פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 03/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 236 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, ב' בכסלו התשפ"ה (03 בדצמבר 2024), שעה 12:05 סדר היום: << נושא >> גזענות כלפי תלמידים עולים במערכת החינוך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר ולדימיר בליאק מוזמנים: דב ליפמן – חבר כנסת לשעבר טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך ורד גיל – ממונת אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך רונית חן – מפקדת מחוז מנח"י - מחוז ירושלים, משרד החינוך ציקי שטרסברג-דיל – ראש היחידה הממשלתית לטיפול בגזענות, משרד המשפטים חן דור – מנהלת אגף א' קהילות, משרד העלייה והקליטה סבטלנה קיסלוב – אם התלמידה יסמינה רינה איילין-גורליק – מנכ"לית, אגודת יהודי אתיופיה עדי טידל – קצין ביקור וממונה עולים בירושלים, פעיל בקהילת יוצאי אתיופיה רון טפר – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> גזענות כלפי תלמידים עולים במערכת החינוך << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, היום 3 בדצמבר 2024 ב' בכסלו תשפ"ה, 424 ימים לטבח שמיני עצרת, ו-101 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס. והימים האלה, לצערי, ממשיכים להיספר ללא תוצאות, ואנחנו כולנו רוצים לראות כאן חזרה את החטופות והחטופים. הדיון של היום יעסוק בגזענות כלפי תלמידים עולים חדשים במערכת החינוך. אנחנו בשנים האחרונות חווים וצופים בעלייה חדה בגזענות, בעיקר כלפי עולים חדשים, ברשתות החברתיות מתנהל שיח אלים וגזעני. אפילו חברי כנסת כאן בכנסת חוו גזענות מחברי כנסת אחרים על רקע מוצאם. בדיון הקודם הוקרן סרטון של ארגון חותם שנוקט בגזענות כלפי העולים החדשים ממדינות חבר העמים תחת הכותרת "שמים סוף לעלייה הלא יהודית", כאילו העלייה מחבר העמים היא עלייה לא לגיטימית או כולם אינם יהודים. לאחרונה גם פורסמו שני מקרים קשים בתקשורת שביטאו יחס מפלה ומשפיל עם גזענות כלפי עולים חדשים. בכפר סבא ב-20 בנובמבר פורסם כי בבית הספר יצחק שדה חבריו של תלמיד כיתה ה' התחננו בפני הצוות שיפתחו את הדלת של המרחב המוגן בזמן האזעקה שכן התלמיד העולה החדש לא מדבר עברית ולא הספיק להיכנס כי יצא לשירותים באישור המורה בטרם האזעקה. לפיכך, כשלא הוכנס למרחב המוגן, נשכב ליד דלת המקלט מחוצה לו וחיכה לסוף האזעקה. צוות המורים ששהה עם התלמידים במרחב המוגן כולל המורה שהרשתה לתלמיד לצאת לשירותים שמעו את דפיקות הילד על הדלת וסירבו להכניסו למרחב המוגן, סגנית המנהלת התעקשה שמדובר בנוהל ממשרד החינוך. הורי הילד שלא הוכנס למרחב המוגן כלל לא היו מודעים לכך עד שלא התעורר שיח ואז טרח צוות בית הספר לפנות להורים ולעדכן אותם על המקרה. מקרה נוסף שפורסם לאחרונה בתקשורת של תלמידת כיתה ו', יסמין קיסלוב, בבית ספר יסודי בפסגת זאב בירושלים, אימה משתתפת איתנו כאן בדיון. הילדה סובלת תקופה ממושכת מחרם חברתי על רקע גזעני ומהתנכלויות והתעללות יום-יומית מצד תלמידים בכיתה רק בגלל מוצא משפחתה. החרם כולל פגיעות פיזיות ומילוליות, זריקת חפצים, כתבו על הכיסא של הילדה לא כשר, חזיר. צוות בית הספר נמנע מלהתערב. המשפחה החליטה לעזוב את העיר החל מהשנה הבאה. מדובר כאן בשני מקרים שונים באזורים שונים בארץ, אך דומים ביחס המשפיל והמבזה, לצערי, גם מצוותי ההוראה עצמם כלפי תלמידים עולים חדשים במערכת החינוך. אני מאוד מקווה שהמקרים האלה אינם מעידים על הכלל, אבל ברור לי שאלה רק המקרים שזכו לפרסום ולא כל המקרים עצמם וישנם הרבה מאוד מקרים שלא מדווחים ואפילו לא זכו לפרסום כך שאי אפשר לדון עליהם באופן ישיר. גם הרבה מאוד מהנפגעים מתביישים באירועים שכאלה ולא חושפים אותם. אגב, בדיוק כמו שאנחנו יודעים שכשאנחנו מדברים כאן כל הזמן בדיונים על העלייה באנטישמיות בעולם, שאנחנו מדברים רק על מה שמדווח ומרבית המקרים אינם מדווחים, לצערי כך גם במקרה הזה. אני אבקש לקבל התייחסות פרטנית ממשרד החינוך כיצד טופלו המקרים האלה ומתוך הפרט ללכת גם אל הכלל ולהבין מה הנהלים וכיצד מחדדים את הנהלים כלפי הצוותים החינוכיים. אנחנו נרצה לדעת האם יש מיפוי ורישום של מקרי גזענות כלפי תלמידים וכמה כאלה דווחו למערכת החינוך, האם יש פעילות הסברה מיוחדת למניעת אלימות וגזענות במערכת החינוך? מה הנוהל? איך מדווחים? איך הורים מדווחים? למי הם פונים? מייל? טלפון? והאם ישנו טיפול גם בפניות אנונימיות שמגיעות בנושא זה? בהתייחסות שקיבלה הוועדה לפני הדיון עולה כי מערכת החינוך מקדמת סביבה שוויונית ונקייה מהפליה וגזענות תוך הפעלת תוכנית לפיתוח חוסן, מניעת אלימות וסובלנות מהגיל הרך ועד כיתה י"ב, וכל זאת בהתאמה תרבותית ומענה לאירועי חירום. הגברת מיטל אדרי כהן הממונה על מניעת גזענות במשרד החינוך מטפלת בתלונות, כולל תלונות אנונימיות, ובשנת 2024 התקבלו וטופלו רק 10 תלונות על גזענות מצד אנשי חינוך כלפי תלמידים ולא התקבלו תלונות כלל על גזענות בין תלמידים. אני חייב לומר שהמסקנה המתבקשת היא שברור לחלוטין שיש פה תת-דיווח ואנשים חוששים או לא מודעים ליכולת שלהם אפילו להתלונן בנושא. צריך לזכור שבטח אם אנחנו מדברים על עולים חדשים, הם עוד יודעים פחות על הזכויות שלהם ולמי לפנות וגם נמצאים עם הרבה מאוד חשש כדי לא לתייג את הילדים. אני אבקש לקבל פה את המידע שביקשנו, גם איך למעשה מגיעים לאותם תלמידים והורים כדי לוודא שהם אכן יפנו ושהמקרים האלה גם יטופלו. ובתוך כך, גם איך בדיוק נאכפת תוכנית פיתוח החוסן ומניעת האלימות והסובלנות מהגיל הרך ועד כיתה י"ב, איפה היא באה לידי ביטוי במערכת החינוך בהקשר הזה. אני רוצה לתת לאימא שנמצאת איתנו כאן, סווטלנה, לומר כמה מילים, בבקשה. << אורח >> סבטלנה קיסלוב: << אורח >> קודם כול, רציתי להוסיף ולהודיע שאני נמצאת פה ואני אנסה לדבר לא רק בשמי, על מלא ילדים שאני שומעת בזמן האחרון שבאמת שמעו על הסיפור שלנו ועל האימהות ועל כל ההורים שפנו אלינו גם וסיפרו מלא דברים שקרו וזה לא התקדם הלאה כמו שאנחנו אולי התקדמנו ובאמת רוצים לשנות מהשורש שזה מגיע. רק דבר קטן, הילדה שלי לא עולה חדשה, היא נולדה פה, והיא יודעת והיא צריכה לקבל את הזכות כמו כל הילדים בכיתה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם אם היא הייתה רק עולה ולא נולדה פה, זה אותו דבר. << אורח >> סבטלנה קיסלוב: << אורח >> גם, אני אומרת שזה קורה לכל הילדים שיודעים שפה נוספת ומדברים ביניהם. פשוט שפה נוספת ולא מבינים אותם, זה מגיע מזה, מיחס שהילדים האחרים שלא יודעים או לא מבינים או לא מכבדים את השפה הנוספת או חגים אחרים, שבאמת המשפחה והילדים גדלים בחינוך אחר. וגם שהתחלנו, ממש יכולה להגיד מכיתה ב', על כל מיני דברים קטנים, ואיך שבית הספר והחינוך של בית הספר וכל מי שקשור לזה התייחס לכל מיני מקרים והתקדם עם זה, פשוט הגענו למה שהגענו. אנחנו טיפלנו ועלינו ופנינו. פשוט כמו שאמרת, אולי ההורים לא יודעים בדיוק למי לפנות קדימה אם שום דבר לא משתנה בתוך החינוך בבית ספר, זה כן, אני מסכימה איתך ב-200%. כי כשהתקשרו אליי ואמרו, למה לא התקשרתם אלינו? אמרתי, אני אפילו לא ידעתי, אני פניתי למי שהייתי חושבת וידעתי שאני יכולה לפנות, כמו למורה, כמו למנהלת בית ספר. ואם האנשים האלה לא יודעים איך לשמור על הילדים באותו מקום שאנחנו שולחים אותם מיום ליום, אני חושבת שהם צריכים לפנות קדימה ולבקש עזרה בשביל שבאמת יוכלו לקבל את החומר לדברים כאלה ובאמת לדעת איך אנחנו ממשיכים הלאה עם כל מה שקורה מסביב, עם כל הילדים שבאמת יודעים שפה נוספת או מקבלים איזשהו יחס אחר. כי המקרה שהילדה שלי קיבלה עליה, זה עבר כבר את כל הגבולות, וחבל שבאמת הגענו למצב כזה וחבל שלא שמעו אותנו מקודם, וחבל שלא עשו עם זה כלום. ובאמת אנחנו עשינו החלטה לעבור עיר. אני מקווה, באמת מקווה, אני יודעת שזה קורה גם אולי במקומות אחרים, אבל גם כשאנחנו יוצאים ואנחנו רואים, היחס הוא שונה. אני לא יודעת למה דווקא פה בירושלים מרגישים את זה כל כך. אנחנו גרים בשכונה פסגת זאב, אולי בשכונות אחרות אחרת, אבל אני מכירה מלא משפחות שעזבו בשנתיים האחרונות, מלא משפחות פשוט טובות, גם מרוסיה, מבלארוס, לא משנה, שיודעים שפה נוספת או מאיזושהי מדינה אחרת. כי מקבלים יחס אחר ולא יכולים לעשות עם זה כלום, אפילו כשניסו לעשות, באמת חבל. אני מקווה שאני פה, שישמעו אותי וזה באמת יתקדם לדברים אחרים, שאתם באמת תוכלו לשנות כדי שאף ילד לא ירגיש כמו שהילדה שלי הרגישה באותו יום ושזה לא יחזור באמת, אני מקווה. אני יודעת שבית הספר התחיל לעבוד, התחיל לטפל, התחילו לעשות דברים, ואני מקווה שזה לא יחזור. אבל מיום ליום שאני קמה והילדה שלי קמה ברוך השם והולכת לאותו מקום ללמוד, כי יש לה שם גם חברות, אני עדיין לא מרגישה בטוחה. ואם יום אחד מישהו ידפוק אותה בגב כשהיא יורדת במדרגות, או שזה יתגלגל לדברים אחרים? כי משנה לשנה ילדים גדלים ובאמת היחס נהיה יותר גרוע ככל שהילד גדל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, תודה ששיתפת אותנו. דב ליפמן, חבר כנסת לשעבר. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. כמו שאמרת, שלומית ביקשה מאיתנו לפנות להורים שהיו בקשר איתנו, וחששו, חששו להגיע, חששו להעיד, לא רצו שיהיו בעיות עם בתי הספר. אני חושב לעצמי, כאשר אני עליתי לפני 20 שנה, הילד שלי היה בכיתה ב', כאשר הוא היה בכיתה א' בחוץ לארץ לפני שעלינו הוא היה מנהיג הכיתה, הגענו לפה, ושאלתי אותו, איך היה בבית הספר ביום הראשון? הוא אמר, אני לא יודע כי לא הבנתי מילה, לא ידעתי בכלל מה קורה מסביבי. ואני חושב שמשרד החינוך וכל המורים והמורות, אני חושב שהם רוצים לעזור לעולים, זה לא ממקום של חוסר רצון לעזור, אבל באמת אני חושב שלא מבינים בכלל מה עובר על תלמידים האלו ואיך שהם לא יודעים איך פשוט להיות עצמם בבית הספר וכמובן ההורים לא יודעים בכלל מה לעשות. ואני באמת רוצה להציע רפואה לפני המכה. ארגונים כמו יד לעולים ואחרים, אין לי ספק שגם יסכימו, מוכנים להגיע לסדנאות, להסביר למורים ומורות במקומות שיש עולים חדשים, באמת להגיע לסדנאות, מה עובר על תלמידים האלו, ההורים האלו כדי שהם יוכלו להיות מוכנים לשנת הלימודים, ונשמח להיות חלק מזה ואני חושב שזה כן יכול להיות חלק מפתרון לבעיה שבוודאי נמצאת בשטח. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רינה איילין-גורלניק. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להסכים עם חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, אנחנו בהחלט מגויסים לנושא הזה של מניעת גזענות במערכת החינוך. אנחנו חושבים שמסגרות החינוך הן המקום החשוב ביותר שבו צריך להטמיע ערכים של שוויון, של דמוקרטיה, של הכלה, מפני שהנוער של היום הוא דור המחר, הם העתיד שלנו, הם יובילו אותנו הלאה, ולכן מאוד מאוד חשוב שהם יקבלו את המסרים הנכונים. חשוב, ומה שלא קורה היום, שיהיו נהלים ברורים לתלונות על גזענות, שיהיו נהלים ברורים לאופן בירור התלונה מתחילתה ועד סופה. חשוב בהקשר הזה שגם לנציבות תהיינה יותר סמכויות אכיפה. אנחנו כל הזמן חוזרים ואומרים את זה, היחידה לתיאום המאבק בגזענות היא יחידה חשובה ויש לה סמכויות, אבל סמכויות האכיפה לא מספיקות ואנחנו בהחלט מעודדים את זה שיהיו לה יותר סמכויות אכיפה. אנחנו מודעים למהלכים שהיחידה עושה ואנחנו נשמח לשמוע עליהם ואיך הם באים לידי ביטוי במשרד החינוך. כי כרגע, ממה שאנחנו יודעים, רואים במציאות ובשטח ומהילדים שלנו ומהסביבה שלנו, הנושא הזה הוא לא במרכז סדרי העדיפויות של מערכת החינוך וזה אומר דרשני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. נשמע את התייחסות מנהלת היחידה לתיאום ומניעת גזענות במשרד המשפטים. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> היי, עו"ד ציקי שטרסברג-דיל, מנהלת היחידה. ציינת את הממונה, גברת מיטל אדרי שמבחינתנו היא באמת ממונה רתומה. עם זאת, חשוב לציין שהיחידה מכשירה למעלה מ-70 ממונים על מניעת גזענות ונותנת להם כלים מקצועיים לבצע את העבודה שלהם באופן המקצועי ביותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממונים שאיפה הם ממונים? במשרדי הממשלה? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> ממונים בכל משרד ממשלתי ויחידת סמך לפי הנחיית - - - או תפקיד נוסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל הם ממונים על מה שקורה במקומות העבודה כתפקיד נוסף במקום העבודה. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> במקום העבודה, אבל גם כשמתקבלות תלונות של הורים מתלמידים זה מגיע אל הממונה ובשיתוף פעולה עם היחידה אנחנו מטפלים בתלונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך מתקבלות תלונות? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> התלונות מתקבלות אצל הממונה, היא אמורה להיות הכתובת המשרדית לכל תלונה שהיא ואנחנו מלמדים את הממונים ומבקשים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הטלפון של הממונה? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> הכול מפורסם באתר של משרד החינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו אני צריך את הממונה על הגזענות במשרד החינוך. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> יש את הטלפון גם שם, גם באתר שלנו, של היחידה למניעת גזענות, יש לנו פרסום של כל הממונים עם מספרי הטלפון שלהם ואופן ההתקשרות איתם. כן חשוב לי לומר שיש נקודות שגם הממונה במשרד החינוך נמצאת בתוך איזשהו קונפליקט בין הכפיפות הניהולית למשרד לבין הכפיפות המקצועית אלינו, ואני אתן דוגמה. אם אנחנו מבקשים לדעת מה הדריל דאון שקרה עם הנוהל של חיים בשותפות שהיחידה השקיעה שם משאב ברמה של כמעט תקן שהקצינו לטובת ניסוח הנוהל הזה, ועד היום אנחנו לא באמת יודעים איך זה חלחל בפועל, איפה זה בא לידי ביטוי. בהכשרות מורים, חיים בשותפות, אנחנו לא מספיק מעודכנים איפה זה בא לידי ביטוי. אותו דבר דיברו כאן על העניין השפתי. יש נוהל שאני יכולה להבין את הרציונל הפדגוגי שלו, של לדבר בעברית כדי שבאמת כולם בתוך בית הספר יבינו את השפה, אבל בכל זאת, אם יש ילדים, תלמידים עולים חדשים שלא מבינים ובטח במצבי חירום, היינו רוצים, וביקשנו לראות את הנוהל, להבין מה בדיוק הרציונל ואיך אפשר לדייק את הנוהל הזה ולנסח אותו יחד עם הממונה שלכם, ביחד איתנו, תוך מתן כלים ורעיונות שלנו מתוך עולמות התוכן שאנחנו מומחים בהם, איך לנסח את הנוהל כך שבאמת לא יפגע באף תלמיד או תלמידה. עוד סוגיה שחשוב לי להעלות היא שאת התלונות שמגיעות של גזענות בין תלמידים ולא בין צוות חינוכי לתלמיד, ככל הנראה, כפי שאני מבינה ממיטל, מסווגות כאלימות לכל דבר, ובמיפוי הן לא נספרות כתלונות על מניעת גזענות, כך שבהכרח זה יוצא מתחום טיפולה של מיטל ומתחום הטיפול שלנו. ואז אנחנו לא יכולים להנחות את מיטל ולתת לה באמת מהמומחיות ועולמות התוכן שלנו איך לטפל בדבר. וזה מה שאנחנו עושים, זה מה שאנחנו עושים, אנחנו נותנים לממונים שלנו כלים מקצועיים מתוך כל עולמות התוכן, מתוך כל התוצרים שיש לנו, מהמיפוי שלנו, מהניתוח שלנו את התלונות, מכל התוצרים שאנחנו משקפים למקבלי ההחלטות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה תלונות קיבלתם ביחידה? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> בשנת 2024 אנחנו עומדים על 272 תלונות שמתוכן 18 בתחום החינוך. ואני מסכימה עם אדוני שבסופו של דבר המשרד עצמו צריך לאפשר מרחב מוגן ובטוח להגיש תלונה ולא לטפל בה ברמה הקונקרטית, לא להביא את אותה מורה לוועדת משמעת בנציבות שירות המדינה שאגב רתום מאוד לעבודת היחידה והוא שותף מלא שלנו. מורים שמתגזענים והיו לנו גם מקרים כאלה, כמו שאתן זוכרות, עם הקבוצה הזאת שפתחו מורות על תלמידות יוצאות אתיופיה. אני מבינה שהמורה הזו עלתה לוועדת משמעת ואני מבינה גם את העונש שהוטל עליה, אבל בסופו של דבר, אני חושבת שצריך לעלות רגע קומה ולעשות טיפול שהוא רוחבי. אנחנו כל הזמן עובדים על זה עם הממונים. אגב, גם עשינו כנס לכל סמנכ"לי ההון האנושי שהם ברוב המקרים גם מנהלי משמעת בארגונים וגם הקמנו פורום כזה של סמנכ"לים כדי שיבינו את הרגע הזה שבו צריך לעלות קומה. לעשות סדנאות, אנחנו הצענו לממונים שלנו סדנאות שהיחידה עושה כדי שתוכלו להעביר אותן לתלמידים ולמורים. תעזרו בנו, תשתמשו בנו, שם אני מרגישה שיש איזה ואקום. וכן הייתי מבקשת מהוועדה אולי באמת לדרוש מעקב אחרי היישום הזה ואיך זה בא לידי ביטוי כל הנושא של חיים בשותפות, כי מבחינתי, יש לי חוזר מנכ"ל מ-2022 ואין לי מושג איך זה בא לידי ביטוי. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב, תכף נשמע. לפני משרד החינוך אני אתן לרון טפר ממועצת התלמידים והנוער הארצית. << אורח >> רון טפר: << אורח >> שלום. סליחה, אני קצת מתרגש. שלום לכולם, קוראים לי רון כמו שצוין, אני נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, הגעתי יחסית מרחוק. אני דור שני לעולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיפה הגעת? << אורח >> רון טפר: << אורח >> מכרמיאל, חתיכת נסיעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כל הכבוד. << אורח >> רון טפר: << אורח >> אני דור שני לעולים חדשים, השפה השנייה שלי היא רוסית. הנושא הזה מאוד חשוב לי, לכן גם לפני שהגעתי לכאן שאלתי חברים שלי, יש לי הרבה מאוד חברים שהם עולים חדשים, אחת שהיא שנתיים כאן, השני שהוא כאן שנתיים וחצי כזה, והם קצת שיתפו אותי בקשיים. לגבי גזענות, אני שאלתי אותם האם הם חוו, לשמחתי הרבה, הם אמרו שהם לא חוו איזה משהו גדול, הם כן אמרו שפה ושם עשו להם לפעמים פרצופים, אבל מאוד שימח אותי שהם לא חוו איזה משהו קריטי. הם גם ציינו שביסודי, אחים קטנים, הם יותר חווים גזענות. אבל אני גם יכול להבין את זה, ביסודי אלה ילדים יותר קטנים והם נכנסים לדקויות. מה שאני יכול להגיד בנושא זה שצריך את התוכניות החינוכיות שקיימות, לשים אותן בכיתות שהן יותר נמוכות, לשים דגש על כיתות ג', ד' גם, כדי שבגיל יותר צעיר יהיו מודעים והפגיעה גם בבתי הספר היסודיים תהיה נמוכה יותר. כי אם עכשיו באים ועושים לך איזו טראומה או מעליבים אותך ביסודי, זה ימשיך איתך בהמשך, בחטיבה העליונה גם, וזה יכול להפריע למשך החיים. כהמלצה, אני אסכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החברים שלך ששאלת, הם מכרמיאל? << אורח >> רון טפר: << אורח >> כן. גם אני, אני חי בכרמיאל, הם איתי באותו בית ספר, אני רואה את המצב, המצב לא גרוע. רק כהמלצה אני יכול לשים שתקדימו את התוכניות החינוכיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה תלמידים עולים יש בבית הספר? << אורח >> רון טפר: << אורח >> בכיתה שלי יש שלושה-ארבעה. אנחנו עיר קולטת עלייה, אני מכיר פלוס מינוס את הנתונים, יש לנו כמה מאות עולים השנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה חלק מהעובדה שהמצב יותר טוב בדרך כלל. הבעיה לדעתי מתעוררת יותר דווקא בעיר שהיא לא עיר קולטת עלייה, ואז העולה או העולה הופכים להיות משהו חריג בנוף הבית ספרי וזה יותר קשה, גם יותר קשה להתמודד. כי כשאתה חלק מקבוצה, במובן הזה, יותר קל. << אורח >> רון טפר: << אורח >> כן, כמובן. אפשר גם לשים על זה דגש, אבל כמו שאמרתי, אני אסכם בכך שאני חושב שצריך להרחיב את התוכניות החינוכיות ולתת עליהן דגש בגיל כמה שיותר צעיר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> סבטלנה קיסלוב: << אורח >> אפשר להוסיף? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> סבטלנה קיסלוב: << אורח >> אני פשוט שכחתי להגיד שהילדה שלי היא היחידה שמדברת רוסית בכיתה שלה, ובגלל זה היא כל הזמן מקבלת הכול עליה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את אגב ידעת לפנות לממונה על הגזענות במשרד החינוך? << אורח >> סבטלנה קיסלוב: << אורח >> לא, לא ידעתי. וגם כשהבנתי שזה גזענות, כמו שאמרו, שמלא מקרים לא יודעים וגם לא מבינים, חושבים שזה סתם ריב בין הילדים וגם אני בהתחלה חשבתי שזה זה. אבל עדיין, כמו שהילדה שלי חזרה מבית הספר ממלא מקרים ושואלת אותי, למה דווקא אני? למה? בגלל שאני רוסיה? בגלל שאני יודעת עוד שפה? במלא מקומות, גם בבית הספר שלה יש הרבה ילדים רוסים ואני עכשיו שומעת מלא מקרים שלא דיווחו עליהם גם. באמת, יש המון, המון. ודווקא פה בירושלים גם ובשכונה שלנו, אני אומרת, מרגישים את זה יותר ויותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. משרד החינוך, מי ראשונה תתייחס? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני רק אגיד תודה על הדיון, אני באמת מעריכה את ההזמנה. אני מצטערת מאוד על המקרים. נמצאות איתי ורד ורונית ואחר כך אני אתייחס. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אתם נותנים מענה על כפר סבא ו - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן, ורד תתייחס לכפר סבא ורונית שהיא מפקחת במחוז תתן - - - << אורח >> ורד גיל: << אורח >> צוהריים טובים, תודה על ההזמנה. סבטלנה, תודה ששיתפת אותנו. המטרה של כולנו במערכת החינוך זה לגרום לילדים קודם כול להיות מוגנים ושייכים ואנחנו באמת עושים את זה ואני אגיד רגע באיזה אופן אנחנו עושים את זה. קודם כול, יש לנו את מדיניות משרד החינוך שזה חוזר מנכ"ל אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, שבתוכו יש גם חלק שמתייחס לנושא של גזענות ובמערכת החינוך מנהלת, יועצת, פסיכולוגית יודעים ברגע שיש אירוע כזה שהוא מזוהה, הם יודעים לפי חוזר מנכ״ל מה צריך לעשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך הם יודעים לזהות? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> אני אומר גם לגבי שני האירועים שתכף אנחנו נתייחס אליהם, ברשותך. קודם כול, ברגע שאירוע או נראה לעין או שאנחנו שומעים עליו, יש טיפול. הטיפול הוא גם טיפול מערכתי, הוא גם טיפול פרטני. אני אגיד רגע בקשר לאירוע בכפר סבא שהוא אירוע מאוד מצער. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה תלונות קיבלתם במערכת החינוך על גזענות? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> טירה, את יודעת להגיד? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> עשר, אבל של ילדים, אני ניסיתי לבדוק את זה, לא נמצא. כל מה שמצאנו, כתבנו. אבל, א', אתמול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור לכם שאנחנו חיים בתת-דיווח מטורף. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן, כן, אני לא חולקת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא אפילו תת-דיווח, גם אם היית אומרת לי 100, הייתי אומר לך - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> תת-דיווח. אני לא חולקת על המסקנה, אגב. אני רק יודעת שתוך כדי להכין את הדברים לוועדה כבר קבענו שאנחנו נתרגם לחמש שפות את הקישור שאפשר לדווח אליו, לפנייה, ואנחנו נעשה גם פעולה עם מועצת התלמידים, לראות איך הילדים בעצמם מדבררים את זה. ואנחנו עוד נעשה בתוך הבית מחשבה עמוקה, גם עם ציקי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי שאלה. מנהלים, סגני מנהלים, עוברים השתלמויות בנושא קליטת עלייה וזיהוי מקרים של גזענות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זיהוי של מקרים של גזענות לא, אבל בתי ספר קולטי עלייה, האגף מציע על בסיס קבוע ושוטף סדנאות לחדרי מורים כחדר מורים קולט עלייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה כאלה את מקיימת בשנה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> הרבה. אני חושבת שלא מספיק, אבל הרבה. אנחנו במגמת עלייה בחמש השנים האחרונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה הרבה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני אשלח, אני מבטיחה לשלוח. אני לא התכוננתי לדיווח הזה, אבל אני מבטיחה לשלוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה היא, א', כשאת עושה את זה בעיר קולטת עלייה, בדרך כלל בעיר הזאת גם מחלקת העלייה בעירייה, גם בית הספר, כולם הרבה יותר מודעים לאירוע. מה ההגדרה שלך לעיר קולטת עלייה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> מעל 1,000 תלמידים. בירושלים יש למעלה מ-4,000 תלמידים עולים, כך שהיא עיר קולטת עלייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מעניין אותי כמה סדנאות כאלה נעשו בירושלים. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני יכולה לבדוק. ובהקשר של כפר סבא, אין בה 1,000, אנחנו קרובים ל-600, וזה דווקא מאוד הפתיע אותי שזה קרה בכפר סבא. היא מאוד פלורליסטית, היא אחרת, היא ליברלית, האופי הרשותי הוא אחר. שם נראה לי שהייתה מעידה של שיקול דעת מוטעה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אירוע מאוד קשה, האירוע של כפר סבא. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> מסכימה, אני לא מפחיתה לרגע. רק לחשוב על הילד. אבל ורד בחנה את המקרה לעומק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בואי תמשיכי, ורד. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> ברשותך, בעקבות השאלה ששאלת הרגע את טירה, אני אגיד שמעבר לסדנאות הספציפיות שטירה מובילה, במערכת החינוך בכלל יש התייחסות דרך כישורי חיים, שזו תוכנית חדשה שנקראת הכוחות שבדרך, על כל שלבי הגיל, לעסוק בנושא של סובלנות, ויסות, התמודדות עם כעסים, פתרון קונפליקטים, קבלת האחר, איך אנחנו פונים לעזרה. ואנחנו מדברים ממש מגני הילדים עד כיתות י"ב'. יכול להיות שזה לא מספיק ואנחנו צריכים לעבות את זה, אבל יש הרבה מאוד שיעורים כאלה. בנוסף, אני אגיד שבמערכת החינוך, דרך שבוע זכויות הילד הבין-לאומי, יש לנו בחודש מרץ ממש עצירה סביב הנושא של - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כי זה גם יום הגזענות הבין-לאומי. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> נכון. אבל השנה המוקד הוא סביב עמידה מהצד. זאת אומרת שסבטלנה, אם אני חושבת על האירוע שלך, שתכף רונית תשלים, אנחנו רוצים לחנך את הילדים במערכת החינוך שגם אם אני נתקל באירוע, אני לא עומד מהצד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ורד, סליחה, חוזרי מנכ״ל והתיאוריה היא יפה, בואי נרד רגע לפרקטיקה. מה מחויב בית ספר לעשות במובן הזה? חוזר מנכ״ל כתב. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> בעקבות אירוע אתה שואל? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא בעקבות אירוע, בשוטף. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> אגב, בנוהל הזה שניסחתם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כדי לזהות אירוע, כדי לעודד שיח סביב הנושא הזה, כדי לעסוק, מעבר ליום הגזענות הבין-לאומי. גם אם אין עיסוק, אפשר להגיד אין עיסוק כדי שנוכל לטפל בזה, אין טעם ל - - - << אורח >> ורד גיל: << אורח >> לא, אתה צודק, אבל אני אומרת שיש שיעורי כישורי חיים, אני יכולה גם אחר כך לפרט באילו שכבות יש שיעורים ובמה אנחנו עוסקים סביב הנושא של מניעת גזענות, של קבלת האחר, קבלת השונה, איך אנחנו שולטים בעצמנו, איך אנחנו מעודדים פנייה לעזרה, שאלה גם חלקים שהם סופר חשובים. זה באופן כללי ורחב, זה עניין של חינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם כך, בחינוך נכשלנו. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> אני מקווה שיש גם מקרים שהם מקרים שאנחנו כן מצליחים לטפל. ואתה שואל איך אנחנו מזהים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך תטפלו? אתם זיהיתם עשרה מקרים בכל מערכת החינוך. כמה תלמידים לומדים במערכת החינוך? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> 2.5 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עשרה מקרים של גזענות? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> אלה המקרים שהגיעו, אבל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את מבינה שיש פה בעיה מערכתית? יש פה בעיה מערכתית, זה לא מטופל בכלל. בואי תספרי לנו קצת מה באמת קרה בכפר סבא, מה עשיתם בעקבות המקרה. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> מה שאני יודעת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, איך המקרה הגיע אליכם? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני קיבלתי דרך המחויבת, שלומית, מנהלת הוועדה, ובאותו ערב התחלנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ראית פרסום על זה. זאת אומרת, לא הייתה תלונה מבית הספר, לא היה - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא, מאף אחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האירוע הזה לכאורה לא קרה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. והתחלנו לטפל וזה במיידי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בואו תספרו לי מה טיפלתם בעניין. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> הטיפול שנעשה שם בעקבות האירוע, הייתה שיחה גם עם מנהלת בית הספר, עם היועצת, עם אותה מחנכת שקיבלה החלטה והיא קיבלה החלטה בעקבות אירוע חירום. מבחינתה, היא הייתה אחראית על סביבת הילדים והם אומרים שזה לא בגלל שהוא תלמיד עולה חדש. גם אם היה ילד אחר נמצא בחוץ, היא הייתה פועלת באותם נהלים. הנהלים חודדו מאוד גם באותו בית ספר וגם בשאר בתי הספר בכפר סבא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנוהל הוא להשאיר ילד בחוץ? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא, זה לא הנוהל. הנוהל הוא שלא משאירים אף אחד בחוץ, זה הנוהל. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> כן, והם לקחו את זה לתשומת ליבם וריעננו את הנהלים סביב אירועי חירום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו דיבר עם המשפחה? מישהו דיבר עם הילד? מבחינה רגשית. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> קודם כול, בדקתי, הילד מגיע לבית ספר, דיברו עם המשפחה. אלה הדברים שאני יודעת, אם צריך משהו מעבר לזה, אנחנו גם נכתוב במענה. אבל בדקתי, הילד לא מרגיש איזושהי דחייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי דיבר עם הילד? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> או היועצת או המחנכת, לדעתי גם המנהלת, אבל אני יכולה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבקש לקבל דיווח מסודר בדיוק מה נעשה סביב זה, מי דיבר עם הילד, מי דיבר עם ההורים, מה היה השיח בבית הספר סביב הנושא הזה. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רונית, את רוצה להתייחס? << אורח >> רונית חן: << אורח >> כן. שלום לכולם, שמי רונית חן, אני מפקחת מחוז העיר ירושלים ומתוקף תפקידי אני מלווה ובוחנת אופי של טיפול במקרים חריגים ואין לנו ספק שהמקרה שדווח אלינו כרגע, אני מדברת על משפחת קיסילוב, על יסמינה, זה מקרה שהגדרנו אותו כמקרה חריג. עם היוודע המקרה הקמנו צוות בין-מקצועי שכולל גם את הרשות המקומית, הצוות הזה כולל את הפיקוח על הייעוץ, את הפיקוח הכולל, גורם מהרשות המקומית, כמובן מנהלת בית הספר, יועצת בית הספר, בהנחיה שלי ובהנחיה של מנהלת המחוז לשם בחינת האירוע ובדיקת הפרטים. מיד בוצעו באמצעים שיש לנו פעולות בשני ערוצים, גם בערוץ המשמעתי וגם בערוץ הטיפולי. כלומר, בערוץ המשמעתי התקיימה הפרדה מוחלטת בין הילד הפוגע לבין הילדה, הילד הפוגע, במסגרת תוכנית שנבנתה אחר כך בהמשך הוא עבר כיתה. אני לא יכולה לפרט יותר מדי על מה שקורה עם הילד, אבל אין ספק שזה כולל גם ערוץ של טיפול משמעתי. מבחינת הילדה, כן התקיים שיח עם הילדה, הוצע להורים גם המשך של ליווי וטיפול רגשי, כרגע האימא אומרת שהיא תחשוב על כך, היא מסרבת כרגע לקבל את זה. אני רוצה לומר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לצוות מה נעשה? << אורח >> רונית חן: << אורח >> זהו, אני רוצה לומר שאנחנו ביצענו תהליך של חשיבה רפלקטיבי לגבי המקרה, גם ברמה הפרטנית וגם ברמה המערכתית. זאת אומרת, ישבנו עם מנהלת בית הספר, שאלנו שאלות קשות ונוקבות וביצענו תהליך של למידה שבעקבותיו אנחנו נצא לסדרה של פעילויות. יכול להיות שפספסנו דברים בדרך ויכול להיות שהיו דברים שאפשר היה לעשות כדי למנוע, ולכן אנחנו ממשיכים ללוות את המנהלת, את יועצת בית הספר ואת צוות בית הספר. תצא איגרת גם להורים, גם לתלמידים כמובן, ובמסגרת המתוכנן אנחנו נקיים גם סדנה ושיח לכלל המנהלים במחוז, לכלל היועצות וגם שולחן של לימוד שלנו בתוך המחוז לכלל המפקחים על מנת ללמוד מהמקרה הזה וכמובן לעשות כמה שיותר על מנת למנוע את המקרים הבאים. כמו שאמרתי, פגשנו את המשפחה, האימא תוכל להעיד, התקיימה פגישה בבית הספר, גם הרשות המקומית, הרשות הציעה גם לבוא ללוות, גם אנחנו הצענו לבוא ללוות, האימא ביקשה להגיע לבד לכאן. ואנחנו נמשיך ונלווה את בית הספר, את המשפחה וגם נקיים פעולות ברמה המערכתית, המחוזית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה להודות גם לך וגם לשלומית על הדיון הזה. אני גם קיבלתי מספר פניות בנושא הזה, אני חושב שמאוד חיוני שאנחנו מקיימים דיונים בנושא הזה כי הבעיה היא קיימת. נכון שלא תמיד אפשר להפריד על איזה רקע זה מתרחש, האם זה על רקע זה שמדובר בעולה או על רקע אחר, אבל אין ספק שלעולים, אני בעצמי הייתי עולה, אומנם לא בגיל הזה, אבל אנחנו מכירים את הקושי של להשתלב במסגרת החדשה. והתגובה המהירה וההולמת של הצוות החינוכי הפדגוגי וגם משרד החינוך, ושוב, אני לא הייתי בתחילת הדיון, אני מניח שקיימת איזושהי מדיניות הוליסטית בנושא הזה במשרד. זה מאוד קריטי בנושאים האלה כי אני מניח שיש הרבה מקרים שאנחנו לא מודעים אליהם, ודאי בשנתיים האחרונות, אחרי גל גדול של עלייה, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר. וחשוב שכמו שאתה מקיים מעקב בנושאים אחרים, גם בנושא הזה שיהיה מעקב שוטף של הוועדה כי אני מניח שהתלונות ימשיכו לזרום. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. את רצית להוסיף משהו? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> כן, אני רציתי לבקש ממשרד החינוך, א', אני מבינה את החשיבות של להתכנס לטיפול הקונקרטי בשתי התלונות האלה ובשני המקרים החמורים, אבל באמת לחשוב איך אתם מיישמים כבר באופן קונקרטי ונותנים לנו ממש שמות של אותם גורמים מקצועיים שעושים את הסדנאות. כי אני שומעת מילים גדולות של סדנאות וחיים ובשותפות אבל רגע לעדכן אותנו ולעשות את זה בשיתוף פעולה איתנו. מי הגופים האלה שבסוף אתם מביאים לחדרי המורים ולתלמידים להעביר את ההרצאות האלה? באיזה אופן זה קורה? איך אתם עוקבים אחרי זה שזה נעשה? להנגיש את הטלפון של מיטל בכל השפות, שגם הורים וגם תלמידים ידעו שהיא כתובת להגשת תלונות ולא רק עובדים בתוך משרד החינוך, זה סופר חשוב. וגם להפריד את הקטלוג בין התבטאויות גזעניות של תלמידים בין תלמידים לא כאירוע אלימות, אלא כאירוע גזענות ולעשות את ההפרדה הזאת כדי שנוכל לתת לה מענה משותף. ואני חושבת שזה הדבר, רגע להפסיק לדבר בסיסמאות גדולות וממש לרדת וליישם את מה שכתוב כאן בחיים לשותפות שאנחנו כבר שנים מנסים לקבל עדכון ולא מקבלים. יש כאן, אני יכולה להקריא, במערכת גפ"ן ניתן לבתי הספר תקציב חובה ייעודי לפעילויות המקדמות חיים בשותפות ומניעת גזענות. איפה זה עומד? יש תקציב חובה כזה? אתם מיישמים את זה? איך זה בא לידי ביטוי? אם הם חייבים כדי לקבל תקציב להעביר פעילויות בתוך בית הספר הקשורות במניעת גזענות, איך זה קורה בפועל? אני אשמח לקבל עדכון שוטף של כל הדבר הזה כי גם מיטל לא יודעת לענות על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. את רוצה להתייחס לזה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני רק אגיד תודה שפתחת לנו דלת, ואני מבטיחה שאנחנו נחליף פרטים ונתקדם ביחד עם מיטל בשביל לטייב. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> ומיטל מעולה ומצוינת, אבל היא באמת נמצאת בתוך הקונפליקט הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו רוצה להוסיף פה משהו מהנוכחים? בבקשה. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> הקושי של גזענות, לכל עולה הוא מאוד קשה, בייחוד לעולי אתיופיה. לעולי אתיופיה אין את הנגישות כמו האימא הלביאה הזאת שיכולה ללכת תקשורת, להעיף כל מיני דברים ולמצוא פתרונות. אצלנו אנשים לא מבינים. מי זו המפקחת? מי זה מנהל בית ספר? הם לא יודעים כלום, אין שום כתובת שתיתן להם מענה. לכן הם סובלים, חוזרים הביתה, מתוסכלים, חוזרים עוד פעם למוחרת לבית הספר. אם מ-2.5 מיליון ילדים מדווחים רק המקרים, זה אומר הכול. משרד החינוך גם, אגף קליטה, אני לא יודע אם מרו עדיין נמצא שם, אבל למה אין יוצאי אתיופיה במשרד החינוך? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אצלי באגף יש. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> כמה? יפית? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> המדהימה. אנחנו שלושה אנשים, זה 30%. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> צריך להכניס. כמה מפקחים יש חוץ ממרו שמרו גם בתקן - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה דיון של גיוון תעסוקתי. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> לא, זה לא תעסוקתי, זה מונע. כשאני הייתי שם, הייתי כמו אריה נלחם בהם. ואותי סימנו כאילו - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> מרו מפמ"ר אמהרית. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> עכשיו אולי עבר תפקיד, אבל היה מפקח. בקיצור, במשרד החינוך צריכים לפעול להכנסה של עובדים יוצאי אתיופיה. כשאנחנו בתוך המערכת, יש כתובת. כשעבדתי בעיריית ירושלים היו באים אליי מאות עולים, היו בתור עומדים כדי לדווח לי על גזענות. יש לי שמונה עמודים שכתבתי רק בנושא גזענות. לכן חשוב - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> עדי, גם לי, יש לנו באגף את יפית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא דיון עכשיו על מי עובד איפה. ההערה שלו ברורה, יותר קל באופן טבעי לעולה להתלונן אצל מישהו שהוא עולה או אצל מישהו שקל לו גם מבחינה שפתית וקושי שפתי, זה ברור לחלוטין. מישהו נוסף רוצה? << אורח >> רון טפר: << אורח >> אפשר? רציתי לפנות בשאלה לנציגי משרד החינוך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. באת מכרמיאל, לא ניתן לך לשאול שאלה? << אורח >> רון טפר: << אורח >> רציתי לשאול אילו תוכניות יש כרגע להעלאת המודעות בבתי הספר התיכוניים והיסודיים? איך אתם מונעים מקרים לגזענות, וכשכן יש מקרים שהם ממש מעטים כמו ששמעתי, מה ההשלכות? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> אני אחזור על הדברים שאמרתי. דיברתי על תוכניות שיש לנו של הכוחות שבדרך שזה כישורי חיים שמועברים מהגיל הרך עד כיתות י"ב. אפשר להיכנס גם לאתר ואני מוכנה גם אחר כך שנדבר בינינו ואני אראה לך. אני אגיד שיש בתי ספר שעושים את זה יותר, פחות, וגם סביב חלילה אירוע שיש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך מתבצע מעקב על מי עושה את זה ומי לא עושה את זה? << אורח >> ורד גיל: << אורח >> אני אגיד שיש לנו סקר יועצות בסיום כל שנה. סקר היועצות, הן כותבות כמה שיעורים הן העבירו בכישורי חיים לפי שכבות, ואני אגיד - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל כישורי חיים זה לא גזענות, כישורי חיים זה מכלול של כישורי חיים. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> שלומית, אני אמרתי, זה נכון, כשאנחנו מדברים על כישורי חיים, יש לנו גם פרקים שעוסקים בנושא של פנייה לעזרה, בנושא של מניעת גזענות, בנושא של קבלת האחר והשונה. אלה החומרים שאיתם אנחנו עובדים וכל שנה אנחנו משנים אותם ומתקדמים. << אורח >> רונית חן: << אורח >> וברשותכם, מנגנון נוסף שקיים במערכת החינוך הוא מה שנקרא ועדה מלווה, שבה מנהל בית הספר מציג את תוכנית העבודה שלו, כולל את קידום המטרה הזאת של חיים בשותפות למפקח בית הספר. הוא מאשר את התוכניות ומתקיים שם שיח וכמובן שאלות ובדיקה אם הנושא הזה מקודם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סבטלנה. << אורח >> סבטלנה קיסלוב: << אורח >> אני רק רציתי להוסיף שאני כן באה לפה ומדברת בשם מלא הורים שנתקלו במקרים דומים מאוד. אז אני אומרת, חוץ מלחזק את הילדים שלנו בבית הספר, אני חושבת שבאמת כדאי לחזק גם את המורים שבאים לבית הספר, כי גם הם מפחדים לפעמים לספר, כי כל אחד שומר על המקום שלו, אני מבינה את זה גם מהצד שלהם. אני גם מבינה את הצד של המשפחה של הילד שכתב, הוא גם צריך טיפול מיוחד כי אני יודעת שיש מקרים גם במשפחה שלהם, יש את אחותו שגם התייחסה לבנות רוסיות באותו רקע. באמת כדאי לבדוק גם חוץ מהסדנאות למורים שמלמדים בשביל לזהות את הדברים האלה ובאמת להרים דגל, לא להסתיר את זה. כי מלא מקרים מסתירים ולא שומעים עליהם ומזה נגרמים דברים אחרים ויותר גרועים. לא יודעת, חוץ מסדנאות צריך לעשות משהו ולעשות מאוד חזק ולשנות את השורש של החינוך. לא רק לילדים שבאים לבית הספר, אלא גם לחינוך שמלמד, שאנחנו כהורים יכולים להיות בטוחים. אם זה גם בונוסים, אם זו גם העלאת משכורת לאותם מורים, או כוח לתת להם איפה שהוא שהם יודעים שגם אם הם מרימים דגל, שאף מנהל לא יעיף אותם מבית הספר, שבאמת מדברים ומספרים את הסיפורים האלה. זה מאוד חשוב גם כי אני רואה שיש חוסר ובאמת יש פחד, לא רק אצל ילדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. בקצרה, רינה, ואז אני אתן לך ואני אסכם, בבקשה. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> רק להגיד ששמענו את התשובות של משרד החינוך, ולמרבה הצער, התשובות האלה לא מספקות, התשובות האלה לא מספקות. נשאלו שאלות מאוד קונקרטיות, ובסוף התשובות הן אמורפיות, מדברים על סדנאות. נשאלו השאלות גם על ידי היחידה לתיאום המאבק בגזענות וגם על ידי הילד הנחמד, ואנחנו שומעים את אותן תשובות של משרד החינוך עושה. איך משרד החינוך עושה אם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, השאלה ברורה. עדי? << אורח >> עדי טידל: << אורח >> לגבי התיאום עם המאבק בגזענות, באמת אם יש לאדוני להפריד אותם בכלל מכל, מה זה מתאמים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, זה כבר דיון שלם על איך הממשלה פועלת במסגרת הנושא הזה של מאבק בגזענות. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> לפני שבועיים הייתי פה בנושא העלאה של יהודי אתיופיה, לכן גם מניעת גזענות, מתאמים. מה זה מתאמים? מתאם הפעולות בשטחים? זה לא רציני. הם צריכים להיות עם כלים שתובעים אנשים שפוגעים באנשים אחרים. אני אישית הגשתי תמונה ששמו לי במשרד, תמונה של קוף. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> התיאום מוביל גם להליכים משפטיים, דיברנו על זה. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> והם סגרו את התיק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב, בסדר, נדבר על זה. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> כי הם כפופים לנציבות ומה שהנציבות מחליטה, הם מעלים את זה לבית הדין של הנציבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, כן, זה ברור. << אורח >> עדי טידל: << אורח >> - - - שיהיה באופן ישיר לבית משפט. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> רון טפר: << אורח >> אתם לא התייחסתם לשאלה של מה ההשלכות למקרים של גזענות שכן מדווחים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובסך הכול דווחו בערך עשרה מקרים. << אורח >> רון טפר: << אורח >> במקרים הממש בודדים שברור הם לא מספיקים, מה ההשלכות? << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> אולי אני יכולה לענות לו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה? משרד החינוך צריך לענות. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> אם אלה מורים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, סליחה. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> משרד החינוך נמצא כאן, תודה. אם יש אירועים, גם של גזענות, כמו האירועים - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מתוך עשרה מקרים, השאלה מה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קרה איתם? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מה קרה איתם? הוא רוצה לדעת מה קרה עם הצוות, עם - - - << אורח >> ורד גיל: << אורח >> אני לא יודעת ספציפית להגיד על עשרת המקרים שהיו, אנחנו כמובן נעשה בדיקה ואנחנו נגיש את זה. אבל אני אגיד שכשיש אירועים חריגים, גם בנושא של גזענות, יש טיפול בפרט ויש טיפול - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, את חוזר המנכ״ל אנחנו יכולים לקרוא לבד. אני חייב לומר לכם, באתם לדיון על עשרה מקרים של גזענות במשרד החינוך, הייתי מצפה שתדעו כל מקרה ומקרה מה קרה בו, אני חייב לומר את האמת. אלה לא 10,000 מקרים. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> בסדר גמור, נעשה את - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר, אנחנו נעשה, תראו, אני רוצה לסכם את הדיון הזה, קודם כול, ברור לחלוטין שיש פה תת-דיווח באופן יוצא דופן, אני חייב לומר. לא נתקלתי בכזה תת-דיווח בנושאים אחרים, ונתקלתי בתת-דיווח בנושאים אחרים, זה בהיקף חסר תקדים. כל מערכת החינוך, וחבל שלא נמצאת פה המתאמת, כי גם המתאמת הייתה צריכה להרים דגל. לא יכול להיות שבמערכת חינוך עם 2.5 מיליון תלמידים יש עשרה מקרי גזענות, זה ברור לחלוטין שאין פה דיווח, ואז צריך לבדוק למה אין פה דיווח. מכיוון שאתם לא עושים את זה, אנחנו נעשה את זה, את הבדיקה הזאת, באמצעותכם כמובן. אנחנו נקבע דיון מעקב לדיון הזה, לדיון המעקב, אני מבקש להציג בדיון איך מפורסם הליך הפנייה לממונה על הגזענות במשרד החינוך בכל בית ספר ובית ספר ובכל כיתה וכיתה. מתי, באילו אמצעים, איך כל 2.5 מיליון התלמידים ידעו שיש להם כתובת לפנות על מקרים של גזענות. בתוך כך, גם מהו מקרה של גזענות, זה הדבר הבסיסי שצריך כל תלמיד לדעת, מה זה מקרה של גזענות. מהו המקרה שאם הוא קרה אני צריך להבין שמשהו לא בסדר קרה פה ואני צריך לפנות. זה צריך להיות תלוי בכל בית ספר, זה צריך להיות מפורסם בכל בית ספר. זה שזה באתר בחוזר המנכ״ל, לא נעים לי להגיד, לא כל כך מעניין מישהו. וכמובן, כל זה צריך להיות בשפות. אני לא יודע גם איך מתבצע מעקב הפיקוח על אכיפה של יישום שיעורים למניעת גזענות. תציגו בבקשה כמה שיעורים כאלה מתקיימים בכיתה בכל אחת מהשנים, כמה בכיתה א' או ב', ג', ד', ה', ככה בכל שנה, כמה שיעורים כאלה כל בית ספר מחויב לתת. אני מבקש מהאגף לקליטת תלמידים עולים להציג לוועדה כמה סדנאות התקיימו בשנת הלימודים הקודמת, ובכמה בתי ספר ואיפה. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> ומי נותן את הסדנאות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, בסדר, זה האגף. אני כן רוצה לדעת, כשאת מדברת על סדנאות, רק בבתי ספר קולטי עלייה. אני רוצה לדעת איך אתם מרחיבים את הנושא הזה לבתי ספר נוספים, מה התוכנית? מה חסר לכם? אם תגידי לי, תשמע, חסר לנו תקציב, אני מניח, כמו שנאמר פה, יש מספיק עמותות וארגוני עולים, יש מספיק רשויות מקומיות רלוונטיות, אני גם מוכן לפנות לראשי הרשויות הרלוונטיים. גם עיריית כפר סבא וגם ערים נוספות בסדר הגודל הזה שלא מגיעות ל-1,000 תלמידים עולים, יש להן את האמצעים לסייע פה למשרד החינוך, בסוף אתם עובדים בעניין הזה יד ביד. אנחנו נקיים דיון מעקב, תקבלו זימון בצורה מסודרת, סדר גודל של חודש לאירוע. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>