פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 02/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 235 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> מעמד מילואימניקים בודדים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר אלעזר שטרן מוזמנים: רן קלדרון – מנהל תחום בכיר צה"ל, משרד העלייה והקליטה יצחק אוחנה – סמנכ"ל חטיבת הפרט, משרד העלייה והקליטה ריבי קלינמן – מנהלת אגף בקרה ותשלומים, משרד הבינוי והשיכון שאול מוצפי – מנהל אגף תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון אורית להב – תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי נועה אוחיון – רמ"ד פרט ומילואים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון ליאת קסלר – עו"ס, תוכנית כנפיים, הסוכנות היהודית הילה סולימני – מנהלת, תוכנית כנפיים ישעיהו שושן – סמנכ"ל, עמותת נצח יהודה יהודה אליהו שפירא – ראש תחום חיילים בודדים, עמותת נצח יהודה יאיר רן-פלד – מנהל 'צופים גרעין צבר' שפרה שחר – מנכ"לית 'בית חם לכל חייל' ליאורה רובינשטיין – מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין צביקה גרייבר – יו"ר ומייסד keep olim in Israel קרן פרידמן – רכזת מלגאים, קרן הישג-חיילים בודדים משוחררים נועם אביטל – מנכ״ל עמותת 'רוח נכונה' - למען חיילים במצוקה סבסטיאן גונזלס עובדיה – אח שכול של מילואימניק בודד שהתאבד לוי פרגר – חייל בודד במילואים, פורום ארגוני החיילים הבודדים מוטי דסקל – מסייע ליוצאי המגזר החרדי משתתפים באמצעים מקוונים: נטלי אור חן – ס' מנהלת מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה ליאור שלג – ראש מדור בודדים, צה"ל, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעמד מילואימניקים בודדים << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום לכולם. היום 2 בדצמבר 2024, א' בכסלו תשפ"ה, אנחנו עוסקים במעמד המילואימניקים הבודדים. בישיבה הקודמת שמענו כאן מצוקה קשה של מילואימניק עולה חדש בודד שעלה לארץ מתוך כוונה לשרת את המדינה ונאלץ להתמודד עם בדידות ומצוקה נפשית חריפה לאחר שירות ארוך במילואים של למעלה מ-300 ימי מילואים. לדבריו הוא שוחרר משירות המילואים בשל מצוקה נפשית ואינו מקבל כל תמיכה וסיוע מאז השחרור. עדותו לא השאירה אף עין יבשה וחשפה את הקשיים שאיתם מתמודדים העולים החדשים שמשרתים במילואים. כמו כן הדגיש בדבריו את הפחד של חבריו שנמצאים במצוקה נפשית דומה להשתחרר משירות למרות הקשיים הנפשיים מהם הם סובלים שמא לא יקבלו את התמיכה הנדרשת למצוקתם. בדיון הנוכחי מכבד אותנו בנוכחותו סבסטיאן גונזלס עובדיה, אחיו של סנטיאגו עובדיה ז"ל, לוחם סיירת נח"ל במילואים. << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> שמי סבסטיאן עובדיה, אני אח שכול טרי. אני ואח שלי הקטן, סנטיאגו ז"ל, עלינו לישראל בגיל 19 כדי לחיות כחיילים בודדים ולשמור את המדינה שלנו מתוך אהבה ורצון להגן עליה. סנטיאגו שירת בסיירת נח"ל, נלחם מאז ה-7 באוקטובר, הוא היה בבארי, ובאומץ רב, הוא ראה הרבה דברים שאף צעיר לא אמור לראות ובסופו נפל במלחמה שלא מדברים עליה, המלחמה על הנפש. לפני המלחמה סנטיאגו היה אדם שמח ומלא חיים עם המון חברים, הייתה לו עבודה מצוינת, הוא למד תקשורת בבינתחומי, הוא טייל בעולם, הוא ניצל כל רגע מהחיים, הוא היה מקור גאווה לכל מי שהכיר אותו, אבל אחרי תשעה חודשים של לחימה בעזה סנטיאגו השתנה. הוא חזר לדירה ריקה, בלי שותף, בלי חברה, בלי אמא שתבשל או תחבק אותו או שתעשה לו כביסה, בלי אף אחד שיעזור לו להתמודד עם כל מה שהוא עבר. מחר זה ה-30 של אח שלי סנטי. עם כל הכאב והקושי אמא שלי, שגידלה אותנו כאם חד הורית ושלחה אותנו להילחם עבור מדינת ישראל, מבקשת עכשיו לעלות לישראל, לגור לידי וליד הקבר של אחי, אבל במקום לקבל את כל הזכויות שמגיעות להורים שכולים היא צריכה להתמודד עם הבירוקרטיה הקשה. אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך לעזור לאמא שלי ולשנות את החוק שכל חייל שנופל במלחמה על הנפש יקבל את אותן זכויות כמו חייל שנפל בקרב. סנטיאגו, כמו כל חייל בודד, לא קיבל את התמיכה שהייתה יכולה להציל אותו. כמדינה יש לנו אחריות לא רק לנצח במלחמה שבחזית, אלא גם במלחמה שבתוך הנפש. אנחנו חייבים לדאוג לחיילים שלנו ולמשפחות שלהם, אנחנו חייבים לעשות יותר. אני מבקש שלפני שאתה הולך לישון תחשוב על זה, זו עבודה שלך. בחרת להיות פה, תעשה את העבודה שלך, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. חד משמעית הנושא הזה דורש טיפול. המלחמה, לצערי, ואנחנו עוד נגלה את זה גם בחודשים הקרובים, לא מסתיימת כשאנשים משתחררים באופן פורמלי מהשירות. המלחמה ממשיכה והמילואימניקים וגם חיילי הסדיר שנלחמים חודשים ארוכים בתוך מציאות בלתי אפשרית הרבה פעמים ורואים מראות בלתי אפשריים זקוקים לתמיכה הזאת. כולם זקוקים לתמיכה הזאת, אני חייב לומר, קל וחומר מי שהוא חייל בודד, ההתמודדות של חיילים בודדים היא קשה הרבה יותר. פה אני אומר למשרד הביטחון ולצה"ל, אתם תצטרכו לצאת מהקונבנציות הרגילות שהיו לכם וממה שהיה נכון בעבר, השחרור הפורמלי, זה שהוא חצה את הבקו"ם ואמרתם לו: אוקיי, החזרת את המדים, אתה משוחרר, זה לא משחרר אותו. האנשים עדיין מגויסים וצריך להבין את זה. אגב הרבה מהם גם השארתם אותם תלויים באוויר. חכו, עוד מעט יהיה צו 8 עוד פעם, האנשים האלה מגויסים והתמודדות הנפש של המשוחררים היא משהו שחייב יהיה לקחת בחשבון. אנחנו קיבלנו מצה"ל נתונים אחרי הדיון הקודם לפיהם מאז תחילת המלחמה 13,000 חיילים בודדים שירתו ומשרתים במילואים, 8,300 בודדים רווקים, 2,401 בודדים נשואים, 157 גרושים, מתוכם 58 עם ילדים ו-99 גרושים ללא ילדים. לפי הנתונים של משרד הביטחון 17 חיילים בודדים נפלו במלחמה, 11 חיילי חובה ושישה משרתי מילואים, ארבעה חללי משטרה בודדים ורבש"ץ אחד בודד שנפל. נוסף אליהם יש כאלה שגם אחרי השירות שילמו בחייהם. בעוד שחיילים בודדים סדירים מקבלים תמיכה מצה"ל בענף בודדים ופרט, העולים החדשים הבודדים מקבלים סיוע ממשרד העלייה והקליטה, למילואימניקים הבודדים חסרי העורף המשפחתי אין מעטפת ממשלתית. חסרי העורף המשפחתי מקבלים תמיכה חלקית, אם בכלל, ממשרד הרווחה באמצעות פרויקט יתד. פניתי בעניין הזה לשר הרווחה, טרם נעניתי. אני מבין שלקראת הדיון הנוכחי נעשו גם פגישות עבודה בין פורום החיילים הבודדים לבין נציגי צה"ל. אנחנו ביקשנו מספר בקשות. אחת זה הכרה וסיוע מיידי, שמשרדי הביטחון, העלייה והקליטה והרווחה יגבשו קריטריונים ברורים ולספק בטווח זמן מיידי הטבות, סיוע נפשי וכלכלי למילואימניקים בודדים. הסדרת התמיכה, הצעה מפורטת מטעם פורום חיילים בודדים נשלחה לקראת הדיון הנוכחי לכל המוזמנים. משרד הבינוי והשיכון הגביל החזר סיוע רטרואקטיבי בשכר דירה עד שלושה חודשים בעוד שמשרד העלייה והקליטה מאפשר החזר רטרואקטיבי בטווח זמן של שנה. אנחנו ביקשנו אחידות במדיניות במשרדי ממשלה, אבל אחידות לא מצמצמת אלא מרחיבה, שמשרד השיכון יילך בעקבות משרד העלייה והקליטה. הארכה אוטומטית של ויזות תייר למשרתי מח"ל שהגיעו להילחם בהתאם לצו המילואים שקיבלו. נעשתה פנייה לרשות האוכלוסין בנושא. יש פה מישהו מרשות האוכלוסין לטובת העניין? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם בזום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ולכל אלה ששירתו כחיילים בודדים בסדיר והמשיכו את שירותם במילואים כבודדים, לדאוג להארכת כל הזכויות באופן אוטומטי לפחות לשנה נוספת, כמו לימודים, מלגות ושירותי מינהל סטודנטים לעולים. נטלי, שלום. לגבי הארכת הזכויות לוויזות תייר למשרתי מח"ל שהגיעו למילואים בהתאם לצו שלהם. << אורח >> נטלי אור חן: << אורח >> במהלך המלחמה פנו אליי באופן אישי מגורמי צה"ל, העבירו לי רשימה של כל מי שנמצא בלחימה ויש צורך להאריך את אשרת התייר שלו. אנחנו ביצענו את זה באופן מקוון, מרחוק, ושלחנו גם לצבא את האשרה באופן דיגיטלי כך שלא היה צורך שאותם אנשים יתייצבו בלשכה. יש עוד כאלה שעדיין לא הוארכה להם האשרה, אנחנו נשמח לקבל קובץ עם רשימה ואנחנו נעשה את זה בשמחה רבה ונשלח להם את האשרות באופן דיגיטלי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי אצלכם בצה"ל מטפל בזה? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אני אבדוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד השיכון. << אורח >> שאול מוצפי: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו במשרד נותנים סיוע גם בזמן השירות וגם לאחר השחרור וקיים ממשק עם צה"ל שבו אנחנו מקבלים את הנתונים על המשרתים ועל המשתחררים באופן שוטף, את כל הנתונים, ומשדרים בהתאם לממשק את הסיוע. לאור הדיון הקודם, שאנחנו לא השתתפנו, בפנייה של חבר הכנסת פורר לשר, עשינו איזה שהיא בדיקה וגילינו איזה שהיא בעיה נקודתית שמנעה קבלת סיוע לחלק מהמשרתים ומתקנים אותה. גם יש מכתב של השר לחבר הכנסת בהתאם למה שאני מדווח וככל שיימצאו כאלה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האפשרות רטרואקטיבית תהיה כמו במשרד העלייה והקליטה? << אורח >> שאול מוצפי: << אורח >> הם יקבלו את הסיוע ממועד הזכאות, אפילו אם זה משהו של כשל של מעבר לשנה אנחנו גם נשלם להם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה. << אורח >> שאול מוצפי: << אורח >> וגם אם יש עמותות שנתקלו באירוע הזה אז שיפנו אלינו, יש את המוקד הייעודי ויש את המייל הייעודי. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> הפנייה שלנו נעשתה לא בגלל התקלה במחשוב שזה במקרה נפל באותו זמן, אלא בכללי. חייל שנמצא עוד חודשיים בלבנון וצריך לחדש את זכאות שכר הדירה שלו, אם זה לא יתבצע הוא לא יקבל שנה אחורה כי זה לא תקלה מחשובית, זה תקלה שלנו כי שלחנו אותו למלחמה, אז מה אנחנו עושים כאן? << אורח >> שאול מוצפי: << אורח >> הילה, אין יותר זכאויות ופנייה לחברות וכל הדברים האלה, עשינו הליך של מיצוי זכויות שבו אנחנו מקבלים את הממשקים מהצבא, הכול מתבצע באופן אוטומטי. כל הקבוצה הזאת מקבלת באופן שוטף. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אבל מילואימניקים? << אורח >> שאול מוצפי: << אורח >> כן, גם המשרתים וגם אחרי השחרור. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אבל הם לא מקבלים את זה, רק בגלל תקלה טכנית שעכשיו קרתה. מה אנחנו עושים בלי מלחמה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מציע דבר כזה, הוא אומר שהנושא פתור, תעבירו מקרים פרטניים, אנחנו נהיה המתווכים, הוועדה תתווך אל מול משרד השיכון, אם נראה שהבעיה הזאת אכן מערכתית ולא נפתרת נתכנס כאן שוב. נועם אביטל. << אורח >> נועם אביטל: << אורח >> אני מחזיר את רשות הדיבור, אני לא יכול לדבר. קשה לי, קשה לי מכמה זוויות. אני נמצא פה גם כמנכ"ל עמותה שמחזיקה מעל 4,000 חיילים בשנה, עזרה במצוקה נפשית מעל לחצי מיליון מתחילת השנה, אני בעצמי נשקתי ל-400 ימי מילואים, נפצעתי לפני שלושה שבועות ואני מרגיש את הקושי גם כחייל בודד. כל הפעילות הזאת החלה מזה שאני הייתי חייל בודד ונפצעתי גם 'בצוק איתן', משם התחילה הפעילות, אני מרגיש עכשיו את הקושי. אני שומע את הדיבורים ומרגיש מוצף, מרגיש שאני לא מקצועי ולא יכול לדבר לעניין כרגע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נועם, הדלת שלנו פתוחה בעניין הזה, אם זה במסגרת דיון ואם זה לא במסגרת דיון ואני חושב שיש פה הבנה ונכונות לפחות של כל מי שנמצא פה גם ממשרדי הממשלה למצוא את הפתרונות. לפעמים זה צריך להיות קצת יותר למעלה גם בתקציב, אבל מתי שתרצה לדבר תגיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נועם, אני אגיד לך משפט אחד, אני יושב פה בבניין הזה בהרבה דיונים מהסוג הזה, לא שמעתי כנות כזאת של ראש עמותה. אני חושב שגם מה שהיושב ראש אמר לך, שהדלת פתוחה, זה ביטוי של הערכה. תודה. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> בתור מי שליוותה את נועם כחייל בודד וכסטודנט, אני מקרן 'הישג', נועם הוא בוגר שלי, ואני מלווה את נועם כבר קרוב לשש שנים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> על זה מה שהוא מדבר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הוא מ'רוח נכונה'. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> אני רוצה לדבר על נועם, אם תרשה לי, ועל הפעילות של נועם. גם אריק שהיה פה הוא בוגר שלי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הפעילות של נועם היא חלק מהמחויבות של זכאי קרן 'הישג'? << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> לא בדיוק. החבר'ה שלנו מתנדבים היום עם נועם, יש קשר בין 'רוח נכונה' ל'הישג', אבל לא – << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הבנתי, אבל בקרן 'הישג', הזכאים, מי שמקבל את המלגות, מתחייב לעשות פעילות. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> חשוב לי להגיד משהו בתור מי שמטפלת ומלווה גם את נועם וגם את אריק שהופיע פה בפעם הקודמת. השאלה הייתה לאריק, כי אני כן דיברתי עם אריק וכן ליוויתי את אריק אחרי הפגישה ושאלתי אותו: אריק, אנחנו פה, למה לא הרמת טלפון? לא בקטע כועס אלא בקטע של למה, וגם עם פגישות שהיו עם נועם בתוך המלחמה, הם לא מסוגלים לעשות את זה. אני מלאת הערכה אליך, חבר הכנסת פורר, על כל הנושא של ההכרה בחסרי העורף המשפחתיים. אריק אמנם לא חסר עורף משפחתי, אבל יש לנו כל כך הרבה חסרי עורף משפחתי בעמותה שלנו ואני גם מתרגשת עכשיו מאוד כי באמת זה בדמנו. זה לא בצחוק, בדמנו. ההכרה הזאת והסיוע שהם צריכים וכשהם באים לבית ריק וכשאין מי שמבשל להם וכשאין מי שרואה אותם והרבה פעמים זה לך תוכיח שאין לך אחות כשאתה חסר עורף משפחתי, גם בצבא וגם במילואים. אז נועם עושה עבודת קודש וכל העמותות עושות עבודת קודש ואני חושבת שמה שהכי חשוב פה זה הסיוע הנפשי כי אין להם סיוע נפשי ואין להם יכולת לממן פסיכיאטר פרטי או פסיכולוג פרטי ב-400 שקל לשעה ואין להם יכולת לחכות ל – יש לי שני בנים משוחררים מהלחימה שאנחנו עוזרים לחברים שלהם שהם מוכרים כנפגעי טראומה ואין להם את היכולת לחכות חודשים לוועדות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שזה הולך להיות האירוע של מה שקורה במלחמה הזאת, כל הסיפור של הסיוע הנפשי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ואם אפשר לחדד טיפה, הרי זה לא דבר אוטומטי. אנחנו יודעים, גם הבוקר התפרסמו נתונים על משרד הביטחון מול מה שמשרד האוצר נותן, על הצורך, על ההיקפים, על כל מה שהטיפול הזה כולל. השאלה היא אם התחושה הזאת, שאנחנו כמובן מכירים אותה שנים ולכן אנחנו כל כך מעריכים את החיילים הבודדים חסרי העורף וכל קרן 'הישג' קמה על זה, זה ברור, אבל מה שאני שואל זה האם מה שעכשיו אתם מתארים כאן הוא לא אוטומטי, בגלל שאתה חסר עורף משפחתי אתה צריך את הטיפול הזה, אלא אנחנו יכולים להגיד שיש יותר שצריכים משום שהם גם חסרי עורף משפחתי. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> נכון, ולו רק בגלל מה שאריק אמר פה בפגישה הקודמת, שכשהוא קיבל את הפטור ואת השחרור על הקב"ן הוא חזר לבית ריק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אגיד לך יותר מזה, הפחד של להישאר לבד, שלא קיים אצל מישהו עם אותו עורף, והוא חוזר אחרי 300 ימי מילואים, ששם אתה בתוך הצבא ואתה עסוק, פתאום אתה משוחרר ואתה נשאר לבד, הוא משהו שהמדינה חייבת לקחת בחשבון. זאת המטרה של הדיון הזה, המילואימניקים הבודדים זה חלק בלתי נפרד מטיפול שצריך להימשך ולהמשיך ולתת. כמו שנלחמנו על זה שחייל משוחרר בודד ימשיך לקבל תמיכה מהמערכת גם בשנה שלאחר השחרור, גם באירוע הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גם נפשי, גם הם לא היו רגילים לשנה של לחימה. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> אני יכולה להגיד לכם, דוגמה שעולה לי בראש זה מ"פ יוצא החברה החרדית שעשה קרוב ל-300 ימי מילואים, שלושה סבבים בעזה ועוד מעט סבב בצפון תוך כדי שהוא סטודנט להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. הוא סיים את המילואים ולחזור הביתה לדירה ריקה והדיסוננס מזה שאתה מ"פ בעזה לזה שאתה סטודנט שנה ג' שאין לך אף אחד, ואנחנו מימנו לו סיוע ראשוני כדי להבין בכלל איך אתה חוזר לשגרה, שזה לא משהו שאנחנו עושים, אבל עוד פעם, נוצרים צרכים אד-הוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה מימנתם לו? << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> הכוונו אותו, אמרנו לו שיילך לבחורה הזאת וזאת שיודעת לשמוע אותך ויודעת לתת לך כיוון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה גם מיצוי הזכויות וזה גם השיחה. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> כי הבן אדם מגיע והוא ריק לגמרי, זה חתיכת מכה. גם הדיסוננס, מלהיות מ"פ ולהיות אחראי על כל כך הרבה אנשים, לחזור לבית ריק כשאתה לבד ואתה סטודנט וסליחה על הביטוי, כל הלימודים נדפקו לך ויידפקו לך כי אתה יוצא לסבב בדצמבר בלבנון, אז מה אני עושה עם עצמי? אני ממשיך ללמוד? אני מפסיק ללמוד? מי אני? הם באמת בשאלות כאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. תודה. לוי, בבקשה. << אורח >> לוי פרגר: << אורח >> אני מדבר תחת פורום חיילים בודדים. קודם כל אני רוצה להודות לכולם על ההזדמנות הזאת לדבר בחדר הזה היום. זו זכות לדבר בשם של חיילים בודדים. אני בן 25 ועליתי לארץ לפני חמש שנים מהולנד כדי להתגייס בגיל 21. התגייסתי לסיירת נח"ל וביחידה הזאת השלמתי את כל שירות החובה שלי, השתחררתי במרץ 2023. ב-7 באוקטובר הייתי בהולנד, ביקרתי את ההורים שלי לפני תחילת שנת הלימודים האקדמאית. הייתי אמור להתחיל את התואר הראשון שבועיים לאחר מכן, התעוררתי באותו בוקר משיחת טלפון מהמפקד, הוא אומר לי: לוי, אנחנו במלחמה, אתה צריך לחזור כמה שיותר מהר, אנחנו צריכים את כולם. הסתכלתי להורים שלי בעיניים ואמרתי להם שאני אעלה על המטוס הבא לישראל כדי להצטרף לצוות שלי ולהילחם על מה שאני מאמין בו. להיפרד מההורים שלי בלי לדעת אם אני אראה אותם שוב היה הרגע הכי קשה בחיי. עזבתי הכול והצטרפתי לצוות שלי כמה ימים לאחר מכן. סך הכול שירתי 250 ימים במילואים, כולם בעזה, היחידה שלי נמצאת שם עד היום. אני חייל בודד אז אין לי משפחה קרובה בישראל. התברכתי להיות בזוגיות עם ישראלית בזמנים הקשים האלה, המשפחה שלה פתחה לי את הבית שלהם ועזרה לי בכל מה שהייתי צריך, דיור, אוכל, כביסה. הם עזרו לי לקבל את הסיוע הנפשי שהייתי צריך ואני עדיין צריך היום, אבל הזמן הארוך שהייתי בעזה במקום בבית פגע בזוגיות שלנו ובסופו של דבר נפרדנו. כשהיא עזבה את חיי כל מערכת התמיכה שלי עזבה ביחד איתה, שוב הייתי לגמרי לבד. עכשיו, אחרי עיכוב משמעותי התחלתי את הלימודים שלי, אבל בזמן שאני עדיין מנסה לאסוף את השברים מהחיים הישנים שלי אני יודע שעוד ימי מילואים מחכים לי. אני משתף אתכם בסיפור שלי כי אני רוצה שתראו את סוג החיילים הבודדים שנמצאים כאן במדינה שלנו ואת הדברים שהם מוכנים להקריב. זה רק הסיפור שלי, אבל יש כל כך הרבה חיילים בודדים עם סיפורים דומים אם לא יותר קשים, הם עוזבים הכול כדי לשרת ולהגן על המדינה שלנו וזו הסיבה שהם זקוקים לעזרה נוספת. אני רוצה להזכיר לכם שחיילים בודדים מאבדים את הסטטוס המיוחד ברגע שהם משתחררים משירות החובה. הייתי חייל בודד בשירות חובה, עכשיו בלי זכויות נוספות במילואים אני רק בודד, אני רק לבד. לבד כשאני עובר את כל הקשיים של הקרב ואחר כך בבית, אם יש לי בית. המצב כל כך חמור שחלק מהמילואימניקים עוברים מספה לספה כי אין להם איפה לגור. אני גם רוצה להזכיר לכם שעליתי לפני חמש שנים מהולנד. אני לא צריך לספר לכם שהמדינה ממנה באתי פנתה לי עורף, אבל לפחות יש לי את האפשרות לחזור ולראות את ההורים שלי, במדינות אחרות חיילים בודדים נכנסים לכלא אם הם רוצים לחזור כדי לראות את המשפחות שלהם. אז הם השאירו אותי בחושך יחד עם מדינות שונות בעולם. אני לא מקבל שום דבר מהממשלה ההולנדית כי רציתי להגן על ישראל במלחמה. אני מקווה שזה לא יקרה במדינת ישראל. צריכים להניע ולהעיר את האנשים שיש להם כל כך הרבה מה לתת לצבא ולמדינה ותקבלו בתמורה את האזרחים והמילואימניקים המסורים ביותר בישראל, אלו הגיבורים שהגיעו לישראל עם חלום. אל תיתנו לחלום הזה להתפוגג, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה היית אמור להתחיל ללמוד? << אורח >> לוי פרגר: << אורח >> הייתי אמור להתחיל לפני שנה אבל החלטתי לא להתחיל ללמוד כי ידעתי שזו תהיה מלחמה ארוכה. לפני כמה שבועות התחלתי ללמוד ממשל ויחסים בין-לאומיים בבינתחומי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בהצלחה. אתה מקבל סיוע בבינתחומי? שם נותנים איזה שהן הקלות בגלל שאתה מילואימניק? << אורח >> לוי פרגר: << אורח >> כן, אחת מהסיבות שבחרתי בבינתחומי כי הם ממש מעריכים את המילואימניקים שלהם, הם נותנים אם צריך עוד שיעורים או אם פספסת קורס הם יודעים איך להשלים את זה כי זה ממש חשוב להם שזה יהיה מקום טוב ללמוד לחיילים בודדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לך אחים או אחיות? << אורח >> לוי פרגר: << אורח >> לא, אני בן יחיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. צביקה גרייבר. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> שלום, אדוני היושב ראש. אני גם כמו נועם, האמת שעייפנו. אני חושב שזה מה שנועם מרגיש גם והוא חנק אותי, אני לא נחנק בדרך כלל. עייפנו, עייפנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תציג את עצמך טיפה יותר. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> שמי צביקה גרייבר, אני יושב ראש ומייסד של עמותה שהוקמה לפני עשר שנים במטרה לשמור על עולים וחיילים בודדים שלא יעזבו את הארץ. אנחנו לא מביאים לפה אף אחד, אם מתייעצים איתי אני אגיד אפילו לחשוב פעמיים, אבל אלה שמגיעים אנחנו באמת עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעזור להם להישאר פה. אני חושב שכולנו היינו פה בהמון דיונים, אני חושב שנועם דיבר גם עם סבסטיאן בהפסקה. העמותות פה מדהימות, אין מילה אחת רעה להגיד עליהם, כולם עובדים קשה וכולם עושים את הבלתי אפשרי, אדוני היושב ראש ראה עם מה ומזה עייפנו. אנחנו שומעים את זה כבר שנים, אני אישית מגיע לפה בלי שאף אחד משלם לי על זמני הפנוי ואנחנו רוצים לראות שינוי אמיתי. אני חושב שהשנה הזאת של מלחמה וההקרבה הבלתי תיאמן של חיילים בודדים, והם בודדים גם במילואים, אמורה לשנות למישהו פה את הסוויץ' ולשנות כיוון ודחוף. את עניין התקציבים אני לא מזכיר בכלל כי כמו שאדוני ראה זה מגוחך לדבר על זה, זה לא מעניין, אבל אני כן רוצה לדבר על התמיכה הנפשית. מתחילת המלחמה הזאת אני מלווה יחד עם העמותה שלנו שלוש משפחות שאיבדו את היקר להם במלחמה הזאת והם איבדו אותו לא כי הוא הסתער בקרב אלא כי הוא לא יכול היה לעמוד אחרי כל ההסתערויות שהוא הסתער בקרב. אנחנו רואים אותם כאנשים שקופים, לא רואים אותם, לא מדברים עליהם, לא מזמינים את האמא של סבסטיאן להתראיין בחדשות 12 ולספר על הבן שלה שהוא היה גיבור, גיבור גדול, וכל החברים שלו כולם מספרים איזה גיבור הוא היה, אבל אף אחד לא מזמין, אף אחד לא מדבר ואת אף אחד זה לא כל כך מעניין. זה נושא ששמים בצד. היינו פה בישיבות של הוועדה המיוחדת שהוקמה למניעת אובדנות בקרב עולים וחיילים בודדים וכו' וכו', היו תקציבים, התקציבים האלה נעלמו כלא היו. אני ממליץ לאדוני היושב ראש לבדוק לאן הם נעלמו. נציגה מתוך המערכת התוודתה בפניי שהכסף הזה לא מגיע לעמותות שמטפלות בחיילים הבודדים האלה. אנחנו היום וכבר כמה שנים מנסים ליצור קשר, ליצור חיבור עם משרד הביטחון ועם צה"ל כי לנו יש את הפתרון, יש לנו מטפלים שנותנים תמיכה נפשית בחינם לחיילים בודדים שנה לפני הגיוס, במהלך הגיוס, שנה אחרי הגיוס, עכשיו בזמן שאנחנו מדברים במילואים. הקמנו קו חם שפועל בשפות, שהוא פועל 24/7 כדי שכל חייל בודד או עולה חדש, לא משנה אנחנו עכשיו מדברים על חיילים בודדים, והם מתקשרים, אבל המערכת, במקום לעזור, ולא ביקשתי מהמערכת מעולם כסף, כמו חברתי פה אנחנו יודעים להביא את הכסף לבד, ביקשנו חיבור, עזרה, שיתוף פעולה כדי למנוע את סנטיאגו ז"ל הבא, ולצערי הרב כבר שבוע אחרי סנטיאגו ז"ל התאבד עוד חייל בודד ועוד אחד. אנחנו מדברים פה על טפטוף שהולך להפוך על כולנו פה למבול של התאבדויות של חיילים בודדים ובאיזה תירוץ עלוב שלא מדברים על התאבדויות כי זה מעודד התאבדויות נתלים כולם בתירוץ העלוב הזה ומסרבים לעשות משהו עם הבעיה האמיתית הזאת. אני חזרתי השבוע מניחום אבלים אצל חייל בודד שהתאבד. היה אותו סיפור, הוא היה חייל בודד בסדיר והוא היה חייל בודד גם עכשיו. נציגת משרד הביטחון שהגיעה לבית שלהם אמרה לאמא שנשארה עם ילדים לבד לגדל אותם, אני ממליצה שבשנה הקרובה תפני לעמותות שיתמכו בך. כרגע אם העמותה שלי לא נותנת לה כסף ותלושים ותו זהב כמו חברתי פה שפרה אין להם מאיפה להביא את זה, אין תמיכה. מחביאים את זה מתחת לשולחן. ואני השקעתי את הזמן היקר שלי היום פה, אדוני היושב ראש, לבקש ממך שבעקבות המלחמה – ואנחנו מבינים שהחיילים האלה לא מתאבדים אאוט אוף דה בלו, משום מקום, הם מתאבדים כי הם ראו דברים קשים, וגם אני הייתי בעזה במילואים וראיתי דברים שבשבילי כישראלי אולי עוד איך שהוא הם נכנסים לי במערכת כי כבר בכיתה א' הייתי עם מסכת אב"כ ואז בגיל 16 בפיגועים בירושלים, אבל למישהו שלא גדל בתרבות הזאת, בתרבות החולה הזאת סליחה, זה בלתי אפשרי לעכל את זה. חבר הכנסת הנכבד, שהיה אלוף, שואל שאלה, רגע, כל חייל בודד צריך תמיכה נפשית או רק חלק? זה נובע מזה שהוא לא חייל בודד בעצמו, כי כל חייל בודד חייב מבחינתי. כמו שאמרת למשרד הביטחון, או שתיתנו תקציב נורמלי או שאל תיתנו בכלל, אז אני אומר את אותו דבר לגבי התמיכה הנפשית, או שתחייבו כל חייל בודד שאתם לוקחים לקבל טיפול נפשי בסיום השירות שלו על חשבונכם או שאל תיקחו אותו מראש, תוותרו עליהם. אל תיקחו אותם ואנחנו לא רוצים להמשיך ללוות משפחות. זה דבר אחד. דבר שני, אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך וגם סבסטיאן ביקש את זה וחבל שחבר הכנסת שטרן לא היה כאן בתחילת הדיון, אנחנו מבקשים לא להעביר את המשפחות מסכת התעללויות כדי לקבל את הגמלאות ואת המענקים שמגיעים להם על זה שהם נתנו את ההכי יקר להם. אמא שלו אם חד הורית גידלה אותם בוונצואלה לבד כל החיים, שלחה שני בנים בודדים, היחידים שיש לה, להילחם, ונשאר לה רק אחד. על השני שנהרג במלחמה, הוא נהרג במלחמה, לא משום סיבה אחרת, לא צריך לעבור עכשיו שנה של בירוקרטיה ולהיעזר בעמותות. אנחנו עשינו קמפיין למשפחה כדי לגייס להם כסף, כדי שאמא שלו תוכל לבוא כי אחרי השבעה נגמרת העזרה, מגיעה קצינת נפגעים חדשה ומפה אתם לבד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה זה? תסביר. נגמר העזרה זה שמה שמקבל הורה שכול - - - << דובר >> קריאות: << דובר >> לא, הוא לא נחשב. << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> כל חייל שמתאבד בשירות שלו, הם לא מקבלים שום עזרה כספית, כל הכוח הכספי זה ממשרד הביטחון, מבחינת הצבא הוא בקבר צבאי, עם טקס צבאי, הוא נחשב כחייל צה"ל והוא לא מקבל שום עזרה מאף אחד אחרי השבעה. לא שומעים מאף אחד, לא מקבלים שום פיצויים, לא מקבלים שום דבר. אנחנו שני חיילים בודדים שהגענו לפה לארץ כדי להגן על המדינה שלנו וככה אתם עוזרים לנו. זה מה שאתם עושים לחיילים בודדים, אתם מקבלים אותם בידיים פתוחות, אתם אומרים: כן, תבואו לארץ, תבואו להתגייס, ומה אתם עושים אחר כך? הם נשארים פה לבד. זה לא עניין של לטפל מיידי, זה האחריות שלכם, זה התפקיד שלכם לעשות משהו. תתביישו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. יש בצבא במשרד הביטחון רישום בכלל, על חובה אני יודע, על מילואים, יש רישום של חיילים בודדים? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כן. נתנו נתונים של צה"ל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בדיוק הדיון. חבר הכנסת שטרן, הסיפור הוא שכמה היו עושים מילואים עד לפני שנתיים? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> שבוע-שבועיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז זה לא היה כזה אירוע. החיילים האלה, הוא היה חייל בודד אתמול, הוא השתחרר וגויס מיד בצו 8, ופה הוא כבר לא בודד, אין לו שום מעמד. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הוא שירת כאילו שנה שלמה ברצף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה האבסורד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, בשביל זה שאלתי את השאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שפרה, בבקשה, אם כבר התחלת. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> כמה דברים. קודם כל חשבתי שאני באה לדבר כאן בעיקר על בעיית הדיור של חיילים בודדים ששירתו מילואים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו עוד אחת מהבעיות. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל אני נזכרת גם, בתחילת המלחמה יותר ויותר, עכשיו קצת פחות, שהוזעקתי לא פעם ולא פעמיים, דרך אגב הכרתי את הסיפור הזה גם כבר מ'צוק איתן', אבל במלחמה הזאת ביתר שאת, לתל השומר על ידי קצינות של ר"מ 2. אני אספר לך שתי סיטואציות שקרו והן דוגמה לרבים. חייל בודד נפצע, קטוע רגל, עומד להשתחרר מתל השומר, אין לו לאן ללכת כי הדירה היא בקומה רביעית. הקצינות של ר"מ 2 יושבות פה, הקצינות של משרד הביטחון יושבות בהמשך המסדרון וימינה, לא יודעות לדבר ביניהן. אם אנחנו העמותות לא היינו באות עם פנקס צ'קים לתת שלושה חודשי שכר דירה לא היה לבחור לאן ללכת. אני מדברת איתך על שני מקרים שאני טיפלתי ספציפית במלחמה הזאת, אני מניחה שאני גם לא העמותה היחידה שעשתה את זה, ואחר כך כל הקצינות רצות אליי עד האוטו, אפשר את הטלפון שלך? אפשר את הטלפון שלך? כי אני לא מבינה איך הצלחת לפתור דברים בחמש דקות. כאילו זה לא הגיוני, זה לא הגיוני. אני לא רוצה להגיד כמה חיילים, אני ממש מצטערת שלא הבאתי חלק מהם לדיון פה כי לא ידעתי על זה מספיק בזמן כדי להעיד, שהם יספרו שלא היה להם איפה לגור ואנחנו סידרנו להם פתרונות מגורים מהיום להיום, לא מעכשיו לעוד זה ופה ומעבודת מטה. יש לי אלרגיה למילים עבודת מטה של צה"ל, כי זה לא עוזר. אנחנו 14 חודשים בתוך המלחמה, חיילים שאין להם מקום לגור אין להם מקום לגור עכשיו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שפרה, זה משרד הביטחון. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> תעשה העתק-הדבק לצה"ל. גם התמיכה הנפשית, גם הכול. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אותו דבר. היא השתמשה במילים 'עבודת מטה'. לחייל עכשיו אין איפה להיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. הילה. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> תודה. אני מציגה בשם פורום ארגוני החיילים הבודדים כרגע. אנחנו עשינו עבודת מטה, סליחה על המילה, אבל עבודה יחד עם נציגי צה"ל. אני מקווה שלפחות האלרגיה תעזור לנו וזה יתקבל בעקבות הדיון הקודם וההמלצות שלכם להציג פה לא רק את האתגרים, גם פתרונות. אנחנו נתייחס ממש ממוקד. קודם כל בקשות שהן לקרן הסיוע. ישבנו עם נציגי קרן הסיוע, נועה גם תציג את זה יותר לעומק אחרי זה, אנחנו מבקשים תוספות למענקים שכבר קיימים היום למילואימניקים, לתת תוספות לבודדים וגם בהגדרת הבודד צריך להעמיק, מה זה בודד במילואים. אנחנו מבקשים להגדיל ב-1,000 שקלים את מענק הוצאות אישיות ומענק משפחה, כמובן לנשואים, ולהוסיף בתקציב נוסף לסיוע נפשי עוד 1,500 שקלים לבודדים בגלל האתגרים הכפולים ששמענו כאן. אני אשתף, אני הייתי בשבעה של אחד מהחיילים שהתאבדו. אני לא קיבלתי אישור מהם להגיד את השם, אבל בת משפחה של אחד מהם אמרה לי: אם היה מישהו בבית שהיה מסתכל לו בעיניים ורואה מה הוא עבר בסבב השלישי של הלחימה היינו פותרים את זה. אם היה לו מישהו בבית שמבין את מה שהיה בעיניים שלו היינו מצליחים לעשות את זה. אז אנחנו מבקשים גם את התקציב לסיוע נפשי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השקף הזה, זה אחרי דיון שלך מול צה"ל ומשרד הביטחון? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> כן. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> ומתי זה יקרה? אנחנו 14 חודשים באירוע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה ההערכה התקציבית של כל האירוע הזה? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אנחנו תלויים בהגדרה שאנחנו נכנס פה על מהו בודד במילואים ומי נכנס תחת זה. כרגע לפי מה שאני זוכרת מהדיון הקודם אנחנו מדברים על 13,000 שזה נגזרת של עשר שנים אחורה, מי שבסדיר הוגדר כבודד, גם נשואים, עם ילדים, בלי ילדים, גרושים ורווקים. צריך להגיע להחלטה אם אנחנו גוזרים מהאגף ומהקרן את ההגדרה או שיש פה הגדרה אחרת עם עתכ"א מילואים או הקמל"ר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המשמעויות של כל אחת מההגדרות האלה? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> כמה יש בכל סעיף. אני מאמינה שנשואים עם ילדים יש כמות יותר נכבדת ונצטרך לשים עליהם מענק משפחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על 10,000 חיילים כמה התקציב הנדרש? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אנחנו מגיעים למיליארד. יותר אפילו. שוב, אנחנו תלויים בהגדרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לשנה? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אני גם אגיד שכל ההמלצות כאן הן רק לשנת 2025 ולא רטרואקטיבית כי אנחנו מבינים שיש פה אירוע קצת יותר גדול מאיתנו, אבל זה גם נגזרות של למי אנחנו מפנים ודרך מי אנחנו מפנים את הסיוע, אם דרך האגף והקרן, דרך קרן הסיוע. צריך גם למקד, צריך לשבת פה יותר עם אנשי המקצוע ולהחליט איפה עוברים גם הכספים בסוף. מופת יודעים לתת כספים, קרן הסיוע, האגף והקרן יודעים גם לזהות אותם כבודדים, אפילו יותר קל להם. השקף והכול הועבר אליכם, מי שאין לו את דפי המידע אז יש שם ברקוד לסריקה, תסלחו לי על איכות הסביבה. אני אמשיך ואגיד שדיברנו עם צה"ל, עם מי שאחראי על הסדנאות שנקראות 'עומדים בשער', שעוברים כל המילואימניקים בסוף כל סבב לחימה. אנחנו מבקשים שיהיו שם קב"נים, אנשי מקצוע, שמייחדים לבודדים וזה אחרי שיחות שעשינו עם בודדים במילואים, לייחד להם זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שמתם פה סדרי עדיפויות? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> לא, אבל אנחנו יכולים. אנחנו נשמח לקבל דד ליינים וכל מה שצריך לעבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבקש ממך נייר שגם ייתן לנו סדרי עדיפויות, זאת אומרת מה צריך לקרות היום. הסיוע הנפשי זה משהו שהוא בעיניי הכי דחוף במצבים האלה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל מה זה 1,500 שקל? זה שלושה טיפולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא משנה. שימו איזה שהם סדרי עדיפויות וגם את ההמלצה שלכם להגדרות לגבי מיהו חייל בודד. אני רוצה לשמוע את ליאור שלג, היא נמצאת איתנו בזום, רמ"ד בודדים. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> תודה רבה. תודה לכל המשתתפים ותודה על הדיון החשוב הזה. תודה רבה לכם, המשרתים היקרים, ואני מאוד מתקשה גם כן לשמוע את הקשיים והחוויות האלו. הן לא זרות לנו, מדור בודדים בצה"ל אמון על הטיפול בחיילים הבודדים בכל קצוות השירות. אז כמובן שליבת העיסוק היא לאורך השירות עצמו אך גם בשלב המלש"ב, זאת אומרת בשנה של טרום הגיוס, וגם בשנים שעוקבות לאחר השחרור אנחנו ממשיכים לטפל בחיילים הבודדים במתכונות האחרות. אז אם אנחנו מדברים על השחרור מצה"ל, בשנה הראשונה הליווי הוא הדוק יותר, בין אם הם משרתי מילואים ובין אם הם לא בשירות מילואים, בין אם הם בקבע ובין אם הם השתחררו לחלוטין. שם יש לנו קשר יזום עם שיחה עיתית וכמובן מיצוי זכויות בעיקר בהקשרים של דיור, תעסוקה והשכלה. במהלך המלחמה אנחנו הוספנו שני נדבכים מאוד משמעותיים לאור הצרכים שעלו והם בהקשר של תיווך ומיצוי הקשר בהקשר הברה"ני, הנפשי, למול הגורמים הרלוונטיים. אם אנחנו מדברים על משוחררים או בשירות מילואים אז זה בעיקר יהיה דרך היחידה לתגובות קרב או דרך אגף השיקום רבתי. אם זה במהלך השירות עצמו של המילואים אז דרך מעני הברה"ן השונים, תלוי על הרצף מהו הקושי הנפשי שקיים בתוך השירות. אני רוצה לומר בהקשר הזה שאנחנו ערים לקושי ולמצוקה ואנחנו משתדלים מאוד להעלות ולהציף את הקשיים שמעלים לנו המשרתים. אגב אני אומר שכמובן כל הפצועים המאושפזים, אנחנו מבקרים אותם אחת לשבוע, אנחנו מדברים איתם אחת לשבועיים, מבקרים אותם, אנחנו מאוד חיים את המתרחש ואנחנו מכירים ממקור ראשון את הקשיים וההתמודדויות וגם מציעים פתרונות, גם אם זה לתוך הבית, גם אם זה למול השותפים המאוד קרובים שלנו במשרד הביטחון וגם אם זה למול שותפים רחבים יותר אחרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נרד שנייה לפרקטיקה. חייל המילואים הבודד שמשתחרר עכשיו ממילואים אחרי 300 ימי מילואים וזקוק לסיוע נפשי דחוף, מתי אתם מפנים אותו? מתי הוא רואה מישהו? איך הוא פונה? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> קודם כל משרת המילואים הזה לאורך תקופת המילואים גם נמצא בקשר איתנו, מי מהם יותר, מי פחות, אנחנו גם יוצרים איתם קשר. נאמר שזה מורכב כשהם בשירות המילואים והם הרבה פעמים גם בזמינות מוגבלת. אני לא נציגה של בריאות הנפש, אבל אני כן אומר שעוד במהלך שירות המילואים הם צריכים לעבור איזה שהיא אבחנה לקראת השחרור - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ליאור, את נותנת לי פה את ההסבר הזה שהוא מאוד מאוד יפה, אני רוצה לרדת לפרקטיקה. עכשיו יושבים פה, מקשיבים לנו חיילי מילואים שהשתחררו בשבוע שעבר, הם זקוקים לסיוע נפשי, למי הם מתקשרים? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> הם כבר השתחררו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, לפני שבוע. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> הם כבר מחוץ למערכת. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אדוני, אני חייב לקטוע אותה, אני לא יכול לשמוע את זה. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> למה אתה חייב לקטוע אותי ומה לא נכון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, ליאור, סליחה, את עונה לי. ליאור, עצם זה שאת בזום זה כבר בעיה, היית צריכה לשבת פה בדיון. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אני לא אתייחס לזה בפורום הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את יכולה להתייחס לזה בפורום הזה. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אני בוחרת שלא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה לא הגעת לדיון? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> השאלה שלך הייתה למי הוא פונה כשהוא משוחרר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, למה לא הגעת לדיון? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אני לא אענה על זה בפורום הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> זאת אומרת שאני לא עונה לשאלה הזו, בטח לא בפורום הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, אני חייב לומר - - - << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אלה דברים שנקבעו מראש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין דבר כזה לעלות בזום ללא אישור ועדה. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אז הייתם צריכים להגיד שזה לא מאושר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם קבעתם דין לעצמכם, לא ביקשתם אישור. << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> לא, סליחה, ממש לא, אנחנו העברנו בקשה מאושרת שאושרה על ידכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום בבוקר הודעתם - - - << אורח >> ליאור שלג: << אורח >> אם אתם לא עוקבים על מה אתם מאשרים ומה לא, הלאקונה אצלכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גברתי, תודה רבה. את מוזמנת לדיון בשבוע הבא, הוא יתקיים פה איתך. את יכולה לרדת מהזום, תודה. אני חושב שההתייחסות הזאת של צה"ל ומשרד הביטחון מראה בדיוק את הניתוק המוחלט של המערכת ממה שקורה. ניתוק מוחלט. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מעיד מעדות אישית שאחד החיילים הבודדים שהתאבדו, כשהוא יצא לא בפעם שהתאבד, אלא בין הפעמים שהוא יצא לחופשה בבית, אחותו שהרגישה שמשהו השתנה ומשהו לא מסתדר, זה לא אותו בן אדם, ואני מעיד פה על זה, היא התקשרה למשרד הביטחון, ענו לה שם לטלפון במוקד שיקום, היא אמרה להם: תקשיבו, אחי חזר ממילואים, הוא לא נראה לנו אותו בן אדם, אני מבקשת את עזרתכם. לקחו ממנה את כל הפרטים, הבטיחו לה שיחזרו אליה, הוא מת כבר לפני שבועיים, הוא תלה את עצמו והם לא התקשרו עדיין. אז כל בלבולי המוח האלה, וזה תמיד קורה שנציגי צבא לא מגיעים לפה ונציגי משרד הביטחון לא מגיעים לפה. ואני אומר לך עוד פעם, אני יושב פה על זמני הפרטי וזה ביזיון, ואם זה היה בית משפט היו קונסים אותה על הדבר הזה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הזמן שלנו גם יקר, אנחנו באים לפה כי אנחנו מכבדים את האירוע. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אנחנו רק מקבלים מזה עצבים או אלרגיות. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> היושב ראש, אני רוצה להיות הוגנת, אני עמותה גדולה ואני עובדת גם עם משרד הביטחון וגם עם הצבא, אולי זה בגלל שאני סגן אלוף במילואים, אבל אני יכולה להגיד שזה קצת לא הוגן ההשתלחות הזו בצבא כרגע כי באמת, וספציפית הרמ"דית הזאת עושה עבודה נפלאה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יכול להיות, אני לא אומר שהיא לא עושה עבודה נפלאה, אבל יש דבר מאוד פשוט, ההתייחסות של צה"ל ומערכת הביטחון - - - << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אני אומר שהיא לא עושה עבודה נפלאה ועם כל הכבוד את מקבלת כסף ממשרד הביטחון וזה בדיוק מה שקורה, לוקחים מהם כסף אז צריכים להתחיל לשמור עליהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צביקה, צביקה, סליחה. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> הכול בסדר, אבל אנחנו מסתכלים על אירוע פרטי, תסתכל על הכלל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לומר משהו. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> בדיוק בגלל זה אנחנו לא לוקחים מהם שקל כדי שאני אוכל לבוא לפה ולהגיד את האמת בלי לפחד מאף אחד. כולם פה יושבים מקבלים מהם כסף ומפחדים להגיד את האמת. אני אומר לך את האמת, הם לא עושים מספיק. אם הם היו עושים מספיק אח שלו היה בחיים היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה לכולם. יש פה אירוע שבעיניי הוא לא מקובל ללא קשר אגב אפילו לא לנושא וזה השתתפות של משרדי ממשלה בוועדות הכנסת. צה"ל ומשרד הביטחון בהרבה מאוד מהמקרים, אני לא רוצה להכליל כי יש כאלה שמגיעים לפה לכל הדיונים, גם בהקשר של דיונים שניהלנו על חיילים בודדים הגיעו לפה, במקרה הזה זה לא מקובל, לא דרך ההתבטאות של אותה נציגה שעולה בזום על דעת עצמה ולא העובדה שהיא בכלל נמצאת בזום. להודיע לי בבוקר שהיא עולה בזום, שזה לבחור האם היא תגיע לדיון או שבכלל לא תהיה נציגות בדיון, לכן זו לא שאלה של אישור או לא אישור, הדבר הזה, ואני גם אפנה בעניין הזה ליושב ראש הכנסת כדי שגם הוא יפנה לשר הביטחון בהקשר הזה, בדיון הבא אין לי ספק שהיא תשב פה והדיון הבא יתקיים הרבה יותר קרוב ממה שהיא חושבת, אבל אני אומר שוב, יש פה פער בין מה שהמשרד אומר שהוא עושה או חושב שהוא עושה לבין מה שקורה בשטח. עובדה היא שזה לא מגיע לשטח וזה לא מגיע לשטח, לא בתקציבים וגם לא במענים. אני יודע מתי מתחמקים משאלות. אני שאלתי שאלות מאוד ברורות ואני מכיר את התמרונים שעושים. בוא ניתן למי שכן פה. נועה, בבקשה. << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> כמו שכבר באמת אמרנו, עשינו פגישה גם עם הילה ודנו על המענים המיידיים שניתן לתת לחיילי המילואים הבודדים. בנובמבר התחלנו עבודת מטה על ההגדרה של מיהו חייל המילואים הבודד. הבנו שזה הולך להיות הגדרה ממעבר מהשירות הסדיר שלו לשירות המילואים במשך עשר השנים הראשונות, שאנחנו רואים פה מספר רב של אוכלוסיות, גם גרושים ללא ילדים וגם ללא עורף משפחתי. אני אתייחס למענים שכתבנו בגדר טיוטה, שייכנסו החל מינואר 2025, זה מתייחס לכמה דברים. אחת, ימי התארגנות, שחייל מילואים שמרכז חייו בחו"ל יוכל לממש את ימי ההתארגנות שלו בחו"ל ולטוס בזמן הזה. החזר הוצאות שכר דירה, חייל מילואים ששוכר דירה גם בחו"ל וגם בארץ, הוא יוכל לקבל החזר שכר דירה על אחת משתי הדירות שהעלות שם יותר נמוכה. החזר הוצאות אישיות מוגדלות. אנחנו נגדיל לכל החיילים הבודדים במילואים, לייעוד קדמי ל-1,000 שקלים, וכל מי שנמצא בייעוד עורפי יקבל 700 שקלים. היום זה עומד על 500 לכלל חיילי המילואים. סיוע כלכלי. אנחנו הולכים להכניס פורמט של ועדות פרט בקרב אנשי המילואים, שהם יקבלו סיוע כלכלי גם כספי וגם בתווי זהב. והחזר טיסות, היום יש אפשרות של קבלה של החזר טיסות לאנשים שמגיעים ארצה לגרף הלחימה במסגרת צו 8, סבסוד מקסימלי של עד 5,000 שקלים. ויום סידורים לחייל הבודד. היום בשירות החובה יש יום סידורים לחייל הבודד, זה משהו שאנחנו רוצים לתת אותו בעולם המילואים שבמסגרת ימי חופש ניתן למג"ד את האפשרות לתת עוד ימי חופש לחייל הבודד. כל זה כרגע במסגרת טיוטה, זה צריך לעבור אישורים סופיים וזה ייכנס לקראת ינואר 2025. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא נותן מענה לשום דבר מהנושאים שעלו פה, אני חייב לומר. << אורח >> יהודה אליהו שפירא: << אורח >> זה לא משנה, אבל גם זה חשוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, יום סידורים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> מה זה 1,000 שקל לשכר דירה כשאנחנו יודעים כמה עולה שכר דירה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שפרה, אי אפשר לנהל דיון ככה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> התשובות שאנחנו מקבלים כאן הן עצובות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם אותי הן מעצבנות, אבל אי אפשר להגיע לדיון אם את כל פעם מתפרצת ומנסה לנהל אותו. שוב, זה נחמד, כולנו רוצים ברמת הרצון הטוב, גם יום סידורים, הרי בסוף אם המג"ד רוצה והוא יכול הוא משחרר מישהו ואם הוא לא יכול הוא לא משחרר מישהו, זה לא משנה הרבה. השאלה היא מאוד מאוד פשוטה, יש פה כמה נושאים מאוד קריטיים שעלו, זה הדיור, זה הסיוע הנפשי, זה לראות את האנשים האלה ולהיות להם כתובת. אני שואל עוד פעם, האם למילואימניק הבודד יש כתובת מיוחדת כמו שלחייל הבודד יש כתובת מיוחדת? << אורח >> נועה אוחיון: << אורח >> אתה מתכוון בן אדם שיודע לתת לו את המענים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, מישהו שהוא יודע: זו הכתובת שלי. מילואימניק בודד במילואים מתמודד עם עוד שורה של בעיות שהמילואימניק שאינו בודד לא מתמודד איתן. << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אדוני היו"ר, אני יכולה לענות? כי עשינו את העבודה הזו מול צה"ל. יש במדור בודדים, אצל רס"ן ליאור שלג, רת"ח משוחררים ומילואים, אחת הבקשות שלנו פה בפורום שמופיעות זה להנגיש לבודד במילואים את זה שיש רת"ח. בן אדם, עידן, יושב ומקבל ממני פניות של מילואימניקים ומטפל בהן. פשוט הבודד לא יודע את זה, שיש רת"ח משוחררים ומילואים. הוא יושב במדור בודדים בתל השומר ורק מחכה לפניות שלהם, צריך להנגיש לחבר'ה את הדבר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הם לא מכירים את המידע הזה? << אורח >> מוטי דסקל: << אורח >> ברגע שהוא מסיים את המילואים, כמו שהיא אמרה, הוא יוצא מהרשימות. הסיפור כאן יותר מורכב, זה להתחיל את הבודד, וגם חסר עורף משפחתי לא מוזכר יותר מדי בטיוטה, אבל בכל שלב צריך לפנות לעוד ועוד ועוד גורמים, במקום שזה יהיה בסופו של דבר שתעשו את הסדר אצלכם בבית מי מטפל בפנייה הזאת, שיהיה מקום אחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה לשמוע את משרד הקליטה לגבי המילואימניקים העולים. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> אדוני היושב ראש, זה אירוע שונה שלא הכרנו ונחשפנו למקרים מאוד מאוד קשים ובסוף בסוף אני יכול להגיד שישבנו גם עם השר, הוא הוציא גם נייר ללשכת ראש הממשלה ולשר המשפטים מתוך תכלול של הטבות וטיפול באנשי המילואים שהעוגנים שלהם, בלי לרדת לפירוט, יש לי שני דפים, שהשורה התחתונה זה אחת, סיוע ומענה למילואים. אנחנו מדברים על עולים בודדים שהמרכיב שלו זה מוקד ולראות איך מלווים אותם ואיך יוצרים איתם קשר כדי לנטר ולנסות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איציק, עוד יש אגף רווחה במשרד הקליטה? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כן. הוא מפעיל מוקד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הוא באירוע לגבי המילואימניקים מבחינת סיוע נפשי? << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> יש מוקד סיוע נפשי שניתן לפנות אליו בשפות ומקבלים גם מענים, אנחנו מפעילים חברה אזרחית, אבל אני אדגיש, לא כדי לייפייף את זה, אלא רק באמירה שמי שפונה, כלומר מי שפנה והרגיש מצוקה - - - << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> בוא נפנה עכשיו בשידור, נתקשר לקו, נבקש לדבר עם מישהו באנגלית בקו. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> בשמחה רבה. חבר'ה, זה עובד. יש מוקד שעובד, יש גם תרשומת של עולים שפונים ומקבלים מענה. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אני מדבר על חיילים בודדים כרגע. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> כל מי שפונה והוא עולה, בין אם הוא חייל בודד וגם אם הוא לא חייל בודד. נכבד את עצמנו, לא אמרתי שזה מענה טוב, המוקד הוא מוקד מקצועי, לא אמרתי שזה חזות הכול, לא אמרתי שנותנים פה מענה, אני אומר שמילואים בגדול, אדוני היושב ראש, זה בצריכה של השירותים שבאים למשרד העלייה והקליטה, ככה זה בנוי. מודה, לא צריך להגיד דברים שאינם ולכן היום צריך לייצר ויש שני דפים שעולים על המדוכה שתמחרנו אותם וגם שמנו סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד לא התקבלה החלטה לגבי זה. << אורח >> יצחק אוחנה: << אורח >> לא. לא התקבלה, אתה בטח גם מכיר, זה יצא מלשכת רוה"מ ומי שמרכז את זה הוא שר המשפטים, כשבשורה התחתונה כל הנושאים הועברו, חלק מהנושאים ייכנסו לתקציב משרד העלייה והקליטה כמות שהם, כלומר לביצוע בלי קשר לתוספתי, וחלק, בגלל שהשיעור שלהם הוא גבוה מאוד בהיבטים של התקציבים, נידרש לתוספת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הרווחה, שמעת את הדברים, אתם רואים את עצמכם חלק מהאירוע? << אורח >> אורית להב: << אורח >> ברור שאנחנו חלק מהאירוע. כמו שאמרתי, זה לא השתנה בשעה האחרונה. הפנייה שלך אולי תשנה את זה, אבל כרגע זה לא השתנה, אין לנו הגדרה מדויקת של מילואימניקים בודדים. זה לא ההגדרה שלנו, אין לנו הגדרה כזאת בתוך המערכות שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואחרי מה ששמעת, את עכשיו כגורם מקצועי, מה העמדה שלך? את חושבת שצריכה להיות הגדרה כזאת? את חושבת שלא צריך? אני שואל שאלה מקצועית עכשיו. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני אגיד את האמת מה אני חושבת מקצועית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פה אומרים רק את האמת. << אורח >> אורית להב: << אורח >> אני חושבת שמקצועית מילואימניקים בודדים, התפקיד בעיניי הוא של משרד הביטחון, ככה אני רואה את זה בחלוקת התפקידים. להם יש את הנתונים, הם האוניברסלי, משרד הרווחה במובן הזה נותן מענה, בדרך כלל על ידי פנייה או על ידי וריאציות שונות של מיזמים משותפים. זו דעתי המקצועית. אין לנו את הרשימה הזאת, אני לא חושבת שנכון שיהיה לנו את הרשימה הזאת מבחינת סודיות. אני חושבת שיש משמעות לדבר הזה שאני לא אפנה לכל אחד מכם באופן פרטני, אני חושבת שיש לזה משמעות. יש אנשים שאנחנו פונים אליהם והם לא מעוניינים להיות מוכרים במשרד הרווחה, לא מעוניינים שנפנה אליהם ולכן אני חושבת שברמה האוניברסלית זה תפקידו של משרד הביטחון. זו דעתי המקצועית, אבל אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו בתור מומחים לתחומים כאלה ואחרים שאני יכולה לפרט, אבל אני אוותר לכם כרגע, אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו במידה שתהיה אפשרות גם את זה. אבל בעיניי זה לא נכון מקצועית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו יהודה ואחריו אני אתן לליאורה. << אורח >> יהודה אליהו שפירא: << אורח >> כפי שכולנו יודעים, כשמשתחררים מהצבא אז לא מזדכים על הבדידות. יש פה כל כך הרבה דברים לשפר ולתקן ולפעמים אני שואל את עצמי איך זה שיהודה שפירא הקטן הוא זה שמצליח לעשות דברים שמשרד הביטחון לא מצליח לעשות. אבל אני רוצה להגיד פה נקודה טובה, מה שאמרה רס"ן נועה, שסוף סוף הולך להיות הכרה כלשהי של חייל בודד במילואים. כמובן שצריך המון סיוע בכל התחומים, דיור, נפשי וכו', אבל קודם כל בפעם הראשונה שאני שומע שהחייל הבודד במילואים תהיה לו הכרה, לדעת בכלל שהוא חייל בודד. גם אני במילואים קרוב ל-400 יום וגם אני מתעסק עם קרוב ל-200 חיילים בודדים לפני ואחרי ותוך כדי, והם אומרים: הגעתי למילואים אז אני כמו אחד העם, אבל הצרות שלי הן לא כאחד העם. אז זו בשורה וצריך לחזק ולשפר את זה. את כל הדברים הפחות טובים כבר שמענו, אבל תמשיכי לעשות את מה שאת עושה כי זה חשוב. תודה רבה לך. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אני לא מבין, בשנה הבאה - - - << אורח >> יהודה אליהו שפירא: << אורח >> זה להתחיל, לא בנו את רומא ביום אחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין דיון. בבקשה, ליאורה. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> אני רוצה להתייחס להגדרה כי בסוף בסוף אתם צריכים לזכור שחייל בודד, כשהוא מתחתן, ביום שהוא נישא בשירות צבאי, הוא כבר לא בודד. הוא יכול להיות עדיין לבד, אז יש לו אישה שהיא עולה או אישה שהיא פה בעצמה לבד, אין לו את התמיכה, ועדיין הוא לא יקבל את כל הסיוע והתמיכה. זאת אומרת שהסיפור של מילואים עוד יותר מחמיר את העניין ולכן הגדרת הבודד לאורך כל הדרך, מרמת השירות והשחרור שלו כנשוי או לא נשוי למילואים הוא עולם בפני עצמו ואת זה אנחנו חייבים לפצח כי זה ישנה פה את כל התמונה וגם את הסכומים וגם את התמיכה באופן משמעותי. אתה מדבר על הבודד, וברוב המקרים אצלכם זה גם חיילים בטח נשואים ואז הם כבר מראש לא בודדים. נקודה נוספת, אני רוצה לחבר את זה למה שאמרת בדיון הקודם, כי אני חושבת שבסוף בסוף העמותות שיושבות פה הן הגב שעוזר לצעירים האלה ורואה אותם בעיניים. בסוף כשאני רואה 500 חיילים שחוזרים הביתה או 150 שחוזרים לדיור שלי ומסתכלת להם בעיניים, כמו שנאמר קודם, אז אני יודעת לתת את המענה ואני יודעת לתת את המעטפת ואני יודעת לתת עוד טיפולים נפשיים, ו-15, ברור שלא יספיקו, אבל אני מבינה שהמדינה כיום לא יודעת לתת את כל המענה ב-100%. לכן שיתוף הפעולה פה הוא חשוב והחיבור שלנו, העמותות, בהבנה שיש לנו את הכוח לעזור לאותם צעירים ולמנוע את האירועים, ומה לעשות, תמיד יש את הקצה ואת החריגים וזה כואב, והסיפור פה הוא מאוד כואב - - - << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> זה לא קצה ולא חריגים. << אורח >> ליאורה רובינשטיין: << אורח >> אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שבסוף בסוף בסוף החיבור הזה הוא משמעותי וחשוב ועל זה צריך לעבוד, כי יש את המענים ויש את הרצון ויש את היכולת לעשות את החיבורים. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> שאלה קטנה לגבי יתד. דיברתם על זה שאתם חושבים שזה לא נכון לקחת חלק ושהריכוז צריך להיות אצל משרד הביטחון. בזה אני מסכימה, השאלה האם מתוקף התקציב שיש לכם בשיתוף פעולה עם העמותות, אם אנחנו נדע להגדיר שיש לי חייל בודד משוחרר חסר עורף משפחתי שצריך סיוע דחוף, האם אתם כיתד, כגוף שיש לו תקציב ויש לו אנשים שהוא מכיר ועובד איתם, אני אוכל לפנות אליכם ולהשתמש בתקציבים שלכם? << אורח >> אורית להב: << אורח >> גם היום בכל רגע נתון את יכולה לפנות אלינו. << אורח >> קרן פרידמן: << אורח >> ולהשתמש בתקציבים שלכם? << אורח >> אורית להב: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אחר כך תמשיכי איתה את הדיון. מישהו רוצה לומר משהו לפני שאני מסיים? << אורח >> הילה סולימני: << אורח >> אני אשמח להעמיד אותנו, כמו בפעם הקודמת, גם את אנשי המקצוע, את כולנו פה, בדד ליינים, להגיש דברים כמו שביקשת, כי רק ככה זה עובד, לצערי, בישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע, תודה. אלעזר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהמלחמה הזאת, אין ספק שהיא הציפה דברים שגם היו בעבר ואני חושב שעדיין יצטרכו פה לעשות את החלוקה בין החיילים הבודדים שמשרתים לבין אלה שלא משרתים במילואים. אני חושב שאלה שמשרתים, כמו שנאמר פה, אני שאלתי את השאלה הזאת קודם, אני מקווה שלשם זה הולך, צריך להיות רשימה שבהקשת כפתור אפשר לדעת שהוא חייל בודד, כמו שאפשר לדעת את זה בצבא החובה. המשמעות תהיה לא רק שהוא בתוך מילואים, אלא כמו שאנחנו מגדירים מילואים עם מספר ימים מינימלי בשנה, כמובן שהמספרים שנשמעו פה של 300 ו-400, צריך לקוות שזה לא יהיה דבר שבשגרה, אבל גם אם הוא ממשיך לשרת 40 או 50 ימים בשנה עדיין הוא יהיה מסומן כחייל בודד עם זכויות אחרות. אני חושב שמה שצועק פה הכי הרבה, וצריך לדעת שהוא צועק לכולם, זה האירוע של הטיפול הנפשי. גם הנושא של שכר דירה, אני מתעסק עם פצועים, עם נכים, לוקח זמן של ההכרה בהם, אבל הזכויות הן רטרואקטיביות. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אבל בחיילים שמתים לא לוקח זמן. זה מה שאנחנו מבקשים, חייל שנהרג עכשיו בקרב, זה לא לוקח זמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, על זה אין דיון. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אז מה שאנחנו מבקשים, שבמקרה שחייל התאבד אחרי שהיה תשעה חודשים בעזה, יצא מעזה והרג את עצמו, לא להעביר אותו במסכת סיוטים של שנה עד שהמשפחה תוכל לקבל עזרה, אלא בדיוק כמו חייל שנהרג מכדור הוא יקבל את הפיצוי באופן אוטומטי, בלי ועדות, בלי בתי משפט, בלי עורכי דין ובלי בירוקרטיה. << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> למה אני צריך לטפל עכשיו עם עורך דין מול משרד הביטחון? אני פה לבד, עם אמא שלי שלא יודעת עברית, למזלי אני יודע עברית כי אם לא, אלוהים יודע מה יקרה לה. למה אני צריך עכשיו לטפל בכל הבירוקרטיה, להיות שנים מול משרד הביטחון ולא לקבל את זה מיידית כמו כל חייל שנופל בקרב? מה ההבדל? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך. אתה שאלת אותי? הכי קל לי להגיד לך שאתה צודק, אני גם - - - << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> ברור שאני צודק, אתה לא צריך להגיד לי את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני בכל אופן רוצה להגיד משהו גם אם אני לא צריך להגיד לך כלום ואתה יודע הכול - - - << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> אני לא אומר שאני יודע הכול, אני אומר שאני צודק. תמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מקווה שתקשיב. ועם כל הכבוד, אני אגיד לך שעוד פעם אחת תיתן לי את רשות הדיבור אני לא אקח אותה עוד פעם. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אתה לא מאיים עלינו, אדוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צביקה, בכל הכבוד - - - << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> סליחה, אם אדוני היה מטפל בזה כשהוא היה ראש אכ"א לא היינו מגיעים לדבר הזה פה היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צביקה, תודה. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> סליחה, סליחה ועוד פעם סליחה. אני מלווה עשרות משפחות בעשר שנים שהתאבדו שאם האדון היקר הזה היה מטפל בזה כשהוא היה בצבא זה לא היה קורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צביקה, תודה. צביקה, העברת את המסר. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אז שלא עכשיו יבוא בביקורת כלפי אח שכול שאיבד את אחיו לפני פחות מחודש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העברת את המסר, בוא נשמע - - - << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> כנראה שלא אם הוא מעז לאיים עליו עוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צביקה, אף אחד לא מאיים על אף אחד ובואו נוריד את הטונים. כולנו נמצאים כאן עם אותה מטרה. << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> לא, זה היה נשמע כמו מאיים. עם כל הכבוד, זה כן היה נשמע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני סיימתי לדבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר לכם עוד פעם, כולנו נמצאים כאן עם אותה מטרה וכולנו רוצים להגיע לאותו היעד. זה שנתחיל להתנצח בינינו בצעקות לא יקדם אותנו, אנחנו רוצים להתקדם בעניין הזה ולפחות לעשות את מלוא המאמץ כדי להתחיל לנסות לייצר פתרונות. לכן אני מבקש לא להתפרץ וברגע שיתחילו התפרצויות הדיון לא יוכל להתקיים. חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבקש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהנושא הזה של התאבדויות ומשך ההכרה, אנחנו רק עכשיו חווינו על נווט קרב שהאמא טענה שזה בהקשר וגם בית המשפט העליון לא קיבל את ההכרה המלאה על חייל שהאמא התלוננה. לכן אני חושב שהדיון הזה הוא דיון יותר עמוק. הכי קל להגיד לכולנו שאנחנו מסכימים עם הכול תמיד ויאשימו אותך על מה שלא עשית לפני 15 שנה וחבל שאולי לא הייתה מלחמה כזאת לפני כמה? 15, 16, 17 שנה. << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> לא הייתה מלחמה כזו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבנושאים האלה צריכים הגופים המתאימים לשקול את מה שנאמר כאן, להבין את המצוקה המיוחדת של חיילים בודדים שהיא כל הזמן הייתה ובשירות מילואים אינטנסיבי שהוא שירות של מלחמה כנראה גם הקצינה וגם העלתה צרכים אחרים, ואני מקווה שהמערכות, ואנחנו נעזור להם כמה שאפשר, יידעו להתמודד עם זה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רוצה להגיד משהו קודם כל כמסגרת. אני אומר את זה למערכות שמתחילות להפנים את זה, אני שמח על הדברים ששמעתי מאיציק, וזה לא בושה, המערכות לא ידעו להתמודד עם זה קודם כי לא היה מצב של 300 ימי מילואים ולא של 200 וגם לא של 100 ימי מילואים, לא היה, ואם היה מישהו שעושה 70 או 60 ימי מילואים בשנה זה היה חריג שבחריגים. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו עם עשרות אלפים שעושים פה ימי מילואים בהיקפים חסרי תקדים. אני מקווה שהאירוע הזה לא יימשך עשור, אבל אני יכול להגיד לכם שבוודאות הוא יימשך באינטנסיביות בשנה הקרובה. גם אם זה לא יהיה 300 ימים אז זה יהיה 150 או 100, וגם מי ששחררו אותו הודיעו לו בשנה הבאה מינימום 70 וזה יהיה יותר. מה לעשות? זאת המציאות. משרדי הממשלה חייבים להתכנס למציאות הזאת מהר, זה לא עניין של – היא אמרה שעבודת מטה עושה לה בחילה, אני ממש לא מזלזל בעבודת מטה, אני חושב שצריך, אבל אנחנו באירוע שאין לנו זמן של חודשים לתפעל אותו, אנחנו באיחור של חודשים כבר לעומת פתרונות שהיינו צריכים לתת. לכן, אני אחזור רגע לדיון הקודם, העמותות מגיבות הרבה יותר מהר מהממשלה. איפה הממשלה יכולה להגיב מהר? היא יכולה להודיע לעמותות שמחר בבוקר יש 3, 4, 5 מיליון שקל לטובת זה, תוך שלושה שבועות לעשות קול קורא מהיר ולתת מענה ראשוני. חייבים לתת פה מענה ראשוני, עד שהנייר של שני העמודים של שר הקליטה שהלך לראש הממשלה, ששר הביטחון יקרא אותו ושר המשפטים ירכז וההוא, עוד ארבעה חודשים עברו. עוד לא דיברנו בכלל וארבעה חודשים עברו. אני אומר לכם, אתם חייבים בטווח הזמן המיידי להקצות סדר גודל של בין 3 ל-10 מיליון שקל לטובת מענים ראשוניים לחיילים בודדים ומילואימניקים בודדים באמצעות המגזר השלישי. לא תהיה לכם דרך יותר מהירה מזאת, תוציאו את הכול דרך משרד הביטחון, תעשו קול קורא לעמותות, אתם מכירים את העמותות האלה, אתם יודעים את העבודה שהן עושות, זהו. זה יהיה המענה הראשוני, כי עד שאתם תגייסו עובדות סוציאליות ומישהו שיענה ותפתחו מוקד ותעשו זה, בסוף החבר'ה האלה זה חיילים שהיום יש להם עמותות או שהם פעילים בעמותות, הם כולם אותה המשפחה. זה בראש סדר העדיפויות. הדבר השני, אני מבקש לקיים דיון ביום רביעי הזה, מוחרתיים, בשעה 10:00 כאן בנושא הסיוע הנפשי למילואימניקים בודדים. היעד הוא להגיע לשתי נקודות לפחות פה בוועדה בהקשר הזה. ופה אני פונה להילה, שעשתה עבודת מטה יפה מול צה"ל ומשרד הביטחון, הדבר הראשון הוא ההגדרה. תבואו עם המלצות, ההמלצות האלה גם יכולות להיות מדורגות, מי מקבל יותר סיוע, מי מקבל פחות סיוע, אבל תבואו עם המלצה לגבי ההגדרה של המילואימניק הבודד. הדבר השני, וזה אני אומר לצה"ל ומשרד הביטחון ומשרד הקליטה, כי מצדי אתם יכולים לעשות פה שיתוף פעולה אם יש מוקד שכבר עונה בשפות, מה הטלפון שיש בו מענה מיידי. מענה מיידי, לא השארנו הודעה, יחזרו אלינו, טלפון למענה מיידי והוא הכתובת. נזמין אולי גם את עמותת ער"ן. צריך להיות טלפון אחד שכולם יודעים, שכולם מכירים אותו, שכולם יודעים להפנות אליו שנותן מענה. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אבל המענה הוא לא אותו מענה לשפות ולדוברי עברית, חשוב להבין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, אני מדבר על מענה בשפות. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> בשפות, לנו יש קו שפועל 24/7, אני ממליץ לכולם להוציא טלפונים עכשיו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז זה גם צריך להיות חלק מזה וגם אתם צריכים לקבל תמיכה, זה כדי שתוכלו להרחיב את המענה. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אנחנו לא רוצים תמיכה, לא ביקשנו תמיכה תקציבית, אתה יודע מה ביקשנו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צביקה, אני מסכם כרגע. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> אדוני, אני מצטער להפריע לך, הייתי בסיכומים כאלה הרבה. ישב פה חבר הכנסת מיקי לוי בוועדה מיוחדת שהתקיימה בנושא הזה ואמר את אותם משפטים, זה היה לפני שפרצה המלחמה: אני מבקש לכנס דיון דחוף בעניין של תמיכה נפשית לחיילים. כלום לא קרה. אני עשר שנים יושב פה, אדוני, בכנסת, כלום לא קרה. כלום לא קרה בתחום של הסיוע הנפשי. לא רק שכלום לא קרה, כשעמותה כמו שלי שמתוקצבת באופן עצמאי מגיעה למשרד הביטחון ומבקשת: תנו לנו את השמות, אנחנו ניתן להם את הטיפול, בחינם, בשפת האם שלהם, ב-14 שפות שונות העמותה שלי יודעת לטפל, הם לא רוצים. הם לא רוצים לתת את שיתוף הפעולה. ישבתי עם הבכירים והבכירים יותר והבכירים ביותר, אף אחד שם לא באמת מעוניין לפתור את הבעיה הזאת. כל מי שישב פה היום מנציגי המשרדים, רק שמעתי את התכנונים שלהם, אנחנו שנה וארבעה חודשים במלחמה, היו צריכים להיות פתרונות היום. איך היו פתרונות? אם היו מתייחסים לצעקות שאני, נועם וכולנו מעלים כבר שנים ולא מתעלמים מאיתנו. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> הרי דוח מבקר המדינה הראה שרק 14% מהתקציב נוצל בנפש אחת. << אורח >> צביקה גרייבר: << אורח >> נכון, גונבים את הכסף על חשבון החיים שלהם. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> זה מבקר המדינה אומר, לא אני, אז איפה הכסף? יש כסף. << אורח >> סבסטיאן גונזלס עובדיה: << אורח >> תתעוררו, חבר'ה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אנשים מתים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אנחנו נתכנס כאן ביום רביעי בשעה 10:00. אם תרצי להביא מישהו שידבר בדיון, בבקשה. אני מבהיר למשרד הביטחון דרכך, נוכחות פיזית, לא תתאפשר נוכחות בזום לאף אחד. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:15. << סיום >>