פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 ועדת הכספים 24/10/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 132 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"ח בחשון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021), שעה 9:35 סדר היום: << הצח >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021 << הצח >> פרק ז' – שכירות מוסדית (סעיפים 48-47, 49, 50(3) ו-52, עידוד השקעות הון) נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי ג'ידא רינאוי זועבי נירה שפק חברי הכנסת: ינון אזולאי ניר ברקת דסטה גדי יברקן אלי כהן אופיר כץ יריב לוין בצלאל סמוטריץ' יואב קיש שלמה קרעי מירי רגב מוזמנים: מיכאל אסולין – מנהל תחום בכיר, עידוד השקעות הון, רשות המיסים, משרד האוצר רואי זרנצנסקי – מנהל תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, רשות המיסים, משרד האוצר ישי פרלמן – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר יעל לינדנברג – רכזת שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר אלעד סלומיאנסקי – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, כלכלי, משרד האוצר סיון סיגטי – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה משה חנוכה – עו"ד, עוזר למנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה אוראל יפרח – סמנכ"ל כספים, החברה הממשלתית, דירה להשכיר חגית נעלי יוסף – מנהלת אגף תכנון אסטרטגי, עיריית תל אביב-יפו דב צור – יועץ, התאחדות בוני הארץ שי כהן – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל רועי אלרום – שדלן, חברת שבירו ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, מ/1443 << נושא >> פרק ז' – שכירות מוסדית (סעיפים 48-47, 49, 50(3) ו-52, עידוד השקעות הון) << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום ראשון י"ח בחשון התשפ"ב, ה-24 באוקטובר 2021 ואנחנו ממשיכים בדיונים על סעיפים בחוק ההסדרים. אנחנו דנים עכשיו על פרק ז' (שכירות מוסדית), למעט סעיף 46 (חוק התכנון והבנייה) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021. זה המשך דיון. התחלנו את הדיון ואם אני לא טועה, זה כבר דיון רביעי בנושא. אני אזכיר לכם שבדיון הקודם הפסקנו אותו באמצע ההקראה של הנוסח. אנחנו נסיים את ההקראה עכשיו ואחר כך נשארו לנו כמה פערים, בעיקר במודל עצמו, איך הוא נראה, ואנחנו נדון בזה ואחר כך נעבור להצבעות, גם על ההסתייגויות וגם על החוק עצמו. אני מקדם בברכה את חבר הכנסת יריב לוין. תודה רבה שאתה מצטרף אלינו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעם האחרונה עצרנו בעמוד 6, בסעיף קטן (ד). אפשר לחזור לעמוד 5, לסעיף קטן (ג) שזאת המהות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא – "(ג1) מכר בעל בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך, יתנה מנהל רשות המיסים את מתן ההטבות כאמור סעיפים 53ג ו-53ד במתן ערובות – מאת המוכר, הרוכש או כל אדם אחר שיקבע – לתשלום המס והפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן |(ה), ובמתן הודעה מראש על המכירה במעוד שיקבע המנהל". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיון הקודם אמרנו שזה יהיה רק הרוכש ולא המוכר ולא כל אדם אחר. כך סיימנו את הדיון הקודם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן, אבל זה היה כאשר חשבנו שהמתווה יהיה של מס רכישה מוגדל. בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה, מציעים עכשיו מתווה אחר שאומר שאם מישהו יפר, אנחנו נחזור אחד אחורה. זו הייתה בקשת הוועדה מראש, לפני שחשבנו על המתווה החדש. כלומר, מי שהפר, ייקחו לו את כל ההטבות שהוא קיבל ואם משכיר ממשיך הפר, ייקחו מהמשכיר הממשיך את כל ההטבות וממי שהוא קנה ממנו את כל ההטבות, אבל אם היו שתי העברות, לא ייקחו מהמשכיר הראשון. כלומר, ייקחו רק ממי שהפר וממי שהוא קנה ממנו. ההנחה היא שבמסגרת החוזה ביניהם יהיה איזשהו סעיף שיגיד שאם האדם הפר, בעצם יהיה איזשהו מנגנון חוזי שיגרום לכך שמי שהפר ישלם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואם לא יהיה ביניהם את הסעיף הזה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ברגע שנותנים את זה עכשיו בחוק, ההנחה היא שיהיה ביניהם את הסעיף הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בוא נבין את תמונת המצב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה מסתמך על כך שהם יכניסו את הסעיף הזה אבל אם לא מכניסים אותו? זה שהפר את ההסכם יגרום לזה שהיה בסדר שהוא כן ישלם? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן. המדינה נתנה הטבה על פעולה שלא התבצעה. אנחנו באים מראש ואומרים לשני הצדדים ששניהם אחראיים. דרך אגב, זה כמו במנגנון הקיים היום בחוק במקרה של 50 דירות. זה קיים היום. בסוף של יום זה מועתק משם << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל אם אנחנו לא רוצים לפגוע בזה שעמד בזה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> המדינה באה ואומרת שהיא נתנה הטבה על משהו שלא התקיים, שני הצדדים אחראיים להתקיימות העסקה הזאת, שהבניין יושכר דה פקטו ל-15 שנים או במקרה של שתי העברות, 10 שנים לכל הפחות. אומרים שכל עוד אנחנו בתחילת הפרויקט, ב-10 השנים הראשונות, אני רוצה את כל ההטבות כי לא מגיע לאף אחד. ברגע שהמוסר השלישי הפר, היד השלישית הפרה, אמיתית הבניין הושכר לפחות ל-10 שנים ולכן באנו ואמרנו שאנחנו דורשים את ההטבות שניתנו גם לשני וגם לשלישי. לראשון אנחנו מוותרים לאור הדרישה של הוועדה, של הייעוץ המשפטי של הוועדה כאן. אנחנו תמיד גורמים לשתי ידיים לבוא ולהחזיר את ההטבות. זה מועתק מהחוק הקיים היום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מי שלא עמד במטרת החוק הזה, זה בסדר, הוא לא צריך לקבל הטבות. אבל אתה אומר שגם זה שיעמוד ביעדים, הוא ייפגע מההטבות אם הם לא חתמו על זה בחוזה ביניהם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא לא באמת עמד ביעדים כי מבחינתנו הבניין צריך להיות מושכר 15 שנים אבל הוא לא הושכר ל-15 שנים, אז למה שניתן הטבה לגורם כלשהו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוא עמד ביעדים ומי שלא עמד ביעדים זה מי שבא אחריו והפר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> נכון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההנחה היא שהראשון התחייב בפני המדינה שהדירות יושכרו ל-15 שנים והמדינה נתנה לו הטבות על סמך ההתחייבות הזאת. הוא צריך לוודא שזה אמת קורה. זה אומר לכתוב בחוזה, אם הוא מוכר, שהדירות יושכרו. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> איך הם מחשבנים ביניהם אחר כך הפגיעה אם השני מוכן לקחת על עצמו את הכול? לא מפריע לי כמדינה. אני עדיין ביטלתי את ההטבות שנתתי עבור מישהו שלא הגשים את המטרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, זה לא מנגנון חדש. זה מנגנון שקיים. מה שהיה בנוסח המקורי, רשות המסים רצתה להטיל אחריות גם בגלגול השלישי. זאת אומרת, במידה והשלישי מפר, הראשון היה צריך גם להיפגע. אמרנו לא. אמרנו שהגלגול הוא רק אחד אחורה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם היו כאן שני גלגולים בתהליך הזה. בפעם הראשונה באה רשות המסים ורצתה שזה יחזור עד הראשון. זאת אומרת, אם השני הפר, גם השני וגם הראשון ישלמו ואם השלישי הפר, גם השני וגם הראשון ישלמו. זאת אומרת, כל השרשרת לא תהיה זכאית להטבות וייקחו ממנה את ההטבות. כאן אמרנו שהקשר הוא רחוק מדי כיוון שמדובר בכל זאת בסדר גודל של 15 שנים עם הטבות ששולמו כאשר לראשון לא הייתה יכולת לעקוב. אז ביקשה רשות המסים לעשות הסדר שהוא דומה ל-ריטים ובעצם למסות ב-15 אחוזים של מס רכישה. אמרנו שאין באמת זיקה בין ההטבות שניתנות כאן למס הרכישה וזה בעצם משמש כעונש שלוקחים תמורת ההפרה של השלישי בשרשרת. עכשיו מה שמבקשים לעשות זה ללכת רק אחד אחורה. בוא נבהיר עוד פעם את נקודת המצב. אם הראשון הוא זה שבנה והוא הפר, לוקחים ממנו את ההטבות. הראשון בנה, מכר לשני, לוקחים גם מהשני את הטבות המס וגם מהראשון אם השלישי הפר, לוקחים מהשלישי ומהשני רק את ההטבות שלהן הם היו זכאים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. ממשיכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבחינת הסעיף הזה, מה אתם רוצים שיהיה עכשיו? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> עכשיו אנחנו רוצים את הערובות מאת המוכר והרוכש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל לא מכל אדם אחר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא. לא מכל אדם אחר למרות שזה קבוע בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, "מכל אדם אחר" – נמחק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יהיה מאת המוכר או הרוכש. אחר כך נחזור ונתקן לכל אורך הדרך היכן שצריך לתקן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להוריד את המוכר. רק הרוכש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. רק הרוכש. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה היה הסיכום בישיבה הקודמת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זה לא היה הסיכום. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דיברנו על זה. איך אתה רוצה שהמוכר ימכור ואתה חוזר אליו חמש שנים אחר כך? הוא מכר, הוא יצא מהעסקה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הוא ידאג בחוזה, מכיוון שיש לו את הסעיף הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא ידאג בחוזה אבל ממתי אתה ממשיך לרדוף אחרי המוכר, חמש שנים אחרי שהוא מכר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> קודם כל, יש דברים כאלה. היום זה קיים. זה בחוק הקיים של עידוד השקעות הון על מכירה של 50 דירות. זה קיים היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סיגל, את יכולה להסביר בדיוק מה קיים היום לגבי 50 דירות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בפרויקט של 50 דירות מחויבים להשכיר חמש שנים. ניתן לבצע את המכירה לפני תום חמש השנים והמכירה מותנית בזה ששני הצדדים – גם המוכר וגם הקונה – ימציאו ערובות להנחת דעתו של המנהל, כמו שדיברנו בישיבה הקודמת עם ה-ריטים בזמנו. זה מנגנון שקיים היום לשני הצדדים. דרך אגב, היום זה קיים כמו שכתוב בנוסח המקורי – המוכר, הרוכש או כל אדם אחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בחוק הקיים אתה בא בטענות גם למוכר ולוקח לו גם את הטבות המס. לכן ברור למה אתה צריך להתעסק אתו. כאן אנחנו מגלגלים את הכול על הקונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו לא מגלגלים. אנחנו מאפשרים גם למוכר וגם לקונה. שוב, היום אנחנו מאפשרים לשלול את ההטבות משני גורמים בעסקה, מוכר וקונה. אם היה גלגול נוסף לעסקה, לגורם שלישי, בחמש השנים האחרונות, אז אנחנו מוותרים למוכר הראשון, ליזם שבנה את הבניין, אבל גם היום בחוק המוצע וגם בחוק הקיים, אנחנו הולכים לשני הגורמים, גם לקונה וגם למוכר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> המוכר לוקח כאן סיכון אדיר מה קורה אם הקונה לא יעמוד בהתחייבויות שלו, כשאין לו שום יכולת לאכוף את זה על הקונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> היכולת שלו לאכוף את זה היא באמצעות מנגנון חוזי שהוא יבוא ויתמחר את זה. יתמחרו את זה בהתאם כמו שזה קיים היום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בצלאל, זה ההפך. בעקבות זה שמראש אומרים לו את הדבר הזה, הוא ידאג לעשות חוזה בצורה כזאת שיגבה אותו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה הוא יכתוב בחוזה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> שיפוי של אחריות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם הקונה יפר, הוא יחזיר לו גם את מה שהוא היה צריך להחזיר למדינה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה ביניהם. אני לא נכנס ליחסים המסחריים שלהם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא נכנסים לזה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה בינם לבין עצמם. איך שהם רוצים לתמחר. אני כמדינה רוצה להבטיח שאני נותן הטבות בתמורה להשכרה של הבניין ל-15 שנים. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> משרד הכלכלה. צריך להבין שהמנגנון הזה הוא בעצם מנגנון שבא להקל. זאת אומרת, יש כאן שתי חלופות כאשר אחת כבר קיימת היום בחוק, למכור לפחות 50 דירות לרוכש אחד שיתחייב להשכיר אותן, ויש עוד אפשרות – למכור אחרי חמש מתוך שבע שנים השכירות המוסדית. הרציונל צריך להיות שמי שקנה ישכיר לאורך 15 שנים מתוך 18 שנים. אין לנו כאן רצון שיהיו מעברים באמצע אבל כן מאפשרים את שתי החלופות כי יש מצבים טבעיים שקורים בשוק של הדירות. מבחינתנו זה קיים כבר היום שגם מי שמוכר וגם מי שקונה, נותנים את הבטוחות למנהל רשות המסים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בסדר, אלא שהיום זה קיים לחמש שנים ואנחנו רוצים שזה יהיה קיים שזה יהיה קיים ל-15 שנים. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> נכון. ברגע שזה כתוב בחוק, גם הצד שמתקשר בחוזה, הרי כשמישהו בא למכור לו, הוא שיווק לו את זה כמשהו שיש בו הטבות מס. כך ישווקו את המכירה הזאת. יגידו שיש כאן כתב אישור לבניין, תיהנה מהטבות מס. חזקה על מי שרוכש שיבדוק רגע מה הוא קונה. אם יש לזה כתב אישור, אז מה התנאים של החוק אומרים כדי לקבל את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה ברור. אני לא בא בטענות. ברור שאנחנו דורשים מכל מי שמחזיק עכשיו את הנכס לעמוד בתנאים. כל השאלה שלי היא האם זה בריא ונכון להמשיך את הזיקה שבין הקונה למוכר ולהמשיך להחזיק את המוכר. מי שנכנס לעסקה כזאת נכנס אליה לפחות ל-10 שנים. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> נכון. בזה אתה צודק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ובסוף זו המטרה שלנו. נזכור למה החוק הזה נועד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא הדיון. השאלה האם הדרך לעשות את זה היא להתעסק כל פעם עם מי שמחזיק בנכס ולאכוף עליו - אפילו בסנקציות דרקוניות, ואני בעד – את קיום ההסכם או לייצר משהו שבעיניי עקום בשוק שבו אנחנו ממשיכים להחזיק אנשים. הרי אחד היסודות הכי גדולים של דיני הקניין הוא כשמכרתי נכס, הקניין הוא סופי, או שזה שלי ואם אני מעביר את זה למישהו – אני כמעט לא זוכר תקדימים שמישהו מוכר נכס ועדיין ממשיך להיות קשור אליו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בחוק הקודם היה. זה היה קיים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה קיים וזה עובד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרתי. זה קיים לחמש שנים. זה לא משהו שלא עובד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה עשינו ב-ריט? << דובר >> קריאה: << דובר >> גם ב-ריט יש את העניין הזה שאם אתה מוכר ויש לך חצי אחוז מס רכישה, אותו דבר אם אתה מוכר את זה הלאה ויש התחייבות של הקונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אמרתי. של הקונה אבל לא של המוכר. ב-ריט לא הלכנו אחורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הלכנו. גם בחוק הזה הלכנו אחורה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא זוכר שב-ריט הלכנו אחורה. ב-ריט עשינו מה שאתה תיארת עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> דיברנו על 15 שנים. כאן אנחנו אומרים שחמש שנים הוא צריך לשמור את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ב-ריט דיברנו על 25 שנים וכשה-ריט הראשון יוצא אחרי 15 שנים, הוא לא ממשיך להיות קשור לעסקה. אתה מדבר עם השני לעשר השנים הנוספות ואם הוא מפר את התנאים – אתה בא אליו בטענות. אתה לא הולך לקרן ה-ריט הראשונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל גם כאן אתה לא הולך לראשון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה כן הולך לראשון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מדבר בעולמות של דיני קניין בו יש את אחד התנאים הכי בסיסיים ואני אתן דוגמה. יש לא מעט פסקי דין על כך שאם בן אדם מוכר נכס בתנאי, התנאי יכול להתקיים לא יותר מחמש שנים. כאן הוא יכול להתקיים גם עשר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. אם אני הראשון ומכרתי אחרי חמש שנים, השני אחרי שמונה שנים לדוגמה מפר את ההסכם, אתה חוזר גם אלי. המשמעות היא שאני כיזם שיצר את הנכס ממשיך להיות קשור אל הנכס כבר שמונה שנים או תשע שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע. מה שצריך לעשות זה בעצם לחלק את זה לשתי אפשרויות. אפשרות אחת, במידה והוא מוכר בחמש השנים הראשונות, ואני מדבר אתכם על השני, אז קיים התנאי הזה שהראשון מחויב, ואם הוא מוכר אחרי חמש השנים הראשונות - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, נניח שהוא לא מוכר. השני ממשיך להחזיק עשר שנים ובשנה התשיעית הוא מפר את ההסכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נגיד הוא ממשיך, הוא לא מכר אחרי חמש שנים, הוא מוכר אחרי שמונה שנים, השני. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> פחות מ-15 שנים. למי הוא מוכר? למישהו שיהיה מחויב להמשיך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עזוב. הוא מוכר לשוק הפרטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נגיד שהוא מפר את התנאי אחרי שמונה שנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> מה הוא עושה? איך הוא מפר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מוכר את זה בשוק החופשי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מוכר את זה בשוק הפרטי. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ולא מחייב להמשיך השכרה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אז זה בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז כל האחריות עליו. זאת אומרת, בחמש השנים הראשונות האחריות מתחלקת בין השניים ואחרי חמש השנים זה מתחלק - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לפחות עושה שכל עם דיני הקניין. דיני הקניין לפעמים מכירים בזיקה של מוכר לנכס עד חמש שנים אחרי המכירה. הדוגמה הקלאסית היא מכירה בתנאי. התנאי יכול להיות תקף עד חמש שנים. דיני הקניין אומרים שאחרי חמש שנים אין חיה כזאת להמשיך לשמור. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אבל זאת לא רק שאלה של אחריות על ההטבות. זאת גם שאלה של איזה הטבות המדינה לוקחת בחזרה כנגד זה שהפרויקט לא התממש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל שוב, מה אתה רוצה ממני אחרי שמונה שנים? אני עזבתי, חס וחלילה. הגעתי ל-120, מדובר כבר על היורשים שלי, החברה שלי כבר התפרקה. זה נצח. אני אומר שתיצמדו כמו שהיושב ראש אומר לפחות לעיקרון שקיים היום בדיני קניין. עד חמש שנים דיני הקניין במדינת ישראל עדיין מכירים בזיקה של מוכר לנכס שלו. אחרי חמש שנים, אין בעיה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אבל המדינה נתנה הטבות מפליגות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> קח אותן מהקונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבל על הוויכוח. הוויכוח מיותר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> תגדיל לרוכש את הערובה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. במקום הראשון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כן. תיקח גם אתה סיכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> במקום הראשון. הראשון מחויב לעסקה במשך חמש השנים הבאות. עברו חמש שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שחרר אותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הקונה לא הפר את התנאי, הוא ממשיך, נגיד הוא מחליט שהוא ממשיך לעוד חמש שנים, אז האחריות היא כבר עליו. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ואז צריך לבקש מהרוכש להגדיל את הערובות שהוא נתן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> או שכן או שלא. או שככל שהזמן חולף, גם הסיכון שלך יותר קטן. אחרי עשר שנים יש לך עדיין את הבטוחות של הקונה על החלק שלו וגם זה משהו. זה גם תמריץ. זה לא שאתה אומר אחרי עשר שנים הוא יכול למכור ולא יקרה לו שום דבר, אבל שחרר את הראשון כי אתה לא יכול להשאיר את המשק במבנה מעוות כזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו חושבים שזה מבנה מעוות של המשק להעביר לשני את הרווחיות של הראשון. אנחנו חושבים שיש כאן בעיה כדי להגיד לשני כמה בדיוק הוא יצטרך להחזיר במצב כזה. זה אומר הוא צריך לדעת בדיוק את הרווחיות של הראשון לצורכי מס ואנחנו חושבים שיש עם זה בעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר שוב שאחרי עשר שנים תוותר על החלק של הראשון ותישאר עם השני. עדיין יש לך רווחים של עשר שנים שאתה לוקח לו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> במקרה כזה אתה לא תחזור אחורה. עיקר ההטבה הייתה אצל הרוכש הראשון כי הוא מכר את הדירות וקיבל עליהן את הטבת המס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל הוא עמד בכל התנאים. יותר מזה, הוא עמד בכל התנאים במשך חמש שנים נוספות שהוא כבר לא בעסקה. אתה לא יכול לבוא אליו ולהגיד לו בוא תהיה אחראי על העסקה לנצח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא נתן לו את התנאים בהתניה שהבניין יעמוד להשכרה ל-15 שנים. אפקטיבית מה שאנחנו אומרים זה שאחרי חמש שנים השני יוכל למכור כי רק הראשון קיבל הטבה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לו תמריץ להמשיך להחזיק לחמש שנים נוספות כי הוא לא יקבל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח שכן. הוא מחזיר את הטבות המס שלו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. הוא לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה לא? אין לו הטבות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא מחזיר אבל במקרה הזה אחרי חמש שנים - - - << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> המשמעות של ההטבות של השני היא שהן כבר הרבה יותר נמוכות מאשר של הראשון. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא מהוון במחיר? מחיר שיש בו פחות הטבות, זה מהוון במחיר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא. אחרי חמש שנים הרוכש השני נמצא בסיטואציה לפיה או שהוא משכיר לחמש שנים נוספות ונהנה מהטבות המס, או שהוא מוכר כרגע ולא נהנה מהטבות המס. האינטרס שלו בוודאי יהיה לממש באותו רגע כי הוא לא רואה את העלות של זה. הוא רואה רק את העלות של להמשיך להשכיר לעוד חמש שנים ואז לקבל את הטבות המס. בעצם אם השני מסתכל על המקום הזה, הוא צריך לשלם מעט כסף, ממש מעט כסף למדינה כדי למכור ברגע הנתון אחרי חמש שנים. אנחנו יוצרים לו תמריצים להפר את החוזה. זאת אומרת, המדינה תיתן את כל תמריצי המס לראשון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז תוסיף לו עוד קנס. אני לא נגד. תגיד שאם הוא מוכר אחרי עשר שנים, תן לו עוד עשרה אחוזים. עזוב את הראשון. אתם מעוותים את כל השוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש כאן תמימות דעים אצל חברי הכנסת, גם קואליציה וגם אופוזיציה. אני מבקש לנסח את זה בנוסחה שעכשיו אמרנו. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אם כך אדוני היושב ראש, אנחנו רצינו לחזור רק למחזיק האחרון. עלתה כאן בעיה משפטית מצד היועצת המשפטית לוועדה וגם מצד משרד המשפטים לתת קנס לאחרון על חשבון ההטבות שהוא קיבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה לא על חשבון. תן לו קנס כדי לקחת את התמריץ להפר את העסקה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אם אפשר, אני רוצה להציע הסתכלות אחרת. בסוף אני לא בטוח שנקודת המוצא הנכונה היא הסתכלות מראי הרוכשים. אני רוצה להסתכל על זה דווקא מראי המדינה. המדינה באה ואומרת דבר פשוט. היא בסוף רוצה לקבל את השכירות הזאת לפרק הזמן שייקבע וכנגד זה היא מוכנה לתת הטבות. אנחנו מבינים שאי אפשר להגיד לבן אדם שאתה לא יכול למכור לשנים ארוכות קדימה את הנכס שלך. זה דבר לא הגיוני ולא סביר וגם לא יעמוד במבחן מציאות החיים. אבל אני חושב שהמדינה כן צריכה להגן על עצמה כשהיעד שלה אמור להיות בסוף להבטיח את זה שהשכירות תימשך לכל השנים כפי שהיא רצתה מהתחלה ולא משנה תחת איזה רוכש. זה צריך להיות היעד. עכשיו צריך איך משיגים את היעד הזה כי מה שאנחנו עושים כאן, אם נאמץ את התיקונים האלה, אנחנו בעצם עושים הפוך. אנחנו בסוף מייצרים מצב שיכול גם להיות מנוצל לרעה ממש בכוונה. זאת אומרת, לעשות מין מכירה פיקטיבית או חצי פיקטיבית כדי להשתחרר מתוך המחויבות הזאת. גם אם הדברים הם הכי נקיים, הנכס הזה בסוף הוא נכס שלטוב או לרע הולך עם החובות האלה ועם הנטל הזה. אני חושב שצריך לייצר מנגנון שבסוף יביא למצב אחד, שמה שנבנה במסלול הזה ישמש לייעודו לאורך כל התקופה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> איך נאזן אותו, זאת שאלה טובה. מה שמוצע כאן, זה בעצם לייצר מסלול עם עלויות מסוימות אולי אבל שמאפשר לצאת מהמהות של כל הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא מדויק. אנחנו אחרי שלושה דיונים על הנושא הזה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> לכן זה טוב שבא מישהו שלא היה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסוף אתה צריך לייצר מנגנון, כמו שאתה אמרת. זה יכול להיות יופי של מודל על הנייר אבל בשטח לא יקרה כלום. לכן אנחנו צריכים לאזן כאן נכון בין הכלכליות של המודל, הכדאיות הכלכלית שלו, לבין הרצון של המדינה. לכן מה שאמרנו, אמרנו שהמדינה בעצם כן מבטיחה 15 שנים שכירות, אפילו 20 שנים שכירות כי נתנו עוד אופציה נוספת. מה שעכשיו אנחנו דנים בו זה מה קורה כשיש הפרות ועל זה הדיון. לכן אני אומר שאין שום סיבה בעולם "לקנוס" את היזם שבנה את הבניין ומכר אחרי חמש שנים לפי החוק כפי שהוא תכנן ובחמש השנים הבאות הקונה עמד בהתחייבויות אבל בשנה השישית – שזו כבר שנה 11 של הפרויקט - הוא מחליט שהוא מוכר את זה לשוק הפרטי, כל "האשמה" היא על הרוכש ולא על זה שמכר כי זה שמכר עמד בכל ההתחייבויות ויותר מזה, היה מחויב לעסקה לעוד חמש שנים נוספות. לכן אתם צריכים למצוא מנגנון איך בתווך הזה, בין השנה השישית לצורך העניין - בעצם השנה ה-11 היא החיים של הפרויקט – לשנה ה-15 לחיים של הפרויקט, במידה שהרוכש הראשון שקנה את הבניין לא מוכר אותו ומוכר אותו רק בתקופה השנייה כביכול, אז כל האחריות על ההפרה צריכה להיות עליו. הרי מה היה קורה אם הוא כן היה מוכר לפי התנאים? אז האחריות הייתה עליו ועל הבא אחריו. זאת אומרת, הראשון יוצא מהעסקה. כאן אתה מייצר איזשהו עיוות שבמידה והרוכש לא מכר אחרי חמש שנים, עדיין הראשון שיזם אחראי. זה לא הגיוני. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אתה צריך לעשות וסטינג להטבה. לטובת העניין, אם הוא רוכש ל-15 שנים את הנכס וקיבל הטבות עבור 15 שנים, תעשה וסטינג על הערך הזה ל-15 שנים. אז אם הוא קיבל את כל ההטבה והשני לא השתמש בה, המדינה הפסידה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> עשינו את כל הדיון המהותי הזה ועם כל הכבוד אנחנו כבר דנים בנושא עשרות שעות וחלק מהרעיונות שעלו, כאן כבר עלו בדיון הראשון. << דובר >> קריאה: << דובר >> מותר לחברי הכנסת לשאול שאלות ולהעלות רעיונות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לרענן. זה בדיוק מה שאני אומרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תעשי לנו סיכום קצר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> דווקא ינון הכי בסדר כי הוא נוכח בכל הדיונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני אומר שאני רוצה סיכום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר כל פעם לפתוח את זה מחדש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשאנחנו לא כאן, אתם מתלוננים. כשאנחנו כאן, אתם מתלוננים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מברכים כל אחד שהגיע לכאן. ברוכים הבאים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שמחה על כל הפרשנויות ואני אומר עכשיו מה רציתי לומר. רציתי לומר שבסוף זה בא לתת מענה לשכירות ארוכת טווח. דיברנו על 20 שנים, דיברנו על 15 שנים ודיברנו על המשמעויות של זה לשוק השכירות בכללותו, למתן אפשרות לאנשים שאין להם יכולת לרכוש דירה, ולאו דווקא לצעירים, לשכור דירה. אני אומרת שהבן אדם שמתחייב ואומר שהוא יודע לתת את המענה ל-15 שנים, הרי כשהוא בא לעשות את החוזה, הוא לא בא ואומר שאני אעשה את החוזה ואני אקח את זה ל-10 או ל-5 שנים ואחר כך אני אראה מה קורה הלאה. לא. מי שנכנס לפרויקט הזה, בעיניי הוא בא עם כוונות לפיהן הוא בא ל-15 שנים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> הוא בא עם כוונות להרוויח כסף. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אם הוא בא עם כוונות להרוויח כסף, אני רוצה שהוא יהיה מחויב עד הסוף. לא מדובר כאן שבשנה העשירית או בשנה השישית יעבירו את זה למישהו אחר שמשכיר. מדברים כאן על הפרה בוטה שבאה ואומרת שבחמש השנים האחרונות יעבירו את זה לשוק. זאת אומרת, נתנו את כל ההטבות האלה כדי לאבד שליש ממה שתכננו ולכן אני כן רוצה לחשק אותו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל זה אחרי 15 שנים. עברו 10 שנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא. זה בין 10 ל-15 שנים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל רק אחרי 10 שנים מותר למכור למשכיר הבא. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. אחרי חמש שנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> למשכיר וזה אינטרס של כולנו שמי שהתכוונו אליו, יקבל את זה. אני כן רוצה לחשק את אותו אחד שאם הוא התחייב, שהוא יהיה עד הסוף. אני מזכירה לכם שזה כבר קיים וזה לא משהו שהמצאנו. להיפך, רצו להחמיר כאן, לקחת שלושה אחורה ואמרנו שנישאר במצב הקיים של שניים. אני אומרת שתזכרו את מי אנחנו מייצגים. אני לא מייצגת את הקבלן או את היזם. אני מייצגת את עם ישראל שכל המהלך הזה נעשה כדי לתת לו שכירות ארוכת טווח. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> לכן ההטבה צריכה להיות פרוסה לתקופה של 15 שנים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> היא צריכה להיות פרוסה ומי שמפר בסוף, משלם קנס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על הכול. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> על החלק שנשאר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא על החלק שנשאר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> השווי של מה שנשאר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יותר מהחלק שנשאר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא נגד קנס לשני אם הוא מפר אבל עזוב את הראשון. היושב ראש, אני חושב שמוסכם כאן שאפשר לתת קנס לשני. לא צריך להצמיד את זה לרווח של הראשון כי אז הוא באמת לא יודע וגם אתם לא יודעים לחשב. בואו נקבע עכשיו, מעבר לזה שהוא מפסיד את הטבות המס, עוד עשרה אחוזים מס מכירה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זה מה שהצענו בדיון הקודם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מסכימים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה כבר הוצע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושב שגם הם מסכימים. אני מבין שגם הקבלנים מסכימים. להעביר את הכול לשני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נתקדם ובהמשך נחזור לזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו בעמוד 6 למעלה. (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיף קטן (א) או (ב)" יבוא "בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ב1)". זאת האפשרות של המנהל לבקש להתנות את ההטבות באישור רואה חשבון. עשינו את התיקון הזה והוספנו את הסעיף הקיים. (ה) בסעיף קטן (ה) - (1) בפסקה (1), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לפי העניין", ובמקום "ובעל הבניין או משכיר הבניין" יבוא "ובעל הבניין, משכיר הבניין או משכיר ממשיך". סעיף קטן (ה) הוא בעצם הסעיף שמדבר על שלילת ההטבות, בדיוק השיחה שניהלנו עכשיו. פסקה (1) מדברת על שמי שקיבל הטבות, צריך להחזיר אותן אם הוא לא עומד בתנאים. (2) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) על אף האמור בפסקה (1), מכר בעל בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך, ולא התקיים בבניין התנאי האמור בפסקה (2) להגדרת "בניין לשכירות מוסדית", לא יבוטלו למפרע ההטבות שניתנו לו. (3) פסקה (2), אחרי "בניין להשכרה" יבוא "או בניין לשכירות מוסדית". << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יכול להסביר את (1)? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> על זה בדיוק דיברנו והבנתי שמשאירים את זה לדיון נוסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הסיפור של ההפרות והקנסות, אנחנו נשאיר לדיון מאוחר יותר היום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 53ג הוא הסעיף שנותן את ההטבות. 4. בסעיף 53ג - (1) בכותרת השוליים, אחרי "בנין להשכרה" יבוא "ולבעל בניין לשכירות מוסדית". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את סעיף קטן (א). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זאת כותרת השוליים. הוספנו בניין לשכירות מוסדית ולכן אנחנו גם כותבים בכותרת השוליים שיש פה הטבות מס לבניין לשכירות מוסדית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יישאר בניין חדש להשכרה. כאן מדובר בשיעורי הפחת כדי שיהיו 20 אחוזים של שיעורי פחת. נחזיר בחזרה את המילה "חדש". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) בסעיף קטן (א), אחרי "ולגבי בניין להשכרה" יבוא "או בניין לשכירות מוסדית". יש הטבת פחת מואץ למי שבונה בניין או לבעל בניין לשכירות מוסדית. זה הסעיף שנותן את זה. זה 20 אחוזים פחת מואץ כל שנה. (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) על הכנסתו החייבת של בעל בניין לשכירות מוסדית ממכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה (בסעיף קטן זה – מכירה) או מהשכרה של דירות בבניין לשכירת מוסדית (בסעיף קטן זה – הדירות) יחולו שיעורי המס כמפורט להלן: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם המילה "חברה" ירדה כאן כי אמרנו שזה חל גם לגבי יחידים וגם לגבי חברה. עכשיו אנחנו מדברים על הטבות המס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) לעניין הכנסה שהופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל במועד הראשון להשכרה – 11 אחוזים ולגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה ו-29 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: אלה בעצם הבדלי שיעורי ההכנסות בין חברה לבין יחיד. בגלל שזה צריך לגלם את שיעור המס של יחיד, זה מגלם גם את שיעור המס על הדיבידנד. זה יצא מקביל. כלומר, לא יהיה לך אינטרס לעבוד כיחיד או כחברה, 11 אחוזים יהיו מס ברמת החברה ועוד 20 אחוזים על הדיבידנד שזה שווה ערך ל-29 אחוזים אם זה רק שלב אחד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא הבנתי. 11 ו עוד 20? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה 11 ועוד 20 על ה-89. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה 11 ומ-89 עוד 20. זה יוצא 29. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני רוצה להגיד שהסעיף הזה הוא החמרה לעומת המצב החוקי היום לגבי יחידים. הוא החמרה כפולה ומכופלת גם משום שהיום אלה 20 אחוזים, ואני מבין שרוצים להחמיר כדי להשוות, אבל שיעור מס שבח על יחידים הוא 25 אחוזים. כשאתה מכניס מישהו לתוך תכנית עידוד, אתה מחמיר לו לעומת המצב הרגיל שלו של מכירת מקרקעין? נשגב מבינתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהם עשו, הם בעצם הוציאו בהתחלה את היחידים והחזירו את זה במס יותר גבוה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסביר את הסיפור של מס שבח. << אורח >> דב צור: << אורח >> במס שבח אתה חייב ב-25 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> והחברה? << אורח >> דב צור: << אורח >> חברה, שיעור המס של חברה, 23, הרגילים. כאן נתת להם הטבה. אני מבין שכאן רצו להשוות שכאילו המס על דיבידנד פלוס המס מוצע כן יגיע ל-29 אחוזים אבל זה חורג מהמס הרגיל של בן אדם שסתם קונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עדיף לי לא לבוא לעסקה. << אורח >> דב צור: << אורח >> זה נראה לי קצת לא הגיוני. << דובר >> קריאה: << דובר >> חשוב לדייק שזאת לא הסיטואציה. כמובן שבמצב הנתון ביחיד שמתעסק בנדל"ן כעסק ולא כדירה אחת או שתיים אלא ממש כעסק כמו שאנחנו מדברים כאן עם כמות של 15 ו-10 דירות – הוא ימוסה ב-50 אחוזים. החוק הזה בא להגן עליו. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> למעשה היום בחוק מיסוי מקרקעין שנותן את ה-25 אחוזי מס שבח יש את סעיף 50 שקובע שאם פרויקט יכול להתמסות לפי החלק הפירותי העסקי של פקודת מס הכנסה, שזה 47 אחוזי מס, או לפי חוק מיסוי מקרקעין, הוא ימוסה לפי 47 אחוזים. זאת אומרת, נתתי לו הקלה, במקום 47 אחוזים – 29 אחוזים. << אורח >> דב צור: << אורח >> אבל הסברנו כבר שאחת הבעיות של החוק הזה, בכלל חוק עידוד השקעות הון, זה הון. צריכים לגייס הון. חלק מההון נמצא אצל הון פסיבי של כאלה שרוצים להשקיע, לא כי עכשיו הם סוחרי מקרקעין אלא רוצים לעשות השקעה ל-15 שנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא יכול לבחור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דב, אתה לא יכול לקחת אופציה שהיא לא קיימת ולהגיד שזו האופציה הטובה. מה שהסבירו לך מרשות המסים, במידה והפרויקט מתנהל כעסק, הוא ימוסה לפי 47 אחוזים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל לא אותו יחיד שהשקיע. לא אותו יחיד ששם כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אם הוא השקיע, זה כבר סיפור אחר. אנחנו מדברים על יזם שבא לעשות עסק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה עסק, זה 47 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה 47 אחוזים. אין אופציה אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה שבפרקטיקה לפעמים זה מתנהל אחרת, אני מבין את זה אבל זה לא המצב החוקי. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אדם פרטי לא ייכנס לזה. כשאתה צריך להשכיר 15 שנים, אתה משקיע ל-15 שנים, רשות המסים תגיד לך שזה כבר עסק ולא השקעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה בהתחלה זה היה 20 והחזרתם את זה ל-29? כלומר, בהתחלה באתם וכביכול אמרתם שאתם מוציאים את היחידים ואחר כך החזרתם אותם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> המצב שקיים היום בחוק הוא מצב מעוות של ה-20 אחוזים כי הוא לא משקלל את העדיפות. << אורח >> דב צור: << אורח >> כמה יחידים השתמשו בו? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> נמצאת כאן רשות ההשקעות והיא יכולה לענות. << אורח >> דב צור: << אורח >> בערך אפס? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> המטרה היא לשמור על הגמישות המיסויית בין פעילות כיחיד לבין פעילות כחברה. זה עיקרון שקיים ואנחנו שומרים עליו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, זה קיים בכל הענפים במשק. << אורח >> דב צור: << אורח >> העיקרון הזה היה קיים בחוק עידוד הקיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוצאת והחזרת. כלומר, היו 20 אחוזים, הוצאת אותם ואמרת שעכשיו תחזיר לכם. כלומר, היה פה איזה משחק. אמרו שאני קודם כל מוציא לך את היחידים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב. ינון, אני לא משחק משחקים. זה שעשו טעות בפעם שעברה, זה לא אומר שצריך לחזור עליה. בסוף אתה צריך לוודא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תמסה את זה ב-25 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זה לא עניין של מספר. זה עניין של שוויון. אתה לא יכול לקחת שני עוסקים שאחד מאוגד בצורה אחת והשני מאוגד בצורה אחרת ולהטיל עליהם מסים שונים. זה לא הגיוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרי רציתם להחזיר את היחידים. החזרנו אותם אבל זה לא מצב לתת להם עדיפות כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במילה אחרת, אתה אומר לאותו יחיד שכנראה זה לא משתלם לך ואל תיכנס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נכון. זה עדיין משתלם לו כי אחרת הוא היה משלם 47 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כי אני מסתכל על מה שהיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שהיה, אמרו לך שבכלל לא היה ניצול של זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה הכנסת את זה? כדי להגיד להם שבכל מקרה הם במשחק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בטח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. אז תחזיר את זה ל-25 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אין לזה היגיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אין היגיון ב-29. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ינון, דיברו עם כולנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חשוב לשמור על שוויון בין צורות שונות של התאגדות. חייב כי אחרת אתה מעוות כאן את הכול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מזכירה לך שהדיון היה כשבאו ואמרו למה אתם מראש מונעים מאתנו, אני יודע להתחרות כמוהם, כמו חברה, אני עסק שיודע להתחרות, אל תוציאו אותי מהמשחק. זה היה הוגן והכנסנו אותם. המטרה היא שמי שיודע לעמוד בכללים ייכנס. אני גם מזכירה לך שיש את קרנות ה-ריט שבדיוק נועדו לזה ויש אופציות לאנשים שלא יכולים להיכנס דרך הקרנות האלה וגם שם עשינו מהלכים מקלים כדי לאפשר גם השקעה דרך זה. בסוף צריך להסתכל על התמונה הכוללת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיש הסתייגות, להוריד את זה ל-25 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> היושב ראש, אני רוצה לשאול שאלה שאולי נגעתם בה קודם בזמן שלא הייתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ההסתייגות בשם כל הסיעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> בסוף יש בפנינו איזשהו דוח או איזושהי הערכה מה החוק הזה ייתן? בסוף צריך לקבוע את שיעורי המיסוי על פי מצב שבו אנחנו יודעים מה היעד למספר הדירות שאנחנו רוצים להגיע אליהן אל מול יצירת הטבה מספיק אטרקטיבית כדי לקבל יזמים שייכנסו ויבנו את מספר הדירות הזה. הניתוח הזה נעשה? כי אם הוא לא נעשה, בעיניי כל הדיון מיותר לחלוטין. בסוף נכתוב כאן איזה מספר ויכול להיות שהמספר הזה, יאמרו לך הקבלנים שהוא בכלל לא מספיק אטרקטיבי והוא לא יביא אף אחד או הוא יביא מספר קטן מאוד של אנשים. בסוף אנחנו צריכים לשים את המספר שיביא לנו את התוצאה. הרי בסוף המטרה היא התוצאה. אם אנחנו רוצים רק להגיד שעשינו, הנה, פתחנו איזה מסלול אבל בסוף אם אף אחד לא יבוא ולא ייכנס למסלול הזה – לא עשינו בזה כלום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיוק על זה אנחנו עובדים כבר ארבעה דיונים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> בסדר אבל אני שואל. הרי אנחנו לא נביאים ובסוף צריך אנליסט או מישהו שבא ועשה איזושהי הערכה שגם היא כמובן בעירבון מוגבל. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> עשינו בדיוק את הדבר שאתה מדבר עליו כדי לוודא שהמספרים שאנחנו כותבים בחקיקה יניבו פרי. קרי, יהיו פרויקטים. כל מה שאנחנו רוצים זה שיהיו פרויקטים לדיור להשכרה ארוכת טווח. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> מה זה יהיו פרויקטים? יהיו פרויקטים, זאת אמירה שאני לא מקבל אותה. את צריכה לייצר איקס דירות. אגב, יכול להיות שלא רק שיש לנו יעד לייצר דירות אלא יש לנו גם יעד לייצר ריכוז מסוים של דירות באזורים מסוימים שיכול להיות שגם זה צריך לבוא לידי ביטוי בהסדרים המיסויים. אז את אומרת לי, תשמע, אם אנחנו נשים רף כזה של מיסוי, אנחנו מעריכים שנקבל מספר דירות מסוים, אם אנחנו נוריד את המס הורדה מסוימת, זה כנראה יוסיף לנו תוספת של דירות נוספות. זה יש לנו? טבלה כזאת יש לנו ואנחנו יכולים לראות? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כשהצגנו את הנושא דיברנו על הדבר הזה. מה שעומד כאן בשורש השאלה זה עניין התשואה. צריך לוודא שתהיה כאן תשואה מספקת - היה גם שיח ער עם הקבלנים בדיוק על הנקודה הזאת - תשואה שתגרום לקבלנים להיכנס לתוך הכלי הזה, לממש אותו וליצור דירות לשכירות ארוכת טווח. זה מה שעשינו והראינו איך במודלים הכלכליים ובכל הפרמטרים שהנחנו שם - עם עליית מחירים ובלי עליית מחירים, כל המודלים - לאיזה תשואות אנחנו מגיעים. לפי זה להבנה אם בעצם יהיה בכלל רצון להיכנס לפרויקטים או לא יהיה רצון להיכנס. לכן הצגנו את זה מספר פעמים. אם אנחנו מדברים על היחידים, כל מה שעשינו זה לדאוג שזה יהיה אקוויוולנטי למה שעשינו במודל על חברה כדי שלא יהיה כאן איזשהו עיוות במיסוי בין שני השחקנים האלה. זה כל מה שנעשה כאן לעניין היחידים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> כמה דירות רציתם לקבל כתוצאה מכל זה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> במודל שאנחנו הצגנו מראש, ואנחנו הראינו, כולל הפעולות שהממשלה עושה בקרקעות מדינה כדי להשלים את השוק הפרטי כאן, אנחנו רוצים להגיע ל-10 אחוזים משוק השכירות תוך עשור ואנחנו מעריכים שעם כל ההתאמות שעשינו במסלול, נוכל להגיע ליעד הזה יחסית בוודאות ואפילו לעבור אותו ולהגיע ל-13-12 אחוזים משוק השכירות בישראל. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אם נניח נוריד את המיסוי עוד חמישה אחוזים, מה זה יעשה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> המודל שאפשרנו את המכירה, היום יש ודאות הרבה יותר גדולה גם לחברות. עצם זה שאפשר כל חמש שנים לממש את המכירה למי שהוא משכיר ממשיך. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> שאלתי מה יקרה אם נוריד את המיסוי בעוד חמישה אחוזים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> התשואה תהיה יותר גבוהה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> ברור שהיא תהיה יותר גבוהה. את זה גם אני יודע. השאלה מה זה יעשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה להוריד מ-7 ל-2 אחוזים? << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך מה אני מציע. אני מציע להבין לכמה דירות אנחנו רוצים להגיע ואל מול זה לראות מה שיעור המס שיביא את האנשים פנימה. אני אגיד לכם למה אני שואל את השאלות האלה. אני בשעתו עמדתי בדיוק באותה דילמה כשרציתי לייצר מצב שאני אניע את השוק של הקמת בתי מלון. היו הטבות להקמת בתי מלון והן היו מאוד טובות אלא שאף אחד לא בנה מלונות. הסבירו לי כמה ההטבות האלה הן נהדרות אבל בסוף בשטח לא קרה כלום. לכן השאלה היא פשוטה. אם רוצים להגיד נתנו הטבות, זה נהדר, אבל אם רוצים שיקרה משהו בשטח, נקודת המוצא צריכה להיות הפוכה. אגב, אני גם חושב שצריך לקחת אותה עם הנחת עבודה מחמירה כי בסוף היקפי המס שמדובר בהם הם לא שוליים אבל הם גם לא דבר שהוא סוף העולם. יכול להיות שאם אתה תיתן עוד תמריץ קטן, תפסיד משהו אבל בוודאות הרבה יותר גדול התקבל תוצאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל למה לא לעדכן את אותו חוק? תמיד קודם כל הולכים על הפטור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נעשה כאן ניתוח כלכלי ובחנו את המודלים מכל מיני כיוונים. נכון שיש פערים בניתוח בין אגף התקציבים ורשות המסים אל מול התאחדות הקבלנים ולכן יש עוד כמה דברים קטנים שאנחנו נצטרך לתקן, אבל על פניו המודל הזה אמור להיות מספיק כלכלי כדי לפתוח את השוק כדי שהיזמים ייכנסו. אם אנחנו נראה שתוך פרק זמן סוים המודל לא עובד, אז נצטרך לתקן אותו. אני מסכים לזה אבל אני משווה את זה למצב הקיים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> למה לא לעשות הפוך? אם אנחנו נראה שיש נהירה המונית יותר מדי גדולה, אז נעלה קצת. מי שנכנס ראשון, הרוויח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל עכשיו יש פרצה מטורפת בחוק עידוד השקעות הון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם הקבלנים לא נכנסים לפרויקט הזה, בואו לא נעלה את החוק הזה ונסגור את התוכנית הקודמת וזהו. גם זאת אפשרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אל תסגור את התוכנית הקודמת. זה מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל התוכנית הקודמת ללא שכירות ארוכת טווח היא לקבל הטבה ולמכור אחרי חמש שנים ולדפוק את השוכר. אני לא מוכן לזה בחיים. אצלי זה לא יקרה. לכן אני לא מחזיר את הדיון אחורה. אנחנו ממשיכים קדימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יותר מזה. לא יכול להיות שהדיון עכשיו מתבסס על הדוגמה של ענף המלונאות שהוא ענף שונה בתכלית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שבאמת הם מוכנים למשוך את החוק הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי? הקבלנים? עד כמה שאני יודע הם עוד לא מחוקקים את החוקים. זה שהם רוצים לשמור על התוכנית הקודמת, זה ברור לי, אבל למדינה יש מטרה אחרת ואנחנו ממשיכים קדימה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נעמה, המודל הכלכלי שלך הוא להעלות את המסים פי שתיים ושהמדינה תבנה בתים לשכירות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה צודק. המדינה צריכה לבנות. אני כל הזמן אומרת את זה. בהחלט . << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המטרה של הקבלנים היא לבנות ולקבל הטבות מס וזה בסדר. המטרה שלנו היא להבטיח מלאי של דירות להשכרה ולדאוג לאינטרס הציבורי. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> לכן צריך ששיעור המס יהיה כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך אתה יודע ששיעור המס עכשיו הוא לא מספיק? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא באנו לכאן פעם ראשונה. כבר קיימנו שלושה דיונים. השקענו בזה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אני רק שואל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דווקא בגלל שהשקעתם בזה שלושה דיונים, אנחנו שמענו את הטענות שלהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקשיבים להם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא רק מקשיבים אלא גם מקבלים חלק מהטענות שלהם ומכניסים אותן לחוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה הגיע כשהיחידים היו בחוץ. לכן אמרנו שלא יכול להיות שאנחנו נחליט כאן לפי צורת ההתאגדות והחזרנו את היחידים אבל אין סיבה לתת עכשיו ליחידים הטבת מס נוספת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יותר מזה. אני מזכיר לך שכאשר נכנסנו לדיון הזה, המחויבות הייתה ל-15 שנים בלי אחריות למכור. התגמשנו ובנינו מודל אחר שמחלק את זה לשלוש תקופות פלוס תקופה רביעית עם הטבה נוספת. יש כאן עוד רצון לראות איך אנחנו משפרים את המצב של הקונה הראשון, זה שקונה מהיזם, מתוקף הבנה שהוא לא יכול לממש לא בהתחלה ולא בסוף. יש כאן רצון כן למצוא איזשהו מנגנון לטובתו כדי שיהיה לו כדאי להיכנס. לכן המודל שאנחנו מציעים היום הוא מודל חי והמודל הזה יעבוד ואני לא מוכן לפתוח את הדיון שוב על המודל. אנחנו אחרי שלושה דיונים על המודל. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא ייכנס לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נראה. בסוף מבחן המציאות יקבע. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסופו של דבר המודל הזה יימדד בכמה דירות ייבנו והאם זה ילך ולא בכמה חברות קבלניות ייקחו את המודל הזה. אם יהיו עכשיו עשר חברות בישראל שיתלבשו על הסיפור הזה ויבנו, זה מצב אידיאלי. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> יהיו כאלה. תשאלי את הקבלנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בעוד שנתיים נבחן את זה ותגיד לי אמרתי לך. אני בטוחה שזה לא יקרה אבל בוא נעשה את זה כך. בסופו של דבר לקבלנים יש עוד הרבה דרכים לבנות דירות. אני רואה את ההסתודדויות כאן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלי כהן הוא לא קבלן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הוא לא קבלן. בסדר. הכול טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמעתי את מה שאתה וולדימיר אמרתם ואתם צודקים. היינו כאן במספר דיונים ובאמת נעשו שינוים אבל גם הטענה שהייתה מהתחלה עם אלה שמתעסקים עם זה, הקבלנים והיזמים, הם אמרו והם אומרים גם עכשיו שהם לא רואים שמישהו יבוא וייכנס לפרויקט הזה, במיוחד שהם באים ורוצים לבטל את חמש השנים. אתם אומרים שזאת טעות מה שהיה, הכול בסדר. גם אם אנחנו עושים דבר כזה, אני אומר שיש תחנת ביניים שנצטרך לעצור בה. בסמכותנו להחליט אם אנחנו נרצה ולא לעשות את זה כמשהו קבוע ולראות באמת מה המצב של השוק כך שלנו כוועדה תהיה אפשרות לשנות את זה. מה שקורה עכשיו זה שאנחנו נותנים להם ואנחנו לא בטוחים שבאמת המודל הזה הוא נכון. נכון שהאוצר בא והציג לנו מודלים, אבל מנגד היזמים והקבלנים הציגו את המודל שלהם. היו כאן שאלות מכל מי שרק נוגע בנושא הזה ואומרים שבמצב כזה אני לא הולך להרחיב את ההיצע שלי ואני גם לא נכנס לתוכנית החדשה הזאת. אם כן, אי אפשר להגיד שעשינו וזה נגמר. הכנסנו את היחידים . בהתחלה הוצאנו אותם כדי להכניס אותם בחזרה ולתת להם 29 אחוזים. להעלות את זה. לכן זה נעשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא כדי להעלות את זה. זה פשוט לא נכון. לא להעלות את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להעלות את זה ממה שהיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר לך. אמרו לך מרשות המסים שברגע שזה מגיע לכדי עסק, זה מס שולי, 47 אחוזים. זה שבפרקטיקה זה התנהל אחרת, זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל אנחנו גם רוצים שזה יתנהל באיזושהי צורה שגם ישתלם לשני הצדדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין כל בעיה. לכן נטל המס שווה בין חברה ליחיד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס למשהו. כולנו נפגשנו עם נציגי ההתאחדות. אני מפרסמת כל דבר. עם ראול סרוגו יושב ראש התאחדות הקבלנים, עם רונית שבירו המנכ"לית, עם ארז רוזנבוך ממגורית, עם דורון לוי ושמענו את הדברים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אני עוד לא הספקתי להיפגש אתם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו הספקנו. יש לנו הרבה זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו שלחנו את נירה שתיפגש בשבילנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נפגשנו כי אנחנו רוצים באמת לשמוע את כולם. הבאנו אותם לכאן והם עלו ב-זום. אני מרגישה – סליחה שאני אומרת את זה – שעובדים אתי בשיטת הסלאמי. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> לא. נירה, לא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר למה. דיברו אתנו על כמה דברים. דיברו אתנו על זה שעלינו מ-5 ל-15 בלי לתת מדרגות - באנו ופתחנו את זה. אמרו תנו לנו אופציות להעביר הלאה ואל תחשקו אותנו - גם את זה עשינו. דיברו אתנו על הקטע הזה שלוקח בוועדות התכנון הרבה זמן ושנחשב את זה בהתאם – נכנסנו לזה. אני אראה לכם 15 נושאים שעברנו כאן אחד אחד והגענו להסכמות. אני מסכימה, והייתי הראשונה לבוא ולהגיד, שאי אפשר לעשות איפה ואיפה. אם יבוא קבלן ויאמר רוצה אני, יכול אני – שייכנס אבל שייכנס באותם תנאים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> בואי, אני אגיד לך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אני לא מוכן. סליחה יריב. אני לא מחזיר את הדיון אחורה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> לא, אבל לפחות את נקודת המוצא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> על נקודת המוצא דיברנו במוצא. אני לא מוכן. רשות המסים, אנחנו ממשיכים את ההקראה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> זאת נקודת מוצא לא נכונה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אלכס, מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אגיד לך מה זה הדבר הזה. יש כאן היום שבעה חברי כנסת מהליכוד, אחרי הביקורת שחטפתם בסוף השבוע. אני רק אגיד לכם שתוך כדי דיונים, והיו כאן דיונים מאוד קשים ומאוד משמעותיים, היו כאן רק חבר כנסת אחד או שניים מהליכוד. היה כאן דיון מקצועי ואמיתי. באתם להחזיר את זה אחורה – לא יהיה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> ממש לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי שרוצה להשתתף בדיונים, תמשיכו קדימה אתנו. מי שלא, בבקשה, הדלת פתוחה. אני ממשיך בהקראה. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד היושב ראש, לא מספיק שאנחנו לא יכולים להצביע - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת יריב לוין, אני מבקש. לא נתתי לך זכות דיבור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יריב לוין, אתה בחרת להיעדר מהדיונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נתתי לך זכות דיבור. גם לך לא. אתה היית כאן ארבע וחצי דקות והלכת. עוד לא דיברת על חיילים. תגיד משהו על חיילים ואתה יכול לצאת. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> מה לעשות, כשחושבים שהכול ריק מתוכן - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אתחיל להעיף אתכם מהחדר. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> תעיף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת השיטה שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אף פעם לא ראיתי יושב ראש כזה חלש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> במקום לשמוע תגובות ענייניות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה פעם ראשונה כאן. אתה לא היית כאן ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, אתה בקריאה שנייה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> קרעי, אתה הגעת לכל הדיונים. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קשור כי באתם לפוצץ את הדיון. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> לא. לא באנו לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עניינית הסבירו לכם ואתם ממשיכים הלאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני שאלתי על המודל הדיפרנציאלי. ביקשנו ניתוח רגישות ועדיין לא קיבלנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. בסדר. מה זה קשור? ממשיכים בהקראה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זה לא מכבד. יכולתם להשתתף בדיונים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יריב, אני מבקש ממך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אני לא חייב להשתתף בכל הדיונים. אני לא מבין את ההמצאה הזאת. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אתה סתם בא להפריע. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הייתי יושב ראש ועדת הפנים, ניהלתי ועדה, הגיע חבר כנסת שרצה לדבר, נתתי לו לדבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, אני מבקש להפסיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם זה היה חשוב לך, היית מגיע לדיונים הקודמים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לא להיגרר לזה. אני מבקש הקראה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה (בסעיף קטן זה – תקופת השכירות הראשונה). (2) הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מהמועד הראשון להשכרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך אפשר למדוד חמש מתוך שש אם הוא מוכר אחרי חמש שנים? נניח שהוא מכר חמש שנים והשכיר ארבע וחצי שנים. יש כאן סתירה בין שני הסעיפים. אם תקופת הבסיס שלנו היא חמש שנים - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> בצלאל, אתה מפריע. מה אתה מדבר? אין לך זכות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת יואב קיש, אתה בקריאה שלישית. צא החוצה. חבר כנסת יואב קיש, החוצה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> אין לך זכות לדבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא דווקא היה כאן. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> רק אחד שהיה כאן קודם יכול לדבר. פשוט בושה. אנשים רוצים להתבטא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע מה הבושה? בושה שדווקא בצלאל נמצא בכל הדיונים ומתעסק בזה בצורה עניינית אבל אתה מגיע לכאן. לא דיברת על חיילים. תגיד משהו על חיילים והחוצה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> כל כך כואב לכם, אפילו לחיילים לא נתתם. הנה, אמרתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יופי. תודה רבה. תוציאו אותו החוצה בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> פשוט בושה שכך מתנהג יושב ראש ועדה שאפילו לא נותן זכות דיבור לחברי כנסת וזכותם לא להיות כאן כל הזמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוציאו אותו החוצה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> הם באים – תן להם לדבר. פשוט בושה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אמרתי בהתחלה שמי שבא לכאן לנהל דיון ענייני, ברוך הבא. מי שבא לכאן לעשות פרובוקציות – יש לי אפס סובלנות והוא יצא החוצה. לגבי ההערות שלך יריב. אנחנו דיברנו על זה כבר ואני לא מוכן להחזיר את כל הדיון לאחור. אנחנו התקדמנו. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אני לא מחזיר. נירה אומרת, אם אני אתרגם את מה שהיא אמרה, שאנחנו באים ומנסים עכשיו כל הזמן לשפר לטובת הקבלנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אז הנה, אני אומר לך לא. אני אומר יותר מזה. כמו שאמרתי קודם, אני רוצה שיהיה לי מקסימום דירות לכל התקופה שנקבעה. לכן כשדובר קודם על לתת כל מיני הקלות שמאפשרות לצאת, אני אמרתי שלא יכול להיות, צריך להבטיח את זה ש-15 שנים זה יקרה בניגוד למה שאמרת ולמה שרמזת כאן. לעומת זאת עכשיו אני אומר שאני צריך לייצר תנאים לא כדי שהם ירוויחו יותר אלא לייצר בדיוק את הסף של התנאי שיגרום להם להיכנס. אני אעיר עוד הערה כדי שאני לא אצטרך לדבר עוד פעם, וזאת הערה שגם היא חשובה. אני חושב שגם צריך למצוא מנגנון לא רק לבנייה חדשה בכלל. כל ההנחה שמדובר רק על בנייה חדשה, בעיניי היא שגיאה יסודית כי אם אתה תייצר מנגנון שנותן הטבה למי שיש לו כבר בניין קיים או דירות קיימות - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דווקא לזה יש לך פתרון. יש לך קרנות ריט. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> לא. אני לא רוצה קרנות ריט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה אתה לא רוצה קרנות ריט? זה הכי בטוח שאפשר. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה רק אותן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בקרנות ריט המדינה לא נתנה מספיק ערבויות. אתה זוכר שהמדינה לא נתנה ערבויות בקרנות ריט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז היא תיתן. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> צריך להבין לבניין קיים יש יתרון ענק. הדירות עכשיו מוכנות והן כבר מושכרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל בבניין קיים חבר הכנסת יריב לוין אתה לא מייצר מלאי חדש. חוק עידוד השקעות הון בא לייצר מלאי חדש. ברגע שאתה לוקח בניין קיים, אין לך שום היגיון לתת תמריץ. תבינו באיזה מצב אנחנו נמצאים. אנחנו ממשיכים את ההקראה. << דובר >> קריאה: << דובר >> שתי הסתייגויות ל-(ב). ארבע שנים ושש שנים במקום חמש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו עוד לא בהסתייגויות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו בהקראה. אפשר. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> הערה קטנה. מה שיריב אומר זה לראות מבחן רגישות לרמת המיסוי. אנחנו סתם מנחשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אנחנו לא מנחשים. נבנה כאן מודל כלכלי. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אבל אפשר לראות את מבחן הרגישות שלו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מודל אחד על ידי BDO והשני על ידי - - - << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני לא מתווכח אבל אפשר לראות את המודל של מבחן הרגישות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הציגו אותו. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני אשמח לראות אותו. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הצגנו מצגת שהיא גם נשלחה לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. היא נשלחה לחברי הכנסת. אני מבקש הסבר לסעיף שהוקרא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מה שהולך להיות בסעיף הזה, אנחנו בונים איזשהו מתווה מדורג כאשר לחמש שנות השכרה ראשונות שיעור המס יהיה 11 אחוזים, זה מתווה לשיעורי מס של חברה. בחמש שנות השכרה לאחר מכן, 9 אחוזים ואז 7 אחוזים ו-6.5 אחוזים. מה שהקראתי עכשיו זה לגבי התקופה הראשונה, לגבי חמש השנים הראשונות. כלומר, אם מי שבנה את הבניין מוכר את הדירה אחרי חמש שנים אבל אחרי פחות מעשר שנים, הוא בעצם מקבל 11 אחוזים על המכירות ועל ההשכרה. זה בעצם מה שכתוב כאן כאשר יש שני תנאים מצטברים, האחד, צריך שהדירות יושכרו לפחות לחמש שנים מתוך שש שנים לאחר המועד הראשון להשכרה, והשני, שהדירות לא יימכרו לפני שחלפו חמש שנים מהמועד הראשון להשכרה. אלה תנאים מצטברים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היושב ראש, המשמעות היא שאי אפשר למכור אחרי חמש שנים אלא רק אחרי שש שנים אלא אם כן במשך חמש שנים הדירה הושכרה 365 ימים בשנה. זה לא עובד. הרי דיברנו על זה גם בקרנות ה-ריט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת לא הייתה הכוונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בדיון הקודם אני דיברתי על הפער בין הנוסח כאן לנוסח של ה-ריט ושכנעתם אותי. בכל זאת אני חושב שאם אנחנו מדברים על תקופות של חמש שנים, בואו נגיד שהדירה הושכרה לפחות 4.5 שנים מתוך חמש שנים. הרי אתה עכשיו נותן לי למכור אחרי חמש שנים, מה אתה נותן לי מכנה של שש שנים? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה גם לא מה שאמרנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אנחנו דיברנו על חמש שנים ולא על שש שנים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מדברים על חמש שנות השכרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני אומר שוב שאם אתה לוקח כנתון כמו ב-ריט שאני יכול לפעמים לשפץ, יכול להיות שמתוך חמש השנים לא יהיה לי שוכר שלושה חודשים. במקום להגיד לי חמש מתוך שש, תגיד לי ארבע וחצי מתוך חמש ותשמור עלי בחמש השנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שבצלאל אומר זה נכון אבל צרך לעשות את זה בהנחה וזה כן רצוף, שתהיה הטענה של חמש שנים. בהנחה שיש פער ותחלופת שוכרים, שזה דבר שקל לוודא אותו, אתה צודק. יכול להיות פער. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל את מכניסה אותם לארבע וחצי מתוך חמש. למה להכניס אותם אחר כך לעוד פול? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם יש השכרה לחמש שנים, אז מה הבעיה? אם יש לו רצף, למה שיהיה את הדבר הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו צריכים להבין שאנחנו מדברים על בניין שלם. על כל הדירות. אנחנו לא מדברים רק על דירה אחת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כשאתה רוצה חמש מתוך שש, אתה אומר שאם אני רוצה למכור אחרי חמש שנים, אני צריך להראות מאה אחוזי השכרה של מאה אחוזים מהדירות. אין לי בעיה, תגיד לי ארבע ושני שליש, לא אכפת לי כמה אבל בוא נתייחס לחמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נדבר בתפוסה. לא בזמן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היום אנחנו רוצים 15 שנות השכרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה ההבדל בין חמש מתוך שש לארבע ושלושת רבעי מתוך חמש? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אמרנו 15 שנות השכרה מתוך 18 על הבניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסופו של דבר יוצא לך 15 מתוך 18. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תסביר לי מה ההבדל בין 15 מתוך 18 ל-13.5 מתוך 15? אלה אותם אחוזים. אם החלטת שאתה מאפשר למכור אחרי חמש שנים, תן לי להגיע לחמש השנים האלה. דרשת ממני 90 אחוזי השכרה, תדרוש ממני 90 אחוזים לחמש שנים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו הבנו שאלה חמש שנות שכירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, אבל גם חמש שנות שכירות יכולות להיות בברוטו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אין דבר כזה. נתקעתי חודשיים בלי שוכר לאחת הדירות, שיפצתי את אחת הדירות במשך שלושה חודשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם המוכר נקנס במקרה כזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> חשוב להבהיר, היום בחוק הקיים ההתנהלות היא כזו שכאשר אנחנו מדברים על חמש שנות השכרה, זה חמש שנות השכרה ומאפשרים את התקופה גרייס אם לדוגמה אחרי תקופת הבנייה הוא לא הספיק לאכלס. בסוף אנחנו מדברים כאן על שנות השכרה. חשוב לנו להביא לציבור בניין שעומד לכל הפחות 15 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, תזכור שאנחנו מכניסים כאן את התוספת השישית שמחייבת לחמש שנים השכרה מבחינת המשכיר אל השוכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אמור לפגוע בו . << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא נגד שתקבע איזה אחוז מוסה והזמן. אני מאוד בעד. אני רק טוען שיש כאן סתירה מיני וביי. אתה לא יכול לייצר מנגנון שמסתכל על כל אחד מהמחזיקים במשך חמש שנים ומטיל עליו מכנה שבודק אותו לאורך שש שנים. אין בזה היגיון. תגיד ארבע שנים ועשרה חודשים מתוך חמש. תגיד מה שאתה רוצה אבל תסתכל על חמש השנים כי אחרת אתה לא באמת נותן לי למכור אחרי חמש שנים. אני לא מבקש לשנות את היחס. הדירה צריכה להיות מושכרת. תעשה חשבון כמה זה חמש מתוך שש ותוריד את זה לאיקס מתוך חמש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל תראה את סעיף (ב). << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אותו דבר זה חוזר הלאה בכל הסעיפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. סעיף קטן (ב). הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים ממועד ההשכרה הראשון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה מה שאני טוען, שסעיף (ב) סותר. השכרתי, עזב שוכר וחודשיים לא מצאתי שוכר לאחת הדירות. עכשיו את כל הבניין זה תוקע לי כי אין לי מאה אחוזי השכרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין את חמש שנות השכרה. זה הגיוני כי בסוף אנחנו רוצים השכרה. אבל אנחנו כן צריכים להכניס – היות ואנחנו מדברים על בניין שלם ולא על דירה אחת בודדת – אחוזי תפוסה או משהו כזה. לחשוב על משהו שמאפשר גמישות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הם עובדים על ממוצע. היה על זה דיון ארוך בפעם הקודמת. הם עובדים על ממוצע ואת זה קיבלנו אלא שהממוצע צריך להתכנס לתוך חמש השנים ולא לעבור אותן, אם אתה נותן לי תחנת יציאה אחרי חמש שנים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> דיברנו על חמש שנים. היום זה המצב בחוק. חמש שנות השכרה בממוצע לדירות. אני חושב שחברי הוועדה לא יקבלו בהכרח לאפשר חמש שנים בדיוק את המועד של המכירה. כאן אנחנו אומרים שימכור אחרי חמש וחצי שנים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אפשר להבהיר שאפשרות המכירה מתבצעת אחרי חמש שנים של השכרה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לעניין הכנסה שהופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל בשנת המס שלאחר תום תקופת השכירות הראשונה – 9 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה, ו-27.5 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר תום תקופת השכירות הראשונה (בסעיף קטן זה – תקופת השכירות השנייה). (2) הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מתחום תקופת השכירות הראשונה. (3) לעניין הכנסה שהופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל בשנת המס שלאחר תום תקופת השכירות השנייה – 7 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה ו-25.5 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך תקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים לאחר תום תקופת השכירות השנייה (סעיף קטן זה – תקופת השכירות השלישית). (2) הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מתום תקופת השכירות השנייה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתם מייצרים בשכירות השנייה והשלישית פער של חצי אחוז בין פרטי לחברות? בפעם הראשונה אמרתם שאתם רוצים אחידות, 11 ו-29 אחוזים. למה אחר כך זה לא 9 ו-27 אלא 27.5 ו-7, ו-25.5 ולא 7 אחוזים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> העניין הוא לא הפער. העניין הוא החישוב המשוקלל. החישוב המשוקלל של שני השלבים צריך להיות שווה למס בשלב אחד. << אורח >> קריאה: << אורח >> לשמור על ניטרליות. אדישות. זה אותו דבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני שואל מאיפה לקחת את החצי אחוז? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בגלל תוצאת החישוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> תוצאת החישוב של ה-20 אחוזים דיבידנד על 93 אחוזים רווח אחרי השבעה אחוזים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך יכול להיות שאותו יחס נשמר גם בסעיף 3? בסעיף 3 אתה צריך להיות עם 25 אחוזים ולא 25.5 אחוזים. לא יכול להיות שכשהורדת שני אחוזים ליחיד, זה שווה אחוז וחצי בחברה אצל השוכר השני, וכשהורדת עוד שני אחוזים, זה עדיין שווה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה 93 אחוזים בצלאל. זה בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעיקרון זה צריך להיות 25.6. אם נדייק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (4) לעניין הכניסה שהופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל בשנת המס שלאחר תום תקופת השכירות השלישית – 6.5 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה ו-25 אחוזים לגבי הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: (1) הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר תום תקופת השכירות השלישית. (2) הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מתום תקופת השכירות השלישי << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כאן אני לא מצליח להבין את ההיגיון. בתקופה שבה על פי החוק המחזיקים בנכס לכל אורך 15 השנים מחויבים להמשיך להחזיק אותו, אתה נותן להם כל שנה שני אחוזים במדרגה. כל חמש שנים מוריד להם בשני אחוזים. בתקופה שהם כבר יכולים למכור ואין להם שום סנקציה ושום הפסד ושום כלום, זה הזמן שאני הכי הרבה רוצה לתמרץ אותם, כאן אתה נותן להם רק חצי אחוז. גמרת 15 שנים. למשק יש אינטרס שהדירות האלה יישארו עוד שנים. כאן לא רק שלא הייתי נותן לו פחות אלא הייתי נותן לו שלושה אחוזים. אתם נותנים חצי אחוז – אף אחד לא יחזיק את הדירה. הרי ברור לך שאחרי 15 שנים התמריץ שלי להמשיך להחזיק את הדירה בשכירות ולא למכור אותה הוא הרבה יותר קטן כי את כל הרווחים של המס עשיתי ואם עכשיו אני מוכר, לא קונסים אותי. אתה נותן לי חצי אחוז? תן לי עכשיו שלושה אחוזים ואני אמשיך להחזיק את הדירה עוד עשר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבין שהמגבלה נובעת מזה שבחוק עידוד השקעות הון כולו אין הטבה שהיא פחות מזה. אני מסכים עם ההיגיון הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה ממש צחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אתם אומרים? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש בזה היגיון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תן לו לשלם כאן ארבעה אחוזים מס במקום שבעה, אז הוא ימשיך להחזיק את הדירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת הייתה הכוונה אבל שמו לי מגבלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ברור לך שחצי אחוז לא יעשה את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשות המסים, בבקשה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני חושב שהקושי להחזיק את זה יותר שנים, דירה שכבר הוחזקה 15 שנים, אנחנו מסכימים שכאן בתקופה האחרונה הטבת המס היא הרבה יותר גדולה ושנקודה חמישה אחוזים על המכירה של כל הדירות, אם הוא רוצה. כלומר, זה לא רק על תקופת ההשכרה אלא זה על המכירה. זאת גם לא חייבת להיות התקופה האחרונה. אם יש מכירה באמצע, הוא יכול למכור כביכול בתקופה הראשונה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שבצלאל אומר. הוא אומר משהו שהוא הגיוני. ברגע שיש לנו שוק שכירות ואנחנו יכולים לא לאבד את הבניין הזה לטובת המכירה, בוא ניתן לו תמריץ כדי שזה יהיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בוא נייצר כאן דיפרנציאציה. אם הוא ימכור, תן לו 6.5 אחוזים. אין לי עניין לתת לו יותר הנחה במכירה כי אני לא רוצה שהוא ימכור. אבל אם הוא ישכיר עד 25 שנים כמו ב-ריט, תן לו ארבעה אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד 20. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אפילו עד 25. זה לא משנה. כל שנה נוספת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם הוא ממשיך, בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לפחות בשכירות תוריד לו עוד אחוזים כדי לתמרץ אותו להמשיך להשכיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רשות המסים, אגף התקציבים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> השלכות הרוחב כאן הן השלכות רוחב שאנחנו לא רוצים. אתם מתמקדים בחוק עידוד שלא קיים כי אנחנו לא רוצים ליצור את ההשלכות האלה גם לשאר. יש הרבה מסלולים בחוק עידוד ואנחנו לא רוצים ליצור כאן איזשהו תקדים שישליך על שאר המסלולים בחוק עידוד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם רוצים 6.5 אחוזים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איפה יש לך בחוק עידוד מצב שאתה מסתכל שנים קדימה ואתה מפחד מתקדים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה מסלול ייחודי בחוק עידוד, זה נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן זה לא תקדים לשום דבר. אין היגיון. תמחק את הסעיף הזה. אף אחד לא יחזיק את הדירות עוד חמש שנים או עוד שש שנים - כי חמש מתוך שש הוא צריך להשכיר - כדי לקבל אחר כך חצי אחוז הנחה במס שבח שלו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני מזכיר שההפחתה נבעה מבקשה של הוועדה לתת סכומים נמוכים יותר כבר בשנים הראשונות. בהצעה הראשונית כן היה תמרוץ יותר גדול. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מתווכח אתך. רצינו להגיע לאופטימום שיגרום ליזמים להיכנס. אני רק אומר שבסוף המשמעות היא שאחרי 15 שנים אנשים ימכרו. אף אחד לא יחזיק את הדירה עוד חמש שנים בשביל לקבל אחר כך חצי אחוז הנחה במס שבח שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. בצלאל צודק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם רוצים לייצר איזשהו אינסנטיב. כיוון שב-ריט הסתכלנו על 25 שנים, זאת אומרת שאורך החיים של דירה להשכרה אמור להיות 25 שנים, אז בואו ניתן ל-25 שנים מוטיבציה כי אחרת חבל על הזמן. << דובר >> אלי כהן (הליכוד): << דובר >> אני רוצה קודם כל התייחסות כללית אחת. היום המצב של דירות להשכרה במדינת ישראל הוא בעייתי. הבעיה בחוק הזה שבו אנחנו למעשה מקשיחים ומחריפים חלק מהתנאים באופן שהכדאיות לבנות דירות להשכרה יורדת. לכן כל הקשחה שקיימת כאן, היא לא סבירה ואני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים. קודם כל, הדרישה להעלות את זה מ-50 ל-66 אחוזים. אם זה כל כך טוב, שיעשו גם 100 אחוזים. למעשה ההקשחה הזאת כמובן שתוריד את המוטיבציה ותקטין את היקף הדירות. הדבר השני, העלאת המס על יחידים. אנחנו צריכים ללכת בדיוק הפוך, להפחתת מסים גם ליחידים וגם לחברות. בטוח לא ללכת להעלאת מסים. בעניין היחיד, אל תשכחו שהיחיד נפגש עם כסף אחרי שהוא ישלם או מס הכנסה או שהוא שילם דיבידנד ולכן ההשוואה לא תמיד במקומה. יתרה מזאת, יש כל כך הרבה מקומות שבהם אין תאימות ואין שוויון בין המס ליחיד לבין המס לחברה. לדוגמה מיסוי על הכנסות משכר דירה. האם זה אותו דבר? ממש לא. יש מסלולים שונים, יש דברים שונים. לכן העלאת המסים כאן היא פסולה והיא לא תשיג את המטרה. אם מטרת החוק הזה היא לבנות יותר דירות להשכרה – ואני חושב שיש כאן תמימות דעים שזה מה שצריך – תבטלו את ה-66 אחוזים ותבטלו את העלאת המס. מה שאתם אומרים שיקרה, שיבנו יותר יחידים, מצוין. תקבעו את זה כהוראה לשלוש שנים ואחרי שלוש שנים יגיעו לוועדת כספים. אם נראה שבנו כל כך הרבה דירות במסלול האישי, אפשר לשנות את זה. אבל דבר אחד צריך להיות - בטח שלא להעלות מסים. העלאת מסים תקטין את מספר הדירות להשכרה. ההקשחה של ה-66 אחוזים היא טעות. אלה שני הדברים, וכל הקשחה אחרת, שבעיניי צריך לתקן. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לחזור להערה של חבר הכנסת סמוטריץ'. אתם אמרתם לי שיש איזושהי מגבלה בחוק עידוד השקעות הון עצמו. מלכתחילה הכוונה הייתה כן להוריד את זה ואני מבקש מכם שוב לחשוב על זה ובשנה ה-15 ואילך להעמיד את ההטבה על ארבעה אחוזים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא ההטבה של המכירה. אתה לא רוצה לעודד אותו למכור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם הוא ימשיך להשכיר עוד חמש שנים, בסוף חמש השנים הוא יקבל את ההטבה במכירה. אתה רוצה לייצר לו אינסנטיב לעוד חמש שנים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תשנו את הנוסח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא, זה לא לשנות את הנוסח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה רק לכתוב 4 במקום 6.5. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וגם בחברות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מדובר כאן על אחרי 15 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אחרי 20. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אחרי 15 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אחרי 20. אם הוא סיים את חמש השנים שאחרי ה-15, הוא מקבל את ההטבה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא מה שכתוב כאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> ההטבה היא כל חמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כתוב כאן שזה אחרי 15 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> האמירה כאן אומרת שהדירות לא נמכרו מתום תקופת השכירות השלישית. תום תקופת השכירות השלישית זה אחרי 20 שנים, אז אנחנו נותנים אקסטרה הטבה. זה גם מה שסוכם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כתוב כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תום השכירות השלישית זה 15 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> עוד חמש שנים מתום תקופת השכירות, זה עשרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא המודל שדיברנו עליו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא יודע אבל זה מה שכתוב כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו דיברנו על 11 אחוזים בחמש השנים הראשונות, 9 אחוזים בחמש השנים השניות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. בסוף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 7 אחוזים בחמש שנים השלישיות ו-6.5 אחוזים בחמש השנים הרביעיות שזה מ-15 עד 20. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה נכון לגבי שיעורי המס. שיעורי המס, מ-15 עד 20 יהיו שיעורי המס המוטבים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 6.5. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 6.5. נכון. כדי לקבל בשנה ה-16 הכנסות משכירות של 6.5 אחוזים, צריך להחזיק את זה עד השנה ה-20. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זאת אומרת שאם הוא ימכור, הוא יקבל ארבעה אחוזים, אם יקבלו את מה שאנחנו מבקשים, אחורי 20 שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה צריך להיות ארבעה אחוזים לחברות ו-23 אחוזים ליחידים. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> מי יודע מה יהיו שיעורי המס באותה תקופה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה המס. זאת לא הטבה. זה המס עצמו. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> ואם שיעור המס בעוד 20 שנים יהיה יותר נמוך? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נדייק את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ואם המדינה תבנה דירות ולכולנו יהיה? << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> למה אתה מחייך? אתה לא יודע מה יהיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יריב, סביר להניח שאם שיעורי המס ירדו, באותו חוק שיורידו את המס יתקנו גם את החוק הזה. אתה תמיד בונה מס על סמך מדרגת המס הקיימת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריך לעשות כמובן התאמה ל-25. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> דיברנו על הסוגיה התקדימית והיא חשובה לנו. לכן ארבעה אחוזים זה משהו שלא קיים במסגרת החקיקה הרלוונטית. << דובר >> יריב לוין (הליכוד): << דובר >> יופי. זה יביא כניסה מסיבית של אנשים לתוך העניין הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מדובר במסלול ייחודי שגם ככה לא קיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יעל, תחשבי מה זה יכול לעשות. את נותנת אינסנטיב. זה יכול להתגלגל מבחינת הכדאיות אפילו לשני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לראשון. היזם שייכנס יודע שיש לו אופק. הוא יודע למי למכור. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו נדבר על זה בנפרד ונראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. כדי לדייק. היזם שבנה את הבניין, בחמש השנים הראשונות מקבל 11 אחוזים? אם הוא ממשיך, הוא מקבל 9 אחוזים. נכון? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אותו יזם ממשיך. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אם הוא מסיים את עשר השנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. כמובן. בסדר. ממשיכים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. עוד שאלה שהתעוררה סביב השאלה שלך. שאלה שהתחדדה אצלי דרך השאלה שלך. אם הראשון מוכר אחרי שמונה שנים, כמה זמן השני צריך להחזיק? הוא בכל מקרה צריך עוד שבע שנים כדי להשלים ל-15 שנים. הוא לא יכול למכור אחרי שנתיים אלא הוא צריך מינימום חמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> כשהמוכר הראשון ימכור אחרי שמונה שנים, הוא ישלם על חלק 11 ועל חלק 9? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. רק 11. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אתה מתמרץ אותו למכור אחרי חמש שנים ולא להחזיק שמונה שנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת לא הייתה המטרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה לא תיתן דיפרנציאציה בתוך השנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, אנחנו עמדנו אצלי בחדר – עם הרבה אנשים - עם הלוח וציירנו את המדרגות בצורה מפורשת. תיכנס רגע לראש של הקבלן. אם אתה לא מתמרץ אותו להמשיך, הוא לא ימשיך. לא משנה מי מחזיק בבניין, זה משנה כמה זמן הבניין באוויר. לכן בשנה השישית אותו קבלן שבנה ומחזיק את זה צריך לקבל את ההטבה כי אחרת לא עשינו כלום. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אדוני היושב ראש הציע בגרף ונאמר שמי שמתחייב להשכיר לחמש שנים ומוכר אחרי חמש שנים, מקבל 11 אחוזים. מי שמוכר אחרי עשר שנים, יקבל 9 אחוזים במכירה ולאורך השנים בין ה-5 ל-10 יקבל 9 אחוזים על המס. זאת הכוונה. נדרש להשלים את 10 השנים כדי לקבל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה אכפת לך אם הוא מוכר אחרי 8 שנים? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אין לי בעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למישהו שיתחייב לשבע שנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. לשנתיים. המדרגה שלך היא ב-10. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה שיקנה אחרי 8 שנים חייב להתחייב לפחות ל-5 שנים. הוא לא יכול למכור אחרי שנתיים. זה קבענו כדי שלא תהיה תחלופה והשוכרים לא יידפקו ויחליפו להם בעלים. אין דבר כזה שאתה מחזיק פחות מ-5 שנים. אם אני אחרי 5 שנים יכול למכור ובין 5 ל-10 לא הרווחתי כלום, אז אני אמכור בהזדמנות הראשונה. מה אכפת לך להגיד שעושים את זה דיפרנציאלי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אתה כן הרווחת. במודל הזה אתה כן מרוויח. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אתה מחזיק 10 שנים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ואם אני מחזיק 8 שנים? תן לי על 5 השנים הראשונות את ה-11 ועל ה-3 השנים הנוספות תן לי את ה-9 כי ההוא שיבוא בנעליי גם ימשיך ב-9. הוא יהיה 5 שנים ב-9 ואחרי 5 שנים יעבור ל-7. אתה רק מרוויח מזה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא מתחיל מ-11. 5 שנים ראשונות זה 11 גם לשני. השני לא יורד ל-9. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה פתאום? ודאי שהשני יורד ל-9. זה מה שכתבת. כתבת על המחזיק השני. תקופת השכירות השנייה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כל פעם שנכנסת יד נוספת, היא מתחילה מחדש את ה-11. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז למה שמישהו ימכור? אתם השתגעתם? זה לא מה שכתוב בחוק. בחוק אתם מתייחסים לתקופת שכירות ראשונה, תקופת שכירות שנייה, תקופת שכירות שלישית. בשום מקום לא כתוב שאם הקונה שנכנס לתקופת השכירות השנייה יוצא אחרי 5 שנים, הוא משלם 11. בתקופת השכירות הראשונה, יש 11. בשנייה יש 9 ובשלישית 7. זה מה שכתוב. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אנחנו צריכים להפריד. ההצעה של היושב ראש הועלתה לפני שתי ישיבות. אנחנו מסתכלים על הבניין עצמו שעומד כולו ל-15 שנים בכל מקרה. מבחינת הבעלים, כל בעלי הבניין, כל עוד הוא משכיר יותר שנים, הוא נהנה מיותר זכויות. נתנו דוגמה שזה יכול להיות 11 אחוזים, 11 אחוזים, 11 אחוזים אם מוכרים כל פעם אחרי 5 שנים. אם אותו יזם מחזיק בבניין לתקופה של 10 שנים, הוא ייהנה מ-9 אחוזי מס בסוף התקופה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה מה שכתוב לכם כאן? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה מה שכתוב. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה מופיע בחלופה הראשונה שמדברת על תקופת השכירות הראשונה שנמדדת מהמועד הראשון להשכרה. המועד הראשון להשכרה מוגדר לגבי יזם תום תקופת הבנייה ולגבי משכיר ממשיך, מיום הרכישה. לכן זה מסדר את זה שכל 5 שנים אני מתחיל תקופת שכירות חדשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אחרי 9 שנים הוא משלם 11? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היזם היום, כבר בתום 5 שנים, יצהיר והוא אומר שאני הולך להשכיר לעוד 5 שנים, אני הולך להשכיר ל-10 שנים, וכבר אוטומטית מהשנה החמישית הוא יקבל הטבה של 9 אחוזים בידיעה שהוא צריך להתחייב לכל 10 השנים. בתום 10 שנים הוא יוכל למכור ולקבל 9 אחוזים. במידה והוא מוכר לפני, הוא ייהנה רק מ-11 אחוזים ולא 9 אחוזים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> וגם זה שיבוא בנעליו יתחיל מחדש את ה-11. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ד2) על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה חייבת שהופקה ממכירה או מהשכרה של דירות בבניין לשכירות מוסדית בניכוי המס החל עליה, יחול מס בשיעור של 20 אחוזים. כאן יש הטבה על המס של הדיבידנד שמוריד את זה ל-20 אחוזים בשיעור מס של 25 אחוזים או 30 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למודל יש שתי הערות. האחת, הנושא של 4 אחוזים, מה שדיברנו עליו, והנושא השני עליו דיברנו בדיון הקודם הוא לגבי הרוכש השני, להכניס אופציה של הנחה במס רכישה. אני מבקש את תשובתכם. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לסעיף שהקריאו עכשיו, יש לי עוד שאלה, לסעיף (ד2). איך אתם תחשבו בדיבידנד? בסוף יש לכם רק נדל"ן, חברת ניהול נכסים גדולה, יש לה המון נכסים. בסוף יש לה איקס רווח בסוף השנה והיא מחלקת דיבידנד לבעלים. איך תדע לבודד את רכיב הדיבידנד? אתה מייצר כאן דיבידנד רגיל, 25 אחוזים, 30 אחוזים, דיבידנד שמקורו בהכנסות כאלה – 20 אחוזים. איך תדע לבודד? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה קורה הרבה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה מנגנון שקיים היום באופן כללי בחוק עידוד השקעות הון. מפעלי תעשייה שיש להם את ההקלה על הדיבידנד רק על ההכנסה המוטבת או המועדפת. מנהלים מעקב עודפים. << דובר >> קריאה: << דובר >> באישור רואה חשבון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אז אם יש להם שכל, הם יחלקו תמיד את כל הדיבידנד מהסעיף הזה וישאירו את ההון בחברה ממקומות אחרים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה מה שהחברות עושות. טיפלנו בזה בפרק של... אתה אומר שלא יעשו את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ד) בסעיף קטן (ה), אחרי "ההכנסה החייבת מבניין להשכרה" יבוא "או מבניין לשכירות מוסדית", במקום "סעיף קטן (ב)" יבוא "סעיף קטן (ב) – לגבי בניין להשכרה, או רק כנגד הכנסת בעל הבניין לשכירות מוסדית – לגבי בניין לשכירות מוסדית", אחרי "מעלות הבניין להשכרה" יבוא "או מעלות הבניין לשכירות מוסדית" ואחרי "בעת המכירה" יבוא "לפי העניין". זה סעיף שאומר שאת הפחת המואץ שמקבלים, אפשר לנכות רק כנגד הכנסות מאותו סוג של בניין. (5) בסעיף 53ג1(א)(2), בפסקת משנה (ג)(1), במקום "כמשמעותה בהגדרה "סיום בנייה" שבסעיף 19(4)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין" יבוא "כמשמעותה בהגדרה "תום הבנייה"". זה סעיף שהוא רק תיקון נוסח בעקבות הוספת הגדרת תום בנייה בסעיף ההגדרות. (6) בסעיף 53ד, בסעיף קטן (ב), אחרי "בניין להשכרה" יבוא "או בניין לשכירות מוסדית". סעיף 53ד נותן הטבות נוספות. ההטבה הרלוונטית היא ששר הפנים יהיה רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, לתת פטור מאגרת היתר לבנייה גם לבניין לשכירות מוסדות, לפי החוק הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בפועל היום השרים נותנים? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כן. יש תקנות ייעודיות לעניין הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שיחולו אוטומטית גם על זה? או שאתם צריכים לתקן עכשיו את התקנות? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אני חושבת שצריך יהיה לתקן את התקנות. כן. בהתאם לחוק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע. פשוט הסבו את תשומת לבי למשהו אחר. אפשר לחזור אחורה? מה נאמר? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הסעיף הזה, סעיף (6), הוא סמכות של שר האוצר ושר הפנים לתת פטור מאגרות בנייה למבנים לשכירות. שאלתי איך זה ניתן והיא אומרת שזה בתקנות. המשמעות היא שיצטרכו לתקן את התקנות לפי החוק הזה. אני מציע לא להכניס את זה בחוק אבל שהוועדה כן תבקש לפרוטוקול לוחות זמנים לתיקון התקנות. זה תיקון פשוט, רק להוסיף את המושג הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי אתם יודעים להביא את התקנות? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> אני לא יודעת. משרד הפנים לא נמצא כאן. אנחנו יכולים לבדוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להביא אותם להמשך הדיון ב-זום? תודה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שלא יהיה מצב של א-סימטריה בין ההסדר הקודם להסדר הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו. אני רוצה לחזור לגבי הסעיף הקודם בו דנו. זה מתקשר למה שביקשנו בדיונים הראשונים, שיהיה מודל דיפרנציאלי שייקח בחשבון גם יותר מ-20-15 שנים. נכנס כאן מוטיב דיפרנציאלי במודל החדש שקיבלנו אבל מכיוון שהוא עדיין לא מספק, אני כן חושב שצריך להפחית משמעותית יותר את סעיף 4 כי זה לא רק ל-5 שנים. אמנם התנאי הוא שלא חלפו 5 שנים מתום תקופת השכירות השלישית, אבל זה יכול להיות בתוקף לעוד 10 שנים ולעוד 20 שנים אחר כך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מדבר על 4 אחוזים במקום 6.5. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן. מכיוון שהסעיף הזה לא מדבר רק על 5 שנים. הוא מדבר גם על 20 שנים. יכול להיות שהבניין יהיה מושכר שכירות ארוכת טווח ל-30 ו-40 שנים. אף אחד לא מגביל אותנו. סעיף 4 מדבר על תקופת שכירות, לא רק על ה-5 שנים שבין 15 ל-20 אלא הוא מדבר על כל השנים שאחרי 15 שנים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה יכול להיות גם עד 25 שנים או 30 שנים. לכן כאן ההטבה צריכה להיות יותר משמעותית מכיוון שלא עשינו כאן דיפרנציאציה של 20, של 25 ושל 30 שנים כמו שדיברנו בתחילת הדרך שאולי נעשה. כאן אולי כן לתת הטבה משמעותית. למשל, 5 אחוזים במקום 6.5 אחוזים ו-20 אחוזים במקום 25 אחוזים, כדי לתת מוטיבציה מספיק טובה להמשיך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. אני ביקשתי 4 אחוזים. בוא נראה מה הם יגידו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסדר אני אומר שגם היחיד, שירד לו ל-20 אחוזים, מדרגה משמעותית, כדי שירצה להשכיר להרבה יותר שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. כאן מה שחשוב זה לשמור על השוויון, שזה יהיה אותו הדבר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תשכח שזאת הטבת מס מצטברת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברור. עדיין, אבל לא משנה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כן צריך שהיא תהיה משמעותית כי לא מדובר רק על 5 שנים. אם היא תהיה מספיק אטרקטיבית, תהיה לעוד 20 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה יכול להשפיע על הראשון. חד משמעית. אני מסכים אתך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 48 הוא בעצם הוראת מעבר. הוא סעיף מסובך ולכן אני אסביר. יש חברות שרכשו כבר דירות במטרה להיכנס לחוק לעידוד השקעות הון בנוסחו הקיים והן בעצם עשו תחשיב כלכלי ורכשו את הדירות במסגרת מכרז שבו לפי תנאי המכרז הם חייבים להשכיר למשך 15 שנים לפחות ואנחנו לא רואים צורך להעמיק את ההטבות שלהם ביחס למה שהם חשבו בהתחלה כי כל מה שזה יעשה, כי הם כבר התחייבו להשכיר את כל תקופת ההשכרה, זה לא ייתן לנו שום דבר תמורת ההטבות. אנחנו בעצם רוצים להשאיר אותם במצב הקודם. אנחנו קובעים שלגבי חברות כאלה, הן יקבלו 11 אחוזים לכל אורך התקופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כאלה יש היום שכבר רכשו את הדירות בצורה הזאת? אתה מדבר על סעיף שכבר ניגשו למכרז. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו מדברים על מכרזים של קרקע מדינה שדירה להשכיר עושה. הרי כל המנגנון כאן הוא מנגנון של תמריצים. אם אנחנו לא צריכים לתמרץ והם כבר בנו על שיעור מס אחר שהיה בחקיקה הקודמת והם הגישו בהתאם למה שהם שיערו אז את ההצעה שלהם במכרז וזכו על פיה – אין צורך לשנות שם את החוזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם כבר אכלסו את הדיירים? סיימו את הבנייה? מה המצב? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אפשר לשאול את אוראל מדירה להשכיר. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> מה שקורה במכרזים שכבר יצאו וזכו בהם יזמים, מכיוון שכאשר המודל העסקי של הפרויקט הזה נשען על כך שאין מחיר מינימום לקרקע, היזם מכניס את כל ההוצאות שלו, את כל ההכנסות שצפויות, את החזר המס הקיים ונותן הצעה על הקרקע. מכיוון שהוא כבר התבסס על הסדר המס הקיים, אנחנו לא חושבים שצריך לתת לו הטבה נוספת בהסדר המס הזה כי זה כבר נכנס במה שהוא שם על הקרקע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כאלה יש לכם היום שעברו את המכרז ומה המצב שלהם? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> כמו שאמרתי בפעם הקודמת יש לנו סך הכול כ-14 אלף יחידות דיור מתוכן כ-7,000 בהקמה עכשיו, פרויקטים שהם כבר בתהליך בנייה, ועוד כ-4,000-3,000 בתהליכי מכרז. המכרזים שכבר באוויר, חלק ייסגרו לפני המועד הקובע וחלק ייסגרו לאחר המועד הקובע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא לגרוע את אלה שבתהליך המכרז? אם הם יראו את זה עכשיו יוצא, זה בעצם פוגע בהם. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> זה מאוד תלוי בהוראת השעה. אפשר לשאול את רשות המסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשות המסים, תכף אני אדבר על הקיימים אבל על ה-4,000-3,000 שהוא מדבר עליהן, הם עדיין בהליך מכרז. עדיין לא נסגר המכרז שלהם. אנחנו בעצם יוצרים כאן איזושהי עוולה. מצד אחד אנחנו מעבירים כאן חוק שהוא מיטיב יותר, מצד שני הם נמצאים בתוך הליך מכרז שהם נכנסו אליו אבל עדיין לא סגרו אתו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אתן תשובה לחבר הכנסת אזולאי. התשובה היא שהוראת המעבר חלה על מכרזים שמועד הסגירה שלהם, מועד סוף המכרז, שאי אפשר להציע יותר, הוא לפני יום תיקון החוק. ברגע שיעבור במליאה חוק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו אתה אומר להם שיום אחרי שזה ייסגר, אתה מעביר במליאה. גם משפטית אני לא יודע אם זה יעבור. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> יכולנו לאחד את מועדי סגירת המכרזים שפתוחים עכשיו כדי שאפשר יהיה להתנהל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זאת גם אפשרות. אני אומר למה יש כאן אדישות מבחינת היזם. בסוף היזם כאן הוא במכרז שוק חופשי על הקרקע. הוא בסוף אומר שיש לי כך וכך אחוזי מס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא חושש מזה שהוא יגיד שאני אחכה, אני עכשיו לא ניגש, כי מצד אחד אתם אומרים שהוא מקבל כאן הטבה יותר גדולה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא משלם יותר על הקרקע. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא משלם יותר על הקרקע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אבל הוא יהיה במצב שהוא לא יודע. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> יצרנו לו ודאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התנאים האלה יותר טובים, נכון? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שיותר ישתלם לו להיות במקום הזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מה שאנחנו יוצרים כאן, זה את הוודאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מכניס אותו לאי ודאות כי אתה לוחץ אותו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא, דווקא אנחנו יוצרים לו כאן את הוודאות בגלל שהוא יודע בדיוק לאיזה מכרז הוא ניגש והוא שואל את עצמו מה המצב החוקתי במכרז הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינה משפטית אין עם זה בעיה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה ליצור ודאות, כדי שהיזם יכיר בדיוק מה אחוזי המס שחלים עליו כשהוא ניגש למכרז ו הוא לא יצטרך למהר להגיש בהוראת מעבר. אנחנו יוצרים לו ודאות. אנחנו אומרים לו שעד התאריך הזה, זה המס שיחול עליך, ומהתאריך הזה ואילך, זה המס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה התאריך הקובע? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> התאריך הקובע הוא יום מעבר החוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד יומיים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. מכרזים שכבר נסגרו, יהיו לו את שיעורי המס הקודמים. מכרזים שעתידים להיסגר לאחר העברת החוק, הם כבר יוכלו לקבל את ההטבות הגבוהות יותר. זאת אומרת, מי שהמכרז שלו נסגר אחרי, אנחנו יודעים שהוא כבר יילקח בחשבון. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אנחנו נוציא הודעת הבהרה ליזמים לקראת המכרזים שיהיו לאחר תיקון החוק כדי שיכירו שיש את הסדר המס החדש והם ייקחו את זה בחשבון בהצעות שלהם. << דובר >> קריאה: << דובר >> תיקון החקיקה פוגע לכם בפרויקט? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> כמו שהסברתי לחבר הכנסת אזולאי, זה לא באמת משנה. בסופו של דבר מה שהיזם רואה לנגד עיניו זאת תשואת מטרה. הוא רוצה להגיע לתשואה ספציפית מסוימת. דיברנו על זה. זה בין 9 ל-12 אחוזים. זאת התשואה שהוא מבקש. אם הוא מקבל את זה באמצעות הטבת המס, הוא מקבל את זה באמצעות ערך הקרקע, הוא אדיש לזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא משנה לו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 48. תיקון חוק לעידוד השקעות הון – הוראת מעבר (1) על אף האמור בסעיף 53ג(ד1) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בחוק זה, על הכנסה חייבת של בעל בניין לשכירות מוסדית ממכירה או מהשכרה של דירות בבניין לשכירות מוסדית שנבנה על מקרקעין שנרכשו במכרז מטעם המדינה יחול מס בשיעור של 11 אחוזים לגבי הכנסה המיוחסת לחברה, ובשיעור של 29 אחוזים לגבי הכנסה המיוחסת ליחיד" ובלבד שהתקיים האמור בסעיף 53ב(ב1)(1) לחוק עידוד השקעות הון, כנוסחו בחוק זה. לעניין זה, "מכרז מטעם המדינה" – מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור להשכרה כשהיא פועלת בשם המדינה, שלפיו תנאיו שיעור של 66 אחוזים לפחות מסך הדירות שייבנו במקרקעין, ואם הבניין נמצא באזור פריפריאלי – שיעור של 30 אחוזים לפחות מסך הדירות שישיבנו במקרקעין, ישמשו להשכרה לטווח ארוך בלבד, לתקופה שנקבעה בתנאי המכרז שלא תפחת מ-15 שנים, ואשר המועד האחרון להגשת הצעות במכרז כאמור חל לפני יום הפרסום של חוק התכנית הכלכלית. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה סעיף 53ב(ב1)(1)? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אלה סעיפים שקובעים את הזכאות להטבה. צריכה להתקיים בו הזכאות להטבה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אם יורשה לי חבר הכנסת סמוטריץ', בישיבה הקודמת דיברנו על התנאים, על זה שצריך להשכיר חמש מתוך שש ועל זה שבעצם צריך להשכיר כל בניין לשכירות מוסדית. אתה ביקשת שבהתאם לחוק ה-ריטים דירה להשכיר, החברה הממשלתית, תיתן אישורים. היא תפקח על השכרה של חמש פלוס חמש לפי ההגדרה של טווח ארוך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> ביקשתי שמי שאליו אפשר יהיה לפנות לגבי ייקור מחירים וכולי. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כן. רק לציין שלעניין הזה חשוב לי להבהיר כאן בפורום הזה שאם חברת דירה להשכיר כחברה ממשלתית תיגש למסלול החדש, היא לא תהיה זכאית להטבות מס משום שגורם שמפקח לא יכול גם לקבל הטבת מס. יש כאן איזושהי אנומליה. יחד עם זאת, היא כן תוכל לקבל כתב אישור לבניין ואם היא תמכור את זה למשכיר ממשיך או בחלופה של לפחות 50 דירות לרוכש שהתחייב להיכנס בנעליה, זה כן יתאפשר ובכפוף לעמידתו בתנאים, הוא יוכל לקבל כתב אישור. הוא יוכל לקבל הטבות. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדירה להשכיר הוא ייחשב כאילו הוא הרוכש הראשון ובאותם תנאים כאילו הוא היה הרוכש הראשון כמו חברה אחרת. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הוא לא יקבל הטבות מס. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה יימנע ממנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> דירה להשכיר כביכול קיבלה את התנאים << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד גם את המחויבות שלכם. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אני אחדד את זה. בסוף מדברים כאן על מסלול נוסף שיש לדירה להשכיר, זה נקרא פרויקט להשכיר ומהר, שבו אנחנו רוכשים פרויקטים, מאכלסים אותם והשאיפה היא למכור את זה כנכס מניב למוסדיים או ליזמים אחרים. כלומר, להגדיל את היכולות של דירה להשכיר להוסיף עוד פרויקטים לשוק. מה שיקרה כאן במסלול הזה, מכיוון שאנחנו מעין גורם מחולל האירוע, אני לא רוצה ליהנות מהטבות המס אלא אני מעדיף שמי שאני קונה ממנו ייהנה, מי שקונה ממני ייהנה ובסוף לא אכפת לי לשלם את המס כי בסופו של דבר זה עוד פרויקטים לדיור להשכרה. כל עוד ההסדר הזה יימשך, אין לנו בעיה לוותר על תקופת הביניים בה אנחנו כחברה ממשלתית לא נקבל את הטבות המס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> סעיף 53ב(ב1)(1) זה הסעיף שמחריג אותם מלקבל את ההטבות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כרגע זה לא בנוסח. נבקש להכניס את זה לנוסח. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> העלו כאן סוגיה שהיא נפרדת לסעיף בו דובר. הסעיף בו דובר – יתקנו אותי מרשות המסים אם אני טועה – הכוונה היא לתנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל את ההטבות בחוק החדש, על מנת לעמוד בתנאים של בניין להשכרה בשכירות מוסדית. לזה הכוונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם אומרים שהם נקראים בכל מקרה הראשונים, לגבי הבא אחריו לאחר חמש שנים, השני והשלישי. אם אתם לא מקבלים את ההטבה, זה לא אומר שאתם לא נמצאים. הקונה ממך לא יהיה הראשון אלא הוא יהיה השני. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> כן. הקונה ממני יוכל ליהנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי כמה שנים אתה יכול למכור? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אנחנו, השאיפה שלנו היא להשלים את הקמת הבניין, לאכלס אותו ולמכור אותו במהירות האפשרית. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה משהו מאוד מאוד שולי. אלה מקרים בודדים שקרו. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> מה שהם אומרים זה שעלי לא יחולו בכלל הטבות המס מכיוון שאני מפקח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. השאלה מה קורה אחרי שנתיים בן אדם בא וקנה את הדירה ממך, נשארות לו שלוש שנים או שמונה שנים? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> זאת שאלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה המפקח מונע ממנו לקבל את ההטבות? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> יש עם זה בעיה. הוא מפקח. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> צריך להבהיר לחברי הכנסת שזה אירוע מאוד מאוד נישתי. לא מדובר על פרויקטים בקרקע מדינה שדירה להשכיר משווקת ואז יש זוכה. אלה לא המקרים האלה. שם זה ייכנס למודל החדש בדיוק כמו שדיברנו. צוין כאן על ידי משרד הכלכלה שיש מקרים מאוד מאוד נישתיים, אולי יש שניים כאלה, שדירה להשכיר נכנסה כיזם, זה דבר ניסיוני, זה פיילוט שהיא מבצעת בעצמה. לעניין המקרים האלה, רק רצו לחדד שזה במידה ודירה להשכיר היא היזם. שוב, זה כמעט ולא קורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יכול להיות שזה יקרה, אם תתנו להם את ההטבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם היא היזם, מה קורה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> ההעברה כאן היא בגלל שהיא היזם והיא גם הגורם המפקח ואז היא לא תוכל ליהנות מההטבות האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך זה משליך על מי שקונה ממנה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי שלוש שנים הוא קנה ממנה את הפרויקט, מה קורה לגביו, לגבי הספירה של השנים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אבהיר. כיוון שמדובר במקרים מאוד מאוד נישתיים וקטנים, ובגלל שהחברה לא תהיה זכאית להטבות - - - << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> צריך להבהיר את החריגים בחוק, בגלל שהוא הזה נישתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע. אני רוצה לקבל תשובה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כתוב בחוק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה עוד לא כתוב. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תמיד התנגדו לזה. אתם צריכים להגדיר מה קורה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא הייתה התנגדות של דירה להשכיר. מדובר בהתנהלות פנימית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד מה אתם רוצים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני אבהיר. עד היום זה עסק שהתנהל בתוך הממשלה, עם הסכמה בתוך הממשלה, שהחברה לא קיבלה את ההטבות אלא היא הייתה סוג של מגשר. הייתה לזה איזושהי פרוצדורה שבוצעה. גם זה מה שיקרה בחוק הבא. זאת אומרת, החברה כאן אדישה לנושא הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי החברה אני מבין. מה קורה בהמשך? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> למשרד הכלכלה היה חשוב להבהיר ולהגיד שבגלל שדירה להשכיר היא המפקחת, לא יחול עליה החוק. במקרים כאלה יש כאן פתרון שנתנה רשות המסים. זה לא יפגע לא בבונה הבניין ולא ברוכש הבניין. כל אחד מהם ייכנס לחוק עידוד השקעות הון ויוכל לבקש להיכנס לחוק עידוד השקעות הון. זה לא סעיף שכתוב אבל היה חשוב למשרד הכלכלה להבהיר לפרוטוקול שזה לא יחול על דירה להשכיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם כן, מה אתם מבקשים להוסיף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני עוד לא מבין את העיקרון ומה קורה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הסעיף הזה ידבר על מקרה אחד ספציפי ורלוונטי בו דירה להשכיר בעצמה תיגש למשרד הכלכלה ותבקש לקבל את ההטבות לפרויקט. במקרה כזה מה שמשרד הכלכלה מבקש להבהיר הוא שחברה להשכיר תיכנס בתור המשכיר הראשון, בתור בונה הבניין, אך היא לא תהיה זכאית להטבות אבל היא תוכל למכור. מי שקונה יהיה זכאי להטבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה היא לא תהיה זכאית להטבות? בגלל שהיא המפקחת? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תביא גוף אחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, למה אתה צריך שחברה ממשלתית תהיה זכאית להטבות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדי להגדיל את ההיצע. יש להם את היכולות, דבר שאין לאחרים. את המגדיל את ההיצע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא במקרה הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להבין מה קורה לרוכש שקונה מדירה להשכיר אחרי תקופה של שלוש שנים. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בפרויקט הבודד הזה שעליו כולנו מדברים עכשיו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יהיו עוד כאלה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זה עכשיו פיילוט מאוד ניסיוני אבל ההבנה שלנו וגם של דירה להשכיר היא שבסוף אנחנו כן מצפים. יש חברות יזמיות, יש חברות קבלניות. הכי נכון שהשוק יעשה את הדברים האלה ואם נצליח ואם התשואות יראו כמו שהראינו במודל, אנחנו לא צריכים שדירה להשכיר בעצמה תיכנס כגורם יזמי. כי זה לא נכון וזה פחות נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יעל, את לא עונה לשאלה שאני שאלתי. לא צריך מקדמות. תעני לשאלה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני אגיד. ברגע שהשני שירכוש ממנה יקבל את ההטבות, זה רק לעניין הזה שהיא כחברה ראשונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן היא תחזיק את הבניין? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> מכיוון שמדובר ב-50 דירות, יש לה גם פרוצדורה, יש סעיף בחוק שדיברנו עליו בפעם הקודמת והוא הוקרא, בגלל שאלה פרויקטים גדולים של יותר מ-50 דירות. היא תוכל למכור את זה גם לפני תום חמש שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל אם אלה פרויקטים נמוכים מ-50 דירות? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> היא לא תיכנס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך אני יודע שהיא לא תיכנס? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אם היא תרצה להיכנס, היא לא תהיה זכאית להטבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה שמעניין אותי זה מי ייכנס אחריה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> היא גם זוכה בהטבות וגם מוכרת את הדירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברת הכנסת מירי רגב, שנייה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> זה סתם לעשות סיבוב. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לא. זה ממש לא לעשות סיבוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להבין. דירה להשכיר קנתה פרויקט. עוברות שלוש שנים, היא מוכרת. היזם שנכנס וקונה, באיזה סטטוס הוא? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אם מדובר ביותר מ-50 דירות, שאלה הפרויקטים היחידים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פחות מ-50 דירות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> 50 דירות. חברה להשכיר תצטרך להחזיק חמש שנים בפרויקט ורק לאחר מכן למכור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תביאו את הנוסח. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> בנוסח צריך להיות כתוב שהיא לא יכולה למכור לפני חמש שנים. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> לגבי הפרויקט הנישתי הזה, האם אתם מתכננים להגדיל את מספר הפרויקטים האלה? אם כן, צריך להסדיר את זה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אמרתי שכרגע התפיסה היא שאנחנו חושבים שנכון יותר שהשוק יעשה את הדברים האלה. הרבה יותר נכון שדירה ממשלתית תהיה בצד המפקח. אם נראה שהפיילוטים מצליחים באופן שיפתיע אותנו או נראה שיש בעיה בשוק, כמובן שנוכל לחזק ולהשתמש בכלי הזה. כרגע הצפי הוא שזה ממש לא הכלי ולא עליו מתבסס כל המודל. אני אזכיר שמדובר בשני פרויקטים מאוד ראשוניים. כרגע אין כוונה להרחיב אותם. כרגע הכוונה היא שמה שיורחב זה השוק - השוק הפרטי, היזמים, הקבלנים. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מירי רגב. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> איזה סיבה יש ליזמים לקנות דירות להשכרה בפריפריה אם זה לא ליד אוניברסיטאות? שנית, איך את מוודאת שאנחנו לא עוד פעם מחזקים את החזקים כך שרק באזור המרכז יהיו דירות להשכרה? אגב, אני בעד דירות להשכרה. אני חושבת שזה פרויקט נכון. דיברנו על זה בעבר וזה לא יצא לפועל ובעיקר בהתנגדות משרד האוצר והמיסוי. ברור לחלוטין שהדירות להשכרה יהיו רק במקומות שהם באזורים חזקים, באזור המרכז. אין שום הטבה באמת שהן יהיו בפריפריה ואני שואלת איך תימנעי מזה שדירות להשכרה יהיו חלקן דירות להשכרה בבניין וחלקן דירות למכירה בבניין ובעצם מי מפקח על זה? באמת הרגולטור שנותן תמריץ כמו משרד הכלכלה במקרה הזה, לא יכול באמת לפקח על העניין הזה, ודאי לא משרד השיכון. אם כן, מי מפקח על זה ומוודא שהתמריצים לא הולכים לחזקים ואיך אנחנו מוודאים שדירות להשכרה יהיו גם באזור הפריפריה והאם בכלל יש ביקוש לכך? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני אתייחס. ציינו את זה גם בישיבות הקודמות. יש כאן שני מסלולים. יש מסלול ייעודי לפריפריה. במסלול הפריפריה, בגלל שההבנה היא שערכי הקרקע שנמוכים יותר, הבנו שצריך מסלול קצת שונה. לכן שיעורי ההשכרה שם וההטבה משתנים באופן שייתן שם את התשואה ואת הכדאיות הכלכלית. זה לעניין קרקע פרטית. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> עשיתם מודל כזה? בדקתם את זה עם מודל כלכלי? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כן. יש כאן מודל. בנוסף, וזה נראה לי שאת מכירה, בקרקע מדינה, חלק מהשיווקים הם בהתאם למה שסוכם בוותמ"ל ושם יש פרויקטים ייעודיים שהשיווקים בפריפריה מחויב המציאות שהם יהיו לצורך שכירות. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> אבל בוותמ"ל כמו שאת יודעת יש גם חריג שהכנסנו אז, אני לא יודעת אם הוא קיים היום, שבעצם מאפשר גם דירות קטנות. תמהיל של דירות קטנות ודירות גדולות. ראשי הערים הגדולות לא רוצים דירות קטנות כי מבחינתם דירה קטנה היא לאוכלוסייה חלשה. הם רוצים רק דירות גדולות ואז זוגות צעירים שאין להם מקומות עבודה בפריפריה ולא יכולים להגיע למרכז, נוצר מצב שאין להם גם יכולת לשכור דירה קטנה כי ראשי הערים הגדולות והחזקות לא רוצים דירות קטנות. האם יש איזשהו תמהיל של דירות קטנות שזוג צעיר שלא רוצה בהתחלה לקנות דירה כי גם אין לו את היכולת ואין לו עדיין את הרצון, הוא עוד לא יודע איפה הוא יתבסס, הוא יכול לשכור גם דירה קטנה? << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> התשובה היא כן. אם רוצים, אוראל ירחיב. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> לא. אם אתם אומרים שזה כתוב בחוק, בסדר. שיש שתמהיל של דירות קטנות ודירות גדולות גם במרכז וגם בפריפריה, זה חשוב. השאלה אם יש את זה בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי גודל הדירה, לא, אבל לגבי הפרדה בין פריפריה למרכז, כן. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> אבל צריך להיות כתוב לגבי גודל הדירה כי גודל הדירה הוא המפתח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני לא מסכים אתך. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> תזכרו על מה התנגדו 15 הערים הגדולות. הם התנגדו לדירות קטנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שזה שהם יכולים למכור חלק מהדירות ואנחנו לא מגבילים אותם מבחינת המטרז', את הדירות הגדולות הם יעשו למכירה ואת הקטנות יותר לשכירות. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> לא יודעת. אני רק אומרת שהמחוקק צריך להגן על זה. אגב, זאת לא רק אוכלוסייה צעירה אלא גם קשישים וחד הוריות שרוצות דירות יותר קטנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אגב, מה עם דיור ציבורי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה בחוק ה-ריטים. לא כאן. לא דיור ציבורי. דיברנו על שכירות מופחתת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לגבי דיור ציבורי, למה אנחנו לא מכניסים בכל פרויקט כזה גם אחוז מסוים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> את זה אנחנו נעשה בדירה להשכיר, בקרקע ממשלה ולא בקרקע פרטית. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> בדיוק. בפרטית אתה לא יכול לחייב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להבין. אם הם מכרו אחרי שלוש שנים את הפרויקט, החישוב, הספירה לגבי זה שקנה, שהוא השנה, שהוא בעצם התחנה השנייה, האם הוא מתחיל את הספירה שלו משלוש שנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאפס. כך אני מבין את העניין. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כמו כל אחד אחר, אין כאן שינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שני דברים. קודם שאלתי ואמרו לי שאחרי דירה להשכיר הוא נחשב השני ולא הראשון. אני חושב שאולי כדאי לחדד את זה יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הם עוד לא ניסחו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הוא מוכר אחרי חמש שנים, הוא מתחיל להיספר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא מתחיל לספור לו עד השנה השמינית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, עכשיו החלטנו שדירה להשכיר לא יכולה למכור בפחות מחמש שנים. אין דבר כזה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> הם מוכרים מחמש שנים ואילך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא יכולים רק אם הם עם פחות מ-50 דירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל פחות מ-50 דירות, הם כמו כולם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם הולכים לקבל הטבה של תקופת השכירות השנייה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אגב, גם על זה צריך לחשוב. על ה-50 דירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדבר הנוסף ששאלתי קודם ולא קיבלתי תשובה. אומרים שלדירה להשכיר אין הטבה בגלל שהם מפקחים. אם הבעיה היא הפיקוח, שמשרד השיכון יפקח על זה. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אתם דרשתם כאן בדיון שהם יפקחו ולכן הכנסנו אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מבין את הבעיה. שהם יפקחו וגם יקבלו. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> בנוסח הראשוני הם לא היו הגורם המפקח. הייתה כאן דרישה שהם ייכנסו כמפקח והכנסנו אותם. לכן עלתה הסוגיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> גם אין טעם לתת למדינה הטבה לעצמה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מצד אחד אתה צודק, מה אכפת לי, חברה ממשלתית, מוציאים מכיס אחד לכיס שני. מצד שני זה לא נכון. מי שיודע איך חברות ממשלתיות עובדות, בסוף הוא צריך להראות שורת רווח והוא צריך להיות יעיל. אני לא מדבר על שני המקרים החריגים שהיו, כפי שאמרתם, וזה באמת לא מעניין אותי. אני מסתכל על מה קורה ממחר בבוקר אחרי המודל הזה. על פניו דווקא בגלל שדירה להשכיר היא חברה ממשלתית, אם היא תיכנס, היא תיכנס לאזורים פריפריאליים בהם יש פחות כדאיות כלכלית ליזמים פרטיים. דווקא שם אני רוצה לתת לה את הטבת המס. אני יוצא מנקודת הנחה שחברה ממשלתית שבסוף צריכה להראות ביצועים, זו המשימה שלה, הוא הולך הביתה – לא חס וחלילה ברמה האישית – אבל החברה לא מספקת את הסחורה ולא עומדת ביעדים שהוגדרו לה, אם אין יותר ויותר מלאי דירות להשכרה במשק הישראלי. אני מניח שמה שתעשה דירה להשכיר, היא תסתכל על השוק, תראה היכן השוק עושה את שלו וכן הצלחנו להגיע כאן לאיזושהי נקודת איזון שתגרום ליזמים להיכנס, והיכן לא. במקומות שלא, היא תנסה להיכנס בעצמה ושם היא צריכה לקבל הטבת מס כי אחרת היא לא תיכנס גם שם כי מה שלא כלכלי לאחרים, ודאי לא יהיה כלכלי לה. הצבת תמונה כאקסיומה שאני פשוט לא מצליח להבין אותה. נכון, אנחנו ביקשנו שלשוכרים תהיה כתובת אחת שאם מתעמרים בהם בהעלאת שכר דירה וכולי, הם יכולים לפנות אליה. זאת גם כתובת שמבינה עניין ויודעת לבדוק את זה. זאת לא רשות המסים ולא כל מיני גופים שלא מתעסקים בזה. הצגתם כאן כאקסיומה שברגע שדירה להשכיר היא הגורם המפקח, היא לא יכולה לקבל הטבות מס. את זה לא הבנתי. אם אתם רוצים להגיד שכיוון שהיא הגורם המפקח היא בכלל לא יכולה לשחק במשק כי אתה לא יכול ביד אחת לפקח וביד שנייה לגשת למכרזים בעצמך – את זה אני עוד יכול להבין. אם את זה אתם לא קובעים והיא יכולה להיות גם מפקחת על אחרים וגם שחקנית בעצמה, אני לא מבין מאיפה הבאתם את זה שהיא לא יכולה לקבל הטבות מס. מה הקשר? << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת חברה ממשלתית. הכסף באמת חוזר אל המדינה, אל הציבור. אני נוטה להסכים אתך בעניין הזה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> תנו לה תמריץ להיכנס למקומות שהיא תראה שהשוק לא עושה את זה לבד. << אורח >> קריאה: << אורח >> דווקא שתשקיע כאן יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> זאת לא הייתה הטענה שעלתה אצלנו. נשמח אם משרד הכלכלה יתייחס. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> דרך אלגנטית לומר אין לנו מושג מה משרד הכלכלה רוצה. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> הדברים לא קלוטים מהאוויר. גם היום בחוק עידוד, הרי חוק עידוד מדבר על שתי הטבות, גם למפעלי תעשייה וגם לבניינים להשכרה למגורים. בעולם של מפעלי תעשייה המחוקק כבר קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שחברה בבעלות ממשלתית, או אגודה שיתופית שחבריה הם בחברות ממשלתיות, או שותפות כאשר השותפויות בתוכה הן חברות ממשלתיות – לא תהיה זכאית למענק. המחוקק קבע את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בלי קשר לשאלה אם הן מפקחות? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> בלי שום קשר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> את זה אני יכול להבין. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> שוב, זה מתוך אותו רציונל שהכסף יוצא מכיס ימין ונכנס לכיס שמאל. זה היה הרציונל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה קשור לעובדה שהיא גורם מפקח, כמו שאמרת קודם? << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> בהשכרה למגורים יש לנו כאן שני דברים כאשר האחד הוא שהיא גורם מפקח. אנחנו סבורים שיש כאן בעיה שגורם מפקח גם נותן לעצמו את האישורים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מי זה אנחנו סבורים? לא, הוא לא נותן לעצמו את האישורים. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. הוא לא נותן לעצמו את האישורים. הוא נכנס כשחקן למכרז כמו כל אחד אחר ואם הוא זוכה במכרז, הוא מקבל את המכרז. מי שנותן לו את המכרז, זה לא הוא. הוא נכנס כגורם מפקח אחרי שהפרויקט כבר עומד על הרגליים. אם החברה שמשכירה לי מתעמרת בי, מעלה לי את המחיר באופן חד צדדי ואני טוען שהיא מעלה את זה בחוסר פרופורציה לממוצע באזור, על זה אני הולך אליה. אם את רוצה לטעון שכאשר היא מפקחת היא בכלל לא יכולה להיות שחקנית בשוק הדיור, זאת סברה אני יכול להבין אותה. אבל את לא אומרת את זה כיוון שאתם לא מבקשים למנוע ממנה להיכנס למכרז. אתם רק לא רוצים שהיא תקבל הטבות מס. << אורח >> סיון סיגטי: << אורח >> נכון. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> היא תיגש למכרז, היא תהיה שחקנית והיא שחקנית. כבר היום יש לה 14 אלף דירות ואני רוצה שהיא תהיה שחקנית כי אנחנו בשוק שרחוק מלהיות רווי. לכן - שוב, במחילה, קצת השכלה משפטית יש לי - אין שום קשר בין העובדה שהיא מפקחת לשאלה אם היא מקבלת או לא מקבלת הטבות מס. אמרתי שאם הייתם אומרים שהיא לא יכולה להיות שחקן, או תהיה רגולטור או תהיה שחקן, אני מבין. ברגע שהיא שחקן, אין שום משמעות לשאלת הטבת המס. אחרי שנתתי נאום, יש לי שאלה. מי זה אנחנו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד הכלכלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> משרד הכלכלה לא רלוונטי, עם כל הכבוד לו. במחילה, אל תיעלבי, זה לא אישי. אם זה עניין משפטי, שיבוא לכאן משרד המשפטים ויסביר אם יש מניעה משפטית שגורם שמפקח יקבל הטבות מס. לא שמעתי דבר כזה מעודי וסביר להניח שהוא לא יבוא לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בצלאל, זו שאלת מדיניות. עזוב. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל משרד הכלכלה לא קובע מדיניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לשמוע את דירה להשכיר. אוראל, בבקשה. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> אם כבר פתחנו את הנושא הזה, אני חייב לציין משהו. כל המודל הזה של פרויקט להשכיר, בו אנחנו רוכשים פרויקטים, יש עלי פיקוח. החשב הכללי שממנו אני מקבל את ההלוואות לצורך הרכישה מחייב אותי להשכיר את הפרויקטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מבחינתך אדיש להטבה? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> בסוף צריך גם לומר שאני מעלה דיבידנד למדינה. כמו שתיארתם, דירה להשכיר היא חברה שמאוחדת מאה אחוזים בתוך מדינת ישראל. לכן לכאורה בראייה משקית או בראייה ממשלתית, אין באמת הבדל. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לכן עדיף לך לתת לה הטבת מס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב משקית. אתה כשחקן במשק. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> ברור לי שאם אני אקבל את הטבות המס וגם בתקופת הביניים אני אוכל לשלם מס נמוך - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה תקופת הביניים? << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> בכמה השנים שאני אחזיק את הפרויקט. ברור שיהיה לי אינסנטיב כלכלי גבוה יותר לרכוש פרויקטים גם פריפריאליים יותר ולהניע את השוק שם, כמו שעשיתי עכשיו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה אכפת לך לתת לו? ביד השנייה הוא מחזיר את זה למדינה. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> רכשתי פרויקט בנהריה. מי עוד היה עושה את הדבר הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רק אתה. << אורח >> אוראל יפרח: << אורח >> רכשתי פרויקט בנהריה כדי להפוך אותו לדיור להשכרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, דעתכם. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אני חושבת שמדובר כאן בסוגיה משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אני רוצה לשמוע את משרד המשפטים. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> משרד המשפטים. בוודאי שיש כאן בעיה מבחינת עניין המס. בסוף החברה כאן מפקחת לעניין הטבות המס האלה ואם היא תזכה, היא גם תוכל להיות זכאית להטבת המדינה וגם לפקח. יש כאן בעיה, גם לפקח וגם לקבל את ההטבות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך היא מפקחת על הטבות המס? << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> בחלק מהדרישות של החוק, אם הם יהיו זכאים להטבה, שהיא תפקח ותראה שעומדים בתנאים כדי לקבל את הטבות המס. כדי להמשיך בהטבות המס. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> לאשר את הזכאות. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> לאשר את הזכאות. היא תאשר לעצמה? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה רוצה לקבוע שהיא לא יכולה לשחק במגרש, תוציא אותה מהמגרש. אם היא יכולה לשחק במגרש, השאלה אם היא מקבלת הטבת מס או לא, את ניגוד העניינים המוסדי שבין גוף מפקח לשחקן, יש ברגע שנתת לה להיכנס למגרש. שאלת הטבת המס היא לא רלוונטית. אתה לא מוציא אותה מהמשחק כי היא חברה דירה להשכיר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אם היא לא מקבלת הטבת מס, היא לא מפקחת על עצמה. זה לא קשור לזה שהיא שחקן או לא. היא לא שחקן בתוך מגרש ההטבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בטח שכן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היא לא. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל היום היא עושה פרויקטים כאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל בלי הטבות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בלי הטבות, ואז מה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ואז בעצם היא מפקחת על אלה שהם כן עם הטבות והיא כאילו שחקן מסוג אחר. ההיגיון הכלכלי ברור ואני חושב שהכוונה של כולם מאוד ברורה. אם גוף כמו דירה להשכיר יודע להיכנס לפרויקטים במקומות שיזמים אחרים לא ייכנסו, האם הבעיה המשפטית שאתה מעלה היא פתירה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה אנחנו צריכים לפתור בעיה שלא קיימת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלתי את משרד המשפטים. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> הבעיה שאני דיברתי עליה היא בעיה שבן אדם יקבל הטבות מס וחלק מהתנאים להטבת המס היא עמידה בפיקוח שלו עצמו. זו בעיה אחת. מה היושב ראש שואל לגבי בעיה שהיא לא פתירה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבעיה הזאת שהעלית עכשיו. << אורח >> אלעד סלומיאנסקי: << אורח >> היא לא פתירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. ממשיכים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו עכשיו בסעיף קטן (ב) בהוראת המעבר. (2) (1) בעל בניין להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף 3(2) לחוק לעידוד השקעות הון, לפני יום פרסומו של חוק זה ועד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), רשאי, בהודעה למינהלת הרשות שימסור עד לאותו מועד, לבחור בקבלת מכלול ההטבות שלפי החוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בחוק זה, במקום ההטבות שלפי חוק לעידוד השקעות הון ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) לא נעשתה מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה של הדירות להשכרה לפי כתב האישור שניתן לתכנית המקורית. (2) הוא משכיר בבניין 10 דירות לפחות, ואם הבניין באזור פריפריאלי – 6 דירות לפחות. (2) הוגשה הודעה לפי פסקה (1), יראו את יום ההודעה כמועד הראשון להשכרה. זה סעיף שהוספנו לבקשת הוועדה בדיונים הקודמים. הסעיף אומר שאם מישהו ניגש לקבל אישור לפי המסלול הישן והוא עומד בכל התנאים של המסלול החדש, הוא יוכל להמשיך להשכיר ולקבל את הטבות המס הנוספות של המסלול החדש. בהקשר הזה, כשאני קראתי את זה שמתי לב שאין כאן את התנאי הזה שצריך לעמוד בכל התנאים ואנחנו נבקש להוסיף זאת בנוסח. ככלל, אם מישהו כבר בתוך התכנית הישנה ורוצה להיות בתכנית החדשה, הוא יכול לעבור לתכנית החדשה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> השילוב כאן בין דירות להשכרה לדירות למכירה הוא שילוב מאוד בעייתי בניהול הבניין. הוא יוצר בעיה מאוד מאוד גדולה. ואני לא מבינה למה אי אפשר ללכת על דירות שהן בניין שהוא כולו להשכרה ובניין שהוא כולו למכירה. השילוב הזה מקשה מאוד והוא בסופו של דבר גם לא ישיג את מטרתו והוא יבוא לידי ביטוי ומימושו יהיה רק במרכז. אף אחד בפריפריה לא ילך על זה. ניהול של בניין כזה שאין עליו פיקוח, הוא אחד הדברים הקשים והמורכבים ביותר שיכולים להיות. אין כאן שום תנאים איך בניין מוסדי כזה מנוהל, כאשר חלקו דירות להשכרה וחלקו דירות למכירה. ההיפך הוא הנכון. בעיניי אתה מעודד, אחרי שנתת לו את ההטבה ואת התמרוץ להשכרה, למכור את הדירות. אתם יכולים להסתודד ביניכם אנשי האוצר, אני יודעת שזה קשה לכם, אתם מסתכלים על הכול דרך החור של הגרוש לא מסתכלים באמת על תמרוץ והטבה אמיתית. השילוב של בניין שהוא גם השכרה וגם מכירה, הוא יוצר בעיה מאוד גדולה והוא מתמרץ אותם למכור דירות ולא להשאיר אתן להשכרה. שנו את זה בחוק. שנו את זה בנוסח. תעשו בניינים להשכרה לבד ובניינים למכירה לבד ואז באמת התמריצים יהיו תמריצים אמיתיים להמשך השכרה בתמהיל נכון של שוכרים וקונים, בניהול נכון ובפיקוח נכון שאתה נותן להם את התמריץ. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אנחנו מסכימים שבמרבית המקרים את צודקת שכאשר בניין כולו מנוהל בצורה אחידה, יש לזה תועלות וגם הצגנו את זה. עם זאת את גם רוצה להשאיר לפעמים איזושהי גמישות ליזמים כדי שיהיה לך יותר. ברור שבמקרים שיש לך מעל 60 אחוזים בבניין, עדיין התועלות האלה נשמרות. כלומר, חברה שהיא חברת ניהול יכולה לנהל את הנכס הזה גם אם זה מעל 50 אחוזים ומעל 60 אחוזים מהבניין הזה. לכן אני מסכימה אתך שאם זאת הייתה דירה פה ודירה שם, משהו ספורדי. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> את יודעת שבעבר גם ניסו להפוך את עמידר לחברה מהסוג הזה וזה לא הלך בגלל סוגיית הניהול. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> כבר היום יש לך פרויקטים כאלה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כל החוק הזה מדבר לא על מכירה אלא על השכרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מירי, יש שלב שאת גם מקשיבה? << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> משתדלת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המצב הקיים הוא שהיזם יכול למכור 50 אחוזים מהדירות שלו. בחוק אנחנו מתקנים ואומרים שהוא יכול למכור רק שליש. גם אנחנו רוצים שיהיו מאה אחוזי דירות להשכרה אבל אז זה לא מייצג שום כדאיות כלכלית לקבלנים לבנות. זאת אומרת, יהיה לך אחלה פרויקט על הנייר אבל בסוף לא יקרה אתו כלום כי הם לא יבנו. אחת הדרכים לאפשר תשואה כדאית כלכלית זה לאפשר להם לממש חלק מהדירות. הקבלנים רוצים 50 אחוזים ואנחנו מתעקשים על שליש. לכן זה האיזון בין מה שאת אומרת בצדק לבין מה שקורה בשטח. בסוף צריך איכשהו לאזן את זה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> החוק הזה לא צריך להיות חלק מחוק ההסדרים אלא חוק רציני שמגיע אחרי התקציב ואחרי חוק ההסדרים. אין שום סיבה להכניס חוק כזה לחוק ההסדרים. פשוט מאוד. זה חוק מאוד מורכב, חוק שמשפיע מאוד על היצע הדירות שגם כך הוא בעייתי. מחירי הדירות כל הזמן הולכים ועולים. זוג צעיר לא יכול היום לקנות דירה, לא בפריפריה ולא במרכז אם הוא לא נעזר בהורים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן מציעים לו שכירות. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> לכן השכירות. אם החוק הזה מובא, וזה חוק טוב וחשוב ואני מברכת עליו, אז בוא נביא אותו לא כחלק מחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? זה כבר דיון חמישי. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> בחוק ההסדרים מביאים רק דברים דחופים וחשובים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה דבר חשוב ודחוף. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> זה חשוב מאוד אבל לא צרך להביא אותו בצורה כזאת בחוק ההסדרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הקדשנו לו ארבעה דיונים ארוכים ומקצועיים. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> כדי להכניס עוד קצת מסים למדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להיפך, זה נותן הטבות מס. זה עושה בדיוק הפוך. << אורח >> יעל לינדנברג: << אורח >> אם היינו מבטלים את המנגנון הקיים וזהו אבל מה שאנחנו עושים כאן זה דבר הפוך. אנחנו מעמיקים את הטבות המס כדי שיהיו יותר פרויקטים ויותר שנים. לכאן אין כאן אומדן של חסכון מהדבר הזה אלא להיפך. אם היינו עכשיו באירוע שרק מבטלים את המנגנון הקיים, זו הייתה התוצאה. לכן ההסתכלות עלי, כשדיברת על החור בגרוש, אני מערערת עליה כי היא לא נכונה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שאלה. המועד הראשון להשכרה הוא לכאורה המועד שהבניין עומד ואפשר להשכיר אותו . בסעיף הזה אנחנו מדברים על יזם שנכנס, הגיש תכניות וקיבל את כל האישורים שהוא צריך. אתם כותבים כאן ש"הוגשה הודעה לפי פסקה (1), יראו את יום ההודעה כמועד הראשון להשכרה". יכול להיות שיום ההודעה הוא שנתיים לפני שהבניין עומד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. הכוונה כבר לבניין שעומד ומושכר. בניין שעדיין לא הושלמה בנייתו, יכול להגיש בקשה למסלול החדש והכול בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה "בעל בניין להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף". << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בעל בניין להשכרה זה מי שנכנס למסלול הקודם. המטרה של הסעיף הזה היא לומר שמי שכבר התחייב להשכיר לחמש שנים בהטבות המס הקודמות, הוא רוצה לומר, רגע, אני רוצה להשכיר ל-20 שנים או ל-15 שנים, תנו לי להיכנס למסלול הזה. אנחנו אומרים לו שאתה כבר משכיר את הבניין, אם הוא עוד לא השלים את הבנייה – הוא יכול להגיש בקשה למסלול החדש והכול בסדר. אם הוא כבר קיבל אישור והבניין מאוכלס – הוא לא יכול להגיש בקשה כדרך המלך אלא הוא צריך לבוא למשרד הכלכלה ולומר להם שהוא במסלול הישן והוא רוצה לעבור למסלול החדש. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> למה אתה מגביל את זה ל-31 בדצמבר 2023? מה אכפת לך שבעצם בכל שלב? הרי המסלול הקודם נגמר תוך חמש שנים. כל רגע לפני שהוא מסיים את חמש השנים, הוא יכול לעבור. זה אינטרס שלנו לתת לו כמה שיותר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> השאלה איפה זה פוגש אותך. בסופו של יום יש המון תכניות קיימות. בחוק הקיים אין מגבלה של תקופת הטבות ואנחנו מגיעים היום לבניינים שמוכרים אחרי 20 ו-30 שנים ועדיין זכאים להטבות והכול בסדר עם זה וזה טוב מאוד. הנקודה היא שבסופו של יום האמירה היא שמי שהשכיר כבר 20 שנים או 15 שנים או 10 שנים, ועכשיו אני נותן לו הטבת מס גבוהה יותר, הוא כבר עמד ב-15 שנים או ב-20 שנים והוא לא צריך לקבל עכשיו את התקופה הרביעית מלכתחילה. אני אתן לו את הטבת המס של התקופה הרביעית והשלישית אם מכאן ואילך הוא ייצור לי עוד 15 שנות השכרה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> על זה הסכמתי אתך. שאלתי למה אתה נותן לו את היכולת להודיע להצטרף למסלול החדש רק עד ה-31 בדצמבר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מדובר באלה שעדיין לא קיבלו היתרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. זה מה ששאלתי קודם. מדובר על מי שכבר בנה והבניין עומד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוא כבר נהנה מהטבות המס לפי המסלול הישן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> או עוד לא נכנס. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אם הוא עוד לא נכנס, הוא יכול להיכנס לפי המסלול החדש ואין בעיה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> זה בכל מקרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. הוא גם יכול להיכנס לפי המסלול הישן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בשנתיים הקרובות, כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשנתיים הקרובות, כן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. חבר הכנסת סמוטריץ' שלא לגבי הסעיף שמאפשר למי שכבר אכלס את הבניין, הוא לא בניין חדש כך שהוא לא יכול להגיש בקשה חדשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקראת סיום חמש השנים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לקראת סיום חמש השנים או במהלך חמש השנים. הסיבה שאנחנו הגבלנו את זה לשנתיים, זה כדי ליצור את הוודאות לשוכרים. להגיד שאנחנו נותנים ליזמים שנתיים לעשות חושבים ולהגיד אם אנחנו רוצים להשכיר עכשיו לטווח הארוך או אנחנו רוצים למכור את הדירות. אם רוצים להשכיר לטווח הארוך, שייכנסו למסלול החדש, שכבר יסבו את החוזים לעשר שנים לדיירים וייתנו את הוודאות לעצמם ולשוכרים עצמם כדי שיהיו להם את ההתראה של השנתיים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> שוכנעתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אסולין, דיברת קודם על אותו אחד שכבר נמצא בחוק הישן אחרי 15 שנים, יש לנו כמה כאלה, הוא בא ואומר שהוא רוצה להיכנס למסלול החדש. עד דצמבר 2023 הוא יכול? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה גורם כאן שעכשיו יהיה לו לעוד 15 שנים. אתה לוקח לתקופה ארוכת טווח, אפילו יותר מקרן ה-ריט, כאשר הוא בעצם נמצא בבניין משומש ל-30 שנים. זה לא מפריע עכשיו? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא שואל מה אכפת לך שהיום הראשון להשכרה יהיה היום שבו הוא התחיל להשכיר, אם זה בשנתיים-שלוש האחרונות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא כבר השכיר 20 שנים ומתוך ידיעה שהוא מקבל 11 אחוזים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> לא. מדברים על מי שנכנס למסלול הקודם שכל המסלול הוא חמש שנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לצורך העניין, מי שקיבל כתב אישור בשנת 1974 – ונתקלתי במקרה כזה - שמימש את הדירות. מי שקיבל כתב אישור כזה בשנת 1974 ישכיר כבר את כל השנים האלה. אין לו יותר מחויבות אמיתית. הוא נהנה מתשואת השכירות. עכשיו הוא רוצה למכור, הוא רוצה להמשיך להיכנס להטבות הקיימות היום שהן עמוקות יותר, במקום 11 אחוזים הוא רוצה להיכנס ולקבל את שיעור המס של 9 ו-7 אחוזים. אין לי אינטרס לתת לו ביום הראשון שאני מכניס את החוק את שבעת האחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עושה שכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא את זה שאלתי. אתה אומר שתיתן לו עוד 15 שנים. קודם דיברנו על שנים ואתה אומר 15 שנים, 20 שנים, הוא כבר רוצה להחליט כן לטווח ארוך או לא. פתאום אתה אומר עוד 15 שנים כך שאם הוא כבר בתוך 15 שנים, אתה מאריך ל-30 שנים או ל-35 שנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא יכול למכור היום ולקבל את ה-11 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבין אבל אתה פתאום מכניס אותו לדירות ישנות ולא לדירות חדשות. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני לא מכניס אותו. אני לו תמשיך להשכיר. כמו שאמרנו קודם, בתמריץ של התקופה הרביעית לבוא ולהעמיק אותו. אני מעמיק לו את האפשרות, את התמריץ להשכיר מעבר לתקופה שכבר הושכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה בעצם אומר לו שעכשיו כביכול אתה הופך אותו למשהו חדש, למסלול חדש, ועל מה הוא מחיל את זה? על דירות ישנות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הכוונה לדירות שהן יחסית חדשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן לא חדשות כי אתה אומר 15 שנים הן כבר שם. שוב, אין לי בעיה אלא שאני מחדד את זה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אם אני לוקח בניין קיים שגרים אנשים ואני אומר למישהו שיבוא לקנות את הדירות ויעיף את כולם כדי להשכיר את הדירות ולקבל את ההטבות – זה משהו שאני לא רוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה גם לא רוצה שיהיו 20 שנים ו-15 שנים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן, אבל כאן יש לי פרויקט שכבר מושכר. אני לא צריך להעיף מישהו מהדירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה להמשיך. סעיף 49. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 49. תיקון חוק מס ערך מוסף בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בסעיף 31(1א) במקום "כבניין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 והחלק היה מושכר במשך חמש שניים לפחות" יבוא "כבניין להשכרה או כבנין לשכירות מוסדית לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959". יש כאן את הוראות המס בחוק מס ערך מוסף. דירות שהושכרו, כאשר מוכרים אותן יש פטור ממס ערך מוסף. כאן רצינו לאפשר גם במסלול החדש לקבל את ההטבה הזאת ובנוסף לתקן איזושהי בעיה שהייתה לנו שלא יהיה על הדירות המושכרות שהיום אין פטור ממס במעבר של ה-50 דירות מהראשון לשני, אז רצינו גם לאפשר את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> סליחה, שאלה על הסעיף הקודם. בהתניה של 10 דירות לפחות או 6 דירות בפריפריה, גם אם זה לא שני שליש? למה כאן אתה לא מכניס את השני שלישים? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה היה לבקשת חבר הכנסת שהכנסנו את הנטו ולא את הברוטו. הכוונה היא 15 מתוך 10. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל לפני כן כתבת הגבוה מביניהם. הגבוה מבין 10 דירות או שני שלישים? כאן, כשאתה נותן לו להצטרף לבעל כתב אישור קיים, אתה לא מבקש ממנו שני שליש. יכול להיות שיש בבניין 20 דירות והוא ישכיר רק 10. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוא כבר נהנה מהמכירה של ה-50 אחוזים. במסלול הישן הוא נהנה מהמכירה של ה-50 אחוזים והיום אני אומר לו שאתה צריך את כל הדירות שאתה משכיר, תמשיך להשכיר אותן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואם הוא עדיין לא מכר, אתה מאפשר לו למכור. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> לא. מאה אחוזים מהדירות שהוא משכיר, הוא צריך - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה הסיבה, איזה אינטרס יש לנו לתת למישהו שכבר נמצא על המסלול להיכנס? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא יכול לבחור או כאן או כאן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. הוא נמצא כבר במסלול הישן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יאריך עוד 15 שנים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל כאן אתה נותן לו את המסלול החדש ובלי שני השליש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הוא לא יכול למכור את הדירות. הוא כבר מכר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואם הוא לא מכר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הוא לא יכול. התנאי הראשון אומר שלא נעשתה מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לדירות של ההשכרה לפי כתב האישור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז לא נעשתה מכירה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ככל שהוא לא מכר במסגרת 50 האחוזים הראשוניים או לא משנה כמה, אם הוא התנדב להשכיר 70 או 80 אחוזים, כל מה שהוא לא מכר ומוגדר בתוך כתב האישור כדירות שלא נמכרות אלא מושכרות – הוא לא יכול לממש אותן ובתנאי שיש לפחות 6 או 10 דירות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל אתה לא אומר לו שהוא לא יכול לממש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול. זה כתוב בסעיף (א). << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. "לא נעשתה מכירה" אבל מכאן והלאה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע אתה נכנס למסלול, אתה כבר בתוכו. אתה לא יכול למכור תוך כדי המסלול בוודאות. זה התנאי שלך לכניסה למסלול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם נכנסת למסלול, אתה נכנס גם לתנאים של המסלול של הדירות. לא כתוב כאן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מה שאמרתי שצריך להוסיף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דבר נוסף. למה אתה מאפשר רק לכאלה שקיבלו כתב אישור? שוב, למה לא לתת לפרויקטים קיימים, פרויקטים להשכרה שעומדים בתנאים של החוק שגם הם ייכנסו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל עכשיו היה על זה דיון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היה דיון כבר כמה פעמים ועדיין אני שואל. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כפי שאמרנו הכוונה היא להכניס כאן את הדירות. חוק עידוד השקעות הון במהותו הוא חוק שמדבר על בנייה חדשה ואנחנו גם רוצים להגדיל כאן את המלאי, גם את מלאי הדירות וגם את מלאי הדירות להשכרה. גם הכוונה היא שהאיכות תהיה של דירות חדשות ושל דירות איכותיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש כאן שתי מטרות, גם להגדיל את מלאי הדירות ושכירות מוסדית ארוכת טווח. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון, אבל גם שכירות מוסדית, הכוונה שאלה כן יהיו הדירות החדשות והאיכותיות שגם ליזם יש את האינטרס לשמור עליהן כאלה עד לתום המכירה אחרי 15 שנים. מבחינת האפשרות, כפי שעשינו את המודל הזה, זה היה לבקשת הוועדה, וזה עדיין מדבר על דירות שהסתיימה בנייתן בחמש השנים האחרונות. אלה עדיין דירות חדשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שאתה לוקח בניין קיים שהוא לשכירות וכאילו ממשיך אותו, זאת כבר לא השקעת הון כי אין השקעת הון חדשה. הבניין קיים, אז זה לא יכול להיות בתוך חוק עידוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לזה הם כן הסכימו קודם. אני שאלתי אותם והם הסכימו. קודם הם אמרו שהם לא רוצים אחד שהיה לו 20 שנים ו-5 שנים, זה כבר בניין ישן, זה כביכול בניין שכבר קיים. אתה כן נותן לו להאריך לעוד 15 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אתה כן נותן להאריך את הבניין הישן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. איפה אני נותן להאריך בניין ישן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטח. בפועל זה בניין ישן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אנחנו דיברנו על בניין שהוא עד חמש שנים. לא דיברנו על כל הבניינים בעולם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לנו התנגדות להוסיף את זה. ודאי שאין לנו התנגדות להוסיף את זה כאן. חשבנו שזה משהו שהוועדה רצתה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה להוסיף? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שמי שיוכל לעבור מסלול, זה רק בניין - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה אתה מגביל? אל תגביל. הם לא רצו להגביל את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הם צודקים. אותו רציונל שאמרנו קודם שאנחנו לא רוצים לתת לך לקנות בניין קיים אלא אנחנו רוצים להגדיל את ההיצע. כשאתה לוקח בניין בן 15 או 20 שנים, בניין שנבנה ב-1974 ונותן לו עוד 15 שנים, לא הרווחת שום דבר. להיפך, שימכור ויבנה מחדש. אם אתם לא רוצים לקנות בניין קיים ולהיכנס למסלול, אז אל תתנו לי להאריך בניין שכבר קיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להגביל כאן לחמש שנים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלכס, אני חושב שאתה עושה טעות עכשיו עם הבקשה. אם הם מוכנים לתת הטבות גם מעבר לזה, מה אכפת לך שתהיה יותר שכירות ארוכת טווח? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> הפוך. אני מעדיף שהיזם ימכור וייכנס לפרויקט חדש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא יעשה את זה אם זה ישתלם לו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לך בניין ישן שכבר מזמן הושקע בו ואתה מאריך עכשיו בניין עם דירות בנות 30 שנים בלי מעלית וכולי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש הבדל בין 5 שנים ל-30 שנים. ואם זה 10 שנים? זה גם בניין חדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול לעשות 10 שנים, 10 ועוד 15 שנים עושה שכל כמו ב-ריט למשל שזה מגיע עד ל-25. 15 ו-10. כאן זה הפוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד 10 שנים. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> ואז זאת דירה שעוד אפשר לחיות בה ולגור בה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד האוצר, עד 10 שנים. בסדר? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עד 10 שנים בפרויקטים שמי שהיה במסלול הישן ייכנס למסלול החדש? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בסדר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> איך תגן בבג"ץ על אדם שיש לו בניין בן חמש שיבוא ויבקש להיכנס למסלול? הוא קודם לא היה במסלול כלשהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה עכשיו בג"ץ? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אתה בא לעשות את זה במצב שאתה לפני פעולה כלשהי. סעיף 17 בחוק עידוד השקעות הון אומר שמי שרוצה לבקש בקשה צריך לעשות את זה לפני שהוא מבצע את הפעולה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אבל כאן אתה נותן. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא כבר קיבל כתב אישור. הוא פנה בזמן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בצלאל, אם אתה מאפשר עד 10 שנים והגבלת כאן במשהו אחד, תפתח משהו אחר ותאפשר גם לכאלה שלא היו בכתב אישור אלא פרויקטים להשכרה אחרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי שהוא פרויקט להשכרה, ימשיך להיות פרויקט להשכרה. אנחנו מדברים על עידוד השקעות הון חדשות. תענו לעניין השוויון שבצלאל שאל. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הסברתי לו. חוק עידוד מחייב אותך לפנות לפני שאתה מבצע את הפעולה. מי שנכנס כבר לפרויקט להשכרה בלי לבקש שום הטבות - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לדעתי אתם כמו מתכנתים שיושבים בחדר ומבקשים מכם לכתוב את שורות הקוד. אנחנו רוצים שכירות ארוכת טווח שזאת מטרה אחת, ולהגדיל את היצע הדירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו לענות. הוא עונה לשאלה אחרת עכשיו. הוא עונה לשאלה שבצלאל שאל לגבי השוויוניות. על זה הוא עונה. בבקשה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> היום החוק מאפשר לך להגיש בקשה לתכנית לפני שאתה מבצע את הפעולה עצמה. זאת אומרת, לפני שאתה משכיר או מוכר את הדירות. לכן מי שכבר קיבל כתב אישור, זאת אומרת שהוא פנה לפני שהוא ביצע את התכנית, לפני שהוא מכר או השכיר את הבניין – הוא עומד בתנאי הזה ולכן אני מאפשר לו להתנהל בין המסלולים השונים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> בקיצור, אתם אומרים שיש הבדל בין מי שכבר נכנס ורק עובר בין מסלולים לבין מי שבכלל לא היה בתוך החוק ורוצה להיכנס. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל מה זה החוק קובע? אנחנו יכולים לשנות את החוק. מה הרציונל שלא לאפשר - - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אנחנו רוצים קביעה חדשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סעיף 49, הקראה בבקשה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 49 הוקרא. אני אסביר שוב. המטרה כאן שיהיה אפשר לקבל פטור ממס במכירה של הדירות להשכרה ושכירות מוסדית. אני גם אומר שיש כאן איזושהי טעות בנוסח. הנוסח בטעות מאפשר פטור ממס ערך מוסף גם במכירה של הדירות הראשונות, מה שלא היה אמור להיות. זה היה אמור להיות כמו המצב הקיים ולכן אני מקווה שהיועצת המשפטית תשנה. אנחנו רוצים לתקן את הנוסח כך שיהיה ברור שרק הדירות להשכרה מקבלות את הפטור ממס ערך מוסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 50. תיקון פקודת מס הכנסה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) – (3) בסעיף 85(ד), בפסקה (1) - (1) בפסקת משנה (א), במקום "כמשמעותו" יבוא "או לבניין לשכירות מוסדית כהגדרתם". (2) בפסקת משנה (ב), במקום הקטע החל במילים "כמשמעותו" ועד הסוף יבוא "או בניין לשכירות מוסדית כמשמעותם בסעיף 53א בחוק האמור, שנבנה עליו בניין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית כאמור, בהתאמה". סעיף 85 קובע שיש איזשהו חיוב במס כאשר אדם מעביר מלאי עסקי להיות רכוש קבוע בעסק שלו ויש איזשהו פטור היום בחוק שנעשה אם זה קורה בתוך בניין להשכרה. אנחנו פשוט מתאימים את הפטור הקיים גם לפטור לשכירות מוסדית. באופן דומה בחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 52. 52. תיקון חוק מיסוי מקרקעין בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 5(ב)(1א), אחרי "בניין להשכרה" יבוא "או של בניין לשכירות מוסדית" ובמקום "כמשמעותם בפרק שביעי 1" יבוא "כהגדרתם בסעיף 53א". זה תיקון דומה. כאן יש מעבר מרכוש קבוע למלאי ובעצם אנחנו נותנים פטור אם זו דירה בבניין לשכירות מוסדית כמו בחוק הקיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דב צור: << אורח >> אני רוצה להעיר משהו טכני שאני חושב שאולי הוא טעות משפטית שלי ואם כן, אני אתנצל. בסעיף 53א, אני חוזר להגדרה שמאפשרת את הוראת המעבר לגבי החוק הקיים ואומרת שהוא יהיה עד 31 בדצמבר 2023. היא מתייחסת להגדרת בניין להשכרה. בחוק עידוד המקורי יש שתי הגדרות, בניין להשכרה שההטבות לגביו מסתיימות ב-2006 ובניין חדש להשכרה שהוא תקף עד היום. תיקנו רק את ההגדרה לגבי בניין להשכרה ואם לא נתקן את זה גם לגבי בניין חדש להשכרה, עשוי להיות מצב שלא הארכנו כלום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני אבהיר לפרוטוקול שלפי סעיף ההגדרות, בניין חדש להשכרה הוא תת קטגוריה של בניין להשכרה. בניין להשכרה כולל גם בניין להשכרה וגם בניין - - - << אורח >> דב צור: << אורח >> אבל אם אתה אומר בניין להשכרה והטבות על פי סעיף 53(ב), כתוב "על אף האמור בסעיף קטן (א) בעליו של בניין להשכרה שהושכר לראשונה ב-1 בספטמבר 1991 עד תום שנת 2006", רק לגביו מוגבלות ההטבות. רק הוא יכול לקבל את ההטבות. בבניין חדש להשכרה, אתה פותח את זה מתקופה חדשה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני לא רוצה שיהיה מוסכם. אני רוצה שיהיה כתוב במפורש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני שוב מסביר. בניין להשכרה כולל בניין חדש להשכרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה, אבל אם יש כאן פתח, אפילו הכי קטן, לפרשנות – אני רוצה שתכתבו שזה גם כולל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני חושב שאין פתח אבל אין לי בעיה לכתוב הבהרה. << דובר >> מירי מרים רגב (הליכוד): << דובר >> היא הנותנת. אם אתה חושב שאין פתח, תוודא את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. סיימנו את ההקראה. לפי סדר היום שעה 12:00 אנחנו נצביע על רשות הטבע והגנים. נצא להפסקה עד שעה 13:00, אז נחזור ונמשיך כי יש כאן כמה דברים לא סגורים. אנחנו גם תלויים בוועדת הכנסת, שם יש דיון על תקציב הכנסת ויש לי רק יועצת משפטית אחת. אנחנו נצביע על רשות הטבע והגנים ואז נעדכן אתכם לגבי ההמשך. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק מזכיר שאחד הדברים הלא סגורים כאן הוא שאלת תחולתו של ההסדר הזה ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): << דובר >> אני מצפה שזה ייפתר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. אנחנו נתראה בשעה 12:00. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:56. << סיום >>