פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת הפנים והגנת הסביבה
26/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 293
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 12:38


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה-2024 (מ/1803) << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר

חברי הכנסת:
אלון שוסטר

מוזמנים: 
	מירב אדמור
	–
	מנהלת התכנון, מינהלת תקומה, משרד ראש ממשלה

	לירון אדלר מינקה
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, מינהלת תקומה, משרד ראש הממשלה

	קרני קירשנבוים
	–
	עו"ד, סגנית יועמ"ש, מינהלת תקומה, משרד ראש הממשלה

	מיכל מיטרני
	–
	יועצת למנכ"ל, מינהל התכנון, משרד הפנים

	ד"ר אתי רוזנבלום
	–
	עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון, משרד הפנים

	אפרת ברנד
	–
	עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון, משרד הפנים

	גלעד אלון
	–
	יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	אלעד פרץ
	–
	אדריכל, מכרז בכיר אדריכלות, משרד הבינוי והשיכון

	רס"ן משה שלמה
	–
	ראש ענף הנדסה, פיקוד העורף, צה"ל, משרד הביטחון

	שני קרני
	–
	עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	עומר בן נון שטרן
	–
	מנהלת תחום ועדות מקומיות ורישוי בנייה, המשרד להגנת הסביבה

	עומר ברון
	–
	רפרנט תכנון, אגף תקציבים, משרד האוצר

	נועה מושייף
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מיכל גרשוני
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

	מרים כהנא
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	מילכה כרמל
	–
	ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז השלטון האזורי בישראל




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רוני טיסר
אביה מועלם

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה-2024, מ/1803 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה-2024 (מ/1803). זו הצעת חוק בעלת חשיבות יתרה מבחינתנו בתקופה הזו. אני חושב שהיה צריך להופיע בכותרת: "הצעת חוק התכנון והבנייה (תקומה)", למרות שהיא הצעת חוק שיכולה גם לבוא לידי שימוש בצפון – אנחנו מקווים שנגיע מהר מאוד גם לשיקום שם.

נזכיר לכולם: לפני כשנה בדיוק, הוועדה אישרה את הצעת החוק שהובאה אז, די במהירות ובקלות. קיווינו כולנו שייעשה בזה השימוש הנכון כדי לקצר תהליכים ככל האפשר, ולתת לאנשים את מקום המגורים שלהם – בין אם זה זמני ובין אם זה כחלק מתהליך הריפוי, השיקום והחזרה לשגרה באזור עצמו. 

אם באים להעריך, כנראה שזה עובד ועבד, ולכן אנחנו נתחיל את הדיון בכך שתסבירו את הבקשה. אני אבקש גם, אם אפשר, להרחיב ולהסביר לנו מה היו תוצאות השינוי הקודם בפועל, בכל הקשור לגזרה שלכם, כמובן. מי מציג את הצעת החוק?
	
 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

אני רק אציג בקצרה את הבקשה ואז מינהלת תקומה תפרט; הם גם הכינו מצגת בעניין. אפרת ברנד, סגנית היועצת המשפטית במינהל התכנון. כפי שהיושב-ראש ציין, ב-10 בדצמבר לפני שנה התווסף סעיף 266ו לחוק התכנון והבנייה, שמאפשר לשר הפנים לתת צו לפטור מהיתר ומתוכנית למתחם מגורים והשימושים הנלווים.

הסעיף קובע תנאים שונים: מי יהיה הגורם המבצע – זו המדינה, רשות מקומית או גוף שהוסמך על ידי המדינה; היא קובעת תנאים כאשר יש במתחם חריגה מתוכנית והוראות תכנוניות לגבי מיקום המתחם; וההוראה נקבעה כהוראת שעה לשנה בלבד, כשאזור התחולה הוא על 7 קילומטר מגדר המערכת של עוטף עזה. 

כפי שציין היושב-ראש, אנחנו באים עכשיו עם בקשה להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, ותקומה כבר יפרטו על הצרכים. עד עכשיו, נעשה שימוש בסעיף לגבי ארבעה צווים: צו במשמר העמק, כדי לקלוט את נחל עוז; ביישוב רוחמה, כדי לקלוט את תושבי היישוב כפר עזה; ביישוב רביבים, כדי לקלוט את תושבי היישוב חולית; וביישוב בארי, כדי לאפשר את חזרתם הביתה של תושבי בארי. אנחנו באים עם הבקשה הזו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זו בקשה רק להארכה? בלי שינוי?

 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

הארכה בשנה, בלי שינוי של תנאי הסעיף.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. בבקשה.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

שלום לכולם. מירב אדמור, מנהלת התכנון במינהלת תקומה. קודם כול, רצינו להגיד תודה: תודה לוועדה על השנה הזו; תודה ללשכה המשפטית; תודה לכל הגופים שהיו שם, כי בלעדיכם – כל זה לא היה קורה. 

(הצגת מצגת)

כמו שאפרת אמרה, יש פה שלושה יישובים קולטים שנחל עוז, חולית וכפר עזה עברו אליהם. עד היום, הקמנו ביישובים הקולטים 288 יחידות דיור מ-266ו. בתקומה היו שלושה שלבים: השלב הראשון היה לצאת מהיישובים ולעבור למלונות; השלב השני היה לצאת מהמלונות ולעבור ליישובים הזמניים; והשלב הבא הוא השלב הכי חשוב: לחזור הביתה. 

אפשר קצת לראות מה קורה במשמר העמק – זה בצו של 266ו שיצא; זו רוחמה, שנמצאים בה החבר'ה מכפר עזה, שעוברים לרוחמה ממש בימים אלה; כבר 80 משפחות עברו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה המרחק בין רוחמה למקום שבו הם גרו?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

זה באותה מועצה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, ממש קבע.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

זה יתרון גדול מאוד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בתי הספר והדברים האלה נמצאים בקרבה? זאת אומרת, זו לא רק הדירה? אנחנו לא מעבירים אותם ממלון אחד למלון שני, אלא נותנים את כל ה-Facilities מסביב?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

הכול בתוכו. חשוב לזכור שכבר 50,000 תושבים חזרו הביתה. עכשיו אנחנו בשלב האחרון: לתכנן נכון – הקיבוצים מובילים את התכנון – ולהחזיר את כולם בשנתיים הקרובות לקיבוצים שחטפו את המכות הקשות ביותר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למבנה הקבע שלהם?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

לבתים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

האם, בתיקון הזה, זה ישמש גם למבני הקבע?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

כן. אני אראה לך בסוף – יש את הצו של בארי שכבר נתנו אותו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. זאת אומרת, זה לא מוגבל רק לדברים זמניים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, להיפך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רק 266 המקורי הוא זמני?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

266ה, שהיה קיים גם קודם, מדבר על פתרון זמני. במקרה הזה – אני אזכיר לאדוני – הבקשה שהציג בפנינו ראש מינהלת תקומה דאז, מר אדרי, היא ליצור איזה שהוא מנגנון שיאפשר לנצל את המגורים האלה – גם אם המפונים הם זמניים – ולהשתמש בהם כמגורי קבע - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לאחר מכן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לאו דווקא למפונים. זאת אומרת, אם עושים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני שאלתי שאלה אחרת: שאלתי עכשיו על אותן התוכניות שקיימות להחזרה של האנשים למקום שבו נהרסו הבתים; שם, כנראה, גם ישנו חלקים באותם הריכוזים שבהם היו הרבה בניינים שנהרסו. אני מתאר לעצמי שלא יעשו שכפול של מה שהיה, אלא - - -

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

גם חשוב לזכור שחלק מהשבילים שהתבצעו בהם המעשים הנוראיים – הולכים להשתנות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק, כי חלק מהעניין זה גם לשנות את הזיכרונות משם, כדי שהם לא יישארו באותם השבילים. גם התוכניות הללו נכללות בתוך התיקון הזה?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

בוודאי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, בסופו של דבר, האישור שלהם יהיה אישור חלוט לכל דבר ועניין מבחינת תכנון ובנייה, או שצריך לעבור - - -

 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

בעצם, הסעיף קובע סעד זמנים להגשת תוכנית, לאישור ולפרסום שלה למתן תוקף. כלומר, כמו שהסביר היועץ המשפטי, כרגע מקימים צו, אבל אפשר, מכוח סעיף 266ו, להקים גם מבנים של קבע, כאשר צריך, ככל שרוצים, להכשיר אותם בתוכנית בתוך סעד הזמנים שקבוע בחוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

להלביש על זה תוכנית מלאה.

 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ומה סעד הזמנים להלבשת תוכנית מלאה?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

שנתיים מיום פרסום הצו.

 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

זה שנתיים להגשת תוכנית, החלטה על אישור תוכנית בתוך שלוש וחצי שנים, וכניסה לתוקף בתוך חמש שנים.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

אני אמשיך, ברשותך. באפריל 2024, מינהלת תקומה פרסמה מתווה לעבודות שיקום ביישובים. למתווה הצטרפו 47 יישובים מחבל התקומה, מתוכם 10 יישובים שיש בהם נזק כבד, ולהם, כנראה, נגיש בקשה לפטור מתוכנית והיתר במידת הצורך.

צריך להבין: כל השיקום מתבצע על ידי התושבים והיישובים – אנחנו, מינהלת תקומה, מלווים אותם בתהליך. כמובן שיש אדריכלים ויועצים שבונים את התוכנית, ואנחנו מכווינים ומפקחים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל לכל תוכנית יש אדריכל אחד מוביל; זאת אומרת, לא כל אחד בוחר לבית שלו את - - -

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

בוודאי. חשוב להגיד שיש חברה מנהלת לכל קיבוץ, שהיא גם מובילה את כל התהליך, והכול בבקרות, בישיבות קבועות, בשקיפות ובשיתופי ציבור עם התושבים עצמם. השיקום מאפשר לטפל בנזק בצורה הוליסטית, ולא בכל בית בנפרד. כחלק מתוכנית השיקום, נבחנת האפשרות להגיש בקשה לפטור מתוכנית והיתר, כמו שאמרתי מקודם.

מהו תהליך העבודה? בשלב הראשון, הם הצטרפו למתווה; השלב השני היה לבחור חברה מנהלת – כמו שאמרתי, לכל קיבוץ תהיה חברה מנהלת; בשלב השלישי, הם מגישים לנו, לתקומה, תוכנית שיקום מפורטת מאוד שמתייחסת לכל היבט והיבט, כולל הנצחה ומורשת; והשלב הרביעי הוא ביצוע ובקרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

התוכנית האלה כוללות גם דברים שאינם דווקא מגורים? זאת אומרת, שנלווים למגורים?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

אלה מבני קהילה, בעצם; מבני ציבור; כל מה שהצו מאפשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ומבחר מסוים? אני לא מדבר עכשיו על אזור תעשייה חדש, או משהו כזה. השאלה היא: אין צורך?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

בינתיים לא עלה צורך כזה, אבל הסעיף מדבר על - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אני זוכר נכון, נתנו אפשרות בתוך זה, נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה שעמד לנגד עינינו, בשעתו, הוא האופי המיוחד של היישובים האלה - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולשמור על האופי הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

- - שבחלק לא מבוטל מהם יש בהחלט סדנאות של אנשים שעושים גלריות, מלאכת יד, כל מיני דברים כאלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם חנות מכולת, אם צריך.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

מדובר על שימושים נלווים למגורים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על זה אני מדבר. בזמנו, אפשרנו את זה, ואני שואל: האם התוכניות כרגע נותנות את התשובה גם לזה, או שתתעוררו לזה אחר כך כשיבואו הבעיות?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

אני מקווה שננסה למצוא את הדרך לאופן שבו זה יהיה בשימושים נלווים - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כי כשאנשים באים לגור – הם צריכים עוד דברים.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

- - כי קיבוץ מתנהל אחרת; בקיבוץ יש את המרפאה של הקיבוץ ואת המסחר הקטן, ואם אין את כל המבנים לחינוך הבלתי פורמלי בפנים – הוא עדיין לא מקיים את הקהילה כמו שהוא רגיל לקיים.

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

בדרך כלל מדובר בשימושים נלווים לחקלאות, אבל פה מדובר בתב"ע שיש בה אפשרות גם לתעסוקה, גם למסחר וגם למבני חינוך. 

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

לא. את שואלת? 

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

 מה ששאל היו"ר - - -

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

הוא דיבר על המכולת.

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא דיברתי, כרגע, על תוכנית לאזור תעסוקה חדש או משהו כזה.

 << אורח >> מילכה כרמל: << אורח >>  

לא, אבל שאלת האם הצו הזה יכול לתת מענה גם לאותם שימושי קרקע שהיו קודם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אני גם זוכר שהעלינו את זה אז, והתשובה היא כן – שוב, במידה ובמשקל; זאת אומרת, באותו האופי. לכן, מאחר ואנחנו נפגשים היום בין החקיקה לבין היישום שלה, רציתי לדעת אם גם היישום - - -. כרגע זה עוד לא נעשה. 

 << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >>  

לירון אדלר מינקה מהייעוץ המשפטי של מינהלת תקומה. זה נכון – בסופו של דבר, היה דיון כזה סביב הצו בשנה שעברה, ודובר על כך שיש שימושים נלווים שמשרתים בעיקר את אותו מתחם. אני חושבת שבצווים שהגישו עד עכשיו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה עדיין לא בא לידי ביטוי.

 << אורח >> לירון אדלר מינקה: << אורח >>  

יש מרפאה, מבני חינוך ודברים כאלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר. קיבלתי תשובה. תודה.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

אני אמשיך, ברשותך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

קודם כול, כמו שאמרה אפרת, ארבעת הצווים המאושרים הם בארי, רביבים, רוחמה ומשמר העמק. יש עשרה צווים בתכנון, פחות או יותר. בארי יגישו צו נוסף, כי הצו הקודם שנתנו לבארי הוא על ההרחבה, וצריכים לשפץ ולהקים את המבנים שנפגעו גם בתוך הקיבוץ; הגשנו את כפר עזה, ואני מאמינה שהוא יעלה למועצה בתחילת דצמבר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כרגע, הם לא בספירה של ה-288?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

בארי נמצא בספירה. רק להראות איך הסוף של הצו נראה: קודם כול, בצו יש תשריט שבו מציגים על מה הצו מדבר בתכנון, ויש הרבה מאוד תנאים לפני שעולים על הקרקע – המהנדס של הוועדה המקומית שצריך לתת אישור, פיקוד העורף, הג"א, כב"ה ועוד הרבה מאוד תנאים לצו עצמו לפני שמתחילים לבנות בכלל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה זמן לקח התיאום הזה, של כב"ה וכל אלה, במקרה שלכם?

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

במקרים של היום – זה היה מהיר מאוד: היו לנו את האישורים כבר בתוך שבועיים-שלושה, כי אנחנו עובדים צמוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פה, אני הייתי נושא תפילה שזה יהיה כך גם בתוכניות רגילות. זה אומר שאפשר. 

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

אני מאמינה מאוד בלדבר ובשולחנות עגולים. אם אתה משתף את כולם בתהליך מהיום הראשון – הוא הרבה יותר פשוט.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל פה, בגלל שזו תקומה ובגלל שיש צו – כולם מבינים שצריך. השאלה היא: מתי כולם יבינו את זה גם בימים כתיקונם? קיזוז זמנים כזה גדול היה יכול, אולי, לפתור לנו חלק גדול ממשבר הדיור במדינת ישראל, וגם להוזיל את מחירי הדירות, שבאופן אוטומטי – יוזילו גם את הריבית וכו', וישפיעו על כל דבר ודבר. 

זה "לו יהי", אבל לעובדי מינהל התכנון ומטה התכנון – זה אומר שאפשר; רק צריך לקבוע את המסמרות הנכונות. אי-אפשר לקרוא לכל דבר "תקומה", אבל אולי צריך למצוא איזה שם אחר שיאחד את כולם סביב זה. בבקשה, תמשיכי.

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

זהו, סיימנו. אנחנו מבקשים להאריך את החוק בעוד שנה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתם מעריכים ששנה - - -

 << אורח >> מירב אדמור: << אורח >>  

כדי לקדם ולבנות את החבל – צריך לפעמים קצת דד-ליין, ואני חושב שהשנה הנוספת הזו תהיה מצוינת כדי לסיים את כל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם נהיה נחמדים וניתן יותר – אנחנו רק נאריך את התקופה. שאלה: אנחנו כן לפני הסדרה בצפון או לא לפני הסדרה בצפון; אם ירצו להחיל את אותם הדברים על הצפון? 

 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

כבר לפני שנה הייתה חשיבה, ולא הייתה עוד ודאות לגבי מה יתפתח, ולכן נכנס סעיף שאומר ששר הפנים, באישור ועדת הפנים, רשאי להרחיב את אזור התחולה ובלבד ומתקיימים התנאים של הסעיף. לכן, הסמכות קיימת. 

היה לנו איזה שיח ראשוני עם המינהלת בצפון כבר הבוקר – עם הייעוץ המשפטי, וגם גורמי המקצוע ישבו. כמובן שככל שתיערך פנייה, יוצגו הנתונים ונבין מה הכלים שנדרשים כדי לסייע גם לאזור הזה, שגם הוא צריך סיוע, כמובן – נוכל להחליט אם הכלי של 266ו הוא הכלי הנכון, ולבוא לוועדה בהתאם.

 << אורח >> מיכל מיטרני: << אורח >>  

מיכל מיטרני, מינהל תכנון. אני אוסיף ואומר: אנחנו בקשר גם עם מס רכוש; עם פיקוד העורף; עם משרד הביטחון; עם מהנדסי הוועדות בצפון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היום, אתם יודעים למצוא כתמים כאלה שיכולים להיות - - -

 << אורח >> מיכל מיטרני: << אורח >>  

אנחנו עדיין לא יודעים האם יש כתמים כאלה, נכון לאתמול בבוקר. זו האמת. אתמול בבוקר ישבנו עם מס רכוש, והם עדיין לא יודעים למפות האם יש מקטעים; יכול להיות שיהיו. אנחנו נערכים, ונהיה מוכנים. ברגע שתסתיים הלחימה ואפשר יהיה להתחיל את התהליך שם – אנחנו נהיה מוכנים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חורג מסמכותי בוועדה ורוצה להציע, כיועץ מינהלי-ארגוני: אני חושב שהעבודה הזו צריכה להיעשות היום, ושצריך לקדם אותה עד כמה שאפשר. אני לא יודע אם ניתנה הנחיה ממינהל התכנון או לא, ואני חושב שכן צריך לשתף בזה את ראשי הרשויות המקומיות, כמובן. מס רכוש זה מצוין, כי אתם יכולים ללמוד על אילו אזורים מהנתונים שלו. גם ברור לי שיש פיזור גדול.

 << אורח >> מיכל מיטרני: << אורח >>  

אנחנו בקשר קבוע עם משרד הביטחון, עם מס רכוש ועם כל הרשויות המקומיות בצפון, בשביל לקבל את המידע ברגע שיש להם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע שתכינו את עצמכם לזה; למרות שאף אחד לא יודע אם תהיה הסדרה או לא – הרוח הצפונית שמדברת, כרגע, מדברת על הסדרה, כנראה. אני יכול להגיד את זה כי כבר עשינו "נאה דורש, נאה מקיים"; נעשה את זה גם כאן אם זה יבוא בזמן. 

אני חושב שזה כלי נכון, שהוא גם אמירה לתושבים: "חבר'ה, לא הולכים להיות עכשיו 1,000 דיונים עד שנחליט מה עושים איתכם; אנחנו כבר מתחילים להתארגן לחזרה שלכם למקומות זמניים, או לא זמניים". 

יש פה עוד הוכחה למשהו אחר – תכף נשמע, מפיקוד העורף, נתונים על עוד דברים שעשינו כאן לפני שנה, ומה הם עשו בפועל. אני חושב שזו אמירה, והיא אמירה חשובה. אני אומר את זה בכוונה, לפרוטוקול; אני רוצה שזה יבוא לידי ביטוי; שתעבירו את זה גם למינהל התכנון ולמטה התכנון, ואני אדבר עם השר על זה. צריך לקדם את זה; צריך צוות שכבר יעבוד על זה בצורה מכוונת, וכשזה יגיע לוועדה – נדאג לעשות את זה הכי מהר שאפשר, כמו שאנחנו יודעים לעשות.

אני עושה את זה כהכנה לפיקוד העורף: איך השכונות הללו, והכול, עובדות מבחינת מיגון?

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

צוהריים טובים. משה, ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף. עברה שנה בדיוק – אפילו טיפה יותר – מאז הוראת השעה הראשונה שאושרה למגורים. עד עכשיו, בשנה האחרונה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה מדבר על הממ"דים?

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

כן, על הממ"דים, עד שתי קומות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא על תקומה, כרגע.

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

לא על תקומה, אבל חלק מאותם פרויקטים גם השתמשו בהוראת השעה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

לצורך העניין, היא נתנה מענה גם ל-"מגן הצפון" – תוכנית המיגון באותם אזורים. עד היום, הוגשו אלינו, ואושרו, כ-5,500 בקשות. זה אומר שבערך מחצית מהם כבר הוקמו בשטח. לגבי חינוך – שזה המסלול השני שאושר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שהוספנו אותו תוך כדי - - -

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

נכון. שם, המספרים הם 521 שאושרו, אבל אפשר להכפיל את זה ב-3, כי בכל בקשה יש כמה מרחבים מוגנים. עיריות גדולות, כמו עיריית תל אביב, גבעתיים וחולון - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כצפוי – הרימו את הפרויקט.

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

- - הצליחו לסגור את פערי המיגון בסקטור החינוך באותן הרשויות, הרבה בזכות הוראת השעה. קיבלנו עכשיו הארכה לעוד שנתיים, ובתקווה, גם חינוך וגם מבני הציבור יאושרו. הדבר הזה הוא בשורה ברמה מדינית, גם לצמצום פערי המיגון. שאפו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה חשוב מאוד למוכנות שלנו.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי. אני גם אזכיר לאדוני שהרבה פעמים יש קורלציה בין הרשויות שמצליחות להרים את הפרויקט לבין מספר התושבים שנמצאים בהן – כיסוי למדינה מבחינת מספר התושבים; מבחינת אוכלוסייה, ולאו דווקא מבחינת היכולות הגאוגרפיות. זה לא משמח, אבל זה נותן כיסוי מסוים. כמובן, צריך שהמדינה תשקיע את האקסטרות איפה שיש צורך להשקיע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה בדיוק מה שהתחלתי לומר: כצפוי, כמו שדיברנו גם אז, תל אביב ואחרות, שהן רשויות יותר חזקות, ירימו את הפרויקט הזה, כי יש להן את התקציבים לזה – במיוחד במה שקשור לחינוך, למבני תרבות ולדברים מהסוג הזה. 

פה, אני חושב שמשרד הפנים צריך לעשות חשיבה, עם משרד הביטחון, ולהבין איך עוזרים לרשויות חלשות יותר לעשות את זה. בסוף, ראינו את זה עכשיו בצפון – בואו נעזוב רגע את הדרום; כבר שכחנו, לכאורה, מה היה בדרום: יש ימים שבהם ההנחיות של פיקוד העורף הן שיש לימודים במקומות שבהם יש ממ"דים. מה המשמעות של זה? שאם, בעקבות החקיקה שעשינו, לרשות המקומית תהיה את האפשרות לעשות את זה – ואפשר לעשות את זה במהירות ובזריזות – ילדים יהיו ברצף לימודי גם בתקופות קשות.

יש לזה משמעות אדירה מבחינת חינוך, מבחינה סוציולוגית, לעתיד, ומהרבה מאוד דברים. עם כל הכבוד, בסוף, אנחנו יודעים מה המשמעויות של ילדים בבית. לכן, אני קורא מפה למשרד הפנים, למשרד הביטחון ולמשרד האוצר, כמובן: חייבים לעודד את הדבר הזה. הורדת רגולציה היא דבר חשוב מאוד, אבל היא עוזרת למי שיכול כלכלית; היא לא תעזור למי שלא יכול כלכלית בכך שהיא קיימת על המדף. 

בכל אופן, תודה רבה לך, משה.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אם יורשה לי עוד משפט, אדוני: אדוני תמיד אומר, ובצדק, שההשקעה בבינוי ובמיגון – זה רלוונטי גם לדיון הבא, שבו יגיעו נציגים אחרים מטעמנו – יכולה לחסוך, הרבה פעמים, השקעות רבות בשיקום וברווחה לאוכלוסייה שסובלת מפוסט-טראומה ומקשיים. זאת אומרת, יש השקעה פריפריאלית לעובדה שאין מיגון כרגע, שיכולה לעלות עשרות מונים על ההשקעה שיש עכשיו במיגון. אדוני תמיד אומר את זה, וצריך להזכיר את זה גם בנקודה הזו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אדוני באמת אומר את זה, אבל אדוני גם אומר עוד דבר: שראינו שהמדינה השקיעה הרבה כסף בפינוי אנשים לבתי מלון, בתשלומי שכר דירה וכו', באזורים שבהם יכול להיות שהיה אפשר להיות יותר רגוע שלאנשים יש את הממ"דים שלהם. לכן, אין ספק שזה נכון.

אם אנחנו כבר מדברים על זה – גם מה שדובר אז, בזמנו, לגבי ההיתר המזורז לבניינים יותר גבוהים – איפה התקנות? זה כבר לא בידיים שלנו; זה התחיל אצלנו, איתכם ביחד, אבל - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

על הרישום המקוצר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. הרישום המקוצר. זה כבר אושר? זה עובד בפועל?

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>  

זה בתוקף ופורסם ברשומות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זו שאלה לפיקוד העורף: כבר התחילו להגיע בקשות בהקשר הזה?

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

אני מודה שאנחנו לא עושים הבחנות בסוגי המסלולים, חוץ מהוראת השעה, שבה בנינו מסלול ייעודי אצלנו במערכת. לצורך העניין, כן קיבלנו הרבה שאילתות לגבי האופן שבו ניגשים למסלול, ואז הם מועברים לוועדה המקומית, אבל הבשורה האמיתית שמוכיחה את עצמה בשנה האחרונה זו הוראת השעה, כי אנחנו רואים שאנשים משתמשים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבשורה המשלימה היא המבנים של שתי הקומות.

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

אני רוצה להגיד משהו, היושב-ראש: עדיין צריך למצוא פתרון לבנייה רוויה, כי אפילו עם אחוז ההסכמה של 60% – זה לא משהו שהוא פיזיבילי, ואנחנו לא רואים הרבה פרויקטים של צמצום פערים בבנייה רוויה. יש הרבה ביקוש, ואנחנו מקבלים הרבה שאלות מאזרחים: למה הוראת השעה לא מוחלת גם בבנייה רוויה, מעבר לשתי קומות? זה משהו ששווה, אולי, לדבר עליו להמשך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בשביל זה יצרנו את ההיתר המזורז, אבל אתה אומר שזה לא עוזר, או שאתה לא יודע אם זה - - -

 << אורח >> משה שלמה: << אורח >>  

אני לא יודע להגיד את הפילוח המדויק, אבל אני צריך להגיד שהסכמת שכנים היא נושא כאוב מאוד בעניין הזה, ויש הרבה ויכוחים בין שכנים ודברים כאלה. אנשים לא מספיק מבינים את התמרוץ של הוספת ממ"דים וכמה זה משביח את הנכס, מעבר לערך המיגוני.

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >>  

זה נכנס לתוקף לפני פחות מחודשיים, אז - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז עוד אי-אפשר לבחון את זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כבר יש הקלות בחוק המקרקעין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לממ"דים, או בכלל?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לממ"דים. שם, זה מתייחס לכל סוג של הרחבת דירות קיימות, וכמובן יכול להתייחס גם לממ"דים. אני אפילו נזכר במפורש אם זה בסעיף החוק – למיטב זכרוני, יש שם הקלות שבהן לא נדרשת הסכמה של כל השכנים, אלא הסכמה פחותה. זה הסדר שקיים כבר מספר שנים בחוק המקרקעין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בבקשה.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>  

אתי רוזנבלום, מינהל התכנון. בסימן של הפטור מהיתר ממ"דים למבני מגורים, הוספנו הוראות שיאפשרו הקמה של ממ"ד בקומה למטה בלי צורך בהקמה למעלה. כלומר, כן ניסינו לייצר איזה שהוא מתווה שיאפשר להקים בחדר מהיחידות, ושלא תידרש הסכמה של כל היחידות להסכמה בפועל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה עוד בלי קשר למקוצר.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>  

זה בקשר לפטור; עשינו את זה בפטור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חשוב לי - גם מטה התכנון – שתשימו עין על ההסדר. זאת אומרת, לאסוף נתונים. יכול להיות שצריך לשנות משהו תוך כדי תנועה – אתם, או אולי אנחנו, בחקיקה; אולי נראה שצריך הקלה מסוימת בקטע של הסכמת השכנים; אלה דברים עדינים. הייתי רוצה לבחון את זה כדי לראות את - - -

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>  

באותו עניין, אנחנו מקדמים, במקביל, הבהרה לתקנה 36 לתקנות הרישוי, שאומרת שכל בקשה להיתר צריכה להיות מוגשת עם הסכמות שכנים, ואם אין הסכמות – לשלוח הודעות. אנחנו מבהירים, באותה תקנה, שזה נתון לשיקול דעת מוסד הרישוי, והוא רשאי לתת את ההיתר גם בהיעדר כל ההסכמות הנדרשות לפי דיני המקרקעין.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

בעקבות דיון משפטי שנערך בנושא הזה.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >>  

גם זה מקודם בימים אלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר. זה לא עבר דרכנו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא עובר דרכנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זהו. תהיה רגוע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם כבר בתיקון הממ"דים עסקינן, מכיוון שהוא ממשמש ובא עד לפתחנו, ממשמשת ובאה הצעת חוק שמאמצת את המנגנון שאומץ לראשונה בנושא של הממ"דים במסגרת חוק תיקון הבנייה הרגיל, וזה נושא האישור שבשתיקה. 

	הממשלה ראתה כי טוב, והיא מנסה להביא הצעת חוק – היא תביא, כנראה, הצעת חוק בהקשר הזה, שמנסה להתייחס לכלל הדברים. אם כבר באיסוף נתונים עסקינן, נשמח שתאספו נתונים גם בהקשר של מה שעבד ולא עבד בנושא של האישור שבשתיקה בקטע של הממ"דים – לאסוף נתונים בוועדות המקומיות, בפיקוד העורף, בשירות הכבאות ובכל הגורמים האחרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עד כאן שיעורי בית. אנחנו תולים הרבה תקוות בכיוון הזה, שאנחנו רוצים מאוד לקדם. זה דבר שיכול לשנות הרבה מאוד לחלק, לדעתי. הנושא של אישור בשתיקה הוא משהו שצריך ללמד את המערכת התכנונית: זמן הוא כסף, ואי-אפשר לא לתת תשובות ושלא יקרה כלום. לא נתת תשובה? נתת אישור. קח את האחריות על עצמך. אני מקווה שיהיו עוד דברים שנוכל לעשות. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אפשר רגע?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שלום. כן, בבקשה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

שלום רב. ראשית, תודה על ההצעה. אני מבין שאתם מדברים, בתקומה, על שנתיים ולא שלוש, כדי להזדרז ולעבוד מהר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שנה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ואם יהיה צורך, כמובן - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אל תגיד; הם יודעים.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון; הסכמה שבהנהון. יש פה נציגים של רמ"י?

 << אורח >> מרים כהנא: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

פה, בהחלטה הזו, מדובר על האזור הדרומי בלבד?

 << אורח >> מרים כהנא: << אורח >>  

כרגע כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

החוק מאפשר להרחיב.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בצו של שר הפנים, באישור הוועדה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מצוין. אנחנו עומדים בפני שנים של עשייה והתאוששות. סיימנו, בסיוע המדהים של הוועדה הזו, את הסבב הראשון של הבחירות בדרום; יהיו בחירות גם בצפון, וכל הרשויות תתכוננה לשנים של שיקום ושל פיתוח. המשימה של כולנו היא להקל – בשתיקה, בהנהון ובסיוע פרואקטיבי – על פתיחת האופק לכולם. 

אני אנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר לכל מי שנמצא פה – גם תקומה, גם רמ"י וגם מינהל התכנון – שקרה דבר מוזר: בוועדת השרים האחרונה, ביום ראשון, הבאתי הצעה שמאפשרת לקדם היתרי בנייה בלי צורך בחתימה של רמ"י, גם בדרום וגם בצפון. כלומר, בוודאי שצריך לבצע הסדרים מול רמ"י על כל מה שלא מוסדר, אבל לא להתנות את הפיתוח באותם מוקדים של שיקום לאומי בעניין, ולהישאר צמודים להנחיות התכנוניות ולאישור של ההיררכיה התכנונית, מינהל התכנון.

אני מבין שמינהל התכנון קיבל, ושמשרד השיכון בעד, והייתה התנגדות מרמ"י. אני שוטח את תחינתי מרמ"י לא להקשות את העורף; לאפשר שיקום בלי להתנות דבר בדבר. זה דבר נכון ומוסרי, בוודאי במוקדים האלה. 

 << אורח >> מרים כהנא: << אורח >>  

אני אשמח להתייחס. מירי כהנא מהאגף המשפטי ברמ"י. באופן עקרוני, ההצעה שלך לא עלתה לוועדת שרים בסוף.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה עלה וקיבל התנגדות.

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >>  

לא. הדיון נדחה בשלושה שבועות.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה נדחה אחרי שמינהל התכנון, משרד הפנים ומשרד השיכון הסכימו, במהות, ורמ"י לא, ואז השר הביע את העמדה המתנגדת. אני מקבל; צריך להגיע להסכמות.

 << אורח >> מרים כהנא: << אורח >>  

במהות, גם רמ"י חושבת כמו שאתה מציג – שצריך לעשות את כל מה שאפשר כדי לקדם כמה שיותר, כמובן. בשנה האחרונה, התקבלו החלטות רבות שמקלות, והיום כמעט ואין תשלום בעסקאות של מגורים בקו עימות, בעסקאות - - -

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני מדבר על הצורך בחתימה על היתרי בנייה.

 << אורח >> מרים כהנא: << אורח >>  

גם היום, יש מסלול מקוצר ברמ"י לגבי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש לי נוהג: אני לא אוהב לדבר על משהו שעדיין לא למדנו אותו. זאת אומרת, ידידי, שוסטר, פונה אליכם כדי לנסות - - -

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לנצל את שלושת השבועות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

או שצריך לדאוג שזה יעבור בוועדת שרים, ואולי נטפל בזה בצורה יותר יסודית. אני לא מכיר את הסוגיה כל כך – אני מבין את רוח הדברים – ולכן לא הייתי רוצה להתעמק בזה עכשיו, ברשותך, ידידי.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מקבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מי עוד רוצה לומר משהו בעניין? יש עוד הערות? אגב, אני אנצל את ההזדמנות הזו, כי היום פורסם בעיתונות – שוב, עבודה שלנו, של הוועדה, אומנם בצוות אחר – שתמ"א/70 הולכת להיות מאושרת בקרוב, ברוך השם – היעד הוא עד סוף דצמבר. יש היום דיון במועצה הארצית, מתוך כוונה - - -

 << אורח >> אפרת ברנד: << אורח >>  

הולכת להתקבל החלטה לגביה בקרוב. אם היא מאושרת או לא – את זה תחליט הוועדה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. תתקבל החלטה, וכולנו במתח אם יאשרו אותה או לא. שוב, זו הייתה קריאה שלנו, של הוועדה; לא רק קריאה, אלא אפילו הכנסנו את זה לתוך חוק המטרו כדיווח לוועדה. אכן, אני רוצה לציין, בשיחה שהייתה לי לפני שבוע או 10 ימים עם יושב-ראש מטה התכנון, נתן אלנתן, שהתקיימה ביוזמתו, הוא אמר לי: "אנחנו עושים את כל המאמצים, ונגיע לזה, בעזרת השם". 

זה חשוב מאוד. זה חשוב לוודאות של האזורים הללו; זה חשוב לכלכלה של כל האזור הזה; זה חשוב למטרו עצמו; זה חשוב מאוד למדינת ישראל. סיימנו את החקיקה, ויש רק עוד אי-בהירות לגבי זכויות כאלה ואחרות. אני חושב שברגע שתאושר התוכנית – העסק הזה יתחיל לעבוד יותר. 

כבר היום, אני שומע – שוב, אני טופח לעצמי על השכם, בהיעדר טופח אחר – שמה שעשינו עם הנושא של תל ההשבחה, הדיפרנציאליות שלו וכו', כבר נתן Boost ; אני שומע על תוכניות שמתקדמות, וכו'. עם זאת, חשוב מאוד שתמ"א/70 תאושר, תקבל תוקף ותהיה ברורה לכולם, ואז השוק כבר יעשה את שלו.

אני מברך את מינהל התכנון ומטה התכנון, על כל זרועותיו – חלק נמצאים פה וחלק לא – על הדבר הזה. שוב, עבודה טובה, משותפת, גם בחקיקה וגם של הצוות המקצועי בעמדות הסטטוטוריות. זה רק יביא טוב למדינת ישראל.

יש למישהו הערות? שאלות? אם לא – אנחנו נקריא ונצביע. 

 << דובר >> רוני טיסר: << דובר >>  

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024

	תיקון סעיף 266ו
	1.
	בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בסעיף 266ו(יא), בהגדרה "התקופה הקובעת", במקום "שנה" יבוא "שנתיים". 



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לאחר שהוקרא, אנחנו נעלה להצבעה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה-2024, (מ/1803). מי בעד הצעת החוק?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>  

שניים בעד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>  

אין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מי נמנע?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>  

אין.

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה אושרה בוועדה. שיהיה לכם בהצלחה גדולה, בעזרת השם. הצלחתכם – הצלחתנו. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:17. << סיום >>