פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 55 ועדת הכספים 29/11/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 159 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ב (29 בנובמבר 2021), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך ולדימיר בליאק ינון אזולאי משה גפני מיכל וולדיגר אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי מאיר יצחק-הלוי עופר כסיף נעמה לזימי קטי קטרין שטרית יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי חברי הכנסת: משה ארבל קרן ברק שלמה קרעי מוזמנים: יואב הכט – רפרפנט מקרו, משרד האוצר גל ברנס – משרד האוצר דניאל פדון – רפרנט בריאות, משרד האוצר טל שחם – רפרנט ממשל, משרד האוצר נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון, משרד האוצר יונתן פלורסהיים – רפרנט, משרד האוצר יובל צפריר – רפרנט, משרד האוצר אפרת תבור שני – תקציבאית משרד האוצר, משרד האוצר אביה פרון – רפרנט בט"פ, משרד האוצר גאיה עפר – רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים- אגף תקציבים, משרד האוצר אורעם שיימס – סגן ראש אגף תקציבים, משרד ראש הממשלה ליאת פרוינד שפרן – תקציבנית, משרד הפנים אדוה קליין – מנהלת תחום תקציב, משרד הבריאות משה שגיא – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך מירית סיידוף – מנהלת ענף כ"א בהוראה, משרד החינוך מנשה רמזרקר – רע"ן תכנון והתייעלות שב"ס, המשרד לביטחון פנים ענבל איפרגן – רמ"ד בקרה תקציבית, נציבות כבאות והצלה שרלי אביבי – רשות המיסים ייעוץ משפטי: שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, כ"ה בכסלו התשפ"ב, כ"ט בנובמבר 2021. זה יום מאוד-מאוד חשוב בהיסטוריה של העם שלנו. זו פעם ראשונה שהעם הכיר בזכותנו לבית לאומי וזה בהחלט יום שחשוב לציין אותו, אז יש לנו פעמיים חג – חנוכה שמח לכולם וגם כ"ט בנובמבר - יום שחשוב לציין אותו. על סדר-היום: שינויים בתקציב לשנת 2021. יש לנו הצעות לסדר. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, תודה רבה. חג שמח לכולם. אדוני היושב בראש, אני מכיר את המחויבות שלך לנושא של גני הילדים של החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. לצערי אנו כבר מתקרבים לסוף שנת תשפ"ב ומשרד החינוך התחייב שכבר בשנת תשפ"א, יש לי הדוח הבין-משרדי שההתחייבות שם היתה שהמענקים שיינתנו לתשפ"א יהיו לפי תוספת אחוזית נורמטיבית המדמה בקירוב את תוספת השכר, כלומר לא היינו צריכים לחכות לעדכונים ולנתונים לגבי תשפ"א, וגם שם אותם 90 מיליון שהעברנו הם העבירו פחות משליש מכך לגני המוסדות. משרד החינוך רק באוקטובר פתח את המערכת לגבי הדיווח המלא. המשרד מעכב עדכון נתונים של גננות לפי מה שידוע לנו, ועד שלא מעדכנים את הנתונים אי-אפשר לדווח, והוא גם לא מוכן לחשב תקציב למוסדות שכן דיווחו. הוא מעניש את כולם עד שכל המוסדות ידווחו. גורמים כאן לפגיעה מאוד קשה בילדי החינוך המיוחד, גני ילדים. אני לא מצליח להבין את האטימות של פקידי החינוך האלה במשרד החינוך, שאנו כבר שלוש שנים על העניין הזה, אדוני. שלוש שנים ועדיין הילדים שצריכים את העזרה שלנו, שאנחנו הלוביסטים שלהם כאן, עדין הפקידים מסובבים אותנו על האצבע הקטנה. ההצעה שלי לסדר, אדוני – לא לאשר היום שום העברה תקציבית למשרד החינוך עד שהעניין הזה ייפתר. אי-אפשר למרוח את זה יותר. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רואה כאן את משה שגיא – תודה רבה שבאת. אם התחלת, שלמה - עברתי על פרוטוקולים של ועדת הכספים, גם בחודש דצמבר וגם בחודש יוני כמדומני, ודובר על כך שאנו הולכים לפתור את הסוגיה הזו פעם אחת ולתמיד. אתה אמרת בדיון ביוני שהגננות לא ממלאות את הטפסים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> לא. אז המערכת לא היתה פתוחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מבין איך אנחנו כל פעם נמרחים עם הסיפור הזה, כמה שנים. אני מבקש תשובה על הסוגיה הזאת, אם שלמה התחיל לדבר על זה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> אני שומע כל מיני הכפשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ממש לא. אני מבקש שתתייחס לגופו של עניין. זה לא עניין של פגיעה אישית באדם כזה או אחר. יש פה גננות שמטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים, והמדינה לא מתקצבת את זה כמו שצריך. זה כולם יודעים. בבקשה. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> ב-2014 ביוזמתי קיימתי דיון להפעלת אופק חדש במוכר שאינו רשמי, חינוך מיוחד, עם אגף תקציבים באוצר והממונה על האוצר, משום שחשבתי כבר אז שצריך להחיל את אופק חדש כפי שמחילים אותו על הרשמי, גם על גני הילדים ובתי הספר בחינוך המיוחד המוכשר, כי שניהם נמצאים תחת חוק חינוך מיוחד. בזמנו עמדתי לא התקבלה. במסגרת הבג"ץ מוניתי לראש הצוות שעמד להמליץ על ההחלה של השוואת התנאים כפי שהבג"ץ פסק, בין ילדי החינוך המיוחד במוכשר לרשמי, ובצוות היו שתי עמדות: אחת, להוסיף רק שעות לגן כדי שיהיו אותן שעות אורך גם במוכשר, אותה מסגרת, והיתה עמדה שלי, להחיל את אופק חדש על כל גני הילדים ובתי הספר - גם על עובדי הוראה – לא רק על הילדים. אחרי כל הדו-שיח שהיה פה בחודש שעבר, באו אליי בטענות, גם אגף תקציבים באוצר, נציגים למשרד: אתה הובלת, לחצת עלינו להיכנס לאופק חדש, ותראה מה קורה. כל הלחץ עכשיו על המשרד ומכל מיני יציאות גם בעיתונות ובדברים אחרים. לעניין, שוב – קצב הדיווח של הבעלויות הוא איטי. אני לא יודע למה. אני משער למה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוצה לשמוע למה? כי אתם מבקשים שאנשים ישלחו את זה בדואר. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> מה פתאום? יש מערכת דיגיטלית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני ראיתי מיילים, תשובות שלכם לבעלויות, ששם כתוב: נא לשלוח את החומר בדואר ישראל. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> יש פה נציגה של היחידה שעושה – בבקשה, תדווחי בדיוק מה הנוהל. אני רוצה להסביר. אני לא אחראי על הנושא. לקחתי אחריות אישית לטפל בנושא, אבל אני לא אחראי במסגרת תפקידי על כל המערכת של הדיווח של כוח האדם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא בא לתקוף אותך אישית. מנסה לפתור את הבעיה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ממאי 2019 אנחנו בוועדה הזאת מנסים לקדם את העניין הזה. שנתיים וחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני פעם שעברה גם בדקתי את זה. בשונה משלמה – יש עדיין בעיות – מסכים. אבל יש התקדמות. התקשרתי גם עכשיו. פרסמתי בתקשורת שיפנו אליי פניות, בודדים שפנו אליי, שיש להם בעיה. יש מאז התקדמות גדולה, לפי הנתונים שיש בידי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שמשה ייתן את הנתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בעלויות שהתחילו כבר לקבל ויש גננות שהגישו. הבעיה היא - מירית, אומר לך איפה הבעיה – העומס שאתם נותנים על הגננות להביא מכל המעסיקים שלהן אחורה. יש דוח ביטוח לאומי שנותן תשובה לכל העסקה שלהן כל השנים. תסתפקו בזה, במקום לומר לה: לכי למושג הזה, תביאי בשנים האלה, לכי למוסד זה, תביאי בשנים האלה, ואותו בעל מוסד חושב שהיא רוצה לתבוע אותו. אז אתם לא צריכים לעשות בירוקרטיה בלתי פוסקת במה שמגיע להן. נכון שיש התקדמות, התקדמות יפה. משה, אני אומר את זה - פעם שעברה דיברנו, והיה בוועדה ויכוח. לאחר מכן בדקתי. היתה בעיה, התחלת לטפל וזה בסדר. גם יש התקדמות. אני אומר את המילה הטובה כשצריך להגיד. הבירוקרטיה כדי להגיע ליעד קשה. היושב-ראש אומר על הדואר. אני אומר לפני הדואר – עצם זה ששולחים אותן לעשרה מקומות עבודה - לכו תביאו את כולם. יש דוח מעסיקים של ביטוח מעסיקים – תפתרי בזה את הבעיה. למה להעמיס על הגננות האלה עוד ועוד? זו הבעיה המרכזית שאותה צריך לפתור והכול יתחיל לרוץ יותר מהר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> שלום, אני מירית סיידוף, מנהלת ענף כוח אדם והוראה. כל הדיווח, פתחנו את המערכות המקוונות. הן פתוחות מאוגוסט, לא זוכרת את התאריך המדויק. התקיימו הדרכות בנושא לבעלויות, וההדרכות האלה גם מפורסמות. יש מוקד שנותן תמיכה לכל בעלות שפונה כדי שהדיווח ייעשה באמצעות המערכות המקוונות ובטח לא בדואר. אנחנו רואים התקדמות גם במספר התיקים שנפתחו לעובדי ההוראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה תיקים נפתחו? << דובר_המשך >> מירית סיידוף: << דובר_המשך >> כרגע יש 415 שזו התקדמות מאוד גדולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתוך כמה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש 1,200 גננות בכל המוכשר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה הוגש? << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> 415 תיקים שהשלימו את התהליך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ומי שהשלים, נתנו להם בינתיים? << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> כבר אגיע לעניין השכר. יש 415 שנמצאים בתהליך כרגע, ו-144 שהתהליך הושלם. מבחינת, הדיווח על המשרות של עובדי ההוראה, אנחנו עומדים על 397 שיבוצים, בערך מתוך 1,200. התחלנו בפניות יזומות לבעלויות שראינו שעדיין לא הגדירו אחראי דיווח בבעלות כי בכל בעלות יש נציג שאחראי על הדיווח ואישור התיקים. התחלנו בפניות יזומות למי שראינו שהתהליך אצלם עדיין תקוע. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש 72 בעלויות, 17 ביקשו הרשאה כדי לדווח על המורים. זה התהליך שאנחנו עושים מול הבעלויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מתוך ה-17 בעלויות, שלא הגישו, כמה גננות תחתם יש? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> כ-100. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תראה מה כותבים ב-4 בנובמבר אורה חג'ז: אנו עושות כמיטב יכולתנו לאשר. אתם לא הבעלות היחידה. אנחנו עובדים במחסור של כוח אדם. אני לא יכולה להבטיח שאעדכן את כל נתוני ההעסקה לפני סוף החודש. ומייל מה-24 באוקטובר – מה שהזכרת, אדוני היושב-ראש – אפשר לשלוח בדואר. אין באפשרותי לקבל במייל את כל האישורים. בימים הקרובים תצא הודעה. זה לפני חודש. משה, יכול להיות שיש התקדמות ושמנסים להתקדם אבל עדיין שום דבר לא קורה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברו שיש בעיה שחייבת פתרון. איך אתם פותרים את זה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> הפתרון הוא להאיץ את הנושא של הדיווח. אנחנו עושים פעולה פרואקטיבית מול הבעלויות כדי שידווח באופן מהיר תחת סיוע של המשרד איפה שיש בעיות, לברר על 17 בעלויות למה לא מדווחים ולהגיע בזמן קצר לתוצאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבחינת מה שהעלה חבר הכנסת אזולאי לגבי הבירוקרטיה ואישורי העסקה שצריך להתרוצץ כדי להביא אותם – מה דעתכם להסתפק בדוח ביטוח לאומי, ואז לתת אפשרות להשלים אם יש צורךך? << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> זה עניין של כוח אדם והוראה, מבחינה משפטית. << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> צריך לבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הגיע אליכם בפנייה, והבטחתם תשובה. << דובר_המשך >> משה שגיא: << דובר_המשך >> נשקול את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המערכות היום, שתיהן עובדות – גם דיווח גננות וגם דיווח בעלויות? << אורח >> מירית סיידוף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניתם לכל הבעלויות? << דובר_המשך >> מירית סיידוף: << דובר_המשך >> לא הספקנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הבעיה לשלוח מייל? << דובר_המשך >> מירית סיידוף: << דובר_המשך >> שלחנו מספר מיילים וחוזרים, אבל מאחר שאנחנו רואים שזה לא מאיץ את התהליך, התחלנו לפנות באופן יזום וישיר טלפונית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה עובדים אצלכם מטפלים בזה? << דובר_המשך >> מירית סיידוף: << דובר_המשך >> באגף שלי שלושה, אבל במחוזות יש כוח אדם ששם מטופל כל התהליך של פתיחת התיקים לעובדי הוראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מדובר ב-1,200. לפי דעתי זה לא פרויקט הכי מורכב שמשרד החינוך עשה. הוא יודע לבצע פרויקטים מאוד מורכבים, ושיבחנו אתכם על פרויקטים שלכם. אני לא מבין למה דבר כזה נמשך כל כך הרבה זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם תורידו את הבירוקרטיה שאמרתי - הגננות ירוצו. גם לא יהיה להן לחץ במסה – סיימו הכול. הבעיה היא בבירוקרטיה של הגננות. אני מכיר גננת שאומרת לי: תשמע- - - << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בתי הספר של ה- - - נכנסו לאופק חדש באופן חלק ולא היה שום דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מציע, אני רוצה להיות ענייני. לא חסרות העברות פה. את ההעברה שלכם אנחנו משאירים לסוף הדיון. אני מבקש עד אז לעשות את הבדיקות, ותגידו לנו לוחות זמנים – מתי אתם מסיימים פנייה יזומה לכל הבעלויות, מה קורה עם הנושא של הורדת הדרישה להוכחת ותק אלא אולי אפשר להסתפק בשלב ראשון בדוח של הביטוח הלאומי, ואז חברי הועדה יחליטו מה לעשות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תשפ"א. זה שנה שעברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה קורה עם השנה שעברה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> קשה לחשב את הפרופיל המדויק לכל בעלות. אנחנו מחשבים רטרואקטיבית משנה קודמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני בטוח שאתם רוצים בדיוק כמונו שהאירוע הזה ייפתר, אפילו יותר. תבדקו מה ניתן לעשות, מה אתם יכולים לדווח לוועדה, ואז נקבל החלטה. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הם הביאו את חוות הדעת לחינוך הלא פורמלי למילוי הכספים כבר בשנת 21'? אמרנו? ארנו שייתנו לנו תשובה על זה תוך חודש. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> חוות הדעת לקראת סיום. יש עוד נושאים אחד או שניים שאנחנו צריכים מול אגף התקציבים באוצר לוודא מה הנושא שיתוקצב. לדעתי זה ייסגר ביום-יומיים הקרובים. מוחמד כנראה יגיד שכנראה זה ייכנס לפנייה התקציבית הקרובה של המשרד שתוגש לוועדה - שבוע הבא, הזמנים של אגף תקציבים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 21' יקבלו את הכספים הקואליציוניים של החינוך הלא פורמלי ומה שהעברנו. תודה. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> גם מעבר, תקציבים למשרד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי אגף מוסדות החינוך התורניים של הישיבות, מה שנקרא. יש שם מחסור בכוח אדם. פקידה אחת שעזבה לפני זמן מה – נראה לי שזה היה מהחשב הכללי, ועדיין לא החזירו אותה, ואחת שעכשיו יוצאת או יצאה וגם אותה רוצים לקחת. יש שם מחסור עצום בכוח אדם. מה אתם חושבים לעשות בעניין הזה? גם ככה זה מחמישה עובדים בשנה האחרונה שלקחו ועכשיו השניים האלה לאגף הזה? אסור וצריך לקחת מהאגף הזה את שני העובדים האלה. אני מבקש לבדוק מה קורה עם זה, האם אתם מתכננים להחזיר אותם כבר עכשיו – שימשיכו להיות שם, אפילו לא הוציאו את המכרז עליהם, ואחר ואחת רוצים למשוך לחשב הכללי. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> זה עובד של החשכ"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז עם החשכ"ל. כשיש לך עובד שלך, ולוקחים לך אותו, אתה נלחם. אז אני מבקש בעניין הזה שתבדוק מולם, אבל בנושא כוח האדם שנמצא אצלך, משאבי אנוש תבדוק – יש שם עוד עובדת שכרגע יצאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למיטב ידיעתך לגבי בתי הספר שאמרת שעבר חלק – גם שם כל מורה היתה צריכה לעבור אחורה לכל המוסדות שהיא עבדה בהם ולהביא אישורים או היו לך נתונים לגביהם? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בתי הספר וגני הילדים היו מדווחים – היו להם תיקי עובדי הוראה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז יש הבדל. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> יש בעלויות שיש להם בעלות על בתי הספר וגני ילדים. משום מה בתי ספר יודעים איך לדווח, אבל הם לא מדווחים. שואלים אותם – לא זה, לא זה. כשהתקשרנו לשאול למה, אין תשובות ברורות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל היו יכולים לדווח על גני הילדים? כל עשרים השנים האחרונות לא קיבלתם דיווח על גני הילדים. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> חלק מהגננות מדווחות כך או כך, לא באופן מסודר. לכן כשבאנו עכשיו ליישם מאות בודדות של גננות לא מדווחות במסגרת תיקי עובדי הוראה. או עסקו בחינוך הרשמי או היו בבתי הספר וירדו לגני ילדים. היה תיק פתוח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ברור לך שהבירוקרטיה הזאת תוקעת את תשפ"א שעליה סיכמנו שזה לא ימתין לדיווח אלא יהיה באופן משוער- - - << אורח >> משה שגיא: << אורח >> בנובמבר היינו צריכים לבצע את ההמרה, שכאשר יהיה דיווח מלא של הגננות, והגענו למצב שאין דיווח מלא של הגננות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> של תשפ"א זה לא היה אמור להיות לפי דיווח מלא, הדוח של הצוות הבין-משרדי שהצגת לנו שהתקבל היה שזה יהיה משוער. בתוך הדוח של הצוות. מתוך הדוח: יצורפו לאופק חדש גני הילדים. העלות הנורמטיבית לתקצוב על גני ילדים תעודכן ותיתוסף לרכיבי השכר תוספת אחוזית נורמטיבית המדמה בקירוב את תוספת השכר. במהלך שנת לימודים זו יבוצעו המהלכים הניהוליים לקראת תשפ"ב. << אורח >> משה שגיא: << אורח >> התשלום הזה יהיה כמקדמה. אמרתי את זה כמה פעמים בוועדה פה, והתשלום יעודכן לאחר חישוב הפרופיל המדויק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 20% מקדמה? זה מקדמה? << אורח >> משה שגיא: << אורח >> 20% זה מקדמה. אבל זה 20% לגבי גל שלא נכנס לאופק, ו-32 למי שנכנס לאופק. זה לא 20%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משה, תעשו את העבודה. לקראת סוף הדיון נקבל החלטות. ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הצעה לסדר, בבקשה. אתמול בערב הדליק נשיא המדינה נר חנוכה בעיר חברון, עיר האבות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לחזק את ידיו. יש דברים - אני הקטן אולי אבל חולק עליו, אבל בנושא של להאיר את חברון דווקא ביום הראשון, לבוא לעיר האבות שהיא המעידה עלינו לדורי דורות של העם היהודי – אני מחזק את ידו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שכח מזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה כנראה באותה עמדה שאמר עמר בר לב לרינו צרור אתמול בגלי צה"ל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא בעמדה של עמר בר לב. הוא לא היה חריף מספיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מחזק את ידו של הנשיא שהלך במקום של עיר האבות כסמל, ואני חושב שזו האמירה הטובה ביותר דווקא בחנוכה, שאנחנו מחפשים איפה להדליק את האור, שאור קטן ניצח את החושך, ומקווים שימשיך כך. אומרים שהנשיא מגיע למקום, בסוף הוא עובר לצד השני - אומרים על הנשיא ריבלין שהיה בימין ועבר לשמאל, אולי זה הגיע מהשמאל ועובר לימין. זה לא שמאל וימין. זה אדם באמונה שהוא מאמין, ואם הוא מאמין בזה אנחנו מחזקים את ידיו שדווקא בחברון עיר האבות, שימשיך ויחזק, ואנחנו מחזקים את תושבי חברון כל השנה שנמצאים שם ובכל מקום שנמצאים, עם ישראל שנמצא ומחזק בהתיישבויות – מחזקים את ידיו. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מאחר שחבר הכנסת אזולאי העלה את זה, אני חושב שההחלטה של הנשיא להגיע אתמול לחברון היא מבישה. היא מעוררת תחושת כבש. חברון היא עיר כבושה שמתנהל במשטר אפרטהייד מחליא עם פשעי מלחמה על בסיס יום-יומי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה בושה לכנסת ישראל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה עלוב. תשתוק. גזען עלוב. תשתוק. יש שם משטר אפרטהייד מחליא שמנהל אותו צבא כיבוש ברוטלי ומתנחבלים ארוכים- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר, יש גבול. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי קובע את הגבול? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני קובע את הגבול בוועדה שלי. אני מפסיק אותך. אין לי בעיה שתביע את עמדתך אבל אני מבקש לשמור על שפה נאותה ונורמלית. אני בטוח - יש לך מספיק אוצר מילים כדי להביע את עמדותיך בלי לבזות ולהשפיל אף אחד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מקבל את פנייתך, מאחר שנעשתה בצורה אדיבה ומכובדת אבל מבקש שכאשר מישהו פונה אליי ואל חבריי על בסיס קבוע גם בוועדה הזאת כתומכי טרור, תגיד אותו דבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמשיך. יש שם כיבוש אלים על-ידי צבא כיבוש ועל-ידי פולשים המכונים מתנחלים. זה שהנשיא הגיע לשם והדליק נר ונתן לגיטימציה לפשעים האלה זו בושה וחרפה, בעיקר שהוא הדליק את הנר עם קהל תומך- - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה זה הנר שהדליק? יודע מה זה חנוכה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעיקר שהדליק את הנר הזה בפני חבורה נאלחת שתומכת רב מרצחים גולדשטיין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> די. אני לא מוכן לזה. אני לא מוכן שיכלילו. סליחה. מספיק. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בתקווה שזה יגיע לנשיא אני אומר – למגינת ליבי ובחרטה כבדה הצבעתי בעדו. הוא לא הנשיא שלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני הצבעתי למרים פרץ, ואני גאה בנשיא שיש לנו היום, שקוראים לו בוז'י הרצוג, גאה בו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כנ"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלמה, כנראה בגלל הפנייה שלו הסירו את החנוכייה מעל קבר שמואל הנביא, כי דרשו הווקף. מי דרש – הם דורשים מנו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה שטח כבוש ואין לזה מקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בושה וחרפה שבמדינה היהודית שלנו אנחנו לא יכולים להדליק נר חנוכה מעל קבר שמואל הנביא. איפה אנחנו חיים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> טוב מאוד. חבל שלא נכחתי. הייתי חוגג את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תדאג, עופר. כמו אנטיוכוס בשעתו גם אתם תיעלמו מבמת ההיסטוריה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון אזולאי ועופר כסיף, שניכם בקריאה ראשונה. בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> צבא ההגנה לישראל הוא הצבא של כולנו. חיילינו הם הדבר הכי יקר שיש לנו, עופר. מה שקורה למדינה האהובה שלי זה ההפך. זה שנעשה כיבוש נגדי של אנשים שאתה מייצג אותם. זה המרצחים, והם אלה שמנסים לכבוש את הארץ מהצד השני. אם אנחנו מגיעים למצב אבסורד שבו אנו מברכים פעולה פשוטה ורגילה של נשיא מדינת ישראל, שהולך- - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נותן לגיטימציה לטיהור אתני. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר, קריאה שנייה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבותינו של העם היהודי, שבזכותם ניתנה לנו ארץ ישראל, שם קבורים אבותינו. אם הפעולה הפשוטה הזאת של נשיא מדינת ישראל, מדינת היהודים, הרגילה, שהולך למערת המכפלה ומדליק שם נר ראשון של חנוכה פתאום נראית גבורה גדולה, זו הבעיה שלנו. זה לגיטימי, זה אמור להיות בשגרה. זה דבר שאנחנו לא אמורים בכלל לברך עליו. כך אמור להיות נשיא מדינת ישראל. זה היה אמור להיות אירוע רגיל בשגרה. זה שיושב פה חבר כנסת אחד שמברך, והשני שמגנה - זו בעיה קשה מאוד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבעיה את נותנת לגיטימציה- - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> לשים את הדעת על הכיבוש הנגדי הזוחל שקורה פה במדינת ישראל שצר לי שאתה עופר, נותן לזה לגיטימציה ועוד קורא לחיילינו הטובים ביותר צבא כיבוש. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> פושעי מלחמה ןכובשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קריאה שלישית. החוצה. אף אחד לא יקרא פה לחיילי צה"ל פושעי מלחמה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> נעמוד על המשמר כדי שהכיבוש הנגדי הזה לא יתקיים. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מי שכובש הוא פושע מלחמה. גם אם תתהפכו אלף פעמים על הראש. לא יעזור לכם. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם הוועדה) << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צא החוצה. אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני אמנם מאוכזב מהביקור של הנשיא אבל לא מופתע. בכל זאת, הוא בא ממפלגת העבודה. זה אחת. שתיים, שבעה מטר מהמקום בו היה הנשיא התבצע טבח על-ידי פושע נאלח בשם גולדשטיין, שהנשיא לא התייחס אליו אפילו בנאום שלו. היש דבר יותר חמור? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה קרה בפורים, טיבי, לא בחנוכה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפילו על דבר כזה אתה לא מתייחס ברצינות? מדובר על בבח. ועל זה אתה מעיר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היו הרבה טבחים מכל הכיוונים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תתבייש קצת. לא יזיק. לכן לעשות את זה דווקא על-ידי נשיא המדינה, כאשר הוא מוקף בתומכי גולדשטיין שעשו לו אנדרטה של זיכרון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חד-משמעית. תומכי גולדשטיין. הוא היה- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אל תכליל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא תומך במעשה הטרור והנשיא לא הזכיר את מאורעות תרפ"ט שקרו בחברון. אז מה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הזכיר. הזכיר. האירוע היה מאוד סלקטיבי, לכן אני לא רוצה להרבות במילים. הביקור הזה הוא חטא היסטורי, ביקור במקום כבוש. חברון היא עיר תחת כיבוש, נקודה. היושב-ראש מכובדי חבר הכנסת קושניר, מותר לחברי כנסת להזכיר את הכיבוש ולהזכיר פשעי מלחמה. יש דברים שמוגדרים פשעי מלחמה על-פי דין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא מסכים. חיילי צה"ל הם לא פושעי מלחמה. הם מגנים על כולנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה גם יכול לבקש מהח"כים הערבים לא להזכיר את המילה כיבוש. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זו הבעיה - שהדיון הזה מתקיים – זו הבעיה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נעבור לנושא שני. הגענו לסיכום עם האוצר גם כאן בוועדה על לטפל בנושא של מחסור בבתי עם בישובים הערבים, מקום שמתאספים בו בעיקר כשאנשים מתים. פעם אחר פעם העליתי את הנושא, והגענו לסיכום עם אגף התקציבים, ואני רואה שהיום יש העברות תקציביות והסעיף הזה לא מופיע בהן. אפשר היה בישיבה הזאת להביא סעיף כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד כמה שאני יודע, יש לנו הרבה מאוד העברות תקציביות בשבועיים הקרובים. המון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 21' מסתימת עוד מעט, וצריך להעביר ב-21', ודברים ב-22'. לכן אני מבקש את העזרה שלך כיושב-ראש הוועדה, כפי שהיה עושה היושב-ראש גפני, לקיים את ההבנה הזאת ולהביא בישיבה הבאה את ההעברה התקציבית הזו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נוודא שכל הסיכומים שקרו בוועדה גם ימומשו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. פנייה 2 עד 4 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד הבריאות, בבקשה, פנייה 2 עד 4. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברה של 2 מיליארד ו-207 מיליוני שקלים לצורך התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה, וכן 12 מיליארד ו-687 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב. התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה כוללת צרכים, בהם רכש חיסונים, מימון דיגום ומעבדות לצורך בדיקות PCR לאנשים עם תסמינים, שיפויים לקופות חולים ותמיכה בבתי חולים, קטיעת שרשראות הדבקה באמצעות חקירות אפידמיולוגיות ומבצע חיסונים לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה כסף במזומן ויש כסף בהרשאה להתחייב. תסבירי בהרחבה כדי שחברי הכנסת יבינו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם יש דברים שאת מסתירה, תגידי. שנה שעברה כל מה שנעשה עם המגבלות של הקורונה והכול היה פוליטי ובגלל שרוצים לשמור על ראש הממשלה. עכשיו הכול בסדר אז אולי היא מסתירה ולא שלמה עם הדברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש כסף שעובד סך הכול. תסבירי בבקשה בפירוט ומה המקור של הכסף. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה קרה? מה היה שנה שעברה ומה השנה? איזו מדינה. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> בזמן בניית התקציב היו צרכים מסוימים למערכת. מאז היה גל קורונה נוסף שהתחיל באוגוסט, ספטמבר, ובגינו נוספו צרכים למערכת הבריאות, הגל הרביעי, גל הדלתא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לא נתנו חיסונים מייד בהתחלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה היא קשורה? היא אגף תקציבים. מה היא קשורה? היא לא יודעת לענות על זה ולא הוגן לשאול אותה את זה. זה לא בסמכותה, מתי מחליטים לאשר חיסונים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה צודק, אבל זה דבר שאנחנו חברי הכנסת צריכים לזכור – שנה שעברה היה קץ הדמוקרטיה, נורא והיום, והיום עושים את כל המגבלות. ביקשו ממני בטלפון כשהייתי בדרך שאתמוך בנושא איכון הפלאפון. אמרתי שאני מסכים אם כל הקואליציה תתמוך. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> נושא רכש חיסונים מאושר בדרגת רמת ראש הממשלה. משרד הבריאות רק במהלך חודש אוגוסט או לקראת הגל הנוכחי הבין את הדעיכה ביעילות החיסון, לכן יצא למבצע חיסונים נוסף של חיסון ומנת דחף, הבוסטר. כמו כן חיסוני הילדים אושרו על-ידי ה-FDA רק לאחרונה. שני המבצעים האלה מתוקצבים בפנייה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשכתוב פה כסף שעובר דיגום ומעבדות, לקחתם בחשבון את ה-PCR החדשה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש ריאגנדים ייחודיים שהיום משרד הבריאות מנהל משא ומתן לגבי הרכש שלהם ולא PCR שחדשה לחלוטין – זה נלקח בחשבון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם לוקחים כסף מהתקנה של משרד הכלכלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. המקור לפנייה הזאת היא מתקציבים שנועדו לקרן הערבויות לעסקים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כסף שהיה בקופסת קורונה? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> כן. כלל התקציב שנמצא בשינוי התקציבי המבוקש הוא תקציב מתוך קופסאות קורונה שהוקצו בשנת 2020 כבר, 2021, במהלך 2020. התקציב הזה יועד לקרן לערבויות להלוואות עסקים, ולא נוצל במלואו. התוכנית מסתיימת בסוף השנה הזו. לכן הוחלט לעשות את השינוי בייעוד ולהפנות את המשאבים לשימוש משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל אני רוצה לשאול את אגף התקציבים, איך אנו מעבירים עודפים משנת 2020, כשלא היה לנו בכלל תקציב בשנת 2020. כל פעם כשבאתם לפה שאלנו, ואני אישית שאלתי על העודפים. אמרתם: זה תקציב המשכי, אין תקציב, אין עודפים. ביקשנו להעביר מ-19' ל-20'. אמרתם שאי-אפשר להעביר. אחר כך כשביקשנו בתקציב של 21' אמרתם: אין מ-20'. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במסגרת תיקוני החקיקה שבוצעו פה בוועדה ונדונו בוועדה באוקטובר נדון גם הסעיף שבו הצענו לתקן את חוק יסוד התקציב, סעיף מס' 13, ולפיו ניתן יהיה להעביר את העודפים של תקציב 2019 לשנת 2020, והעודפים הללו ייראו כעודפים לצורך העברת עודפים בשנת 2021, זה נדון בהרחבה בדיונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהיה פה החשב הכלי שאלנו את זה, ואמרתי, שאם אתם קוראים לזה שנת תקציב, תפסיקו לומר שלא היה תקציב ב-2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא היה תקציב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא אמרתי שהיה תקציב. אני אומר – אתם לא יכולים להעביר משנת 2020 ל-21' כשביקשנו פה בוועדה הזאת – בתקציב ההמשכי ביקשנו להשתמש עם העודפים של 19' ל-20'. אמרו: לא אפשרי. כששאלתי, אמרו לי: יעבירו מ-19' ל-21'. מתקציב תקציב זה בסדר. זה שעשיתם באמצע מישמיש להעביר ל-20' בתקציב המשכי זה לא נכון ולא ראוי כי גם לא השתמשתם בזה. עשיתם מדרגה לעבור. יש פה משהו לא נכון, ואני לא מבין איך נעשה הדבר הזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אשמח לתקן את הרושם. בהחלט נעשה שימוש בעודפים של 2019 ב-2020, בהגדלת המסגרת בסכום של גידול ההתחייבויות ב-2020. זה הוסדר גם בתיקון חקיקה שהוגש בחודש אוקטובר ונדון בוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על תיקוני החקיקה האחרונים שהיו? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> תיקון החקיקה שאפשר את העברת עודפי 19' ל-2020 ואת העברת עודפי 2020 ל-2012 נידון באוקטובר השנה, 2021. בשנת 2020 נעשה שימוש בסכומים שמקורם בהתחייבויות שהועברו משנת 2019. הדבר הועבר בוועדה. המינוח לא היה אותו מינוח, אבל בהחלט נעשה שימוש בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר: לפני כחודש עשינו תיקוני חקיקה והשתמשנו בכסף הזה, כלומר בעודפים של 19' ל-20' בלא חקיקה, ובעצם בלא סמכות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שלא פספסתי דיון אחד בנושא התקציב בתקציב ההמשכי ב-20', 21', בדיוני ה'קורונה וכל מה שמסביב. אני זוכר ששאלתי על הנושא הזה לא פעם ולא פעמיים ולא היו מוכנים לדבר איתי. גם בשנת 2021 כשדיברנו על העודפים של 19' ל-20', אמרו: אין דבר שלא משתמשים. אתה מצהיר שהשתמשנו בעודפים של 19' ב-20', ואחר כך הבאנו תיקוני חקיקה. כלומר השתמשתם בעודפים בלא סמכות. הוא אמר את זה. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> בוצעה הגדלה של הכספים הזמינים לשימוש בשנת 2020 כנגד העודפים של 19'. לא הועברו העודפים בגלל הסעיף בחוק שלא התיר זאת, אבל בהחלט נעשה שימוש בסכום, שהוא אותו סכום, וההתחייבויות שולמו במלואן. בשנת 2021 אפשרנו את העברת עודפי 19' ל-2020 ואפשרנו של הראייה של העודפים האלה כהגדלה של המסגרת של התוכנית המפורטת של 2020, תקציב המשכי. הוגשה תוכנית מפורטת לוועדת הכספים באוגוסט 2020 שבה הוצג אופן השימוש במסגרת התקציב של התקציב ההמשכי. נוסף לכך, הסכום ששווה את העודפים של 19' בתיקונים כמובן, ושנת 2021 הוסדר אופן ההעברה לשנת 2021 בלבד – לא לשנת 2020. זה לא היה צורך לשנות וגם אי-אפשר לשנות בדיעבד, כפי שאתה אומר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להתקדם. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מסכים עם זה. זה משחקי מילים, וזה בסדר, אבל כשהיינו פה עמדנו על אותם דברים ולא קיבלתי תשובות כאלה, ואמרו לי: אי-אפשר להשתמש בזה ככה. אני חושב שזה לא נכון ולא ראוי. לגבי התקציב, מעבירים ממשרד הכלכלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן, מהקרן להלוואות בערבות מדינה עבור עסקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה נשאר בקרן הלוואות? אמרו שניצלו הכול, והיו צריכים להגדיל ואחר כך הקלו. כלומר מה שפה בוועדה אמרנו שקרן הלוואות מדינה לא משתמשים, ולא קיבלנו כמה נשאר וכמה יש. אולי עכשיו תחשוף בפנינו כמה כסף נוצל בערבות הראשונה שהמדינה נתנה באחוזים הנמוכים של ה-15% ולאחר מכן שעלה ל-60%, 90% - תלוי איך מסתכלים על זה – אני מבקש לדעת את הפירוט. << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> ככלל, המסגרת התקציבית - ויש להבחין בין המסגרת התקציבית שהיא מקור תקציבי לבין המסגרת הכוללת של הקרן, שהיא נמצאת ביחס מסוים להפרשה התקציבית. המסגרת התקציבית עבור הנושא הזה היתה 7.2 מיליארד ₪, מתוכו בוצעו עד סוף אוקטובר 3.4 מיליארד ₪. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חצי לא – והעסקים קורסים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הכול הוקצה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל אם אתה נותן מכשלות בדרך כדי שלא ינצלו את הכסף, ובגלל זה העסקים עכשיו קורסים לגמרי, מתים, לא יכולים להחיות את עצמם כי השתמשת בפחות מחצי מהסכום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. כל סכום נגיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא אחרת - האם היו פניות שעמדו בתנאים ולא קיבלו הלוואה? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> לא היו בקשות שלא ניתנו- - - << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> כמה בקשות היו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מספר פניות, גובה הסכום, כמה פניות היו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אשמח לבדוק ולהחזיר תשובה לגבי מספר הפניות וגודל הסכום. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים שהכסף ילך לייעודו, כמו שנתנו אותו. אני לא מבינה איך אתה לוקח כסף ונותן אותו למשהו אחר לגמרי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הבקשות שעמדו בתנאים מומשו – ונותר עודף. הוצע להשתמש בו עבור הצרכים המיידים של משרד הבריאות כי כנראה זרם הבקשות לא יוגדל ולא יהיה צורך בכל המסגרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי נגמרת התוכנית של ההלוואות? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> סוף שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיונים שהיו בוועדה מעולם לא אישרנו 505 יותר, כלומר זה 100% יותר לרזרבה. בכל נושא. מה שקורה – אתה אומר – נתנו לזה שזה יהיה יותר, בתקווה שלא ישתמשו בזה. זרקתם לנו מספרים, אמרתם: אנחנו צריכים 7.4 מיליארד שקל להלוואה בערבות מדינה, 20 מיליארד שקל ל-X, 6.7 מיליארד בשביל עידוד תעסוקה. בסוף ירדנו רק ל-2.7, 2.2 לקחנו לפחת מואץ, כל דבר לקחנו וחילקנו. כלומר מההתחלה אמרתם: זרקנו לכם מספרים, כל מספר זוכה ועם זה תתמודדו. עכשיו אתם אומרים: קופת קורונה, אנחנו מעבירים מפה לשם, לא השתמשנו בזה. מי בסופו של דבר הספיד? האזרחים, בעלי העסקים, האנשים המסכנים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר – בתקופת הקורונה ישבנו פה לילות וימים ואמרנו: איך אנחנו מצילים את העסקים מקריסה. הייתי ואז וגם היום – היום אתה שותף שלי לשדולה לעסקים קטנים ובינוניים והמאבקים שלנו היו איך אנו מצילים את המעסיקים. טרום הקורונה הסיפור לקבל הלוואות בערבות מדינה היה בלתי-אפשרי. עסק שרצה לקבל הלוואות בערבות מדינה שזה אומר שהוא לא צריך לשלם אחרי זה ריביות מטורפות, השימוש בכלי זה לפני הקורונה היה 2% לבעלי העסקים, כלומר 98% רצו להשתמש אבל לא יכלו כי היה כזה ספר שהיה צריך למלא אותו כדי לקבל את ההלוואות בערבות מדינה ולא לשלם את הריביות המטורפות שהבנקים דורשים. ואז הגיע החשכ"ל רוני חזקיהו ונכנס לסיפור של הקורונה ואמר: איך אני מפשט את זה בתקופת הקורונה חוץ ממענקים? איך אנחנו עוזרים להם במתן הלוואות? והפך את הספר הזה לעמוד אחד פשוט שבו עסקים יוכלו לקבל את ההלוואות בערבות מדינה. ישבנו פה וראינו שעדיין חלק מהעסקים מתקשים לקבל את ההלוואות כי הם בסיכון גבוה, כי לא היו אולמות אירועים ולא היתה תיירות ולא היו מופעים. סביב זה לא היה ביגוד לחתונות, כלומר היו הרבה מאוד עסקים שהבנקים לא נתנו להם את ההלוואות, כי אמרו: הם בסיכון גבוה. באנו לוועדה ופתחנו עוד קרן לעסקים קטנים בסיכון גבוה. פתחנו קרן שלמה לערבות מדינה בסיכון גבוה כדי שהבנקים לא יוכלו לעצור אותם. וגם אז הם עצרו. לכן - אנחנו חיים את העסקים. רואים שהם מתמוטטים – יש עכשיו עוד הרבה בעיות של עובדים, ואין ספק שהקרן הזאת היה לה ביקוש מטורף. לא היה לה חוסר. בין ביקוש להיצע היה הרבה יותר ביקוש מהיצע. כלומר היה כשל בדרך שלהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היצע יותר גבוה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שרירותי, אלכס. זה שרירותי. הוא יכול לומר אני לא מאשר ומשאיר את הכסף בקופה. לכן אני רוצה לדעת כמה בקשות היו. אם נתת 3 מיליארד זה אומר שנתת 10% מהבקשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעלי אולמות עמדו בקריטריונים, והם לא נתנו להם, ולכן הכסף. מה אתם חושבים? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן כמה היו בקשות – לא כמה סירבתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשובה בבקשה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לגבי הנקודה הראשונה של חבר הכנסת אזולאי, כל ההערכות שנמסרו לוועדה ביחס לעלויות של תוכניות שונות במסגרת תוכנית הקורונה נעשו – היו ההערכות הכי טובות שלנו. יש חוסר ודאות מאוד גבוה גם עכשיו לגבי תוכניות חדשות בתחום הקורונה, כי הן חדשות ומכיוון שהתחלואה היא לא דבר אלא באה בגלים, ואנחנו לומדים להתנהל בה טוב יותר לפעמים, ודאי שהדבר היה נכון גם לפני שנה ושנה וחצי כשהתוכניות האלה תומחרו לראשונה, לא רק בגלל חוסר הוודאות לגבי התחלואה עצמה והתגובה של הציבור אליה אלא לגבי יכולת הכלכלה להתמודד ולהיערך מחדש נוכח התנאים. בסופו של דבר אנו רואים בכך תופעה ברוכה שהמסגרת לא נוצלה במלואה כי היא מעידה על תת ביקוש שנובע מכך שהכלכלה התאוששה והצמיחה מאוד גדולה במשק לעומת התחזית המקורית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שהמדיניות שלכם בפעם שעברה היתה מדיניות טובה, ויש צמיחה של הממשלה הקודמת? מקצועית אני שואל, אם זו היתה מדיניות טובה של האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חלק מהדברים היו נכונים וטובים, אבל לא כולם. מקצועית אני אומר שהיו דברים טובים והיו דברים לא טובים. אני מציג את התמונה המלאה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> מי שאחראי על קרן לערבות מדינה זה החשכ"ל. ביקשתי מהם, ונעביר תשובה בהקדם לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה כסף אתם משאירים בתקנה הזאת של קרן ערבויות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לאחר השינוי המוצע יישאר קרוב ל-4.9 מיליארד שמתוכם בוצעו 3.4. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המיליארד וחצי שנשאר – אמורים כבר לקחת את זה, נכון? זה מחויב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא. יש שם חלק שחויב. מתוך הסכום הנותר אנחנו עוד לא יודעים בוודאות, ורוצים לאפשר לעסקים נוספים לגשת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לדעת כמה כסף נותר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ככל הנראה, יכול להיות שיש עוד 200 מיליון שקל שעשויים להתממש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ככל הנראה? יכול להיות? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לדבר בשפה זהירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם יודעים כמה כסף חייבתם. יודעים כמה כסף הוצאתם. יודעים כמה כסף נשאר לכם וכמה אתם לוקחים מהתקנה. זה מתמטיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יודעים גם כמה כסף לא נותנים לאזרחים ולבעלי העסקים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגלל שהתוכנית פעילה עד סוף נובמבר, אנחנו חוזים שתישאר יתרה של 200. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסוף שנה, אבל אני מדבר על עכשיו. אשאל אחרת – כמה כסף אתם משאירים לאותם עסקים שיצטרכו או ירצו לגשת לקרן ויהיו זכאים לקבל את ההלוואה? זו השאלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, לבנקים להם היתה שמורה ההכרעה האם לתת את ההלוואות או לא. גם לעסקים בסיכון גבוה. אלו שבאמת היו בסיכון ובאמת היו צריכים – להם לא נתנו. היו המון. אז פתחנו דף פייסבוק מול אגף תקציבים. נרשמו הרבה שהבנקים סירבו להם ניסינו לעזור להם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נוודא שלא יהיה מצב שבו מוגשת בקשה תקינה ולא תינתן בגלל- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו התחייבות שלכם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה אומר שאתה מתחייב לזה, כלומר אתה צריך להשאיר לך בקופה. אם לא נשאר לך בקופה, 800 מיליון, ונשאר לך 200 מיליון – אתה עכשיו לוקח כסף – אגב, אנחנו עדיין לא נוגעים בווריאנט החדש, לא יודעים מה יהיה. המדיניות היא כרגע לא לסגור ולהמשיך במצב. אף אחד לא יודע, לא ראש הממשלה ולא שר הבריאות. אתה אומר: אולי ימשיכו להגיש בקשות ואנחנו נמצא את הדרך לתת להם. מה זה? אנחנו דואגים, ורוצים לדעת מה הדרך שתיתנו להם כשאין לכם כסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מסגרת תוכנית הקורונה מכילה הרבה מאוד תוכנוית שאנחנו לומדים כל חודש שעובר את קצב הביצוע שלהם ומטייבים את ההערכות שלנו לקצב הביצוע העתידי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שאפשר להסתפק באמירה שלא יהיה מצב שמוגשת בקשה לקבלת הערבות והמבקש עומד בקריטריונים. יש פה התחייבות של משרד האוצר שהכסף ימומש. לגבי הקריטריונים – זה דיון אחר. זה לא פה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה שרירותי. זה מה שאומרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעלי אולמות עומדים בקריטריונים? תשאל אותם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא דיון פה. אתה אומר שהקריטריונים שהוגדרו על-ידי הממשלה הקודמת, לא טובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. אמרתי את זה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> הם לא נתנו את הכסף. קבענו קריטריונים והם לא נתנו את הכסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש עוד כמה שאלות, כי נושא ההעברה מאוד כבד. חבר הכנסת אופיר כץ לא יכול היה להגיע וביקש לדעת – יש מכשיר דה וינצ'י שנרכש מכספי תרומות בבית חולים נהריה, ועדיין משרד הבריאות לא מאשר להשתמש בו, הצלת חיים. הוא פנה גם בכתב, גם בוועדת הבריאות, ונראה לי שגם מפה היתה פנייה שלו ועדיין לא קיבל על זה תשובה. הדבר הנוסף, בבית חולים ברזילי באשקלון – צנתורי מוח, אנחנו יודעים שבכל האזור אין, ויש שם המכשיר, הצנתר. מבקשים את הסיוע. משרד הבריאות עדיין לא מאשר את זה. חבר הכנסת אופיר כץ, שהפריפריה חשובה לו – כמובן שגם לי, ולכולנו חשובה הפריפריה. הצלת חיים, כשאנחנו מביאים להעברות תקציביות כאלה גדולות, דבר שלא עולה כסף – רק לאישורים, ועדיין הוא לא קיבל תשובה. נשמח לקבל תשובה שלכם. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> לשאלתך, גם אישור שימוש במכשירים וגם פרוצדורות שונות עוברות ועדות מסוימות עם כלל גורמי המקצוע, ומקבלים אישור של הגורם הרגולטורי. כפי שאתה אומר, אין פה תג מחיר אבל יש פה עניין מקצועי קליני שצריך לעבור. נבדוק לגבי דה וינצ'י. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אופיר כץ אומר לי באוזנייה שהוא קיבל את התשובה הזאת כבר מספר פעמים. מבקש תשובה אחרת – הוא לא מסתפק בה. לחתום על אישור זה עבר את הוועדות, זה הרבה זמן. זו תשובה שניתנה. יש תשובה חדשה שמספקת לאותם אלה שזקוקים למכשירים האלה? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> תושב אשקלון שצריך צנתור מוח ונוסע לסורוקה, מת בדרך. זו המשמעות. אין משמעות אחרת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם משרד הבריאות ייתן תשובה או לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם יחתום או לא יחתום, בשביל להציל חיים? תשובות קיבלנו, תירוצים. אנחנו רוצים תשובה עד סוף הדיון, חתום, נשלח אליהם, אחרי כל הסאגה הזאת שהם עברו. לחולים האלה מגיע בתי חולים, רוצים לתת את השירות, ואיפה זה נמצא - בפריפריה. שם זה נמצא, לא במרכז הארץ, ולזה אנחנו רוצים לדעת שיש תשובה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> המשרד דן בנושאים האלה, ותשובה תינתן, אבל גם השימוש במכשירים ופרוצדורות ו-וועדות רפואיות- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עשיתם את הדיונים על זה? מה הסטטוס? << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> אבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו עודפי תקציב של משרד הבריאות. נחזור אליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכף אציף עוד כמה בעיות – אולי תחליט לדחות את הדיון בעניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מדברים על בקשת העברה תקציבית שנוגעת לצורך של המדינה לרכוש חיסונים ולהיערך לווריאנט החדש שעלול להגיע. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> זה עוד לפני הווריאנט החדש. בוא נחכה כמה שעות, היא תחזור אלינו עם תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם תיכנסו לקובץ תראו שיש עוד בקשה של משרד הבריאות, נוספת, שנחזור אליהם כשנדבר על עודפי התקציב, ושם נוכל לשאול את כל השאלות. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד כמה שאלות. אני נציג של עם ישראל והם שולחים לי עוד ועוד שאלות. לגבי הווריאנט החדש, יש עוד צורך לרכוש עוד חיסונים, אני מבין. החיסונים הבאים, האם יש לכם עבודה לפחות ראשונית – האם זה חיסונים עם מרכיב אחר? אנחנו עדיין לא יודעים אם זה עומד או לא עומד בסטנדרט, והאם אתם ערוכים תקציבית? כמה כסף הקציתם לחיסונים? כמה חיסונים הולכים להזמין? לגבי הסיפור של חיסוני הילדים, יצאו בקמפיין עכשיו לגבי חיסוני הילדים. אני מבקש לדעת, כמה צפי של חיסוני ילדים במדינה אנו ערוכים? האם יש מספיק חיסונים גם לזה? כמה ילדים שאינם מחוסנים, שעברו את הנגיף, כרגע אמרו לא להתחסן – האם זה נכון או לא? אני לא שמעתי את זה אישית והייתי שמח לדעת את דעתכם, של מחלימים כלומר, שעברו את הקורונה. אני מבקש לדעת לגבי בתי החולים הציבוריים שהם נמצאים מול משרד האוצר בהסכמים, ואני יודע שעדיין אין התקדמות, עד סוף השנה צריכים לקבל את ה-960 מיליון, איפה זה עומד מבחינת הדברים שהיו צריכים לצאת, הקשיים שנתנו להם – מבקש תשובות. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> לשאלה הראשונה, בנושא החיסונים, משרדי הבריאות וארגוני הבריאות בכל העולם בוחנים את העמידות של החיסונים החדשים לווריאנט החדש. אולי משרד הבריאות יוכל להרחיב, אבל זה לא מידע שאנחנו יודעים כרגע. אני ממשרד האוצר, אגף תקציבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שהיא צריכה לענות. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> ברשותך אתייחס להיבטים התקציביים. לגבי עניין החיסונים והבחינה לגבי חיסוני ילדים – זה בבחינה מתמדת של גורמי המקצוע. לעניין התקציבי, כמובן התקציב של החיסונים מנוהל, וגם הפנייה כאן עושה השלמה של עסקת חיסוני הילדים כך שיהיו מספיק. מדובר ב-500,000 שקל ועוד מיליארד ו-900,000 בהרשאה שזה אמור לתת מענה לחיסון ילדים מתחת לגיל 12. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהעברה הזו יש לכם לווריאנט החדש? << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> זה השלמת של חיסון הילדים, וגם של מנת דחף – זה אמור לתת מענה- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקציב הזה לא לקחתם בחשבון את הווריאנט החדש. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> בסוף עושים התאמות, זה מול גורמי המקצוע – התאמות בחומר של החיסון. מול גרמי המקצוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם הכסף הזה מספיק לחיסוני הילדים? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> יש בחוזים מול חברות החיסונים אופציות שבהן, אם מוצאים שיש וריאנט חדש- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הכסף הזה מספיק? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> כן. אנחנו כל הזמן במשא ומתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם הילדים יצטרכו שני חיסונים במינימום? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה זה ההרשאה להתחייב במקרה הזה? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> חלק מהכסף ישולם כשיגיעו חלק מהמשלוחים – לא כל המשלוחים מגיעים השנה. לכן חלק מהכסף יצא בשנים הבאות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כרגע זה רק הרשאה. יודעים כמה אמור להגיע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לו"ז של המשלוחים, מה אמור להגיע מתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במידה של התפרצות של הווריאנט החדש אתם אומרים שיש לכם מענה כי אנחנו לא יודעים שהוא נותן את המענה. רק בתוך שבועיים עד חודש וחצי נוכל לדעת לפי מה שהמומחים אומרים, מה ההשפעות שלו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא עושה: כן. אתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים לגבי הווריאנט החדש? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> יש כרגע בדיקה שתיקח כמה שבועות, האם החיסון הנוכחי רלוונטי לנגיף החדש. זה נכון. לכן הנהנתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם לא יודעים לגבי הווריאנט החדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד לא יודע. הוא הנהן על זה שמתבצעת בדיקה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> ההיבט ההתקשרותי נותן מענה לעשות התאמה לחברות שנותנות מענה לווריאנטים החדשים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אתם לא יודעים. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> יש לנו אופציה בחוזה. ככל שיגלו שצריך לעשות התאמה לחיסון, ויצליחו לפתח חיסון חדש- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ואז יצטרכו לרכוש חיסונים חדשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכסף נמצא בהרשאה להתחייב. אני רוצה להתקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כולנו רוצים להתקדם בחיים. אף אחד לא רוצה להישאר במקום, אבל אנחנו שואלים, מקבלים תשובה. לא תירוצים – כאלה יש הרבה. אבל לפחות בתי החולים הציבוריים, תענו לי איפה זה עומד כרגע, סטטוס של ה-960 מיליון. אנחנו יודעים שעד תקופה מסוימת עבר 630 מיליון, ואחר כך נשאר עוד 330 ואמרו שיעבירו עד דצמבר אבל היתה צריכה להיות תחנת ביניים שתגיע ל-820 מיליון. תנו לנו את הנתונים שנראה אם אפשר להתקדם או אנחנו צריכים לראות מה קורה שם. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> תקצבנו את כל הסכום של ה-960 מיליון ₪ מבתי החולים הציבוריים. מתוכו הועברו מקדמות לחלק נרחב מהסכום. אנחנו עובדים על מבחני תמיכה אחרונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן מספרים. אני כותב אותם. << דובר_המשך >> דניאל פדון: << דובר_המשך >> כבר עברנו את ה- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה אגף תקציבים של משרד הבריאות. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> היום אמור לעבור התשלום אחד לפני אחרון לבתי החולים הציבוריים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקום מתי? זה לא היה אמור להיות היום. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> גם הכסף הזה, כסף תמיכות לבתי חולים הציבוריים, אמור לקבל מענה גם בפנייה הזאת. חלק מהסעיפים, זה נמצא גם בדברי ההסבר - אמור לתת מענה גם לתמיכה. יש בדברי ההסבר סעיף 3, קופות חולים ובתי חולים. אנחנו נותנים מענה גם לתמיכות, גם להתאמות שהם עשו גם בתקופת הקורונה שזה חלק מהגירעונות שהציפו. עמידה לתו סגול- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תיכנסי לפרטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היום הולך לעבור תשלום לפני- - - אפשר לדעת כמה ובמקום מתי? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> אעדכן בסכום, אבל ההשלמה של כלל הסכום אמורה להיות בזמן הקרוב. זה אמור להיות 100 מיליון ₪ לציבוריים שאמור להתקבל, היום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה נשאר בסכום הכללי? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> אעדכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא אומר שקרוב ל-660 מיליון שולם, ועוד 100 מיליון ₪ זה 760, כלומר נשאר עוד 200 מיליון אז אתם כבר נמצאים בפיגור. זה לא היה אמור להגיע היום אלא לפני כן – תבדקי, אולי אני טועה, ואשמח שתתקני אותי פה בוועדה, ובדצמבר הייתם צריכים להיות אחרי הכול. לפי זה אני רוצה לדעת אם נמצא פה הכסף של דצמבר, שאתם צריכים להעביר אליו, ואם כן, כבר תעבירו. למה לחכות עד סוף דצמבר? שנאחר את זה ל-22'? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> ההתייחסות פה היא למתי משלמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההסכם המקורי היה לשלם את זה עד מאי-יוני, יצאו בשביתה וכולנו היינו עוד מהממשלה הקודמת וגם אני יצאתי נגד הממשלה הקודמת באש הציבורית והלכתי איתם לאוהלים. אני רוצה לדעת, מבחינת לוח הזמנים, לא עמדתם אז. הכול נעשה וצריך להעביר. אם את אומרת לי: בפנייה הזאת אנחנו מעבירים את כל הכסף לבתי החולים כלומר היום, ועוד יומיים דצמבר - יופי, לפחות השגנו משהו, בפנייה הזאת נגמר. כשאתם מעבירים היום את הכסף אתם מעבירים הכול. לפחות עם ישראל הרוויח, החולים הרוויחו, בתי החולים הרוויחו. שיש הכסף הזה. אם לא, תגידו מה הצפי של ההעברה הבאה וכמה היא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובמה אם מותנית אם בכלל. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> שוב – תזרימית, ישולם בדצמבר. אמור להגיע התשלום האחרון 100 מלש"ח ועוד 60 מלש"ח האחרונים לסיום התקצוב של ה-960, בהתאם להסכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר 660 ועוד 160 זה לא 960. מה הסכומים כדי שנבין איך מגיעים ל-960? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> סך הכול תוקצבו 960 מיליון ₪, מורכבים מ-630 שהיו אמורים להיות מתוקצבים עד יוני ותוקצבו, ועוד 330 שתוקצבו עבור המחצית השנייה של השני – כל הסכום תוקצב. בהעברה הזאת אנחנו לא מעבירים לבתי חולים ציבוריים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה עבר בפועל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אמרתי – אדווה אמרה שיש בסעיף 3 בתי חולים ציבוריים. עכשיו אתה אומר שאין בהעברה הזאת. היא אמרה שיש, אתה אומר שאין. אני רוצה לדעת כמה כסף נשאר. אתה אומר 330 מיליון. אגב, פחות. אני מבקש לדעת מה-300 מיליון כמה חולק מיוני, לפי מה שאתה אומר, וכמה נשאר. כי אם 100 מיליון ועוד 60 עדיין יש 140 מיליון שעדיין לא שילמתם אותם. איפה זה נמצא? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> יש 960 סך הכול. כל הכסף מתוקצב בתקנות. אין שום דבר שמחכה לפניות. מה שמעכב כרגע זה מבחני תמיכה שאנחנו מוציאים. יש תהליך של ועדת תמיכות באישור של משרד המשפטים. אנחנו עובדים על זה לזרז את התהליך כמה שיותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לא תספיקו עד סוף דצמבר הכול - גם להעביר כסף, גם להוציא קול קורא, גם לעבור את משרד המשפטים? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אנחנו בסוף התהליך, בכל מבחני התמיכה. אין מבחן תמיכה ש- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מכיר טוב ממני את משרדי הממשלה. אני מכיר את הבירוקרטיה יותר טוב ממך. כשאתה אומר לי היום שאנחנו כמעט ב-1 בדצמבר ועדיין מבחני התמיכה לא עברו את כל הסאגה של משרד המשפטים, מינימום ייקח להם עוד שבוע. אני הכי קל שיש. אחר כך הערות, הלוך, חזור – צריך שלושה שבועות באוויר. תעשה קיצור - רק 10 ימים באוויר. בחיים לא תצליח שבתי החולים גם יגישו, גם תבדוק, הכול - עד סוף דצמבר. כלומר אתה מצהיר פה עכשיו: אנחנו לא הולכים לעמוד על ההסכם הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבחני תמיכה עוד לא מוכנים? << דובר_המשך >> דניאל פדון: << דובר_המשך >> הם מוכנים. מתוך כל מבחני התמיכה יש למעלה מ-20 מבחני תמיכה שדרכם מחולקים כל הכספים. מתוך מבחני התמיכה יש שניים שעוד לא סיימו הערות ציבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה כסף זה? << דובר_המשך >> דניאל פדון: << דובר_המשך >> לא רוצה להגיד סתם. נבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנושא של בתי חולים ציבוריים, אנחנו מדברים עליו יותר משנה. בוועדה הזאת זה עולה כמעט כל פעם. אתם באים לפה בלי לדעת את הדברים הבסיסיים שאתם צריכים לדעת. כמה מבחני תמיכה לא מוכנים? למה הם לא מוכנים? מה סכום התקצוב של אותם מבחני תמיכה? מה עם כל השאר? מה עם תשלומים? זה נשמע לי מריחה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> תכבדו אותנו – תבואו עם נתונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעשו שיעורי בית. אני כרגע לא מצביע על זה. תחזרו אליי עוד היום עם התשובות ונצביע, אם התשובות יספקו, אבל בלי לספר לי את סיפורי העבר. אני רוצה להבין מה הסטטוס עכשיו – כמה מבחני תמיכה לא מוכנים, למה לא, מה המשמעות הכספית של זה ומה צפי של תשלומים של אותם מבחני תמיכה שכן אושרו. זה לא כזה מסובך. זה מידע שאתם יכולים להשיג תוך חמש דקות. עודפי תקציב. פנייה 1001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 1001. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עקרונית, כיושב-ראש הוועדה, עודפי תקציב - אתה מביא את זה לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכול פה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> התלבטתי אם לשאול אותך. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בית הנשיא, אגף תקציבים. ההעברה נועדה להעברת עודפים מחויבים לסעיף 01, בית הנשיא, בסך של 14 מיליון שקלים ו-316,000 ₪ להוצאה, 015101, נשיא המדינה. זו תוכנית שמתקצבת את כלל הוצאות בית הנשיא – שכר, תפעול שוטף, הוצאות אבטחה, טיסות לחו"ל ותמיכה ב- - - נשיאים לשעבר. העודף נוצר בגין התקשרויות- - - ופערים בין מועד ההתחייבות לבין התשלום- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ממתי העודפים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> משנת 2020. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה זמן הצטברו עודפים במשרדי הממשלה לאור העובדה שלא היה תקציב? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> העודפים הועברו משנת 2020 כפי שהוסבר פה קודם עם תיקון החקיקה שנעשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מ-19' ל-20' העודפים עברו? אולי שהם יבואו מוכנים לוועדה? אתם מביאים לפה סדרה ארוכה של עודפים. אני שואל, באיזה מקום הייתם צריכים עודפים ולא אושר בכנסת כי לא היה אישור תקציבי? מתי זה קרה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו כבר דנו בזה חצי שעה. ינון אזולאי שאל. לא מוכן שנחזור לזה. אני מבקש, לעניין הפנייה - אני שעה וחצי בדיון – לא התקדמתי צעד אחד. השאלות התיאורטיות נגמרו. דנים לגופן של הפניות. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> יש שאלות על תוכן הפנייה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מברכים את נשיא המדינה על מה שעשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הודעה תקציבית 1001. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נחזור ב-11:01. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:57 ונתחדשה בשעה 11:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. פנייה 1001. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב הפנייה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההצבעה שלנו בעד זה מתנה לנשיא על חיזוק הציונות והיהדות בחברון במדינת ישראל. ואני לא מגיש רביזיה על זה – זה עוד מתנה. תראה כמה מתנות אנחנו נותנים לנשיא – שימשיך רק בדרך הזאת. פנייה 04001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 04001. משרד ראש הממשלה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 21' בסך 976 אלפי ₪ בהוצאה לתוכניות התקציביות הבאות. סעיף 04 משרד ראש הממשלה מורכב מרשימה מאוד ארוכה של יחידות ומשרדים. אמנה אותם: יש משרד ראש הממשלה, מערך הגיור, ארכיון המדינה, מערך הסייבר הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית, משרד התפוצות, המשרד למודיעין, משרד ירושלים ומורשת, משרד ההתיישבות, משרד הדיגיטל הלאומי שהפך להיות מערך הדיגיטל הלאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציבות שירות המדינה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לשוויון חברתי, נתי"ב, משרד נגב וגליל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רואים כל כך הרבה משרדים תחת משרד ראש הממשלה. גם בקודמים – לא רק היום. לא הגיע הזמן שהם קיימים שנים – משרד פריפריה נגב גליל שעושה עבודה טובה – אני מכיר אותו. התקציב שלו גדל משנה לשנה, וכך צריך להיות. בסופו של דבר, גם הוא צריך להמשיך להיות שם, המשרד לשיתוף פעולה אזורי. למשל, שם יש אותו חשב, אותו יועץ משפטי, שני מנכ"לים. תנו הסבר – איך זה הולך? מצד אחד, שני מנכ"לים, חשב אחד, יועץ משפטי אחד. איך אתם מחלקים את זה ולמה לא פעם להפריד את המשרדים האלה, ולעשות אותם כגוף עצמאי, כמשרד עצמאי ולא צריך להיות תחת משרד ראש הממשלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דנו בזה פה כשהיה דיון תקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוצה להתערב איתי שהתשובה תהיה שונה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> המבנה הארגוני של המשרדים והמטות שלהם נקבעות לפי כללים של נציבות שחרות המדינה, לפי מספר העובדים, היקף הפעילות, היקף התקציב והם קובעים איזה משרד מקבל חשבות נפרדת, לשכה משפטית נפרדת וכו'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על העודפים ועל המשרדים. אני מחפש, באיזה סעיף המשרד של סגן השר אביר קארה. << דובר_המשך >> טל שחם: << דובר_המשך >> תוכנית 045209, לשכת סגן שר במשרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה משרד חדש שעכשיו הקימו אותו. << דובר_המשך >> טל שחם: << דובר_המשך >> זה לא משרד. יש תוכנית תקציבית שבה מנוהלים כל הכספים של סגני שרים בתוך משרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש סגן שר של משרד הכלכלה שמנוהל במשרד הכלכלה. יש סגן השר לביטחון הפנים, שנמצא שסגן שר ביטחון הפנים, שם אני יכול להצביע איפה הסמכויות שלו ואיפה נמצא. << דובר_המשך >> טל שחם: << דובר_המשך >> 0451. זה לא כתוב בדברי ההסבר כי שם מפורטות עשר התוכניות בעלות השינוי התקציבי הגבוה ביותר ובסעיף 04 יש מעל עשרים תוכניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם יש תקציב? תגיד לי את התקציב של סגן השר אביר קארה - זה מאוד חשוב לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תקציב של התוכנית, לא שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של המשרד שלו. טוב, של התוכנית, ואם מדברים על התוכנית – מה הרזולוציה של התוכנית? << דובר_המשך >> טל שחם: << דובר_המשך >> בתוכנית 045204 שנקראת לשכת סגן- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה המספר? 09, לא? 04 זה נושאים אסטרטגיים. << דובר_המשך >> טל שחם: << דובר_המשך >> 04 זה הסעיף, 52 זה התחום, 09 זה התוכנית. השינוי הוא 1853 אלפי ₪. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מה זה הולך? פה אתה יכול להצביע שהולך על אבטחה, נגיד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עודפים מחויבים. לא פנייה תקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שנים קודמות לא היה המשרד הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל התוכנית היתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מקבל הרבה פניות ציבור. אני רוצה לדעת מה תחום האחריות שלהם – רוצה לשלוח להם את פניות הציבור. לכן איפה אני רואה מה תחום האחריות שלהם במשרד ובכמה מתוקצב. << דובר_המשך >> טל שחם: << דובר_המשך >> נמצא פה נציג משרד ראש הממשלה. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> שלום, בשנת 2020 היו בתקנה זו של 09 מספר יחידות ומשרדים חדשים שהוקמו. היה סגן השר פטין מולא, היו משרדי ממשלה שהוקמו- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא היה בשיתוף פעולה אזורי, כך הוגדר תפקידו. אני יודע להצביע מה היה התקציב, לאן הלך, מ-09. הוא נתלה על משהו. ב-09 נכנס עכשיו סגן שר חדש. אני מבקש לדעת, מה תחום האחריות שלו למשרד? היה פטין מולא. תחום האחריות שלו היה בשיתוף פעולה אזורי. מה תחום האחריות של אביר קארה, בחור נמרץ שהגיע מהשולמנים? תן לי את תחום האחריות שלו ואת התקציב שעומד שם ספציפית על המשרד שלו. << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> אולי ב-2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא ב-2021. לא ב-2020. אתה מעביר משם למשרד הזה. כלומר במשרד הזה אתה צריך את הכסף. אז תאמר למה הכסף הולך. אמר לי שהוא יושב פה בכנסת. << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> יש לשכה גם במשרד הממשלה עבורו אבל העודפים האלה זה עבור- - - שנפתחו בין היתר לפטין מולא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע לענות ממה הוצאות התפעול מורכבות אצלו ספציפית? אני רוצה לדעת, אנחנו מדברים על המשרד, על התקנה הזאת. אני רוצה לדעת ב-2021, אביר קארה סגן השר. אני מבקש לדעת מה תחומי האחריות שלו, התקציב – כמה התקציב ספציפית על המשרד שלו ולאן מופנה התקציב, ממה מחולק – אבטחה, אבטחה, אבטחה. תבדוק. אולי אש"ל. אולי גם טיסות. מתוך כל זה יש גם נושא – לא ראיתי - נושא של הטיסות, של ראש הממשלה. אתם מעבירים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן, 045101. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משתלם יותר להפעיל – כשאני הולך לשכור רכב, אומרים לי: אם אתה שוכר אותו חודשי, יומי – עושים לך את האפשרויות. אנחנו יודעים שיש מטוס ראש הממשלה ששנוי במחלוקת מהעבר – אתם לא אמורים להיכנס למחלוקת הזאת. השאלה שלי אם היום לא עדיף להשתמש, אחרי שהעבירו את כל הכסף שנמצא, במקום להוציא עוד כסף – כי אנחנו יודעים שגם משרד ראש הממשלה החליפי, שגם נמצא בתקציב הזה, וגם על זה אשאל - האם לא נכון, ואחבר חלק מהשאלות – אני מבקש לדעת כל עלות של טיסה של ראש הממשלה החליפי, אומרים שעולה מיליון, מיליון וחצי, ואנשים שואלים: אולי כדאי להשמיש את המטוס, עם כל העלויות שהיו, כל עוד לא מצליחים למכור אותו, במקום שכל פעם שטס סגן הביטחון – לוקח מטוס, כל אחד טס במטוס כאילו אנחנו נמצאים בהשכרת רכב שנכנסים ולוקחים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם אפשר לדעת, מה זה במסגרת ההחלטה הוטל על מערך הגיור להרחיב את ההתקשרות עם ארגון צוהר להפעלת פרויקט שורשים לבירור יהדות? אני שואל מה זה הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עודף מחויב זה כסף שלא הצליחו לממש אותו השנה, אבל הם מחויבים להוציא אותו קדימה. זה על אותו פרויקט. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע מה זה עודפים. אני שואל, מה זה במסגרת ההחלטה הוטל על מערך הגיור – מי החליט על זה, להרחיב את ההתקשרות עם ארגון צוהר להפעלת פרויקט שורשים לבירור יהדות? ההתקשרות נעשית במתווה של מיזם משותף. ומה זה העודפים האלה? זה לא התבצע ועכשיו אתם מבקשים עודפים. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> למיטב ידיעתי, בשנת 2020 התקבל תקציב ייעודי עבור בירור יהדות ולכן ההתקשרות החלה בסוף שנה שעברה ולא יצא לפועל, לא שולמה כולה. לכן העודפים עברו לשנה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני שואל אם זה יצא במכרז. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך זה היה? מתי היתה ההתקשרות? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> אבדוק את זה. לא יודע לומר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין על זה פירוט. מי אחראי? מה ההיסטוריה של זה? הרי אנחנו קבענו נהלים. לא יכולים להביא דבר כזה בלי שאתם יודעים לתת תשובות. למה אני מרגיש דפוק עם העניין זה שהם לא באים עם תשובות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם השאלות ששאלנו ולא קיבלנו תשובות – נחכה לתשובות. נקבל את התשובות. דיברנו על זה בדיון הקודם. עוד שאלות למשרד ראש הממשלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם שיענו על מה שיש. לגבי המשרד החליפי, ראש הממשלה החליפי. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לומר שאני שואל את זה גם על הקודם – ראש הממשלה החליפי, יש לו תקציב למשרד. כמה? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> הוא גם היה ב-09. בשנת 2020 היה ב-09. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לדעת כמה הפעם התקציב של משרד ראש הממשלה החליפי לעומת מה שהיה, וגם למה צריך משרד ראש ממשלה חליפי עם מנכ"ל וכו', כשיש שר חוץ במשרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה יש חליפי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראש ממשלה רזרבי. אני מבקש לדעת, כמה כסף כרגע ומה היה התקציב לפני זה לעומת השנה. אם קיצצתם – מבורך. ולמה בכלל גם בעבר שאלתי וגם עכשיו – למה צריך מנכ"ל שם? כל הצוות נמצא ועובד כמשרד החוץ, נותנים את המענה, וכשטס, האם הוא טס במטוס של ראש ממשלה חליפי ומטוס של שר חוץ או רק מטוס של שר חוץ? זה סתם שאלה, אבל השאלות הקודמות – מבקש תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשאלו כאן שאלות על סגני השרים במשרד ראש הממשלה והשר שנמצא במשרד ראש הממשלה לגבי גובה ההוצאות ותחומי האחריות, נשאלה שאלה לגבי הוצאות הטיסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולגבי ראש הממשלה החליפי – תקציב, ולמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם לא יכולים לענות למה. הם לא קובעי מדיניות. על זה אתה יכול לשאול במליאה את ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מגיע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם לא יודעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקובל. ומבחינת הטיסות, עלויות? ומה העלות של כל טיסה כזאת? כשיוצא שר חוץ, האם הוא יוצא עם צוות של ראש ממשלה חליפי? או רק שר החוץ? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הוצאות טיסה ומה ששאל חבר הכנסת גפני לגבי התקשרות עם ארגון צוהר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הפניות של שוויון חברתי, הנגב והגליל – זה מה משרדים נפרדים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי אותו. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי סעיף 7, תוכנית 55109, פיצויים אישיים של 697,000 שקל בקשר לתביעות של תושבי- - - ברובם ניצולי שואה. אה, זה הסעיף הבא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם כל התשובות לכל השאלות? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תעשו שיעורי בית, תבדקו, נעבור לפנייה הבאה ונחזור לזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה משרד ירושלים ומורשת? למה זה פה? התקציב נמצא במשרד ראש הממשלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. פנייה 05001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 05001, משרד האוצר. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> הפנייה נוגעת למשרד האוצר, ונועדה להעביר עודפים מחויבים בסך 230 מיליון ₪ בתקציב ההוצאה של המשרד. ככלל, העודפים נובעים מהתקשרויות חוצות שנת תקציב הנוגעות בעיקר להוצאות התפעול, מערכות המידע, שירותי ייעוץ הניתנים למשרד. מבחינת הוצאות תפעול, זה ברור לכול - שירותי אבטחה, שירותי הדרכה, רכש שוטף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> את כל העודפים האלה כבר השתמשתם בהם ב-2021 ואתם באים עכשיו רק כחותמת גומי לוועדה או אתם הולכים להשתמש בזה מהיום והלאה בדצמבר בחודש שנשאר? << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> כשנוצר עודף, יש ספק שאנחנו רוכשים ממנו – לצורך העניין, מסכים למשרד האוצר. יש לזה התחייבות חוזית. ברור שאתה משלם לו, כשהוא מספק לך את ההתקשרות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כבר הוצאתם את הכסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הם התקשרו בחוזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חוזה ישן, מ-2020. אנחנו סוף נובמבר, 11 חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא היה תקציב. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> המדינה עומדת בהתחייבויות שלה כלפי ספקים, נותני שירותים, בעלי עסקים. זה נעשה באמצעות התקציב של 2021. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כלומר הכסף יצא כבר ב-2021 לאותו ספק. << אורח >> יונתן פלורסהיים: << אורח >> לא נעשה שימוש בתקציב של העודפים, אבל ההזמנות שבגינן נוצרו העודפים, שולמו, כי זו ההתחייבות שלנו כלפי אותו ספק קטן או גדול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא נעשה שימוש אבל ההזמנות שולמו. איך זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הן שולמו על-ידי הגדלת מסגרת תקציבית שנעשתה פה בוועדה בגלגול הקודם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תענה במקומו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אי-אפשר לחזור כל הזמן על אותה שאלה. דיברו על עודפים, היה פה דיון מקצועי מעמיק מאוד של ינון אזולאי עם אגף התקציבים במשך 20 דקות הבוקר. על זה. השורה התחתונה היא שבגלל שהיה תקציב המשכי, היו צריכים להגדיל את המסגרת בפעם הקודמת כדי לעמוד בהתחייבויות של המדינה כלפי הספקים. עכשיו עושים העברה- -- << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הספקים האלה קיבלו את הכסף ביוני, אז זו חותמת גומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, כי הם קיבלו את הכסף כי היתה התחייבות קודמת של הממשלה חתומה. המדינה עד כמה שאני יודע מחויבת לעמוד בחוזים שהיא חתומה עליהם. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> התהליך שאנחנו עושים עכשיו הוא חותמת גומי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נכון. אעדכן אתכם – הנוהל אומר, החוק היבש, אומר שהעודפים, ברגע שהם מגיעים לוועדה, אם תוך שלושה שבועות הוועדה לא דנה בהם - הם מאושרים באופן אוטומטי. העודפים – לא הפניות התקציביות. אני לעומת זאת חושב שכדאי לקיים דיון, כפי שחבר הכנסת גפני עשה לפניי, שכדאי לדון בכל בקשה גם להעברת עודף תקציבי ולא רק לפניות התקציביות כדי לשקף את זה. כלומר אנחנו עושים פה פעולה תוספתית מעבר לנוהל. לכן שוב – כשמדובר בעודף מחויב, זה כסף שהמדינה כבר התחייבה אליו, לא מימשה את הכסף בשנה הקודמת, וכרגע צריכה לעשות פעולה חשבונאית כדי שיהיה לה כסף בתקציב כדי להעביר בשנה הבאה. זה הכול. אין פה שום חותמת גומי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כדי לאשר את מה שעשתה בשנה הזאת. שקיפות זה מצוין אבל אין פה באמת אישור אמיתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אל"ף, אני רוצה לדעת באגף התקציבים, מה זה שירותי ייעוץ עבור האגף? על זה יש עודפים שלא העבירו אותם בזמן? מי זה הייעוץ הזה? אותו דבר אני שואל גם לגבי אגף החשב הכללי. מה זה הייעוץ והביקורת שעל זה יש עודפים? מיהם המייעצים האלה שעבורם צריך את העודף הזה? אני רוצה לדעת, כמה כסף אנחנו משלמים דמי חבר לארגון ה-OECD שאתם מביאים את זה כאן גם בעודפים? קצת משונה. אותו דבר – מה ההתחייבויות לארגון הבון? סעיף 7, שאתם מדברים על הלשכה לפיצויים אישיים, שיש שם גם הנושא של פיצויים של ביטוח סוציאלי מרשויות של גרמניה? לא עשו את זה בזמן? למה אתם מביאים את זה עכשיו בעודף? אגב, אדוני היושב-ראש, מה שאמרת על העודפים זה נכון, אבל יש דברים שקצת צורמים. למה יש עודף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשנה שעברה היה עודף מחויב של השנה הקודמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היה כמה חודשים שאפשר היה לבצע את זה על-ידי הממשלה הזאת. יש לי טענות גם על הממשלה הקודמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשלומים בוצעו. אתה מכיר את זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש אותו דבר ברשות החברות הממשלתיות. אתם מבקשים עודפים על בקרה, פיקוח וייעוץ. מה זה רשות החברות הממשלתיות? אתם צריכים לקחת עוד חברות חיצוניות שיעשו את זה? אני זוכר את רשות החברות הממשלתיות, שהיו מגיעים לפה, כלום אנשים רציניים. הם לא צריכים ייעוץ. חבל על הכסף הזה. הוקמה הרשות בשביל זה. הרי הממשלה ממנה אנשים לרשות הזאת. למה צריך את התוספות של פעילות בקרה, פיקוח וייעוץ? לא אשאל על הרכבים כי זה ייראה לא מקצועי, אז אני משאיר את השאלה שיש לי על הרכבים. מבקש תשובות. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> לעניין שירותי ייעוץ – ככלל, אגפי המשרד נעזרים בשירותי ייעוץ. זה יכול להיות ייעוץ של סקירות כלכליות, השוואות בין-לאומיות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יכול להיות. אני רוצה לדעת ספציפית. אגף התקציבים, על מה הוא קיבל ייעוץ? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אגף תקציבים מקבל ייעוץ על סקירות כלכליות, גם על השוואות בין-לאומיות – למשל, אנחנו רוצים לדעת מה המדיניות במדיניות מערביות לגבי צעד כזה או אחר, אז אנחנו נעזרים בחברות שיש להן היכולות לעשות את זה. אגף החשב הכללי נעזר בדברים דומים, במשרדי רואי חשבון שעושים ביקורת גם לחשבים וגם רשויות מקומיות, דברים כאלה. ככלל, השימוש בשירותי ייעוץ, וזה מתקשר לרשות החברות הממשלתיות – הוא דבר מקובל, במיוחד כאשר המומחיות בנושא הזה לא נמצאת אצל משרדי הממשלה, בטח ברשות החברות, שיש שם פעולות הרבה יותר מקצועיות שקשורות להנפקות ודברים כאלה. לעניין ה-OECD, תענה אפרת תבור, תקציבנית במשרד. << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> במסגרת החברות שלנו ב-OECD אנחנו משלמים בסביבות כ-13 מיליון שקלים דמי חבר. זה העלות השנתית. היא משולמת מדי שנה, פלוס מינוס. הסכום מחושב על-ידי ה-OECD לפי חלקה של כל מדינה בארגון. הדבר הזה נבדק על-ידי הכלכלנית הראשית מדי שנה, לראות את התשלום שאנחנו מחויבים בו. זה התשלום השנתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תמיד היה כזה סכום? << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> 12 שנה לפחות. לגבי פיצויים אישיים, הם לא נובעים מחוסר תשלום לניצולי שואה חלילה. התוכנית של פיצויים אישיים היא אך ורק תפעול היחידה עצמה. הפיצויים מגיעים ישירות מגרמניה. זה רק הוצאות תפעול של המקום – אנשים, ניקיון, אבטחה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז איך נוצר כזה חוב ענק? << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חלק נשאר באוצר. << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> רק השכר, ואין שם עודפים, ואת השכר אנחנו מעבירים- - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של הרשות לניצולי השואה נשאר רק השכר באוצר? << דובר_המשך >> אפרת תבור שני: << דובר_המשך >> כן, והוא עובר ב-1.1.22. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו תקלה חמורה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מוזר מאוד. דווקא הלשכה לפיצויים אישיים אין שום עודף בשום משרד אחר של ניקיון וכל הדברים האלה. דווקא אצלם? << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> לא. בכל המשרד. זה במסגרת התקשרויות קיימות. אנחנו משלמים במועד לספקים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הלשכה לפיצויים אישיים, למה היא שונה משאר משרדי הממשלה, ששם אין העודפים האלה? << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> יש גם במשרד הראשי הוצאות תפעול. כשאתה עושה חוזה למשל עם חברת הניקיון שהוא מיוני עד יוני, מן הסתם- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אתה יודע איך משרדי הממשלה מתנהלים, לא פחות טוב ממני. אתה יודע, כשהחוזה נחתם, גם אם זה רכש או הפעלת שירותים, למשל בחודש נובמבר – מעבירים עודף לשנה הבאה. זה קורה כל הזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה בסעיף הזה יש עודף נפרד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי יש תוכנית נפרדת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מינהל הרכב הממשלתי, אנחנו יודעים שבכנסת למשל עברו לליסינג. עזבו את הרכבים המשוריינים ומעבר לכך, אבל הרכבים של השרים בשוטף, וכל משרדי הממשלה שמחזיקים כל משרד מספר רכבים, האם לא יותר משתלם היום לעבור לחברות הליסינג מבחינת הבלאי, מבחינת התחזוקה החודשית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> מדי כמה שנים אנחנו עושים בדיקה כלכלית, מנסים לראות האם זה כדאי. ככל שזה כדאי – ברור שנרצה לקדם. מהבדיקה האחרונה שזה נעשה, זה לא היה כדאי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי ביצעתם בדיקה אחרונה? << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> ב-2020. ראינו שזה לא כלכלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא חושבים לעבור לרכבים ירוקים? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> יש תוכנית למינהל הרכב לעבור לרכבים ירוקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי עודפים שנראה לי שיש – בוועדת כספים עבר נוהל תמיכות לעמותות בסך 100 מיליון ₪, שעבר בחודש אוגוסט, קורונה. אני מבקש לדעת כמה נוצל מתוכו, ומה שלא נוצל – מה עשיתם? כי אז היו הבנות שעשו עוד סיבוב, שמי שכבר זכה יוכל לזכות שוב בקול קורא בנוהל תמיכות שיצא. זה היה של משרד האוצר ולא של משרד אחר לפי החלטת של הוועדה, בחוק. לכן הייתי מבקש לדעת כמה עודפים נשארו מהתוכנית הזאת ולכמה חולק. << אורח >> אפרת תבור שני: << אורח >> כעיקרון אין עודפים בתמיכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה נשאר מה-100 מיליון? היתה הסכמה, עשו אחר כך עוד סיבוב, לחלק את זה שוב. << דובר_המשך >> אפרת תבור שני: << דובר_המשך >> הרוב חולק. נשארו משהו כמו 20 מיליון ₪, לדעתי. כרגע החלוקה שלהם הוקפאה, וזה חוזר לקופת המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא מוציאים שוב נוהל תמיכות? כי זה היה העניין – אמרנו שיישאר – יעשו עוד סיבוב ויתחלקו בזה, מי שצריך לזכות. << דובר_המשך >> אפרת תבור שני: << דובר_המשך >> כרגע הנושא הזה הוקפא על-ידי המשרד. אני בטוחה שישקלו את זה בשנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שסוכם בוועדת כספים. זה מה שהובן. << דובר_המשך >> אפרת תבור שני: << דובר_המשך >> אוכל לבדוק את העניין. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> לגבי הביצוע, הנתונים שיש לי פה על המחשב, אז מתוך ה-100 בוצעו עד כה כ-62 מיליון ₪. יש עוד כ-20 מיליון ₪, הארכת הבקשות הקיימות, שהן בבדיקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זוכר מתי זה היה, פעם אחרונה שהם הגישו? אני אומר לך – מדברים על חצי שנה. בדיקות כאלה ועמותות שנפגעו בקורונה, אנחנו מדברים בסדר גודל של כשנה וחצי, עד שיבדקו ועד שיגישו אנחנו שנה וחצי בבדיקה שלכם על מספר עמותות של 20 מיליון סך הכול של חצי שנה. אני חושב שזה מוגזם, והשאלה מתי אתם יכולים לסיים עם זה ולתת לנו פה תאריך שאתם מסיימים עם הנוהל הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי מבצע את הבדיקות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד האוצר. << דובר_המשך >> אפרת תבור שני: << דובר_המשך >> להבנתי כל מי שהגיש – קיבל. היתרה שנוצרה זה בגין- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הוא אומר שיש עוד 20 מיליון בדיקה. << דובר_המשך >> אפרת תבור שני: << דובר_המשך >> זה אתה אומר שהיו אמורים אולי לעשות סבב שני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שנמצאים כ-20 מיליון ₪ בבדיקה, של עמותות שהגישו ונמצאים בבדיקה. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> אגף תקציבים לא חל על הבדיקות האלה. זה אגף החשב הכללי. ככל שיש צורך- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש תשובה לגבי זה – מה הסטטוס של אותם מיליון שקל, כמה מומש, כמה נמצא בבדיקה, מה היתרה ומה מתכוונים לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כשאתה אומר שנשאר 20 מיליון ₪, אנחנו יודעים פחות או יותר שהעמותות שהגישו – זה הסכום. כלומר רק לומר להם כן או לא. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> כמו שציינתי, ניתן תשובה בקרוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נקבל תשובה מאגף החשב הכללי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית לפני הצבעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ב-11:39 הצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:34 ונתחדשה בשעה 11:39.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << אורח >> דניאל פדון: << אורח >> מתוך 100 מיליון ₪ חולקו כ-60 מיליון. 40 נוספים צפויים להיות מחולקים עד תום השנה או בתחילת שנה הבאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. 05001. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 04001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 04001. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> לשאלה הראשונה, לגבי התקציב של סגן השר אביר קארה, סגן השר אביר קארה והשר אלי אבידר – אנחנו לא קובעים את האחריות שלהם, תחומי האחריות. לגבי התקציב, התקציב שלהם בשנת 22' עבור אלי אבידר יש 2 מיליון שקלים, עבור אביר אביר קארה יש 5 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שר 2 מיליון? סגן שר – 5 מיליון? מה הפערים האלה? אלי אבידר יודע את זה? עכשיו הוא בזבז אותם בדובאי. באמת. 2 מיליון מול 5 מיליון? למה זה הולך? מה אתה עושה עם 5 מיליון? מה עושים עם 2 מיליון? תן לי את הפירוט של מה שעושים עם זה. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> הפעילות עבור השר וגם עבור סגן שר זה עבור תפעול שוטף של המשרד, חשמל, מים, ארנונה, הוצאות אבטחה, הוצאות נסיעות לחו"ל ותקציב פעילות של סגן השר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה תקציב פעילות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של סגן השר, מתוך הפעילות. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> אני לא יודע לומר. מוגשת תוכנית עבודה עבור 22'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יושב במשרד בנפרד? << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> במשרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל לשכה שם כמה היא שווה מבחינת ארנונה? אני רוצה להבין. << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> יש חלוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שה-5 מיליון, כי הוא יושב במקום יותר אסטרטגי. << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> לא. במשרד ראש הממשלה. סגן השר אביר קארה – יש לו התקשרויות עם יועצים הרגולטורי, יש להם מגוון יועצים בתחומי רגולציה, הפחתת רגולציה והמהפכה הכלכלית- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול לדבר אתנו בעברית? אז תגיד לי בבקשה מה עושה סגן השר קארה. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> מתקשר עם יועצים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הוא צריך את זה? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> יועץ רגולציה וכלכלה, יועץ תקשרת חיצוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר לעצמו? << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> רפורמות נגד- - - הרגולטורי על המגזר העסקי ורפורמות כלכליות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הסכום? << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> אין לי סכום. לא הוגשו סכומים עדיין. זה עודפי תקציב 22'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יכול להיות שיעבירו אותו, אבל עם ישראל צריך לדעת את סגני השרים שלו, השרים שלו. כל אחד מאתנו וגם הם קמים בבוקר לראות איך מרצים את עם ישראל, איך יוצאים לעבוד למען עם ישראל. לא סתם פניתי ושאלתי על תחומי האחריות. אנשים שאלו אותי. זה השאלות היחידות שמצליחות להביך אותי – מה תחומי האחריות של סגן השר אביר קארה – אני מובך כששואלים אותי את זה. אני לא יודע לענות. גם אלי אבידר. זה לא תחומי אחריות שלך, לכן אני לא שואל על זה – אני מקבל. אני עבדתי במשרד ממשלתי כיועץ שר. אני יודע לשר יש מספר יועצים, יש פול של 90,000 ומשהו לחלוקת המשכורת כל חודש, ולסגן שר יש פחות. פה הפכתם את היוצרות – לקחתם את השר, הפכתם אותו ל-2 מיליון, ואביר קארה ל-5 מיליון. לא אכנס איתך, אם אלי אבידר שומע את זה עכשיו, אבל תן לי הסבר, למה השר 2 מיליון, ואני מתבייש לדבר על סכומים כאלה למשרד ממשלתי. לא הגיוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בעקבות השאלה של חבר הכנסת אזולאי, אני רוצה לדעת האם נעשה הסכם קואליציוני שהיה צריך לדווח עליו לכנסת, שבעקבות ההסכם הקואליציוני מקבל סגן השר תקציב כזה עם כל המילים המפוצצות שנאמרו כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל ההסכמים הקואליציוניים הוצגו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין ש-2 מיליון מול 5 מיליון של שר וסגן שר זה לא מובן. אם לך מובן, אדוני היושב-ראש – תעביר. שר 2 מיליון? פי שניים וחצי? יודע מה? שיא כל השיאים. אלא אם כן תגיד שהיה עניין, אלי אבידר לעשות לו את המוות – אני לא מתערב. זה דברים פנימיים של הממשלה. אבל תן לי הסבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פעם אחת תסבירו, מה קורה בתקציב של אחד ומה קורה בתקציב של השני. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> התקציבים הם עבור תקציבי תפעול ועבור תקציבי פעילות. כשאנחנו קיבלנו את חלוקת התקציב עבור סגן השר אביר קארה יש בפניי ההתקשרויות שאמור לבצע אותם – יועץ תקשורת חיצוני, יועץ רגולציה וכלכלה חיצוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא רקל א יודע את הסכומים. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> נכון, זה 22'. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עוד לא קרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז איך הוא יודע מה הוא צריך? יש לו סכומים. לפי זה הוא מגיש את התוכנית שלו. הוא אומר שזה הדברים שאמורים לקרות. הוא יודע כמה צריך לקרות. כשאתה מכין תקציב אתה אומר: אני שם 100,000 שקל עבור זה – אני שואל, התקציב עבור יועץ אסטרטגי, יועץ כלכלה שם 100,000 שקל. אתה מדבר במיליונים? << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> מיליונים. אחרי שכל- - - של המשרד יירדו, התקציב שיישאר יחולק בתעדוף של המשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואלי אבידר? << דובר_המשך >> אורעם שיימס: << דובר_המשך >> אותו דבר. ניתוח התקציב שלו אין לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיבלת חצי תשובה. בוא נחכה עוד קצת. שיביא לנו את אלי אבידר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יאמר לך אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיורידו לאביר קארה ל-2 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבחינת ייעוד הכסף אתה יודע. מבחינת חלוקה של הכסף נדע ב-22'. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתה עושה את זה בקלות, תעביר. אני לא אצביע בעד. קשה לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 04001 – הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא נתנו לי תשובה לגבי הגיור. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> הכספים האלה הגיעו מכספים קואליציוניים בפטור ממכרז עם צוהר. בית הדין הרבני, הוא מקבל- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הסכם קואליציוני בין מי למי? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> זה כספים קואליציוניים שהגיעו למערך הגיור ב-2020. בירור יהדות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> של איזו מפלגה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 2020, זה שלכם. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> לא בדקתי את השאלה הזאת. צוהר - פטור ממכרז. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל איזה מפלגה? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> לא יודע. אבדוק. לא נשאלתי על זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לי זה חשוב לדעת, אדוני היושב-ראש. אתה מדבר על עודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההסכם הקואליציוני זה של 21', אם איני טועה. לא של 2020 כי אז התעקשו שאין הסכמים קואליציוניים. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> עלות הפרויקט היא 2 מיליון שקלים, זה מיזם משותף – מיליון שקל מגיע מתוך מערך הגיור. לשאלתך חבר הכנסת גפני, לצוהר יש הידע והיכולת לעשות בירורים בכל העולם, ובתי הדין הרבני מקבלים את התשובות מצוהר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה פטור ממכרז – אין מישהו שיודע חוץ מהם? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לבד אני מכיר. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> היחידה המקצועית היא שלא מכירים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת תשובה מתחמקת על גבול הפלילי. מה זה פטור ממכרז? אנחנו לא יודעים שיש הרבה מאוד אנשים שמבינים בגיור? רק צוהר מבינים בגיור? רגע, הוא לוחש לך משהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה משהו אחר, בירור. אתה מכיר את פרויקט שורשים יותר טוב ממני. אני בטוח. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש כל כך הרבה גורמים שעוסקים בכך. הסכם קואליציוני עם מי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להשלים את התשובה הזאת בכתב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתי הדין הרבניים לא יודעים לעשות בירור יהדות? << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> בית הדין הרבני מבקש ומקבל את הבירור של צוהר בלבד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה שלא נכפה על בתי הדין הרבניים – תוסיפו להם תקציב, תאמין לי, הם יעשו גם את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש תשובה לנושא הזה בכתב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היועץ המשפטי אישר את הכסף הקואליציוני הזה? פה כשהיה עולה נושא של כסף קואליציוני, היה מתערב בעניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש תשובה על כמה נושאים – למה פטור ממכרז? במסגרת איזה הסכמים קואליציוניים הדבר הזה אושר, והסכמים בין איזה מפלגה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולמה בתי הדין רבניים לא יכולים לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה במסגרת למה פטור ממכרז. הם בטח הוגדרו כספק יחיד – יש הוכחה למה. בוא נראה את ההוכחה. << אורח >> אורעם שיימס: << אורח >> זה מיזם משותף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם באו למדינה עם הצעה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה מיזם משותף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבקש את כל התשובות האלה בכתב לוועדה. הודעה 05002 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הודעה 05002, רשות המיסים, בבקשה. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2020 ל-2021 בסך 268,468 אלפי ₪ לתוכנית מס' 055203, רשות המיסים, ראשי. התוכנית משמשת- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איפה איבדתם 10,000 שקל? למעלה כתוב 9 ולמטה – 8. << דובר_המשך >> יובל צפריר: << דובר_המשך >> זה 9. טעות. דיווחנו את זה. התוכנית משמשת לפעילות השוטפת של הרשות. זה כולל את עלויות כוח האדם, מס הכנסה, יחידת הטכנולוגיה שע"מ והמכס. העודפים נוצרים – אחת, בגלל הוצאות שוטפות חוצות שנים. התקשרויות שמתחילות באמצע השנה ונמשכות מעבר לשנה הנוכחית. השוטפות הן בגין מבנה, שמירה, תחזוקה, דואר, פרסום וכדומה. שע"מ זו יחידת הטכנולוגיה עבור התחזוקה, התוכנה והחומרה שלה ועבור כוח האדם שפועל ביחידה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש לכם פה הוצאות שכר – תפעול, ארנונה, חשמל. אתם מחזיקים הרבה כסף ברשות המיסים שלא מחזירים לאנשים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על זה יש לנו דיון ביום רביעי. רשות המיסים, תעדכני אותנו בבקשה בקצרה לגבי מערכת שע"מ – היתה תקלה. תוקנה? << דובר >> שרלי אביבי: << דובר >> התקלה בשע"מ שהיתה טופלה. מקווה מאוד שלא תחזור על עצמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם עושים פעולות לוודא שזה לא חוזר? << דובר_המשך >> שרלי אביבי: << דובר_המשך >> אנחנו עושים פעולות – אל"ף, עושים תחקיר לברר למה זה קרה, ועושים פעולות כדי לוודא שהדברים לא יישנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לדעת, ברשות המיסים, בקורונה הרבה דיברנו על כוח אדם, שחסר כוח אדם. פה אנו רואים מענה. בקורונה היה חסר לכם, ואולי עכשיו שוב. כמה כסף מפה אתם צריכים עבור כוח אדם בעודפים, והאם זה כולל – יש לכם מיקור חוץ? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מגיש רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על 04001 הוגשה רביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקופת הקורונה היה חסר כוח אדם ברשות המיסים. האם אתם פה בעודפים יש לכם מכוח אדם עודפים או התקציב של כוח אדם? אם כן, מה התקציב ומה אתם עושים כדי שלא יחסר כוח האדם שכל הזמן נמצא? אנחנו יודעים שקורסים ואנחנו מעריכים את העבודה של רשות המיסים במיוחד בתקופת קורונה שעבדו ללא לאות, עם כל הביקורת שיש, ויש, אבל אתם רואים פה גם עודף מכוח אדם? << דובר >> שרלי אביבי: << דובר >> בתקופת הקורונה לאור המגבלות שהוטלו על רשות המיסים, כפי שהוטלו על כל המדינה, גם רשות המיסים היתה נתונה תחת המגבלות האלה. יחד עם זאת, הסטנו מתוך מצבת כוח האדם שלנו אנשים מתפקידים שונים ועברו לעבוד לטובת מענקי הקורונה כדי לתת שירות ותמיכה, שיהיו מיצוי זכות מלא לכל אלה שנדרשים לקבל מענקי קורונה. בנוסף, גייסנו במיקור חוץ חלק מהצוות שאנחנו לאט-לאט מפרישים אותו חזרה בהתאם לתנאים והדרישות של מענקי הקורונה, ושם הסטנו כמות מאוד נכבדת של מתכנתים כדי שיצליחו להקים בזמנים שנקבעו על-ידי הממשלה את המערכות התומכות במענקי הקורונה, היתה הסטת עובדים. היה גיוס מאוד מינורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף היה למיקור חוץ? כמה השתמשתם למיקור חוץ? << דובר_המשך >> שרלי אביבי: << דובר_המשך >> חלק מאוד קטן. אם איני טועה, 4 או 5 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדרך כלל במשך השנה אין לכם מיקור חוץ? אני מדבר בכלל. << דובר_המשך >> שרלי אביבי: << דובר_המשך >> מצבת כוח האדם של רשות המיסים בנויה מתקני כוח אדם של עובדי מדינה ונותני שירותים שהם מיקור חוץ. כל הכוח שלנו בנוי רובו מעובדי מדינה וגם מנותני שירותים שזה מיקור חוץ. מיקור החוץ בשע"מ עומד על קרוב לשליש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה המון. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> כך נהוג ביחידות IT בממשלה בכלל סוג המקצוע. צריך להבדיל בין עובדי רשות המיסים ליחידת IP. עובדי רשות המיסים – ולא תראה אותם פה בפניית עודפים - זה שכר. זה לא מה שדיברתי על כוח אדם. כוח אדם דיברתי על חברות כוח אדם שנותנות שירות לשע"מ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. פנייה 05002 – מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 06001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 06001. משרד הפנים. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך 100 מיליון ו-88- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה נזכרתם פתאום בשעון קיץ? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני רפרנט פנים באגף פנים באוצר. פנייה על סך 100,088 אלפי ש"ח לפי החלוקה של תוכנית 062001 שזה - - - פעולות המשרד כ-62 מיליון שקלים. העודפים הם בעיקר בגלל התקשרויות חוצות שנה בתחומי היערכות לחירום, פרויקטים במערכות מידע, תפעול ואבטחה, תוכנית 062101 בחירות מוניציפליות ובחירות כלליות, יש עודפים- - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו אתם מביאים עודפים על הבחירות המוניציפליות? מה זה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לא בכל הרשויות מתקיימות הבחירות באותה שנה. למשל, גם בשנה האחרונה היו בחירות. גם בבחירות הכלליות חלק מהכסף מועבר דרך משרד הפנים. יש תקצוב על דברים מסוימים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בחירות לכנסת, מה אתם בעניין? << אורח >> ליאת פרוינד שפרן: << אורח >> בבחירות לכנסת יש לנו מגוון תפקידים – רישום אוכלוסין, הפצת הודעות לבוחר, עוד דברים. זה מגיע עכשיו כי זה עודפים שנוצרו בשנת 2020. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה הבחירות המוניציפליות שהיו לפני למעלה משנתיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק לפני חודשיים נבחר ראש עיר חדש באילת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על זה ההוצאות? << אורח >> ליאת פרוינד שפרן: << אורח >> בחירות מוניציפליות מיוחדות מתקיימות כל שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תוכנית 062201 ו002, העדות הלא יהודיות – אני רואה שהוצאות תפעול כולל התקשרויות שבגינן וכו' - במה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> עיקר העודפים, ה-12 מיליון, הן פיתוח מבני דת. תקציבי פיתוח בדרך כלל יש בהם עודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי לא מנצלים אותם, ומעבירים אותם לשנה אחרת. אתה מדבר גם על בתי עלמין? << דובר_המשך >> ידידיה גרינוולד: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתי עלמין – השיפוץ שלהם – יש לכם תקציב של קול קורא שכל שנה יוצא לבתי העלמין הלא יהודיים? << אורח >> ליאת פרוינד שפרן: << אורח >> כן, חוץ מהשנתיים האחרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא יצא? << דובר_המשך >> ליאת פרוינד שפרן: << דובר_המשך >> בגלל ההמשכי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק ל-22'? << דובר_המשך >> ליאת פרוינד שפרן: << דובר_המשך >> כן, לבתי עלמין יוצא בערך 6 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה קמצוץ. שיפוץ של בתי עלמין – בלא יהודי זה קמצוץ. כשנגיע ליהודי - אני לא יודע אם שם יש שיפוץ של בתי עלמין, זה קטסטרופה שלמה שם מה שהולך. רואים הריסות כל פעם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך נקבע הסכום של 6 מיליון? כמה הוצאה בשנים האחרונות? << דובר_המשך >> ליאת פרוינד שפרן: << דובר_המשך >> בשנים האחרונות היו כ-7 מיליון כל שנה. זה נקבע גם בהתאם לתקציב בסיס שיש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אתם בודקים כמה צריכים לבתי עלמין, גם חדשים את מדברת? << דובר_המשך >> ליאת פרוינד שפרן: << דובר_המשך >> הצורך עולה בהרבה. זה גם חדשים וגם ישנים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נוצרים, דרוזים? << אורח >> ליאת פרוינד שפרן: << אורח >> זה התקציב שקיים בבסיס. זה לא כולל החלטות ממשלה, אם יהיו, לתמיכות שוטפות בנושא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה גם בשנים עברו היה לכם בבסיס. כמה באמת הוצאתם? האם היו תוספות תקציב? << דובר_המשך >> ליאת פרוינד שפרן: << דובר_המשך >> לא. 7 מיליון מדי שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למשל במועצות דתיות, יש חברת קדישא, ושם זה נושא אחר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> פה זה עמותות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין להם במקביל מועצות דתיות שיש תחתיהן בתי עלמין? מי מתחזק את בתי העלמין של העדות הלא יהודיות בתוך הרשויות? למשל בחיפה בית העלמין הנוצרי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הרוב עושים את זה בהתנדבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי מתחזק? העירייה? << אורח >> ליאת פרוינד שפרן: << אורח >> עד כמה שידוע לי – הרשות המקומית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו סוגיה שמעניין לבדוק אותה. נראה מה המשמעויות של זה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> במסגרת החלטה 550 של פיתוח כלכלי חברתי בחברה הערבית הוקצו עוד 30 מיליון לבתי עלמין וגם בהחלטה שעברה אתמול לפיתוח הישובים הדרוזים, גם עוד 24 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מעבר לאוכלוסייה הערבית והדרוזית – יש סתם אוכלוסייה לא יהודית בישראל. השאלה אם גם לזה יש קשר וצורך. מבקש לקבל על זה תשובה יותר מפורטת מכם בכתב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הדבר הזה צריך לקבל טיפול בסיסי במשרד הפנים, במיוחד אחרי שנת הקורונה, דובר שצריך שבכל בית עלמין יהיה חדר לרחיצת המתים. אין. זה לא קיים. לכן צריך לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש סכומים ייעודיים שהוקצו בהחלטות ממשלה, אנחנו מבקשים לקבל פירוט על זה בכתב, ואם נראה שהפירוט לא מספיק, נקיים דיון בוועדה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> צריך לעגן את זה כדי שזה לא יהיה מחווה של ראש רשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור. יש החלטת ממשלה. נראה מה זה אומר. משרד הפנים, 06001. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 07001 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 07001, המשרד לביטחון פנים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר סכום של 527 מיליון ו-163,000 שקלים לסעיף 07, המשרד לביטחון פנים. הסעיף מאגד בתוכו הן את מטה המשרד והן את גופי ביטחון הפנים – את משטרת ישראל, את שירות בתי הסוהר ואת רשות הכבאות. העודפים מתחלקים שהמטה של המשרד זה 85 מיליון שקלים – רובו הולך לרשות לביטחון קהילתי, הפרויקטים שם. רשות כבאות והצלה – 130 מיליון שקלים, שירות בתי הסוהר – 130 מיליון שקלים, ומשטרת ישראל כ-185 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוך המשרד אתם מעבירים – זה העודפים? << דובר_המשך >> אביה פרון: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביקשנו בפעם שעברה שהיתם פה, לגבי שירות בתי הסוהר, אדוני היושב-ראש, שאלנו לגבי האסירים, כל הנושא של הטלפונים, ביקשנו לדעת את התמחור, וגם בקנטינות, מה התמחור. כשהיה פה סגן השר לביטחון הפנים. לא קיבלנו תשובה בעניין. הבטחתם תשובות. אני לא קיבלתי תשובה. אם הוועדה קיבלה - אשמח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, שירות בתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם קודמת ביקשנו לדעת, מה עלות שיחת אסיר כשמתקשר מבית הכלא, וביקשנו לדעת מה המחירים של המוצרים שמוכרים בבתי הסוהר – קנטינות, משחת שיניים, חטיף, כל דבר אחר. הבטיחו שישלחו תשובה. לא קיבלתי. << אורח >> מנשה רמזרקר: << אורח >> שלום, אני מחטיבת התכנון. לאחרונה עשינו סקר לאור המון תלונות שעשינו לגבי מחירי השוק החופשי מול הקנטינה. הסקר הראה שהמחירים שלנו טיפה יותר זולים. אין לי פה הסקר. אני יכול לשלוח לך. בדקנו מוצרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לגבי שיחות טלפון? << דובר_המשך >> מנשה רמזרקר: << דובר_המשך >> אין לי את זה מפורט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצביע על הסעיף הזה, ונגיש עליו רביזיה עד שנקבל תשובה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בסעיף הזה, קשור גם לגבי תוכניות שיקומיות בתוך בתי הסוהר – האם יש ייעוד בסעיף הזה? אני מדברת על עודפים. << אורח >> מנשה רמזרקר: << אורח >> חלק מהעודפים הם כנגד תוכניות שביצענו בנובמבר ובדצמבר גם בעולם החינוך והשיקום של האסירים. אנחנו משלמים את הכסף הזה בשנה עוקבת על חודש נובמבר-דצמבר. חלק מהתקציב הוא גם עבור פעילות חינוך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נוכל לראות מה התוכניות? כי מגיעות אליי הרבה בקשות ותלונות לגבי מה שקורה עם האסירים הערביים בתוך בתי הסוהר שאין מספיק תוכניות וגם לא בערבית, שיקומיות. << אורח >> מנשה רמזרקר: << אורח >> אין לי פה התוכנית המפורטת, אבל חלק מהתקציב הוא למימון הפעילות בעולם החינוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשלחו לנו תוכנית לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הכבאות, אנחנו יודעים שהציוד – ראינו כתבות ועלו פה תלונות בפעם שעברה על הציוד המיושן. האם לקראת 22' אתם הולכים לעשות דרמטי בכל הנושא של מטוסי הכיבוי שאמרו שיביאו מלבד המטוס היחיד שיש, או כל הנושא של ההצטיידות החדשה של מערך הכיבוי? יש שם הרבה דברים מיושנים. שאלה שנייה – הרי יש סיפור של נושא הזקנים שהגיע עד בית המשפט והיתה פסיקה. האם אתם ערוכים לרכוש מסכות שיהיו טובות גם לבעלי זקנים כמו שיש בשאר מדינות העולם כדוגמת ארצות הברית, שיוכלו גם בעלי זקנים להשתתף במערך הכיבוי ולא יצטרכו לגלח את זקנם? << אורח >> ענבל איפרגן: << אורח >> שלום, אני מהכבאות. לגבי ציוד מיושן – מהקמת הרשות הארצית אנו עובדים על ציודים. כל הזמן אנחנו מתגברים. זה גם חלק מהעודפים. חליפות, מנ"פים, כל הציוד חדשני ובטיחותי יותר לכבאים. זה מבחינת ציוד. אנו מתקדמים, אך יש תקציב מוגבל. אנחנו עושים מה שניתן במסגרת התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מרגישים שאתם מקבלים בחלוקה צודקת או מרגישים חוסר גדול? << דובר_המשך >> ענבל איפרגן: << דובר_המשך >> יש דברים שיש לנו חוסרים כמו רכבי מיגון, רכבים מתיישנים. הסל מוגבל לצערי, אבל מה שאפשר לעשות, אנחנו נותנים סדר עדיפויות, לפי שנים, מה שיש צורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל מטוסי הכיבוי – יש לכם משהו ברכז בקרוב? << אורח >> ענבל איפרגן: << אורח >> לא ידוע לי. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> בשנת 22' תוקצבו בין 15 ל-20 מיליון שקל – אוכל לבדוק את המספר המדויק – לרכש רכבי כיבוי חדשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה רכבים זה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש רצון לתחלופה של 40, אם איני טועה. << אורח >> ענבל איפרגן: << אורח >> יש רכבים שהם כמיליון, ויש מיליון וחצי, רכבי כיבוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את אומרת מיליון או מיליון ו-500, ואתה אומר 20 מיליון שקל הקצבה, 40 רכבים. לא מסתדר. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש רצון למתווה ותוכנית עבודה של 40 לכיבוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוך כמה זמן? << דובר_המשך >> אביה פרון: << דובר_המשך >> אני לא יודע לומר. << אורח >> ענבל איפרגן: << אורח >> זה לא מיידי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה רכבי כיבוי יש בשירות הכבאות? << אורח >> ענבל איפרגן: << אורח >> לא זוכרת מספר מדויק. אוכל לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היתה לא מזמן שריפה בדרך לירושלים, כמעט הגיעה עד עין כרם, וראינו חוסר של כוח אדם, ראינו את הכבאים שעשו עבודת קודש. שאפו. וקרסו. ראינו כבאים שקרסו שם. אנחנו מדברים פה על העודפים, על העברות. אני לא רואה שינוי דרמטי מבינת כוח אדם. גם כוח אדם מגיע לכבאים האלה. יש להם משפחות. אני לא מדבר על כאלה שצריכים טיפולים. אבל להגדיל את כוח האדם ואת ההיצע - לא צריך לגייס ממקומות אחרים כשאתה יודע שיש לך מקומות מועדים, לקחת מטוס, ולא צריך להביא ממקומות אחרים. שנהיה ערוכים מספיק. השאלה אם אין לכם במשרד לביטחון פנים סדרי עדיפויות לשים גם את הדבר הזה. כשמדברים על משרד הביטחון – כולנו זועקים – שם לא נוגעים, שם סותמים את הפה. גם במשרד לביטחון הפנים, כשאומרים: עושים עכשיו טיפול בחברה הערבית, וזה טוב, והקציבו לשם - ככה צריך לעבוד. צריך להביא עוד כסף לרשות הכבאות בשביל כוח אדם, לרכבים חדשים, לציוד חדש, מטוס. כל שנה מביאים את זה וכל שנה – שנים קודמות – אותו ציוד מיושן. אראה לכם את זה מפרוטוקולים של ועדת הפנים אחורה כשאבי מורי ז"ל יושב-ראש ועדת הפנים – אותו סיפור גם לגבי בתי הסוהר וגם בנושא הזה. השאלה מה עושים. זה שיש לכם עודפים מזה – זה הבושה הכי גדולה. היה צריך ששם יהיה 0 ולראות איך מגייסים לשנה הבאה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> נמצא פה נציג המשרד לגבי סדרי עדיפויות בתוך המשרד. שוב אציין – בשנת 21' הכבאות, לצורך גם שכר וגם לטובת רכש, קיבלה כ-80 מיליון שקלים עוד השנה. בשנה הבאה יש מעל 50 מיליון שקלים בנושא הרכש והקנייות. בתחום השכר, בתחום כוח אדם יש תוספת של כ-100 תקנים של לוחמים לרשות הכיבוי וההצלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעומת כמה שיוצאים? << דובר_המשך >> אביה פרון: << דובר_המשך >> מעבר לזה אפילו ברשות לכבאות עושים עכשיו תוכניות פרישה, שגם זה תוקצב, כדי שדור ותיק יוכל לצאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדרבא, מבורך, להגדיל. רק לגבי המסכות עם הזקנים – האם יש לכם תוכנית להביא גם לבעלי זקנים, יש גם מתנדבים בשירות האזרחי או מתגייסים בנושא של שירותי הכבאות. יש שם בעלי זקנים. יודעים שלא יכולים לקצץ את הזקן שלהם. האם יש לכם מענה גם כספית, גם לקלוט את האנשים האלה? ובעלי זקנים זה לאו דווקא מהציבור החרדי אלא בכלל. אנחנו רוצים לתת להם מענה כדי שיוכלו להשתלב גם בכבאות. יש לכם מענה לזה? << אורח >> ענבל איפרגן: << אורח >> זה אגף בטיחות אצלנו. לגבי מסכות עם זקנים – זה בתי משפט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בית המשפט אמר: אם אין לכם מענה – זה מה שצריך להיות. אני שואל אם אתם נערכים למענה. אני לא רוצה לשים אותך במקום של בית המשפט אלא במקום המקצועי. יש מענה בשאר המדינות. השאלה אם אנחנו יודעים להביא למדינת ישראל את המענה הזה לבעלי זקנים. << דובר_המשך >> ענבל איפרגן: << דובר_המשך >> אני מבחינה תקציבית, ואם תהיה מסכה כזאת וזה ייתן מענה, אין לי ספק שזה יתוקצב כמו כל ציוד אחר. ללא ספק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה 6 אלפי ₪? תחבורה ציבורית, שי לחגים. זה עודפים? שי לחגים? נופש מבצעים לממשלתי? << אורח >> מנשה רמזרקר: << אורח >> זה 6,000 שקל נשארה הזמנה פנויה בשכר שלנו בסוגיה של משאבים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה 6,000 שקל. 07001 – מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. יש רביזיה. אני מבקש תשובות לגבי מחירי קנטינה ומחירי שיחות הטלפון לוועדת הכספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מצטרף לרביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ככל שהבקשה תמולא, הרביזיה תוסר. אנחנו נחזור לבוקר, למשרד הבריאות, כי זו העברה תקציבית שחשוב לאשר אותה. משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> מספר השלמות מהבוקר, גם בהיבט של בתי החולים הציבוריים וגם לגבי רשיונות ומכשירים. התייחסות לבתי החולים הציבוריים – שולמו עד כה 818 מיליון שקלים. נותר לתשלום 102 מיליון שקלים, שזה השלמה ל-960. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מתי ישלמו את ה-102 האלה? << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> ישולם עד 9 בדצמבר 96 מיליון שקלים. עד 16 בדצמבר יושלמו עוד 46 מיליון שקלים. בזה אנו מסיימים את ההתחייבות לגבי הסיכום התקציבי על סך 960 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא יכולים להעביר ב-9 גם את של ה-16? אמרת שהיום מעבירים להם את הכסף הראשוני. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> זה הנתונים כרגע. ביקשתם את ההשלמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שהיום אין העברה אלא יש 142 מיליון שיעבירו ב-9 ועוד? << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> עד 9 בדצמבר 96 מיליון שקלים ועד 16 בדצמבר 46 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש אפשרות שהכול יהיה ב-9? << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> זה כרגע מותנה גם באיסוף נתונים וגם בוועדות תמיכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר זה לא בעיה שעדיין לא יצא קול קורא לנוהל תמיכות, שלא יצא נוהל תמיכות. הכול נמצא, הכול יודעים. ב-16 בדצמבר אתם מגישים את הסופי. גמרתם איתם את השנה עם כל ה-960 מיליון ש"ח. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> נכון. לגבי המכשירים והרשיונות, באופן כללי, הנושאים נדונו בוועדת הבריאות. העברנו התייחסות מפורטת ב-24 באוקטובר בכתב וגם יצא על-ידי רשת חטיבת הרפואה לכל אחד מבתי החולים. לגבי צנתורי מוח, ההגבלה במספר מרכזי השבץ של המוחי – אנחנו רוצים לא לגרום נזק בשל היעדרות מיומנויות. יש כרגע עניין של הכשרה ומיומנות. יש כרגע 30 רופאים בארץ שמוכשרים לזה. חשוב לעשות הבדל, לא כל אירוע של שבץ מסתיים בצנתור מוחי. כרגע יש ההגבלה הזאת שזה בעיקר בגלל היעדר מיומנויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש להם המצנתר. יש להם המכשיר. צריך את האישור שלכם. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> זה תלוי במקרים. לא כל אירוע של שבץ מסתיים בצנתור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תנו להם את האישור. הם לא סתם יפעילו את המכשיר הזה. << דובר_המשך >> אדוה קליין: << דובר_המשך >> כרגע קיימת תוכנית לאומית שכוללת גם הקמה של יחידות לשבץ מוחי בכל בתי החולים, יחידות שיש בהן גם רופאים נוירולוגים. אבל אנחנו מתכננים עיבוי של המרכזים לשבץ מוחי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ינון, התשובה היא שלילית. מכירים את זה. משרד האוצר לא מסכים לאשר עוד כאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין שהנושא הזה נדון בוועדת הבריאות. שם דנים בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והבטיחו לאופיר כץ תשובות. הוא לא קיבל, לכן הוא ביקש ממני. הסיפור הוא שהיה דבר כזה בבית חולים שהיה צריך את האישור לגבי הצנתור. זה חתימה. כל המכשור הרפואי נמצא בתקנות העם הישנות שפעם אחת צריך לעשות סדר אחת ולתמיד. הנושא שאת אומרת שיש תוכנית לכל בתי החולים – אל תחכו לכל בתי החולים. יש נהריה, דה וינצ'י שעדיין לא קיבל את האישור שלו, יש לכם בית חולים ברזילי שיש להם המכשיר – תתקדמו עם מה שיש. זה עולה להם הרבה כסף להפעיל את זה סתם. תנו את האישורים. הם ילדים מספיק גדולים להחליט מתי להפעיל את זה ומתי לא. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> כאמור הנושא נדון בוועדת הבריאות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין דבר כזה. אל תגיד את זה אפילו. תאמר שאנחנו לא מסכימים לזה. אין דבר כזה שוועדת הכספים דוחה דברים, אומרת שיש ועדה אחרת. הם מבקשים מאתנו כסף - אנחנו מבקשים שהם יאשרו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה יודע בדיוק כמוני שאנחנו מדברים על העברה מתוך קופסת קורונה, לא קשורה לתקציב 21' ו-22'. יש לנו עודפים של משרד הבריאות, ויש העברות תקציביות של משרד הבריאות. אנחנו נוכל לשאול אותם את השאלות הרלוונטיות ולקבל תשובות. היא עוד לא ענתה את התשובה על דה וינצ'י ועל הצנתור - תנו לה לסיים. << אורח >> אדוה קליין: << אורח >> מעבר לזה, היום אמור להתקיים דיון אצל המנכ"ל גם לעניין רשיונות וגם לעניין מכשירים יחד עם משרד האוצר. שוב - כלל התשובות יועברו גם לוועדה וגם לבתי החולים. זה באופן כללי. לגבי דה וינצ'י, המשרדים פועלים למענה בנושא. שר הבריאות פועל בימים האלה לגבש תקנות להגדלת היחס של מספר המכשירים לנפש, שזה כן ייתן מענה באופן כללי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, התשובה היא שלילית. אני מכיר את ועדת הכספים. היא צריכה גם לדון בדברים האלה. אתם באים לפה לבקש כסף. אתם צריכים לדעת שאתם צריכים גם לשלם, הכוונה במה שהעלה חבר הכנסת אזולאי. זה פיקוח נפש. אותו דבר כמו עם ה-MRI ועם דברים אחרים. היום זה נכנס למסלול. כשליצמן היה שר הבריאות אישרו את ה-MRI בעוד הרבה מקומות, גם בפריפריה. זה לא בסדר שאתם לא מאשרים את זה. לא לאשר ולשלוח את זה לוועדת הבריאות זה לשלוח את זה לוועדה שאין לה כוח. כאן יש כוח. אני הייתי יותר מתעקש על זה. אדוני היושב-ראש, אצביע בעד ההעברה הזאת. אני חושב שזו העברה של פיקוח נפש. אבל אני לפני שנה היה אותו דבר. היו בעיות קשות של הקורונה. לא היו עוד חיסונים, וכולנו פחדנו מקבלי ההחלטות, מה הולך לקרות. ואז היתה התקפה נגד הממשלה הקודמת, שהכול פוליטי ועושים סגרים ואיכונים של הפלאפונים. קץ הדמוקרטיה- - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך זה קשור? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כל הדברים האלה נאמרו. הכול נאמר, עם כל מיני דברים שפוגעים בכלכלה. היום ב"ה יש חיסונים, יש התמודדות. הממשלה הזאת עושה הגבלות והתקשורת שותקת. פשוט. מדינה שמאבדת את הצפון. אני מחכה ליום שיעלה יאיר לפיד כאן – אני כבר לא מדבר על אחרים – שיבקש סליחה. על מה אמרת פוליטי, שאני נתתי יד להחלטות הממשלה שצריך לעשות פעולות, אחרת אנחנו לא יודעים לאן היינו מגיעים? עכשיו באים עם הקורונה. לגבי האיכונים – האופוזיציה כולנו נצביע בעד האיכונים. לא כי אנו חושבים שזה משוש חיינו. זה היה בעבר, ואנחנו חושבים שיש לעשות כן גם היום, ובתנאי אחד – שהקואליציה תדע להביא את כולם. אם הקואליציה תביא את כולם – אנחנו האופוזיציה נצביע בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי האישורים, אם אפשר לבקש שעד שתבוא ההעברה הבאה שיבינו שצריכים להביא את האישורים של בתי החולים. זה רק אישור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מעדיף לנצח את זה בצורה שונה. אני לא נכנס לשיקולים רפואיים ולשיקולי כוח אדם ומומחיות. את זה נאשר, נצביע עכשיו. יש להם הודעה תקציבית, 24003. נגיע לזה איכשהו בשבוע הבא. עד אז את אומרת לי ששר הבריאות אמור לגבש את התקנות להגדלת היחס במספר מכשירים לנפש בנושא של מכשיר דה וינצ'י - אנחנו רוצים לדעת, וגם אותה תוכנית לאומית שאתם דנים בה – נשמח בוועדה לקבל את הפירוט של התוכנית. יש תוכנית, זה אומר שיש לה פירוט. אני לא רוצה שתעשו לי הרצאה של עשר שעות אבל לעדכן את הוועדה איפה הדברים עומדים. אני מצביע על הפנייה, 2 עד 4 של משרד הבריאות. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – רוב גדול הבקשה אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה התקציבית אושרה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>