק שכירות ארוכת טווח ל-15 שנה. ידעת שאתה נכנס לתוך אירוע כזה. תחזיק את 15 השנה מצוין או אתה תשרשר למישהו אחר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו מכירים בחוק את החובה להכניס 15 שנה, אנחנו גם מבהירים שהגדרה של בניין שזה צריך היות 15 שנה. אבל אם יש פה הפרה, ואתה הפרת, אז שייקחו ממך את ההטבה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, אבל אני מגביל את זה, כמו שהמדינה עושה במשיכה מוקדמת של כסף פנסיוני ששם גם יש מס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה עולם אחר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא משנה. יש שם תהליך של מיסוי, שהוא מיסוי גבוה, כדי למנוע את המשיכה. יכול להיות שזה יכול להיות וכולי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה עולם אחר, זה לא אותו עולם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה לא משנה. זה לא ענישה. זה יצירת תמריץ שלילי לביצוע.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

להרגיע את היועצת המשפטית – זה מנגנון שלא בפעם הראשונה שאנחנו משתמשים בו. יש חוקים קיימים שבהם אנחנו משתמשים במנגנון של מס רכישה גבוה כתחליף להטבה שקיבל המוכר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כמו למשל?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

יש חוק לעידוד בניית דירות למגורים, והיה שם איזשהו תנאי שאתה מקבל פטור ממס שבח אם אתה מוכר את זה למישהו שיבנה אחרי זה. ואז אם הוא לא בונה אחרי זה, אנחנו לא מבטלים את הפטור ממס שבח של הקודם, אלא העלנו את מס הרכישה של החדש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא מצליחה להבין מדוע זה צריך להיות באמצעות מס רכישה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

זה מקל. זה מקל על התהליכים וזה מאוד ברור ומייצר תמריץ שלילי לביצוע הפרה. אנחנו נחזור לזה, בבקשה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לסיכום הנקודה הזאת, כשנגיע לסנקציות, מוסכם עליכם שהן צריכות לחול על הרוכש, ממילא גם פה הערובה תהיה מהרוכש ולא מהמוכר.

 << דובר >> יעל לינדברג: << דובר >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

על היזם המפר, על מי שמפר.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מי שמפר. בדיוק.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	(ד) "בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ב1)";



פה אנחנו עושים התאמה של החוק לזה שיש עכשיו בניין לשכירות מוסדית. אנחנו מוספים כי הוספנו את סעיף קטן (ב). 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תגיד מה אומר סעיף קטן (ד) במהות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אלכס, יש את משרד המשפטים בנושא יהודה ושומרון ותוכל לסגור את הדיון ב-16:00. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מתחיל אותו ב-17:00 מחדש.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

צריך להיות שהוא יכול להיות הבחור שם, שלא ילכו הביתה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אפשר הסבר בבקשה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

הסעיף מאפשר למנהל רשות המיסים להתנות במתן הטבות, בהמצאת אישור מאת רואה חשבון לכך שנתקיימו התנאים הקבועים בסעיף. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נציג משרד המשפטים בזום, בבקשה.

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

שלום, אהוד לנדאו מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שלום אדוני היושב-ראש, שלום חברי הכנסת, התבקשתי להתייחס לתכולה של חוק עידוד השקעות הון ביהודה ושומרון - -

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בבקשה. אהוד אנחנו איתך.

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

- - ובפרט לשאלה למה בהינתן זה שיש רק הטבת מס, הטבת המס לא תחול באזור יהודה ושומרון, כלומר לפרשנות של פקודת מס הכנסה סעיף 3א רבתי, סעיף קטן ז. 

אתן בקצרה רקע היסטורי ומשפטי, באופן עקרוני, תחולה של חוקי הכנסת מחוץ לשטח הריבוני של מדינת ישראל – כלומר ביהודה ושומרון – יש כלל משפטי שאומר שיש עקרון של תחולה טריטוריאלית, דהיינו, שחוקים אינם חלים מחוץ לשטחה הריבוני של מדינת ישראל אלא אם נכתב אחרת במפורש או במשתמע. 

ומכאן שחוק עידוד השקעות הון, מאחר שאין בו אינדיקציה כזאת, הפרשנות מלפני תקופה ארוכה היא שחוקי עידוד השקעות הון אינם חלים ביהודה ושומרון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זאת לא הייתה השאלה. השאלה הייתה אם יש מניעה מלהחיל את זה עכשיו במפורש בחוק? אלא אם כן אני ממחר בבוקר פטור מלשלם מס הכנסה, כי תחולה טריטוריאלית – אני גר בקדומים אז אם זה לא חל עלי, אני פטור ממס.

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

לא, מס הכנסה חל על - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

בקיצור, אין בעיה להחיל את מה שרוצים. השאלה היא לא האם זה חל נכון לעכשיו. אני מבין את הפרשנות שלכם שזה לא חל, כי יש תחולה טריטוריאלית. השאלה אם יש מניעה לכתוב כאן בסעיף ההגדרות שזה חל גם באזור. אנחנו חושבים ש - - - נאמר שאני - - -

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

מי זה אנחנו?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני, אני ואני. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

בצלאל, תן לו לענות. אתה לא נותן לו לענות.

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

אני אומר שוב, אני חושב שפטור ממס הכנסה בנסיבות כאלה, נדרש תיקון חקיקה וכבר חווינו את דעתנו כששאלו אותנו, למיטב זכרוני, לפני בערך שנתיים האם זה אפשרי. זאת שאלה של מדיניות. יש פה היבטים כמו כל חקיקה אקס-טריטוריאלית, יש בזה היבטים מדיניים. ולא אמרנו בעבר ואני לא יודע אם נגיד בעתיד שיש מניעה משפטית להחיל. זה כמו לפתור באמצעות חקיקה, כרגע לגבי הטבת המס הספציפית הזאת, גם ביהודה ושומרון.

למיטב הבנתי, הממשלה לא דנה ולא אישרה בדבר הזה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

באיזה מנגנון החילו את עידוד השקעות הון בתעשייה ביהודה ושומרון?

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

יש החלטת ממשלה. יש גם פטור ממס הכנסה. צריך לומר, יש החלטת ממשלה שמאפשרת מענקים גם בחקלאות וגם ב - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא על זה דיברתי. אני מדבר על תחולת חוק עידוד השקעות הון בתעשייה גם ביהודה ושומרון.

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

אין תחולה לחוקים האלה. יש החלטת ממשלה שמעניקה את ההטבות. הטבות מקבילות שמופיעות בחוקים האלה. יש החלטת ממשלה שמסדירה את זה.

<< דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

תקים ממשלה ותחליט החלטות, מה הבעיה?

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני שואל אותך שאלה בתחום המשפט החוקתי. האם נראה לך שאזרחי מדינת ישראל תושבי יהודה ושומרון, באריאל, במעלה אדומים, בביתר עילית, במודיעין עילית, לא זכאים שמדינת ישראל תעודד גם אצלם שכירות ארוכת טווח ותיתן להם פתרונות למצוקת הדיור שלהם?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל אתה שואל פילוסופית - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא פילוסופית. חבר'ה, כשנוח לכם אתם רוצים שוויון, כשלא נוח, אתם לא רוצים שוויון?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל הוא ענה לך.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

זאת אפליה קשה בשירות של זכויות הכי בסיסיות שהמדינה נותנת היום לדיור. למה תושב תל אביב כן ותושב אריאל לא?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני אשמח שילד בישראל יקבל את אותו תקצוב. באמת. בואו נדבר גם על אפליות תקציב.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

ילד בישראל מקבל יותר תקצוב – מספיק עם הדמגוגיה. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

היושב-ראש, אני מבקשת שנעבור האלה ונחזור לעניין.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

סליחה, לא הייתי אתם, הייתי עם היועצת המשפטית.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אין בעיה עקרונית לעשות את זה, זה מבחינת מדיניות, אין בעיה כמו שהחילו בדברים אחרים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

עד עכשיו - - -

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

הצעתי לבצלאל שיקים ממשלה ויחליט החלטות. מה הבעיה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

תקשיבו, אני רוצה להיכנס - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא ביקשתי הטבה ליהודה ושומרון, ביקשתי שמה שחל בעראבה, בסכנין ובתל אביב, יחול גם באריאל, מעלה אדומים וקדומים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

חברים, כמו שזה נעשה בפעמים הקודמות באמצעות החלטות ממשלה, אנחנו לא הולכים לעשות שינוי כזה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, אבל זה לא נעשה בהחלטות ממשלה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

אני מבין. הנושא של - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

חוק עידוד השקעות הון בתעשייה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

נעשה באמצעות החלטת ממשלה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. שאלתי קודם והתשובה שלכם הייתה שגם תיקנתם את פקודת המיסים.

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

חוק עידוד השקעות הון בתעשייה חל באמצעות החלת הסדר זהה על בסיס החלטת הממשלה. זה מה שמופיע בסעיף 3א בפקודה שדיבר עליו נציג משרד המשפטים.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה מופיע ב-3א?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >>   

במהות מה שמופיע ב-3א, זה שאם מישהו קיבל, אם מפעל קיבל הטבות מס מכוח החלטת ממשלה שההסדר שלה מקביל להסדר ההטבות בחוק עידוד השקעות, אז הוא גם מקבל את הטבות המס הזהות.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עוד פעם: יש מקור חוקי בסעיף 3א שמסמיך את הממשלה לתת את ההטבות גם למפעלים ביהודה ושומרון. מה יהיה המקור החוקי שיסמיך את הממשלה לתת עכשיו גם את ההטבות האלה, אם לא תייצר אותו?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לא, זה בדיוק הפוך, החלטת ממשלה מפנה לסעיף.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. אתה חי בעולם שבו יש סמכות של כנסת וסמכות של - - -

 << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >>   

החלטת הממשלה היא זאת שמאפשרת את ההסדר המינהלי שנקבע בהחלטת ממשלה. הוא קובע זכאות למענקים לעידוד השקעות הון באזור, ומכוח החלטת ממשלה זאת, סעיף 3א אומר: אם אתה זכאי למענק מכוח אותה החלטת ממשלה, אתה תהיה זכאי גם להטבת המס.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

עוד פעם, אז פקודת המיסים מאפשרת לממשלה להרחיב את ההסדר גם ליהודה ושומרון.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

לממשלה, אתה צודק.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אבל אתה רוצה - - -

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

אבל אין החלטה כזו, אז נעבור הלאה.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

האם הממשלה אחרי החוק הזה תוכל להביא החלטת ממשלה שמכילה את ההסדר הזה גם ביהודה ושומרון, בלי תיקון חקיקה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שר המשפטים אחראי ל - - -

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

התשובה היא לא. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

התשובה היא כן.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, התשובה היא לא.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

כן, כמו שהם עשו את זה אז.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. אז יש להם מקור חוקי בפקודת המיסים. נו. אלכס, אנחנו בפירמידת הנורמות. יש כנסת, שמסמיכה ממשלה. אז הכנסת הסמיכה את הממשלה בפקודת המיסים לתת את ההכרה גם למפעלים ביהודה ושומרון, אז הממשלה עשתה שימוש בסמכות הזאת. אם אתה לא תיתן את הסמכות הזו, אז הממשלה לא תוכל לתת את הסמכות. 

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

חבר הכנסת סמוטריץ' צודק, מאחר שמדובר בהטבת מס – אם אני מבין נכון – שאין לגבי המפעלים האלה כהגדרתם בחוק, אין בעצם הטבת מס, אז ללא תיקון החקיקה לא יהיה אפשר להעניק הטבת מס למפעלים מהסוג הזה ביהודה ושומרון.

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אלכס, זאת הזיה.

 << דובר >> אהוד לנדאו: << דובר >>   

זה דורש תיקון חקיקה. לא יהיה אפשר להחיל את זה על החלטות ממשלה. אלא אם כן, החלטת הממשלה תחליט להעניק איזשהו מענק לאותם בעלי דירות. וזה לא בדיוק המצב בישראל. 

 << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה פשוט - - - , אתה עושה עכשיו הסדר לכל מדינת ישראל ואתה מחריג ממנו ביודעין את יהודה ושומרון?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>   

טוב, אנחנו צריכים ללכת למליאה. אנחנו ממשיכים את הדיון בשעה 17:00.
 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:55. << סיום >>