פרוטוקול של ישיבת ועדה

 הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
25/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 14:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
יוראי להב הרצנו
יוליה מלינובסקי


מוזמנים: 
	נירית להב קניזו
	–
	יעוץ וחקיקה - המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים

	נדב גולני
	–
	רפרנט אוכלוסין, משרד המשפטים

	קרן אבירם
	–
	עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

	דנה צ'רנובלסקי
	–
	רמ"ד חקירות וראיות מדעיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	שחר יערי
	–
	ר חו צח״מ מ״י, המשרד לביטחון לאומי

	סנ"צ דנה צ'רנובלסקי
	–
	יועמ"ש, רמ"ד חקירות וראיות מדעיות, המשרד לביטחון לאומי

	מאיר גופשטיין
	–
	ראש אגף סייבר, הרשות לניהול המאגר הביומטרי

	נעמה בן צבי
	–
	הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי

	מיכל בלאו
	–
	ייעוץ משפטי, מערך הסייבר הלאומי

	יורם אורן
	–
	יועץ, רשות האוכלוסין וההגירה

	עירית ויסבלום
	–
	הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	אורן אריאב
	–
	אגף טד"מ, רשות האוכלוסין וההגירה

	אריאל מרנס
	–
	עו"ד, לשכת מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

	ניב ויזל
	–
	ראש מחלקת טיפול ביטחוני בנוסע, רשות שדות התעופה

	ירון סובל
	–
	יועץ משפטי, רשות שדות התעופה

	פסח ברנד
	–
	עו"ד בכיר בלשכה משפטית, רשות שדות התעופה

	חי מסיקה
	–
	רע"ן אד"ם, משרד הביטחון

	ליאת חנקין-אולשה
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה

	צבי דביר
	–
	התנועה לזכויות דיגיטיליות

	אליה אבוטבול
	–
	גיסו של החטוף איתן מור, פורום תקווה

	ריקי ברוך
	–
	גיסתו של החטוף אוריאל ברוך, פורום תקווה

	הודיה מינקה
	–
	פורום תקווה

	ד"ר חנה קטן
	–
	אימהות הלוחמים






ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי רכלבסקי

מנהלת הוועדה:
איילת חקימיאן

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024,  מ/1745 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

אנחנו עוסקים בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשפ"ד-2024. לפני שנתחיל, אני קורא הודעה: נתבקשנו על ידי נציגי שירות הביטחון הכללי לקיים חלק מהדיון האמור באופן חסוי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה ושלום הציבור וביטחונו. לפיכך אני קובע בהתאם לסעיף 120ד(1) לתקנון הכנסת כי מיד בתום החלק של ישיבת הוועדה בנושא הצעת החוק שיהיה בפומבי, יתקיים חלק נוסף של הדיון שלגביו הפרוטוקול יהיה חסוי והוא לא ישודר, ובו יישמעו נציגי משרד ראש הממשלה לגבי מידע חסוי שברצונם להביא בפני הוועדה. הדיון החסוי יתקיים בחדר ועדת החוץ והביטחון. כמו כן, אני קובע לפי סעיף 118א לתקנון הכנסת כי בחלק האמור של הדיון תוגבל הנוכחות בחדר הוועדה לחברי כנסת, נציגי הממשלה וצוות הוועדה. תודה. 

משפחות החטופים, בבקשה. אני מאוד מאוד מבקש, מכיוון שאנחנו מאוד לחוצים בזמן, תשדלו כל אחד מכם לדבר פלוס מינוס חמש דקות, אם אפשר. תודה. אני רוצה לתת לכולם ואנחנו צריכים להתקדם, אז אנא. בבקשה.

 << דובר >> ריקי ברוך: << דובר >>

אני ריקי ברוך. קודם כל, תודה רבה שאתם מאפשרים לנו להגיע ולדבר. אני ריקי ברוך, אני גיסתו של אוריאל ברוך. אוריאל נשוי, אבא לשני ילדים קטנים. הוא בן 35. אוריאל בילה בנובה. בדרכו הביתה הוא נורה ונחטף. אנחנו לא ידענו מה מצבו, לא ידענו מה קורה איתו, לא הייתה ודאיות לכך שהוא נחטף, ורק כעבור שישה חודשים של ייסורים עדכנו אותנו בנורא מכל, שהוא ככל הנראה נרצח ונחטף ב-7 באוקטובר. עד היום, לצערנו הרב, אין לנו עוד שום מידע מעבר לזה, ולא זכינו להביא אותו לקבורה. הילדים שואלים איפה אבא? למה הוא לא חוזר? ואין שום תשובה נורמלית, מתיישבת על הדעת, שאפשר לתת לילדים בני 9 ו-6 על איפה אבא בסיטואציה הכול כך הזויה הזו שאנחנו עוברים. 

אני חושבת שמה שאנחנו עוברים זה מה שכל העם שלנו עובר, כל אחד ואחד, גם מי שיש לו חטוף וגם מי שלא. יש לנו חיילים שנלחמים יום-יום, שעה-שעה, נהרגים. משפחות שלמות שנהרסות, ונהרסו. העם שלנו כבר עייף ורוצה כבר להגיע לאיזושהי התחלה של שיקום, שאני מאמינה שהוא גם ייקח הרבה זמן, אבל שלפחות נוכל להתחיל אותו. ואנחנו לא נוכל להתחיל עד שלא נשיב את כל החטופים הביתה וניתן לעם שלנו ביטחון שדבר כזה לא יקרה שוב.

לצערי הרב, כל המאמצים שאנחנו עושים במהלך השנה הזו, שנה וחודשיים, עדיין לא נשאו פרי ולא השיבו את החטופים. אומנם אנחנו הורגים בהם ויש מבצעים מאוד מוצלחים, אבל לא הכנענו אותם, והם לא הגיעו אלינו בבקשה לעסקה להשבת החטופים שתוכל לתת לנו גם ביטחון וגם להשיב את החטופים הביתה. לעניות דעתי, אנחנו פשוט לא פועלים בדרך הנכונה. אנחנו לא נוגעים במקומות שבאמת כואבים להם. אנחנו אומנם הורגים אותם, אבל כמו שכולם יודעים, אין להם ערך לחיים, הם מאמינים שבעולם הבא מחכה להם הרבה יותר טוב מאשר פה, וטוב להם מותם מחייהם. גם אני חושבת ככה, אבל זה עדיין לא מביא אותנו למטרה של השבת החטופים.

אנחנו צריכים לפגוע בערך המנטלי שלהם, ברוח שלהם, במה שגורם להם לקום בכל בוקר ולרצות להרוג אותנו ולהוציא אותנו מהבית שלנו. מה שגורם להם לעשות את זה הוא הרצון שלהם באדמת ישראל, הרצון שלהם שאנחנו לא נהיה פה והם יהיו פה במקומנו. איפה שהם נלחמים ומאיפה שהם שואבים את הכוח שלהם, שם אנחנו צריכים לפגוע בהם. אנחנו צריכים להחליש אותם במנטליות שלהם ולתת להם להבין שבעבור מה שהם נלחמו, זה גם מה שהם הפסידו. לקחת להם את האדמות, לספח אותן לשטחי ישראל, לתת להם הבנה שהצעד שהם עשו הוא צעד שהם לא ישכחו לדורי דורות ושהוא לא היה שווה להם ולא היה כדאי להם. ואולי ביום שהם יבינו את זה – ואני מקווה שהיום הזה יקרה כמה שיותר מהר, כי כבר אין לנו כוחות, ואין לנו אוויר, ואין לנו יכולות להתמודד עם הקושי הזה – ביום שהם יבינו את זה, הם גם יפנו לעסקה ויהיה לנו על מה להתמקח איתם, כי כרגע אין לנו מה לתת להם בעבור החטופים. 

אנחנו עומדים כרגע בפני רצון עז להשיב את החטופים הביתה, אבל הם מבחינתם במקום הכי טוב שלהם. אנחנו צריכים שיהיה לנו קלף מיקוח, וקלף המיקוח החזק ביותר שנשאר לנו כרגע הוא האדמות. אני מתפללת לרגע שמקבלי ההחלטות יבינו את הנושא הזה ויעשו את הצעד המתבקש כדי להשיב את החטופים ולתת לעם שלנו ביטחון לדורות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

תודה.

 << דובר >> אליה אבוט: << דובר >>

שלום, אני אליה, גיסו של איתן מור, שחטוף יותר מ-400 ימים בעזה. איתן הציל חיים לפני שהוא נחטף. הציל אנשים, הציל בחורות שהיו זרוקות ושרועות והחביא אותן כדי שיבואו לקבר ישראל. הצליח לעזור להציל חיים. לעומת זאת, בית המשפט שלנו – איך נקרא לזה? – עוזר לחמאס להשאיר את החטופים אצלו, מביא להם סיוע הומניטרי שרק מחייה אותם, ובכל פעם נותן להם עוד הטבה ומגדיל עוד יותר את הסיוע, והחטופים שם נאנקים וסובלים בכל רגע, אם הם בכלל מצליחים להרגיש משהו. אנחנו צריכים תעוזה – תעוזה מול העולם, תעוזה מול החוק הבינלאומי. אני לא יודע איך, אבל לדעת להשתמש בו בצורה שתוביל לצדק הנכון, להיגיון הבריא ביותר, שהוא להחזיר את החטופים. איך אנחנו מביאים להם ערימות של סיוע הומניטרי, ולא מבקשים כלום? ממשיכים להגדיל את הסיוע בצורות לא נורמליות, ארצות הברית לוחצת עלינו. אנחנו צריכים להגיד להם חלאס. עד עכשיו לא הצלחנו להחזיר אותם בגלל הדברים האלה, בגלל שאנחנו לא יודעים לעמוד במילה שלנו, לעמוד על העקרונות שלנו עד הסוף. אנחנו צריכים להיות יותר אמיצים. ואם אנחנו נהיה יותר אמיצים ונדע להשתמש במנופים שיש לנו, כמו שריקי אמרה מקודם – האדמה, הסיוע ההומניטרי – אז אנחנו נצליח להחזיר אותם. כל עוד אנחנו לא משתמשים בהם בחוכמה וביצירתיות, הם נשארים שם, איתן לא יחזור לבית. תודה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

יש לכם סימן אם הוא בחיים או לא, או שאתם לא יודעים?

 << דובר_המשך >> אליה אבוט: << דובר_המשך >>

הנתון האחרון שהודיעו לנו היה בפורים האחרון, במרץ, שהיה לנו אות חיים, אבל מאז כלום.

 << דובר >> חנה קטן: << דובר >>   

שלום, שמי ד"ר חנה קטן. אני מייצגת פה את אימהות הלוחמים. אני מדברת בשם אימהות הלוחמים. אני מייצגת עשרות אלפי נשים שהבנים שלהן לוחמים. אני אישית מייצגת שמונה לוחמים בצה"ל – שבעה מילואימניקים, שישה מתוכם מתנדבים, ועוד אחד שמתגייס לשריון בעוד שבוע.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

זו המשפחה שלך?

 << דובר_המשך >> חנה קטן: << דובר_המשך >>

כן, מהמשפחה שלי בלבד. ויש לי הרבה חברות כאלה. יש לי עשרות כאלה. רק במעגל הקטן שלי. אנחנו לא ישנות בלילה, אני חושבת שזה משותף לכולנו פה שאנחנו לא ישנות בלילה זה כבר 14 חודשים. קודם כל, ברמה האישית לראות משפחות גדולות מאוד – שבעה-שמונה-תשעה ילדים – אבא לא בבית, זה מפגע רציני במשך כל כך הרבה זמן, גם ברמה הזוגית, המשפחתית, הכלכלית, חלקם לומדים תורה, חלקם לא מתפרנסים, והנשים מפסיקות לעבוד. יש לי בת שהיא אחות והיא לא יכולה לעבוד כי יש לה קטנטנים בבית ובעלה מגויס כבר בסיבוב השלישי והרביעי. קודם כל, אנחנו מאוד גאים בזה ומאוד שמחים בזה, ואנחנו רוצים לנצח. זו המטרה שעבורה הם יוצאים – להביא את החטופים היקרים, לנצח, להכניע את האויב.

אנחנו מרגישים שהאסטרטגיה של הכנעת האויב איננה יעילה. עד עכשיו אנחנו לא רואים שאנחנו מתקדמים בעניין הזה – לא בהחזרת החטופים ולא בהשמדת עזה באופן טוטאלי כדי שדברים כאלו לא יקרו שוב. אני תומכת במה שנאמר פה בנושא של ריבונות. לא רק אני, גם אימהות הלוחמים, בנושא של החלת ריבונות על עזה, שזאת הדרך היחידה שבה האויב יבין שזה לא השתלם לו, וגם לא ישתלם לו בעתיד. אני בעד לכסח עד הסוף, ולא רק אני, אימהות הלוחמים, לחסל לחלוטין את החיזבאללה כדי שהאיום הזה לא יתקיים יותר. שהשפה תהיה ברורה – אנחנו באים לנצח. אויב חייבים לנצח, לא נותנים לו סיוע הומניטרי כדי להחיות אותו ולהנשים אותו ולסייע לחמאס. וגם החיזבאללה לא יוכל לנוח בשקט עד שאנחנו נבין שהוא נסוג והיישובים שלנו חיים בביטחון. זה ייעשה רק על ידי עבודה נחושה.

אנחנו מחזקים את הממשלה ומחזקים את הדרג הבכיר של הצבא, אבל מבקשים לשמור על חיי חיילינו, לשמור על חיי האזרחים, לשמור על חיי האזרחים, ולפעול בנחישות כדי לנצח.

רק משהו מאוד מאוד חשוב לגבי השוויון בנטל. בשנה האחרונה שדיברנו לא הזכרנו את הנושא הזה, אבל הגיעו מים עד נפש. יש ציבור מצומצם יחסית שהוא הציבור הלוחם, שהוא נקרא לצו השלישי-רביעי וחמישי, וכבר מקבלים עוד מילואים, וזה בלתי נסבל. זה לא יכול להיות, גם אם הם מסכימים להגיע כי הם כל כך אידיאליסטים. זה לא אנושי, זה לא ציוני, זה לא יהודי, שאין שוויון בדבר הזה בין כל המגזרים, ואני לא מדברת דווקא על המגזר החרדי. אני מדברת על כל המגזרים.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

תודה.

 << דובר >> הודיה מינקה: << דובר >>

שמי הודיה מינקה, אני בת של ניצולי שואה מגרמניה. אין לי ילדים, אבל כל החטופים וכל החיילים, גם אלה שחיים וגם אלה שנהרגו, הם הילדים שלי, כי אנחנו עם אחד, אנחנו מחוברים בשורש, בנפש ובנשמה, ולכן אני מרגישה כמו אימא. היום בבוקר הייתי עם כמה אנשים בבג"ץ, וזו לא הפעם הראשונה. בבג"ץ, זה בית משפט עליון של מדינת ישראל, הם מדברים על זה שמגרד למחבלים. פעם אחרת היה משעמם להם, ופעם אחרת לא היו להם סיגריות. בכל פעם יש שעה שבית המשפט מדבר על זה, ובסוף הם מקבלים גם את זה. אז אני ממש רוצה לבקש מחברי הכנסת, מהממשלה, להפסיק לפנק את המחבלים. לא יכול להיות שהחטופים – אנחנו אפילו לא יודעים איפה הם, לא יודעים באיזה מצב הם. הצלב האדום הזה, הנורא, לא רוצה לבקר אותם. זה לא יכול להיות. ואנחנו עם כל כך מוסרי, ונותנים להם את כל התנאים ואת כל מה שהם צריכים – שיפוץ ומקום בכלא. שיהיה סוף לזה, ושיהיה סוף לסיוע ההומניטרי. אני ממש מסכימה עם כל מה שאמרנו. אנחנו עם חזק, אנחנו לא מורידים את הראש. אנחנו עברנו את השואה ואת האינקוויזיציה ואת כל הדברים, אבל עכשיו אנחנו במדינה שלנו, יש לנו כוח, יש לנו מדינה, יש לנו צבא ויש לנו מה לעשות. ואנחנו מאוד חכמים, אנחנו יכולים לנצח, בואו נתחיל עם זה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

תודה רבה. אין דבר שאמרתם פה ואני לא מסכים איתו לחלוטין, לגמרי – החל מהנושא של הסיפוח והשימוש בערך העליון במזרח התיכון, שזו הקרקע, דרך כל שאר הדברים שאמרתם. אני אספר לכם – אולי זה לא פופולרי להגיד, אולי זה ימעיט מערכנו, חברי הכנסת, אבל זה המצב האמיתי. המצב האמיתי הוא שמי שמקבל את ההחלטות סביב הדברים האלו זה קבינט בתוך הממשלה, קבינט מצומצם. אני יכול להגיד לכם כחבר סיעת ליכוד – אני לא יודע מה קורה בסיעות האחרות – לא מיידעים אותנו באופן מסודר. לא מתייעצים אתנו, בטח לא שואלים לדעתנו, אלא יושבים חברי הממשלה ומקבלים את ההחלטות כפי שהם מקבלים. יש להם יותר מידע ממני, כי לא מגיע אליי מידע שאליהם מגיע, ולכן קשה לי מאוד להגיד זה נכון או זה לא נכון כשאין לי את כל המידע שעל פיו הם פועלים. אין בעיני שום ספק שכל התחושות שאתם העברתם פה, ללא יוצא מן הכלל, הן גם תחושות אישיות שלי, הן תחושות אישיות גם של הרבה אנשים מהבית הזה. אנחנו גם דואגים להעביר אותן הלאה בכל פעם שאנחנו נפגשים עם אלו שבאמת מחליטים בסופו של דבר.

אין לי מילים חכמות להגיד לכם. אני לא יכול להגיד שאני מבין אתכם, כי אני לא. אני לא נמצא במקום שלכם, זה בלתי אפשרי. אבל שתדעו שאכפת לנו מאוד, ואנחנו חושבים על זה כל היום, ואנחנו מתפללים על זה בבוקר, וגם הולכים לישון עם זה בערב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>

אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להפריע. מה זה חושבים ועושים לגבי מה שהיא דיברה לגבי גיוס שווה לכולם?

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

גיוס זה נושא מורכב, שאני לא אכנס אליו פה כי אין לנו זמן. אם אתה רוצה, בשעה 14:00 נגמרות כל הוועדות כי מתחילות ישיבות סיעה. אתה מוזמן אליי לחדר, 2806. אני אשמח לשבת אתך בפירוט, יהיה לנו זמן, אני אסביר לך איך אני רואה את האירוע של הגיוס, מה קורה בוועדת החוץ והביטחון וכל הדברים מסביב. עכשיו פשוט אין לי זמן להיכנס לזה. בסדר? 2806, חנוך מלביצקי. תודה רבה לכם.

 << דובר >> ריקי ברוך: << דובר >>

תודה רבה. אני רוצה להוסיף על מה שאמרת שאתם לא בתוך הקבינט ואין לכם את היכולת להשפיע. אני חושבת שאם כל אחד מחברי הכנסת, מכל מי שנמצא פה בבניין הזה, יעשה צעד אחד קטן מדי יום – צעד אחד קטן, אפילו שיחת טלפון, מייל, איזושהי הודעה, למקבלי ההחלטות עם הודעת תמיכה במה שהוא מאמין, באג'נדה האישית שלו, זה יכול להכפיל כוח.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

את זה אנחנו עושים. את זה אנחנו עושים. 

 << דובר >> ריקי ברוך: << דובר >>

מעולה. כי אני מאמינה שבסוף הגיבוי הזה זה מה - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

גם אחד על אחד וגם פומבית.

 << דובר >> ריקי ברוך: << דובר >>

מעולה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

תודה. גברתי היועצת המשפטית, אנחנו נתחיל.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

לקראת הישיבה היום הופץ נוסח מתוקן, שגם פורסם, וגם נוסח משולב לנוחות המשתמשים. מאחר שעבר זמן מהישיבה הקודמת אני רק אבהיר שלפנינו הצעת חוק ממשלתית שמוסדרים בה שלושה עניינים שונים לחלוטים, רובה המכריע תיקונים לחוק החלת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במאגר מידע ובמסמך זיהוי. החלק הראשון מדבר על הרחבת האפשרות ליטול אמצי זיהוי ביומטריים לשם זיהוי, סעיף 6 לחוק, שהיום מאפשר לרשימה סגורה של עובדי ציבור ליטול מאדם תמונות פנים וטביעות אצבע על מנת לזהות אותו בכניסה למקומות ציבוריים. הצעת החוק ביקשה להרחיב את הרשימה הזאת, והתקבלה בשינויים שנמצאים בנוסח שלפנינו. תיכף אני אגיד אותם.

הדבר הנוסף בעניין הזה, שלא הופיע בכחול אבל התבקש מאתנו כאן, זה לאפשר לרשות שדות התעופה לבצע זיהוי כאמור בנתב"ג ובמעברים היבשתיים, לא כבדיקה ביטחונית, אלא בדיקה של הסלקטורים – ארזת לבד וכדומה – כלומר, בדיקה ראשונית. זה נושא אחד.

הנושא השני הוא עניין של קריאת השבב באמצעות אפליקציה או באמצעים דיגיטליים של השבב שבתעודת הזהות הביומטרית על מנת לזהות תמונה שנמצאת על השבב, בתוך כך הורדת ההצפנה של אותה תמונה. הסדר חדשני, חדש, שנאמר לנו שיענה לכל מיני צרכים, בשוק החופשי, אני מניחה. יסבירו כאן את העניין הזה. כאן נענינו לבקשה תוך כמה תיקונים מסוימים, שגם נמצאים כאן בנוסח, לרבות תיקון משמעותי שהוא תיקון עקיף לחוק מרשם האוכלוסין. המשמעות שלו היא שלא ניתן יהיה לקרוא את התעודה הזאת מרחוק – תיכף ניכנס לעניינים ונסביר את זה – אלא באמצעות קוד אבטחה.

והנושא השלישי הוא הנושא של השימוש של רשויות הביטחון, שב"כ ומוסד, במאגר הביומטרי. נושא שמוסדר בחוק הביומטרי והכניסה שלו לתוקף מותנית בכללים, שהדיון בהם היה כרוך בהצעת החוק המקורית בזה שכל הגופים יביאו ביחד את התקנות והכללים לפיהם הם רוצים להשתמש במאגר הביומטרי. זה מה שהיה צפוי. הוועדה רצתה אז לראות את כל הכללים ביחד. והנה, חלפו להם 11 שנים והמשטרה לא הגישה תקנות משטרה. זה אחד התנאים לדון בכללים של רשויות הביטחון, והממשלה החליטה שהיא כנראה רוצה להפסיק לחכות למשטרה ולנתק את אותו קשר, כלומר, שאפשר יהיה לדון בכללים של רשויות הביטחון, בתנאים האחרים שהיו בחוק, שזה מינוי של גופים מסוימים, הוצאת תקנות. דברים שקוימו ונמצאים. אלה שלושת הנושאים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>

האמצעים הממוכנים.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

סליחה, נכון. ההרחבה של הזיהוי במקומות מסוימים – משרדי ממשלה וגופים אחרים שנמצאים בחוק להסדרת הביטחון בתוספת הראשונה – מתבקשת להיעשות גם באמצעים ממוכנים, לא רק על ידי אדם. כל סעיף 6. אני מציעה שנעבור על הנוסח המתוקן, שהוא מסוכם עם הממשלה. אני מציעה שנתחיל בנושא שהוא לגמרי לא חסוי, סעיף 2 להצעת החוק.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

ב-13:00 אנחנו צריכים לעלות לחדר.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אני מציעה שנתחיל בסעיף הלא חסוי. בעיקרון, כל מה שאפשר לדון בו בפומבי, אנחנו חייבים לדון בפומבי. רק בצ'ופצ'יק שמבקשים מאתנו - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

בסדר, את זה אנחנו נעשה ב-13:00.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אבל בעיקרון, רוב רובה של הצעת החוק, אין סיבה שלא תידון בפומבי, כמו שאנחנו מחויבים לעשות.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

בסדר גמור. לפני שאנחנו מתחילים, אני חושב שכדאי – צבי, אני אתן לך חמש דקות. אני מניח שיש לך התנגדויות פרוסות לאורך ורוחב החוק.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

דווקא לא, לא לאורך ולרוחב.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אני אתן לך להתחיל, ואז אתם תוכלו להתייחס לדברים שהוא אומר אם תחשבו לנכון. אני רוצה להגיד עוד דבר, נירה, ואני חושב שאמרתי את זה בדיון הראשון סביב האירוע הזה אבל אמרו לי, שמעתי כל מיני עניינים סביב זה – לי ולעמיר אריהן – מה התפקיד שלו? ראש רשות המאגר. הוא ואני למדנו בבית ספר יסודי ביחד.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אתה אמרת את זה בדיון קודם.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אמרתי את זה, אבל שמעתי שיש איזשהו עניין שיש בינינו קשר חברי ולא ציינתי את זה. אז הנה, אני מציין שהיינו בבית ספר יסודי עד כיתה ח' ביחד, הוא ואני.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

היה גילוי נאות למיטב זיכרוני, עוד הרבה לפני הדיונים על החוק הזה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אני גם חשבתי, אבל קיבלתי כל מיני פידבקים שאולי לא, אז רציתי להוריד את זה. בבקשה, צבי.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. קודם כל, תודה רבה על ההזמנה לדיון. הנושא העיקרי שיש לנו הערות לגביו הוא הנושא של פתיחת התעודות לזיהוי באמצעות התמונה המקודדת בהן. בגדול, המטרה של התמונה היא לאפשר זיהוי, וזה כמובן בלתי תלוי לחלוטין במאגר הביומטרי, כך שההסתייגויות שלנו הן יותר אפליקטיביות, הן יותר רלוונטיות לנושא עצמו ולא לעיקרון. כלומר,  העיקרון הוא שאם יש כבר תעודה, צריך לעשות בה שימוש ככל שהוועדה מוצאת לנכון, אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה, מוגנת ואחראית. היה לנו דיון לא פורמלי עם רשות האוכלוסין וההגירה, שמענו קצת - - 

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

יש לציין שהיה גם דיון כאן בוועדה על הנושא הזה. הוא לא מוצה, אבל הוא בהחלט התקיים.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

- - שהם עושים דברים לפי התקן. אני אגיד את זה ככה – החוק אומר משהו אחד, מה שהם הולכים לעשות הוא הרבה יותר חכם והגיוני ממה שהחוק אומר. אחת ההערות שהייתה לנו היא שהחוק צריך גם הוא להגיד שהדרך שבה זה צריך להתבצע היא דרך שהיא נכונה, היא מוגנת, היא לא מאפשרת גניבת מידע. כל הדברים האלה שהתקן מאפשר אותם. לא כל כך הגענו להסכמות על זה, אבל כן הבהרנו את העמדה של הצדדים. אני רואה לפי הנוסח שכרגע עומד שזה קצת יותר לכיוון הזה. אם הכוונה היא לעשות דבר שהוא חכם והגיוני, למה לא לעשות את זה בצורה הנכונה?

ההערה העיקרית שלנו הייתה שלדעתנו, אם פותחים את זה, צריך לעשות את זה בצורה מושכלת. זאת אומרת שהחוק הוא לא המקום לפרט את ההסדרים וגם כן לא את התקנות, אבל בתקנות צריך לציין את העקרונות שהקריאה תהיה מוצפנת, לדרוש זיהוי מצד בעל התעודה. הגופים שיכולים לעשות את זה – זה לא הסופר כשאני בא לקחת עגלה, אלא אלו גופים שצריכים זיהוי ודאי שלי כמו גופים בנקאיים, רשות הרישוי, רשות שדות התעופה. גופים שמצפים ממני לזיהוי יותר חזק מאשר לקחתי עגלה מהסופר, או לצורך העניין נכנסתי למכון כושר ולמכון כיף לאסוף לי את הנתונים.

דבר נוסף שדיברנו עליו וגם כן עלה בדיון הקודם, הנושא של הגירה שלא כדין. זה בתוך החוק, אבל צריך להיות ברור שזו עבירה פלילית, אבל אם אני מגלה פתאום שמועדון הלקוחות לקח לי את התמונות מהתעודה, אני צריך להיות מסוגל לתבוע אותו אזרחית, לא צריך ללכת לדין פלילי על הדבר הזה.

הנושא השלישי העיקרי שאני רואה שבנוסח הקיים הוא טיפה יותר מתקדם בנושא הזה, הנוסח המוסכם בין הכנסת לממשלה, מדובר על כך שהפתיחה של האופציה הזו צריכה להיות עקב בצד אגודל. זאת אומרת, לקבוע גופים או גורמים ספציפיים ולאט לאט להתקדם בהם ולראות אם זה עובד כמו שצריך, אז אפשר אולי לפתוח יותר. אני חושב שהנוסח לדיון הוא הרבה יותר רלוונטי והגיוני מאשר הנוסח המקורי, ואני מודה לוועדה שהתקדמה בכיוון הזה.

אני אגיד עוד מילה קטנה לגבי הנושא השלישי, של צירוף התקנות. כפי שנירה ציינה, החוק כמו שהוא חוקק חייב את ההצגה של כל התקנות – גם של המשטרה וגם של רשויות הביטחון – כך שיובאו לוועדה ביחד. העמדה העדכנית של המשטרה, כפי שהיא הביעה אותה במסמך של הממונה על היישומים הביומטריים, הם אומרים אנחנו לא צריכים את טביעות האצבע לשימוש במאגר הפלילי, אנחנו לא צריכים את השימושים הפליליים של טביעות האצבע, ולכן, בהתאם להצהרה שלהם, אפשר להוריד את האיחוד הזה בין התקנות באמצעות ביטול של הסעיף הזה בהינתן ההצהרה של המשטרה. אני לא רוצה להאריך, אבל אלו הנקודות העיקריות.

 << אורח >> דנה צ'רנובלסקי: << אורח >>

אני רק רוצה להתייחס לזה, המשטרה לא אמרה את הדבר הזה.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

אני מפנה לסעיף 78 בדוח של הממונה על היישומים הביומטריים.

 << אורח >> דנה צ'רנובלסקי: << אורח >>

זה רק ביחס לטביעות אצבע, לא תמונות פנים.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

אני דיברתי על טביעות אצבע.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אנחנו נתייחס לזה אחר כך.

 << אורח >> דנה צ'רנובלסקי: << אורח >>

לא משנה, זה לא נושא הדיון, אבל אנחנו יכולים להתייחס גם לזה. המשטרה לא חושבת שהיא לא צריכה את זה יותר.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

בסדר גמור. אחר כך. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

אני ממש מצטערת, כי יש לי בחדר הסמוך דיון שאני יזמתי בנושא מסתננים. מנושא לנושא. ישבתי אתכם כל אחד הרבה מאוד שעות, דיברנו וזה בא לידי ביטוי בנוסח. הנושא של טביעת האצבע – זו סמכות שיורית, היא לא טוטאלית, זה רק אם וכאשר אין אופציה אחרת. ב', מה שמאוד חשוב לי, אדוני היושב-ראש, על זה אני דיברתי - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>   

זה רק ברשות שדות התעופה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

רק ברשות שדות התעופה, נכון. נושא מאוד חשוב זו אחריות. אנחנו דיברנו על זה עם נירה, אני מבקשת לדייק את הנוסח, שצריך להיות לדבר הזה אבא ואימא גם בארץ וגם בחו"ל. כשאתם תשבו בהמשך, תבדוק את האירוע, כי זה לא צריך להיות באחריות חברות התעופה או איש ביטחון, לא ברור לי. באירוע הזה צריך להיות אבא ואימא בארץ, ובעיניי זו רשות שדות התעופה, כי איתם ישבתי; וגם בחו"ל, אלא אם כן אתם אומרים לי שאתם לא מתכוונים בכלל להשתמש בטביעות אצבע בחו"ל. זאת אומרת, תחליטו, אבל לא יכול להיות שהסמכות הזו בתפעול תלך למישהו שהוא לא ברור, ואחר כך כשנבקש דוחות, יגידו לא ברור לי מי האחראי, אין דוח, אין שום דבר. אני לא רוצה להרחיב, אבל בכל האירוע הזה יש איזשהו גורם שלישי שהוא לא בדיוק ממשלתי, שלא ברור לי מה התפקיד שלו והוא כביכול מתכלל את האירוע. אני פשוט חייבת ללכת. בארץ ובחו"ל צריך להיות אבא ואימא לכל האירוע הזה, וצריך להיות ברור מי הם, והם צריכים לדווח לשרת התחבורה, ששרת התחבורה תדווח לך, כי בעוד שנה אנחנו ניפגש פה בחדר ואז יגידו: אוי, זה לא אנחנו. מכיר את זה? אני לא רוצה את האוי הזה. זה צריך להיות ברור וכתוב בצורה חד משמעית, ושלא יהיו אחר כך בריחות בדרך.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

תודה. השאלה אם יש לנו טעם להתחיל, או רק אחרי החסוי.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

לדעתי אפשר להתחיל ולסיים עם סעיף 2 להצעת חוק. אני אקריא את הנוסח. יש פה שני עניינים שצריך לדון בהם בקצרה.

"הוספת סעיף 26א	2.	לפני סעיף 27 לחוק העיקרי, תחת כותרת פרק ז' יבוא:
"תמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי
26א.	(א)	צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (בסעיף זה – תמונה השמורה בשבב), יראו בה כשימוש מותר לפי חוק זה.
(ב)	אדם שהגיעה לידיו תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, לא יאגור אותם באופן ממוחשב ולא יעביר אותם לכל גורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, על אף האמור בכל דין.
(ג)	אדם אשר צפה בתמונה השמורה בשבב של אדם אחר, ימחק אותה מיד בתום הצפייה.""

אני ממשיכה מבחינה נושאית לסעיף 3 כי זה קשור.


"תיקון סעיף 29 	3.	בסעיף 29 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד1) האוגר באופן ממוחשב תמונה השמורה בשבב של אדם אחר, או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, או המעביר אותם לגורם אחר בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, בניגוד להוראות סעיף 26א(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.""

ואם אפשר לקפוץ לסעיף 5, כי הוא גם קשור לאירוע הזה.


"תיקון עקיף- חוק מרשם האוכלוסין  5.
בחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965, בסעיף 25(ב)(1), בסופו יבוא "גישה לצפייה בתמונת הפנים, כאמור בסעיף 26א לחוק האמור" – זה הסעיף שעוסק בחוק הביומטרי – "באמצעות מנגנון קירבה, תתבצע" – כאן אנחנו נחדד את הנוסח – "באמצעות או על ידי קריאת קוד האבטחה בלבד.""
 
 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

הנוסח שכתוב כאן הוא נוסח לדיון שנייה-שלישית לישיבה ב-19 בספטמבר. זה לא הנוסח הזה?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

לא, לא, פורסם נוסח להיום. הוא פורסם באתר האינטרנט, ולמיטב הבנתי, הופץ עם ההזמנה.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

כי הוא שונה לחלוטין.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כן. 

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

אני רק אגיד שחשבתי שהנוסח שראיתי בדיון הקודם הוא הנוסח.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

תני לו.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

זה נוסח שפורסם אתמול.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>   

אפשר להתקדם, נירה?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כן, אולי רק נסביר, היו שתי שאלות ששאלתי אתכם ואני חושבת שחשוב שייאמרו גם כאן. מה קורה לגבי קטינים בעניין הזה? מדובר כאן במשהו שיהיה בסוג של שוק חופשי, כלומר, אם אתה רוצה להיכנס לאיזשהו מקום, שים את התעודה שלך על הקורא, זה יפתח לך את תעודת הזהות, צריך להקליד קוד ואז נראה את התמונה שלך, אם אתה זה באמת אתה. מה קורה עם קטינים? ומה קורה עם תעודות מהדור הישן, שאני מבינה שהן לא מעטות, שלא ניתן בכלל יהיה לקרוא אותן מבחינה טכנולוגית? הן לא יוכלו להשתתף באירוע הזה.

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אני אענה בשם הרשות. לעירית אין קול. אורן אריאב, אגף מערכות מידע של הרשות. תפיסת עולמנו בעניין היא שהמהלך הזה של החצנת התמונה הוא מהלך נחוץ ומהותי, בשביל זה נותנים תעודת זהות. לא הגיוני לתת לנער בן 16 שמקבל תעודת זהות תעודת זהות פגומה בגלל שהוא בן 16. הוא לא צריך לקבל עונש ולהיתקע עם תעודה כזאת לעשר שנים, מה שאומר שבפועל נער – או נערה – כזה יצטרך להיתקע עם תעודה פגומה עד גיל 26 בגלל שהוא קטין, ולהיפך. זה שימוש ראוי, זו בדיוק הכוונה, והכוונה היא שהוא יוכל לאמת את זהותו, לכן לא רלוונטי פה הנושא הזה של קטינים.

לגבי המימוש – האינטרס בסופו של דבר הוא לייצר תשתית שבה הזיהוי הוא זיהוי תקין. אם יש לך תעודה מזן יותר ישן שלא מתכתב עם – אין לך את היכולת הזאת, כי כמו שהסברנו בוועדה, רק אחרי שתעבור החקיקה בקריאה שלישית יהיה אפשר להפעיל את הדבר הזה ואי אפשר לתקן תעודות ישנות. האינטרס של כל מי שמשתמש – ואנחנו כמובן נעשה את זה בקוד שאנחנו נפרסם – יהיה להטמיע את ההודעות האלה שאומרות שהתעודה הזאת שאתה מנסה לקרוא היא לא תעודה שוולידית לצורת האימות הזאת, כי אין פה שום אינטרס לקחת עכשיו לאף אחד מהגורמים שמנסים לאמת, ואפילו אם זה בן אדם שרוצה למכור אוטו, אין לאף אחד שמשתמש באפליקציה עניין להתחיל להחשיד אנשים סתם. זה נוגד את האינטרס הבסיסי של מי שמשתמש ביכולת הזאת.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

יש פה נציג ממשרד המשפטים?

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

לכן אני מאמין שקודם כל אנחנו – יש פה, כן.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

יש פה משרד המשפטים? יש בעיה עם האירוע הזה של הקטינים או לא?

 << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >>

בראייה שלנו לא.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

לא. זאת אומרת, אין בעיה שזה יהיה מגיל 16.

 << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >>

לא.

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אני אומר פה לפרוטוקול, ההתחייבות שלנו היא שבכל אפליקציה או קוד שאנחנו נפרסם זה ייכלל בתוך הדבר הזה, והקוד הזה יהיה פתוח גם לשימוש ציבורי. זאת אומרת, מי שיאחר לא יצטרף לפתח בעצמו, הוא יוכל לקחת את הקוד שלנו, אבל גם אם מישהו יחליט לפתח בעצמו, אני לא רואה שום היגיון ואינטרס של מישהו כזה לפתח משהו שהאפליקציה שלו תהיה דפוקה, כי אנשים רלוונטיים וטובים יגידו לא, התעודה שלך מזויפת, אז יבואו אליו האנשים ויגידו לו התעודה שלי טובה, ואתה לא עשית את העבודה טוב. ההיגיון בעיניי לא קיים פה לחשוש לעניין הזה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כמה תעודות דור ישן יש היום?

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

כל התעודות שקיימות היום הן דור ישן לצורך הפרויקט הזה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

זאת אומרת שהחוק הזה צופה פני עתיד רק למי - - -

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

החוק הזה, רק ברגע שהוא עובר תצא התעודה הראשונה שתתאים לו. מיד, זה מוכן כבר, פיתחנו את זה, זה ממש מחכה. ברגע שחברי הכנסת יצביעו – ברגע שאומרים לי עבר קריאה שלישית, אני מתקשר למפעל ואומר תתחילו להפיק את התעודות אחרת, זהו.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

הבנתי. אנחנו צריכים לעלות.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

אני לא יכולה לעלות אתכם, אבל ברשותך, רציתי לשאול. האירוע באמסטרדם התחילו מזה שזיהו את אחד הישראלים דרך ה-IP שלו, דרך התעודה. תיתנו לזה ביטוי? אתם יודעים על מה אני מדברת?

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

לא.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

אירועי אמסטרדם – איך התחילו?

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אנחנו יודעים, אנחנו לא מכירים את האירוע שאת מדברת עליו.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

גנבו מבחור דרכון ביומטרי, על ידי ה-IP זיהו את הזהות שלו, גילו שהוא לוחם, הגיעו לרשתות שלו ושם זה התחיל.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

את זה אפשר לפי השם, את יודעת. מספיק שם.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>

לא, IP.

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אין IP בדרכון.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אנחנו הולכים וחוזרים. הפסקה. הפסקה לצורך דיון חסוי. אנחנו נחזור בשעה 14:00.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >>   


 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אפשר להתחיל? כולם פה?
 
 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

היינו בסיפור של סעיף 2 להצעת החוק, תעודת הזהות הביומטרית, הצ'יפ שיאפשר קריאה של התמונה. שמענו בדיון החסוי בגדול שמבחינת גופי הביטחון אין בעיה עם הוורסיה החדשה הזאת של תעודות הזהות הביומטריות. דיברנו על קטינים, דיברנו על העניין של התעודות מן הדור הישן, שתהיה לגביהן הודעה כדי שלא יצא שאדם שלא ניתן לקרוא את התעודה שלו, חלילה, ייחשד בזה שהוא מחזיק תעודה מזויפת. לפחות באפליקציה הממשלתית אתם מבטיחים את זה, כמובן שלא ניתן להבטיח את זה באפליקציות פרטיות שיהיו לקריאה, ואני מניחה שהן גם צריכות לקחת את זה לתשומת לב. עירית, אנחנו נקריא את הסעיפים.

 << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >>

כל העניין הזה הוסבר בהרחבה בדיון הקודם, אין צורך לחזור על הדברים. אני אציין שעמית אמיר ממשרד המשפטים אמר בדיון הקודם – כל הדברים שצבי דביר אמר עכשיו, כבר ענינו עליהם בדיון הקודם. עמית אמיר אמר שלא צריך עוולה אזרחית פה כי אפשר לפי חוק הגנת הפרטיות לתבוע מי שיפר את החוק. הדברים האלה כבר עלו והוסברו ונדונו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>

וגם הרשות להגנת הפרטיות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אני לא בטוחה לגבי פגיעה בפרטיות כי זו תמונה, כי בחוק החדש לדעתי זה כבר לא מוגדר מידע רגיש.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

ההצהרה לפרוטוקול היא בדרך כלל לא אקוויוולנטית - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אבל יש חובה למחוק את התמונה. יש חובה לא לאגור אותה, לא לעשות בה שימוש, ולכן הפרה שלה, להבנתי, תהווה עוולה של הפרת חובה חקוקה.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

נכון, אבל ברגע שזה פרוטוקול, זה שונה מאשר אם זה כתוב בחוק, ואז זה ברור, ומה שמופיע - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

באופן עקרוני, לא נותנים בחקיקה משהו שניתן כבר לעשות בדרך משפטית אחרת. אני רוצה להגיד לך שפעם ראשונה מזה כמה שנים שהכנסתי ממש עוולה בחוק שמאפשר צפייה און-ליין במצלמות של פעוטות. שם נתנו את זה כאיזשהו אמצעי להורים אחרים בגן שייפגעו מזה שהורים מסוימים יעשו שימוש בתמונות של הילדים שלהם, אבל שם זה באמת היה חמור, וזה גם ניתן כאיזשהו אמצעי הרתעה להימנע מלעשות את זה. אבל שם זו צפייה און-ליין בילד של אדם אחר.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

הבעיה היא שאני נתקל לא מעט בכל מיני טענות משפטיות שאומרות שבוועדה אמרו את זה ככה, ואז בית המשפט אומר אבל זה לא כתוב בחוק ולכן זה פתוח לפרשנות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אבל כאן זה כתוב בצורה ברורה.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

כרגע ציינת לגבי תמונות אם זה מידע רגיש או לא וכדומה.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אבל ההתנהגות האסורה כתובה במפורש. לגבי רובה יש גם עבירה פלילית חדשה שנוספת עכשיו. 

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

לא תמיד קל לתבוע על הפרת עבירה פלילית כבסיס לתביעה אזרחית. אלו שני דומיינים שונים.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

טוב, בואו נתקדם.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

בכל מקרה, רציתי לדבר, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

כמה דקות.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

האמת היא שהוטעתי כאן כי בחומרי הרקע של הוועדה הייתה הצעת חוק - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

טעית.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

טעיתי. כשאני הסתכלתי לפני יומיים-שלושה על חומרי הרקע, ראיתי את הצעת החוק - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

יש נוסח אחר. והערותיך לגבי הנוסח האחר הן?

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

לא, הערותיי היו לגבי הנוסח שהיה לפני חודשיים, היה נוסח - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

הוא היה נוסח לדיון, הוא לא נוסח שאושר.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

מה ההערות לגבי הנוסח הנוכחי?

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

ההערות לגבי הנוסח הנוכחי – כל הדברים שחשבתי שנמצאים בחוק מבחינת זה שמוסבר שהגישה תהיה מאובטחת, מוצפנת ולא יהיה אפשר לאגור אותה, לא אפשר יהיה להזין על זה, כל הדברים האלה, שהיו כתובים בנוסח לדיון לפני חודשיים נעלמו מהנוסח הנוכחי, וזה חבל מאוד. אומנם התכנון של רשות האוכלוסין וההגירה הוא תכנון הגיוני שהולך לשמור על הדברים האלה, אבל כל עוד החוק עצמו לא קובע את זה, יכולים בעוד שבועיים להגיד המכרז החדש עם הפרוטוקולים המאובטחים עולה לנו יקר, בואו במקום זה נשים תמונה שהרבה יותר קל לקרוא אותה, בלי הצפנה ובלי כלום.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אבל יש תיקון עקיף לחוק רשות האוכלוסין שמדבר על כך שהצפייה תהיה מאובטחת. זאת אומרת, הגישה לתמונה תהיה רק בהפעלת קוד.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

זה כמו להגיד בשביל להתקשר אני צריך לשים קוד, אבל זה לא אומר שאי אפשר יהיה להתקשר גם בלי קוד. מה שאני אומר הוא שהחוק צריך לקבוע מראש את הדרך – לא ברמת פרוטוקול ולא ברמת טכנולוגיה ספציפית, אלא ברמת העיקרים, שזה דבר שמוסכם על כולם, אבל לא רשום, למעט בתיקון העקיף. ברגע שכתוב בתיקון הישיר שניתן לקרוא, צריך שגם שם יהיה כתוב באופן מאובטח שלא ניתן לצטט לו וכדומה, כל הדברים - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אני חושבת שאין בעיה להוסיף את המילים באופן מאובטח. עירית?

 << דובר >> עירית ויסבלום: << דובר >>

מה זה באופן מאובטח? אם אנחנו כותבים בחוק מרשם האוכלוסין את העניין הזה שאפשר יהיה לקרוא רק עם קוד האבטחה, זה העניין המאובטח. למה צריך עוד משהו?

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

לא, זה לא זה. קוד אבטחה זה דבר אחד, אבל זה שאי אפשר להאזין מכיוון שהתקשורת בין הקורא לכרטיס היא תקשורת מוצפנת, זה דבר - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אבל צבי, זה קצת בעייתי, כי כשאומרים לי המומחים של מדינת ישראל שמבחינתם זו אבטחה, זה שאתה בא ואומר לא - - -

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

לא, זה לא מה שאמרתי. מה שהם עושים הוא דבר מאובטח. להגיד שהקשת קוד זה דבר מאובטח, זה שונה ממה שהם עושים. הם עושים דבר נוסף מעבר להקשת הקוד. הם עושים שהתקשורת עצמה היא כמו תקשורת באינטרנט, עם HTTPS, זאת אומרת, אי אפשר להאזין בדרך. אם אני מאזין לתקשורת, אני לא יכול לפענח. זה שונה מאשר שאני צריך להקיש קוד, והקוד הזה עובר כמו שהוא. הם עושים את זה נכון, כלומר, התקן הוא נכון, אבל כשזה לא כתוב, זה לא קיים. זה משהו שהיה כתוב קודם, ולדעתי כדאי להחזיר את זה כדי שתהיה המהות - - -

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>   

הרעיון הוא שהצפייה מותרת לפי הוראות החוק ולפיו. אולי אפשר להוסיף היגד כזה שאומר שהצפייה - - -

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אני אנסה להסביר מה צבי רוצה, ולמה אנחנו לא מוטרדים ממה שהוא מוטרד, אבל זה בסדר.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

אם הם לא מוטרדים, אולי אפשר להתקדם עם זה.

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

הוא לא מדבר לא על התמונה עצמה ולא על התעודה, אלא על התקשורת שנוצרת בין הכרטיס לבין הרכיב שקורא אותו, כשאנחנו משתמשים פה בתקן שאימצנו, תקן אירופי, וכחלק מהתקן הזה יש הצפנה בין הכרטיס לבין הקורא.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

זה הקוד?

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

לא, הקוד הוא חלק מדרישת התקן, אבל הוא לא כל התקן.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

למה אני באירוע הזה? אני לא מבין. אני לא צריך להיות רב סייבר בינלאומי, אני לא צריך להיות טכנולוג. יש לי רשות פה, היא קובעת כללים, ודי. למה אני צריך להתכנס ולכתוב שזה צריך להיות ככה או צריך להיות אחרת? לא. לא, זה לא תפקידי. זה ממש לא תפקידי. למה הדיון המיותר הזה? אני לא מבין.

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אני רוצה להצטרף אליך במובן הזה שיכולנו לפי התיאוריה, לפי מה שצבי אומר, לבחור אולי בדרך הקלה – בלי אבטחה, בלי הצפנה, בלי כלום – אבל זה לא דבר הגיוני לעשות מקצועית, ואני לא רואה שום מצב שמישהו אי פעם יגיד - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אני לא אגיד להם את הקוד הזה, ואחר כך יגידו לי שהשיטה הזו היא לא טובה. לא. לכם יש אחריות לדאוג שזה יהיה מאובטח ושמור. תדאגו.

 << דובר >> אורן אריאב: << דובר >>

אנחנו מקבלים את זה לגמרי.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

מה עוד?

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

מה שאמרתי זה לא תעשו את זה בדרך א' או ב', אלא שהקריאה תהיה באופן מאובטח ומוצפן, שזה מה שהם עושים. הדבר השני שהיה בנוסח הקודם ונעלם הוא לא להיכנס מאפס למאה, אלא לעשות את זה באופן הדרגתי, זאת אומרת, כמו שהיה בנוסח הקודם ונעלם. בהתחלה לתת את הגופים שהם גופים שצריכים הזדהות חזקה – בנקים, רשויות פיננסיות, רשות הרישוי, רשויות ממשלתיות וכדומה – ולאט לאט לפתוח את זה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אבל לנו יש מטרה שדווקא כן יוכלו לעשות בזה שימוש, מראש, אם אתה עושה את זה דרך איזשהו אירוע אבטחה כזה, ויש גם הקשת קוד, אתה מקטין משמעותית את החשש שייעשה בזה שימוש לא ראוי בעיניי.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

לא, החשש הוא למשל כשאתה נכנס לחדר הכושר ומבקשים ממך לעשות את אותו זיהוי. העמדה ההגיונית היא, לדעתי, קודם נבדוק, לפני שאנחנו נותנים לכל מאן דהוא לעשות בזה שימוש, ואולי הם לא יאבטחו את זה כמו שצריך, ואולי כן - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

ההיפך, בעיניי מישהו שכן יעשה שימוש בדבר הזה, חזקה עליו – בטח אם זה מקום כמו מכון כושר – שהוא כן ידאג לעשות את מה שהוא צריך, אחרת הוא פותח לעצמו פתח לעולם שכולו כאב, כמו שאומרים באנגלית. הבעיה שלך היא לא עם אלה, הבעיה שלך היא עם כל מיני כאלה שינסו לצוד את זה לא דרך חדר הכושר, ולכן אני לא שותף לדאגה הזאת.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

זו לא דאגה, אלא לעשות את הדברים באופן הדרגתי ובאופן מסודר.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אבל אז אתה לוקח כלי שהתכלית שלו – אני לא עושה אותו בשביל שיהיה נוח לבתי המשפט או לכל הדברים האלה, אני עושה אותו נוח דווקא להתנהלות היומיומית, זו המטרה. המטרה של כל כספי הציבור שנשפכו פה היא להיטיב את החיים היומיומיים, ולא לעשות משהו שהוא למיוחסים ולארגונים כאלה ואחרים וכל הדברים האלה.

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

האמירה היא לא לעשות לארגונים מיוחסים, אלא להתחיל מרשויות חזקות, לבדוק איך זה עובד בסקטור הפיננסי, ואז הוועדה תוסיף בצו עוד אופציות לדוגמה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

הבנתי. עוד משהו?

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

לא ראיתי את הדיון על הנושא למה הדברים שהיו בהצעה לדיון נעלמו. אני כן חושב שהנוסח שיש כאן, שמוסיף את המילים באופן מאובטח סוגר, לפחות לי, את הדאגות. מכיוון שזה לא משהו שבכל מקרה מתכוונים לעשות אותו, אז למה לא לכתוב את זה? אלו דברים שהם ברורים, זה לא להתחיל לכתוב את התקן. ברגע שכתוב שזה באופן מאובטח, כמו בנוסח שהיה פה קודם, ושזה באמצעות קוד אישי, זה סוגר את הפינה לפחות לגבי השימוש.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

מאה אחוז. בואו נתקדם.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אני מתחילה להקריא מההתחלה.

"חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' ...), התשפ"ד–2024

תיקון סעיף 6	1.		בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009‏  (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –
		(1)	בסעיף קטן (א), בסופו  יבוא:

"(10) איש ביטחון כהגדרתו בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז-1977  (חוק הטיס ביטחון תעופה) ובלבד" – וכאן אני מוחקת שנטילת אמצעי זיהוי ביומטרי, אלא ובלבד שנטילת טביעת אצבע, אפשר לקצר פה – תתבצע רק לאחר שלא ניתן היה לבצע הליך זיהוי באמצעות תמונת תווי פנים"".

אני אקריא ואחר כך נחזור להערות. 


"(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א),  ממונה ביטחון או מאבטח שמונה לפי חוק להסדרת הביטחון של הגופים המנויים בתוספת הראשונה ובפרט (1) לתוספת השנייה לחוק האמור, רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם".

"(א2) רשות שדות התעופה תדווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים  אחת לשנה, בחודש ינואר, בארבע השנים הראשונות שלאחר כניסתו לתוקף של חוק זה, על אלה:
(1) מספר הבדיקות שבוצעו לפי סעיף קטן (א)(10) תוך שימוש באמצעי זיהוי ביומטרי שהוא טביעת אצבע והסיבה לקיום הבדיקה;
(2) מספר הפעמים בהם ההשוואה בבדיקות שבוצעו לפי סעיף קטן (10) העלתה אי התאמה, הרקע לכך והאם התבצע דיווח למשטרת ישראל" – או אם דווח למשטרת ישראל.

"א3. שר התחבורה והבטיחות בדרכים יעביר לוועדה המשותפת, ב-1 במרץ כל שנה, בארבע השנים הראשונות שלאחר כניסתו לתוקף של חוק זה את הדיווחים שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א2)".

"(3)	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:" – אנחנו עדיין בסעיף 6 –
"(ב1)(א) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (10) -בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור ובלבד שתובטח האפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן כאמור;.;
(ב) מבלי לפגוע בהוראות חוק זה, ביצוע פעולות כאמור בסעיף קטן (א) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על כללי הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון".

"(3)	בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998"".

את סעיף 2 להצעת החוק הקראנו, גם את סעיף 3.

"תיקון סעיף 40	4.	בסעיף 40 לחוק העיקרי –
(1)	בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "7, 15 עד 19, 21 ו־22" יבוא "7 ו־15 עד 19";
		(2)	אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
			"(ג) תחילתם של סעיפים 21 ו־22 במועד שבו נקבעו הכללים לפי הסעיפים האמורים והתקנות לפי סעיפים 10 ו־35(ה) והתקיימו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (5) לסעיף קטן (ב)."

מה שהקראתי עכשיו קשור לכללים של שימוש רשויות הביטחון, שאנחנו פורמים עכשיו את הקשר בינם לבין תקנות של שימוש של משטרת ישראל, והם יכולים להגיע על סמך תנאים אחרים, שלהבנתי, כבר התקיימו. לעניין סעיף 1 – כפי שאמרתי, הסעיף כרגע מכניס איש ביטחון כהגדרתו בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית) לרשימה של התפקידים שרשאים ליטול תמונות פנים וטביעות אצבע לשם זיהוי, שנמצאת בסעיף קטן (6) לחוק היום עם בעלי תפקידים אחרים. רשות שדות התעופה?

 << אורח >> פסח ברנד: << אורח >>

אנחנו מבקשים להתייחס לנוסח.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

יקירי, אם אתם תתייחסו עכשיו – אני רוצה להסביר לכם בצורה פשוטה: עכשיו 13:49. אם אנחנו לא נגמור את הצבעות עד 13:55, זה לא יהיה היום. תחליטו למה אתם רוצים להתייחס ולמה אתם לא רוצים להתייחס, מה חשוב ומה לא חשוב.

 << אורח >> פסח ברנד: << אורח >>

ממש בקצרה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אין בעיה, קח, קח, קח כמה שאתה רוצה. כמה שאתה רוצה, אחי.

 << אורח >> פסח ברנד: << אורח >>

אלו שתי מילים.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אין בעיה, קח כמה שאתה רוצה.

 << אורח >> פסח ברנד: << אורח >>

אני לא מסכם את הדיון. עורך דין פסח ברנד, הלשכה המשפטית, רשות שדות התעופה. בעניין הדיווח בסעיף (א2)(2) כתוב: מספר הפעמים בהם ההשוואה בבדיקות שבוצעו לפי סעיף קטן (10) העלתה אי התאמה, הרקע לכך והאם התבצע דיווח למשטרת ישראל. הרקע לכך לא ידוע לנו, אנחנו לא יודעים לדווח על זה. אנחנו יודעים שיש לנו אי התאמה. מה הרקע? אחר כך הרשות החוקרת בודקת. יכול להיות שהבן אדם שכח את הדרכון בבית, ובלי לבדוק את הדרכון שלו - - -

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

יש בעיה למחוק את המילים הרקע לכך?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

הכוונה היא שאם אתה מקבל דיווח מהם שהם אומרים לך שהיו שתי התחזויות, שלא יכתבו היו שתי התחזויות. מה? מי? זה מישהו שסתם שלח דרכון לא נכון ולכן היה חשד להתחזות?

 << אורח >> דנה צ'רנובלסקי: << אורח >>

או אם יש אצלם חשש שהמערכת לא עובדת. לא כל אי התאמה צריכה לעבור לחקירת משטרה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

המילים הרקע לכך יימחקו. כן, מה עוד?

 << אורח >> פסח ברנד: << אורח >>

זהו.

 << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >>

בהמשך לדיון המסווג שהיה לנו, צריך להוסיף לרישה של (א2) את רשות שדות התעופה וגוף שקיבל סמכות לפי פסקה (10).

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

מצוין. עוד משהו? יש הסתייגויות?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

יש הסתייגויות. צריך להגיד משהו שניתן להגיד בדיון הגלוי, שהפעלת הסמכות לפי סעיף 1(1) להצעת החוק תוכל להתבצע גם בחו"ל לגבי בדיקות של נוסעים נכנסים באמצעות חברות תעופה ישראליות. כלומר, כל ההסדר, גם הסמכות ליטול, גם האפשרות לעשות את זה ממוכן. והגורם שאמור לדווח בעניין הזה יהיה מי שמפעיל את זה, שזה שירות הביטחון הכללי, שלו הסמכות להפעיל את הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אנחנו מקבלים דיווח ממשרד התחבורה. מי שמדווח למשרד התחבורה הוא כל מי שעושה שימוש.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

הדיווח יעבור אלינו משר התחבורה, אבל מי שמפעיל את זה בחו"ל הוא שירות הביטחון הכללי, כך גם הוא מקבל את הסמכות.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

וגופים אחרים. הסתייגויות?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כן. אבירן, ההסתייגויות נמצאות?

 << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >>

יש שלוש הסתייגויות.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

המסמכים נמצאים?

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

של מי?

 << דובר >> אבירן יחזקאל: << דובר >>

ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי ויש עתיד.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

המחנה הממלכתי לא פה, ולכן ההסתייגויות שלהם נדחות. ישראל ביתנו לא פה ולכן ההסתייגויות נדחות. יש להם זמן דיבור, לכולם, נכון? או שהם צריכים החלטה שלי שיש להם זמן דיבור? הסתייגויות מטעם יש עתיד – נשאר להם זמן דיבור, נכון?

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

אם אתה מצביע עליהן, יהיה להם זמן דיבור כנגד ההסתייגויות.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

אוקיי. ההסתייגויות מטעם סיעת יש עתיד – מי בעד ההסתייגות? מי נגד? אין נמנעים. ההסתייגויות של סיעת יש עתיד נדחו.

הצבעה
בעד ההסתייגויות – אין
נגד – פה אחד
נמנעים – אין
ההסתייגויות של סיעת יש עתיד לא נתקבלו.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

הסתייגויות של ישראל ביתנו – מי בעד? מי נגד? אני. אין נמנעים. ההסתייגויות נדחו.


הצבעה
בעד ההסתייגויות – אין
נגד – פה אחד
נמנעים – אין
ההסתייגויות של סיעת ישראל ביתנו לא נתקבלו.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

הסתייגויות של המחנה הממלכתי – מי בעד? מי נגד? אין נמנעים. ההסתייגויות נדחו.

הצבעה
בעד ההסתייגויות – אין
נגד – פה אחד
נמנעים – אין
ההסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי לא נתקבלו.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

עכשיו בעד החוק.

 << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>

כן, בנוסח שהקראתי, וכאמור התוספת שהייתה בסעיף (א2) לגבי הדיווח, רשות שדות התעופה וגוף אחר שקיבל סמכות לפי סעיף (10) וכל היתר, מה שהקראתי.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

מי בעד החוק?

 << אורח >> צבי דביר: << אורח >>

אני גם אשמח אם יוסיפו שלוש מילים: באופן מוצפן ומאובטח, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

מי בעד החוק? אני. אין מתנגדים. אין נמנעים. החוק עבר.


הצבעה
בעד החוק – פה אחד
החוק התקבל פה אחד.

 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>

צריך לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכולם, יום טוב.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:55. << סיום >>