פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכספים 26/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 140 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ' בחשון התשפ"ב (26 באוקטובר 2021), שעה 16:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי מאיר יצחק-הלוי עופר כסיף נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי חיים ביטון מיכאל מרדכי ביטון משה גפני מיכל וולדיגר אופיר כץ מיכאל מלכיאלי בצלאל סמוטריץ' יצחק פינדרוס מיכל רוזין יובל שטייניץ רם שפע מוזמנים: איתי טמקין – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אמיר רשף – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר אסי מסינג – יועץ משפטי, משרד האוצר אסתי פלדמן – הייעוץ המשפטי, משרד האוצר יואב הכט – רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – אגף התקציבים, משרד האוצר טל שחם – אגף התקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – אגף התקציבים, משרד החקלאות טל ישראל – אגף התקציבים, משרד האוצר יובל צפריר – אגף התקציבים, משרד האוצר מוחמד ח'לאילה – אגף התקציבים, משרד האוצר אלי מורגנשטרן – אגף התקציבים, משרד האוצר ספיר איפרגן – אגף התקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – אגף התקציבים, משרד האוצר משתתפים באמצעים המקוונים: שרית פלבר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עלי בינג – רכז רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל דדון – רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר גלעד קצב – אגף התקציבים, משרד האוצר נעם דהן – רפרנטית תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר נטע בר זיו – אחראית בית הנשיא ייעוץ משפטי: אייל לב ארי שלומית ארליך שיר שפר מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021, מ/1441 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021, מ/1442 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום, בעצם סעיף שני ושלישי ביחד, אחד אחרי השני, זה הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021 וגם ל-2022. מבחינת סדר הדיון, מה שאנחנו נעשה כרגע. אנחנו קודם כל נסיים הקראה והסבר על החלק המילולי, לאחר מכן נעבור לתוספות, שזה החלק המספרי, שם יש לנו דפי החלפה. בדפי ההחלפה, משרד האוצר, אני מבקש להדגיש, בכל מקום שיש בו שינויים וממה הם נובעים, אם זה מהסכם קואליציוני או מכל דבר אחר, כמובן להסביר את זה. אנחנו נצביע על החלק המספרי ולאחר מכן אנחנו נצביע על החלק המילולי. משרד האוצר, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתי תיפתח המערכת שוב להסתייגויות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המערכת תיפתח בקרוב, יש כרגע איזה שהיא תקלה טכנית שמטפלים בה, בכל מקרה היא תיפתח ויהיה לכם מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות על דפי ההחלפה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> ברבע שעה הקרובה אנחנו נפתח אותה, תוכלו להסתייג עד מחר בעשר בבוקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להסתייג ולהסתייג ולהסתייג. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> רק על הסעיפים שחל בהם השינוי כמובן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה התכנון מבחינת הוועדה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבחינת הוועדה אנחנו מתחילים לדון כרגע כל עוד לא התחיל הדיון על חוק משאבי הטבע, לאחר מכן אני אצטרך לגשת ליו"ר הכנסת כדי להבין איך אנחנו ממשיכים את הדיון. בכל מקרה לא תישלל מכם זכות לדבר במליאה וכמובן לא תישלל מכם הזכות להצביע פה או שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מה קורה בדיון על משאבי הטבע? בזמן הזה תהיה הפסקה פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עוד לא יודע, אני אעדכן אתכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למשל אני אמור לדבר שם משהו כמו רק ארבע שעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, כל אחד מכם מדבר חמש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה חמש דקות ואחר כך הולך וחוזר, כלומר אנחנו לא יכולים ברצף. מה שסוכם, מה שמיקי לוי לא היה מוכן, שאנחנו צריכים לשבת שם על כל ההסתייגויות שלנו, חמש דקות, נגיד אחר כך מישהו אחר חמש דקות ואני חוזר עוד פעם. אז זה לא נותן לי – ואתה יודע שכשאני מדבר לאומה, גם שומעים, לא צריך לספר לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. אז אנחנו נדאג שלא תישלל מכם זכות, לא לדבר פה ולא לדבר שם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואתה מתכוון להמשיך פה בוועדה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עוד לא יודע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, נגיד אחרי המליאה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עוד לא יודע, אופיר. אני אהיה הכי שקוף והכי פתוח איתכם, אני אעדכן אתכם ברגע שאני אדע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, שנדע איך להיערך. אנחנו צריכים לדעת איך להיערך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, גם אני צריך לדעת איך להיערך, אני עוד לא יודע. משרד האוצר, בבקשה, אנחנו מתחילים בהצעת התקציב 2021. אני מבקש הקראה והסבר על הסעיף. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אתחיל להקריא. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2021, התשפ"א-2021 פרק א': פרשנות הגדרות 1. (1) בחוק זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך; "שנת הכספים 2021" – התקופה המתחילה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ומסתיימת ביום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים המחולק לתכניות לפי הצורך; "תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, למה לא כתוב פה, כמו שתחום פעולה מחולק לתכניות, למה לא כתוב שתכניות מחולקות לתקנות לפי הצורך? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו החלוקה שקיימת בתקציב שמוגש ברמת התכניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כשתגיע נגיד להסכמים הקואליציוניים והנחיית היועץ דורשת שהם יפורטו ברמת תקנה, אתה תצטרך, אני כבר אומר לכם, שתכינו את זה להמשך היום, כי נכון לעכשיו בטבלה שיש כאן יש רק תחום פעילות, אין תקנות, והנחיית היועץ על כספים קואליציוניים דורשת פירוט ברמת תקנות, היא דורשת שזה יוצג ברמת תקנות וייכנס כבר לתוך התקנה הרלוונטית. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הנושאים מוצגים במסמך שהוגש מוקדם יותר היום, והתעדכן גם בשעות הצהריים, ברמת הפעילות ממש לפעילות ספציפית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני מפנה את אדוני להנחיית היועץ בעניין מימוש כספים קואליציוניים שדורשת שהם יופיעו ברמת תקנה ואנחנו צריכים לקבל מספר תקנה ושם תקנה בכל אחת מהטבלאות. אתה רק אומר שזה לא צריך להיות. אנחנו עכשיו בנוסח, אתה אומר שכיוון שהחוק לא יורד לרזולוציה הזאת, אתם לא מציגים את זה ברזולוציה הזאת, אז לכן אתה לא צריך את ההגדרה הזאת בחוק? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא נכנס לשאלה הזו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אייל, אם לפי הנחיית היועץ הכספים הקואליציוניים צריכים להיות מפורטים ברמת תקנה ולהיכנס לספר התקציב ברמת התקנה אז איך יכול להיות שאין לנו הגדרה של תקנה בחוק? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> נמצא את זה בהנחיית היועץ, תן לי שנייה רק למצוא את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עד שאתה תמצא אני אחזור כאן על מחאתי, על העובדה שאנחנו לא מקבלים כאן ברמת תקנות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בחוק יש ברמת תכניות ושם זה מוגדר, זה מוגדר לנושאים ספציפיים בטבלה שפורטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תיכף אייל ימצא את זה בהנחיית היועץ. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> מה שכתוב בהנחיית היועץ: הסכום הנדרש ליישום ההסכם הפוליטי התקציבי ישולב בחוק התקציב תחת המשרד הרלוונטי, יישום ההסכם ייעשה במסגרת התקנות התקציביות הקיימות תחת אותה תכנית. בכל מקרה במסגרת יישום ההסכמים לא יוקצו כספים לייעוד חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אז אתה רואה פה שאני צריך לקבל את זה במסגרת התקנות. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> לא, כתוב 'במסגרת התקנות התקציביות הקיימות תחת אותה תכנית'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני צריך לקבל את התקנות הקיימות ולהבין איזה כסף הולך לאיזה תקנה תחת התכנית, לא מספיק לי להישאר ברזולוציה של תכנית, בטח בכסף קואליציוני. זה אגב קוהרנטי עם כל הנחיית היועץ שמדברת על שקיפות ברורה וקו רציף של איך הכסף הזה עובר מהרגע שהוא יוצא מהקופה הגדולה של האוצר עד למי שמקבל אותו בקצה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> כן, תקנות אתם גם מפרסמים אצלכם בנפרד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה היה, בשנים הקודמות ההסכמים הקואליציוניים פורטו ברמת תקנות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החוק מגיע רק עד רמת תכנית והתקנות הן מהוות איזה שהיא חלוקה אדמיניסטרטיבית שדרכה אנחנו פועלים והן מפורסמות גם כן במהלך השנה, בסוף השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל לא ענית לי על השאלה. אם הנחיית היועץ היא – חלק מהשקיפות של כסף קואליציוני זה להבין בדיוק לאן הוא הולך, עד כדי רזולוציה של תקנה, אז בדפי ההחלפה שנתתם כאן, שנוגעים ליישום ההסכמים הקואליציוניים, גם מה שאושר בממשלה ביום ראשון וגם מה שנסגר פה עם חברי הכנסת, צריך לקבל אותו ברמה של מספר תקנה, שם ומספר תקנה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מכיוון שדפי ההחלפה נוגעים לנוסח של החוק הן מגיעות רק עד רמת תכנית ולכן שיקוף של ההשלכות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה אתה טוען, שהנחיית היועץ היא לא רלוונטית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> חלילה, מה שאני אומר זה שההשלכות של התוספות השונות שהתבצעו בין הגשת התקציב לבין עכשיו מובאות רק ברמת התכנית, כי זו הרמה שזה מופיע בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני אומר לך שזה לא היה ככה בעבר וזה לא תואם את הנחיית היועץ. אנחנו מנהלים דו שיח של חירשים, אני מבקש משהו ואתה אומר לי מה הבאתם. זה מה שהבאתם, זה לא עומד בהנחיות היועץ ולמיטב זיכרוני גם לא עומד במה שהיה מקובל פה בשנים קודמות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, המסמך שהוגש תואם באופן מדויק למה שהוגש בשנים קודמות לוועדה, אפילו פירוט קצת יותר רחב. בזה אנחנו מיושרים ביחס לשנים קודמות. אני יכול להביא לך, אם אתה רוצה לראות את המסמכים מ-16', 17'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן את האחרון שאושר פה ב-19', אבל שוב, אני צודק, לדעתי, והייעוץ המשפטי מסכים איתי שמבחינת הנחיות היועץ על הכספים הקואליציוניים צריך לפרט אותן ברמת תקנות. גם אם זה לא נכנס לחוק ברמת תקנות, כי החוק עוצר ברמת תכנית, אבל אנחנו צריכים לקבל את זה ברמת תקנות. אני אומר את המובן מאליו, אחרת זה חסר משמעות כי תכנית זה מושג מאוד גדול ובתוכה יש הרבה מאוד תקנות. יש לפעמים שתכנית היא מאוד ממוקדת ויש בה תקנה אחת או שתיים, זה מאוד ברור, אבל לפעמים תכנית היא דבר מאוד גדול, יש הרבה מאוד תקנות וכל תקנה הולכת למקום אחר ואם רוצים לנהל מעקב אז צריך לדעת באיזה תקנה זה נמצא. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אני רק רוצה לעדכן אתכם שמערכת ההסתייגויות נפתחה עכשיו והיא תישאר פתוחה עד מחר בעשר בבוקר לסעיפים שחל בהם השינוי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מאוד מודים לך, בשם הצוות, ההנהלה והעובדים. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> זה באמת היה הרבה עבודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אסתי, אני מבקש שתתייחסי לסוגיה שמעלה בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לחזור? כי נכנסת באמצע. לחזור על מה שהערתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תחזור. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> שמעתי את הסוף, אני מניחה שהסוף הוא סיכום של הדברים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר, הנחיית היועץ היא ברורה, וכחלק מהקוהרנטיות והרציונל של ההחלטה אז כסף קואליציוני צריך להיות מוצג לנו ברמת תקנה ולא רק ברמת תכנית. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הכסף הקואליציוני בהתאם להנחיית היועץ צריך להיות מוצג לכם ברמת הייעוד הספציפי, הייעוד הפרטני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אייל הקריא לפני שנכנסת. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הדברים האלה מונחים בפניכם, אבל יש לי הצעה אחרת, שנתקדם עם הקראת החלק המילולי וכשנגיע לשלב ההסכמים הקואליציוניים נעשה בהם דיון מעמיק ביחס לכל טענה שיש לך, גם כללית וגם פרטנית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני העליתי את זה סביב הניסוח. אנחנו בסעיף (א), במונחים, אז יש כאן הגדרה של תחום פעולה שמחולק לתכניות, הגדרה של תכנית ואין התייחסות לעובדה שגם תכנית מחולקת לתקנות לפי הצורך כי החוק עוסק ברמה של – << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אני צודק שההסכמים הקואליציוניים צריכים להיכנס לתוך התקציב ברמה של תקנה, זה צריך להיות משוקף בחוק התקציב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> מדובר בשתי טענות שונות, יש האם אנחנו משקפים לוועדת הכספים של הכנסת ברמת התקנה ויש האם אנחנו מביאים לאישור הכנסת ולאישור ועדת הכספים את חוק התקציב ברמת התקנה. הדבר הזה, כידוע, לא קורה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אייל, אולי תקרא שוב את הסעיף הרלוונטי בהנחיית היועץ? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אני קראתי שכתוב בסעיף 25, יישום ההסכם ייעשה במסגרת התקנות התקציביות הקיימות תחת אותה תכנית. ואז יש פה עוד המשכים שהם פחות רלוונטיים לאותו סעיף. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון, לא מדובר בטענה שאנחנו צריכים להציג או להביא לאישור את ההסכמים הקואליציוניים ברמת תקנה, אלא שהם יפורטו ברמת התקנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז לפרט, כן, גם אם לא לאשר ודאי שאנחנו צריכים לקבל את זה - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, מה שאייל קרא עכשיו זה בוודאי לא רלוונטי לשאלת ההצגה לוועדת הכספים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא לא קרא את תחילת הסעיף. כל הרציונל של הכספים הקואליציוניים זה שהם צריכים להיות מאוד מדויקים, מאוד שקופים, מאוד ברורים, ולכן אומר היועץ, כן, זה נמצא בתקציב המשרד הרלוונטי וזה צריך להיות מופעל באמצעות התקנות שקיימות והדבר הזה צריך להיות משוקף. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הקפיצה שאתה עושה, 'ולכן זה צריך להיות משוקף' לא קבועה בשום מקום. היא במסגרת תקנות קיימות, כלומר לא לפתוח תקנות חדשות וייעודים לצורך יישום ההסכמים הפוליטיים, אבל השיקוף לא מופיע בהנחיית היועץ, כלומר שיקוף ברמת התקנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז איך אנחנו נדע לאיזה תקנה זה הולך? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו משקפים לכם את הייעוד הפרטני שאליהם הכספים הולכים. אבל, שוב, אני רוצה לחזור למה שאמרתי קודם, הדבר הזה לא קשור בקשר ישיר, זה ניסיון לכרוך, ניסיון יפה, לכרוך לתוך הצעת החוק את הצורך בפירוט בתקנות, אבל הדבר הזה בוודאי לא מחויב, לא קורה, לא חלק מהחוק. אני מציעה שנקריא את החלק המילולי ונעסוק בהסכמים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים, אבל ברגע שחברי הכנסת שואלים שאלות אז הם צריכים לקבל גם תשובות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מאוד בלחץ, אדוני היושב ראש, רק הצעה לסדר לפני שאנחנו מקבלים את ההסברים. אני בדקתי בחדר ואני רוצה שתדע שעברתי על המצע של יש עתיד בקשר לתקציב, אז הם כותבים במצע: מלחמה בשחיתות הציבורית, תקציביים ייעודיים שקופים במקום כספים קואליציוניים, כספי התקציב המוקצים למקבל באופן ישיר תמורת תמיכה פוליטית הם כר פורה להתנהלות מושחתת, חוסר השקיפות ושיקול דעת נרחב מגבירים את פוטנציאל השחיתות הטמון בהעברות תקציביות מסוג זה. יאיר לפיד אומר, ולא לפני הרבה זמן, שהכסף הזה הוא של אנשים שעבדו ממש קשה, קמו מוקדם, הלכו לישון מאוחר, שילמו מסים, זה לא כסף של פוליטיקאים. הפוליטיקאים בכנסת מתבקשים להסיר את ידיהם מכספם של אזרחי ישראל. ואני היום בבוקר מקבל פה ערימה כזאת של כספים שחברי הכנסת, רק מהקואליציה, לא מהאופוזיציה, מחלקים. למשל יש כמה העברות לחתולי רחוב. לפחות אחד מחברי הקואליציה, שיעביר כסף לילדים חרדים במקום לקצץ להם. אז זה מה שאומר יאיר לפיד, שזה כסף מושחת, מחלקים חברי הכנסת האחד לשני ונותנים כסף לחתולי רחוב ומקצצים לילדים חרדים. אני פשוט לא האמנתי למראה עיניי. אני מקווה שזה שקר, שהמצע הזה של יש עתיד שונה, בגלל שאם הוא נשאר אותו מצע אני לא מבין איך חברי יש עתיד מעבירים כסף כשראש המפלגה שלהם אומר שזה כסף מושחת. לא מבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. במקרה יש לי פה נציגה של יש עתיד שרוצה להגיב. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא לא היחיד שהתבטא נגד הכספים הקואליציוניים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, אני קודם כל רוצה לומר שהמצע של יש עתיד, אנחנו עומדים מאחוריו, זה אחד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן יש רק 18 שרים ואין נורבגים ואין קואליציוניים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> סמוטריץ', אני לא הפרעתי לך. אני רוצה לומר כמה דברים, אחת, אנחנו לא מתיימרים להביא בעצמנו, כל חבר כנסת, כולל אופוזיציה, כולל קואליציה, יכול לבוא ולקדם נושא שלו, לא בכיס האישי שלו ולא בכיס של אף אחד. יש משרדי ממשלה וכל אחד יכול לעשות עבודה עם משרדי הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נגד זה דיבר יאיר לפיד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני לא סיימתי. אני למשל בחרתי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, בסוף אני אהיה אשם, אני יודע. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני בחרתי לטפל בנושא מרכזי החוסן, שזה נוגע מאוד באג'נדה שלי, במקום שאני באה ממנו. חבר הכנסת אלכס קושניר, שזה גם נושא שמדבר אליו, הצטרף אליי בנושא הזה וביחד הלכנו למשרד הרווחה וביחד אנחנו מנהלים את זה. כל דבר יוצא בתיאום עם המשרד - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את לא מחדשת כלום, ככה זה עבד. זה עבד ככה ויצאתם נגד זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נגד זה יצאתם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עבד ככה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הלכו לבנק ולקחו כסף. זה בדיוק ככה עבדו כולם, הטענה היא שאתם יצאתם נגד איך שזה עבד עד עכשיו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אין כאן כספים של מישהו בכיס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה מה שיאיר אמר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תנו לה לענות, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז קודם כל כל דבר כתוב וברור. אני רוצה לומר לכם, שלא רק זה שזה התפרסם ואני שנים בתור פעילת ציבור לא זכיתי לראות את השורות האלה, לא זכיתי לראות פרסום שלהם, לא ראיתי את המשרדים משותפים, אלא אברהם, דוד, שלומית ונחמה, בכוונה שמות לא רלוונטיים, באו לגזור קופונים. אני אומר לכם את מה שהפריע לי בתור פעילה ציבורית בעוטף, שכשהמפלגה שלי הייתה באופוזיציה היה ברור מאוד שרק מי שבקואליציה מקבל וזה לא המצב היום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה ממש לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתם יכולים להגיד, אתם יכולים לצעוק עד מחר - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה שאתם תגידו לא נכון זה לא יעשה את זה נכון או לא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל זה עובדתית לא נכון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא עובדתית לא נכון, מצטערת מאוד. ינון, אל תמשכו, הוא רצה לפנות אל האומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, תפני אל האומה. בוא נראה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת דבר כזה נורא פשוט, יש דברים חשובים, זה מחובר למשרדי ממשלה, בשקיפות, בטיפול וזה ממש לא בכיס האישי של מישהו. כמו שאמר הרב גפני, אני מתייחסת למה שאמר הרב גפני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נירה, אני מסכים איתך, ואני רוצה להגיד לך משהו יותר מזה, 90% מהדברים שאני רואה פה זה דברים ראויים ואני בעד כספים שאחת כמוך, שבאה מהעוטף ורוצה לקדם את זה ושמה כסף על זה, להקים מרכזי חוסן, זה דבר מבורך, אני בעד. 90% מהדברים פה אני בעד, על ה-10% נדבר בהמשך, 90%, וחבר כנסת צריך לבוא עם האני מאמין שלו ולהשפיע גם מבחינה תקציבית, אני בעד, אבל אנחנו נגד צביעות. כשאתם הייתם במקום אחר תקפתם את הדבר הזה ועכשיו אתם רואים שזה דבר טוב, שזה נותן לחבר כנסת ליישם את האני מאמין שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה שנמשיך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלכס, אני מבינה שיש בעיות בין המספרים לתקנות פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אנחנו עוד לא הגענו לשם. כן, בבקשה, משרד האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע, מה סיכמנו, שיש עתיד צבועים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא סיכמנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא סיכמנו שיש עתיד הם צבועים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אוה, הם לא צבועים. מעניין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> סיכמנו שיש עתיד וכל הקואליציה, וכחול לבן ואם תרצו להצטרף, נקבל אתכם בזרועות פתוחות, באים לעבוד למען בתיאום עם משרדי הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא רוצים להצטרף אליכם, לא. עם כל הכבוד, תדאגו לחתולי רחוב ותקצצו לילדים החרדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> חבל שאתה משווה חתולי רחוב לילדים חרדים, אני לא הייתי עושה את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> חבל שאתם מעדיפים חתולי רחוב על ילדים חרדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, אני מבקש להמשיך בהקראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר שלפחות כמינימום תתייחסו לחרדים כחתולים, לפחות את זה, מינימום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, לפחות זה. שהילדים החרדים יהיו כמו חתולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, אני מבקש להמשיך בהקראה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (2) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב. פרק ב': התקציב לשנת הכספים 2021 תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2021 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת התקציב 2021 סכום של 609,143,215,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2021), המורכב מתקציב רגיל בסך 438,848,334,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 170,294,881,000 שקלים חדשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה פיתוח וחשבון הון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> סעיפי פיתוח הם סעיפים שבמהותם הם הוצאה שהיא מיועדת להוצאות פיתוח, לדוגמה התשתיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן דוגמה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> משרד התחבורה, יש לו למעשה שני תקציבים, סעיף 40 זה הסעיף של המשרד הרגיל, של העובדים במשרד וכו', וסעיף 79 זה סעיף שמיועד לפרויקטים, בין היתר לבנייה של כבישים, למחלפים וכדומה. סעיף 79 הוא כמובן סעיף פיתוח וסעיף ה-40, שהוא הסעיף של המשרד, הוא התקציב הרגיל. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (2) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2021 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה". תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2021 3. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2021 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2021, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2021), סכום של 40,623,263,000 שקלים חדשים המורכב מתקציב רגיל בסך 31,120,741,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 9,502,522,000 שקלים חדשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירו בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר מסעיף 2 להסביר, מה זה חשבון הון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> עכשיו אסף הסביר. חוק יסודות התקציב קובע את מבנה חוק תקציב שנתי, במבנה חוק תקציב שנתי קבוע שחוק תקציב שנתי יכלול את אלה, תקציב רגיל, תקציב פיתוח וחשבון הון, החזר חובות ותקציב המפעלים העסקיים, בהתאם לכך אנחנו מגישים כל שנה לאישור התקציב לכנסת. סעיף (ג) לאותו סעיף קובע שבתקציב יצוינו סכומי ההוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב ומספרי כוח אדם. הסכומים והמספרים יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות. כך אנחנו מגישים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, רק שאלנו מה זה חשבון הון. יש תקציב פיתוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פיתוח הבנו. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תקציב פיתוח וחשבון ההון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה המושג? תקציב פיתוח אני מבין. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תקציב הפיתוח, כאמור, זה סעיפי הפיתוח, חשבון ההון זה ההכנסות שמוגדרות כנגד תקציבי הפיתוח ותקציבי הפיתוח. זה חשבון ההון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. ההבדל בין תקציב פיתוח לתקציב רגיל שתקציב רגיל אמור להיות שוטף ותקציב פיתוח זה כאילו חד פעמי, עושים עכשיו פרויקט מסוים אז הוא נמצא בתקציב פיתוח. מה נמצא בתקציב רגיל ומה נמצא בתקציב פיתוח. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תקציבי פיתוח מכילים הוצאות שמוגדרות כהשקעה ותקציב שוטף מכיל - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אמרתי, השקעה באופן טבעי זה גם חד פעמי, אתה בונה בניין, אתה סולל כביש, אתה עושה רכבת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, אבל אם אתה בונה בניין מדי שנה אז - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי, אבל הבניין עצמו הוא חד פעמי שהוא משקיע עכשיו כהשקעה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ככלל כן, זה ככלל ההבחנה, אבל זה לא שהתקציב הזה הוא חד פעמי, אלא זה יכול להיות פרויקט מתמשך, אלה פרויקטים שמתחדשים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ברור, והתקציב השוטף הוא תקציב מתכלה, לשכר, לציוד מתכלה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תקציב שוטף, עבור קניות, עבור שכר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והוא לא כולל בינוי? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ככלל לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה נמצא נניח כיתות לימוד במשרד החינוך, זה יהיה בתקציב הפיתוח? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתקציב הפיתוח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. אני חוזר למה זה חשבון הון. זה סתם אתם קוראים לזה ככה, אין לזה משמעות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה המינוח, תקציב הפיתוח וחשבון ההון, ככה זה מוגדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני מבין, אני רק שואל מה זה המושג חשבון הון, סתם מעניין אותי. תקציב פיתוח, הבנתי מצוין, למה קוראים לו תקציב פיתוח וחשבון הון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ככה הוא מוגדר בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה ההגדרה? אני מבין, תסבירו לנו. אם זה מיותר אפשר למחוק, חבל שהמחוקק ישחית מילותיו לריק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ככה הוא הוגדר בחוק יסודות התקציב וככה אנחנו קוראים לו בחוק התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם לא יודעים להסביר את הרציונל של השם הזה? אנחנו מבינים את המונח תקציב פיתוח, מה זה המונח תקציב פיתוח וחשבון הון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא נמצא באיזה חשבון מסוים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו נעשה בדיקה זריזה ונשיב בהמשך. אני יכולה להמשיך לקרוא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, מעולם לא שאלו אתכם את השאלה הזו? זה מעניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה אופוזיציה לוחמת פה, זה לא סתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כשהייתם קואליציה לא שאלתם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סמכנו עליכם. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תקציב הפיתוח וחשבון ההון כולל גם למעשה את תשלומי החובות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אוה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בעצם תשלומי הריבית נכללים כאן? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה מוצג בנפרד, פיתוח בנפרד וחשבון הון בנפרד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא ריבית, ריבית זה חלק מהתקציב הרגיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, תבדקו מה זה חשבון הון ותענו לנו. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החלוקה היא לשניים, התקציב השוטף כולל גם הוצאות הריבית, תקציב פיתוח וחשבון ההון, שזו הגדרה אחת, כולל את סעיפי הפיתוח ובין יתר סעיפי הפיתוח גם את סעיף הפיתוח שמכיל את החזרי החובות, כלומר את הקרן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהוא משוקף בתקציב בנפרד, בתקציב יהיה מה הפיתוח ומה ההחזר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא, תקציב הפיתוח וחשבון ההון הוא ביחד, יש סעיף נפרד של החזר חובות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו בתקציב נראה כמה אנחנו הולכים להחזיר בשנה הבאה על קרן החוב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. תקציב הפיתוח בשנת 2021 הוא כ-47 מיליארד ותקציב ההון הוא כ-123 מיליארד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתה לא מפרט את זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה מפורט בחוברות עיקרי התקציב שהוגשו לכנסת, יש שם פירוט מלא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא יותר נכון לפרט פה? תקציב פיתוח בסך X, חשבון הון בסך. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההגדרה בחוק קובעת ששני הסעיפים האלה מוצגים ביחד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן, אנחנו יכולים לתקן את החוק. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו בכל מקרה מציגים את הפירוט ברמה יותר מפורטת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עוד שאלה אחת, היושב ראש. כתוב 'הממשלה רשאית להוציא', זאת אומרת שאנחנו קובעים תקרה, אבל היא לא חייבת להוציא? הרי התפיסה של תקציב, התקציב הוא תכנית העבודה של הממשלה והכנסת אמורה לאשר את התכנית, הממשלה לא עובדת בהתנדבות, והיא על פניו לא סוברנית להחליט פתאום שהיא מבטלת חלק מהדברים ולא מוציאה. ודאי שהכול תלוי מימוש ולפעמים זה עובר כעודפים לשנה הבאה, השאלה אם לא נכון להגדיר את זה 'הממשלה תוציא בשנת הכספים'. היא לא רשאית, זאת אומרת הכנסת לא נותנת לממשלה עכשיו איזה מסגרת, זה המקסימום שלכם, תרצו תעשו, לא תרצו לא תעשו. אם הוחלט פה עכשיו שמעלים את הפנסיות התקציביות אז צריך לבצע את זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש קושי בקביעה בחוק שהממשלה צריכה להוציא סכום מדויק של כסף עבור נושא כלשהו ועבור כלל הנושאים גם יחד, וגם אם יהיה צורך להגיד, לא הסכום המדויק הזה ברמת ה-1,000 שקל, עדיין יש קושי בהוצאת כסף מדויק ובהתכנסות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה עבר תהליכים, זה עבר ממשלה, זו תכנית העבודה, הממשלה מחליטה עכשיו להוציא לתחום הרווחה X, היא יכולה מחר להחליט שלא בא לה להוציא? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני אענה ברמה הכי פורמלית, חוק יסודות התקציב שקובע את הכללים שלפיהם נקבע חוק התקציב ההוצאה קובע בסעיף 3 כי הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים פלונית את הסכום הנקוב כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה. כלומר חוק יסודות התקציב קובע שמדובר בתקרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה עושה לכם שכל? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הכנסת רשאית כמובן לתקן את אותו חוק בחוק יסודות התקציב ולקבוע כי מדובר בתקרה מחייבת. אנחנו היינו ממליצים שלא, אבל אני מניחה שאנחנו לא בדיון הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא בטוח שאני מסכים איתך, זה שחוק יסודות התקציב מנוסח ככה לא אומר שאת חוק התקציב אי אפשר לנסח טיפה אחרת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אציין שיש פה הרבה סוגיות סביב התנהלות שוטפת של ביצוע תשלומים שהן סוגיות חשבונאיות, קצב הביצוע, יכולת של התממשות של פרויקטים, עמידה באבני דרך בפרויקטים וכדומה. עוד אני אוסיף שלפחות היסטורית המדינה כן מצליחה לבצע באזור ה-100% של התקציב, יש שנים של 99.5%, יש שנים של - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן אני שואל האם לא נכון יותר מוסדית, שהכנסת, באה הממשלה, מבקשת לאשר תכנית עבודה, תכנית העבודה מאושרת אז זו תכנית העבודה. זה לא שאם ממשלה לא הצליחה לממש אז מישהו הולך לכלא, אבל הרעיון הוא שזה תכנית עבודה, זה לא וולונטרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שתסבירו גם את סעיף 3. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> סעיף 3 לחוק התקציב או לחוק יסודות התקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שהקראת. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> סעיף 5 בחוק יסודות התקציב קובע שנוסף על הסכומים שהממשלה רשאית להוציא היא גם רשאית להוציא את הסכום הנקוב כהוצאה מותנית בהכנסה שבחוק התקציב. לכן זה הסעיף שמתייחס, הוא בעצם היישום של אותו סעיף 5 שאומר כמה הממשלה רשאית להוציא כהוצאה מותנית בהכנסה. כלומר שזו הוצאה שכנגדה יש הכנסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה סוג של הכנסה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני יכול לתת כמה דוגמאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה, אתה מהאופוזיציה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אסור לי לשאול שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא רוצה שפעם הבאה כשהוא יהיה באופוזיציה נשאל אותו: לא שאלת את זה אף פעם? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה רק לפי משרדים? כמה כל משרד מוציא ואז כמה הוא צריך להחזיר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. יש משרדים שנותנים שירותים לציבור ובגינם נגבית אגרה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמו דוחות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> דוחות לא, דוחות זה לא הוצאה מותנית בהכנסה. לדוגמה יש במשרד המשפטים את רשות התאגידים, היא נותנת שירות לתאגידים, היא גובה בגין זה אגרה, היא יכולה לממש את ההכנסות האלה עבור ההוצאות השוטפות שלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואם היא גובה יותר? אתה מאשר פה עכשיו 31.120 מיליארד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אין יכולת להגדיל את ההוצאה, אלא אם כן באישור בוועדת כספים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז לאן הולכת ההכנסה העודפת? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההכנסה נכנסת להכנסות המדינה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם היא גובה פחות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז היא לא יכולה להוציא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מותנה בהכנסה, אופיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אבל תראה איזה סכומים, אלה דברים שקובעים מלכתחילה מה הולכים לעשות עם זה. לא? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חוק יסודות התקציב קובע שהוצאה מותנית בהכנסה ניתן להוציא אותה בתנאי שהתקבלו התקבולים למימון ההוצאה. כלומר זה תנאי להוצאת ההוצאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איך זה עובד? רק בסוף השנה יודעים כמה הכנסנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל איך יודעים כמה יהיה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הרי בתחילת השנה עושים תכנית עבודה ובונים תקציב, רק בסוף השנה אני אדע אם גביתי מספיק אגרות כדי לממן את זה או לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלה סכומים ענקיים, בטח עושים תכניות למימוש. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הפעילויות במשרדים במרבית המקרים למעשה מעורבות, גם מהוצאה רגילה וגם מהוצאה מותנית בהכנסה ולכן התכנון הוא בהתייחס על תחזית הכנסות ולאורך השנה מעדכנים את התכנון בהתאם להכנסות בפועל, כשבתחילת השנה באמת ניתן להשתמש בתקציבים השוטפים, התקציב הרגיל, ולאחר תחילת הגבייה מקצים גם התקציבים שהם בגין הכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מראש אתה מקצה את ההוצאה שמותנית בהכנסה נגיד ל-100 מיליון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתכנון, לא בביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנון, אין בעיה, מתי אתה יודע באמת כמה נכנס? אתה יודע שבכל חודש אמור להיכנס לך סכום X, אתה לא עושה את זה כל חודש, כל רבעון אתה יודע מה קורה, השאלה היא, הגיע סוף השנה ואתה רואה שהיה חסר לך והוצאת, מה קורה אז? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, אין לי יכולת להוציא לפני שאני מכניס, אז בסופו של דבר גם ההוצאות שלי הן הוצאות שוטפות שמתפרסות על פני השנה, באותה מידה כמו ההכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אין מצב שאני אוציא 101 ונכנס לי 100? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אני אעזור. זה בדרך כלל מיועד לפרויקטים שבהם יש גמישות מספקת, גם בתקנות זה כתוב כהוצאה מותנית בהכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וכן יכול להיות שלמשל יהיה בהכנסות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא יכול להיות, אסור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הכנסה של 102 במקום 100? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, זה יכול להיות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> עודף, כי עודף אתה יכול להעביר לשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואת שני המיליון הנותרים האלה את מעבירה אותם לשנה הבאה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש לך אפשרות כזאת. סעיף 13 קובע, סכום עודף לעניין הוצאה מותנית בהכנסה, עודף התקבולים שנתקבלו למימון הוצאה להוצאה למעשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז זה לא הולך לאוצר המדינה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ניתן להשתמש בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאותו מקום. כלומר ניתן להשתמש, בשנה הבאה יהיה 102 במקום 100 לצורך העניין? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2021 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2021, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הרשאה להתחייב זה בעצם ההרשאה שניתנת לכל משרד ומשרד מעבר לתקציב ההוצאה בפועל שניתן לו, תקציב מזומן מה שנקרא, זה היכולת להתחייב התחייבויות בשנה הזאת. כלומר יש גג שהוא קבוע בחוק שהוא הגג של ההתחייבויות שלך לאותה השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> התחייבויות, נניח אני עושה כביש ואני אצטרך לשלם אותו ארבע שנים קדימה, אז חלק אני מוציא במזומן וחלק - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אז אתה מקבל אפשרות להתחייב בפרוסות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואז מה? נניח משהו שנתתי בהרשאה, נתתי ב-2022 הרשאה להתחייב ב-2023 אז ב-2023 זה יעבור פה לסעיף של התקציב השוטף או הפיתוח וב-2024 זה יהיה בהרשאה להתחייב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ככל שהצפי של הגורמים המקצועיים הוא שתצטרך להוציא אותו במזומן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם נתתי הרשאה להתחייב, התחייבתי לקבלן, אני אצטרך להוציא. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההרשאה להתחייב לא עוברת משנה לשנה, ההתחייבות עוברת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, נניח שהמשרד התחייב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אתן דוגמה ואולי זה יבהיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל, בצלאל, אתה מכיר את זה מהמשרד, מה זה הרשאה להתחייב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תקשיב, מאחר שזה חוק כל כך חשוב אני חייב לוודא שאני מבין אותו כמו שצריך ושאין פה תקלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מכיר. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לדוגמה אם רוצים לצאת לפרויקט של סלילת כביש ועלותו 100 מיליון שקלים והפרויקט ייצא לדרך במהלך שנת 2022, אז משרד התחבורה יקבל 100 מיליון שקל בהרשאה לשנת 2022, אבל הביצוע של הפרויקט יתפרש על פני שלוש שנים, מ-22' עד 24', ולכן ההוצאות במזומן יתפרשו על פני שלוש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הם ישתקפו בתקציבים הבאים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הם ישתקפו גם בשנת התקציב 2022, מה שייצא באותה שנה, ובתכנית הרב שנתית שאנחנו מגישים יחד עם התקציב ל-23' ו-24' ובמועד הגשת התקציב ל-23' כמובן שהם ישתקפו גם בתחזית ביצוע המזומן באותה שנה ועדכון לגבי התכניות לביצוע בשנים הבאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע להגיד, נניח, כמה מתוך תקציב המזומן שיהיה בתקציב הזה מקורו בהרשאות להתחייב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, זה נקרא עודף מחויב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא עודף מחויב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, עניתי על משהו אחר, לא על זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשאתה מביא עכשיו את התקציב מזומן, את התקציב השוטף ותקציב הפיתוח וחשבון ההון, מה שקראתם, כמה מתוכו הוא לשלם את המזומן של הרשאות להתחייב שניתנו בעבר וכמה מתוכו זה עכשיו פרויקטים חדשים? זה הרי יהיה בעיקר בתקציבי פיתוח, אני מניח, פחות בתקציבים שוטפים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אפשר לבדוק את הנושא הזה, מרבית תקציבי הפיתוח הם תקציבים שהם בגין הרשאות עבר. כמובן בגין העובדה שלא היה תקציב מאושר הרבה שנים יחסית אז יש פגיעה ביכולת לבצע התקשרויות חדשות לכן הרשאות עבר למעשה לא יצאו בשנתיים האחרונות בהיקף משמעותי ולכן בתקציב הספציפי הקרוב, 2022-2021, אפשר להניח שיש רכיב יותר גדול של פרויקטים חדשים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה מתייחס לשכר של עובדי מדינה? קלטתי היום עובד, בהתאם לשיאי כוח האדם שמאושרים כאן בחוק, העובד הזה הולך לקבל עכשיו משכורת עד גיל פרישה, זה נמצא בהרשאה להתחייב? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אתה לא מתחייב מראש על השכר שלו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קלטתי אותו היום לעבודה בתקן, הוא יקבל גם בשנה הבאה משכורת, גם בעוד שנתיים, גם עוד שלוש. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, זה נמצא בתקציב, אבל אתה לא מתחייב, אתה לא מוציא התחייבות עבורו לשכר של שנה הבאה. אתה כולל את זה בתכנית העבודה שלך, אתה בונה על זה, אתה לוקח את זה בחשבון, אבל אתה בוודאי לא מוציא על זה, זאת לא הרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, יש בכל משרד משהו שנקרא שיא כוח אדם, וזה בעצם התקציב, ויש בסיס התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על זה אנחנו מסתכלים כל שנה בפני עצמו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, המשרדים פועלים, לפעמים יש תוספות, לפעמים יש הורדות, אבל זה לא קשור להרשאה להתחייב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההרשאה ניתנת כנגד ממש חוזה. כלומר בגין אותה סלילת כביש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן, נחתם חוזה עם הקבלן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בדיוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה, לגבי ההרשאה להתחייב שאמרת, אמרת שהרבה שנים לא היה פה תקציב, שנה וחצי שלא היה תקציב, אבל בשנים האלה כן היו במשרדים מסוימים הרשאות להתחייב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההרשאות שיצאו הם בגין התחייבויות שהממשלה התחילה, כלומר לדוגמה הממשלה יצאה במכרז ועד שהמכרז הבשיל לחתימה לקח מעט זמן ולכן בגין זה ניתנה הרשאה, כי זה משהו שהממשלה כבר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר זה משהו שהממשלה לצורך העניין התחייבה ב-2019. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הייתה הרשאה שהתחייבו ב-20' וגם ב-21'? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, ההרשאה לא יצאה ב-19', אבל התחילו התהליכים בגין הפרויקט - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה שינון שואל זה האם היו הרשאות חדשות להתחייב בשנים ללא תקציב, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, ב-20', 21'. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ייתכן שהיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתה נותן הרשאה להתחייב כאשר אין לך תקציב? הרי הרשאה להתחייב נמצאת רק כאשר יש לי, איך נתת הרשאה להתחייב כשאין לך תקציב? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, אז יש פרויקטים שבגינם יש יכולת לתת הרשאה להתחייב. שוב, יש התקשרויות ארוכות טווח והן מחייבות את הממשלה, הן כחלק מעבודת הממשלה השוטפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לא פרויקטים חדשים. אם אתה מדבר איתי על סלילת כביש, לצורך העניין, זה לא התחייבת משהו חדש בשנת 20'. אם התחייבת ב-19' זה מובן לי, אבל כשהתחייבת בשנת 20' או ב-21' כשאתה עדיין בלי תקציב ואנחנו יודעים איך חולק התקציב, אז אני נמצא בבעיה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש נושאים שהבשילו במהלך שנת 20' - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני רק רוצה להגיד, מבחינת החקיקה, התיקון החדש האחרון לחוק יסוד: משק המדינה מאפשר למדינה להתחייב בהרשאה להתחייב באיזה שהיא מסגרת מסוימת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על כל דבר? כי הוא אמר מכרזים שיצאו ב-19', אני מבין, זה מובן לי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> מוגבל לסעיף 3ב(ב), אבל אז השאלה היא לא האם ניתן ככלל לתת הרשאה להתחייב אלא לאיזה פרויקטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאיזה פרויקט למשל? תני לי דוגמה שכן היה אפשרי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> האמירה הייתה שבאופן יחסי השנה יהיה פחות ביצוע בגין הרשאות עבר בגלל שבשנים האחרונות התנהלנו בתקציב המשכי שמגביל בסך הכול את היכולת של הממשלה להתחייב ולצאת להתקשרויות חדשות. צריך להגיד שזה לא נוגע לפעילות ספציפית כזאת או אחרת, בהתאם לסעיף 3ב יש מגבלה על סך ההוצאה וסך היכולת להתחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ועדות החריגים שהגיעו ההרשאות האלה. כל דבר הגיע לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הוצאה מעבר לזה כן. אני רוצה שנתקדם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אין פה בסעיף 4 את הסכום? הרי ביחס לשוטף יש סכום, ביחס להוצאה מותנית הכנסה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, כתוב לך בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אומר עוד פעם, סעיף 2 וסעיף 3 מנוסחים עם הסכום פה והפניה לפירוט בתוספת, סעיף 5, שתיכף נקרא, שיאי כוח אדם, גם כתוב כאן את הטוטאל ומפנים לפירוט בתוספת, גם פה צריך שתהיה סימטריה, הממשלה רשאית להתחייב - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> מה שאנחנו מפרטים זה את תקציב המזומן. אנחנו לא מפרטים, לא את ההרשאה להתחייב, לא את שיא כוח האדם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם כן מפרטים, ב-5 כתוב פה 94,190 משרות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הם כן מפורטים בחוברת ש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני שואל למה אתה לא עושה סימטריה. למה בסעיף 2 כתבת את הסכום הכולל והפנית אותי לתוספת לפירוט, כך עשית גם בסעיף 3, כך אתה עושה גם בסעיף 5, תעשה אותו דבר בסעיף 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים – בהרשאה להתחייב בסכום של עד, ואחר כך תעשה סעיף קטן (ב), חלוקת תקציב ההוצאה בהרשאות להתחייב – ותפנה אותי לתוספת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> רכיב ההרשאה הוא רכיב שלמעשה הוא לא מוגבל בתקרה כמו שמוגבלים התקציב הרגיל או הכמויות בשיא כוח אדם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אתה כותב כאן שכן, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה. אז תיקח את כל התוספת, תסכום אותה ותכניס לטוטאל בסעיף. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שוב, כמסגרת, תקציב המדינה הרגיל הוא מוגבל, אבל בתקציבי הרשאה, ולעתים אתם רואים את זה בוועדה פה כשאנחנו באים בפניות, יש פרויקטים שמבשילים במהלך שנה ודברים שמתקדמים לאורך השנה ולכן - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתה כותב בגבולות הסכומים הנקובים? הרי בתוספת אתה כן מגביל את עצמך, בתוספת הראשונה אתה כן מגביל את עצמך בתקרה, אז תיקח את סך כל התקרות, תסכום אותם למטה ותשים את הסכום למעלה, בדיוק כמו בסעיפים 2, 3 ו-5. שים לב, סעיפים 2, 3 ו-5 בנויים מסעיף קטן (א) ו-(ב), (א) נותן את התקרה, (ב) שולח אותי לתוספת לפירוט, למה 4 לא בנוי ככה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הם לא מתייחסים אליהם כגג כולל, כלומר המזומן הוא כגג כולל, אבל ההרשאה להתחייב היא פר סעיף ופר - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם פה זה פר סעיף. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הם לא מעבירים הרשאות להתחייב מסעיף אחד לסעיף אחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל לפי מה שכתוב כאן בחוק אתם לא יכולים לעשות את זה גם בהוצאה מותנית הכנסה, כי אתה כותב סך הכול ואז אתה כותב בסעיף קטן (ב): חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בשנת 2021 לסעיפי התקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת הראשונה. אי אפשר אחר כך לשחק עם זה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> יכול להיות שהסיבה היא בגלל שהסכומים ההם מפורטים לסוגים שונים וההרשאה להתחייב היא רק מסוג אחד ולכן לא היה צורך ל - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל בשיאי כוח אדם זה גם לא מחולק. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> לא, שיא כוח אדם הוא גם פיקס ולא מחולק, אתה צודק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תראה את סעיף 5. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אני רואה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה ממש בולט לעין, הא-סימטריה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני ממשיכה, סעיף 5. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, מה אומר היועץ המשפטי? על פניו אני צודק, לא? זו לא הערה מהותית, אבל כדאי לתקן את זה, שהכול יהיה בנוי אותו דבר. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה נשמע כמו משהו שצריך לבדוק אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שלומית, מה אומרת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו החלטה שלהם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה החלטה שלהם? אנחנו מחוקקים, לא הם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נראה על פניו שיש פה איזה שהוא - - - << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תסבירי, אסתי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אז אני אומרת, אמרתי, אנחנו לא מתייחסים להרשאה להתחייב כסך כולל שמחלקים אותו כמו המזומן שאת יכולה אחר כך, בהליכים כאן, להעביר אותם מסעיף לסעיף. כאן הרשאה להתחייב היא לא גג שלם של הרשאה להתחייב שמפורט בתקציב המדינה, אלא הרשאה להתחייב פר פרויקט, פר סעיף, פר צורך ולכן אנחנו לא מתייחסים אליו כגג כולל, אלא אחר כך בפירוט אתה תראה מה ההרשאה להתחייב שניתנה בכל פרויקט ופרויקט. זה שונה מתקציב מזומן שבו אומרים שתקציב המזומן הכולל הוא כך והפירוט הוא כך. יש משמעות לגג ויש משמעות לפירוט. כאן יש משמעות רק לפירוט, כי אין גג. זה לא שאם נתתי פחות הרשאה להתחייב במקום אחד אני אעביר את זה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם במזומן את לא יכולה לעשות את זה, את יכולה מכוח חוק יסודות התקציב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני יכולה בהליכים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההבדל הוא שבהרשאות להתחייב אתה לא יכול לעשות העברות כאן בוועדת הכספים. הרשאה להתחייב ניתנת ספציפית לכל פרויקט ופרויקט, לכן לא נכון לסכום את זה בסעיף כאן. הם מפנים לתוספת כדי שאנחנו נבדוק בכל תכנית ותכנית כמה ניתנה הרשאה להתחייב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה לא שאם נתתי יותר לכביש ונשאר לי אני אעביר אותו לבניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זה הרי פר פרויקט שעליו כבר המדינה מחויבת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היא עוד לא מחויבת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא כבר כן. היא תהיה מחויבת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היא תתחייב לפי החוק הזה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> היא עשויה להיות מחויבת ואז יש לי התחייבויות, הרשאה להתחייב, ואז אני שמה מזומן לפי קצב הביצוע שאני קובעת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היא עשויה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אם זה הרשאה חדשה או אם זה הרשאה ישנה. אם זו הרשאה ישנה כבר יש מחויבות, אם לא, אז במהלך שנת התקציב הזאת תיווצר מחויבות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> שיא כוח אדם לשנת הכספים 2021 5. (א) הממשלה רשאית בשנת הכספים 2021 למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 94,190 משרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זה עכשיו? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה גידול זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, כמה מאויש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יש מאושר וכמה מאויש. כמה מאושר כרגע וכמה מאויש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לפי 2019 זה היה 93,065. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 1,125 משרות חדשות. אלכס, למה בכלל מעניין אותנו שיאי כוח אדם ולא מה העלות של זה בסוף? אגב, שיאי כוח האדם, בכסף הם נמצאים בתוך המזומן, נכון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בתוך התקציב השוטף. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש לך בעצם מגבלה כפולה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה מעניין אותנו לקבוע שיא כוח אדם? נתת למשרד X כסף לכוח אדם, שיעשה עם זה מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לך לנציבות שירות המדינה, דבר איתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל משרות בחוק התקציב? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חוק יסודות התקציב קובע שתהיה מגבלה לשיא כוח אדם. המגבלה בחוק יסודות התקציב היא מגבלה כפולה, גם תקנים וגם תקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש בזה מגבלה כספית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לפי תקנים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זו המגבלה של תקציב המדינה מבחינה כספית, התקנים יכולים לנוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר יכולים לשחק עם התקנים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן, אבל אתה לא יכול להוציא יותר ממה שאתה יכול להוציא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש לך דרגה 42 ל-1,000 משרות את יכולה לעשות במקום זה דרגה 38 2,000 משרות, לצורך העניין. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> ככל שזה מתחת לגג המזומן שניתן לך ומתחת לגג שיא כוח האדם שנקבע. (ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". מפעלים עסקיים – תקציב הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2021 6. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2021 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2021, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2021 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 30,485,722,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה וגם למה זה לא עובר לסעיף קטן (ב), כמו שעשיתם בכל הסעיפים הקודמים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. אלה המפעלים העסקיים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני מתחיל ממשהו טכני. שוב, סתם אסתטיקה. בכל הסעיפים הקודמים נתת את הכלל ואז את חלוקת הסכום האמור לסעיפי התקציב הורדת לסעיף קטן (ב). << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אתה מדבר על סעיף 5 או על סעיף 6? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא אומר למה שינית את צורת הניסוח של התקציב? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה שלא תהיה אסתטיקת חוק? כל הסעיפים, סעיף 2, סעיף 3 וסעיף 5, 4 לא, הבנתי, לא חילקתם לשניים, סעיף 2, 3 ו-5 בנויים מסכום כולל ואז סעיף קטן (ב) מפנה אותי לפירוט בתוספת. אז גם פה, כשיש (א) זה כל הפסקה הראשונה, המשפט האחרון 'חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו הוצאה', אמור ללכת לסעיף קטן (ב). << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כי יש לי סעיפי (ב), (ג) ו-(ד), אני כבר בסעיף שנראה אחרת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז יהיה לך (ב), (ג), (ד), (ה). << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הצורה של סעיף 6 הוא כבר אחר מהפירוט של הסעיפים הקודמים. כלומר זה כבר לא (א) (ב), (א) (ב), אנחנו כבר בסעיף שאנחנו ב-(א), (ב), (ג), (ד). << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, עדיין זה היה צריך לעבור ל-(ב), אבל לא נריב על זה. מה זה מפעלים עסקיים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אתם רוצים לפרט על מפעלים עסקיים? מפעלים עסקיים הם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק שאלה עוד לפני כן, הסכום הזה, ה-30 מיליארד, הוא בתוך ה-609 מיליארד של סעיף (א)? יש 609. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון, וכן תקציב הוצאה של מפעלים עסקיים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 609 ועוד יש לנו הרשאה להתחייב, עוד 40.600 זה הוצאה מותנית הכנסה ועל זה on top גם את המפעלים. מה זה מפעלים עסקיים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מפעלים עסקיים זה גופים עצמאיים שמתנהלים עם תקציב משלהם שעומד לגמרי לעצמו והוא משוקף בתקציב המדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הדוגמה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה למשל? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נמל חדרה, רשות מקרקעי ישראל, בתי חולים ממשלתיים, חלקם. גופים שיש להם גם צד הכנסות וגם צד הוצאות, הם מאוזנים, הצעת התקציב שלהם תמיד מאוזנת, אם יש להם עודפים בסוף השנה הם מעבירים אותם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> או שכן או שלא, אתה מנהל איתם משא ומתן. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> או שכן או שלא, אבל בסוף זה שורה של גופים שיש להם גם הכנסות משלהם, הם מגישים הצעת תקציב מאוזנת, היא מופיעה כחלק מהצעת התקציב, כל שינוי תקציבי גם דורש העברות כאן בוועדת כספים. הם לא חלק ממגבלת ההוצאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זו הנקודה. במנגנון זה עובד כמו הוצאה מותנית הכנסה, כי יש להם תקציב מאוזן, אתה שם את זה כסעיף עצמאי כי זה מחוץ למגבלת ההוצאה. המותנה הכנסה הוא בתוך מגבלת ההוצאה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת סעיף (א) זה מגבלת ההוצאה, מותנה הכנסה, כמה שתכניס תוכל להוציא, אבל אתה קובע לו תקרה, לא משנה, דיברנו קודם על אם יש לו יותר, ועל זה מפעלים עסקיים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם יש לו יותר זה עובר להכנסות המדינה, אם הוא גבה יותר הכנסות, אלא אם כן העליתם לו פה בוועדת הכספים לתקרת ההוצאה המותנית בהכנסה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איך זה עובד טכנית? נניח דירקטוריון נמל אשדוד, אז הוא בונה לעצמו תקציב - - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נמל אשדוד ספציפית הוא לא חלק מהמפעלים העסקיים, נמל אשדוד הוא חברה ממשלתית. חברות ממשלתיות הן לא חלק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן דוגמה, נתת דוגמה לנמל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש לכם את כל הרשימה, רשות מקרקעי ישראל, נמל חדרה, בתי חולים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז איך הפרוצדורה עוברת? הוא יושב בונה תקציב לעצמו, מאשר אותו בדירקטוריון, במועצה, מביא את זה אליך ואתה מכניס את זה לתקציב? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא כמות שהוא, לא כמו מבקר מדינה וכנסת שאין לי שיקול דעת, פה כמובן זה גם עובר בקרה של משרד האוצר, גם שר האוצר צריך לאשר את התקציב לפני שהוא מכניס אותו פה לתקציב המדינה. תקינה נוספת כחלק מהצעת התקציב אצל הגופים האלה צריכה את אישור הכנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו לא בתקינה פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> וכדי לאזן את התקציבים של המפעלים העסקיים האלה, לא כולם רווחיים, יש כאלה שהם הפסדיים, הכסף הזה נמצא בהוצאה הכוללת? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם מפעל כזה הוא הפסדי או שהוא לוקח תעריפים, לצורך העניין ממשרד ממשלתי ממגבלת ההוצאה, אז מגבלת ההוצאה מעבירה כסף למפעל העסקי, אבל זה רק לפעילות שהמפעל העסקי שירת לצורך העניין משרד ממשלתי שנמצא בתוך מגבלת ההוצאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת אם אנחנו לוקחים לדוגמה בית חולים ממשלתי, איך זה עובד שם? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אז בתי חולים ממשלתיים יש את סעיף 24, סעיף משרד הבריאות, חלק מההוצאות מסעיף 24 מממנות את המפעל העסקי של בתי החולים שנמצאים כחלק מהמפעלים העסקיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת כדי לאזן את הפעילות של בית חולים ממשלתי אתה לוקח את ההכנסות של בית החולים, מוסיף לזה מתוך תקרת ההוצאה את הכספים מאותו סעיף שעכשיו נקבת בו וכך אתה מאזן את ההוצאות וההכנסות שלו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה לא כדי לאזן אותו, חלק מהתעריפים של משרד הבריאות עוברים אליו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אז בעצם אותו שקל, שהיושב ראש דיבר עליו, מופיע לנו פעמיים? זאת אומרת הוא יופיע פעם אחת במזומן בסעיף 24, כמה שעובר לבית החולים, והוא יופיע גם פה בסעיף 6, כי בסוף הוא חלק מהתקציב הכולל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם אתה מסתכל זה ככה, בנטו הוא מופיע פעם אחת כהוצאה, בסעיף המפעל העסקי הוא מופיע גם בהכנסה וגם בהוצאה. אז בנטו יש לך הוצאה פעם אחת בסעיף 24. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז כשאתה אומר שסעיף המפעלים העסקיים זה 30,485,722,000 שקל זה לא כולל הכספים שיגיעו מתוך תקרת ההוצאה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כולל, כולל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז המשמעות היא שהשקל הזה נמצא פעמיים. חלק מהכסף שנמצא נניח בסעיף 24, ואני רואה אותו כהוצאה בתוך תקציב המזומן השוטף שלי אני גם רואה אותו בתוך התקציב של המפעל העסקי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אתה יכול להסתכל על זה גם בצורה הזאת, אבל אל תשכח שיש גם סעיף הכנסה, כלומר המפעל הזה בסוף הוא מאוזן, הוא מאוזן כי הוא קיבל כסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו לא בהכנסות פה, אנחנו בהוצאות. לכן שאלתי קודם, האם זה 609 ועוד הוצאות מותנות הכנסה ועל זה עוד on top מפעלים עסקיים. זה לא מדויק ככה, כי חלק מה-30 מיליארד של המפעלים העסקיים בא לי מתוך סעיף (א). << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון, חלק מזה הוא ככה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע לתת לנו את ההתפלגות, מתוך ה-30 מיליארד הזה, כמה זה הוא on top וכמה הוא מתוך ה - - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אפשר. רוב הסעיפים הם לא כאלה. לצורך העניין רשות מקרקעי ישראל, שזה הסכום הכי גדול מתוך ה-30 מיליארד היא כולה מהכנסות עצמיות שלה, אז נראה לי שרק המפעלים העסקיים ואולי הלפ"ם שכתובים בצורה הזאת, אבל נביא לך פירוט של זה, אין בעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הכול חייב להיות במפעלים העסקיים, נכון? גם נניח ההסכם שוהם 3, כל ההסכמים האלה של צה"ל דרומה וכו', נמצאים בתוך התקציב של המפעלים העסקיים או שהם חוץ תקציביים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, בשוהם 3 מה שקרה זה שרשות מקרקעי ישראל העבירה כסף, שם מהמפעל העסקי הועבר כסף למגבלת ההוצאה. כלומר הייתה תנועה הפוכה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה משוקף לי פה? בתוך התקציב של רשות מקרקעי ישראל יש גם את הכספים שהיא מקבלת ממה שהיא תשווק, נניח בשדה דב? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז איפה אני אראה את מה שהיא מקבלת על השיווקים ואיפה אני אראה את מה שהיא מוציאה כשהיא מעבירה למשרד הביטחון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש לך תחזית תקבולים, בהמשך בסעיף קטן (ד) יהיה לך תחזית תקבולים של אותם מפעלים עסקיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אני רוצה שנתקדם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איפה אני רואה את העברת הכסף למגבלת ההוצאה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש שם פירוט של התכניות של למה הכסף הולך ברשות מקרקעי ישראל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, נניח בסעיף של משרד הביטחון, אני אראה את זה בהוצאה מותנית הכנסה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה יופיע בסעיף 51 בתקציב, רואים שם הוצאה מותנית בהכנסה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי, זה יוגדר הוצאה מותנית הכנסה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כן, ברור. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> האם זה שונה מחוקי תקציב שהיו בעבר? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, הם כבר אמרו, זה אפילו אותה טבלה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> בצלאל, כשהיית חבר ועדה לא ענו לך על השאלות האלה בעבר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא שאלת את השאלות האלה כשהיית בעבר? אני זוכרת שלא שאלת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לקואליציה בעיה עם זה שהאופוזיציה שואלת שאלות? << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> לא, לא, לא. רק רציתי לשאול את בצלאל סמוטריץ', אחרי שנים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מיכל רוזין, אלה שאלות חשובות וענייניות ואין עם זה שום בעיה. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אני לא אמרתי שלא, טוב שהוא נזכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שנמשיך, חברים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (2) נוסף על ההרשאה להתחייב, כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2021 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכניות, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל לא הבנתי, למה זה הממשלה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (3) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2021 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2021 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,406 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ה-36 האלה זה בתוך ה-90,000 שאמרנו מקודם? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, זה נוסף על המשרות. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> נוסף, כתוב, מילה ראשונה, 'נוסף'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל כמה היה בשנה שעברה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני רק אסיים את סעיף קטן (ד) ונמשיך להסביר. (4) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2021 היא כמפורט בתוספת השנייה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכאורה צריכה להיות הלימה בין תחזית התקבולים לבין הסכום של ה-30 מיליארד שנמצא בסעיף קטן (א)? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אנחנו רוצים שהם יהיו מאוזנים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש פירוט של זה בעמוד 375, אם אני זוכר נכון, להצעה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 735. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני צודק, איתי, ברציונל צריכה להיות הלימה בין הסכום שכתוב בסעיף קטן (א), ה-30 מיליארד של המפעלים העסקיים, לבין הסכום של תחזית התקבולים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון, של ההוצאה. זה אמור להיות אחד לאחד, תסתכל בפירוט בתוך חוק התקציב בהמשך, סך הכול ההכנסות זה 30 מיליארד וסך הכול הוצאות 30 מיליארד. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> פרק ג': הוראות שונות תחולת חוק יסודות התקציב 7. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור. תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021). << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה המשמעות של זה שאנחנו עכשיו בנובמבר נאשר חוק עם תחולה רטרואקטיבית? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> במובן זה שזה לא שהממשלה יכולה להוציא עכשיו עוד 400 מיליארד שקלים. אנחנו בעצם כללנו את ההוצאות עד היום ועוד הוצאות נוספות, אבל בעצם חוק התקציב הזה הוא חוק שלם, מלא, לשנה שלמה, לא עבור החודשיים שנותרו עד סוף השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והוא משקף את מה שעד היום יצא בהתאם לתקציב ההמשכי, על כל תנאיו. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. פרסום 9. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה כל כך הרבה? << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> מה שהבנו, שהוא לא בדיוק משקף, יש פה תוספת גדולה על ההמשכי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הוא לכל הפחות משקף ועוד בנוסף. כלומר אנחנו לא מביאים חוק תקציב שמשנה סדרי עדיפויות ובעצם משנה דברים שנעשו אחורה, אבל יש כאן תוספת ניכרת על התקציב ההמשכי. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> בדיוק, כלומר אי אפשר כבר להגיד שזה תקציב המשכי לפי הכללים של תקציב המשכי, כי לקחתם את ההמשכי, בעצם הוספתם לו תוספת ניכרת שבעצם פורצת את כל הכללים של מה שמקובל המשכי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון, התקציב הזה הוא תקציב רגיל לכל דבר ועניין, הוא לא תקציב לפי חוק יסוד: משק המדינה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, אני אומר שהמילה המשכי, הרי כשעושים תקציב - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, עד היום היה המשכי. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> כשאין תקציב אז יש איזה תקציב המשכי שבנוי לפי כללים מסוימים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> המסגרת שאושרה פה בוועדה לפני כמה חודשים לתקציב ההמשכי הייתה 420 מיליארד שקל, התקציב שיאושר פה לכל שנת 21' יעמוד על 432.3 או 432.5 מיליארד שקל. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> זה לא תוספת ענקית, אבל זה בפירוש תוספת, אמנם זה על הבסיס של ההמשכי, אבל הופכת את זה לתקציב חדש כי חרגתם מהכללים של ההמשכי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, לא, לא, לא חרגנו מהכללים של ההמשכי, מה פתאום? << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> החריגה היא לא ענקית, אבל ההמשכי היה 420, לפי הכללים של המשכי, הרי יש כללים לתקציב המשכי, ואתם באתם ואמרתם - - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אם התקציב לא יאושר בקריאה שנייה ושלישית המשרדים יתנהלו עד לסוף השנה עם מסגרת של מזומן והתחייבויות של 420 מיליארד שקל. זה המצב. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> נכון, ברור. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אז אין פה חריגה, אף אחד לא חרג. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> לא, לא אמרתי חריגה בלשון גנאי או באיזה שהיא האשמה, לא הבנת אותי נכון, לא אמרתם חרגתם ואתם לא בסדר, אמרתי שמהמתכונת של המשכי חרגתם, כלומר התקציב הזה הוא מבוסס על ההמשכי אבל הוא כבר לא המשכי. זה תקציב חדש והוא לא עומד בכללים של ההמשכי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לא חרגנו, חבר הכנסת שטייניץ. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> במובן הזה יצאנו מהמסגרת. החריגה, אני מתכוון יצאנו מהמסגרת של ההמשכי, גם אם זה מבוסס על ההמשכי זה כבר לא המשכי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זה תקציב אחר, הוא לא המשכי, זה תקציב רגיל. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> כן, כאילו נוצר רושם שזה המשכי. להמשכי יש כללים ברורים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איתי, המשרדים יספיקו בחודשיים לממש את הפער של ה-18 מיליארד. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> 12. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 18, מ-420 ל-438. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> 432. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 438,848,334,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, התקציב הזה שאתה רואה כתקציב רגיל הוא למעשה תקציב שהוא אינו תקציב פיתוח בחשבון ההון, הוא כולל בתוכו גם את הוצאות הקורונה שאושרו, אותם 68 מיליארד שדיברנו עליהם כאן אתמול. תקציב רגיל, כלומר תקציב שהממשלה תוכל להוציא, הוא 432, לצדו יש את אותן הוצאות קורונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתם לא כותבים את זה בנפרד? לפי מה אתם מחליטים מה אתם מפרטים ומה אתם לא מפרטים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> חלק מהוצאות הקורונה הן גם מחולקות להוצאות רגילות והוצאות פיתוח, לכן זה הניואנס פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתם לא כותבים את זה? למה אתם לא כותבים, יש טוטאל 609, איך זה מתחלק? תעשה 432, 6 ו-170. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בספרים שיש לכם של הצעת חוק התקציב יש לכם דף ריכוז, הדף הראשון הוא דף ריכוז, שבדיוק מפרט את החישוב שעכשיו אתה תיארת פה, ממש שורה אחרי שורה, את החישוב שתיארת כאן, ניתן לראות אותו בספרים שמונחים בפניכם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לפי מה אתם מחליטים מה מפרטים פה, מה יורד למטה ל – שאלתי כבר שלוש שאלות כאלה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה נוסח חוק שרץ איתנו שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה שטעיתם שנים מותר לתקן. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ובנוסף בשנים האחרונות, בגלל שעלו שאלות כאלה - - - (היו"ר ולדימיר בליאק) << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש יועצת משפטית חדשה לוועדה, זו הזדמנות טובה, שנה ראשונה שהיא עושה תקציב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לרענן. << דובר >> קריאה: << דובר >> עוד לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, עזוב רגע רשמית מכרזים, אבל חדשה בתפקיד, בפועל, היועצת המשפטית לוועדה בפועל. תעשי לא עם הראש, שהפרוטוקול ירשום את זה, זה בסדר, אני אמרתי. הזדמנות טובה, אם יש פה דברים מעוותים שסתם כתובים באמת ברמת כיתה א' אז אפשר לסדר אותם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הבאנו לכם בחוברות שמציגות את התקציב, החוברת של המספרים, העמוד הראשון הוא עמוד ריכוז שמציג גג לכל משרד וגם מציג את החישוב של מגבלת ההוצאה, את הוצאות הקורונה וכמה יש בתקציב הכללי, כולל החזר החובות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי, מצוין. לשם שינוי לא טענתי שאתם מסתירים, זה יבוא אחר כך. יש לי שאלה, למה מפורסם ברשומות תוך שלושה חודשים? חוקים בדרך כלל תוך 14 יום מפורסמים ברשומות, מה זה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש פה כמה אלמנטים שצריך להביא בחשבון. אחת, את העניין שמדובר בחוק שצריך לסדר אותו יחד עם דפי החלפה ויש עליו עבודה ניכרת, וגם יש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל העבודה הניכרת זה לפני שאתם מעלים אותו למליאה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> רגע, רגע. ויש היבטים נוספים, כמו למשל סעיף מבקר המדינה שצריך לאשר בוועדת הכספים את תקציב המבקר וזה משתלב רק לאחר מכן בתוך חוק התקציב שאנחנו מפרסמים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה תמיד שלושה חודשים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המבקר, מתי מגיע? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בדרך כלל זה מגיע - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפני ההצבעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הטוטאל של המבקר כן נמצא פה בתוך ה-432. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> תקציב המבקר לשנת 21' כבר אושר בוועדה והוא נכלל בתקציב הזה. בתקציב 22' הוא לא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נו, אז מה הבעיה? אנחנו ב-21' עכשיו, אז אם אפשר לפרסם אותו תוך 14 יום נפרסם אותו תוך 14 יום. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> טוב, אנחנו עוד נחזור לזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא כל יום מביאים תקציב בנובמבר. שאלנו למה צריך שלושה חודשים לפרסום ברשומות. תקציב המבקר כבר אושר. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו לא מפרסמים את החוק ברשומות, זה הלשכה המשפטית של הכנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אני מבין נכון, את כל עבודת הסידור והארגון והנוסח וכו' אתם צריכים לעשות לפני שאתם מעלים למליאה, הרי אנחנו לא נצביע על חוק מסוים ואחר כך תתקנו אותו בחדרי חדרים. אז לכאורה החוק מוכן, כשהוא עובר קריאה שנייה ושלישית הוא מוכן, למה שהוא לא יפורסם תוך 14 יום? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לו משמעויות גם מבחינת הרשומות. זה חוק שהעבודה עליו היא מאוד מאוד דרמטית, גם אחרי שהוא עובר במליאה עוד צריך לסדר אותו, להביא אותו להכנה לפני הפרסום ברשומות וזה לוקח זמן. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו עוד נחזור לשאלה הזאת, בצלאל. אנחנו סיימנו עם ההקראה של החלק המילולי של תקציב 21', אני רוצה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה, את התוספות לא צריך להקריא? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא, אני רוצה כרגע לעבור להקראה של החלק המילולי של תקציב 22' ולאחר מכן אנחנו נמשיך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו, איך אתה רוצה שנעשה את זה, לשאול שוב את כל השאלות לפי סעיף גם לזה? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אז אני חושב שחבל לשאול כי כבר קיבלת תשובות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא קיבל תשובות על 2021. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> זה נקרא שאלת קיטבג. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מיכל, את לא מגיעה לפה בדרך כלל, יש פה דינמיקה, נו באמת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל נראה שאתה מאוד אוהב את הדינמיקה אצלנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני פה שש שנים. אני לומד להתרגל להפרשי הדינמיקה בין גפני לאלכס. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני מתחילה. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2022, התשפ"א-2021 פרק א': פרשנות הגדרות 1. (1) בחוק זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך; "שנת הכספים 2022" – התקופה המתחילה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ומסתיימת ביום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022); << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא מאשרים תקציב דו שנתי, אנחנו מאשרים באותו יום, באותה הצבעה כמעט, שני תקציבים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אמת, מדובר בשני תקציבים נפרדים. "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים המחולק לתכניות לפי הצורך; "תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים. (2) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב. פרק ב': התקציב לשנת הכספים 2022 אני רק אציין שבעקבות התיקון שהתקבל כאן אתמול לגבי חוק יסודות התקציב והסכום החד פעמי, סעיף 2 מתוקן, אני חושבת שהוא בפניכם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, צריך להגיד את הסכום, אסתי. תגידי את הסכום שאתם מבקשים לתקן. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בסדר. אני אקרא את הסכום לאחר תיקונו, שלומית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסכום היום הוא 562,934,898,000 ובמקום 562 אתם מבקשים להביא 572. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה רשום פה? זה לא מה שהם רוצים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> פה כתוב 562. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בכחול רשום 562 והם רוצים להביא 572, להעלות בעשרה מיליארד שקלים, שזה בעצם משקף את התיקון שהם הביאו לנו בחוק המסגרות בתוך - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז זה נושא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה אומר את זה עכשיו, יא ליצן? חכה לפני שהם ירצו להצביע ואז תגיד. זה מה שקורה למי שלא נמצא בתפקיד שנים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2022 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת התקציב 2021 סכום של 572, 934,898,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2022), המורכב מתקציב רגיל בסך - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה הגדלתם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה יש התאמה בסכום, במקום 391, 401. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה הגדלתם בעשרה מיליארד? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני רק אסיים ואני אסביר. תודה. 401,153,202,000 שקלים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 102. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה את קוראת, איזה סעיף? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> סעיף קטן (א). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המורכב מתקציב רגיל בסך, במקום 391 בא 401,153,102,000. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 171,781,796,000 שקלים חדשים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> היא תסביר, חבר הכנסת גפני, תן לה לסיים להקריא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> להקריא זה לא הדבר הכי חשוב. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו הצענו, הדבר נעשה בעקבות דיון ארוך אתמול בוועדת הכספים, לעשות תיקון בחוק המסגרות כך שייווסף לסכום ההוצאה המותר בשנת הכספים 2022 2.3% המהווים עשרה מיליארד תוספת חד פעמית לצורך התמודדות עם המשבר שנוצר עקב נגיף הקורונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לרזרבה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה הולך לרזרבה הכללית. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כל העברה מתוך אותה רזרבה תהיה תלויה, בין היתר, באישור ועדת הכספים ובין היתר איזה שהוא מנגנון - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה מגיע הכסף הקואליציוני, מעשרה המיליארד האלה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אלה עשרה מיליארד לצורך התמודדות עם משבר הקורונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל מאיפה בא הכסף הקואליציוני, מה שראיתי עכשיו? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה כסף להוצאה, הכסף הקואליציוני קבוע בסעיפים אחרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אתרגם את השאלה של חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה, היא לא הבינה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי לעזור לך. ההסכמים הקואליציוניים נועדו לשמור בין היתר על היציבות של הקואליציה. טמקין, תקשיב טוב, חבל שלא שאלתי אותה אתמול, מזל שגפני עורר אותי לעניין. הרי אם ההסכמים הקואליציוניים יופרו היציבות של הקואליציה תתערער, עכשיו ברור שאי אפשר לטפל טוב במשבר הקורונה כשאין ממשלה יציבה, אז האם אתם יכולים להגדיר גם את ההסכמים הקואליציוניים כצורך של התמודדות עם משבר הקורונה כי בלי זה היציבות של הקואליציה לא תהיה ואז גם אי אפשר להתמודד עם הקורונה נכון. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> היא תהיה, תהיה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> התשובה היא לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה לא? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אי אפשר לממן מהכסף שיהיה ברזרבה הכללית לצורך התמודדות עם משבר הקורונה הסכמים קואליציוניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי שאלה, לא מה ששאל בצלאל. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> הוא שאל ועניתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל אני שאלתי, אתם לא מתחשבים בי. שאלתי מאיפה מממנים את הכסף הקואליציוני שהונח פה? למשל חתולי הרחוב, מאיפה הכסף? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אענה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יאיר לפיד חפר בין יצהר לאיתמר ומצא שם כסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה הכסף? תעשה לי טובה, אל תעזור לו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חבר הכנסת גפני, אתה רוצה לשאול או לקבל גם תשובה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לשאול, לשאול, לשאול. אתה לא מגן עליי. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שאלת, תן לענות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוא לא רוצה שיענו לו, הוא רוצה רק לשאול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נירה, נעשית דוברת של גפני? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תמיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אין לו דוברות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> איך אתה יודע? ואם הוא פנה אליי? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> איתי, בבקשה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני מחלק את התשובה לשניים, חבר הכנסת גפני. יש את ההסכמים הקואליציוניים שעוגנו בהחלטת ממשלה ביום ראשון, חלקם כבר עוגנו בעת אישור התקציב בממשלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אגב, כל ההסכמים שאנחנו רואים זה מופיע בדף הזה שקיבלנו? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש שני מקומות שההסכמים הקואליציוניים עוגנו בהם, האחד זה בדף שאתם רואים מול עיניכם ואחד בשתי החלטות ממשלה שעברו, אחת ב-1 באוגוסט ואחת לפני יומיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למשל את ההסכם עם רע"מ לא ראיתי, איפה הוא נמצא? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> רע"מ, אני חושב שאתמול היועץ המשפטי של האוצר התייחס לזה, עברה החלטת ממשלה גם כן שמעגנת את כל הכספים שיהיו בתקציב עד שנת 2026 בתוך החלטת הממשלה, אפשר לראות את כל הכספים שעוגנו בתוך החלטת הממשלה של החברה הערבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וזה נכנס בדפי ההחלפה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, זה לא נכנס לדפי ההחלפה. מה שנכנס בדפי ההחלפה זה מה שאתם - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה שתזכור כל הזמן שמי ששאל את השאלה זה אני ולכן כל מה שמנסים לבלבל אותך, אתה הרי לא מתבלבל, זה ידוע. שאלתי שאלה, אתה מתחיל לענות לי, בתחילה עובדי עבודה זרה, כמו שאומרים בהגדה של פסח, באוגוסט הייתה החלטת ממשלה. אני שואל שאלה, חבר הכנסת מאיר יצחק הלוי הגיש בקשה, הוא קיבל כסף להסיע את הנוסעים מאילת שמגיעים לשדה התעופה, שיוכלו לנסוע לתל אביב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> חשוב מאוד. מטרה חשובה מאוד. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מה השאלה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למשל. זה דבר שאני תומך בו מאוד, אני חושב שנעשה עוול כלפי תושבי אילת שסגרו את שדה דב, אני חושב שזאת הייתה שגיאה, אני מקבל את זה, אבל אם זה מה שצריך להיות זה צריך להיות בתוך תקציב המשרד. למה מאיר יצחק הלוי צריך להביא את זה בכספים קואליציוניים ומאיפה אתם מביאים את זה? מאיפה שאתם מביאים את זה תשימו בתוך המשרד << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה אף פעם לא קרה אצלך, נכון, חבר הכנסת גפני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קרה מאה פעמים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני חושב שבאגף התקציבים הבינו את השאלה ועכשיו אתה תיתן להם לענות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה, אתה בלחץ מזה? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא. אני נראה לכם בלחץ? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אם אצלי היה לא בסדר גם עכשיו צריך שיהיה לא בסדר? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אתה שאלת שאלה, נכון? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי שאלה, אני רוצה תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא טוען שהוא בא ועונה לאחרים והוא רוצה שהוא יענה דווקא לו והוא צודק. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה שחידדת את השאלה יגרום לי להאריך את התשובה שלי עוד יותר כי הוספת פה עוד שאלה, אבל אני אענה על הכול. קודם כל התקציב שמונח בפניכם תמיד הוא בהתאם לסדרי העדיפויות הממשלתיים שנקבעים על ידי המשרד הרלוונטי ומשרד האוצר. בסוף אם משרד התחבורה, שהוא הגיש את הצעת התקציב יחד עם משרד האוצר, החליט לא לכלול הוצאה מסוימת, לצורך העניין ההוצאה שדיברנו עליה פה לפני רגע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, הבאתי דוגמה, אבל אני יכול להביא דוגמאות אחרות. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בסדר, אני ממשיך עם אותה דוגמה. באפשרותם של חברי הכנסת במהלך הדיון כאן בכנסת לבקש לערוך שינויים בהצעת התקציב, השינויים האלה צריכים להיות מובאים לפניכם כאן במסגרת אותם הסכמים, זה חלק מהליך אישור התקציב, זה נראה לי שכולנו נסכים שכך צריך להיות מאושר תקציב, לוועדה יש אפשרות לשנות את הצעת התקציב שהממשלה מגישה. לגבי נושא של מקורות ושימושים, שאתה מתייחס, מאיפה הכסף. פה אני אחלק את התשובה לשניים. אחת, כל הסיכומים שנקבעו בממשלה הם סיכומים שהיו ידועים בעת אישור מסגרות התקציב בממשלה ולכן כשאישרנו את אותו תקציב של 452 מיליארד, לצורך העניין, לשנת 2022, כבר שמרנו את המקורות לדבר הזה, זה היה חלק ממחויבויות הממשלה שגדלו בגין אותם הסכמים קואליציוניים. מה שקורה כאן בכנסת, ההסכמים התוספתיים שנוספים כאן בכנסת, לממשלה אין מקור כשהיא יוצאת לדרך והיא צריכה להתאים בגינם את התקציב. בשלב הזה, לשמחתנו, את שנת 21' לכל הפחות, כרגע את שנת 22' עשינו בצורה הזאת, הוצאות הריבית יותר נמוכות מההוצאות שהנחנו כאן לפני ארבעה חודשים, בין היתר שיחה שניהלנו פה אתמול על גובה הגירעון שיהיה בסוף השנה, ולכן בדפי ההחלפה שאתם רואים פה אתם רואים מצד אחד תוספת למקומות שההסכמים האלה באים למלא ומצד שני אנחנו מפחיתים פה את תקציב הריבית כדי לאזן את המעבר הזה. עשינו ככה גם ב-21' וגם ב-22'. אנחנו מאמינים שבהיקפים האלה, עם ההפחתות הצפויות בריבית נדע לעמוד בשלב הזה. ככל שהממשלה לא תדע לעמוד והיא תצטרך לממש מחויבויות בהמשך היא תצטרך להתאים את סדר העדיפויות תוך כדי שנה. אבל נכון לשלב הזה אנחנו יודעים לממן את זה עם ההפחתה הצפויה בתקציב הריבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהיא תוצר של מה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם לא היה הפחתה בריבית? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בשנים קודמות, לצורך העניין, הממשלה חזרה בסוף הליך התקציב ואישרה תמיד קיצוץ רוחבי, רגע לפני אישור התקציב אושר עוד קיצוץ רוחבי לשנת התקציב עצמה, שהיא מאושרת, כדי לממן את אותם סיכומים. זה מה שקרה לנו בתקציבים האחרונים שאושרו כאן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> והתוספת, מה שיש בדפים שחילקו לנו, מה שעדיין אין אישור של היועץ המשפטי, מה עם זה? לזה גם יש כסף? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> איזה דברים? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה מה שהוא ענה עכשיו, חבר הכנסת גפני. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הבדיקה היא לגבי הוצאת הכספים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה בדיוק מה שהוא ענה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא לא ענה על זה. אלו סכומים שנמצאים בבדיקה, עליהם אנחנו מדברים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כל דבר שיש לגביו בדיקה אני שומר לו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איתי, שנייה. אתה מבין ואתה מכיר, אבל יש פה חברים חדשים שלא כל כך מבינים ומכירים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אז אני אסביר שוב פעם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אל תגיד שוב פעם, אני רק אסביר את השאלה. היו דברים שאנחנו הבאנו לכם, שאמרנו שהחברים בוועדה חושבים שצריך להוסיף את זה גם בתקציב ואמרתם שאם אין אישור של היועץ המשפטי לממשלה, שעוד אין את האישור שלו, לא מכניסים את זה אפילו בדפים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה עדיין נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני ביקשתי להכניס את זה בדפים, אתם אמרתם ש - - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, אני אחדד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אל תחדד, תשמע קודם. לא נעים לך לשמוע, ריבונו של עולם? אמרתם לי, באוזניי שמעתי מכם, שדברים שאין אישור של היועץ המשפטי לממשלה מתעלמים מזה, עדיין לא כותבים את זה. פה כתבו גם דברים כאלה שהיועץ המשפטי עדיין בבדיקה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון. בשלב הזה הכסף לא מתוקצב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא כתוב. אני ביקשתי מכם לכתוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה מה שהם באו לשנות, אתה לא מבין? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שנקרא ממשלת הריפוי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הריפוי, העיסוי, השינוי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן, לא נתתם לי לכתוב. אמנם לא ביקשתי בשביל חתולי רחוב, אבל בסדר. מה התשובה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אין כרגע אישורים משפטיים לגבי ההוצאות האלה, זה מצוין בדף שמובא בפניכם ולכן בדפי ההחלפה הכסף כרגע מוכנס לסעיפי הרזרבה של אותם סעיפים, לא לסעיפים עצמם. לצורך העניין אם חבר כנסת מסוים, הסיכום איתו נגע לכסף בתקציב החינוך, בתקנה מסוימת בתקציב החינוך, הכסף לא מגיע לתקנה כרגע במשרד החינוך, הוא מגיע לתכנית הרזרבה של משרד החינוך. לאחר אישור משפטי אנחנו נבוא לכאן להעברה תקציבית בוועדת הכספים ונעביר את הכסף מהרזרבה לייעוד הספציפי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להגיד לך, אני כבר לא מתרגז על שום דבר, אבל שתדע שאת מה שאיתי אמר עכשיו אני ביקשתי בתקציב הקודם שאישרנו כאן, היו חברים שאמרו שיש סעיפים - - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שזה היה מזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסוף 2020. על כל פנים אני ביקשתי את אותם סעיפים שלא מאושרים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, להכניס את זה בדפים ולהביא את זה לאישור אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר את זה. אגף התקציבים לא הסכים. עכשיו הוא כן הסכים. כנראה שהייתה רוח ממרום שאמרה להם שצריך עכשיו כן להכניס את זה, אז לא הכנסתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי זה היה יועץ משפטי אחר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש כמה הבדלים בין מה שהיה פעם לבין מה שיש היום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, רק להשלים את התמונה, אין בזה היגיון. ההיגיון אומר שזה צריך לעבור כבר עכשיו לאותה תקנה ולא לחזור אלינו אחר כך וחוות הדעת המשפטית אמורה לעכב את המימוש בפועל. אין שום היגיון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא סבורים כך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא הם, זה היועץ המשפטי לממשלה והיה לי איתו על זה ויכוח גדול. אין שום היגיון שהכסף יישב באיזה רזרבה ויצטרך לבוא לפה אחר כך עוד הפעם וימרחו את הח"כ הזה עוד פעם בזפת ובנוצות. זה מוגדר, ייתן הנחיה היועץ המשפטי לממשלה, אל תוציאו את הכסף ואל תפעילו אותו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כמו שאמרת, זו שאלה ליועץ המשפטי לממשלה. (היו"ר אלכס קושניר) << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו כנסת, אנחנו לא עובדים אצלו. אלכס, אנחנו לא עובדים אצל היועץ המשפטי לממשלה, אפשר להכניס את ה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לתת לי תקציר של האירוע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא שאלתי את מה שבצלאל שאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם לי מותר לשאול פה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני שאלתי מה ההבדל, למה לי אמרו לא והפעם כן רשמו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני חייב להגיד, חבר הכנסת גפני, אני מוציא את תקציב 2019, שלא הוצגו בפני הכנסת סיכומים תקציביים, הכול עוגן בהחלטת ממשלה. בסיכומים של שנות התקציב 15' ו-16' ו-17' ו-18' הנוהל היה יותר מקל מהנוהל שאתם רואים לפניכם היום. בסיכומים של השנים האלה הכסף חולק לשניים, רוב הכסף כבר חיכה בתקנות עצמן, בפרקטיקה שעכשיו מציע חבר הכנסת סמוטריץ', ואחר כך חיכה לאישור של יועץ משפטי. רק תקנות שהוגדרו כנהנה בודד, רק הן היו בפרקטיקה שמתוארת פה, אבל כל הכסף - - - << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל, איתי, השאלה שנשאלת פה, האם הכספים האלה שייקח להן בתוך ההעברות לפחות חודש, האם הם ימומשו עד סוף 21'? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, חד משמעית לא. אל תפנטזו. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> אני רוצה רגע להוסיף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תן לי, רם, לחזור לאלכס. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> בוא נישאר בסעיף הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר'ה, לא כולם ביחד. רם, בבקשה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> מכיוון שגם אני עסקתי בשאלה הזאת במהלך היום וגם בדקתי משפטית את השאלה האם ההסכמים שעוגנו בהחלטות הממשלה צריכים להגיע לפה ובאיזה אופן. גם אני הבנתי שגם בשנים הקודמות, בתקציבים הקודמים, זה היה הנוהל. גם אני חושב שצריך לבדוק את הנוהג הזה, נראה לי שדברים שמוסכמים בממשלה צריכים גם להגיע לפה. זה נשמע מהותית נכון, אבל זאת לא שאלה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל השאלה שלי הייתה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תנו לרם לסיים ואז יובל שטייניץ. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> בעניין הזה, ומכיוון שהיו הרבה מאוד סעיפים גם בהחלטת הממשלה שעברה ביום ראשון שהיו חשובים גם לנו, סיעות הקואליציה, גם לי אישית בחלק מהסעיפים, גם אני אשמח לנסות להבין איך אנחנו יודעים שההחלטות שהוחלטו שם, ומכיוון שחלקן קשורות להוצאות שצריכות להיות ב-21' ויש לנו 45 יום מרגע אישור התקציב, אנחנו נגיע למצב שאנחנו מעמידים בסכנה את חלק מהסיכומים האלה. איך אנחנו מוודאים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא מעמידים בסכנה, זה לא יעבור ב-2021. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> מכיוון שאני אופטימי מראש אז אני אומר שזה מעמיד בסכנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוגשו נושאים חדשים או לא הוגשו נושאים חדשים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, בסעיפים האלה לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שני נושאים חדשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שני נושאים חדשים על מה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אחד, על עשרה המיליארד תוספת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מחכה לתשובה של טמקין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, משהו טכני, נעמה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הגיש חבר הכנסת אופיר כץ, והצטרף אליו חבר הכנסת ינון אזולאי, טענת נושא חדש לגבי הסכומים בסעיף 2(א) ששונו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, זה מופיע כנושא חדש אחד או שניים? מבחינת ההצבעות בוועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אחד. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני מבקשת רק אם אפשר לסיים את ההקראה ואז נחזור לשאלות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, שנייה, אסתי. רם, סיימת? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> כן, אבל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה סבב של חברי כנסת שרוצים לשאול שאלות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רם, יש נושאים שעברו בממשלה ולא נכנסים לתוך התקציב? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> הם נכנסים לתקציב, אבל כמו שטמקין הסביר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה פתאום? רק מה שאין לו אישור יועץ משפטי. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שכן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ו-45 יום לייעוץ משפטי? אז ברור שאין - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק מה שאין חוות דעת משפטית. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה שיש לו חוות דעת משפטית נכנס בהצעת התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יפה, ומה שאין לו הולך לרזרבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה שלא לא ממומש. איך, איתי? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אתה מבלבל בין ההחלטה של אוגוסט ל - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבלבל את ההחלטה של אוגוסט. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לענות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, קודם כל שאלה של יובל שטייניץ ואחר כך. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> חלפו כבר שמונה שנים מאז שכיהנתי כשר אוצר, אז אני לא כל כך זוכר, אבל אני רוצה לשאול שאלת הבהרה כזו. אתם מדברים על כספים שחברי כנסת ביקשו למטרות מסוימות. למיטב ידיעתי יש בכנסת כ-120 חברי כנסת, האם 120 חברי כנסת קיבלו את הזכות להקציב כספים למטרות ציבוריות חשובות שנראות להם או כמה חברי כנסת קיבלו זכות כזו ואיך מחליטים איזה חברי כנסת מקבלים את הזכות הזו להקציב כספים מתקציב המדינה ואיזה לא? כשמדובר במפלגות זה מאוד ברור, יש מפלגות קואליציה וההסכמים הקואליציוניים הם של מפלגות הקואליציה, אבל כשמדובר בחברי כנסת, לכאורה על פניו צריכה להיות שוויוניות, ואם לחברי כנסת יש את הזכות להפנות כספים למטרות ציבוריות ראויות, אבל שכל אחד מהם מציע או רואה לנכון, לכאורה הזכות הזאת לא יכולה להפלות בין חבר כנסת אחד לאחר, בין חבר כנסת למשל ממפלגות הקואליציה למפלגות האופוזיציה. אז קודם כל יש לי שאלה אינפורמטיבית, כמה חברי כנסת הפעם יש להם הקצבות כאלה או סכומים כאלה בתקציב, ושנית האם יש איזה קריטריונים שקובעים האם זה כל חברי כנסת או שקובעים איזה חברי כנסת כן ואיזה חברי כנסת לא, ואם המצב הוא, ואני לא אומר שזה לא היה בעבר, אבל אני שואל שאלה עקרונית, אם המצב הוא שיש סכומים שמוקצבים, לא רק למפלגות לפי הסכמים קואליציוניים, אלא לחברי כנסת, האם לא ראוי ונכון, בשם ערך השוויוניות במעמדם של 120 חברי כנסת, שאו שזה יבוטל או שזה יוקצב בצורה שוויונית או לפי קריטריונים שוויוניים ויהיה פתוח לכל חבר כנסת וחבר כנסת. אז יש פה גם שאלה אינפורמטיבית וגם שאלה עקרונית. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אענה ברמה המקצועית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, עוד שאלות לאגף התקציבים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זו שאלה פגז, שאלה ממש רצינית. שאלה, האם בדפי ההחלפה נכנסו הסכומים האלה, הכספים האלה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא כן. רם, רצית לשאול משהו? << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> בהמשך לשאלה שלי, רק כדי להבין, זה מתכתב גם עם השאלות שחלקם העלו, שבעצם איפה אנחנו יכולים לראות – אני מוסיף עוד קומה לשאלה, אותם סכומים שפורטו בהסכמים הקואליציוניים, אם אני מבין נכון בתוך דפי ההחלפה הם בתכנית תקציבית 45.05.02, זה מה שהצלחתי לברר, אבל אני מנסה להבין באיזה תכנית תקציבית הם מופיעים עכשיו, כמו שהוא אמר שהם בתוך רזרבות. איפה זה מופיע עד לשלב שנגיע לפה שוב. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אז כמו שאיתי ציין, התקציבים, מה שאין בגינו חוות דעת משפטית, הם נמצאים בתכניות הרזרבה בכל סעיף. כלומר תקציבים שמיועדים למשרד החינוך ואין בגינם חוות דעת משפטית הם בתוך תכנית הרזרבה במשרד החינוך. כמו שאיתי ציין אתמול ביחס לפניות עודפים, גם ביחס לפניות תקציביות נוספות אנחנו נפנה לוועדה בהקדם האפשרי מיד לאחר אישור התקציב ואנחנו נבקש כבר כאן מהוועדה לקיים דיונים כמה שניתן בהקדם כדי לבצע את אותן העברות תקציביות. מבחינת הפרוצדורה בחוות הדעת המשפטיות, כבר החלה העבודה עליהן במשרדים, להערכתנו בימים הקרובים הם כבר ייצאו מהמשרדים, יעברו את כל התהליך הנדרש ואנחנו נוכל להקצות את הכספים כאן בוועדה מיד לאחר אישור התקציב. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> והחשש שהעלינו פה לגבי ה-45 יום, שהם מתנגשים עם סוף שנת התקציב? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו סבורים שבמרבית המקרים, אם לא בכולם, למשרדים יש יכולת לבצע את ההתקשרויות הנדרשות, לבצע את המימוש שלהן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לדעת, אדוני היושב ראש, שאלה אינפורמטיבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני קיבלתי עכשיו אישור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רק אחרי זה שאלה אינפורמטיבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קודם כל העצה שאני אתן לחבריי פה מהקואליציה היא לדרוש התחייבות עכשיו. אתה שומע, רם? העצה שאני נותן לך מניסיון העבר זה לדרוש התחייבות כאן מאגף התקציבים. אני נותן לך עצה טובה, זה לא קורה הרבה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> תאמין לי שאני מקשיב גם לך תוך כדי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לדרוש התחייבות של אגף התקציבים שמה שלא ימומש מהכספים הקואליציוניים ב-2021 יעבור אוטומטית ללא קיצוץ כעודפים ל-2022. זה נכון בוודאי בהינתן שיש בסך הכול 45 יום, חבל שתאמרו לא אמת, רוב המשרדים, כל דבר שהוא יחסית חדש, גם אם הוא בתקנה קיימת, ואני מניח שחברי כנסת שהיו הרבה זמן באופוזיציה ונכנסו לקואליציה, יש להם סדר עדיפות משלהם, כל מה שהוא לא ברוטינה של עבודת המשרדים אין כמעט סיכוי בעולם שהמשרדים יצליחו לממש אותו ולהוציא התחייבויות תוך 45 יום, בטח מה שעדיין אין לגביו חוות דעת משפטית. אנחנו מכירים את העומס על היועצים המשפטיים של המשרדים השונים, בהתחלה הכול היה במשרד האוצר, עכשיו זה עבר ליועצים המשפטיים של המשרדים, היועצים המשפטיים של המשרדים יהיו בעומס מטורף עכשיו לממש תקציבים שוטפים מתוך תקציב המדינה, שגדל ב-12 מיליארד, כמו שאמרנו ביחס למה שהם תכננו בתקציב ההמשכי, הם תמיד, אתם שומעים, חבריי לקואליציה? ישימו בסוף התור את חוות הדעת שמעניינות אתכם כדי לשחרר את הכספים הקואליציוניים כי זה פחות מעניין אותם, אותם מעניין תחומי העיסוק והליבה של המשרדים שלהם. לכן אתם צריכים לקבל כאן התחייבות, אחרת אין משמעות להסכמים הקואליציוניים שחתמתם עליהם. זאת נקודה ראשונה. נקודה שנייה, והיא כבר נוגעת לך, אדוני היושב ראש. אני אגיד משפט הקדמה שנכון גם להערה הקודמת, אני כידוע מסתכל על כספים קואליציוניים כדבר לגיטימי לחלוטין, בסוף חברי כנסת ומפלגות באו לשנות סדר יום, לממש סדר יום, ותקציב הוא כלי מרכזי לממש סדר יום במדינה דמוקרטית מתוקנת. לכן זה דבר הכי לגיטימי בעולם, לכל חבר כנסת יש את האג'נדה, אני לא מזלזל באף אג'נדה של אף אחד, ובשונה מחבריי, גם לא במי שחתולי רחוב חשובים לה. בעיניי, אם זה מה שחשוב לה, בשביל זה היא באה לכנסת, זה לגיטימי לחלוטין. יש משהו מאוד לא יעיל שגם אין בו היגיון בהתנהלות הנוכחית שאומרת שכל זמן שעדיין לא התקבלה חוות דעת משפטית, זה עוד לא אומר שיש קושי משפטי, זה רק אומר שטכנית עוד לא הגיעו לזה, הולך לרזרבה וחוזר להעמיס אחר כך עליך ועלינו ועל סדר היום של הוועדה לפנייה תקציבית נוספת אחרי שזה שוחרר. הדבר הנכון היה שהכול ייכנס עכשיו לתקנות היעד והנחיית היועץ אוסרת להשתמש בכספים. קרי, היועץ המשפטי של המשרד הרלוונטי לא יוכל לאשר לחשב או לתקציבן או למי שבמשרד אמור להוציא את הכסף מהתקנה, הוא לא יאשר לו להוציא אותו ללא שתתקבל חוות דעת משפטית. אין משמעות לשאלה אם הכסף הזה יושב ברזרבה או בתקנה פרט לעובדה שהוא צריך להגיע שוב לכאן לוועדה. לי כאופוזיציה זה נהדר, זו עוד הזדמנות לעשות עליהם סיבוב ולצחוק על חתולי הרחוב, הכול טוב, אבל אין בזה שום היגיון, אין בזה היגיון תקציבי, אין בזה היגיון משפטי, אין בזה היגיון פרלמנטרי, זה טמטום. אני אגיד שוב, זה טמטום, ועם כל הכבוד אני אומר חד משמעית, הנחיית היועץ מופנית לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה לא מחליט על הכנסת. לכן אני חושב שאתה צריך לתבוע שהדברים הללו ייכנסו עכשיו לתקנות, ועוד פעם, ככל שהיועץ מנחה את הממשלה אחר כך לא להפעיל את הכסף, זאת סמכותו. הוא לא מוסמך להנחות את ועדת הכספים איך לסדר את ספר התקציב, האם לשים את הדרישות של חבר הכנסת רם שפע בתקנת רזרבה או בתקנת היעד. זו פשוט עבודה כפולה וזה מאוד יקשה על המימוש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביקשתי רק שאלה אינפורמטיבית. יש פה העברה של משרד התרבות והספורט, שני מיליון שקל בכל שנה, לתמיכה ברבנים, כי רבנים שנמצאים במגרשי הכדורגל, מה המשמעות שלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא עוקב אחרי – << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה הולך לאשר את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לי track location של הרבנים בישראל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה, מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט, שני מיליון שקל כל שנה לתמיכה ברבנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה תתנגד לזה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מתנגד לכלום, אני רק רוצה לדעת. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> תבוא אליי אני אסביר לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה לא עונים לי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, חבר הכנסת גפני. אני רוצה להעלות את משרד המשפטים שנמצא בזום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש איזה סיבה שלא עונים לי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, על השאלה שלי גם לא ענו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל משרד המשפטים, תקבלו את כל התשובות. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, טמקין בדיוק התחיל לענות לשאלה שלי כשקראו לו לטלפון. אני עדיין מצפה לתשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת שטייניץ, אין בעיה, הם לא הולכים מפה, תאמין לי. הם הולכים אני מפסיק דיון. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> לא, אתה הורית לו לענות לי ואז הוא נאלץ לצאת. הוא התחיל בתשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נחזור לזה, אני רוצה קודם כל לשמוע את התשובה. משרד המשפטים. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> שלום. ראשית הייתי רוצה להתייחס לדברים של חבר הכנסת סמוטריץ'. גם הנחיית היועץ לא חושבת שכספים פוליטיים הם דבר פסול, זו אמירה שפותחת את ההנחיה, אלא רק משום שאלה כספים שמוקצים בדרך אחרת מהדרך שבה בדרך כלל מתארגן תקציב המדינה אנחנו קבענו איזה שהיא פרוצדורה ליישום שלהם. אין פה שום אמירה שנוגעת ללגיטימיות של הכספים הללו, אלא רק הפרוצדורה שבה הם צריכים לעבור. אנחנו מבינים את החשש שיכול להיות עיכוב בקבלת חוות דעת משפטיות. ההנחיה תוקנה בשנת 2018 ולפי מסקנות שהיו לנו מתקציבים קודמים, בעיקר תקציב 2015-16 ו-17'-18', ובין היתר בגלל החשש מעיכוב במימוש וביישום ההסכמים האלה אנחנו תחמנו את פרק הזמן העומד בפני היועצים המשפטיים להעביר חוות דעת, זה היה אגב שיחות עם חבר הכנסת סמוטריץ', אני לא יודעת אם הוא זוכר, ולכן 45 יום הם איזה שהיא תקופה מקסימלית שנתנו כדי להעביר חוות דעת כדי לנסות להבטיח שהכספים יעברו בזמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מה היתרון בזה שהתקציב יהיה עכשיו עד שתתקבל חוות דעת ברזרבה ולא בתקנת היעד עם הנחיה שלכם שאי אפשר להוציא אותו מתקנת היעד? למה צריך להטריד את ועדת הכספים עוד פעם עם הסיפור הזה? אני מבין את הרעיון, בלי חוות הדעת אי אפשר להוציא את הכסף, מה אכפת לך אם הכסף יושב ברזרבה או יושב בתקנה? אף אחד לא יפעיל אותו בניגוד לחוות דעת היועץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, השאלה שלך ברורה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, 45 יום זה כבר סוף שנה, אז הכספים לא ימומשו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, זה ברור, דיברנו על זה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אז אני אגיד שמשרד האוצר, אנחנו כבר פנינו ליועצים המשפטיים ואנחנו כן פועלים על מנת שחוות הדעת, לכאן או לכאן, אגב אם יש קושי או אין קושי, יגיעו בהקדם, היועצים המשפטיים מודאגים מלוחות הזמנים, זה רק חשוב לומר את זה, פנו אליהם מבעוד מועד. לגבי ההנחיה, זה מה שההנחיה היום קובעת, היא קובעת שהכסף יישאר ברזרבה. הנימוקים בזמנו לתיקון היו - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל את לא יכולה להנחות אותנו כוועדת כספים, עם כל הכבוד, את יכולה להנחות את הממשלה. אם אנחנו עכשיו בוועדה נחליט לשים את זה בתקנות אנחנו לא עוברים על הנחיית היועץ כי היא לא מנחה את הכנסת, יש פה לשכת יועץ משפטי של הכנסת. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אנחנו לא מנחים את הכנסת, ההנחיה עוסקת במישור הזה בעולם התקנות. אתם מאשרים כרגע את חוק התקציב ברמת התכנית והכסף יושב בתכנית הרלוונטית, הוא רק צריך לעבור לתקנה המתאימה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אמרתי, אנחנו רוצים שהוא יהיה כבר בתכנית הרלוונטית ולא ברזרבה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> יתקנו אותי אגף התקציבים אם אני טועה, אבל במובן הזה אתם עדיין, הרי מה שוועדת הכספים מאשרת והכנסת מאשרת את חוק התקציב אתם מאשרים את הכסף הזה מהמקום שממנו הוא אמור לצאת, רק לא בתקנה הרלוונטית שהיא לא מאושרת ממילא בוועדת הכספים. אנחנו לא מנחים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא נכון. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אם אפשר לסיים, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא נכון. מה שאת אומרת עכשיו הוא לא נכון עובדתית מכיוון שהעובדה היא שכשתתקבל חוות הדעת התקציב הזה יצטרך לבוא שוב במסגרת פנייה תקציבית לוועדה כדי לעבור מהרזרבה שבה הוא נמצא עכשיו, לפי שיטתכם, אל התכנית הרלוונטית, ואת זה אנחנו רוצים למנוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שרית, אני רוצה להבין. ההנחיה לשמור את הכסף ברזרבה זו הנחיה של היועץ או החלטה של אגף התקציבים? << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> זו מעוגן בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבים. זה לא איזה שהיא הוראה שבעל פה. זו הנחיה כתובה שמנחה את הממשלה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מוכן לשאול למה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מוכן לשאול למה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מקבלים פה הכול כמו תורה מסיני, אתם אדוקים בדת יותר מאיתנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, בכל מקרה אני לא מתכוון לפעול בניגוד לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם אם אין בה היגיון? זה בסדר, אתם דתיים, אתם חרדים למופת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לפעול כדי לשנות אותה, אבל בטוח לא עכשיו. שרית, אני כן רוצה להבין את ההיגיון, למה ברזרבה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> ההיגיון היה להבטיח שהכספים הללו לא ייצאו ולא ייושמו בדרך כזו או אחרת מבלי שהם עברו את הבדיקה שכל פעילות אחרת בממשלה עובדת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק שהפרוטוקול ירשום את הפרצוף המופתע של טמקין. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אם אני יכולה לסיים ולומר, אנחנו כמובן פתוחים להערות ולביקורת ואפשר כמובן לקיים על זה שיח. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, אם סמוטריץ' יאפשר גם למישהו אחר לשאול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קיבלת. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> מה עמדת משרד המשפטים, אני שאלתי גם את עמדת משרד האוצר, אני העליתי כאן את הסוגיה שהיא סוגיה עקרונית. כשמדובר על הסכמים קואליציוניים, זה בין מפלגות, זה לגיטימי, מפלגות באות עם אג'נדה, מתכנסות עם אג'נדה וברור שמפלגות הקואליציה הן קובעות ולא מפלגות האופוזיציה. כשמדובר בחברי כנסת, לכאורה על פניו אין שום סיבה להפלות בחלוקה התקציבית, גם אם זה תקציב של הממשלה, בין 120 חברי הכנסת. אז אם ניתנת האופציה או האפשרות לחברי כנסת מסוימים לקבל תקציבים למטרות ייעודיות, חשובות ככל שיהיו, ברגע שזה חברי כנסת וזה מדיניות פרטית, לגיטימית אבל פרטית, או סדר עדיפויות פרטי של חבר כנסת כחבר כנסת אין סיבה עקרונית להפלות בין קואליציה לאופוזיציה או בין מפלגה א' למפלגה ב'. מדובר פה בחברי כנסת, לא במפלגות, וכחברי כנסת הם כולם שווים. שווים מבחינת המעמד שלהם. לכן השאלה שלי האם לא נכון או לבטל את הכספים הללו, או אם מחליטים שיש בהם טעם, כמו שטוען ידידי חבר הכנסת סמוטריץ', להחליט פעם אחת ולתמיד שכל חברי הכנסת יש להם זכות שווה ולא ייתכן שתהיה כאן אפליה בין חברי כנסת מקואליציה ואופוזיציה, כשלא מדובר בנושא של מדיניות ממשלתית שנקבעת על ידי הקואליציה, אלא בנושא של מדיניות פרטית, לגיטימית, אם אנחנו מקבלים את השיטה הזאת של כל חבר כנסת וחבר כנסת? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וגם בתוך הקואליציה, איך יכול להיות שמיכל רוזין מקבלת מעט וניר אורבך הרבה ורם שפע בינוני? << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> נכון, אז מעניין אותי לשמוע, א', מה עמדת משרד המשפטים לגבי הסוגיה העקרונית שהצגתי, האם לא צריכים להיות קריטריונים גם שוויוניים וגם אחרים שקובעים מי כן ומי לא, ומי בסכום כזה ומי בסכום כזה כדי שלא ייצא מצב שבגלל החלטת הממשלה, ואני אומר שזה גם היה כנראה בממשלות קודמות, יש בעצם אפליה ומעמדו של חבר הכנסת א' שונה ממעמדו של חבר הכנסת ב' או ג'. כשמדובר במדיניות של חברי כנסת אין קואליציה וזה לא קשור ישירות - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יובל, אתה הבהרת את הנקודה שלך בצורה מסוימת. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אוה, אני אוהבת את ההיתממות. אתה חדש בפוליטיקה. יולי אדלשטיין 37 מיליון שקלים, בצלאל סמוטריץ' 10.2 מיליון שקלים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מיכל, זאת שאלה מצוינת. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> לא אמרתי שאני מתנגד, שאלתי רק מה הקריטריונים ומה העיקרון שצריך להנחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד המשפטים, שרית פלבר, בבקשה, תשובה. אני מבקש לא להפריע לה, גם ככה קשה לי בזום. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> קצת קשה להשיב על השאלה של חבר הכנסת שטייניץ משום שהסכמים פוליטיים הם לא הסכם עם הממשלה, הם הסכמים פוליטיים, הם הסכמים בין גורמים פוליטיים ואם אנחנו המיישמים שלהם שאפשר ליישם אותם. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> לא שאלתי על הסכמים, עם חברי כנסת בודדים אין הסכמים קואליציוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משרד האוצר עושה הסכם עם חבר כנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני לא מוכן לזה. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> ההסכם הפוליטי, וזה גם עולה מהפסיקה, זה עולה מההנחיות שלנו, נכרת בין גורמים פוליטיים, בין מפלגות הקואליציה, בין חבר כנסת, למפלגות וחברי הקואליציה, ההסכמים האלה מגיעים אלינו כממשלה ואנחנו נדרשים ליישם אותם. כלומר הממשלה לא כורתת את ההסכמים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בין מי למי נחתם ההסכם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אתה לא יכול כל הזמן להיכנס לדברים שלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל, בין מי למי נחתם ההסכם עם הח"כים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל גורם פוליטי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הח"כים, מול מי הם חתומים על הסכם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש רגע תשומת לב. << אורח >> שרית פלבר: << אורח >> אנחנו מקפידים כממשלה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם זה הסכמים פוליטיים צריך להניח אותם על שולחן הכנסת. אין פה הסכם פוליטי. אני רק רואה שורה סכום, שורה סכום, מה ההסכם? מה נתן בתמורה חבר הכנסת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני נתתי לכם לשאול את השאלות, קיבלתם תשובות, אני מבין שאתם לא רוצים לקבל אותן, אבל מה שמדהים אותי זה שבמשך כל כך הרבה שנים עשיתם את זה - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> - - ולא שאלתם את השאלות האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יובל עורר אותי לשאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז קיבלתם תשובות, התשובות האלה מספקות אותי כיו"ר ועדה, אנחנו מתקדמים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אם זה הסכם אז בין מי למי הוא חתום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איתי, אני מבקש תשובה לשאלות שנשאלו פה מחברי הכנסת. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אענה. אחת, לשאלה הראשונה של חבר הכנסת שטייניץ, קל לענות עליה, כמה חברי כנסת קיבלו, זה מופיע במסמך ברמת שמות, כל אחד יכול - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הם נתנו בתמורה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, נשאלו פה שאלות של כמה חברי כנסת ואם אתם מכבדים אחד את השני אז תנו למשרד האוצר לענות לכל חברי הכנסת ולא לקטוע אותו בכל משפט. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לגבי שאלת ההשפעה, בסוף מדובר בהצעת חוק, תקציב המדינה הוא הצעת חוק, גם בהצעת חוק רגילה ההשפעה של חברי הכנסת היא לא זהה לגבי נוסח החוק הסופי שיוצא כאן מהוועדה, יש חברי כנסת שמשפיעים יותר ויש חברי כנסת שמשפיעים פחות, אני מאוד מתקשה לראות דרך לעשות את זה בצורה קריטריונלית. בסוף התקציב הוא עובר את הוועדה כאן ואתם קובעים מי משפיע עליו יותר ומי משפיע עליו פחות. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> זה ברור, אבל זה לא עונה על השאלה העקרונית, גם משרד המשפטים לא ענה. יש הבדל גדול, יש הבדל ענק, בין באמת הסכמים פוליטיים שהם בין מפלגות, אני לא מכיר הסכם פוליטי בין חבר כנסת לבין שר האוצר או ראש הממשלה, אני לא מאמין שיש חבר כנסת - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אף אחד במפלגה שלך לא עשה את זה במשך כל כך הרבה שנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל, יובל, זה אותו דבר, כי מה זה אומר? אם אנחנו כמפלגה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה פשוט דבר כל כך חדש שרק עכשיו נדרשתם לכל השאלות האלה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> אני ציינתי בפתח דבריי שזה לא דבר חדש, אבל גם אם זה לא דבר חדש, מותר להעלות שאלה עקרונית ומותר גם לתקן דברים, אפילו אם הם היו עשר ו-20 שנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ממשלת שינוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אנחנו נתקן את מה שאנחנו חושבים לתקן. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> גם כשמגיעה הצעת חוק רגילה שאינה הצעת חוק התקציב לעתים חבר הכנסת סמוטריץ' משפיע על נוסחה הסופי של הצעת החוק יותר מחבר הכנסת שפע ולכן אני - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה אף פעם לא קורה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אמרתי לעתים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי חבר הכנסת שפע משפיע תמיד יותר מכולם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בחרתי דוגמה לא טובה, אני מתנצל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הוא פרטנר לקואליציה, אז אני מרים לו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> חבר הכנסת X משפיע יותר מחבר הכנסת Y, אני לא אפול פה בדוגמאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל, איתי, מה ההסכם? יש הסכם פוליטי מול הח"כים? מה תוכנו של ההסכם? מי הצדדים בו ומה תוכנו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ההסכמים הם בין שר האוצר לחברי הכנסת השונים או לסיעות השונות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה טיבו של ההסכם? להסכם צריך להיות תוכן, צד פלוני מתחייב ל-X, צד אלמוני מתחייב ל-Y, יש הסכם. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה שמופיע כאן זה בעצם מצד אחד מה חברי הכנסת ביקשו באותה מסגרת הסכם, מצד שני - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הם נותנים בחלקם בהסכם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה האוצר אישר? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ההסכם מדבר על תמיכה באישור התקציב כאן בוועדה ואחר כך - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא שוחד? אם אתה נותן כסף בתמורה להצבעה זה לא שוחד? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה צריך לשאול את - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נגיד יו"ר ועדת הכנסת מקבל הרבה כסף כי אחרת הוא יתקע לכם את חוק ההסדרים? כאילו מה טיבו של ההסכם ולמה הוא לא שוחד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, חבר הכנסת סמוטריץ', אני לא מוכן לנהל דיון בספירלה, לא מוכן. אנחנו דיברנו על זה מספיק, קיבלתם תשובות, התשובות לא מספקות אתכם? זה גם לגיטימי. אתם רוצים לשנות את זה? אתם יכולים לשנות את זה. לא עכשיו, כשתהיו בממשלה. אנחנו כרגע פועלים בדרך הזו, זו דרך שנהוגה במשך הרבה מאוד שנים, אני לא מבין את ההתפעלות שלכם מהדרך הזו. אגב, אנחנו עושים את זה מאוד מאוד שקוף ומאוד מאוד ברור, . אני מבקש לתת לאגף התקציבים לענות לשאלות שנשאלו גם על ידי חברי כנסת אחרים ולא לקטוע אותם. נשאלו פה שאלות על ידי חבר הכנסת רם שפע, על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי ואני מבקש שמשרד האוצר יענה על השאלות האלה. בבקשה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אנסה. אני אתן דוגמה, הפרקטיקה בסוף - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא, אני לא מוכן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, איתי, אתה בכוונה עושה את זה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, באמת, תענה כבר על השאלה הבסיסית, חוות דעת משפטית 45 יום, האם הכסף הזה, יקבלו אותו עד סוף 2021? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא עונה ללזימי עכשיו, מה אתם רוצים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אין בעיה, אני אענה קודם לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני גם העברתי כסף ואני לא העברתי ביקורת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני מבקש ממך להפסיק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה שאני אחזור על מה שאתה אמרת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש ממך להפסיק. בבקשה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אענה קודם לשאלה של חברת הכנסת לזימי, היא צעקה עליי ואני לא רוצה לקבל פה צעקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק שתדעו ששנינו הבטחנו שאחרי התקציב נלך להופעה של עופר לוי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון. אני הרבה שנים פה, כזה עוד לא קרה לי כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אתה מכבד את חברת הכנסת נעמה לזימי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז בבקשה תן לה הזדמנות לקבל תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בטח, רק שיענו גם לי. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> רק לעניין ה-45 ימים, אני מתנצל שאני נכנסתי רק עכשיו. בהתחשב בעובדה שהנחיית היועץ כמובן מתייחסת למצב רגיל שבו תקציב עובר במועדו בסוף השנה ולכן 45 הימים בהינתן העובדה הזו. אנחנו כמובן נפנה לכל היועצים המשפטיים ונסב את תשומת ליבם ליתן את חוות הדעת כמה שיותר מוקדם על מנת שאפשר יהיה לבצע את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זו לא תשובה מספקת. אז השאלה הייתה האם יכול להיות מצב שהכסף הזה לא ימומש עד סוף 2021? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ברור. אז איך אנחנו מטפלים בזה פה? בוא תשים את הדברים כמו שהם, כי זאת בעיה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אענה. בסוף המנגנון של כסף שלא מנוצל בשנה מסוימת הוא לעבור לשנה אחר כך בהעברת עודפים בוועדת הכספים של הכנסת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביוני. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> בדרך 80% מהעודפים עוברים פה ברבעון הראשון של השנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, ביוני. זה מסע ייסורים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בקיצור הלך הכסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גפני אמר ביוני, גפני קובע? לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא קובע, אני רק עם ניסיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא קובע, אבל היא מאמינה לו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במידה שהכסף לא ימומש עד סוף שנת 2021, כפי שאמר איתי טמקין, הוא יעבור לוועדה ויעבור כעודף מחויב בשנה הבאה ברבעון הראשון של שנת 2022. אני צודק? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, אני אחדד, אני לא רוצה להטעות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אגף התקציבים מוכן להתחייב על זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו לחדד. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני לא רוצה להטעות את חברי הוועדה, אני רוצה לתת את הדברים כהווייתם. קודם כל חשוב לזכור דבר אחד, משפט מקדים, מהרגע שהכספים נכנסים לתקציב המדינה הקשר בין כורת ההסכם לבין הכסף, ואסי יכול להרחיב על זה פה תיכף, מתנתק. כלומר הכסף הוא ככל כסף בתקציב המדינה. לכן בכל משרד ממשלתי, בפנייה אחת במרץ ובפנייה אחת באזור השלמה בין יוני לאוגוסט, אם אני מסתכל על שנים קודמות, 80% ברבעון הראשון ו-20% השלמה באזור יוני-אוגוסט, אנחנו מעבירים את העודפים משנה 21' לשנת 22'. זה המצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו בעיה ממש. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה המצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל אותך שאלה, אם ככה, לפי מה שאתה אומר, למה אתה נותן ישר את הכסף ב-2022? הרי ב-2021 אתה לא יכול לממש אותו, אנחנו יודעים את זה, אז שים להם אותו ישר ב-2022. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כי מסגרות התקציב לא יכולות להכיל את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הגדלת אתמול מסגרות, היית מצמצם את 2021 ומגדיל את 2022. בגלל שזו שנה מיוחדת. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אז הייתי מגדיל את הגירעון ב-2022 מעבר למה שהממשלה רצתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל היית מעמיד אותו ב-2021 וב-2023 היית מוריד אותו בדרגה אחת יותר. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה לפרוץ את המסגרת התקציבית של 2022. זה מעשה שאנחנו לא ממליצים עליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל זה מה שאתה עושה בעברה. זה כאילו לשחק עם המספר, מראש אתה אומר להם שמה שעכשיו אתם מיועדים אתם לא תקבלו אותו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ממש ככה, זה מה שאנחנו שמענו פה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועוד דבר שאתם אומרים, שב-2022, נעמה, תקשיבי טוב, ואני יודע את זה גם מניסיון וזה נכון לעשות את זה, שהכסף שעובר מגיע למשרד ואין לך שום פיקוח עליו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבינה את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אם לקחו אותו, לצורך העניין, נעמה, הרב גפני, נתת דוגמה של החתולים, של סירוס חתולים, יכול להיות שזה יהיה לעידוד ילודה של חתולים. זה יכול להיות בדיוק הפוך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא יודע לגבי החתולים, אני רוצה לדעת לגבי שני מיליון שקל לרבנים בתרבות וספורט, לקבל תשובה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> מאחר שאני צריך ללכת, לצערי, אני רק רוצה להעיר הערת אגב. צדק היושב ראש שזה נוהג של שנים, לא נוהג חדש, אני אמרתי את זה גם מראש, אבל אני חוזר, צדק היושב ראש בהערה הזאת. כחבר כנסת וכשר אוצר לשעבר זה נראה לי נוהל פגום שהגיע הזמן לשקול לבטל אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> איזה נוהל? << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> הנוהל שמעבר להסכמים הקואליציוניים יש גם הקצאת כספים לחברי כנסת על פי העדיפות שלהם. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> בממשלה הבאה אתם תשנו. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> זה לא דומה לחקיקה, כי חקיקה בסוף כל הכנסת מחליטה. << דובר >> קריאה: << דובר >> איזה נוהל? הנוהל של אי-סימטריה? << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> הנוהל שבו מעבר לכספים הקואליציוניים יש כספים לפי סדרי עדיפויות של חברי כנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם פה כל הכנסת, אגב, מצביעה. << דובר >> יובל שטייניץ (הליכוד): << דובר >> הנוהל הזה קיים שנים, ללא ספק, ולדעתי הוא נוהל פגום שהגיע הזמן לשקול לבטל אותו. הוא לא שוויוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דווקא עכשיו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מסכימה איתך, אנחנו נעשה את זה, אבל בארבעה חודשים אי אפשר לעשות הכול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה שנתקדם בהקראה של הנוסח, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה לגבי הסעיפים האלה עם הסכומים של חברי הכנסת. אנחנו מדברים על זה? פותחים את זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרתי את זה בתחילת הדיון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז לא שמעתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ביקשתי ממשרד האוצר, כשאנחנו מגיעים לדפי ההחלפה, הרי כל ההסכמים הקואליציוניים וכל ההסכמים שמונחים לפתחנו יש להם ביטוי בתוך החוק, בתוך דפי ההחלפה, ושם ביקשתי ממשרד האוצר במיוחד לשים דגש לדבר הזה. אנחנו כרגע נמצאים בחלק המילולי של החוק, נסיים את ההקראה שלו ואחר כך נדון בזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אני לא מקבל תשובה על הרבנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זו שאלה ספציפית, כשנגיע לסעיף הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, זה בתוך המערכת כולה פה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אנחנו עוד לא שם, אנחנו בחלק המילולי, אני מזכיר לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל דיברנו על הנושא של ההסכמים הקואליציוניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אתם דיברתם, אני חשבתי שצריך לדבר על זה במקום אחר, אבל אתם פתחתם את זה. אנחנו עוד נחזור לזה, אני מבטיח לך. הרי אנחנו נדבר על זה עוד כל כך הרבה פה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> קצרה, תשובה קצרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יודע, אין לי תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין אף אחד שיודע לתת תשובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא בחדר הזה כנראה. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני לא רוצה לקלקל לשורה הזאת של האופוזיציה, הכספים וההסכמים הפוליטיים קיימים כבר שנים רבות, עברו בוועדה הזאת, הם מתקיימים בין אגף התקציבים במשרד האוצר לחברי הכנסת, גם אתם העברתם. החידוש כאן שאתם יכולים לומר שבזמנו יאיר לפיד יצא נגד הדברים האלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, על זה אנחנו מדברים. לא אמרנו מעבר לזה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה רק החידוש היחידי. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> יש כאן צדיק באופוזיציה שאומר אמת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אין כאן שום דבר חדש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק מה שאמרתי, אני לא יודע אם היית פה. בדיוק מה שאמרתי לחברת הכנסת שפק. << דובר >> מיכל רוזין (מרצ): << דובר >> אבל שטייניץ מיתמם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הוא אמר, לא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרתי לה גם שאני בעד 90% ממה שהעברתם פה, אבל אני נגד הצביעות שפעם אמרתם שזה דבר רע ועכשיו זה דבר הכי טוב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אופיר, נורא חשוב לי להבהיר. אי אפשר בכמה דקות או בכמה חודשים לתקן הכול. כן, בכוונה שלנו זה לשנות את התפיסה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל איך הגיע עכשיו כסף כזה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא מבין מה אני אומרת, אני עונה למה שאופיר אמר. בטח שאנחנו נתקן את זה והשיטה תשתנה, בוודאי שכן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא השלמתי את המשפט שלי, ההבדל היחידי שהפעם נדמה לי שהסכומים גדולים יותר, זה הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי, זה שאתה יושב ליד אימאן, אתה מקבל בגשר גם את הכסף? אתה מתחלק? תגיד, זה הסכם פוליטי שאנחנו רוצים לראות שיהיה מונח על השולחן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בסופו של יום זה יגיע לייעודו, לחברה שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז את מסכימה שאחמד טיבי שותף לזה שהוא עשה? והוא תמיד עשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ - רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בחיאת אבוק, ינון, תחפש משהו אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לך מה להוסיף? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמרתי את המשפט האחרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, אני רוצה להמשיך בהקראה, בבקשה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (2) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2021 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה". תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2022 3. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2022 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2022, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2021), סכום של 41,326,562,000 שקלים חדשים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסתי, אם את יכולה לעצור את הדיון. זה סעיפי ההסתייגויות שלנו. בשם כל החברים, אוהבים אותך, אנחנו נישאר פה הרבה זמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה כל הסיעות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש עוד של אופיר כץ, שאנחנו מצטרפים, של יהדות התורה. << דובר >> רם שפע (העבודה): << דובר >> האם בסוף תצביע בעד התקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להודות לכם מקרב לב על העבודה המאומצת של הגשת ההסתייגויות. תודה רבה באמת. זה 22,100 הסתייגויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ל-2021 ו-2022, בנפרד כל אחד. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני ממשיכה לקרוא. המורכב מתקציב רגיל בסך 31,381,916,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 9,502,522,000 שקלים חדשים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא בטוח כל מה שאת מקריאה, בגלל שיכול להיות שההסתייגויות של ינון יעברו. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה בסוף. אני אקריא ואז ההסתייגויות. (2) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2022 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה". הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2022 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2022, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". שיא כוח אדם לשנת הכספים 2022 5. (א) הממשלה רשאית בשנת הכספים 2022 למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 91,070 משרות. (ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". מפעלים עסקיים – תקציב הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2022 6. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2022 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2022, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2022 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 26,828,235,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה ארבעה מיליארד שקל פחות במפעלים עסקיים בין 21' ל-22'? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני מניחה שזה קשור לתחזית התקבולים. מה המקור לפער בין ההוצאה של מפעלים עסקיים בין 21' ל-22'? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש למפעלים התפתחות תקציבית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז הפוך, פה אתה יורד בארבעה מיליארד, לכן אני לא מבין. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בשנת 2021 ברשות מקרקעי ישראל הייתה פעילות ענפה, בין היתר בשדה דב, שהובילה להכנסות גבוהות ולכן בשנת 2022, יש פרויקטים אחרים, תהליכים אחרים, והתחזית היא בהתאם לנתונים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר לפרוטוקול, בהקשר למשבר הדיור, זה אומר שהיקף השיווקים של רמ"י, בהינתן שרמ"י היא החלק הארי בסעיף של המפעלים העסקיים, זה אומר שהיקף השיווקים לדיור בשנת 2022 צפוי להיות נמוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא מדויק מה שאתה אומר כי הייתה לך הכנסה חד פעמית של שדה דב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, שדה דב זה שיווקים, זה לא הכנסה חד פעמית. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה צפוי להיות נמוך כלכלית, לא בהכרח מבחינה כמותית. כלומר ההכנסות בשדה דב, שזה אזור ביקוש מאוד מאוד מרכזי, הן היו מאוד גבוהות וחריגות באמת ויכול להיות שהיקף השיווקים אמנם יגדל, אבל ההכנסות בגינן יקטנו בגלל שהן יהיו פחות באזורי הביקוש כמו שדה דב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבהרה חשובה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (2) נוסף על ההרשאה להתחייב, כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2022 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותכניות, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". (3) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2022 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2022 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,403 משרות; - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה יש לכם ירידה במשרות מ-2021? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשבממשלה יש עלייה של 1,000 משרות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אני רק אסיים את הסעיף. חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה). << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה יש ירידה במשרות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, כשבממשלה יש עלייה במשרות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מדובר על התכנון שהממשלה מתכננת בנושא הזה, בהתאם לצרכים שאופיינו על ידי הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מזערי, ההפרש זה כולה שלוש משרות הבדל, השאלה אם זה לא טעות או שאתם יודעים שאתם הולכים לקראת פחות שלוש משרות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שוב, זה כנראה לא באמת מהותי בהיקפים האלה, אבל זה התכנון שעל פיו נבנה התקציב, הוא נגזר מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה בהקשר הזה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> (4) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2022 היא כמפורט בתוספת השנייה. פרק ג': הוראות שונות תחולת חוק יסודות התקציב 7. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור. תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022). פרסום 9. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לחלק התקציבי של תקציב 2021. אני שוב פעם חוזר על בקשתי מאגף התקציבים, כל פעם שיש השפעה או שינוי מתקציב שהגשתם בכחול לבין מה שקיים היום, כלומר דפי ההחלפה, אתם תצטרכו להסביר למה ומאיזה סיבות אתם משנים את זה. נעמה לזימי, את רוצה להגיד משהו לפרוטוקול? זה הזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני גם רוצה להגיד משהו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסעיף 2, במפעלי תרבות של תנועת תרבות אני רוצה לשנות, אני אגיד מיד את השם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה את מדברת, בכספים הקואליציוניים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, אבל את בהסכם עם שר האוצר, את צריכה לדבר עם שר האוצר לראות אם הוא מוכן לשנות את ההסכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מפעלי תרבות כמנוע צמיחה בנגב ובגליל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היושב ראש, אני חושב שנכון שנעשה את זה במועד ההקראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, בסדר גמור. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כי יש שם טעות סופר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש אישור משר האוצר שמדובר בתיקון טעות סופר ולא תיקון מהותי שמשנה את טיבו של ההסכם שנכרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, רצית להגיד משהו לפרוטוקול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. אני ניהלתי דיונים עם אגף התקציבים והיו דברים שנוגעים לציבור החרדי שהם ביקשו ממני שלא להכניס את זה לבסיס התקציב, אלא שיוסיפו את זה בתוספות שמביאים לוועדת הכספים. זה דברים בסיסיים, של ילדים חרדים, של תלמידים ותלמידות ודברים מהסוג הזה. האם מביאים לכאן תקציב ובתקציב אומר אגף התקציבים, מה שמופיע בבסיס התקציב נמצא ומה שלא מופיע בבסיס התקציב לא נמצא. זאת אומרת בעצם עבדו עליי, מה שניסיתי להכניס בתוך בסיס התקציב נמצא ומה שהסכמתי למה שהם אומרים, שהם משאירים את זה בחוץ, עכשיו זה מתנקם בילדים החרדים, זה מתנקם בתלמידות החרדיות. אני רוצה להגיד לכם שהתקציב שמונח פה לפנינו פוגע באופן דרמטי, באופן חד משמעי. למשל, אפילו בתרבות החרדית הסעיף ריק, אין שם שקל. יש כמובן בכל הסעיפים האחרים, בתרבויות השונות שמופיעות בתקציב הזה, תרבות חרדית אין בכלל, בתקציב של תלמודי התורה יש פגיעה מאוד קשה בתקציב שלהם, אותו דבר בתקציב של הסמינרים לבנות, אותו דבר בכל הדברים האחרים, גם בתקציב לישיבות יש פגיעה, יש קיצוץ של למעלה מ-50 מיליון שקל וזה לא כולל את הגידול הטבעי. אני רואה שיש הודעות כאילו שסיעת ימינה דאגה שלא יהיה קיצוץ, יש קיצוץ. האזרח החרדי, הילד החרדי, הילדה החרדית, יוצאים מהתקציב הזה נפגעים כמו שאני לא מכיר אי פעם בעבר. הכול נובע מזה שאגף התקציבים שיקר אותי, הוא אמר שזה לא משנה, ככה לא יהיה תקציב גבוה, לא צריך שזה יהיה בבסיס התקציב. אני, אגב, למדתי לקח, לא יודע מה שיהיה איתנו, אני לא יודע איך הגלגל יסתובב, יותר זה לא יהיה, לא ישקרו אותנו, אבל עכשיו אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, למצוא לעניין הזה פתרון. יש מערכות שלמות בציבור החרדי שלא יוכלו לתפקד. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף על הרב גפני. המפתיע פה שדווקא בתקציב בפעם הזו מפלגתו של ראש הממשלה הצליחה להכניס 153 מיליון, שהיה כל פעם באותם סיכומים כמונו, לבסיס התקציב, פתאום זה נהיה כשר. אני גם הייתי באותה עמדה, גם כמנכ"ל רשת החינוך התורנית, החברים פה, חלקם היו איתנו בדיונים, והם אמרו לנו: לא צריך, עזבו, כמו שאמר הרב גפני, אבל אצלם הם סידרו הכול, הכול סודר, יש 153 מיליון חדשים שנכנסו בבסיס התקציב. אני לא רוצה לתהות על האישורים המשפטיים של העניין הזה, אבל זה דבר שמקומם ביותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני כמובן מחזק את דבריהם של חבריי, אני מצטרף יותר נכון, על העוול הגדול שנעשה בתקציב הזה. אני באמת שואל את היועץ המשפטי, אסי, איפה אתה בתמונה? כשמדובר פה בילדים חרדים פתאום אין שוויון, פתאום לא אכפת לנו, פתאום הכול בסדר? איפה הגידול הטבעי במגזר החרדי בנושא של כספי הישיבות? למה שם פתאום אנחנו לא רואים את זה? אתמול שאלתי, לא קיבלתי תשובה. כשאני מסתכל על הדברים האלה, אני אומר שאתה פוגע פה, אתם ואתה כיועץ משפטי, בעצם אתה שומר הסף של המשרד, אני יודע כמה היית נלחם איתנו על כל פיפס וכל דבר בכל תקציב שהיינו רוצים והייתי מצפה ממך, בהגינות, בתור אחד שאומר שהוא אדם ישר דרך, אתה תמיד אומר שהאמת נר לרגליך ואתה לא עושה שום איפה ואיפה, למה פה הפגיעה בציבור החרדי, הפגיעה בילדים זועקת לשמים ואתה לא מוחה ולא עושה שום דבר? למה אין את הגידול הטבעי בתקציב הישיבות? הרי תמיד נלחמת כיועץ משפטי וכן חבריך באוצר ובכל מקום נלחמו שכספי הישיבות לא ייכנסו לספר התקציב ולבסיס התקציב, ולכן אני שואל אתכם, למה פה אתה פתאום רואה שאי אפשר להכניס מה שימינה רוצים וכשאנחנו ביקשנו אי אפשר? הילדים שלנו נפגעים, הילדים שלנו, אין לכם חשבון איתם, יש לכם חשבון איתנו, תבואו תילחמו בנו, לא דרך הילדים שלנו. זו הזעקה וזה הכאב שלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רוצה, ברשותך היושב ראש, לחזור לשאלה ששאלתי אתמול וביקשת שנדון בה היום, לא סביב המסגרות אלא סביב התקציב. דובר כאן הרבה בימים האחרונים ובטח בשעות האחרונות על ההבדל בין כספים מקצועיים לכספים פוליטיים, כספים שנמצאים בתוך המשרדים שמוגדרים כסף מקצועי לבין כסף שמקורו בהסכם פוליטי בעל משמעות תקציבית שחלות עליו כל הנחיות היועץ האמורות. שאלתי אתמול על בסיס מה אתם מסווגים מה נחשב כסף פוליטי ומה נחשב כסף מקצועי. שתי דוגמאות. תקציב הישיבות נמצא בתוך משרד החינוך, יש אגף מיוחד, אגף הישיבות במשרד החינוך, מתחלק לפי קריטריונים ברורים, שוויוניים, שיטות ניקוד, משום מה זה לא מוגדר כסף מקצועי, שוב, הגם שהוא מוטמע בתוך פעילות המשרד הרלוונטית, פעילותו החינוכית, מטרתו. הוא מוגדר כסף קואליציוני וחלות עליו הנחיות היועץ, כך גם תקציבי החמ"ד, כך גם תקציבי המוכש"ר. לעומת זאת תקציבים שהועברו בהחלטת הממשלה ביום ראשון, תכנית החומש למגזר הערבי, שאין חולק על כך שמקורם בהסכמים פוליטיים, הרי כולנו מכירים הסכם פוליטי, הסכם קואליציוני שנחתם בין רע"מ לבין הממשלה הזו, בתוכו נמצאים כל סעיפי התקציב האלה. יש את תכנית החומש ויש את המאבק באלימות ויש ויש ויש. לפי מה אתם מחליטים מה מסווג ככסף מקצועי, ואז הוא כמובן חופשי הרבה יותר בהפעלה שלו, ומה מסווג כסף קואליציוני שחלות עליו הנחיות היועץ? אני אוסיף ואשאל בהמשך לזה, שאלתי קודם האם החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון משתקפת כאן בדפי ההחלפה, תשובתו של איתי טמקין הייתה שלילית, כיוון שזה כבר היה, כך הוא אמר קודם, אם הבנתי נכון, שזה כבר הגיע בקריאה הראשונה. אז אני לא כל כך מצליח להבין איך זה היה בקריאה הראשונה בלי החלטת ממשלה שיישמה את זה. ואם יש החלטת ממשלה, אני מבין שהיו משאים ומתנים והיו מאבקים והיו ויכוחים ובסוף בכל סעיף מהסעיפים של התכנית הזו הגיעו להסכמות מסוימות, לפי מה שפורסם לפחות, הוסיפו כסף ממשרד האוצר למשרד הפנים כדי שמענקי האיזון לא ייפגעו ותהיה תקנה חדשה. זה נפקא מינה גדולה, מכיוון שנניח כסף קואליציוני, אסור שיהיה בתקנה חדשה. כך כותב היועץ בהנחייתו. אז אתם החלטתם לא להגדיר את ה-200 מיליון שקל שעבאס רוצה להעביר לחברים שלו – שוב, זה כסף שמקורו בהסכם פוליטי, על כך אין ויכוח, זה כסף שמועבר לקבוצת אוכלוסייה מאוד מאובחנת שהיא בעלת זיקה למפלגה הפוליטית שמולה נחתם ההסכם הפוליטי שבו נקבעו הסכומים האלה, על כך אין ויכוח, אז אם זה כסף פוליטי הוא לא יכול לעבור לתקנה שאיננה קיימת כשנחתם ההסכם הפוליטי, ואם הוא לא כסף פוליטי אז למה תקציב הישיבות הוא כן כסף פוליטי? יש כאן בעיניי אנומליה. עכשיו אם אתם עושים ככה עם האצבע ובודקים את הרוח או מה שמתחשק לכם אתם – איפה שאתם רוצים להכביד תקראו לזה כסף קואליציוני ותשימו משקולות, איפה שאתם חפצים ביקרו של, לא חשוב עכשיו, של הציבור, של הפוליטיקאי, או של מי שדאג לכסף הזה, אז אתם נותנים לו מסלול מהיר וזה לא מוגדר כסף פוליטי ואפשר לשחק איתו איך שרוצים והוא גם לא משוקף כאן בסופו של דבר ככסף פוליטי לפי חלק מאותן הנחיות יועץ. שאלתי את היועץ המשפטי של משרד האוצר. היושב ראש, אתה מרשה לו להשיב? אתה מסכם, היו"ר? אתה כותב כאילו את השאלות והתשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> עלו פה מספר הערות שונות. הערה ראשונה לשאלה של מה מוסכם כתוספת בהסכם פוליטי תקציבי או בהסכם קואליציוני וביחס לאופן שבו מתוקצב קודם לכן המשרד הספציפי. זו שאלה שכמובן צריכה להידון בשאלת התקציב עצמו והיא לא קשורה עכשיו לשאלה של התקציב. אם יש טענה שהתקציב היום לא כולל מטעמים שונים תקצוב לאוכלוסיות שונות, הגם שנדרש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני שאלתי איפה אנחנו יכולים לראות - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, אני אומר להערה של חבר הכנסת ינון אזולאי. זה היה הערה ראשונה לשאלה של מה היחס ומה היכולת עכשיו בכלל להידרש לנושא הזה. אלה מסוג הטענות שצריכות להידון באופן שבו המשרד מיישם את תקציבו, מה הוא מוציא אותו, אנחנו לא עוסקים בזה בשאלה הזו כרגע, לא בציבור כזה או לא בציבור אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל השאלה למה זה הגיע לפה בלי זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו לא מחליפים את משרדי הממשלה כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני מבין אותך, אבל השאלה שלי הייתה איך אתה, כשאני מדבר עליך זה כיועץ משפטי, כיועץ משפטי, אם תשאל פה כל אחד, תיקח אותו לחדר בשקט, כל חברי הקואליציה, תשאל אותם והם יגידו לך שיש פה עוול. לכן כשאני אומר שיש פה פגיעה מצד אחד בעולם הישיבות, מצד שני בתרבות התורה, אז יש פה ילדים ואברכים וגם בתקציב הישיבות זה פחות מגיל 18. אז בוא נגיד על הגדולים, אתה מתעלל בהם בצורה כזאת, לך תעבוד, לא תלך לעבוד, אבל אלה שהם פחות מגיל 18, אתה לוקח אותם, לא מעלה להם בצורה הכי פשוטה, גם את החלק שבבסיס אתה לא מעלה על פי הגידול באוכלוסייה, מה הם שונים מכל תקציב המדינה? אני שואל את הדבר הפשוט הזה, שאלתי גם אתמול ואני שואל גם היום, אני שואל למה שם פתאום אתה לא מוצא את הדרך איך לעשות שוויון. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> קודם כל לא כל כך הבנתי לאיזה עניין אתה מתייחס בדיוק בתקציב, איזה סוגיה עצמה. יש תמיכות שונות במשרד החינוך בהקשרים שונים, גם של לימודים בכולל וגם דברים אחרים, וכמובן המפתחות של העדכון, בהתאם גם לעובדה שמדובר בסובסידיה, הם לא מובנים מאליהם דווקא לגידול באוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא גדלים, הם רק יורדים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, גם כך לא היה נהוג שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב מה לא היה נהוג, זה בגלל שאתם התעקשתם לא לעשות את זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו בדיון לטעמי שלא אמור להיות כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אמור להיות כי אתמול אמרו לי שהיום. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, מסגרת גובה התקציב עצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתמול אמרו שזה לא, היום אמרו לנו לדבר היום. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> השאלה של מנגנון העדכון ומנגנון התמיכות לא נקבעת כאן, היא לא נקבעת גם בספר התקציב, היא נקבעת ביישום עצמו של התקציבים במשרד החינוך, למיטב ידיעתי התקציב של משרד החינוך מונה מיליארדים רבים. הסיכומים שעוסקים כרגע הם עוסקים מדי שנה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי כל דבר עובר את הלשכה המשפטית שלך. זו לא תשובה, זה התחמקות. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, זה לא התחמקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו התחמקות. אתה בעצמך היית פה בפעם שעברה בתקציב ההמשכי ואמרת שכל מה שעובר צריך אישור של האוצר ועל זה נלחמנו. על כל תקציב שהיה אמרת בסופו של דבר זה תקציב שצריך לעבור פה לאישור. אז אתה יודע מה זה עובר, זה לא היה עובר דרכך אם זה לא טוב. אם הייתי מכניס במשרד החינוך איזה משהו שלא מוצא חן בעיניך היית אומר שמשפטית זה לא עובר, וזה בסדר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם כל סוגיית התמיכות של מדינת ישראל הייתה עוברת אותי לא היה זמן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אותך זה משרד האוצר. אנחנו יודעים איך זה הולך. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, הלשכה המשפטית באוצר. לכן אני אומר שוב פעם, זה דיון שצריך להתבצע מול המשרד וממש אין פה כרגע את הפרטים שאפשר בכלל לקיים אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דנתם על זה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> דרך אגב, זה נכון לכל הסעיפים, לאו דווקא לסעיף שאתה העלית. אני בוודאי לא אוכל לתת כרגע התייחסות לאף אחד מהסעיפים שמופיעים כאן, גם במסמך הזה שמונח בפניכם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה עשינו בזה? למה אנחנו פה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני אסביר. וגם בתוספות שהוחלט עליהן בהחלטות הממשלה שהתקבלו ביום ראשון האחרון וב-1 באוגוסט. הנחיית היועץ קובעת שתנאי למעשה להוצאת כל הכספים הללו הוא בדיקה משפטית ומקצועית של המשרד הרלוונטי שאליו עובר הכסף כי זה תנאי ליישום של אותה הגדלה. הבדיקות הללו יתבצעו, הנחיית היועץ גם קובעת 45 ימים. אני גם הערתי קודם לכן שאנחנו ננסה, בהינתן העובדה שמדובר כרגע בסוף השנה כמובן להאיץ את הבדיקות כדי שלא יהיו עד סוף 45 ימים. כמובן איפה שיהיו בעיות אז הכספים לא יועברו וזה לא מונע את כל הבדיקה ואת כל הדברים האחרים שצריכים להיבדק בכפוף לכל דין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אנחנו יושבים על המספרים אם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשאול אותך עליהם? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה המסגרת כמובן כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא צריך את המסגרת, אני צריך לדעת על כל סעיף. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כמובן המסגרת הזאת צריכה להיות מוצעת בהתאם למקובל ובכפוף לכל דין, למשפט המנהלי. זו הערה ראשונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מרגישים אחרת. אנחנו מרגישים שכאשר דברים נוגעים לזה שמשרד האוצר לא כל כך מעוניין בזה, אז זה הופך להיות פוליטי, להסכם קואליציוני? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עובדות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מרגישים כך, יש לנו גם הוכחות. ודבר שכן רוצים להעביר אז מעבירים, מעבירים הרבה יותר בקלות. יש לי שתי שאלות ספציפיות, האחת זה משרד הרווחה, יש שם תקציב של פנימיות, הוא לא הסכם קואליציוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, אנחנו נגיע לדף הרלוונטי ותהיה לך הזדמנות לשאול כל שאלה שאתה רוצה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אשר להערה של חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן, זו השאלה המרכזית. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני עוד לא השלמתי. התייחסת באופן ספציפי להחלטת החומש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, קודם כל שאלתי מה הקריטריונים, האם אפשר לקבל מסמך לפי מה אתה מסווג. יש שני סכומים, שניהם מקורם בהסכם פוליטי, שניהם מגיעים לקבוצת אוכלוסייה מאובחנת, בשניהם כנראה לאוכלוסייה הזאת יש זיקה פוליטית למפלגה, מה אתה מחליט שנוח לך לקרוא לו מקצועי ואז לא חלות עליו הנחיות היועץ, ומה אתה מחליט שאתה קורא לו קואליציוני ואתה מחיל עליו את ההנחיות. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> קודם כל כמו שהבהרתי כבר מספר רב של פעמים ואני אחזור, אמרתי את זה גם אתמול, אמרתי את זה גם בדיונים המקבילים שהיו בשנים הקודמות בהקשר הזה וגם הנחיית היועץ קובעת את זה, עצם הקצאת הכספים בהסכמים פוליטיים תקציביים ובהסכמים קואליציוניים היא אינה דבר שהוא אסור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא אמרתי, רק שאלתי איך אתה מסווג. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> רגע, שנייה, הוא עניין של סדרי עדיפויות. לצורך הקביעה של סדרי העדיפויות יש גם תהליך שהוא כולל תהליך מקצועי שהמשמעות שלו גם לצקת תוכן מקצועי לאותם תקציבים. איפה שנעשתה עבודת מטה מקצועית שתומכת בהגדלת הכספים והיא באה לפני החלטת הממשלה בהקשר הזה של עדיפות לאומית, או בהקשרים אחרים באופן שבו הממשלה מתנהלת אז כמובן שאפשר להגיד שיש פה, הגם שמקורה של תוספת הכסף היא בסופו של דבר בסיכום קואליציוני או בסיכום פוליטי תקציבי, שהושלמה הבדיקה המקצועית והיא כסף שאפשר ליישם אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה בסדר, אבל זה נחשב כסף קואליציוני? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה עדיין - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כסף קואליציוני? יופי, אז למה בנספח להחלטת הממשלה שעברה ביום ראשון יש נספח קואליציוני של שני מיליארד ולא של 32 מיליארד או 34.5 מיליארד? אם הכסף של רע"מ הוא כסף קואליציוני - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> בהחלטת עדיפות החומש צוין במפורש, וזה גם מצוין כאן במסגרת הנייר הזה שמונח בפניכם, שגם ב-1 באוגוסט 2021 וגם – זה בטעות פה, זה צריך להיות ב-24 באוקטובר, התקבלה החלטת ממשלה לפיתוח הכלכלי. צוין במפורש באותה החלטה שכל משרד יפעל בתחום עיסוקו על פי השיקולים המקצועיים בכפוף לכל דין ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה החלקים הרלוונטיים? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שם, איפה שנעשתה עבודת מטה קודם לכן מקצועית שנתמכה, יש חוות דעת משפטית - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מבין. אסי, נו באמת, אני כל כך ברור שזה מביך אותי שאתה עונה כמו שאתה עונה. אז אני אסביר לך. שוב, הכסף הקואליציוני הוא לגיטימי וצריך ליישם אותו וזה בסדר גמור, אבל הוא צריך להיות מיושם לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> מה ההנחיות אומרות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ההנחיות אומרות החלטת הממשלה ואישור ועדת הכספים וההנחיות אומרות - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> קודם כל שיקוף. שתיים, עבודת בדיקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, ושאין נהנה יחיד וכו'. אז למה אתה קורא בחלקים הרלוונטיים? הכול צריך לעבוד על פי הנחיית היועץ. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> החלקים שטרם עברו בדיקה מקצועית ומשפטית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הכול צריך לעבוד על פי הנחיית היועץ. ביחס לחלק מהתקציבים הנחיית היועץ התקיימה וביחס לחלק אחר לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, בצלאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אתה לא יכול לא לתת לי - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל אני נותן לך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל באמת באמת שהוא לא עונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מעלה סוגיה שהיא סוגיה מורכבת, אסי עונה לך, אתה לא מקבל את התשובה שלו. אתה שואל אותו את אותה שאלה עוד פעם והוא עונה לך את אותה תשובה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, הוא לא עונה לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפינג פונג הזה אין תכלית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא לא עונה. תשמע, זה נורא נחמד, אם אתה רוצה שאני אשאל, הוא יגיד, אני אשאל בחיטים והוא יענה לי בשעורים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, בצלאל, אתה לא יכול להגיד את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני רק אומר, אבל באמת אני רוצה שאתה תקבל תשובה, עזוב אני. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אז אני אחדד שוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן לי לשאול שאלה. יושב ראש המפלגה שלך עשה צעד חשוב מאוד ודרש להעלות את הבטחת ההכנסה למבוגרים, לקשישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאזרחים ותיקים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זו הייתה דרישה פוליטית שלו, נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עבר בחקיקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז זו אולי לא דוגמה טובה. תן לי דוגמה אחרת שאתם דרשתם – בני גנץ, גם זה יעבור חקיקה. זה טבעי, כל מפלגה באה עם אג'נדה ודורשת תקציב. אני רוצה להבין, הרי לא יעלה על הדעת להגיד, נניח שהעלאת הבטחת הכנסה לא הייתה בחוק אלא בתוך התקציבים, מישהו היה קורא לזה כסף קואליציוני? היו מתחילים לשחק עם זה משחקים של הנחיות היועץ? מה קובע? הרי בסוף אלה כספים שמקורם בהסכם פוליטי, בהסכם הקואליציוני בין המפלגות יש דרישה של מפלגה, משרד האוצר יודע להגיד מה החשיפה התקציבית שלה, נותן לזה תג מחיר ועל זה מבוסס ההסכם הקואליציוני. למה הם מחליטים - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כל מה שאני אומר, זה גם כל מה שהנחיית היועץ אומרת, ראשית הדברים נעשים על ידי קבלת החלטת ממשלה והדברים משוקפים. כל הדוגמאות שמנית, כולל העלאה של הבטחת הכנסה, עברו החלטת ממשלה, הדברים ברורים וידועים. שום דבר לא נסתר מעיניי ועובר בקרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יפה, הם צריכים לבוא לפה. למה זה לא בא לפה? למה ההסכמים עם הח"כים, יש לי פה שורה שורה שורה שורה, הנספח הקואליציוני של החלטת הממשלה מה-24 באוקטובר, יש לי אותו שורה שורה שורה שורה, את רע"מ אין לי, אני צריך לחפש אותו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> השורות נמצאות בתוך ההחלטה עצמה, מבחינת התקציבים שמוקצים לכל משרד יש שמה בצורה מפורטת, זו החלטה שהרבה יותר מפורטת מההחלטות האחרות של יישום ההסכמים הקואליציוניים והיא נמדדת, נדמה לי, על 35 עמודים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ושוב, ונניח אי אפשר שיהיה נהנה יחיד, אלא אם כן יש אישור ספציפי. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ודאי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על כל ה-30 מיליארד. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אמרתי בוודאי. הבדיקות הללו, מה שמייחד את ההחלטה הזו, בשונה מההחלטה של ההסכמים הקואליציוניים, שכבר נעשתה עבודת מטה על חלקים משמעותיים מההחלטה, זו העבודה שנדרשת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר שוב, למה זה לא מדויק? כי נניח תקציבי החמ"ד, הרי ודאי שנעשתה עבודה, התקציבים האלה כבר עוברים 30 שנה, נעשתה כבר עבודה, אז למה תקציבי החמ"ד מופיעים בשורה בהחלטת הממשלה בנספח הקואליציוני? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> מכיוון שבאופן ספציפי כרגע לצורך ההוספה עצמה עוד לא הושלמה הבדיקה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה בדיקה? זה כסף שעובר כל שנה. אני אגיד לך יותר מזה, ניתנו מקדמות כבר ב-1 חלקי 12. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> והיא תושלם בהתאם לנדרש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל איזה עבודה אתה צריך לעשות? זה תקציב ש-20 שנה עובר, כל שנה, כל שנה, כל שנה, זה שעות לימוד, שעות הוראה, שכר מורים. זה לא מבחן תמיכה שאתה יכול להגיד - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שאלת אותי מה ההבחנות אז הסברתי מדוע בסופו של דבר - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אז התשובה שאין הבחנות, כל כסף שמקורו בהסכם פוליטי הוא כסף קואליציוני וחלה עליו הנחיית היועץ. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש דברים שעבודת המטה בוצעה לפני החלטת הממשלה ולכן החלטת הממשלה כבר משקפת את זה ואחר כך זה בא פה לתקציב, יש דברים שעוד לא בוצעה עבודת המטה, לכן זה נשאר כרגע באיזה סעיף רזרבה, זה עוד ויכוח פה, אבל רזרבה, ותבוצע עבודה, אבל כל הכספים האלה צריכים לעבוד אחד לאחד עם הנחיית היועץ? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אהה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לפעמים כבר בוצעו חלק מהנחיות היועץ ולפעמים הם צריכים להיות מבוצעים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יפה. אז אני רק אומר שזה לא קוהרנטי מכיוון שאתה תראה בנספח הקואליציוני המון דברים שאין לגביהם עבודת מטה ולא תהיה לגביהם עבודת מטה מכיוון שנעשתה עבודת המטה מזמן ובכל זאת זה מוגדר כסף קואליציוני. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אז אפשר יהיה לאשר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז השאלה אם אפשר לקבל לכאן לוועדה את החלטת הממשלה, הרי זה כסף קואליציוני לכאורה, לפי מה שהוא אומר, ואנחנו צריכים להכיר אותו, אני מבקש לקבל את החלטת הממשלה תכנית החומש. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זו החלטה של - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היא עוד לא באתר שלכם ואנחנו, חברי הכנסת, לא קיבלנו אותה. אני מבקש לקבל אותה עם כל דברי ההסבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי החלטת הממשלה אושרה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ביום ראשון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוך כמה זמן היא אמורה להתפרסם? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה, בצלאל. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> היא מתפרסמת בדרך כלל ביום רביעי. בדרך כלל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני לא מבקש את זה כאזרח מהציבור, אנחנו צריכים להצביע עליה. זה לא שונה מהנספח הקואליציוני של החלטת הממשלה ולא שונה מהנספח הקואליציוני של ההסכמים פה עם הח"כים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אתה לא מצביע על החלטת הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מצביע על חלוקת הכסף. אז אני מבקש לקבל את החלטת הממשלה עם הסעיפים השונים, עם כל חוות הדעת המשפטיות שצורפו לה אחד לאחד. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני יכול לבקש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שזה היה צריך להיות חלק מהחומר שאתה צריך להפיץ לנו. זו בדיוק הטענה שלי, שאם הוא כסף קואליציוני אתם הייתם צריכים לוודא שהוא נמצא מול העיניים שלנו, כמו הרשימה של חברי הכנסת פה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אפשר לבדוק עם מזכירות הממשלה אם יש כבר החלטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם לא, אי אפשר להצביע על התקציב. כמו שאי אפשר להצביע על התקציב, אם אין לנו את זה אז זה אומר שכל הכסף הזה צריך ללכת לרזרבה כמו כל הכסף הקואליציוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אני קיבלתי טיוטה חברי הכנסת יכולים לקבל אותה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לי אין קשרים של דוברי ערבית בכנסת הזו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אסי, אני מבקש לבדוק את הסוגיה הזאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבקש שזה יעבור רשמית דרך הוועדה, זו שאלה עקרונית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, הבהרת את השאלה, אני ביקשתי מאגף התקציבים לבדוק את זה. בסדר, מתקדמים. בבקשה, היועצת המשפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, רק שתדע שמשאבי הטבע התחיל ואני אמור לדבר גם שם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כולנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולנו אמורים לדבר שם, אני חושב שצריך להפסיק את הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצא להפסקה של עשר דקות, אני אבדוק את הסוגיה הזאת איך אנחנו עושים את זה כדי שסדרי הדיון לא ייפגעו, לא פה ולא שם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק שתדעו, מעכשיו כל ההסתייגויות בחוק משאבי טבע זה של יהדות התורה, ש"ס ואנחנו. זה חמש דקות חמש דקות ובממוצע פעם בשעה, שעה וחצי, כל אחד מאיתנו עולה לדבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, תנו לי לבדוק, אני אחזור אליכם. נחזור בשעה שבע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:42 ונתחדשה בשעה 20:52.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. לפני ההפסקה סיימנו את הפרק המילולי בשני החוקים, 2021 ו-2022, כרגע אנחנו עוברים לחלק המספרי, לתוספות. היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו מתחילים בסעיף 01, נשיא המדינה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבקש הפסקה. ביטול צווי קמיניץ, קנסות, הקמת אזורי תעשייה ובית חולים ביישוב ערבי ועוד 11,000 הסתייגויות בשם הרשימה המשותפת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 01, נשיא המדינה ולשכתו. תקראו את הסכומים, כשיש דפי החלפה אני אגיד ותקריאו גם אותם ותציינו אם יש הסכמים קואליציוניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה סעיף? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מתחילים בחוק התקציב לשנת 2021, סעיף 01, נשיא המדינה ולשכתו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את התוספות לא צריך לקרוא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסוף, זה מרכז את כל הסכומים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה חוקי להפוך את הסדר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. תקראו את הסך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סעיף מספר 1, נשיא המדינה ולשכתו, סך ההוצאה 59,939 אלפי ₪. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תגיד פשוט, 59.939 מיליון. הוצאה מותנית בהכנסה – 1.829 מיליון. הרשאה להתחייב אין, שיא כוח אדם 74.5. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה, מעסיקים חצי בן אדם? זה עוד לא ראיתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה חצי משרה. למה חצי בן אדם? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אגב, כל תקן יכול להיות שהוא בנוי מחצאי משרה? אין הגבלה על כמה אנשים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, הסבר בבקשה בכמה מילים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סעיף 01, תקציב נשיא המדינה ולשכתו, מציג את תקציבו של משרד הנשיא, סעיף מאוד קטן ויחסית פשוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה פשוט? תסביר לי מה זה הוצאה מותנית בהכנסה פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הכנסות יש לנשיא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה הכנסות? זה לא פשוט. נראה לך שזה פשוט שהנשיא מקבל הכנסה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה כבר במותנה בהכנסה, אני לא מבין למה צריך נשיא בכלל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אם אפשר לתת את רשות הדיבור לנציגה שלנו נמצאת בזום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש להעלות את הנשיא, אם הוא יכול לעלות ולהסביר לנו מה קורה אנחנו נשמח מאוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז כנראה שתצטרך להישאר עצוב. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> עד שהוא יצליח להעלות אותה אני בינתיים אציין, בתקציב הנשיא נמצא כל תקציב השכר של עובדי בית הנשיא, הוצאות שוטפות של בית הנשיא, לרבות נסיעות לחו"ל או אירוח כנסים בארץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> או פרחים. אתם יודעים כמה תקציב לפרחים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה אני לא בטוח שאני יודע להגיד, אבל אם זה מעניין את הוועדה אפשר לבדוק ולהחזיר לה תשובה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ממש לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה ממש לא? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כמו כן יש כ-74 עובדים עם חצי תקן, חצי משרה נוספת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל שאלה מהותית שמעניינת אותי גם בהקשר לסעיפים אחרים. במצב כזה שבו כל התקציב נמצא בסעיף אחד, בלי חלוקה לתחומים ותכניות, המשמעות היא שיש לבית הנשיא גמישות מוחלטת, הוא יכול להחליט שהוא מגדיל את תקציב הנסיעות, מוריד את תקציב הכנסים, מקטין את הטיסות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתוך התקציב, וזה נכון לכל סעיפי התקציב, יש גם חלוקה לשימושים, אם זה הוצאות שכר או הוצאות שהן לקניות, לרכש, הוצאות לפיתוח, שדיברנו עליהן יותר מוקדם היום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מופיע בתקנות שונות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה מופיע בתוך התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אחר כך נראה סעיפים שיש חלוקה לתכניות ולתחומי פעילות ולתכניות. אז בבית הנשיא זה הכול במקום אחד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו מישהו בזום או לא? משרד האוצר, אני לא מתכוון להתעכב על כל אחד ששעה מעלים לי אותה בזום. אז או שתביאו את הנציגים לפה, או שתתקתקו את זה, זה לא יכול להיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, שתדעו, זה לא דרישה שלנו, אנחנו בשמחה רבה נחכה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> סליחה, אני יכולה להתייחס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, הסבר על תקציב בית הנשיא. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הבנתי שהייתה שאלה לגבי ההוצאה מותנית בהכנסה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אז ההוצאה המותנית בהכנסה נובעת מכל מיני הכנסות שבית הנשיא מקבל. בית הנשיא עורך כל מיני פעילויות בשטח שלו ומקבל מגורמי חוץ בדרך כלל הכנסות מאירועים שמתבצעים בשטח שלו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ארגונים שעושים כנסים בבית הנשיא בתמורה לתשלום? מה, זה אולם אירועים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כאיש עיריית ירושלים לשעבר, האם הם משלמים ארנונה על אולם אירועים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אנחנו סיימנו את האתנחתות הקומיות בדיון הקודם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אמיתי, אני לא מבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש שאלות ענייניות, תשובות קצרות והצבעות. קדימה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אז אני אתחיל מהתחלה. הוצאה מותנית בהכנסה, תקציב בית הנשיא מקבל כל מיני הכנסות מאירועים שהוא עורך בשטחו, בדרך כלל מגורמי חוץ שמבקשים לערוך אירועים בשטח שלו והם מעבירים לו הכנסות והתקציב הזה משקף את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, מה פירוש עורך אירועים? מחר יש לי בר מצווה לבן שלי אני יכול לעשות את זה בבית הנשיא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זו לא שאלה רצינית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פירוש עורך אירועים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להעלות את הסעיף להצבעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שאלתי קודם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל יש פה שאלות. אי אפשר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתה יכול לעשות הצבעה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רביזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל רגע, יש נושא חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על מה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, על דפי – איך קוראים לזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין פה. זה נוסח של הכחול, אתה לא יכול להגיש על זה נושא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, הרי דפי ההחלפה - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסעיף זה אין דפי החלפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה משנה? אבל דפי ההחלפה הם בתוך החוק הזה, אז הם משנים את החוק, אז אפשר לטעון על זה נושא חדש, אתה לא יכול להתחיל בהצבעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא על כל החוק, על סעיף אתה יכול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני טוען עכשיו על הסעיף. אתה לא יכול להצביע על החוק לפני שאתה מקבל טענת נושא חדש. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אין נושא חדש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, מה אין נושא חדש? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> בתיקונים מספריים בחוק התקציב, השינויים הם בתוך המסגרת, שינויים ותיקונים שהוועדה יכולה בכל מקרה לדון, הם לא חורגים מטבעם מגדר הנושא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את זה תחליט ועדת הכנסת, לא הבנתי. אני טוען שכן, אתה מזיז פה מיליארדים מסעיף לסעיף אתה אומר לי שזה לא נושא חדש? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זכותנו לטעון, בוודאי, מה זה? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> כבר הטענה הזאת נטענה ביחס למסגרות ולכן גם הטענה הזאת נדחתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מה זה קשור במסגרות? אני טענתי את זה, אבל עכשיו אני יכול לטעון את זה עוד פעם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מה זה קשור? עם כל הכבוד ועדת הכנסת תתכנס ותדון בשאלה אם זה נושא חדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מקודם נושא חדש כן נדון על הסכום שהיה בו שינוי, זה כן נדון בוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל איך אפשר להגיש נושא חדש על סעיף שאין בו שינוי? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא על הסעיף הזה. עוד פעם, יש לך חוק, בתוך החוק יש סעיף שיש בו נושא חדש? אתה לא יכול להתחיל להצביע על החוק עד הרגע שאתה לא מחליט שהנושא הוא נושא חדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יועצים משפטיים. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אני התייחסתי. אני אמרתי שבעצם מהרגע שתוקנה המסגרת, שכל השינויים הם בעצם שינויים שנמצאים גם בתוך המסגרת, זה גם תיקונים שהוועדה מכניסה כבדרך שגרה כמו בכל תיקון חקיקה, זה לא משהו שחורג מהנושא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בכל תיקון חקיקה כשהוועדה מכניסה תיקונים אני יכול לטעון נושא חדש. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> שוב, לא במקרה של - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה זה כתוב? יש לך סעיף בתקנון? יש משהו? זה נורא נחמד. מחילה, אם תראה לי את התקנון וכתוב בתקנון שבחוק התקציב אי אפשר לטעון נושא חדש אני מבין. אם זה לא כתוב בתקנון - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו חוות דעת משפטית, בצלאל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על מה היא מתבססת? חוות דעת משפטית זה לא סברות, שיסביר על מה היא מתבססת. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> היה מקרה כזה, טענה של נושא חדש, בחוק התקציב הדו שנתי ל-13'-14' ועמדת היועצת המשפטית של הוועדה, שהובאה גם בוועדת הכנסת - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת היה דיון בוועדת הכנסת. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> בשעתו כן והוועדה הזאת בסוף דחתה את הטענה של הנושא החדש ולמעשה גם קיבלה את העמדה של היועצת המשפטית של הוועדה שאמרה שנשאלו בוועדה אם קיצוץ של חצי מיליארד הוא נושא חדש והעמדה שלה הייתה שזאת עבודתה של ועדת הכספים לדון בסעיפים ובמספרים ולכן אי אפשר לראות בזה נושא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה בסדר גמור, זה תטענו בוועדה ושהוועדה תחליט. תמיד זה ככה, תמיד אנחנו באים ואומרים נושא חדש, אתם אומרים שזה לא נושא חדש והוועדה מחליטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אני אשמח לאפשר לשאול שאלות לסעיפים שמתייחסים לסעיפים הבאים, אבל אני אבקש לשאול שאלות ענייניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שאלתי שאלה עניינית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולא, סליחה, אם אני יכול לעשות בר מצווה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, השאלה שלי הייתה מה זה אירועים. כשאתה אומר אירועים, אני שואל אותך מה זה סגנון של אירוע, אם הכנסת רוצה לעשות שם מחר אירוע היא יכולה? זו השאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, תקשיב, אם זאת השאלה שהיית שואל הייתי מאפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אתה יודע שזה בא ממקום כזה, שתגיד לי לא, אירועים מדיניים, אירועים של תושבי חוץ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, אני שאלתי שאלה מקצועית ואתה הפסקת אותנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז שנייה, אני כן רוצה לאפשר לשאול שאלות, אבל אני מבקש לא לעשות מזה קרקס. אז בואו נתקדם, שאלה לגבי בית הנשיא, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שאלתי שאלה כללית כשבית הנשיא זו דוגמה. כשאנחנו מקבלים סעיף תקציבי שלא מחולק לתחומי פעילות ותכניות, כמו הסעיף הזה של בית הנשיא, כשיש למשרד ממשלתי חלוקה לתחומי פעילות ותכניות אז השר הרלוונטי לא יכול להעביר אוטומטית מתכנית לתכנית, הוא צריך לבוא לפה לוועדה. האם כשבבית הנשיא זה נמצא בסעיף אחד, אין תכניות, אין תכנית אירועים, תכנית נסיעות, תכנית זה, המשמעות היא שבתוך ה-59 מיליון הנשיא יכול לעשות מה שהוא רוצה? להעביר מסעיף לסעיף, או שיש איזה שהיא – << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מגבלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. האם הוא יכול להגדיל תקציב נסיעות ולהפחית תקציב כנסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבנתי. משרד האוצר, תשובה. << דובר >> קריאה: << דובר >> בבית הנשיא יש תכנית אחת? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ככה זה מופיע פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז התשובה היא כן, התשובה היא שבתוך התכנית הזאת המשרד יכול, בתיאום איתנו בחלק מהמקרים. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> בשיח איתנו. בתיאום עם משרד האוצר אפשר לבצע הסטות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמובן בתיאום עם משרד האוצר גם בתוך הסעיף, באותו סעיף לעשות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל יש לך אפשרות להגיד כמה שכר, כמה תחומי הפעילות? לא תחום הפעילות במובן המשפטי. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אז אני אגיד לך באיזה שהיא התפלגות כללית. 55% מההוצאות בבית הנשיא זה מיועד לתשלומי שכר והיתר זה התפעול השוטף, זה יכול להיות בית הנשיא, זה יכול להיות אבטחת הנשיא, זה יכול להיות טיסות, זה יכול להיות אירוח אירועים או כל פעילות אחרת שהנשיא עושה. זאת החלוקה בגדול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יורד מהנושא חדש, בצלאל? למה לרדת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 02 הכנסת. בסעיף 02 היו דפי החלפה, תקרא את כל דף ההחלפה ותגיד בדיוק מה השתנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, לגבי הנושא חדש אנחנו לא יודעים, אנחנו מבקשים עוד בירור בעניין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ינון, בשנים עברו אנחנו עשינו בדיקה ולאורך השנים לא אפשרנו טענות של נושא חדש כשמדובר בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אנחנו מבקשים אם אפשר להעביר את הבקשה שלנו, להכניס את זה לתקנון. בשבילנו, באמת בשביל לדעת, אני חושב שזה ראוי שיהיה שם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, יש לי שאלה טכנית. יש סיכוי שאתם מדפיסים לנו את דפי ההחלפה כדי שנוכל להסתכל במסך על המקורי. אי אפשר לעבור פה בין קובץ לקובץ. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> אפשר לעשות את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה יעזור ואז נחזיק את זה אחד מול השני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסעיף 02 יש לנו בסך הכול הוצאה של 921,894,000, ויש לנו שיא כוח אדם של 846 תקנים, 68 משרות עבודה בלתי צמיתות. זה סך הכול הסעיף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוצאה מותנית בהכנסה אין? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוצאה מותנית בהכנסה אפס והרשאה להתחייב אפס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקריא, בבקשה, את כל הדף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתחום 02, חברי הכנסת, סך ההוצאה 171,280,000, הוצאה מותנית בהכנסה אפס, הרשאה להתחייב אפס, שיא כוח אדם אפס ומשרות עבודה בלתי צמיתה גם כן אפס. בתוך התחום הזה תכנית מספר 1, מרכיבי שכר חברי הכנסת, סך ההוצאה 75,160,000, הוצאה מותנית בהכנסה אפס, הרשאה להתחייב אפס, שיא כוח אדם אפס ומשרות עב"צ אפס. תכנית מספר 2 בתוך התחום הזה, תנאי חברי הכנסת, סך ההוצאה 96,120,000, סך ההוצאה המותנית בהכנסה אפס, הרשאה להתחייב אפס, שיא כוח אדם אפס ומשרות עבודה בלתי צמיתה גם כן אפס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקריא את המקומות שבהם יש תיקונים ממה שקיים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתחום מספר 2, תכנית מספר 1, ההצעה שעברה בקריאה ראשונה הייתה 80 מיליון ועברה להיות 75,160,000, כלומר הפחתה של 4,840,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקציב הכנסת אושר בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת כספים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חוזר לשאלה הקודמת, למה נגיד בכנסת זה מפורט לסעיפים, שכר, תנאים וכו', ובית הנשיא זה לא מחולק ככה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין לי תשובה, אני לא יודע למה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סוג של כאילו לכבד את הריבונות של המוסד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הסכם ג'נטלמני בין בן גוריון לחיים וייצמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא אני שואל אמיתי, למה בחלק מהדברים יורדים לרזולוציה ואצל הנשיא לא יורדים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש בזה שיקולים שונים, בין היתר גם סך התקציב. סך התקציב של בית הנשיא הוא פחות מ-60 מיליון, לעומת סך תקציב הכנסת שהוא 820 מיליון, וגם המורכבות של הסעיף ומה מוחל בו. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> השיקול המרכזי בבית הנשיא זה גודל הסעיף, 60 מיליון שקל אפשר להשאיר ככה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> גם בתחום מספר 2, תכנית מספר 2, תנאי חברי הכנסת, חל שינוי. סך ההוצאה שעברה בקריאה ראשונה היא 94,120,000, ולאחר דפי ההחלפה 96,120,000 כלומר עלייה של שני מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה, העלאת שכר? מה קרה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הפוך, ירד השכר עלו התנאים. כנראה מחירי הרכב וכאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה קרה פה פתאום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כפי שאמר היושב ראש, מי שקובע את התקציב המפורט של הכנסת זה ועדה משותפת לכנסת ולוועדת כספים והם החליטו להפחית את מרכיבי שכר חברי הכנסת ב-4,840,000 ולהעלות את תנאי חברי הכנסת בשני מיליון ₪. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסופו של דבר מדובר על אומדנים שמתבצעים, תחזיות לביצוע במהלך שנת התקציב. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> ככלל תקציב הכנסת, אז הכתובת שלכם היא בגדול מנכ"ל הכנסת, הוא הגורם המקצועי לכל שאלות התקציב הפנימיות של הכנסת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בואו נסיים להקריא את השינויים. 03, פעולות הכנסת, היה 538,250 הפך להיות 542,404. בשירותים מקצועיים היה 39,030 הפך להיות 37,820. קשרי חוץ נותר אותו דבר. בהמשך אמרכלות השתנה מ-117,030 ל-122,390. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביטחון לא השתנה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ביטחון השתנה סך תקני כוח האדם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גמלאות חברי הכנסת, מ-69,970 ירד ל-64,970. מוזיאון הכנסת מ-929 הפך ל-600. ביטחון זה אותו דבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בביטחון ירד בשליש. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בביטחון השתנה שיא כוח האדם, מ-233 תקנים ל-232 תקנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל איך ירד בשליש? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מ-233 ל-232. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני מדבר על התקציב, היא אמרה מ-98 ל-60? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> מ-98,313,000 ל-98,713,000. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה ביטחון, הוא שאל על מוזיאון הכנסת שירד מ-929 ל-600. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תענו, בבקשה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה תקציב של הכנסת. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא תקציב שאנחנו מגישים לכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נידון בוועדה לפני. בסדר, אני מעלה את הסעיף להצבעה יחד עם דפי ההחלפה. מי בעד הסעיף? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתי אתה מצביע על ההסתייגויות? לא לפני ההצבעה על הסעיף? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההסתייגויות על התקציב זה הסתייגויות שאתם הזנתם במערכת של הכספים והם עולים אוטומטית למליאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא מביאים את זה בכלל לפה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא מגיע לוועדה. ההסתייגויות שעליהן אנחנו נדון בהמשך זה ההסתייגויות על החלק המילולי, מה שהגשתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 04, משרד ראש הממשלה. גם לו יש דף החלפה. ההוצאה הייתה 3,131,551,000 והפכה להיות 3,141,051,000. הוצאה מותנית בהכנסה 15,570,000. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הכנסות יש למשרד ראש הממשלה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רק אסיים להקריא את הכותרות ואת תשאל. הרשאה להתחייב 939,892, שיא כוח אדם 1,816 ומשרות עבודה בלתי צמיתות 815. רק תקריא את השינויים ואז תענה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> השינויים בסעיף 04, במשרד ראש הממשלה, בתחום מספר 70, תכנית מספר 1, רזרבה לעמידה במגבלת ההוצאה. השינוי הוא מ-178,600,000 ל-188,100,000, עלייה של 9,500,000. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ברזרבות? אתה קראת את הסעיף של הרזרבה? מה זה 70? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התכנית של הרזרבות עלתה ב-9,500,000. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה התכנית של הרזרבות של ההסכמים הקואליציוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, משם הלכו ההסכמים הקואליציוניים? זה עשרה מיליון בסך הכול. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 9,500,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התוספת בהתאם למסמך שהוגש לוועדה מוקדם יותר היום בגין פעולות שהן נמצאות בסעיף 04 והן נמצאות כרגע בתכנית הרזרבה בסעיף הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כי עוד אין חוות דעת משפטיות. זה מה שדיברנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התצייעצות סיעתית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה הוצאה מותנית הכנסה במשרד ראש הממשלה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> במשרד ראש הממשלה יש מספר די גדול של יחידות ומשרדים, ההוצאה המותנית בהכנסה היא לא ספציפית במשרד ראש הממשלה עצמו, אלא רוב ההכנסה היא בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעושה סקרים עבור גופים שונים. עוד הצעה מותנית יש ללע"מ, ללשכת העיתונות הממשלתית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שזה אגרות? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. ועוד הוצאה מותנית יש לנציבות שירות המדינה, עבור הכשרות וקורסים שהיא עושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, אני רואה פה, מתחת למשרד ראש הממשלה יש את המשרד לשוויון חברתי, הרשות לקידום מעמד האישה וכל זה, למה לא מפרידים את זה כמשרדים? הרי הם מתנהלים בסופו של דבר כמשרד עצמאי. << אורח >> טל שחם: << אורח >> חלק מהיחידות מתנהלות באופן עצמאי, לדוגמה המשרד לפיתוח נגב וגליל. שוויון חברתי הם תחת חשבות משרד ראש הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא בסעיף עצמאי? למה צריכים להיות שהתפוצות והאסטרטגיה ומודיעין וירושלים ומורשת והתיישבות וחיזוק קידום קהילתי, דיגיטל, החליפי, למה הם בתוך הסעיף הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למשל המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יושבים תחת אותו חשב, לצורך העניין, ותחת אותו יועץ משפטי, בסדר, אבל - - - << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי מנהל את המשרד לחיזוק וקידום קהילתי? << אורח >> טל שחם: << אורח >> המשרד נסגר, אבל בגלל שהוא נסגר באמצע שנת 21' אנחנו צריכים עדיין להציג אותו באופן נפרד. בתקציב 22' התכנית הזו מבוטלת וכל הפעילות והתקציב עוברים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא יהיה קידום קהילתי ב-22'? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה עובר לבטחון פנים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> התקציב של זה יהיה בסעיף 07 של משרד הבט"פ בשנת 2022. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ינון, לא יהיה קידום קהילתי ב-2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה נעשה? איך נתקדם? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מה שאני שואל, הם לא עונים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> מספיק לך איך שהתקדמת עד היום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> טיבי, אתה טועה, אמרת קהילתי, יש קידום לקהילה הלהט"בית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה תמיכות בארגוני הנצחה, 48 מיליון? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אתה רוצה לדעת את החלוקה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מה זה? תן לי דוגמה לארגון כזה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> מרכז מורשת יצחק רבין, מרכז מורשת בגין, מרכז בן גוריון ויש ועדה ציבורית רחבה שנותנת עוד כספים להרבה גופים שונים, גולדה מאיר, רוב נשיאי וראשי ממשלה לשעבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, עדיין לא קיבלתי תשובה למה המשרדים ששאלתי אותך הם לא כגוף עצמאי, למה אתה צריך להכניס אותם תחת משרד ראש הממשלה כשהם לא משתמשים באמת, כמו שאתה אומר – שוויון חברתי עצמאי ונגב גליל עצמאי. נגיד היית מאחד, כמו שאתה אומר, במקרה שיתוף פעולה אזורי ונגב גליל, כי הם יושבים באותו בניין, אבל ברגע שהם יעברו לירושלים או משהו גם זה ייפרד, אז לכן אני שואל אותך, המקום קיים, התקציב קיים, העובדים נמצאים, למה אתה צריך לעשות את זה דרך משרד ראש הממשלה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני אנסה לענות על השאלה. רוב היחידות והמשרדים האלה היו בתקופות שונות בשנים האחרונות כפופים למשרד ראש הממשלה, או שהם נוצרו לשם, או שהם עברו לשם, לכן אנחנו מנסים לא כל הזמן לעשות מעברים של יחידות ומשרדים בין סעיפים שונים בתקציב, כדי לשמור גם על היסטוריה תקציבית. לדוגמה נתיב, זו דוגמה טובה, נתיב הייתה כפופה למשרד ראש הממשלה כל השנים, השנה הזאת הוחלט שהיא כפופה לשר האוצר ועדיין הוחלט לא לפצל אותה ממשרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל נתיב זה לא לשכת שר וזה לא שר, נגב גליל זה שר, שוויון חברתי זה שר. למשל המשרד לשירותי דת, הוא היה בעבר במשרד ראש הממשלה וכרגע הוא לא במשרד ראש הממשלה. אז כלומר אתם עושים שינויים כאלה ויכול להיות שזה גם יותר טוב ויותר תועלת, השאלה שלי למה זה לא נעשה גם במשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשוויון חברתי, וכן הלאה, עוד משרדים שיש לך פה, למה זה לא נעשה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> ככלל המדיניות שלנו זה שאם אפשר לנהל את המשרדים הקטנים יותר תחת סעיף תקציבי אחד של משרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה לא קורה בפועל. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> שנייה, תן לי להסביר, ברשותך. זה עדיף מבחינתנו משיקולים של ניהול תקציב וגם יעילות, אם הם מסתמכים על פונקציות מסוימות שנמצאות במשרד ראש הממשלה, יש משרדים שעם הזמן גדלים ולכן מעת לעת אנחנו בוחנים את הסוגיה הזאת והאם נכון להוציא החוצה לסעיפים תקציביים אחרים. אבל לתקציב 21'-22' מצאנו לנכון שכל המשרדים האלה עדיין יהיו בסעיף התקציבי של משרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למרות שיש משרדים יותר קטנים מהמשרדים שנמצאים פה, ועדיין הם עצמאיים ולא תחת משרד ראש הממשלה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, יש גם סוגיה של משרדים שיש להם סעיף תקציבי מימים ימימה ויש משרדים שקמו בשנים האחרונות, זה גם קשור לשיקולים שלנו. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלה לגבי סעיף 52.09, לשכת סגן שר במשרד ראש הממשלה. מי זה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אביר קארה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 3,856,000, איך מתחלק התקציב הזה? כמה חדרים יש במשרד הזה? בלשכה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש מישהו שיודע כמה חדרים יש בלשכה של אביר קארה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> למיטב ידיעתי יש את החדר שהוא יושב ואת החדר שיושבים אנשי צוות הלשכה, אבל אם חשוב לך אנחנו נבדוק את הסוגיה הזאת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם זה מספיק לאביר קארה, בפעילות שלו הענפה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, זה מספיק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה התקציב של השר, אלי אבידר, איפה התקציב שלו? << אורח >> טל שחם: << אורח >> שניהם באותה תכנית. שניהם מנוהלים באותה תכנית של סגן שר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר אתה אומר פה שאלי אבידר הוא סגן שר? זו אמירה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא, אמרתי שהתקציב שלהם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה 15 משרות? למה 15 משרות? בסגן שר, יש לו פול של כסף והתקציב הזה הולך, על פי משרות זה בערך יוצא אולי שלושה אנשים שנמצאים אצלו, אז אם נעשה שלושה ונגיד נהג, אתה מגיע לארבעה, שמונה, איך הגעת ל-15? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אם אני לא טועה, לסגן שר יש שבעה או שמונה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש שבעה תקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, תבדוק. יש לו פול של כסף. אני יודע מה זה סגן שר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במשרות זה שבע, אבל הרבה מצמצמים. אני רוצה שתי שאלות לשאול. דבר ראשון, אמרתם מקודם שיש עשרה מיליון ברזרבה על ההסכמים הקואליציוניים, פורסם שיש 40 מיליון שהולך למשרד התפוצות, אני לא רואה אותו פה. איפה עשרה המיליון נכנס ל-40 מיליון? או שזה אושר משפטית כבר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הכספים שהתייחסת אליהם כעוברים לתכנית הרזרבה הם כספים שמופיעים בטבלה שהועברה לוועדת הכספים, אותם 40 מיליון אושרו בישיבת הממשלה ביום ראשון, אבל הם לא מועברים בשלב זה אלא הם יועברו בפנייה לוועדת הכספים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל מאיפה תוציאו את זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הם מופיעים בתכניות הרזרבה כבר במועד בניית התקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה אחת. שאלה שנייה, משרד ירושלים ומורשת, זה 49,791,000, מה זה ביחס לשנה שעברה? כמה זה, עלייה, ירידה, אותו דבר? סעיף 52.12. << אורח >> טל שחם: << אורח >> שנה שעברה אתה מתכוון ל-2020 או לתקציב האחרון שאושר? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 2020 ו-2019. 2020 נגזרת מ-2019. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בשנת 2019 התקציב של משרד ירושלים ומורשת עמד על כ-51 מיליון ובשנת 2020, במהלך התקציב ההמשכי, הוא הסתכם בכ-44 מיליון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה יש ברזרבי? יש פה כמעט 180 מיליון כמעט, נכון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שברזרבה יש גם את ה-40 מיליון של תפוצות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז ראיתי 40, מה עוד יש ברזרבה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בהתאם להחלטה שהתקבלה בממשלה הוחלט להקציב בתכניות הרזרבה 4% מהתקציב, זה נהוג בכל שנת תקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בכל משרד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, בכל משרדי הממשלה הוחלט להקציב תקציבי רזרבה, זה נהוג בכל שנת תקציב בגלל קשיים תכנוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל נניח כל מה שכבר אושר בממשלה, כמו ה-40 האלה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הם גם נלקחו בחשבון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש 4% קטגורית פלוס מה שכבר יודעים שזורקים לשם. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, במקרים מסוימים הנושא הזה עשוי לחפוף. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משרד ראש הממשלה החליפי, 5,090,000, זה יותר ממשרד של סגן השר אביר קארה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ושר. אמרו לך מקודם שזה גם אביר קארה וגם אלי אבידר, זה שניים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יותר משניהם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למרות שהוא לא מאויש על ידי ראש הממשלה החליפי אלא על ידי פקידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ו-13 משרות שם זה בנוסף למשרד החוץ שיש לו. << אורח >> טל שחם: << אורח >> יש שם לשכת שר מלאה והוצאות תפעול בסיסיות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל אתה מאשר שזה יותר מאביר קארה ו – << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואלי אבידר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני רוצה להעלות את הסעיף להצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף משרד ראש הממשלה. אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית, חוזרים בתשע וחצי. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:25 ונתחדשה בשעה 21:32.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מעלה להצבעה את סעיף 4. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה, ואני נגד פה אחד, אם אתה שם לב. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מצטרף לרביזיה של ינון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 05. משרד האוצר, אין דפי החלפה, הוצאה 3,227,494,000, הוצאה מותנית בהכנסה 410,985,000, שיא כוח אדם 7,414. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אפשר לעשות את סעיף 06 לפני 05? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כי הבחור של 05 יהיה פה עוד שתי דקות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שבעה מיליון עובדים במשרד האוצר? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> המשרות זה לא באלפים, זה בבודדים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 7,000 עובדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להעלות את הסעיף להצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה להעלות להצבעה? שיסבירו מה יש בו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו על סעיף 5, משרד האוצר. אין דפי החלפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא רוצה להצביע עכשיו על משרד האוצר. למה הוא ביקש לדחות את ההצבעה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא רוצה להצביע על סעיף 6. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תנו לנו שנייה להסתכל. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אין החלפה בסעיף 05. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> אני חייב לציין שאגף התקציבים זה עם התקציב הנמוך ביותר פה וזה לא תקין. אני מבקש שיטופל הנושא הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם כותבים שכר והסכמי עבודה. הרי בתוך מטה משרד האוצר יש שכר, כי אני רואה גם שיא - - - << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אגף שכר, הממונה על השכר שיושב במשרד האוצר, זה תקציב האגף שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף משרד האוצר, אני רוצה להעלות אותו להצבעה. מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 06. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יש לי שאלה. סליחה, אמנם כבר הצבעת, אני רואה בלשכה לפיצויים אישיים יש הוצאה מותנית הכנסה בשבעה מיליון. מה זה הסעיף הזה ומה זה ההכנסות שלו? אין בו בכלל הוצאה שהיא לא מותנית הכנסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול להגיד מספר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 51.09, הלשכה לפיצויים אישיים. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה הרשות לניצולי שואה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הרשות לניצולי שואה עברה, אם אני לא טועה, למשרד לשוויון חברתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסך הכול שבעה מיליון? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה חלק אחר, זה מפוצל בין מי שמקבל ישירות רנטה מגרמניה לבין מה שמקבל מפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא קשור לזה שהרשות לניצולי השואה עברה למשרד לשוויון חברתי? זה לא במקום הזה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לשכת הפיצויים נשארה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נניח במינהל הדיור והרכש אין עובדים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הם תחת החשב הכללי. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, כוח האדם שלהם נמצא במטה החשב הכללי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לך תלמד את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 06, משרד הפנים. הוצאה 314,457,000, הרשאה להתחייב 14,303,000, שיא כוח אדם 707, משרות עב"צ 22.5. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> פה נמצאות התוספות של החלטת הממשלה מיום ראשון? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא, זה בסעיף 18, רשויות מקומיות. 06 זה רק תפעול משרד הפנים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שירותי דת לעדות לא יהודיות, 104 מיליון, כמה זה היה בשנה שעברה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אפשר למחוק את ה'לא יהודיות' כי לא נשאר שירותי דת יהודיים בכלל, תגיד שירותי דת, יהודיים נגמר. שלום ליושב ראש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אנחנו סיימנו עם האתנחתות הקומיות בבוקר. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא מרגיש שזה לא קומי, הוא אומר שזה רציני. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> בתקציב האחרון בשנת 2019 התקציב היה 68.4 מיליון ובשנת 2020 זה היה 95.5, עיקר העלייה נובעת מהרשאות להתחייב עבור מבני דת שתוקצבו במסגרות החלטות ממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מימון מפלגות רשויות מקומיות, איזה בחירות לרשויות מקומיות יש ב-2020? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> יש בחירות מיוחדות ברשויות מקומיות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן): << דובר >> עכשיו יש בחירות, היום יש בחירות בעמק שורק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, מי בעד התקציב? להרים את היד. מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה פיתוח מבני דת זה פה ולא במשרד לשירותי דת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, אתה ממהר. אנחנו רוצים לשאול, אתה לא נותן לשאול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> פיתוח מבני דת, סעיף 22.02. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מבני דת יהודיים, אגב? חלק זה ודאי מבני דת יהודיים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא בסעיף 22? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> מדובר רק במבני דת לעדות לא יהודיות. בסעיף אחר של משרד הדתות מתוקצבים - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אמרת קודם ששירותי דת לעדות לא יהודיות וליהודים קראים זה כולל הרשאות להתחייב, הרשאות להתחייב זה בדרך כלל לפרויקטים, למבנים, אז למה זה לא במבני דת? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> יש הרשאות להתחייב בתוך מבנים, אני לא יודעת על איפה אתה מדבר שיש הרשאה להתחייב לא ב - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, את אמרת קודם שהגידול בסעיף 22, מה שחבר הכנסת טיבי שאל. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> לא, אמרתי שהגידול ב-06.22 שזה התחום שבו שירותי הדת לעדות לא יהודיות מתוקצב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש הרי שירותי דת לעדות לא יהודיות, יש שירותי דת שוטפים ויש פיתוח מבני דת. מה ההבדל בין סעיף 22 לסעיף 22.01. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> שירותי דת לעדות לא יהודיות השוטף זה בעצם לאנשי דת, זה לתפעול האגף, זה לכל ההוצאות השוטפות של אנשי הדת, והפיתוח זה למבני דת, בתי עלמין וכל מיני מוסדות דתיים שצריך לפתח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה קראים נמצאים פה? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> כי הם לא נחשבים במשרד הדתות, הם הוצאו החוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר להוסיף פה גם את הרפורמים? את ה-40 מיליון של הרפורמים תוסיפו גם פה. אני אומר לך אמירה, אם שמתם את הקראים בשירותי דת לעדות לא יהודיות, במקום של – הוא אמר לך לא לענות? תקשיבי למה שאני אומר לך. אחי, משרד ה-, כבד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני מכבד, זה פשוט לא שאלה אלינו. זו לא שאלה שצריכה להיות מופנית אלינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה יהודים קראים נמצאים במקום של עדות לא יהודיות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, השאלה לא רלוונטית למשרד האוצר וגם התקנה הזאת לא השתנתה, אני מאמין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתחייב לך שאם עכשיו אתה מוסיף פה את הרפורמים אנחנו לא דורשים נושא חדש. אם אתה יכול, תוסיף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה. אמרו קודם שיש בהחלטת הממשלה 4% רזרבה, גורף בכל המשרדים, למה פה אין רזרבה בכלל? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש תקנות רזרבה בתוך תכניות שהן לא בהכרח תכניות שמוגדרות כתכניות רזרבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש תכניות רזרבה ויש תקנות רזרבה גם בתקנות שהן לא רזרבה. יכול להיות שחלק מהסכומים שהוקצו במסגרת ה-4% מוקצים במסגרת תקנות ולא במסגרת תכניות רזרבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה בנוי ככה? חלק מהרזרבות, אנחנו רואים אותן ומצביעים עליהן, חלק מהרזרבות מוחבאות בתקנות, תקנות הרי לא מוכנים לתת לנו. למה אין איזה אחידות? אין שיטה תקציבית? כל משרד מופיע בחתכים אחרים ובפרטים אחרים. אתה יודע מה? יש לי בקשה, תגיד לנו שנייה כמה סך הרזרבה במשרד הפנים. אני מבין שהיא לא בסעיף רזרבה, אלא היא בתקנות רזרבה בסעיפים אחרים, כמה רזרבה יש במשרד הפנים שהיא לא צבועה היום ספציפית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כ-4% מסך ההקצאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 'כ'? מה זה 'כ'? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> 4% מסך ההקצאה כפי שהחליטה הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 4% מ-314? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 07, המשרד לבטחון פנים, הוצאה 19,468,210,000, הוצאה מותנית בהכנסה 744,929,000, הרשאה להתחייב 3,195,121, שיא כוח אדם 40,320.5 ומשרות עב"צ 1,694. על הסעיף הזה יש דף החלפה. בדף ההחלפה בהוצאה מופיע 19,473,210,000, הוצאה מותנית בהכנסה נשאר אותו דבר, הרשאה להתחייב נשאר אותו דבר, שיא כוח אדם נשאר כוח אדם ומשרות בלתי צמיתות נשאר אותו דבר. אם אתה יכול רק לפרט את השינויים בפנים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> השינוי הוא בתחום מספר 80, תכנית 02, שם התכנית קניות, עלתה ההוצאה בחמישה מיליון ₪. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה סעיף? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תחום 80 תכנית 2, עלתה ההוצאה בחמישה מיליון ₪ בגין הטבלה שפורסמה לפני הישיבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה כולל משטרת ישראל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה תקציב עקיף? 80.04. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> למשטרת ישראל יש הכנסות שמגיעות לא מתוך תקציב המדינה, למשל יש השתתפויות ממשרדי ממשלה, צה"ל משתתף, מג"ב תחת פיקוד צה"ל בתכנית הזאת, יש אבטחה של מוסדות חינוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל שאלתי מה זה תקציב עקיף? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> תקציב עקיף זה תקציב שמתקבל לא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל יש פה 26 מיליון תקציב. את מתייחסת ל-347 מיליון שזה הוצאה מותנית הכנסה, אבל יש פה באותו סעיף, ב-80.04 26.5 הוצאה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש בתוך התכנית הזאת גם כמה סעיפים שהם בתוך הסעיף הישיר, התקנה המתאימה להם היא התקנה של ההוצאות הישירות, אבל ככלל כל התכנית הזאת אלה אותן הוצאות שפירטתי עליהן שבעיקרן הן הכנסות שמגיעות מבחוץ. היה יותר נכון להשאיר את אותו רכיב בתוך התכנית הרחבה ולא להוציא אותו לתקנה אחרת בתכנית אחרת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הוצאות מותנות הכנסה יש בקניות, 80.02. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אז באופן כללי בסעיף 07 אתה יכול לראות שיש מעט הוצאה מותנית בהכנסה ביחס לגודלו של הסעיף, אבל מה שכן יש למשל מכירת כלי רכב של המשטרה, שהם מוכרים לסניפים חיצוניים, יש עבודות של אסירים שנכנס כסף מחברות, אתה יכול למצוא שם כל מיני הכנסות מלמשל חברות תשתית שמקבלות שירותים מהמשטרה וזה הוצאה מותנית, כלומר מגיע מבחוץ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה נמצא בסעיף קניות, גם במשטרה וגם בשב"ס. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון, תחשוב ששב"ס מוכר שירות לחברה מסוימת בנגב של תעסוקת אסירים, החברה משלמת לשב"ס ושב"ס אחרי זה מוציא את זה כתשלום לאסירים, לא לכוח האדם שלו. תחשוב שהמשטרה מוכרת רכבים, זה נכנס אחרי זה לקניות כדי לרכוש רכבים חדשים. אלה הסוגים של הכנסות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה במשטרת ישראל שיא כוח אדם – אגב, אני גם לא כל כך מבין, יש פה בתקציב עקיף כוח אדם 1,420. זה גם לא מתכנס לי למספרים, מצד אחד במשטרה אני רואה 1,658.5 שיא כוח אדם, זה לא מספר השוטרים מן הסתם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> באיזה סעיף אתה מסתכל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משטרת ישראל, 80, שיא כוח 1,685.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עב"צ. שיא כוח אדם זה 27,591.5. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. כתוב למעלה בכותרת של המשרד, כתוב שיא כוח אדם – אה, 70,000, הבנתי. שזה כולל את כל השוטרים ואת כל השב"ס? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כולם. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כבאים. יש לך את עובדי המשרד לבטחון פנים, יש לך את הרשות להגנת עדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובכל המשרד לבטחון פנים עובדים רק 29.5 עובדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 282 עובדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה משרות עב"צ, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי שירות בתי הסוהר, כשאנחנו מדברים על הוצאה מותנית בהכנסה יש את הנושא של למשל שירות הטלפונים שהאסירים במחירים אסטרונומיים, הרווח של זה הולך לשירות בתי הסוהר או לחברה מבחוץ? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את מה, ינון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום אנחנו כולנו רגילים שיש לנו 30 שקל, 20 שקל, כל אחד לפי המסלול שלו, חופשי, בלי לדבר, בבתי הסוהר אסיר שמחייג זה עולה לו הרבה כסף כל שיחה, משהו כמו שני שקלים, לא יודע בדיוק את המחיר העדכני, לדקה, זה משהו מטורף. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> הבטיחו לנו שישנו את זה. עדיין לא שינו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה שלי האם זה הולך לחברה חיצונית שהיא מפעילה, מרוויחה וזה נגמר או שזו הכנסה שהולכת לשירות בתי הסוהר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זו שאלה מאוד ספציפית, זה משהו שצריך להפנות לשירות בתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וכן לגבי הקנטינה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה משהו שצריך להפנות לשירות בתי הסוהר. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההכנסות בשב"ס הן עבור תעסוקת אסירים, האסירים מועסקים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, שאלתי שאלה אחרת. את זה ראיתי, שמעתי. סתם אפילו תוך כדי הדיון אם תוכלו - - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו נברר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנת את שתי השאלות? תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לברר את זה. וינון, גם אם לא נקבל פה תשובות אז הנושא שאתה מעלה הוא נושא חשוב, אנחנו נטפל בו גם כאן כוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 80.03 רכישת שירותי כוח אדם, מה זה? זה מסלול עוקף שיא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה מה שהיא אמרה שמעסיקים. לא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה רכישת שירותי כוח אדם במשטרה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש עובדים במיקור חוץ שאינם עובדים ישירים. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אבטחת מוסדות חינוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה עושות רשויות מקומיות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, הוא מדבר על רכישת כוח אדם. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לדעתי זה התקציב של מוס"ח שם. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, זה בהשתתפות, כמו שאמיר אומר, המשטרה משתתפת בעלויות האבטחה במוסדות חינוך או ברשויות המקומיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל אתה קונה את זה באמצעות הרשות המקומית. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אבל אתה מעביר את הכסף לרשויות המקומיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה הסעיף שלהם, זה ה-605? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה זה הרשאה להתחייב פה? כי זה כאילו בשנת לימודים ואז מה שהם התחייבו עכשיו להמשך השנה בשנה הבאה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זה חוצה שנה קלנדרית, חוצה שנה תקציבית? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, חוצה שנת תקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל למה אתה צריך את זה עכשיו? אם אתה מביא עכשיו תקציב גם ל-2022 למה אתה צריך לתת הרשאה להתחייב? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כי אני מתחייב לרשויות המקומיות וחוצה שנת תקציב, אני צריך כבר עכשיו לשים את הסכום, גם העתידי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא עושה שכל. שנת לימודים זה מספטמבר לספטמבר, אז המשמעות הייתה צריכה להיות שיש לי מעט מאוד מזומן והרבה הרשאה להתחייב, פה זה הפוך, יש לך את הרוב מזומן, 605 מיליון, ו-78 הרשאה להתחייב. זה כנראה לא בשביל זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, זה אמור להיות הפוך. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> בכל מקרה אני צריך גם לתקצב את מה שיצא כבר בתקציב הזה, מכיוון שהאישור הוא בנובמבר. ה-78 הרשאה, צריך לבדוק את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תבדקו רגע? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לפני ההצבעה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני מבקש רק לציין לפרוטוקול, אותם חמישה מיליון שקל שבדפי ההחלפה בסעיף הזה הם בגין הסכמים קואליציוניים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה סעיף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על מה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסעיף 07 יש בטבלה שקיבלתם חמישה מיליון שקלים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה זה נכנס פה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתכנית הרזרבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אין פה רזרבה. אין פה רזרבה, אני לא רואה אף סעיף של רזרבה. זה עוד פעם הרזרבות בתוך התקנות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, תחום 80, תכנית 2. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 80, משטרת ישראל, קניות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, קניות. שם יש עלייה של חמישה מיליון שקל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הכותרת של זה בטבלה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> עבור מוקד 105 ואוטומציה במשטרת ישראל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ראוי לחלוטין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז איך זה מופיע במקור ובדף ההחלפה אותו סכום? איך הסכום לא שונה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הסכום עלה מ-2,515,984,000 ל-2,520,984,000. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אז זה ב-02, לא ב-03, כמו שכתבתם בדף שחילקתם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 80.02, בקניות. מטרה, אגב, ראויה מאוד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> המקום שבו נעשה דף ההחלפה שבו צריך לתקן את הצעת החוק בתחום 80 תכנית 02, התקנה המיועדת שלשם בסופו של דבר מיועד הכסף יכולה להיות בתכנית אחרת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל קראת לנו קודם את המטרה, מוקד 105. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון, אבל עד שעוברת חוות דעת לא ניתן להקצות לתקנה ייעודית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין, אבל בינתיים זה נמצא בתקנת הרזרבה בתוך קניות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ולכן צריך להתאים את זה לתקנת רזרבה מסוימת ותקנת הרזרבה שאליה יוקצה הכסף היא בתכנית 02 ולא 03. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביקשתי התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית, חוזרים ב-21:54. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:49 ונתחדשה בשעה 21:54.) << הפסקה >> << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תקציב מטה של משרד ראש הממשלה, כמה הוא ביחס לשנה שעברה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אתה לא חוזר אחורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אתה כבר מתחיל, אני פשוט פספסתי את ההצבעה הזאת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מטה משרד ראש הממשלה גדל בכ-70 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עולים מ-30 מנדטים לשש אז זה עולה ב-70. זה אמור להיות יותר זול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, הצבעה על סעיף 7. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> ממתי זה עלייה של 70 מיליון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו, השנה, משנה שעברה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה על סעיף 7. מי בעד הסעיף? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 4 נגד – 3 נמנעים - אין אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי? אנחנו שלושה מול שלושה איך התקבל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא שלושה מול שלושה, ארבעה מול שלושה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 08, משרד המשפטים. לא הקראתי עדיין. יש דף החלפה, ההוצאה זה במקום 4,016,96,000 זה 4,017,096,000, הוצאה מותנית בהכנסה נשאר אותו דבר, 1,133,311,000, שיא כוח אדם 8,566 ומשרות עב"צ 770. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בתכנית מספר 1 של תחום מספר 51 יש תיקון של מיליון ₪ בגין הסכמות קואליציוניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף בהסכמים הקואליציוניים. ייעוד של הכסף. זה לפי הדף שפורסם היום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יודע מה זה, תרגום לנגישות לשפות של אתר 'כל זכות'. משרד המשפטים סעיף 8, מי בעד הסעיף? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, תן לנו שנייה אחת לעבור על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו כבר חמש דקות על זה, בצלאל. תשאלו שאלות, אני אשמח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא חמש דקות. מה זה הוצאה מותנית הכנסה בהוצאות שכר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה יכול להפנות אותנו בטבלה לסעיף? לא ראינו את הסעיף הזה בטבלה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה ב-08.51.01. עמוד 679. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלתי מה זה הוצאה מותנית הכנסה בהוצאות שכר, 54.01. בתפעול זה בטח אגרות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם בתפעול וגם בשכר יש אגרות, בסוף האגרות אמורות לשלם את ה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתורגמות לשכר, אבל איך אתם יודעים לקחת בן אדם לתפקיד או לא? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, רשום צפי הכנסות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסוף האגרות אמורות לממן את כלל ההוצאות של המערכת, המערכת היא בעיקר עתירת כוח אדם וגם בקניות, זה נועד עבור השירותים הרבים שהמערכת נותנת, תחת הסעיף הזה יש מגוון רב של שירותים, הנהלת בתי המשפט, אפוטרופוס כללי, סיוע משפטי, סנגוריה ציבורית, משרד המשפטים על כל אגפיו, רשות הפטנטים וכו'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה הכול בתוך 54, במערכת בתי המשפט? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, אני אומרת באופן כללי 08. 54 זה אגרות בתי משפט שמממנות בין היתר גם את התפעול, אבל כאמור ההוצאות העיקריות של המערכת הן הוצאות כוח אדם ומכאן שהאגרות גם מממנות את הוצאות כוח האדם של המערכת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הכנסות יש לרשות ליישום חוק איסור הלבנת הון? היא לוקחת אגרות ממי שמלבינים הון? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש הכנסות מקרן החילוט, קרן שמחלטת רכוש שנתפס במסגרת פעולות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל היא הולכת לזה? זה לא כמו קנס שהולך לאוצר המדינה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אז מה שמחולט ויש בו הרשאה של איסור הלבנת הון הולך לקרן ייעודית שהוקמה מתוקף חוק והקרן הזאת מחלקת כספים חזרה לרשויות האכיפה, בין היתר לרשות לאיסור הלבנת הון, גם למשטרה כמובן וכדומה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לייעוץ המשפטי לממשלה איזה הכנסות יש? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היועץ המשפטי לממשלה מפרסם חוברות חקיקה והוא מקבל בגינן הכנסות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמעט 13 מיליון שקל? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוא מפרסם חוברות חקיקה, המלצות חקיקה, פירוט בנושא הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בתשלום? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה עלויות בגין אגרות. הוא מפרסם את זה, יש לזה עלות הוצאה, עלות שיווק, עלות הדפסה וכדומה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל הוא שואל איפה ההכנסות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, שאלתי מאיפה ההכנסות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בגין זה שהוא מדפיס את החוברות, מפרסם אותן, משלח אותן וכדומה אז הוא גובה איזה שהיא אגרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה מנויים שמשלמים למטה המשרד 154 מיליון שקל הכנסות? סנגוריה, השתתפות, סיוע משפטי אותו דבר, אבל פרקליטות המדינה, איזה הכנסות ב-28.5 מיליון שקל? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לפרקליטות המדינה יש גם הכנסות מגופים שהם לא גופים שנמצאים בתקציב אלא הם גופים ציבוריים שאותם היא מייצגת והם לא במעברים בין התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ומטה המשרד, 154 מיליון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מטה המשרד זה הכנסות שוטפות של פעילות מטה המשרד, יש בתוך התכנית של מטה המשרד עוד גופים שאין להם תכנית פעילות פרטנית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמו מה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הרשות להגנת הפרטיות. אנחנו יכולים לבדוק ולהעביר פירוט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כי זה המון כסף, זה 154 מיליון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> במשרד המשפטים יש כ-40 יחידות שכפופות למעשה למנכ"ל המשרד ולשר, לחלקן, לגדולות מביניהן, יש תכנית תקציב נפרדת אבל רובן מרוכזות בתכנית מטה המשרד, מתוכללות באותם סעיפים תקציביים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני שאלתי על הכנסות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש שם בין עשר ל-20 יחידות שבגין חלק מהפעילות שלהן יש הכנסות. אנחנו יכולים להעביר פירוט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, רק דוגמה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הרשות להגנת הפרטיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ממה היא גובה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היא נותנת פרסומים שבגינם יש את ההכנסות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> היא מפרסמת? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היא מפרסמת המלצות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לשאול, מאיפה יש הכנסות בסנגוריה הציבורית, מי משלם לכם על זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אגרות. עבור קבלת שירותים בסנגוריה יש מבחן כלכלי ובסופו של דבר חלק מהמבחן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי משלם את זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> המיוצגים. יש איזה השתתפות, יחסית פעוטה, אבל יש השתתפות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 8, משרד המשפטים, מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 09, משרד החוץ. אין לו דפי החלפה, הוצאה 1,641,531,000, הוצאה מותנית בהכנסה 74,184,000, הרשאה להתחייב 38,250,000, שיא כוח אדם 1,010 ומשרות עב"צ 30. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> במחילה, זה כל כך לא רציני. לך למשרד למעלה, תראה שכר, תראה תנאי שכר, תראה מטה משרד, במשרד החוץ כלום, אנחנו לא יודעים כמה שכר. תחליטו מה אתם מציגים פה עם פירוט ומה החלטתם שאתם מציגים פה כמעט כמו בית הנשיא. מה הבעיה לסדר את זה פעם אחת? תייצרו פורמט קבוע של איך אתם מציגים כל משרד. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> תסביר את הפירוט לתכניות ב-09. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אם זה פירוט לתכניות זה אמור להיות כאן. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> חבר הכנסת סמוטריץ', בעמוד 7 לדברי ההסבר של חוברת תקציב משרד החוץ רשום: שכר בארץ - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זאת לא השאלה שלי. לפי מה אתה מחליט מה נמצא בדברי ההסבר ומה נכנס לתוך החוק? למה במשרדים אחרים אתה נותן פירוט של שכר, של מטה משרד, של קניות, ופה אתה שם לי סעיף אחד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה נובע מסיבות שונות, גם אמיר התייחס לזה קודם. במשרד המשפטים לדוגמה זה יחידות שונות שבמהותן הן מתנהלות באופן שונה, הסנגוריה, הפרקליטות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סתם במשרד עצמו, יש לך מטה משרד. לך למשרד האוצר, יש לך מטה ופעולות משרד, יש - - - << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אני אסביר רגע את הרציונל לבניית התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הרציונל הוא שבעיקר כמה שפחות אנשים יבינו ובעיקר כמה שפחות חברי כנסת יבינו. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לא, הרציונל הוא שפעילות המשרד בניגוד למשרדים אחרים שיש להם הרבה מאוד יחידות שפועלות בישראל פעילות משרד החוץ מתחלקת לפעילות בארץ ופעילות בחו"ל, ועיקר הפעילות היא פעילות בחו"ל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה במשטרה אתה מראה לי שכר, מראה לי תנאים, מראה לי קניות ופה אתה לא מראה לי כלום. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כי המשטרה פועלת רק בארץ. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה משנה? קשה לך לחלק את זה? הרי בדברי ההסבר יש לך את זה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה נכון יותר מבחינת תיאור הפונקציות המרכזיות במשרד שזה מה שהתקציב בא לשקף, להראות לכם איפה נמצאת הפעילות של המשרד ולאור זה איך בנוי התקציב שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביטחון למשל, ביטחון במשרד החוץ, הרי כל אישיות שטסה נוסעת עם ביטחון, זה בא מהתקציב שלהם, נכון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עלות זה מתוך זה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הוצאות הביטחון של משרד החוץ הן מאוד גדולות, הן סביב ה-270 מיליון שקל בשנה, בגלל אבטחת הנציגויות ברחבי העולם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הכנסות יש? הוצאה מותנית בהכנסות. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בעיקר מכירת נכסים בחו"ל ואז זה מאפשר למשרד החוץ להשתדרג, הם מוכרים נכסים קיימים, קונים נכסים חדשים לפי צרכיהם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> השגרירויות הן שלנו? הן בבעלות המדינה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> חלקן בבעלותנו, חלקן בשכירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 22:05 ונתחדשה בשעה 22:10.) << הפסקה >> << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> נכון אמרת שיש החלטת ממשלה על 4% רזרבה? אנחנו מתייחסים ל-2021. אמרת 4%, דיברת על החוק הזה, ואז שאלתי אותך במשרד על רזרבה, אמרת לי שזה לא בתכנית רזרבה, זה בתוך תקנות רזרבה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה עדיין יכול להיות נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסתכל, טמקין, איפה היה לנו את ה-178 רזרבה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> ב-04, בקואליציוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא מה שהוא אמר, הוא אמר שזה 4% פלוס 40 מיליון. עכשיו יש אפס רזרבה, כל הרזרבה שיש ב-21' זה רק קואליציוני. אתה צריך לפרט לנו, זה לא מה שאמרת, תגיד לי מה זה 178 מיליון. << דובר >> קריאה: << דובר >> הפירוט הוא לפי החלטת הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תגידו מה בתוך הממשלה נמצא פה. מה יש ברזרבה הזאת? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אפשר לפתוח את הנספח של אותה החלטת ממשלה. החלטת הממשלה נתנה נגיד למשרד ההתיישבות 70 מיליון שקל, אז הם פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא במשרד או בתקנה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כי עוד אין חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני מצביע. סעיף מספר 9, משרד החוץ, הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 10, מטה לביטחון לאומי. הוצאה 47,872,000, שיא כוח אדם 74. אין דפי החלפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המטה לביטחון לאומי תחת איזה משרד הוא? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הוא מתחת משרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה הוא לא נמצא במשרד ראש הממשלה שקודם הצבענו עליו? << אורח >> טל שחם: << אורח >> למיטב ידיעתי תקציב המל"ל נמצא בסעיף נפרד כי ככה זה הוגדר בחוק המל"ל. למל"ל יש חוק שמגדיר את המשימות שלו, את האחריויות שלו ואת הסמכויות שלו ושם גם הוגדר שהוא יתוקצב בסעיף תקציבי נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יכול עם הרשאות להתחייב, אין לו אפשרות? כי אני רואה שאין לו כלום. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא, כי מה הפעילות של המל"ל? זה שכר לעובדיו וקצת פעילות תפעולית ודברים מהסוג הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הם צריכים לתקן פה משהו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נצביע ואחר כך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה קשור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה סעיף 10, מל"ל, 47 מיליון שקל. מי בעד סעיף 10? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. בבקשה, הבהרה לפרוטוקול. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מקודם ציינתי שיש רזרבה של 4%, זה נכון לתקציב 2022, בתקציב 2021 אין רזרבות שהוקצו בהחלטת הממשלה, אלא הכספים שיושבים בתכניות הרזרבה הם בגין הכספים הקואליציוניים שהתקבלה בגינם החלטה בליל הממשלה. ספציפית בהתייחס לסעיף 04, משרד ראש הממשלה, אז יש באמת 178 מיליון שקלים בגין הנושא הזה, בין היתר לטיפול בהתמכרויות, קליטת עולי צרפת, פעולות של מערך הגיור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך טיפול בהתמכרויות קשור למשרד ראש הממשלה ולא למשרד הבריאות, או הרווחה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כמו שהתייחסנו בסעיף 04 קודם לכן, יש שם הרבה מאוד משרדי ממשלה, דוגמה המשרד לשוויון חברתי, משרד נגב גליל וכדומה, הם נותנים שירותים ב - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל התמכרויות זה לא משרד הבריאות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כל הקצאה של כספים כאלה כפופה להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולהצבעה על ביצוע תקציבי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. מחילה, אני חושב שהתיקון שנאמר פה עכשיו הוא דרמטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה תיקון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שבעצם כל מה שהצבעת עד עכשיו, כל מי שהצביע היה בטוח שבתוך מה שהוא מצביע יש 4% רזרבה, או בסעיף רזרבה או בתקנות רזרבה בסעיפים האחרים. אני חושב שזה שינוי דרמטי וצריך להצביע מחדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מקבל את הצעתך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אולי אני אשנה את הצבעתי עכשיו. אם אין רזרבה אז יכול להיות שאנחנו נתמוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אני לא חושב שצריך להצביע מחדש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כיוון שזה עבר לא צריך שתשנה את הצבעתך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא חושב שצריך להצביע מחדש, מה גם שבסופו של דבר המספרים מופיעים לפנינו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל המשמעות של זה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, זו הייתה הצעה של בצלאל, הוא לא צריך עזרה, הוא מסתדר לבד מצוין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות שהוא לא לקח ברצינות את ההצבעה שלו, אני הצבעתי נגד, אולי אני הייתי מצביע בעד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא משנה מהות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בכל מקרה יש רביזיות, אם נפתח את הרביזיה נוכל לטפל בזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל תזכיר לי את הנימוק הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אני אזכיר לך, תלוי באיזה שעה, בצלאל. סעיף מספר 12. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף מספר 12, גמלאות ופיצויים. אין דפי החלפה, הוצאה 18,633,820,000, הוצאה מותנית בהכנסה 972 מיליון - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה כל הסעיף הזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עוד פעם, איפה יש הכנסה בגמלאות ופיצויים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה בכלל כל הסעיף הזה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה סעיף שמשלם פנסיות תקציביות. משרד האוצר הוא המשרד המטפל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם מוציאים אותו מאותו משרד? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה להשקיף בסעיף 1 את עלויות הפנסיה התקציבית ומנהלת הגמלאות גם משמשת כשלם לכל מיני גופים שהיא משלמת עבורם, כמו ביטוח לאומי, שזה לא עובדי מדינה, זה תאגיד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק רוצה להבין, כשאתה נותן לי בכל משרד את השכר הוא לא כולל את אלה שפרשו, אלא את אלה שפרשו מכל המשרדים אתה מעביר לסעיף 12. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אלה שבפנסיה תקציבית כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאין לך היום חדשים שנכנסים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מי שנכנס לשירות המדינה יש כל שנה זרם חדש לתוך הדבר הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה אמור לפחות כל שנה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> עוד לא, זה עוד לא פוחת. עוד לא הגענו לשלב הפוחת, השלב הפוחת יגיע רק ב-2030 פחות או יותר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כי יש לך אנשים עם פנסיה תקציבית שהם בפנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה זה ההכנסות? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> ההכנסות מחולקות פה, אחת, מי שנמצא בפנסיה תקציבית כל חודש שהוא עובד הוא מפריש כסף, 2% מהשכר שלו וזה נכנס כאן כהוצאה מותנית, זה משלם היום את חלק מהפנסיה של מי שהיום נמצא בגיל פנסיה, ויש פה חלק של הוצאה מותנית בהכנסה שמנהלת הגמלאות רק משמשת כשלם בעצם והגופים, לצורך העניין דואר ישראל נמצא בהסדר הזה, דואר ישראל מעביר כסף למנהלת הגמלאות והפורש מקבל כל חודש ממנהלת הגמלאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה ההבדל בין גמלאות מקופת המדינה לגמלאות על פי הסכמים? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אענה, שנייה אחת. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בינתיים אני רוצה לשאול, יש בסעיף 80.08 גם גמלאות, בתוך המשרד לבטחון פנים. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, יש גמלאות של שוטרים, סוהרים, חיילי צה"ל או אנשי קבע לשעבר, שהם בתקציבי המשרדים, או בסעיף 07, שם השוטרים והסוהרים, או בסעיף 15, שם אנשי הקבע. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר יש חלק מהמשרדים שזה נמצא אצלם? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> בבט"פ וביטחון. זה משקף את העלויות בתוך המשרד. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אסביר, חבר הכנסת סמוטריץ'. גמלאות מקופת המדינה זה עובדי מדינה רגילים, גמלאות על פי הסכמים זה מקום שרק מנהלת הגמלאות משמשת כשלם, מה שהסברתי קודם, כמו לצורך העניין ביטוח לאומי, כמו דואר ישראל, מקומות שאנחנו רק משמשים פה כשלם ולא כעובדי מדינה שהפרשנו עבורם כל השנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ה-516 כמעט מיליון הכנסות בגמלאות קופת המדינה זה 2% שמפרישים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אם אתה בגמלאות על פי הסכמים ואתה רק שלם אז למה 746 מתקציב המדינה, אתה אמור להיות 100% - - - << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, ההסדר של דואר ישראל לצורך העניין עם מנהלת הגמלאות זה שכל בן אדם שפורש באותו רגע של הפרישה הדואר מעביר למנהלת הגמלאות את כל הכסף שלו עבור הפרישה ומאותו רגע מנהלת הגמלאות מחייבת לו את הפנסיה קדימה. בעצם הוא קונה ביטוח, נקרא לזה, ממנהלת הגמלאות. זה המודל שמתנהל פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת שההכנסות שלך אמורות להיות יותר גדולות מההוצאה, כי אתה מקבל הכנסות מעכשיו הרבה שנים קדימה ומוציא כל שנה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה מתאזן, זה תלוי באיזה שלב אני נמצא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני שואל עוד פעם, איך יש לך הוצאות שהן לא מול הכנסה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כי לצורך העניין אם היו יותר פורשים כאלה לפני - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אה, קיבלתי את ההכנסה שלהם אז ואני מוציא עכשיו. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יש הרבה גמלאי דואר שפרשו לפני כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה טוב למדינה? זה סוג של הלוואת גישור שאתה מקבל? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה סוג של התחשבנות בין מה שהיה הדואר לבין המדינה. הם היו עובדי משרד התקשורת שעברו לרשות הדואר. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לצורך העניין בביטוח לאומי מה שאתה אומר נכון, בביטוח לאומי זה שקל מול שקל, אני מקבל כל שנה את מה שאני מוציא, בדואר זה לא ההסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תפעול מנהלת הגמלאות זה המנהלת שמרכזת את זה, אין לה כוח אדם? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> יש לה כוח אדם, הוא מופיע בסעיף משרד האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 12. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 13. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוצאות שונות. אין פה דפי החלפה. הוצאה 20,896,377,000, הרשאה להתחייב 160 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, הסבר. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> סעיף 13 זה סעיף שמורכב מתקציב של מספר גופים ומשרדים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל למה? למה מה שקשור למשרד הפנים לא יושב במשרד הפנים? שלטון מקומי אני רואה פה. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> כי זה הוצאות שונות שהן בעצם לאו דווקא של משרד מסוים והן מאפשרות הסתכלות אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אני רוצה לשמוע את ההסבר. לא שמעתי את ההסבר עד הסוף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לדוגמה הוצאות של מענקים במהלך משבר הקורונה מהוות נדבך מאוד מאוד משמעותי בתוך התקציב בשנת 2021. זה למשל אחת מתכניות ההוצאה בסעיף 13. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה זה כתוב לנו פה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה תשלומים באמצעות רשות המסים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> תחום 04 תכנית 01, תשלומים באמצעות רשות המסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה כמעט כל הכסף. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> נכון, בשנת 2021 זה כמעט כל הכסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה אשראי לרשויות, פרויקטים ברשויות המקומיות? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> אשראי לרשויות זה אשראי שניתן בתכניות הבראה, זה אשראי שהחשב הכללי נותן לרשויות שלא יכולות לקבל אשראי מבנקים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה לא במשרד הפנים? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> כי זה תקציב שמתפעל אותו החשב הכללי ולא משרד הפנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה פעילות ממשלתית רוחבית? 02.04. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> פה יש מימון הכוח הבין לאומי, זה כוחות או"ם שאנחנו מממנים אותם, ועוד כספים שמאפשרים לנו להקצות לשאר הסעיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוצאות ממשלתיות כלליות, מה זה שונה משונות? יש הוצאות ממשלתיות כלליות ויש הוצאות שונות, מה זה ומה זה? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> לא, זה תכנית מתוך סעיף - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לך 01 ו-02. 01 הוצאות שונות, 02 הוצאות ממשלתיות כלליות. << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אז 01, יש פה את הוצאות שונות, יש הרשאה להתחייב לדוגמה, ה-160 מיליון זה מתוקף החלטת הממשלה על הסדר למשפחות עולי תימן, זה סכום שהוקצה בהרשאה להתחייב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה רזרבה לפעולות מיוחדות, 01.30? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> זה רזרבה של הסעיף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> טמקין, אמרתם שב-2021 אין רזרבה, פה יש 19 מיליון שקל רזרבה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני מסביר. סעיף 13, וגם תראו סכום יותר גדול כשנעבור לדון בתקציב 2022 בסעיף 13, זה סעיף שאנחנו מממנים איתו בדרך כלל את החשיפות התקציביות שמתוקצבות בחסר בתקציב המקורי כדי להנמיך את גובה התקציב ומכאן אנחנו מעבירים את הכסף לחשיפות שמתממשות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה מנמיך את גובה התקציב? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מראש, בשביל למנוע גביית מסים, מיותרת לצורך העניין, שורה של הוצאות בתקציב המדינה אני לוקח עליהן מה שנקרא חשיפה תקציבית ולא מתקצב אותם ב-100%, כלומר המשרד מעביר לי הערכת ביצוע, לצורך העניין של 100, בתקציב המדינה אני לא אתקצב אותו במלואו מתוך הבנה שלא לכולם ייצא כל הכסף שהם חוזים שהם יוציאו, באופן סטטיסטי, ואני מתקצב את זה בצורה יותר נמוכה בתחילת השנה. בסעיף הזה, בסעיף 13, אתם תראו סכום יותר גדול, ואנחנו נמצאים כאן בסוף השנה לכן הסכומים נמוכים, בשנה הבאה אתם תראו סכום יותר גדול. אני מתקצב סכום שבאופן סטטיסטי אני מעביר אותו בוועדת הכספים תוך כדי השנה למקומות שכן תתממש החשיפה הזאת והביצוע כן יגיע למלואו. אני לא מתקצב 100% מהחשיפה הזו, תמיד אני מתקצב במודל סטטיסטי פחות ותוך כדי השנה, כשהדברים מתממשים, אני מעביר מהמקום הזה לאיפה שצריך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אם אפשר רק את השם, זה לא רזרבה לפעולות מיוחדות, זה רזרבה לפעילויות משרדי הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זאת אומרת? זה הסעיף שהמדינה הביאה את המסמך למשפחות החטופים לחתום עליו אם הם מוכנים לוותר על כל תביעה? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> לא, ממש לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז מה הוא אמר חטופי תימן? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> לא, החלטת ממשלה שנותנת מענקים למשפחות שעברו בוועדה מסוימת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה מה שהתכוונתי אליו, זה המסמך עם ה-100,000 לכל משפחה? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> זו החלטת ממשלה שתוקצבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכסף הזה גם נשאר לשנים אחר כך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה הרשאה להתחייב, זה קדימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני הגשתי את החוק להכרה בחטופי תימן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו החלטה מספר 821 של הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הרשאה להתחייב ל-2021? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אסי, נגיד פרויקטים ברשויות מקומיות, איך אתה מתמודד עם חוות הדעת של כפל תקציב? בסוף המשמעות היא שרשות מקומית, אשראי עוד אני יכול להבין, אירוע חשכ"לי, זה פרויקטים ברשויות מקומיות, אני יכול לנחש מה, יש פרויקטים במשרד הפנים, הוא מתקצב את הרשויות והוא נותן להם, איך אתה נותן משני מקורות תקציביים אותן פעולות? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> תלוי מה המקור של התקציב והאם יש פה באמת כפל תמיכה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה יש בפרויקטים ברשויות מקומיות, 03.02? תסביר למה זה לא חופף למה שעושה משרד הפנים. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> זה בעצם תקציב שמיועד לפרויקטים של פיתוח ברשויות מקומיות שזה מתוקצב במסגרות של החלטות ממשלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל פיתוח יש גם במשרד הפנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כשיש החלטת ממשלה אז הממשלה מקצה את התקציב דרך משרד הפנים לפעולות האלה. כאילו כל הרציונל של למנוע כפל אומר שיש מבט אחד, אתה לא מקבל פעמיים על אותו תקציב, אתה לא מגיש בקשה למשרד הפנים בנפרד ובקשה למשרד האוצר בנפרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אסי, אפשר לקבל תשובה לשאלה הזאת? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני לא יודע מה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא מאוד פשוטה. האם יכול להיות שיש שני פרויקטים שאפשר לקבל עליהם תקצוב משני מקומות? האם יש לכם שני סעיפים תקציביים במשרדים שונים שאפשר לקבל כזה דבר, איפה נמצאת הבקרה, איך מבקרים שזה לא קורה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> קודם כל באופן עקרוני זה אפשרי. למשל פרויקט שיש בגינו ביצוע בגין פעולת מים לצורך העניין וגם בגין פעולת בינוי, אז יכולה להיות בוודאי תמיכה משני משרדים, אבל זה חלק מהתפקיד של החשב הכללי וגם של הגורמים המקצועיים במשרדים השונים כדי לוודא שלא מקבלים בגין אותה עילה כפל תמיכה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל שוב, למה במהות אתה לא מעביר את סעיף 03.02 למשרד הפנים? למה הוא צריך להיות פה באיזה יצור כלאיים לא ברור? עוד פעם, חוץ מזה שזה נורא נוח למשרד האוצר שאף אחד בעולם לא יבין את התקציב ואת סעיפיו ותקנותיו וגם לא יצביע פה על כותרות פיקטיביות, בדיוק מה שכתוב פה, רזרבה לפעולות מיוחדות שהסתבר שזה לא פעולות מיוחדות ולא נעליים. אני לרגע חשבתי שזה קשור למוסד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר לקבל תשובה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התשובה שאיתי התייחס קודם לכן נכונה גם פה, גם ברשויות המקומיות יש פרויקטים שתחזית הביצוע שלהם יכולה להשתנות במהלך השנה, קצב הביצוע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אז במילים אחרות זה עובר דרך משרד הפנים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא בהכרח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז למה לא בהכרח? זו בדיוק השאלה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שוב, זה תלוי באופי של הפרויקט, תלוי בפרמטרים שונים שנקבעים. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> לדוגמה הפרויקטים של מים, רשות המים היא זאת שמתקצבת אותם ולא הרשות המקומית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז רשות המים נמצאת בתקציב של משרד ה – איפה זה נמצא, בתשתיות? אנרגיה? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> אז מדובר בתקציב שנועד למקרה שיהיה ביצוע גבוה מהמצופה בתוך החלטות הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל עזבי, עכשיו אנחנו בנובמבר 21', יש כאן סכום גבוה מאוד, של 287 מיליון שאת אומרת לי שאולי אני אצטרך - - - << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התקציב נבנה בחודש יולי. היום אנחנו כבר בנובמבר, אבל התקציב נבנה בחודש יולי כשאז היה גם חוסר ודאות יותר גדולה בהינתן - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה לא תיקנת את זה עכשיו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היו פה הוצאות בפועל מהתקציב הזה כבר? היו שימושים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא בטוח להגיד כרגע, צריך לבדוק את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה אתה לא מעביר את זה למקום אחר שחסר לך בו כסף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איתי טמקין, אפשר לקבל תשובה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אנחנו מסתכלים מה יש בפנים ואנחנו ניתן תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במיוחד כשאתה אומר שהיו שינויים, אז היית יכול כחלק מהשינויים להעביר אותם לאותו משרד, הכי פשוט שיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אצביע על הסעיף הזה ונחזור אליו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך אפשר להצביע בלי ידע? אני לא יכול לגבש עמדה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אתן תשובה. הגשנו את התקציב, כמו שאמר פה קודם אסף, לכנסת באוגוסט כבר, התקציב הזה מיועד להחלטות ממשלה בתחום שלטון מקומי שבדרך כלל לגבי קצבי המימוש יש אי ודאות גדולה בחודש אוגוסט, אתם תראו פה העברות תקציביות מהסעיף הזה, אחרי שיועבר התקציב, להחלטות שיתממשו פה בחודש וחצי האחרונים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מעביר מפה לעבאס, כאילו? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני לא חושב שיצליחו לממש החלטות, הרוב פה אמור לממן החלטות פיתוח, החלטות פיתוח שיצאו לדרך השנה לא יצליחו להיות מבוצעות כבר בשנה הזאת. זה יילך לפרויקטי פיתוח שקצב המימוש שלהם יהיה יותר גבוה, לשם זה יילך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה פעילות ממשלתית רוחבית, 02.04? << אורח >> יובל צפריר: << אורח >> אמרתי, זה מימון הכוח הרב לאומי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אה, סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 13, מי בעד הסעיף? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רק שיהיה כתוב לפרוטוקול שזה ישראבלוף כל הסעיף הזה. חוץ מפעולות ממשלתיות רוחביות הכול ישראבלוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נרשם. סעיף 14, חוק מימון מפלגות. אין דפי החלפה. הוצאה 988,538,000, שיא כוח אדם 33. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אין בחירות עכשיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל עדיין צריך לשלם למפלגות, הם עוד לא הגישו דוחות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל יש הוצאות בחירות ויש מימון מפלגות, יש פה שני סעיפים נפרדים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוצאות בחירות 564 מיליון? בשנה שאין בחירות? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה 2021, היו בחירות השנה, חברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברוך ה' היו פה בחירות בשנים האחרונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, שיא כוח אדם 33, זה מה שהשגתם? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה אנחנו השגנו? זה אתם מאשרים להם את התקציב פה, אין לנו שליטה על התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, רק 33? זה מה שהם? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> אנחנו מאשרים פה את התקציב של ועדת הבחירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה נראה לי שהיה יותר כוח אדם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סתם מעניין אותי, הכנות לבחירות לכנסת, אנחנו מוציאים כל שנה 43.5 מיליון שקלים כדי לתחזק מערכת שוטפת של ועדת הבחירות? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה תקציב שאתם מאשרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אני שואל, זה לא קשור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקציב 2021 אושר בוועדת הכספים, תקציב 2022 טרם אושר, זה יבוא אלינו לאישור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני שואל, ממה שאתה זוכר, היושב ראש, מה שאושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא זוכר, זה לא היה בתקופתי, לא אני אישרתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? אבל היית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז היועצת המשפטית, שלומית, העלות השוטפת של המערך, לתחזק אותו כשאין בחירות, זה עולה 43.5 מיליון שקל בשנה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מניחה שכן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דמוקרטיה יקרה יש לכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד סעיף 14? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 15. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 15, משרד הביטחון. יש דפי החלפה. ההוצאה הייתה 62,211,068,000 והיא עכשיו 62,211,568,000. ההוצאה המותנית בהכנסה אין שינוי, 14,972,000,000, הרשאה להתחייב, אין בה שינוי, 36,260,000,000, שיא כוח אדם, אין בו שינוי, 2,196, ומשרות עב"צ 73. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה ההכנסות פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הסעיף הזה אני מבקש לומר, התקציב של משרד הביטחון נידון בוועדה משותפת בין ועדת הכספים לבין משרד הביטחון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ועדה משותפת לתקציב הביטחון מכוח חוק יסודות התקציב. אנחנו בעצם מאשרים את המסגרת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא ניכנס פה לפרטים, זה ברור, רק שאלה אחת. כשהיינו במשרד לבט"פ שיאי כוח האדם כללו גם את כל כוח האדם, משטרה, שב"ס, כב"א, פה לא. איפה אני מוצא את כוח האדם של צה"ל? אני לא רוצה לראות מספר, אבל איפה הוא מתוקצב? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אתה לא מוצא בספר התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין, אבל הוא נמצא בסעיף 15? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת בתוך ההוצאות של סעיף 15 יש גם את ההוצאות של צה"ל? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אכן כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בצלאל, אני חברה בוועדה המשותפת, עברנו, ראינו את כל השורות האלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אגב, לראשונה הוועדה לא הייתה בראשות ועדת הכספים אלא בראשות ועדת חוץ וביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, אם אפשר לשאול בכלליות, אם זה בעיה אז אל תענו, עתודה להסכמים קואליציוניים מה זה אומר? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> הכספים הקואליציוניים שיש פה הם 12 מיליון למסלול ישיבות הסדר ושני מיליון למסעות לחיילים קרביים משוחררים לעיבוד חוויית הלחימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה צריך להיות בכספים קואליציוניים? זה לא דבר שצריך להיות בבסיס? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי זה מה שהוסכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה מה שהוסכם בהסכמים הקואליציוניים, בגדול יש את תקציב אגף שיקום שהוא בסכומים מאוד מאוד גדולים, אתה יכול למצוא אותו גם בחוברת הלא מסווגת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 15, משרד הביטחון, מי בעד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שגם האופוזיציה צריכה להיות בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נרשם. סעיף 16, הוצאות חירום אזרחיות, אין דפי החלפה. ההוצאה היא 650,951,000, הוצאה מותנית בהכנסה 55 מיליון, הרשאה להתחייב 147,001,000, שיא כוח אדם 40. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> האם אפשר להסביר פה את הסעיפים למטה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ותחת איזה משרד זה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> סעיף 16, פיקוד העורף נמצא באחריות שר הביטחון, אבל בסעיף תקציבי נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נידון בוועדה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה רוצה רגע לעבור איתנו על הסעיפים. מה זה מיגון אוכלוסייה סופת חול? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, הטעיתי אותך, התשובה היא לא, סעיף 16 לא נידון בוועדה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> מיגון אוכלוסייה סופת חול לא דנתם בוועדה המשותפת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סופת חול כן. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לדעתי כן, כי אני חושב שאני יכול לפרט על זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא, אתה לא יכול לפרט את זה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> מרכיבי ביטחון זה כל מיני פעילויות שפיקוד העורף עושה ביישובים באזורי עימות וזו ההוצאה המרכזית שלו. רשות חירום לאומית זה רח"ל שיושבת במשרד הביטחון, על כל הפעילות שלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שאלה, ראינו למעלה בסעיף 15, בסוף, 15 מיליון שקל קורונה משרד הביטחון. למה קורונה פעילות פקע"ר 166 מיליון נמצאת בנפרד? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כי שם ספציפית זה ההוצאות על החיסון, פיתוח החיסון הישראלי שזה נמצא תחת הסעיף התקציבי של משרד הביטחון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וזה כל מתחמי הבדיקות פיקוד העורף? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, כל הפעילות של פיקוד העורף. שוב, לא מדויק שהכול כי חלק יהיה בהוצאות הקורונה של משרד הבריאות ומשרד הבריאות מעביר להם פר פעילות שהם עושים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אתה אמור לראות פה הוצאה מותנית הכנסה לפי זה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה מתבצע במנגנון של השתתפות, אם אני לא טועה, השתתפות בין משרדי ממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גיוס ימי מילואים לבדיקות וכל זה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, כל הפעילות של פיקוד העורף במסגרת המענה לקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המיגון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הכנסות יש במיגון? הוצאה מותנית הכנסה, 55 מיליון. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> צריך לבדוק את זה רגע. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע אם לזה הכוונה, תקנו אותי, אבל נגיד קרן היסוד, כל הגופים שנותנים מצ'ינג לתקציבים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, זה לא בתוך זה, זה תרומות. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אני בודק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוב פה מיגון הצפון, מה קורה עם מיגון עוטף עזה, לא אמור להיות פה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה בטח במרכיבי ביטחון. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> בהכנסות זה כשפיקוד העורף מבצע מיגון של תשתיות מסוימות, נניח של חברת חשמל ונתג"ז, אז החברות הממשלתיות משתתפות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, יש פה מיגון הצפון, מובן, השאלה איפה נמצא המיגון של עוטף עזה, של הדרום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש, עברה החלטת ממשלה לשנת 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה היא נמצאת פה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> היא חלק ממחויבויות הממשלה לשנת 2022, היא עוד לא מופיעה כחלק מהצעת התקציב, ההחלטה שעברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ב-2022 היא לא תופיע? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, היא לא תופיע, היא תובא אליכם בהעברות תקציביות תוך כדי השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והיא תיצור פלאט? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא, אתמול הממשלה שריינה לה מקור, שלשום, ביום ראשון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מאיפה המקור? מתוך התקציב? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> מתוך התקציב של 2022 ו-2023 פלאט קדימה כדי לממן את ההחלטה הזאת, 50 מיליון שקל בשנה לחמש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה עושה פלאט של 23' כשאין לנו בהרשאות שלו? כי אין לך תקציב ל-23'. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> נכון, אבל הממשלה מתחילה כבר את שנה הבאה, משרדי הממשלה מתחילים את גובה התקציב שלהם ל-2023 לפני דיוני התקציב עם אחוז פחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 16, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 17. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 17, תיאום הפעולות בשטחים. אין לו דפי החלפה. הוצאה 179,532,000, הוצאה מותנית בהכנסה 207,466,000, שיא כוח אדם 268. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שיא כוח אדם פה הוא רק כוח אדם אזרחי או שהוא כולל חיילים? הרי המינהל האזרחי בנוי גם מאזרחים וגם מחיילים. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, שיא כוח אדם שמתוקצב כשיא כוח אדם זה אזרחים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בעצם אני רואה פה שלא, כי שכר אזרחים כתוב 181. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה זה הפער? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> יש למטה עוד יחידת הפיקוח ואת מת"ק עזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו תסבירו רגע, בהכנסות 196. יש איזה קופה, זה התחשבנות. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> בדיוק, הרבה משרדי ממשלה מעבירים כסף למתאם הפעולות בשטחים, למינהל האזרחי, עבור מה שהוא עושה באזורים שהוא פועל בהם בשם המשרד הממשלתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם זה משרד ממשלתי אז זה בהשתתפות, זה כמו שעשית בין פיקוד העורף למשרד הבריאות. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כאן זה עובר דרך הוצאה מותנית הכנסה, זה מנגנון שונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בסוף המשמעות היא ש - - - << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> שמשרד ממשלתי אחר מממן את הפעילות שעושה המינהל האזרחי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל המשמעות היא שאת ה-196 האלה אני אמצא בתוך המשרדים האחרים? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, לא בתקנה ייעודית לזה, אבל כן. התקציב הזה נמצא במשרדים אחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת זה יופיע כהוצאה של משרד אחר שמעביר את הכסף? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הלאה. כל ההכנסות של המשרד האזרחי ממשאבי הטבע של האזור, מחצבות, שיווקי קרקע? איפה אנחנו רואים אותם? הרי זה מנוהל היום בקופה עצמאית בהתאם לאותה חוות דעת שלא מעבירים את זה מהשטח? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, יש את חוות הדעת הזאת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה נמצא כל הכסף הזה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> הקרן החוץ תקציבית של האגרות, איפה היא רשומה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא אגרות, שיווקי קרקע, אגרת מחצבות. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, אגרות, תמלוגים, כל מיני דברים כאלה. איפה היא רשומה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו לא רואים אותה בתקציב? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לא, אתם לא רואים אותה פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מי מנהל אותה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אתם רואים כשמועברות הכנסות לצורך ביצוע ואז אתה יכול לראות את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, רגע, האם יכול להיות שיש קופה מסוימת שבסוף מנהלת אותה מדינת ישראל שלא נמצאת בכלל בתקציב? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לא, ברגע שזה עובר להוצאה תקציבית חלק מזה יכול להופיע כהוצאה מותנית הכנסה כבר עכשיו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אם אני רוצה לדעת כמה יש בקרן הזאת נכון להיום? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אז אני אבדוק לך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, תבדוק לי זה מעניין, אבל אני שואל האם זה לא נמצא, זה לא מפוקח על ידי הכנסת? זה סוג של קופה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא מפורסם בדוח השנתי של החשב הכללי? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני שואל אם זה לא מאושר על ידי הכנסת. בסוף יש שם קופה, X מאות מיליונים או לא יודע מה ואחר כך משתמשים בכסף הזה, יכול להיות שזה איזה מין קופה קטנה. הרי נניח ברמ"י זה גם חוץ תקציבי, אבל זה הקרן, איך קוראים לה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> קרן של קופת האזור זה נקרא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קרן של קופת האזור. התפיסה המשפטית, אני אומר לפרוטוקול, היא שגויה לחלוטין, המדינה התנדבה אליה בבג"צ במסגרת בג"צ המחצבות הידוע, אבל לא התקבל על זה אפילו פסק דין, והתפיסה אומרת שכספים שהם תוצר של משאבי הטבע, קרקע, מחצבות וכו' בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית, אסור להוציא אותם מחוץ לשטח הזה. לכן אנחנו כאילו לא מעבירים את זה לתקציב המדינה, זה מתנהל בקופה עצמאית כשאחר כך המינהל האזרחי משתמש בקופה הזאת לפעולות שלו, הוא יכול לסלול עם זה כבישים באזור, הוא יכול לפתח עם זה. השאלה שלי אם זה לא מנוהל ומפוקח פה? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה כן. זה כמו שאמר היושב ראש, זה רשום אצל החשב הכללי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה חייב להיות מפורסם בדוח החשב הכללי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אני שואל האם יכול להיות שיש שם נניח מיליארד שקל ומישהו מקבל החלטה עכשיו לעשות משהו עם המיליארד הזה וזה לא עובר דרך ועדת כספים? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אז הוא צריך להעביר את זה דרך תקציב המדינה ואז אתה תראה את זה בסעיף 17. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא לא רואה אותו, זה מה שהוא שואל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כי אמרת לי שההוצאה מותנית הכנסה פה זה לא זה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> חלק זה הקרן, אבל אם תהיה עוד העברה מהקרן אז זה יגיע תוך כדי השנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואז זה יגיע לאישור ועדת הכספים? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה מתוך ה-196.5 שיש פה זה מהקרן? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> עכשיו אני בודק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואני גם רוצה לבקש, היושב ראש, לאחרי התקציב, הרי משרדי הממשלה היו פה, יש פה נניח במצטבר 105 מיליון לפיתוח האזור, אני רוצה לבקש שיציגו לנו, שוב, אנחנו הרי צריכים לאשר את זה בוועדת הכספים, מה זה פיתוח האזור? מפתחים לערבים? מפתחים ליהודים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מדבר על ההוצאה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה 45 ועוד 60. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אז מה השאלה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לאן זה הולך? מה זה תכניות הפיתוח? משרד התחבורה, שאנחנו עכשיו נצביע על התקציב שלו, הייתה כאן השרה ונתנה לנו לאיפה הולך הכסף. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> והסעיף הזה לא נידון? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא היה פה אף אחד שהציג מה - - - << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אתם לא דנתם על זה בוועדה המשותפת? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא סודי, פיתוח אזורי זה לא סודי. הוועדה המשותפת זה סודות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני בכלל את המינהל האזרחי הייתי מעביר לאזרחות ולא - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר לך, לאחרי התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אנחנו נעשה את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסוף זה הכנסות בעיקר מהאוכלוסייה היהודית, מי שבסוף משווקים קרקעות וכו' זה הכנסות שבאות בעיקר מהאוכלוסייה היהודית, לצערנו האוכלוסייה הערבית גם לא משלמת וחוצבת ללא אישור. בסוף זה מחצבות ישראליות שפועלות באזור. אותי מאוד מטרידה השאלה, אני אומר את זה לאורך שנים כבר, האם יכול להיות שנניח הכנסות שמגיעות מהמתיישבים מופנות אחר כך לפלסטינים? בסוף זה המון כסף שהוא כמו מס, הוא הכנסות שבאות מהכיס של האזרחים ומוטב שהוועדה תדע גם מה עושים עם זה אחר כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשובה לגבי 196, כמה מזה מהקרן, יש? משרד האוצר. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כן, 134 מהקרן והשאר זה הוצאות שכר שמגיעות ממשרדי הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משרדי הממשלה משלמים ישירות, מה פתאום? אני כשהייתי שר התחבורה לקמ"ט תחבורה אנחנו מוציאים תלוש שלנו, זה לא דרך המינהל. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> לא, זה עובר דרך המינהל האזרחי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה פתאום? תבדוק. עובדי המשרדים השונים שמושאלים, במרכאות, למינהל האזרחי, התלוש שלהם יוצא ממשרדי האם. אני אומר את זה בדוק, בדקתי את זה כשר. אז השאלה היא שכר של מה זה. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אני אעשה עוד בדיקה בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. סעיף מספר 17, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 18, רשויות מקומיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 18, רשויות מקומיות, אין דפי החלפה. הוצאה 7,355,831,000, הרשאה להתחייב 684,857,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד פעם, רשויות מקומיות, במקום שיהיה במשרד הפנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רואים פה שלושה סעיפים של רשויות מקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ארבעה אפילו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תחת איזה משרד זה מתנהל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד הפנים ולא שמים את זה במשרד הפנים. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> רשויות מקומיות זה הסעיף התפעולי שבו מעבירים תקציב לרשויות מקומיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מענקי האיזון? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> סעיף 06 זה סעיף שבו יש את ההוצאות של המשרד וההוצאות של האגף לעדות לא יהודיות והאגף של בחירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה סעיף 05.11, איגוד ערים כנרת? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> יש איגוד ערים שמטפל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מכירה מה זה איגוד ערים, אבל למה זה מאובחן ספציפית לאיגוד ערים? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> כי בעצם יש נוסחה שעל פיה אנחנו מתקצבים את התקציב השוטף של האיגוד, זה נועד כדי לתחזק את החופים של הכנרת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל למה נגיד איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה, איגוד ערים לביוב חיפה, לא מופיע כמו איגוד ערים כנרת? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> כי זה איגוד ערים שהממשלה חברה בו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מענקים שוטפים זה מענקי האיזון? 5,873,000,000? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה זה מענקים שוטפים, יש 5.873 מיליארד. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> מענקים שוטפים זה מענקים שניתנים לרשויות מקומיות, בין היתר מענק האיזון, קרן נתב"ג נמצאת בתוך מענקים שוטפים, וגם הוצאות קורונה, כמו שיפוי ארנונה קורונה והוצאות נוספות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והחלטת הממשלה 923 נמצאת פה? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> 923, החלק השוטף נמצא פה והחלק ה – 923 עדיין לא נמצא בתקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה? לא הבנתי. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> 923 עדיין לא נמצא אצלנו בתקציב, הוא יתווסף אחרי שאנחנו נגיע - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשאנחנו נצביע אחר כך על 2022 הוא לא נמצא שם? << אורח >> טל ישראל: << אורח >> כרגע הוא לא נמצא בתקציב שלנו, אנחנו נקבל את התקציב של זה אחרי שההחלטה תעבור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מה מספר ההחלטה שעברה ביום ראשון? לזה התכוונתי. << אורח >> טל ישראל: << אורח >> זו החלטה שהתקבלה אחרי שכבר סגרנו את התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, תסלחו לי. התקבלו כמה החלטות ביום ראשון, החלטה אחת, נניח, זה הכסף הקואליציוני, הוא כבר מוטמע פה בדפי ההחלפה, אז למה ה-30 מיליארד לא נמצא פה? זו החלטת ממשלה, אסי, שהתקבלה לפני התקציב, למה היא לא משתקפת בתקציב? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> קודם כל הבעיה היא זה הפוך, קודם כל שיקוף כאן בפני הוועדה, ושתיים, אפשר תמיד להעביר אחרי, השאלה מה קורה אם - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה היא מה המקור התקציבי. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם אתה שם כסף בתוך התקציב לפני שנעשו הבדיקות, זו הבעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא שאלתי את הבעיה, הייתה החלטת ממשלה, בוצעו כל הבדיקות. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא יודע, הם לא הספיקו להכניס את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה הכסף הזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה הוא יבוא? תגידו לנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה 30 מיליארד שקל, המשמעות היא שכשאנחנו נצביע עוד מעט על התקציב של 2022 נצביע על תקציב פיקטיבי כי 30 מיליארד מתוכו, מה שאנחנו נצביע הוא כבר לא רלוונטי כי אתה כבר יודע מההחלטה של יום ראשון שהוא הולך לעבור למקומות אחרים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> התקציב משקף את סך מחויבויות הממשלה כפי שהיו ידועות באופן מוחלט בזמן שהתקציב הונח פה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא נכון, אתה הבאת דפי החלפה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא סיימתי את המשפט השני. אנחנו עדכנו את התקציב נוכח הסיכומים שהיו עם חברי הכנסת, עודכן התקציב נוכח הסיכומים האלה והכסף הועבר לרזרבות. החלטות ממשלה שעברו מאחרי ה-1 באוגוסט וקדימה יתוקצבו כאן בוועדה בתקציב על שינוייו, כלומר אתם תראו אותם בהעברות תקציביות תוך כדי השנה. הכסף הזה עוד לא מתוקצב בסעיפים עצמם בשלב הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה הערך להצביע על תקציב 2022 אם הוא חצי לא רלוונטי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אתה יודע שהתקציב מחולק לתקציב בסיס ותקציב על שינוייו. אתה מכיר את זה, זה לא חדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל על שינוייו זה דברים שמגיעים אחרי שאישרת תקציב, לא מה שאישרת לפני התקציב. שיישבו עוד שלוש שעות וייתנו לנו דפי החלפה להחלטת הממשלה. החלטת הממשלה התקבלה כבר ביום ראשון. זה 30 מיליארד, אני לא מדבר איתך עכשיו על 200 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא 30 מיליארד בשנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק, אבל אתה תראה אותו חלק במזומן וחלק בהרשאות להתחייב. זה תכניות פיתוח. בקיצור זה המון מיליארדים שאם הם ידועים עכשיו מה הבעיה להכניס אותם בדפי החלפות? אפשר לחשוב, אתה הרי לא עושה את זה ברמת תקנה, אתה כולו עושה את זה ברמת תכנית. אמר קודם היועץ המשפטי, היושב ראש, ועוד לא קיבלנו את זה, ביקשתי בארבע, כשהתחלנו, שנקבל את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, בתשע כשהתחלנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, בארבע, כשהתחלנו את הדיון הזה, ביקשתי שנקבל את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה היה עכשיו. זה היה בסבב הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסבב השני? אני חושב שעוד קודם, אני לא זוכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אז רצית לבקש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בקיצור, ביקשתי ואמרת שתבדוק את זה, שנקבל את החלטת הממשלה עם כל הסעיפים השונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בודקים את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואני באמת שואל למה שזה לא יוטמע בדפי ההחלפות? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ההחלטה עצמה עוד לא פורסמה אפילו, נוסח סופי עדיין איננו. יש הצעת החלטה שהועלתה לדיון בממשלה, תיקונים שנעשו במהלך ישיבת הממשלה והוקראו ואמורים להיות מוטמעים בתוך הנוסח והיא תצא באופן סופי במהלך השבוע. אין שום בעיה ושום מניעה לתקצב את התיקונים ואת התוספות לאחר מכן בהעברות תקציביות רגילות. ממילא, כמו שאמרנו, הכול דרוש בדיקה מקצועית ומשפטית. חלק מהבדיקות כבר נעשו וחלק עוד לא הושלמו וכל התהליך הזה יושלם בעת ההעברות התקציביות שיבוצעו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז בעצם אתה אומר שכשאנחנו נצביע עכשיו על תקציב 2022 הוא לא כולל את ה – התקרה כוללת, בסוף הכסף נמצא, אבל הוא לא נמצא בסעיפים הרלוונטיים, זה נמצא עכשיו באיזה רזרבה שזרקת אותו ואתה תעביר אותו אחרי זה מהרזרבה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> נכון. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> צריך לציין שחלק מהתקציב הוא תקציב משרדי והוא כן נמצא בתקציבים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה בדיוק מה שרציתי לשאול, כי זה חוזר להבדל בין רזרבה בתכנית עצמאית, שאז כשרוצים להעביר אותה אל התכנית הרלוונטית זה צריך לבוא פה. אני באמת אומר ממה אני חושש, אם הם שמו את כל הכסף הזה בתקנות רזרבה בתכניות רלוונטיות הם רוצים שאנחנו לא נדע מזה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה לא בוצע, אין לך מה לחשוש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה לא בוצע? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא העברנו כסף אחרי שבוצעה החלטת הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יכול להיות שהעברת לפני בהסכם הקואליציוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, במילים פשוטות מה שהוא בא להגיד לך זה שברגע שהחלטת הממשלה הזאת תבוא לפה להעברה תקציבית אז אנחנו נראה את כל הסעיפים. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> התשובה היא לא, כל הכסף התוספתי בהחלטת הממשלה הזאת הספציפית שאתה מתייחס אליה יצטרך לבוא לכאן בהעברות תקציביות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אמרת התוספתי. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> התוספתי. החלק המשרדי, יש חלק שנמצא לצורך העניין במשרד החינוך, משרד החינוך לוקח כסף מהתכניות שלו ואומר את הכסף הזה, נמצא כבר חלק מהצעת התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה יהיה מאוד קל להצליב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו לא יודעים מה המטרות שלו עכשיו, כי המטרות נקבעו אחרי שהנחת תקציב על השולחן. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> אני אתן דוגמה היפותטית, יש חינוך בדרום בתקציב משרד החינוך והחלטת הממשלה אומרת שבתקציב הזה קיים 100 מיליון, מתוכו המשרד מתחייב להקצות לפחות 20% לפלח אוכלוסייה מסוים ואנחנו מוסיפים לתקציב הזה עוד 20 ויחד יוצרים קופה של 40. את ה-20 התוספתיים אתה תראה כאן כהעברה תקציבית. איך המשרד מחלק את ה-100 שלו, אם החלוקה לתכניות משקפת את זה אתה תראה את זה, ואם זה באמת תחת אותה תכנית שקוראים לה 'חינוך דרום' במקרה ההיפותטי הזה, אז כן, זה בתוך הכסף המשרדי כבר הכסף הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואז המשמעות היא שהכסף הקואליציוני הזה לא שקוף לנו. יכול להיות שהוא עבר את חוות הדעת המשפטית ויכול להיות שהוא לא מגיע לנהנה, אבל אחד מהתנאים של הנחיית היועץ, שהכסף הזה יהיה שקוף לוועדה, זה לא שקוף. מה שאתה אומר, חלק הוא כסף תוספתי, חלק כסף צבוע, אבל מרגע שהגדרתי את כל ה-100% ככסף קואליציוני, כי מקורו בהסכם פוליטי, אז כל ה-100% צריך להיות משוקף לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה תראה בכל מקרה את החלטת הממשלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא אראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את החלטת הממשלה אתה תראה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני לא אראה את מה שהוא לא תוספתי, אלא הוא כסף צבוע, מתוך תקציבי הזה, אני לא אראה ואני גם לא אראה על חשבון מה זה בא וזה בדיוק מה שאני טוען. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. סעיף מספר 18, מי בעד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, למה אתם לא עונים על זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, למה אתם לא עונים על זה? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שנייה. הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> במסגרת הבדיקות שייעשו, גם המקצועיות וגם המשפטיות, לכל הסעיפים שנדרש בהמשך, שוב, לא מבוססים על עבודת מטה מקורית שכבר אושרה בהחלטת הממשלה, במסגרת הזו, גם אם הכסף יהיה כהוצאה מתוך התקציב של משרד החינוך, או גם אם הוא נמצא ברזרבה לצורך ההעברה, תנאי להוצאה עצמה בפועל של החשבים יהיה העובדה שנערכו כל הבדיקות המקצועיות והמשפטיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל לא על זה שאלתי. אתה צודק, בדיקות מקצועיות ומשפטיות זה חלק אחד מהנחיית היועץ, יש חלק אחר מהנחיית היועץ שמדבר על השקיפות לוועדה, הכול צריך להיות מוצג לוועדה. אז הבקשה שלי, שתציגו לוועדה את החלטת הממשלה עם המקורות התקציביים, מה תוספתי, מה מבפנים, מאיפה זה הולך, על חשבון מה זה בא. זה חלק מלשקף לנו את ההסכם הקואליציוני ואת המשמעויות התקציביות שלו. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> החלטת הממשלה היא לא – בהסכם הקואליציוני יש מסגרת כללית, החלטת הממשלה יצקה תוכן יישום שלו, בסופו של יום יש את הפירוטים השונים, הם נמצאים בתוך החלטת הממשלה, כמו שאמרתי, הם מעוגנים בהחלטת עדיפות לאומית, חלקם מבוססים על עבודה מקצועית שעוד הייתה לפני ואינה קשורה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אפשר להציג בפניכם את הצעת ההחלטה. דרך אגב בהצעת ההחלטה יש פירוט מפורט לגבי החלוקה של הכספים, מה שאיתי אמר קודם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל מאיזה תכנית? לא. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, אין תכנית. החלטות הממשלה לא מתייחסת לתכניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה בדיוק העניין. אסי, שנייה. החלטות ממשלה לא מתייחסות לתכנית, תקציב המדינה כן מתייחס לתכנית, וכשבהנחיית היועץ שהקריא לנו אייל קודם, גם אם נתווכח על התקנות, האם זה צריך להיות מוצג או לא מוצג, בוודאי שהתכנית צריכה להיות מוצגת, זה כתוב בהנחיית היועץ. אז המשמעות היא שאתם צריכים לעשות אפליקציה עכשיו, לייצר התאמה בין – הרי החלטת ממשלה, אני יודע איך היא כתובה, יש מה ממקורות פנימיים של המשרד ומה מכסף תוספתי, בתוך המקורות הפנימיים של המשרד אנחנו כוועדת כספים צריכים לדעת מה מגיע מאיזה תכנית כי זה מוגדר כסף קואליציוני. עוד פעם, עשו בדיקות מקצועיות ומשפטיות, הכול טוב. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אגף התקציבים יוכל להצביע על כל תכנית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני טוען שזה לא נכון, הוא חייב להצביע כדי לעמוד בהנחיית היועץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע ש - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חוזר לדוגמה שנתתי לך של תקציב הישיבות. הרי תקציב הישיבות הוא מקצועי, הוא משפטי, בתוך המשרד ואנחנו רואים אותו בסעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אני חושב שאתה הופך את הכרונולוגיה. הרי החלטת הממשלה, המסגרת שלה תוקצבה, איפה נמצאת המסגרת אנחנו יודעים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אנחנו לא יודעים עכשיו. מה שהוא אומר לי בעצם שזה זרוק בכל מיני מקומות בתקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברזרבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לא, רק התוספתי ברזרבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, ברור שהתוספתי ברזרבות. ברגע שהחלטת ממשלה מגיעה לפה ואנחנו נצטרך לבצע העברות תקציביות תהיה לנו כוועדה היכולת לשאול את השאלות מה הם גם המקורות, לא רק התוספתיים, אלא גם כאלה שנמצאים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין, אני רק אומר שהנחיית היועץ מדברת על כספים קואליציוניים, על איך צריך להציג את הכספים הקואליציוניים במסגרת הדיון על תקציב המדינה שאנחנו עושים היום. זה שזה יבוא לפה בעוד שלושה חודשים בהעברות תקציביות זה לא עוזר לי. אנחנו באירוע של הצבעה על תקציב, יש הנחיית תקציב שאומרת שליד תקציב יש כספים קואליציוניים, צריך להיות ברור איך הכספים האלה מוצגים לוועדה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וגם אנחנו מדברים על סדרי גודל של בין 4% ל-7% מהתקציב, זה לא איזה אירוע צדדי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ולכן אמרתי, אם רוצים להסתיר, זה בסדר. אתה עכשיו במסגרת הדיון הזה - - - << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, זה לא עניין הסתרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, אתה עכשיו בדיון הזה היית צריך לייצר טבלת אקסל. עזוב רגע את החלטת הממשלה שאין לך אותה סופית, כמו שיש לנו את הטבלה של חברי הכנסת פה היית צריך לייצר טבלת אקסל עם כל רכיבי התכנית הממשלתית כשבכל אחד מהם אתה מציג מאיזה תכנית יושב הכסף הזה, ככל שמדובר על כסף צבוע בתוך המשרדים, מאיפה אמור להגיע, או לפחות איזה סכום צריך להצטרף בכסף תוספתי, וזה ההסכם הקואליציוני עם מפלגת רע"מ. כמו שאתה מציג הסכם קואליציוני עם ימינה ועם יש עתיד ועם ח"כים פה בוועדה. אני לא יודע למה זה שונה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> כן, אבל צריך לזכור, שוב, שהנחיית היועץ וגם על הקשור ליישום הסכם קואליציוני פוליטי תקציבי, המהות שלהם היא התייחסות לכסף שהוא תוספתי, בנוסף, הכסף שעובר מתוך תקציב המשרדים ומיועד לכך הוא בדיוק הכסף שבמקור הוא החלק הפחות רלוונטי לעניין שלנו ואפשר להצביע עליו, אבל בסוף השימוש שלו הוא בתוך התקציב עצמו. לכן בהקשר הזה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, השאלה למה אי אפשר להיענות לבקשתנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, חברים, תקשיבו, אסי, משרדי ממשלה סוברנים להשתמש בתקציב שלהם כפי שהוא אושר, אנחנו כחברי הכנסת מאשרים את זה ברמת תקנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ברמת תכנית, הלוואי ברמת תקנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, ברמת תכנית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשאני אהיה יושב ראש ועדת הכספים זה יהיה ברמת תקנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. מעבר לזה כל הכסף הנוסף שמגיע יעבור דרך ועדת הכספים ואנחנו נדע בדיוק מה הייעוד שלו. אין פה שום הפרה של שום הנחיה של היועץ המשפטי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יש כן, כי ההנחיה אומרת שזה במסגרת דיוני התקציב. אבל אסי לא חולק עליי, אסי עכשיו ענה לי שאת מה שבא מהכסף הצבוע יכול להיות שאנחנו לא צריכים לדעת כי זה המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא שלא צריכים לדעת, זה שיקול של המשרד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כל מה שהוא כסף תוספתי אנחנו צריכים לדעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, אני רוצה שנתקדם. לא, בצלאל, אני לא יכול. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד לא הצגנו, על מה התייעצות סיעתית? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה לא מוכן פעם אחת, אלכס, כיושב ראש ועדה, להיענות? ביקשתי בקשה - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עניתי לך מה אני חושב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מה הבעיה שלהם לתת לנו תוך שעה-שעתיים טבלת אקסל מסודרת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם לא יודעים לתת לך טבלת אקסל כי זה עוד לא תוקצב כמו שצריך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, יש לו את זה בהחלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז הוא יכול להביא לך את הטיוטה של החלטת הממשלה, את זה הוא יביא לך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא את הטיוטה, את מה שאושר בסוף. לא את טיוטת המחליטים. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שוב, אני מסביר מה יש לי, מה אפשר להביא כרגע. יש הצעת החלטה שהוגשה לממשלה ועליה, במהלך הדיון, נעשו תיקונים. אני יכול את התיקונים המהותיים, להסב את תשומת לב הוועדה מה הם התיקונים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה הוא אמר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז האם אפשר לשלוח את זה עכשיו במייל תוך כדי הדיון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, הם בודקים את זה, יעבירו לך. לנו. סעיף מספר 19, ועדת תרבות וספורט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, הצבעת על 18? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה הרזרבות שיש ב-18? 34 מיליון? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל למה הולכים אחורה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא שהולכים אחורה, פשוט אנחנו שואלים ואחרי ההצבעה רק נותנים לענות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא שאלתם את זה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מענק ביטחוני למועצות אזוריות, העברה לוועד מקומי חברון ומענקים ליישובים גדולים, הסדרת הטיפול בחופי רחצה. זה 34 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף מספר 19. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 19, מדע, תרבות וספורט. יש לזה דף החלפה. ההוצאה הייתה 2,750,357,000, הפכה להיות 2,768,607,000. הוצאה מותנית בהכנסה ללא שינוי, 72,050,000, הרשאה להתחייב ללא שינוי, 951,398,000 ושיא כוח אדם ללא שינוי 266. תפרט רק בפנים איפה השינויים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> השינוי הוא בתחום 44, בתכנית 01, גידול של 18.250 מיליון בגין נושאים שפורטו בטבלה שהועברה לפני הישיבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איזה נושאים בטבלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל יד בן צבי, תיאטרון אילת, חיזוק מעמד המאמן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה זה נקרא רזרבות פיסקאליות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זו תכנית הרזרבה של סעיף 19. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה זה ביחד שני משרדים? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קודם לא קראת לזה פיסקאלית. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסעיף הזה תכנית הרזרבה נקראת רזרבה פיסקאלית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה השם שנתנו לה בברית? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה השם שניתן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה, זה משרד שספג בשנתיים האלה המון בגלל שהרבה מהמוסדות היו סגורים או בתפוסה חלקית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הסכמים קואליציוניים הוא אומר לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני שואלת את השאלה. איפה החזרי הקורונה, פיצוי, מוזיאונים, מוסדות תרבות שהיו סגורים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> במהלך הקורונה, גם בשנת 2020 וגם בשנת 2021, הסכום מוצג גם פה בתקציב, ניתן גידול שנמצא בין היתר בתחום 42, תכנית 02, מינהל התרבות, ובתחום 43, תכנית 03 ובתכנית 04, בשני התחומים האלה, גם בפעילויות ספורט וגם בתשתיות ספורט ניתנו תוספות שקשורות לקורונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שהם בעצם פיצויים גם על אובדן הכנסות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בין היתר גם פיצויים על אובדן הכנסות בגין היעדר קהל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי שאלות. קודם כל למה זה מוצג יחד? זה שני משרדים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שימור של היסטוריה תקציבית מהימים שבהם זה היה משרד אחד כדי שיהיה אפשר להמשיך לעשות ניתוחים על בסיס אותו מבנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם לא חושבים לסדר את זה פעם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה כבר שנים שני משרדים. זה לא פוצל אתמול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אצל ראש הממשלה יש עשרה משרדים, אם ככה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להבהיר. המשרדים האלה עדיין, עד היום, מופעלים עם מטה משותף ולכן זה יהיה לא נכון להפריד אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל גם יש משרדים שלא פועלים במשותף ואתם לא מפרידים אותם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> תחום 41, בו יש את השכר ושיא כוח האדם והתפעול הוא של שני המשרדים ביחד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. שאלה שנייה, מה ההפרש של ה-43 של השנה לשנה קודמת? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה מדבר על? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על פעילויות ספורט ומינהל הספורט. האם יש גידול? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש גידול של כ-50 עד 70 מיליון לעומת שנה שעברה. יש פה את הסיפור של הקורונה שקצת מטשטש את זה, חלק מהגידול זה קורונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איזה הכנסות יש ב-40.01, פעילות משרד המדע. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-40.01 יש לך את קרן העיזבונות, אנשים שמשאירים סכומים עבור עולם התרבות, וכן יש לך גם קרן משותפת להשקעות בתחום המדע שבה אנחנו מקבלים הכנסות מגרמניה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ופעילויות ספורט ותשתיות ספורט, מאיפה יש לך הכנסות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בגלל שמדובר במבחני תמיכה שמקיפים כמעט את כל התקציב שם יש סכומי כסף שבסופו של דבר צריכים להיקלט חזרה על ידי המשרד בגלל שהם ניתנים כמקדמות או ניתנים במסגרת שנה מסוימת ולאחר זמן צריך לקבל אותם בחזרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לקבל חזרה ממי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> למשל אם רשות מקבלת סכום מסוים עבור פרויקט וכעבור כמה שנים היא לא מצליחה לקדם את הפרויקט, מסיבות משפטיות או כל סיבה אחרת, היא נדרשת להחזיר את הסכום שהיא קיבלה, הוא לא נשאר עבורה לנצח, ואז צריך תקנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל בדרך כלל זה עובד הפוך. נניח שרשות הגישה קול קורא וזכתה, היא כאילו קיבלה הרשאה, אבל היא מקבלת את הכסף רק אחרי שהיא ביצעה. אתה לא נותן לה את הכסף מראש ואז היא מחזירה לך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בפועל בהקשר הזה היא גם מקבלת סכומי כסף ואם היא כמבחן תמיכה מחלקת את כל הכסף, לא רק את ההרשאה. היא מחלקת גם כסף ואז אם רשות נדרשת להחזיר את הכסף, כי נמצא שהתמיכה התקבלה באופן – בגלל התנאים של מבחן תמיכה, אז היא מחזירה סכומי כסף כאלה ואחרים. זה מתרחש מדי שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשות העתיקות, איפה כוח האדם שלה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כלל כוח האדם של המשרד מצוי בתכנית 41. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למשל אני רואה שבמרכז ההסברה יש כוח אדם, בשכר יש כוח אדם. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> רשות העתיקות היא תאגיד, היא רשות נפרדת, היא לא מתוקצבת ברמה הזו בתקציב המדינה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה דוגמה נניח למפעלים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, זה לא מפעל עסקי, זה תאגיד ציבורי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמו הרשות לפיתוח הנגב? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, הרשות לפיתוח הנגב זה לא תאגיד ציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כמו הרשות השנייה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. תאגיד סטטוטורי שחלק מתקציבו הוא מתקציב המדינה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמו הרשות לפיתוח הנגב, שאנחנו נראה פה רק סעיף, אבל אתה לא מגביל אותו בשיא כוח אדם וכו'. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כוח אדם הוא קובע לעצמו, שר האוצר מאשר לו את הצעת התקציב השנתית, זה לא מגיע לאישור הוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה יש פירוט על התקציב של רשות העתיקות? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> באתר רשות העתיקות, זה לא חלק מהצעת התקציב. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> החלוקה בין ענפים וכן הלאה זה כבר עניין של הסוברניות של המשרד, נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה פה ברמת תכנית. המשרד עובד ברמת תקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם אתה מתקצב אותו אז בעצם אתה לא יודע - - - << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אתה מאשר לו תקציב שהוא מגיש, הסכום הזה הוא הסכום שאתה נותן לו מתקציב המדינה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אציין ביחס לשאלה איפה מופיע התקציב, בתכנית הכלכלית הובא התיקון שאושר בוועדת החוקה שהוא בעצם יחייב את התאגידים הציבוריים לפרסם דוחות כספיים בכל שנה שוטפת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היום אין חובה כזאת בתאגידים ציבוריים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> היום אין חובה כזאת. מרבית התאגידים מפרסמים באופן וולונטרי, אבל אין חובה כזאת בחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך זה שלרשות העתיקות אין הוצאות מותנות הכנסה? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> עוד הפעם, זה לא מופיע. מה שאתה רואה כאן זה תמיכת המדינה ברשות העתיקות. זה המספר היחידי שאתה רואה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אה, הבנתי. סתם, אתה יודע בשלוף להגיד כמה סך התקציב של רשות העתיקות ב-2021? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> לא בשלוף, אבל יש לנו איפה שהוא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי, זו תמיכה שהמדינה מעבירה לרשות העתיקות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, זה סגירת הגירעון. בערך. טוב, סעיף מספר 19. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני ביקשתי התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית, חוזרים ב-11 ועשרה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 23:05 ונתחדשה בשעה 23:10.) << הפסקה >> (היו"ר ולדימיר בליאק) << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף 20, משרד החינוך. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש דפי החלפה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה היו התוספות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סעיף 20, משרד החינוך, הוצאה 67,380,784,000, הוצאה מותנית בהכנסה 3,022,195,000, הרשאה להתחייב 1,898,000,000, שיא כוח אדם 2,452. יש לנו פה דף החלפה בעמוד 692, לפיו בסעיף 20 בתחום 70 בתכנית מספר 2, ששמה רזרבה לעמידה במגבלה הפיסקאלית, יש תיקון מ-373 מיליון בהוצאה ל-420.850 מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי מה הוא מחולק? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התיקון הזה נובע מהטבלה של הסכומים הקואליציוניים ומכיל בין היתר סכומים עבור מכינות אופק, יד ושם, לימוד מורשת בבתי ספר, תנועות נוער סביבתיות ונושאים נוספים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין עוד סעיפים ששונו חוץ מהרזרבות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. 69.02 מוסדות תורניים, לא שונה? בהחלטת הממשלה הוא שונה. היה בהחלטת הממשלה באוגוסט תוספת של 200 מיליון ועכשיו עוד 230. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> החלטת הממשלה באוגוסט מוכלת בסכומים הקיימים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אותם 200 מיליון של ליל הממשלה באוגוסט, הם נמצאים בתקציב המקורי שהוגש כבר לכנסת בתכנית הרזרבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מתוך ה-373 של הרזרבות בתכנית 70 אתה בעצם מעביר 200 מיליון ל-69.02 ובהחלטת הממשלה של יום ראשון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הכספים הקואליציוניים שהוחלטו, האם הם בסעיף הזה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הכספים הקואליציוניים שנמצאים במסמך שהוגש לוועדה בטבלאות נמצאים בדפי ההחלפה. בנוסף במסמך שהוגש לוועדה אתם יכולים לראות שנרשם שבהסכמה עם מפלגת ימינה תתוגבר תכנית התקציב למוסדות תורניים בסך של 207.500 בשנת 21' ו-246 - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז כמה יהיה טוטאל בתכנית הזאת ב-2021? 117? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז איפה שאר הכסף בהחלטה של הממשלה שאמור להיות פה, הקואליציוני? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוא גם נמצא בתכנית הרזרבה. מה שהתקבל בממשלה ב-1 באוגוסט. מה שהתקבל ביום ראשון הוא לא נמצא, כאמור, והוא יובא כמו שהתייחסנו בסעיפים אחרים בשינויי תקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף התקבל ביום ראשון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ביום ראשון לא התקבל כסף, התקבל מה שמוגש לוועדה, במסמך שהוגש לוועדה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז מה שהתקבל ביום ראשון, לחדד, לא נמצא ברזרבה של משרד החינוך פה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא בהכרח. דברים שהוסכם עליהם בליל הממשלה, יכול להיות שכן, אבל לא בהכרח כל התקציבים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה אומר מה שאמרת עכשיו? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התקבלו ספציפית בעולמות החינוך הרבה מאוד החלטות ולכן חלק מהנושאים היה צפי שייכנסו ולכן הם נמצאים בתכנית וחלק מהם זה לא היה ברור ב-1 באוגוסט ולכן הם לא נמצאים בתכנית, אלא הם ייכנסו בפנייה תקציבית שתוגש לוועדה. בהתייחס לשאלה של חבר הכנסת אזולאי, אמרתי, 207.500 ו-246.100 בהתאם לשנים 2021 ו-2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המוכש"ר בחינוך המיוחד, ה-90 מיליון שהובטח שזה יהיה בבסיס, איפה זה נמצא? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא קיים בבסיס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה? תראה לי אותו. << דובר >> קריאה: << דובר >> בתכנית של החינוך המיוחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יש בסך הכללי בתכנית? << דובר >> קריאה: << דובר >> בהצעת התקציב יש 10,336,000,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וזה בתוך זה? << דובר >> קריאה: << דובר >> בתוך זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תרבות חרדית, איפה היא נמצאת? היא הייתה בשנה שעברה, איפה היא עכשיו? << דובר >> קריאה: << דובר >> ב-20.69.01, תרבות יהודית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, היה תרבות חרדית. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה תקנה בתוך התכנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם שעברה זה לא היה בנפרד? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והיא קיימת היום שם? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה היא מתוקצבת? << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה, אני מחכה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה ההערכה, מתי זה יובא לאישור? כי יש כסף ל-2021. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אז כמו שהתייחסנו ביחס לסעיפים הקודמים, מבחינתנו הוגשה כבר בקשה למשרדים השונים לקבלת חוות דעת משפטיות, מיד ברגע שהם יתקבלו אנחנו נגיש פנייה לוועדה להעברת התקציבים. מה שלא נמצא בתכנית התקציב, ומה שכן נמצא גם צריך פנייה תקציבית כדי לתקצב בתכניות שמהם הוא יכול לצאת. כרגע, כאמור, זה מתוקצב בתכניות רזרבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לתקציב הישיבות, למוסדות תורניים, מה שדיברנו קודם, 69.02, אם זה עדיין נמצא ברזרבות ואתה אומר שגם מה שהוגש במסמך שהוגש כן נמצא בדפי ההחלפה? או ששני הדברים פה יצטרכו פנייה תקציבית? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שני הדברים יצטרכו פה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ולמה צריך פה חוות דעת תקציבית? זה אירוע שכל שנה, כל שנה, כל שנה, כל שנה, 100 שנה כבר, מורכב מבסיס ומקואליציוני לפי ההגדרות. אני אגיד מה הבעיה, אנחנו עומדים כבר בנובמבר, בסוף הרי מדובר במוסדות חינוך שמשלמים שכר ומשלמים מלגות וכו' ומינואר הם מקבלים בערך 50% מהתקציב, 50% מה-800. בסוף, באמת אני אומר שזה אבסורד, הכסף קיים, התכנית קיימת, הקריטריונים קיימת, שיטת הניקוד, הכול קיים, יש חוות דעת, כל שנה היו חוות דעת, פשוט לקחת את חוות הדעת משנה שעברה, לתקן לה את התאריך. המשמעות של להביא לכאן את זה כפנייה בעוד חודש או בעוד חודשיים, מה שיקרה, כי האוצר לא מביא כל פנייה בנפרד, הוא מרכז X פניות ומביא לנו את זה בבת אחת. זה אומר שהמוסדות הללו – בסוף אפשר להתווכח, ישיבות, לא ישיבות, בסוף זה אנשים, זה בני אדם שמקבלים מלגות וקונים מזה לחם וחלב, זה עובדים, מורים ורבנים שמקבלים משכורת ומהדבר הזה קונים לחם וחלב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש שם גם ילדים, פחות מגיל 18. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל את עצמי אם אין פה קצת – אני רוצה לברור את מילותיי כדי לא לפגוע, סוג של קלות ראש בחשיבות של הדבר הזה אל מול מה שהייתם צריכים לעשות כדי שזה יקרה בשנייה. כאילו אם היה קצת רצון טוב אז לא הייתה שום בעיה לייצר את חוות הדעת הזאת על בסיס מה שהיה בכל השנים הקודמות עד היום. להביא את זה עכשיו, אני רוצה לבקש, באמת, ולדימיר, אני לא מבקש עוד כסף, אני לא נכנס פה לאירוע פוליטי, אפשר עכשיו להרים טלפון ליועמ"שית במשרד החינוך, לבקש את חוות הדעת של שנה שעברה. בעיניי אם נעשה את זה נעשה משהו חברתי מאוד גדול ושנצליח, אתה תצביע על זה, אנחנו נגיש רביזיה. אפשר לדעתי תוך כמה שעות לגמור את הסיפור הזה. את הכסף שכבר קיים, שחלקו נמצא עכשיו ברזרבה ואושר בהחלטת ממשלה וחלקו בהסכם הקואליציוני של היום, נאשר אותו כבר היום, נמנע את הצורך בעוד חודשיים ומוסדות יוכלו לקבל את הכסף. שוב, אני אומר, בסוף זה כסף שעובר ללחם וחלב של השכבות הכי חלשות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני אבדוק את זה עם אלכס ואנחנו נראה מה אפשר לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מדברים בסך הכללי על כמה התקנה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 117. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר זה עדיין ירידה של 50 מיליון משנה שעברה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואם אתה מנרמל את זה לגידול שנתי זה עוד ירידה יותר גדולה. אפשר לשאול את איתי אם אפשר לטפל בזה? אני באמת אומר, ולדימיר, זה לא אירוע, הוא לא עולה כסף. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו נצביע ואז אנחנו נבדוק את זה. אני יכול להצביע? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אנחנו רוצים תשובות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי גם שאלות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה אחת, כמה כסף לחינוך ההתיישבותי היום, בערך? סדרי גודל, לא מספר מדויק. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> 4,170,000,000. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה תלמידים הוא שואל. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> אפשר לעבור לנושא הבא, אני אעדכן אחרי, אני באמצע הבדיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המוכש"ר, משנה שעברה, אני רוצה שהשנה הוא ב-389.492, כמה הוא היה בשנה שעברה? בתקציב 19' או בהמשכי. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> בין השנים 2019 עד שנת 2021 השתנה שלד התקציב של משרד החינוך, התכנית התקציבית שנמצאת היום, 63.04 לא הייתה קיימת בתקציב הקודם. תן לי לבדוק, 517 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה ירד השנה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> לא היה צמצום בתקציב מוסדות המוכש"ר, אלא היה מעבר של תקנות שהיו קיימות מתחת לתכנית הזאת מתחת לתכנית של החינוך המיוחד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה שהחינוך ההתיישבותי הוא ארבעה מיליארד והחינוך העצמאי הוא 1.6. אני רוצה נתון השוואתי לדעת על כמה תלמידים זה הולך ועל כמה תלמידים זה הולך. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אז הם בודקים את זה. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> במוסדות החינוך ההתיישבותי הפעילות היא פעילות פנימייתית ובכפרי נוער שהתקציבים במהותם הם שונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אני רוצה לראות סדרי גודל. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> התקצוב עבור חינוך בפנימייה הוא שונה מתקצוב עבור לימודים במוסד פתוח. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל אתה יודע שהיום לא נותנים לפתוח איפה שצריך, אלא רק מה שהיה קיים בעבר. אז הדמעות התייבשו לי. לא, כשאתה מתאר לי את החינוך הפנימייתי הדמעות התייבשו לי, כי היום כשיש צורך בפנימייה לא פותחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם היום יש פנימיות בישיבות הגבוהות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם לא פותחים פנימיות חדשות. אז הדמעות התייבשו לי כבר. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> אנחנו מדברים על 92,000 תלמידים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וכמה בחינוך העצמאי, סדרי גודל? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> 115,000. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וזה 1.6 מיליארד וזה ארבעה מיליארד. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> בסופו של דבר בתכנית של החינוך ההתיישבותי מתוקצבים תלמידים שנמצאים במוסדות פנימייתיים ולא בבתי ספר רגילים. חוץ מהתקציב עבור לימודים בבית הספר יש תקציב ל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל היום לא פותחים לפי צורך ולא מתקצבים לפי צורך. לא פותחים היום, מה שהיה כאילו, זה מין כזה פנסיה תקציבית כזאת. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> צריך לזכור שהחינוך העצמאי מתוקצב בהתאם לחוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בהתאם לחוק כשהחוק אומר שהוא צריך להיות מתוקצב ב-100%. החוק הרי לא אומר כמה כסף אתה נותן, החוק אומר שאתה צריך לתת 100%. כשאתה פותח סעיף תקציבי ואתה רואה שפה זה פתאום לפי הצורך ו - - - << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אותו דבר קורה בחמ"ד מול הממלכתי, בסוף זה תלוי כמה תלמידים של חינוך מיוחד יש וכמה תלמידים יש בכל כיתה וכל המשתנים האחרים, זה די תוצאתי, זה לא החלטה שמתקבלת מחדש כל שנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסוף אתה בודק את התוצאה. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אבל זה שיש פחות חינוך מיוחד בחינוך עצמאי זה נגזרת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש יותר. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> לא, המספרים הם שיש פחות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, במספרים יש יותר. אני קצת מכיר את המספרים של החינוך העצמאי, זה תחום שלי, יש יותר. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הרב פינדרוס, אני הייתי שואל אחרת. למה אין אופק חדש? אם זה מתוקצב ב-100% מה פתאום אין אופק חדש ברשתות? האם יש למישהו פה תשובה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר על פי חוק, זה לא בדיוק על פי חוק. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני רוצה להתקדם, חברים. עופר, רצית לשאול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רציתי לשאול לגבי ההשכלה הגבוהה. מה שמופיע פה ה-441.662, זה התקציב של כל מוסדות ההשכלה הגבוהה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> זה לא המוסדות להשכלה גבוהה, זה המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה שנפתח ונסגר בשנה האחרונה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואיפה מופיע פה המוסדות להשכלה גבוהה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> המוסדות להשכלה גבוהה זה סעיף תקציבי נפרד. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בצלאל, שאלה אחרונה לפני הצבעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר קצת פירוט על ההוצאות מותנות הכנסה. נניח אני רואה בקדם יסודי מיליארד וחצי שקל, אנחנו בחוק חינוך חובה, מאיפה מקור ההכנסות האלה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> מדובר בהוצאה מותנית בהכנסה טכנית בגין גננות עודפות ברשויות המקומיות שמתוקצבות גננות והתקציב מוחזר כהכנסה מותנית בתוך הסעיף. זה חשבונאי לגמרי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מאיפה הוא מוחזר? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> מהרשויות המקומיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת המשרד משלם את השכר לגננות ומקבל את זה חזרה מהרשויות המקומיות. אותו דבר ביסודי ובחטיבות ביניים? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> בחטיבות הביניים זה בעיקר בגין שאילה והשאלה של מורים מחטיבות הביניים לחטיבה העליונה, או הפוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי משלם את הכסף? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> משרד החינוך משלם את הכסף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מאיפה הוא מקבל את זה, מאיפה ההכנסות? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> ממשרד החינוך, זה בעיקר חשבונאי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה סותר את כל מה שהסבירו לכאן כאן מאחר הצהריים. הרי בסוף אנחנו בתוך עולם התקציב מאשרים את המסגרת, בתוך מגבלת ההוצאה, נכון? בדרך כלל כשהוצגו לנו במשרדים הקודמים הוצאות מותנות הכנסה אז ההכנסה הגיעה או מגופים, זה יכול להיות אם המשטרה נותנת שירות לאבטחת כדורגל אז משרד התרבות והספורט מעביר לה. אם זה ממשרד למשרד זה לא הוצאה מותנית הכנסה. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> זה לא ממשרד למשרד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אם זה בתוך אותו משרד זה לא הוצאה מותנית הכנסה. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> התקציב של משרד החינוך מועבר או ישירות לבתי ספר ביסודי או חטיבות ביניים הרשמיות או לחטיבה העליונה שמופעלת על ידי בעלויות או רשויות מקומיות. בתי הספר שהם מקיפים, שיש בהם גם חטיבת ביניים וגם תיכון ויש בחטיבת הביניים מורים שהם בחינוך הרשמי ובחטיבה העליונה שהם מורי התיכון ועובדי הרשות המקומית והם מושאלים מחטיבת הביניים אז יש תקציב של שאילה והשאלה בין שני המוסדות שמעוגן פה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה כאילו מעביר מסעיף 62.01 נניח, אם המורה רשום כמורה רשמי ביסודי, אתה מעביר אותו לסעיף 64.01. לא. מאיזה סעיף לאיזה סעיף זה עובר כאן? ההכנסה היא ב-63.01, מאיזה סעיף משלמים לו את זה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> מהרשות המקומית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שזה לא מהרשות מהמקומית אלא ממשרד החינוך. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> זה כסף שמשרד החינוך מעביר לרשות המקומית ומהרשות המקומית זה מקוזז בהתאם לשאילה והשאלה שמתבצעת בין מוסדות חטיבות ביניים ובין חטיבות עליונות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, אבל בסדר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שאלה אחרונה, אלי, ביחס למה שאמרת על החינוך העצמאי שמתוקצב על פי חוק, סל תלמיד, ניהול עצמי, כל הדברים האלה, זה לא קיים בחוק? זה מוחרג? << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> זה היה קואליציוני כבר הרבה שנים. זה כספים קואליציוניים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, סל תלמיד לניהול עצמי כללי, לא קשור פה לחינוך עצמאי. אני שואל ביסודי ובחטיבת הביניים, כשאתה כותב לי 14 מיליארד, יש שם סל ניהול עצמי וסל תלמיד, נכון? אז אני שואל, אם אתה אומר על פי חוק, עזוב את הקואליציה, אין קואליציה, אנחנו ברוך ה' לא בקואליציה, ואני שמח מאוד על כך, כל רגע, ומודה לאלוקים, אני שואל מהחינוך העצמאי, גם נכלל למשל סל תלמיד וניהול עצמי או ששם זה לא נכלל? << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> בהתאם לניסוח של החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שם זה תלוי קואליציה? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא מופיע. אם אתה שואל זו התשובה. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אבל זה לא שאלה של התקציב הזה, זו שאלה היסטורית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני שואל עכשיו, אני לא שואל היסטורית. זה מופיע פה או לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> זה מתוקצב כמו שתוקצב בשנים הקודמות, 100% מהבסיס של התקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל, ב-14 מיליארד זה מופיע, האם זה גם מופיע ב-1.6 מיליארד? << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> מה שהיה קואליציוני בשנים קודמות לא מופיע השנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז עזוב קואליציוני, אם אתה אומר על פי חוק, למה זה לא מופיע פה? << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> בגלל שמופיע מה שמחויבים על פי חוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה אתה לא מחויב על פי חוק סל תלמיד וניהול עצמי? << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> מפני שזה הנוסח של החוק. זה דיון משפטי שכבר נידון במשך, כמה שנים? עשרות שנים? << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אין לזה תשובה משפטית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה החוק אומר? תסביר לי, מה החוק אומר? שהחינוך העצמאי יתוקצב על פי מה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> על פי תקן הבסיס. (היו"ר אלכס קושניר) << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא, מה פתאום? זה לא חוק. החוק אומר שמתוקצבים אותו דבר. אלכס, אני מבקש כבר כמה זמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני מנסה להבין נקודה חשובה. עד כמה שאני יודע ופורסם, וגם ראינו את זה במספרים, אמרתי את זה גם לפני כן, בדיון הקודם, אני כבר שבע שנים מכיר את התקצוב ואת הכספים הקואליציוניים, ותמיד כשהיינו מקבלים את האישורים המשפטיים הופיעו הרשתות ואחר כך החמ"ד. משום מה זה נעלם השנה, הכול עבר לבסיס. אני מנסה להבין מה צריך להיות בעולם כדי שצרכים – הרי ברור לכולם היום שמ-2008, שיש שינוי בכספים הקואליציוניים, הכול צריך לעבור אישורים משפטיים של מחלקות של משרד החינוך, כמובן כולנו עברנו את אילת מלקמן והכול, וזה אומר שמשהו שהוא לא אמור להיות בבסיס גם לא יהיה קואליציוני. הסתבר שכנראה הבינו עכשיו, כשהגיעו ימינה והם בשלטון, ואפשר להעביר את ה-153 מיליון שלהם, של הקואליציוני, להעביר אותו לבסיס, זה קרה. אני יכול להבין למה זה קשור, אם מעבירים מקואליציוני לבסיס, למה הנושא הזה צריך להיות לפי מפלגות? אם באמת זה צריך להיות בבסיס אז שכולם יהיו בבסיס, מה השוני? מה ההבדל? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> התקציב עבור החינוך הממלכתי הדתי נמצא בבסיס מאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית לפני הנחת התקציב על שולחן הכנסת. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הנחה של מה? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> לפני הנחת התקציב על שולחן הכנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מחילה, אתה טועה. זה לא נכנס לבסיס אז, באותה החלטה על הקואליציוניים, זה אולי נכנס לבסיס בהחלטת הממשלה מיום ראשון שדיברה על מ-23' והלאה. מחלוקת פוסקים גדולה גם בקרב אנשי משרד האוצר אם זה תופס או לא תופס. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא, זה נכנס כבר אז. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא נכנס כבר אז. זה לא נכנס לבסיס, זה נכנס לתוך ספר התקציב בקריאה הראשונה. אבל מה ששאל פה חבר הכנסת, על פניו הכנסה לבסיס משקפת את העובדה שמדובר במשהו שעל בסיס חוות הדעת המקצועיות הוא בתוך נוסחת הבסיס שהמדינה אמורה לתת לילדים. קואליציוני זה כאילו הקצפת, המדינה לא חייבת, בסדר, אם מישהו דואג לזה כאן בכנסת אז מקבלים, לא חייבים לדאוג לחתולי רחוב, אם זה מעניין מאוד פה מישהו אז אנחנו נתקצב את זה. מרגע שאתה מכניס לתוך הבסיס המשמעות היא שאתה מכיר בצורך המקצועי והופך את זה לחלק אינהרנטי ממה שהמדינה מחויבת לפי חוק חינוך חובה. שואל נכון חבר הכנסת אם התקבלה התפיסה העקרונית שהתקציבים האלה, שבסוף הם שעות הוראה ושכר מורים וזה, מוסכם שזה לא אמור להיות באופי שלו קואליציוני אלא זה חלק מדברים אחרים. למה משפטית אתה יכול לעשות את זה על החמ"ד ואתה לא עושה את זה – זאת אומרת על פניו דרישת השוויון מבחינה משפטית הייתה חייבת להביא לזה שהכול צריך להיכנס לבסיס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אלי, אני רוצה לחדד את זה ואני התחלתי עם זה ואני אומר את זה עוד פעם, ממה נפשך? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וכשהיית בתחבורה, אלי, היו לך תשובות יותר טובות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ממה נפשך? אם הדבר הזה אמור להיות בבסיס של התלמיד אז זה אמור להיות גם בחינוך העצמאי. אם לא זה גם לא אמור להיות ב-14. תגיד לי שיש עתיד הוסיפו בקואליציוני סל תלמיד לילדי החינוך הממלכתי, בכיף, נדע שיש עתיד, נדע להודות להם על כך. למה פה זה צריך להיות בקואליציוני ופה לא? אם זה בבסיס, על בסיס התקצוב של 100% תלמיד, איפה סל תלמיד, איפה הניהול העצמי, איפה כל שאר הדברים? למה זה לא נמצא? עכשיו, מאיפה אני יודע שזה לא נמצא? אף אחד לא דיבר איתי קודם, אני פשוט הסתכלתי, אני יודע שהוא 20% מהחינוך, אני יודע שהוא 12% מהתקציב, אז אני מבין שמשהו פה לא מסתדר. אולי צריך ללמוד ליבה בשביל זה, ללכת לאוניברסיטה ולצאת מטומטם, אבל אני לא מוכן, אני רוצה להבין איך יכול להיות שזה מתוקצב 12% כשזה 20%? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> התקציב בגין סל תלמיד וניהול עצמי הוא חלק מהחלטת מדיניות של משר החינוך, זה לא מחויבות חוקית. השאלה של כמה יהיה בתכניות של החינוך העצמאי ו - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם זו מדיניות של משרד החינוך מה זה בין ילד לילד? אם זאת מדיניות זאת מדיניות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה פשוט מחלק בין ילד לילד, אתה אומר שהילד מהחינוך העצמאי - - - << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> המדיניות של משרד החינוך, והיא מובהקת, היא העדפה לתלמידי החינוך הרשמי. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> לא נכון, לא נכון, לא בתקציב. טוב שאתם אומרים את זה, טוב שזה לפרוטוקול. אין דבר כזה. החוק אומר שתלמידי רשתות מתוקצבים ב-100%, אנחנו מדברים על תלמידי הרשתות. זה שאין להם אופק חדש ודפקנו על כל השולחנות ואין לזה שום תשובה, אל תטרחו בעניין הזה, אין אופק חדש לרשתות כי אין תשובה, כי אין כסף באוצר כשלא רוצים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני אופק חדש, אני מדבר איתך על דברים לפני אופק חדש. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אבל בנקודה הזאת, וחשוב להבהיר, ואני מכבד מאוד את חבריי המבוגרים והמנוסים, הנקודה הזו זו אפליה שהיא לא בחוק. אין דבר כזה ואל תטרחו להגיד את זה כי זה לא נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל טייחתם את זה בגלל הסכמים קואליציוניים. הייתם אומרים לנו: שבו, אל תעשו בלגן, ניתן לכם את זה קואליציוני, תשתקו. אבל בוא נגיד את האמת, הגענו לשלב שיש פה בעיה. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> הרב גפני אמר את זה לפני כן, לא היית פה. הוא אמר: מרחו אותי כל השנים, להגיד לי לא לעשות את זה. זה נכון מה שעשו לנו כל השנים. עכשיו את החמ"ד הכניסו פנימה, הכניסו את אותם סעיפים ואת אותו אישור משפטי שלהם, קיבלנו גם אנחנו אישור משפטי כל שנה וכל שנה, עכשיו הכניסו אותם לבסיס וצריך לזרוק על זה נקודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אני רוצה להצביע על הסעיף. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> מוותר על תשובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חשבתי שזו הייתה תגובה אחרי התשובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, סליחה. מחילה. כמו שבצלאל אומר, מחילה. בבקשה תשובה. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> לגבי אופק חדש, אופק חדש הוא הסכם שכר שהוא פרי משא ומתן בין הסתדרות המורים שהיא הארגון היציג של עובדי החינוך הרשמי לבין המדינה. מדובר בעובדים שהם לא עובדי החינוך הרשמי ובגלל זה הסכם אופק חדש לא חל עליהם וכנראה ש - - - << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אני מגלה לך שהציעו לנו לקחת אופק חדש לפני שהתחילו את זה במדינה ולא הסכמנו כי לא הבנו מה זה אומר. פעם אף אחד לא רצה אופק חדש. << אורח >> אלי מורגנשטרן: << אורח >> אתם רוצים לעשות עכשיו הסכם שכר על כל המשמעויות שלו, או רק על ההכנסות? על הפיקוח, על ה - - - << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> איך אתה מחבר פיקוח בזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, חברים, אני מבין שהנושא הזה חשוב, אני לא מזלזל בחשיבות שלו, אבל אני לא מוכן שאנחנו נשקיע בו את כל הדיון על תקציב המדינה. לכן אני מבקש מכם להקשיב לתשובה באופן מלא ובמאמר מוסגר אני אגיד לכם שמי שיושב כאן אלה לא קובעי המדיניות, ולכן הם יכולים לענות לכם רק במסגרת הסמכויות שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה לא מדיניות, זה משפטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לגבי המשפטי, הוא מנסה לענות לכם ואתם לא נותנים לו להתקדם. אז תנו לו לסיים את התשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה ויכוח משפטי, יש משפטנים בכירים שיושבים פה. גם לנו יש משפטנים. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> אסי מעדיף לא לענות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אסי, אני אחדד את השאלה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לא, רגע, אם יש טענה לבעיה מבחינת זכויות אז זו לא הדרך - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אסי, לא זאת השאלה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אם יש זכאות כלשהי היא ממילא מתוקצבת, לכן זו לא השאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אסי, לא זאת השאלה. אני אחדד את השאלה במילים פשוטות מאוד וברורות ובעברית פשוטה מאוד. השאלה היא אחת, עקרונית, כמו שהציגו פה המלומדים שעברו אוניברסיטה, בניגוד אליי, החינוך העצמאי מתוקצב ב-100% בחוק, מעיין החינוך התורני מתוקצב ב-100% בחוק. עד היום כשנתנו תקציבים נוספים לחינוך הממלכתי, כמו סל תלמיד, כמו ניהול עצמי, כמו אופק חדש, הכניסו את זה בתקציב המדינה וכשאנחנו באנו וביקשנו את הכסף הזה לחינוך העצמאי, כי בחוק אתה מתקצב, אמרו לנו: עזוב, אתה מקבל את זה בקואליציוני, בשביל מה אתה עושה בלגן? יום אחד, ברוך ה', לשמחתנו, אנחנו לא חלק מהמשחק הזה. אז מה עשו? את תקציבי החמ"ד הכניסו לבסיס, אמרו שזה בסדר, אצלנו אמרו: חבר'ה, זה קואליציוני, אתם לא בקואליציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על אותו דבר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם זה משפטית יכול להיכנס לבסיס אין סיבה שזה לא ייכנס פה. משפטית אני מדבר איתך פה כרגע. אם משפטית זה חלק מהתקצוב של תלמיד, ואתם מסכימים שנותנים 100% לחינוך העצמאי, אז תשימו את זה בתקציב. ואת התרגיל שעשו כל השנים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פינדרוס, אתה חוזר על מה שכולם אמרו פה, וגם מה שחבר הכנסת גפני הבהיר פה בצורה ברורה. אני רוצה לקבל תשובה לשאלה שנשאלה פה ואני רוצה להתקדם. בבקשה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אז אני עונה. השאלה אם משהו נמצא בבסיס התקציב או לא נמצא בבסיס התקציב היא לא שאלה משפטית, היא לא יוצרת זכויות. השאלה שנשאלת היא, ועל זה ענו כבר תשובה, האם יש זכות מוקנית לאותו שוויון. ככל שיש, מהטענה שנטענת, אז ממילא צריך לתקצב את זה, וזה לא משנה איך האופן שבו זה מתוקצב. ואם אין זכות כזו אז זה לא מתוקצב. אז זו השאלה שצריך לברר אותה והיא לא צריכה להתברר כרגע במסגרת הדיון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להיפך, דווקא במסגרת התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להצביע על סעיף 20, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מוחמד, לא חזרת אליי לגבי התרבות החרדית. << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> שמונה מיליון שקל בערך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 21, השכלה גבוהה. הוצאה 12,648,052,000. אין דפי החלפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר לפרט טיפה? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> למה אין פירוט למל"ג? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הסיבה שתקציב המל"ג הוא כפי שהוא מובא לפניכם כבר שנים רבות זה בגלל המעמד המיוחד של המועצה להשכלה גבוהה. המועצה להשכלה גבוהה זה תאגיד סטטוטורי, מכוחו קיים ות"ת, הוועדה לתכנון ותקצוב, שזה גוף במעמד עצמאי שהוקם מכוח החלטת ממשלה ולמעשה מה שזה אומר, העצמאות שלו באה לידי ביטוי גם בתקציב. זה אומר שאנחנו באגף התקציבים שבמשרד האוצר למעשה לא קובעים את חלוקת התקציב בין המוסדות השונים והשימושים השונים, אלא מי שעושה זאת זה ות"ת. איך הוא עושה זאת? הוא עושה זאת על פי קריטריונים שקופים, ברורים, ידועים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה גם בנייה בתקציב הזה? אוניברסיטה חדשה שבונים, באיזה תקציב זה? פה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אז כרגע אין עדיין אוניברסיטה חדשה שבונים, הוקמה ועדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת? הייתה פה שרת החינוך והיא אמרה שהיא מקימה אוניברסיטה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> הוקמה ועדה שבוחנת את זה. כרגע זה עדיין לא בא לידי ביטוי בתוך התקציב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> וב-2022 זה בא לידי ביטוי? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> גם לא, בגלל שהוועדה טרם הגישה את מסקנותיה, היא צריכה לעשות זאת תוך מספר חודשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז כשהשרה אמרה לנו שהיא מקימה אוניברסיטה בגליל לאיזה שנה היא התכוונה? אלכס, השרה הייתה פה והיא אמרה שהיא מקימה אוניברסיטה בגליל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא גם אמרה שהיא מקימה ועדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אני רואה שב-21' לא, היא אומרת שב-22' גם לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, כדי לתקצב משהו צריך קודם כל להבין מה זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתחילים עם תכנון, שנה, שנתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל קודם כל הוועדה צריכה להגיש את ההמלצות שלה. היא דיברה על זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק רציתי לשאול אם הוות"ת מגולם בפנים בתוך ההשכלה הגבוהה? הוות"ת והמל"ג. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בתוך התקציב יש גם את תקציב התפעול, של ות"ת, זה כ-100 אנשים שמתפעלים את כל המערך ולמעשה התקציבים שרואים פה הם התקציבים שבסופו של דבר מגיעים למוסדות המחקר, לקרנות המחקר התחרותיות, לתמיכות בסטודנטים ועוד. כלומר רואים פה את כל תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה, כל התמיכה מתקציב המדינה במערכת ההשכלה הגבוהה, מלבד תקציב המדינה למוסדות להשכלה גבוהה לרוב יש הכנסות נוספות. אם תרצו אני אוכל להרחיב על כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> שתי שאלות. מה שאמרת בהתחלה מבוסס על סעיפים 14 ו-15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, ההגדרה של מוסד מוכר כתאגיד, אבל סעיף 15 מדבר על כך שמוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים במסגרת תקציבו. כלומר לא נאמר פה שהוא קובע את התקציב, אלא שיש תקציב שנקבע ובמסגרת הזאת הוא עצמאי. התקציב הזה נקבע, איך? אני יודע למשל שלפני כמה ימים, שהשבוע למשל הוכרז שהממשלה החליטה להעביר כספים נוספים למוסד המכונה אוניברסיטת אריאל. באיזה מסגרת זה נעשה? כי לפי מה שאני מבין הכספים הנוספים האלה הם לא חלק מהתקציב הזה, הם בנוסף. במוסדות עצמם, איך בדיוק מחליטים ומי מחליט איך מחלקים את התקציבים? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני אשמח להשיב. ראשית, מעמדו המיוחד של ות"ת מעוגן גם בהחלטת ממשלה משנת 77', בסעיפים שאתה הזכרת, ולמעשה מה שאתה אומר הוא מדויק. כלומר לא די בכך שהממשלה תתעדף שימוש מסוים בכספים הללו, אלא זה חייב לעבור את אישור ות"ת ואת אישור מל"ג ועל כן הייתה ישיבת ות"ת שעסקה גם בנושא הזה. הרבה פעמים אותן בקשות של קובעי המדיניות מוות"ת הן עוברות בגלל שיש בהן היגיון פנימי שרואים אותו חברי ות"ת, ולפעמים זה גם עובר בשינויים מסוימים. לצורך העניין, כדי לענות באופן ספציפי על שאלתך, זה עלה לאישור ות"ת והם החליטו על מנגנון שוויוני שיחלק את הכספים הללו. מה התוצאות של המנגנון? עדיין אינני יודעת להשיב, כלומר מה התוצאות שהתקבלו כתוצאה מאותו קול קורא. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מה שנכלל פה זה אוניברסיטאות, מכללות ציבוריות מתוקצבות, מכללות לחינוך והוראה גם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> מכללות לחינוך והוראה רק אלה שהם תחת אחריות ות"ת. יש עדיין מכללות הוראה שעדיין לא עברו לאחריות ות"ת ולכן לא נראה אותן בתקציב הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין חולק על העצמאות של הוות"ת לקבוע את המפתחות ולחלק את התקציב ועדיין זה לא יכול להיות הסבר לשאלה שזה לא מפורט כאן. הרי גם לדוגמה תקציב הכנסת שאושר כאן קודם, הכנסת מאשרת אותו, לא אגף התקציבים, ולמרות זאת אגף התקציבים משקף את התקציב הזה בתוך תקציב המדינה. אנחנו לא מאשרים סעיף אחד, תקציב הכנסת, והכנסת סוברנית לחלק בעצמה. נכון, הכנסת מאשרת את התקציב לעצמה ועדיין הוא בא לידי ביטוי. נניח כששאלנו על בית הנשיא למה אין פירוט, אמרו לנו טוב, נו, בסך הכול 50 ומשהו מיליון. אחר כך הגענו לתקציבים אחרים ושאלנו למה זה כן מפורט, אמרו: טוב, זה סכום גדול. 12 מיליארד שקל, אני חושב – שוב, זה בסדר גמור שהוות"ת יישב ויבנה את התקציב לעצמו, אבל התקציב הזה צריך להיות פה. אתה לא מצפה שוועדת הכספים ואחר כך המליאה תאשר 12.5 מיליארד שקל בלנקו. אני למצער אבקש, גם אם זה לא נכנס לתוך החוק, כי זה כבר מה שהיה מאז ימי בן גוריון, זו הרי התשובה שאנחנו מקבלים פה כל הזמן, הכול פה מעוות כבר מאז ימי בן גוריון אז כבר לא משנים את זה, תנו לנו בבקשה עכשיו בעמוד אחד את תקציב הוות"ת ואת תקציב המל"ג, את הפירוט של ה-12.5 מיליארד האלה, כפי שהוות"ת אישרה אותו. אנחנו לא מבקשים שאתם תתערבו. אגב, אני רוצה לשאול האם אגף התקציבים מעורב מול ות"ת בקביעת התקציב הזה או שוות"ת מתנהל לחלוטין ואין אף – האם את מעורבת ומאשרת את התקציב, כפי שנאמר כאן ביחס לגופים אחרים שקובעים את תקציבם, ועדיין הם לא זזים בלי שאגף התקציבים מאשר להם. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אז אני אשיב על שתי השאלות. באשר לשאלה הראשונה, ראשית אני רק אדגיש, תקציב ות"ת מפורסם, החלוקה לפי מוסדות ולפי שימושים, מפורסם בדוחות כספיים. הם מפורסמים באתר האינטרנט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא הדיון. אנחנו עכשיו חברי כנסת, ועדת כספים וצריכים לאשר תקציב. זה שזה מפורסם באינטרנט, גם את התקציב שלנו בעוד יומיים נמצא באינטרנט. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני מבינה לחלוטין, אני אנסה להסביר מה העניין. העניין הוא שכשאנחנו מביאים תקציב ברמת תכניות לוועדה המשמעות של התקציב הזה באותה תכנית זה חקיקה לכל דבר ועניין. לפרוט את התקציב לפי תכניות ולהביא אותן לאישור ועדת הכספים, אין לזה משמעות שכן התקציב פשוט לא נקבע על ידינו, הוא נקבע על ידי ות"ת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם תקציב הכנסת לא נקבע על ידיכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל ההבדל הוא שתקציב הכנסת בנפרד נקבע על ידי ועדה משותפת של כספים וכנסת. כאן, כדי לשמור על העצמאות של הוות"ת ולא להביא אותו לכאן לאישור של הכנסת, אז אני מבין שזאת הסיבה לפעול כך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם כשיש עצמאות, גם למבקר המדינה יש עצמאות ועדיין כשמאשרים לו את התקציב הוא מגיע לפה ומציג את תכניות העבודה של המשרד ומציג את השימושים בתקציב ומציג את אחוזי הניצול של התקציב שהיו לו בשנה החולפת. אי אפשר להיות חותמת גומי. שוב, זה בסדר גמור שהם עצמאים, אבל תבואו שנייה לוועדה, תציגו את התקציב שלכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איפה התקציב שלהם מפורסם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> באתר האינטרנט שלהם, הוא מפורסם, הוא פומבי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ולגבי השאלה השנייה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני אשיב על השאלה השנייה, אני רק רוצה להשלים את התשובה לשאלה הראשונה. יכול להיות שלא אמרתי והייתי צריכה להדגיש, כמובן מדובר בתאגיד סטטוטורי. באשר לשאלה השנייה, המעורבות שלנו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא תאגיד סטטוטורי ולמרות זאת אנחנו מאשרים לו את התקציב. נניח ברשות העתיקות אנחנו לא אישרנו את התקציב, רק אישרנו את התמיכה של המדינה. פה הוא תאגיד סטטוטורי 100% מתוקצב מהמדינה. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אז אני אשיב לשאלה השנייה, אנחנו וות"ת בעצם עובדים במסגרת תכניות רב שנתיות ובמהלך ההסכמים האלה למעשה מחליטים גם על סדרי עדיפויות, למשל תקציבים לסוג אוכלוסיות בתת ייצוג באקדמיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתם מעורבים בתהליך? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך זה מסתדר עם העצמאות של הוות"ת? הרי כל מי שמכיר את אגף התקציבים יודע שכשהוא מעורב הוא לא רק מעורב, הוא שחקן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, אני מבקש לקבל פירוט של תקציב הוות"ת לשנת 21', אני בטוח שהוא כבר קיים. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אין בעיה, זה לשנת פ"ב, זה עובד בשנים אקדמיות, זה מפורסם באינטרנט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, תשפ"ב. אם יש שם העדפות וחלוקה לאוכלוסיות זה משהו שהכנסת לפי דעתי צריכה לפחות לראות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגידי לי, בבקשה, אין פה כוח אדם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> כ-75% מההוצאות של מערכת ההשכלה הגבוהה זה שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הוא לא מופיע פה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאותה סיבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, אין שום פירוט. זה מה שהיושב ראש ביקש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הרי זה משרד בפני עצמו. מקודם כששאלנו על שוויון חברתי אמרו לנו עד סוף 21', לכן פירטנו את זה בגלל שיש שם, זה משרד - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אבל זה לא משרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, המשרד להשכלה גבוהה זה לא היה משרד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מל"ג וות"ת. זה לא המשרד. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הוא הופיע בסעיף 20. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, כדי שניראה רציניים חכה עם ההצבעה הזאת, בוא נעבור לסעיפים הבאים ושיגישו פירוט, לא נצביע בלנקו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, עדיין לא. אני אגיד לך, אתה בכל מקרה תצביע על התקציב הזה כי אתה לא יכול לשנות אותו, אבל מה שחשוב זה לראות אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה, אם אתה כיושב ראש הוועדה תפנה לשר האוצר לא תשנה אותו? הוא ודאי יקשיב לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יפנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש פה גם ערך לשמירה על העצמאות. בלי שבדקנו מה הבסיס החוקתי לזה פתאום להתחיל להשפיע עליו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני לא ביקשתי שנשנה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל זה אני אומר, צריך לראות את זה, אני מבקש מאגף התקציבים להביא את התקציב הזה. הישיבה הזאת ארוכה וגם הבאה תהיה ארוכה, אז יש לכם זמן לעשות את זה וחוץ מזה יש לנו גם רביזיה לעשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלכס, עוד שאלה. חצי המיליארד של סעיף 20, שהיינו בו מקודם, בעצם ב-2022, בגלל שזה נסגר חצי המיליארד מתווסף ל-12.6 מיליארד? בסעיף 20 היה לנו חצי משרד של המשרד להשכלה גבוהה, שהוא כבר נסגר. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> לא היה חצי מיליארד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> 440 ומשהו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמעט חצי מיליארד. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני יכולה לבדוק, זה היה כמה אנשי מטה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דיברנו על זה לפני רגע, המשרד להשכלה גבוהה, סעיף 60.02, 441,662,000. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נו, זה על כמה אנשים? אז כמה כל אחד קיבל משכורת? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני אבדוק את זה. מה השאלה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז השאלה שלי, בגלל שהמשרד נסגר, אז אם ה-400 מיליון האלה עוברים בתקציב 2022 ל-12 מיליארד שאנחנו עוברים פה עכשיו. או שזה מתבטל? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, הוא נסגר, אבל הפעילות נשארת במשרד החינוך. הוא נשאר בסעיף 20. << דובר >> קריאה: << דובר >> היו לו פעילויות במשרד הזה שלא קשורות לוות"ת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי רק שאלה אחת, אינפורמטיבית. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז כמה עלה לנו התענוג של אלקין בשביל שהוא יהיה שר? כמה האזרחים שילמו על זה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רואה שאין פה תקציב הוצאה מותנית הכנסה, איפה משתקפים כל שיתופי הפעולה מול קרנות? כל ההסכמים שהממשלה חותמת על שיתופי פעולה מחקריים באקדמיה, שמכניסות המון כסף. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> זה כמו ברשות העתיקות, אתה לא רואה את התקציבים. בגלל שמדובר בתאגיד, זה כמו רשות העתיקות, אתה לא רואה את כל הפעילות שהיא חוץ תקציבית. מה שאתה רואה זה תמיכת המדינה במוסדות, זה מה שאתה רואה כאן. כל הפעילות שהמוסדות מגייסים לעצמם כסף, אתה לא רואה את זה בתקציב המדינה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם אם זה דברים שהם בתיווך המדינה? כל מיני הסכמים חתומים של קרנות מחקר וכו', איפה אני אראה את זה? בתקציב הכולל של הוות"ת? או שזה אפילו ישירות מול המוסדות עצמם? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> זה פשוט לא תקציבי. זו יכולה להיות גם קרן שבאופן כללי התקציב שלה הוא לא חלק מתקציב של מוסד, אלא הוא קרן תחרותית לחלק גרנטים לחוקרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 21. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 22. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המשרד לשירותי דת. יש בסעיף הזה דפי החלפה. הוצאה, במקום 761,786,000 יהיה 763,786,000. הוצאה מותנית בהכנסה נשאר אותו דבר, 13,535,000, הרשאה להתחייב נשאר אותו דבר, 106,075,000. שיא כוח אדם אותו דבר, 507, ומשרות עבודה בלתי צמיתה 25. תפרט את השינויים בפנים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> השינוי הוא בתחום מספר 1 תכנית מספר 8, שם התכנית רזרבה, עלייה מ-74 מיליון בהצעה המקורית שהונחה על שולחן הכנסת ל-76 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה הסיבה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> שיפוץ מוסדות דת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה היה ב-2019, סך הכול תקציב המשרד, וכמה היה שם לגבי שיפוץ מבני דת. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> שיפוץ מבני דת היה הסכם קואליציוני של 70 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה הוא הפעם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> התקציב הפעם 40,000 ובנוסף גם 500,000 שעכשיו יש בדפי המעבר, אז 40 מיליון ועוד 500,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקום 70 עכשיו זה 40 מיליון. זה קואליציוני? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> קואליציוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם ככה, הם הורידו את המקוואות שהיו שם. איזה הוצאה מותנית בהכנסה יש לכם ב – ברבנות הראשית אני יודע, בתמיכה בשירותי דת? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש להדגיש שיש עוד 35 מיליון שקל בהרשאה להתחייב שגם נכנסו. כלומר התקציב שווה לתקציב שהיה ב-2019 ו-500,000 מוסיפים על זה, כי חלק מהתקציב במזומן וחלק מהתקציב הרשאה להתחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר יש להם בנוסף? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הוצאה מותנית בהכנסה בתמיכה בשירותי דת, מה זה? ממה זה נובע? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה אחת לפני, מה זה בכלל תמיכה בשירותי דת? מועצות דתיות אני מבין מה זה, בתי עלמין אני מבין, שכר ותפעול אני מבין, מה זה תמיכה בשירותי דת? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> תמיכה בשירותי דת כולל כמה דברים, זה בעיקר פעולות המשרד שתומכות בסיוע של המועצות הדתיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מועצות דתיות יש לך סעיף. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש את הפעולות שמבוצעות במועצות הדתיות שהמשרד מעביר כספים ישירים למועצות הדתיות ויש פעולות שהמשרד מבצע בעצמו כתמיכה לפעולות של המועצות הדתיות. לדוגמה תמיכות 3א שהוא מעביר, המרכז למקומות קדושים גם נמצא שם, פיקוח ובקרה שהמשרד מנהל על התחומים האלה וגם כל מיני תקנות פיתוח, לדוגמה, כמו שאמרנו, פיתוח מוסדות דת ושיפוץ מוסדות דת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה זה ההוצאה המותנית בהכנסה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוצאה מותנית הכנסה, רובה במרכז למקומות קדושים, מתרומות שמבקרים נותנים, זה נכנס לסעיף ויוצא כהוצאה, וגם פעולות של האפוטרופוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכותל איפה נמצא? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, הכותל ב-04. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בתוך הסעיף של שירותי דת? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, סעיף שירותי דת זה ב-22, הכותל מתוקצב כתכנית נפרדת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הרפורמה בכשרות זה פה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה בסעיף הזה, אבל זה יהיה רלוונטי כשהיא תיכנס לתוקף רק ב-2023. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה כולל שירותי דת לא יהודיים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, שירותי דת לא יהודיים זה במשרד הפנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יפתח, השאלה שלי לגבי העניין, האם גולם פה בתוך התקציב גם המשך העסקתם של – << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אז באמת הרפורמה שכרגע עדיין לא עברה, שנידונה בוועדת הרפורמות, עתידה להיכנס לתוקף רק ב-2023, לכן אנחנו עוד לא רואים פה את השיקוף של התקנים שיהיו להם השלכות מהרפורמה אם היא תעבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> של המשגיחים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בדיוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אנחנו מנסים לשלב אותם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כבר עכשיו יש תקנים למשרד שנכנסים כדי להכין את הרפורמה וזה בהחלט ישוקף בתקנים רבים שעוד לא - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התקנים של הפיקוח כבר נמצאים ב-21' ו-22'? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. הרפורמה תיכנס לתוקף רק ב-2023. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז הפיקוח גם יתחיל ב-2023? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אפריד רגע. יש את הפיקוח שנעשה היום, לפני הרפורמה, במועצות הדתיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שני מפקחים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה מועצות דתיות, זה לא התקנים של המשרד. בהמשך, ב-2023, כשתיכנס הרפורמה כל המערך הזה הולך להשתנות בהתאם לרפורמה שעדיין לא נקבעה וזה ישוקף בתקציב 2023. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל גם הפיקוח של הרבנות הראשית לישראל, התקנים האלה לא הולכים להיות ב-21' ו-22'? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ככל שהרפורמה תעבור זה כן יתבטא בתקנים, ב-2023, לכן זה לא משוקף בתקציב פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל מקרה כל הרפורמה של הכשרות לא משוקפת בתקציב פה, לא ב-21' ולא ב-22'. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, למעט מספר תקנים מצומצם להכנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ועל זה הכנסת עושה סדרי דיון מיוחדים, לידיעת הייעוץ המשפטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתי עלמין, מדובר על חדשים של פיתוח או שיפוץ על בתי העלמין הקיימים? וכמה היה ב-2019? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בתי עלמין כולל גם סעיף שוטף של מועצות בתי עלמין מטרופוליניים. יש גם תשלום מזומן על הרשאות עבר שניתנו. זה מזומן לפי קצב ביצוע, לכן הוא שונה כל שנה והוא בהתאם לקצב ביצוע של בתי העלמין, וכן יש פה השנה הרשאות גבוהות לפיתוח בתי עלמין שונים משנים קודמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שבתוך ה-23 מיליון האלה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אגיד לך בדיוק. 59 מיליון בשנת 2021 הרשאה להתחייב, זה הפיתוח החדש, חלקו לבתי עלמין - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שיפוץ על הקיים אין? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יש פיתוח של בתי עלמין קטנים, בעיקר סיוע של הממשלה לבתי עלמין קטנים, בעיקר בהתיישבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הוא משתקף? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוא משתקף פה, ב-59 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה זה ה-23? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 23 מיליון הכוונה למזומן. אמרתי, המזומן, חלקו לשוטף של מועצות בתי עלמין מטרופוליניים, יש מספר מועצות בתי עלמין שהם תאגידים סטטוטוריים שהמדינה מעבירה להם תמיכה, וחלקו תשלום מזומן על הרשאות פיתוח שהמדינה נתנה בעבר דרך המשרד לשירותי דת, זה כולל גם בנייה רוויה וגם פיתוח בתי עלמין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והוצאה מותנית בהכנסה אנחנו לא רואים פה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, אין הוצאה מותנית בהכנסה, זה החברה קדישא בעצמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה אני רואה פה את זהות יהודית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זהות יהודית ב-22.01.02, שזה מה ששאל אותי חבר הכנסת סמוטריץ' מקודם, על התכנית של תמיכה בשירותי דת, זה דרך שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יש בזהות יהודית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זהות יהודית זה כספים קואליציוניים במהותם והשנה יש גם תקציב בסיס לאור ביצוע שנעשה כבר השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יש בסיס וכמה קואליציוני? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כמה קואליציוני השנה, אני יכול לבדוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והוא נמצא עכשיו בבסיס הקואליציוני? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הבסיס מבוסס על קואליציוני בלבד מעודפים של שנים קודמות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> והקואליציוני של השנה נמצא ברזרבה עכשיו? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אשמח לשמוע מה עוד יש ברזרבה. פה יש 74 מיליון ברזרבה. ודבר שני, סעיף 02.01, הרבנות הראשית, האם נראה לכם הגיוני שסך תקציבה של הרבנות הראשית יעמוד על 32 מיליון שקל בערך? אחר כך באים בטענות שלא עושים את העבודה ולא מצליחים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זה היה בשנת 2019? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה טובה. אלכס, אתה צודק. אני שואל את זה לא בשביל להתריס, ואני חושב שאתה צודק, זה לאורך שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יודע אם זה מעט או הרבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל צריך להבין, התקציב הזה כולל שכר רבנים, זה רבני ערים ורבני יישובים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, הרבנות הראשית זה לא רבני ערים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז איפה רבני ערים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במועצות הדתיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ועדיין, כל פעילות הרבנות הראשית – בסוף, אתה זוכר, אלכס, אמרנו לפני כן שכדי לתחזק את ועדת הבחירות פה בכנסת, לשמור על כשירות בשנה שאין בחירות, אנחנו מתקצבים 44 מיליון שקל. אז כל הרבנות הראשית, שאחר כך באים אליה בטענות שהיא לא עושה ולא זה, יושבת בסוף על 32 מיליון שקל מתוכם חמישה מיליון הוצאה מותנית הכנסה, זאת אומרת זה בסך הכול 27 מיליון שקל. אני אומר את זה לא כי אני חושב שזה ישונה כרגע ויכול להיות שזה היסטורי וזה לא בסדר, אבל אני חושב שזה דבר שצריך למחות עליו, הוא לא תקין ואני אומר לעצמנו שאנחנו צריכים לתקן את זה בהזדמנות ראשונה. והשאלה השנייה, בתי הדין הרבניים. נעשתה עבודה במשרד הדתות ויצא דוח המנכ"ל שם, נדמה לי שכך קוראים לזה, ועדת פלוס, שבדקה את ההשוואה בין מערכת בתי המשפט האזרחיים לבין מערכת בתי הדין הרבניים במספר פרמטרים. זאת אומרת קצב הגידול של התקציב מול קצב הגידול במספר התיקים, קצב הגידול של מספר התקנים של שופטים ושל דיינים, אותו דבר עוזרים משפטיים. אין לבתי הדין הרבניים כמעט עוזרים משפטיים, יש עוזר אחד משפטי, אני חושב, לכל בית הדין בירושלים, מה שהיום לכל שופט יש הרי שניים או שלושה עוזרים משפטיים שעוזרים לו לחפש חומר, כותבים לו פסקי דין. ספרא דדיינא, יש אחד שיום אחד הוא יושב בפתח תקווה, יום אחד הוא יושב ב – אני באמת שואל אם אתם חושבים, כאנשי אגף התקציבים, שמערכת כזו, בסוף זו מערכת שנותנת, אלכס, שירות לאזרח, תרצה או לא תרצה, עדיין אי אפשר להתגרש במדינת ישראל לא דרך הרבנות, וזו מערכת שצריכה לתת שירות לאזרח ואין לה תקינה. נדמה לי שמעולם לא היה לה בינוי, מאז קום המדינה. כשבתי משפט השלום מקבלים בינוי חדש, אז בית הדין הרבני נכנס אחר כך לבית משפט השלום הישן. אין בינוי, אין גידול בתקני השופטים, אין עוזרים משפטיים, אין מזכירים או מזכירות, אין ספרא דדיינא, ואחר כך באים בטענות למה יש סחבת במערכת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, שאלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל אותם. פה אני אומר, נעשתה עבודה, לא אני, דוח מקצועי, נדמה לי שאפילו הייתה החלטת ממשלה שמינתה את הצוות הזה והוא גילה פערים אדירים בתקינה בין מערכת המשפט האזרחית לבין בתי הדין הרבניים, עוד פעם, פר גידול אוכלוסייה, פר מדדים. מה בכוונתכם לעשות כדי לאמץ את המלצות הדוח הממשלתי, לא דוח פרטי שלי, לפחות באיזה שהיא תכנית ארוכת טווח? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אלכס, עוד שאלה אחת, בהמשך לשאלה שלו, ביחס לשנה שעברה מה קרה בתקציב, ה-191 מיליון, כמה הוא היה ב-2019 ו-2020 בפועל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה היה על שינוייו ב-2020? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וגם בכוח אדם. זאת אומרת כשאתם אמרתם בכוח אדם 344.5, האם זה נשאר אותו תקן ביחס לגידול האוכלוסייה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בתי הדין הרבניים, 03, תן לנו השוואה עם 2019 ו-2020. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם בכוח אדם וגם בתקציב, והשאלה של בצלאל כמובן על הוועדה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך אתם מתייחסים לדוח ועדת פלוס ומה בכוונתכם לעשות כדי להביא לאימוץ המלצות הוועדה, גם אם בתכנית מדורגת רב שנתית? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לגבי תכנית פלוס, אחד הדברים שהדוח נגע בו זה מערכת המחשוב של בתי הדין שבאמת מעסיקה אותנו הרבה בשנים האחרונות, היא גם תוקצבה בתקציב ההמשכי בשנה שעברה וגם תתוקצב השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה באמת הכסף הקטן, עיקר הפערים זה בתקנים של דיינים, של עוזרים משפטיים, של מזכירים, של בינוי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מיד אני אסתכל. דבר נוסף, אנחנו מוסיפים בתקציב הקרוב הרכב שלם של דיינים שמונה שלושה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הקרוב זה פה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ב-2021, כן, שלושה דיינים חדשים שנכנסים למערך הדיינים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כמה ממליץ הדוח כדי לנרמל? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הדוח לא דיבר על מספר דיינים ספציפי, הוא דיבר בעיקר על תוספת תקנים, בינוי, שזה תקציב שגם קיים בבסיס התקציב של בתי הדין הרבניים, והמחשוב, שכרגע מתווסף לתקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, אתה רוצה להגיד לי שבתוך ה-191 מיליון יש לך גם תקנים ושכר והכנסת פה בינוי, מה בונים ב-191 מיליון, השארת שני מיליון לבינוי? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הועברו הרבה כספים בשנים האחרונות. אני אוכל לפרט בהמשך, אבל יש עודפים די נרחבים של בתי הדין הרבניים בנושא הבינוי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, לפרוטוקול, למיטב זיכרוני דוח פלוס כן מדבר גם על תקנים, גם של דיינים, גם של עוזרים משפטיים וגם של מזכירים או מזכירות ושל סופרי גיטין. בכל הפרמטרים האלה הדוח מצא פערים אדירים אל מול הצורך האמיתי, אבל בעיקר, שוב, בהשוואה למה שקרה ב-30 השנה האחרונות במערכת המשפט האזרחית והשאלה היא איך מגשרים על הפערים האלה. אני לא מצפה שביום אחד, לא בונים את רומא ביום אחד, אבל צריכה להיות איזה שהיא תכנית רב שנתית, אתם עובדים בתכניות חומש, צריכה להיות תכנית חומש שתנסה לצמצם את הפער הזה. בסוף זה שירות לאזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע. דת כן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני רק אענה על זה, אכן יש תכנית שאנחנו בונים עם בתי הדין הרבניים והיא גם הוסכמה באופן פרקטי ל-2021 ו-2022. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במספרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הוא שאל אותך קודם, תשווה את התקציב הזה ל-2019 ו-2020. כי לפי מה שאתה מתאר עכשיו צריך להיות גידול משמעותי, זה לא נראה לי הגיוני. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ב-2019 התקציב היה 196 מיליון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו יש פחות, עכשיו יש 191. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עיקר השינוי זה פרישה של דיינים וכניסה של דיינים צעירים יותר, אז השכר שלהם נמוך יותר, זה מסביר בערך ארבעה מיליון מתוך הפער. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אמרת שב-2021 יש גידול כי סיכמתם על תכנית פיתוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, זה לא יכול להיות שעל כל תשובה יש עוד עשר שאלות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה הכול אותה שאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אלכס, אני לא יודע אם שמעת מה שהיה פה, אמרו לנו שיש גידול והראו לנו שהורידו שישה מיליון. אנחנו רוצים להבין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל הבן אדם מנסה להסביר, הוא עוד לא מסיים משפט ואתם שואלים אותו עוד ארבע שאלות. אנחנו לא יכולים להתקדם ככה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה צודק. אדוני היושב ראש, אני מתנצל. מחילה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כפי שאמרתי, אנחנו פועלים כחלק מתכנית מתמשכת. ב-2019 ניתן תקציב משמעותי שעדיין נמצא בעודפים, שיעבור גם בעודפים השנה בתקציב בתי הדין הרבניים למחשוב וגם בינוי. המכרז לשדרוג מערכת המחשוב לא יצא עדיין, מקשיים טכניים של המשרד עצמו ולא מבחינת קשיי תקצוב. היום התקצוב קיים ואנחנו גם מתגברים אותו כדי לצאת למכרז למערכת מחשוב חדשה. מבחינת בינוי אישרנו פרוגרמות רבות עם בתי הדין הרבניים שאמורים לצאת לבנייה של בתי דין חדשים במספר מקומות בארץ, ומבחינת תקני דיינים, כפי שאמרתי, הוספנו הרכב חדש שעתיד לתת מענה בעיקר באזורי פריפריה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת שגם תענה לי לגבי ה – << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 34 מיליון השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בבסיס? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, כספים קואליציוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי כמה בבסיס. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה לא כסף בסיס, זה רק מתוקצב באופן טכני, אבל בעיקרון התקציב זה 34 מיליון שמגיע מכספים קואליציוניים ועודפים קואליציוניים משנים קודמות. תמיכות שכבר יצאו ומשולמות לאורך השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני ביקשתי קודם פירוט על הרזרבה. יש 74 מיליון ברזרבה, אמרו שייתנו פירוט. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> בתי העלמין, אין להם הכנסה? לאיפה זה הולך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא אמר שזה חברות קדישא של המועצה ושם הם גובים את ה – << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, בחברות פרטיות. (היו"ר ולדימיר בליאק) << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> טוב, אז אנחנו מצביעים על סעיף 22. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, לפני הצבעה, מה הפירוט של 74 מיליון רזרבה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כפי שאמרנו, מתקציב המזומן 40 מיליון זה תמיכה בהקמת מוסדות דת, יש תמיכות בגובה של 15 מיליון ושכר ותפעול של חמישה מיליון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וזה הכול ברזרבה כי זה קואליציוני ועוד לא התקבלו חוות דעת משפטיות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, בדיוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה יש שכר ותפעול בקואליציוני? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הועבר שכר ותפעול בקואליציוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך יכול להיות שכר ותפעול קואליציוני? קואליציוני זה חד פעמי, זה תמיכות, זה 3א'. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה תוספת שניתנה למשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על שכר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אחד הדברים שהמשרד שם לו למטרה זה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם השכר נמצא ברזרבה אז אתה מגדיל אחר כך את שיא כוח אדם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה, זה ייעוצים ארגוניים וכאלה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא יועצים ארגוניים, זה בעיקר תפעול למול הפיקוח של המועצות הדתיות, תכלול של כל האירוע. גם המשרד יצא למערכת מחשוב חדשה שמרכזת את כל הפעילות של המועצות הדתיות ולכן חשוב לו בשנים האלה שהוא מטמיע את המערכת הזאת לתגבר את תקציב התפעול להטמעת המערכת במועצות הדתיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל עוד פעם, בשיאי כוח האדם שיש פה, 507, זה נמצא או שכשזה יעבור מהרזרבה לתכנית הרלוונטית אז גם תגדיל את שיא כוח האדם? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא שיא כוח אדם, אלא תקציב בלבד לתקציב תפעול. זה תפעול ושכר בגלל שזה מגיע לתכנית 01.02.05. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו מצביעים על סעיף 22, המשרד לשירותי דת. << דובר >> חיים ביטון (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:20 ונתחדשה בשעה 00:25.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 23, משרד הרווחה, יש דפי החלפה. בהוצאה במקום 9,708,302,000 יש 9,723,052,000. בהוצאה מותנית בהכנסה אין שינוי, 2,688,350,000, בהרשאה להתחייב 400 מיליון, שיא כוח האדם 3,485.5 ומשרות עב"צ 20. תסבירו את דפי ההחלפה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הסכם השכר עם העובדות הסוציאליות נכנס פה בפנים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתקציב הזה, כן. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> דפי ההחלפה הם בגין המסמך הקואליציוני שהובא בפניכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם התכנית למיגור אלימות ורצח נשים פה כבר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא יודע, אבל מיד הנציג יתייחס. בתכנית 09.02 נוספו כ-14 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שאלות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אני רציתי לשאול על תכנית למיגור אלימות ורצח נשים, התכנית הלאומית, האם היא כבר מופיעה פה בתקציב? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> כן, התכנית למאבק באלימות במשפחה, נוספו 55 מיליון שקלים כבר בשנת 2021 וכבר בבסיס התקציב של 2022 נוספו 50 מיליון שקלים נוספים. ה-105 מיליון שקלים האלה הם בנוסף ל-50 מיליון שכבר היו קיימים ב-2019. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז זה משלים את ה-150 שהיינו צריכים לראות. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> זה 155 מיליון שקלים סך הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש ברווחה תקציב נח"ם? יש, כמה הוא? נח"ם, נוער חרדי מנותק. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> בעיקרון יש, את הפירוט המדויק של כמה צריך לבדוק במשרד הרווחה, אבל אני חושב שהיה בעבר באזור ה-30 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה השנה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 35 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במסגרות חוץ ביתיות, זה מסגרות למגזר החרדי ולמגזר הכללי, כי אנחנו יודעים שיש עכשיו מסגרות שנסגרות ויש מחסור גדול, האם יש צפי תקציבי באחד הסעיפים פה? אני שואל על הנושא של נוער בסיכון במגזר החרדי, נראה לי שיש רק מסגרת אחרת שהיא חלופת מעצר ויש מסגרות, גם לבנים וגם לבנות, חוץ ביתיות לנוער בסיכון במגזר החרדי. האם אתה יודע כמה זה יתוקצב וכמה זה תוקצב בפעם שעברה? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> את זה צריך לבדוק מול המשרד עצמו. אני לא מכיר שנסגרו מסגרות שם, אבל אתה צריך לבדוק מול המשרד עצמו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אתה יודע כמה יש לציבור החרדי מבחינת תקצוב של זה? זה נמצא אצל רקפת, נראה לי. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> למעט הסיפור של נח"ם כלל התקציב של משרד הרווחה לא צבוע ספציפית לאוכלוסיות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מי בעד תקציב 23? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 24. משרד הבריאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק דבר אחד, מעונות היום לא קשורים פה ב-21? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> מעונות יום הם לא פה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תקציב הוות"ת הועבר בקישור לכל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 24, משרד הבריאות. יש דפי החלפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי, עברתם על הרווחה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, כי לא היית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום 55,310,174,000 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, עלי עדיין בקו, בצלאל יצא לתועלת העניין. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלות ענייניות. יש כאן מרכיב מאוד גדול, יותר מאשר במשרדים אחרים, של תקציב הוצאה מותנית בהכנסה. אני מדבר על הרווחה, חזרתי קצת אחורה. אזרחים ותיקים, 214 מיליון, אם אפשר להסביר את זה. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> אני אסביר. בגדול כמעט כל תקציב הרווחה עובד במצ'ינג של שלטון מרכזי-שלטון מקומי. זאת אומרת 75% מגיע מהשלטון המרכזי ו-25% מהשלטון המקומי. עיקר ההכנסה שאתה רואה נובעת מההשתתפות של השלטון המקומי, המיעוט זה כל מיני השתתפויות של הלקוחות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> גם באנשים עם מוגבלויות, 1.461 מיליארד? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> כן, באופן כללי בכל המינהלים, גם מינהל מוגבלויות, גם מינהל תקון, גם שח"ר וגם אזרחים ותיקים, כמעט כלל פעילויות משרד הרווחה מתבצעים במצ'ינג בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקון זה נוער בסיכון, איך זה מותנה הכנסה? זה צו בית משפט. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> אני מסביר, המצ'ינג הוא של השלטון המקומי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל רגע, האם הטכניקה זה לא שהרשות משלמת את חלקה והמשרד את חלקו, אלא המשרד משלם את הכול והרשות משלמת למשרד? הרי אם זה הוצאה מותנית הכנסה זה אומר שהמשרד שילם את ה-100% והרשות משלמת לו. אני מכיר מהפרקטיקה שזה לא ככה. נניח כל הפרויקט הוא 100 שקל אז המשרד מעביר את חלקו ב-X אחוזים והרשות מעבירה את חלקה, אבל אז זה לא אמור להשתקף כאן כהוצאה מותנית הכנסה. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> אז אני אסביר, זה תלוי על איזה מההתקשרויות מדובר. מרבית ההתקשרויות של החוץ ביתי זה התקשרויות שמנוהלות על ידי המשרד, זה בעצם התקשרויות של השלטון המרכזי והמדינה, לצורך העניין משרד הרווחה מתקשר בעצמו עם מסגרות של החוץ ביתי ואז אחרי זה כל רשות מקומית בפני עצמה מעבירה למשרד את החלק שלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל החוץ ביתי הוא מאוד קטן פה. אזרחים ותיקים זה לא חוץ ביתי. << אורח >> עלי בינג: << אורח >> לא, אבל גם בקהילתי בהרבה מאוד מהמקרים המשרד עצמו מביא את ה-100% ומקבל אחרי זה 25% מהשלטון המקומי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. תודה, היושב ראש, על ההזדמנות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> טוב, משרד הבריאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> משרד הבריאות, יש דפי החלפה. במקום 55,310,173,000 בדף ההחלפה זה 55,320,398,000. בהוצאה מותנית בהכנסה אין שינוי, 4,022,271,000, בהרשאה להתחייב אין שינוי, 912,317,000, שיא כוח אדם 7,631, ומשרות בלתי צמיתות 789.5. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההחלפה נובעת משינוי בתחום 20, תכנית מספר 4, שינוי משני מיליון ל-12.225 מיליון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לשים לב, בטבלה של ההסכמים הקואליציוניים כתבתם 24.02.55, אין פה סעיף כזה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הטבלה מפרטת תקנות אליהן מיועד הכסף בסופו של דבר לאחר חוות הדעת המשפטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במספר התכנית, לא מופיעה תכנית כזאת. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התכניות שהן מוקצה הכסף כרגע זה תכנית רזרבה. לאחר חוות הדעת יהיה ניתן להעביר מהתכנית אליה הוקצה הכסף כרגע לתכנית אליה מיועד הכסף בסופו של דבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ההסכם עם המתמחים מגולם פה כבר? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> כן, מגולם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומה זה שיקום שכונות? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> שיקום שכונות זו תכנית שהחלה עוד בממשלת בגין ואנחנו - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, אבל זה משרד הבריאות. אני יודעת מה זה, שאלתי למה זה בריאות. << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> יש חלק מהתכנית שמבוצע ב - - - שעוד נשאר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה בסופו של דבר סוכם בסעיף 9, בסעיף תמיכות לבתי חולים, בכמה כסף זה תוקצב בסוף? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> כרגע בשנת 2021 הסעיף לא רלוונטי, הוא ייכנס לתוקף רק בשנת 2022. לשנה הזו אנחנו מתקצבים בדרך תמיכות של 3א' לבתי חולים ציבוריים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לבתי החולים הציבוריים כמה כסף מתוקצב ב-3א'? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> בסך הכול, ללא הכללית, 960 מיליון שקל, כולל הכללית יש סכום של עוד כמה מאות מיליונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה הוא עמד ב-2020? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> אני צריך לבדוק לך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת למה לייחס אותו. << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> ב-2020 עמד סכום דומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה אני רואה את ההסכם עם בתי חולים ציבוריים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שהוא אומר, שזה ה-960, שזה עדיין לא מופיע לפי סעיף 9. << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> נכון, סעיף 9 בעצם מדבר על הקצאה דרך ביטוח לאומי והיא תיכנס לתוקף רק מ-2022. 2021 אנחנו עדיין מתקצבים את בתי החולים הממשלתיים דרך הסובסידיה ואת בתי החולים הציבוריים ואת בתי החולים של כללית באמצעות תמיכות של 3א' והסכמי הייצוב במקרה של כללית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואתה אומר שפה בתקציב מגולם 960 מיליון. << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המכון לרפואה משפטית, כמה היה לו בפעם שעברה? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> הסכומים לא השתנו משמעותית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מה שהובטח שזה ייפתח גם בשעות נוספות, יותר מאשר יש היום, אז איפה אתה רואה את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עבדו עליהם, עבדו על רע"מ. הבטיחו לרע"מ שזה ייפתח 24 שעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמר שר הבריאות שהוא מבחינתו לא צריך את החוק, הוא מתקצב את זה - - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> ינון, מה השאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה שלי, אם באמת לא צריך את החוק וזה נמצא פה, אז צריך להיות משמעותי, כי זה גידול של עוד כמעט יום וחצי בשבוע מלבד עוד שעות שהם רוצים. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני אשמח להתייחס לשאלה. החלטות, כמו שנאמר גם קודם לכן, מאז שהוכן התקציב, כמו גם ההחלטה הזו, להבנתי, לא משוקפות בהצעה הנוכחית מכיוון שהיא הוכנה לפני שהן התקבלו. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 24, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 25. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 25, הרשות לניצולי שואה, אין לזה דפי החלפה. בסעיף ההוצאה 5,431,381,000. הוצאה מותנית בהכנסה 66,490,000, שיא כוח אדם 107. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עוד פעם את אותה שאלה, סתם להבין, ביחס ל-2020 היה שינוי? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התקציב ב-2021 בפער של 10 מיליון שקלים נמוך יותר מהתקציב של 2020. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיזה סיבה הוא נמוך? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> עלי יכול לענות מהזום, בסופו של דבר מדובר בתשלומים לפי חוק שמבוצעים לפי העלויות בפועל בהתאם לכמות הזכאים ואלה שנשארים בחיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה ההוצאה המותנית בהכנסה פה? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> זה הסכמים עם הוועדה של הגרמנים שנותנים תשע שעות סיעוד לניצולי שואה, זה ממומן בחלקו על ידי הכסף הגרמני וכסף על ידי הכסף הישראלי. החלק שאנחנו מקבלים מהם זה ההוצאה המותנית בהכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הסעיף הזה זה הרשות לניצולי השואה שעברה למשרד לשוויון חברתי? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה זה לא נמצא שם? << אורח >> עלי בינג: << אורח >> זה סעיף תקציבי נפרד, גם כשזה ישב במשרד האוצר זה היה סעיף תקציבי נפרד והמשרד לשוויון חברתי מבחינת היקף התקציב שלו הוא כ-100 מיליון שקלים, זה סעיף תקציבי של למעלה מחמישה מיליארד, הוא מנוהל בנפרד ויש את המקום הנפרד של כל העולם של ניצולי השואה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, רק בהערה, אנחנו מחזקים את מה שפה בוועדת כספים אמרנו, שזה תקציב גדול פי כמה מהמשרד עצמו, זה היה בתור משרד לבד ולא בתוך שוויון חברתי, או לחזור למשרד האוצר, שאנחנו תמכנו בזה, ששם הוא היה כל השנים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 25, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 26, המשרד להגנת הסביבה. אין דפי החלפה. ההוצאה 405,394,000, הוצאה מותנית בהכנסה 877,481,000, הרשאה להתחייב 531,295,000, שיא כוח אדם 560.5. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להבין פה, הדבר הכי בולט, ואנחנו דיברנו על זה כמה פעמים, הקרן לשמירת ניקיון זו הוצאה מותנית בהכנסה, אבל זה יוצא? זה לא יוצא? מה עשו עם זה עד היום מעבר להלוואות לתקציב? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש הוצאה של פחות או יותר 60% מההכנסות בשנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לאן זה הולך היום? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הרוב הולך לפרויקטים של תשתיות, לטיפול אלטרנטיבי בפסולת, לטיפול שהוא לא הטמנה. חלק מהכסף הולך גם לטיפול באזבסט וחלק מהכסף גם לחינוך והסברה, אבל עיקר הכסף הולך לטיפול החלופי בהטמנה. המשרד להגנת הסביבה מקדם עכשיו תכנית חדשה לטיפול בפסולת. היה שינו יש אסטרטגיה במהלך השנתיים האחרונות במשרד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה יוצא בפועל מהכסף הזה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> סדר גודל של 300 מיליון שקל בשנה ורובו לפרויקטים של אלטרנטיבות להטמנה, למעשה מתקנים לטיפול בפסולת, מתקני מיון, מתקני טיפול בפסולת אורגנית, מתקנים כאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא חוזר לרשויות? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה חוזר לרשויות במובן מסוים, כי זה מממן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה אחוז חוזר לרשויות בסופו של דבר? כאן מדובר שזה יחזור לרשויות. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בסופו של דבר הכול חוזר לרשויות כי זה מסייע בהקמה של מתקנים שהם תחליפיים להטמנה לכן זה מוזיל את העלויות לרשויות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא, לא בגלל זה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> לא כל הכסף מנוצל בשלב הזה בגלל שלוקח זמן להוציא את הפרויקט לפועל, אלה פרויקטים ארוכי טווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעולות יחידות המשרד, מה זה? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> זה כולל גם את הפעולות של אשכול תעשיות, כל הסיפור של ניטור האוויר, היתרי פליטה של מפעלים, וכל מיני פרויקטים שהמשרד עושה, בין היתר סבסוד אוטובוסים חשמליים, טיפול בלישמניה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה סך הכול אוטובוסים חשמליים שנמצאים לנו היום? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 250. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 250 אוטובוסים היום פעילים בארץ? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך מספר מדויק, אבל היה תקצוב במהלך 2019 של אוטובוסים חשמליים ויש גם עוד פול של אוטובוסים חשמליים שהשנה הם מתוקצבים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש התייעצות סיעתית לפני הצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה אמור להשתקף פה הכסף שאמור להיכנס מהחד פעמי? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ב-2021 לא צפוי להיכנס כסף מהחד פעמי מאחר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא נכנס בנובמבר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הוא נכנס בנובמבר, אבל ההכנסות לא מגיעות באופן ישיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הם יגיעו בסופו של דבר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הם יגיעו בסוף 2021, זה לא רלוונטי לתקציב 2021. רק לשם הבהרה לעניין מס חד פעמי, מס חד פעמי לא הולך למשרד להגנת הסביבה, הוא נכנס להכנסות המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והפיקדון מהבקבוקים? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הפיקדון מגיע לקרן הניקיון, אתה יכול לראות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לחשבון הפיקדון של קרן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה הולך לגדול עכשיו, יש לכם בקבוקי משקה גדולים גם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> בעיקרון ההכנסות מפיקדון חוזרות ללקוחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא חושב שכל הבקבוקים שפה, לצערי, לא הולכים בחזרה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> ההכנסות לקרן זה מקנסות שמוטלים על חברות משקאות שלא עומדות ביעדים שהוצבו להם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הכנסות הקרן זה גם מהרשויות המקומיות ומפינוי האשפה שלהם. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> הקרן המרכזית זה של חשבון ההטמנה, שזה מה שמגיע מהרשויות, כן. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. חוזרים בעשרה אחת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:45 ונתחדשה בשעה 00:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 26 אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 27, הקצבות לביטוח לאומי. הוצאה 65,145,274,000. אין דפי החלפה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שאלות? אין. סעיף 27, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 27 אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 29, משרד הבינוי והשיכון. אין דפי החלפה. הוצאה 258,863,000, הוצאה מותנית בהכנסה 18,993,000, שיא כוח אדם 565. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> שאלות? סעיף 29, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 29 אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 30, משרד העלייה והקליטה, אין דפי החלפה. הוצאה 1,599,754,000, הוצאה מותנית בהכנסה 106,000,000, הרשאה להתחייב 948,825,000, שיא כוח אדם 451.5, משרות עב"צ 22. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 30, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 30 אושר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 31, הוצאות ביטחוניות שונות. אין דפי החלפה. הוצאה 8,922,917,000, הוצאה מותנית בהכנסה 278,000,000, הרשאה להתחייב - - - שיא כוח אדם 73. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רק רציתי לשאול על סעיף 30 האם מגולם פה עליית יהודי אתיופיה, אבטחה לשרה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בממשלה אושרה תכנית להעלאת שארית יהודי אתיופיה, היא מגולמת בתקציב, להבנתי, אבל דניאל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני ממש אהיה קצרה, סעיף 29, הדיור הציבורי, לא מופיע איפה זה נמצא והאם מגולם פה שיפוצי הדירות של הדיור הציבורי שנכנסו באוגוסט? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> דיור ציבורי סעיף 70, לא סעיף 29, סעיף 29 זה מטה משרד השיכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעולה, ושיפוצי הדירות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> גם סעיף 70. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. על אתיופיה לא ענו עדיין. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו נעביר לך תשובה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 31. מי בעד? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, לא הבנתי את ההסבר מה זה הוצאות ביטחוניות שונות? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> זה סעיף של הוצאות ביטחוניות שונות, הוא נידון במפורט בוועדה המשותפת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 31, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> סעיף 31 אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 33, משרד החקלאות, יש לו דפי החלפה. בהוצאה במקום 1,846,143,000 בדף ההחלפה 1,849,143,000. בהוצאה מותנית בהכנסה אין שינוי, 303,588,000, הרשאה להתחייב אין שינוי, 598,343,000. שיא כוח אדם 1,480 ומשרות בלתי צמיתות 215.5. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ההחלפה נוגעת לתחום מספר 3, תכנית מספר 1, תיקון מאפס בטור ההוצאה לשלושה מיליון עבור נושא עיקור החתולים וטיפול בחתולי רחוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפשר להסביר פה גם כן את ההוצאות המותנות בהכנסות? גם פה זה סכומים מאוד גדולים. נניח אפילו הוצאות שוטפות לפעילות המשרד, מאיפה יש הכנסות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בתוך המשרד יש לך גם את השירותים הווטרינריים וגם את הגנת הצומח, כל חיסון שמתקבל הוא מתקבל באגרה, כמובן קבועה לפי חוק, ויש לך גם את מה שמקבל הציבור באגרות, חיסון כלבים, תרכיבי כלבת וכו'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ותמיכות לחקלאות, מאיפה יש הכנסות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לפני זה יש את התקציבים של מכון וולקני שמקבלים הכנסות מקרנות ולכל מיני מענקים וגרנטים לחוקרים שם. תמיכות ומחקרים לחקלאות, אני אפתח את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני אשאל בינתיים, עד שהם מחפשים, מִנהלת תנופה, נסגרת, לא נסגרת, יש פה 72 מיליון שקלים, מה מהותם? זה משהו שנמצא בהולד, תיאורטית התקבלה החלטה לסגור אותם מזמן. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה כמעט הכול תשלומים לפי חוק. יש לך תיקים, כשאתה סוגר תיק אחד ונפתחים לך כמה תיקים קדימה, כמעט אין שם כסף שהוא לא תשלומים מכוח חוק פיצוי מפוני גוש קטיף. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל החוק הזה לא תוקצב בזמנו? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש תיקים משפטיים, זה כמעט הכול פיצויים לפי מה שפוסק בית משפט, אז כל פעם אתה מגיע לאיזה סגירה של פסק דין ואז אחרי זה - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז איך את יודעת כמה כסף לשים שם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה הכול לפי תחזיות ביצוע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אם את מקבלת פסק דין יותר גדול ממה ש – << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון, זה חשיפה, אבל בסך הכול אתה רואה סטטיסטית כמה יוצא, גם הזרם הולך וקטן, יש שם מנהלת מאוד רצינית שיודעת לאמוד את הדברים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז מה זה הרשאות להתחייב שם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בתנופה אתה שואל? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן, יש שלושה מיליון הרשאה להתחייב. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> זה 3,000 בהרשאה להתחייב. התקצוב שם הוא טכני, זה תקנות שמוגדרות כתקנות הרשאה ולכן מתקצבים שם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה תקציב פעולות, 09.01? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה אותו סכום, זה התנופה, לא? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> אלה הפעולות המקצועיות של תנופה, זה תפעול של המנהלת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה קרה עם המנהלת? הרי המנהלת תיאורטית נסגרה. מה שאמרו קודם זה לתיקי פיצויים שמתבררים משפטית. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, יש שם מנהלת שעובדת. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> לפי התחזית של המשרד המנהלת צריכה להמשיך לפעול גם ב-2021. לגבי ההכנסה המיועדת והוצאה מותנית בתכנית 06.02 מדובר על 3.3 מיליון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, מה פתאום? 06.02 יש לך מותנית הכנסה 17.806 מיליון. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש כל מיני השתתפויות במחקרים, חבר הכנסת סמוטריץ', זה סכום יחסית קטן. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> יש השתתפות של רשות מקרקעי ישראל בפעולות של משרד החקלאות, ביניהן תמיכה בקציר מוקדם של חיטה, ביניהן מגורונים כחלק מהחלטת ממשלה ומחקרים של משרד החקלאות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה נמצא פה הגרעינים המשימתיים? << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> גרעינים משימתיים עברו למשרד ההתיישבות, הם היו במשרד החקלאות בתקציב 2019. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו זה מופיע אצלנו במשרד ראש הממשלה, ב-04. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> כן, בדיוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה התייעצות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חוזרים ב-1:03. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:58 ונתחדשה בשעה 01:03.) << הפסקה >> (היו"ר אלכס קושניר) << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. סעיף 34, משרד האנרגיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 34, משרד האנרגיה, אין דפי החלפה. הוצאה 529,154,000, הוצאה מותנית בהכנסה 12,773,000, הרשאה להתחייב 857,362,000, שיא כוח אדם 351.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 35, הוועדה לאנרגיה אטומית. הוצאה 145,880,000. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה אין פירוט? אפשר פה פירוט? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שמעתי ספציפית על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, תסביר. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> הפירוט של הסעיף התקציבי הזה ניתן בוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת כספים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איפה אנחנו יכולים לראות אותו? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> הוא נידון בוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת הכספים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא איפה הוא נידון, איפה אפשר לראות אותו. << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> אפשר לראות אותו בחומר שהוגש לוועדה המשותפת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה חומר שהוא מסווג. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אה. אז תגידו שאנחנו מקבלים פה עוד סעיף בתקציב מבלי לדעת על מה, מבלי לדעת מה המשמעויות שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, כל תקציב משרד הביטחון, כולל החלק הזה. מי בעד הסעיף? מי נגד? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך אפשר להצביע כשאנחנו לא יודעים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עופר, אנחנו יודעים, היינו ימים ולילות יחד עם אנשי האוצר ושאלנו, באמת באמת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז למה אני לא יכול לקבל את הפרטים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לא טרחת לבוא? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קדימה. סעיף 36. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 36, תעסוקה. אין דפי החלפה. ההוצאה 4,205,208,000, הוצאה מותנית בהכנסה 38,291,000, הרשאה להתחייב, 806,846,000, שיא כוח אדם 1,527.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד סעיף 36? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. סעיף 37. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 37, משרד התיירות, אין דפי החלפה. הוצאה 544,998,000, הוצאה מותנית בהכנסה 6,122,000, שיא כוח אדם 173. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. אני רק רוצה לעדכן את חברי הוועדה, ב-1:40 אנחנו נעשה רביזיות על הסעיפים שהוגשו עליהם רביזיות עד עכשיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 38, כלכלה ותעשייה, אין דפי החלפה. הוצאה 7,015,813,000, הוצאה מותנית בהכנסה 567,051,000, הרשאה להתחייב 2,557,609,000, שיא כוח אדם 552. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 39, משרד התקשורת. הוצאה 80,589,000, הוצאה מותנית בהכנסה 32,269,000, שיא כוח אדם 163, משרות בלתי צמיתות 3. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 40, משרד התחבורה. הוצאה 525,992,000, הוצאה מותנית בהכנסה 222,379, הרשאה להתחייב 102,515,000, שיא כוח אדם 862. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה השירות המטאורולוגי מסונף לפה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תמיד זה היה ככה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני סתם מסתקרן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 41, הרשות הממשלתית למים וביוב. אין דפי החלפה. הוצאה 105,030,000, שיא כוח אדם 198, משרות בלתי צמיתות 5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 42, מענקי בינוי ושיכון. הוצאה 3,295,689,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 43, המרכז למיפוי ישראל. אין דפי החלפה. הוצאה 97,647,000, הוצאה מותנית בהכנסה 20,859,000, שיא כוח אדם 221. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה קטנה, מיפוי ישראל תחת איזה משרד זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מיפוי זו יחידת סמך של משרד השיכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולמה זה לא שם? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זו יחידת סמך עצמאית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כמו תאגיד? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה גוף ממשלתי לגמרי, אבל יחידה עצמאית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 45 יש דפי החלפה, תשלום ריבית ועמלות. הוצאה במקום 41,103,651,000 בדפי ההחלפה 40,990,095,000. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> יש שני שינויים. שינוי ראשון בתחום 7, תכנית מספר 1, קודם היה אפס ועכשיו יש 120 מיליון בגין אג"ח מיועדות, חוק שהתקבל כאן בוועדה. במסגרת החוק נדרש תיקון לפתוח תכנית חדשה, זו התכנית שבה זה תוקצב. תיקון שני - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תיקון שני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? מה? סליחה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אמר תיקון שני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה התיקון השני? << אורח >> יואב הכט: << אורח >> דפי ההחלפה נוגעים לשתי תכניות, זו תכנית אחת, תכנית שנייה בתחום מספר 5, תכנית מספר 2, יש הפחתה מ-12,582,323,000 ל-12,468,767,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 46. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה זה לא תחת תקציב של משרד הביטחון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוק חיילים משוחררים? << אורח >> אמיר רשף: << אורח >> כי זה הוגדר, למיטב זיכרוני בחוק שזה צריך להיות בסעיף תקציבי נפרד ומשם זה נולד, זו הוצאה מכוח חוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי זה אגף במשרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה קרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. סעיף 46, היו דפי החלפה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 46, חוק חיילים משוחררים, אין דפי החלפה. הוצאה 2,470,406,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 47 הוא סעיף הרזרבה הכללית, אנחנו משאירים אותו לסוף וחוזרים אליו בסוף. סעיף 51, דיור ממשלתי, אין דפי החלפה. הוצאה 576,809,000, הוצאה מותנית בהכנסה 2,167,283,000, הרשאה להתחייב 6,006,086,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> כבוד היושב ראש, יש לי תיקון למה שאמרתי קודם לגבי סעיף 45. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << אורח >> יואב הכט: << אורח >> התיקון שנגע לאג"ח מיועדות לא רלוונטי לשנת 2021, הוא נכון רק לשנת 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. סעיף 52. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 52, המשטרה ובתי הסוהר. אין דפי החלפה. הוצאה 355,485,000, הוצאה מותנית בהכנסה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה חלק מהפיתוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם גם היה פיתוח, לא? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חלק מהרכיבים מופיעים כאן, הפיתוח ההארדקור, בינוי, טכנולוגיות וכו' וכמעט כל התקציב מופיע ב-07 וגם של הכבאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בינוי של בתי סוהר? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, בטח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הוא? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוצאה מותנית בהכנסה 29,128,000, הרשאה להתחייב 550,752,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 52, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 54, רשויות פיקוח. אין דפי החלפה. הוצאה 1,664,227,000, הוצאה מותנית בהכנסה 62,896,000, הרשאה להתחייב 575,697,000, שיא כוח אדם 1,017. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> רשויות פיקוח, זה מגוון רחב של רשויות, חלקן מתחת משרדים, חלקן יחסית עצמאיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 60, חינוך. אין דפי החלפה. הוצאה 2,632,417,000, הוצאה מותנית בהכנסה 826,000,000, הרשאה להתחייב, 3,115,726,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בחינוך זה משקף לנו משהו במעונות היום שעכשיו נכנסים או עוד לא? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> עדיין לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וב-2022 גם? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> ככל שיעבור אז כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משקף כלום, לא בבינוי ולא ב-? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בבניית כיתות זה אותו תקציב שהיה ב-2019 וב-2020 או שמשהו השתנה שם? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> תכנית החומש לשנים 22' עד 26' עומדת על 17,000 כיתות, כמו תכנית החומש הקודמת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק אותו מספר? << אורח >> מוחמד ח'לאילה: << אורח >> אותו מספר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 67, בריאות. יש דפי החלפה. בהוצאה היה במקור 1,107,396,000 ובדף ההחלפה 1,112,396,000, הוצאה מותנית בהכנסה ללא שינוי, 147,920,000, הרשאה להתחייב ללא שינוי, 934,383,000. בטבלה שהעברתם יש טעות במספר התכנית, זה מופיע כ-67.52.03 וצריך להיות 67.25.03. שימו לב אם צריך שם תיקון, זה מופיע פעמיים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 67.25.03. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. אני מבקש להטיל רביזיה על סעיף מספר 45. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תשלום ריבית ועמלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה רביזיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מצטרפים אליך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על כל הרביזיות אנחנו נדון ב-1:48. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 68, רשות האוכלוסין, אין דפי החלפה. הוצאה 838,684,000, הוצאה מותנית בהכנסה 97,453,000, שיא כוח אדם 2,130. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 70, שיכון, יש דפי החלפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדע לך שאני מתאפק לא לשאול פה שאלות, אחי. יש פה שאלות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש דפי החלפה. במקור היה 1,993,505,000 ובדפי ההחלפה ההוצאה היא 1,994,005,000. הוצאה מותנית בהכנסה ללא שינוי, 3,667,767,000, הרשאה להתחייב ללא שינוי, 6,068,982,000. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק שאלה קצרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, רק שיסביר את ההבדלים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בדפי ההחלפה יש שינוי בתחום מספר 7 תכנית מספר 1, קודם כי האפס ועכשיו מוצע לשים שם 500,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיזה סיבה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שיפוץ מוסדות דת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה כסף קואליציוני? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאמרת שהוסיפו שם, שיש 40 מיליון בערך שם כסף קואליציוני? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסעיף 70 יש רק 500,000 תוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בסך הכללי היה - - - << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> עיקר התקציב הוא בסעיף 22. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה ששאלתי לפני כן, איפה פה זה הדיור הציבורי ושיפוצי הדירות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב-70.05.07 ו-70.05.05. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק שאלה. מגזרי מיעוטים יש לך ב-03.02, אחרי זה יש לך 03.04 מגזר מיעוטים וציבור ביישובי המיעוטים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הסיבה היא, הראשון זה לבנייה חדשה והשני זה לפיתוח מרקם ותיק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ומגזרי מיעוטים זה גם אגף החרדי, כאילו, חצי תקן שם? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> המגזר החרדי לא בתוך התכנית הזו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל מתוך כל הסכום שמופיע פה רק 1.335 מיליון זה התקציב למה שאתם מכנים מיעוט? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 133 מיליון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סליחה, 133 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 70 התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 73, מפעלי מים, אין דפי החלפה. הוצאה 692,506,000, הרשאה להתחייב 928,475,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 76, תעשייה, אין דפי החלפה. הוצאה 96,770,000, הוצאה מותנית בהכנסה 120,268,000, הרשאה להתחייב 256,677,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 78, תיירות, אין דפי החלפה. הוצאה 394,987,000, הוצאה מותנית בהכנסה 100,862,000, הרשאה להתחייב 213,000,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה מענקים? << אורח >> נעם דהן: << אורח >> המענקים זה הוצאה עבור מענקי השקעה שניתנים על פי חוק עידוד השקעות הון במסגרת הרשאה להתחייב, שהיא מהווה את המסגרת התקציבית שעל בסיסה משרד התיירות מנפיק כתבי אישור עבור מענקי השקעה למתקני אחסון מלונאיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המענקים להקמת בתי מלון זה אחיד לכל הארץ? << אורח >> נעם דהן: << אורח >> זה 20% מההשקעה למעט קו החוף שבין תל אביב להרצליה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש בזה העדפה כלשהי לפריפריה, נגיד אם מקימים את זה בצפון או בדרום? << אורח >> נעם דהן: << אורח >> לא, המענקים הם לפי ערי ליבה שמשרד התיירות הגדיר כערים תיירותיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 78, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לך פה מה לעשות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 79, תחבורה, אין דפי החלפה. הוצאה 35,769,095,000, הוצאה מותנית בהכנסה 1,291,074,000. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש הבדל בין עיר תיירותית כמו תל אביב לעיר תיירותית כמו טבריה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היא אמרה חוץ מקו תל אביב והרצליה. << אורח >> נעם דהן: << אורח >> תל אביב והרצליה לא מקבלות מענקים, כל קו החוף הזה לא זכאים למענקים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני בסעיף 79, תחבורה, הרשאה להתחייב 74,758,670,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 83, הוצאות פיתוח אחרות, אין דפי החלפה. הוצאה 3,776,540,000, הוצאה מותנית בהכנסה 1,152,200,000, הרשאה להתחייב 2,416,560,000. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שאלה, מה זה פיתוח משרד ראש הממשלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גם אני רציתי לשאול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זו תכנית כוללת, יש לך פירוט, דיגיטל וסייבר, ירושלים ומורשת, יהדות התפוצות ופרויקטי פיתוח. 03 זו תכנית ואז יש לך למטה פירוט. << אורח >> טל שחם: << אורח >> התכנית הראשונה זה תכנית של דיגיטל וסייבר, זה תכנית הפיתוח של ישראל דיגיטלית ושל רשות התקשוב, שיושבות תחת מערך הדיגיטל הלאומי, ותכנית הפיתוח של מערך הסייבר הלאומי בתחום הסייבר בממשלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא שיפוץ של בלפור, נכון? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ומטוס פרטי זה בתחבורה או פה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה הממשלה הקודמת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה כבר שולם, אבל לא מנצלים את זה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה ב-04. זה לא מפה ולא מפה, זה מסעיף ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה עם המטוס? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הוא בשלבי אישור על ידי רת"א. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק אני מבקש בקשה, לפרוטוקול שיהיה, ברגע שיהיה מוכן לטיסה כל דבר עובר פה בוועדת כספים לאישור, אנחנו רוצים לעשות סיבוב טיסה כדי לראות שבאמת הוא עובד והכול בסדר. שחס וחלום שלא יקרה כלום, ראש ממשלה בכל אופן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 83, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 84, תשלום חובות, אין דפי החלפה. ההוצאה 122,809,371,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 89, מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, אין דפי החלפה. ההוצאה 457,842,000, שיא כוח אדם 121.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> רציתי לשאול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשאל סליחה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה כולל? מה זה מפעלי משרד ראש הממשלה. מה הכוונה בזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כתוב לך, מדפיס ממשלתי, פעילות לשכת פרסום ממשלתית ורזרבה, שאין בה כלום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 93, בתי חולים לבריאות הנפש, אין דפי החלפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראינו את זה כבר, בבריאות ראינו לבריאות הנפש. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> צריך לזכור, דיברנו על זה הבוקר בדיון, אנחנו עכשיו בסעיפי המפעלים העסקיים ולכן זה התקציב של אותו מפעל עסקי. בסעיף 24, של משרד הבריאות, יש תקצוב ש – זה העלות של זה בתקציב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בבתי החולים אתם מראים את ההכנסות שהן כמו ההוצאות, נכון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> נכון, המפעלים העסקיים הם למעשה מאוזנים בצד ההכנסה ובצד ההוצאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הרי הם תמיד מסיימים בגירעונות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בדיוק התחלתי להגיד, רכיבים שמתקצבים מתוך תקציב השנה באים לידי ביטוי בסעיפים הקודמים שעברנו, לדוגמה במקרה הזה בסעיף 24, משרד הבריאות, באים לידי ביטוי הסובסידיות שמגיעות לבתי החולים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אבל בית החולים, אתה מתקצב בתחילת השנה, אבל אתה לא יודע כמה גירעון יהיה, אתה יודע כמה הוא מתחיל, אתה לא יודע כמה הוא מסיים, אז איך אתה יודע כמה לתקצב את זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה נכון להרבה דברים בתקציב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מתמקד בבתי החולים. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> גם בבתי חולים התקציב בנוי על אומדנים ותחזיות, יש לנו הרבה נתונים מהעבר, תחזיות למה צפוי בשנה הקרובה. 2021 זה קצת יותר קל כי אנחנו כבר בסוף השנה, אבל ב-2022 יש לנו תחזיות ואומדנים לגבי מה יקרה. ככל שאנחנו נטעה בתחזיות ויהיו שינויים במהלך השנה אנחנו נבוא לוועדה לבצע את ההתאמות הנדרשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מהניסיון של העבר בבתי חולים בדרך כלל יש פתאום גרף כזה שעולה בגירעון או שבדרך כלל זה מה שאתם מצפים בגירעון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> קשה לתת תשובה נכונה לכל דבר. << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> בשנים האחרונות יחסית לא הייתה חריגה משמעותית בין התחזית למה שהיה בפועל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בשנתיים האחרונות? << אורח >> דניאל דדון: << אורח >> בשנה שעברה קשה להגיד בגלל הקורונה, אבל ב-2018, 2017 ו-2019 יחסית הייתה חריגה מאוד קטנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, בתי החולים הממשלתיים, ההוצאה שלהם זה 12,185,618,000 ושאר בתי החולים, יכול להיות שזה לא מגיע לסכום הכולל ביחד, כל בתי החולים הממשלתיים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתי חולים ממשלתיים זה סעיף 93. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אני רואה פה בפירוט ב-93, אם תסתכל, ב-94, סליחה, הגענו ל-94? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אנחנו ב-93. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אקריא, כי לא סיימתי להקריא. ההוצאה זה 1,449,212,000, שיא כוח אדם 4,371. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 94. בתי חולים ממשלתיים, אין דפי החלפה, ההוצאה 12,185,618,000, שיא כוח אדם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלתי מקודם האם זה הגיוני ש-12.185 מיליארד זה ההוצאה של בתי החולים הממשלתיים שהם בכמות שלהם שישה – סליחה, זה הממשלתיים, אתה צודק. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> שוב, זה כל התקציב שלהם למעשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, של כל הממשלתיים, בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 94, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 95, נמל חדרה, זה בעמוד 745. אין דפי החלפה. הוצאה 41,994,000, שיא כוח אדם 7. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 98, רשות מקרקעי ישראל, אין דפי החלפה. הוצאה 16,351,056,000, הרשאה להתחייב 11,447,000,000, שיא כוח 790. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הכנסות של רשות מקרקעי ישראל? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין פה הכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אין הכנסות? את יודעת איזה הכנסות יש להם? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> רמ"י מפעל עסקי, ההכנה שווה להוצאה במקרה הזה. זו ההגדרה של מפעלים עסקיים. היא מממנת את כל ההוצאות שלה מהכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רמ"י מתוקצבת מעצמה, נכון? אין לה סעיף שמתקצב אותה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא, כל ההוצאות שלה ממומנות מהכנסות שלה והפער בין ההכנסה להוצאה, היתרה, עוברת לקק"ל ולמדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 98, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים חזרה לסעיף 47, הרזרבה, שזה הרשאה להתחייב 10 מיליארד, שיא כוח אדם 733, משרות בלתי צמיתות 188. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ודקה לפני שנעבור לריכוז התוספת הראשונה יש פה כמה הערות, דברים ששמנו אליהם לב בטבלה שהועברה אליכם על ההסכמים הקואליציוניים. בסעיף 24 שמופיע שם צריך להיות במקום 24.02.55 צריך להיות 24.02.05. זו התכנית המדויקת. לגבי סעיף 38, שמופיע 38.7.002. לא מצאנו לזה דף החלפה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה תיקון שאנחנו מציעים לעשות לאחר העברת תקציב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת אין לזה דפי החלפה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו לא משנים את הצעת החוק, אלא נגיש תיקון לתקציב לאחר העברת החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עברנו להערות לגבי הטבלה של מספרי תכניות שלא מצאנו אותן בדיוק כמו שהן מופיעות בטבלה, אז אנחנו רוצים רק לדייק. סעיף 15.11.01, שמתייחס להוצאות הביטחוניות. גם פה אין דף החלפה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> גם במקרה הזה אנחנו מציעים במקום לתקן את החוק לעשות את העברת התקציב לאחר העברת החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לעניין הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מחפשת את הסעיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בינתיים היועצת המשפטית, תעירי את תשומת ליבנו לגבי נושא חדש, אנחנו רוצים לטעון וניר אורבך מחכה לדעת אם הוא יכול ללכת הביתה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חברי ועדת הכספים, נגב גליל, פיתוח הנגב והגליל, מספר תכנית 04,63.03, במקום מפעלי תרבות של תנועת תרבות - מפעלי תרבות כמנוע צמיחה בנגב ובגליל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף יש שם? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיליון וחצי. תרבות בפריפריה, אנחנו בעד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לתוספת הראשונה בעמוד 670, שזה הריכוז של התוספת הראשונה. אני מקריאה רק את הסך הכול הכללי, סך הכול כללי הוצאה 609,143,215,000, הוצאה מותנית בהכנסה 40,623,263,000, הרשאה להתחייב 160,950,017,000, שיא כוח אדם 89,449. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד התוספת הראשונה? להרים את היד. מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התוספת התקבלה. אנחנו עוברים לתקציב 2022. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 01, בעמוד 760. נשיא המדינה ולשכתו, אין לזה דפי החלפה. ההוצאה היא 59,910,000, הוצאה מותנית בהכנסה 1,829,000, שיא כוח אדם 80.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 02, הכנסת, יש לו דפי החלפה. בהצעת החוק היה 928,091,000 הוצאה, בדף ההחלפה 927,776,000. הוצאה מותנית בהכנסה, היה בהצעת החוק 180 ובדף ההחלפה אין התייחסות. הרשאה להתחייב נשארה אותו דבר, 140,120,000. שיא כוח אדם היה בהצעת החוק 825 והשתנה בדף ההחלפה ל-846. משרות בלתי צמיתות נותר אותו דבר, 68. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 04, משרד ראש הממשלה, יש דפי החלפה. בהצעת החוק היה 3,078,240,000, בדף ההחלפה 3,091,740,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותר ללא שינוי, 15,570,000. הרשאה להתחייב נותר ללא שינוי, 1,206,138,000. שיא כוח אדם נותר ללא שינוי 1,798.5. משרות בלתי צמיתות נותר ללא שינוי, 833.5. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שאלה, אפשר את 2020 במשרדי ממשלה ולשכות שרים, מה היה התקציב? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא היה תקציב ב-2020. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 2019. קדנציה קודמת. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב-2019 התקציב עמד על 222 מיליון, במשרדי ממשלה ולשכות שרים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אבל צריך להגיד שנוספו משרדים חדשים וגם הועברו משרדים בין 2020 ל-2021 ו-2022, לדוגמה המשרד לקידום חברתי, הרבה מהפעילות שלו היא פעילות שהועברה מסעיף 07, מהמשרד לבטחון פנים לדוגמה. כלומר זה לא פעילות חדשה, יותר כמו העברה בין סעיפים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסדר, זה לא פעילות חדשה, אבל אתה אומר 222 מיליון? << אורח >> טל שחם: << אורח >> גם המשרד להתיישבות הוא משרד חדש בתוך סעיף 04, גם בו יש 130 מיליון שקלים חדשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל זה כמעט פי שלושה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני סופר לך אותם, 130 מיליון על המשרד להתיישבות, המשרד לקידום קהילות גם 100 ומשהו. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, מערך הדיגיטל הלאומי יש גידול מאוד משמעותי. << אורח >> טל שחם: << אורח >> מערך הדיגיטל הלאומי אוחד מתכנית אחרת בתוך 04, מתכנית 51, חלק מרשות התקשוב עברה למטה ל-52. משרד ראש הממשלה החליפי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל לסייבר אני רואה שיש בנפרד. << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן, מערך הסייבר הוא לא בתוך מערך הדיגיטל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 04, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 05, משרד האוצר. הוצאה 1,275,973,000, הוצאה מותנית בהכנסה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה המשרד של אלי אבידר פה בכל הסיפור? << אורח >> טל שחם: << אורח >> ב-04.52.09. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 05, משרד האוצר. הוצאה 3,275,972,000, הוצאה מותנית בהכנסה 335,985,000, שיא כוח אדם 7,596. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 06, משרד הפנים. הוצאה 284,918,000, הרשאה להתחייב 15,993,000, שיא כוח אדם 711.5, משרות בלתי צמיתות 37.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 07, המשרד לבטחון פנים, יש דף החלפה. הוצאה, בהצעת החוק היה 20,583,402,000, בדף ההחלפה 20,588,402,000. הוצאה מותנית בהכנסה אין שינוי, 748,057,000. הרשאה להתחייב אין שינוי, 3,047,229,000. שיא כוח אדם 41,172.5, משרות בלתי צמיתות 1,714.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המשרות זה משטרה, שב"ס, כבאות, הכול? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. מרבית המשרות הן שב"ס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 08, משרד המשפטים, אין דפי החלפה. ההוצאה 4,233,479,000, הוצאה מותנית בהכנסה 1,103,311,000, שיא כוח אדם 8,980.5, משרות בלתי צמיתות 830.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 09, משרד החוץ. הוצאה 1,758,817,000, הוצאה מותנית בהכנסה 78,184,000, שיא כוח אדם 1,063.5, משרות בלתי צמיתות 30. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 10, מטה לביטחון לאומי. הוצאה 49,674,000, שיא כוח אדם 73. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 12, גמלאות ופיצויים. הוצאה 20,298,652,000, הוצאה מותנית בהכנסה 788,971,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 13, הוצאות שונות. בהוצאה 2,712,381. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 14, בחירות ומימון מפלגות. הוצאה 154,952,000, שיא כוח אדם 33. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. כפי שאמרתי בפעם הקודמת, כשדיברנו על תקציב 2021, התקציב של ועדת הבחירות יבוא אלינו לאישור הוועדה לשנה הבאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> על איזה בחירות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, ועדת הבחירות. כל שנה ועדת הכספים מאשרת תקציב לוועדת בחירות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, מה זה הבחירות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה הבחירות? בחירות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה כל שנה? יש שינוי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, ועדת הבחירות המרכזית מתקיימת כל הזמן, היא לא נעלמת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 154 מיליון כשאין בחירות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסתכל, יש בפנים את ההוצאות לבחירות בשנים הקודמות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 15, משרד הביטחון. הוצאה 59,685,323,000, הוצאה מותנית בהכנסה 15 מיליארד, הרשאה להתחייב 42,860,000,000, שיא כוח אדם 2,178, משרות בלתי צמיתות 73. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 16, הוצאות חירום. הוצאה 754,092,000, הוצאה מותנית בהכנסה 59,519,000, הרשאה להתחייב 144,001,000, שיא כוח אדם 39.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי שאלות על הסעיפים האלה, אבל בגלל שזה ביטחוני וזה מסווג אז אני לא שואל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 17, תיאום הפעולות בשטחים. הוצאה 118,530,000, הוצאה מותנית בהכנסה 223,126,000, שיא כוח אדם 267. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 18, רשויות מקומיות. הוצאה 6,308,069,000, הרשאה להתחייב 546,825,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 19, מדע, תרבות וספורט, יש דפי החלפה. בהצעת החוק הופיע 2,580,314,000, בדף ההחלטה 2,591,564,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותר ללא שינוי, 72,050,000, הרשאה להתחייב נותר ללא שינוי, 575,060, שיא כוח אדם נותר ללא שינוי 264. תסביר רק את דף ההחלפה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> השינוי בתכנית 19.44.01 בגין המסמך הקואליציוני שהוצג לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה, יש פה את שני המיליון של רבני הספורט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל הסעיף התקבל. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש פה תקציבים לתמיכה ברבנים, ליד בן צבי, לחיזוק מעמד המאמן, לשימור אתרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה, רב שמחזק את המאמן? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה נושאים נפרדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 20, משרד החינוך, יש דף החלפה. ההוצאה בהצעת החוק מופיע 67,519,358,000, בדף ההחלפה 67,566,708,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותר ללא שינוי 3,062,195,000. הרשאה להתחייב נותר ללא שינוי 1,898,000,000. שיא כוח אדם 2,438.5. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כל המספרים שירדו ב-2021 בחינוך זה קורונה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> המספרים ירדו דרמטית. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, בתקציב 2021 יש 70 מיליארד שקל שהם הוצאות קופסת הקורונה, שאנחנו משקפים אותם בתקציב ולמעשה מה שלא יבוצע במהלך 2021 יעבור לעודפים לשנת 2022, אבל הוא לא בתקציב המקורי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 20, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. רביזיה. צריך גם ב-22 לעשות את השינוי הזה ומכינים דפי החלפה, אז יש רביזיה על סעיף 20. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רוצה שנשאל שאלות בינתיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא צריך, מתקדמים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יש המון שאלות, אני מתגבר ממש. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> תודה, בצלאל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 21, ההשכלה הגבוהה. גם פה יש דף החלפה. בהצעת החוק היה 12,261,980,000, בדף ההחלפה 12,266,980,000. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין עדיין הקמת אוניברסיטה חדשה. אני חוזר על זה ששרת החינוך הייתה בוועדת הכספים והיא בישרה לנו על הקמת אוניברסיטה חדשה ואנחנו לא רואים את זה, לא ב-2021 ולא ב-2022. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> השינוי הוא בתכנית 21.12.01 בגין ההסכמות הקואליציוניות שמובאות במסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 22, המשרד לשירותי דת. אין דפי החלפה. ההוצאה 762,478,000, הוצאה מותנית בהכנסה 13,535,000, הרשאה להתחייב 46,600,000, שיא כוח אדם 504.5, משרות בלתי צמיתות 25. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פה בבתי הדין הרבניים עוד פעם פחות מ-21. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם בתי העלמין, יש משהו שאתם יודעים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אמר מקודם שיש עלייה כל שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת שואל את הקואליציה, לא היה גבר אחד, גם אישה, אחד שישים כסף קואליציוני על בתי עלמין? מה, אתם מפחדים להגיע לשם? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה היה ב-2021? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, אתם פשוט לא עושים אחד ועוד אחד, איזה רפורמה הייתה לנו? העלאת גיל הפרישה, למה? כי תוחלת החיים עולה, המשמעות פחות קברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל צופה פני עתיד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ב-2022 התקציב יעמוד על 25. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, בתי העלמין, כמה היה תקציב ב-2021? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> זה בהתאם למה שמובא בהצעת התקציב, אני יכול שנייה לבדוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל בתי הדין הרבניים, למה ירד? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בתי הדין הרבניים עיקר הירידה היא בפלאטים של החלטת הממשלה, עיקר התקציב הוא גם שכר, דיברנו על זה ב-2021, זה בגלל פרישה של רבנים וכניסה של דיינים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אמרנו שיש תכנית ועודד פלוס וועדה וצריכים להגדיל ואתה יורד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני מזכיר, בסוף הרבה מהתקציב מנווטים אותו למערכת המחשוב החדשה ויש גם עודפים רבים של בתי הדין גם לפיתוח בתי דין חדשים וגם לפיתוח מערכת מחשוב חדשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם אין לך מזכירות ושרתים ועובדים אז מה, תעשה הרכב על מה? הרי הבעיה היא שאין לך עובדים, דיברו על כל הבעיות האלה, אמרתם שאתם מגדילים, הייתי רואה לפחות אותו דבר, אבל אתה אומר שגם קיצצת, איך אתה חושב שתתפתח? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עיקר הקיצוץ זה שכר, כפי שאמרתי, בגלל האיוש של הדיינים החדשים ופרישה של דיינים ותיקים יותר עם שכר גבוה והתקינה עולה, שלושה דיינים חדשים שנותנים מענה ל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ב-21' ו-22' התקינה עולה שוב? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, אותה עלייה בתקינה, שלושה דיינים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה אותה עלייה? אותה עלייה זה אותם דיינים שנכנסו ב-21' ולא פיטרו אותם ב-22' או שב-22' יש עוד שלושה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אותם שלושה. זה התווספות של הרכב דיינים חדש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ב-22' לא נוסף הרכב. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא נוסף הרכב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 22, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 23, משרד הרווחה, יש דפי החלפה. בהוצאה היה בהצעת החוק 9,712,856,000, בדף ההחלפה 9,738,606,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותר ללא שינוי, 2,792,784,000. הרשאה להתחייב 130 מיליון, שיא כוח אדם 3,537.5, משרות בלתי צמיתות 20. תסביר את דף ההחלפה, אסף. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בתכנית 23.09.02 בגין ההסכמות הקואליציוניות שמובאות במסמך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה שירותים לזקן שאין שם כסף? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שזה עבר לשוויון חברתי? מי בעד הסעיף? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 24, משרד הבריאות. יש דפי החלפה. בהוצאה בהצעת החוק היה 44,002,027,000, בדף ההחלפה 44,023,752,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותר ללא שינוי 4,358,975,000. הרשאה להתחייב נותר ללא שינוי 906,234,000. שיא כוח אדם 7,617 ומשרות בלתי צמיתות 790.5. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שאלה. בכספים הקואליציוניים ראיתי חמישה מיליון שקלים לתכנון בית חולים קרית אתא, נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ב-22' לא מתחיל התקצוב של זה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, התכנון לוקח זמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ולמה זה בכספים הקואליציוניים ולא פה? תכנון של בית חולים בכספים הקואליציוניים, מה הקשר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היה צריך להוסיף כסף לתכנון ואנחנו, כחברי ועדת כספים, החלטנו לעשות את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היה חסר כסף בתכנון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה לא נכנס בתקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקציב כבר פורסם, היינו צריכים להכניס את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל גם עכשיו אתם עושים שינויים תוך כדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל החלטנו, כחברי ועדת הכספים, זיהינו את הפער הזה והחלטנו לתקצב את זה. ב-22' מתחילים תכנון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מתוך חמישה המיליון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני מקווה שהעתיד של בית החולים לא יהיה כמו העתיד של האוניברסיטה שאנחנו מגלים שנעלמת לנו. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> גם פה השינוי הוא בגין ההסכמות הקואליציוניות שמפורטות במסמך, בתכנית 24.20.04. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 25, בעמוד 787, הרשות לניצולי שואה. אין דפי החלפה. הוצאה 5,143,656,000, הוצאה מותנית בהכנסה 66,490,000, שיא כוח אדם 106. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 26, המשרד להגנת הסביבה, אין דפי החלפה. ההוצאה 428,523,000, הוצאה מותנית בהכנסה 877,481,000, הרשאה להתחייב 653,190,000, שיא כוח אדם 582.5. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב ראש, משפט אחד, רוצה פה למחות על עוול היסטורי שלפיו בקרן לשמירת הניקיון רשויות ביהודה ושומרון לא יכולות לקבל ממנה תקציב בשל העובדה שמקורה של הקרן הזו זה 1% מהכנסות רמ"י? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, זה היטל הטמנה. היטל הטמנה זה מקורה של הקרן הזו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מדבר על קרן שטחים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שהיא איפה? << דובר >> קריאה: << דובר >> ברמ"י. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היא לא פה בכלל? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> טוב, אז אני לא מוחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה לא מוחה? תמחה, שמאותה קרן אתם לא מקבלים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא קשור לסעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 26, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 27, הקצבות לביטוח הלאומי, אין דפי החלפה. ההוצאה 49,997,529,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 29, משרד הבינוי והשיכון, אין דפי החלפה. ההוצאה 256,349,000, הוצאה מותנית בהכנסה 18,993,000, שיא כוח האדם 559. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 30, משרד העלייה והקליטה. אין דפי החלפה. הוצאה 1,600,293,000, הוצאה מותנית בהכנסה מיליון, הרשאה להתחייב 607,550,000, שיא כוח האדם 457.5, משרות בלתי צמיתות 22. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 31, הוצאות ביטחוניות שונות, אין דפי החלפה. הוצאה 10,251,251,000, הוצאה מותנית בהכנסה 278 מיליון, הרשאה להתחייב 2,705,000,000, שיא כוח האדם 72. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 33, משרד החקלאות, יש דפי החלפה. בהצעת החוק ההוצאה הייתה 1,949,827,000, בדף ההחלפה 1,958,827,000. הוצאה מותנית בהכנסה היה ללא שינוי, 245,588,000. הרשאה להתחייב נותר ללא שינוי 995,697,000. שיא כוח האדם ללא שינוי 1,466. משרות בלתי צמיתות ללא שינוי, 215.5. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> התמיכות בחתולים זה יותר מכל התמיכות צער בעלי חיים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, היה 4.5 מיליון, הוסיפו שישה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כל התקציב של זה תשעה מיליון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם מסרסים את החתולים ב-2021 מאיפה ייוולדו חתולים ל-2022? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולכן בא החשש שלי, שלא ישתמשו בכסף הזה נכון ובמקום לסרס אותם יעודדו את הילודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד סעיף 33? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 34, משרד האנרגיה. הוצאה 586,192,000, הוצאה מותנית בהכנסה 12,773,000, הרשאה להתחייב 372,237,000, שיא כוח אדם 355.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 35, הוועדה לאנרגיה אטומית. הוצאה 147,927,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 36, תעסוקה, יש לו דפי החלפה. בהצעת החוק ההוצאה הייתה 3,395,011,000, בדף ההחלפה ההוצאה היא 3,397,511,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותרה ללא שינוי 38,291,000. הרשאה להתחייב נותרה ללא שינוי 819,656,000. שיא כוח האדם נותר ללא שינוי, 1,475. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 37, משרד התיירות, אין לו דפי החלפה. ההוצאה 222,600,000, הוצאה מותנית בהכנסה 6,122,000, הרשאה להתחייב 17,300,000, שיא כוח אדם 176. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 38, כלכלה ותעשייה, אין דפי החלפה. הוצאה 2,847,886,000, הוצאה מותנית בהכנסה 567,051,000, הרשאה להתחייב 2,662,568,000, שיא כוח האדם 608.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 39, משרד התקשורת, אין דפי החלפה. הוצאה 85,017,000, הוצאה מותנית בהכנסה 232,269,000, שיא כוח האדם 161.5, משרות בלתי צמיתות 3. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 40, משרד התחבורה, אין דפי החלפה. הוצאה 549,172,000, הוצאה מותנית בהכנסה 222,379,000, הרשאה להתחייב 101,030,000, שיא כוח האדם 929.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה רואים את תקציבי הפיתוח של המשרד, באיזה סעיף זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> 79, בתחבורה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש פה את התקציבים של מס הגודש, שמתחילים להיערך לזה עם הטבעות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתקציבי הפיתוח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> באיזה שנה זה מתחיל? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנה הבאה, ב-2022. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה תראה את זה בסעיף 71. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ב-79. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 41, רשות ממשלתית למים וביוב. הוצאה 119,200,000, שיא כוח האדם 196, משרות בלתי צמיתות 5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 42, מענקי בינוי ושיכון. הוצאה 3,444,696,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 43, המרכז למיפוי ישראל. הוצאה 110,105,000, הוצאה מותנית בהכנסה 20,859,000, הרשאה להתחייב 12,276,000, שיא כוח האדם 219.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 45, תשלום ריבית ועמלות. יש לזה דף החלפה. בהצעת החוק ההוצאה 42,905,846,000, בדף ההחלפה 42,752,586,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בדפי ההחלפה יש שני שינויים בסעיף הזה. הראשון, יואב התייחס לזה ביחס לשנת 2021, שהוא פתיחה של תכנית חדשה בהתאם להסכמות שהתקבלו בנושא האג"ח מיועדות. בנוסף יש פה עדכון כלפי מטה של עלויות הריבית בגין המלוות של המדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. אני מבקש להטיל רביזיה, דיון על כל הרביזיות ב-2:40. על שני סעיפים צריך להטיל רביזיה, על 20 ועל 45 בשתי השנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו עושים את התיקון עכשיו ב-20 בשתי השנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה ב-2:40? אמרו שמדפיסים את זה כבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני עכשיו הטלתי את הרביזיה על סעיף 45. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל על הרביזיה של 2021 אפשר להצביע ברגע שזה יהיה מוכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 46, חוק חיילים משוחררים. הוצאה 2,324,019,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 47, הרזרבה הכללית, אנחנו מדלגים עליו, משאירים אותו לסוף. אנחנו עוברים לסעיף 51, דיור ממשלתי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אלכס, יש פה בפנים את ממדים ללימודים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, בקרן לחיילים משוחררים. 100 מיליון שקל. << דובר >> קריאה: << דובר >> בתקציב 2022 מתוקצבים 100 מיליון שקלים לטובת התכנית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 51, דיור ממשלתי. הוצאה 795,372,000, הוצאה מותנית בהכנסה 2,648,325,000, הרשאה להתחייב 4,334,874,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 52, המשטרה ובתי הסוהר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שימו לב למה שדיברנו קודם, יש פה בינוי בתי משפט 56 מיליון שקלים, בתי הדין הרבניים יש אפס. בניגוד למה שאמרתם קודם, בהמלצה של דוח פלוס יש - - - מה יש ב-52 שאין במשרד לבט"פ, שם יש את כל המשטרה ושב"ס? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> סעיף 52 זה הוצאות הפיתוח עבור משטרה ושב"ס, זה בעיקר הוצאות בינוי של תחנות משטרה ובתי סוהר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בונים בית סוהר חדש? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש הרחבה של שלושה בתי סוהר, בית סוהר אלה, בית סוהר נפחא ובית סוהר עופר, בונים עוד כ-1,200 מקומות כליאה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עם כלא מגידו, לא בתכניות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כלא מגידו הוא בשלבי תכנון מוקדמים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה שנים הוא בשלבי תכנון? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש מחשבות במטרה לקדם את הנושא הזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסעיף 07, שכבר הצבעתם עליו, יש עשרה מיליון שקל לתכנון של מגידו, רק לרכיב התכנון האדריכלי המקדמי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 52, המשטרה ובתי הסוהר, אין דפי החלפה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, סעיף 53 לא מצביעים כי אין כלום? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן, סעיף 53 נסגר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע, אנחנו בסעיף 52. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוצאה 478,759,000, הוצאה מותנית בהכנסה 25 מיליון, הרשאה להתחייב 557,400,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה. יש פה עוד הוצאה לגבי בתי הכלא בעקבות הבריחה שהייתה, שינוי, איטום או משהו שעושים עכשיו בכל בתי הכלא בנוסף למה שקיים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש הוצאה נוספת שכבר אושרה והחלה לצאת לדרך במהלך התקציב ההמשכי. אם הוועדה תרצה יהיה אפשר להעביר פירוט יותר מדויק, אבל ועדת החריגים שמתנהלת בתקציב ההמשכי נדרשה לזה ותקצבה רכיב מסוים לצורך זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רק בבתי הכלא הביטחוניים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא יודע עד כמה אני יכול לפרט בהרחבה בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני אשאל רק שאלה קטנה, אם יש כסף לתכניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע מה הכי חשוב במקרה הזה? לא לפרסם את השינוי באינטרנט. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כבר ב-2021 נעשות פעולות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאופיר שואל, האם בחלק מהתקציב יהיו הסעות לאסירים שלא יצטרכו לברוח ברגל דרך השדה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואל, איפה שאני גר יש את שאטה לשמאלי, מגידו לימיני, אני צריך לראות שאתם אוטמים שם כמו שצריך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 53, זה צריך להיות למעלה משפטים ובתי משפט. יש שם טעות וזה בעצם לא מתוקצב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תיקנת למשפטים? זה נושא חדש, לא? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איתי, צריך לראות שלמעלה הכותרת תהיה זהה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 53, מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל לא רשום פה כלום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, הוא לא מתוקצב, אין בו כסף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שיסבירו למה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אסביר. אנחנו בסעיפי הפיתוח, בעבר הוצאות הבינוי של בתי המשפט הוקצו דרך הסעיף הזה, השתתפות לסעיף 51, כלומר עברו גב אל גב לסעיף 51 ויצאו משם. ייעלנו את המנגנון של התקצוב של בינוי בתי משפט ותקצבנו את זה כבר ישירות בסעיף 51 תחת הדיור הממשלתי שמנהל את הפרויקטים בין כה וכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז למה לא להוריד את זה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> מבחינתנו הסעיף הזה מאופס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לחזור לרביזיות. בצלאל, אתה רוצה שנדון עכשיו שעל 2021 או שבעוד 25 דקות נדון על כולם? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אני אשמח שנדון עכשיו אם אתה מוכן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר'ה, אני חוזר חזרה לתקציב 2021 שעליו הוגשו רביזיות. אני מבקש לדון ברביזיות האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, האם מקובל עליך וגם עליך שנצביע קודם על הרביזיה של סעיף 20 ואם היא תתקבל והתיקון יבוצע נמשוך את כל שאר הרביזיות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, יש שתיים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר דקה לנמק את הרביזיה של סעיף 20? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו ביקשנו את הרביזיה מכיוון שלמרות שהממשלה סיכמה בשתי פעימות, אחת בהחלטת הממשלה באוגוסט, שהוסיפה 200 מיליון שקלים לתקנת מוסדות תורניים, 69.02, ובמסמך שהוצג לנו היום בוועדת הכספים 207 מיליון נוספים, למרות זאת התקציב הזה לא נכנס עכשיו כבר אל תוך התקנה, מה שאומר שהוא יצטרך לחכות לחוות דעת משפטיות ואחר כך להגיע כאן לפנייה נוספת. הישיבות קיבלו מתחילת השנה בערך 50% מהתקציב של ה-804 שהיו כאן בבסיס של הקריאה הראשונה. אנחנו חושבים בסוף שזה הלחם והחלב של מורים, רבנים, של אברכים, שאמורים לקבל מלגות ולא מקבלים. נדמה לי שאחרי שהתקנה הזו מקוצצת גם עכשיו, המינימום שבמינימום זה שתימצא הדרך, תהיה חוות דעת משפטית, כפי שטענו כשדנו בגופו של הסעיף, הרי זה משהו שעובר כל שנה, הוא לא אמור להיות מורכב מדי ומה שאנחנו מבקשים זה שהרביזיה תתקבל. אני פונה באמת לשכל הישר וללב, נפתח את הסעיף, נעשה מה שצריך כדי להכניס כבר עכשיו את התוספת שכבר סיכמתם עליה אל תוך התקנה באופן שבו במידה שהתקציב יעבור בכנסת אפשר יהיה מיד להעביר את מלוא התקציב שאתם תכננתם בממשלה להעביר אל הישיבות. אני מקווה שהתקציב יועבר כמקובל רטרו מתחילת השנה וכך אפשר יהיה לשלם את המשכורות ואת המלגות ובאמת את הלחם והחלב של אנשים שמחכים לזה ונמצאים באמת בשכבות החלשות ביותר של החברה. זה לא אנושי להעביר את זה כפי שזה כאשר הכסף הוא קיים וזה רק טכניקה ובירוקרטיה, לא למשוך אותה עוד חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אני מבקש להצביע בעד הרביזיה. מי בעד? מי נגד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה התקבלה. כן, משרד האוצר, בבקשה. << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> שלומית עוד רגע תעדכן בדפי ההחלפה החדשים תעדכן בדפי ההחלפה החדשים שמבטאים את השינוי שחבר הכנסת סמוטריץ' דיבר עליו, נעדכן שלאור בקשתו של חבר הכנסת ושל יתר חברי הוועדה פנינו למשרד החינוך לקבל חוות דעת משפטית עוד הערב, חוות הדעת הזאת לאחר שהתקבלה מאפשרת את השינוי שאנחנו עושים כאן, אנחנו מגדילים את בסיס התכנית כבר בתקציב שיאושר, לא בתקציב על שינוייו, בפנייה תקציבית, אלא כבר בתקציב שיאושר באותם שני סיכומים שדיבר עליהם חבר הכנסת, כלומר אתם תראו תיכף בדפים ששלומית תציג הגדלה של סעיף משרד החינוך כבר כעת, מה שהיה מתוכנן להיות אחר כך. ובסעיף 45, סעיף הריבית, אנחנו כרגע ניקח ממנו כסף כדי לממן את זה. את תקציב הריבית נצטרך להשלים פה בחודש וחצי הקרובים עד סוף התקציב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וכך יהיה גם ב-2022? << אורח >> איתי טמקין: << אורח >> כך גם ב-22', אותה פעולה חוזרת ב-2022. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני יושב הראש, אני מבקש להודות לך ולחברי הכנסת וכמובן מבקש להודות לאנשי משרד האוצר וליועץ המשפטי שלהם שכבר יצא וליועצת המשפטית של משרד החינוך שהבינו את החשיבות ונחלצו לטפל בעניין בצורה מהירה. אני חושב שאנחנו עושים עכשיו דבר חשוב מאוד ערכית וחברתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גם רוצה להודות. אני חושב שזה דבר נכון. בצלאל, קודם כל תודה רבה לך גם על הערנות ותודה רבה. איתי, אתה אמרת שבשעה אחת שמעת מילה טובה, אז עוד פעם מילה טובה אליכם והפעם זה בלי רביזיה, וליושב ראש הוועדה ולכולם, תודה רבה לכם על ההיענות, אני חושב שכמו שבצלאל אמר, זה דבר חשוב מאוד, הלחם והחלב, ולא עשיתם את החשבון של קואליציה אופוזיציה ועל זה יישר כוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב. אז עכשיו אני צריך להצביע על הסעיף החדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, אז רק נקריא אותו. בעצם בהוצאה במקום 67,428,694,000 יבוא 67,636,134,000. בתחום תמיכה בנושא יהדות, במקום 827,918 יהיה 1,235,418,000. בתכנית מוסדות תורניים, במקום 804,705,000 יהיה 1,212,205,000 וברזרבות במקום 420,850,000 יהיה 220,850,000. בתכנית רזרבה לעמידה בהגבלה פיסקאלית, במקום 420,850,000 יהיה 220,850,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להצביע על סעיף 20 לפי הנוסח החדש. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. כרגע אנחנו עוברים להצבעה על רביזיה על סעיף 45. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו, כמו שהבטחנו, מושכים את כל יתר הרביזיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את 45 אל תמשוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו את כל יתר הרביזיות מושכים, 45 זה שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז כרגע אנחנו מצביעים על רביזיה על סעיף 45 על מנת לבצע את הפעולה המאזנת בעצם כדי להשאיר את מגבלת ההוצאה אותו דבר. כפי שהסביר חבר הכנסת סמוטריץ', אנחנו פשוט עושים שינוי טכני, מאוד מאוד חשוב, אבל טכני, לא מגדילים את הסכומים ולכן כרגע צריך להצביע על רביזיה על סעיף 45 על מנת לעשות פעולה מאזנת. מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בעצם בסעיף 45, תשלום ריבית ועמלות, בהוצאה, במקום 40,990,095,000 יהיה 40,782,595,000. בתחום מלוות פנים במקום 33,978,630,000 יהיה 33,771,130,000 ובתכנית מלוות שכירים במקום 12,468,767,000 יבוא 12,261,267,000. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יוגב, מה שעשיתם בשעתיים האחרונות זה דיברתם עם נגיד הבנק העולמי שהוא מוריד את הריבית ואז חסכתם עכשיו בריביות לשנה הבאה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד סעיף 45 לפי הנוסח החדש? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. היות שכל הרביזיות לשנת 2021 הוסרו יש לנו שתי רביזיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, ארבע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ארבע רביזיות שהגיש חבר הכנסת אחמד טיבי, אז אנחנו נצביע עליהן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שלא נמצא פה ולא יכול להסיר, אז נצביע עליהן. לסעיף 04, משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 15, משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 16, הוצאות חירום אזרחיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 17, תיאום הפעולות בשטחים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 17, מי בעד? מי נגד? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה לא התקבלה. אם כך סיימנו את ההצבעה על החלק הכמותי של החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק נאמר גם שהריכוז של התוספת הראשונה ישתנה בהתאם לתיקונים שעשינו בסעיף 20 ו-45. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מטיל רביזיה על התוספת הראשונה בתקציב 2021. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כדי שנוכל לתקן את המספרים של הריכוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אז אנחנו נצביע עליה ביחד עם 2022 בשעה שלוש. אנחנו חוזרים לתקציב 2022. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עצרנו בסעיף 54, רשויות פיקוח. הוצאה 2,378,677,000, הוצאה מותנית בהכנסה 33,886,000 הרשאה להתחייב, 1,051,845,000, שיא כוח אדם 1,042.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 60, חינוך. אין לו דפי החלפה. הוצאה 2,198,058,000, הוצאה מותנית בהכנסה 500 מיליון, הרשאה להתחייב 2,875,321,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 67, בריאות. יש לו דף החלפה. בהצעת החוק ההוצאה הייתה 793,603,000, בדף ההחלפה ההוצאה היא 798,603,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותרה ללא שינוי 99,130,000, הרשאה להתחייב נותרה ללא שינוי 1,201,832,000. תסביר, אסף, רק את ההחלפה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסעיף 67, תכנית 25.03, גם כן בגין ההסכמות הקואליציוניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 68, רשות האוכלוסין, הוצאה 876,823,000, הוצאה מותנית בהכנסה 105,463,000, הרשאה להתחייב 20 מיליון, שיא כוח האדם 2,129.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 70, שיכון. גם לזה יש דף החלפה. בהצעת החוק ההוצאה הייתה 1,742,199,000, בדף ההחלפה היא 1,742,699,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותרה ללא שינוי, 3,667,767,000. הרשאה להתחייב נותרה ללא שינוי, 5,265,608,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> השינוי בתכנית 70 ב-07.01 בגין ההסכמות הקואליציוניות שמפורטות במסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 73, בעמוד 818, מפעלי מים, אין דפי החלפה. ההוצאה היא 763,454,000, הרשאה להתחייב 793,762,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 76, תעשייה, אין דפי החלפה. ההוצאה היא 176,556,000, הוצאה מותנית בהכנסה 120,268,000, הרשאה להתחייב 298,154,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 78, תיירות, יש לו דפי החלפה. ההוצאה הייתה בהצעת החוק 265,140,000, בדף ההחלפה 270,140,000. הוצאה מותנית בהכנסה נותרה ללא שינוי, 100,862,000. הרשאה להתחייב נותרה ללא שינוי 394,088,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התיקון בתכנית 78.01.04, בגין ההסכמות המפורטות במסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 79, תחבורה, יש לו גם דפי החלפה. בהצעת החוק ההוצאה הייתה 36,091,762,000, בדף ההחלפה 36,093,762,000. הוצאה מותנית בהכנסה ללא שינוי 1,641,094,000. הרשאה להתחייב ללא שינוי 63,626,917,000. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> השינוי הוא בתכנית 79.60.01 בגין ההסכמות המפורטות במסמך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 83, הוצאות פיתוח אחרות, אין לו דפי החלפה, ההוצאה היא 2,832,899,000, הוצאה מותנית בהכנסה 1,142,200,000, הרשאה להתחייב נותרה ללא שינוי 1,434,200,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 84, תשלום חובות, אין דפי החלפה. בהוצאה 125,643,994,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 89, מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, אין דפי החלפה. ההוצאה 684,527,000, שיא כוח האדם 124.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 93, בתי חולים לבריאות הנפש, אין דפי החלפה. הוצאה 1,372,396,000, שיא כוח האדם 4,371. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 94, בתי חולים ממשלתיים, אין דפי החלפה. ההוצאה 12,227,818,000, שיא כוח האדם 31,107. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 95 בעמוד 834, נמל חדרה, אין דפי החלפה. ההוצאה 41,994,000, שיא כוח אדם 7. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 98, רשות מקרקעי ישראל, אין דפי החלפה. ההוצאה 12,501,500,000, הרשאה להתחייב 12,314,790,000, שיא כוח האדם 793. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים לסעיף הרזרבה בעמוד 807, זה סעיף 47, רזרבה כללית. יש לו דף החלפה. בהצעת החוק כרגע לא מופיע סכום, בדף ההחלפה מופיע 10 מיליארד, הרשאה להתחייב נותרה ללא שינוי 10 מיליארד, שיא כוח האדם נותר ללא שינוי 749, משרות בלתי צמיתות נותר ללא שינוי 190.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. מה שנעשה זה ככה, נשאר לנו להצביע על שתי רביזיות בתקציב 2022, סעיף 20 ו-45 בשביל לעשות את אותה פעולה שעשינו בשנת 2021 ולהצביע על הרביזיה על הריכוז בתוספת הראשונה, שם נצטרך לעשות התאמות ולהצביע על התוספת הראשונה בשנת 2022. נעשה את זה בשעה שלוש. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 02:35 ונתחדשה בשעה 03:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה ואני מבקש להצביע על רביזיה לסעיף 20 בתקציב 2022. מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה התקבלה. אנחנו בעצם עושים את אותו שינוי שעשינו בתקציב שנת 2021. אפשר להקריא את המספרים, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 20, משרד החינוך. בהוצאה במקום 67,566,708,000 יבוא 67,310,608,000. בתחום תמיכה בנושא יהדות, במקום 786,038 יבוא 1,232,138,000. בתכנית מוסדות תורניים במקום 763,916,000 יבוא 1,210,016,000. ברזרבות, במקום 3,115,311,000 יבוא 2,915,311,000. ובתכנית רזרבה לעמידה במגבלה הפיסקאלית, במקום 524,240,000 יבוא 423,240,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הסעיף עם השינויים, סעיף 20? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל עם הנוסח החדש. עכשיו אני מבקש להצביע על רביזיה לסעיף 45 בתקציב 2022. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה התקבלה. אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את השינויים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז סעיף 45, זה תשלום ריבית ועמלות. ההוצאה בו הייתה 42,752,586,000, התיקון הוא 42,506,486,000. בתחום מלוות פנים, במקום 35,634,288,000 יבוא 35,388,188,000. בתכנית מלוות שכירים, במקום 12,451,074,000 יבוא 12,204,974,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל עם הנוסח החדש. אופיר, הייתה לך רביזיה ב-2022 על סעיף של בתי חולים בריאות הנפש. תחליט מה אתה עושה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תוריד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> משך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז לא נשארו לנו רביזיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לנצל את כמה הדקות עד שהם יגמרו לכתוב את הסעיף באמת להודות לך, אלכס. להודות לך על איך שהובלת את התהליך הערב יחד עם אנשי האוצר ובאמת משהו שהיה תמיד בן ערובה, הלחם והחלב של האנשים, יצא קצת מהמשחק הזה והפך להיות לדבר מסודר בלי משחקים בנדמה לי של כוחות פוליטיים משפטיים הייתי קורא להם, ואני שמח ומודה לך על כך. על אף שאני לא חבר בקואליציה, אבל אני חושב ששיתוף הפעולה הערב הוכיח שיש גם דברים טובים שאפשר לעשות למען עם ישראל ותודה רבה לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל אין בעד מה, דבר שני, אני חושב שהתהליכים שאנחנו כולנו עוברים פה בחודשיים האלה תוך כדי הדיונים, שהם הופכים להיות באמת מקצועיים וענייניים, אז הגבולות האלה בין קואליציה ואופוזיציה די מיטשטשים ועובדים ביחד, וכל מי שבא לפה כדי לנהל דיון מקצועי אמיתי ולהשפיע אז אני מברך אותו על כך, וזה לא משנה אם הוא חבר ועדה או לא חבר ועדה, לכל אחד יש מה לתרום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה. אלכס, מעוד ארבע שעות אני ממלא מקום קבוע אצלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצא להפסקה לכמה דקות ונודיע על חידוש הישיבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 03:08 ונתחדשה בשעה 03:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 20 לשנת הכספים 2022, משרד החינוך, אנחנו הצבענו על זה, המספרים לא נסכמו, עשינו בדיקה נוספת, כל המספרים שהקראתי בתכנית ובתחומים הם נכונים, רק הסכימה למעלה הייתה בטעות סופר, אז אני מודיעה על המספר הנכון, ההוצאה היא לא 67,310,608,000 אלא 67,812,808,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על סעיף 20 לאחר תיקון טעות. מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסעיף התקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לתוספות. אז נתחיל מהתוספת הראשונה לשנת 2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על תוספת ראשונה בתקציב 2021 הייתה רביזיה, אני מבקש לפתוח אותה. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרביזיה התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מקריאה בה את השינויים מהנוסח שקיים בה, בחלק א' תקציב רגיל, במקום 438,848,334 יבוא 438,842,834,000. בחלק ב' תקציב הפיתוח וחשבון ההון, במקום 170,294,881,000 יבוא 170,300,381,000. בחלק א' תקציב רגיל הסכום חוזר על עצמו, כבר הקראתי. משרדי המטה, במקום 23,5929,692,000 יבוא 23,608,173,000. בהתאם לתיקונים שעשינו בסעיף 02, הכנסת, יבוא 821,894,000. במשרד ראש הממשלה 04, יבוא 3,141,051,000. במשרד המשפטים יבוא 4,017,096,000. במשרד לשירותי דת, 22, יבוא 763,786,000. הביטחון והסדר הציבורי יהיה 94,061,470,000. 07, המשרד לבטחון פנים זה 19,473,210,000. משרד הביטחון 62,211,568,000. השירותים החברתיים יהיה 22,477,860. סעיף 19, משרד המדע, התרבות והספורט יהיה 2,768,607,000. סעיף 20, משרד החינוך, יהיה 67,636,134,000. סעיף 23, משרד הרווחה, יהיה 9,723,052,000. סעיף 24, משרד הבריאות, יהיה 55,320,398,000. בענפי משק יהיה 9,895,937,000. סעיף 33, משרד החקלאות, יהיה 1,849,143,000. החזרי חוב יהיה 40,782,595,000. סעיף 45, תשלום ריבית ועמלות יהיה 40,782,595,000. חלק ב', תקציב הפיתוח וחשבון ההון יהיה 170,300,381,000. תקציב הפיתוח יהיה 47,401,010,000. השירותים החברתיים יהיה 3,744,813,000. סעיף 67, בריאות, יהיה 1,112,396,000. תשתיות יהיה 38,455,606,000 וסעיף 70, שיכון, יהיה 1,994,005,000. אתה יכול להצביע על ריכוז התוספת הראשונה לשנת 2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> טוב, עכשיו באמת סיימנו את החלק המספרי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אתה צריך את הריכוז של 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, החלק המספרי של 2021. סיימנו. עכשיו 2022. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני מקריאה גם פה את התיקונים. בסך הכול הכללי זה יהיה 572,934,898,000. התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה 462,500,134,000. חלק א', תקציב רגיל, 401,140,622,000. חלק ב' תקציב הפיתוח וחשבון ההון, 171,794,296,000. משרדי המטה, פה אין שינוי. בהתאם לתיקונים שהכנסנו, סעיף 02, הכנסת, 927,776,000. משרד ראש הממשלה, 3,091,740,000. ב-07, המשרד לבטחון פנים, 20,588,402,000. השירותים החברתיים 196,572,759. סעיף 19, משרד המדע, התרבות והספורט 2,591,564,000. סעיף 20, משרד החינוך, 67,812,808,000. סעיף 21, השכלה גבוהה, 12,266,980,000. משרד הרווחה, 9,738,606,000. סעיף 24, משרד הבריאות, 44,023,752,000. סעיף 36, תעסוקה, 3,397,512,000. בסעיף 33, משרד החקלאות, יהיה 1,958,827,000. סעיף 47, הרזרבה, 10 מיליארד. החזרי חוב 42,506,486,000. תשלום ריבית ועמלות 42,506,486,000. תקציב הפיתוח יהיה 46,150,302,000. השירותים החברתיים, 2,996,661,000. סעיף 67, בריאות, 798,603,000. תשתיות 38,599,915,000. סעיף 70, שיכון, 1,742,699,000. סעיף 79, פיתוח התחבורה, 36,093,762,000. ענפי משק 446,696,000, וסעיף 78, פיתוח התיירות, 270,140,000. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד ריכוז התוספת הראשונה לשנת 2022? מי נגד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התוספת התקבלה. סיימנו גם את החלק הזה לתקציב 2022. מה שנשאר לנו מחר זה החלק המילולי בשני החוקים והוועדה תתכנס עשר דקות לאחר סיום המליאה. הישיבה הזאת נעולה, תודה רבה לכולם, ובאמת תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:53. << סיום >>