פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 77 ועדת הכלכלה 01/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 104 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, כ"ז בכסלו התשפ"ב (01 בדצמבר 2021), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> יוקר המחיה בישראל – ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל << נושא >> -דיון ביוזמת חה"כ מיכאל מרדכי ביטון וחה"כ יעקב מרגי נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: יעקב מרגי אביר קארה מוזמנים: עופר אלישר – מנהל אגף תכנון פיננסי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דנה דובר – אג"ת, משרד האוצר נדב פודולר – מנהל תחום צוות מאקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר מאיר דוד – מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה מעיין מור – עו"ד, ראש צוות תחבורה, רשות התחרות יגאל מאור – רב חובל, מנהל רשות הספנות והנמלים אלעד נצר – מנהל המחלקה לכלכלת עסקים, התאחדות התעשיינים יצחק איסטריק – יו"ר חטיבת הפלדה, איגוד לשכות המסחר מנדי זלצמן – מנכ"ל, נמל חיפה משה זנה – מנכ"ל, נמל אשדוד אלי בר יוסף – סמנכ"ל לקוחות, נמל אשדוד צבי שכטרמן – מנכ"ל מספנות ישראל ומספנות חיפה, מספנות ישראל אריק מגל – עו"ד, סמנכ"ל השיווק, כרמית מיסטר פיקס בע"מ, איגוד יבואני התבואות איתי רון – יו"ר האיגוד מנכ"ל ובעלים של חברת צנציפר, איגוד יבואני התבואות רועי בליטנטל – מנהל חטיבת מטה ורגולציה, ההסתדרות הכלכלית החדשה ניר אבני – מנכ"ל צים ישראל, חברת צים מיכאל שרייר – מנכ"ל טמבור שלום חתוקה – מנכ"ל, שינטרקו בע"מ יורם גינור – מנהל פיתוח עסקי, לוגיסטיקה ממגורות מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדר אביב << נושא >> יוקר המחיה בישראל – ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב. אנחנו מתחילים את ועדת הכלכלה בנושא חשוב מאוד שמשפיע על יוקר המחיה בישראל בעצם ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל. אבל בבוקר הזה אי אפשר שלא להתייחס למה שאירע בלילה, הרוגה נוספת בתאונת דרכים. לצערנו, ההרוגה היא אימא של מנהלת סיעת תקווה חדשה וראש המטה של גדעון סער, קרן דקל. אנחנו שולחים נחמה לקרן ולמשפחה. אבל האסון הזה, כמו גם מספר ההרוגים בתאונות דרכים השנה לא מניח את דעתנו וזה המשך ישיר לדיון שקיימנו אתמול ונקיים כדי לראות שאכן ממשלת ישראל כולה מתגייסת לסוגיית התאונות בדרכים. אתמול גם התפרסם מידע נוסף, ואני חוזר לענייני הוועדה, מה הן הערים היקרות בעולם. מתוך חמש הערים היקרות, כולל פריז, ציריך, הונג קונג, סינגפור, ניו יורק, ז'נבה, קופנהגן, לוס אנג'לס ועוד, היקרה ביותר היא העיר תל אביב. והאמת, גם בתל אביב חיים אנשים שנאבקים על הקיום. גם בתל אביב יש עשרות אלפי צעירים שמנסים לקיים פרנסה, הולכים לעבוד, ולא מצליחים להעמיד לרשותם בית ולגמור את החודש בפלוס. יוקר המחיה בישראל מושפע מהמון תחנות, והוועדה עוסקת ותעסוק ביוקר המחיה. אחת הבעיות ביוקר המחיה זה שכל אחד, כל תחנה ביוקר המחיה מטילה את האחריות על תחנה אחרת. כל שלב בשרשרת המזון ושרשרת האספקה מטיל את האחריות על העלויות של יוקר המחיה על חוליה אחרת בשרשרת האספקה. הוועדה הזאת עשתה את רפורמת הייבוא ותקל על יבואנים ועל הביורוקרטיה ועל הרגולציה כדי לייבא לארץ בפשטות ובהיקפים גדולים, ולהגיע להיקפי סחר שמחזקים את הכלכלה הישראלית ומביאים מגוון מוצרים למדף. הייבוא משפיע לא רק על המוצר הסופי שמיובא, אלא גם על הייצור הישראלי. כשאי אפשר לייבא חומרי גלם, ואנחנו לא מדינה שיש לה את כל המחצבים ואת כל המשאבים, כמו מתכות ודברים אחרים, אז אנחנו תלויים בייבוא של חומרי גלם כדי לייצר גם בארץ. היום זימנו דיון חשוב מאין כמוהו בנושא ההשלכות הכלכליות של העומסים בנמלי ישראל. למה זה סוגיה של יוקר המחיה? כי אין אינסוף נמלים ואין תחרות אמיתית ביכולת של אדם לייבא לישראל. והמציאות הזאת של יוקר המחיה שנובע מעלויות השינוע זה דבר שהחמיר בצורה דרמטית. הנתונים מראים שביוני 2020, להביא מכולה מסין לארץ עלה כ-2,000 דולר. ביוני 2021, שנה אחר כך, ההובלה עולה 15,000 דולר. חלק מעלויות השינוע נובעות מהמצב בעולם, מהקורונה, מהעיכובים במשלוחים, מתורות. אבל יש עוד נתון. יש חברות שינוע שהגיעו לרווחי שיא השנה. זאת אומרת, כלכלת השינוע היא כלכלה רווחית, והשנה היו פה רווחי שיא. ראיתי נתון של חברת צים בהיקף של 500 מיליון דולר רווחים, אולי הרווחים הגדולים שהיו פה אי פעם בתחום השינוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי. זה הרווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי זה היה רבעון אחד או משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הרבעון השלישי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו בעד רווחים, בעד צמיחה, בעד יציבות. אבל הפרדוקס הזה שבו רווחי שיא לשינוע, והמכולה הכפילה את עצמה במאות אחוזים, הדבר הזה משפיע על כולם, ובשרשרת האספקה ובשרשרת המזון, אם לא ניגע בתחנה הזאת של עלויות השינוע, לא נגיע לשום מקום. מה שמדאיג אותי זה פנייה של נשיא איגוד לשכות המסחר, מנובמבר 2021, ובעבר פנייה שלו אל רשות התחרות. והתשובה של רשות התחרות היא די מדאיגה. היא כן מתייחסת לזה שיקום פה נמל ותהיה תחרות. אבל סעיף אחרון של התשובה של רשות התחרות: נוכח האמור, משנושא פנייתך מטופל במסגרת רחבה ומקיפה, אין אנו רואים מקום להמשיך את הטיפול בפנייתך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אינני רואה מקום לקיים את רשות התחרות בכלל בצורה שהיא מתנהלת עד היום. סליחה שהתפרצתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היית אומר את זה בלי מסכה, זה היה נרשם יותר טוב בפרוטוקול. אתה יכול להוריד את המסכה ולהגיד את זה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בדברי הפתיחה שלי אני בשמחה אומר את זה. איך שמתנהלת רשות התחרות עד היום, היא מיותרת בכלל, הייתי מוותר גם עליה. אם היא לא תשתנה, חבל על קיומה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היינו במקום בעולם שיש בו 40 נמלי הגעה ו-20 חברות שמנהלות את הנמל, ואתה מחליט לאיזה נמל, ואיזו מכולה ואיזו חברה תביא לך את המכולה, הייתי אומר שרשות התחרות יכולה - - -. אבל אנחנו יודעים שהעסק הזה הוא בין מונופול לקרטל. והתשובה של רשות התחרות – אנחנו לא מתכוונים להתערב בנושא. טוב, אולי אחרי הדיון הם יחליטו להתערב. אולי כשייכנס מנכ"ל או מנכ"לית. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש פה מישהו מרשות התחרות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בטח מישהו מרשות התחרות. מה אתה אומר, קארה? תוריד את המסכה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה לא סביר, הדבר הזה. יש פה מישהו מרשות התחרות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט ניתן להם להתייחס. זה היה רק פתיח. אבל אנחנו במשבר אמיתי, בעלויות השינוע הימי שמשפיעות על כל מעגלי הכלכלה ומעגלי החיים. יש הרבה דוברים. כולם יידרשו לדבר קצר ולעניין. אתם יודעים שהוועדה שלנו מוקפדת ואנחנו משתדלים לתת לכמה שיותר דוברים. לב דרוקר, סגן בכיר לכלכלנית הראשית, תן לנו תמונת מצב של הנושא. << דובר >> נדב פודולר: << דובר >> שלום. אני נדב פודולר, מאגף הכלכלנית הראשית. אנחנו פרסמנו סקירה לפני כמה חודשים. היא מתבססת בעיקר על נתוני הרבעון הראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תתקרב למיקרופון ודבר בקול. לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> נדב פודולר: << דובר_המשך >> אני אומר שפרסמנו סקירה לאחרונה, שמבוססת בעיקר על נתוני הרבעון הראשון, וההערכה שלנו היא שהתרומה של הגודש בנמלים לאינפלציה היא 0.1%. אם אנחנו מדברים על תחזית אינפלציה לשנה על משהו כמו 1.5% בממוצע, או 2.8% דצמבר מול דצמבר, ומתוך זה ההערכה שלנו היא שהמצב בנמלים תורם 0.1%. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היה יותר טוב אם הייתם מצמידים את זה לעלות יוקר המחיה, יותר מאשר לאינפלציה. << דובר >> נדב פודולר: << דובר >> למה הכוונה? אני לא בטוח שהבנתי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היית רואה נתונים יותר גבוהים. ברגע שאתה מפשט את הנזק מהסוגיה הזו לכלל הנושא הכלכלי במדינת ישראלית, אתה מנמיך את הגרף. אם אתה ממקד את עליית המחירים בעקבות כל המשבר בנמלים, היית רואה שיש ענפים שהם בקפיצה גבוהה של תורמים. יש ענפים אחרים שממתנים את האינפלציה. << דובר >> נדב פודולר: << דובר >> זו הערה נכונה. אני רוצה להבהיר, א', שאנחנו דיברנו רק על - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו לא בוועדת הכספים. אנחנו פה במשבר הנמלים. לכם היה חשוב שתביאו את הנתון - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נושא הוועדה הוא יוקר המחיה, ההשפעה של השינוע על האזרח. אז אם תיתן לו שיעור בכלכלה עכשיו על 0.1% באינפלציה, אני לא יודע אם הוא יבין מה אתה רוצה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אפשר לסגור את הדיון אם זה רק 0.1%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים שתסביר ותמקד את משמעות העלויות האלה לאזרח הקטן ביוקר המחיה. << דובר >> נדב פודולר: << דובר >> כשמסתכלים על אינפלציה, מסתכלים על סל מחירים וזה בסופו של דבר מה שהאזרח רואה. זאת אומרת, מתוך עלייה של 1.5%, לפי הערכה שלנו, 0.1% מגיע בעקבות הגודש בנמלים. זה לא כולל את כל ההשפעות של ההתייקרות של מחירי השינוע, אלא רק ממש ספציפית הגודש בנמלים, וזה מאוד משמעותי. זה לא נכון לומר שלא רואים כאן את ההשפעה על יוקר המחיה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רואים, אבל זה ממזער. << דובר >> נדב פודולר: << דובר >> אנחנו כן מסתכלים על המקרו, אנחנו מסתכלים על כל סל המוצרים. מוצרים ספציפיים התייקרו הרבה, ומוצרים אחרים לא יושפעו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> יש מקומות יעילים שמוזילים, ואתה מעניק את כל היעילות מעניק כמתנה לנמל אשדוד או למצוקה של נמל חיפה. זה לא נכון. אני לא בא אליך בטענות. אתה מציג את האינפלציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נדב, תגמור את ההצגה שלך. תעשה את ההצגה מסודרת. לך לשורות אחרונות של הבדיקה שלכם. << דובר >> נדב פודולר: << דובר >> השורה התחתונה היא 0.1% עלייה ביוקר המחיה של אזרחי ישראל, של האינפלציה בעצם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיימת, נדב? << דובר_המשך >> נדב פודולר: << דובר_המשך >> כן, תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר אלישר, בבקשה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אני מנהל אגף תכנון כלכלי במשרד התחבורה. קודם כל, הנושא של העומס בנמלים מטריד אותנו מהרגע שהוא התחיל, מכיוון שהוא משליך על כל המשק, משליך על יוקר המחיה וכולי. ומאחר שזה מדאיג ומטריד אותנו, אנחנו העלינו את זה לדרגת ההנהלה הגבוהה ביותר. זאת אומרת, יש כאן מנכ"לית משרד התחבורה שמקיימת ישיבות סטטוס שוטפות עם היו"רים של הנמלים ועם הנהלת הנמל כדי למצוא פתרונות כבר תקופה אחרונה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ברשותך, משפט אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשביל הפרוטוקול, אתה פנית בנושא הזה וביקשת שאני אקיים דיון. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק משפט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני רוצה לקבל נתונים. יש לנו שעתיים. תן לנו לחמם מנועים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק משפט שאמרה לי השרה, כדי שהוא לא ייכשל. השרה אמרה לי בשבוע שעבר, הדיון מיותר, פתרנו את הבעיה בנמלים. יש לי את זה גם במכתב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להקריא לנו את המכתב? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> אני אפרט. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא אפריע לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לו להציג, ואתה תקבל את זכות הדיבור הבאה. בבקשה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אם אנחנו רוצים להיות הוגנים ולדבר בהגינות, אז צריך לשים את האצבע על מקור הבעיה. יש לנו כאן בעיה גלובלית, כמו שאמרת, היושב-ראש. יש לנו את בעיית הקורונה שגרמה לחוסר סינכרון בהובלה הימית הגלובלית שיצרה פיק של עומס משמעותי בזמן הזה. זה מצד אחד. מצד שני, בצירוף מקרים ממש קוסמי אנחנו מדברים על כניסת המתחרים החדשים לשוק, על חברת נמל המפרץ ועל נמל הדרום, וחברות הנמל הקיימות לא נערכו להתרחבות אלא לצמצום מאחר שהן נערכו לתחרות. שני הדברים האלה יוצרים לנו פה נקודתית עומס בנמלים, נקודתית ולטווח קצר. והדבר הזה, למרות שהוא לטווח קצר, אנחנו רוצים לפתור אותו. זאת אומרת, אנחנו נותנים פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. מבחינת הטווח הארוך, אנחנו בונים כאן שני נמלים – בנינו, הם כבר פעילים, הם פעילים במכולות ריקות ועוד מעט יהיו פעילים גם במכולות מלאות, וזה ייקח הרבה מאוד מהיקף המכולות. וזה חוק כלים שלובים, כל שאר המטענים ייהנו מזה. אבל זה תהליך שלוקח בהדרגה. הם לאט-לאט נכנסים לזה. אז הכנסנו גם נמלים חדשים לקיבולת והכנסנו גם תחרות. התחרות גם נותנת משהו משמעותי ביותר, והיא גם משפרת את הנמלים הקיימים. אנחנו כבר רואים את זה. נקודתית לעניין הזמני הזה, ישבנו וחשבנו על כל הפתרונות הזמניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לי לשאול אותך. אתה אומר, התחרות כבר מתקיימת. << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> התחילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תחרות התחילה, אז המחירים יורדים. << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> לאט לאט. זה תהליך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך לאט? זו העלאה במאות אחוזים. << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> התהליכים הם יותר ארוכים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, התחרות היא לא בכל הסחורות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ולא בכל האוניות. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> נכון. התחרות המרכזית היא במכולות, אבל יש כאן חוק כלים שלובים. ברגע שיש לנו יותר משאבים במכולות, יהיו לנו יותר משאבים בכל שאר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בשביל האזרחים וגם בשביל העסקים שיום אחד ירצו להיכנס לעולם הייבוא – אדם רוצה לייבא לארץ ייבוא, מה האפשרויות שלו? כמה חברות יכולות להביא לו מכולה לארץ? כמה פעמים הוא יכול לבחור באיזה נמל זה יגיע? מה דרגות החופש שלו? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> אני חושב שהולכת להיכנס כאן תחרות מאוד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לי מידע. אני רוצה להביא מכולה לארץ. כמה חברות יש לי? ובאיזו גמישות אני בוחר באיזה נמל יפרקו את הסחורה הזאת, אם בכלל? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> אם לפני כן הייתה לך תחרות בין חברת נמל אשדוד לחברת נמל חיפה, היום יש לנו ארבעה נמלים גדולים שנותנים תחרות; שניים בחיפה ושניים באשדוד. זו תחרות משמעותית ביותר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הם מסוגלים לייבא אותו דבר, באותה מידה, באותן אוניות, באותה רמת אוניות, כל הארבעה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, לא. זה רק עם הרגליים. שתי הידיים קשורות מאחורי הגב. זה לא תחרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. זה לא תחרות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תחרות זה משהו קצת שונה. לא יכול להיות שאי אפשר להביא מספוא, ואפשר להביא אולי רק מנמל אשדוד. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אתה צודק. במכולות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אז צריך לציין את זה. במכולות התשובה היא כן, וגם פה, יש לך בחירה בין כל מיני דברים. בסוף אתה קיים עם מחסנים במקום מסוים, אתה צריך לחשב את עצמך, זה לא ממש נכון. וצריך להגמיש את זה כמה שיותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל קארה, אתה הולך לכיתה ג'. אני בכיתה א'. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עדיין לא הגענו לשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה האפשרות שלי כיבואן? מכמה חברות אני יכול להזמין מכולה לארץ וזה יגיע? אני יודע על צים. כמה כאלה יש? כמה אפשרויות? אני עכשיו בוחר או צים, שראיתי שמרוויחים הרבה, בא לי ללכת לחברה אחרת. כמה כאלה יש לי? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> יש לך שוק תחרותי של חברות שילוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה חברות מביאות מכולות לארץ? שאני יכול לבחור אותן ואני עושה זאפ מחירים של מכולות. הולך, בודק מחירים באינטרנט. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אשמח להתייחס. אני דנה דובר מאגף תקציבים באוצר, רפרנטית שאחראית על תחום הנמלים. אני רוצה להתייחס ולהפריד בין שתי שאלות שנשאלו. אחת מהשאלות ומה שגורם ליוקר בעלויות ההובלה הן המחסור במכולות, שמביא לעלייה של מחיר פר מכולה. זה אירוע שלא מדבר על התשתית הנמלית, זה אירוע כלל עולמי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה מחסור? לא בנו קופסאות? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> נכון. יש היום מחסור בקופסאות כאלה בעולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? העולם גדל פי שניים? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> פוסט קורונה. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> כי הביקושים עלו. יש לא מעט סיבות לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הקורונה קיימת שנה ושלושה, אז לא ידעו לייצר את הקופסאות האלה בשנה ושלושה? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני רוצה להפריד את הנקודה. ספציפית יש מחסור עולמי במכולות שמנסים להתמודד איתו והחברות המסחריות הפרטיות לחלוטין יעשו את ההתאמות שלהן בשביל להגיע לאיזון ושיווי משקל שוקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי הן לא רוצות להגיע? אם יש רווחי שיא לצים, למה שהיא תייצר עוד מכולות? אני צריך הסבר על הדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם יש הרבה מכולות ריקות שתקועות בנמלים. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני ממש אשמח להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דנה דובר, אנחנו ניתן לך. את רצית הבהרה ואנחנו הפרענו לאיש משרד הכלכלה ולא סיימנו איתו. אז את תארגני את הדברים שלך וניתן לך הצגה סדורה. אני רוצה לשאול את איש משרד הכלכלה. אתה אחראי כל תחום הכלכלה והתחבורה. נכון? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> תחבורה. אני במשרד התחבורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה אחראי על כלכלה ותחבורה. סמנכ"ל כלכלה? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> מנהל אגף תכנון כלכלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חושב שרשות התחרות הייתה צריכה להתערב בנושא הזה של המחירים הגואים? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> אני לא יודע להגיד לך. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> עופר, אם זה בסדר - - - << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> כן. בבקשה, דנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז את עושה לנו סקירה? בבקשה, דנה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> דיברנו כרגע על עלויות ההובלה של השוק הפרטי, ואם נתייחס לשאלתך, היושב-ראש, שאלת למה לחברת MSC לצורך העניין תרצה להביא עם הרווחים שלה בשיא? כי יכולה להיות חברה אחרת שבאותה מידה תגיד שאם היא תוריד באחוז מאוד קטן את המחיר שלה מתחת ל-MSC, אז הלקוחות ירצו לעבור אליה, וכך עוד חברה ועוד חברה. וכאן אנחנו מדברים על שוק תחרותי לחלוטין שיגיע לשיווי המשקל שלו ויתאזן. הוא עבר זעזוע בגלל הקורונה, ואנחנו מקווים שזה יקרה במהרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אני לא מסתפק בתשובות האלה. מה נתח השוק בישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי נציג את השרשרת הלוגיסטית? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. יש לנו שאלות ספציפיות. מה נתח השוק של מכולות לפי חברות, חמש הגדולות שמביאות מכולות לארץ באחוזים? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת. אני אבדוק ואענה. אני רק רוצה להפריד את הדיון לתשתית הנמלית, ואני חושבת שפה היכולת של הממשלה לבצע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את יודעת לענות בקלות שיש תחרות וכל אחד יבחר באיזו מכולה ובאיזו חברה שהוא רוצה? אולי נתחי השוק לא מראים על התחרות שאת מדברת עליה? לפי מה שאת אומרת, אנחנו נראה נתחים קטנים, המון חברות עם נתחים קטנים. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> יש מאות משלחים שיש תחרות ביניהם. יש עשרות חברות הובלה ימית. ויש לנו נמלים. זאת השרשרת. יש לנו ארבעה נמלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הנתחים של חברות ההובלה בישראל? נתח שנתי לפי חברות בחמש הגדולות. אמורים לדעת את הנתון הזה, לא? אדוני, הרמת יד. אתה יודע את הנתון הזה? << דובר >> אלי בר יוסף: << דובר >> זה מידע בסיסי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תציג את עצמך. << דובר >> אלי בר יוסף: << דובר >> אני אלי בר יוסף, סמנכ"ל לקוחות, חברת נמל אשדוד. MSE מחזיקה בערך 25% נתח שוק בישראל. היא הולכת להפעיל גם את הנמל החדש, נמל הדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מדברים בעברית? זה חברת צים? << דובר >> אלי בר יוסף: << דובר >> MSC זו החברה מס' 2 בעולם היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> MSC, חברה בין-לאומית. יש לה 25% מנתח השוק בישראל, והיא תגדל. << דובר_המשך >> אלי בר יוסף: << דובר_המשך >> והיא תפעיל את נמל הדרום באשדוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מוערך שם בשני המקומות בסך הכול? << דובר_המשך >> אלי בר יוסף: << דובר_המשך >> הקיבולת של נמל הדרום אמורה להיות בסוף הדרך בסביבות 1.5 עד 1.8 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כמה יהיה נתח שוק שלה? << דובר_המשך >> אלי בר יוסף: << דובר_המשך >> אני מעריך שהם ישמרו על נתח השוק הזה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> היא תהיה ריכוזית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומי הבאה בתור? << דובר >> אלי בר יוסף: << דובר >> הבאה בתור זו חברת צים. לצים יש בערך 16% עד 18% נתח שוק. אחריה חברת מארסק שהיא החברה הכי גדולה בעולם, והיא בערך עם 15% או 12% נתח שוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איך קרה שבישראל דווקא החברה השנייה היא הגדולה, אם מארסק היא הגדולה בעולם? << דובר_המשך >> אלי בר יוסף: << דובר_המשך >> הפער ביניהן קטן מאוד ברמה עולמית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה מציע שכל אחת מהן באיזור 20% פלוס מינוס? אז אתה יודע למה זה דומה, לא? זה אולי דומה לקרטל, זה לא דומה לתחרות משוכללת. << דובר_המשך >> אלי בר יוסף: << דובר_המשך >> גם בנמלים החדשים היא תפתח את התחרות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז היא תקטין את הנתח של חמש החברות הגדולות? << דובר_המשך >> אלי בר יוסף: << דובר_המשך >> להערכתי, היא תגדיל את הנתח - - - << דובר >> דנה דובר: << דובר >> היושב-ראש, אני אשמח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דנה, איפה למדת כלכלה? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> באוניברסיטת תל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפכ"מ? גם פילוסופיה וגם כלכלה? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> כן, גם משפטים וגם מדעי המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואת כל זה למדת? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולא הלכת לבדוק את נתחי השוק של החברות האלה? אם היינו מדברים עכשיו על בנקים והייתי אומר לך שיש להם 20% כל אחד, אז היית אומרת, זה קרטל, זו בעיה. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני ממש אשמח להגיב לטענה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני לא צריך תגובה לטענה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה זה עניינו של אגף התקציבים כרגע? למה זה עניינך? למה זה מקפיץ אותך כל שנייה? כשאני מנהל דיון, אני יודע שאני צריך את אגף תקציבים בסוף לפתרון בעיות. כשמציגים את הבעיות ואגף תקציבים קופץ, זה מלחיץ אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל היא לא מסכימה איתך. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל לא מציגים פה את הבעיה בצורה נכונה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> נכון, מתפזרים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> עושים פה שלושה דברים. מדבר דובר מנמל אשדוד ולא מספר על הציוד הישן שיש לו, הוא לא מספר על עובדים לא יעילים, הוא לא מספר על תוספת משמרות. הוא מדבר על חברות, מסיט את הדיון למקום אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא אומרת לך שהיא משפיעה על - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מוכן לשמוע אותה, אבל לא עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל היא מביאה בחוק ההסדרים רפורמות. היא רוצה לעשות רפורמות בייבוא. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שתעשה. שתציג לי את בסוף, לא בתוך הצגת העובדות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל מרגי, מציגים פה דברים שהם לא נכונים. אתה לא רואה שהולכים פה מסביב? היא לא סתם קופצת. מישהו פה הולך מסביב, מסביב, מסביב. אם מציג מישהו מנמל אשדוד ולא מציג את הציוד הישן שיש לו, אני לא מבין את מי אתה מציג, את מי אתה מייצג. יש להם ציוד ישן שהם לא צריכים להתמודד איתו. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> חבר הכנסת, אני אשמח לתאר את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. את יכולה, דנה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זו לקונה בסיסית, אם אגף תקציבים מציג את הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שזה טוב שהוא מציג, כי בעוד שנה הוא יבוא בחוק ההסדרים ויביא לנו את רפורמת הנמלים. אז נדע כבר היום. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כל מי שהציג פה את הבעיה, הציג אותה בצורה לא נכונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, דנה, תמשיכי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה להסיט את הדיון למקום אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אפשרתי קצת לחבריי, אבל חוזרים. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני חושבת שאנחנו מדברים על הבעיה כרגע בשוק הנמלי, אנחנו צריכים להסתכל על התשתית הנמלית ועל התחרות שהנמלים נותנים ולא חברות ההובלה. חברות ההובלה הן חברות פרטיות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> על זה אני מסכים איתך. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בסדר, מעולה. אז זו הנקודה שהיה לי חשוב לחדד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רק ההבדל ביני לבינך הוא שאני בלי רשות דיבור. אני לא יכול לקפוץ. הייתי אומר את זה מראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיכי. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> ולכן, כשאתה שואל על התחרות, היושב-ראש, אז אני רוצה לנסות לתאר לך בהמשך למה שאמר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל לא נראה לך מוזר ששלוש חברות שולטות ב-70% מהשוק? נראה לך תקין? לא מדליק לך נורה אדומה בעולם הכלכלה והתחרות? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על הבעיה בשוק הנמלי, אנחנו מדברים על ההיצע של חברות הנמל ולא על חברות ההובלה כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לא ענית על השאלה. כשבודקים נתחי שוק של פעילות כלכלית ומגלים ששלוש חברות זה בערך 70% מהשוק, זה לא מדאיג אותך? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני חושבת שחסמי הכניסה כרגע לעולם חברות ההובלה הם נמוכים משמעותית, ולכן אני חושבת שיש פה איזשהו איזון. וכשאנחנו מדברים כרגע על העומס בנמלים והצעדים שצריך בשביל לפתור אותו, כמו שעופר התחיל להציג, אנחנו צריכים ל התמקד בסוגיות אחרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. עוד משהו את רוצה להוסיף? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. מרגי, תגיד מה שיש על ליבך, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני מודה על קיום הדיון. טוב מאוחר מאשר בכלל לא. אלה דיונים שהתחילו בשלהי הממשלה הקודמת בהיותי יושב-ראש ועדת הכלכלה. כמובן שנמל אשדוד היה שמח יותר, ובכלל חברת נמלי ישראל הייתה שמחה יותר אם זה היה נדחה, כדי לא לחשוף את ערוותם. אבל הגיע הזמן שמישהו פה ייקח את הסוגיה של הפקקים בנמלים בצורה רצינית. משרד התחבורה, לצערי הרב, לא לוקח את הנושא הזה ברצינות, והייתי אומר, אפילו מגחך ומזלזל לאור המצב. אני מתריע על זה כבר יותר משנה. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הבעיה העיקרית כרגע בטרם נבוא לבחון את סוגיית רווחי החברות המשלחות זה הפקקים הגדולים ותורי ההמתנה לתוך מדינת ישראל. זה פוגע בתדמיתה הכלכלית של מדינת ישראל, זה תורם ליוקר המחיה בצורה ישירה. ועוד משהו, אי אפשר לבקש תחרות אם לא נעשה צעדים משמעותיים. ברגע שנמל אשדוד יכול לקלוט אוניות מסוג כזה, ונמל חיפה לא מסוגל לקלוט אוניות מאותו סוג, אז אין תחרות. כשנמל אשדוד לא מבוקר בצורה יסודית ומשרד התחבורה ומשרד האוצר, אדוני היושב-ראש, כן, הגיע הזמן, תקבעו להם מדדים – התור התפעולי בנמל אשדוד זה לא נחלת ועד העובדים. התור התפעולי בנמל אשדוד זה צורכי הכלכלה הישראלית במדינת ישראל. אני הייתי רוצה לדעת ושיציגו לי פה גרף לפי סוגי סחורות, תבואות, מכוניות, כמה מחכה אונייה של מכוניות, כמה של תבואות, כמה של סחורות. אי אפשר לעשות מיקס אחד מכל הנתונים. כשבאים לדיון בוועדת הכנסת צריך לבוא עם נתונים מדויקים, עם גרפים מדויקים. יש פה התעללות ביבואנים. יבואן בוחר בצוק העיתים לבחור אונייה קטנה יותר, יקרה יותר, כדי שתיסע לחיפה ותפרוק סחורה בחיפה וישנעו אותם במשאיות לדרום עם פקקים, עם זיהום אוויר, עם תאונות דרכים. למה? בגלל שזה לא בוער למשרד התחבורה? בגלל שזה לא צהוב ונותן כותרות כמו המזגנים ברכבות? מדברים על יוקר המחיה. יש פה סגן שר שזה הייעוד שלו – רגולציה. והוא שומע את זה והוא מתפוצץ מהנתונים שאתם הולכים סחור-סחור. צריך לשים את האצבע על הדלקת, על המורסה. המורסה זה הפקקים בנמלים. נמל אשדוד, יש רתיעה לגעת בו, לבדוק אותו. מה קרה? הגיע הזמן שייקחו אותו, ואדוני, אני מציע לך, קח את סוגיית נמל אשדוד, תכין שאלות נוקבות, שיבואו ויציגו לך נתונים על השנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנכ"ל נמל אשדוד פה, לא? << דובר >> משה זנה: << דובר >> חיובי. אני ממתין לתורי על מנת להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה עוד מעט תדבר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני סיימתי, אדוני. לעת עתה אני סיימתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. בהמשך לדברים שמרגי אמר, מי יכול לתת לנו את ההחמרה בתורים? מבחינת ימים, ממוצעים, עובדות? לא, לא. מנכ"ל אשדוד, עוד מעט אתה. נציג משרד התחבורה, בבקשה. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> במבט על אני יכול להגיד שיש לנו שיפור במצב התור. אם לפני כמה חודשים היו לנו 60 אוניות ויותר שמחכות - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן? כמה זמן חיכו אוניות מסוימות? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> היו אוניות שחיכו הרבה מאוד זמן, חודש ימים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמה קנסות שילמו היבואנים על האונייה הזו? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> אנחנו מוטרדים מזה. אמרתי מהתחלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמה קנס ליום, לאונייה? לטובת הציבור שצופה בנו. אתה יודע, חנוכה, הם מובטלים, ערוץ 99, הם רואים. תאמר, כמה האזרח משלם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר, אתה כמעט בן אדם אופטימי. קודם אמרת, יש תחרות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גם השרה שלו אופטימית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת, יש תחרות, אין אוניות מחכות. אני קיבלתי את דוח האוניות המחכות בנמל. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> יש מגמות. תראו את המגמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא ידע איך היא חיכתה בלילות. הרוח שוב מוסרת הודעה לים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לנגן את זה גם על תופים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה יכול גם לשיר את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שיר אהובת הספן הנשכחת, שיר הנשים המחכות. שיר היבואנים הסובלים. מסכנים, עומדים על הנמל ומתפללים שתבוא אונייה. ומה עם הנזק למוצרים? ומה עם חברות שלא מוכנות? - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> ואם היה מגיע מנופאי, המנוף מלפני 50 שנה, המנוף נתקע באמצע היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש חברות שלא מוכנות להביא אוניות לארץ בגלל המצב. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מסכן הספן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנתב הולך לנוח. גם את זה קיבלנו. למה? כי יש רק אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נתב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. 80,000 שקל בחודש, אדוני. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תגיד, איך הם מסדרים את המשמרות? באיזו שעה הם קובעים משמרות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עינינו לא צרה במשכורת של בן אדם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, ממש לא צרה. אבל כשמפעל עומד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה מדבר בלי זכות דיבור. מה התפקיד שלך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני סמנכ"ל בקבוצת חברות שנקראת אינרום תעשיות בנייה, מחזור מכירות של כ-1.5 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תחכה. עוד מעט. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> תיכף נספר לכם מה אנחנו התעשיינים עוברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תמתין עוד קצת. אז תן לנו נתונים על כמה אוניות עכשיו. אני הבנתי שבסביבות 40 או 37 מחכות. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> היום בבוקר 38 אוניות מחכות מחוץ לנמל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראית שהיינו בדיוק בנתון. אבל כמה זמן הן מחכות? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> יש לנו נתון ממנהל רשות הספנות והנמלים – אוניות מטען כללי וצובר, המתנה ממוצעת היא 10 עד 14 יום ומצטמצמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה חי בסרט. שלושה שבועות פלוס. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כמה התבואות? כמה המכוניות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה בעולם נהוג שאונייה מחכה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> למה זה חשוב? אנחנו רוצים להגיע למקומות הראשונים בעולם. מה זה חשוב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קארה, תן לי שנייה. הוא בן אדם עם ראייה כלכלית גלובלית. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> רשות הספנות והנמלים יכולה להציג לך שבכל העולם יש עומסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עומס זו מילה כללית. זה מכבסה. אפשר לחכות שלושה ימים ואפשר לחכות שבועיים. עומס זו מילה לא טובה. אנחנו במספרים ונתונים. 40 אוניות מחכות, לפי מה שאתה אומר, מעל 10 ימים כדי לפרוק סחורה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אירופה מתניידת בתחבורה. לנו אין את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 10 ימי עלויות לאונייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 21 יום. לא 10 ימים. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אנחנו פועלים ביחד עם הנמלים לתת פתרונות לטווח הקצר, הבינוני, והארוך. לדוגמה, לנושא של הגרעינים אנחנו בונים מסוע באשדוד שיפעל בערך בעוד שנה, והוא יתחרה במסוע בנמל חיפה והוא ייתן - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הבטיחו לי שזה כבר מסתיים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בינתיים יש חברות שמקבלות קנסות של מיליון דולר על עיכוב של חודש וחצי בשביל לפרק מספוא. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> את הפירוק הכי פשוט שיש תנו לנמל הפרטי לפרק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קארה, תן לי שנייה. רב חובל יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים, תציג לנו מה שאתה יכול להגיד על המצב, בזום. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> בוקר טוב, כבוד יושב-ראש הוועדה ולאנשים. יש לי כמה נקודות שעלו פה בדיון. קודם כל, לגבי הטענות נגד חברות הספנות – אני רוצה להזכיר שרוב העיסוק של חברת צים הוא בכלל לא בישראל, אלא רוב הרווחים שלה מגיעים מעבודה בשוק של האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי, בלי קשר לישראל, וזה אחרי תקופה של קרוב לעשור כשהחברה כבר הגיעה לסף פשיטת רגל. הדבר השני הוא לגבי מחירי ההובלה במכולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, להערה הראשונה. לפי הנתונים פה היא השנייה בגודלה בישראל, היא לא כזאת שולית בישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הרווחים שלה לא מישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל היא שנייה בגודלה פה. זה לא דבר שולי. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> אני לא חושב שהיא שנייה. אני חושב שהיא שלישית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה הנתון שקיבלנו עכשיו. תגיד לי, אתה אומר שהיא הפסידה הרבה כסף והיא סוף סוף עלתה על רווחיות. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רווחי השיא האלה לא אמורים להוזיל קצת את העלויות? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> לא, כי עוד פעם, המחירים שמשלמים בישראל ומשלמים בכל העולם זה מחירים גלובליים. זה לא קשור בכלל במדינת ישראל. יש מה שנקרא, תעריפי שוק מאסיה למזרח הים התיכון, ואלה מחירים לכל המדינות מאיטליה ומזרחה. ומדינת ישראל נמצאת בתוך המחירים האלה. אין משחקים בדברים האלה כי אלה מחירים שלא מוכתבים על ידי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנתונים שלנו מראים שזה עלה ב-700%. יכול להיות? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> זה עלה ביותר מ-700%. אם אנחנו מדברים על מכולה של 40 רגל לפני שנתיים מאסיה למזרח הים התיכון ב-2,000 דולר – ראינו גם מחירים של 20,000 דולר בתקופה האחרונה, למרות שיש ירידה מסוימת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה לגבי צוואר הבקבוק? מתי הוא הולך להסתיים, אותן 40 אוניות שמחכות מעל 10 ימים? מתי הולך להיגמר הברדק הזה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אפשר לגמור את זה בשלושה ימים. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> מבחינת מספר האוניות, אנחנו מדברים הבוקר על 31 אוניות שמחכות בכניסה לנמלים, ומרביתן אוניות של פלדות. ויש לנו גם מעט אוניות של תבואות, בעיקר מספוא. אני מעריך שהמספרים האלה מסוגלים גם לרדת הלאה, אבל זה לא משהו שייגמר תוך שבוע, שבועיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתם עושים כדי להוריד את המספר הזה ואיזה חסמים עומדים בפניכם לדאוג להכריע את הסוגיה? ומה אתה חושב שהבעיה? איפה הבעיה בכלל? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מזכ"ל ההסתדרות קיבל 50 מיליון לסתום את הפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אדוני. הלאה, תמשיך, בבקשה. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> אני רוצה לדבר על הזווית הגלובלית, ואני אחזור מיד לענות על השאלה שלך, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דבר על ישראל. איזה גלובלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. בבקשה, אדוני. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> קריאות ביניים לא יעזרו, כי אם רוצים להבין מצב, רוצים להבין מצב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלאה, תמשיך. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> ההיבט הגלובלי - - - היום בסחר הכי דומיננטי, ואני מדבר על סחר המכולות, מדברים על מאות אוניות שמחכות בנמלים בכדור הארץ. מספיק להסתכל על הנמלים בארה"ב עם המתנות של שישה שבועות, ולהסתכל על נמלים בצפון אירופה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל לנו אין אופציה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי, אני לא יכול ככה. אם לא נשמע את האנשים, לא נגיע. נתתי לך לפתוח ואתה דיברת מדם ליבך, והדברים נשמעו. אבל אם לא נאפשר את ההצגה הסדורה, אנחנו בבעיה. קדימה. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> בנמלי אירופה אנחנו מדברים על המתנות של שבועיים לאוניות. בנמלי אסיה אנחנו מדברים גם כן על המתנות של שבועות של מאות אוניות. כתוצאה מהאוניות הגדולות האלה נוצר מצב של חוסר במכולות, כי הרבה מאוד מכולות, במקום לעבוד, נמצאות על האוניות שעוגנות מול הנמלים. ולכן נגרם המחסור במכולות, ששאלת עליו קודם, היושב-ראש, למרות הקצב המהיר מאוד יחסית שבו מנסים לייצר מכולות כדי להדביק את החוסרים האלה. במדינת ישראל, בגלל עבודה של משרד התחבורה במשך עשור, אין המתנה של אוניות מכולה היום מעבר ל-12 שעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> הדבר הזה לא קיים בשום מקום בכדור הארץ. במקום לבוא למשרד התחבורה ולנמלים בנושא המכולות – ותיכף אני אגיע לנושא התבואות – ולציין את מדינת ישראל, שהיא המדינה היחידה על כדור הארץ שאין בה תור למכולות, אין שום תור לאוניות מכולה. כל אוניית מכולה שמגיעה נכנסת ישר למקום ופורקת את רוב רובם - - - של מדינת ישראל. אין שם שום התייקרות שנובעת מתור של המתנה, ונהפוך הוא. אני חושב שנעשתה עבודה מדהימה על ידי הנמלים, על ידי המשרדים, וגורמים אחרים שהביאו אותנו למצב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אני רוצה להבין. אתה אומר שמכולות בישראל, עד 12 שעות נפרקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> עד 12 שעות כשהאונייה נכנסת. נכון מה שאתה אומר. נכון, מתחילות להיפרק, גג, בהמתנה מקסימלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הבעיה של אוניות שממתינות לא עוסקת במכולות, אלא במוצרים אחרים? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> נכון מאוד. רוב מוצרי הצריכה של מדינת ישראל, רובם ככולם, מוצרי הצריכה, דהיינו, מה שהאזרח הקטן צורך, מגיעים באוניות מכולה, ושם אין עיכוב בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה אי אפשר לפתור את האפשרויות האחרות? לכאורה, מכולה זה הרבה פרטים, זה מאות מכולות לאונייה, ופה זה בטח מוצר אחד מסיבי שפורקים אותו. למה נוצרה ההפרדה הזו, שבמכולות אין תור ובשאר מחכים שבועיים? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> ההפרדה הזאת נוצרה בגלל שבמכולות האוניות מגיעות בצורה הרמונית, בצורה מסודרת, כמו במטוסים. אנחנו יודעים בדיוק מתי הן מגיעות ומתי הן צריכות להיכנס לנמל, ואפשר לארגן את לוח הזמנים שלהן. יש שיטה שנקראת חלונות סלוטים, כמו בשדה תעופה. כל האוניות מגיעות בזמן שלהן, נפרקות, יוצאות החוצה. נכון, הייתה בעיה מסוימת עם פינוי של מכולות ריקות, אבל זה נפתר לאט. אבל אני חוזר עוד פעם, מבחינת יוקר המחיה, מוצרי הצריכה של האזרחים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא ענית לי על השאלה. אתה אומר שהאוניות של מכולות כמעט לא עומדות בתור. למה בתחומים האחרים יש תור? אם הצלחתם במכולות, למה לא הצלחתם בדברים אחרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תפזורת, אדוני. תפזורת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תפזורת. תפזורת של מתכת, של תבואה, של בטון, אני לא יודע של מה. אפשר לקבל תשובות ספציפיות? ולא עכשיו מצב העולם. למה במכולות עובד ובתפזורת לא עובד? ולכאורה, יותר פשוט. למה? << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> לענות לשאלתך, היושב-ראש? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל לשאלה. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אז אני עונה. התחלתי לענות. שאלת אותי למה במכולות לא, ואמרתי למה לא, אז אתה מתרגז. מבחינת התפזורת, מדובר על רציפים אחרים לגמרי. אלה שיטות פריקה שונות לחלוטין. אנחנו מדברים על מצב שבחיפה, כרגע, כמו שציין קודם עופר אלישר, יש לנו מתקנים שעובדים יחסית בסדר; חברת גדות ממגורות שפורקת את האוניות בצורה די מהירה יחסית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פלדה, פלדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם הפלדה? << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> אני לא יכול לענות. אתם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא היה רב חובל. הוא לא עומד בלחץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אחד-אחד, בבקשה. לא כולם ביחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> בנושא התבואות, בחיפה גדות ממגורות פורקות את האונייה כמו שצריך, פחות או יותר. באשדוד יש לנו בעיה של בניית מסוע שהייתה קודם. לצערי, בגלל נושא הקורונה הייתה בעיה של הגעה של טכנאים זרים. היו קצת עיכובים בעבודות, והסיום של המסוע נדחה בחודשים מעטים. אני מקווה שבשנה הבאה הוא כבר יעבוד, ואנחנו נראה קצב פריקה של תבואות שהוא מהיר יחסית והרבה יותר טוב ממה שאנחנו רואים היום. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק מה שהוא - - - לפני חצי שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יגאל, החברות שהלכו לנמל השני, החדש, המופרט, זה הוזיל להם את העלויות? << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> לא, אין הוזלת עלויות בנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין הוזלה? הרעיון היה שאם יהיו עוד נמלים העלויות יוזלו, לא? זה היה הרעיון המסדר. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> הרעיון המסדר הוא נכון מאוד, משום שברגע שנבנו התשתיות האלה במשך עשור – וסליחה, אני עונה לשאלתך, אני סוטה עוד פעם מהנושא. שלא תתרגז אחרי זה שאני לא עונה לך לשאלה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> הנמלים האלה מנעו בעצם הבנייה שלהם את העובדה שהאוניות יעשו שיטעון זה אומר שהן מגיעות לישראל, הנמלים לא מתאימים לעבודה, הם פורקים את המטען שלהם בנמל אחר, ואחרי זה מעבירים אותו לישראל. זו שיטה נהוגה מאוד במדינות, במיוחד כאלה שאין להן נמלים מספיק מפותחים. והדבר הזה מעלה את סדר הגודל, את העלויות למכולה, בסדר גודל של בין 200 ל-500 דולר למכולה. את הדבר הזה הצלחנו למנוע בעבודה אינטנסיבית מאוד, של עשור, אמרתי קודם. אני לא רוצה לקשור כתרים כי יש עדיין בעיות, כמו שציינו, על התבואה ועל המתכות, שאני תיכף אגיע אליהם, ברשותך. אבל הסיפור הגדול שהוזכר עוד בעבר הוא חיסכון שמגיע היום לסדרי גודל בגלל מניעת שיטעונים בתחשיב שלנו של מעל מיליארד, ומתקרב היום לשני מיליארד שקל, כולל גם הזמנים של הגעת המכולות בזמן לישראל. מדובר על חיסכון אדיר. את הנקודה הזאת אף אחד לא מעלה, חבל. אבל אני אחזור, ברשותך, לסיים את נושא התבואות. בנושא התבואות יש עדיין בעיות. גם בתוך התבואות יש לנו שני סוגים של מטענים. יש סוג מטענים אחד שנפרק באמצעות מדלים, באמצעות דרך מאוד מודרנית, ויש סוג מטענים שני שהוא יותר אבקתי, וצריך לפרוק אותו בשיטות שהן יחסית די ישנות. לצערנו, שם אנחנו לא רואים ישועה גדולה בנושא הזה. מדובר בעיקר במוצרים שהם מוצרי מספוא או מזון לבעלי חיים, נקרא לזה מוצרים אבקתיים יותר. זה לגבי התבואות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הבעיות האלה ייפתרו, להערכתך? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אני מעריך שבנושא הגרעינים, נושא המסוע יפתור בצורה די משמעותית את הצורך באותן משאיות שהזכיר אותן חבר הכנסת מרגי, ואני מקווה שזה יקרה תוך ארבעה או חמישה חודשים כשהמסוע הזה יוכל להתחיל לעבוד. אולי עוד חודש, חודשיים יותר, ואז אפשר יהיה להתחיל להגיע לקצב פריקה הרבה יותר מהיר ממה שאנחנו רואים היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יגאל, להבנתך, אתה חושב שהמערכות של הנמלים פועלות בשיא היעילות ובשיא התכולה או שיש גם בתחום הזה בעיות? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אני לא חושב. יש בתחום הזה בעיות, והבעיות האלה, אני חושב שניתן גם לנמל להגיב עליהן. אבל הוזכר קודם על ידי חבר הכנסת קארה, הוא אמר באמת כמה דברים בקשר לנושא של קצבי עבודה, של המנופים, של כל מיני דברים אחרים. ואגב, בהערת שוליים, אני רוצה לומר פה, למרות שהוזכר על ידי מישהו מחברי הכנסת המכובדים שמשרד התחבורה מגחך או לא מתייחס ברצינות לבעיה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מרגי. רק מרגי יכול להגיד דבר כזה. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> אני לא זוכר שמות. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כשאומרת לי השרה שנגמר, אין תורים בנמל, חשבתי שאני באיי סיישל. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> היות ואני נמנה על עובדי משרד התחבורה, אנחנו לעולם לא מגחכים על דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מדבר על שרת הכלכלה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. שרת התחבורה אמרה לי. ההצעה לסדר שלך מיותרת. אנחנו כבר גמרנו את התורים בנמלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלת מכתב? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא אמרה לי במליאה, פנים אל פנים. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> שרת התחבורה צדקה במאה אחוז במה שהיא אמרה. לפני שבועיים-שלושה הגענו למצב שבנמל אשדוד הייתה אונייה אחת בהמתנה. לצערי, המספרים עולים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה הם עולים? ואתה גם לא נתת תשובה כנה. אם יורשה לי, אני לא יודע מה מונע ממך. שאלתי שאלה פשוטה. אל תגיד לי מה קארה אמר. האם המערכת הקיימת, הנמלים עובדים ב-full capacity וביעילות, לפי הבנתך? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא אמר, לא. << דובר >> יגאל מאור: << דובר >> עניתי לך בתשובה כנה מאוד שלא. אני מצטער שאתה לא שומע את מה שאני אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא שמעתי את התשובה. הם לא עובדים ביעילות. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אמרתי לך במפורש קודם שלא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה צריך לעשות שם? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אז אני אומר, אני עונה על השאלה. אתם קוטעים אותי כל הזמן כשאתם מעבירים ביקורת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החלטת לא להיות חבר כנסת. אבל גם מנהל בכיר מתמודד עם עומסים והתנגדויות בישיבת דירקטוריון. אז תחשוב שזו ישיבת דירקטוריון סוערת, ואתה צריך להשיב להנהלה שלך עם הפרעות ביניים. אז כן, תן לנו תשובה מה צריך לקרות מבחינת תפקוד ויעילות של הנמלים הקיימים. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אני עונה לכם שקודם כל, מה שנאמר במשרד התחבורה לא נכון. מנכ"לית משרד התחבורה יושבת על נושא הבעיות בנמלים בקצב של ישיבות יומיות לפני חודש, ואנחנו מדברים היום על ישיבות שבועיות לקבל עדכון ולקבל הסברים ולהבין מה קורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> היו מאמצים אדירים להוסיף עובדים זמניים לתוך הנמלים. לצערי, הסיפור הזה כרגע על ידי ההסתדרות נדחה, ויכול להיות שיצטרכו לוותר על העובדים הזמניים שהקלו מאוד על הקטנת העומסים. אני חושב שבנושא הזה שווה שמנכ"ל חברת נמל אשדוד יענה על הטענות כנגדו על איכות הציוד ועל נושא העובדים. מבחינת משרד התחבורה, אנחנו עוקבים על בסיס יומי אחרי כל אונייה ואונייה בתור, ומבקשים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך הגעתם למצב שהייתה רק אונייה אחת ופתאום נהיו כמעט 40? מה קרה? מה השתבש? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> מגיע בבת אחת שטף של אוניות, וכמות גדולה של אוניות, והנמל לא מצליח להתגבר על התורים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אמרת שיודעים מראש מי מגיע ומתי, כמו בשדה תעופה כשבאים מטוסים. << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> במכולות, במטען הכללי, בצוברים, אין לנו שום מושג ואין שם שום תכנון. פשוט האוניות מגיעות ברצף כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין תכנון לאוניות של תפזורת? הן באות מתי שבא להן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה פתאום?! יש הודעות ויש דוח אוניות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואי אפשר בעולם גלובלי שיהיה תיאום מתי אונייה יצאה לדרך? זה כמו שלמדנו בבית הספר; אונייה יצאה מהנמל, בעוד כמה שעות היא תגיע אם מהירותה היא כך וכך? אז לא יודעים את זה? << דובר_המשך >> יגאל מאור: << דובר_המשך >> אני מרוצה מבית הספר הזה כי במעט מאוד בתי ספר מלמדים על אוניות. אין לוח זמנים ברמה כזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, יגאל, אולי נשוב אליך עוד מעט. מנכ"ל נמל אשדוד, בבקשה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> בוקר טוב, קודם כל, אני שמח על הזימון. אני רוצה להבהיר נקודה אחת. ברגע זה, בנמל אשדוד יש שמונה אוניות מחוץ לנמל שממתינות ימים בודדים. והאמירה שהפקקים מאחורינו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, שנייה. שמונה באשדוד? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> שמונה אוניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז 30 זה בכל המדינה? מה זה בדיוק? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> כן. כשדיברו על 30 דיברו על מפרץ חיפה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איזה אוניות יש באשדוד בהמתנה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, רגע, מרגי. שמונה אוניות ממתינות באשדוד. << דובר >> משה זנה: << דובר >> רק בבקשה מכם, תנו לי כמה דקות לתת לכם סקירה על כל מה שנאמר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו נידרש להבהרות כי אנחנו מקבלים נתונים סותרים ואנחנו מתבלבלים. באשדוד, שמונה אוניות. << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> באשדוד ברגע זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אבל? למה? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> חבר'ה, אני מבקש לא להפריע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני גם אוציא את מי שיפריע. << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> תודה רבה. עכשיו אני אתן סקירה של כמה דקות. אני אתן לכם עובדות, מספרים ונתונים. ולא אמירות ונפנופי ידיים. ברגע זה שמונה אוניות, כמו שאמרתי, ממתינות מספר ימים. כשהשרה אמרה, הפקקים, התור התפעולי פחת משמעותית, שוב, ציין את זה מנהל רספ"ן, שתי אוניות בודדות חיכו בשבוע שעבר. עכשיו אנחנו לא מונעים. אוניות מגיעות, וזה בסדר. האחריות שלנו היא לפרוק אותן ולטעון אותן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמונה הקיימות, כמה זמן הן ממתינות? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> משמונה האוניות – האונייה שממתינה הכי הרבה זמן היא תשעה ימים. האונייה הצעירה הגיעה רק הבוקר. כך שאנחנו מדברים על ממוצע של ארבעה ימים כי אנחנו ממצעים כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה המצב הרגיל בחודשים האחרונים או שזה הישג של הימים האחרונים? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> ההישג הזה בא בזכות דבר אחד, בזכות מלחמה של שרת התחבורה יחדיו עם משרד התחבורה, שהבאנו את ההסתדרות והצלחנו לגייס עוד עובדים, גם לנמל אשדוד וגם לנמל חיפה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תציין את הלחץ של ועדת הכלכלה גם. << דובר >> משה זנה: << דובר >> שנייה. בבקשה מכם. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> זה גם הישג של ועדת הכלכלה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> בבקשה. 90 עובדים שגייסנו לנמל אשדוד, הם הפכו לנו את הלימון ללימונדה, ובאמת הביאו כוח. צוין קודם, הנמלים היו במצב של ירידה בתפוקות כתוצאה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> העובדים האלה הם מוכשרים, עם הסמכות? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> הכשרנו אותם בתהליך מזורז מאוד, עם הסמכות מלאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אלה משימות מורכבות, לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, קארה. תנו לי. אני רוצה עכשיו לקבל ממנו תשובות. אל תפריעו, בבקשה. תמשיך. << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> העובדים האלה הוכשרו על פי כל התקנון. הם יודעים לעבוד ועובדים בתוך הספנות, והם אלה שגרמו להורדת התור התפעולי בחברת נמל אשדוד. לצערי, בסוף החודש הזה הם מסיימים חצי שנה כי קלטנו אותם לטובת מענה להפחתת התור התפעולי בלבד מתוקף ההבנה ששני הנמלים ייפתחו וייכנסו לתוך העבודה. לצערי, התהליך מתעכב. אני כן חושב שחשוב להאריך להם את החתימה של הזמניות, וזאת כן בשורה שאני חושב שכדאי שנדבר עליה כי כרגע יש התנגדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה לא מאריכים? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הסתדרות. ועד עובדים. << דובר >> משה זנה: << דובר >> ההסכם, למען הגילוי, נחתם לחצי שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדינת ישראל עכשיו, הכלכלה שלה תלויה ב-90 עובדים, אם אפשר להמשיך להם את ההעסקה. לזה הגענו? זה מצב המשק הישראלי? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> 90 העובדים האלה באים בנקודה קריטית - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני מתפלא עליך. זה כל הבעיות שיש לך? << דובר >> משה זנה: << דובר >> שנייה. בבקשה, אני מבקש לענות על השאלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה כל הבעיות שיש לך? למה אתה לא מדבר על ציוד ישן שיש לך? << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני מבקש לענות על השאלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה מה שאתה צריך לענות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מפריע לו. אתה לא נותן לסיים את דבריו, קארה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הרי כל אחד מהעובדים המוכשרים שלך, ויש לך עובדים מוכשרים - - - << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני מבקש לענות על השאלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש גם עובדים מוכשרים. העובדים המוכשרים שלך נתקעים כל יום במאה תקלות. << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> יש לי עובדים מעולים, מצוינים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> למה אתה לא אומר את זה? אמרתי, יש לך עובדים מצוינים, ואתה מבזבז את הזמן שלהם על מאה תקלות ביום. אבל אתה לא מעלה את זה. זה מדהים שאתה לא מעלה את זה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> חברת נמל אשדוד תסיים השנה את - - - הכי גבוהה שעשתה אי פעם. אתם יכולים להתעלם מעובדות. אני מבקש בכל זאת לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, אני קורא אותו לסדר. 2.9, יש לא עוד 0.1, כמו האינפלציה שעולה. עוד 0.1 אתה זז מפה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא שולח לי קפה עם לבבות על הבוקר, ואחרי זה הוא מוציא אותי מהוועדה. ראית דבר כזה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא משחד אותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם לא יודעים שיש להם חומר מרדים בקפה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני מבקש מספר דקות לשים את כל העובדות, ואני אדבר גם על הציוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, מנכ"ל הנמל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני, אני תובע את עלבונה של הוועדה שלך. הוא היה צריך לומר ביושר שזה הישג של ועדת הכלכלה, 90 העובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מטפלים רק בכישלונות של המשק. הישגים זה מישהו אחר. אנחנו רק כישלונות של המשק. תביאו לנו את כל הכישלונות. הישגים תחלק למישהו אחר. << דובר >> משה זנה: << דובר >> חשוב שתבינו מה זה עבודה נמלית. כשמסתכלים על כל העוגה של 100%, המכולות מהוות 60% עד 70% מסך כל הפריקה. כמו שאמר מנהל רספ"ן, אין אוניות מכולות שמחכות, ציין את זה עדני סימקין, מנכ"ל MSC, שהוא למעשה המוביל. המצב במדינת ישראל הוא הטוב בכל העולם בתחום פריקת מכולות. ועכשיו אני מסייג את המכולות, מזיז את המכולות הצידה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השמונה שממתינות, איזה סוגים? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> מטען כללי בלבד. אין אוניית מכולה אחת שממתינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל השמונה זה התפזורת? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> זה לא תפזורת. זה אוניות ברזל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשהה את דבריך רגע. אז יש עוד 20 ומשהו מכולות לא אצלך. איפה הן נמצאות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוניות. לא מכולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוניות. עוד 20 ומשהו אוניות לא ממתינות אצלו. איפה הן ממתינות? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> בחיפה. מספנות ישראל. וחלק קטן בדרום ובמפרץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בנמלים החדשים? << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> לא, לא. אוניות מחוץ לנמל יש באשדוד, בחיפה ובמספנות ישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה זה מספנות ישראל? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> מספנות ישראל נמצאת בתוך חיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה שממתינות – בנמלים החדשים שהקמתם יש פחות המתנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין המתנה? אין כללי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תמשיך. הייתי חייב לדעת את התמונה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני רוצה לעשות לך סדר. 60% עד 70% שזה המכולות, בוא נזיז אותם הצידה. בוא נדבר על המטען הכללי. גם את המטען הכללי צריך לחלק. דרך אגב, אנשי התבואה שיגידו שיש עיכובים, אני כן יכול לקבל אותם. וחבר הכנסת מרגי, בתפקידו הקודם כיושב-ראש ועדת הכלכלה, אני התחייבתי כמנכ"ל הנמל, בנינו בהשקעה של 500 מיליון שקל מכספי הנמל, לא מכספי המדינה, השקעה במסוע על מנת לשפר את קצב - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מה זה לא מכספי המדינה? אין דבר כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הנמל שייך למדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לו לסיים, קארה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני יכול לסיים כמה דקות, חבר הכנסת קארה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אין דבר כזה. אתם חייבים להבין שאין דבר כזה, כי זה כספי ציבור. << דובר >> משה זנה: << דובר >> בסדר גמור. אתה צודק. אני חברה ממשלתית. אוקיי? הלאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה אומר שהמדינה צריכה להשקיע בכם יותר. הוא מאמין בערכים האלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא הקים מדינה לפני חמישה חודשים, ואתה פוגע לו בה? << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני התחייבתי בפני חבר הכנסת מרגי כיושב-ראש ועדת הכלכלה שעד סוף השנה נסיים לבנות את המסוע, נריץ אותו, ובמחצית השנייה של 2022, מצב הפריקה, שימו לב, מה שאני פורק היום במשמרת של שמונה שעות, אנחנו הולכים לפרוק בשעה. זה ההבדל וזו הבשורה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> למה היום זה שמונה שעות? << דובר >> משה זנה: << דובר >> כי היום אין לנו את המסוע שיש בדגון, ולכן אנחנו בונים אותו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לכן הבאנו עוד פועלים ועוד עובדי נמל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הפועלים הולכים, מרגי. << דובר >> משה זנה: << דובר >> אבל זה לא קשור לפועלים. זה קשור כבר ליכולת פריקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציג ההסתדרות נמצא פה? << דובר >> משה זנה: << דובר >> אבל אני מאוד אשמח אם תיתן לי עוד כמה דקות לסיים את - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין לנו הרבה דקות. אתה יכול שני משפטי סיום, המנכ"ל. << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> הייתה בעיה של תור תפעולי. בעקבות גיוס העובדים, התור התפעולי טופל. צריך להמשיך ולעשות מאמץ על מנת להשאיר את העובדים - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כמה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, קארה. אני לא מוכן יותר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם אני אבוא בבוקר, אני אראה 30 עובדים - - - או לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קארה, אני לא יכולה ככה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> צריך להמשיך ולהשאיר את העובדים הזמניים עד שייפתחו שני הנמלים החדשים - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא צודק. זה אחד הסיכומים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוודאי. בוודאי. << דובר >> משה זנה: << דובר >> - - על מנת להמשיך ולשמור על תור תפעולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני פונה לנציג ההסתדרות. יש פה בעיה לאומית ש-90 עובדים פותרים, ויש משבר ויש קורונה ויש פקקים, ויש - - - בעולם. אז למה לא תואילו לתת עוד שנת עבודה לעובדים האלה? << דובר >> רועי בליטנטל: << דובר >> תודה על השאלה, אדוני. שמי רועי בליטנטל, מנהל חטיבת מטה ורגולציה באיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות החדשה. זה האיגוד שמאגד את הארגון היציג בנמל חיה ובנמל אשדוד. אני רוצה להגיד כמה דברים, אדוני, ואני אענה כמובן גם על שאלתו של אדוני. ההסתדרות נתנה הסכמה לגיוס לא של 90 עובדים. של 130 עובדים, כמו שנאמר. 90 בנמל אשדוד, 40 בנמל חיפה. כמו שאמר מנכ"ל נמל אשדוד, כך גם בנמל אשדוד וגם בנמל חיפה, גיוס העובדים נעשה בהסכמת ההסתדרות בהליך מזורז, בניגוד לכל הכללים וההסכמים שקמים בנמל, על ידי ההנהלות בלבד, בהתאם לשיקול דעת בלעדי של ההנהלות, ללא הליכי מיון, ללא ועדות קבלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אם לא הכבוד שאני רוכש לך, הייתי מתפוצץ עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תתפוצץ. אני חושב לשלוח אותך שוב עם שר הביטחון למרוקו. אתה היית יותר רגוע שם. חזרת לי עצבני מהנסיעה הזו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל אי אפשר לשמוע דברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צודק. אבל חלק - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מרגי היה במרוקו? לקחו אותו קיזוז? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אותך לא לוקחים למרוקו. אתה תישאר פה. כן, בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא קיזוז. פשוט בני גנץ לא מצא ידיד יותר טוב ממני בקואליציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> רועי בליטנטל: << דובר >> אפשרנו העברה של עובדים מסקטור אחד לסקטור אחר. דיברו פה על דגון ממגורות בחיפה – אפשרנו עבודה בשבת. אפשרנו כל מה שההנהלות היו צריכות כדי לתת להם עוד ידיים עובדות ועוד יכולת תפעולית וגמישות תפעולית. בוצע גם תהליך התייעלות חסר תקדים של פרישת מאות עובדים משני הנמלים. העובדים עובדים סביב השעון כדי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפחות תחסוך לנו את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תספר סיפורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רועי, תחסוך לנו את זה. בוא ניכנס לבעיות. יש לכם נכונות לתת עוד שנת העסקה כדי להוריד לחצים, להגיע לאיזונים? מה מונע מכם לאפשר את זה? << דובר_המשך >> רועי בליטנטל: << דובר_המשך >> אדוני, שום דבר לא מונע כרגע. כמו שידענו להגיע להסכם הזה, אני משוכנע שנדע להגיע להסכמים אחרים. יש עוד חודש לתוקפו של ההסכם הנוכחי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא יכולים לחיות באי ודאות של חודש. כלכלת ישראל צריכה להיות עם חרב על צווארה עוד חודש אם יהיו לה עוד 90 עובדים? אני בהלם מהמצב הזה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם יחזיקו את המדינה בני ערובה עוד קצת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו גם לא דיברנו, לא על עובדים דור ב' ולא קבועים, ולא עניינים. פתרון זמני. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תגיד לי, למה הם בכלל צריכים להיות חלק מהמשחק, חלק מהשאלה בכלל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, אתה מפריע לי. רועי, האם אתה חושב שאפשר לאשר את העובדים הזמניים האלה עד שהנמלים יגיעו לאיזונים הקודמים? << דובר >> רועי בליטנטל: << דובר >> אדוני, הדבר הזה נמצא במשא ומתן בין הנהלות הנמל ליו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, ואני מאוד מקווה ומשוכנע שנמצא - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> תודה רבה ליו"ר. באמת תודה רבה לו. אנחנו מודים לו מאוד מקרב לב. למה הם בכלל צד בעניין? היושב-ראש, הם לא צד בעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רועי, אני הייתי פה בחוק ההסדרים. ניסו בכמה מקרים ועמדו לפגוע במאות ואלפי עובדים של מכון התקנים ובעוד עניינים, ואני לא הייתי מוכן לאשר רפורמת ייבוא בלי ניוד עובדים פשוט של עובדי מכון התקנים לתפקידים אחרים של פיקוח על הייבוא ומעבדות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מזל שמי שטיפל בהם זה אתה ולא הם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תפריע לי עכשיו. אני אומר לך שהוועדה הזאת קשובה היטב להסתדרות. אני חושב שעשינו עשרות דברים שמגינים - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לעובדים. לא להסתדרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תפריע לי. עשרות מקרים שבדקנו שלא פוגעים בעובדים. ולא היו לנו הרבה בקשות. אני פה כבר חצי שנה. לא ביקשנו כלום מההסתדרות. תעביר להנהלת ההסתדרות שוועדת הכלכלה מבקשת שבשנה הקרובה יהיו גם 200 עובדים זמניים, שלא יהיה צוואר בקבוק בנמלים. את האתגרים הכלליים של המשק והסכמים במשק לא נעשה על גב צוואר הבקבוק הזה של נמלי ישראל. זו תהיה הבקשה וזו תהיה הדרישה של ועדת הכלכלה. ואני אדבר גם עם יושב-ראש ההסתדרות בנושא הזה. אם אתה רוצה משפט אחרון, בבקשה. << דובר >> רועי בליטנטל: << דובר >> רק להדגיש שוב, אדוני, למרות מה שנאמר פה, בין בקריאות הביניים פה מהחברים ובין מחברי הכנסת הנכבדים, בסוף, כמו שאמר מנכ"ל אשדוד שמכיר את הנושא הכי טוב פה מכולם, ואני בטוח שמנכ"ל נמל חיפה גם שותף לדעתו – מי שפירק ופתר את התור התפעולי בנמלים זה העובדים ואל אף אחד אחר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> פרס ישראל ביום העצמאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מרגי רוצה לשאול שאלה. בוא נראה כמה נמשכת השאלה. מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> כשאנחנו באים בביקורת לנמל אשדוד, אתה צריך להודות לנו, אדוני המנכ"ל, כי אתה יודע בדיוק איפה אתה מוגבל לעשות מה שאתה חפץ ורוצה לעשות. אני חושב שהיה צריך לשים את הנתונים האלה על השולחן. יש הסכמי עבודה בנמל. אני לא בעד פירוק כמו אביר קארה. יש שעת חירום כלכלית. ענף הבנייה סובל ממצוקה. אתה יודע למה התור התפעולי הצטמצם בחלקו באשדוד? כי הפסיקו להביא אוניות גדולות לאשדוד. כשאתה מקלל את האימ-אימא של המדינה כשאתה עומד בפקקים, תבין שחלק גדול זה המשאיות שמסיעות ומדלגות על הממגורה באשדוד. בידיים שלנו אנחנו הופכים אותה לפיל לבן שם. התפלאתי למה בטוויטר אני מקבל מספנות ישראל, פרקנו פלדה, פרקנו פלדה. לא הבנתי, אם המצב כל כך טוב אני מבין שהצרה צרורה. ענף הבנייה – אתם יודעים באיזה אחוזים קופצים מחירי הדיור? אני כל הזמן האשמתי את הקבלנים והחזירות שלהם. אבל גם הקטע הזה, גם התשומות האלה, מי נותן? אדוני המנכ"ל, אתה צריך להתפלל שיהיו דיונים כאלה. וההסתדרות צריכה להתגייס בחצי השנה הקרובה לתת את המענה עד שהמסוע - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל הוא לא ביקש את הדברים הנכונים, והוא לא סיפר שיש סכסוך בין העובדים לבין ההנהלה. יש דברים שהם לא מספרים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אביר, אני לא בעד לפרק הסכמים - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה לא רק כי יש להם עובדים מיותרים - - - הם לא לוקחים אותם למקומות שצריך. אלה הדברים שהוא צריך להעלות, שנעזור לו לפתור את הבעיה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> והמכוניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאני אוהב אצל קארה זה שהוא סגן שר בממשלה, אבל את הבעיות שלו הוא רוצה לפתור בוועדות הכנסת. צריך לשלוח אותו לישיבות הממשלה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה אחרונה. הייתי אומר, לטובת המאזינים, כמה כל עובד נמל ותיק מקבל על הסעת המכונית מלב האונייה לנמל? בהתוספת. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם הוא עושה את העבודה, מה אכפת לנו? שיקבל. אנחנו אוהבים. יש להם עובדים שלא עושים את העבודה. הם נמצאים בסכסוך עבודה מול ההנהלה ולא מניידים עובדים למקומות הנכונים, והמנכ"ל לא מעלה את זה כסוגיה. זאת לא סוגיה בעיניו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה, תודה רבה לך. ניר אבני, אנחנו הזכרנו הרבה את צים ויש לך את הזכות להתייחס. מנכ"ל צים, ניר אבני, בבקשה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בעצם אנחנו הולכים לגייס עוד עובדים, שיהיה עוד סכסוך עבודה עם ההנהלה ויהיה עוד חוסר יעילות. אבל לא נטפל בבעיות הקיימות שיש. אני מתפלא על זה, באמת שאני מתפלא איך הם לא מודיעים כאן על נושא הציוד המיושן שיש שם שתוקע לעובדים את העבודה. יש עובדים מצוינים בנמל. והם לא מעלים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנכ"ל צים, בבקשה. חברים, שקט. << דובר >> ניר אבני: << דובר >> בוקר טוב. תודה ליגאל ששם את הדברים בפרופורציות. בניגוד למה שאמרתם, רוב - - - לא הגיע בסחר הישראלי. פחות מ-10% מהפעילות של צים קשורה לישראל היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה נתח השוק שלכם בישראל? << דובר >> ניר אבני: << דובר >> אני מתאר לעצמי שמשהו בסביבות 20%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה הגמישות שלכם בלהציע מחירים שונים? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> את מחירי השוק קובע השוק. ותסלח לי שאני עונה טיפה בזווית שונה – כישראלים, אנחנו בכלכלת אי. כל הייבוא שלנו מגיע באוניות. 99% מהביזנס, מהווליום, מהמשקל, מגיע דרך הים. אנחנו צריכים לדאוג שלישראל תהיה אספקה, שהאוניות יבואו לפה. אם אני מפעיל קו מהמזרח הרחוק למזרח הים התיכון, אני צריך להחליט כמה לוקציה, מקום באונייה, אני נותן לישראל, וכמה אני נותן לטורקיה וכמה אני נותן למדינות אחרות. בסוף, כמו שיגאל אמר, הכלכלה ומחיר השוק נקבע לאיזור גיאוגרפי, ואני עושה מלחמות בשביל שהכמויות יגיעו למדינת ישראל. החלוקה שדיברת עליה, מבחינתי, סליחה שאני חושב אחרת - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מותר לחשוב אחרת. << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> - - היא בכלל לא קשורה לאיזשהו תיאום או מונופול או קרטל. כל חברת ספנות בוחרת איזה קווים היא מפעילה בים. אנחנו לא מתחרים בהכרח על אותם קווים. יכול להיות שה-20% שלי ו-20% של המתחרים שלי מגיע מאיזורי סחר שונים לגמרי בעולם. אנחנו לא עושים את זה באותה צורה. אנחנו לא עושים את זה באותו גודל אוניות, לא באותם קווים, ובטח לא באיזשהו תיאום של מחירי שוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הגורם שעזר לצים להיות רווחית כל כך מעבר למנכ"ל הכישרוני שלה? מה היה הנתון שהוביל את השינוי? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> אחד הדברים שצים עשתה בתקופה הזאת היה, כמה שזה נשמע קלישאתי, לחשוב מחוץ לקופסה. והבעיה העיקרית שקרתה בקורונה הייתה ירידה מאוד משמעותית בתובלה האווירית. בחשיבה חריגה לחלוטין, צים פתחה שלושה קווים – זה התחיל בקו אחד, גדל לשלושה, ואחרי זה לשניים נוספים – ונתנה שירותים למה שכולנו קונים, קניות האינטרנט, הקניות המקוונות. בנינו קווים מהירים מסין לארה"ב. אלה היו הקווים הכי רווחיים שלנו בכל התקופה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במקום מטוסים, אוניות? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> כולנו אומרים, מטוס נוסע ב-12 שעות. בסוף גילינו שמטוסי המטען לא מביאים שום מטען ב-12 שעות. יש להם "האבים". אנחנו מגיעים בסוף לשישה ימים עד שלקוח רואה את זה. ואנחנו בנינו שלושה קווים ייעודיים שידעו להביא מטען ב-12 יום מהמזרח הרחוק לארה"ב. אז אומנם לקוחות שילמו אולי קצת יותר כסף, אבל הם שילמו בערך חמישית ממה שהם שילמו במטוס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה שילמו יותר? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> כי הקווים נסעו במהירות הרבה יותר גבוהה, באוניות מיוחדות, לאיקומרס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באונייה מיוחדת שיש לה מהירות גבוהה? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> אבל הם שילמו חמישית ממה שהם שילמו במטוס. זה היה win-win בכל העולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לקוח של הנמלים בישראל הרבה שנים. כמה זמן אתה בתחום? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> 26 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באוניות ושינוע? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל השנים בצים? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> ב-26 האלה כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גדלת בצים? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> גדלתי בצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כולם עזבו את האונייה הטובעת ואתה נשארת? והנה היא צפה. << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> היא צפה טוב מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הכבוד. אז אתה לקוח של הנמלים בישראל? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ראית? נער היית וגם זקנת. מה ראית? שיפור? בעיות? אפשרויות? אנחנו עוסקים פה בצוואר הבקבוק הזה כלקוח. << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> התשובה שלי יכולה להיות רחבה, ואולי היא תעשיר טיפה את הידע. המצב במכולות, אכן, כמו שנאמר פה, הרבה יותר טוב מהמטען הכללי, ומעל 50% מהמטען לארץ מגיע במכולות. חברת צים ואני מברכים מאוד על התחרות והכנסת המסופים, הטרמינלים החדשים גם בחיפה וגם באשדוד. למען הגילוי ושיהיה ברור לכולם, הנמלים האלה לא התחילו לעבוד עדיין. הם עדיין מתרגלים פינוי של מכולות ריקות מישראל. הפינוי של המכולות הריקות – אם דיברתם קודם על כמות התבואה שנוסעת בכבישים בין חיפה לאשדוד, אז אותו דבר יש כמות אדירה של משאיות עם מכולות ריקות שנוסעות מאשדוד לחיפה בשביל שחברות הספנות יוכלו לפנות מכולות ריקות מישראל. המצב הזה אולי ישתפר, אבל הוא רחוק מלהגיע לאיזשהו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה נכון שיקרה, מבחינתך? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> אני אסביר את זה בצורה לוגיסטית-תפעולית מאוד פשוטה. חברת ספנות מביאה מכולות לנמל מסוים, למדינה מסוימת, לגיאוגרפיה מסוימת. אני מביא 1,000 מכולות, אני פורק 1,000, אני מצפה להוציא 1,000. הכלכלה של ישראל לא מאוזנת. ישראל מביאה בערך 1.3–1.4 מיליון מכולות ייבוא בשנה, אבל מוציאה 500 אלף עד 550 אלף מכונות בייצוא. זאת אומרת, כל חברות הספנות מוציאות מאות אלפי מכולות ריקות מישראל. רוב הסחר של מדינת ישראל, אם היו שואלים את הלקוחות, היו רוצים אשדוד. עיקר - - - של מדינת ישראל היא באשדוד, בייבוא, לא בייצוא. אבל הרבה פעמים אנחנו מביאים את המטען לחיפה כי אי אפשר לפרוק אותו באשדוד. הסטנו עשרות אוניות, רק אנחנו, לפריקה בחיפה. פרקנו אותן בחיפה, ואת הריקות אתם רואים בכבישים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אי אפשר לשנע מכולות על קו הרכבת? למה צריך בכבישים? << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> הרכבת עושה את המקסימום שהיא יכולה. אנחנו משתמשים בה הרבה. אולי זה הערת אגב, בשני הנמלים החדשים אין בכלל רכבת ולא צפויה בשנתיים הקרובות. התשתיות לא מוכנות באותם קבועי זמן. אנחנו משתמשים ברכבת. לרכבת יש capacity מוגדל, היא נותנת בערך 120 קרונות ליממה, משחק סכום אפס בין כל חברות הספנות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איזה שתי עצות זהב היית יכול לתת ליושב-ראש הוועדה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו הוא עושה לי קואוצ'ינג, קארה. אחרי זה אני אחשוב על עצת הזהב שאני אתן לך. לקארה אני אתן ביצת זהב, או תרנגולת מטילה ביצי זהב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> חשבתי, בעיטת זהב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעיטת זהב זה מראדונה. זה היד הנעלמה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> איך אומרים ביצה בארמית? ביעא, כמו בעיטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ראיתם, גם השכלה קיבלנו. אבני, תתעלם מהשאלה של קארה, אלא אם כן אתה ממש רוצה. הוא התכוון עצה לפתור את הבעיות פה. << דובר >> ניר אבני: << דובר >> הנמלים זקוקים לכוח אדם גם בחיפה וגם באשדוד. זה לא משהו שנולד היום. אנחנו צועקים את זה שלוש עד חמש שנים. כל הסיפור עם ההסתדרות זה סיפור של חצי השנה האחרונה. וגם, עם זמן ההכשרה אנחנו רואים את התועלת, את התפוקות שלהם רק עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז עצה אחת, לקלוט עובדים בנמלים, להגיע ל-full capacity. הלאה. << דובר_המשך >> ניר אבני: << דובר_המשך >> וכניסה כמה שיותר מהירה של הנמלים החדשים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לתת להם להביא הכול? לתת להם להכניס הכול? << דובר >> ניר אבני: << דובר >> לא. עזוב הכול. להפעיל נמל זה לא לבנות שתי קוביות בלגו. מהרגע שהנמל יתחיל לעבוד עד שהוא יהיה נמל יעיל זה חצי שנה לפחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כבר רואה שהוא לא יעיל כי אף אחד לא הביא לנמלים החדשים שלוחה של רכבת. זה לא היה אמור להיות, הדבר הזה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כמה רציפים פנויים יש באשדוד כרגע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא יכול בלי השאלה הזאת. יש רציפים פנויים? << דובר >> משה זנה: << דובר >> כל הרציפים מלאים. 21 אוניות בזה הרגע נפרקות ונטענות בנמל אשדוד. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> וזה המצב תדיר? << דובר >> משה זנה: << דובר >> זה המצב הקבוע של כ-20 אוניות בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבני, תודה על עצות הזהב לוועדה. דממה באולם. שמשון ויובב, אתם מפריעים לי. שתי דקות כל אחד. << דובר >> אלעד נצר: << דובר >> אני אלעד נצר, מהתאחדות התעשיינים. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. לצערי, כבר מעל שנה אני מקבל כל שבוע טלפונים ממפעלים שהפסיקו את הייצור שלהם. מפעלים שלא עובדים, שלא יודעים מה לעשות עם העובדים שלהם. זה מהשבוע – מפעל עם מחסן ריק. לדברים האלה שאני סובל כבר מעל שנה ומקבל את הטלפונים של התעשיינים המיואשים, יש גיבוי של אגף הכלכלן הראשי שאמר כמה זה עולה. ואם סומכים את המספרים, ומשרד האוצר עשה את זה באחד המכתבים שהוא הוציא, רשום שם מאות מיליונים בחודש. מאות מיליונים בחודש זה מיליארדי שנים בשנה, שלוקחים מצית ושורפים אותם וכל האזרחים צריכים לשלם על זה. כל זה קורה כשנמל מספנות ישראל ביקש להפעיל את רציף הדלקים שהוא לא בשימוש. קיימים רציפים בחיפה כרגע שהם פשוט לא בשימוש. רציף הדלקים – נמל מספנות ישראל הוציא באוגוסט מכתב למשרד התחבורה, תנו לנו להפעיל אותו, למה לשרוף מיליארדי שקלים? נמל המפרץ, רציף 7-8, הוציא למשרד התחבורה מכתב, תנו לנו להפעיל אותו. מה משרד התחבורה עשה? תנחשו. כלום. זו התמונה. זה יכול לפתור לנו את הבעיה. משרד התחבורה לא עושה כלום. לא האמנתי, נסעתי לנמל המפרץ. הגעתי, אני מסתכל, אני רואה תור של אוניות. מסתכל ימינה, לא האמנתי. אני רואה תור של אוניות. מסובב את הראש שמאלה, אני רואה את הרציפים ריקים. אני תופס את הראש, מה קורה פה? מה קורה? איפה ההיגיון פה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה חולק על הרב-חובל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, עד שהוא מדבר לעניין, אתם מפריעים לו. תנו לו להשלים. << דובר >> אלעד נצר: << דובר >> כל האזרחים משלמים מיליארדי שקלים בשנה כי משרד התחבורה לא יכול לעשות את התפקיד שלו, ולאפשר, לחתום על דף נייר שאפילו רציפים שכולנו שילמנו עליהם, רציפים קיימים, שלושה רציפים, 7, 8 והדלקים עומדים ריקים גם עכשיו. שאל אותי כמה זמן לוקח? זה רשום פה במכתב. תוך שעות הם יכולים להפעיל את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השם שלך? << דובר_המשך >> אלעד נצר: << דובר_המשך >> אלעד נצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלעד, אני חושב שהעלית סוגיית אמת. תנו לי תשובה רק על ההערה הזאת. למה לא מפעילים את הרציפים האלה? תחבורה, אוצר, מישהו, מה התשובה? למה לא מפעילים את הרציפים האלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא ייתן לך תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. לא להפריע לנו. לחברי הכנסת יש זכות לעשות ברדק. זה תפקידם. אתם לא. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מצדיע להם על האיפוק. כל הכבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מאופקים. אבל הם על הכיפאק. תחבורה, למה לא פותחים את הרציפים האלה? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> כל הפתרונות עלו ונבחנו במשרד התחבורה ובמשרד האוצר. לכל אחד מהדברים יש את התשובות שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לזה ספציפית. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הוא אומר לך שתוך שעות זה יכול לעבוד. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה האילוצים? נעזור לך. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> יש אילוצים מכרזיים. יש אילוצים הנדסיים. יש הרבה אילוצים. << דובר >> אלעד נצר: << דובר >> המכתב הגיע ביולי. לא נעשה כלום עד היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלתם תשובה על המכתב הזה? << דובר >> אלעד נצר: << דובר >> כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלחתם מכתב ביולי? מי שלח את המכתב? << דובר_המשך >> אלעד נצר: << דובר_המשך >> נמל המפרץ שלח ב-25 ביולי מכתב שמיועד למנכ"לית משרד התחבורה ולמנכ"ל משרד האוצר שאומר שיש עומסים אדירים, ואני מבקש לפתוח את הרציפים הקיימים שכבר נמצאים, רק תנו לי את האישור, משרד התחבורה. והם לא עושים כלום. ומספר ימים אחר כך המפרץ שלח על עוד רציף קיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד בקשה? וקיבלתם תשובה על המכתב? לא קיבלתם תשובה? << דובר_המשך >> אלעד נצר: << דובר_המשך >> לא, קיבלנו אונייה שממתינה עוד. זה מה שאנחנו מקבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה אולי להסביר מה זה אומר העומסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אל תסביר. יש לי פה סדר. אתה, תציג את עצמך. << דובר >> יצחק איסטריק: << דובר >> אני יצחק איסטריק, יושב-ראש חטיבת הפלדה בלשכת המסחר. לצערי, אני צריך להצטרף לאנשי התאחדות התעשיינים. אם שאלת על תאריך – מכתב שלנו לשרת התחבורה מה-26 ביולי, ועד היום לא נענינו, בנושא של לפרוק בנמל המפרץ, הנקודה שהעלה האיש היקר הזה. שלוש פעמים נקבעו לנו פגישות על מנכ"לית משרד התחבורה. את שלושתן היא ביטלה שעה לפני הפגישה, אפילו ללא בקשת סליחה, ללא שום סיבה. ביטלה ולא נפגשה. מספר פה יגאל מאור סיפורי מעשיות. חבר הכנסת מרגי, ביקשת שייתן תשובות – הכול סיפורי מעשיות. אמר פה מנכ"ל נמל אשדוד, אין בעיה של מכולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, איך קוראים לך? << דובר_המשך >> יצחק איסטריק: << דובר_המשך >> יצחק איסטריק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה רוצה שאני אעזור לך, את הבעיה אמרת, והעליתם פה נקודה אמיתית שלא עלתה בדיון. לא להאריך, תן לנו לעבוד על הבעיה. תאמין לי שהמנכ"לית תפגוש אותך, אבל תן לנו לעבוד על זה. << דובר >> יצחק איסטריק: << דובר >> הבעיה היא לא מכולות. אמר שיקו שתוך 12 שעות הם פורקים מכולות, וזה נכון. אין לנו בעיה במכולות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו בתפזורת. הבנתי. << דובר_המשך >> יצחק איסטריק: << דובר_המשך >> המטען הכללי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש אפשרויות וזה לא מבוצע. << דובר_המשך >> יצחק איסטריק: << דובר_המשך >> הגברת מהאוצר מדברת על 0.1%. כולם יודעים מה הבעיה בתעשיית הבנייה בארץ. אם אין פלדה, אי אפשר לבנות בניינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. אמרת את הדברים. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתי רון: << דובר >> שמי איתי, ואני יושב-ראש איגוד יבואני התבואות ובעלים של חברה בשם צנציפר, שמביאה תבואות לארץ. אני שומע פה את מה שמדברים, ואני לא פחות ממתפוצץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול עם מרגי להתפוצץ ביחד. << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> כן, כן, כן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> הוא לא מרוקאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא מרוקאי והוא מתפוצץ? אתה צריך להיבדק. << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> אנחנו ישבנו בוועדה לפני שנה ולפני חצי שנה, ובהתערבות של חבר הכנסת מרגי ישבנו ודיברנו. וביקשנו לפני שנה מכל הגורמים, תנו תוכנית להוריד את התורות בנמלים. כל הקשקושים האלה שהתור נגמר זה קשקוש. זה קשקוש. יש היום תור של שבועיים המתנה בנמל חיפה, בדגון חיפה. אומר נמל אשדוד והוא צודק, אין תורים בנמל אשדוד כי כל האוניות ברחו לחיפה, כי נמל אשדוד בתשעה חודשים פרק כמות שהוא פורק ברבעון, ברבעון, זאת אומרת, שליש מהכמות הוא פרק. כל המשאיות ברחו צפונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> כי מגיעה אונייה והיא מחכה 51 ימים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אשדוד לא רוצה תפזורת? << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה קורה. יש לו מצוקת כוח אדם. הוא נתן השנה פחות מ-20%, 16% היענות לידיים. מה אומר מנכ"ל הנמל? הוא אומר בצדק, כל האוניות ברציפים. איזה יופי. במקום לחכות בחוץ, שיחכו ברציף. אבל הן לא פורקות, כי "אדון נמל" נותן משמרת אחת ביום במקום שש. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איך הם קובעים את המשמרות? איך הם קובעים? << דובר >> איתי רון: << דובר >> את הסידור התפעולי שלהם הם נותנים קודם כל למכולות, אלה שאין להם תור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תיתן לו להסיט אותך מהדיון. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זה הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מייבא תפזורת ואתה סובל מהדבר הזה. << דובר >> איתי רון: << דובר >> כל המדינה סובלת. אתה משלם על הלחם שלך יותר יקר. אתה משלם על הביצים שלך יותר יקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבין. ולכן זימנו את הדיון הזה. << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> נכון. ואתה משלם מאות מיליוני שקלים, אתה ואני וכולנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנכ"ל אשדוד, משמרת אחת מול האפשרות לשש משמרות, זה נתון אמיתי? << דובר >> משה זנה: << דובר >> ממש לא. אנחנו מקבלים בברכה כל אונייה שמגיעה. מי שלא מגיעה, אני לא אומר לה אם להגיע לחיפה או לאשדוד. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל הבוקר - - - אוניות לחיפה. תגידו את האמת כבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. משה, הטיעון שבעבר ידעת את מה שעשית בתשעה חודשים לעשות ברבעון, יש לך התנגדות עקרונית לתפזורת או יש בעיה בדבר הזה? << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני אדייק את איתי. עד כה, חברת נמל אשדוד הולכת לפרוק השנה מעל 24 מיליון טון, יותר ב-10% ממה שפרקנו בשנה שעברה, וזה, דרך אגב, עם אותם מתקנים, עם אותם אנשים פלוס 90. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> שנייה, חברים, נשאלתי שאלה. אני אסיים לענות עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לו לסיים את התשובה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> ולמה לא פותחים את הרציפים החדשים? << דובר >> משה זנה: << דובר >> זה לא קשור אליי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא קשור אליך? כי אם יפתחו את הרציפים החדשים, תהיה שביתה או לא תהיה שביתה? << דובר >> משה זנה: << דובר >> אני יכול לסיים את התשובה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אתם צריכים כבר לגעת בבעיה. תגיד שזו הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קארה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש אבל פקק. אתם לא אומרים את הבעיה. סתם מערבבים מכל הכיוונים. אי אפשר את הערבוב הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, אתה פרומיל מללכת לחדר שלי לרבע שעה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא צודק. תשמע אותו. הוא צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פרומיל. 2.999. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> צריך לשים את הפיל במרכז החדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הפיל נמצא במרכז החדר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> ולא מדברים עליו. הולכים מסביב. אתה הולך אליו, הוא מסבן את הפיל מהצד הזה, זה מסבן את הפיל מהצד הזה. מדבר פה בן אדם על רציפים שלא פתוחים. תעשייה שלמה, אנשים - - -, מיליארדי שקלים בשנה. אם יפתחו את הרציף, אתם תפתחו בעיצומים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא קשור אליו. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> ואז יושב פה נציג ההסתדרות ומספר סיפורים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עומרי, תוציא את קארה לחדר שלי. קח אותו לחדר. רבע שעה צינון. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, זה כבר לא הגיוני אבל. אז הם יושבים ומתפוצצים ואף אחד לא מעז להגיד את האמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, צא החוצה. צא החוצה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> די כבר. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אל תעשה את זה. אל תעשה את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא הולך לחדר שלי. לרבע שעה הוא הולך. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תמחל לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה מחילה? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> סולידריות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא כבר הרג אותי. לך לחדר, לך. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא קיבלתי ממך היום לבבות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לך לחדר. רבע שעה. תחזור עוד מעט. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני לא מאמין שאתה מוציא אותי מהחדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עומרי, תראה לו איפה החדר שלי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> נתת להם 40 דקות לדבר, לקשקש, לסבן את כל הפיל מכל הכיוונים. נו, באמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בוא נסכם שאנחנו מאפשרים לאנשים. משה, תסיים. << דובר >> משה זנה: << דובר >> איתי צודק שקצב הפריקה בחברת נמל אשדוד הוא איטי יותר מבחיפה, ואני מסכים איתו. לכן השקענו במסוע חדש. שוב, אנחנו מדברים על מסוע שבסוף החודש הזה, כבוד היושב-ראש, הוא עומד. ייקח לנו עוד שלושה חודשי הרצה, ובעזרת השם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. תודה על ההבהרה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבא בתור. << דובר >> איתי רון: << דובר >> אבל לא נתנו לי לסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך משפט סיום. << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> קודם כל, המספרים שהוא אומר פשוט לא מדויקים. יש לי נתוני רספ"ן. השנה פרקו 10% פחות משנה שעברה. אני נותן את לך את זה בעצמי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> עם ה-90 או בלי? << דובר >> איתי רון: << דובר >> דבר שני, המסוע זה אחיזת עיניים. כולנו יודעים את זה. המסוע הזה יודע להוציא 1,000 טון בשעה, אבל הממגורה בצד השני לא יודעת לקבל את זה ולא יודעת להוציא את זה. אז המסוע יפרוק 1,000 טון, אבל אחרי כמה שעות של עבודה פשוט ייסתם וגמרנו. הם היו צריכים להרחיב את הממגורה ב-2015, כבוד היושב-ראש. ב-2015 זה כבר אמור לעבוד. אנחנו בפיגור של עשרות שנים בתשתיות. עד היום אין אפילו תוכנית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת שאתה תלוי בנמל אשדוד. זאת אומרת שאין תחרות בשירות. << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> איזה תחרות?! << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לפי רשות התחרות אין סיבה להתערב? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, לא. אין סיבה להתערב בצים. שאלתם את השאלה הלא-נכונה. אין סיבה להתערב בחברות הספנות << דובר >> איתי רון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, במדינת ישראל חצי מהביקוש הוא באשדוד, ופחות מ-20% נפרקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איתי, תן לאחרים. << דובר >> שלום חתוקה: << דובר >> שלום. קוראים לי שלום חתוקה, אני בעלים של חברת ייבוא תבואות בשם שינטרקו, ואנחנו מייבאים בעיקר לאיזור הדרום. המחסנים שלנו ממוקמים באיזור אשדוד, ולכן אנחנו מגיעים לאשדוד, משתדלים להביא במשותף עם עוד יבואנים דרומיים על מנת שנפרוק לאשדוד. לצערנו, הציוד בנמל אשדוד, ולא משנה אם הוא חדש, לא פועל. אתה יכול לקבל משפך ירוק על פי דרישות איכות הסביבה, וכשאתה מביא אותו לאונייה, הוא לא עובד. יש משפך שני, תביא את המשפך השני, בינתיים עוברות ארבע שעות, הוא גם לא עובד. ויש משפך שלישי שנמצא שם רק ליופי. אתה נמצא עם ציוד חדיש שאנשים לא יודעים לתפעל אותו, ואתה עומד משמרת שלמה עם פריקה של שעה. אתה עומד, משאיות בורחות לך, הלקוחות לא יכולים לחכות בנמל. אתה מגיע, אומרים לך, אוקיי, נעביר אותך למנוף. המנוף לא תקין. העובדים מסכנים, נמצאים בזמן מהבוקר, אבל אין ציוד. הציוד לא תקין. הציוד למראית עין. יש ציוד, אבל הוא לא תקין. יש דרישה של איכות הסביבה שנעבוד עם שואבים את התבואה. שואב כזה, אני לא יודע מי קנה אותו ולמה קנו אותו, אבל שואב כזה עושה 1,000 טון למשמרת אם הוא עובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו שואב עבוד בדגון פי ארבעה בכמות. בדיוק אותו שואב. << דובר_המשך >> שלום חתוקה: << דובר_המשך >> ואז אתה עומד שם עם אונייה של 30-40 אלף טון, ואתה צריך לעבוד. כשהחליטו שפותחים את רציף 21 סוף-סוף במדינת ישראל באשדוד, אני העברתי אונייה והרציף היה ריק. עלה לי מעל מיליון דולר הרצון הזה לבוא לאשדוד לפרק את האונייה. זה נורמלי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זאת אומרת, הרצון לבוא לאשדוד? היו לך אפשרויות אחרות? << דובר_המשך >> שלום חתוקה: << דובר_המשך >> כן, יכולתי להישאר בחיפה. היה עולה לי פחות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה לא הלכת לחיפה? << דובר_המשך >> שלום חתוקה: << דובר_המשך >> אמרו שרציף 21 מוכן ומזומן לעבודה. חברת נמל אשדוד הודיעה בפרסומים שלה שרציף 21 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, חברים. אני עושה הפסקה עם הגופים. אני רוצה את נציג התחרות. יש פה מישהו? עורכת דין מעיין מור, אחרי שאת שומעת שעה וחצי דיון כזה, את חושבת שאולי התשובה שלכם היא שאין לכם מה לעשות בתחום השינוע הימי כלום? << דובר >> מעיין מור: << דובר >> בוקר טוב. אני שמעתי את הדיון ואנחנו מכירים את הנושאים האלה מאוד מקרוב. מזה שנים ארוכות טילנו ואנחנו עדיין מטפלים בכל תחום הנמלים במגוון אספקטים, אם זה באכיפה נגד נמל אשדוד כמונופולין, תיק שתלוי ועומד כרגע בבית המשפט העליון, ואם זה בהכרזה על קבוצות ריכוז. זה בענייני אכיפה. אנחנו גם מקדמים תחרות באופן אקטיבי וגם כתבתי את זה במענה למר אוריאל לין, שהנושא שהוא התלונן עליו זה בעצם בעיות העומסים. הוא לא העלה טענה על הפרה של חוק התחרות הכלכלית, ובהקשר הזה נסגרה פנייתו, בגלל שלא הייתה הפרה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעיין, אני אמקד אותך. עומס יכול לנבוע ממצב אובייקטיבי, פשוט גל של אוניות לא צפוי, ועומס יכול להיות מניצול הכוח של מישהו שיש לו מונופול על מקום או על תשתית, והוא יוצר עומס שלא אמור להיות. איך גורמים לו לעבוד? איזה סנקציות גורמים על עומס שהוא לא אובייקטיבי שפרוס על כולם? אלא עומס שנובע ממונופול מקומי, מכוח שיש למישהו. << דובר_המשך >> מעיין מור: << דובר_המשך >> הטענות בתלונה לא היו על כך שמופעל פה איזשהו כוח, סוג של מונופול, בצורה של ניצול מעמד לרעה וכדומה. היה פה עניין שהוא מובן לחלוטין, שיש עומס בנמלים והוא נוצר מכוח עבודה כזה או אחר, היצע כזה או אחר, בעיות בהיטלים שמושתים בסוף על יבואנים. ובכל הנושאים האלה אנחנו עדיין פועלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לך שלא הבנתם את המכתב של אוריאל לין. הבן אדם אינטליגנט ומנוסה. אם הוא היה חושב שאין לכם מה לעשות במשחק הזה, באירוע הזה, הוא לא היה שולח לכם מכתב. אם הוא שולח לכם מכתב, הוא מתכוון שמישהו מנצל את כוחו, את המונופול ואת הקרטל, או לא משנה איזה כוח יש לו, כדי לא לאפשר את השוק מבחינת זרימת מוצרים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל מי זה המישהו הזה? זה לא חברות הספנות. זה לא החברות הפרטיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רשות התחרות, אתם ידעתם לתקוף ספק שמאיים על רשת מזון שהוא לא יספק לה. הוא בעצם מונע את הזרימה של המוצרים. פה יש מצב שמישהו מאט או לא עושה את כל מה שהוא יכול. << דובר >> מעיין מור: << דובר >> סליחה, אני מבקשת להשלים את המשפט - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך משפט סיום, אבל אני אגיד לך שתגידי לצערי, אין כבר מנכ"ל קבוע לרשות התחרות כבר זמן רב מדי. אחד הנושאים הכואבים ביותר במשק וגם פה אין לנו כתובת קבועה. אבל המסר של ועדת הכלכלה הוא, תעשו חשיבה מחודשת על זה שהסרתם אחריות מבדיקת ניצול האפשרות של התשתיות והמונופולים למניעת זרימת מוצרים ותחרות בשוק השינוע ובשוק הנמל. << דובר >> מעיין מור: << דובר >> אדוני, אנחנו ממש לא הסרנו אחריות. אנחנו עדיין מטפלים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מה הייתה התשובה שלהם? היא אומרת, לא הסרנו אחריות, אבל התשובה שלכם הייתה שאין חסימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעיין, שני משפטי סיום, בבקשה. << דובר >> מעיין מור: << דובר >> רשות התחרות ממשיכה לפעול בתחום הנמלים במסגרת רפורמות משמעותיות. אנחנו מייעצים בכל מה שקשור להפרטה של הנמלים הממשלתיים. אנחנו מקדמים את התחרות גם בכל מה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא מדברים על רפורמות. סליחה, מעיין. אנחנו לא מדברים על רפורמות. אל תשתמשי בסיסמאות של רפורמות. אנחנו מדברים על בעיה היום. היום, היום, עכשיו. בימים האלה יש בעיה. ואתם לא צריכים להגיד לי רפורמות. אתם צריכים לבדוק אם מישהו ניצל את כוחו, ולא להגיד לאוריאל לין, זה לא תפקידנו. טוב, אנחנו נגיד את זה למנכ"ל הבא שייכנס לתפקיד. << דובר_המשך >> מעיין מור: << דובר_המשך >> זה לא מה שנאמר, אדוני. אנחנו בהחלט מטפלים בזה. גם מבחינה של ניצול מעמד לרעה, אנחנו מעולם לא נרתענו. עד היום תלוי ועומד תיק על ניצול מעמד לרעה של נמל אשדוד בבית המשפט העליון לאחר שבית הדין להגבלים עסקיים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשרציתם נכנסתם, כשרציתם פעלתם. אז למה אתם משיבים לו שזה לא תפקידנו? טוב, עוד נעמיק בזה. << דובר_המשך >> מעיין מור: << דובר_המשך >> - - - לא התלונן על הפרה של החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. דנה מהאוצר, יש לך הבהרות, בבקשה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> רק רציתי לציין שהנמלים החדשים התחילו לפעול. הם עוד לא פורקים וטוענים אוניות מלאות. אבל לבקשת המדינה, ובניסיון למזער כמה שאפשר את המצוקה שהייתה בנמלים, הם קיבלו לפני כמה חודשים כתב הסמכה זמני שיאפשר להם לפרוק מכולות ריקות, גם לצמצם את הביקוש למכולות שיש, גם להוריד את העומס משטחי הלוגיסטיקה של הנמלים שיכולים לפרוק מכולות מלאות בשביל יכולות תפעול טובות יותר, וגם בשביל לנסות לסייע לבעיה - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> מה הסיבה שהם לא יכולים לעבוד בפול טיים? תאמרו לנו. אנחנו חברי ועדה. אנחנו רוצים לדעת מה הנסיבות. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כרגע יש לנמלים החדשים את היכולת לפרוק מכולות מלאות - - - << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא קיבלתי תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דנה, ידעת על זה שיש רציפים ריקים ומכתב בקשה להפעיל ושאין אישור? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> היא יודעת שיש רציפים ריקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה אין אישור לרציף הזה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כמו שעופר כבר התייחס לאירוע, אין לי מה להוסיף - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה הכול עניין של הוועדים. אם הם יפתחו את הרציפים האלה, יסגרו אותם. היא לא יכולה להגיד את זה. היא לא יכולה להגיד את זה כי היא מהאוצר. אבל זו האמת. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נעזור לכם, רק שימו את זה על השולחן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דנה, את גזרת על עצמך שתיקה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, היא לא יכולה להגיד את זה. אסור לה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפילוסופיה אין חופש דעה להגיד מה אתה חושב? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא. במדינת הסתדרות אין חופש דעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אל תפיל הכול על ההסתדרות. אל תפיל הכול על ההסתדרות. תאמין לי, לא הייתה קמה מדינה אם לא הייתה הסתדרות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, לא. אתה רוצה להיכנס לוויכוח הזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא. אני לא רוצה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> הם עושים את הכול יותר מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אל תתחיל עכשיו. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לסבא שלי, עצמאי שלא נתנו לו לעבוד במדינת ישראל כמו שצריך, הוא לא יכול היה להיות בקופת חולים, שהוא לא יכול היה להיות רשום. כל הזמן אם תעשו פרצופים. אבל זאת המציאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קארה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> יש מציאות בישראל. כל מי שרצה להיות בעל יוזמה פרטית, במדינת ישראל שקמה לא נתנו לו. האם אפשר היה יותר מהר? התשובה היא כן. מאה אחוז היה אפשר יותר מהר. וכמה חסימת עבודה ייקח עוד פעם שנים. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני מאפשר לו כדי שתתגעגע אליו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה לשלוח אותו לישיבת הממשלה הבאה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל לא צריך ללכת אחורה. לא צריך ללכת אחורה כי זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב ששם יהיה לו קהל יותר אוהד לקדם את ענייניו. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה עיוות של המציאות, כי במשך שנים אם הם לא היו מחזיקים כמו - - - את קופות החולים עד שנות ה-90 שעשו הפרטה, אז גם לא היית מקבל שירותי רפואה - - - זה מה שהם עושים היום בנמל. זה אותו דבר. איפה שהם נמצאים יש בעיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, יש לי הצעה. מרגי, יש לי הצעת חוק שסגן שר בממשלה לא יוכל להופיע בוועדות בכנסת. הוא מטריד את הכנסת. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אתה תהיה בבעיה. אבל אני גם חבר כנסת. אתה תהיה בבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא מטריד את הממשלה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני בחרתי לא להיות נורבגי כדי להגיע לפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לך תטריד את הממשלה. << דובר >> רועי בליטנטל: << דובר >> אדוני, אני חייב להגיד, נשמעים פה - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אסור לסגן שר לדבר. אבל לכם מותר לעכב במדינת ישראל סחורות, לגרום ליוקר מחיה. להעלות את המחיה גם ביוקר הדיור, לדאוג שלאנשים לא יהיה מה לאכול במדינת ישראל – וסגן שר לא ידבר. וגם היא, מהאוצר, לא יכולה לדבר. תשאל אותה למה היא לא יכולה להגיד את האמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דנה, למה את לא נותנת תשובה מפורטת? את ראית שני מכתבים שהם מבקשים לפתוח רציפים. הם יכולים בתוך יומיים-שלושה לצאת לדרך. למה לא עזרת להם לפתוח? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> ובאותה נשימה, למה את לא מאפשרת, כאגף תקציבים, להשאיר את 90 העובדים עד שהמצב יתאזן? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני אשמח לענות על כל השאלות. דבר ראשון, לגבי פתיחת הנמלים החדשים, אני רק אסיים את מה שאמרתי קודם. הם פועלים כבר מעכשיו בשביל להשלים את כלל הפעולות הרגולטוריות הנדרשות בשביל להפעיל אותם, ואין כאן חסמים. באמצע חודש דצמבר צפויה להגיע אונייה מלאה ראשונה לנמל המפרץ, ובתקווה שלאט-לאט קצב העבודה יעלה יותר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא פותחים את הרציפים האלה? אפשר לקבל תשובה ספציפית? יש לכם מכתב. פגשת את המכתב הזה? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא אמרתם כן? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> כרגע הממשלה – אגף תקציבים יחד עם משרד התחבורה בוחנים את האפשרות להביא לתחרות הגבוהה ביותר שיכולה להיות בשוק הנמלים, ולתת את השירות הטוב ביותר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל אותך על מכתב, ואת עונה לי אגדות. את יכולה להחליט עכשיו באיזה תחום אנחנו, בכלכלה או בפילוסופיה. קיבלת מכתב לפתוח שני רציפים. למה הם לא קיבלו תשובה חיובית? יש פקק, יש עומס. מה מנע מכם להגיד להם, כן, יוצאים לדרך? תשובה ממוקדת על המכתב – מה התשובה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל זאת לא עמדה של האוצר. האוצר יעזור להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא עזר. היא לא עונה לי. למה הם לא קיבלו תשובה? דנה, למה הם לא קיבלו תשובה חיובית על המכתב הזה? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> כי יש כאן מכלול שיקולים מאוד-מאוד מורכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הם? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> ומטרתנו בסופו של דבר היא להביא לשירות הנמלי הטוב ביותר שניתן לתת כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאמיני לי, אנחנו ניקח אותך לרשימה לכנסת. אמרת הכול ולא אמרת כלום. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> היא לא יכולה להגיד את זה. נו, תרד ממנה. מה שאני אמרתי לך, זאת המציאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרה הכול ולא אמרה כלום. עוד מעט את יכולה להגיד שהכלכלה נועדה לייצר שוק משוכלל לתחרות - - - << דובר >> אריק מגל: << דובר >> אולי אני אסביר לה איזה נזק זה עושה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חיכית יפה, בבקשה. << דובר_המשך >> אריק מגל: << דובר_המשך >> רק תמונה מהימים האחרונים. תסתכלו, חברה שמוכרת 320 מיליון שקל בשנה נעצרת בגלל שהיא לא מקבלת חומר גלם. מגיעה מקפריסין, תשע שעות, ועומדת כאן בהמתנה שבוע ימים, וכמה כסף אנחנו משלמים על המתנה יומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה? << דובר_המשך >> אריק מגל: << דובר_המשך >> 5,000 דולר מדי יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאונייה? << דובר_המשך >> אריק מגל: << דובר_המשך >> מי ישלם את זה? לא רק זה, כבוד היושב-ראש. אנחנו שולחים משאיות ריקות כי אומרים לנו שהיום בבוקר יפרקו, ונתב לא מגיע או כן מגיע, והם מחזירים את המשאיות האלה חזרה, הלוך ושוב, הלוך ושוב, כי אין פריקה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא הלכתם לנמל אחר? << דובר_המשך >> אריק מגל: << דובר_המשך >> אדוני, לא הלכתי לנמל אחר בגלל אותן בעיות שהוא ציין. כשהלכתי לנמל אשדוד, אמרו לנו, אדוני, כאן אתה לא יכול לפרוק, אין זמן, אין מקום, לך לחיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משה, מה התשובה שלך לטענה הכואבת הזאת? << דובר >> משה זנה: << דובר >> הוא לא הגיע אלינו, אז אין לי מה להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא הגיע אליך? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> לא. מה שהוא מדבר, אם אני לא טועה, תקן אותי - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> מה הצעות הייעול של משה? הוא מנהל את הנמל. מה הצעת הייעול שלך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. אל תענה לקארה. תענה לי. מה התשובה שלך למה שהוא אמר? << דובר >> משה זנה: << דובר >> מה? מה אמרת? מי שאל משהו? לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אמר. אתה בנמל הזה של אשדוד? << דובר >> אריק מגל: << דובר >> לא, אדוני, אני בנמל חיפה לא מצליח לפרוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה מנכ"ל נמל חיפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנא, תעלו אותו בזום. מנכ"ל נמל חיפה, מנדי זלצמן, בבקשה. << דובר >> מנדי זלצמן: << דובר >> צהריים טובים. הייתי רוצה לומר משפט כללי, ואחר כך להתייחס לשאלה שהופנתה אליי. במשפט כללי, אני לא יודע באיזו פקולטה יוקרתית למד רמי לוי משיווק השקמה, ולפני כשלושה שבועות הוא הכין את הצופים לעלייה רצינית ביוקר החיים כשהוא אמר, מכולה עלתה מ-2,000 דולר ל-20,000 דולר בלהביא אותה לישראל. והוא תמצת את כל הנושא הזה של יוקר המחיה שהוועדה נדרשת אליו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> העיקר לא התורים? העיקר לא התורים בנמל? << דובר >> מנדי זלצמן: << דובר >> ודאי שלא. זה בטל בשישים, כבודו. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> לא מעניין אותי. << דובר >> מנדי זלצמן: << דובר >> בסדר. בטל בשישים לנושא יוקר המחיה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אני כרגע בדיון על התורים. כרגע הדיון הוא על התורים. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> איך בטל בשישים? יש דוח של הכלכלן הראשי באוצר. << דובר >> מנדי זלצמן: << דובר >> אני אתייחס לסוגיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולהערות הספציפיות שהועלו פה, על המקרה הזה שהוצג פה אצלך. אתה שמעת את המקרה הזה? << דובר_המשך >> מנדי זלצמן: << דובר_המשך >> אנחנו קושרים אוניות לפי תור תפעולי מסודר שאותו קבעה מדינת ישראל, והוא ברגולציה של רשות הספנות והנמלים. אנחנו לא יכולים להקדים ולו רק כי מפעל מסוים כואב לו, אלא אם כן הוא פונה בטיעונים האלה אל רספ"ן, ורספ"ן מקדים את קשירתו. יואיל המתלונן לפנות לרספ"ן, רספ"ן תיתן לנו הנחיה לקשור, הוא יכול להיקשר מעכשיו לעכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולמה אונייה שקשורה לא פורקים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ששש. רגע, בלי קריאות ביניים. צביקה שכטרמן, מנכ"ל נמל מספנות ישראל, האם תרצה להגיד משהו? צביקה שכטרמן בזום? אין. מיכאל שרייר, מנכ"ל טמבור, בבקשה. << דובר >> מיכאל שרייר: << דובר >> אני מנכ"ל טמבור, 24 שנים בטמבור. טמבור מעסיקה 800 עובדים, שישה מפעלי ייצור בלכ הארץ, וכולם בפריפריה. רוב החומרים שלנו הם חומרים מיובאים, חלקם הגדול בתפזורת. אנחנו מביאים גם מכולות וגם תפזורת באמצעות אוניות צובר, מה שנקרא מטען כללי. יש לנו אוניות שעומדות במטען הכללי הזה בין ארבעה ימים לשלושה שבועות בהמתנה. נאמר פה קודם מספר. אצלי, בגלל גודל האוניות, אני משלם בין 10,000 ל-18,000 דולר ליום לאונייה שעומדת. חומרי טמבור, מן הסתם, נמצאים כמעט בכל בניין בישראל. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אתה לא יכול להסיט אותה לחיפה? << דובר >> מיכאל שרייר: << דובר >> אני מביא את הרוב דרך חיפה. על אשדוד אני מוותר ממילא ומוביל דרך היבשה. גבס מאוד קשה לפרוק שם, לוקח הרבה זמן, וגם יש תור ענק. כנ"ל גם בחיפה. מעבר ל-10,000 דולר או 18,000 דולר שעולה כל יום, אני לא מדבר על המפעל שבניתי באשקלון וסיימתי אותו לפני שנה בהשקעה של למעלה מ-100 מיליון שקל מהכספים של טמבור, לא הכספים של המדינה, שום שקל לא קיבלנו מהמדינה – המפעל הזה עומד חודש כי אין לו אבני גבס שהוא יוכל לייצר. טיח גבס הולך לכל בניין בישראל כמעט. גם אנחנו מובילים יבשתית. כמו שאלעד מההתאחדות ציין קודם, יש פתרון קצר ומהיר. מיכאל, אנחנו מסתובבים מסביב לזנב של עצמנו. אני מקשיב לדיון מ-9 בבוקר כשהוא התחיל. דבר אחד, זה הרציפים הפנויים שהוא דיבר עליהם. דבר שני, זה הנמלים החדשים, למה לא פתחו את הנמלים החדשים לפריקת מטען כללי? למה רק למכולות? מי אמר? העובדים שצריך להאריך – תנו להם עובדים. אני נמצא במפעל היום, אני מסתכל, אני רואה את האונייה מהמפעל ואני לא יכול להכניס אותה. העלויות האלה מתגלגלות לציבור. אני לא יכול לספוג הכול, כי אם אני אספוג הכול אני אסגור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש נוהל שרשות המסים מסוגלת להכיר במצב שכוחות או השפעות לא שגרתיות מנעו מאונייה לפרוק את סחורותיה בזמן, והיא יכולה להקל על אותו בעל עסק במיסוי? יש חוק כזה, שאם יש עיכובים שהם כוחות עליונים, משהו שלא נובע מדבר שגרתי, מקילים במיסוי על מי שהזמין את האונייה. האם אתם זכיתם להקלה כזאת? << דובר_המשך >> מיכאל שרייר: << דובר_המשך >> לא קיבלתי שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את הדבר הזה? << דובר_המשך >> מיכאל שרייר: << דובר_המשך >> לא מכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישהו מכיר את זה? את מה שאמרתי עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. חידוש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מנהל המכס רשאי לפטור יבואנים מלשלם מכס על עלויות הובלה בלתי צפויות שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן. האם קורונה היא לא סיבה כזאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אין לנו מכס בייבוא. אין מכס על המוצרים. אין מכס, אז לא צריך לפטור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לכם בכלל מכס? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. זה חומרי גלם לתעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה לא רלוונטי. והאפשרות לשיפוי על האובדן הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא מכיר דבר כזה. זה נופל על היצרנים ועל הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציגת האוצר, מה את אומרת? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אני לא מבינה את השאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתה קורונה, האוניות נתקעות, אתם מסבירים שזה לא רק בעיות תפקודיות, אלא העולם באמת השתגע באוניות. ואם נניח שבועיים באונייה של 20,000 דולר, 14 כפול 20,000 ליום, הלך מיליון וחצי שקל רק על ההמתנה. מישהו מתייחס? בקורונה חילקנו מיליארדים לעסקים. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני לא חושבת שנכון כרגע לקשור את הדברים שקרו בקורונה לתור בנמלים שיש כיום. אני חושבת שאנחנו צריכים לפעול בשביל לצמצם את התור בנמלים כמה שיותר. אני לא חושבת שזה עונה להגדרות לשיפוי בגין קורונה. לא בדקתי את הנושא הזה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה גם ערבוב של הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בעיות שנובעות מהמבנה של המשק שלנו, ובעיות תפקודיות - - - << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> זה לא מבנה משק שלנו. מחיר המכולות עלה בכל העולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל נאמר פה שחלק מהברדק נובע מהקורונה בעולם. אז למה אנשים צריכים לספוג את העלויות האלה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל אדוני היושב-ראש, זה יעלה את הלחץ בנמלים ויעלה את התור. אם אנחנו נוריד את המס לחלוטין, ונהפוך את הייבוא עכשיו ליותר שווה, זה לא יפתור את בעיית התור, זה יגדיל את התור וזה ייצור בעיה יותר גדולה. והמחירים יישארו ויעלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא אמרתי להוריד מס. אז תקנוס את הנמל ותחזיר כסף לבן אדם שהתייבש. הבן-אדם התייבש שבועיים. מה הוא צריך לספוג את העלויות האלה? מה, הכיס שלו פתוח? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, הוא לא היה צריך להגיע לזה אפילו. להיפך, זה לא בעניין של לקנוס את הנמל. הייתי רוצה לדעת את משמרות העבודה שלהם. כמה אנשים רשומים היום במשמרות עבודה בנמל אשדוד ברזרבה? כמה אנשים היום בנמל אשדוד – אני רוצה לראות סידור עבודה. כמה משמרות הם עובדים? האם הם הגדילו את מספר המשמרות? האם אתם פורקים 24/7? פורקים 24/7? אנחנו בחירום. פורקים 24/7? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר, אביר, נניח שכנעת אותנו. שכנעת אותנו. הם לא עושים את תפקידם, אז למה הוא צריך לשלם על העיכוב? שיקנסו את הנמל ויעבירו לו את הכסף. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אבל הדברים שהוא משלם זה לא רק לנמל. זה יום עיכוב על האונייה, הוא משלם לחברת הספנות, הוא צריך לשלם על המשאיות שמגיעות לפרוק, הן לא קשורות לנמל. המשאית שמגיעה עכשיו לפרוק, אם היא לא יצאה מלאה, הוא משלם עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מישהו עיכב אותו, אז שישלמו לו. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> ומי זה שישלם? אתה ואני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> או הנמל או המדינה או מישהו. << דובר >> מיכאל שרייר: << דובר >> צריך להבין, האוניות האלה שגובות את הקנס הזה על ההמתנה לא רוצות לבוא לפה אחר כך. הן לא רוצות את הקנס הזה. הן רוצות לעבוד. אוניות לא רוצות לבוא לישראל, ואין הרבה אוניות מטען כללי. הן פשוט לא רוצות לבוא. זה פתרון פשוט. זה שלושה רכיבים: 1. זה הרציפים הפנויים. 2. זה עובדים. 3. זה שתפתחו את הנמלים החדשים גם לפריקת מטען כללי. משרד התחבורה קיבל את זה כבר לפני שנה מאיתנו כי אנחנו נתקענו עם אוניות גיר ארבעה שבועות, והקדימו לי למשמרת ועוד הייתי צריך לשלם כפול על כניסה ויציאה, ולא טיפל בזה. אבל במקום זה, בשביל להוסיף חטא על פשע, משרד התחבורה מוציא תקנה בחודש אוקטובר שבה במקום לצמצם את התור התפעולי ויש לו שלושה פתרונות מאוד פשוטים, הוא קובע עדיפות ליבואני מלט בייבוא בכניסה לנמל לתור התפעולי. וזו הצעה שמונחת, לדעתי, על השולחן פה, ואמורה להיות מאושרת. בעיניים שלי זו הצעה הזויה. אני תעשיין בשיראל, אמור לשבת עם אונייה שגם היום אני משלם עליה עיכוב של שבועות ולחכות, ועכשיו מגיע סוג א'. אני סוג ב', כי אני יצרן ותעשיין פה בישראל ואני מפרנס את המשפחות פה בישראל ועובד בפריפריה, ואני אמור לפנות את הרציף למישהו שהגיע עכשיו כי הוא אוניית מלט. אז במקום לפתור את הבעיה ולצמצם את התור התפעולי, נותנים עדיפות בתור כמו בהסתדרות של פעם, "אני רק שאלה", בקופת חולים, אני באתי עם אוניית מלט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי מחליט על העדיפות הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יגאל מאור, יגאל מאור שהיה פה על הלוח לפני זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לו סמכויות בחוק לתעדף את זה? זה בחוק? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עכשיו מגיש הצעה לזה. רספ"ן, רספ"ן, כן, יש לו עדיפות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד התחבורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשות הנמלים מטפלת בתור התפעולי. יגאל, אתה רוצה לענות על זה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה יש רווח יותר גדול באונייה? - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שעתיים דיברנו על הדברים האלה. אז חכה רגע. שרייר, אמרת שאתה חושב שיש שלושה דברים, העובדים, הרציפים, מה הדבר השלישי? << דובר >> מיכאל שרייר: << דובר >> הרציפים הפנויים, והנמלים החדשים שאמורים להיפתח ועדיין לא עובדים, שיפרקו מטען כללי, לא רק מכולות. אני לא מצליח להבין למה הגבילו אותם רק למכולות. אם אומרים שבמכולות אין בעיה ויש בעיה במטען כללי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אם לא הבנת, זה פשוט מאוד. יש בישראל מלחמה מסוכנת של מגזר ציבורי ומגזר פרטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קארה, קארה, אנחנו צריכים לסיים את הדיון. אתה כבר מגזים. מספיק. << דובר >> יורם גינור: << דובר >> אני מייצג את הזכיין בממגורה בנמל אשדוד, לוגיסטיקה ממגורות וטחנת קמח בתל אביב. לגרעינים צריך להתייחס בצורה שונה מאשר לכל האחרים. הם משפיעים אם מדברים על מדד, מדברים על מלאי חירום, מדברים על פיקוח על מחירים, הם עומדים לפני דברים אחרים. הנמל כשל, כפי שאמר יושב-ראש האיגוד, באופן טוטלי בנושא של הטיפול בגרעינים כי זה לא כדאי לו, לא מסיבה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא כדאי לו? << דובר_המשך >> יורם גינור: << דובר_המשך >> לא כדאי לו תמחירית, לא כדאי לו כספית, יש לו מטענים אחרים יותר טובים. הוא אומר את זה בגלוי. הוא לא מכחיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוא יכול להחליט לקחת מה שבא לו לקחת ומה לא בא לו? << דובר_המשך >> יורם גינור: << דובר_המשך >> תן לי להמשיך, בבקשה. הדיבורים על המסוע, כפי שאמר גם איתי, יהפכו לברווז אחד גדול במדינת ישראל. הנמל ארבע שנים מחכה ולא מכניס ציוד לאיכות הסביבה שהתחייב להכניס לפני ארבע שנים; מדלים מכניים שהיו יכולים לשלש ולרבע את התפוקות בנמל. אותם מדלים פניאומטיים שעובדים היום והיו יכולים כבר לעשות רציף מתמחה ומדובר על זה – הנמל דחה את הטיפול בזה, הוא התנגד ואמר, נעשה את זה רק כאשר יהיה מסוע. ואני אומר לכם, רבותיי, כשיהיה מסוע, רוב היבואנים לא יבואו לאשדוד כי אין תנאים שווים בין אשדוד לבין חיפה. יש אפליה של הרבה שקלים גם בתעריפים, בתעריפי ההובלה, בתעריפי השימוש בממגורה, ולכן אין תחרות אמיתית בין חיפה לבין אשדוד. הדברים מוצגים ומטויחים פה על ידי הנמל. כל החלונות שמדברים, חלונות מקריים. זה קורה בספנות שיש הצטברות של אוניות ויש מצב שבו ידלדלו. הנמל לא עשה שום דבר חוץ מהעובדים שהוא ציין שהביאו – העובדים האלה עד שנכנסו ועד שהתחילו להפעיל, לענף הגרעינים לא הביאו שום תועלת. אני סופר את מספר הצוותים שעובדים כל יום בנמל. הגידול הוא מזערי, מזערי בסך הכול, והגרעינים לא מקבלים כי הם נכנסים לאותו רציף שבו עובדים כמו שאמרו עמיתיי, מדלים שלא מתוחזקים, שלא מטופלים, שהם בעדיפות אחרונה-אחרונה מבחינת הנמל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יורם גינור: << דובר_המשך >> רק עוד מילה אחת, בבקשה. נמל אשדוד כשל בעניין הזה, והמטרה של מדינת ישראל צריכה להיות שכמו בחיפה, האחריות מהתחלה עד הסוף תהיה אחריות אינטגרטיבית של פריקה, של מסוע ושל ממגורה, כמו בדגון בחיפה. ואם הדבר הזה לא יסתייע, ובגלל עובדים ובגלל ועדי עובדים הנמל ייאחז בסיפור של הפריקה, כפי שכתב בדוח שלו יו"ר האיגוד, צריך להחיל פרמטרים מאוד מוגדרים של ביצוע, של עבודה, של זמן, כי אחרת הענף לא יבוא. טחנת הקמח שאני מייצג בתל אביב, 35 ק"מ מאשדוד, לא תפלוט ולא תשלח את הסחורות לאשדוד. היא תפרוק בחיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנתי. תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני, על עצם קיום הישיבה. עקבתי אחרי הדיון ואני מתנצל על האיחור, אבל יש כאן העדפה לדברים כלכליים ומכניסים יותר, ובעצם אנחנו דוחים דחייה של גרעינים – אם אנחנו מדברים על מזון ועל ביטחון במזון, זה הדבר הראשון שצריך עוד לפני שאר הדברים. ולכן, אם אנחנו רואים כאן כשל התנהלותי, אני חושב שוועדת הכלכלה נמצאת פה ויודעת לעשות את זה בראשותך, אז להכניס רגולציה ולתת מכסות ולחייב את הנמלים, כמה צריך להכניס מתוך כל המטענים, מה העדיפות וכמה מכולות כאלה של מטען כללי. חייבים להיכנס כאן בגלל שאם ניתן רק למשא ומתן בינם לבין הנמל, אני מניח שהם לא יגיעו לשום הבנות. כאן צריכה להיכנס רגולציה ותגיד, אנחנו דורשים ואנחנו מחייבים את הנמל לקחת כך וכך, בגלל שאצלנו זה בעדיפות ראשונה, זה מה שנקרא מזון נצרך, דברים שהם הכרחיים ואנחנו צריכים לתת להם את העדיפות ואת האינפוט הנכון שאנחנו צריכים לתת להם. אני לא מדבר על כך שבחיפה יש לזה השלכות על תאונות דרכים ועל משאיות רבות שצריכות להוביל את זה כל זה. אנחנו נמצאים היום בפקקים, ושים לב, חלק גדול מהפקקים זה המשאיות הענקיות האלה. כמה שאנחנו יכולים לחסוך במשאיות שייצאו אל הכביש – זה דבר שצריך להוביל אותנו בעניין הזה. ועם חומר נצרך כזה, טוב שיש בכלל במדינת ישראל לא רק שני נמלים, אלא ודאי כשיש חלוקה גיאוגרפית מסוימת בייבוא ובפריקה של אותם גרעינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת מקלב. אנחנו קיבלנו אישור מיושב-ראש הכנסת להארכה קטנה של הדיון, אבל אנחנו רוצים לסיים אותו. זה היה דיון ארוך. איתי, מילה אחת, בבקשה. << דובר >> איתי רון: << דובר >> אחת הבעיות שלא נאמרו פה וזה חייב להיות פה על השולחן, ואני אומר את זה פה בריש גלי, דגון חיפה עובד בלי הפסקה. השנה הוא מגיע ל-94% ניצולת. לא 16%. 94% ניצולת. המשמעות האמיתית היא שאם מחר בבוקר קורית תקלה ולו גם הקטנה ביותר בדגון חיפה וב-2006 מלגזן פגע בטעות בגשר של דגון חיפה והשבית חלק מיכולת הפריקה שלו למשך מספר חודשים, אז אדוני היושב-ראש, לך לא יהיה חלב לשים בקפה שלך, כי אין שום יתירות בפריקה. המדינה מושתתת כולה על דגון חיפה. אין שום יתירות בפריקה, ואם תהיה איזושהי תקלה, אני לא מדבר על משהו בומבסטי שממש ישבית את הממגורה, אפילו תקלה למספר חודשים, אנחנו עלולים להישאר בלי אוכל. והאבסורד זה שכולם יודעים את זה. כולם יודעים את זה ומתעלמים, וזה מרתיח אותנו, את כל יבואני התבואות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התשובות שקיבלת? << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> אני מתבייש להגיד לך שהשרה אפילו לא השיבה לנו, ופנינו אליה לפחות חמש פעמים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השרה העדכנית הנוכחית? << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> גם הקודמת לא השיבה. אל תדאג. זה חוצה גבולות. ודרך אגב, אני אומר לך שוב, הנתונים האלה הוצגו בכל פורום אפשרי. כולם יודעים את זה. זו סכנה. זה לא משחק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והרציפים שהציעו להפעיל אותם יכולים היו לפתור? << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> הם יכולים להקל את הלחץ. הממגורה באשדוד צריכה להיות מורחבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באשדוד מורחב? << דובר_המשך >> איתי רון: << דובר_המשך >> בוודאי. תחשוב, אדוני היקר, על מצב תיאורטי של מלחמה ובטעות נופל טיל אחד בנמל חיפה. אף אונייה לא תפרוק לך בדגון. אתה כולך תצטרך את המזון שלך לפרוק באשדוד. איך תפרוק ארבעה מיליון טון באשדוד? באיזו דרך? אתה לא יכול לפרוק היום 500,000 טון בלי תורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, איתי. צביקה שכטרמן, מנכ"ל נמל מספנות ישראל, אני מקווה שעכשיו אתה בזום, בבקשה. << דובר >> צביקה שכטרמן: << דובר >> שלום לכולם. קודם כל, למי שלא מכיר אותנו, במספנות ישראל אנחנו לא פועלים בתחום המכולות. אנחנו פועלים בתחום המטען הכללי והצובר בלבד. פחות או יותר, מתחילת השנה הזאת אנחנו נמצאים במצב של תעסוקה מלאה. אנחנו עובדים 24/7, ואנחנו נותנים מקסימום יכולת של מה שאנחנו יכולים לפרוק. עם מגבלה של אורך הרציפים שלנו, בסופו של דבר, יש לנו 800 מטר רציפים, אז יש איזושהי מגבלה. מתחילת השנה הזאת אנחנו רואים עומס של אוניות שעומדות בחוץ, שממתינות לשירות שלנו. אני כמובן לא מתייחס למתחרים שלנו. ואנחנו עובדים הכי מהר שאנחנו יכולים. יש כמה דברים שיכולים להקל עלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסך הכול קיבלתם מחמאות בדיון הזה. לא היו פה הרבה מחמאות, אבל אמרו בהקשר חיובי את מספנות ישראל. אז אתה צריך לשמור על הרקורד הזה. << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, אנחנו נמל פרטי, אנחנו נותנים שירות, אנחנו עובדים 24/7. ציינו פה קודם מטמבור שפתרו בעיות, אז זה אנחנו אלה שפתרנו את הבעיותואם יש לנו חלון של שמונה שעות, לא משנה איך, אנחנו מוצאים את הפתרונות. אין לנו בעיה של כוח אדם, יש לנו בעיה של אורך רציפים, אבל יש כמה נקודות שכן אפשר לעזור לנו בשביל שנוכל לנסות לתת מענה. אחד מהם זה עבודה בשבת. בנמל חיפה יש אישור עבודה בשבת, ואנחנו מוצאים את עצמנו כל פעם מבקשים אישור. שבת זה 17% מהזמן. מבחינתי זה כמו עוד רציף. בשבת האחרונה קיבלנו אישור. קיבלנו אישור כל פעם מוגבל בזמן וכל פעם אנחנו צריכים לנסות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מקבלים את האישורים לשבת כדבר משתנה? לא משהו קבוע? << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו קיבלנו את האישור בפעם האחרונה עד אפריל. והתשובה שקיבלנו היא זה פעם אחרונה שאתם מקבלים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה הפתרון? זה הפתרון במדינת היהודים? הפתרון הוא לעבוד בשבת? שעובדים יצטרכו לחלל את השבת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עובדים שם גויים, אדוני. עובדים שם גויים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה זה גויים? - - - << דובר >> צביקה שכטרמן: << דובר >> אנחנו משתדלים לעשות את העבודה עם גויים, נכון מאוד. אבל בסופו של דבר, יש גם מקרים שאנחנו צריכים להביא קבוצה - - - שהם לא גויים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגידו לא יהודים. << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> בעבודה בשבת, אני אתן לכם דוגמה, בשבת האחרונה אנחנו פרקנו ארבע אוניות. אלה ארבע אוניות שלא המתינו בתור, זה ארבע אוניות שלא שילמו עוד 5,000 דולר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי מספק לכם את האישורים לשבת? << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> משרדי הממשלה. מי שעוזר לנו זה משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי הסמכות באישור לעבודה בשבת מולכם? מי הגורם? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> משרד העבודה. << דובר >> צביקה שכטרמן: << דובר >> משרד העבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישהו מסוים שם? המנכ"ל? מי? משרד העבודה והרווחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כי אסור על פי חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והודיעו לכם שזה פעם אחרונה שתקבלו? << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה נימוק? << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> אין נימוק רציני. בסופו של דבר, צריך לזכור שהעומס הזה בנמלים עולה למשק סכומי עתק של כסף. זה לא רק האוניות שממתינות בחוץ, והיום אתה יכול ללכת ברגל מישראל לקפריסין על האוניות שעומדות בחוץ. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הנמל בסלוניקי נסגר בשבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התכוונת פעם, בימים ההם, כשהייתה קהילה יהודית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא לפני הרבה זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה צודק. זו לא הערה סתמית. הנמל בסלוניקי נוהל על ידי יהודים, ומרוב שהוא היה תלוי בקהילה היהודית, הוא היה סגור בשבת. זאת עובדה היסטורית נכונה. << דובר >> צביקה שכטרמן: << דובר >> עוד נקודה אחת, ברשותך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צביקה, אנא תגיע לסיום דבריך. << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> יש פרויקט במדינת ישראל שנקרא לילה טוב, והמדינה קידמה אותו, לסבסד משאיות שמוציאות מכולות בלילה. אם ירחיבו את הפרויקט הזה למטען כללי, זה יאפשר לנו להוציא סחורות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא מרחיבים אותו? << דובר_המשך >> צביקה שכטרמן: << דובר_המשך >> פניתי לחני וקיבלתי עכשיו דווקא גישה מאוד-מאוד חיובית. רק צריך לקדם את זה. הנמל מכניס סחורות, אם הסחורות לא יצאו החוצה, אני נחסם. ולכן עוד דרך להוציא זה להוריד משאיות מהכבישים ביום. אני חושב שזה אינטרס של כולם. פניתי לחני. איציק בלומנטל מאוד אהב את הרעיון, רק צריך לראות שמקדמים את זה, שמשרד האוצר יעזור לנו וכולם יעזרו לנו לקדם את זה. זה ייתן לנו עוד דרך לעזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, צביקה. דנה, אמרת שזה משרד העבודה, אבל זו זרוע העבודה במשרד הכלכלה. << דובר >> דנה דובר: << דובר >> נכון. אתה צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אביר קארה יגיד כמה דברים. נמל אשדוד יתייחס כי הוא קיבל הזדמנות, האוצר והתחבורה, ונסיים. קארה, בבקשה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני אעשה את זה די זריז כי חלק מהדברים כבר קראתי בקריאות ביניים כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קריאות ביניים כזה? פוצצת לנו את המוח. קריאות ביניים כזה? << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> כי יש דברים שאי אפשר לשמוע. יושבים פה אנשים שמשקיעים כסף, מביאים כל מה שרוצים, והאמת היא שתורמים למשק הישראלי הרבה יותר מאחרים שיושבים פה מסביב לשולחן, והם מתפוצצים ולא יכולים להגיד מילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תפסיק להשמיץ. אני לא אוהב את זה. אותה הסתדרות שאתה משמיץ נתנה אור ירוק לרפורמה בייבוא שאתה כל כך מתפאר בה, ולא הפריעה במילימטר. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני באמת מודה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תתחיל עכשיו להשמיץ. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני באמת מודה לכם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת שיש לך הצעות. אל תתחיל. בלי השמצות. דבר לעניין. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אני לא רוצה להתייחס אליהם, אני רוצה להתייחס להערות. אז רק בגדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת, המלצות אופרטיביות. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> בגדול, בגדול. אני עושה את זה מאוד מהר. במדינת ישראל יש מלחמה מסוכנת במגזר הפרטי שמנהל המגזר הציבורי, בראשות ההסתדרות כמובן, והמלחמה המסוכנת הזו עולה לנו בכסף, עולה לנו בתורים, וזה מה שהיא מייצרת. לאן אני חותר? יש נמלים חדשים, צריך לאפשר להם לפרוק את כל סוגי הסחורות, וצריך לפתוח את השוק לתחרות. אני חושב שזה אחד הדברים המרכזיים. אותי מעניינים בנמל אשדוד דברים חשובים. צריך לזכור שהמגזר הפרטי הוא לא אויב של המגזר הציבורי. הוא שותף שלו. וכשותף, אני רוצה להסתכל על נמל אשדוד ולהבין מה חסר בנמל אשדוד. יש שם ציוד מיושן שנתקע כל רגע, יש שם עובדים מצוינים. הנה, אני הולך להפתיע אתכם. חלק מהעובדים שם, לא רק שמגיע להם השכר, אולי מגיע להם אפילו שכר גבוה יותר. הייתי רוצה לשמוע את כבוד המנכ"ל מספר פה איך הוא מכפיל משמרות בזמן כזה, כדי ליצור מצב שאנחנו הופכים להיות הנמל הכי מהיר והכי יעיל בעולם. איך הוא מכפיל את ההכנסות שלו לאותו נמל באותה תקופה. ואני חושב שהפתרונות צריכים לכלול בתוכם גם את נושא הציוד המיושן בנמל אשדוד, צריך לחדש אותו בצורה די מהירה. אבל אני הייתי מצפה, או בפעם הבאה, אם יתנהל כזה דיון, הייתי רוצה לראות את לוח המשמרות של נמל אשדוד, ממש ככה בעיניים, ולראות כמה עובדים יש שם ברזרבה. יש את המילה רזרבה – אם תרצו להציג את לוח המשמרות שלהם. במקביל, אני חושב שבכל הסכמה עם ההסתדרות צריכה להיות התחייבות שאם אנחנו פותחים רציפים חדשים, אז לא יהיו עיצומים מצד אותם עובדים. אז גם אם אנחנו מאשרים עכשיו עובדים נוספים להסתדרות, אז אין שום בעיה עם זה כי אנחנו צריכים כנראה עוד עובדים. אבל אנחנו רוצים לדאוג ליעילות, ולפיכך, אני רוצה לחייב את ההסתדרות שלא יהיו עיצומים ולא יהיו שביתות, ולא יהיו איומים אם ייפתחו רציפים נוספים בחיפה כמו הרציפים שעומדים כרגע סגורים. ובמקביל, הייתי כופה על נמל אשדוד פשוט לעבוד יותר שעות, 24/7, כדי לפרק את כל התבואה של מדינת ישראל, פלדות וכולי, כמה שזה יעלה. אנחנו מעדיפים לשלם לעובדים טובים גם על שעות נוספות, ופחות סיפורים. יש להם שם הרבה מאוד סכסוכי עבודה פנימיים. הם אלה שחוסמים את העובדים החלשים והם בעצם יוצרים אותם, אז עדיף פשוט להיכנס לתוך השטף הזה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתי לך לא להשמיץ. סיימת בהשמצה. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> אלה הדברים. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רועי, אני אתן לך להתייחס כי יש לך זכות כי הוא השמיץ אתכם יותר מדי. << דובר >> אביר קארה (ימינה): << דובר >> לא, לא השמצתי אותם. אמרתי להם את האמת. זה לא להשמיץ. להשמיץ זה להגיד משהו שהוא דבר שקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיר דוד, מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, בבקשה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש, שלום לכולם. אני הממונה מטעם משרד העבודה ומואצל סמכות מטעם השרה לתת הסברים להעסקה במנוחה שבועית, ואני זה שנתתי את ההיתר לנמל מספנות ישראל. ככלל, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא אוסרים על עבודה בשבת של אף עסק במדינת ישראל. אנחנו נותנים היתר להעסקה של עובדים ייעודיים שיום המנוחה שלהם זה שבת, וזה ההיתר שאנחנו אמורים לתת. מספנות ישראל פנו אלינו בגלל הבעיות בנמלים ובגלל העומסים. נתנו להם היתר זמני, והבקשה הייתה להתחיל ולגייס עובדים שיום המנוחה שלהם הוא לא שבת והם לא יהודים, כדי שיוכלו לתת מענה גם ביום שבת. זה נכון במספנות ישראל וזה נכון לנמל המפרץ החדש שפנה אלינו בבקשה. אם נפתח נמל חדש, וכבר 10 שנים הוא נבנה, אז אין שום סיבה שלא ייערכו נכון ויגייסו עובדים לא יהודים כדי שיוכלו לתת מענה 24/7. אין שום סיבה לבקש היתר העסקה לעובדים יהודים בשבת כשאפשר לעשות מאמצים ולגייס עובדים לא יהודים. נתנו היתר לחצי שנה והארכנו אותו בעוד חצי שנה בגלל הנמלים, בגלל העומסים, בגלל ההתחשבות, אבל עדיין צריך לפעול ולעשות את העבודה עם עובדים שאינם יהודים ביום שבת. ולראיה, לא כל הנמלים מבקשים היתרים לעבודה בשבת ולא כולם צריכים את ההיתרים האלה. ובמיוחד בחיפה, שזה איזור שבו יש המון עובדים לא יהודים, והעבודה בנמלים היא מתגמלת. אני לא רואה קושי לגייס עובדים לא יהודים לעבודה בשבת בנמלים. אז אפשר גם לגייס עובדים לא יהודים כדי שהנמל יוכל לפעול גם בשבת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיר, תודה רבה על ההבהרה. משה זנה, מנכ"ל נמל אשדוד, בבקשה. << דובר >> משה זנה: << דובר >> שלושה משפטים. חברת נמל אשדוד תמשיך לעסוק יומם ולילה על מנת להוריד את התור התפעולי. נקודה שנייה, נדרש להאריך את ההסכם עם העובדים הזמניים, שהוא לחצי שנה. יש לנו שיח עם ההסתדרות, אבל זה מבחינתי נקודת השינוי. וחברת נמל אשדוד, רק לסבר את האוזן, משקיעה 2.5 מיליארד שקל בחידוש הנמל, בבניית רציפים, ברכישת ציוד חדש, כולל המסוע שרק בו הושקעו 250 מיליון שקל, ולכן האמירות שחברת נמל אשדוד לא משקיעה בציוד ולא מתחזקת אותו, לצערי, לא רק שהן לא נכונות, הן שקריות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה מנוף חדש רכשתם לאחרונה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם התבואה והתפזורת? << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> אמרתי, זה המסוע שלנו. את התפזורת, אמרתי, זה נקודת תורפה לגרעינים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה נאמר פה שהמסוע לא יציל אותנו? כי אין פתרון כולל ואין את הממגורה. << דובר_המשך >> משה זנה: << דובר_המשך >> חברת נמל אשדוד אחראית על המסוע. הממגורה לא שייכת לנמל אשדוד, וכדאי לשאול את מי ששייכת לו הממגורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי. תודה רבה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ציוד הפריקה שלך - - - בעשר שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אדוני. אנחנו כבר בסוף הדיון. היינו ביחד המון זמן. רועי בליטנטל מההסתדרות, בבקשה. << דובר >> רועי בליטנטל: << דובר >> הורדתי רגע את עיניי כדי לרשום לי כמה נקודות כדי לענות לדבריו של כבוד השר, וכשהעליתי את עיניי חזרה, אני רואה שהוא יצא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סגן השר. << דובר_המשך >> רועי בליטנטל: << דובר_המשך >> סגן השר, סליחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה יכול להגיד כי זה יירשם בפרוטוקול. << דובר_המשך >> רועי בליטנטל: << דובר_המשך >> ואני בכל זאת אגיד כי זה מספיק חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה גם נצפה על ידי אלפים. אתה יכול להגיד וזה נרשם בפרוטוקול. << דובר_המשך >> רועי בליטנטל: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. סביב השולחן נשמעו הרבה מאוד טענות בהרבה מאוד נושאים מצד הרבה מאוד גורמים. לא נשמעו פה טענות, למעט אותה הערה כללית על נתב שהולך הביתה - - - מצד סגן השר קארה, כנגד העובדים או כנגד היעילות שלהם. אנחנו אפשרנו בשני הסכמים להנהלות חיפה ואשדוד את מרב הגמישות לקליטת עובדים, לניהול עובדים ולתפעול עובדים כדי לפתור את התור התפעולי, וזה מה שפתר את התור התפעולי. אנחנו ברי שיח ונמשיך להיות ברי שיח עם שתי ההנהלות ככל שיידרש. בניגוד לדבריו של כבוד סגן השר קארה, ההסתדרות החדשה היא-היא הגורם המוביל במשק שדואג לזכויות עובדים ועובדים חלשים. סגן השר קארה מצד אחד ואמר, צריך עוד עובדים ועוד עובדים, ואתם לא נותנים, ומצד שני, הוא גם אומר, יש עובדים ברזרבה. אז שיחליט מה הטיעון שלו. זה הכול, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. דנה מהאוצר, בשעתיים וחצי הללו למדת משהו שלא ידעת? יש תובנות או אסימונים? כמי שרואים את הכלכלה באופן כולל באוצר, למדת פה על בעיות שאת הולכת להתמודד איתן, לטפל בהן? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> אנחנו סביב הסיפור של התור בנמלים. העמקנו בנושא, נפגשנו עם כולם. גם עם איתי דיברנו לא מעט, ניסינו ללמוד את הנושא לעומק, ואנחנו פועלים ככל שניתן בשביל לספק את הפתרונות הכי טובים שיביאו לתחרות ולשירות הכי טוב שיכול להינתן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ובאופן ספציפי, יש משימות שהאוצר לוקח מהדיון הזה לקידום? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני חושבת שהרבה מאוד מההערות שניתנו כאן הם לא דברים בסמכויות האוצר. למשל, הארכת תקופת העובדים הזמניים זה לא משהו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת שכשהאוצר רוצה לעשות רפורמה, הוא עושה. הוא מביא גם חמישה משרדי ממשלה. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אני אתמוך בכל מהלך. אני לא חושבת שנכון שאני איכנס בין הנמל לוועד העובדים בהסכם הארכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הבדל בין לתמוך לבין להוביל. את משאירה אותם להתמודד לבד. הרעיון שהאוצר מקדם רפורמות במשק שמורידות את יוקר המחיה, את זה לא אני המצאתי. << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> נכון, וכך גם הרפורמה בנמלים שקורית ומתממשת ברגעים אלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככה עשינו רפורמה בבנקאות, רפורמה בייבוא. ועכשיו אנחנו רואים בעיה מערכתית, ואת אומרת, ישחקו הנערים לפנינו?! מה האוצר הולך לעשות בנושא הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת המחירים שהיא באחריות האוצר יכולה להשוות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני לא אמרתי לה מה להגיד. אני רק רציתי שהיא תתייחס ספציפית לשעתיים וחצי דיון, ולא אמירה כללית על תחרות באוניות. מה המשימות שאתם הולכים לעשות? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> המשימות שכבר עשינו, ואנחנו מנסים ונמשיך לנסות בשביל להביא למטרה הזאת של תחרות ושירות טוב בנמלים, הם לא נעשו עכשיו כי הבעיה הזאת קיימת כבר הרבה מאוד זמן. ולכן פעלנו בכל מיני צירים, בין אם בציר של הקדמת כתבי ההסמכה בשביל לאפשר לנמלים החדשים לפרוק מכולות ריקות, בין אם לדחוף ולגבות את הנמל מול ועדי העובדים בתוספת של עובדים בשביל לתת שירות טוב יותר במהלך הזה. ובין אם לבחון עוד מהלכים רבים נוספים בדיונים שקורים לא מעט ובמסמכים וניירות שהכנו, כי אנחנו מבינים את גודל הבעיה, בשביל להגיע לפתרון ואנחנו נמשיך לעשות כך. << דובר >> מיכאל שרייר: << דובר >> אבל הבעיה קיימת כבר יותר משנה. היא לא התחילה עכשיו. זו לא בעיה של השבועות האחרונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. שרייר, לא מפריעים לי. רק הח"כים יכולים באמת להפריע לי. מה לגבי הערתו על ועדת המחירים? << דובר >> דנה דובר: << דובר >> בסופו של דבר, המשק הנמלי, בגלל שאנחנו נמצאים במקום של היעדר תחרות כוללת, זה שוק שיש בו פיקוח על מחירים. בשביל להביא בקשה לuועדת המחירים, יש תהליך ארוך מאוד, ואנחנו לא יכולים להחליט על שינוי המחירים. אנחנו יכולים לפנות בבקשה לוועדה, והוועדה צריכה לבחון את טענותינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם תעשו את זה? << דובר_המשך >> דנה דובר: << דובר_המשך >> אנחנו כבר בתהליך ארוך ומעמיק מאוד, ללא כל קשר לעומס ועוד לפניו, בשביל לנסות ולצמצם כמה שיותר את העיוותים בשוק הנמלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. עופר, מה המשימות שאתה לוקח מהדיון הזה? << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אנחנו מכירים את כל מה שנאמר כאן והרבה יותר. אנחנו במשרד התחבורה ובאוצר בוחנים את מכלול השיקולים הרגולטוריים, ואנחנו עושים אופטימיזציה, אבל יש לנו אילוצים, וחלק מהאילוצים נאמרו פה. גם בנושא של תחרות, תעריפים, תשתיות, תפעול, מערכות הסכמים, היבטים מכרזיים, משפטיים ועוד הרבה. << דובר >> מיכאל שרייר: << דובר >> רציפים פנויים. << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> כן. תשתיות ותחרות. << דובר_המשך >> מיכאל שרייר: << דובר_המשך >> אבל זה לא קורה. זה כבר שנה. זה לא קורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שרייר, אם אומרים משהו ארבע פעמים, לא בטוח שזה מקדם אותנו. אבל אתה תראה שיקרו דברים. << דובר >> עופר אלישר: << דובר >> אנחנו מכירים את הדברים האלה. זה לא שאנחנו לא מכירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עצם הדיון שזימנו התחילו לזוז עניינים ויזוזו יותר. אתה תראה את זה. תן לנו לנהל את העניינים. << דובר_המשך >> עופר אלישר: << דובר_המשך >> אנחנו ממשיכים לפעול ברמת התעריפים וברמת מערכות ההסכמים בין חברת נמל אשדוד, חברת נמלי ישראל, שיאושרו על ידי השרים, לעשות דברים יותר אופטימליים ולמצוא פתרונות גם לטווח הקצר, גם לטווח הבינוני וגם לטווח הארוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אני מקריא את סיכום הישיבה הזאת. היא לא אחרונה. בעוד שלושה חודשים הוועדה תעשה ישיבת מעקב על כל מה שאני אקריא עכשיו, ואנחנו מצפים ממשרד התחבורה, האוצר והכלכלה, וכל גורם אחר במשק שיכול לתרום לפתרון הבעיה, לפעול בנמרצות ונחישות בשלושת החודשים, ואנחנו נעקוב ונדווח על התקדמויות, ובעוד שלושה חודשים נקיים דיון מעקב על תוצאות הדיון הזה. הוועדה מוטרדת מהעומס בנמלי ישראל וסבורה שיש לכך השלכות ישירות על יוקר המחיה. ללא טיפול בצוואר הבקבוק הזה לא יעזור שנעשה רפורמה בייבוא ולא יעזור שנעשה רפורמות אחרות שמשפיעות על יוקר המחיה בישראל. הוועדה דורשת ממשרד התחבורה ומההסתדרות, וזו בקשה אישית שלי, שההסתדרות תאריך בשנה את האפשרות להעסיק את אותם 130 עובדים כדי להגיע למצב שצוואר הבקבוק הזה יורד. ואחר כך, אם אין צורך, אז לא מעסיקים את העובדים האלה. אבל אם סך היקף הייבוא והיקף הפעילות בנמלים ממשיך וגדל, אז אפילו לא צריך לדבר על העסקות זמניות. לקלוט 70–80 עובדים קבועים, מוכשרים ומיומנים, ולהתחיל לעבוד. לא יודע אם זה דור ב' או דור ג'. זה כבר עניינים שלכם. לא יתכן שבמדינת ישראל בעיה תתנקז ל-100 עובדים. האבטלה במשק גואה, אנשים רוצים פרנסה, יש מאיפה לשלם את המשכורות האלה, ובגלל ביורוקרטיה וכיפופי ידיים, הדבר הזה לא מתקיים. יש לי מספיק זכויות על דברים שעשיתי עם ההסתדרות בזמן האחרון, ופה זו בקשה של הוועדה, לפתור לנו את הבעיה עם 130 עובדים לשנה הקרובה. לוועדה נמסר כי לפני מספר חודשים מספנות ישראל פנתה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה לאשר לה לתפעל רציפים כדי להקל על העומס. אנחנו מבקשים תשובות חיוביות לבקשות האלה, ובשלושת החודשים הללו לפתוח את כל הרציפים האפשריים. לא יתכן שיש תשתית שהיא לא מנוצלת ואנחנו מדברים על תורות. עוד נמסר לוועדה כי נמל המפרץ פנה אף הוא בבקשה לתפעל את רציפים 7 ו-8. וגם שם לא התקדמו. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה לאשר בקשות של מספנות ישראל להאריך את ההיתר שלהם לעבוד בשבת, והערתו של מאיר דוד, מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה היא נכונה. אנא תואילו לאתר את העובדים בצפון. לא בעיה לאתר ולהכשיר עובדים לא יהודים לעבודה בשבת שהיא מתגמלת באחוזים גבוהים, ולהגיע למצב שתקבלו היתרים לעבודה בשבת על בסיס עובדים לא יהודים. הוועדה סבורה שיש להאיץ תהליכים ולהביא לתפעול של המסוע לפריקת מטענים בתפזורת בנמל אשדוד, ואת ההליכים לתפעול מלא של הרציפים בנמל המפרץ בחיפה ובנמל דרום באשדוד. התפזורת היא כנראה הבעיה היותר-קשה שעלתה פה בדיון. זה מה שהובהר פה בדיון. המכולות פחות או יותר מגיעות בקצב טוב, ובתפזורת זה גם תקוע אבל גם יש שרירותיות. ואני מבקש גם ממאיר דוד וגם ממך, עופר, וגם מדנה, שההחלטה מי מביא תבואה ומי מביא מתכת לא תהיה גחמה של מנהל נמל, שנמלים לא יתעדפו מכולות על פני תפזורת או שלא יאפשרו תבואה או פלדה כי זה לא נוח או לא רווחי או כל טענה שנאמרה. אני לא יודע מי צדק פה. אני יודע שזה צוואר הבקבוק, חומרי הגלם הללו, ואני מקווה שאין מצב שמישהו בשרירות ליבו מחליט שאוניית מלט קודמת לאוניית תבואה. אם אין חוק כזה אז אין סמכות כזאת. ואם יש הוגנות במסחר, אז מי שהגיע קודם פורק. וגם את הסוגיה הזאת של הרגולציה על הפריקה והטיפול בתפזורת, אני מבקש שתבדקו את עצמכם, תעשו בדק בית ותראו עד אחרון המחליטים שאין פה ניצול כוח לתעדף מישהו או משהו מסוים. הדבר הזה קשור לביטחון התזונתי של ישראל. ההערה של איתי על כך שאנחנו תלויים יותר מדי ברציף של דגון היא חמורה. מדינה לא יכולה להיות תלויה בדבר אחד. חייבים מה שקראת לו יתירות, חייבים עוד שניים, שאם יש התקפה במקום מסוים, אנחנו יכולים להסיט את המאמצים למקום אחר. הדבר הזה הוא ממש ביטחון לאומי. אני לא יודע אם הוא מונח על שולחנכם, אני לא יודע אם עסקתם בו, אבל הוא חמור ביותר. צוואר הבקבוק וההזנה של ישראל לא יכולים להיות במסלול אחד. הדבר הזה הוא לא הגיוני. אז נא להעמיק בסוגיה הזאת ולייצר יתירות, ולייצר לפחות עוד אפשרות אחת או שתיים שמזרימה לנו מזון וחמצן באופן שוטף גם בימי חירום. אני מתנצל על משך הדיון, אבל הוא היה חשוב. אני מודה לכולכם. אני נועל את הדיון. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>