פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכספים 14/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 118 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, ח' בחשון התשפ"ב (14 באוקטובר 2021), שעה 17:45 סדר היום: << הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר נעמה לזימי יסמין פרידמן חברי הכנסת: ינון אזולאי איתן גינזבורג בצלאל סמוטריץ' שלמה קרעי מוזמנים: יעל לינדנברג – אגף תקציבים, משרד האוצר צחי דוד – אגף תקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר מיכאל אסולין – מנהל תחום בכיר עידוד השקעות הון, משרד האוצר ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס יוסי אלישע – עו"ד, יו"ר פורום מיסים, לשכת עורכי הדין איציק גורביץ' – סמנכ"ל, התאחדות בוני הארץ דב צור – יועץ, התאחדות של בוני הארץ אוראל יפרח – סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה משתתפים באמצעים מקוונים: ייעוץ משפטי: שלומית ארליך שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים << נושא >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף השלישי בסדר היום זה פרק ז' שכירות מוסדית אנחנו מדברים על החלק שקשור עידוד השקעות הון, קיימנו כבר דיון על הנושא, אנחנו מבקשים היום בעצם לסיים את הדיון על החוק, לא נצביע היום כי לא נספיק אבל אני כן רוצה לסיים את הדיון על החוק, לעבור על כל הסוגיות הפתוחות שקיימות לנו ולפני שאנחנו מתחילים, אני רוצה להצביע על נקודות שבהם כבר כן יש התקדמויות וגם להתעכב על הנקודות שעדיין פתוחות לנו. אז קודם כל בחוק המוצע על ידי, משרד האוצר תהיו איתי, כי אני אומר פה דברים במידה ואני אומר משהו שאתם לא מסכימים אז תעצרו אותי ואז נצטרך לשכנע אתכם למה אנחנו צודקים. אחד זה נושא של הגבלה על יחידים שלא יכלו להיכנס לתוך החוק, אז אנחנו מרחיבים וכן נותנים להם להיכנס, זאת אומרת כולם, חברות שקופות, חברות בית, כולם יכולים להשתתף בפרויקט הזה - - - << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היושב ראש יאפשר להתייחס לזה רק? חשוב להבהיר שיהיה לזה התאמות מס כדי שלא יהיה, שיש שקילות מס בין חברה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן מה שחשוב לוודא שבאמת יהיה שקילות מס בכסף עד הבית, בסדר? כולל דיבידנד וכולל הכול. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מקודם היה עשרים אחוז ו־11 אחוז. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נגיע לזה יוסי, נדבר על זה אחר כך. המטרה היא בעצם לאפשר כמו שדיברנו בדיון הקודם, לאפשר גמישות ככל שאפשר כדי שכל השחקנים יוכלו להיכנס לחוק כי המטרה היא בסוף לייצר מלאי גדול של דירות לשכירות ארוכת טווח. הדבר הנוסף שאנחנו הסכמנו עליו ואותו אנחנו עושים, אנחנו מורידים את גודל המבנה ל-15 דירות ככה שלפי הנוסחה המוצעת אפשר יהיה להשכיר 10 דירות ולמכור 5, זה מתוקף ההבנה שלא כל הבניינים גדולים, וגם יש בניינים קטנים ואין שום סיבה שהבניינים הקטנים לא יוכלו לשמש גם לפרויקט ארוכת טווח, אנחנו מאפשרים לאלה שנמצאים היום במודל של 5 שנים להמשיך למודלים החדשים שעוד מעט נדון עליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי, זה לא כמו שאתה מאפשר להם להמשיך עד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בעצם נכנסים וממשיכים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והפרויקטים של החמש אתה ממשיך או שמבטלים אותם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אז עליהם אני מדבר, אתה יכול להמשיך אותם, להיכנס למסלול החדש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אלה שעדיין לא קיימים, הרי אמרנו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הנקודה הבאה, בחוק המוצע מופיע שאפשר שניתן להגיש בקשות עד יוני, יעל? עד יוני 2022, אנחנו מציעים להאריך את זה, יש פה קצת עדיין לא סגרנו עד מתי, אבל אין ספק שצריך להאריך את זה כי אנשים השקיעו הרבה מאוד כסף וצריך לתת להם אפשרות לממש את התוכניות שלהם. עכשיו מה בעצם סלע המחלוקת וסלע הדילמה? מצד אחד אנחנו רוצים לייצר כמה שיותר דירות לשכירות ארוכת טווח, לטווח כמה שיותר גדול, אבל מצד שני אנחנו לא יכולים להתעלם מהמודל הכלכלי ומהכדאיות הכלכלית של היזמים, כי אנחנו יכולים תחת פלורוסנט פה אחלה חוק, אבל אם בסוף לא נראה מימוש בשטח אז לא עשינו שום דבר. ויש פה, אני ראיתי לפחות 3, 4 מודלים שונים ותשואות ל-15 שנה להון נעות בין 5.1 עד 6, 7 אצלם ובמקומות אחרים ראיתי 10 ו-11, אז יש פה פערים מאוד גדולים אבל בסוף אנחנו חייבים להיות אלה שיודעים כוועדה לשים את היד במקום הנכון, כדי שנוכל באמת לאפשר גם לפרויקטים לקום וגם לדירות לגדול. אחד המנגנונים שאנחנו רוצים להציע זה דיברנו על זה גם כשדיברנו על ריטים זה השחלוף המיועד, מה זה אומר השחלוף המיועד? שחלוף המיועד אומר שבעצם היזם יכול למכור את הנכס אחרי 10 שנים ובתנאי שהוא מוסר את זה למישהו שנכנס לנעליו וממשיך עוד 10 שנים נוספות, ככה בעצם אותו בניין אנחנו משמרים אותו לשכירות למשך 20 שנה, זה גם טוב למשק וזה גם מעלה את התשואה ליזמים. אבל עדיין המודל עוד לא סופי ועוד לא גמור ואני מבקש ממשרד האוצר שוב להציג את המודל הקיים ואז נשמע את ההתייחסויות ונצטרך להכריע. כן בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה עם פרויקטים קיימים? מי שיש לו פרויקט שכירות קיים שרוצה להפוך אותו לשכירות ארוכת טווח? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פרויקט שכירות קיים, אין משמעות לכניסתו לפרויקט כי הוא בעצם לא מייצר לך דירות לשכירות חדשות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מייצר שכירות ארוכת טווח, יש לך שתי מטרות כאן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בחוק עידוד השקעות הון אתה רוצה לעודד אנשים להיכנס לתוך הדבר הזה, הוא כבר בפנים ולכן נכון לעכשיו לפחות אין אפשרות כזו, אבל בסדר אפשר לדון בזה. כן בבקשה. יפתח עשהאל אגף תקציבים משרד האוצר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היום בהצעה הקיימת של הממשלה הצענו בעצם שני מסלולים לחברה להיכנס לפרויקטים להשכרה, התמריץ בעצם יהיה מי שנכנס להשכיר את הבניין ל-15 שנים יקבל הטבת מס של 9 אחוזים ומס חברות במקום 23 אחוזים, בנוסף תהיה לו הטבה 20 אחוז מס בדיבידנד עם המשיכה ו-20 אחוז פחת מואץ, היום פחת מואץ זה 2 אחוז זה בעצם פי 10 בהטבה הקיימת, מי שישכיר את השנה ל-20 שנה כבר ירד לו מס החברות מ-9 אחוז, מ-23 בעצם במקור ל-7 אחוזים. אנחנו בעצם מומרץ יותר ה-7 אחוזים מהשנה ה-15 ואילך והמכירה של הדירות הוא כבר יקבל את המס המופחת ואותו דבר גם 20 אחוז פחת מואץ ו-20 אחוז מס בדיבידנדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת יש פה שני מסלולים, אחד ל-15 שנה אחד ל-20 שנה. כן, חברי הכנסת מישהו רוצה להתייחס למודלים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאלנו בפעם הקודמת למה לא לייצר מנגנון דיפרנציאלי שיתחיל לא יודע אם ל-5 שנים אבל ל-10 שנים בקפיצות של 5 שנים, למה רק 15 ו-20 למה לא 10 למה לא 25 למה לא 30 שנה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז הנה אנחנו מייצרים פה 10 שנים, אתה כן מייצר פה 10 שנים בשחלוף הזה שהצענו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רק אם תמצא מישהו שרוצה להיכנס בנעליך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מי שנכנס בנעליי הוא נכנס גם למסלול של הטבות אז כן יש פה אינסנטיב, אתה מבין? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן אבל, הרי למה אתה לא נותן הטבת מס ל-10 שנים? אתה לא רוצה, אתה רוצה להשאיר, הרי למה אתה מכריח אותו להמשיך להשכיר בשכירות ארוכת טווח, למינימום 5 שנים? כי אתה יודע ששולי הוא ישכיר לשכירות יותר קצרה, אולי יותר משתלם למכור את הדירה, את הבניין, או את הפרויקט, הוא רוצה למכור ולא להשכרה. אותו יזם אחרי 10 שנים לא בטוח שהוא יוכל למצוא מישהו, יכול להיות שהוא ידיד אני לא בטוח שאני אמצא מישהו לכן אני לא אכנס לפרויקט כזה, כי אני רוצה אחרי 10 שנים לממש את הפרויקט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במבנה התשואות שאנחנו רואים, אני חושב כן יהיה כדאי להיכנס לפרויקט כזה אחרי 10 שנים, זה לפחות מה שאני שמעתי מאנשי המקצוע. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא אבל זה שוק מאוד מוגבל, רק מי שיכול להשכיר לעוד 10 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן אבל יש לך כבר, אתה יודע זה בדרך כלל בניין עם חוזים קיימים, אנשים בפנים, זה הרבה יותר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל יש הבדל בין יישובים בין מיקומים גיאוגרפיים, לא כולם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב במקום גיאוגרפי בפריפריה למשל, המלאי של הדירות שאתה חייב להשאיר להשכרה הוא רק 30 אחוז, אז שם יש לך יכולת אתה מוכר 70 אחוז מהדירות שלך, זאת אומרת שם זה מאוד כדאי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן אבל לא תמיד דיירים באים בפריפריה לשכירות ארוכה ל-20 שנה, באים לפעמים ל-5 שנים, ל-7 שנים, ל-8 שנים - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> אני רק אזכיר הדייר לא מחויב להישאר לעשרים שנה, הדייר יכול לבוא גם - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני עונה לטענה של אלכס שהוא אומר גם ככה יש שם דיירים בבניין והם ימשיכו לגור, לא, אני לא אומר לא בהכרח - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנשים לא גרים בקצובות של 5 שנים, 5 שנים, אתה יודע יש לו חוזים קיימים, יש הרי אנשים שגרים אז נכון, יש תהליכי ניהול - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> הוא אומר הבניין מאוכלס, הבניין הוכיח שהוא יכול להתאכלס למשך 10 שנים, הוא מתוחזק, אתה מוכר כבר את המוצר העשוי הזה שהוכיח את עצמו במשך 10 שנים ומאפשר למישהו להיכנס בנעליך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז למה לא לתת בכלל הטבה על פרויקט שהוא ל-10 שנים? כי אם הבניין מאוכלס וקיים והוכיח את עצמו מה שמוכיח את עצמו ימשיכו אתו, אין סיבה להפטר אם הבניין - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה המודל בסוף, התשואה כן תלויה ומחושבת בסוף על המכירה, בסדר? ולכן אתה כן רוצה לאפשר להם למכור, מצד אחד, מצד שני אתה רוצה לתת לבניין אורך נשימה גדול יותר כדי להגדיל את מלאי הדירות לשכירות ארוכת טווח ולכן אם אתה בזה שאתה מבצע את השחלוף הזה מאפשר לבניין להיות מושכר עוד 10 שנים נוספות, אז אתה בעצם גם נותן לקבלן את היכולת לקבל את התשואה וגם אתה משמר את הבניין להשכרה, אם זה לאותם אנשים, או אנשים שונים זה כבר פחות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תגיד מה עם דייר שגר בבניין 10 שנים? אתה תאפשר לו אחרי 10 שנים אולי לקנות את הדירה שהוא גר בה בשכירות 10 שנים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אז איך יישאר לך דיור לטווח ארוך אם תמכור אותם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל מה המטרה פה? המטרה פה שיהיה לאנשים מקום לגור, לא מטרה כאן שאנשים יגורו בשכירות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, המטרה היא לתת לאנשים אפשרות לגור בשכירות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איזה מין מטרה זאת? אבל אם הדייר גר בשכירות 10 שנים והוא רוצה עכשיו, טוב לו במקום, 10 שנים הוא כבר בשכונה, הילדים שלו בבתי הספר במוסדות, הכל טוב, למה שהוא ישלם שכירות? הוא רוצה לקנות את הדירה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אני אענה, אנחנו דיברנו על זה, בסוף מדובר לאיזה אוכלוסייה אתה בסוף מנגיש את הדבר הזה? אם יש את הבנאדם שגר שם 10 שנים ויש לו את ההון העצמי המספק לקנות את הדירה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אחרי 10 שנים יש לו, הוא צבר וחסך לעצמו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם יש לו, אם הוא צבר וקרה לו משהו טוב בחיים, מדהים הוא יכול להתקשר בעסקה עם אותו קבלן ואם הקבלן החליט למכור לו אחרי התקופה 15 או 20 שנה, הוא יכול לקנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שכירות עוד 5 שנים, עוד 10 שנים, למה לא לאפשר בחוק לדייר כזה שגר כבר, זה לא מישהו, זה לא - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מאבד את מה שאתה רוצה להשיג, אתה רוצה לייצר - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני הויכוח שלי על מה אנחנו רוצים להשיג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז התמהיל בעולם בוא נסתכל רגע על העולם, התמהיל בעולם זה ש-40 אחוז ותקנו אותי אם אני טועה, 40 אחוז מהאנשים גרים בשכירות, בישראל זה 27 אחוז, עכשיו ה-27 אחוז האלה גרים בשכירות שרובה שכירות דרקונית בעייתית, נכון? אז אתה רוצה מצד אחד לייצר מלאי של דירות לשכירות ארוכת טווח ומצד שני להגדיל את כמות האנשים שגרים בשכירות ארוכת טווח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל פה, אתה לא יכול להסתכל רק על המאקרו, יש את הפרט, הפרט הזה אתה אומר לו, אני מאלץ אותך להמשיך לגור בדירה הזאת עוד 10 שנים בשכירות, אומר לך אני כבר נמצא פה בבניין, אני 10 שנים משלם שכירות אני רוצה להישאר, מה איכפת לך לתת לו שיקנה דירה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מביא עכשיו זוג צעיר שגר בדירה בסדר? 5 שנים, המשפחה מתרחבת, הסיכוי שהוא ירצה לקנות את אותו בית של שני חדרי שינה לא בטוח שהוא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז מה אתה אומר? שבעצם הזוג שמגיע הוא מגיע בשביל 5 שנים, יפה אז אתה מבטל את ה-5 שנים? אני אמרתי את שלי אני חושב שצריך לאפשר אופציה כזאת, לא לאלץ הרי בסוף, בסוף מי מרוויח? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם יש בנאדם כזה שהוא ירצה לעשות את זה והוא יודע שהשכירות שלו נגמרת בעוד איקס שנים הוא יכול עם אותו קבלן, אתה יודע לחתום על הסכם מכירה עתידי ולגמור את האירוע. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה בלתי אפשרי, הסבירו לך אנשי מיסוי מקרקעין למה אי אפשר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירו לי למה אי אפשר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי כל ה-10 שנים של השכירות זה יהיה חלק מהתמורה של המכירה, אם יאפשרו - - - אני חושב התועלת של הפרט של אותו אחד שאתה רוצה שהוא ימשיך עוד 10 שנים בשכירות, הוא אומר לך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא רוצה שהוא ימשיך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל הוא רוצה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם הוא רוצה הוא יכול, במחיר שהוא יודע אותו מראש בבית שהוא יודע שהוא הולך לחיות בו לטווח ארוך הוא יכול להשקיע בו, לא יודע לקנות את הריהוט שהוא רוצה, זה עולם אחר. עוד התייחסויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן אני רוצה לשאול, המטרה של כל החוק הזה בעצם, מה לעשות, שיהיה אדם יהיה לו איפה להניח את הראש, לצורך העניין, קורת גג נכון? קורת גג בשכירות בסדר? - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שבנאדם יחליט איפה הוא רוצה לגור בלי קשר בהכרח להון העצמי שהוא הגיע - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו אתם אומרים לטווח ארוך בסדר? אתם אומרים ל-15, 20 שנה, תלוי מה, אם זה לטווח ארוך אז תתכננו את הדירות לטווח ארוך, הווה אומר, משפחה גודלת, הרי אנחנו לא שומעים את זה פה, אני מקודם שאלתי ואתם מדברים על זוגות צעירים, אין בעיה זוג צעיר, אבל זוג צעיר אחרי כמה שנים יש לו גם 4 ו-5 ילדים הדירה לא מספיקה לו. אלא מה אתם אומרים? אומר היושב ראש תשמע, זה מתוכנן בעיקר בשביל אלה, באים זוג צעיר, 5 שנים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נתתי דוגמה אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא נכון, זה ייצוג של זוגות צעירים, אז אני אומר קודם כל, את הפרויקט, את מה שקיים כיום בחוק של ה-5 שנים, לא מבטלים, בוא נתן הרצה לתוכנית שאתם רוצים ב-5 שנים הקרובות לראות איך זה עובד, עבד טוב? אין בעיה תבוא להגיד תשמע אנחנו רוצים לבטל את הקיים את ה-5 שנים. אתם יודעים מה מעניין? שאתם יודעים את התוצאה לפני הניתוח. שבוע שעבר ישב פה דורון לוי אמרתם שיש לו תשואה של 12 אחוז, אני לא חושב שחזרתם לנו עם איזה מצגת שבאמת מראה 12 אחוז - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> זה נע בין 9 ל-12 אחוזים, יש מצגת ויש מודל כלכלי - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> שמניח את עליית מחירי דיור, כל המודלים נשענים על מימוש דירה, אין מודל שנשען רק על שכירות, אחרת הוא לא יכול להחזיק. ככל שאתה דוחה את המימוש אתה מקטין את הכדאיות הכלכלית זה ברור. אדוני או שאתה מניח עליה של מחירי השכירות בישראל, אם נסתכל על השווקים בעולם בשוק שאנחנו כל כך אוהבים להסתכל בחו"ל, כמה התשואה למגורים בחו"ל? אני דיברתי עם כמה מקרנות הנדל"ן הגדולות בארצות הברית ובאירופה בשבוע האחרון, אף אחד לא עובד פחות מ-7 בין 7 ל-10 תשואה על השכירות, זאת אומרת מחירי השכירות ביחס לישראל הרבה יותר גבוהים, אז עכשיו אם זו המטרה להגיע למחירי שכירות גבוהים, אז אני אומר לך קח 30 שנה גם כן, הרי אף אחד לא רוצה למכור עם תשואה טובה על שכירות, לכן אם אתה רוצה שכירות נמוכה, אתה צריך להקפיד שיהיה אפשרות מימוש אחרת אין כדאיות, זה מאזן, זה או שזה או שזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יוסי, קודם כל הערת ביורוקרטיה, אנחנו בשידור וביקשו שתציגו את עצמכם כשאתם מתחילים לדבר, זה אחד. דבר שני, בגלל זה בזה פתחתי, פתחתי, שניה יוסי, פתחתי שאנחנו חייבים לוודא שקיימת כדאיות כלכלית, אני לא רוצה לייצר חוק שבסופו של דבר לא יהיה לו מימוש, סתם אנחנו מבזבזים את הזמן, מצד אחד, אבל מצד שני אני גם רוצה כן לתת לבניין הזה שנבנה לצורך השכירות תקופה ארוכה יותר. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מצוין אדוני, אז תקבע בתקופה הקיימת, נניח לא 11 אחוז, 13 אחוז, 15 אחוז אחרי 10 שנים תרד ל-11 אחרי 15 שנים תרד ל-9,7,8 לא משנה, בוא נבנה את זה בצורה מדורגת, בוא נראה איך השוק מגיב לזה בכלל, אני לדעתי, אני דיברתי עם כמה יזמים שנכנסים לזה, כולם אמרו לי אין שום כיסוי, אנחנו מבטלים את העסקה, אנחנו יוצאים מזה, חד משמעית אין פה שאלה בכלל, 1 שנה אני הרי מחליף מימון, צריך להבין יש שני סוגי מימון, יש מימון לבנייה שהוא באחוז מסוים ויש מימון להפעלה, אני צריך לפרוע את המימון לבנייה מתוך המכירות, עכשיו אם לא היה לי מספיק מכירות יהיה לי קשה להחליף אותו למימון להפעלה, מימון להפעלה הריבית יותר גבוהה ממימון הבנייה, מה עושים? אין פה שום התייחסות לזה בכלל, יש אבחנה בין בנייה לבין הפעלה, אני בשני עסקאות מימון אחרות לגמרי, התשואה פתאום, מה אני אעשה שהריבית תרים את הראש טיפה? כל המודל הזה הולך לפח. אני צריך להעלות את מחירי השכירות, אי לא אעלה, כי אתם רוצים לשמור על מחירי שכירות נמוכים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם מחירי הריבית יעלה אתה בכל מקרה תעלה את השכירות - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל אתה לא רוצה, אתה רוצה לייצר מודלים כלכליים - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אדוני היושב ראש, שלחתי לך תחשיב בכוונה, אני פניתי לדורון לוי שישב פה פעם שעברה ואמרתי לו אני רוצה לראות את הניירות עבודה שלך, תראה לי רגע את הניירות עבודה שלך והוא שלח לי את הניירות עבודה שלו, העברתי לך אותם אתה רואה בין טווח של 5 ל-15 שנה שהתשואה יורדת באזור ה-6 אחוז, עכשיו הכוס מים הזאת אם אי יכול למכור אותה היום שווה 2 שקלים, אם אני יכול למכור את הכוס מים הזאת בעוד 5 זה שקל וחצי, בעוד 15 שנה היא כבר שווה שקל, זה מתמטיקה פשוטה. עכשיו כל הסיפור הזה צריך להתכנס לכדאיות כלכלית, אז פגענו פעם אחת בכדאיות הכלכלית בזה שבדיוק כמו שיוסי אמר, לא אפשרנו למכור יותר דירות, אלא את ה-50 אחוז אלא רק 34 אחוז ומצד שני פגענו בכדאיות הכלכלית שהעברנו את זה ל-15 שנה. אנחנו בעד 15 שנה, אבל אני אומר בוא נוביל את היזמים ל-15 שנה בצורה הדרגתית שהצורה ההדרגתית הזאת תאפשר לנו כדאיות כלכלית, זה כל מה שאנחנו אומרים. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> צחי דוד, אגף תקציבים, אנחנו בהדרגתיות הזאת כבר כמה שנים, אנחנו רואים תוצאות מכרזים של אלפי יחידות דיור, עכשיו אנחנו רואים שיש כדאיות כלכלית לא ב-66 אחוז ב-15 שנה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם בפעם שעברה הבאתם נתון שזה רק הולך וגודל, שאתם אמרתם על ה-5 שנים על החוק הקיים כרגע, הבאתם שזה הלך וגדל, אז אם זה הלך וגדל כלומר המודל הוא טוב, אני אומר אין בעיה אתה רוצה להקים מודל יותר טוב? בסדר, זה טוב לאוצר, מה שאתה רוצה להגיד זה טוב לאוצר, אל תגיד טוב לקבלנים, אל תבוא לי בצורה שזה טוב לקבלנים, זה מה שאתה רוצה לעשות פה, בוא תדבר עניינית צחי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש פתרון אחד שטוב ליזמים, שטוב לקבלנים שטוב לעסקים הקטנים, שטוב לעסקים הגדולים, טוב למדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון הרבה פעמים אני מסכים איתך שיש דברים שטובים לאוצר, במקרה זה הם בכל מקרה מפסידים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הקבלנים לא יבנו ואז נראה אם הם יפסידו פחות, הם לא יצטרכו לשלם - - - << אורח >> צחי דוד: << אורח >> ינון אין מדינה בעולם וגם אנחנו לא התכוונו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אני התקוממתי על זה שהוא אומר שזה טוב, זה טוב רק לקבלנים, זה לא נכון - - - << אורח >> צחי דוד: << אורח >> אין מדינה בעולם שטוענת ששוק של מכירות לטווח ארוך זה שוק שהדירות מושכרות 5 שנים ואחר כך נמכרות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שניה, תנו לצחי לדבר בבקשה, צחי אתה פשוט יושב בצד הזה ואני לא רגיל, נציגי הממשלה יושבים שם לכן אני לא מגיע אליך - - - << אורח >> צחי דוד: << אורח >> 5 שנים אנחנו אומרים אי אפשר להמשיך עם המוצר הזה במקביל כי הוא היחיד שיהיה, אי אפשר - - - מה שנקרא עברנו את הבחינה הזאת, היינו עם ה-5 שנים, אנחנו רואים במכרזים של דירה להשכיר, השקענו הרבה מאוד כסף ואובדן הכנסות ממס כדי לייצר את המוצר, במכרזים הראשונים הפסדנו 80 אחוז כי אנשים לא הבינו מה רוצים, לפני 7 שנים ברעננה, ברמת השרון, היום אנחנו רואים גם במקומות פחות אטרקטיביים לכאורה, הכול במרכז הארץ - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יוסי אתה לא קוטע אותו. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> אין כמעט הבדל כשאנחנו שמקום יחזיק 100 אחוז מהדירות ויחזיק 20 שנה אין כמעט הבדל בין המכרזים הרגילים לבין המכרזים האלה, אז אנחנו יודעים שאנחנו שם ואנחנו בטוחים במה שאנחנו מציעים, אי אפשר להחזיק את שני המסלולים במקביל, כי תמיד כדאי למכור אבל הדבר הכי חשוב, דירה שמוחזקת במכירה 5 שנים זה אומר שאתה מתכנן אותה למכירה, זה אומר שאתה לא מתכנן את הפרויקט להשכרה, לכן אתה שומע על הפרויקטים של דירה להשכיר למרות שיש פרויקטים אחרים. אני ומיכאל מרשות המיסים דיברנו פה על פרויקט מאוד גדול במרכז תל אביב שראינו ברשימות ואתה אפילו לא שומע על דירות להשכרה שם כי ההשכרה היא רק משהו שאתה צריך להחזיק רגע עד המכירה, אנחנו לא רוצים את זה, זה לא מה שהציבור רוצה, הציבור מה שחסר לו זה שוק השכרה מוסדי, שוק השכרה מוסדי בכל העולם וישראל לא יכולה להיות חריגה במובן הזה, הוא שוק שהדירות מתוכננות להיות מוחזקות לטווח ארוך ולכן אני אומר שזה לא טוב לציבור. אם אתה רוצה שכירות לטווח קצר יש 26 אחוז משוק השכירות היום, הוא שכירות פרטית, תלך תשכור שכירות פרטית לשנתיים, שלוש, הכול בסדר, אתה יכול, אם רוצים פה שכירות מוסדית שאנשים יכולים להתגורר לאורך זמן, לחסוך לדירה שלהם שיש להם יציבות מחירים לאורך התקופה הזאת, זה לא עובד ב-5 ו-10 שנים זה לא עובד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו חברת כנסת בזום, נעמה לזימי בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני מצטערת בגלל שאני היום בצפון וחשוב לי להגיע לשאול שני דברים וגם לבקש. אז רק רגע אני רוצה לראות מה כתבתי לי. טוב אני מצטערת אני לא הייתי בכל הדיונים כי אני בתוך הלוז אז אני מצטערת אם אני חוזרת על משהו. אני רוצה גם לוודא שההטבות שניתנות לשכירות ארוכת טווח יינתנו גם על אגודות שיתופיות זה יאפשר להתארגנויות של קבוצות של צעירים לשכור שכירות ארוכת טווח משפחות צעירות, קהילות להתארגן יחדיו, התארגנויות כאלה וזה יהפוך את הרפורמה גם למאוד חברתית וגם כן כדאית עבורם, לוודא גם באמת שיהיה מי יהיו בתוך הדבר הזה, אם זה יקרה זה בהחלט דרמטי. אני גם רוצה להגיד על זה משהו, ראשי הערים מאוד מעוניינים בשכונות וותיקות שיבואו קהילות צעירים וצעירות, משפחות צעירות, משפחות צעירות לעומת זאת מחפשים את הדומה, אנשים שבדיוק מביאים ילדים יחד איתם וכו', אגב זה גם יכול להיות אגודות שיתופיות לאנשים בגיל מבוגר יותר שמחפשים חברה כזו יחדיו, קהילות שכאלו ולכן זה איזשהו פתח שינתן לזה גם להיות הרבה יותר חברתי. דבר אחד שאני רוצה להגיד, יש שיח שאנחנו שמעתי אותו גם בדיונים האחרונים, שמי ייקח את זה, לא ייקחו את זה, אני רק רוצה להגיד משהו אלכס, סליחה אני לא מבינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מדברים על זה אם מותר לך להשתתף בוועדה מהזום, אבל היות ואנחנו קיבלתי בהתחלה תשובה שכן, עכשיו אומרים לי שלא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק שואלת שאלות ויוצאת, אני לא מצביעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה ברור. אבל בכל מקרה כבר התחלת אז תסיימי את דברייך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אני רק אומרת כל העניין של כדאי לא כדאי ייקח לא ייקח, אני לא מבינה מעבירים רפורמה, לא תעבוד עוד שנתיים, אז אפשר להוריד אותה, ההפחדות האלה לא מקובלות, לא רוצים לא ייקחו, יש עוד דרכים לבנות בישראל, גם את זה אני רוצה להגיד, מזכירה לכולם שזה שהם לא מנהלים אותנו, אנחנו מחליטים מה אנחנו רוצים לעשות ולגבי ארוך טווח אני עדיין אומרת, צריך ארוך טווח יותר של 20 שנה בין כך לא להוריד את רף השכירות ארוכת טווח משמעות של שכירות ארוכת טווח ואפשר לבדוק את זה גם במודלים עולמיים, היא שכשמה כן היא, ארוכת טווח ומאפשרת דיור עד אפילו לטווח ארוך במיוחד, לכן זה חייב להבין את העניין הזה, זה לא צריכה להיות מדיניות של פשרה אלא אפילו הערכה ואני יודעת שגם מי שעוסקים בזה באוצר מסכימים שאפשר אפילן להעריך את זה, זה מה שאני רק רציתי להגיד וזהו תודה אני מצטערת אם נכנסתי וזה לא תפקידי אני רק רציתי לשאול כמה דברים, כמובן אני אצטרף לדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבקש לבדוק את הסוגיה הזאת של אגודות שיתופיות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> מיכאל אסולין, אגודות שיתופיות הם עומדות בהגדרת חברה לפי סעיף 1 לפקודות מס הכנס ולכן הם בפנים, בתוך החוק ואין עם זה שום בעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מצוין, חברי הכנסת מי שעוד לא דיבר. כן דב בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני פעם שעברה שאלתי שתי שאלות, שאלנו כמה אבל חלק נגענו בהן ועדיין לא קיבלנו, אני ביקשתי לדעת אם בחוק החדש יהיה כלול באזורים חרדים אם הם מותאמים ואם יהיה באזורים חרדים אם מותאם גם לשכירות ארוכת טווח, בעצם אתה מדבר על 15 20 שנה, זוג צעיר אחרי 10 שנים אנחנו יודעים מספר ילדים, משפחות ברוכות ילדים והדבר הנוסף ששאלתי לגבי אנשים משפחות עם ילדים עם מוגבלויות או אנשים עם מוגבלויות האם יש לכם מענה בנושא הזה, כדוגמת דירות קרקע או דירות שהם יותר מותאמות, נגישות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון זה שהורדנו, אחת הסיבות שבעצם הגענו להסכם שמורידים את גודל הבניין ב-15 דירות מ-20 דירות זה בעקבות ההערה שאתה אז נתת, כדי לאפשר את זה באמת בשכונות שלא בונים שם לגובה יותר מדי וזה גם בשכונות החרדיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה, כלומר זה יהיה בכל מקום שרוצים - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> אין מניעה, אין לנו הסתכלות גיאוגרפית שאומרת איפה אפשר איפה אי אפשר, זה איפה שקבלן יבחר וכמו שהיושב ראש אמר בעקבות ההערה שלך בדיון הקודם על הבנייה לגובה ועל האזורים החרדים אז - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז עכשיו אין איזושהי מגבלת גובה מינימום מקסימום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש, 15 דירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 15 דירות שזה בעצם, בסדר 3 קומות. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אדוני לעניין הזה רק שאלה, אם רוצים לקבוע מיתוך אותם 15 דירות, 10 דירות להשכרה, למה המודל הוא לא 10 דירות מינימום להשכרה? נניח בנאדם יש לו 11 דירות, רוצה את כולן להעמיד להשכרה, הוא לא בחוק, למה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רגע שנייה, זה מינימום. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא אבל אתה צריך שיהיה לך 15, אני רוצה, אני יש לי 10 אני רוצה להיכנס לחוק, אתה צריך לעודד אותי, אתה צריך להגיד אם יש לך 15 אתה צריך להעמיד מינימום 10 - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר מה עמדתכם? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אם המודל כל כך מאמין בעצמן היו צריכים להתחיל עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, משרד האוצר מה דעתכם? יעל? את שמעת את ההערה של - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במקום ללכת על הברוטו תלכו על הנטו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> ברור שאם יש לו מישהו יותר, הוא יצטרך מינימום את אותם 65 אחוז, זה בסדר, זה ברור. שיש לו 30 אז יצטרך - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש לי 15 דירות אני לא רוצה למכור אף דירה, בסדר? אני רוצה להכניס לחוק אתם אם יש לך 15 אתה יכול למכור 5 ולהכניס לחוק 10 - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> יש לי 12 רוצה להכניס את כל ה-12 - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אפשר לקבוע 66 אחוז לא פחות מ-10 דירות. הפוך. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אבל אם יש לי 10 אז אני יכול להיכנס אז צריך להיות 10 ולא פחות מ-66 אחוז, זה יתן מענה להרבה יחידים שהם לא יזמים ובאמת אולי לא חושב על המכירה כי זה קיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צחי מה אתה אומר? << אורח >> צחי דוד: << אורח >> אני רוצה לראות שאני מבין את השאלה, הבקשה היא בעצם לקבוע לפי הנטו ולא הברוטו? << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא בכל מקרה, עדיין שומרים על המגבלה של האחוז שטח רצפות המינימאלי, זאת אומרת אם מישהו עם 12 אז הוא עדיין חייב 10 לפחות. אתה אומר גדול משני שליש ולפחות 10 דירות - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> מה שאתם רוצים להוסיף זה שמדובר פה בלפחות 10 דירות, אם יש לו 10 אז הוא במאה אחוז. אנחנו כן נעשה פה בחינה רגע ונבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע אתם גם רוצים התייעצות סיעתית עכשיו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שיקול דעת מינימאלי יעל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נראה לי הערה מאוד נכונה. טוב, כן דב בבקשה. << אורח >> דב צור: << אורח >> רבותי, אי אפשר להשוות את שוק השכירות בישראל לשוק השכירות בעולם. בעולם קודם כל הנתון הזה של 28 אחוז מישראל הוא נתון מוטה אם נחלץ ממנו את תל אביב, הנתון יורד דרמטית ולכן ההשוואה לעולם היא מסוכנת בהיבט הזה, דבר שני - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת שאתה אומר שבתל אביב זה הפוך. << אורח >> דב צור: << אורח >> לא אני אומר שבתל אביב זה 50 אחוז, וכיוון שיש שם הרבה מאוד דירות להשכרה אז המצב של השכירות בארץ בכי רע, הרבה יותר גרוע מהפער בין 40 ל-28 - זה הפער בין 40 ל-20. דבר שני תשואת השכירות בעולם ברגולציה שקיימת בעיקר בארצות הברית, גרמניה שאותם בדקתי, היא בסדר גודל בין 5 ל-7 אחוז, תלוי באזורים, זו תשואה שמספיקה אם הייתה לנו את התשואה הזאת פה כרגע לא צריכים חוק עידוד, אבל אין לנו אותה, יש לנו היסטורית תשואה בעיקר באזורי הביקוש של 3 אחוז, ככל שמתרכזים לאזור הריכוז יורד מתחת ל-3, בפריפריה דווקא התוצאה היא יותר טובה, אז אם זה המצב אי אפשר להשוות ולהגיד אני רוצה שכירות מוסדית כמו בכל העולם, אתה רוצה שכירות מוסדית בכל העולם, כדי לייצר תנאי מימון כמו בכל העולם, אתה לא יודע לייצר אותם בגלל מחירי הדירות, יש בעיה. עכשיו מדברים פה על עסקה ל-15 שנה, רבותי לפני 15 שנה היום ריבית בנק ישראל היא בסביבות אחוז, אתם יודעים מה הייתה ריבית בנק ישראל לפני 15 שנה? בדקתי הרגע, ב-2006, 5 אחוז. השכירות הייתה גם אז 3 אחוז, אותו סדר גודל, אני מישהו יכול להבטיח לי עכשיו שעוד 10 שנים, הריבית של בנק ישראל לא תהיה עוד פעם 5 אחוז? להגיד ואנחנו חייבים פה להסתכן בראיית ארוכת טווח, שמעתי מה שחברת הכנסת נעמה אמרה, עם כל הכבוד מה זה יהיה עוד שנתיים משנה? לא יהיה שנתיים דירות לשכירות, זה מה שאתם רוצים להביא בסיטואציה של עכשיו? רוצים ליצור מסלול חדש, בסדר, רוצים לבדוק שהוא מתפקד? בסדר, אל תהרסו את מה שיש בטענה לא מוכחת שכאילו יש פה איזה התעשרות של הקבלנים. שנייה, את רוצה שאני אקריא לך מתוך הצעת החוק? תראי מה כתוב בעמוד ראו למטה, הטבות מס מקדמות את האינטרסים הכלכליים של בעלי עניין על חשבון הקופה הציבורית, במקום אחר, לוודא שאינם גורמות להתעשרות יתר של היזמים בפרויקטים אלה, מה זה הדבר הזה? מה זה התפיסה הזאת? אותו דבר, לא ניתן לאינטל מענק השקעה כי הבעלים בעלי המניות של אינטל יתעשרו, מה זה הדבר הזה? עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו, חברה אפשר לעשות פה חוק נפלא שיישאר אות מתה בספר החוקים, החוק הזה, החוק עידוד השקעות הון מבחינת האוצר היה אות מתה במשך הרבה מאוד שנים, הוא ייצר 1,000 דירות מתוך ה-50,000 דירות, זה 2 אחוז, הוא בטח לא מיצה את היתרות, מה קרה פתאום? הריביות ירדו, יש יותר היתכנות ויש עכשיו מבחינתם רחמנא ליצלן התנפלות על החוק, אמר לי צחי 4,700 דירות במרכז ההשקעות, מה אני הייתי עושה במקום האוצר? מפרסם את זה, הצלחה מסחררת, מה הם אומרים? לא נחסום את ההתעשרות של הקבלנים, מישהו עובד עלינו. עכשיו הטענה הנוספת שצחי השמיע פה והאוצר השמיע בפעם הקודמת, שהיא ברמה של הטעיה, אני מוכרח להגיד את זה, להגיד שמכרז של דירות למכירה מחיר למכירה תמיד יהיה יותר נמוך ממחיר של מכרז של דירות להשכרה שחסומות ל-20 שנה זה אמירה עם כל הכבוד כלכלית אדיוטית, אין חיה כזאת, אז אם יצא באיזה מכרז - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דב, דב, אני מבקש להשתמש בשפה נורמלית. << אורח >> דב צור: << אורח >> חוזר בי, זה חברים שלי טובים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא משנה, אתה בדיון בוועדה. << אורח >> דב צור: << אורח >> אמרתי, אדרבא, חוזר בי חברים שלי טובים, בסדר, זה פשוט מרתיח אותי זה הסיבה. לכן אם היה איזה מכרז באור יהודה או במקום אחר שבגלל הבלגן שיש כרגע בשוק הדיור יצא שמחירי המכירה של דירות להשכרה יותר גבוהים, זה נקודתי, לעולם מחיר של דירות של קרקע לדירות להשכרה לטווח ארוך חסומות, יהיה יותר זול משמעותית. שנייה, צחי אתה לא היית פה כשאמרו את זה. ואני אומר לך ששיעור ההטבה שהאוצר נותן במכירות של דירה להשכיר ינוע ברוב חלקי הארץ, באזורי הביקוש, לא נכנס עכשיו למקום מרוחק, ינוע בסביבות 200,000 שקל, כמה ההטבה שניתנת בחוק עידוד בסיטואציה שלו היום? 12 אחוז על רווח של 200,000 שקל, 24,000 שקל, דרמה לא נורמלית, ממש התעשרות. עכשיו ואם האוצר חושב שהוא יודע למכור דירות להשכרה ל-20 שנה, כמו שהם ציטטו באור יהודה, בחיפה, בכל מיני מקומות בהצלחה גדולה, למה צריכים את החוק? ימכרו את הדירות במחיר שקרוב למחיר המכירה, איך אומרים באור יהודה? לא צריכים בכלל את כל הווג'ערס של כולנו, תבטלו את חוק עידוד השקעות הון, כי האוצר יודע למכור דירות ברחבי הארץ, להשכרה ל-20 שנה במחיר מצוין ונפתרו כל הבעיות, קיבלנו צחי ירוויח שוק דיור ל-20 שנה, נפלא, לא צריך טובות, לא צריך עידוד השקעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה דב. צחי. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> אני אתייחס, קודם כל דב כנראה לא הבנת מה אמרתי, כי מה שאתה אומר שאני טעיתי ואתה מתקן את זה, זה לא בדיוק מה שאמרתי, אמרתי שהמחיר של דיור להשכרה הולך ומתקרב לזה של מכירה רגילה במכרזים דומים, וברור לנו שהתוצאות החריגות שזה ממש זהה או מעבר, זה סוג של אנומליה בגלל כן שיש לנו קצת בלגן בשוק כרגע, אז זה קודם כל להעמיד דברים על דיוקם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה צחי, בעניין הזה, פעם שעברה אמרתי בנושא הזה שאם היה בחוק התכנון שהיה בקרקע להשכרה, לשכירות כלומר לבנייה לשכירות, אולי זה היה מקבל איזשהו פרופורציה, היום - - - << אורח >> צחי דוד: << אורח >> אני אזכיר, התייחסתי לזה, אמרתי חלק, אתם מקבלים את החלק החקיקתי בגלל תקציב הממשלה ההחלטה על השכרה כוללת גם את זה שבקשנו מחברת דירה להשכיר פעם ראשונה להכין תדריך תכנון להשכרה כדי שיהיה מוצר מול מוסדות התכנון שאומר מהו דיור להשכרה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אבל שיהיה בחוק, כלומר שרמי ישווק במהות שלו כי הוא היום משווק קרקעות למכירה, אם אנחנו נכניס את זה בחוק התכנון שיהיה כתוב, שיש קרקעות שהם לשכירות אני חושב שגם נגדיל פרופורציות בין המכירה לשכירות. << אורח >> צחי דוד: << אורח >> זה קיים בחוק, בחוק הוותמ"ל אנחנו מחויבים ל-30 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחוק אני שאלתי, בדקתי זה מה - - - << אורח >> צחי דוד: << אורח >> אז אני אדייק, בחוק הוותמ"ל שהוא חלק מחוק התכנון והבניה כמובן, חובה בתוכנית ותמ"לית למכור 30 אחוז, אלא תחליט הממשלה אחרת צריך לומר במרכז הארת היא כמעט מחליטה, בפריפריה מדי פעם כשבאמת רוצים למכור את הדירות ואין כדאיות כלכלית, אבל גם, לרוב משאירים את ה-30 אחוז של חוק הוותמ"ל מחייב לצד זאת אנחנו לוקחים דירות שתוכננו כדירות רגילות היום, ומוכרים אותן כדיור להשכרה, המוצר המשלים שהממשלה החליטה עליו ודירה להשכיר עובדת עליו היום זה יצירת מדריך תכנון להשכרה כוח בסוף זה כן מוצר שונה, זה גם הוויכוח שלנו עם ה-5 שנים, דירה שאתה עתיד למכור בעוד 5 שנים, היא לא מוצר שונה, אתה כבר ושב על המכירה מיד שאתה מתכנן אותה, מיד שאתה מוציא את ההיתר בניה, כשאתה מתכנן להחזיק דירה הרבה שנים זה כבר מוצר קצת אחר, זה תמיד דירות שדיברת גם על אוכלוסייה חרדית, זה מבנה שונה של הבניין, זה יכול להיות צפיפות שונה, ראינו את זה בחלק מהמכרזים, תכנון שעשה דירה להשכיר בבורסה זה מוצר שונה, זה מוצר שונה לחלוטין מבחינת שימושים, מבחינת המיקומים מוצר אחר, ב-5 שנים זה פשוט לא מתקיים. << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> גם נזכיר שבשבוע שעבר וועדת הפנים הצביעה על בעצם אפשרות לתת תוספת זכויות בתוכנית עם התוספת היא מיועדת לדיור להשכרה ארוכת טווח, כלומר התוכנית הכוללנית מראש כבר מביאה תוספת זכויות יותר משמעותית. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היום תוכניות כוללניות אומרות ליזם אתה בונה מכירה יש לך זכויות בניה מסוימות אם תבנה להשכרה תקבל זכויות בניה מוגדלות יותר, כבר בתוכנית הכוללנית זה מוזכר בגלל זה בפחתנו את האחוזים שם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> התוכנית הכוללנית אומרת כמה מקסימום דיור בכלל יהיה בעיר, או - - - << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון אבל אם זה להשכרה תוכל לבנות יותר. זה הכוונה, היו במתחם מסוים זה בתוכניות כוללניות חדשות יותר, הותיקות זה לא קיים בהם, החדשות יותר כשמתכננים את התוכנית מתאר כבר מראש קובעים מתחמים שאומרים ליזם אם אתה תבנה פה להשכרה תוכל להוסיף זכויות בניה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא נתון לקבלן להחליט על זה, זה הרשות המקומית צריכה לאשר, אז אתם מוכרים פה משהו שלא קיים, כי הרשות המקומית מתנגדת לרוב לציפוף מרכזים, זאת אומרת שיכולתם להגיד לא 200 אחוז גם יכולתם להגיד 1000 אחוז, זה לא פונקציה של היזם להחליט - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> יש הוראות חוק שמחייבות רשות מקומית לתת תוספת. << דובר >> קריאה: << דובר >> יעל, הדבר הזה אי אפשר למכור אותו כמשהו שניתן ליזם, אי אפשר למכור את הדבר הזה, כמו שאי אפשר למכור את המודל הזה שזה לא קיים, חברים דירה להשכיר אני מכיר את פרויקט הם שלחו לדירה להשכיר שלקחו יזמים שהמכרזים נכשלו פעם אחרי פעם על הקרקע, הקרקע התקבלה בערך 0, מחירי הפיתוח חצי מהעלויות רק אז אולי הפרויקט כלכלי, ל-15 שנה, אתם חייבים להציג את הדבר הנכון ואתם מבטלים כרגע מסלול שהוכיח את עצמו שלטענתכם כולם - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> אז רק אני אחדד לעניין הסיפור התכנוני, כמובן שהמסלול התכנוני הוא באישור הרשות המקומית, הקבלן לא יכול בשום אופן ופנים להחליט על עצמו על תוספת על זכויות הבנייה, אהל כשאנחנו מדברים ועשינו שיח מאוד רחב עד שגיבשנו בעצם את החקיקה הזאת מדברים גם עם מוסדות תכנון וגם עם רשויות מקומיות ואנחנו מבינים שיש רצון עז לתמרץ שכירות מוסדית ארוכת טווח, השלטו המקומי אמר את זה, אמר את זה גם בדיון הקודם, יש רצון לעשות כי מבינים את התועלת המשקית והתועלת החברתית והכלכלית של הדבר הזה - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> אבל לא בציפוף, זה לא יהיה בציפוף, אומר לך את זה כראש עיר - - - << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו כבר רואים פרויקטים צפופים הרבה יותר שהרשות המקומית מאשר לשכירות, לא באנו לפה עם ריק, באנו אחרי עבודה מורכבת עם רשויות מקומיות לנושא הזה, בחנו את הנושא - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> אני אומר כזה דבר, אם אנחנו מבינים גם ממה שאנחנו שומעים שבסך הכל התנאים - - - בשני הפרמטרים גם מבחינת התקופה וגם מבחינת היקף הכמות שיכול מאוד שיקשה על המימון לא חושב שמישהו בדק פה את העניין הזה של המימון, מה המשמעות בעצם של הבנייה אחר כך ההפעלה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את הכמויות הורדנו. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> לא הורדנו, 65 אחוז נשאר. לא שמענו גם ל-10 דירות, זה בסדר? אבל שניה רגע אני רוצה לסיים, אני אפשר לנסות אדוני משהו שאנחנו עשינו בהרבה מאוד חוקים אחרים, החוק הזה נניח ויכנס כפי שסוכם עכשיו וזה, ותהיה הוראת שעה, הוראת שעה שבעצם תקבע את זה בצורה מדורגת נראה את ההשפעה על השוק בהוראת השעה, תמיד אפשר להאריך הוראת שעה אם רואים שהיא טובה ואם לא יכנס החוק כפי שהם קבעו, לתוקף, ההוראת שעה תעשה שכל, תיתן לנו אפשרות ללמוד , להבין מה הדיוק יקרה בשנתיים הקרובות, נראה נבחן, יכול מאוד להיות שהם צודקים, אז גמרנו, נכנסנו לחוק הזה בעוד שנתיים, עוד שלוש, תלוי כמה יקבעו, לא נביא שההוראת שעה בעצמה, שהיא לכאורה מחריפה את המצב הקיים, מבריחה לנו יזמים מהפרויקטים, אז נצטרך או לבטל אותה ולהחזיר את החוק הקיים, או להאריך אותה, הכי פשוט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה תמיד נכון, גם אם אנחנו נעשה הוראת קבע אם נראה שזה לא עובד אנחנו - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> - - - שני מסלולים שאחד מהם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין דבר כזה שני מסלולים, בכל דבר אין דבר כזה שני מסלולים. << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> מה שאמרנו כניסה מדורגת, לא שמחר בבוקר כל היזמים ידירו את רגליהם מהפרויקטים, תהיה איזושהי הדרגתיות בכניסה לתוקף של החקיקה הזאת, בעצם יהיה לנו שנתיים שלוש ראשונות עם חקיקה חצי מה שנקרא ביניים ולאחר מכן ניתן לעשות תוקף החקיקה הזאת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אשמח שוב פעם להבהיר, כמו שאמר גם צחי דוד מקודם, אנחנו כבר בחרנו את ההדרגתיות הזאת, המדינה עובדת בהדרגתיות כבר בחמש שנים האחרונות - - - << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >> באשקלון המחירים עלו תוך שנה ב-20 אחוז, אז אתם מוזמנים לבדוק את המחירונים של היזמים באשקלון, 20 אחוז בעליית מחירים בשנה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ביחידות הדיור כשאנחנו רואים גם את המסלולים אנחנו בחרנו את זה באופן הדרגתי גם עם שיווקים שהתחילו ב-15 שנה. נמצא פה אוראל מדירה להשכיר יוכל להראות גם את ההתפתחות של הדיור להשכרה ואת הבחינה שלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כבר ראינו את זה, אתה רוצה להראות את המודל הכלכלי? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> רק לפני שיפתח מציג את המודל הכלכלי, צריך להבין שהתשואות שבחוק עידוד שאנחנו מדברים עליהן כתשואה ממוצעת לפרויקט, הראייה הזאת היא ראייה לא מדויקת, כי חוק עידוד עובד על הטבה של מטר, שאתה משכיר, המטר שאתה מוכר ביום הראשון אתה יכול למכור ביום הראשון את הדירות הרווחיות ביותר בתמורה להשכרה של הדירות שרווחיות הרבה פחות. << אורח >> דב צור: << אורח >> הפוך, אתה טועה, כי אני רוצה להסביר לך, אתה מוכר את הדירות היקרות בגדולות שהם הדירות הזולות למטר ומשאיר בגלל בצורך שלך להשיג את ההטבה, משאיר את הדירות הקטנות שהן היקרות למטר, זה הפוך לגמרי ממה שאתה אומר, אתם לא מבינים את הפרקטיקה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הנקודה היא שזה נתון לבחירתו של היזם, הוא יכול לבחור איזה דירות להשכיר ואיזה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן אבל בסוף הוא יבחר לפי איזשהו היגיון כלכלי. << אורח >> דב צור: << אורח >> יבחר במה שטוב לו וטוב לו להשאיר את הקטנות וטוב לו להשאיר את הדירות להשכרה ואלה הדירות - - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אמרתי לפי מטר, 60 ושני שליש מטראז' צריך להיות מוסכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל נגיד סתם דוגמא, הוא בונה למעלה פנטהאוז, אין לו פטור להשכרה, זה מוצר שהוא פחות הולך להשכרה, אז אתה מעדיף שהוא ימכור אותו. זה גם כדאי לו למכור אותו כי בסוף יותר קל למכור דירה קטנה מאשר דירה גדולה בגלל זה אם מדברים על מטר מושכר, אז הוא נפגע, כי העליונה הוא מוכר למטר פחות מאשר את ה- - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אבל במספר על ערך מוחלט, הרווח על הדירה הוא הרבה יותר גבוה מהרווח על הדירה הקטנה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב ראש אפשר משהו קטן? תראו רגע, בסוף בואו רגע נשים לב, אני הולך להתחייב ל-20 שנה, אני לא יודע מה יהיה אחוז הריבית בעוד 20 שנה, אני לא יודע אם אני אוכל לעמוד בהתחייבויות שלי, אין לי נקודות יציאה, בסדר? עכשיו אני יזם אומרים לי אתה מתחייב ל-20 שנה, אני מתחיל לחשוש, כי כמו שאמר כאן, אני לא יודע - - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני מזכיר לך והריבית שלך תהיה יותר גבוהה - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני לא יודע מה תהיה לי הריבית, עכשיו אני מחויב לדיירים, אני גם מחויב לבנק להחזיר את המימון, כי גם פגעתם לי במימון כי אני רק ב-34 אחוז מכירה ולא ב-50, אז ריתוק ההון שלי גם יותר גבוה, עכשיו אני אומר לעצמי, רגע, יש לי פה תשואה 5, 6 אחוז, או 5 אחוז, או 4 ומשהו, בסדר, אני יודע, אני הולך לשיטתם רגע, לשיטתם יש לי תשואה - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> זה עם אחוז אחד עליית מחיר, חשוב להגיד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל מצד שני אני אהיה עדין ואני אגיד שאם אני אמכור את הדירות אז יש לי תשואה של בין 18 ל-20 אחוז, עכשיו אני שוקל, רגע, תשואה של 18 עד 20 אחוז היום, או תשואה של 5, 6 אחוז קדימה ואני לא יודע מה יהיה הריבית ואין לי וודאות קדימה ואני אהיה מחויב לדיירים, אני אהיה מחויב לדיירים אז יגידו כולם, אנחנו מבינים מה צחי אמר, אנחנו מבינים מה זה אמר, אבל עזבו אותי אני לא במשחק הזה, אני במשחק אחר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, חבר הכנסת סמוטריץ' בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרתם הרבה דברים חכמים, בסוף יש משקיעים, זה נכון גם היום בסדר, יש משקיעים, משקיעי שורט נקרא להם, זה נכון בכל התחומים וגם בנדל"ן, שרוצים לממש כאן ועכשיו, יש משקיעים סולידיים יותר שנוח להם לקבל תשואה לאורך זמן, יהיו יזמים שמה שיעבור להם בראש זה מה שאתה אמרת עכשיו, יהיו כנראה יזמים אחרים בסדר? שיש להם לא יודע סכומים אחרים, מה זה יזם? זז משקיע יזם בסוף הולך למשקיע, היזם לא מבין את הכסף מהכיס, הוא לוקח אתו שותפים הוא לוקח אתו משקיעים חלקם רוצים השקעות מסוג מסוים, חלקם, אף אחד לא ביקש שכל השוק היום של הבנייה במדינת ישראל יהפוך לשוק של דירות להשכרה וגם לא חצי ממנו, לכן כנראה רוב הדירות יהיו למכירה ויהיו כנראה מספיק משקיעים בשוק, יזמים ומשקיעים שעומדים מאחוריהם שרוצים את כן בסוף יש פה ביטחון בשכירות המוסדית, אין לך ביטחון אולי בשיעורי ריבית וכו' יש לך ביטחון בהרבה מאוד ווקטורים אחרים , לייצר עוד מודל - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> רגע להעיר על מה שאמרת, בחוק הקיים לשיטתם של האוצר, יש מעל 12 אחוז תשואה ולמרות התשואה הפנטסטית הפלא ופלא היזמים אלה שרוצים תשואה סולידית עם 12 אחוז תשואה סולידית של שכירות לא רצו לחוק, אז זה האיפכא מסתברא, אם לא רצו לחוק, כנראה שיש בעיות בחוק, הבעיה בשכירות, אתה לא היית בישיבה הקודמת, דיברתי על זה, זה שגם אם יש לך פרויקט של באר נפט נהדרת בערב הסעודית שנותנת 30 אחוז תשואה, אם אין לך כסף לקנות אותה, אז מה תיתן התשואה הזאת? יש בעיה של זמינות ההון, זמינות ההון לדיור ארוך טווח היא זמינות הון של קרנות פנסיה חברות ביטוח הוא לא מצוי בבנקים והם לא יבואו, זה לא הון יזמי, עובדה שעד עכשיו הוא לא בא, למה הוא לא בא? כי הוא יש לו פטור ממס על דירות, על משרדים, שמושכרים בתשואה של 7 אחוז ודירות ב-3 אחוז לא מעניינות אותו ואנחנו מנסים לשכנע אותם, אני אישית מנסה לשכנע אותם שנתיים וחצי להיכנס לחוק הזה הקיים, רוצים לוותר ולא מצליח, הם פשוט לא יבואו, האוצר לא דיבר איתם על זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כל האירוע, אתם מדברים על משהו שלא קיים, זה לא הגיוני - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דווקא המוסדיים, יכול להיות שלחדש יבואו יותר כי - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> אפשר רק לענות לו הוא שאל אותי? אני אסביר, בחוק הקיים, חבר הכנסת סמוטריץ, בחוק הקיים יש דבר שנקרא שחלוף, היה קיים בהיסטוריה, זה אומר שאם אני מוכר את הפרויקט שלי וקניתי פרויקט ב-100 מכרתי אותו כעבור 5 שנים ב-120 הרווחתי 20, אם אני קונה באותה שנה שמכרתי בעוד 5 שנים פרויקט אחר של דיור להשכרה ב-120, אני לא משלם את המס ה-20, אני דוחה אותם עד לפרויקט הזה בפרפטום מובילה, זאת אומרת שלמשקיע מוסדי יש פה אופק לכאורה אינסופי אם הוא נכנס למסלול של ה-5-5-5-5 והוא דוחה את המס, 11 אחוז, כאילו דוחה את המס לאינסוף ולמרות זאת הם לא נכנסים, למרות זאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הן כן נכנסים בריטים נכון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם הם כבר נכנסים אנחנו רואים אותם, כאילו כבר נגשו למכרזים של מוסדיים להכנס גם בעצמם לפרויקט כאלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יכול לנהל ככה דיון, אני שאלתי שאלה בנאדם אני מבקש ממנו לקבל תשובה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> דרך ריטים הם כן נכנסים ודרך הלוואות הם ודרך המימון הם נכנסים מאוד חזק זאת אומרת יש מגוון גדול של גופים מוסדיים, זה גם דירה להשכיר, גופים מאוד מעוניינים, גם בנקים גם מוסדיים גם חוץ בנקאיים שנכנסים לזה מאוד חזק בשביל לממן את הפרויקטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה אפשר לקבל נתונים על הדבר הזה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אין לי פה אני יכול לנסות להוציא ברשות שוק ההון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תנסו תוך כדי דיון. אוראל בבקשה. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> כמה התייחסויות, ואחר כך אם תרצו גם הוועדה ביקשה מאיתנו בפעם הקודמת להציג את מפת הפרויקטים ואת הכמויות ואת הפריסה הארצית, אז אם תרצו נציג את זה אבל לפני כן כמה תיקונים או חידודים. אחד, בכל הסדר המוסדיים צריך להסתכל עליהם בשני מישורים, מישור אחד זה מישור ההשקעה שלהם כבעלים בפרויקטים, שם אני מודה יש בעיה לא פשוטה בהיבט הזה, אבל אני חושב שהם עשו כבר פריצת דרך בעניין, הם משקיעים דרך האקוויטי גם בקרנות, ואני מאמין שאם לעשות כמה פעולות נכונות בהיבט הזה הם ישקיעו גם בפרויקטים דרך יזמים, זה אחד. שניים, לגבי ההון, לגבי המימון, אנחנו רואים אותם גם את המוסדיים וזה תיקון שאני חייב לציין פה גם את המוסדיים וגם את הבנקים, נכנסים לפרויקטים האלה, משקיעים לטווח ארוך בבנקים כבר התחילו לפתח מחלקות שיודעות לממן את הדברים האלה לטווח ארוך, בדרך כלל זה במימון לטווח קצר ואחר כך עם מנגנון שחלוף למימון לטווח ארוך וגם שם אנחנו רואים כניסה לתוך הפרויקטים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מבחינתנו כמדינה, יש הבדל בין שני המסלולים? מבחינתי שישימו את הכסף מה איכפת לי אם עושים את כבעלים משקיע או כמי שנותן מימון? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אני אגיד לך תראה קודם כל היום המוסדיים שמחזיקים בפנסיות של כולנו משקיעים בנכנסים כאלה שהם נכסים שהמוסדיים מאוד אוהבים זה נכסים לטווח ארוך עם סיכון נמוך ועם יחסית יפה. הבעיה שהם משקיעים בפרויקטים האלה במדינות אחרות בעולם, הם משקיעים בפולין, משקיעים בארצות הברית - - - איזשהו עניין להכניס מילים שלא אמרנו לזה, בואו תנו לי שנייה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע זה לא מה ששאלתי, במחילה, יש אמרנו שני אפיקים שהמאוחדים יכולים להיכנס או כבעלים, יזמים , או כמשקיעים שמלווים כסף ליזם אחר, מה איכפת לי מבחינתי ברגע שהם שמים את ה כסף לפרויקט הזה מה איכפת לי אם הם שמים אותו כהלוואה ולא כבעלים? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אז שאלה מצוינת כי זה בדיוק מתחבר למה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לי לא מפריע שהם באים כבעלים העיקר שיביאו למימון. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אני עונה על זה, זה בדיוק מתחבר למה שאני רוצה להראות פה, תראו כל הנושא של דירה להשכיר הוא שפרויקטים לשכירות ארוכת טווח כאלטרנטיבה איכותית לדיור בבעלות שזה בסוף אני חושב מטרת העל של כולנו פה, זה נושא שעובד במדינת ישראל, סדר גודל של 6, 7 שנים במצטבר, אנחנו מגיעים היום להיקף של למעלה 14,000 יחידות דיור אתם יכולים לראות פה את הפריסה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מדבר רק על דירה להשכיר, 14000 דירות זה רק דירה להשכיר - - - << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> עכשיו בוא נעשה חשבון פשוט, בוא נניח בשנת 21 השנה הזו זה שנת השיא שלנו בשיווקים הצלחנו לשווק 5,500 יחידות דיור, בוא נניח שנצליח לעשות את זה בעוד 5 שנים, כל שנה 5,500 יחידות, במצטבר כולל מה שעשינו ב-6, 7 שנים האחרונות ובעוד 5 שנים קדימה נגיע ל-40,000 יחידות דיור סך הכול. רק כדי להבין את המספרים, 40,000יחידות דיור מתוך כך סך שוק השכירות, זה סדר גודל של 5 אחוז, אנחנו רוצים להגיע ללפחות 10 אחוזים כדי לתת מענה לזוגות הצעירים, ובכלל לכל משק בית שרוצה לגור בלי להשתעבד למשכנתא בלי לגור בשוק השכירות הפרוץ היום, ולכן אנחנו חייבים לעשות את הצעדים המשלימים האלה דרך חוק עידוד השקעות הון לתת לאזרחים איזושהי ראייה לטווח ארוך גם בלי לקנות את הדירה. אני באמת מאמין שבלי שנעשה את ההצעה שעומדת פה על השולחן לפניכם לאישורכם בעצם, אנחנו לא נצליח להגיע למספרים האלה וחבל, כי יש פה באמת הזדמנות מיוחדת להשפיע וליצור אלטרנטיבה נוספת בשוק הדיור בישראל שכולנו מכירים ומבינים את הבעיות שלו, זה פתרון בסופו של דבר לאזרחי מדינת ישראל בכל מדינת ישראל אתם יכולים לראות את הפריסה לכל הסקטורים, ולכל האזרחים ולכן צריך לפעול גם בהטבות מס וגם בכלים אחרים שציינת בהיבט של המוסדיים, שאולי נביא אותם בהמשך וזאת הדרך היחידה כדי להגיע למספרים הגדולים. הסיפור הוא זה איך מגיעים למספרים גדולים בכמה שפחות זמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאנחנו, מה שיביא את המספרים זה הביקוש מצד המשפחות שירצו שכירות לטווח ארוך ולא אינסטיב כלכלי של היזם - - - << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> תראו היום אין לנו בעיית ביקוש, היום על כל דירה שמתפנה לנו בפרויקטים של דירה להשכיר יש רשימות המתנה גם של 300 משפחות בלי פרסום, אין לנו בעיות ביקוש, הפוך, אתם יודעים מה, יש לנו בעיית ביקוש, יש לנו יותר מדי ביקושים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל לא ענית לשאלות שנשאלו פה, למה החוק הנוכחי יעזור לך להגיע ל-10 אחוז החוק החדש שאתה רוצה יעזור לך להגיע ל-10 אחוז, מה שהחוק הנוכחי לא הצליח לעשות. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> החוק החדש פותח לי מגרש משחקים חדש שאני לא משחק עליו, היום אני משחק אך ורק על קרקע מדינה, אני רוצה לגרום ליזמים הפרטיים להשקיע בפרויקטים של שכירות ארוכת טווח גם על קרקע פרטית לא רק במכרזים, ולכן אם אנחנו נצליח לאפשר להם הטבות מס שמהיאות אותם לתשואה סבירה של תשואה דו ספרתית של בין 9 אחוז, 10 אחוז, 11 אחוז אני חושב שהם יכנסו לזה ואני מאמין שגם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם התשואה היום על שכירות היא 3, 4 אחוז איך תגיע ל-9? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש רגע, תעלה את המודל הכלכלי - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> רק שאלה בבקשה, קודם כל, כול הכבוד על הפעילות הזאת, אבל צריך להגיד את האמת ואתה אמרת הכול הולך לפי מחיר הקרקע, זאת אומרת שההטבה הכי גדולה ניתנת דרך מחיר הקרקע שזה מאוד אלפי שקלים ביחס לכמה עשרות אלפי שקלים של מיסוי, עכשיו אם מדינת ישראל מוכנה לתת את הקרקע ככה בחינם אפשר אותו דבר גם לתת הלוואות לרוכשים, או מענקים לרוכשים, אי אפשר אבל להשוות בין הדברים, כלי אחד לא שווה לנושא הזה, אם אתה תיתן את הקרקע חינם, בפיתוח בהנחות בבקשה בטח שיכנסו אנשים, בטח שיהיה להם יותר רווחי, אבל אנחנו לא מדברים על זה. פה מדובר על הטבות מיסוי שלא מתקרבות להטבה של הקרקע, מה ההיגיון? המדינה מוכנה לוותר על הרבה יותר כסף שם הקבלן דרך אגב פתאום הוא יותר נאור שהוא מרוויח אחוזים יותר גבוהים כי הקרקע היא בחינם, פתאום היזם שם הוא נאור, אבל בחוק של המיסוי הוא לא נאור. אני מבקש לחזור, פה נאמר באופן מפורש שכל הטבה של דירה להשכיר זה דרך זה שהקרקע היא כמעט חינם או חינם, רגע עכשיו מדובר על מאות אלפי שקלים ונותנים ליזמים שזוכים את אותם ההטבות של מאות אלפי שקלים ויזמים שיש להם תשואות גבוהות פתאום הם לא מתעשרים? לא פתאום הם לא אוכלי חינם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקשיב אני לא רוצה לקחת את הדיון הזה, אני חושב שהיזמים הפרטיים שעושים את העבודה בשוק ומייצרים פה דירות הם צריכים להרוויח כסף כי הם לא ירוויחו כסף אז לא יהיו דירות, זה כלל נכון וכלכלי והכול בסדר. אבל יש פה מטרה למדינה שהיא מטרה טובה ונכונה, לראות איך מגדילים את השוק של דירות לשכירות ארוכת טווח, אני חושב שהאמירה שנאמרה פה אני כבר לא זוכר על ידי מי שברגע שהמסלול הוא מסלול ל-5 שנים אז היזם מלכתחילה מייעד אותו למכירה, כי ב-5 שנים אני לא באמת מייצר שכירות ארוכת טווח, אני מייצר שכירות ל-5 שנים, בבניין ל-5 שנים כי אחרי 5 שנים בהכרח אתה תמכור, בהכרח - - - אז אני אומר לך משהו אחר, אני אומר בוא רגע נחשוב, איך אנחנו כן מייצרים מודל ארוך טווח כזה שייתן לכם אפשרות להישאר בתשואה שכדאית כי אם היא לא כדאית אז החוק הזה לא שווה שום דבר ואנחנו סתם מבזבזים את הזמן ומצד שני אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כן מגדילים את כמות את מלאי הדירות לשכירות ארוכת טווח לטווח ארוך, אני רוצה שהבניין הזה יחיה 20 שנה עם דירות מושכרות, אני רוצה שאחר כך הוא יחיה עוד כי זה יהיה משתלם, אני רוצה שבשחלוף מי שימכור יקנה עוד פרויקט כזה, ואני מבין אתכם שאתם מדברים על סיכון של ריבית, אני מבין הכל, אבל כשאתם בכל עולם ההשקעה ארוכת הטווח יש לכם סיכונים דומים, זה לא רק מימון על נדל"ן יעלה, ברגע שמחיר הכסף יעלה, הוא עולה בכל מקום - - - << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> כבוד היושב ראש, תהליך כזה התחיל עם דירה להשכיר - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בחוק המוצע הם ישלמו מס ב-20 שנה 7 אחוז, זה המס, לא הטבה של 7 אחוז, זה כל המס, 7 אחוז, 15 שנה 9 אחוז, ואחר כך זה אותה הטבה במכירה. << אורח >> איציק גורביץ': << אורח >> כבוד היושב ראש תהליך כזה - - - << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> אז אני רק אגיד כדי שנהיה סגורים, בעצם הטבת המס שאנחנו מעמיקים את הטבת המס שהיום במסלול הקיים 5 שנים ל-11 אחוזים, אנחנו המסלול מוארך ל-15 שנים, או 20 שנה, הטבת המס יורדת ל-9 אחוזים ו-7 אחוזים בהתאמה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הטבה עולה כשיעור המסלול. << אורח >> יעל לינדברג: << אורח >> בדיוק וכמובן ההטבה היא לאורך כל הדרך והן במכירה הראשונית, כלומר אחוז הדירות שניתן למכור במכירה הראשונית ובסוף הפרויקט אחוז המס הרלבנטי יהיה על כל הפרויקט גם, הוא ישלב את ה-9 או את ה-7 אחוז במקום 23 אחוז. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב ראש, יש לי רעיון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וזה עדיין לא משתלם? << אורח >> דב צור: << אורח >> רחוק מלהשתלם - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור שזה עדיף כי זה מגדיל לכם את התשואה, ולא משרת את המטרה שלנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש לי רעיון, בוא נחשוב שאנחנו נתנו ליזם נניח אחרי 5 שנים את האופציה כי אנחנו רוצים שזה יישאר לו כלכלי למכור מתוך הפרויקט שלו עוד איקס דירות, אמרנו לו אתה יודע מה? אתה מתחייב ל-15 שנה או ל-20 שנה אבל אחרי 5 שנים אנחנו נותנים לך למכור עוד איקס, אחרי עוד 5 שנים אנחנו נותנים לך למכור עוד איקס, בשביל שיהיה לו כסף על ההון שהוא ריתק, שיהיה לו יותר כדאי, עכשיו אז אין לי 100 אחוז פרויקט כמו שאנחנו רוצים ליזם, ליזם אין את ה-100 אחוז אבל יש פרויקט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצא להפסקה ונחזור בעוד? חצי שעה בערך. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:00 ונתחדשה בשעה 19:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון, באמת שהיה מרתק. בנוגע לבניית מודל - אנחנו הגענו לאיזושהי טיוטה של מודל שבעצם מאפשרת מצד אחד נקודות יציאה כל חמש שנים בהטבות מס מדורגת מ־11 עד שבעה אחוז. אני אגיד: 11 אחוז חמש שנים, תשעה אחוז עשר שנים, שבעה אחוז 15 שנה, ומי שממשיך מעבר לזה ששה וחצי אחוז, ובתנאי שהמכירה מתבצעת רק לאדם שנכנס בנעליו של היזם שמכר ואז מתחיל את ההטבות שלו מהתחלה: 11, 9, 7, וכהנה וכהנה. ככה אנחנו גם מייצרים כדאיות כלכלית ליזמים, וגם מגדילים באופן משמעותי את שוק הדירות להשכרה. אני מבקש שנעשה את הדבר הבא, אני מבקש לתת לכולם לעבד את מה שדיברנו עליו עכשיו, אז אנחנו לא נעשה הקראה היום ולא נתקדם. אני מבקש ממשרד האוצר לנסח את המודל שיהיה מוכן לחקיקה ולהגיש אותו לייעוץ המשפטי של הועדה, ובמידה ויש הערות כאלה ואחרות אז אשמח כמובן לשמוע, ונקבע לשבוע הבא להמשך דיון. תודה רבה, הישיבה נעולה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:44. << סיום >>