פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 37 ועדת החוקה, חוק ומשפט 07/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 132 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ב (07 בדצמבר 2021), שעה 14:40 סדר היום: << נושא >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 2) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר אורי מקלב חברי הכנסת: שמחה רוטמן מוזמנים: אילנה גנס – ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות אסתי ורהפטיג – עו"ד, ממונה, משרד הבריאות מירה רווה – עו"ד, מנהלת מחלקה יעוץ משפטי, משרד הבריאות רועי הראל – עו"ד, יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים שי סומך – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מוזמנים באמצעים מקוונים: אל"מ (במיל') יהל פטישי – ראש מרכז הבידוד, מפקדת אלון, פיקוד העורף ד"ר אשר (אשי) שלמון – מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, משרד הבריאות ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר << נושא >> הכרזת סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (בידוד של אדם שנכנס לישראל בנסיבות מיוחדות) (מס' 2) (תיקון), התשפ"ב-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדי, צוהריים טובים, אנחנו בפרק האחרון של יום דיונים ארוך בענייני תקנות ותחיקה, ואיך ניתן לסיים יום כזה בלי לחזור לנושא החביב עלינו – התמודדות עם נגיף הקורונה. מה שיפה זה שקוראים לזה נגיף הקורונה החדש. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> היינו ענווים, ידענו שהוא יחדש את עצמו כל פעם מחדש. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> חדש ימנו כקדם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הישן התחדש, החדש התקדש. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אחרי איחור בזמנים – מה יהיה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אז אחרי שהשתעשענו מעט, ארצין. ראשית תודה לחבר הכנסת רוטמן ולחבר הכנסת מקלב שהצטרפו אלינו. נמצאים איתנו, כהרגלן, חברתנו אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות. עורכת הדין אסתי ורהפטיג, עורכת הדין מירה רווה. ממשרד המשפטים, חברנו, עורך הדין שי סומך. וממשרד לביטחון פנים, עורך הדין רועי הראל. כל השאר בזום. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שאלת פתיחה: האם ההכרזה הזו חלה על מי שיצאה בניגוד לחוות הדעת של בעלה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. אם תדייק, ואתה משפטן ראוי, אז א' אתה תראה שהתשובה היא לא. לא נדרש בידוד במלוניות, ו-ב', בכלל, אנחנו משבחים עצמאות מחשבתית. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> בייחוד של נשים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם של גברים. אני רוצה בעניין הזה הערה מקדימה. ואני רוצה לומר אותה בייחוד ללשכה המשפטית של משרד הבריאות: דעתנו לא נוחה מלוחות הזמנים כאן. אני אומר את זה בצורה חד משמעית. יש משהו שלא הולם את דרכי העבודה שלנו בפרסום תקנות ביום שישי אחרי הצוהריים, כשלדעת בידיעה ברורה שלא יהיה סיפק בידי הוועדה לדון בהן לפני כניסתן לתוקף. אני חשבתי שאנחנו כבר אחרי השלב הזה בהתדיינות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. אני מוכן לקבל שישנם באמת מקרים ממש חריגים שאין בהם ברירה – יש מידע חדש, חייבים להגיב לו, מה לעשות, הייתי בתדרוך הארוך של ראש הממשלה ביום שישי לפני שבועיים או שלושה. נכון, המידע הגיע ביום חמישי בערב, יום שישי בצוהריים, כמעט עד כניסת שבת התקיים תדרוך ומוצאי שבת ישב הקבינט – אז אתה יכול להבין. אבל לפרסם תקנות, שבאמת, אין פה שום מידע חדש שהגיע, אין פה שום דבר דרמטי – יכולתם או להקדים את הפרסום שלהם או להתעכב איתן. אני באמת מבקש שתיקחו את זה לתשומת לבכן. אומר יותר מזה – אקפיד מעכשיו שתקנות לא תפקענה ביום רביעי בחצות או ביום חמישי בחצות או במוצאי שבת. אנחנו פשוט נקצר את זמן התקנות. לפעמים אם זה נחוץ אז אפשר גם להאריך את זמן התקנות אלא אם אנחנו נושקים להגבלות של החוק. אבל אם לא – בעניין התו הירוק לדעתי אנחנו – לא משנה, כך או כך, תקנות לא יפקעו יותר. תקנות קורונה לא יפקעו יותר – לא ברביעי בחצות, לא בחמישי בחצות ולא במוצאי שבת. המועדים יתוכננו כך או על ידכם או על ידי הוועדה, כך שיהיה סיפק בידי הוועדה לדיון מסודר. די לנו בזה שאתם נותנים לנו רק 24 שעות, וגם זה לא ימשיך כפי שאתן יודעות לאורך זמן. עד כאן הקפה ראשונה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> איך אתה באמת? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מקצר את תוקף התקנות. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל בתקנות חדשות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין, גם אם אני מקבל היום תקנות חדשות שמותקנות לשבועיים, נראה מתי הן מסתיימות. אם הן מסתיימות ביום רביעי בערב או חמישי בערב, אז פשיטא שלוועדה יהיה קשה לדון בהן, אז נקצר אותם ליום שלישי בערב, ואז ברביעי בבוקר נדון בתקנות החדשות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תקנות פוקעות בי"א, בי"ב, בי"ג, בי"ד, בט"ו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא כבר מכין אותנו לחג הבא. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא פחות ולא יותר. מקדימים לימי הכניסה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יפה. זה בדיוק מה שנעשה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה מדבר רק על הארכת תוקף. אתה לא מדבר על התקנות עצמן, אתה לא מבקש - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כל התקנות - - - << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמנו לב שרוב תקנות הממשלה הן בסוף שבוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אבל זה לא במתכוון. הם לא מנסים לעקוף אותנו. מה שקורה זה שכל תקנות הקורונה מגיעות לפה ביחידות של שבוע. אז מספיק שסט אחד של תקנות נכנס לשגרה של פקיעה ביום חמישי או ביום שישי שזה מציב קושי בפני הוועדה. מספיק שפעם אחת נקדים את מועד הפקיעה שלהם ליום שני בלילה או שלישי בלילה, ואז ניכנס כבר לשגרה שאנחנו יודעים שהתקנות הללו תגענה ביום שלישי – נדון בהם ביום רביעי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> הוועדה יכולה לדון לפני שהם פוקעות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תביאו את הנוסח החדש לפני שהן פוקעות. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> תקנות שמסתיימות ביום מסוים, ניתן לדון בהם יום לפני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש רק בעיה אחת, אנחנו לא מקבלים את התקנות. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> את החדשות אתה מתכוון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אנחנו מסכימים עם הדברים, נעביר את המסר, זאת כמובן לא הייתה הכוונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע שאין פה שום תכנון, אתן עובדות בעומס גדול. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> בדרך כלל אנחנו מנסים לתכנן את הזמנים כך שלא נעבוד - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יושב-ראש הוועדה, אני חושב שיסכימו איתו, מה שאני יודע מהעבר גם התקנות שתוקנו היו בימים ובזמן שהוועדה היה לה קשה להתכנס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא מכוון, חבר'ה, זה חלק מהעומס. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם כשביקשו, זה לא קרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אנחנו פתרנו את הבעיה, אנחנו פשוט נפתור את הבעיה. זה לא נאמר בתקיפות, אבל אנחנו נפתור את הבעיה כך שנבדוק באיזה יום פוקעות התקנות על פי ההתקנה של הממשלה ואם זה יפקע בימים שלא יאפשרו לוועדה ביעילות דיון תוך 24 שעות, אז נקצר ביום אחד, בשני ימים, לא קרה שום דבר. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נחיה ונראה. התוספות החדשות יגיעו אחרי שבועיים. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תכננתי להיות בדיון 50 דקות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה כל הזמן נכנס-יוצא, נכנס-יוצא, מה יהיה? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה לעשות? באתי לפה ב-14:00. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם בזמן קצר תרומתך לא תסולא בפז. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. להתראות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו עדיין נמצאים עם התקנות שנוגעות בעצם להתמודדות עם הווריאנט החדש. אם אני מבין נכון, מה שאנחנו מבצעים פה זה הארכה של חובת הבידוד לחוזרים מן המדינות האדומות. כן אני מבין שיש פה חידוש אחד גדול שמעט או הרבה מטריד אותנו, והוא החידוש שבעצם אם עד עכשיו או עד 4 בדצמבר, אדם שחזר ממדינה אדומה, המתין במלונית עד שהוא קיבל תשובה שלילית – יש כאן עכשיו אמירה שצריך להמתין לתשובות השליליות של כל מי שהגיע איתו במטוס. זה צעד די משמעותי, בייחוד אם מתגלה שאחד מהחוזרים הוא חיובי, נכון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון, לאומיקרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאומיקרון, נכון? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואז הוא בעצם צריך - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> להמשיך את הבידוד עד לבדיקה נוספת ביום השלישי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל לאו דווקא במלונית. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כן במלונית. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> במלונית. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> ואז הוא יכול לצאת מהבידוד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> וכולם יצטרכו להיות במלונית? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עם כל המטוס. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כל המטוס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אז עולה לי השאלה הבאה: אם גם בסיטואציה שאדם נדבק, אנחנו לא מבקשים מהאיש להישאר במלונית עד אין קץ, נכון? כעבור 72 שעות? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, זה גם מוסדר פה. מי שנדבק בזן החדש, מוצע שהוא יוצא. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> צריך להפריד בין אדם עצמו שהוא חולה לבין המגעים שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לי. אני רק שואל את השאלה הבאה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אולי לא הבנת. אולי מי ייתן את ההסבר המלא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. תכף נגיע לחוות הדעת האפידמיולוגית, ונבקש ממך אילנה, להבין איפה אנחנו עומדים. אנחנו שומעים על דיונים בממשלה ששוקלים הקלות דווקא בהקשר של ההתמודדות על הגבלות הבידוד וכולי. תכף נשמע את ההתייחסות שלכם לנושא הזה. אבל בואו נתחיל עם היועצות המשפטיות, מה יש לנו בתקנות האלה? << אורח >> מירה רווה: << אורח >> יש לנו בתיקון הזה שני אלמנטים: חידדנו שמי שצריך להמשך בידוד במלונית לאחר קבלת תוצאת הבדיקה הראשונה שבוצעה בכניסה עם הנחיתה הוא מי שקיבל ממצא שלילי לאומיקרון. כלומר, גם אם הוא יהיה חיובי ב-PCR, מה שנקרא PCR רגיל, לא פלוס, אבל הוא לא חיובי לאומיקרון או לא עם חשד לאומיקרון – אז הוא יוכל להשלים את הבידוד בבית שלו. זה החידוד שהיה חשוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה זה מופיע? תפנו אותנו. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> בהגדרה של מה זה חיובי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה לא היה עד עכשיו? << אורח >> מירה רווה: << אורח >> זה בעצם מופיע בסעיף 2(1)(א)(2): בעניין מי שחזר לישראל, עד לקבלת ממצא שלילי לזן האומיקרון בבדיקה שביצע. לפני כן היה רשום שהוא צריך להישאר גם את היום השלישי, ועכשיו מבהירים שאם הוא קיבל ממצא שלילי לאומיקרון, כלומר, הוא לא חיובי רגיל או שהוא שלילי לגמרי, אז הוא יכול להשלים את הבידוד בבית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כלומר, משאירים את הבידוד במלונית רק למי שהתגלה עם זן האומיקרון והוא, רק כדי להבין, נלך מקרה-מקרה: מי שנמצא חיובי לזן האומיקרון, בעצם משלים את כל תקופת הבידוד במלונית. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא לא חוזר אחרי שלושה ימים או שבעה ימים לביתו. הוא נדבק בנגיף החדש, הוא נמצא במלונית. בסדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה זמן הבידוד? שבעה ימים עם שלוש הבדיקות? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> החלמה היא בעצם עד לקבלת החלמה מרופא מטפל בקופה. אם זה אזרח זר שאין לו ביטוח רפואי במדינת ישראל, ביקור רופא הוא הגורם שאחראי על המעקב הרפואי של המאומתים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואם אני לא טועה, זה מוגדר 12 ימים אחרי סיום תסמינים. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע התקופה המינימלית היא עשרה ימים ממועד האימות, אלא אם כן יש תסמינים שמונעים מתן אישור החלמה, ואז ממתינים שלושה ימים אחרי תום התסמינים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שלושה ימים אחרי תום התסמינים. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> נכון. וכמובן, כל זה בתנאי שבן אדם מוגדר כמצב קל. ברגע שמצב המטופל מוגדר בינוני ומעלה, א', כנראה הוא יעבור לאשפוז בבית חולים, וגם תקופת ההחלמה שלו תהיה מינימום 20 יום. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> שלושה ימים ממתי? במקום לעשות את הבדיקה השנייה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, מסיום התסמינים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הוא לא צריך לעשות בדיקה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע, אין צורך בבדיקות החלמה. אין צורך, כי אנחנו יודעים ש-PCR יכול להישאר חיובי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> סיום התסמינים – מאיזה יום זה יכול להתחיל? סיום התסמינים יכול להתחיל גם מהיום השלישי? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כן. זה לא משנה מתי הם התחילו, אבל אנחנו צריכים שבן אדם יהיה לפחות שלושה ימים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הרי לא, אדם יכול להיות גם בלי תסמינים, נכון? זה יכול להיות - - - אם הוא מאושפז כבר זה בגלל תסמינים ובגלל בדיקה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> חבר הכנסת, זה מינימום עשרה ימים. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בכל מקרה, גם אם בן אדם ללא תסמינים בכלל – מינימום עשרה ימים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה במינימום עשרה ימים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> או לחילופין, משבוע ואילך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא לחילופין, זה מינימום עשרה ימים, ובתנאי שעברו שלושה ימים מסיום תסמינים, אם היו תסמינים. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. לא כל תסמין כמובן מונע מתן אישור החלמה. רק תסמינים שהם משמעותיים: חום מעל 38, קוצר נשימה, אלה התסמינים שלא מאפשרים מתן אישור החלמה, כי בדרך כלל יש לזה פעולת - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה כבר רופא, הוא צריך להביא רופא פרטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם הוא אזרח זר. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא, אם הוא אזרח זר – ביקור רופא. לאזרח זר יש הסדר של רשת ביקור רופא שנותנת מענה לאזרחים זרים שהם חסרי מעמד רפואי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ומי נותן את המענה הרפואי בבידוד? הרי אדם נמצא במלונית. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> במלוניות בידוד יש גורמי רפואה תומכים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז הם נותנים, הוא לא הולך לקופת החולים שלו. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> מענה מידי יש. יש כמובן גם מגן דוד אדום בכוננות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> ומי שאזרח ישראלי אז קופת החולים מלווה אותו. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כן. נכון מאוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אם הוא עם אומיקרון אז הוא במלונית ומי שמלווה אותו זה גורמי הרפואה של פיקוד העורף? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בוודאי, זה הטיפול הרפואי והמעקב. עדיין המעקב שלהם הוא על ידי רופאי הקופה שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. הם ידברו איתו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני מבין שאת השחרור נותן רופא הקופה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> גם היום אם אתה נמצא בבית, הקופה יוצרת איתך קשר, מדברת איתך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ידוע ומוכר. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אתם מכירים את הנוהל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> את השחרור לא נותן הרופא או הגורם הרפואי שבמלון שנמצאים בפיקוד העורף? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> יש גם גורם רפואי שם במידה וצריך לבדוק אותם. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כן, אבל את השחרור שלו נותן הרופא בקופת החולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה בהערת צד – היה הרי אותו דיון תקשורתי סביב הרופאים שנדבקו באומיקרון. רק כדי להבין, הם לא חזרו ממדינה אדומה, נכון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם אין היום בצד ההגדרה ששמתם עכשיו כאן, הגדרה שמחייבת – זה לא עובר כנראה דרך הוועדה, זה דרך פקודת בריאות העם, אני מניח – הגדרה מקבילה שאומרת שמי שיצא חיובי לזן האומיקרון חייב להכנס למלונית? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> יש כמה דברים. יש בחוק את סעיף 22ד רבתי, שמדבר על מי שאין לו מקום בידוד ראוי, שגם לגביו אפשר להוציא הוראה שהוא יהיה בבידוד במלונית. בנוגע לזן האומיקרון, אז ההנחיה של גורמי המקצוע שמקום בידוד ראוי זה מקום שלא מתגוררים בו בכלל אנשים נוספים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני נמצא בקושי כאן. << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> רגע, אמשיך להסביר, כי יש פה עוד מקורות, חוץ מזה יש צו בידוד בבית חולים. זה צו אחר מצו בידוד בית, שמאפשר להוציא הוראה לאדם פרטני לשהות במלונית שהיא מוחרג לבית חולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את זה אני מבין שאתם יכולים. ברור לי שיש לכם סמכות, פקודת בריאות העם רחבה דיה בשביל לאפשר לכם כל מיני מהלכים. אבל מה שאני לא מצליח להבין זה איך אנחנו צריכים לחיות בשלום מבחינה משפטית עם מצב שאם אדם נדבק באומיקרון וחזר מאחת מ-50 המדינות, אז עד הסוף המר במלונית. גם אם הוא יכול להראות לכם בידוד אחר מניח את הדעת, ואם אדם נדבק באומיקרון באירופה וחזר לפה עם אומיקרון, אז זה בסדר, שהוא יהיה בבית. תסבירו את ההבחנה האפידמיולוגית, בין שתי ההגדרות האלה, כי אם אין הבחנה אפידמיולוגית – אני נוטה לומר: קחו ותחשבו. אני מתקשה להבין אם אין לכם הצדקה אפידמיולוגית להבחנה, איך מבחינה משפטית אפשר את האחד לשלוח למלונית בלי אלטרנטיבה, ואת השני לא? זה לא מחזיק בעיני מבחינה משפטית ותצטרכו לתת לזה פתרון. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אגיד שכן הנושא הזה צף ועולה, אנחנו בדיונים על זה בדיוק בימים האלה. אילנה, אם את רוצה להגיד את עמדת גורמי המקצוע? אנחנו נוציא על זה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, פה הדיון הוא משפטי. כי עם כל הכבוד, אני חושב שאין הצדקה אפידמיולוגית. מי שחולה באומיקרון, אז האומיקרון לא שואל את עצמו אם הוא אפריקאי או אירופאי. האומיקרון מדביק כמו אומיקרון. יגלו את אוזני המשפטניות או המשפטנים. איך זה מחזיק מים? << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> מבחינה משפטית אנחנו הצפנו את הנושא הזה, ביקשנו שתהיה החלטה רוחבית גם לגבי מי שאובחן כחולה אומיקרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נטיית לבי לומר לכם על הנקודה הזו – לא שמעתי את חוות דעתה של היועצת המשפטית, נמצאים פה עוד שני חברים – שאם זה המצב, אנחנו צריכים לאשר לקצוב את התקנות לעוד 72 שעות ותביאו פתרון משפטי. בלתי מתקבל על הדעת. תראו, נושא המלוניות מבחינתנו הוא דרמטי. דרמטי. לשלוח אדם למקום מסוים ולומר לו: אתה לא יוצא מהחדר בדן פנורמה – זה דרמטי. גם חוק הסמכויות מציג את סוגיית המלוניות כדבר דרמטי. להיות במצב שמסתובבים בקרבנו נשאי הווריאנט שיכולים לשבת בביתם, ונשאים אחרים אין להם את האופציה באותם סטנדרטים – לא מחזיקה מים מבחינה משפטית. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> החוק לא נותן לנו את האפשרות להכריז על כל מי שחיובי. החוק מדבר על חוזרים, כלומר, הסעיף היחיד על פי החוק שמאפשר לנו להכריז על חובת בידוד במלונית, זה או על חוזרים או על מי שאין לו מקום בידוד ראוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> ולכן מראש הגענו לסיטואציה, שלגבי מי שהוא לא חוזר חו"ל, אז יש - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין לכם כלים משפטיים לחייב אותו במלונית? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא, מי שחוזר ממדינה אדומה גם כן. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> מאפשרים לרופא המחוז להוציא הוראה פרטנית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מי שחוזר ממדינה לא אדומה, הוא גם צריך את הבידוד בבית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. הוא לא מחויב במלונית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז אני מתקן אותה. היא אומרת שהחוק מאפשר לנו רק לחוזרים או - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> היא צודקת בדבר אחד, שהחוק המרכזי מצמצם את סוגיית המלוניות. דיברנו על זה לקראת התיקון של החוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל גם לא לכל החוזרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רק מי שחוזר ממדינה אדומה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זאת השאלה באמת, השאלה איך חוזרים מחוץ לארץ ממדינה אדומה, לא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם אני לא טועה, על פי חוק הסמכויות, גם אותם שני רופאים נדבקו מחוץ למדינת ישראל, הם פשוט נדבקו לא במדינה אדומה. הייתם יכולים להגדיר שכל מי שחוזר מחו"ל ונושא את נגיף האומיקרון, לא משנה מאיזה מדינה הוא חוזר, אדומה או לא – נכנס למלונית. לכן שאלתי לפני האמירה הזאת – האם מכוח פקודת בריאות העם או מכוח חקיקה אחרת, יש לכם יכולת לכפות על אנשים בידוד במלונית, כן או לא? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני רוצה להשלים: גם בצו מכוח פקודת בריאות, קודם כל לכפות – אין לנו שם סמכויות אכיפה. פקודת בריאות העם קובעת מה העבירות הפליליות שאנחנו יכולים. היא קובעת את העבירה על מסכה, על הפרת בידוד, אין לנו עבירה כזאת של הפרת חובה לשהות בבידוד בבית חולים או במלונית. אין לנו שם כלי אכיפה. הצו מדבר על סמכויות פרטניות של רופאי המחוז, זה לא כמו חובת ההכרזה הגורפת שיש לנו מכוח החוק, שכאמור היא חלה רק על חוזרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד פעם, סליחה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני אומרת שהסמכות לפי הצו היא גם בלי סמכויות אכיפה, וגם היא מדברת על סמכויות פרטניות של רופאי מחוז ושל ראש השרות להורות לאנשים ספציפיים לשהות במלונית. אין שם הוראה גורפת שמאפשרת לנו באופן גורף להכריז על אנשים, ולכן היה קושי מסוים. אנחנו מסכימים עם הדברים של היושב-ראש שעולה פה שאלה משפטית, ואנחנו בימים אלה מקיימים על זה דיון כדי לתת לה מענה כללי ושוויוני ואחיד. אנחנו מסכימים שהשלכות לא אחידות לא יכולות לעמוד. יש הליכים כדי כן להוציא הוראה כללית כזאת בכל זאת, ושרופאי המחוז יישמו את אותה הוראה כללית. אנחנו רק מחכים לאישורים סופיים, זה כן אמור לקרות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. זה לגבי האמירה ב-2(1)(א)(1), אני מבין שהוא בעצם בא ואומר: אם אתה לא עם אומיקרון וחזרת ממדינה אדומה, אתה הולך למלונית. ברגע שאתה מקבל את ה-PCR, שאתה לא עם האומיקרון, זהו. בואו תסבירו את סיפור כל החוזרים. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> זה בסעיף 2. התחלנו מזה. הסיפור של החוזרים מופיע בסעיף 2(1)(א)(1), מי שחזר לישראל ממדינה אדומה, אז עד שהוא וכל החוזרים ששהו עמו באותה טיסה שביצעו בדיקה עם כניסתם לישראל וקיבלו ממצא שלילי לזן האומיקרון. זאת אומרת שאם כל הטיסה יצאה שלילית לאומיקרון, אז כולם יוכלו להמשיך את הבידוד בבית. אבל במקרה שהתגלה שיש נוסע עם אומיקרון, זאת אומרת שהנוסעים בטיסה הפכו להיות מגעים שלהם ואז הם חייבים להשלים את הבידוד לפחות עד הבדיקה הנוספת ביום השלישי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה מופיע הנושא של הבדיקה השלישית? << אורח >> מירה רווה: << אורח >> זה מופיע בסעיף 4, לעניין מי שלא חל עליו בספקה 3, וששהה בטיסה עם מי שקיבל ממצא חיובי לזן האומיקרון בבדיקה שביצע בכניסתו לישראל. - - - עד לקבלת ממצא שלילי לזן האומיקרון, בבדיקה שבוצעה לכל המוקדם במהלך היום השלישי. כלומר, הוא צריך להישאר עד היום השלישי לבדיקה הנוספת. הוא מבצע שתי בדיקות, כי אם בן אדם יצא שלילי כבר בבדיקה הראשונה, אבל מתברר שהיה איתו נוסע - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז הוא ממתין עוד. הוא ממתין עוד שלושה ימים? << אורח >> מירה רווה: << אורח >> עוד יומיים. זה לפעמים גם יכול להיות אפילו פחות מ-72 שעות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אנחנו נמצאים במצב שבו מי שיש לו אומיקרון וחזר ממדינה אדומה, מבלה את כל הבידוד במלונית. מי שחזר ממדינה אדומה ואין לו אומיקרון וגם אף אחד בטיסה לא יצא מאומיקרון, אז הוא עושה את הבידוד בבית, כי הוא חזר ממדינה אדומה, אז הוא צריך בידוד ארוך, אבל הוא עושה אותו בבית. בידוד ארוך זה 14 או שבעה עם שתי בדיקות, נכון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עשרה או שבעה, חולה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 14 ימים זה הבידוד, הוא יכול לקצר לשבעה אם הוא עושה PCR ביום השביעי. נכון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה הוא חייב בבידוד? הרי הוא לא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כי הוא חזר ממדינה אדומה. הוא חייב בבידוד של 14 ימים, בין אם הוא מחוסן ובין אם הוא לא מחוסן. לגבי מי שחזר ממדינה לא אדומה, אז כרגע עדיין חייבים כולם בידוד של 72 שעות. אם הם לא מחוסנים, אז הם בעצם צריכים גם 14 או שבעה, נכון אילנה? מי שחוזר מחו"ל והוא מחוסן אז הוא כמו שהיה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הסיטואציה הבאה היא בן אדם חזר מחו"ל, הוא לא עם אומיקרון וגם אף אחד מהטיסה לא עם אומיקרון, אז הוא הולך למלונית כי הוא חזר מטיסה אדומה, אבל ברגע שיש את ה-PCR הראשון, הוא הולך הביתה להשלים בבית. נכון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והמקרה הרביעי, שהוא בעצם בסעיף 4 – חזרת, אין לך אומיקרון, מישהו אחר כן יש לו אומיקרון, אז אתה מבלה במלונית. בעצם תכל'ס 72 שעות, כדי שיהיו שתי בדיקות, ואחרי הבדיקה השנייה, אתה הולך הביתה להשלים את הבידוד. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה הסיטואציות שאנחנו נמצאים בהם כרגע. << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הבדיקה היא בסוף היום השלישי, בתחילת היום השלישי? איך זה הולך? << אורח >> מירה רווה: << אורח >> היא יכולה להיעשות בתחילת היום השלישי. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כאשר יום הנחיתה נספר כבר כיום ראשון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זאת אומרת שאם מישהו נוחת ב-23:00 ביום ראשון, ביום שלישי כבר לפנות בוקר, לכאורה, הוא יכול לגמור. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לפנות בוקר הוא יכול לעשות בדיקה, וברגע שמתקבלת תוצאה שלילית הוא יכול להמשיך לבידוד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה מדובר? אתם תעשו בטח על הכול? מה זה בדיקה? עכשיו כל המטוס צריך לעשות בדיקה. אתם משאירים את כל המטוס - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. אז יש חברות דיגום שמגיעות למלוניות ודוגמות את כולם שם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ממילא כל מי שמגיע ממדינה אדומה - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> את הבדיקה הוא עבר, עשה בשדה תעופה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אחר כך עושה עוד אחת במלונית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו זה בדיקה ראשונה שהוא עושה במלונית. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> במלונית, נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז רגע, הוא עשה בדיקה עם נחיתתו, עזבו את זה שהוא עשה גם בדיקה לפני עלייתו למטוס, אנטיגן או PCR, אבל הוא עושה בדיקה אחת בנתב"ג, אחרי זה עושה עוד בדיקה במלונית. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> רק אם הוא מגע של אומיקרון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> רק אם יש נוסע אחד. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> בגלל שהיה איתו מישהו בטיסה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז הוא עושה עוד בדיקה במלונית. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> ואז הוא חייב להישאר במלונית, לפחות עד הבדיקה השנייה שהיא ביום השלישי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז הוא עובר שלוש בדיקות. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> אחת עם הנחיתה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא, שתיים. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> שתיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. הבדיקה בנתב"ג היא הבדיקה הקובעת על האומיקרון. בסדר. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> יש גם רישום של כל הנוסעים. איזו טיסה יש, איפה, ואז אתם מודיעים לכולם איפה היא נמצאת? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בוודאי. יותר מזה, יש לנו גם צפי מדויק, של איזה טיסות מיעדים אדומים צריכות להגיע ומתי. מחכה להם צוות, מחכים להם אוטובוסים שממתינים להם ואוספים אותם למלוניות בידוד. אנחנו יודעים צפי כמה ימים קדימה, כולל היערכות של מלוניות. כמה חדרים אנחנו צריכים, הכול מנוהל על ידי פיקוד העורף. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה מגיעים היום בממוצע ביום ממדינה אדומה? הם אמרו כמה טיסות יש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 60, 70, איש, מגיעים כרגע? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה מגיעים בטיסות אדומות, בממוצע? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע יש לנו בסביבות 140, 150 אנשים במלוניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בכל יום? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא. סך הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, כמה שבים – אני חושב שבדיון הקודם אמרתם. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא כל יום יש טיסות שחוזרות ממדינה אדומה. לדוגמה, בשבוע הקרוב יש שלוש טיסות מאתיופיה. בשבוע שעבר היו שלוש או ארבע טיסות מאתיופיה וטיסה אחת שהגיעה מסיישל. פלוס יש גם נוסעים בודדים שמגיעים מטיסות המשך, שבאים במקור מאפריקה, שהצהירו בטופס נוסע נכנס. גם הם נכנסים באותו הסדר ומועברים למלוניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכיוון שהחוק מדבר על מלוניות בהקשר של הנכנסים. נכון לרגע זה, אדם שנוחת ממדינה לא אדומה, וב-PCR שלו בנתב"ג, התגלה שהוא עם אומיקרון – אתם כרגע לא שולחים אותו למלונית? אתם מסכימים איתי שזאת מציאות אבסורדית? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> נכון. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ואם זה מישהו שהתגלה בקהילה שהוא לא חזר, אבל הוא אומיקרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, מה לעשות, אנחנו פועלים בהתאם להגדרות של החוק. לגבי מי שהתגלה בקהילה, שנדבק באומיקרון בקהילה, יש לנו לקונה משפטית. את זה אנחנו יודעים. כשנתקן את חוק הסמכויות, שווה לשאול: האם הגיוני להשאיר בצורה גורפת את המלוניות רק בהקשר של חו"ל? מה ההיגיון האפידמיולוגי בזה? אבל זה מה שיש לנו כרגע. אז או שתמצאו פתרון דרך פקודת בריאות העם – אם זה חיוני, יכול להיות שתחליטו שזה לא כזה חיוני שהאומיקרון ישהו דווקא במלונית, אז זה תקף גם על מי שחוזר מחו"ל, אין מקום - - - אנחנו כבר עכשיו נמצאים במצב שאם בן אדם חזר עם אומיקרון מצרפת, אז למה שהוא לא ילך למלונית ומי שחוזר עם אומיקרון מאתיופיה כן ייכנס למלונית? יש לכם כבר היום דרך להתמודד. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> כן, מי שחוזר והוא חיובי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי שחוזר מחו"ל או נכנס לישראל דרך מעבר, שער כניסה, והוא עם אומיקרון, אז שלחו אותו למלונית. אם אתם חושבים שזה חיוני. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מתי הם יודעים שהוא נדבק? אחרי שהוא כבר בבית. הרי, מי שחוזר לא ממדינה אדומה, אז הוא בעצם מגיע - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אתה יודע כעבור 24 שעות שהוא עם אומיקרון. בסדר? << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואז מה? תפנה אותו למלונית? מה תעשה איתו, תפנה אותו למלונית? בשונה מ - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור שזה מישהו שחוזר ממדינה אדומה, נכון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז הוא מגיע למלונית ואומר: אני לא מעביר אותו, לא מטלטל אותו, ואני משאיר אותו בבידוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - כפי שאמרנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק בא ואומר: נוצרת פה איזושהי הבחנה שהיא לא פשוטה, לא משפטית, אבל גם לא אפידמיולוגית. אם אתם באמת אומרים שהאומיקרון זה פצצה מתקתקת מבחינה אפידמיולוגית, אז כן. אם אתה מכניס פלוני למלונית בגלל האומיקרון, אז תכניס את האלמוני, או שתחליט שכולם יכולים לשבת בבית. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> היושב-ראש, אני קוראת פשוט שוב את הסעיפים בחוק. אנחנו מדברים על הכרזה, על חובת בידוד לחוזרים שהם חייבי בידוד, חוזרים ממדינה או ממדינות מסוימות, יישוב ובידוד במלונית. אני לא בטוחה שאנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את לא יכולה לעשות את ההחרגה של הווריאנט. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> כן. אז אנחנו צריכים לבדוק את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל גם פה את עושה החרגה של הווריאנט. גם על המדינות האדומות פה - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> - - - מי שאמרתי שהוא צריך מראש לשהות במלונית, אז אני אומרת: טוב, אחרי שכבר שהה בבידוד - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מקצרת לו. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> - - אני מקצרת לאלה שזה. נבדוק אם אפשר לתת מענה דרך זה או בדרך אחרת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו אם אפשר לתת מענה. ואם לא, תרשמו שזה דבר שצריך להתייחס אליו לתיקון החוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם לא עשו את זה פעם. גם בתקופה שאנחנו ידענו שכל - - - משהו שמאוד מדבק. לא לקחנו אנשים והכרחנו אותם. פינינו אנשים למלוניות, כל פעם בהסדר כזה ובהסדר אחר. אם יש משפחה, אין משפחה - - - מהסביבה, מהקהילה. אבל לא חייבת אף פעם את האנשים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אבל אתה מסכים איתי ש - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להקל, להוציא את המלונית, לא להחזיר את - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני גם לא רוצה להפעיל את המלוניות, אני רק רוצה שיהיה פה איזשהו יסוד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז בוא תנסה להקל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מסכים. למעט, אם באמת. תראה, מה החשש - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם אנשים באמת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדם חזר מארצות הברית, ועכשיו התגלה שהוא נשא של הווריאנט. הוא כבר נמצא בביתו, לכל הפחות אתה צריך שעכשיו יוודאו שמקום הבידוד שלו עומד בסטנדרט הזה של פקודת בריאות העם, שהוא מקום בידוד שהוא יכול לשהות בו לבדו. אם הבן אדם הזה עכשיו שוהה בבית שיש בו ילדים, ויש בו משפחה. חייב להיות פה איזושהי סגירת מעגל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> צריך באמת לעשות. כשמדובר במקרים מועטים, לא נוכל לעשות את זה כשזה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מסכים אתך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כשאנחנו רוצים עוד למנוע את ההתחלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בדיוק. כרגע כל המאמץ הוא למנוע את ההתפשטות כרגע בשלב הזה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> זה באמת חשוב לעשות את המאמץ הזה. אני דווקא הייתי חושב במחשבה שנייה, אחרי שלושה ימים שאתה יודע, מישהו - - - התגלה שיש לו והוא מראה לנו באופן מוכח, שיש לו אפשרות לעשות את הבידוד במקום מבודד, במקום בלי ילדים, למה שלא נאפשר לו את זה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש פה איזה פחד מאוד גדול מנושא ההדבקה של האומיקרון, אבל בסדר, תכף נשמע את אילנה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול, בגלל היעילות, בגלל שכבר פנו אלינו אנשים שלא קיבלו את הבדיקות, וקופת חולים לא נתנה, אנשים שהיו בבית ולא יכלו לצאת כי קופת החולים כן מצאו, לא מצאו את הבדיקה. האם יש אפשרות לאותו אחד שנמצא עכשיו במלונית, ועדיין לא ידוע מה הוא, אבל הוא רוצה לעשות בדיקה פרטית שהתשובה היא הרבה יותר מהיר, בגלל מקרים כאלה ואחרים, במעבדות מוכרות, שיבוא בודק ממעבדה כזאת שמוכרת על ידי משרד הבריאות – רוצה לעשות את הבדיקה ביום השלישי בבוקר כדי לקבל תשובה יותר מהירה, אני חושב שצריך לאפשר לו את זה. יבוא בודק, אז יבוא בודק. אבל בן אדם שרוצה לעשות את הבדיקה ויש לו משהו שהוא חייב להיות למחרת ואנחנו יודעים הרי שיש בעיות עם הבדיקות, לא כולם מגיעים בזמן, זה לוקח יותר מ-24 שעות. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> הוא יכול לעשות בדיקה פרטית. אנחנו לא מגבילים. אנחנו מביאים את השירות הזה עם חברת דיגום שמגיעה ודוגמת את כל השוהים במלון. ומשתדלים לעשות את זה בנוחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני מבין שחבר הכנסת מקלב, לאו דווקא שאל על מלונית. שאלת לגבי המלונית? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> על המלונית. להגיע למלונית - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אם מישהו מעוניין להשתמש בשירות פרטי של דיגום עד למלונית, ויש היום מספר מעבדות שנותנות גם שירות עד בית הלקוח – אין שום בעיה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם היום יש אנשים ש - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> דוגם מוסמך או מעבדה מוסמכת שיש להם אישור הפעלה ממשרד הבריאות – אין שום בעיה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - יכולות 24 שעות, הם לקחו, יש מעבדות שנותנות תשובות יותר מהירות. אחרי שש, שבע שעות. והם ישתחררו מהבידוד חזרה החוצה, לא ב-24 שעות אלא פחות מ-24 שעות אחרי התשובה השלילית שהם קיבלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק שלא נדרדר לעבר הסתמכות על החברות הפרטיות שגובות ממון רב. כן, עורך הדין סומך? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - לא מדובר בסיוע משמים. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אתה צודק, יש בינינו שיח בדיוק בנקודות האלה. לגבי המצב המשפטי, אני רוצה לומר את הדברים הבאים: לדעתי סעיף 22(ג) מאפשר להחיל חובת בידוד במלונית גם על חוזרים ממדינות לא אדומות. בעבר השתמשנו בסעיף 22(ג) כדי לחייב בבידוד במלונית אנשים שלא הסכימו להיבדק. בעצם פירשנו כבר את הסעיף כמאפשר להחיל את חובת הבידוד על חלק מהחוזרים, לא על כולם. עדיף כמובן להסדיר את הדברים לפי 22(ג). לגבי החוזרים בקהילה, כמו שאמרה אסתי, יש אפשרות בצו בריאות העם לחייב את כל הנדבקים בקהילה בבידוד במלונית. הבעיה שאין סמכויות אכיפה בצו. ואז ההצעה הייתה בשיח הפנימי שלנו, שלגבי מי שלא מוכן מרצונו ללכת למלונית, אז אפשר להפעיל את סעיף 22(ד) לחוק סמכויות מיוחדות וביחד עם תיקון של ההנחיות שיאמרו שאדם שחולה באומיקרון חייב בבידוד בביתו, רק אם יש לו בית נפרד שהוא יכול לשהיות בו בבידוד, יחידת דיור נפרדת. ואם אין לו יחידת נפרדת, אז רופא המחוז יכול לתת לו צו לשהות במלונית. הכול בגלל שיש סיכון או לפחות יש כרגע אי ודאות לגבי האומיקרון וחשש שיש פוטנציאל לסיכון מהזן הזה. לגבי אותה קבוצה שיש לה יחידת דיור נפרדת, יש אנשים כאלה, זה לא רבים, אז אפשר להפעיל פיקוח הדוק של המשטרה. אפשר ליצור הסדר שיכול לתת לנו פתרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם כי, מן הראוי לחשוב על הסדר יותר קוהרנטי כשנתקן את החוק. אני רואה שיש פה את ההגדרות שלכם למה זה ממצא חיובי ומה זה הנחיות קליניות. עכשיו אני רוצה להבין, אילנה, איפה אנחנו כרגע עומדים מבחינת תמונת המצב האפידמיולוגית, מה הכוונות של המשרד או ההמלצות של המשרד בתחום החוזרים מחו"ל באופן כללי? מתי שבים לשגרת הבידודים - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> קודם כל, תמונת מצב: חשוב לדבר גם על העולם וגם עלינו כי חלק מהמידע שאנחנו מנסים ללמוד, זה בעצם מידע שמגיע אלינו ממדינות אחרות. חשוב לציין שמלפני כשבוע וחצי ועד היום, העולם התמלא בדיווחים על ריצופים חיוביים לווריאנט הזה. אם אז היינו על שתי מדינות שריצפו את הווריאנט מעבר למה שרוצף אצלנו, היום אנחנו על מעל 70 מדינות. צריך להסתכל על מפת העולם, איך תוך שניה התמלאה באדום, וכמעט אין היום אף יבשת בעולם שאין בה ריצופים של הווריאנט. אנחנו רואים כמובן בדרום אפריקה, באירופה, יש ריצופים בודדים שזוהו בקנדה ובארצות הברית, בניו זילנד, באוסטרליה, בעצם בכל מקום בעולם. כמובן שלפחות לפי המידע הראשוני, מרביתם כן מקושרים לחוזרי חו"ל ממדינות שונות. חלקם למדינות אפריקה, רובם בעצם, כמובן שרואים יותר מדינות שיש להן קשרי תעופה הדוקים עם מדינות דרום אפריקה, בעיקר באירופה. באירופה קצת קשה לזהות את המשמעות של התפשטות האומיקרון, בגלל שאירופה כרגע בגל תחלואה גדול מאוד שנגרם על ידי דלתא, הדעיכה החיסונית, שאנחנו רואים אותה. וגם כמובן תקופת החורף שמאופיין בתחלואה נשימתית בפני עצמה. אנחנו רואים עשרות אלפי מאומתים חדשים כמעט בכל מדינה של האיחוד האירופי. מאות נפטרים כל יום בכל אחת מהמדינות. ממידי תחלואה גדולים מאוד שמקשים מאוד על היכולת לרצף את כל המקרים החיוביים. כמו שאנחנו היינו בשיא גל התחלואה, הגענו למעל 11,000 מאומתים חדשים. והיכולת שלנו הייתה מוגבלת סביב 3,000 דגימות ביום שיכולנו לרצף בכל מעבדות הריצוף בישראל. ולכן תיעדפנו מה אנחנו מרצפים ומה לא, כאשר חוזרי חו"ל תמיד תועדפו מבחינתנו באופן גבוה. יש הרבה מאוד דברים שקשה לנו קצת ללמוד מהעולם, אבל אנחנו רואים דיווחים על הרבה מאוד אירועי הדבקה. למשל, בפורטוגל מדברים על אירוע של שחקן כדורגל שכל הקבוצה שלו, כולה מחוסנת – 100% הדבקה. אנחנו מקבלים דיווחים מבריטניה על כל מיני מסיבות עם אחוזי הדבקה שנעים לפי הדיווחים שלהם בין 50% ל-80% מהמגעים שנדבקו. זה לא גורף, אבל בהחלט רואים אחוזי הדבקה גבוהים באירועים שונים שמדווחים מהולנד וכולי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ועד כמה להערכתכם זה קשור לפער סביב חיסון הבוסטר? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בחלק מהמדינות אנחנו רואים את זה גם במחוסני בוסטר. נתונים משם, נעבור קצת לנותנים אצלנו בישראל: נכון לבוקר זה, אנחנו עומדים על 21 מרוצפים ודאיים, ועוד 23 שמוגדרים כחשד גבוה. ואם אנחנו מסתכלים על הסטטוס החיסוני של האוכלוסייה הזאת, מסתכלים עליהם ביחד, אנחנו על מעל 50% מחוסנים, כולל מחוסני בוסטר. זה נתון מדאיג. זה לא פרופורציות שאנחנו רגילים לראות אותם. אנחנו חד משמעית היום מבינים שפוטנציאל ההידבקות שלו, לפחות לפי ההערכות של משרד הבריאות בבריטניה, הוא לפחות פי ארבע עד פי חמש בהשוואה לדלתא. זה מה שגם מסביר את קצב העלייה בתחלואה הכל כך קיצוני שאנחנו רואים בדרום אפריקה וגם במדינות אפריקאיות נוספות, כפי שאנחנו כרגע רואים אותם, בעיקר על פי מודלים. שוב, המדינות האלה לא ממש דוגמות, בודקות ומרצפות, ולכן אין לנו מקור מידע מהימן מהמדינות הראשוניות ששם אנחנו מבינים שהם בעצם מקור התחלואה. זה למשל נתון שמדאיג אותנו. עוד נתון שאפשר להגיד כרגע, במרוצפים ודאיים, נכון להיום, כולם או חוזרי חו"ל או מגעים של חוזרי חו"ל. אנחנו כנראה כן מצליחים להגיע לרוב. בחשד גבוה יש לנו כמה מקרים שהם לא חוזרי חו"ל וגם לא מגעים, לפחות לפי החקירה נכון לעכשיו. אבל שוב, הם עדיין לא מרוצפים ודאית ולכן קשה להתייחס לזה במאת האחוזים. אבל זה משהו שהוא יכול להיות כבר ניצנים של תחילת הדבקה קהילתית – אנחנו מקווים שאנחנו עדיין לא שם. המהות שאנחנו מצליחים כרגע לזהות כל מקרה כזה ולהתלבש עליו, ולהכיל אותו מבחינת קטיעת שרשראות היא משמעותית מאוד. לכל אחד כזה יש בין עשרות רבות לבין אפילו מאות של מגעים. לצורך העניין, הדוגמה שהבאת על קרדיולוג שחזר מחו"ל, זה היה מקרה של מאות מגעים. המשמעות של זיהוי כל מאות המגעים האלה, להגיע אליהם, לדגום אותם פעם ראשונה אחרי חשיפה ופעם שנייה בתום שבעה ימים. לעשות עליהם פיקוח שמשטרת ישראל קיבלה מאיתנו - - - לעשות עליהם פיקוח הדוק מאוד. כל זה חלק מקטיעת השרשראות. נכון להיום, הצלחנו להגיע ולדגום מעל 95% מהמגעים של כל המקרים האלה – גם המרוצפים וגם המקרים בחשד גבוה. היכולת הזאת קיימת במספרים קטנים. ככל שנעלה, לא נוכל להשתלט על זה ולא נוכל להכיל את התחלואה הזאת ולשים עליה, כמו שאנחנו קוראים: תו ירוק, שנגענו בכולם, דגמנו את כולם ווידאנו שכל מי שאנחנו משחררים לחופשי, באמת נדגמו ואנחנו יכולים להגיד בוודאות שהם לא. נתונים שאנחנו יכולים להגיד שבמידה מסוימת הם כבר מרגיעים אותנו, לפחות על מרוצפים במדינת ישראל: ברוך השם לא רואים תחלואה קשה ומשמעותית. כולם, ובמיוחד במחוסנים – אנחנו כמעט ולא רואים תסמינים. מרביתם ללא תסמינים בכלל. אחוז קטן עם תסמינים קלים. גם בקרב הלא מחוסנים, אנחנו רואים יותר מחלות תסמיניות, אבל עדיין, ברוך השם, בלי תחלואה קשה ובלי אשפוזים – נקווה שכך זה יישאר – כולל בילדים וכולל באנשים מבוגרים עם מחלות רקע. זה משהו שמרגיע אותנו במידה מסוימת, שוב, זה על מדגם קטן מאוד שאנחנו רואים אותו כאן בישראל. לפי דרום אפריקה, וכמה שיחות שניהלנו איתם, עדיין לא הצלחנו לקבל מידע שהוא מספיק מהימן, הדיווחים סותרים, יש לא מעט דיווחים על עלייה בתחלואה הקשה יותר ואשפוזים בקרב ילדים, וזה מאוד מדאיג אותנו. ואנחנו לא הסרנו את החשש הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איפה אנחנו עומדים עם נתוני התחלואה או קושי התחלואה מאירופה? גם שם כבר יש התחלת נותנים. שם אני מניח שזה יותר מסודר. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון, גם שם אנחנו עדיין לא רואים נתונים על תחלואה קשה מאוד. מרבית התחלואה שם דומה למה שמה שאנחנו רואים כרגע כאן במדינת ישראל. ולכן זה רק מחזק את ההערכה שלנו שמדובר בווריאנט שיש לו פוטנציאל הידבקות הרבה יותר גבוה. אבל מבחינת אלימות, לפחות בינתיים, הנתונים הראשוניים מאוד שאנחנו למדים, קשה מאוד לקבוע בוודאות מה מידת האלימות שלה מבחינה קלינית. שוב, הנתונים שאנחנו כן לומדים מדרום אפריקה עדיין לא מספיק מרגיעים אותנו ואנחנו ממתינים. שבוע הבא משרד הבריאות הבריטי צפוי לפרסם בפעם הראשונה דוח קליני, סיכום של כל החולים באומיקרון עד עכשיו. אנחנו מתחילים לראות יותר ויותר פרסומים שצצים במדינות אירופה, כי שם זה תופס תאוצה. דרך אגב, רואים חזרה של חולים ממדינות נוספות לישראל, ולא רק ממדינות בדרום אפריקה. עדיין, המסה העיקרית של חוזרים היא ממדינות בדרום אפריקה, אבל חלקם חזרו מצרפת, חלקם מארצות הברית. ויש מדינות נוספות שאנחנו מזהים כבר תחלואה שחוזרת משם, וכך אנחנו מבינים שבעצם התחלואה שם כבר מסתובבת בהיקפים כאלה ואחרים. להערכתנו כרגע בשלב הזה, התחלואה שם עדיין באחוזים נמוכים. אבל זאת תמונה שיכולה תוך שבוע עד שבועיים להשתנות בצורה משמעותית, לפחות במדינות אירופה. במדינות אפריקה, ההערכה שלנו, שאנחנו מדברים שם על מעל 50%,70% תפוצה של הווריאנט. דרום אפריקה שכן מרצפת – מעל 75% כבר נכון לשבוע שעבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשהחוליים זה הווריאנט? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> מכל הריצופים, זה ריצופים של הווריאנט. כלומר, זה גדל מדלתא, בצורה מהירה מאוד וקיצונית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אותם דיווחים שאנחנו שומעים מהחברות, משתי החברות – מודרנה ופייזר – הרי בסופו של דבר, היעילות של החיסון, הם מתייחסים על רמת התחלואה או לטענתם, זה גם תריס יעיל בנושא ההדבקה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע לפחות לפי ההערכה, אנחנו רואים שזה כנראה מייצר הגנה טובה בפני תחלואה משמעותית ואשפוזים. אנחנו עדיין לא יודעים להגיד מספיק על הדבקה. אנחנו רואים בפועל לא מעט הדבקה גם בקרב מחוסנים, כולל מחוסני בוסטר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה כרגע על סדר יומה של הממשלה או ההמלצות המסתמנות שלכם בנושא החוזרים מחו"ל? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> כרגע אנחנו, לפחות להערכתנו – אנחנו מבינים שאי אפשר למנוע לחלוטין חדירה של הווריאנט הזה, הוא כבר כאן בממדים כאלה ואחרים. אנחנו מעריכים שלא זיהינו 100% מהמקרים שהגיעו לישראל או התפשטו כאן בתוך ישראל. יחד עם זאת, אנחנו רוצים לעשות מאמץ מרבי להרוויח עוד קצת זמן. לפחות מספר שבועות נוספים, ולהישאר על מספרים בודדים של תחלואה שאנחנו מצליחים לזהות ולהכיל עד כמה שניתן כפי שפירטתי קודם לכן. וזה עד שנבין קצת יותר את המשמעותיות הקליניות של הווריאנט הזה – האם הוא באמת יותר אלים לילדים וכולי. כי אם נראה, נשחרר את ההגבלות ובעוד שבועיים-שלושה, נגלה תמונת מצב קלינית שהיא מסכנת אוכלוסיות מסוימות. היא עלולה לפגוע בשכיחות גבוה יותר בילדים או בלא מחוסנים, זה משהו ש - - - יהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל כשאומרים לשחרר את ההגבלות, הכוונה היא לאותה דרישת בידוד של 72 שעות מחוזרי חו"ל או ההגבלות בתוך ישראל של התו הירוק שפה, אני לא חושב שהייתה ציפייה שהדבר ישתנה לאור הווריאנט החדש. כרגע ישנה מחשבה על שינוי מדיניות הבידוד הגורפת של 72 השעות? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע אנחנו שוקלים את זה. שוב, זה משהו שבהחלט עולה הפרק, גם כחלק מתפיסה שאנחנו רוצים לייצר דיפרנציאציה שהיא הגיונית בין מחוסנים ללא מחוסנים, כשהיא גם חשובה. עדיין אנחנו רואים פחות הדבקות במחוסנים בהשוואה ללא מחוסנים. זה נכון לאורך כל הדרך, בכל סוג וריאנט – גם בדלתא, וגם ככל הנראה באומיקרון. לכן נכון להשאיר איזושהי הפרדה במדיניות בין אוכלוסייה מחוסנת לאוכלוסייה שאינה מחוסנת. מבחינת יתר ההגבלות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אבל שם אני מניח ש - - - << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> כרגע המאמץ שלנו הוא בעיקר לנסות לצמצם את הכניסה וההתפשטות של הווריאנט שברובו מגיע אלינו מחו"ל. שם אנחנו מרכזים את המאמץ ואת ההגבלות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד לא התקבלה החלטה לשנות את המדיניות או לא, בעניין 72 השעות? << דובר_המשך >> אילנה גנס: << דובר_המשך >> כרגע אין החלטה. אבל אנחנו שוקלים עוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בתקנות של התו הירוק שנוחתות עכשיו על שולחננו ותאושרנה פה מחר. יש איזשהו שינוי מהמערכת הקודמת? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בשלב הזה לא. שוב, מרבית המאמץ הוא עם חוזרי חו"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בהינתן - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> תו ירוק – רק הארכה. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> רציתי לשאול גם לגבי העניין של בדיקת PCR והריצוף, זה לוקח יותר זמן? זאת אומרת מבחינת השבים מחו"ל ושמחכים במלונית, זה משהו שמאריך מאוד את זמן התוצאות? לא? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא. אנחנו משתדלים לעשות מאמץ מרבי, בכלל בשביל לקצר זמנים, כי יש לזה משמעות גדולה מאוד בקטיעת שרשראות ההדבקה. כל הדגימות של החוזרים מחו"ל מרוכזות היום בשתי מעבדות, עד עכשיו ריכזנו במעבדה אחת, היום יש לנו מעבדה נוספת שאנחנו מנתבים אליה בדיקות של חוזרים מחו"ל בשביל לקצר זמנים עד כמה שניתן. שתי המעבדות האלה מצוידות בכל המכשור המעבדתי הרלוונטי לזיהוי הווריאנט. ואנחנו כרגע, אנחנו מקווים, בפתח של עידן חדש, של תקופה חדשה, שתהיה לנו ממש בדיקה מהירה, ספציפית לזיהוי של הווריאנט הזה. הבדיקה כבר פותחה. אנחנו בודקים כרגע איך אנחנו יכולים להרחיב את השימוש בה ולהכניס את השימוש בה באופן שוטף שתאפשר לנו כבר בדגימת PCR הראשונית, לזהות אם מדובר באופן ודאי אם כן או לא מדובר בווריאנט, וזאת בלי להמתין לתוצאות הריצוף שלו שלוקחת כמה ימים, ארבע-חמישה ימים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילנה, אני מבין מתמונת המצב האפידמיולוגית. רגע, אשאל שאלה משפטית: חובת בידוד ל-72 שעות לכל הנכנסים, תזכירו לי מכוח מה היא מעוגנת? מכוח חוק הסמכויות, מכוח פקודת בריאות העם? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> לא, לא, זה מכוח פקודת בריאות העם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת שהיא לא מגיעה אלינו. זה אני כבר אומר לחברות – ההפרד ומשול הזה, מייצר קושי לפיקוח הפרלמנטרי. אני מניח שהוא גם מטריף אתכן, כי אתן נאלצות לדלג לכן בקלילות. זאת באמת מציאות שאין בה שום הגיון מבחינת הקוהרנטיות של הפיקוח הפרלמנטרי ונצטרך להידרש לזה בתיקון החוק. אין שום הגיון שחלק מסוגיות הבידוד יידונו כאן, כי זה מלוניות, אמירות אחרות על בידוד – נצטרך את העניין הזה לייצר איזושהי מערכת קוהרנטית. כרגע - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> תמונה כוללת ולא כל אחד לחלקיק אחר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שכולנו בסופו של דבר עם תמונה, אבל קשה לייצר מערכות של איזונים נכונים ברמת הפיקוח הפרלמנטרי – אתם בסופו של דבר כן עושים את זה ב-hub אחד. ברמת הפיקוח הפרלמנטרי, אם כולם ענייני הבידוד שלהם זה בוועדת הבריאות, אבל מישהו עם הנגיף היותר חמור זה דווקא אצלנו. טוב, בזה נטפל, יש לנו חודשיים לתקן את העניין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> שמעתי שהגיע משהו, אבל זה אולי בהקשר של - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה התו הירוק. נדון בו מחר בבוקר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לא, בהקשר למה שאילנה או מישהו ענתה לניצן, בעצם, אף אחד לא יכול להשתחרר עד שלא נקבל את הבדיקה של האחרון שהגיע למטוס? הגיע מטוס עם 250 נוסעים, וכולם נשארים, עד שאחרון הנוסעים לא יקבל את הבדיקה. ואנחנו הרי יודעים שחלק מהבדיקות - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לרוב זה מגיע ביחד. אלה בדיקות שהולכות לאותה מעבדה, מועברות באותו משלוח, וכולם מקבלים תוצאות וזה נכנס בדרך כלל לאותה הרצה במחשוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל לא היה הגיוני בכזה מצב, לאור שאלתו של חבר הכנסת מקלב, בוא נאמר שבסדר, קרתה תקלה, משהו לא הגיע. בכל מקרה על פי הרציונל כאן, הרי אם גם היה ממצא חיובי באחד הנושאים, אחרי 72 שעות בבדיקה שנייה אתה יכול לחזור. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> נכון. אז הוא יכול לעשות את הפרטית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז לכל הפחות, גם אם מישהו, לא יודע, לא מצאו את הבדיקה שלו, כן הגיעה, לא הגיעה התשובה – בכל מקרה, אחרי 72 שעות אין שום סיבה שהבן אדם ישהה שם. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא - - - כולם נשארים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל אני אומר את הדבר הבא - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה שקורה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין. יש פה בעיה, זאת אומרת, אין פה את האמירה הזאת. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> להתעכב ל-72 שעות, זה רק אם היה מישהו חיובי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, אבל אני אומר, בואו נאמר שמשום מה אירעה תקלה טכנית, ולא כל התוצאות של כולם הגיעו. פשיטא שאחרי 72 שעות ועוד בדיקה בן אדם יכול לחזור לביתו. כי גם אם היה מתגלה מישהו אחרי 72 שעות – זה במקסימום. השאלה אם זו אופציה שקיימת כאן? היא בעצם לא מנוסחת נכון. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> היא לא כתובה כאן כי באמת הסיטואציה של עיכוב כל כך ארוך בתשובה זה משהו שאנחנו לא מכירות במציאות כרגע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> למה כל כך ארוך? למה זה ארוך? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> שזה יותר מ-72 שעות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא עושה את זה ביום שלישי, לא בבוקר. בטכניקה, תוך כמה זמן מקבלים תשובה היום? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> היום בממוצע בין 12 ל-16 שעות ממועד הדגימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה רק במקרה של תקלה. כי הרי כולם מגיעים כדבוקה אחת. זה לא שמתפזרים בארץ ולך תרדוף אחריהם. כולם בדרך למלונית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - הם לא ישחררו אותו עדיין, אם לא הגיע התשובות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה בדיוק העניין שמבחינת הרציונל האפידמיולוגי, מכיוון שגם אם מישהו נמצא חיובי, אז אחרי 72 שעות משחררים את האחרים אם הם עושים בדיקה שנייה. אז פשיטא שגם אם מישהו לא הגיע לתשובה, אחרי 72 שעות אפשר לשחרר אותו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא שלילי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. זה פשוט לא מוסדר פה בתקנות, כי אתם אומרים שזה מקרה מופרך, כי ממילא תוך 72 שעות - - - << אורח >> מירה רווה: << אורח >> תוך 72 שעות אתה משתחרר תלוי רק בבדיקה שלך. אתה לא תלוי באחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, כי כרגע שתי הפסקאות האלה לא מתכתבות. פסקה 4 לא מתכתב עם פסקה 1. זה לא מקרה פרטי. פסקה 4 זה שער הכניסה שמישהו נמצא עם האומיקרון ועכשיו תשחרר לך 72 שעות עם עוד PCR. מה קורה בפסקה 1? לא קיבלנו תשובה של מישהו אחרי 72 שעות או שחררתם אותו בוועדת חריגים ולא יודע לאן הוא נעלם. אני מבין שזה מקרים בודדים, אבל אני רק בא ואומר שאולי לקבוצה הבאה, טוב יהיה לנסח את זה כך שבכל מקרה ברור שאחרי 72 שעות, בין אם לא הגיעו כל התשובות, כן הגיעו כל התשובות – אחרי 72 שעות בבדיקת PCR שניה, הבן אדם נשלח לביתו. בסדר? רק שזה פשוט יהיה ברור. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> סעיף 4 גם אתה לא יצאת, גם אם אין לך תשובה לבדיקה הראשונה למעשה, אז לא חלה עליך פסקה 3. כלומר, לא יצאת חיובי לאומיקרון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כל עניין 4 הוא רק לעניין: מי ששהה בטיסה עם מי שקיבל ממצא חיובי. אבל אם אנחנו בסיטואציה שאנחנו לא יודעים את התוצאות של כולם? אין ממצא חיובי בינתיים. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> של אף אחד בטיסה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. שחסר בן אדם שאיתו הייתה תקלה. תראו, זה מצב יחסית תיאורטי כי הבדיקות מגיעות תוך שעות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם אין את זה גם אחרי 24 שעות, יוצאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא, לא 24. זה עד שביום השלישי אפשר לעשות את הבדיקה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם בטיסה עשו בדיקה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם, אף אחד לא נמצא אז אתה יכול - - - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הם משלימים את ה - - - << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> משלימים את הבידוד בבית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בבית. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם ממדינה אדומה רוצים לעשות את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, שבעה או 14. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה הם עושים את זה אחרי 24 שעות? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אחרי התשובה, אם יוצאים שליליים או שליליים לפחות לאומיקרון. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אם לא נמצא אף אחד חיובי בטיסה הזו, אז הם כולם אחרי 24 שעות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי 24 שעות כולם קיבלו את התשובות. חוזרים הביתה להמשיך את הבידוד שזה או 14 ללא מחוסנים, שמה אי אפשר לעשות את הבדיקה של שבעה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אפשר לעשות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הלא מחוסנים גם יכולים לקצר - - - אין הבדל. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> זה מקצר עם בדיקה ביום השביעי ואילך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> רציתי לשאול על ועדת חריגים, שאני מניחה הוקמה מחדש עכשיו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ועדת חריגים לעניין המלוניות. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כן. האם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בעצם יש שני עניינים של ועדת חריגים. אחד זה ועדת חריגים לעניין המלוניות. והשנייה זה ועדת חריגים שהיא לא בתקנות האלה, אבל המדינות האדומות אלה המדינות שאסור לצאת אליהן, אז גם שם יש ועדת חריגים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> זה שתי ועדות נפרדות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. כן. << דובר_המשך >> אסתי ורהפטיג: << דובר_המשך >> כאן הסמכות היא של המנכ"ל ושם זה סמכות של רשות האוכלוסין יחד עם עוד וכולי. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> רציתי לשאול אם יש קריטריונים שנקבעו ופורסמו איפשהו? איך אנשים יודעים לפנות אליהם אם הם רוצים? איפה הן נמצאות? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אנחנו נוודא שאמורים להיות פה אנשים מהמשרד שהם אלה שממונים על הנושא של הפעלה של הוועדה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על הפעלת המלוניות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> על הפעלת ועדת החריגים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואני כבר אשאל אתכם על הדרך, איך עובד נושא הפיקוח הטכנולוגי? הרי היה לנו פה התדיינות של 24 שעות על מי נותן מה. הסיפור עובד עם פיקוד העורף ועם המוקד הטלפוני שלכם של 24/7? הנושא של הפיקוח הטכנולוגי, אנחנו רואים שאנשים חותמים על המסמכים ומקבלים הסבר? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נתקלתי בזום עם נציגים של פיקוד העורף, אפשר לשאול אותם ישירות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש נציגי פיקוד העורף? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו עוקבים אחרי זה, אין בעיות מיוחדות. התהליך של ההחתמה, השאלות, הפניות – זה מתבצע. עשינו תדרוך לכל האנשים שעוסקים בזה בכל המלוניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> למיטב ידיעתכם כמה אנשים יש לנו היום במלוניות? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> 140 אמרת מקודם. זכור לי שאמרו 140. אילנה, כשאת מדברת על כך שיש בדיקת רצף של כמה ימים. אמרת שהיום לוקחת בדיקת רצף כמה ימים. אז איך הם מקבלים תשובה תוך 18 שעות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא. היא אמרה ש-PCR והריצוף זה שני עניינים שונים. קודם עושים PCR וה-PCR יודע לגלות או לזהות שיש חשד לאומיקרון, ואז עושים את הריצוף ומקבלים תשובה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון לבוקר זה, יש 346 שוהים בכל המלוניות. כאשר 180 בדן פנורמה תל אביב. 139 בדן פנורמה ירושלים. ועוד 27 שהם מחלימים, בעצם חולים מאומתים שנמצאים בדן פנורמה בירושלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ו-346, שזה נתון יחסית גבוה - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> סך הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה הכול חוזרים ממדינות אדומות? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון, כי חלקם שוהים שלושה ימים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גל החוזרים מנופשי חנוכה במדינות אדומות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> - - - באופן הטכני, איך אתם מהבדיקה שנעשית בנתב"ג, אחרי שהוא נוחת תוך 18 שעות אתם מגלים אדם חיובי עם ה-PCR לא נותן את זה מהרצף, הריצוף צריך להיות כמה ימים. אתם עוד לא יודעים עדיין אם הוא חולה, זה רק סימן. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ה-PCR הראשוני בדרך כלל נותן לנו כבר אינדיקציה של חשד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> חשד. ועל זה הוא נשאר, הוא נשאר על חשד עכשיו? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ברור. אם זה היה חיובי שהוא דלתא, מבחינתנו יכול להמשיך ולעשות בידוד ביתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וה-PCR יודע לזהות אם זה האומיקרון? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אם זה חשוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חשד לאומיקרון או לזן אחר. טוב. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> אנחנו נכתוב את זה בהגדרות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. מכיוון שב-16:00 אנחנו חייבים לסיים בגלל תחילת המליאה, אז אנחנו תכף נקרא את התקנות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אהיה פה, אני בדיון אחר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. חבר הכנסת מקלב, תודה רבה. נקרא תכף את התקנות. אני רק רוצה לשאול אם מי מהנמצאים בזום יש נציג פיקוד העורף? אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם למה שקורה כרגע במלוניות. << דובר >> יהל פטישי: << דובר >> צוהריים טובים, מדבר יהל פטישי, אני מפקד המלוניות. במקרה חזרתי ממילואים בטייסת שלי, אני רוצה להגיד כמה דברים, האחד לגבי ההסכמונים: תהליך ההחתמה של ההסכמונים מתבצע על ידי אנשיי, הם מתדרכים, הם מסבירים, ויש לנו 99.8% חתימה בשלב זה. אני חייב להגיד שאני לא מכיר את הקו של משרד הבריאות, ואני לא מכיר איזשהו מענה ואני לא מכיר שיש לנו איזשהו תמיכה או סיוע בעניין הזה, וגם לא סיוע מביטחון פנים, זה בנושא ההסכמונים. אנחנו שם די לבד במערכה הזאת. זה בנושא הזה. אני רוצה לחדד סוגיה ,כי אנחנו קובעים בה כל יום, אגב, יש טיסה כל יום. שלוש בבוקר מאדיס, ופה ושם נוספות טיסות אחרות. כשש טיסות בשבוע. אם כבין 70 ל-120 איש על טיסה, אלה הנתונים עד כה. המציאות היא מציאות מורכבת. בניגוד למה שנאמר פה, כמעט בכל טיסה שנייה יש בעיה של תוצאות שמגיעות מאוחר. יש בעיה של פסילות של תוצאות. וצריך להתמודד עם זה. צריך לזכור, האנשים מקבלים מחברת הדיגום בנתב"ג תוצאה. הם יודעים שהם שליליים. מהרגע הזה, 118 איש מתוך 120 אורזים את הפקלאות ומתחילים לרדת למטה, כי הם סיימו מבחינתם. כמובן שאנחנו מסבירים, כמובן שאנחנו כתבנו, כמובן הכול – לא משנה. עכשיו צריך להתמודד עם האירוע הזה כי מחכים לעוד תוצאה אחת. והתוצאה הזאת היא במקרה פסולה. ועכשיו מה עושים? זאת המציאות. צריך להכיר את המציאות. עכשיו אם אני משחרר על בסיס תוצאה פסולה אחת או לא. כי המשמעות עכשיו זה לא שאנשים נשארים 72 שעות, זה 72 שעות הם עוזבים זה ברור. אבל אנשים נשארים פה 48 שעות על תקלה טכנית בודדת. ועם זה צריך להגיע למסקנה. האם זה נכון ש-48 שעות יישארו 120 איש בגלל תקלה טכנית. כי האופציה הבאה שלי היא שאני מזמין דיגום נוסף. הוא יגיע בבוקר, הוא ידגום, התוצאה שוב בערב, הם עושים הכי טוב שאפשר, אבל זאת המציאות. לכן אני חושב שלא כדאי להזניח את האופציה של הפסילות ואחוזי תקלות. המציאות מורכבת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> א' ברור לי. מה ההתרשמות שלך משתי המלוניות, לגבי שכיחות אותן תקלות? עד כמה מגיעות שלוש-ארבע טיסות בשבוע, אז אתם בטח קולטים את המגיעים כקבוצה. היית אומר שבכל קבוצה יש לך תקלה שגורמת לשהות יתר של רוב הנוסעים? זה יותר נדיר? << דובר_המשך >> יהל פטישי: << דובר_המשך >> זה לא תקלה שגורמת לחצייה של יותר מיממה. אני אומר שבסיטואציה שבה 119 איש קיבלו תוצאה בשעה 12 בצוהריים, קשה מאוד להחזיק את האנשים. צריך לזכור שאין גורמי אכיפה, משטרה, 24/7 במלון. זה אירוע, זה אירוע קשה וכבד. להגיד שאנשים יישארו במלון שלושה ימים בשל איזשהו היבט טכני – אני חושב שצריך לחשוב על זה בכובד ראש. זה שמישהו רואה - - - ביזנס ומישהו עכשיו יוצא 50 והוא מאומת עכשיו. אני חושב שבנושא הזה חייבים להעמיק בו. ואני אומר בפרט שיש גם היבטים טכניים ואתן דוגמה מעשר הדקות האחרונות: בטיסה שנחתה היום בשלוש בבוקר, כולם שליליים למעט נוסע אחד שהוא חיובי גבולי. רגע, אז מה זה אומר? איך עכשיו הקריטריונים? מתברר שזה בחור שהיה מאומתת, מזוהה עוד בדרום אפריקה. והוא כבר, נקרא לזה "מחלים", אבל התוצאה אצלו היא חיובי גבולי. אז לשחרר את הטיסה או לא לשחרר את הטיסה? להושיב את כולם 72 שעות או לא? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במצב כזה אדוני, עם מי אתם מקבלים את ההחלטה? << דובר_המשך >> יהל פטישי: << דובר_המשך >> פרטנית פה התייעצנו עם עופרה ממשרד הבריאות, וסוכם לשחרר כי זה היבט רפואי, אז פה בעניין הזה סיכמנו לשחרר אותם. אבל זאת ממש דוגמה מעשר הדקות האחרונות על הטיסה של אדיס היום בבוקר. המציאות היא מורכבת וצריך לראות לגבי החלטה של שלושה ימים, עד מתי זה רלוונטי ואיפה זה טכנית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. א' כמובן, הערכת כולנו לפיקוד העורף שעמס על עצמו את המשימה הזו. אילנה, ככל שצריך לדייק את העניין הזה של הנגישות של האנשים שלכם ולצוותי פיקוד העורף – אנא תעשו את זה. אני חושב שהשאלה שנשאלה, אני לא בגלל זה לא הייתי מאשר את התקנות, אבל השאלה שנשאלה פה, מה מידת ההיגיון והצורך בסעיף 2(1) (א)(1)? הקטע הזה להשאיר את 120 הנוסעים שחזרו מחו"ל בגלל תשובה שעדיין לא הגיעה? בסדר, הרי בסופו של דבר אתם יודעים מי האנשים. הם יצאו ב-PCR שליליים. אם מישהו יחזור עם תשובה חיובית, ביננו, הרי גם יכול להיות שממילא התשובה החיובית של אחד מהם תגיע בבדיקת ה-PCR השנייה, נכון? אז ממילא אתם לוקחים, אתם לא באתם ואמרתם: בואו נשאיר אותם שבעה ימים במלונית. תחשבו. אני אומר שוב, גם לא כל דבר צריך להשתנות מהרגע להרגע, אבל ככל שהסיפור הזה ממשיך, אני חושב שצריך לחשוב על הנקודה הזו. אשי שלמון, נמצא איתנו בזום, התייחסות שלך, ולאחר מכן אנחנו ניגשים להקראה. << דובר >> אשי שלמון: << דובר >> עליתי הרגע מדיון במשרד החוץ, תוכלו בבקשה למקד את השאלה עבורי? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני הבנתי שאתה מעוניין לדבר, אני לא חושב שכרגע יש לנו שאלה. << דובר_המשך >> אשי שלמון: << דובר_המשך >> אני התבקשתי לעלות כי יש לך שאלה אקוטית. << דובר_המשך >> אשי שלמון: << דובר_המשך >> לגבי ועדת החריגים לנושא המלוניות, ועדת החריגים לגבי היוצאים למדינות האדומות. אלה שתי ועדות שונות. איפה אנחנו עומדים היום עם פעולת ועדות החריגים? << דובר_המשך >> אשי שלמון: << דובר_המשך >> כאשר מדובר על מלונית עד לתוצאת בדיקה, אז יש מצבים נדירים ביותר שבהם מראש אפילו אי אפשר לפנות אדם למלונית גם למסגרות בודדות - - - החלטה שמתקבלת בשדה התעופה, הייתי ער למספר החלטות כאלה בימים האחרונים. אין מטרה להכביד, מי שבאמת לא יכול להגיע למלונית בגלל מחלה קשה או עניינים שכאלה הוא לא ישלח למלונית, הוא כבר בשדה התעופה יקבל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אשי, אנחנו מתקשים לשמוע. << דובר_המשך >> אשי סלמון: << דובר_המשך >> ניסיתי לומר שאני כרגע גם בשדה התעופה וגם במלוניות מבין שיש מענה טוב וליברלי וקשוב. לא נתקלתי בערעורים על החלטות שם בימים האחרונים, כך שאני מניח שבניגוד לפעם שעברה שכל היום הועסקתי על ידי הסוגיה הזו, העניין הזה בסך הכול די בסדר. לגבי ועדת חריגים ליוצאים מן הארץ, זה סיפור אחר לגמרי, הוא מתנהל כפי שהתנהל בעבר, לפי אותם קריטריונים, כולל תוספות שאתם התוויתם בגל הקודם בשביל עיתונאים ועניינים אחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> אשי שלמון: << דובר_המשך >> תודה. מתנצל על בעיית הקשב. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מציע שניגש? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אתה רוצה לתקן, אז אין - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, לא, היועצת מתקנת אותי – ואנחנו לא בשלב של תיקון מועד הפקיעה? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> רק אבהיר לגבי הפקיעה: מה שבעצם ההכרזה היא עד 12 בדצמבר יום חמישי. שזה יום ראשון בלילה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשביל זה אני אומר עוד פעם, את זה אני לא אוהב, כי מה לעשות, הוועדה לא מתכנסת בשגרה ביום ראשון. אתם תפרסמו את התקנות או במוצאי או בשישי בצוהריים, אבל עוד פעם נהיה פה במצב של דיון רטרואקטיבי שכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לבטל. זה מצב שאני לא אוהב. השאלה האם במצב הזה, שהתקנות בתוקף כבר, אני יכול למשל – אני חושב שלא עברו פה 14 ימים – להאריך אותם ביום? כך שזה יגיע - - - << דובר >> אסף פרידמן: << דובר >> כל התקנות זה הכרזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה הכרזה. אני לא יכול לשנות את מועד ההכרזה. טוב. אני רוצה לבקש מכן, המשפטניות – אנחנו לא נצביע כי זה כבר בתוקף, אבקש רגישות לעניין הזה. צריך לנהל את לוחות הזמנים – עוד פעם, הוועדה במקרים, אם צריך נתכנס גם בראשון וחמישי – בשגרה ימי העבודה של הוועדות הם שני, שלישי, רביעי. צריך לכוון את מועד הסיום של כל התקנות. מחר בבוקר למשל נדון בתקנות תו ירוק, אני אומר מראש: אנחנו נקבע את המועד באישור גם בהתאם לזה, כדי שנוכל פעם הבאה לדון ב-24 שעות שעומדות לרשותנו, בסדר? תשימו בבקשה גם אתן לב לעניין הזה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> היושב-ראש, נפנה את תשומת הלב שבחוק יש הגבלה על מספר הימים שיכולה להיות הכרזה ללא אישור ועדה מראש. ולכן, החל מ-16 בחודש, כלומר, יש עוד ארבעה ימים שלכאורה אנחנו יכולים עוד להאריך את ההכרזה, גם אם הוועדה לא תתכנס עד לפני שהיא תיכנס לתוקף. אבל לאחר מכן, אנחנו נהיה חייבים לקבל אישור ועדה לפני שבכלל הכרזה כזאת תיכנס לתוקף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כרגע ההכרזה יכולה לעמוד בתוקפה עד? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> עד 12 בחודש. החודש הם הכניסו את זה לתוקף בחמישי, ואז ב-12 בחודש זה יום ראשון. אחר כך, מתאריך 17 בחודש או 16, הם כבר לא יוכלו להאריך יותר בלי הוועדה וצריך לשים לב כי זה יום שישי. צריך יהיה לבקש דיון מספיק זמן לפני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה דבר שאתן צריכות לשים אליו לב. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> יכול להיות שרק נבקש. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> בסדר, אני חושבת שגם גורמי הממשלה יהיה בקשר עם יושב-ראש הוועדה, נראה כי כל דבר צריך להיות בתיאום איתך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אבל מה שאתן אומרות שאנחנו כרגע, התקנות האלה תעמודנה עד? << אורח >> מירה רווה: << אורח >> עד 12. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> זה מה שכתוב בהם. כדי להימנע ממצב שתצטרכו לקיים דיון דחוף ביום ראשון בבוקר, אז יכול להיות שיעשו נגיד הארכה של המצב הקיים בעוד כמה ימים, ואז רק אם יהיו שינויים אז לעשות את זה רק אחרי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כאילו בלי אישור הוועדה. זאת אומרת, עם שימוש בסעיף הדחיפות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אפילו בלי סעיף דחיפות, אבל אחרי 20 הימים אין אפילו את ברירת המחדל. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, אז צריך לכוון, בסדר. תראו, אתן יכולות גם לעשות את הנס של להניח לנו מספיק דברים זמן מראש. אם תניחו ביום שני את נוסח ההכרזה שייכנס לתוקפו ב-17, את זה הם כן יכולים לעשות. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> אבל הם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, ברור שאתם תצטרכו להאריך את התוקף של ההכרזה אם אישור או בלי אישור הוועדה, מיום ראשון עד ליום שישי. תדאגו להביא ביום שני הכרזה מיום שישי, מ-17 ככל שצריך, ונדון בה בשני, שלישי או רביעי כשנקבע. פשוט תביאו את זה לפני. כי אם באמת תביאו לנו את זה ביום רביעי בלילה או ביום חמישי בלילה, את הוועדה אי אפשר לכנס ביום שישי. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> אנחנו לא נוכל לעשות את זה בכל מקרה, הסמכות היא רק עד 16, אז נהיה חייבים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אז בואו נערך לזה מספיק זמן מראש. << אורח >> מירה רווה: << אורח >> זו החלטה שלנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> יש נקודות שלא הספקנו לדון עליהם, ואני מציעה שלפחות כן אגיד אותם רק כדי שנדון בהם עם תשובות בשבוע הבא: נושא ההסברה, לוודא שבאמת כל האנשים שנוחתים מקבלים את המידע ואת דפי המידע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נדבר על זה מחר. מחר בבוקר זה לא הכרזה, מחר בבוקר אנחנו יושבים עם אנשי משרד הבריאות על תקנות התו הירוק. היועצת המשפטית מציינת את נושא ההסברה ואת? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> נושא התחבורה – איך הם נוסעים אחרי המלונית, זה דבר שעולה כל פעם כשיש עניין של מבודדים שצריכים לחזור הביתה. ודבר שלישי, הנושא של צוות אוויר שפטור בעקרון מבדיקות אפילו? מה קורה עם אותו צוות אוויר שמגיע מאותן מדינות אדומות, הנוסעים שבגלל ממצא חיובי של מישהו אחד נמצאים כולם ב - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, זה חד משמעית כבר לא מחזיק מים. << דובר_המשך >> נועה ברודסקי לוי: << דובר_המשך >> - - בבידוד במלונית והם פטורים מבדיקה אפילו. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> קודם כל, חוזרים ממדינות אדומות – הפטור לא חל על צוותי אוויר. ברגע שחוזרים ממדינה אדומה, הם חייבים להיבדק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, על זה אני מציע שמחר בדיון נוסיף את סוגיית ההסברה, תחבורה וצוות אוויר להבהרות. תודה, הדיון נעול, תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:56. << סיום >>