פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 02/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 234 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> תמיכת משרדי ממשלה בעמותות שמטפלות ומסייעות לחיילים בודדים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: אירנה ראובני – מנהלת תחום תמיכות, משרד העלייה והקליטה רן קלדרון – מנהל תחום בכיר צה"ל ותפקידים מיוחדים, משרד העלייה והקליטה איל הנס – ר' אגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון נועה אוחיון – רמ"ד פרט ומילואים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון אורית להב – תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי נעמה רוט – מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שאול מוצפי – מנהל אגף תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון ריבי קלינמן – משרד הבינוי והשיכון ליאת קסלר – עו"ס, תוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית הילה סולימני – מנהלת תוכנית כנפיים ישעיהו שושן – סמנכ"ל, עמותת נצח יהודה יהודה שפירא – מנהל חיילים בודדים, עמותת נצח יהודה רוני בן חמו – מנהל קהילה, עמותת נצח יהודה צביקה גרייבר – יו"ר ומייסד keep olim in Israel ליאורה רובינשטיין – המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין שפרה שחר – מנכ"לית בית חם לכל חייל סבסטיאן עובדיה – אח של סנטיאגו ז"ל שהתאבד בתקופת שירותו נועם אביטל – מנכ"ל רוח נכונה יאיר רן-פלד – מנכ"ל 'צופים גרעין צבר' קרן פרידמן – רכזת מלגאים, קרן 'הישג'-חיילים בודדים משוחררים מוטי דסקל – פעיל למען יוצאי המגזר החרדי ג'ימי מילר – בן דודה של שירי ביבס, משפחות החטופים שמי קלדרון – דוד של אופק קלדרון, משפחות החטופים שמעון אור – דוד של אבינתן אור, משפחות החטופים גליה חושן – אמא של הדר חושן ז"ל חנה כהן – דודתה של ענבר הימן ז"ל חנה גיאת – ארגון אימהות לוחמים לאה הריס – ארגון אימהות לוחמים טל ברו אלוני – רופאים להצלת החטופים משה ראב ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תמיכת משרדי ממשלה בעמותות שמטפלות ומסייעות לחיילים בודדים << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום ה-2 בדצמבר 2024, א' בכסלו, תשפ"ה. היום 423 ימים מאז טבח שמיני עצרת, 101 חטופות וחטופים עדיין במנהרות החמאס. היום גם הותר לפרסום, לצערנו, כי סרן עומר נאוטרה ז"ל שנפל בקרב ב-7 באוקטובר הוגדר כחלל צה"ל. עומר נולד וגדל בארה"ב, בגיל 18 עלה לישראל לשנת מכינה ואז החליט שהוא לא חוזר לארה"ב לחיים הקודמים שלו ושלא רק נשאר עם הרגשת אהבת ישראל עמוקה אלא הופך אותה גם ליישום ולעשייה ולחייו ממש. הוא כבר היה רשום ללימודים גבוהים באוניברסיטה והחליט שהוא חייב להתגייס לצה"ל, התגייס לשריון והתקדם לתפקידי פיקוד. עומר פיקד ביום הטבח על מוצב ליד ניר עוז, היה אחראי על הכוחות הראשונים שיצאו לגדר, הם הותקפו על ידי כוח מחבלים עצום, רחב היקף, הטנק שלהם חטף, הנהג וחייל נוסף נהרגו, עומר ונמרוד כהן נחטפו ומאז הם בעזה. כיום הותר לפרסום שעומר נפל בקרב וגופתו מוחזקת בידי חמאס, ה' ייקום דמו, יהי זכרו ברוך. בתוך כך נמצאים איתנו כאן משפחות החטופים וניתן להם רשות דיבור. ג'ימי מילר. << אורח >> ג'ימי מילר: << אורח >> אני ג'ימי מילר, אני בן הדוד של שירי ביבס, שמי שלא מכיר היא אמא של אריאל וכפיר ואשתו של ירדן, וכמו שאנחנו יודעים, אין לנו ולא היה לנו איזה שהוא אות חיים או סממן שהם נמצאים במקום כזה או אחר לאורך כל הדרך מכל החטופים שחזרו או בכלל ממידע מודיעיני כזה או אחר, מעולם לא שמענו עליהם כלום ושום דבר. אנחנו כמובן מאוד חוששים מהגרוע מכל, אבל עדיין יש בנו איזה שהוא שביב של תקווה ולכן אנחנו ממשיכים להילחם בכל הכוח גם בעבורם וכמובן שגם בעבור יתר החטופים שנמצאים שם כבר כל כך הרבה זמן. כמו שאנחנו יודעים, החורף הולך ומתקרב, קר, לא נעים. אני רואה שרובנו כאן, חוץ ממני אולי לאות הזדהות, לובשים עליוניות, סוודרים, חליפות, להם בעזה אני מניח שאין להם שמיכות, אין להם סוודרים, לא חליפות, אפילו לא מזגן שמחמם אותם. אנחנו חוששים מאוד שאם המצב יימשך ככה ואם ההחלטה אם להניע עסקה או לא להניע עסקה תמשיך לדשדש אנחנו לא נזכה לצערי לראות את אף אחד מהחטופים שעדיין נמצאים שם בחיים, ואני מדגיש עדיין נמצאים בחיים, חוזר לכאן לא בניילון. אני רוצה להתייחס פה לציור שאריאל צייר. אני לא יודע מי מכם מכיר אותו ומי לא, הוא צייר את זה בערך שלושה חודשים לפני שהוא נחטף. אריאל חובב גיבורי-על והוא מאוד אוהב את באטמן ובאחד הציורים האחרונים שהוא צייר, במקרה מצאנו את הציור המסוים הזה בבית שלהם בניר עוז, הוא רשם באטמן והוא ביקש מהגננת שתרשום: אני עף ומציל אנשים שתקועים בתוך בור. את זה הוא ביקש מהגננת שתרשום. זה פשוט עצוב שילד כל כך קטן שרק היה בן ארבע אז ביקש לרשום דבר כזה והוא כל כך אמיץ שהוא חשב שהוא הולך לעשות דבר כזה ולהציל אנשים שתקועים בתוך בור ובסופו של דבר הוא זה שנמצא בתוך בור עם עוד 100 חטופים. אני שואל את עצמי, אם הילד הזה כל כך אמיץ כדי לבקש שירשמו דבר כזה, אם אין אף אחד בכל חברי הממשלה הזאת שיהיה מספיק אמיץ כדי להניע עסקה שתצא לפועל כולל כל חברי הכנסת שאני יכול לקרוא להם במובן מסוים בריונים כי הם חושבים שהם מאוד חזקים, אבל הם לא כי הם לא אלה שנמצאים שם בבור, במנהרות של החמאס, וסובלים מחרפת רעב, סובלים מקור, סבלו מחום, סובלים מהתעללות מינית, פיזית, נפשית. הם לא נמצאים שם להציל את האנשים שנמצאים שם כבר כל כך הרבה זמן. זה עצוב מאוד שיש אנשים שמתנגדים לעסקה ואני חושב שכן צריך להניע עסקה ואני חושב שאם יש בני משפחה שהחטופים שלהם נמצאים שם והם נגד עסקה ונגד דברים כאלה ואחרים ורוצים להניע כל מיני דברים אחרים, בסופו של דבר אני כל הזמן חושב לעצמי מה עוברים היקירים שלהם שם כשהם שומעים שיש בני משפחה מסוימים שלהם ספציפית שכל כך מתנגדים לעסקה וכן רוצים ליישב שם וכן רוצים לכבוש שם וכן רוצים כל מיני דברים. אז אני מסכים איתכם שהחמאס לא צריך להתקיים, ממש לא צריך להתקיים וצריך למחוק אותו מהאדמה ובכלל צריך למחוק אותו מהיקום, אבל זה לא הזמן לעשות את זה. אני חושב שדבר ראשון אנחנו צריכים להחזיר את החטופים לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שיבנו את עזה החדשה על הגופות של היקירים שלנו, לפני שיבנו גן משחקים על איפה שאריאל וכפיר קבורים איפה שהוא אולי מתחת לאדמה. אני מבקש באמת מכל מקבלי ההחלטות, ואני לא באמת רואה כמה יש כאן, אבל מכל מקבלי ההחלטות ומכל מי שכן יכול להשפיע, לעשות את כל מה שאפשר, להפוך שולחנות, לעשות באמת את כל מה שאפשר כדי שהיקירים שלנו יחזרו לכאן וכמה שיותר מהר לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה לכולם ואמן שנשמע בשורות טובות וכמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> אני שמי קלדרון, אני דוד של עופר קלדרון. אנחנו פה שנה וארבעה חודשים מבקרים במשכן הזה ולמרות שאין לנו כבר כוח, למרות שהשינה שלנו לא שינה, אנחנו באים לפה כדי להזכיר גם למובילים במדינה הזאת שקורה פה משהו. עופר נחטף עם ילדיו, שניים מילדיו, ארז וסהר, שהם חזרו אחרי 52 יום בגופם, בנפשם לא. ארז ששנה שלמה לא ביקר בבית ספר, לא היה מסוגל לבקר בבית הספר, עכשיו הוא השתכנע ללכת לבית ספר, אבל הוא בקושי נמצא בכיתה. ילד בן 13 שציין את בר המצווה שלו לפני חודש בלי אביו, אנחנו מנסים להוציא אותו קצת מהבית לראות דברים אחרים, להינפש, הוא לא מסוגל, הוא לא יוצא מהבית. סהר עוד איכשהו יוצאת, אבל גם לה קשה. סהר, אני לא יודע אם אתם יודעים, היא פגשה אותו במנהרות ביום שהיא יצאה ועופר ביקש ממנה בבכי, אבא בוכה בפני ילדה בת 16, שתילחם עליו, שתלך להפגנות, והמעמסה על כתפי ילדה, היום בת 17, הוא לא פשוט. יש לו עוד שני ילדים, גאיה ורותם, גדולים יותר, וכולם חיים ולא חיים. חיים ולא חיים כי בלי אבא, כי כשאני מדבר על עופר, עופר הוא אבא דומיננטי, אני לא יודע כמה אתם מכירים, אבל אבא שהילדים סביבו כל הזמן, אבא שאוהב שטח, אבא שאוהב טבע, הוא נגר אומן, טיסנים, הוא לקח אותם, הוא רוכב אופניים מקצועי ואת כל זה הוא העניק לילדים שלו והם רק מחכים. אני נותן נקודת מבט אחת, אבל יש עוד 101 משפחות שנלחמות ומייחלות ליום שבו הם יחזרו. אני עצמי בוגר מלחמת יום הכיפורים ובמלחמה הזאת אני הבטחתי לעצמי לקיים את השיעור הכי טוב שקיבלתי בבה"ד 1 וזה לדאוג לחיילים. חזרתי והבטחתי לחיילים שלי וקיימתי ולא השארתי אף אחד מאחור. דאגתי לכל משפחה שהייתה צריכה את הדאגה הזאת עד היום. אני לא מרגיש שזה מה שקורה מלמעלה, קואליציה שחלקם מלטפים אותנו, אנחנו לא צריכים את הליטופים האלה, יושבים על הגדר, אבל גם האופוזיציה, אני דורש לחשוב על מהלכים יצירתיים ויש כאלה. אנחנו עם חכם, אי אפשר להגיד לנו אנחנו איתכם ובזה זה נגמר, להיות איתנו זה לשחרר. היום קיבלנו בשורה קשה וכל הזמן אנחנו חרדים וכל הזמן חושבים איך ומה אפשר עוד לעשות. יש שם אזרחים, יש שם בנות, יש שם ילדים, יש שם מבוגרים. קחו את זה לפינה שלכם, קחו את זה למשפחה שלכם, חלילה אם היה קורה לכם דבר כזה. אני בחיים שלי לא האמנתי שאני אגיע למקום כזה, החיים שלנו נעצרו, אנחנו שם, ב-7 באוקטובר. אז לעשות מעשה, מכולם, מכל 120 חברי הכנסת, תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. שמעון. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה לכם. אני שמעון אור, אני דוד של אבינתן שנחטף יחד עם נועה ארגמני מהמסיבה בנובה, היא חזרה, הוא עוד לא חזר. אני באמת חושב שכל פעם שאנחנו מקבלים הודעה קשה כמו של עומר, שהמשפחה שלו קיבלה את ההודעה שהוא לא בין החיים, זה פוגש אותנו, כמו שאמרת מקודם, זה פוגש אותנו מכיוון שאנחנו אומרים מה עם היקירים שלנו, מה עם אבינתן, מה עם עוד 101 חטופים. אנחנו יודעים שזה יכול לפגוש כל אחד מאיתנו. אני לא יודע איך יהודה כהן, אבא של נמרוד, מרגיש, שהוא היה איתו באותו טנק, קשה לחשוב על זה בכלל, אבל כן אני מתחבר לצורך ביצירתיות. אני לא יכול לשמוע ניסיונות הולכים וחוזרים שוב פעם לפנות לחמאס, שוב פעם לעסקה, בלחץ של ממשל ביידן, רגע לפני שהוא הולך. לא יודע אם שמעתם, בטח שמעתם שהוא עשה חנינה לבן שלו לפני שהוא עוזב את התפקיד, חנינה לבן שלו שמואשם במעילה של מיליונים. מה אנחנו מצפים מאדם כזה, שהאינטרס של החטופים יעמוד לו בפני רוחו? אדם שעושה כאלה מעשים. לא מעניין את האמריקאים כלום חוץ מאשר עצמם. אותנו מעניין החטופים, אותי מעניין אבינתן ואותי מעניין כל חטוף, כל משפחה שאני מכיר ולא מכיר, ומעניין אותי גם החטופים החיים וגם המתים מעניינים אותי, אותו לא מעניין. ואם אנחנו מדברים על יצירתי, אז לנסות להחיות את החמאס כארגון כשהוא נמצא גוסס ושאיבד את הקשר שהיה לו עם החיזבאללה, שהפרידו בין המאורעות, זה הדבר הפסיכי ביותר שאפשר לעשות, לנסות לחזר אחרי ארגון גוסס שמה שהוא יעשה אחרי כן זה שוב יחזור לדרישות שלו, לחזור למשילות, יחזיר אולי מספר מצומצם של חטופים ואת כל השאר ישאיר אצלו, שנים יעשה איתנו משא ומתן. אני אומר יצירתי. נכון, אתה נמצא באופוזיציה, אבל יש לך גם קול להגיד דברים, יצירתי זה אומר להגיד שלום לחמאס כארגון, אנחנו יותר לא בקשר איתכם והשב"כ, שיש לו יכולת יצירתית למצוא מי הדליף את המסמך שאומר ומאשר שחמאס לעולם לא יחזיר את החטופים, אז שהשב"כ עם היצירתיות שלו ימצא את הקשר עם אלה שמחזיקים את החטופים באופן ישיר ויבוא איתם למשא ומתן מקומי להחזיר את החטופים, או דמכם בראשכם, כי אני יודע איפה אתם נמצאים, אני יודע איזה חטופים נמצאים אצלכם, או תקבלו כסף, תקבלו כרטיס טיסה, מה שאתם חושבים בצורה מקומית, אבל החטופים אצלנו. כשמי שמחזיק את החטופים יבין שאין סיכוי יותר שארגון חמאס יחזור חזרה לחיים הם יבואו במשא ומתן, אבל אם ביבי נתניהו מבטיח 5 מיליון דולר ביד אחת וקורא לעסקה ומחזר אחרי חמאס כארגון מצד שני, שני הדברים לא מתחברים ביחד, אנשים לא מטומטמים. אז אני מבקש ממך, אף על פי שאתם נמצאים באופוזיציה, לנער את הקואליציה הזאת, או מי שנמצא בתוך הפורום הביטחוני, לבקש ממנו קצת חשיבה יצירתית אם אפשר, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. גליה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אני אמא של הדר חושן, ה' ייקום דמה, היא הייתה בנובה, נכנסה לרכב, עצרה ליד המיגונית בכניסה לרעים ושם היא נרצחה. 41 אנשים במיגונים, אחד נחטף, 11 ניצולים. אני מבינה שהדיון היום זה בקשר לחיילים בודדים ואני רוצה להגיד שאני פשוט מצדיעה לכל החיילים שעוזבים בית ומשפחה ושפה וארץ ובאים פה לתת מעצמם ואת עצמם, מקריבים חיים, ובאמת המדינה צריכה לעשות הכול כדי לחבק אותם, אבל אני רוצה לדבר על כל החיילים, על הבודדים ועל שאינם בודדים, כולם הילדים שלנו. אני באתי לזעוק על שמסכנים חיילים בשדה הקרב. אכן במלחמה יש נפגעים, אנחנו יודעים שזו המלחמה הכי צודקת שאפשר, אבל למה לסכן אותם? למה לסכן את החיילים שלנו? למה להכניס אותם למלכודות שיתפוצצו עליהם? כשיש ספק אז אין ספק. למה להכניס אותם שוב ושוב לאותם מקומות? את השם ג'בליה שמעתי עד שהאוזניים שלי כבר לא יכלו לשאת. איך ממשיכים עם הפשיטות כשרואים שזה לא יעיל? למה חיילים צריכים להיהרג באותו מקום שוב ושוב? אנחנו לא מבינים שכשכובשים שטח צריך להמשיך להחזיק בו לפחות עד שבטוחים שלא יחזרו לשם אויבים? איך מגבילים את החיילים שלנו בפתיחה באש? כאילו בלתי מעורבים, שאין דבר כזה, כן? שומעים הרבה תסכול מחיילים בשטח. אתם חושבים שאנחנו לא יודעים ואנחנו לא מבינים, אבל החיילים הם הילדים שלנו, הם באים הביתה ומספרים. איך מסכנים אותם עם כל ההומניטרי? הם צריכים גם לשמור על המשאיות וגם למעשה הם נותנים אוכל ודלק לאלו שנגדם הם נלחמים. המדינה תוקעת להם סכין בגב עם כל ההומניטרי, שלא לדבר על החטופים שאיך אפשר להכניס אוכל למפלצות שם, לאויבים שלנו, כשהחטופים שלנו לא מקבלים שום דבר? זה בכלל לא נתפס מבחינתי. ומה עם הרדיפה המשפטית? איך מתנכלים לחיילים שלנו ועוצרים אותם על רצח נוח'בות? משהו שלא מתקבל על הדעת, על התנהגות לא נאותה למפלצות. כן, עושים להם את זה והם מרגישים בודדים, בהחלט בהחלט בודדים. מי ילמד אותנו בכלל מה זה מוסר? אנחנו הבאנו את המוסר לעולם, שאף אחד לא יגיד לנו מה זה מוסרי ומה זה לא מוסרי. איך מעלילים עליהם שהם אנסו ואף אחד לא עושה עם זה כלום? השתיקו. כלום, שום דבר. איך מעלילים עליהם שהם הורגים סתם ועושים טיהור אתני? איך אפשר להגיד דברים כאלה על החיילים הגיבורים והצדיקים שלנו? זה לא פוגע רק בהם, זה פוגע בנו, בעם שלנו, בכולנו. איך נטפלים לש"ג בעוד שהקודקודים שהיו אחראים ל-7.10 מקודמים על ידי האחראי ל-7.10 או פורשים לפנסיה תקציבית מדושנת? איך לא נותנים להם לנצח? הם רוצים לנצח, הם מקריבים לזה מאות ימים. תחשבו גם על העתיד שלהם, הם נותנים את כל כולם לצבא ולעם, הם תורמים, אז שהמדינה תתרום להם, תיתן להם אופק. יש לנו נגב וגליל שתמיד אומרים שחסר שם יישובים יהודיים, תנו להם שטחים שם חינם אין כסף, תקימו יישובים, כל החיילים הלוחמים והפצועים, מגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חנה. << אורח >> חנה גיאת: << אורח >> אני חנה גיאת מאימהות לוחמים, אני יודעת כמה הזמן יקר בוועדה הזאת ולכן אני אבקש להעביר את זכות הדיבור לחברתי לארגון, לאה. << אורח >> לאה הריס: << אורח >> שלום, קוראים לי לאה הריס, אני אמא לחמישה לוחמים, אחד בסדיר ועוד ארבעה במילואים, אני חמות לעוד שני לוחמים, הם ביחד עשו ועושים מאות ימי מילואים מאז תחילת השנה. ברגע זה יש לי ארבעה שמשרתים, יש לי שניים שבדיוק יצאו מלבנון, עוד אחד שתיכף נכנס לסבב נוסף. כפי שאפשר לשמוע אני לא נולדתי כאן ולכן אני מתרגשת להגיע לכאן לוועדת העלייה והקליטה כי אף אחד לא קלט אותי, כשאני הגעתי לא היה פה 'נפש בנפש' ועשיתי את הכול בעצמי. כמו שסיפרת על הבחור שנרצח, על עומר, אני גם הגעתי לשנה בארץ והחלטתי להישאר ולבנות פה את משפחתי ולגדל פה את ילדיי. כאמא אני שולחת את בניי עם תפילה גדולה בלב ועם הרבה דאגה, הלוחמים שלנו עומדים מול סכנות רבות בכל רגע נתון, מהחמאס בדרום מהחיזבאללה בצפון, מחבלים מכל הארגונים האפשריים כאן במרכז הארץ. הם נכנסים ללחימה בידיעה שחלילה יוכלו להיפגע מהאויב ונערכים לזה וגם מודעים היטב למחיר המשפחתי והכלכלי שעליהם לשלם. תפקידכם, ואני מדברת על כולם, כנבחרי ציבור, הוא לוודא שהם יוצאים לקרב עם התנאים האופטימליים האפשריים. בשבועות האחרונים אנחנו רואים התקדמות והבנות בסיסיות בעניין הזה, אך לצערי רק בדיבורים ולא במעשים. למשל יש כבר הסכמה רחבה שהסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה בכמויות הזויות מגיע ישר לחמאס, מחזק אותם ובכך באופן ישיר הורג את חיילינו וחטופינו. מובן ומוסכם, גם על ידי ראש הממשלה, אז למה המשאיות ממשיכות להיכנס יום יום לעזה? אני שומעת את זה מהבן שלי שנמצא עכשיו שם. ברוך אומר ועושה. מספיק עם הדבר הזה. וגם בשעה טובה שר הביטחון כץ הורה לא לאפשר למי שקרא לסרבנות, לאי התייצבות המונית בצה"ל, להמשיך לשרת בצה"ל. מצוין, מתבקש, אבל למה מי שרודפת אחרי חיילים מסורים ומוציאה דיבתם רעה בעולם, כמו הלוחמים משדה תימן, עם טענות מופרכות עדיין נמצאת בעמדת מפתח בצבא? למה חיילינו המסורים והעייפים צריכים להתלבט אם להתייצב לעוד סבב מתיש של מילואים, לא רק בגלל הקושי המשפחתי, הכלכלי והסכנה הפיזית, אלא גם מחשש שאולי ייפלו קורבן לרדיפה משפטית בעת מילוי תפקידם? זה חשש אמיתי שהם מדברים עליו. ומצוין שגורמים בממשלה מבקרים רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר, שאני אפילו לא מוכנה להגיד את שמו, שמוציא דיבת חיילינו הגיבורים רעה בעולם, אבל גינוי זה לא מספיק. אנחנו דורשים מעשים. לא יכול להיות שאנחנו ממשיכים לשלם את הפנסיה המנופחת של מי שמתיר דמם של חיילינו, בנינו היקרים, ולא יכול להיות שעד לרגע זה הרמטכ"ל ודובר צה"ל לא מצאו לנכון אפילו לגנות את הדברים החמורים שנאמרו וממשיכים בתפקידם. בושה וחרפה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> למה שיגנו? הם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, זה לא דיון. << אורח >> לאה הריס: << אורח >> למה שיגנו? מדינת ישראל נמצאת במלחמה הכי צודקת בעולם, מלחמת הטוב מול הרע, האור מול החושך. החיילים בשטח מסכנים את חייהם בשביל כולנו. תפקידנו ותפקידכם, נבחרי הציבור, הוא לתת להם גיבוי מלא, לא רק במילים, אלא גם ובעיקר במעשים. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> שמי חנה ואני הדודה של ענבר הימן שנחטפה ונרצחה באכזריות והיא עדיין נמצאת בעזה, ענבר שהפכה לשקופה, היא כבר לא בחיים אז היא שקופה, כבר לא דורשים אותה, כבר לא מדברים עליה. אני רוצה להודות לך, חברת הכנסת, שדיברת על ענבר, מודה לך מאוד. הדם של ענבר זועק מאדמת עזה, אבל אף אחד לא שומע אותו, רק אני. רק אני שומעת את ענבר מתוך האדמה, קוראת להוציא אותה משם. אני לא רוצה להכביר במילים, לספר לכם על המצב הקשה שההורים שלה נמצאים בו, משפחה שאיבדה ילד בצורה כזו מזעזעת, הם נרצחים כל יום, כל שעה, באש הגיהינום. ההורים שלה כבר לא מתפקדים, אני לא יודעת מה יהיה איתם גם אחרי טראומה כזאת. אני רוצה לפנות אליכם ולהגיד שאם אתם החלטתם, אם מקבלי ההחלטות החליטו לוותר על ענבר כי ענבר נמצאת בפעימה השלישית של העסקה, אם בכלל, אני כבר לא יודעת, כי לא מדברים על החללים, אז אתם תיקחו בחשבון שאתם מוותרים על משפחה שלמה, כי ההורים של ענבר ואח שלה לא ישרדו את זה. אמא שלה לא מבקשת הרבה, היא מבקשת קבר לילדה. ענבר היא לא גופה, לענבר יש שם, קוראים לה ענבר, יש לה משפחה שלמה שמבקשת אותה חזרה הביתה. אני יודעת שהשיח בדרך כלל, 90%, הוא על החטופים החיים, על הסכנה, על החורף, איך הם יעברו את החורף. תגדילו ראש ותחשבו שיש שם חללים שנעלמים כי השובים שלהם חוסלו, יש שם כאוס רציני בעזה ואנחנו לא נקבל את חלקם הגדול בחזרה. לכן אני פה ואני אומרת שהעסקה הנרקמת חייבת להיות עסקה כוללת שתחזיר את כולם, אי אפשר להחזיר קומץ קטן ולהפקיר את כל השאר. אי אפשר, זה לא מוסרי. אנחנו נאבד את כל השאר, אנחנו יודעים עם איזה ארגון אכזרי יש לנו עסק, וגם איך אפשר? הסבא של ענבר הוא ניצול שואה והוא אומר: איך אפשר? באיזה שיטה אנחנו נשחרר אותם? הרי כולם מקרים הומניטריים שם אחרי שנה וחודשיים, גם אנחנו, המשפחה שלי היא מקרה הומניטרי, אז את מי אנחנו נשחרר בשיטת הסלקציה? אנחנו נגיד זה לחיים וזה להפקרה? אני לא מבינה את השיטה הזו, לא מבינה את השיטה הזו. אני פה לבקש את ענבר בחזרה, אני רוצה את ענבר בקבר ישראל, אני רוצה שלהורים שלה יהיה לאן לעלות, איפה להדליק נר, איפה לבכות. אין להם את זה. ההורים של ענבר כבר לא יובילו אותה לחופה, הם מבקשים מעט, הם מבקשים להוביל אותה לקבר ישראל. איך מקבלי ההחלטות מתעלמים מהחללים? איך? איך? זהו, זה מה שאני מבקשת, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> טל ברו אלוני: << אורח >> אני רופאה מרופאים להצלת החטופים. נושא הדיון שלכם היום הוא על חיילים בודדים ועידן אלכסנדר הוא חייל בודד. 423 ימים הוא בודד מאי פעם, הופקר על ידי הממשלה שלו ששלחה אותו לשמור על הארץ הזאת. עידן הגיע מארה"ב, התגייס לגולני, שמר עלינו ונחטף מעמדת השמירה שלו בנירים. אנחנו הפקרנו אותו מאז. ראינו אותו, שמענו אותו השבוע, ואני כאן כרופאה כדי להגיד שמראה העיניים מטעה. גם אם הוא נראה יחסית בסדר, הסבל הבלתי יתואר שהוא עובר, המצב הגופני הפנימי שלו, את זה אי אפשר לראות. אחרי 423 ימים בשבי רוב המערכות מתפקדות הרבה פחות טוב. אם הם נמצאים במנהרות, בחושך, בלי חשיפה למים נקיים, סניטציה בסיסית, המצב שלהם הולך ומחמיר. מערכת החיסון שלהם כושלת אחרי שיש עדויות שאנשים ירדו 50%, חצי, ממשקל הגוף שלהם. מסת השריר, כולל שריר הלב, עובדת הרבה פחות טוב. החורף הזה שאנחנו נכנסים אליו פוגש אותם במצב הרבה הרבה יותר קשה ממה שהם היו. גם אלה שנחטפו צעירים ובריאים, היום הם כבר לא במצב הזה, הם לא ישרדו עוד חורף. ולכן אם אנשים מדברים פה על ניצחון או על כל מיני דברים, הניצחון היחיד, אם אפשר לקרוא לזה ניצחון, זה החזרת החטופים, את כולם, החיים לשיקום, המתים לקבורה ראויה, אבל צריך לעשות את זה עכשיו. אנחנו מדברים על הצלה או המתה, אין זמן וזאת האופציה היחידה וזה על הממשלה, אבל זה גם על כל חברי הכנסת ועל כל מי שנמצא פה. עוד מלחמה תוביל לעוד הרוגים, הגיע הזמן לסיים עם זה בעסקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משה ראב. << אורח >> משה ראב: << אורח >> אני גם עולה. אני הייתי בן 14 כשנחטפתי עם אמי וארבעה אחים ואחיות ועוד 120 נוסעים במטוס בספטמבר השחור, אנחנו נחטפנו לירדן, ישבנו במטוס שבוע, אני ישבתי שבוע, אח שלי נלקח למקום אחר והיה חטוף לשלושה שבועות. סבלנו בחום ביום ובקור בלילה. היינו אמריקאים מניו ג'רזי ואבא שלי כבר חזר לחוץ לארץ לפני כן והוא הלך למחלקת המדינה בארה"ב וביקש עזרה, אנחנו היינו אזרחים אמריקאים, והם אמרו לו ללכת ללחוץ על השגרירות הישראלית. הוא אמר: אני אזרח אמריקאי, הילדים שלי אמריקאים, מה הקשר לישראל? הוא סירב, הוא לא הלך. דרך אגב אנגליה שחררה באותה תקופה את לילה חאלד שהיא גם כן ניסתה לחטוף מטוס ואיפה היא עכשיו? יש לי הרבה דברים שאני רוצה להגיד, אבל אולי דבר אחד חשוב להגיד. תוך כדי הם עשו סלקציה, לשחרר חלקים, היהודים היו אחרונים, את כל השאר הם החליטו לשחרר. ההרגשה שלנו בתור מי שנשאר הייתה קשה מאוד. למה שחררו אותנו בסוף? המלך חוסיין קם בבוקר והוא אמר: אנחנו מדינה ירדנית, לא פלסטינאית, והוא הכריז מלחמה על המחבלים בירדן והוא אמר: אתם נכנעים ועד שאתם לא תיכנעו לא נפסיק לתקוף. הוא לא שלח להם, לא סיוע הומניטרי, לא נתן להם חשמל, לא נתן להם מים, כלום, ובסוף הם נכנעו, שחררו את כל החטופים בלי פגע והם ברחו ללבנון ולטוניס. מה לומדים מזה? קודם כל צריך ללחוץ על המחבלים ועל מדינות העולם. ללחוץ על מדינת ישראל אין שום יתרון בזה בגלל שזו לא מדינת ישראל שמסרבת לשחרר את החטופים, זה חמאס. זה counterproductive, זה יקרה שוב ושוב ושוב. אנחנו רואים, אנטבה, 11 בספטמבר, זה יחזור על עצמו שוב ושוב. דבר שני, צריך לשחרר את כולם בבת אחת בגלל שכשמשחררים לאט לאט המחיר עולה ועולה ומי שמשתחרר בהתחלה סבבה, מי שנשאר לא ישתחרר בסוף. זהו. אני מקווה לבשורות טובות לכולנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אנחנו בישיבת מעקב לישיבה שקיימנו ב-20 בנובמבר. בדיון הקודם תיארו עמותות שמסייעות לחיילים בודדים את הקושי בגיוס תרומות, כשנחשפים לגובה התרומה הזעום שהממשלה נותנת לעמותות של חיילים בודדים. העומס הרב שמוטל על העמותות האלה מאז תחילת המלחמה, קריטריונים שלא עומדים בהם ולפיכך לא יכולים לבקש תמיכה לפעילות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים. קבענו דיון נוסף, ביקשתי שמשרד העלייה והקליטה ישלח את הנציגים הרלוונטיים. בנוסף תמיכת משרד הבטחון בעמותות שמסייעות לחיילים בודדים עומד על סך הכול 300,000 שקל ממשרד הביטחון, סכום זעום לפעילות הנדרשת לגבי חיילים בודדים. גם לא קיבלנו בדיון פירוט לאיזה עמותות ניתן הסיוע ולא מה גובה הסיוע לכל עמותה. תקציב משרד העלייה והקליטה לתמיכות בעמותות לפעילות שונה, למעט הפעילות לעידוד עלייה, עומד בסך הכול על 3 מיליון שקלים שמתוכם 144,000 שקלים לעמותות שמסייעות לחיילים בודדים. הנציגים של העמותות טענו שהקריטריונים מנותקים מהמציאות ומחייבים אותם לפנות כך שיותר עמותות יוכלו להסתייע במשרדי ממשלה ומה שאני ביקשתי גם זה שהממשלה תאחד את הנושא הזה תחת משרד אחד, בין אם זה משרד הביטחון ובין אם זה משרד הקליטה ותקצה לעניין סכום משמעותי שיהיה ברור שזאת הפעילות ופעילות מרכזית. נתחיל עם משרד הביטחון. << אורח >> איל הנס: << אורח >> קודם כל לפני שאני אתן לכם את הנתונים אני רוצה להתייחס למה שאמרת. אמרת ש-300,000 שקל זו תמיכה בחיילים בודדים, התשובה היא שזה לא נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, בעמותות לחיילים בודדים. << אורח >> איל הנס: << אורח >> זה בדיוק העניין, זה חלק מהתמונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם משרד העלייה והקליטה תומך לא ב-144,000 שקלים, גם הוא נותן הרבה תמיכה לחיילים בודדים, אני מדבר על הסיוע לעמותות, זאת גם הכותרת של הדיון. << אורח >> איל הנס: << אורח >> הקשבתי רוב קשב למה שאמרת ואני אומר שהתמיכה בחיילים בודדים היא הרבה יותר גדולה, אבל בוא רגע נתמקד בעניין העמותות. בשנת 2024 משרד הביטחון הקצה, ואני נותן לכם את התשובות לשאלות שלכם, לשש עמותות תקציב למול הפעילות שלהם. העמותות הן כדלקמן, 'עושה חיל' 76,000 שקל, נצח יהודה 78,000 שקל, הבסיס של מייקל לוין 26,000 שקל, המרכז לחיילים בודדים מייקל לוין 32,000 שקל, 'יד לציון' 18,000 שקל ו'בית חייל אל חייל' לא קיבל. ביקשתם לקבל הסבר בוועדה הקודמת על שיטת התקצוב של התמיכות ואני מסביר אותה עכשיו. שיטת התקצוב של התמיכות, היא מתבססת על שתי פעילויות, אחת זה ההוצאה הכספית של העמותה ופעם שנייה זה מספר החיילים המשוחררים שבהם היא נוגעת. הנגיעה היא ביחס לשש פעילויות, שזה מה שנקרא אמות המידה לתמיכה, חניכה אישית והעצמה 10%, מתן דיור זמני 15%, השתתפות בשכר דירה 15%, תלושים לרכישת מזון 30%, סיוע בהתארגנות ראשונית 20% וסדנאות התנהלות כלכלית 10%. כתוצאה מנוהל התמיכות התקבלה התמיכה לפי מה שפירטתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מעניין אותי לדעת במה תמכתם ב-18,000 שקל ל'יד לציון'? למה משמשים ה-18,000 שקלים? << אורח >> איל הנס: << אורח >> למה הם משמשים תשאל אותם, מה שקורה בנוהל התמיכות, העמותות מעבירות לנו נתונים על כל הפעילויות שסקרתי אותן והם עשו אותן ובהתאם לזה הם מקבלים את התמיכה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת הם ביקשו תמיכה של 18,000? << אורח >> איל הנס: << אורח >> לא, סכום הבקשה היה 1.9 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סכום הבקשה היה 1.9 מיליון וקיבלו 18,000. << אורח >> איל הנס: << אורח >> נכון, קיבלו 18,000 שקל, ששוב, סכום הבקשה הוא לא בהכרח מתחבר לפעילויות האלה. בסוף במבחני התמיכה, מכיוון שסימנו שישה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היה סכום הבקשה של עמותת מייקל לוין? << אורח >> איל הנס: << אורח >> איזה, יש שתיים, הבסיס או המרכז? לצורך העניין המרכז לחיילים בודדים מייקל לוין ביקש 200,000 שקל וקיבל 32,000 שקל. הבסיס ביקש 1.4 מיליון וקיבל 26,000 שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חייב להגיד, את עמותת 'יד לציון' אני לא מכיר, יסלחו לי, אם יש פה נציגים שלהם, אני לא מכיר, את מייקל לוין אני מכיר. אם אני זוכר נכון, 10 מיליון שקל תקציב שנתי. אין חולק על כך שהפעילות היא עבור חיילים בודדים, בסוף התמיכה שמשרד הביטחון נותן לעמותות האלה לפעילות הזו, אני אקח את העמותה הזו, זה סדר גודל של 58,000 שקל מתוך תקציב של 10 מיליון שקל. זה לא ראוי. אני יודע איך עובדות תקנות התמיכה, בסוף זה משפך, תזרוק לתוכו 300,000 שקל הוא יתפצל בהתאם לקריטריונים שקבעת ותגיע גם למספרים האלה. אם היית זורק לתוכו 3 מיליון שקלים כנראה ש'יד לציון' היו מקבלים 180,000 שקלים, מייקל לוין היו מקבלים 260,000 לבסיס ו-200,000 למרכז, כי הם לא יכולים לקבל יותר ממה שביקשו. עשיתי פשוט את היחס של אחת לעשר. אני חוזר ואומר, סכום של 300,000 שקל לפעילות עמותות שמסתכמת, לדעתי, אם אני אאסוף את כל העמותות שעוסקות בתחום, בעשרות מיליון שקלים, הוא מעט מדי. הוא לא מתאים, הוא לא ראוי, הוא לא נכון, בטח לא בהיקפי הפעילות הנדרשים בשנה וחצי האחרונות. לקראת תקציב 2025, יש לכם כוונה להגדיל את התקציב הזה? אתם מתכננים להישאר אותו דבר עם התקציב? << אורח >> איל הנס: << אורח >> התשובה היא כזאת, אנחנו נמצאים כרגע בדיוני אישורי תוכניות העבודה בתוך משרד הביטחון. אני כחלק מהנושאים שאני מעלה על הפרק, אחד מהנושאים זו אפשרות של הגדלה של הנושא הזה לצד נושאים נוספים. צריך להבין, אני פותח חלון, כי חשוב להבין את החלון הזה, אני פועל משני מקורות, מקור אחד זה מקור הקרן לחיילים משוחררים שהוא נסמך על חוק קליטת חיילים משוחררים. במסגרת התקציב הזה אני לא יכול להקצות כסף לטובת הפעילויות כי הוא לא מוגדר בחקיקה. המקור השני הוא מקור של תקציב הביטחון שלצורך העניין התקציב הזה משמש גם לפעילות השוטפת שלי, גם לפעילות הרגולטורית שלי וגם לתשלום על השכר שלי. מתוך התקציב הזה אנחנו החלטנו להקצות תקציב לטובת הפעילות של העמותות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה מדבר רק דרך הקרן? << אורח >> איל הנס: << אורח >> לא, הקרן זה נתח אחד, נתח שנמצא תחת חוק קליטת חיילים משוחררים, במסגרת חוק קליטת חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה ראש האגף, איזה? << אורח >> איל הנס: << אורח >> אני עושה שני דברים, אני פעם אחת ראש האגף לחיילים משוחררים ופעם שנייה אני מנהל הקרן לחיילים משוחררים. תחת הקרן לחיילים משוחררים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הבנתי, זה בחוק. << אורח >> איל הנס: << אורח >> זה בחוק, אין לי אפשרות להקצות. הנתח השני זה אני מפנה מתוך התקציב התפעולי שלי, של תפעול היחידה, לצורך העניין תפעול שנותן מענה לבדיקות של מסמכים, תפעול שנותן מענה לשכר, תקציב לטובת תמיכה בעמותות. התקציב הוא קטן, אני מסכים לאמירה הזאת, אבל אני לא מסכים לאמירה שמתוך מה שיש לי ההקצאה היא לא נכונה מכיוון שיש דברים אחרים שנמצאים על הפרק ולכן צריך להסתכל על התמונה הכוללת. אני אומר שוב, במסגרת דיוני התקציב שמתקיימים כרגע במשרד הביטחון מעלה בקשה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתמול הממשלה העבירה בוועדת הכספים 250 מיליון שקל, לא נראה לכם במובן הזה, אתם הממשלה, ברור לי שאתה כמנהל אגף היית שמח לקבל עוד תקציב וכו', אבל צריכה להיות פה אמירה ברורה של משרד הביטחון. זה לא אפשרי לקיים את הפעילות הזו עם תמיכה של 300,000 שקל בעמותות. יסלחו לי העמותות, אני אומר לכם, עדיף לכם לא לשים את ה-300,000 שקל בתמיכה בעמותות, מוטב שתגידו, אנחנו לא תומכים בעמותות כאסטרטגיה. זה עלבון, זה עלבון להגיש מסמכים ולקבל 18,000 שקל בסוף הדרך או 30,000 שקל. לא יודע מה המחזור של נצח יהודה – << דובר >> קריאה: << דובר >> 20 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לקבל סדר גודל של 76,000 שקל מהמדינה לעמותה של 20 מיליון שקל מחזור, לא רציני. אני אומר את האמת. קח את ה-300,000 שקל האלה, תעשה איתם משהו יותר טוב. זה בעיניי פשוט לא שווה. ותסלחו לי, העמותות, אני יודע שכל שקל חשוב, אבל זה כאילו – צריך להבין שכשאנחנו מדברים על גיוס כספים, כשכל אחד מהעמותות, כשהוא צריך לטוס לקהילות היהודיות ברחבי העולם, שואלים אותו ומה נותנת ממשלת ישראל? מה הוא יסתכל ויגיד? אני אומר לכם, או שתקבלו החלטה להחליט שבתמיכה בעמותות שמטפלות בחיילים בודדים, אתם תכניסו לתוך המשפך הזה סדר גודל של 3 מיליון שקל, ביחד משרד העלייה והקליטה ומשרד הביטחון, ושהם יגישו רק למקור אחד, לא יצטרכו למלא את ערמת הטפסים למשרד הקליטה ולא יצטרכו למלא את ערמת הטפסים למשרד הביטחון. איפה זה יישב? לא אכפת לי, אולי להם יש מקום שיותר נוח להם, זה לא משנה. הממשלה תגיד שהיא מקצה 3 מיליון שקל לעמותות, מגזר שלישי, שתומכות בחיילים בודדים, הגיוני ועכשיו צריך לחפש פה מן היקב ומן הגורן בתוך תקציב משרד הביטחון, קצת בתוך תקציב משרד הקליטה שהוא גם ככה עכשיו עומד בפני קיצוץ והוא לא מתקרב אפילו לתקציב של משרד הביטחון, 3 מיליון שקל לטובת העניין הזה. << אורח >> איל הנס: << אורח >> שני דברים, ברשותך. אחת, הפעילות שדיברת עליה היא פעילות שכוללת שני חלקים, היא פעילות שכוללת את הפעילות לחיילים המשוחררים, שלצורך העניין נמצאים תחת אחריותי, ופעילות שנוגעת לחיילים בשירות. אז כל מה שאמרתי רלוונטי אך ורק לפעילות לאחר שחרור. זאת נקודה אחת שחשוב לדייק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העמותות מטפלות בהם גם בשירות ולא מקבלות שקל מהמשרד. << אורח >> איל הנס: << אורח >> חבר הכנסת פורר, אני מסביר עוד פעם, אני מתעסק בחיילים משוחררים ולכן מה שאמרתי אמרתי אך ורק - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני הזמנתי את משרד הביטחון, אתה יושב כאן כנציג משרד הביטחון. אם תגיד לי שמשרד הביטחון תומך בסכומים נוספים - - - << אורח >> איל הנס: << אורח >> תיכף נשמע, אני מתאר לעצמי שנועה אוחיון שאמורה לשבת פה לידי תיכף תגיע והיא תוכל לתאר את הדברים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> - - - משרד הביטחון, היא לא הגיעה לדיון? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> היא הוזמנה ל-11:30 כשכבר 11:30 הגיע, אבל ככה מתנהל משרד הביטחון. << אורח >> איל הנס: << אורח >> אני מבקש, משרד הביטחון לא מתנהג בצורה כזאת, עובדה שחבר הכנסת ביקש שיגיע נציג בכיר לדיון הקודם ונדמה לי שאני הגעתי, אז אני מבקש לא לדבר בהכללות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחרי שלדיון הקודם שקבענו לא נשלח נציג. << אורח >> איל הנס: << אורח >> לא נכון, נשלח נציג, הייתה נציגה שהופיעה בזום, תבדוק את הרישומים שלך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, איל, אתה כנראה קצת מבולבל בסגנון. ישבת פה - - - << אורח >> איל הנס: << אורח >> אני לא מבולבל, אתה רוצה שאני אגיד לך גם את השם? עירית דרוינסקי הייתה נציגה של משרד הביטחון בדיון הקודם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אל תתפרץ לדבריי, אתה יושב פה וחושב שאתה מנהל את הישיבה, אתה מעיר להם, מעיר להם. אני אשאל אותך, אתה תענה, תכבד את המקום שאתה נמצא בו גם אם אתה לא אוהב אותו וגם אם אתה לא אוהב אותי. גם אני לא אוהב את מה שמשרד הביטחון עושה וכדי שהגברת הנכבדה תעלה בזום במסרקות ברזל הייתה צריכה מנהלת הוועדה לבקש טובות ממשרד הביטחון כדי שהיא תעלה ברגע האחרון. אז משרד הביטחון בתוך כל האירוע הזה, בכל הכבוד, על כל אגפיו הרבים יתכבד ויגיד לי, בדיון השני שאני מקיים, בכמה כסף סך הכול משרד הביטחון תומך בעמותות לחיילים משוחררים. אתה אומר תומכים בעוד סכום, אתה רק לא יודע באיזה סכום? << אורח >> איל הנס: << אורח >> נכון, לא יודע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז צריך שיהיה פה מי שיודע. אנחנו נעצור את הדיון עכשיו ונחכה שיגיע מי שיודע. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אפשר להגיד משהו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. אי אפשר לנהל את הדיון הזה ככה, כל פעם משרד הביטחון שולח לי חצי נציג. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> קודם כל אני מזדהה עם כל מילה שלך למעט מילה אחת, אמרת מגזר שלישי אז אני מוחה, אנחנו המגזר הראשון כי בתחילת המלחמה העמותות היו המגזר הראשון שתפקד, הרבה אחרי זה משרד הביטחון וצה"ל. דבר שני, אני חייבת להגיד שהרבה פעמים העמותה שלי מוציאה מהכיס, מתרומות שאני מגייסת מחו"ל. אנחנו דרך אגב לא פנינו בגלל הסכומים המגוחכים, לא התבזיתי ולא פניתי למשרד הביטחון לבקש תמיכה משום שלמלא את הטפסים שלהם, אם אני אעשה שטיפת כלים בשעות האלה אני אביא יותר כסף ממה שהם אחר כך ייתנו לי. תאמינו לי, אני אעשה שטיפת כלים בשעות של למלא את הטפסים שלהם, אני ברוך ה' יודעת בהרבה פחות עבודה לגייס הרבה כסף בארץ ובחו"ל. לא פעם ולא פעמיים הכנסנו את היד לכיס ונתנו, באהבה גדולה, לחיילים בודדים, משוחררים או לא משוחררים, תמיכה, גם במלחמה וגם הרבה לפניה, בדרך כלל בתו הזהב, אבל לפעמים זה גם בכסף, אם תרצה אני אפרט לך באיזה נסיבות זה בכסף, בדרך כלל זה בתו הזהב, באלפי שקלים והרבה פעמים התקשרו אליי מהאגף של מר איל וביקשו את העזרה. זאת אומרת להם לא הייתה דרך לסייע, אמרו לי שיש כאן מקרה כל כך קשה ואין לבן אדם, ויש לנו ברוך ה' מגרה עם קופה סגורה ונעולה ושם יש לנו תמיד תווים. תמיד, ואם לא, אז אנחנו מיד מזמינים. ודרך אגב החיילים היום כבר לא צריכים להגיע אלינו פיזית, אנחנו מזינים להם את הטלפון, מקלים כמה שאפשר כדי שיהיה להם מה שפחות טרחה וזה. אני שומעת את הסכומים של אלה שכן קיבלו כסף ואני פשוט מתביישת ושמחה שלא בזבזתי את הזמן היקר שלי לבקש את התמיכות שלהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד העלייה והקליטה. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אני יכולה שאלה למשרד הביטחון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תיכף אני אפתח את זה. משרד העלייה והקליטה, החשבון שאנחנו עשינו בפירוט התמיכות 144,000 שקלים מופנים לעמותות. אם תוכלי גם לפרט לנו באיזה תחומים. << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> לגבי שנת 2024, רק עכשיו אנחנו מחלקים את התמיכות לשנת 2024 אז אני עדיין לא יכולה להגיד בדיוק כמה אנחנו נחלק לאותן העמותות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סך תקציב העמותות גדל בין 2023 ל-2024? << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> הוא נשאר פחות או יותר אותו דבר, סביב 3 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה סך הכול לעמותות קולטות עלייה, זה לא רק לחיילים בודדים. << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> נכון. אני שמה כרגע עידוד עלייה בצד, זה רק - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ולא שיניתם את הקריטריונים בין 2023 ל-2024? << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> לא, לא השתנה. בשנת 2025 אנחנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כנראה שנסתובב סביב אותם הסכומים. בשנת 2025? << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> בשנת 2025 אנחנו משנים את מבחן התמיכות, אנחנו מחכים לאישור היוועצות ממשרד המשפטים ואנחנו נצא עם מבחן חדש הרבה יותר רחב מבחינת הפעילויות שניתן לבצע והרבה יותר נוח להבנה ולתפעול. לגבי 2024, עוד פעם, אנחנו מטפלים בעולים, אנחנו לא הולכים ספציפית לחיילים בודדים, אנחנו מטפלים בעולים שהם במקרה גם חיילים בודדים ולכן אנחנו יכולים לתמוך רק בעמותות שמגישות אלינו את הבקשה. מי שלא הגיש בקשה הוא לא יכול לקבל את התמיכה. בנוסף לזה שיש עמותות שהן ממש מכוונות לחיילים בודדים יש גם עמותות שהן לא קוראות לעצמן, אבל הן עדיין מטפלות בחיילים בודדים במסגרות אחרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בתוך הקריטריונים יש פרק שנוגע לטיפול בחיילים בודדים? << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> כרגע, בשנת 2024, יש לנו ארבעה תחומים, התחום שאליו בעיקר ניגשו העמותות שמטפלות בחיילים בודדים זה תחום ניצול זכויות. למשל עמותת 'אח גדול' בשנה שעברה קיבלה סכום מאוד יפה על תמיכה במיצוי זכויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה סכום מאוד יפה? << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> יחסית לתקציב הלא כל כך גבוה שלי לעמותות 120,000 שקל זה יפה. עמותת מרכז לחיילים בודדים של מייקל לוין, אושרה להם תמיכה של קרוב ל-150,000 שקל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שם הייתה בעיה בגלל ש - - - << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> הם לא עמדו בקריטריונים לצערי בדוח הביצוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בגלל שהחיילים הם חיילי מח"ל ואתם לא תומכים בחיילי מח"ל, לפי מה שהבנתי בדיון הקודם. << אורח >> אירנה ראובני: << אורח >> כן, וגם, עוד פעם, אנחנו משרד העלייה והקליטה, אנחנו פונים אליהם, מקבלים את הרשימות כולל תעודות זהות ואנחנו מחויבים לבדוק שלפי הקריטריונים האנשים עומדים בקריטריון של עולה חדש והם לא. וגם עמותת הראל נתמכה על ידינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. יהודה שפירא. << אורח >> יהודה שפירא: << אורח >> האמת שרציתי לדבר על כל העניין של החייל הדתי חרדי שמגיע. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, זה הדיון הבא. כל מה שקשור לעמותות אנחנו נמצה כאן ואחרי זה נפתח את הדיון הבא. << אורח >> יהודה שפירא: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הרווחה. עלה פה עניין של משרד הרווחה בהקשר של חיילים בודדים חסרי עודף משפחתי ומשרד הרווחה, לפי מה שאני מבין, לא נמצא בתמונה. << אורח >> אורית להב: << אורח >> הוא לא נמצא בתמונה כהגדרת אוכלוסייה מיוחדת, זאת אומרת אין לנו הגדרה של אוכלוסייה שנקראת חיילים בודדים משוחררים. לעומת זאת תוכנית יתד במשרד שאני חלק מהמטה שלה במשרד מלווה ומטפלת במעל 20,000 צעירות וצעירים על רצף מצבי הסיכון שחלקם גם חיילים בודדים משוחררים, אבל אין לנו הגדרה מיוחדת לחיילים בודדים משוחררים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה? << אורח >> אורית להב: << אורח >> בגלל שיש הרבה מאוד אוכלוסיות מובחנות והיא אוכלוסייה מובחנת, ברגע שהם חיילים בודדים משוחררים יש להם מגוון רב של צרכים ובעיות. אין לנו הגדרה מיוחדת לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה הם לא מובחנים? למה הם מובחנים בכל המקומות האחרים ודווקא אצלכם לא? בסוף הסיפור הוא חסרי העורף המשפחתי, הסיפור הוא שהחבר'ה האלה עשו שירות של שלוש שנים, בדרך כלל בתוך השירות הם עטופים בתוך צה"ל עם מערך סיוע שבאמת מותאם ומורחב כל פעם ושם באמת מנסים לטפל באופן שוטף. ביום שהם עוזבים את הצבא, הם מקבלים, זה רק בשנים האחרונות, סיוע של כ-1,000 שקל בחודש, אם אני לא טועה, ויש עוד בעיות אחרות. אני שואל מדוע משרד הרווחה לא רואה באוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה מובחנת. הסיפורים שאנחנו נחשפנו אליהם פה, גם בוועדה הקודמת, היו קורעי לב, ואני חייב לומר שבתוך זה בשנה האחרונה נכנס כל האירוע של המילואימניקים שהם כמו חיילים לכל דבר ועניין. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני חוזרת ואומרת, כל האוכלוסייה הזאת מקבלת מענה בתוכנית והיא יכולה לקבל בכל רגע נתון מענה בתוכניות השונות שאנחנו עושים. אני מעריכה שבמרץ 2025 אנחנו פותחים שלוש דירות לחיילים בודדים משוחררים, אבל בקצה רצף הסיכון, כלומר אלה שהשתחררו באופן מיידי. לא מיועד עבור כל המענים האחרים, מיועד רק לקצה, כלומר אלה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה חיילים בודדים יקבלו מענה בשלוש הדירות האלה? << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני כבר אומרת שזה לא מיועד עבור חיילים בודדים משוחררים באשר הם, רק אלה שהשתחררו באופן מיידי על ידי בריאות הנפש בצבא ואין להם מענים אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אני שואל מה לגבי חייל שהשתחרר - - - << אורח >> אורית להב: << אורח >> דרך אגב רק כאלה יש סדר גודל של 300, יושב הראש. 300 כאלה שמשתחררים על 21 בשנה. 300, חסרי עורף רק, זה המון וזה לא מכסה אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ולכמה תיתנו מענה בשלוש הדירות האלה? << אורח >> אורית להב: << אורח >> אנחנו ניתן מענה ל-18. אני חייבת להגיד שכבר עתה אנחנו נותנים הרבה מאוד, חיילים בודדים משוחררים שנמצאים במצבי סיכון קיצוניים נמצאים אצלנו בהלנות החירום של המשרד. בגלל זה אני אומרת, אין הגדרה, כל מי שצריך והוא יותר בקצה וזקוק לעזרה בהחלט נעזר במסגרות השונות של המשרד ושל התוכנית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בקיצור, החייל המשוחרר, שיהיה לו בהצלחה. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אתה יכול להגיד את זה ככה ואתה יכול גם להתייחס בדרך אחרת, חבר הכנסת פורר. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אני אשמח לשאול שאלה. חוק קליטת חיילים משוחררים, האם הוא דורש תיקון לחוק כדי להחליט כמה כסף עובר לעמותות ואם כן אז נשמח לדעת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הוא לא צריך תיקון לחוק, הוא פשוט יכול לתמוך אך ורק במה שנוגע לנושאים שבמסגרת החוק. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אבל מבחינה תקציבית, האם בחוק קליטת חיילים משוחררים יש סכום? << אורח >> איל הנס: << אורח >> התשובה היא לא, בחוק קליטת חיילים משוחררים יש תקציב שהמדינה הקצתה לטובת חיילים, לכל המענים שניתנים להם, פיקדון, מענק, מה שהזכיר חבר הכנסת פורר, תמיכה בשכר דירה. אלה דברים שמופיעים בחוק, הנושא הזה לא מופיע בחוק ולכן הסברתי שאני מממן אותו מהנתח התפעולי שהוא הרבה יותר קטן מהתקציב של החוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תוספת התקציב לא דורשת שינוי חוק. אם כשמגישים עכשיו את תקציב 2025 לכנסת יוסיפו מיליון שקלים לקרן או לאגף כדי שהוא יוכל לבצע את זה בתמיכות הוא יעשה את זה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אנחנו לקראת אמצע נובמבר התחלנו לעשות עבודת מטה לגבי ההגדרה למיהו חייל מילואים בודד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רציתי לדעת תמיכות בעמותות. משרד הביטחון, שלא דרך האגף לחיילים משוחררים, תומך בתקציב מסוים בעמותות? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> עשיתי בדיקה על זה, כי אני לא עוסקת בתחום הזה, ואני מבינה שהיום צה"ל נמצא בשיתופי פעולה עם עמותות אבל הוא לא מממן אותן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת 300,000 שקלים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> שיתופי פעולה זה אומר מַפנה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, הבנתי, אני מכיר את הפרקטיקה. << אורח >> נועם אביטל: << אורח >> אני רק רוצה להעלות לדיון פה, גם בפני הנציגים של משרדי הממשלה, מגיע הזמן, אחרי שאתם מחזיקים בכסף המון שנים ועושים דברים טובים, לראות אותנו כשותפים שלכם בדיוק כמו שהצבא ראה אותנו כשותפים. אנחנו עשינו דברים גדולים יחד עם המערכת הצבאית והפורום שקיים פה לא מעט שנים ועושה המון דברים. תסתכלו עלינו כשותפים. זה אותן אוכלוסיות, אותם אנשים, את מגיעה רק ל-18, אנחנו מגיעים פה כמעט לכל ה-300 ביחד. אנחנו מגיעים אליהם, תנו לנו, תעזרו לנו, נעזור ביחד, נגיע לכולם, לכל הדירות, נפתח עוד דירות ונעשה עוד דברים. זאת אפשרות, זה קיים, זה על הפרק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד המשפטים, אני מבין שממתינים שינויים של משרד הקליטה לגבי תמיכות? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> התיקון שמשרד הקליטה ביקש לקדם לקראת שנת 2025 למבחני התמיכה הוא בתהליך מולנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי הוא צפוי להסתיים? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אנחנו עובדים על זה. זה לא שמחכים למשרד המשפטים, אנחנו בדו שיח איתם, גם אנחנו מחכים להם לתשובות, זה משהו שהוא ביחד, אנחנו די בישורת האחרונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שואל איפה אתם נמצאים באירוע הזה, כי אנחנו נמצאים בחודש דצמבר. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אנחנו אחרי הערות הציבור, שדרך אגב בהערות הציבור זה גם המקום של כולם, כולל עמותות שזה רלוונטי לגביהן, תמיד טוב לקבל הערות רציניות שמבקשות לשנות דברים בקריטריונים. אנחנו אחרי שלב הערות הציבור ואנחנו אמורים בקרוב להעביר את זה לבדיקת נוסח, זה משהו יחסית טכני, זה ממש הישורת האחרונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש סיכוי שזה יפורסם במהלך ינואר? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> כן, יש סיכוי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו עוד רוצה להתייחס לנושא הזה? << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה לחזק, כי גם משרד הביטחון וגם משרד הקליטה, הניסיון לעזור לעמותות הוא קיים והוא גדול וכל פעם שפנינו קיבלנו מענה ואני חושבת שלא האנשים שיושבים פה הם האירוע. אני חושבת, יושב הראש, שצריך לבנות פלטפורמה אחרת שאו לוקחת את כל הכספים ושמה תקציב שהוא סביר עם קריטריונים גדולים ברורים שמסייעים לעמותות, כי כשאנחנו מתחילים להיכנס לתוך הקטנות האלה העבודה היא סיזיפית, כמו שנאמר פה, היכולת שלנו לעמוד בזה היא מאוד מורכבת ואני חושבת שעדיין יש פער מאוד גדול. והנקודה הנוספת זה משרד הרווחה. משרד הרווחה, עם כל הכבוד לתוכנית יתד, ואני מאוד מעריכה את תוכנית יתד, אין לו תמיכה ספציפית, אין לו בכלל הגדרה של תמיכות לעמותות. כל הכסף נמצא בתוכנית יתד ואנחנו אמורים להשתמש בו. אני אומרת שוב, עם כל העזרה של תוכנית יתד והם עושים המון בשנים האחרונות, אני מאוד מעריכה אותם, יש פער מאוד גדול ואנחנו מקבלים את האחוז הגדול של הצעירים בסוף אלינו חזרה לעמותות וצריכים לתת להם מענה, שוב, כמו שאמרה קודם שפרה, מהכיס שלנו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> וכמה פעמים אני מקבלת טלפונים מעובדות סוציאליות בתוכנית יתד שאין להם פתרון מגורים לחייל בודד משוחרר כזה או אחר ואני זאת שמוצאת להם בסוף את פתרון המגורים, כי ברוך ה' יש לי תורמים שתורמים לי וילות פה ושם וכל מיני דברים. אני עזרתי בשנה הזאת של המלחמה למילואימניקים בודדים, עזרתי לעשרות. לא ידעתי על הדיון הזה מספיק זמן מראש, אחרת הייתי מביאה אותם להעיד שהם היו ברחוב ואנחנו מצאנו להם פתרון. ואיפה הרשויות? איפה הרווחה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי שאלה למשרד הרווחה, מה התקציב של תוכנית יתד? << אורח >> אורית להב: << אורח >> 70 מיליון שקל בשנה. אני רק אגיד שבכל רגע נתון כל צעיר שמגיע לאחת מהלנות החירום יכול לקבל מקום. זה דבר ראשון. דבר שני, יש תמיכות במשרד הרווחה למנטורים עבור צעירים במסגרת תוכנית יתד, כל העמותות יכולות לפנות במהלך כל שנה, זה לאו דווקא לחיילים בודדים, זה למנטורים לצעירים בכל שנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי זה לא מוגדר כאוכלוסייה מובחנת. << אורח >> אורית להב: << אורח >> זה לא מוגדר כאוכלוסייה מובחנת. אני רוצה גם לענות באותה הזדמנות לנועם, יש ועדה ארצית שיש פורום ארגוני הצעירים, שאני לא יודעת אם אתה שותף לו, הנציגים שלו יושבים איתנו בכל הדיונים בכל הנושאים, כולל כל הנושאים, יושבים איתנו, ואני מזמינה אותך לבקש מהם להיות חלק מהדיונים האלה. אנחנו עובדים דרך הפורום, זה פורום של ארגונים מאוד מאוד רחב ומעל 50 ארגונים. יושב לידך שעיה שנמצא איתנו במיזם משותף בנצח יהודה עבור צעירים חרדים שנמצאים בצבא, אנחנו מזמינים את כל הארגונים תמיד תמיד להיות איתנו בשותפות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לסכם את החלק הזה של הדיון. אחת, צריך לפנות לשר הרווחה להגדיר את החיילים הבודדים עולים וחסרי עורף משפחתי כאוכלוסייה מובחנת בתוך תוכנית יתד. בנוסף תקציב התמיכות שממשלת ישראל, ואני אומר ממשלת ישראל כי אני מסתכל על זה ככלל, כל משרדי הממשלה, לעמותות שמסייעות לחיילים בודדים הוא בושה וחרפה. אם אני אקח סדר גודל, לפחות מה שאני מבין פה, זה סדר גודל של 444,000 שקלים משני המשרדים, שהם היחידים שגם תומכים, זה צריך להגיע יותר. אני מבקש להוציא מכתב גם לשר הביטחון וגם לשר הרווחה וגם לשר הקליטה, היעד צריך להיות שבשנת 2025 יוקצו 3 מיליון שקלים לתמיכות בעמותות. אם נעלה מ-300,000 ל-3 מיליון שקלים לעמותות, כל משרדי הממשלה ישימו כתף, כל אחד כפי גודלו, משרד העלייה והקליטה יכול לשים חצי מיליון, משרד הרווחה יכול לשים מיליון ומשרד הביטחון יכול לשים עוד מיליון וחצי, והנה יש 3 מיליון שקל תקציב. אני סבור שהנכון הוא שהוא ירוכז תחת משרד הביטחון שתומך היום ב-300,000. אני חושב שבסוף גם הצרכים, גם הקשר השוטף, גם הפעילות השוטפת, נכון שתבוא דרך משרד הביטחון אבל כפעילות משותפת של שלושת המשרדים. זה אני אומר לכם עכשיו כמנהלים, כי זה כן בסמכותכם. אני אומר את זה גם למשרד הקליטה וגם משרד הביטחון. יסלחו לי העמותות, פחות מזה עדיף להגיד שלא תומכים. או שתחליטו שאתם תומכים רק בגוף אחד בסכום משמעותי. 120,000 שקלים זה כבר סכום כן משמעותי, אבל לתמוך ב-30,000 או 20,000 שקל זה נראה לי לא נכון. אני אבקש דיון מיוחד דווקא בוועדת הכספים ספציפית על הנושא הזה כדי לראות שם איך אנחנו מניעים את זה לקראת תקצוב. תודה, הישיבה הזאת נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>