פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכספים 23/11/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 154 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב (23 בנובמבר 2021), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני מאיר יצחק-הלוי אופיר כץ נעמה לזימי ג'ידא רינאוי-זועבי מוזמנים: מיכאל גובאני – סמנכ"ל שירותי דת, המשרד לשירותי דת דוד נחום – תקציבן, המשרד לשירותי דת דינה לפידות – עוזרת היועצת המשפטית, המשרד לשירותי דת עמית קצין – יועת מנכ"ל, המשרד לשירותי דת יחזקאל כהן – מנהל אגף בכיר תקצוב ותכנון, המשרד לשירותי דת יפתח עשהאל – רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר איתן כהן – מנהל אגף תקצוב ותשלומים, משרד הפנים הילה זהבי – כלכלנית, מרכז השלטון המקומי רפי מלאכי – ראש החטיבה הדתית, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך לינור כרם תמר בן-תורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את דיוני הוועדה להיום. היום יום שלישי, י"ט בכסלו התשפ"ב – 23 בנובמבר 2021, אנחנו עוברים לסעיף הראשון על סדר היום: קביעת סכום ההשתתפות מיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2021. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> החוק קובע שהשרים יכולים לקבוע אמות מידה לסכום השתתפות מיוחד. מדובר באמות מידה שלא משנות את סך התקציב, זאת אומרת, סך השתתפות המדינה יהיה 40%, סך השתתפות הרשויות יהיה 60%. בין הרשויות יש דיפרנציאליות לפי אמות מידה שנקבעו כך שהחזקות משלמות יותר ועל ידי כך המדינה משתתפת יותר ברשויות פחות חזקות. הבאנו לפניכם את אמות המידה שקבענו ואותן השרים אישרו. הדיפרנציאליות נעה בין 75% השתתפות מדינה ל- 25% השתתפות מדינה, כאשר המשלימה היא הרשות המקומית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כך אתה מציג את הנושא? אתה רוצה שאני אבטל את הדיון? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שיניתם קריטריונים. בוא תסביר למה שיניתם את הקריטריונים. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> יש חמש אמות מידה. אמת המידה הראשונה היא מספר התושבים. אמת המידה השנייה מתייחסת לאחוז ההשתתפות של הרשות המקומית מתקציב המועצה הדתית בתקציב הרגיל. אמת המידה השלישית מתייחסת למענק איזון, במידה ויש מענק איזון שהרשות מקבלת, ומה אחוז מענק האיזון מתוך התקציב השוטף שלה. הפרמטר האחרון זה בעצם המדד הסוציו חברתי-כלכלי של אותה רשות. השינויים שעשינו משנה שעברה הם אך ורק בשביל להתכנס ל-60-40, כמו שהסברתי בהתחלה, היות ולא כל התקציבים הם שווים. ה-100% של התקציב של כל מועצה דתית נקבע לפי הקריטריונים בהחלטת ממשלה, לכן יש שונות בין מועצה למועצה כמו בין רשות לרשות. על מנת להתכנס בכל זאת למה שכתב המחוקק, לסך כל השתתפות המדינה שזה 40%, אנחנו צריכים לעשות את כל הוויסותים האלה. אנחנו לא יכולים בצורה של אמות המידה להגדיל את תקציב המועצות הדתיות הכולל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה בחינוך, ברווחה ובתחבורה זה 70%, 75%, אפילו 90%? למה בשירותי דת המדינה משתתפת רק ב-40%? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> זה מה שקבוע בחוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה התחייבות בוועדה של אנשי משרד האוצר לשנות את זה. אתם באים עוד הפעם ככלב ששב על קיאו. מה זה? למה זה שונה? המדינה רוצה שירותי דת או לא רוצה? למה בחינוך, ברווחה, בתחבורה נותנים יותר? יש ישובים שאפילו נותנים 90%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 90% למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 90% מהתקציב. עושים כביש, עושים כיכר, עושים שירותי תחבורה בעיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל בתחבורה המחלקה היא בתוך הרשות. פה מדובר במועצה שהיא גוף חיצוני לרשות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור לגוף חיצוני? זה שירותי דת שהמדינה צריכה להחליט מה היא עושה עם זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתה שואל אותי, זה חייב להיות כמחלקה, כאגף בתוך רשות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא שואל אותך, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול לא לקבל את תשובתי, אבל - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא רלוונטי לגבי העניין הזה. מה תגיד בשירותי חינוך שהמדינה נותנת? היא נותנת 70%,75%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אגף בתוך רשות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה נוגע למחלקה או לא מחלקה? מועצה דתית זה איזה גוף אלמוני כזה שהרשות לא בעניין? שישנו את החוק. ישבו פה אנשי משרד האוצר ואמרו שבשנה הבאה הם ישנו את זה. באים עוד הפעם עם אותו דבר, לא נותנים שירותי דת. אם אני ראש רשות שנותן שירותי חינוך, אני מקבל מהמדינה 70% או 75%. למה בשירותי דת לא? איפה הכסף נעלם? למה אני צריך לתת כל כך הרבה? מה עונים להם? מה עונים לבאר שבע? בשנה שעברה הוסיפו כסף לארבע רשויות כאלו, חד פעמי הוסיפו, ואמרו שיתקנו את זה. למה לא מתקנים? יש שירותי דת שניתנים על פי חוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לנו פה בטבלה ששלחתם לנו אחוזים. למה אין סכומים? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> יש גם סכומים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אתמול בערב העברנו גם סכומים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הסכומים האלה לא היו לפני שבוע כששלחתם את זה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לבקשת הוועדה הוספנו גם סכומים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין לי את הסכומים כרגע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש בקובץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת שאתם עושים חלוקה דיפרנציאלית כדי שהחזקות ישלמו יותר והחלשות פחות. לא ראיתי מעולם חלוקה דיפרנציאלית כל כך מעוותת כמו שאני רואה בדבר הזה. אילת , אשדוד, אשקלון, עפולה, כל אלה רשויות שמשלמות 75% אחוז והמשרד 25%. לפי מה שהצגת פה אלו רשויות חזקות כי הן משלמות 75%. איך הרשויות האלו, שאני לא חושב שהן חזקות גם מבחינת הלמ"ס וגם מבחינת הפריפריאליות שלהן, משלמות בדיוק כמו הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, נס ציונה, רמת השרון, רעננה, תל אביב? אני פעם ראשונה רואה משהו שמגיע שבו רעננה ורמת השרון מקבלות אותו תקצוב כמו עפולה ואשקלון. אם אני עובר לטבלה של ה-50%-50%, אני רואה שכפר שמריהו נמצאת יחד עם שדרות וקרית שמונה. עד כמה שאני יודע כפר שמריהו קצת יותר חזקה משדרות וקרית שמונה. אם אני חוזר לטבלה הקודמת, של ה-75%, אז ההשתתפות של המדינה, של המשרד לטובת כפר שמריהו וסביון גבוהה יותר מאשר ההשתתפות באשדוד, אשקלון ועפולה. אני לא יודע איך הדיפרנציאליות פה בדיוק עובדת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כשעלו טענות כאלו בשנים קודמות, האוצר פשוט הביא עוד כסף כדי לתת לבאר שבע, לאשקלון, לאשדוד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את עפולה העלו עכשיו מ-60% ל-75%. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא מעניין אותם בכלל, הם כותבים. הם מקווים שזה יעבור פה בשקט, הם מקווים שחברי הוועדה לא ישימו לב. הכל פה מעוות. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אמות המידה נקבעו אחרי העתירה לבג"ץ שנמחקה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עזוב בג"ץ. זה נראה לך הגיוני הטבלה הזאת שאנחנו מקבלים? מה קשור בג"ץ? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אמות המידה נקבעות לפי איתנות פיננסית של הרשויות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם אמות המידה מביאות לתוצאה הזאת, זה אומר שאמות המידה לא יכולות להיות, צריך לשנות אותן. לא יכול להיות שכפר שמריהו וסביון מקבלות מימון מהמדינה שהוא יותר גבוה מעפולה ואשקלון. לא משנה מה תסביר לי עכשיו, זה לא הגיוני, אתם צריכים לשנות את זה. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אני, לצערי, אחלוק עליך. גם כשהיה ב-2019 את הניסיון לתקן את החקיקה בנושא הזה, כמו שהציג חבר הכנסת גפני, הדבר שרצו לקבע זה את אמות המידה, כי אמות המידה האלו הן טובות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הן לא יכולות להיות טובות. אין שום משרד ממשלתי שבו כפר שמריה וסביון מקבלות יותר מעפולה ואשקלון. לא תמצא דבר כזה. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> תבדוק את התקציב של כפר שמריהו וסביון, לא את תקציב התושבים. אתה צריך לעשות את ההבחנה הזאת. אם תראה מה תקציב הרשות, אתה תראה שתקציב שלהם הוא לא כזה תקציב חזק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה "לא תקציב חזק"? זאת רשות הרבה יותר חזקה. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> זה נכון שהסוציו שלהם יותר חזק, אבל כרשויות הן לא כאלו רשויות חזקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כשהמדינה מוציאה החלטות ממשלה, תקצוב, קול קורא, היא כן מתייחסת להלמ"ס, לממד פריפריאלי. יש פה מדד פריפריאלי? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אנחנו מתייחסים לסוציו, אנחנו מתייחסים לאחוז ההשתתפות מאחוז המועצה, לאחוז מענק האיזון מהתקציב של הרשות, ככל שיש מענק איזון, וכמובן לגודל הרשות. סביון היא רשות קטנה. אני יכול להגיד לך מה הניקוד שסביון קיבלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה משנה, מבחן התוצאה הוא לא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם נשב שעה ותסביר לי מה עשיתם, נגיע למספרים האלה, אבל התוצאה הסופית היא מעוותת. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אני לא מסכים איתך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה לא מסכים איתי שערים כמו עפולה, קרית שמונה ושדרות צריכות לקבל מימון יותר גבוה מהמדינה מאשר סביון וכפר שמריהו? נראה לך הגיוני שאשדוד היא כמו רעננה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הוספתם כסף לרשויות האלו? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> לא הוספנו כסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפני שנה ושנתיים הוספתם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המימון שאילת מקבלת הוא 25%, שזה בדיוק כמו רעננה, רמת השרון, תל אביב, הרצליה. הם מקבלים את אותו מימון. נשמע הגיוני שכפר שמריהו וסביון מקבלות יותר מאילת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> באחוזים, לא בסכומים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה משנה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרתי לך מה דעתי על זה, מה אני חושב שצריך להיות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה דעתך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני חושב שכמו שרשות נותנת שירותי חינוך, תחבורה, שמירה - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומה יהיה עד שיעשו את זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מקווה שיעשו את זה. אמות המידה האלו, עד כמה שאני יודע, עוגנו בחקיקה. הייתה עתירה לבג"ץ בנושא הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה קשור בג"ץ לעניין? למה הוספתם אז כסף? מכיוון שאז הייתה קואליציה אחרת, ממשלה אחרת, יושב-ראש ועדה אחר? למה אז הבאתם כסף? מה, זה כספים פרטיים? הבאתם כסף לבאר שבע, לאשדוד, לאשקלון. עכשיו אתם אפילו לא מביאים. האם אתה יכול להסביר למה הבאתם אז? הבטחתם שתשנו את כל העניין הזה, את החלוקה של הרשויות המקומיות מול הממשלה, בדיוק כמו בחינוך, כמו ברווחה. השאלה שלך, אדוני היושב-ראש, לא קשורה למה שאנחנו מדברים, כי אם משנים את החוק בעניין הזה כך שזה חלק מהרשות המקומית, גם אז צריך שהממשלה תשתתף בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הממשלה לא משתתפת. היא מתחבאת מאחורי זה שאתה תחשוב שהיות וזה שירותי דת לא צריך להיאבק על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתה חושב ככה? למה אתה חושב ששירותי דת לא חשובים? אני בעד חופש דת וחופש מדת. המדינה צריכה לספק שירותי דת לכל מי שזכאי לקבל אותם. אתה לא יכול מתוך מחשבה סטיגמתית לחשוב ששירותי דת לא חשובים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אלכס, אתה מכניס אותי לוויכוח אחר שאפשר לדבר עליו, אבל הוא לא רלוונטי לגבי העניין הזה. המציאות היא שהממשלה עוסקת בעניין הזה בשיטת מצליח, היא מקווה שזה יעבור בוועדה ככה ולא יעשו בעיות. הראיה זה שלפני שנתיים, כשעמדו פה חברי ועדה וצעקו שבאר שבע היא עיר פריפריאליות ואשקלון היא עיר מטווחת על ידי טילים וצריך לעזור לה - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הן מקבלות 25%. זה הזוי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה פשוט לא לעניין. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אילת מקבלת 25%. אילת היא רשות חזקה? אלו רשויות שאנחנו צריכים לעזור להן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זאת שיטת מצליח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך לבחון את הדבר הזה, כי זה באמת מעוות. אני לא מכיר מצב שבו מביאים בסוף לתוצאה כזאת. המינימום שנדרש מצידנו עכשיו זה שלרשויות הפריפריאליות שהן מהלמ"ס חמש ומטה נתכנס ל-30-40, שהן לא ישלמו את ה-25%. זה המינימום שאנחנו צריכים לעשות פה. רשויות כמו אשקלון, אשדוד, עפולה ואילת לא צריכות לשלם 75%. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מסכים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש אמות מידה שנקבעו. הנוסחה עובדת כפי שהנוסחה צריכה לעבוד. כל שינוי כאן דורש שינוי של אמות מידה, וזה כרגע לא במסגרת הדיון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לאמות המידה האלו הוסיפו כסף. << אורח >> הילה זהבי: << אורח >> שיטת התקצוב במועצות הדתיות היא שיטה שאין לה אח ורע בכל שיטת תקצוב אחרת, כמו שאמר חבר הכנסת גפני. ברווחה, למשל, הרשויות שמות 25% והמדינה שמה 75%. צריך לקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת גפני מלפני כמה שנים, שכוללת מתווה הפחתה מדורג של נטל המימון החל כיום על הרשויות המקומיות והעברתו באופן מדורג למדינה. את זה אנחנו מנסים לקדם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, מתי הגשת את החוק הזה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפני שנתיים, שלוש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה זה לא קודם? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה פה מלחמת עולם. כיושב-ראש ועדה אתה יודע שלא את הכל אתה משיג בבת אחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש דבר אחד שהוא ברור, וזה שהוסיפו כסף על אמות המידה הקיימות. הוסיפו כסף לרשויות מסוימות, מכיוון שראו שהעיוות הוא גדול. היו פה ראשי רשויות. היה פה רובי דנילוביץ' מבאר שבע, היה מאשקלון, היה מאשדוד. זה באמת היה מעוות לחלוטין. בא משרד האוצר והסיף כסף. זה השלב הראשון. החוק שלי אושר בוועדת שרים לחקיקה, אבל אחרי זה האוצר חזר בו, נהיה בלגן גדול וזה נעצר באיזה שהוא מקום. זה עבר בוועדת שרים לחקיקה בעקבות דיון כאן בוועדה. מה שיש פה מעוות באופן דרמטי, לא סתם מעוות. א', זה מעוות בכך שזה שונה מרווחה, שזה שונה מחינוך, וב', זה מעוות בגלל אמות המידה. התוצאה של אמות המידה הן שערורתיות. מה תגיד לראשי רשויות שאתה פתאום אומר להם: "אתם עשירים כמו סביון וכמו תל אביב"? איזה מן דבר זה? לפחות שיביאו את הכסף שהביאו בפעם הקודמת. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני מאוד שמח שזעקתה של העיר אילת יוצאת מקרב חברי אופוזיציה. אוטוטו אנחנו הולכים להביא לכאן דיון בנושא הפעימה השנייה בכל הנוגע לפיצויי שדה דב, ואני בטוח שנשמע את הזעקה ותסייעו לעיר אילת לקבל אותה כפי שהתחייבה הממשלה הקודמת. כראש עיריית אילת היו ויכוחים מרים ונוקבים סביב הנוסחה, ואני מדבר על שנים עברו. אפשר להצטער על כך שכשהעיר אילת עלתה מאשכול חמש לאשכול שש – דרך אגב, בהובלה שלי, כי אני רוצה את העיר באשכול שמונה - מיד צמצמו לעיר אילת תמיכה ממשלתית של מעל ל-20 מיליון שקל בשנה. בעת ההיא הלנתי על כך שכשעיר מתנהלת בצורה טובה ומקדמת מבחינה דמוגרפית כדי להיות כמה שפחות תלויה, אז יש מישהו שנותן לה בראש. אין ספק שכל הנושא של המועצות הדתיות צריך לעבור רביזיה בתפיסה, ואני שמח שיש מי שמוביל את זה. המועצה הדתית בעיר אילת, שנתתי מעבר לסכומים שמופיעים פה כי רציתי לחזק את האוכלוסייה הדתית בעיר, מעסיקה עשרות מפקחים בבתי מלון שמכניסים הרבה מאוד כסף למועצה. ההתייחסות אליה היא התייחסות אחרת. אני לא יודע אם נכון להתייחס סימטרית. צריך לראות מה מבדל, מה שונה ברשות כמו אילת שיש בה משגיחים - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אנסה לחשוב מה מבדל בין קרית שמונה לסביון. אני מקווה שאני אמצא את ההבדל. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> השאלה אם אנחנו בוחנים כל רשות בפני עצמה, או שמקבלים החלטה שיכול להיות שצריך לעשות לה מקצה שיפורים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה בשירותי דת אילת צריכה לתת 60% ובחינוך וברווחה היא צריכה לתת רק 25%? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> זה היה בזמנו 40-60. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה היית ראש עיר מוצלח, אתה מכיר את התקבולים של העירייה. למה כראש רשות קיבלת על שירותי רווחה ועל שירותי תחבורה 75% ועל שירותי דת רק 40%? << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> אני שואל אותך, זה היה בעידן שלכם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבאתי כסף לערים האלו. העברתי הצעת חוק בוועדת שרים בקריאה טרומית, אבל נתקעתי באמצע כי אז התחלפה הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תמיד אפשר לשאול למה אתם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו הבאנו כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התשובה לא משנה. העיקר זו השאלה. << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >> שאלה טובה. מי שלא מכיר את עברו לא ידע איך יהיה עתידו. צריך ללמוד קצת מהעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העבר שלנו הוא עבר של יהדות מפוארת, עבר שבו לא היינו צריכים לרדוף אחרי תקציבי דת. עכשיו אנחנו צריכים לרדוף אחרי תקציבי דת. אני לא צריך לרדוף אחרי תקציבי דת. תקציב דת צריך להיות בבסיס. כמו שחינוך מגיע לך, כמו שרווחה מגיע לך, זה מה שצריך להיות גם בענייני דת. אם הממשלות הקודמות פשעו בזה כשאנחנו היינו חלק מהממשלה, זו סיבה שנמשיך את זה? גם את המסים על החד פעמי לא היה ואתם עכשיו רוצים למסות, גם את מס הרכישה אתם רוצים עכשיו להחזיר. אל תשתמשו בתירוץ הזה של מה שהיה, כי זה תירוץ שמבזה אתכם. אתם מספיק חכמים בשביל להגיד תשובה יותר רצינית. אני יודע מה זה המשרד לשירותי לדת. לצערי, המשרד הזה הוא קבצן, ובזה לא אתם אשמים. לוקחים את המשרד ופעם סוגרים אותו, מצרפים אותו, מחזירים אותו, מוסיפים לו תקנים, לוקחים לו תקנים, מורידים לו מהתקציב. במשרד הרווחה לא נראה את זה, במשרד החינוך לא נראה את זה. אולי פעם אחת תשנו אצלכם פאזה בנושא היהדות. המשרד לשירותי דת מספק שירותי יהדות, לאו דווקא דת. כדי לקבור בן אדם, לא צריך להיות דתי. כדי לחתן בן אדם, לא צריך להיות דתי, צריך להיות יהודי. אם ההסתכלות שלנו על המשרד לשירותי דת תהיה כזאת שהוא מספק למדינה היהודית את הצרכים היהודיים, אז יהיה תקציב חובה. לראשי רשויות יש מספיק עול. לא כולם הם כמו יצחק מאיר הלוי שכראש רשות היה רץ ומנסה להביא עוד תקציבים בשביל זה. יש ראשי רשויות שזה לא מעניין אותם, שהם לא מעבירים את מה שמגיע למועצות הדתיות. מי מפסיד בסופו של דבר? שירותי הדת. מדינת ישראל היא מדינה יהודית. הגיע הזמן שנתקצב את זה כמו שאנחנו מתקצבים את שאר הדברים, לא להגיד זה 30%,25%, 40%, 50%. הגיע הזמן שנעשה פעם אחת reset לממשלה עם שר האוצר ליברמן, עם ראש הממשלה הרזרבי יאיר לפיד, עם בנט. אם אתם רוצים ממשלת שינוי, תעשו שינוי גם בזה. מה יקרה אם תעשו בזה שינוי? היהדות לא מעניינת אתכם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכנסנו פה שינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה שינוי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שר הדתות מתן כהנא עושה הרבה מאוד דברים נכונים וטובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא נכונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו חלוקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול להוכיח שזה לא נכון, שזה לא ראוי. אתם לא חושבים ששירותי הדת צריכים להינתן כמו שירותי הרווחה וכמו חינוך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 12 שנים היו לכם לשנות את אמות המידה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האוצר מתנגד לשינוי החקיקה בכל הכוח, הוא נלחם על זה בוועדת שרים. מכיוון שאמרנו אז שיש פה רשויות שנפגעות, ביקשנו שהם יביאו כסף. אם אתם רוצים לעשות מה שהיה בזמן שלי, תביאו עוד כסף לרשויות החלשות. למה את זה אתם לא עושים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה פעם אחת לא לעשות את הדברים כמו שצריך? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תעשו, הלוואי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו נעשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש איזו הצעת חוק שעומדת פה על סדר היום? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע, ולדימיר, שאתם לא תעשו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה לא נעשה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעניין הזה אתם לא תעשו, כי זה הלמטה של הלמטה של הלמטה בסדרי העדיפויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סדר עדיפויות זה דבר לגיטימי. לכל ממשלה יש סדר עדיפויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי רוצה לדעת מה סדרי העדיפויות שלכם בנושא יהדות במדינה. אין לכם סדרי עדיפויות. מרב מיכאלי אומרת שהיא רוצה לעשות תחבורה בשבת בכל מקום. אתה יודע שבתל אביב נתנו דוחות על דוכני תפילין. לא ירחק היום שגם יגידו שאסור פה למול את הילדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אתה מגזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תאמין לי שאני לא מגזים. אם הייתי אומר בעבר שיהיה אסור להניח תפילין ברחוב כי יקבלו על זה דוח, היית אומר לי שאני מגזים, אבל זה מה שקורה היום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם את זה לא אמרו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היהדות חשובה לנו לא פחות ממה שהיא חשובה לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד כמה שנים, כשיראו את זה, אתה תגיד: "וואלה, ינון צדק". << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה רשויות חלשות צריכות לשלם 75%? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המדינה פועלת על בסיס חקיקה. המחוקק קבע 40-60, כשעל בסיס זה המדינה פועלת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם ממליצים לשנות את זה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא עניין של ממליצים. הם התחייבו כאן שהם ישוו את זה לשירותי חינוך, רווחה ותחבורה. אתה מכיר דבר כזה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני לא מכיר. אני לא מכיר שהמחוקק שינה, ואני גם לא מכיר שהיה פה איזה שהוא שינוי שהמחוקק הנחה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> משרד האוצר התחייב פה, אחרת לא הייתי מעביר את זה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו משתתפים לפי נוסחת 40-60 בהתאם לחוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שמחת זקנתי. את מה שאתם מעבירים אני יודע. אני גם יודע שאתם נלחמים נגד זה כל הזמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם ממליצים עכשיו לשנות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא עסקנו בזה, וגם המחוקק לא דרש כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם כל העיריות מעבירות לשירותי דת כמו שצריך? אין בעיות עם עיריות? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אני לא אגיד שאין בעיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים שיש בעיות. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> התקציב נקבע בחקיקה. על החקיקה לא אני מצביע, מי שמצביע הם חברי הכנסת המכובדת הזאת. בהתאם לתקציב אנחנו פועלים. הדרג המקצועי לוקח את מה שהוחלט בחוק התקציב השנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם כל הרשויות מעבירות את הכסף לפי מה שקבוע? יש רשויות שלא מעבירות? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> יש רשויות שלא מעבירות בזמן ואנחנו מטפלים בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "לא בזמן"? אנחנו יודעים שיש יותר משבועיים שלושה איחור. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> יש מנגנונים בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשמשרד הפנים צריך לקזז להם, הוא עושה את זה? << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לדעת איזה לרשות מקומית משרד הפנים קיזז? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא מתכחשים לזה שיש בעיות. יש בעיות עם הרשויות. משרד הפנים, האם אתם מפעילים איזה שהוא מנגנון אכיפה כנגד אותן רשויות שלא מעבירות את הכספים בזמן למועצות הדתיות? יש כאלו שגם לא מעבירות בעיכוב די גדול. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> התשובה היא כן. אנחנו מתנהלים בשוטף מול הצוות במשרד לשירותי דת. יש לנו נוהל שאומר עד איזה תאריך הם צריכים להודיע לנו לאיזו רשות יש חוב, ואז אנחנו מקזזים את החוב ממענקי משרד הפנים. אני אציין שאנחנו לא מקזזים את החוב לרשויות שאצלן יש איזו שהיא מחלוקת, יש דיון בבית משפט, או דיון שלא נסגר בין הצדדים. היו מקרים שלרשות היה איזה חוב וכשהיא הוכיחה שלא כך המצב לא ביצענו את הקיזוז. אנחנו רק מבצעים קיזוזים אחרי שברור לנו שלא שולמו התקציבים שנדרשים על פי החוק וההנחיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה רשויות לא מעבירות בזמן, וכמה זמן העיכוב בדרך כלל? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אנחנו משתדלים לסגור את כל החובות עד סוף השנה, עד כמה שניתן. כמי שמייצג בצורה כזאת או אחרת את הרשויות המקומיות, אני גם לא רוצה לבצע קיזוז חותך ומיידי במכה אחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? אם הם חותכים בכזה רוחבי ובפעם אחת למועצות הדתיות, למה לא להתנהג אליהם באותו מטבע? אתה האבא של הרשויות. עם כל הכבוד, הם צריכים לדאוג לעצמם, אין להם את הכלים שיש אצלך. אתה מבחינתך צריך להבין אותם ולהגיד: "כמו שהרשויות חותכות לאותן מועצות דתיות, גם אני צריך לחתוך להם. גם אם זה משהו רוחבי, משהו ענק, משהו עמוק ומשהו כואב, אני צריך לעשות את זה כי הם הכאיבו למישהו אחר". אם הם יבינו את זה פעם אחת, זה לא יקרה עוד פעם. אני אומר לך שיש מועצות דתיות שגם בסוף שנה לא קיבלו את הכסף מהרשויות, ואני לא סתם אומר את זה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לגבי אלה שלא בוצע קיזוז, מדובר במקרים שבהם זה במחלוקת, זה בבית משפט, זה באיזה שיח. לגבי השאלה למה לא לבצע בום אחד גדול, זה משהו שלא שקלנו. בהחלט זה משהו שניתן לשקול ביחד עם המשרד לשירותי דת. במקרים שבהם הייתה איזו מצוקה לא נתפסת באנו לקראת. אני לא מדבר על פריסה לשנה, אני מדבר על פריסה לחודשיים, מקסימום שלושה חודשיים, לא מעבר. לרוב אנחנו מנסים שזה יהיה תוך חודש אחד מקבלת הבקשה מהמשרד לשירותי דת. העמדה של המשרד לשירותי דת היא לקזז במכה אחת, רק אנחנו כמשרד מנסים לעשות איזה שהוא איזון. אני מקבל את ההערה שלך, זה בהחלט דבר שנשקול. לגבי השאלה השלישית, וזה משהו שהצוות במשרד לשירותי דת יוכל לספק את המידע הנדרש, לדעתי מדובר בעשרות רשויות בודדות. לא מדובר ב-100, 150. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה רשויות סך הכל יש? עשרות רשויות בודדות יכול להגיע גם ל-20% ו-30%. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה. אני זוכר שבקיזוז האחרון העבירו לנו כ-20 רשויות, שזה פחות מ-10%. ברור שאפשר לבדוק את זה עובדתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק תבין שיש דברים בגו. אלכס, עכשיו אתה רוצה לעשות שינוי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני ממליץ שלא נאשר את זה ושיעשו עבודה מחודשת כדי לראות איך אנחנו מתקנים את העיוות הזה לאותן רשויות בפריפריה, לאותן רשויות עם הלמ"ס נמוך. יש פה שלוש רשויות שעכשיו ישלמו פחות כי הורידו להן את ההשתתפות של המדינה. מדובר ברשויות שהן לא חזקות, שזה קרית שמונה, לוד ועפולה. לפחות להשאיר אותן לפי מה שהן היו בשנה שעברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול לעשות את זה, כי אתה לא פועל באופן פרטני מול כל רשות. אתה קובע את זה על פי קריטריונים אובייקטיבים שנקבעו כאמות מידה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז בוא נאשר את זה בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אי אפשר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה אי אפשר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש להביא להצבעה שש רשויות שיש לגביהן אי צדק בולט ולהוסיף להן כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מתנגד לזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תביא את זה להצבעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני קובע מה מביאים להצבעה בוועדה, עד כמה שאני יודע. האישור הוא אישור של מקשה אחת. הבקשה להצביע בנפרד על רשויות מסוימות אינה לגיטימית ואינה חוקית, אני לא יכול לעשות את זה. יש מחוקק וממשלה שקבעו שאלו אמות המידה. במשך שנים אלו היו אמות המידה. כשאני שומע את אלה שהיום נמצאים באופוזיציה וטוענים שאכפת להם משירותי הדת אבל לא עשו שום דבר בנושא הזה, אני קודם כל מתפעל, אחר כך שואל מה הם עשו כל הזמן הזה, מה פתאום הזעקה עכשיו. הדברים פה לא השתנו דרמטית לעומת השנה הקודמת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ברשויות שציינתי זה כן השתנה דרמטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש כאלו שהשתנה לטובה, יש כאלו שהשתנה לרעה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש פה שלוש רשויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יכול, אי אפשר לעשות את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז לא נאשר את זה עכשיו, שיבואו בעוד שבועיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שאתה משנה לרשויות אתה פורץ את הנוסחה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לכל דבר שהביאו לנו פה הייתה נוסחה ומסגרת. כשרצית, שינית. עכשיו אני לא יודע למה אתה לא רוצה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שאפשר לשנות, משנים. << אורח >> יחזקאל כהן: << אורח >> אנחנו מתכבדים להגיש בזאת את המלצתנו לקביעת אמות המידה לשינוי שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית והממשלה בתקציב המועצות הדתיות לשנת 2021. במועצות דתיות אזוריות, יישאר שיעור ההשתתפות הנוכחי – 60% המועצה האזורית ו-40% המדינה. במועצות דתיות "רגילות" שאינן אזוריות, נמיין את הרשויות המקומיות על פי אמות המידה להעדפה כדלהלן: עד 25,000 תושבים – 3 נקודות; מ-25,001 עד 51,000 תושבים – 2 נקודות; מעל 51,000 תושבים – נקודה אחת. אחוז ההשתתפות של הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של הרשות המקומית קטן מ-1.02% - נקודה אחת; אחוז ההשתתפות של הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של הרשות המקומית קטן מ-1.75% וגדול מ-1.02% - 2 נקודות; אחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של הרשות המקומית קטן מ-3.8% וגדול מ-1.75% - 3 נקודות; אחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של הרשות המקומיות גדול מ-3.8% - 4 נקודות. רשות מקומית נטולת מענק איזון – נקודה אחת; רשות מקומית שמענק האיזון אותה היא מקבלת נמוך מ-17.5% מסך ההכנסות של הרשות – שתי נקודות; רשות מקומית שמענק האיזון אותו היא מקבלת גבוה מ-17.5% מסך ההכנסות של הרשות – 3 נקודות; רשות מקומית במעמד חברתי כלכלי 1 – 2 נקודות; רשות מקומית במעמד חברתי כלכלי 2 עד 3 – נקודה אחת; רשות מקומית במעמד חברתי כלכלי ארבע עד שבע – אפס; רשות מקומית במעמד חברתי כלכלי שמונה-תשע – מינוס 1; רשות מקומית במעמד כלכלי חברתי 10 – מינוס שתי נקודות. על פי מודל זה בנינו מחדש את טבלאות ההקצאה כדלהלן: השתתפות הרשות המקומית בדירוג תשע נקודות ומעלה – 25%; שבע עד שמונה נקודות – 40%; חמש עד שש נקודות - 50%; ארבע נקודות – 60%, ועד שלוש נקודות – 75%. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איך נקרא מה שאנחנו נתנגד לו שאתם מאשרים פה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כמו חקיקת משנה. זה המלצות של צוות מקצועי שקובע את סכום ההשתתפות המיוחד בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק שירותי הדת היהודיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להעלות להצבעה את קביעת ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2021, לפי הנוסח שהוקרא כאן. מי בעד, מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקנות אושרו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נחזור לרביזיה בשעה 11:51. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:21 ונתחדשה בשעה 11:51.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הדיון. אני מעלה להצבעה את הרביזיה שהוגשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את הרביזיה הגשתי, כי אני באמת מתנגד למה שהביאו לנו פה. החלוקה שיש פה בין משרד ממשלתי לבין רשות זה הדבר הכי מעוות שראיתי שבא מכיוון ממשלה. בשום משרד לא נתקלתי בחלוקה כזאת מעוותת, לפיה המדינה משתתפת יותר בכפר שמריהו ובסביון מאשר באשקלון, אילת, אשדוד. אני לא ראיתי דבר כזה, ואני בטוח שגם אין דבר כזה. אין שום היגיון שרשויות חזקות יקבלו יותר כסף מהמדינה ורשויות חלשות יצטרכו להוציא יותר כסף. אני באמת מצטער על הדיון הזה, אלכס, כי לא התייחסת למה שאמרנו, לא רצית לשמוע, רצית להעביר את זה איך שהם הביאו את זה, מה שבדרך כלל לא קורה כי אתה כן מתנגד, כן שואל שאלות, כן שולח את משרדי הממשלה לתקן ולחזור אלינו. אחרי שהצעתי להוריד את זה ל-60-40 ואמרת שאתה לא רוצה, הצעתי דבר שמבחינה תקציבית הוא הרבה פחות משמעותי. מדובר בשלוש רשויות לא חזקות, פריפריאליות גיאוגרפית וחברתית, שמהשינוי הזה שהביאו עכשיו הן נפגעות בעשרות אחוזים כי הן יצטרכו להוסיף מהתקציב שלהן. אין שום הצדקה שנשית על לוד, קרית שמונה ועפולה, רשויות שאנחנו נלחמים עבורן, עוד כספים שהן צריכות לממן, בעוד שכפר שמריהו וסביון צריכים לשלם פחות. צר לי שגם את השלוש הרשויות האלו לא הסכמת להחריג. לא היה מדובר בסכומים גבוהים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין דרך להחריג. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין דרך, אז שולחים אותם שיבואו עוד שבועיים וימצאו את הדרך. אני לא זוכר שאמרת שאין דרך למשרדי ממשלה אחרים כשרצית לשנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגשתי את הרביזיה מאותן סיבות של אופיר - שיש פגיעה בפריפריה. הוא הביא הצעה נכונה. לא יקרה כלום אם יתעכב קצת האישור הזה של חקיקת המשנה. שיתעכב בעוד שבוע, בעוד שבועיים. אנחנו יודעים מה בלוד עברו. תמיד מצאנו איך לעשות, איך לתת להם שם את הכסף בצורה אחרת. אם רוצים, אפשר לעשות. ביקשתי את הנתונים של האחוזים, כמה באחוזים יש. אני חושב שדבר כזה היה צריך להגיע מראש לוועדה. אם אנחנו עושים ועדה עניינית ושואלים שאלות, האלף בית זה אם הרשויות מקיימות את ההסכמים או לא מקיימות. הבעיה היא שכשאנחנו מגיעים לוועדה, המשרדים לא מגיעים מוכנים. משרד האוצר, משרד הפנים והמשרד לשירותי דת היו צריכים לבוא אלינו מוכנים עם תשובות, עם הרשימה. הרב גפני אומר שצריך לעשות עוד דיון אחד, עוד שני דיונים. אתה יודע שכשאנחנו עושים פה לפעמים דיון או שניים, בסופו של דבר מגיעים להסכמות. מה ביקשנו? אמרת שזה היה, שזה בסדר, אבל יש רשויות מסוימות שכשאתה מסתכל עליהן אתה אומר: "תשמע, לא בסדר לעשות להן את זה, צריך לראות איך לשפות אותן במקום אחר". צריך למצוא את הדרך איך לעשות את זה. אני חייב להגיד לך, ידידי היקר יושב-ראש הוועדה אלכס, שבקטע הזה פישלת. אני חושב שהיינו צריכים לשלוח אותם ושיחזרו לכאן עוד שבוע. לא היה קורה להם כלום. תאמין לי, הרשויות מעכבות להם יותר זמן מאשר מה שאתה היית מעכב להם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה ומעלה להצבעה את הרביזיה על קביעת סכום ההשתתפות המיוחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול להעלות את זה להצבעה, יש לך רוב קואליציוני, אבל אני מבקש לדחות את ההצבעה לעוד ישיבה אחת על-מנת לראות אם אפשר למצוא פתרון במסגרת ההסדרים הקיימים, במסגרת אמות המידה, או במסגרת הוספת תקציב לכמה רשויות שהועלו כאן שלכל הדעות הן רשויות חלשות. אם אתה רוצה להצביע, יש לך רוב קואליציוני, אבל העוול פה הוא עצום. אני מבין שאין לך עניין כזה גדול בכל הנושא של שירותי דת, אבל לנו יש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא חושב שזה נכון. אנחנו נעלה להצבעה את הרביזיה שהוגשה על קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2021. מי בעד הרביזיה, מי נגד? הצבעה הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה, לכן תקנות המשנה אושרו בוועדה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:05. << סיום >>