פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 18 ועדת הכלכלה 15/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 116 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ב (15 בדצמבר 2021), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר סמי אבו שחאדה אורי מקלב מוזמנים: שמואל אזולאי – מנהל אגף – תכנון והנדסת ספקטרום, מינהלה, משרד התקשורת אורנן שטיינברג – עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד התקשורת טל אלימלך – מנהל תחום בכיר רגולציה, משרד התקשורת משתתפים (באמצעים מקוונים): ספיר איפרגן – רכזת תקשורת, תיירות ומדע באגף תקציבים, משרד האוצר ייעוץ משפטי: איתי עצמון, טל פוקס מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: לאה קיקיון 1. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת הכלכלה, היום יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ב, 15 בדצמבר, 2021. אנחנו עוסקים היום בשתי הצעות של תקנות הטלגרף האלחוטי, בשני תיקונים: אחד, הוראת שעה והשני תיקון של האגרות. נתחיל בדיון. ראשית אתחיל בהוראת השעה: הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אני נציג הלשכה המשפטית של משרד התקשורת. דבר ראשון אני רוצה להודות לממלא מקום יושב-ראש הוועדה ולוועדה על קיום הדיון היום. אנחנו מביאים לאישורכם, כמו שציינת, את הארכת הוראת השעה לתקנון הטלגרף האלחוטי. בהזדמנות זאת, כבר בפתח הדברים נרצה להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה שסייע לנו להביא את זה. תודה רבה. אתן קצת רקע על הדברים כדי למקם אותם קצת יותר טוב. ביום 31 בדצמבר 2015 תוקנו תקנות הטלגרף האלחוטי. התיקון כלל שני חלקים – החלק הראשון נגע לתיקונים קבועים, בעיקר להליך האגרה וגם לעדכון רשימת הרישיונות שמפורטים בתוספת הראשונה. החלק השני, שעליו התכנסנו היום זה הוראת השעה, שהתקופה שלה הייתה לשלוש שנים, ובה כלולים תיקונים בסכום האגרה. אז כדי לפרט קצת יותר על הוראת השעה אני אשמח להעביר את רשות הדיבור לטל אלימלך, מנהל תחום בכיר במנהל הכלכלה במשרד התקשורת. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> בוקר טוב. מצטרף לתודות של אורנן, כמובן. אז אני אעשה סקירה קצרה לגבי תחולת הוראת השעה, ונציין שאנחנו תחת מסגרת של עבודה של הערכת שווי התדרים, עבודה שנדרשנו לעשות ואנחנו חושבים שהיא נכונה וצריכה להיעשות, והיא כוללת מספר רכיבים שבהם אנחנו מעריכים את שווי התדרים וגם מתוכם גוזרים את ערך האגרות, וגם מפנים לשימושים המתאימים והנכונים לתקופה הזאת. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר שאלה לפני הכניסה לפרטים האלה? אם אפשר לתת כמה מילות רקע לגבי העניין הזה של טלגרף. אני כהיסטוריון, בשבילי זה המאה ה-19 הטלגרף הזה. מה המשמעות של טלגרף היום? מה החשיבות של הדבר הזה היום? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> פקודת הטלגרף זה החוק שקיים במדינה לשימוש בתדר, להורדה והקצאה של תדרים לשימוש בארץ, והיא קובעת – אם נסכם את הפקודה במשפט אחד: כל המחזיק ומפעיל מכשיר אלחוטי נדרש לרישיון מאת משרד התקשורת, ומתחת לפקודה קיימות גם תקנות שהמנהל קבע, שהשר קבע, ביניהן תקנות הטלגרף האלחוטי – אישורי התאמה. זה כל המכשירים האלחוטיים שעומדים בתקנות האלה, בעצם לא נדרשים לרישיון מאת משרד התקשורת, ובעצם התדרים שהם unlicensed, ואז אין בעדם אגרה. ומה שקבוע שם זה בעצם שנדרש רישיון ואגרה עבור השימוש, עבור האחזקה ועבור השימוש בתדר. התדרים – ניהול התדרים בכל מדינה מבוצע תוך כדי התייחסות לשימושים, לשירותים השונים והמגוונים. השימוש הנפוץ והמוכר בארץ וגם המוביל בעולם – זה שימוש הסלולר. אז היום בארץ מאושרים לשימוש מספר תחומים של תדרים בהתאם לתקינה בין לאומית. ה- ITUR הוא בעצם הארגון הבין לאומי שאחראי על סקטור הרדיו, וה- ITU שזה ארגון הבזק הבין לאומי שהוא האחראי על הורדה והקצאה של תדרים בעולם, ואנחנו חברים בו. המשרד הוא הגורם שמייצג את המדינה, את האינטרסים של המדינה. ה- ITU בעצם חילק את העולם, לקח את הגלובוס ופרס אותו למפה, וחילק אותה לשלושה אזורים. זה נקרא zones. אנחנו נמצאים באזור אחד מתחת לאירופה, מתחתינו – אפריקה, ואנחנו הולכים בהתאם לרגולציה שנקבעת באותו אזור, אזור 1. יחד עם זאת, כשאנחנו מחוברים ל-ITU אנחנו מחוברים גם לאירופה. כלומר, אנחנו מאמצים את התקינה האירופאית. אז כל התדרים שאנחנו מאפשרים לשימוש, אם זה תחת רישוי או ללא רישוי – זה בהתאם לתקינה הבין לאומית, ITUR, וגם בהתאם למה שמאומץ באירופה ונמצא בשימוש באירופה. כלומר, ברגע שאתה מנהל את משאב התדר הזה שהוא של כל הציבור במדינה בהתאם לתקינה, אז אתה דואג לזה שכל השירותים שפועלים שם יפעלו ללא הפרעות הדדיות בין השירותים. והשירותים הם מאוד מגוונים –סלולר, כמו שציינתי, שזה השירות המוביל, יש את השירות הימי והשירות האווירי – כל התדרים שפועלים בשירות הימי והאווירי שהם תדרים בדרך כלל גלובליים, כיוון שמטוסים טסים בין אזורים, אז אנחנו דואגים שהתדרים האלה יישמרו ולא יופרו. ויש תדרים שהם unlicensed, יש תדרים לחובבי הרדיו, לדוגמה, וכו' וכו' << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> המדינה משקיעה בתשתיות האלה? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> המדינה מנהלת את המשאב. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנהלת – אני מבין, אבל מישהו צריך בסוף לעשות גם את התשתית, נניח – הימית. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> זה מכשירים אלחוטיים. זו לא פריסה של סיבים או משהו. זה תשתית אלחוטית, הבאת תקשורת בצורה אלחוטית, אז לא נדרש משאב או השקעה בתשתיות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך רק לנהל את זה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> המילה טלגרף קצת מבלבלת, היא גם מאוד מאוד מיושנת – מחזירה אותנו אחורה בזמן, אבל המילה אלחוטי אולי קצת נשמעת יותר מודרנית. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> מה שאנחנו עושים – אנחנו מנהלים את המשאב של הטבע, אוקיי? כדי שכל השימושים וכל השירותים של המשתמשים – והמשתמשים זה גם אזרחים וגם תעשייה – יפעלו ללא הפרעות הדדיות. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> ביחס לתחולת הוראת השעה – אז בהוראה נקבעו שיעורי הפחתה לסכומי אגרות בפריפריה, בשיעור של 30%. יש שם הפחתה ושינויים באגרות לתדרי הרדיו ה FM שבעיקר משפיעים על תחנות הרדיו האזורי, יש הפחתה בשיעור של 20% לקווי נל"ן – נקודה לנקודה, היו שינויים בתחומי התדרים ובטכנולוגיה לגלים מילימטריים לפי טכנולוגיות שהתפתחו, וגם כל מיני מנגנוני הנחה לשימוש חוזר בתדרים בנקודה לנקודה כדי להגביר את היעילות. אלה התחולות. כמו שציינתי מקודם – אנחנו נמצאים במקביל בעבודה על הערכת שווי. חלק מתחולות העבודה כבר הסתיימו, כמו הסלולר, עברו חקיקה פה בוועדה, ובכוונתנו להשלים גם את העבודה הכלכלית בהקדם, חלקה עומד להסתיים, חלק יסתיים – אנחנו מקווים – במהלך הרבעון הראשון של השנה הבאה, של שנת 2022, וכדי שלא ייווצר פער בין השווי כפי שהוא צפוי להיקבע בעבודות וכפי שקבעו התקנות של הוראת השעה להנחות והפחתות - פער כלכלי שיכול להביא להגברת עלויות, לפגיעה ביעילות, להפחתת שימושים, זה בטוח הקצר. בטווח הארוך זה יכול אפילו לייצר השפעות כלכליות מרובות. אנחנו מבקשים מהוועדה לאשר את הארכת הוראת השעה עד לסוף שנת 2022 ובמקביל נפעל להשלמת העבודות והשלמת הליכי החקיקה מול הוועדה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להבין – אל"ף, האם באמת זה ייקח שנה? כי זה כבר הוארך פעמיים. אז כל פעם ביקשתם שנה מתוך הנחה שתסיימו את העבודה, והיא לא הסתיימה. אז מה תוקע לידי שהשנה גם לא תסתיים בבקשת הארכה נוספת? השאלה השנייה – למה הדבר תלוי בהפחתת התעריפים? אם אני מבין נכון, אם התקנה תאושר ולא תוארך אז התעריפים יעלו? זו הטענה? ואם כן, למה אי אפשר פשוט לעגן את התעריפים המופחתים? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> התעריפים עצמם צורפו? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם כבר קבועים, הם כבר הופחתו. הכול כבר הופחת. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> חוץ מחובבים – שלא ראיתי שהכול הופחת. זה נכון? זה נכון שלא הופחת לרדיו לחובבים, למשל? לגופים מסחריים - - - << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> לחובבים הורדנו את האגרה בעבור התעודה. הם לא משלמים עבור תעודה שום אגרה. מה שנשאר לשלם – אגרה בעבור הרישיון להפעיל תחנת אלחוט לחמש שנים שזה משהו כמו 130 שקל, אם אינני טועה. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אז אני אשיב לשתי השאלות של היושב-ראש. ראשית, אדוני צודק – הוראת השעה הזו הוארכה. העבודה עוד לא הושלמה. בכלליות, העבודה כוללת סדר גודל של שבעה פרקים של רכיבים שבהם אנחנו מעוניינים לבצע את הערכת השווי ואת תמחור האגרות, מתוכם כבר שלושה הושלמו. יש לנו עוד פרק אחד שאמור להיות מושלם עד סוף השנה. הוא כבר מוכן, ועוד שני פרקים שכמעט מוכנים, ועוד פרק קטן שהוא תוספת. לכן, בהינתן העבודה שנותרה אנחנו מעריכים שכדי להשלים, להגיש את העבודות, ולהתחיל בהליכי חקיקה – אנחנו נדרשים להגיע עד לסוף הרבעון הראשון של 2022, וזה יתיר לנו זמן גם להשלים את ההכנה של הליכי החקיקה בתוך המשרד, וגם מספיק שהות של זמן לפנות לוועדה ולוועדת האגרות במשרד האוצר, כמובן, כדי לנהל את ההליכים. זאת עבודה שחשובה לנו, שאנחנו רוצים להביא אותה לסיומה. פרקים משמעותיים כבר הסתיימו בה. אנחנו חושבים שנכון שהשוק יפעל לפי הערכים האמיתיים, הערכים שבעצם הוערכו בעבודה. לכן ישנה גם חשיבות לא רק לקבע את הערכים וההפחתות שנעשו, כי גם ביחס לתקופת הזמן שבה נקבעו ערכים חלו כל מיני שינויים, גם טכנולוגיים וגם בהערכות השווי – זה שוק תקשורת שבחלקו מאוד מאוד מתפתח, ולכן חשוב לבצע את הערכת השווי כמה שיותר נכון. נכון שבמידה מסוימת יכול להיות שבתוצאה הכללית סך הערכים אולי ייצא דומה בכלליות אבל בתמהיל יש חשיבות לדיוק כי סך כל אחד נושא את תשלום האגרה הרלוונטי לאופן השימוש שלו. לכן חשוב לנו לבצע את ההערכות לכל הפרקים בהתאם לשווי ולהערכה הנוכחיים. אני מקווה שהשבתי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי מה הקשר בין השווי לגובה האגרות? איך נקבע השווי, גם? שווי של תחנת רדיו – מה נקבע? לפי המפרסמים שלה? לפי המאזינים שלה? אתם יודעים היום להבחין כמה תדרים לוקחים המאזינים לתחנת רדיו אזורית, למשל? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> יש מספר פרמטרים שמחשבים לפיהם. יש - - -, יש פוטנציאל אוכלוסייה, יש למשל פרמטרים של פריפריה – יש מספר פרמטרים שמשקפים - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש גם רדיו – פעם, בזמנו מתנ"סים היו עושים תחנות רדיו מקומיות, לימודיות כאלה. אני לא יודע אם זה רלוונטי כיום. היו מתנ"סים שהיו מפעילים במסגרת הפעילות שלהם – לימודית ואולי גם חובבנית ביחד. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא שמענו את התשובה לשאלת היושב-ראש, על הקשר בין עלויות לזמן. למה שני הדברים באים יחד? או שזה סתם מקרי, שצריך לעשות את שני הדברים והם מקבילים. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> שני הדברים מתבצעים במקביל ויש נגזרת גם מתוך השווי של התדר לאגרת ההתדרים. לפעמים יש זהות מוחלטת, לפעמים יש אגרה שהיא קבועה ומבטאת שימוש יעיל, ובנוסף – שווי שימוש כמו למשל בסלולר, שאנחנו מקצים את התדרים במכרז ואז זה נקבע בהליך מכרזי והערך יותר גבוה, וזה איזושהי זהות שמתקיימת בין שני הערכים האלה. זה נגזרת – אחת של השני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להבין ששוויי נקבע מגודל השימוש, ההאזנה. אני לא מבין את הפרמטר האחר. למה תחנת רדיו בתל אביב תהיה שווה יותר מבאר שבע? רק בגלל ש - - -המאזינים, או בגלל השימושים בתדרים, לא בגלל - - -הם מפרסמים יותר, בגלל שיש יותר מאזינים. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אז ספציפית למקרה שאתה מתאר – זה נכון מה שאתה אומר. חלק מהפרמטרים שנקבעים – יש את כמות האוכלוסייה שהרדיו האזורי יכול לכסות, ואז פוטנציאל הפרסום והרווח שאפשר להפיק והיעילות – ואלה פרמטרים שכמובן משפיעים על השווי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שהתעריפים היו צריכים להיות מצורפים לנו כדי שנדע על הפרמטרים. גם אם זה מ-2016. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אז כשנביא את התעריפים הקבועים בפני הוועדה כמובן שהעבודות הכלכליות יצורפו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם יש שם הפחתה – אז הפחתה ממה? כמה משלמת תחנת רדיו שנחשבת בעלת שווי כלכלי גבוה, מה סדר הגודל של מה שהיא אמורה לשלם? עוד שאלה – האם הטכנולוגיה החדשה כמו הנושא של רחפנים, במידה והם יהיו בשימוש תעשייתי ומסחרי – זה שימוש בתדרים? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> כן. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> היום יש כבר שימוש ברחפנים בתדרים שהקצנו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתם לא מביאים את זה בתקנות. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> לפני כמה שנים הייתי אצלכם בוועדה למדע וטכנולוגיה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מביא את זה סתם, אני מביא את הידע הזה מתוך הוועדה. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> תחום התדר הוא ב-5.8 שהוא פתוח היום. השימוש ברחפנים הוא אחד הנושאים שעלו בוועדה בראשותך. הרחפנים היום פועלים בתדרים שהם תחת "ללא רישוי", שלא נדרש רישיון בשביל להפעיל אותם, גם בתחום של ה-2.4 וגם 5.8. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש לכם רק אסדרה ורישיון - - - << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> הם לא צריכים רישיון. זה unlicensed. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם שימוש חופשי. זה גם ימשיך בעתיד גם אם זה יתרחב יותר, לשימוש מסחרי? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> כן. אז הנושא שעלה בוועדה שהשתתפתי, בראשותך, היה 5.8 גיגה הרץ והצלחנו לאשר אותו בתקנות הטלגרף האלחוטי, לשימוש outdoor, כולל רחפנים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוועדה גם לא השלימה את ה - - - << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> אז אנחנו השלמנו את המשימה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל אנחנו לא קיבלנו דיווח כי היו בחירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אנחנו מחכים שתקימו את ועדת המדע והטכנולוגיה, שאז הופעתם שם, לדעתי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מבין ששווי של תחנת רדיו נקבע לפי האזור שהיא מכסה, כמה תושבים, וגם המשתמשים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שווי התדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> תדרי הרדיו, השווי שלהם – איך הוא נקבע? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש טבלה. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אז לשאלתך – יש אבחנה בין סכום האגרה להקצאת תדר ברדיו AM ו – FM, ל- AM זה flat 9,400 שקלים אגרה שנתית, ול- FM יש דרגות לפי ההספק בקילוואט, כלומר – עצמת השידור. אז יש פה טבלה מאוד מפורטת, אבל עד 0.1 קילו וואט זה 11,300 שקלים. בין 4.5 ל-5 זה כבר עולה ל-61,600 שקלים וכן הלאה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מדברים על תחנת רדיו מסחרית זה סביר, אבל אם זו תחנת רדיו חובבנית – אז - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אין דבר כזה רדיו חובבני. לחובבי רדיו יש אגרה אחרת, זו לא אגרה על תדר, יש להם תעודה. הם משלמים על תעודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רק בתחנה. תעודה – אנחנו פטרנו אותם. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> שאלה אחרונה – לא הקשבתי כי הייתי עסוק כאן בהבנה של התקנות – מה הקשר בין ההפחתה לבחינת השווי? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> בחינת השווי בעצם – מתוכו אנחנו גוזרים את סכומי האגרות. יש זהות לפעמים מוחלטת, לפעמים חלקית בין האגרה לבין שווי התדרים. למשל בסלולר, יש אגרה קבועה ובגלל זה ערך התדר הוא יותר גבוה, כי זה נקבע בהליך מכרזי. בתחנות הרדיו זה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה יקרה בעוד שנה אחרי שתסיימו את בחינת השווי? מה התוצר הבא אחרי הבחינה? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> התוצר הבא זה להביא בפני הוועדה את העבודות הכלכליות ואת תמחור האגרות החדש לכל תחום. למשל, לקווי הנל"ן תהיה עבודה שתוגש, לתדרי רדיו FM - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להבין משהו שהוא מעולם ה common sense: התעריפים האלה הם תעריפים שנקבעו, הם קבועים בהוראת שעה. נכון? למה לא לעשות אותם כהוראת קבע? ביום שבו תרצו לשנות את התעריפים – תבואו ותתקנו. למה צריך כל פעם להאריך לכם ולדון בזה שוב ושוב ושוב? תקבעו את התעריפים האלה כהוראת קבע. תרצו בעוד שנה להחליף אותם – הכנסת פתוחה בפניכם, תשנו אותם. המנגנון של הוראת שעה והצורך בהארכה כל פעם מחדש – למה? למה צריך כל פעם להתחנן לעוד שנה ועוד שנה? תעסוק בזה עכשיו 10 שנים. אתה רוצה לתקן – תקן. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> נראה לי שספיר, הרפרנטית שלנו באגף התקציבים – היא תוכל אולי לענות עלה שאלה הזאת. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני מצטערת שהדיון הזה נעשה פה אבל אני קצת תוהה למה השאלה הופנתה אלי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני שואל למה את לא פה באולם. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני מצטערת, יש לי בת עם וירוס בטן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נאחל לה רק בריאות. למה אתה רוצה את תשובתה של ספיר? << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> כי הדבר הזה נקבע, בין היתר, ביוזמה של משרד האוצר בתוכנית מ-2015. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני לא מכירה את זה, אבל אני אבדוק - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> האם יש לך התנגדות שהתקנות האלה עכשיו יהפכו להוראת קבע? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אני לא מכירה טוב את ההיסטוריה, אז לפני שאני עונה אני רוצה ברשותכם לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה בדקות הקרובות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> נחכה לתשובה ועד אז נעבור לתקנות הבאות. תיקון תיקון. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אז מה שאנחנו מבקשים להביא לאישורכם בתקנות האלה – הן קשורות לנושא של דחיית אופן - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה זה תיקון תיקון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תיקון לתיקון. כיוון שמדובר בתיקון שעוד לא נכנס לתוקף – מתקנים אותו. זאת הטכניקה החקיקתית. << דובר_המשך >> אורנן שטיינברג: << דובר_המשך >> אז בעצם החלק שבו אנחנו רוצים לתקן זה הנושא של דחיית החישוב היומי לאדם שמבקש רישיון באמצע רבעון. בעבר, לפי תקנה 17ב' לתקנות הטלגרף האלחוטי אדם שקיבל רישיון להפעלת מכשיר אלחוטי באמצע הרבעון - היה נדרש לשלם על כל הרבעון – כלומר, גם אם הוא קיבל רישיון ביום האחרון של הרבעון הוא היה צריך לשלם כאילו הוא השתמש - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ועכשיו זה תשלום יומי? פר שימוש? << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> נכון. הדבר הזה גרם לחוסר התאמה בין התשלום למתן הרישיון להקצאת התדר, זה היה עיוות בתשלום האגרה, בעצם. אז באוגוסט בשנה שעברה באנו לוועדה ותיקנו את העניין הזה, ככה שהחישוב בעצם יהיה יומי. ביקשת מהיום האחרון ברבעון – תשלם רק על היום האחרון ברבעון ולא על הכול. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אגב, למה לא הבאתם את שתי התקנות מאוחדות? למה לא בתקנה אחת? << דובר_המשך >> אורנן שטיינברג: << דובר_המשך >> כי מה שפה אנחנו מתקנים זה את התיקון של אוגוסט שנה שעברה, והוראת השעה – אנחנו בעצם מתקנים את הוראת השעה שנקבעה ב-2015. זה שתי אכסניות משפטיות שונות. אם היינו רוצים לתקן למשל את התקנות עצמן היינו מביאים מסמך אחר, כי זה היה לתיקון התקנות, לא לתיקון התיקון כמו מה שאנחנו מתעסקים אתו עכשיו. אז האמת – עכשיו, כדי לדבר קצת על מערכת המחשוב לניהול הספקטרום האלחוטי שמשפיע על אופן החישוב – חברי פה יוכל להסביר יותר. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> אז המשרד התחיל בלי שום קשר לתקנה הזאת להתארגן על מערכת ניהול ספקטרום חדשה, גם כדי ראשית לנהל את התדרים, את השימוש בתדרים בארץ, ובין היתר גם את הנושא של גביית אגרות בעד הקצאת התדר והשימוש בו. אז אנחנו בעיצומו של הפרויקט ויש לנו כמה עיכובים שנובעים משינויים בממשקים של ממשל זמין. לא מזמן התבשרנו שישנה איזושהי שדירת המידע, שהדבר הזה צורך מאתנו לחזור על כל הפיתוחים שביצענו, ולעשות עדכון לפיתוח, אז יש לנו בעצם delay לעלייה לאוויר של המערכת. המערכת היא לא רק מערכת ניהול אגרות, היא יותר מערכת לניהול תדרים ומתן שירות לאזרחים ולתעשייה, לתושבים. אז ככה שיש לנו delay מסוים, ואנחנו מבקשים לדחות את זה ל-1 לאוקטובר. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אני רק אשלים – בעצם בשנה שעברה ביקשנו את החישוב היומי. הפתרון לזה, שבעיננו הוא פתרון הנכון וההוגן לא משתלב עם התשתית המיחשובית של המשרד. היום יש מערכת לניהול ספקטרום ישנה שבעצם לא יכולה לתמוך בחישוב יומי כי מדובר באלפי בעלי רישיונות או יותר שנמצאים במערכת ואי אפשר לדעת מי יבקש רישיון חדש. לכן, כדי ליישם את הפתרון הזה של חישוב יומי אנחנו נדרשים לפיתוח של מערכת חדשה. זה מה שהסביר שמואל אזולאי. מה שעלה לאתר הוועדה – הנוסח שביקשנו, עד 1 ביולי. כמו ששמואל אזולאי אמר, בימים האחרונים בלי קשר לדיון בוועדה – התברר לנו שיש בעיה בשדירת המידע – כן? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> כן, שדירת המידע של ממשל זמין. זה דורש מאתנו בעצם שכל הפיתוחים שעשינו של הממשקים כלפי ממשל זמין במערכת שתהיה מחוברת אליה ולכל המערכות הממשלתית, כולל מרכבה, כולל מסלול – אז בגלל השימוש בעדכון של הממשק אנחנו בעצם הולכים אחורה, עוברים על כל הפיתוחים שעשינו עד היום וצריכים לעדכן אותם בהתאם. זה אומר – הממשקים עם ממשל זמין זה אומר כל הטפסים, שהולכים לעבור עדכונים. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> ולכן בעצם אנחנו רוצים להאריך את זה, לא ל-1 ביולי, אלא אנחנו צריכים את האוויר לנשימה הזה עד ה-1 באוקטובר. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני אשמח אם תוכלו להסביר לוועדה מה בעצם האבחנה בין המשתמשים שכבר היום החישוב לגביהם הוא חישוב יומי, ובין המשתמשים האחרים שהתחילה לגביהם נדחתה עד עכשיו ואתם מבקשים לדחות אתה שוב. בנוסף – להסביר מה המשמעויות של דחייה נוספת של התחילה לעניין הזה, לגבי משתמשים שעוד לא נכנס לגביהם התוקף. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אז מה שקבענו בתיקון של שנה שעברה כשחשבנו על החישוב היומי – מאחר שהכרנו את אילוצי המערכת המיחשובית שלנו אז אמרנו שנעשה אכן תחילה מאוחרת, שתהיה ל-1.1.22, אבל החרגנו את זה. זה כבר נכנס לתוקף, עניין החישוב היומי, לעניין סוג מאוד מאוד ספציפי של בעלי רישיונות שאלו הן חברות הסלולר. ואת העבודה הזאת – מאחר ואי אפשר לעשות את זה מיחשובית, אנחנו עושים את זה ידנית, כלומר, אם חברת סלולר מבקשת רישיון באמצע רבעון אז גורמי המקצוע אצלנו עושים את החישוב הזה באופן ידני, כי אי אפשר לעשות את זה במערכות הממוחשבות. לגבי כל שאר בעלי הרישיונות, מאחר ובאמת מדובר במאות ואלפים – אנחנו לא יכולים לעשות את זה, מבחינת כוח אדם ידנית, ולכן צריכים לחכות למערכת החדשה. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> מדובר בעצם על חמישה רישיונות שזה חברות הסלולר. כיוון שהסכומים שם הם מאוד גבוהים אז אנחנו עושים את זה בצורה ידנית. שאר המסה של כמויות, שמדובר על אלפים – אין לנו יכולת לעשות את זה. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אתם יכולים לתת דוגמאות כדי לסבר את האוזן של בעלי הרישיונות האחרים, שהם לא רישיונות סלולר? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> כן. מדובר על קווי נל"ן אלחוטי, קו נל"ן זה בעצם הקצאת תדר להעברת תקשורת אלחוטית בין נקודה לנקודה. שם מדובר על אלפים של רישיונות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי משתמש בזה, בעיקר? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> חברות תקשורת. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> חברות סלולר ובזק. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> חברות מפ"א – פנים ארצי, וגם - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הצבא גם? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> יש עוד גופים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלים מילימטריים עכשיו, עיריות. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> גלים מילימטריים – זה מדיניות חדשה שהמשרד כבר מפיץ והיא רצה. ואז הצטרפו העיריות לגבי ערים חכמות, והשירותים בתוך הערים. דרך אגב, עדכנו את האגרה שם לעשירית ממחיר של אגרה רגילה. עשינו שיטת חישוב שהיא חדשה לגמרי, קלה מבחינה רגולטורית וגם מופחתת אגרה בצורה משמעותית. השימוש הוא נפוץ מאוד. כלומר, מדיניות גלים מילימטריים מצליחה די טוב בארץ בשימוש, והעיריות הצטרפו בעצם כלקוח לקווי הנל"ן. לקוחות נוספים זה הנושא של תקשורת חד - - -, מה שנקרא ווקי טוקי – תדרים של ווקי טוקי, מה שאתם מכירים. תקשורת נוספת – השירות הימי. זה עבור תחנה להפעלה, גם תחנה בכלי שיט וגם תחנת חוף, כל השירות הימי. האגרה שם היא גם מאוד זניחה, והרישיון הוא לשנתיים. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> רדיו וטלוויזיה- שירותים לציבור, גם. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> נכון. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> ומה המשמעות של הדחייה בתחילה עבור המשתמשים מבחינת עלויות? גם אצלם יש תנודתיות באמצע השנה, בדומה לחברות הסלולר? יש שם השפעה משמעותית על עלויות האגרות בעקבות שיטת החישוב? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> עשינו הערכה, שהיא הערכה – כי מדובר רק על רישיונות חדשים. לא מדברים על רישיונות קיימים שמחודשים רנדומלית מדי שנה, אלא על בקשות חדשות. אז בהנחה שמישה הגיש בקשה באמצע ריבעון – לקחנו בקשה ממוצעת של אמצע ריבעון וכמות מבקשים, חתך רישיון – הגענו להערכה של כמיליון שקל. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> לכל המשתמשים. שזה כמה אלפים? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני מתבלט לגבי המועד. יש משום מה תחושה שגם אוקטובר לא יספיק. יש מין תכונה כזאת שנותנים זמן ואחר כך הוא מוארך. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> אז קיימנו דיון השבוע בנושא הזה, לקראת הישיבה בוועדה, ואנחנו רוצים כמה שיותר מהר - - - זה בעיקר בגלל שירות לציבור ולאזרחים ולתעשייה. זו מהפכה מאוד מאוד גדולה בהיבט של השירות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, אבל זאת מהפכה נדחית. אתם דוחים אותה במועד. יש תחושה מתוך ניסיון החיים במקום הזה שנגיע ליוני, למאי ואחרי זה אוקטובר כמו שאתם מבקשים, ושוב תתבקש דחייה. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> אז ההסתברות שזה יקרה היא נמוכה. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אנחנו גם העלינו שאלה לגבי שיקולים של היערכות וכניסה של הוראה כזו משמעותית באמצע שנה קלנדרית – האם יש יתרונות לזה שזה ייעשה בראשית השנה ולא תתחלף שיטת השינוי והמערכת באמצע שנה. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> למה? << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> שזה לא ייצור, אם זה באמצע שנה עוד פעם – כך זה ייתן איזושהי ודאות. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> השאלה היא אחרת: אם מחליטים באמצע שנה להפחית תעריפים, זה פוגע במישהו? << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> בוודאי שיש יתרון שזה ייכנס כמה שיותר מהר לתוקף, השאלה מה יקרה אם זה לא יהיה מוכן עד לסוף השנה, ואם החסרונות לא יעלו על היתרונות בזה שאנחנו פה באמצע שנה קלנדרית משנים את שיטת החישוב ואת המערכות עבור המשתמשים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה גם האם זה ישים מבחינת המשרד, זו גם שאלה. האם זה יוצר בעיות לשנות את שיטת החישוב באמצע שנה קלנדרית? << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> האופן שבו אנחנו מפתחים את המערכת זה עם feature של אופן חישוב יומי. כלומר, ברגע שהמערכת תפעל לא נוכל כבר לעשות חישוב רבעוני, למרות שאפשר גם להכניס - - -אבל ברירת המחדל היא חישוב יומי. לכן, מבחינת היישום – זו תהיה ברירת המחדל. לגבי בעלי רישיונות והוודאות שלהם – אנחנו היינו רוצים להביא את הבשורה הזאת כמה שיותר מוקדם, והציבור ישמח שזה יהיה כמה שיותר מוקדם. אם השיקולים פה זה החיסכון בעלות של החברות ביחס המוגדל לעומת חוסר הוודאות שלהם אם נבטיח שזה יהיה מוקדם יותר, אבל זה יידחה, ואנחנו לא רוצים שזה יידחה – אז זה שיקולים שערכה מנכ"לית המשרד ואכן העדיפה את טובת הציבור והחיסכון לכיסם מאשר החוסר ודאות הזו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו התקווה, אבל גם המועד של 1 בינואר, 2022 – זה לא מועד שנכפה על-ידי הוועדה, זה מועד שאתם ביקשתם רק לפני שנה. אנחנו רואים שבדברי ההסבר אתם כותבים שהמערכת, בזמן שחלף – הפיתוח טרם הסתיים, בין היתר בשל משבר הקורונה, שלא נראה שהולך לחלוף בזמן הקרוב. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> לא ציינו בעצם שהיצרן הוא יצרן חוץ והיינו צריכים להביא אנשים, מומחים שהיו צריכים להגיע לארץ – שהתעכבו. אבל בעיקר אנחנו היינו לקראת סיום של הפיתוח, ואנחנו חוזרים בגלל שינויים בממשקים של ממשל זמין, כי צריך לעשות review נוסף על כל הפיתוחים שעשינו. אני מדבר על פיתוחים של ממשקים ושל טפסים. אנחנו משנים את כל התפיסה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ביולי היא לא תעמוד? << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> לקחנו מרווח להיות ב safe side, כדי שלא נצטרך שוב פעם - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב. אין לי דרכים לנבא את העתיד, אבל תכירו בכך שכמו בתיקון הקודם – ההארכות האלה הן לא דבר שהוא טוב. אני לא יודע לכמה לקוחות שלכם הייתם מאריכים כל פעם בקשות, נניח. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> יכולה הייתה להיות גישה אחרת שעד שלא תהיה מערכת אחרת, אין שום הקלה באגרות – זו עוד שיטה, אבל אני חושב שהשיטה הזו הייתה פוגעת בחברות הרט"ן שכן נתנו להן מענה. לכן צריך בלאנס מסוים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> איכשהו תמיד זה לטובת הממשלה, אבל בסדר, נאשר את זה. נעבור להקראה. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון/ התשפ״ב־2021 בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 3 !. בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התש״ף 2020, בתקנה 3(ב), במקום ״ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022)״ יבוא "ביום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022)״. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וכאן בעצם אתם מבקשים לשנות את התאריך. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> כן. וכאן אנחנו מבקשים לשנות ל- ו' בתשרי, התשפ"ב, 1 באוקטובר, 2022. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> ה-1 לאוקטובר זה לא יכול להיות כי זה שבת. אני מציע שתבחרו יום אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה אם זה משנה שזה שבת. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני לא חושבת שיש לזה משמעות פרקטית, מבחינת הכניסה של המערכת. << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> המערכת כוללת מודל אגרות שיודע לחשב בצורה אוטומטית את הכול. אני לא חושב שיש לזה משמעות. אבל למען הסדר הטוב אפשר לקבוע יום אחר – חמישי או ראשון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שמואל אזולאי: << אורח >> זה לא משנה, כי ביום שבת לא מגישים בקשות. לכן יום ראשון זה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אני רוצה להבין את המשמעות. קובעים מועד אבל לא פותחים לוח שנה. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> אני חושבת שיש לזה משמעות מבחינת החזרים. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> אם באמת נעשה את זה ב-4 באוקטובר, אבל כל מי שיבקש ב-1,2, ו-3 ישלמו יותר. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אז נשאיר את זה ב-1 לאוקטובר. נצביע על תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון) (תיקון), התשפ"ב-2021. מי בעד? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> תודה, התקנות אושרו. נחזור לתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> במסגרת הזמנים לא הצלחתי לחזור להיסטוריה אבל אשמח לענות עניינית לגופו של עניין. בעצם, המשמעות של החלת הוראת קבע עכשיו מבחינתנו עכשיו היא קצת - - -בגלל שאנחנו עכשיו עובדים על עבודה לתמחור כלל התדרים מחדש. למעשה, אחרי שהעבודה תושלם בסוף שנת 2022 תובא לוועדה למעשה בקשה חדשה לתמחור כלל התדרים. בעת הזאת אנחנו סבורים שלא נכון להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, פשוט בגלל שלא נעשתה עבודה לאחרונה שתצדיק ותחזק ותהווה איזשהו עוגן מקצועי לתעריף המתוקן, אם יושבי הוועדה יורדים לסוף דעתי. לכן אנחנו חושבים שמשני הטעמים האלו – גם משום שנעשית עכשיו עבודה לעדכן את כל התעריפים וגם בגלל שלא נעשתה עבודה שתצביע על התעריף המופחת כהוראת שעה כתעריף הנכון, אנחנו סבורים שזה לא נכון יהיה להפוך עכשיו את הוראת הקבע להוראת שעה - - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כל מה שאנחנו שואלים – זה מ-2015, כל ההארכות האלה, ולכן – בואו תהפכו את זה להוראת קבע, וכשתהיו מוכנים עם התעריפים החדשים – תביאו תקנות שמשנות תעריפים. למה כל פעם לבוא לוועדה הזאת, צריך להתכנס, לכלות את הזמן שלכם, שלנו, אנחנו שואלים שאלות מביכות – בשביל מה? משנים חוק אז משנים חוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו עבודה כלכלית שנמשכת כבר שנים. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> כן, נמשכת ונמשכת ועכשיו אתם מבקשים עוד שנה. בשביל מה? << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אפשר לבקש ממשרד התקשורת לפרט למה העבודה לוקחת זמן ממושך? << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> הם כבר הסבירו. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אנחנו יודעים שהעבודה מתמשכת יתר על - - - להסדיר את התעריפים אחת ולתמיד ועל כן כולנו עובדים מאוד קשה כדי שזה יקרה, ובסוף השנה הבאה כולנו צופים שהעבודה הזו תסתיים. להחיל הוראת קבע בלי שלמעשה נעשתה איזושהי עבודה שתצדיק את ה - - << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מה זה משנה? אתם קובעים חוק. רוצים לשנות אותו? אז מביאים חוק חדש. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> בגלל שאנחנו פשוט לא חושבים שיש טעם, עכשיו בשינוי. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אבל מה יקרה אם לא תספיקו? נניח קרה משהו ולא גמרתם את העבודה, אתם תבואו שוב ותבקשו להאריך את זה, אז לפחות תעגנו את זה, בלי צורך באישור הוועדה כל הזמן, זה כדי להקל עליכם, פשוט. << אורח >> ספיר איפרגן: << אורח >> אגב, דרך זה אנחנו מבחינתנו שמים על עצמנו עוד מנופים ועוד מנגנונים כדי שנוכל לעמוד בזמנים, בעצם. אין לנו שום רצון שהתעריפים לאחר הה- - -יהיו תעריפי קבע ולכן מבחינתנו יש בזה גם משהו שמחייב אותנו לעמוד בזמנים ולהשלים את העבודה בזמן. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אני רק אוסיף שאנחנו בישורת האחרונה של ביצוע העבודה. עכשיו זה בתחום אחריותי. לכן ביקשנו שנה כי אנחנו יכולים להשלים ולסיים את זה. יש הרבה סיבות היסטוריות מה קרה בשש השנים מאז שהוראת השעה נקבעה ועד שהתחילה העבודה, ורכיבים ותעדופים ושינויים שבוצעו, ואני לא רוצה להעמיס את הוועדה בשלל הנסיבות האירועים והתירוצים – ואנחנו כן נכונים באמת בישורת האחרונה לסיים את העבודה הזאת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> וחצי שנה לא תספיק לכם. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> לא, כי הליכי החקיקה פה והתרגום של העבודות הכלכליות נהיו טיפה מורכבים. יש פה שינויי מתודולוגיות מסוג אחר קצת ממה שהכרנו, כפי שהסברתי מקודם לחבר הכנסת. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> אתם צריכים לעבוד על החקיקה הזאת, והשינויים? << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> על חלק מהדברים – כן, אמרתי: יש פרקים שכבר עברו, יש פרקים שיועברו. אנחנו קודם כל כותבים בתוך המשרד את ההצעה, ואז מעבירים אותה – כמובן משרד המשפטים, משרד האוצר, פרסום לוועדה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמובן שאתם צריכים לקחת בחשבון את לוחות הזמנים מבחינת הגעה לוועדה – לא ברגע האחרון, כדי שלא תגיעו שוב להאריך את הוראת השעה כי הוועדה לא הספיקה לדון בתקנות הקבועות שהבאתם ברגע האחרון. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> אז אני אחזור על לוח הזמנים שאנחנו מעריכים – השלמת העבודות המקצועיות עם היועץ זה עד סוף רבעון ראשון, אחרי זה – שלושה חודשים הליכים בתוך המשרד לכתיבת הליכי החקיקה, וחצי שנה עבודה מול הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא רק מול הוועדה. אתם צריכים לקבל גם אישור של שר האוצר. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> נכון. הכוונה – התחלת הליך החקיקה שזה בעצם אומר שבתחילת הרבעון השלישי אנחנו נפרסם תזכיר חוק להערות הציבור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה גם עבודה מול משרד המשפטים. << אורח >> טל אלימלך: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וודאי גם לאפשר לנו מספיק זמן כדי שהוועדה תספיק לדון בתקנות האלה, וזה כמובן לא הנושא היחיד שעל סדר-היום של הוועדה. ראוי לא להביא את זה ברגע האחרון. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> טוב, נקרא את הנוסח. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקיו), התשפ״ב־2021 בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב-1972 (להלן - הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה-1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1 !. בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשע״ו-2015, בתקנה 1, ברישה, במקו□ "שש שנים" יבוא "שבע שנים". עכשיו אתייחס לדבר נוסף. בהמשך לשיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה, אנחנו רוצים לבקש לבצע תיקון מבהיר להוראת השעה. אז ככה: בתוספת השנייה לתקנות, ההגדרה של "נקודת מפנה בגבול" ושל רשת ישראל החדשה מפנה לתקנות המודדים, מדידות ומיפוי, התשנ"ח-1998. בשנת 2016 תקנות אלה בוטלו ובמקומן הותקנו תקנות אחרות, תקנות המדידות ומיפוי, התשע"ב-2016, שכוללות גם הן את ההגדרה של שתי ההגדרות האמורות – נקודת מפנה בגבול, ורשת ישראל החדשה. לפי 25 לפקודת הפרשנות מאחר ותקנות המודדים בוטלו ובמקומן הותקנו תקנות המדידות, תקנות חדשות, תקנות הטלגרף האלחוטי – שגם הן כאמור כוללות את ההגדרות האלה – תקנות הטלגרף האלחוטי שואבות בעצם את הנוסחים מהתקנות החדשות. אז בעצם המצב המשפטי הוא שלמרות שכתוב – תקנות מ-1998 אצלנו, בהוראת השעה, בכל זאת אנחנו שואבים את ההגדרות מהתקנות החדשות. אז עכשיו, רק כדי להבהיר את המצב, ולמען השקיפות לציבור - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז למען הסדר הטוב - - - << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> כן, אז אנחנו רוצים לעשות תיקון מבהיר, שלפיו נוסח ההוראות ישקפו את המצב המשפטי הקיים – אז רק נשנה שם: במקום הפניה לתקנות הישנות, הפניה לתקנות החדשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא נוסח שכרגע מונח על השולחן – זה טכני. << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> "2. תיקון לתוספת השנייה בתקנות העיקריות, בתוספת השנייה בהגדרה "נקודת מפנה בגבול רשת ישראל החדשה", במקום "בתקנות המודדים- מדידות ומיפוי התשנ"ח-2998, יבוא: "בתקנות המדידות – מדידות ומיפוי, התשע"ב-2016". << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> מי בעד תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה) (תיקיו), התשפ״ב־2021? מי נגד? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> התקנות אושרו. אני מודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:54. << סיום >>