פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



3
ועדת הכספים
01/12/2021


מושב שני


פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ז בכסלו התשפ"ב (01 בדצמבר 2021), שעה 9:09

סדר היום:
 << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
אלכס קושניר – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מאיר יצחק-הלוי
אופיר כץ
נעמה לזימי
יעל רון בן משה
ג'ידא רינאוי-זועבי


מוזמנים: 
	דן נימני
	–
	רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

	עידו חי
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	ידידיה גרינוולד
	–
	רפרנט פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

	אביגיל ונקרט
	–
	רפרנטית, משרד האוצר

	טל ישראלי
	–
	רפרנטית תקציבים, משרד האוצר

	יואב הכט
	–
	רפרנט מקרו, משרד האוצר

	טל שחם
	–
	רפרנט ממשל, משרד האוצר

	יובל צפריר
	–
	רפרנט, משרד האוצר

	גל אסף
	–
	רפרנט שירותים מיוחדים, משרד האוצר

	נטע בר זיו
	–
	רפרנטית ביטחון, משרד האוצר

	אסף וקסלר
	–
	משרד האוצר

	עפרי לוין
	–
	מנהלת תחום תקציבים, משרד התרבות והספורט

	הדס יואל
	–
	משרד הביטחון

	ראובן לוי
	–
	סגן ראש המל"ל לפיתוח וארגון, המטה לביטחון לאומי

	יעל אליאב
	–
	חשבת, ועדת הבחירות המרכזית



משתתף באמצעים מקוונים:
	איתן כהן
	–
	תקציבן, משרד הפנים 




ייעוץ משפטי: 
שיר שפר

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים

<< נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >>


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, כ"ז בכסלו תשפ"ב, 1 בדצמבר 2021. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה, שינויים תקציבים לשנת 2021, העברת עודפים. ממשיכים את הדיון מהשבוע שעבר, העברת 08/002. משרד המשפטים, בבקשה. 

 << אורח >> עידו חי: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם, אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסעיף 08, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט ורשות האכיפה והגבייה, בסך של 601,640,000 שקלים. נציין שמדובר בגופי מטה עם התקשרויות רבות, חוצות גופים, חוצות שנים, מכרזי רכש, אבטחה, ניקיון, לצד תשלומים שוטפים שההתחייבויות בגינם נוצרות בסוף השנה הקלנדרית והתשלום בפועל מבוצע רק בתחילת השנה העוקבת. מדובר על תשלומי ארנונה, תקשורת, חשמל. מלבד אלו קיימות גם התקשרויות בגין שיפוץ מבנים או בינוי, פרויקטים שנפרסים על פי שנים ארוכות וההתחייבויות שמוקמות לקראת סוף שנה משולמות רק בשנה העוקבת.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

תודה רבה. מי בעד? מי נגד?


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רוויזיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

הצבעה
אושר

ההצעה אושרה, יש רוויזיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

09/01, משרד החוץ בבקשה. 

 << אורח >> טל שחם: << אורח >>  

אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית מספר 09/001 לסעיף משרד החוץ נועדה להעברת עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסך 138,977,000 שקלים. במשרד החוץ ישנן שתי תוכניות תקציביות, אחת עבור הפעילות של המשרד בארץ ואחת עבור הפעילות של המשרד בחו"ל. בארץ מדובר בעיקר על התחייבויות בגין אחזקה, אבטחה, רכש והפעלת קורס צוערים. העודפים שעוברים לתוכנית בארץ 09/51/01 הם בסך 17,682,000 שקלים. 

התוכנית השנייה זו תוכנית 09/51/02, תפעול הנציגויות בחו"ל, ובעיקר מרכזת את כל פעילות משרד החוץ בחו"ל. לתוכנית זו מועברים עודפים בסך 121,295,000 שקלים. העודפים נוצרו בפעילות בחו"ל מכמה סיבות מרכזיות, אז גם פה החזקה של נציגויות בבתי שגריר בחו"ל, יש למשרד החוץ כ-250 נציגויות או בתי שרד של שגרירים. מדובר על חוזי החזקה, שכירות, ניקיון, תקשורת ואבטחה. שיפוץ ובינוי נציגויות – חלק מהנציגויות ובתי השגריר נמצאות בבעלות של מדינת ישראל. צריך לשפץ אותם, לרכוש חדשות. מיישום הסכמי אברהם, מדובר בהקמת נציגויות אבו-דאבי, דובאי, רבאט ומנמה, ופרויקטים מדיניים בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, כגון תפעול והפעלה של תערוכת אקספו דובאי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אנחנו מדברים על תוכנית 05 או 09 בהתחלה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

09/51/01 או 09/51/02. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בסדר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר

ההעברה אושרה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רוויזיה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

10/001, מטה לביטחון לאומי, בבקשה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>  

בוקר טוב, אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים מחויבים למטה לביטחון לאומי בסך של 9,428,000 שקלים והוצאה לתוכנית 10/51/01. זו תוכנית שמתקצבת את כלל המטה לביטחון לאומי, שכר, תפעול שוטף ותחזוקה, חשבונות שוטפים, ביטחון ומחשוב והוצאות אבטחה. העודפים נוצרו עקב התקשרויות תפעוליות חוצות שנה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בתוכנית 10/51/01, ממה נובע העודפים? יש פה איזה מיליון שקלים אם אני לא טועה, נכון? 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>  

העודפים הם בסך של 9,428,000 שקלים. הם נוצרו עקב התקשרויות חוצות שנה שהתחייבות בגינם נרשמת לקראת סוף השנה והמימון יוצא בשנה העוקבת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כל זה על רישיונות תוכנה? כל כך הרבה? תיתן לנו קצת פירוט. 

 << אורח >> ראובן לוי: << אורח >>  

בוקר טוב, אני סגן ראש המל"ל לפיתוח וארגון. כמו שנטע אמרה, מדובר בהתקשרויות שבדרך כלל קורות בסוף שנה, כי גם העודפים מגיעים בסוף שנה ואז אי אפשר לממש את כל התקציב. דרך אגב, המילה עודפים היא מילה לא נכונה כי זה לא עודפי תקציב.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

מדובר בעודף מחויב.

 << אורח >> ראובן לוי: << אורח >>  

בדיוק, זה עודף מחויב שכבר התחייבו עליו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אתם לא התחייבתם עליו. 

 << אורח >> ראובן לוי: << אורח >>  

התחייבנו. ספק קיבל צ'ק של מיליון שקל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לשנה הבאה?

 << אורח >> ראובן לוי: << אורח >>  

חלק הוא מספיק לממש באותה שנה וחלק עובר לשנה הבאה, לכן אתה חייב לשלם לו את הכסף, לכן זה עודף מחויב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כמנכ"ל משרד אני יכול להגיד לך, זה יחזור עוד בהרבה מקומות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

השאלה אם זה לא סתם במונח כהרשאה להתחייב. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

הרשאה להתחייב זה לא. הרשאה להתחייב זה כסף שהממשלה מקצה לך, שאתה יכול להתחייב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, שאתה מוציא עליו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

שאתה מוציא בעתיד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בדיוק. זה מה שהוא אומר פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

עודף מחויב זה משהו אחר. עודף מחויב זה כסף של השנה הנוכחית, כי זה כסף מזומן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רק הספק עדיין לא הספיק את כל העבודה שלו שהוא היה צריך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

התייעצות סיעתית. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:17 ונתחדשה בשעה 09:20.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

סעיף 10/001, המטה לביטחון לאומי. מי בעד ההעברה? מי נגד? 

הצבעה
אושר
ההעברה התקבלה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

12/001, גמלאות ופיצויים. 

 << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >>  

אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשנת התקציב 2021 בסך של 6,664 שקלים. העודפים נוצרו בתוכנית 12/13/01, תפעול מנהלת הגמלאות שבה מרוכז התקציב המיועד לתשלום ההוצאות התפעוליות של מנהלת הגמלאות, ובהן הפקת תלושי גמלה חודשיים לגמלאים, מערכת לסליקת כספים, פיתוח שירותי מחשוב, התקשרויות עבור שירותי ייעוץ וביקורת כספי וחשבונאי. העודפים נוצרו בעיקר בגין התקשרויות רב-שנתיות, כלומר התקשרויות שהחלו ב-2020 והתשלום עבורן מבוצע בשנה העוקבת. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר
ההעברה אושרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

13/001, הוצאות שונות. 

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

שלום, אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסך של 27,974 שקלים. סעיף 13 מורכב מהוצאות שונות של כלל משרדי הממשלה ומשמש בעיקר להוצאות שאינן שוטפות. הוא מחולק לכמה משרדים. אני אקריא את התוכניות ואת הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים. תוכנית 13/02/04, פעילות ממשלתית רוחבית, 18,185,000 שקלים בעיקר עבור עבודות כלכליות ופרויקטי ייעוץ ליישום תהליכי חקיקה. תוכנית 13/03/01, אשראי לרשויות, העברת אשראי לרשויות מקומיות בתוכנית הבראה. פרויקטים ברשויות, 113,000 שקלים עבור תקצוב פרויקטים מול הרשויות המקומיות ופרויקט ערבויות דיגיטליות. תשלומים באמצעות רשות מיסים, 1,687, פרסום מענקי עבודה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה זה 2, אתה יכול להסביר?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

מה, אשראי לרשויות?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן.

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

בוקר טוב, אני מאגף תקציבים. אשראי לרשויות זה בעצם אשראי שניתן במסגרת תוכניות הבראה לרשויות מקומיות שלא מצליחות לקבל אשראי מבנקים. אנחנו נותנים להם הלוואה תקציבית. החשב הכללי מנהל את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

איזה רשויות יש שם?

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

יש מגוון של רשויות בתוכניות הבראה. יש רשויות שכבר נמצאות הרבה מאוד שנים, רשויות חדשות. שלחנו לכם את הרשימה המלאה. היא אמורה להיות מצורפת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה כולל גם תוכניות המראה, נכון?

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

לא, זה רק תוכניות הבראה. תוכניות המראה זה לרשויות חזקות יותר. זה בעצם מתוקצב מסעיף 18.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה לא בדיוק לרשויות חזקות, זה לרשויות שעברו את ההבראה ומתחילות את ההמראה. 

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

לא, תוכניות המראה זה משהו אחר. זה לרשויות מאוזנות שנמצאות במצב - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, זה גם רשויות שנמצאות במצב לא הכי. אני אתן לך דוגמה, קריית מלאכי שהיא בהמראה, ואם אני לא טועה, לפני זה היא הייתה בהבראה. 

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

אז היא כנראה מאוזנת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

עדיין זה לא רשות חזקה. השאלה איך אנחנו מסתכלים על רשות חזקה.

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

חזקות יותר מתוכניות בהבראה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

חזקות יותר, בסדר. שאלה קטנה לגבי רשות המיסים. תני לי קצת הסבר מה זה העודף שנמצא שם. אני מבין שזה כל העודפים שמשרד האוצר מחזיק - - - . 

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

מה שאתה שואל לגבי העודף בסעיף 4, כל שנה עושים פרסום למענקי עבודה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

מה זה מענקי עבודה, של הקורונה או לא קשור?

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

מס הכנסה שלילי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

העודפים נוצרו בגין זה שההתקשרות נוצרה בסוף שנה ולא מומשה במלואה, זאת אומרת הפרסום - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כלומר, שהאזרחים הגישו את זה בסוף שנה, את הבקשה שלהם?

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

העודפים הם רק בגין ההוצאה הפרסומית. סך הפרסום הוא 4,300,000 שקלים. המזומן בגינו יוצא רק בשנה העוקבת. אני מדבר רק על הפרסום, לא על המענק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הבנתי, לא על המענק עצמו.

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

לא על המענק עצמו. זה במספרים הרבה יותר גדולים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

גם עם גיל הפרישה היה לנו את הסיפור של מענק עבודה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה על הפרסום.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אני בדיוק על זה מדברת, איך רשות המיסים ממצה את היכולת - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

יש לנו את הדיון הזה בעוד 35 דקות בדיוק.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

הפרסום, לכן, הוא דבר מאוד רלוונטי, כי אם לא ממצים - - - 

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

אני רק אדגיש שהפרסום עצמו הוא בסוף שנה בגלל שרוצים למצות את זה. הפרסום יוצא בשנה הרלוונטית. התקציב בגינו, חלקו ייצא רק בתחילת שנה לאחר מכן. זה רק עניין תזרימי.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אוקיי, זה הדיון ב-10:00. בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

בקשה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

סעיף 3, פרויקטים ברשויות?

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

הסכום עצמו הוא בגין ערבויות דיגיטליות, הקמת מערכות עבודה דיגיטליות לחשב הכללי ולרמ"י, הקלה לאזרח. עד היום מגישים פיזית, ומעבירים את המערכת הזאת למערכת דיגיטלית.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

ומה זה "בנוסף בתוכנית תקציב עבור תוכניות הבראה במועצות דתיות"?

 << אורח >> יובל צפריר: << אורח >>  

זה התוכנית עצמה. העודפים עצמם נוצרו בגין הפרויקט עצמו.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי, אז הנה יש לנו פתרון לדיון שהיה לנו שבוע שעבר.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

על מה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

שיעבירו את הכסף - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

אופיר, אני מסביר שוב. עודף זה לא יתרת כסף. עודף זה עודף מחויב שיש בגינו התחייבות שלא סיימו לשלם אותה השנה וצריך לשלם אותה בשנה הבאה. למשל, כשאתה כמשרד ממשלתי חותם על חוזה בנובמבר לשנה שלמה עם הספק, אז חלק מהכסף עובר כעודף מחויב בשנה הבאה לצורך תשלום לספק, זאת אומרת קיימת התחייבות של המשרד על הכסף הזה קדימה. זה לא יתרה, זה עודף מחויב.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז מה זה אומר, שהסכום הזה ישולם?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

הסכום הזה ישולם קדימה לאותו ספק שהכסף מיועד אליו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

במקום בשנה, בשנתיים הוא ישולם לו?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

לא. נגיד אתה כמשרד קנית שירותים מסוימים מספק חיצוני ויש לך חוזה איתו, שזה יכול להיות או לפי חודשים או לפי ביצוע שירות, אז אם נגיד אתה חתמת על חוזה בנובמבר ופריסת התשלומים שלך היא דצמבר, מרץ, אפריל וכהנה בשנה הבאה, אז הכסף נקרא עודף מחויב ואתה פשוט מעביר אותו בשנה הבאה פה בפעולה טכנית שאנחנו עושים.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

ומה שדיברנו אז על הבריאות?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

זה אותו דבר, כן. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מתי נעשה את זה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

ברגע שיגיעו העברות תקציביות. כרגע אנחנו בעודפים. זה סיפור אחר.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

טוב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כשיגיעו העברות תקציביות כולנו נרגיש את זה שזה העברה ולא עודפים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כן, כן, כולנו נרגיש, אין ספק. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>  

זה לא כסף שאפשר להעביר לסעיף אחר. זה כסף שהוא כבר אמור להיות משומש, שבפריסה שלו עוד לא הגיע הזמן לממש אותו. זה כל הסיפור.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

טוב. העברה 13/001, מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר
 ההעברה אושרה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

14/001, בחירות ומימון מפלגות.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. בקשה מספר 14/001, בקשה להעברת עודפים בסך של 22,930 שקלים לפי הפירוט הבא: תוכנית 14/20/01, הוצאות כלליות לבחירות, שבה אנחנו מבקשים להעביר עודפים של 2.7 מיליון שקלים בגלל התחייבויות חוצות שנה של תחזוקת מערכות והתקשרויות חוצות שנה לטיפול מערכות. תוכנית 14/20/02 זה הוצאות לבחירות לכנסת ה-22. היו שתי מערכות בחירות בשנת 2020, ששם יש תשלום לחברי ועדות קלפי. עד סוף שנת 2020 חלק מהסיעות לא סיימו את ההתחשבנות שלהם מול ועדת הבחירות, ותוכנית 14/20/03 זה הוצאות הבחירות לכנסת ה-23 שבגינם יש עודפים של 15.9 מיליון שקלים, שגם שם חלק מהעודפים הם בגין התחשבנויות של הסיעות שעדיין לא הציגו את ההתחייבויות שלהם עד לסוף שנת 2020. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

שאלה. כשאתה מדבר איתי על תוכנית 14/20/03, יש שם לעובדי ועדת הבחירות. עובדי ועדת הבחירות, זה ועדת הבחירות אמורה לשלם להם, נכון? של הכנסת ה-23 עדיין לא שילמו את שכר של עובדי ועדת הבחירות? 

 << אורח >> יעל אליאב: << אורח >>  

זה לא שכר. אני חשבת ועדת הבחירות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני רק אגיד לך, זה בלי ניקוד אבל נראה לי שאני יודע. כתוב פה – בתוכנית הזו מתוקצבת - - - לכנסת ה-23, הכולל תשלום שכר לעובדי ועדת הבחירות ולעובדים ביום הבחירות. נראה לי שכתוב פה שכר. אולי אני לא קורא את זה נכון בגלל שזה בלי ניקוד, אבל ככה כתוב. אני שואל אותך על תוכנית 03 בסוף. 

 << אורח >> יעל אליאב: << אורח >>  

על עובדי יום הבחירות סיימנו לשלם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז מה זה שכר לעובדי ועדת הבחירות?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

זה התיאור של התוכנית. זה לא הסיבה בגינה נוצרו העודפים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ובפנים נמצאים עובדי - - - ?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

נמצאים, זאת אומרת שולמו להם התשלומים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כל עובדי ועדת הבחירות, שולם להם? 

 << אורח >> יעל אליאב: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

 כלומר הכסף הזה זה רק התחשבנות בעצם מול הסיעות שעדיין לא שילמו לכולם, או מה שנקרא, בעודף שלהם שהם עדיין לא איתרו את הבן אדם? כי יש כאלה שכבר, אני יודע, שבע ושמונה שנים, כמה מערכות בחירות אחורה, שלא איתרו את האדם שצריך לשלם לו. העודף הזה תמיד ימשיך להיות.

 << אורח >> יעל אליאב: << אורח >>  

אנחנו משלמים לסיעות והסיעות משלמות לנציגים שלהם בקלפיות. הם צריכים לדווח לנו שמית, כל עובד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל כבר עבר המועד שלהם של הדיווח, לא?

 << אורח >> יעל אליאב: << אורח >>  

תראה, הרוב שולם. זה רק היתרות שעוד יש ערעורים על כמה קלפיות של כמה סיעות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בסדר גמור, תודה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

טוב. 14/001, מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר
הבקשה אושרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

15/001, משרד הביטחון.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>  

אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. אנחנו דנים בסעיף משרד הביטחון. הפנייה נועדה להעברת עודפים מ-2020 לשנת 2021 בסך של 1,192,251,000 שקלים במזומן לתוכנית 15/11/01, הוצאות ביטחונית. מטעמי סיווג, הסברים יינתנו בוועדה המשותפת של תקציב הביטחון. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

אוקיי. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר

ההעברה אושרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

16/001. 

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

בוקר טוב, אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2020 לשימוש בשנת התקציב 2021 בסך של 273,039 שקלים במזומן. אני אפרט עכשיו את תוכניות התקציב העיקריות. תוכנית 161/3/03, מענה לאיום בלתי קונבציונלי, גילוי וזיהוי, 27,007 שקלים. בתוכנית מתוקצב רכש ערכות מגן ותרופות שייסעו בעת מתקפה בלתי קונבנציונאלית. תוכנית 161/6/02, הקמה ואחזקת מרכיבי ביטחון והתגוננות אזרחית, 145,166 שקלים. בתוכנית מתוקצב רכש מרכיבי ביטחון ליישובים, גדרות, סלילת שבילי עפר למילוט, אחזקה ושיקום של אמצעי מילוט ומערכות להתגוננות אזרחית, שזה התראה וצפירה ושיקום ושיפוץ מקלטים. תוכנית 161/6/03, מיגון, 19,177 שקלים. בתוכנית מתוקצב רכש למיגון תחבורה ציבורית ביהודה ושומרון והסעות תלמידי בית ספר. מדובר בהתקשרויות עם מוסכים. תוכנית 161/6/05, מיגון לצפון, 34,438 שקלים. התוכנית נועדה למימוש החלטת ב/302 משנת 2018 למיגון פרטי ומוסדות ציבור בצפון, ותוכנית 161/7/03, פרויקטי רשות חירום לאומית, 37,252 שקלים. התוכנית מתקצבת את פרויקטי רשות חירום לאומית, רח"ל. העודפים נוצרו עקב מימון התקשרויות שיצאו בסוף שנה למערכת השו"ב, זה שליטה ובקרה, מערך הסלולר והמערכות לרעידות אדמה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני רוצה רגע לשאול פה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

בקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני הייתי מבקש לדעת בתוכניות, כמה - - - ואם יש יעדים של הסיום של התוכנית, כי אתה מעביר את העודפים. בעצם אנחנו רוצים לדעת גם מה היעד של סיום התוכנית. אני מאמין ששנה הבאה זה גם מתוקצב, אבל סתם בשביל לדעת על התוכניות האלה, תוכניות של מיגון שדרות או דרום, מיגון הצפון.

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

הממ"ד הראשון כבר הוקם בעצם בצפון, והממ"דים הבאים אמורים להיות בשנה-שנתיים הקרובות, לפי התקציב הקיים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

מה זה הממ"ד הראשון? על כמה מדובר?

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

בתשעה יישובים בצפון מהתקציב הזה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כמה סך הכול התקציב היה?

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

לטובת הממ"דים, 103. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

103 מיליון?

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

בדרום ה-7 קילומטר הכול ממוגן, כבר סיימו עם זה. כל היישובים עד 7 קילומטר - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הכול ממוגן, גם שדרות, כל העוטף? 

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

עד 7 קילומטר, כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

וכמה היה בסך הכול - - - ?

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

כמה יחידות דיור זה היה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

קודם כל כמה התקציב וכמה יחידות?

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

יחידות דיור, באזור ה-10,000. תקציב, אני לא רוצה להגיד לך עכשיו פה, אבל אני יכול - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

היום בכל הדרום, יחידות דיור, הכול מוגן?

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

עד 7 קילומטר, כן, מיגון פרטי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה מיגונית אחת למטה.

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

לא, מיגון פרטי לכל יחידת דיור - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בניין של "רכבות" לצורך העניין, זה לא?

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

זה בעיקר בשדרות - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

נתיבות?

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

לא. שדרות זה העיר היחידה שעד 7 קילומטר ושם יש מיגון פרטי לכולם, גם ל"רכבות".

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אוקיי. בצפון את אומרת שיש תשעה יישובים - - - 

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

נכון, שנמצאים כבר - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כמה סך הכול כל המיגון שם צריך להיות?

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

בתקציב הזה 103 מיליון, מתוכו ממ"ד ראשון כבר - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, כמה ממ"דים בסך הכול? הוא למשל אמר לי, כ-10,000. 

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

יש תוכנית רב-שנתית, 21 יישובים. בתי אב זכאים, 1,113.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

מי כן זכאי?

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

זה תלוי בקריטריונים - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אין השתתפות לדייר? 

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

בפרויקט הזה לא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יש לנו גם תוכנית שעכשיו עברה, של מיגון הצפון, עוד כסף?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

זאת התוכנית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, בתקציב היה גם.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

יש תוכנית שליברמן יזם כשהיה שר ביטחון. העבירו אותה בקבינט, נקראת תוכנית מיגון הצפון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

שזה בממשלת נתניהו היה גם, שליברמן היה שר ביטחון בממשלת נתניהו.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

טוב שהדגשת כי יש המשך סיפור. אז הוא אישר את זה בקבינט ואז התפטר מהממשלה בגלל שירו על הדרום, ואז מה קרה? נתניהו קבר את התוכנית. רצה לנקום בליברמן, נקם בתושבי הצפון. עכשיו כשחזרנו לממשלה, בתקציב הזה אושר ב-5 מיליון שקלים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תוכנית הצפון רחבה יותר מאשר מיגון הצפון. יש תוכנית צפון שלמה שאריה דרעי כשהיה שר הפנים והנגב והגליל, התחיל אותה. אני מקווה שעכשיו הממשלה הנוכחית תמשיך. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כל הדברים המועטים הטובים שעשיתם, אנחנו לא נעצור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לפחות את המועטים אל תעצרו, לפי דבריכם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

לא נעצור. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

היו מועטים. בכל מקרה, אפשר לשאול על מיגון תחבורה ציבורית ואוטובוסים ביהודה ושומרון?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ביהודה ושומרון? הם כתבו פה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אחת התופעות הקשות היא באמת התקפת נהגים, לא רק הסעות תלמידים. אם אפשר לשאול על זה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה על המיגון של האוטובוסים, לא פיזית על הנהג. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אבל כשאתה ממגן את האוטובוס, זורקים עליו אבן והוא לא חודר לך לראש של הנהג, אז זה טוב. מיגון האוטובוס הוא חלק מביטחון הנהגים. אני טועה, ינון?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אני שואל, כמו שראינו למשל שלפעמים עולים לנהג ומכים אותו. לא על זה את מדברת. את מדברת נטו על המיגון של האוטובוסים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

זה חלק מתוך הרצף ששומר על ביטחונם של נהגי האוטובוסים בשטחים. 

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

אז מה השאלה בדיוק?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

מה בדיוק כמות המיגון שהולכת להיות לאוטובוסים, תחבורה ציבורית בתוך הסעיף הזה?

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

ספציפית, פה יש חליפות מתוכננות ורנפלטים מול ספקים, מיגון מערכות פלדה. בסופו של דבר יש 254 אוטובוסים ו-1,281 רכבי הסעות לתלמידים, כאשר מחליפים את זה לפי תקן כל שש שנים לרכב מסוים או תקן לאוטובוס כל 15 שנה בהתאם להתיישבות של המיגון, בהתאם לווקטור תקציבי שמתקבל בעצם באופן ייעודי לטובת הנושא הזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

200 ומשהו אוטובוסים לעומת 1,000 ומשהו אוטובוסים להסעות. זה יחסית כרבע מהתחבורה הציבורית. זה לא הרבה.

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

זה רק מאיו"ש. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

פה זה רק עודף תקציבי, זה לא כל התוכנית. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

אוקיי, זה רק מתוך העודף התקציבי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

טוב. 16/001, מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר

אני מטיל רוויזיה על הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

17/001, תאום פעולות בשטחים. בקשה.

 << אורח >> גל אסף: << אורח >>  

אני מאגף תקציבים באוצר. הפנייה נועדה להעביר עודפים משנת 2020 לשנת 2021 בסך של 57,140,000 שקלים לסעיף 17, מתאם פעולות הממשלה בשטחים. העודף נוצר בגין התקשרויות חוצות שנה, פרויקטים רב-שנתיים כמו אחזקת מתקני קהל, ניקיון, שמירה, פרויקטים כמו שימור שמורות טבע, מתקני ביוב שפכים. אני אתאר בקצרה את מה נמצא בסעיף. בסעיף נמצאים שלוש הגופים המרכזיים בסעיף מתאם פעולות הממשלה בשטחים: המינהל האזרחי, מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים ומת"ק עזה. התוכניות המרכזיות בגינם נוצרו עודפים היא תוכנית 17/31/03, תוכנית המטה האזרחי שבגינה ניתנים כל השירותים של המינהל האזרחי, השירותים האזרחיים. נוצרו שם התקשרויות חוצות שנים כמו ליווי במכרזים, שירותי ניקיון, שמירה וכדומה. התוכנית השנייה המרכזית שבה נוצרו העודפים היא תוכנית 17/31/01 ששם נוצרו עודפים בגלל התקשרויות רב-שנתיות לאחזקה של מתקני קבלת קהל. התוכנית הנוספת היא תוכנית 17/31/09, שם נוצרו התקשרויות עבור פרויקטים רב-שנתיים בתחום הכבישים, תשתיות, ביוב, איכות סביבה, שמורות טבע וכדומה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בתוכנית 18/11/02, איזה רשויות נמצאות? חוץ מרשויות בעוטף עזה ורשויות ביהודה ושומרון - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

איזה תוכנית, ינון?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

18/11/02. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

זה לא הסעיף הזה. אנחנו ב-17. מי בעד 17/001? מי נגד? 

הצבעה
אושר
ההעברה אושרה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

18/001.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

אני רפרנט באגף תקציבים. בקשה מספר 18/001, הפנייה דנה בסעיף 18, רשויות מקומיות, בקשה להעברת עודפים על סך של 422 מיליון שקלים. עיקר העודפים נוצרו בגין תוכנית 18/11/02 שזה מענקים אזוריים בגובה 16.9 מיליון שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבים מענקים לרשויות מקומיות שמוקצים לפי חלוקה אזורית בהתאם להחלטות ממשלה. זה בעיקר רשויות מקומיות בעוטף עזה, יהודה ושומרון ובמחוז צפון. הסיבות בגינן נוצרו העודפים זה בעקבות פרויקטי פיתוח שהם פרויקטים חוצי שנה, תוכנית 18/11/03, מענקים שוטפים לרשויות מקומיות, עודפים על סך של 338 מיליון שקלים. במסגרת התוכנית הזאת המענק העיקרי שהרשויות מקבלות זה מענק האיזון. הסיבה העיקרית לעודפים זה כי חלק ממענק האיזון מותנה בעמידה ביעד גביית ארנונה בשיעור מסוים, ואת זה אפשר למדוד רק בסוף שנה. תוכנית 18/11/04, מענקי פיתוח, עודפים על סך של 61.9 מיליון שקלים. בתוכנית הזאת מתוקצבים לרשויות המקומיות בגין תוכניות פיתוח פרויקטים של פיתוח. הם בדרך כלל פרויקטים חוצי שנה ולכן נוצרו עודפים, ותוכנית 18/11/05, איגוד ערים כנרת ששם יש לנו עודפים על סך של 4.6 מיליון שקלים, שגם כן זה פרויקטים של פיתוח שהם פרויקטים חוצי שנה שנפרסים על פני כמה שנים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני רוצה לשאול קודם כל על תוכנית 18/11/05, איגוד ערים כנרת. יש לך פה עודפים של 4.683 מיליון. רק בסוף שנה שעברה או תחילת השנה של 2021, אותו סכום, היה ויכוח במשרד. במקרה אני גם ביקשתי וביקשו ממני גם פה בוועדה כשהייתי בוועדת כספים, על אותו סכום לשלם להם. זה הסכום שהיה מגיע להם ממשרד הפנים והועבר להם. פתאום אני רואה פה את העודף הזה. ממה זה נובע? שמשחקים איתם ולא מעבירים להם את הכסף? 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

איזה סעיף, ינון?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

סעיף 4. זה בתוכנית 18/11/05, תוכנית איגוד ערים כנרת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

נשמח לאפשר לתקציבן של המשרד לענות על זה, כי הוא בעצם יותר בקיא - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

איפה הוא?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

הוא בזום. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

קודם כל, למה לא הגעת? בוקר טוב.

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

בוקר טוב, טוב לראות אתכם. אני קודם כל מתנצל שאני לא שם. המנהל שלי הקפיץ אותי למשהו אישי. בדיוק באתי לצאת ואתם רצים באופן מבורך, אז אמרתי, אם אני אצא, אני מעדיף לא לדבר בפלאפון מהדרך, אז באמת שאני מתנצל. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

רק הערה להבא. לא יאושר פה שום עודף תקציבי ושום העברה תקציבית בלי שהתקציבן של המשרד נמצא כאן פיזית. 

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

אני מקבל ואני כמובן מתנצל שוב. אני אשמח לענות לינון כי המספרים באמת הם מבלבלים, בוא נגיד ככה. התוכנית של איגוד ערים כנרת מחולקת לשלוש תקנות. תקנה אחת היא התקנה השוטפת, תקנה שנייה היא תקנה שנועדה לציוד הצלה ובטיחות בחופי האיגוד, ותקנה שלישית נועדה לפרויקטים גדולים רב-שנתיים לשיקום ופיתוח חופים חדשים. העודף המחויב כאן הוא כנגד הפרויקטים הרב-שנתיים: פיתוח של חופים חדשים ושיקום חופים קיימים בדברים שהם חוצי שנה. הסוגיה עליה אתה מדבר, להבנתי, נוגעת לתקציב השוטף. בסיכום התקציבי האחרון גם פתרנו את זה. אכן הסכומים הם בערך אותו הסכום, כ-4.5 מיליון שקלים, אבל זה לא נוגע לאותו נושא. כאן מדובר על הפרויקטים הרב-שנתיים. התקציבים השוטפים יטופלו בצורה נפרדת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לגבי איגוד ערים כנרת, כשאתה מדבר איתי על הפיתוח בחופים חדשים, אתה מדבר שם על חוף דוגית החדש שפיתחו אותו והיה תקציב של כמה מיליונים טובים?

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

כן, וכמובן ההיכרות שלך זה כי זה נעשה בתקופת השר דרעי. מדובר בחופים ברניקי, שקמים, דוגית, צמח שעבר בשנה שעברה. העודף המדובר הוא כמובן לכמה פרויקטים, אבל התשובה היא כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

חוף כינר הוא לא נמצא בתוך זה? יש שם סיפור בחוף כינר שרצו גם לפתח אותו ולעשות שם אפשרות לקמפינג. הבנתי שגם שם יש איזושהי תוכנית. האם יש תוכנית לשנה הבאה איך לשפר ולייעל את חוף כינר שהוא החוף, נראה לי היחידי שהוא חוף נפרד, שנותן מענה, מלבד מה שיש בטבריה שהוא חוף קטן מאוד, אבל באזור ההוא זה החוף היחידי, ואנחנו יודעים שיש שם אלפים שמגיעים ועשרות אלפים שמגיעים במשך השנה. 

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

ברשותך, שלוש נקודות. נקודה ראשונה זה שהעודף המחויב המדובר הוא לא בגין חוף כינר. נקודה שנייה, לגבי החוף של טבריה, יש דיונים והייתה החלטת מועצה בטבריה והחלטת מועצה של האיגוד להעביר את החופים לאיגוד ערים כינרת, כמובן בכפוף ללשכות המשפטיות והשרים, ואני צופה שזה יקרה בשנת 2022. הנקודה השלישית היא בשבועות הקרובים אמורה להתקיים ישיבה יחד עם אגף תקציבים ואיתן גרינבאום שהוא יו"ר האיגוד, בנושא של החופים והתוכנית ל-2022. אני רק אגיד שהשנה כן תקצבנו בכמה מאות אלפי שקלים את החוף הנפרד של האיגוד, בהוראת השר הקודם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לגבי כינר, בעצם 2022 בחודשי הקיץ אנחנו נראה כבר שיפור שם? אני לא יודע מתי אתם הייתם, אבל אני הייתי לאחרונה ופשוט לא נעים להיות שם. נראה שם שיפוץ מאסיבי?

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

אני איש הכסף - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אין בעיה, אני שואל אם יש לך תוכנית. אם לא, אנחנו אולי נבקש מהשרה באחת ההעברות, שאולי שתקצה גם לזה. 

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

אני חושב שזה דבר מבורך לבקש ואני מאמין שזה יעלה יחד עם יו"ר האיגוד בישיבה הקרובה שתתקיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל כרגע אין איזה תוכנית מיוחדת לעניין. 

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

טרם הוגשה אליי תוכנית ל-2022 ולכן מורכב לי לענות על השאלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אוקיי. לגבי סעיף 3, זה תוכנית 18/11/04, סתם בגדול, איזה פרויקטים אנחנו מדברים? 

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

תוכנית 18/11/04 שזה כל פרויקטי הפיתוח הלא אזוריים, שזה 18/11/02, נגיע לזה אני מאמין בהמשך, אבל כל תקציבי הפיתוח של משרד הפנים. תקציבי הפיתוח כוללים פרויקטים של התייעלות אנרגטית והנגשה ושיפוצים וריבודי כבישים. כל דרישה של הרשות המקומית, כ-200 מתוך 257 רשויות מקומיות זכאיות למענק המדובר וזה משמש אותן לכל דבר שהוא פיתוח שוטף ברשות המקומית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אתה אומר שלא כולן. אלה שלא זכאיות, מאיזה בחינה לא זכאיות? דוגמה של אחת בשביל להבין.

 << אורח >> איתן כהן: << אורח >>  

תל אביב, ראשון לציון. בעיקרון אנחנו מתקצבים במענקי הפיתוח רק רשויות שזכאיות למענק איזון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הבנתי, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

18/001, מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר

ההעברה אושרה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני גם הייתי בעד, רק שתדעו, בסדר?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כן. נירה, בבקשה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לשאול שאלה על הנושא של התקציבים של מרכיבי ביטחון, שלושת הסעיפים של עוטף עזה, מרכיבי ביטחון ותקציב רח"ל. לא ברור לי איך יש שם יתרות. יש לנו מועצה אזורית שלמה ב-0 עד 7, מועצה אזורית שדות נגב שאין בה מרכז הפעלה ממוגן. אני מטפלת בזה כבר חודשיים, לנסות להשיג להם תקציב, ומה הופתעתי כשקיבלתי את המסמך הזה. יש לנו מרכזי חוסן כולל בעיר אשקלון, שהם לא ממוגנים. אני מבולבלת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

היא מדברת על הסעיף שמקודם דיברנו עליו, על הסעיף של המיגון. נירה, זה עודפים שבעצם גם הסבירו את זה פה. אם אני טועה, אולי יתקנו אותי. למשל ב-0-7 זה כבר בוצע. בצפון עדיין לא בוצע הכול. שם ב-0-7 בוצע ורק צריך להעביר להם את התשלום למה שלא בוצע. זה לא קשור למרכזי חוסן, זה קשור למיגון של 10,000 יחידות לצורך העניין בשדרות - - - 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

ינון, שמעתי את השאלה שלך וגם את התשובה שקיבלת. 0 עד 7 כתפיסה, כל 0 עד 7 ממוגן כבר המון שנים. עדיין מדובר על מרכיבים שקיימים. מרכז הפעלה של מועצה אזורית שדות נגב שהיא ב-0 עד 7, לא ממוגן. התקציב חסר. ראש המועצה כל יום שני, תמיר עידן מגיע לכנסת בלחץ, למגן אותו ולאפשר לו לקבל את כל המרכיבים של מרכזי הפעלה, כי מחר בבוקר יכול להיות לו אירוע והוא צריך להיות מוכן, אז אני רוצה להבין ספציפית על הדבר הזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רק להדגיש שאמרתם שהכול ממוגן. עכשיו אני שומע מנירה שלא בדיוק. 

 << אורח >> דן נימני: << אורח >>  

רק אני אענה על השאלה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה העברת עודפים. זה לא יתרות של כסף שקיים ונותר, אלא זה כסף שאמור לצאת בשנה הבאה. זה עודפים מחויבים. 

לגבי השאלה, המיגון של 0 עד 7 של יחידות פרטיות, זה כן ממוגן. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אל תענה לי על שאלה שלא שאלתי. 0 עד 7, אני יודעת שזה ממוגן. 0 עד 7 בבתים פרטיים, אני יודעת שממוגן. אני שאלתי שאלה X, אתה עונה לי על Y. האם אתה יודע להגיד לי שכל מרכזי ההפעלה של עוטף עזה, 0 עד 7, יש להם את כל מרכיבי הביטחון והמיגון שנדרשים? זאת השאלה שלי והיא מאוד ברורה. 

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

באופן כללי התקציב הזה בעודפים הוא בעצם בשביל לממן את ההתחייבויות שיצאו גם למרכיבי ביטחון וגם למיגון ודברים שכבר אנחנו לצורך העניין שמנו עליהם את התקציב ויצאנו להתחייבויות. ככל שלא נעביר את העודפים האלה, גם הדברים האלה בעצם - - - 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה שאני עוצרת אותך, את שוב פעם לא עונה לי לעניין. לא ביקשתי לדעת מה התהליך. אני מכירה את התהליך. כמו שאת בוודאי יודעת, עסקתי בזה כעוזרת שר. אני שאלתי שאלה ספציפית ואני רוצה תשובה ספציפית. האם כל מרכיבי הביטחון ב-0 עד 7, ולדוגמה ספציפית מרכז ההפעלה של מועצה אזורית שדות נגב, עומדים בכל הדרישות, בכל מרכיבי הביטחון. שאלה נורא ברורה. 

 << אורח >> הדס יואל: << אורח >>  

אני יכולה לבדוק ספציפית את מרכז ההפעלה הזה, אבל באופן כללי אני יכולה להגיד לך שבהתחייבויות הקיימות היום יש הרבה מרכיבי ביטחון גם באזור עוטף עזה. ביישובים שסמוכי גדר, מרכיבי הביטחון, גדרות, דברים כאלה שגם נמצאים פה בעצם בתקציב עודפים, שצריכים להתממש ולממן אותם. זה גם חשוב מאוד שנעשה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אני אשמח, כבוד היושב-ראש, אם אפשר להרחיג את הסעיף הזה של מרכיבי ביטחון בעוטף, מכיוון שכל יום יכול להיות כאן בעיה, או שיחזרו אלינו עם תשובות, אני אשמח מאוד. אני זמינה. אני אעבור על הסעיפים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

נירה, כבר הצביעו על זה. אני מפרגן לך עם רוויזיה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

נירה, אנחנו כבר הצבענו על זה אבל בכל זאת יש רוויזיה שלי על כל הסעיף, אז זה בסדר.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

אז אני אשמח שאנחנו נעשה סדר בעניין הזה כי זה חיים ומוות.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

בסדר.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה. אני אתכם. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

סעיף 19/001, מדע, תרבות וספורט. בקשה.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >>  

אני מאגף התקציבים, משרד האוצר. פנייה מספר 19/001 למשרד התרבות והספורט ולמשרד המדע, נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2020 לשנת התקציב 2021 בסך כל כ-380 מיליון שקלים, מהם 51% למינהל תרבות, 23% למינהל הספורט, 18% למשרד המדע, 6% לתפעול ו-1% למרכז ההסברה. הסיבות העיקריות ליצירת העודפים הן מבחני תמיכה שלא שולמו במלואם, והתקשרויות שגרתיות חוצות שנה. יש גם כמה אירועים יחסית חריגים כמו דחיית אולימפיאדת טוקיו 2020 לשנת 2021, שגם מהווים סיבה ליצירת עודפים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני רוצה לדעת, קח את 19/4/001. בבתי ספר החרדיים יש לכם איזשהו גישה? יש שם תקציבים שאתם נותנים דרך הרשתות לגבי התרבות, אם זה במגרשים, באירועי תרבות. אנחנו רואים את זה? זה שאלה לא אליך, בעצם לתקציבן של המשרד עצמו, של משרד התרבות.

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >>  

צריך בהקשר הזה להבחין בין משרד המדע למשרד התרבות וספורט. אתה התייחסת ל-19/4/001. זה לא תרבות אבל נציגת משרד התרבות בטח תוכל לענות. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

אני נציגת משרד התרבות והספורט. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

מה זה נציגה? מה התפקיד שלך?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

תקציבנית. במענה לשאלתך, יש כמה מרכיבים שרשויות מקומיות מקבלות תקציבים, הן במינהל התרבות והן במינהל הספורט. במינהל התרבות יש את תקנת סל"ע, סל תרבות עירוני, שרשויות מקומיות, בין היתר גם רשויות שיש בהן ריכוז אוכלוסייה חרדית, מגישות ומקבלות בהתאם לקריטריונים. מעבר לכך יש תקנה במינהל תרבות שהיא ייעודית לתרבות החרדית. אני לא יודעת אם אתה מכיר אותה, אבל היא מיועדת לפתח את התרבות בחברה החרדית באופן פרטני. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני אשאל יותר ספציפית. רשויות חרדיות עצמן, אני מאמין שיש לכם שם, כי אי אפשר להפלות וכנראה שהם גם מקבלים. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

גם בספורט וגם בתרבות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יש רשויות שיש בהן בתי ספר של המגזר החרדי, יכול להיות בית ספר אחד, יכול להיות שניים. יכול להיות גם עשרות. אני בא מאשדוד, לצורך העניין. יש שם עשרות בתי ספר של המגזר החרדי, בנים/בנות. יש לכם מעקב שבאמת העירייה נותנת גם לציבור החרדי על פי מה שבאוכלוסייה?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

בנושא התרבות שניתן בבתי הספר, זה לא חונה אצלנו במשרד אלא במשרד החינוך. יש שם אגף שאחראי על תרבות, וזה במשרד החינוך, לא אצלנו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

ועל הספורט מי אחראי?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

בחינוך זה משרד החינוך אחראי על הספורט. אנחנו אחראים על האירועים שקורים בעצם ברשויות המקומיות, במעטפת ובמתקנים בעצם. במימון המתקנים שהם ברשות המקומית ולא בבתי הספר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הרי משרד התרבות והספורט בונה גם מגרשים. בתוך מוסדות החינוך כשהוא בונה, זה דרך מוסדות החינוך. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

זה דרך החינוך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני גר ברובע חרדי. לעשות מגרש בשכונה שלי זה אתם?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

כן. יש לנו בעצם תוכנית מתקנים, תוכנית המתקנים הלאומית. תוכנית המתקנים מממנת בהתאם לקריטריונים. בכל שנה יוצאים מבחני תמיכה. לדוגמה למה שאתה מתכוון, מגרשים קהילתיים, בהיקף משתנים על פי השנים. הרשויות המקומיות בעצם מגישות בקשות בהתאם לעמידה בקריטריונים, ומקבלות זכאות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה גם מתקני כושר או דברים כאלה, נכון?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

נכון, קהילתיים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יכול להיות שהן מגישות בקשות על רובעים חרדיים וכשניבנה הרובע החרדי או שבסופו של דבר אנחנו יוצאים ואנחנו מחפשים את מתקן הכושר, אני יורד עם הילדים והכדור, פתאום אני לא מוצא את המגרש. יכול להיות שהמגרש פתאום נעלם באיזושהי דרך?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

בעיקרון לא. יש מנגנון מאוד ברור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני אשמח לעשות איתך סיור בריכוזים החרדים ותראי שפתאום אין מגרש. היה מעניין לדעת אם אתם בודקים אחר כך באמת, את יודעת, ביקשו ולא עשו. פתאום אמר לך, אין צורך פה ועשינו הסבה לשם. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

יש לנו מעקב ובקרה מלא על כל המימון של תוכנית המתקנים. יש לנו חברת הנדסה שהולכת לשטח, רואה שהמתקן קם בהתאם לבקשה שהוגשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני לא מפקפק על הדברים שלך, אבל אני רק אומר לך דבר אחד, שאני מכיר רובעים שלמים שזה שכונות בעצם, שאין בהן לא מגרש אחד. בשכונה שאני נמצא בה, שבכל בניין יש סדר גודל, בלי עין הרע, של 100 ילדים בערך, את יורדת למגרש המגרשים שיש שם, אני לא מדבר איתך שאין מתקני כושר ושאין מגרשים. את רואה שאין מתקנים כמו שצריך. את צריכה לראות את הילדים רבים על איזה מתקן אחד. גם כשבונים את השכונות האלה, אני חושב שצריך להבין שכל מתקני השעשועים שאנחנו מתכוונים אליהם, צריך לוודא שבאמת הוא מתאים ושהעירייה כשמגישה, אז היא לא תיבנה בסופו של דבר איזה פיסת מתקן אחד או שניים, תשים שם ותגיד, עשיתי את זה. צריך לעשות מעקב. אם זה המעקב שלכם, אז סליחה שאני אומר, המעקב שלכם לקוי. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

אני אחדד. המעקב שלנו הוא על פי בקשת הרשות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני שאלתי מראש אם אתם בודקים גם את הבקשה, שזה באמת מתאים. מקום שיש 10,000 ילדים ומקום שיש 100 ילדים, את מבינה שהמתקנים שהעירייה תבקש ב-10,000 ילדים צריך להיות מקום יותר גדול ויותר רחב מאשר של ה-100 ילדים, שצריך להגיד לה, למה עבור 100 ילדים ביקשתם מתחם של 600 מטר ועבור ה-10,000 ילדים ביקשתם מתחם של 100 מטר. זה הבקרה שאני דורש מכם שתעשו. 

 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>  

בסוף זה החלטה רשותית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני דורש מהם כשהוא בא ואומר, תן לי הסבר למה פה אתה רוצה באוכלוסייה שקיימת, יש 5,000 ילדים, 10,000 ילדים, שם אתה מבקש רק 100 מטר, וכשאתה מבקש ממני בשביל איזה רובע יוקרה של 100 ילדים, שם פארק של 1,000 מטר. זה לא פרופורציונאלי. לזה אני מתכוון. 

 << דובר >> מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה): << דובר >>  

צריך תמיד לחשוב כמה מעורבות של השלטון המרכזי יש בתוך הנישה הזו, ואני חושב שזה מאוד מסוכן. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

אימאן, בבקשה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

אני רוצה לשאול את נציגת התקציבים במשרד התרבות לגבי עמותות תרבות בחברה הערבית. אני קיבלתי מכתב שהיה קיצוץ מאוד חד בתקציב של העמותות בחברה הערבית, ואני שומעת פה שיש עודפים.

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

הדיון עכשיו הוא על עודפים מחויבים. זה התחייבויות שבעצם נוצרו בשנת 2020 ולא שולמו במלואם בשנת 2021. זה הדיון עכשיו, כרגע. לגבי קיצוץ בחברה הערבית, לא חל קיצוץ בתקציב תקנת תרבות ערבית בשנת 2020.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

אני רוצה שיהיו דברים כתובים ואני אפנה משהו כתוב בעניין. אני באמת מופתעת ממה שאת אומרת. אני מציעה שנדחה את ההצבעה על התקציב הזה עד שנדע בוודאות מה קורה באמת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

תבקשי את זה מהיושב-ראש.

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

אני אחדד רגע. לא חל קיצוץ בתקציב, התקנה של תרבות ערבית.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

הנה, יש לי מכתב מהעמותות. 

 << אורח >> יואב הכט: << אורח >>  

חברת הכנסת ח'טיב, חשוב להבהיר שלא מדובר בעודפי תקציב שזמינים לשימוש חופשי, אלא בתקציבים שחויבו בשנת 2020 למעשה יוצא בגינם כסף במהלך שנת 2021. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

לדוגמה, עמותות שאת מדברת עליהן, שנפתחו להן התחייבויות בשנת 2020 והן לא סיימו לממש, אז אנחנו צריכים לשלם להם את כל היתרה, וזה מה שהפנייה הזאת נועדה לעשות. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

זה היה ב-2020, אבל 2021 הם עבדו רגיל. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

נכון. לא חל קיצוץ.

 << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >>  

אני אשמח להוסיף. במהלך שנת 2020 ושנת 2021 התנהלנו בתקציב המשכי ולכן יתכן שפעילויות מסוימות נפגעו במהלך התקציב ההמשכי. משאושר התקציב לפני כחודש כאן בכנסת, הפעילות חוזרת לשגרה אפילו אף למעלה מכך, בין היתר בגין התוכנית הרב-שנתית שהתקבלה בממשלה, ולכן גם ב-2021 וגם ב-2022 הפעילויות לא נפגעות אלא אפילו ההיפך מכך.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

אני רוצה להביא מכתב מפורט לגבי אותן עמותות, גם על איזה שנה אנחנו מדברים, ועד אז אני מבקשת לא להצביע על הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

לא, אני אצביע על הסעיף. אני אטיל רוויזיה פשוט.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

תוך כמה זמן אתם יודעים לייצר מכתב כזה?

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

התקציב לא הופחת בתקנת תרבות ערבית, באופן חד משמעי. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

פספסתי משהו, אימאן. את רוצה, מה?

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

פנו אליי מהעמותות של תרבות בחברה הערבית, והתלוננו על פגיעה מאוד קשה וירידה חדה בתמיכה שהם היו אמורים - - - 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כן, אבל זה לא קשור לזה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

למה?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

כי זה תקציב עודף מחויב. זה להיפך. אם את תוקעת את זה עכשיו, הם לא יכולים להעביר את הכסף לעמותות. 

 << אורח >> עפרי לוין: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

את עושה פעולה הפוכה. אנחנו נשב אחר כך עם משרד התרבות והספורט ונקבל מהם את כל התשובות. אני מבטיח לך שאנחנו נעשה פגישה עם חילי טרופר, בסדר?

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

העברה 19/001, מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר

ההעברה אושרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני רק רוצה להגיד לגבי הרוויזיות שלי שבהתחלה היה 09 ו-10, נכון?

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

לא, 08, 09. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני מסיר את הרוויזיות האלה, אפילו שזה של משרד המשפטים והיה מגיע שאנחנו לא נסיר אותן, אבל במחווה ליושב-ראש, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אז אנחנו מסירים.

 << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >>  

תודה רבה, אז הרוויזיות על העברה 08 ו-09 הוסרו.

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. נתחיל אותו בשעה 10:10, בעוד שלוש דקות. הסעיף הוא דוח המבקר על מיצוי הטבות מס ברשות המיסים.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:07. << סיום >>