פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
29/12/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ב (29 בדצמבר 2021), שעה 9:00



סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א-2021 (פ/375/24) של חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אוסאמה סעדי << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"ב-2021 (פ/2260/24) של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ מאזן גנאים, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ וליד טאהא << הצח >>   
 << הצח >> 3. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"ב-2021 (פ/2498/24) של חה"כ יבגני סובה, חה"כ אלכס קושניר << הצח >>   
 << הצח >> 4. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א-2021 (פ/1427/24) של חה"כ עאידה תומא סלימאן << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אפרת רייטן מרום – היו"ר
מופיד מרעי
אוסאמה סעדי
יצחק פינדרוס

חברי הכנסת:
ג'ידא רינאווי זועבי
אחמד טיבי
עאידה תומא סלימאן


מוזמנים: 
	דניאל בלנגה
	–
	רפרנט בטל"א, אגף תקציבים, משרד האוצר

	טלי ארפי
	–
	יועצת משפטית, משרד האוצר

	יוסף פולסקי
	–
	לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי




מוזמנים באמצעים מקוונים:
	איל רק
	–
	ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך 




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי


<< הצח >> 1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א-2021 (פ/375/24) של חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אוסאמה סעדי << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"ב-2021 (פ/2260/24) של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ מאזן גנאים, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ וליד טאהא << הצח >>
<< הצח >> 3. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"ב-2021 (פ/2498/24) של חה"כ יבגני סובה, חה"כ אלכס קושניר << הצח >>
<< הצח >> 4. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א-2021 (פ/1427/24) של חה"כ עאידה תומא סלימאן << הצח >>


 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום 29 בדצמבר 2021, כ"ה בטבת תשפ"ב. השעה היא 9:00 בבוקר. אנחנו דנים הבוקר בהצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת אוסאמה סעדי בעניין הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"א-2021 ובהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשפ"ב-2021, של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין, ח"כ מנסור עבאס, ח"כ מאזן גנאים, ח"כ וליד טאהא; והצעת חוק נוספת באותו שם של חבר הכנסת יבגני סובה, חבר הכנסת אלכס קושניר; והצעה נוספת שוב באותו שם של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני אומר גם לפרוטוקול שיש שתי הצעות חוק ממש זהות שעדיין נמצאות בוועדת הכנסת, ואנחנו נדון בהן כאשר הן יגיעו לוועדת העבודה והרווחה. 

אנחנו נשמע מחברי הכנסת שיזמו את ההצעה כמה מילים ולאחר מכן, ככל שזה יהיה נכון, נצביע על מיזוג ההצעות ונתחיל לדון בענייניהן. נתחיל בהצבעה על המיזוג? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אפשר למזג את הצעות החוק. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אז הצבעה ראשונה הבוקר זה לגבי מיזוג הצעות החוק. מי בעד? 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא מצחיק המיזוג - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כשאנחנו מדברים על הצעות חוק שכולם עברו קריאה טרומית כולן נמצאות במעמד שווה וממוזגות לפי הסדר שקובע התקנון. כלומר מי שה-פ' שלה ראשונה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נכון. לדעתי, זה שלך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן, כן. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

ואלה שעדיין תקועות בוועדת הכנסת? 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נמזג את זה בפעם הבאה כשהן יגיעו לכאן. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

תהיה הצבעה על המיזוג שלהן? 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נכון. בהמשך. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יש הצעת חוק שעולה היום במליאה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

של מירי רגב. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

 של מירי רגב. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בסדר, לאט לאט. אנחנו רוצים לקיים היום דיון ראשון כדי לדון בתוכן של הצעת החוק. כשיגיעו הצעות החוק נוכל למזג אותן כאן. אני מבקשת הצבעה על המיזוג. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 


הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין 
אושרה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בעד- 3, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה למיזוג התקבלה. 

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, תרצה להסביר? 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

תודה לך, גברתי היושבת-ראש, על קיום הדיון החשוב הזה. בוקר טוב לחבריי ג'ידא ומופיד. האמת היא שהחוק הזה בוואריציות שונות מתגלגל כבר הרבה כנסות בשנים הקודמות. הצעות החוק המקוריות דיברו על ביטול דמי הביטוח לסטודנטים שלומדים בחו"ל, וההיגיון מאחורי הצעות החוק האלה הן שאותו סטודנט לא מקבל, למעשה, שום תמורה מהתשלום שהוא משלם לביטוח לאומי – בין לביטוח לאומי ובין לביטוח בריאות. כי ברגע שהוא יוצא לחו"ל ל-7-6 שנים - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תלוי מה הוא לומד. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בעיקר לומדים רפואה, רפואת שיניים, מקצועות שמחייבים שש שנים לפחות. ואז הם נאלצים לעשות ביטוח בריאות במקום שהם לומדים שם כי ביטוח הבריאות כאן לא מכסה את זה; והם לא נהנים מביטוח לאומי כי הם לא תושבי המדינה בתקופה הזאת. הייתה טענה שהם יכולים להקפיא ולבטל אבל אז אין שנות ותק ואין שנות צבירה. לכן כמעט כל הסטודנטים היו ממשיכים בוותק הביטוחי והיו משלמים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה תשלום מופחת?  

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

התשלום אפילו לא היה כמו תשלום של סטודנט שלומד באוניברסיטאות בארץ. היום סטודנט שלומד באוניברסיטה בארץ משלם 125 שקלים. סטודנט שלומד בחו"ל – במקום שישלם אותו דבר – הוא משלם היום 175 שקלים לחודש. אז זה כבר אבסורד גם מבחינת הסכומים. אני אישית חוויתי את זה על בשרי כשהבת שלי למדה רפואה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם, וחשבתי שהיא שם והיא פטורה מהתשלום. פתאום אני מקבל הודעה שאני צריך לשלם 6,000 שקל. ואז שאלתי מה העניין אז אמרו לי שהיא צריכה לשלם 175 שקלים. 

בכנסת ה-20 כשהייתי חבר כנסת חדש הצענו את ההצעות המקוריות לבטל את זה, ואז אמרו שיש בעיות עם הרצף הביטוחי אז אמרתי שלפחות נעשה דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים שלומדים בחו"ל. ואז חברתי עאידה נכנסה ודיברנו עם שר הרווחה דאז חיים כץ ועם יושב-ראש הקואליציה דאז דוד ביטן, וסוכם שתוגש הצעת חוק של דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנטים שלומדים בחו"ל בכך שנשווה את סכום הביטוח הלאומי שמשלם סטודנט שלומד בחו"ל לדמי הביטוח הלאומי של סטודנט שלומד בארץ. זאת הצעת החוק שהעברנו ביוני השנה, והיא חיכתה עד היום והצטרפו אליה כל החברים. אנחנו מיזגנו את זה, ואנחנו מבקשים לקדם את זה כי גם סיכמנו עם משרד האוצר על מימון תקציבי וגם על הוראת שעה לשנתיים – 2022 ו-2023 – בסכום של 12 מיליון שקל בשנה. זה מכסה את ההפרש מ-175 שקלים ל-125 שקלים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

את ההפחתה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לגבי הנוסח המוצע על-ידי הוועדה – אני חושב שזה לא מספיק. אמנם יש סעיף 371א(5) שנותן סמכות לשר לקבוע דמי ביטוח לאומי לקבוצות מסוימות אז הם מבקשים להוסיף את הקטגוריה: "לרבות מוסד להשכלה גבוהה" שמדובר שם על עובד חלקי, עובד לשעה. אני רוצה לקבוע במפורש. הרי נפגשנו עם משרד האוצר ועם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לישיבה מקדימה פה בוועדה, והם אמרו שיש היום סמכות לשר לעשות את זה בתקנות. עם כל הכבוד, אנחנו לא סומכים על השר להתקין את זה בתקנות כי עד היום לא עשו את זה. גם כשבאנו, יזמנו ודחפנו זה לא היה. אני רוצה שיירשם במפורש בסעיף (2) פה שההפחתה בתשלום דמי ביטוח למבוטח שהוא תלמיד להשכלה גבוהה תהיה על-ידי השוואת דמי הביטוח הלאומי שמשלם סטודנט בחו"ל לדמי ביטוח לאומי שמשלם סטודנט בארץ. והתקנות, כמו שסיכמנו בישיבה המקדימה, יגדירו מה זה מוסדות להשכלה גבוהה. יש לנו ויכוח עם מי שמכיר המל"ג. אמרנו שבתקנות עד קריאה שנייה ושלישית יוגדר אלו מוסדות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אתה טוען שבחוק צריכה להיות גם ספציפיות לגבי גובה התשלום. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן. אחרת מחר יבוא השר ויגיד שהוא מפחית את זה ב-10%. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אוקיי. הערה טובה. תודה, חבר הכנסת סעדי. חברת הכנסת ג'ידא, בבקשה. 

 << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >>   

תודה, בוקר טוב. כיום יש 20,000 סטודנטים שלומדים בחו"ל, כולל אלפי סטודנטים ערבים שבגלל מחסומי קבלה לאקדמיה הישראלית הם נאלצים ללמוד בחו"ל. רובם לא בוחרים כי כיף להם ללמוד בחו"ל, אלא הם נאלצים בגלל מחסומי קבלה לאקדמיה הישראלית. כמעט כולם חוזרים ארצה ומחזקים את הכלכלה והמשק במדינה, ובמיוחד את מערכת הבריאות. כי אם אנחנו מסתכלים על כלל הרופאים בפריפריה 75% הם רופאים שלמדו בחו"ל. זה בניגוד לכל הנתונים בכל מדינות OECD האחרות. הם נאלצים ללמוד בחו"ל ומקריבים גם משפחה, גם חברים, גם הורים והרבה מאוד כסף, ובמקום שהמדינה תתמוך בהם היא מענישה אותם. היא אומרת להם: לא, אתם לא תקבלו את ההנחות שמקבלים סטודנטים שלומדים בישראל, כולל בדמי ביטוח לאומי ובריאות, ואתם צריכים לשלם דמי בריאות ודמי ביטוח לאומי מלאים. תוסיפו לזה שגם אין מלגות כי כל המלגות הקיימות בישראל מונגשות אך ורק לסטודנטים שלומדים פה בישראל, וכמעט אין מלגות שקיימות בשביל סטודנטים שלומדים בחו"ל. אז תוסיפו עונש על גבי עונש, ואתם מקבלים פה חוסר צדק משווע שאני שמחה שהיום אנחנו, קואליציה ואופוזיציה, מביאים את זה היום כפתרון, אמנם קטן אבל חשוב מאוד בחיים של הסטודנטים והמשפחות שלהם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בוקר טוב. הרבה מהדברים שאנחנו אמורים לשמוע כאשר אנחנו מדברים על חוק כזה כבר נאמרו, אבל אני חייבת לציין שאחד הדברים המעיקים בנושא הזה הוא שהסטודנטים שלומדים בחו"ל לא נהנים מכל השירותים הבריאותיים שניתנים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא נהנים בכלל. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הם לא נהנים בכלל. הם לא משתמשים בשירותי קופת חולים, הם לא מתאשפזים, חלילה; גם בחו"ל הם משלמים ביטוח בריאות לאוניברסיטה או קונים ביטוח בריאות במדינה שבה הם נמצאים. לא רק שהם משלמים יותר כסף על הביטוח הלאומי ולא משתמשים בחלק הזה שהולך לביטוח בריאות, אלא גם משלמים עוד יותר במדינה שבה הם נמצאים כדי לקבל שירותי בריאות, שזה עוד מעמסה על ההורים. כדאי גם לזכור שאם הם לא משלמים, וחלילה, מצטבר להם חוב בגלל שהם לא ידעו שהם צריכים להמשיך לשלם, וכשהם צריכים את הטיפול הם משלמים קנס גבוה מאוד שמגיע לפעמים ל-11,000 שקל – תקנו אותי מהביטוח הלאומי, אם אני טועה – וצריכים להמתין תקופת אכשרה כדי שיקבלו את הביטוח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לא גם וגם. אם הם לא שילמו אז הם יצטרכו לשלם את דמי הביטוח - - 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ואם לא אז מחכים שישה חודשים כדי לקבל את הטיפול. זה אומר שאפילו את האופציה הזאת הם לא יכולים להרשות לעצמם. 

הדרישה שהעלה חבר הכנסת סעדי היא גם בשמי, ואנחנו רוצים לא להשאיר את זה באוויר. אנחנו רואים את התהפוכות שקורות מול העיניים, ורוצים להיות בטוחים שאחוז ההפחתה או ההשוואה לסטודנטים בארץ מעוגנת בתוך החוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

למרות שזה לא היה בהצעות החוק. הצעות החוק אמרו שישלמו "דמי ביטוח מופחתים בשיעור שיקבע השר". כל הצעות החוק לא נקבעו בשיעור, אלא רק אמרו שתהיה הפחתה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אחרי זה סיכמנו על שיעור. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בטח שכל ההצעות כי כולן הועתקו מההצעה המקורית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל העניין עולה כאן לדיון ונשמע את העמדה של משרד האוצר בעניין הזה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני חושבת שהמטרה היא לדון בכמה קריאות בחוק כדי להכניס בו את השינויים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בסדר גמור. זאת באמת הצעה שצריך לחשוב עליה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה כבר מוסכם. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מתנצלת שאצטרך לצאת באיזשהו שלב כי יש לי דיון על עוד חוק שלי בוועדה לביטחון הפנים, ואני אצטרך ללכת לשם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

פרלמנטרית מצטיינת. חבר הכנסת מופיד מרעי, בבקשה. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

בוקר טוב, תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, לפי דעתי, נכון לעזור לסטודנטים כמעט בכל תחום שילמדו, ואנחנו נוכל לסייע להם כי בסופו של דבר המדינה יוצאת נשכרת מהלימודים שלהם. אנחנו צריכים לסייע להם, ובמיוחד לאלה שלומדים בחו"ל. 

נכון נאמר שמי שנמצא בחו"ל גם משלם ביטוח לאומי, גם רוכש פוליסת ביטוח בתשלום גבוה מאוד. התשלום הזה בסופו של דבר בא על חשבון ההורים. מי אלה שלומדים? מהפריפריה: ערבים מוסלמים, נוצרים, דרוזים, משפחות מרקע קשה. אם מסתכלים על המשפחות שמהן יוצאים ללמוד בחו"ל מכיוון שהם לא יכולים ללמוד כאן אנחנו רואים שמדובר במשפחות ממצב סוציו-אקונומי נמוך. 

לכן הצעת החוק היא נכונה. אני גם מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת סעדי שצריך לכתוב בחוק שתהיה השוואה למה שמשלמים כאן בארץ ולא להשאיר את זה להחלטה של שר כזה או אחר. כשאנחנו מסתכלים על הרצף של הדברים רואים שמעמיסים עוד גזרות על המשפחות העניות ועל הפריפריה, ולא נכון לעשות את זה. צריך לחוקק את החוק הזה, וכמו שאמרה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שזה יהיה מחוקק ולא נתון לשיקולים כאלה ואחרים. תודה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

בוקר טוב. הצעת החוק ראויה, ואני מקבל את התיקונים. יש שתי נקודות שאני רוצה לעורר: אחת, זה כפל התשלומים כמו שאמרו כאן. זאת אומרת מצד אחד אדם משלם פה מס בריאות ובאותו זמן הוא משלם ביטוח בחו"ל. זה בסופו של דבר כפל תשלומים וצריך להתמודד עם זה. בסוף הוא משלם פעמיים או על שירות שהוא לא מקבל פה או על שירות שהוא לא מקבל שם. שנית, דבר שנמשך הרבה מאוד זמן זה הנושא של תלמידי הישיבות שאינם מושווים לסטודנטים בעניין הזה. אני לא מבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה, אני לא מבין את הסיבה שעומדת מאחורי זה. גם בחורי ישיבות פה בארץ, לא רק בחורי ישיבות בחו"ל לא מושווים לסטודנטים בעניין הזה. שני הדברים האלה צריכים להיות בחוק הזה. גם נושא הכפל – אתה משלם מס בריאות וביטוח בחו"ל, והנושא השני הוא בחורי הישיבות פה בארץ. 

סתם בשביל הקוריוז – אם החוק יעבור בנוסחו בלי התיקון שאני מציע אז בחור ישיבה שלומד בחו"ל – כי שם זה מוכר כמוסד אקדמי – תהיה לו הנחה בביטוח לאומי, ואם הוא לומד בארץ לא תהיה לו. זה ייצור אבסורד שהוא לא הוגן ולא נכון. לכן אני מבקש להכניס גם את תלמידי הישיבות גם בארץ וגם בחו"ל לעניין הזה.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תודה רבה לך, חבר הכנסת פינדרוס. משרד האוצר, שלום, בוקר טוב, דניאל, בבקשה. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. קודם כול, לגבי הדברים של חבר הכנסת פינדרוס, ככל הידוע לי – ונמצא פה נציג ביטוח לאומי – תלמידי הישיבות היום בארץ מקבלים את אותה הנחה בדיוק כמו הסטודנטים בארץ – משלמים 49 שקלים פחות. אני צודק? 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

המוסדות שלהם מוכרים כמוסדות אקדמיים, לפי החוק? 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

לא. יש פשוט סעיף נפרד שלפיו - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

שמתייחס אליהם באופן ייחודי. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

נוהל ולא חוק. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בואו נבין את העניין. ממה נובע הפער הזה? למה סטודנט שלומד בחו"ל משלם יותר ממה שסטודנט משלם בארץ? עלתה כאן טענה לגבי כפל התשלום – אותו סטודנט שלומד בחו"ל משלם פעמיים על אותו שירות, ואת אחד הם לא יכולים לקבל בכלל, כשמדברים על הבריאות. אז תבהירו את הנקודות האלה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לפני שהוא מבהיר, גברתי היושבת-ראש - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בוקר טוב לך, חבר הכנסת טיבי. מילה של חבר הכנסת טיבי ואחרי זה אתם. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

בוקר טוב. גם בכנסת הקודמת אבל גם בכנסת הזאת חברי אוסאמה סעדי ואני הגשנו הצעת חוק כזאת וכך גם חברתי עאידה תומא. בכנסת הזאת זה עבר ביוני בקריאה טרומית, ולאחר מכן ערב דיוני התקציב באנו בדברים עם השר חמד עמאר ואלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, כדי לממן את החוק הזה. הקשינו קצת על האוצר ועל הקואליציה בוועדת הכספים וזה הניב תוצאות. אכן הגענו לסיכום לממן את החוק הזה ב-12 מיליון שקל באוקטובר, והוחלט לקדם את הצעת החוק הזאת. התקיימה פגישה עם מנכ"ל הביטוח הלאומי לפני כשבועיים עם כל היוזמים וכל הגורמים הנוגעים בדבר כדי לדחוף את החוק הזה קדימה. לא יעלה על הדעת שסטודנטים בארץ משלמים סכום X וסטודנטים בחו"ל שההוצאות שלהם גדולות בלאו הכי – גם שכר לימוד, גם הוצאות מחיה, גם דיור – משלמים יותר. לכן היה צורך להשוות בין דמי ביטוח לאומי של סטודנט שלומד בארץ לדמי ביטוח לאומי של סטודנט שלומד בחו"ל. עשרות אלפי סטודנטים לומדים בחו"ל וזאת הסיבה ליוזמת החקיקה הזאת. אני מברך על כך שאנחנו כאן בוועדת העבודה כדי לדחוף ולקדם את החוק הזה קדימה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תודה רבה לך, חבר הכנסת טיבי. אנחנו חוזרים לאוצר ולסוגיות שעלו. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אני יוסף פולסקי מהביטוח הלאומי. אני אשלים כמה דברים ואולי אעשה קצת סדר בדברים. היום יש אוכלוסייה לא עובדת בכלל, והיא משלמת דמי ביטוח בריאות של 104 שקלים פלוס 73 שקלים שזה דמי ביטוח לאומי. זאת אוכלוסייה רגילה לא עובדת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לא עובדת זה 104 שקלים? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

ביטוח בריאות – 104 שקלים, פלוס 73 שקלים ביטוח לאומי. כמובן, לגבי 104 שקלים, במובן הזה ביטוח לאומי הוא צינור גבייה בלבד למימון קופות החולים, והכסף לא נשאר בקופתו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה לגבי הלא עובדים. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

נכון. לאוכלוסיית הלא עובדים שהם גם סטודנטים או גם תלמידי ישיבות יש הנחה של כ-49 שקלים, והם משלמים דמי ביטוח לאומי על סך 24 שקלים. סטודנט שהוא גם עובד הוא ממילא חוזר למעמד של עובד ומשלם אחוז מהכנסתו לביטוח לאומי וגם אחוז מהכנסתו לביטוח בריאות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אז הלא עובדים שהם סטודנטים משלמים 49 שקלים פחות בדמי ביטוח לאומי. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לגבי ביטוח בריאות אותו דבר. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אותו דבר. 

מה שנאמר פה לגבי אותו פדיון שהוא מכוח סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות מדובר רק לגבי מישהו שהוא כבר לא תושב. מי שממשיך להיות תושב כמו שחבר הכנסת סעדי אמר, הוא בעצם ממשיך  - - - אחר כך לאזרח ותיק בזקנה, והוא גם זכאי לשירותי בריאות בארץ. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

שוב? אדם שהוא לא תושב ישראל - -

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אדם שהוא לא תושב ישראל ממילא לא חייב בביטוח בריאות ולא בביטוח לאומי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נכון. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

לכן כל הקנס מכוח סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות מדבר רק על אדם שלא היה תושב וחזר לארץ או שהיה לו פיגור מאוד משמעותי בתשלום, והוא לא שילם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אתה מדבר על הקנסות שדיברנו עליהם? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כמו אלה מאיחוד המשפחות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה רק מי שלא שילם. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

רק מישהו שעקרונית לא היה תושב או בנסיבות חריגות יחסית שהוא לא שילם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

ומה הפרוצדורה? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

לכן החיוב המקורי של ביטוח הבריאות - -

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל הסטודנטים ששוהים בחו"ל מעל שש שנים אתם מוציאים אותם מהגדרת תושב. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

ההגדרה מיהו תושב ומיהו לא תושב היא אכן הגדרה מורכבת, והיא תלוית נסיבות. יש על זה פסיקות ענפות הן של בתי הדין לעבודה והן - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה של מרכז החיים. 

הרעיון הבסיס שאנחנו תופסים הוא כשאדם עובר לחו"ל באופן ארעי, גם אם הוא עובר ללימודים בחו"ל, ממילא מרכז החיים שלו נשאר בארץ, בטח אם הוא סטודנט רווק או סטודנטית רווקה וכל הקשרים החברתיים שלהם בארץ. אז רוב הסיכויים הוא שהם יישארו תושבים. לכן נשאר עדיין החיוב הבסיסי של דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. אם הוא ניתק את מרכז חייו אז ממילא אין לו החיוב השוטף בדמי ביטוח בריאות. 

 << יור >> היו"ר אפרת ראבייטן מרום: << יור >>   

אבל כשהוא יחזור לארץ? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

כשהוא יחזור הוא יכול לבחור באחת משתי חלופות: או לשלם את אותו פדיון – אני לא זוכר את הסכום המדויק, אם זה 10,000 או 11,000 שקל, ואז הוא זכאי מידית לביטוח בריאות – או שהוא לא זכאי, והוא לא צריך את שירותי הבריאות - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

ככל שהוא לא משלם, אתה מתכוון. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

- - ואז הוא יכול לחכות חצי שנה בזמן שבינתיים הוא לא זכאי לשירותי ביטוח בריאות, ואחר כך לשלם כרגיל כמו כל תושב ואזרח. לכן זה מתחבר לעניין של הכפל. נכון שלפעמים כאשר תושב יהיה בחו"ל הוא יצטרך לרכוש שירותי בריאות פרטיים בין מכוח זיקה למדינה שבה הוא מתגורר ובין זה ביטוח פרטי. אבל בהרבה מקרים הוא גם יכול להשתמש בשירותי הבריאות בארץ, וגם הוותק הביטוחי שלו לקצבאות - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל האם זאת לא נקודה שאפשר להסדיר יותר? משום שממילא הוא מקבל את השירותים האלה בחו"ל ומשלם עבורם. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אבל זה לא בהכרח כפל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

למה? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

הוא זכאי גם וגם. יש הרבה שירותי בריאות טובים בארץ שהוא יכול לקבל בארץ; יש ניתוחים מורכבים שאני לא בטוח שהוא יכול לעשות אותם בחו"ל. אז זה לא בהכרח כפל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

האם יש לו אופציה להחליט? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

ככל שהוא תושב אין לו אופציה להחליט. התשלום של ביטוח הלאומי וביטוח בריאות הוא תשלום כפוי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל הוא הרי מחולק לבריאות ולביטוח לאומי, כמו שאמרת בהתחלה. זאת אומרת 104 שקלים הם דמי ביטוח הבריאות. האם קיימת לסטודנט אופציה - -

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה נקבע יחד. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לכן אני שואלת האם יש מקום לחשוב על פיצול הסעיף הזה והתשלום הזה. ממילא הוא משלם, אז הוא מחליט שהוא לא רוצה את שירותי הבריאות הישראליים, רוצה של גרמניה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל - - - לשמור לעצמו את הביטוח הלאומי. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

כן, לא לנתק את הזכאות. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

שני דברים: אין אפשרות כזאת היום, ואני גם לא חושב שצריך שיהיה פיצול בין ביטוח בריאות לביטוח לאומי כי התושבות היא אותה תושבות. ההגדרה של תושבות בחוק ביטוח בריאות מפנה באופן לא מפתיע להגדרה של תושבות בחוק הביטוח הלאומי כי זאת אותה מטרייה של הביטוח הסוציאלי במובן הרחב שלה. אני גם לא בטוח שאנחנו רוצים כמדינה להגיד שאדם שהוא תושב במהות שלו ונמצא באופן ארעי בחו"ל למשך 5-4-3 שנים, ואולי גם תקופות יותר ארוכות, שבגלל 24 שקלים בחודש או אפילו 73 שקלים בחודש אנחנו נגיד שהוא כבר לא תושב, וכל הזכויות הסוציאליות שלו - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל אם, נניח, הוא מראה שהוא משלם עבור אותם רכיבים במדינה שבה הוא נמצא הוא עדיין תושב. הזיקה שלו לישראל ומרכז חייו – הכול נשאר אותו דבר. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

היום אין הבדל כזה. יש מדינות מסוימות שבהן יש אמנות סוציאליות - - 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בדיוק. כי יש בזה היגיון. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

בין הביטוח הלאומי לבין הממשלות בחו"ל. למיטב הבנתי, גם האמנות מסדירות את הביטוח הלאומי ולא את ביטוח הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אוקיי. אז בעצם כשאנחנו מדברים פה על הפחתה מדברים על השוואה של התשלום של סטודנט שלומד בארץ - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אותה הטבה של 49 שקלים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

כן, של סטודנטים. אבל כשאתה דיברת על ההפחתה של 49 שקלים הגדרתם את זה עבור סטודנטים שלא עובדים. נכון? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

נכון מאוד. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לכן ההטבה הזאת ניתנת גם לסטודנטים שילמדו בחו"ל. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

המטרה של ההצעה, כמו של חברי הכנסת המציעים, להשוות את מצבם של הסטודנטים שלומדים בחו"ל ולא עובדים לבין סטודנטים שלומדים בין בחו"ל ובין בארץ שהם לא עובדים, ותהיה להם אותה הטבה של תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים של 24 שקלים. להבנתנו, ראוי שזה יהיה בתקנות מכמה טעמים - - 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

שגם השיעור יהיה בתקנות? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

גם השיעור וגם המנגנון. השיעור כיום הוא קבוע בלוח בחוק, לשאלת חבר הכנסת סעדי. אנחנו בעצם רק מפנים לשיעור שקבוע בחוק. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל מחר יבוא השר וישנה את התקנות האלה. הוא ישנה את השיעור ואז לא תהיה לי שליטה עליו. זאת המחלוקת בינינו, אתה יודע, יוסי. מהמספרים שאתה נותן עולה שסטודנט משלם 104 שקלים לביטוח בריאות חינם בלי תמורה. כלומר הסטודנטים האלה מכניסים לקופת המדינה 24 מיליון שקל בשנה ולא מקבלים תמורה. קופת חולים לוקחת את זה – לא נותנת שום שירות רפואי, לא תרופות ולא שום דבר; והסטודנט בחו"ל נאלץ לקנות ביטוח בריאות בחו"ל. זה הכפל. אז, בסדר, אתם רוצים להשאיר את הרצף של ביטוח הבריאות כדי שלא יצטרך לשלם כשהוא יחזור בבת-אחת סכום גדול – בסדר. אבל, לפחות, אני רוצה לעגן את 49 השקלים. אחרי זה נגיש עוד הצעת חוק. הצדק הוא שהוא לא ישלם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ואם, נניח, הוא בא לחופשת מולדת אז הוא יצטרך לשלם פה בארץ סכומים מלאים במקרה שהוא שובר את הרגל או מאושפז. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זה לא הגיוני שמי שנמצא בחו"ל ולא נהנה מהשירותים משלם תמורתם. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

יוסף, הזכרת בהקשר לדברים שנשמעו עכשיו שיש אמנות כאלה. אז הוועדה מציעה ומבקשת שתעשו בהמשך הדרך חשיבה משום שנשמע שהאופציה הזאת קיימת בעולם. אנחנו לא ממציאים פה שום דבר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

האמנה היא גם למי שלא עובדים או דווקא לעובדים? 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

האמנה מסדירה העברת זכויות בין מדינות. למען הזהירות והסדר הטוב אני אומר שאני לא בקי די הצורך באמנות, גם לא נדרשנו לזה לפני הדיון. אמנות הן אכן דבר מורכב ליישום. אני לא בטוח שאנחנו מסכימים באופן עקרוני עם האמירה שלא ניתנת תמורה. לדוגמה, אותם סטודנטים שחברי הכנסת דיברו עליהם שלומדים בשכם, האפשרות של סטודנט בשכם לקבל שירותי בריאות בארץ היא, להבנתי, אפשרית. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

השאלה אם הוא בוחר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

האם העמדה שאתה מציג כנציג משרד העבודה והרווחה היא עמדת ממשלת ישראל? 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

הוא מהמוסד לביטוח לאומי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

ביטוח לאומי שייך למשרד של מאיר כהן שזה ממשלת ישראל. הוא אומר כאן ששכם זה חו"ל. האם זאת עמדת ממשלת ישראל? אני מברך על העמדה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

הבנתי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זאת גם עמדתי. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

עמדתנו היא שגם עיראק היא ישראל. 

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

עיראק? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הפרת. הארץ המובטחת לנו היא עד נחל פרת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בעניין הזה הדיון יועבר לוועדת הכנסת. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אם נחזור לשאלה איפה זה צריך להיות – אמנות זה דבר מורכב. אולי צריך לחשוב על זה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מדובר פה על נקודה מעניינת ששווה מחשבה. אם אני חוזרת לבקשה ואולי לדרישה לעגן את השיעור במסגרת החוק – תסבירו לנו מה הקושי. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

השיעור עצמו קבוע היום בלוח בחוק. המטרה של ההצעה הזאת, למיטב הבנתי, היא השוואת מצבם של הסטודנטים בחו"ל - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

האם יש בתיקון להצעת החוק הזאת קורלציה והכפפה ברורה מאוד שהדברים האלה עונים בדיוק להגדרה כך שזה נמצא בחוק עצמו ולא צריך את התקנות בשביל זה? נועה, תעזרי לי בעניין הזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא. בחוק אנחנו אומרים עכשיו שסמכות של השר להתקין תקנות - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל אין פה הפניה לנקודה הספציפית הזאת? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היא מכניסה אבל היא אומרת, יש היום תלמיד במוסד להשכלה ופה יש הבהרה שזה לרבות מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל. יש פה הרחבה. אבל הם צומחים מאותו ענף. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נניח שזה באמת יהיה הנוסח – האם כשאני קוראת את הנוסח הזה זה ברור ומובן מאליו שאותם 49 שקלים הנחה חלים, לפי החוק, גם על הסטודנטים שלומדים בחו"ל? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה הרי צומח מאותו ענף, זאת אומרת מאותו סעיף, מאותה פסקה. עקרונית בתקנות אפשר לקבוע הרבה דברים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אז למה צריך את התקנות אם זה אותו דבר? 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

כבר היום ההנחה של 49 שקלים שסטודנטים בארץ מקבלים קבועה בתקנות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

גם ההנחה וגם התנאים לזכאות, שזה יותר חשוב. כי השאלה איזה מוסד מוכר, איזה מוסד לא מוכר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אוסאמה, זה גם קבוע בתקנות. גם ההנחה של 49 שקלים לסטודנטים שלומדים בארץ קבועה בתקנות. אז למה אנחנו רוצים שפה זה יהיה בחוק? 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

זה גם לא סביר שזה יהיה מעוגן בחוק. זה פרטים שבדרך כלל מעוגנים בתקנות - -

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני לא כותב 49 שקלים.

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אז מה ההגדרה? 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני אומר שהתיקון הוא שההפחתה תהיה על-ידי השוואת דמי הביטוח הלאומי שמשלם סטודנט שלומד בחו"ל לדמי ביטוח לאומי של סטודנט שלומד בארץ. אני לא אומר, 49 שקלים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בסוף הסעיף הזה אתה רוצה להגיד שזה באותו סכום. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בשיעור זהה. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

זה אומר שצריך לעשות את זה בחוק ולא בתקנות. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

אז מה יסדירו התקנות? המשמעות של ההצעה של חבר הכנסת סעדי היא עיגון ההסדר בחקיקה כי לא נשאר לתקנות. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

לא, התקנות  יסדירו – זה מה שסיכמנו גם עם משרד האוצר וגם עם ביטוח לאומי – כי יש מחלוקת איזה רשימה של מוסדות הם אקדמיים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

נכון. ההגדרה של המוסדות עצמם – איך אנחנו מגדירים אותם. הם יהיו בתקנות? 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

כן. אבל גם הצעת החוק עכשיו היא לא בהוראת שעה. את הוראת השעה שסיכמנו לשנתיים, ואליה הוקצב התקציב – נעשה את זה בתקנות. כרגע החוק לא מחוקק כהוראת שעה. הוא רק אומר שהשר יהיה רשאי, לרבות מוסד להשכלה בחו"ל. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

שזה גם בזכות ההסכמה שלנו. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

סיכמנו שהחוק שלנו, להבדיל מהתקנות שהן הוראות קבועות, יהיה הוראת שעה לשנתיים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל זה טוב לך? כי אם תרצה להאריך את זה אחרי שנתיים תצטרך להעביר את זה שוב בשלוש קריאות. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

אבל זה ההסכם עם חבר הכנסת ועם משרד האוצר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

דניאל אמר לפני שנייה שההסכם של השנתיים היה שהמוסדות שיש להם זכאות – שם יהיה שנתיים. אבל ההסמכה הכוללת יכולה להיות בחוק, והיא יכולה להיות קבועה; שלא תצטרכו לבוא שוב אחרי שנתיים - - - הזכאות הזאת.  

 << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

הצעה מצוינת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אני רוצה להבין מה סיכמתם מול חבר הכנסת סעדי ומול חברי הכנסת האחרים ומה עמדתכם. לא הבנתי. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

מבחינתנו סיכמנו שתהיה הוראת שעה בתקנות. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

שהמימון הוא בינתיים לשנתיים. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

המימון הוא לשנתיים ותהיה הוראת שעה - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אני עושה רגע סדר: החוק הוא הוראת קבע. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

עכשיו ההגדרה כאן היא שאנחנו קובעים ומשווים ומכניסים בחקיקה הראשית כשאנחנו מדברים גם על מוסד להשכלה בחו"ל – זה תיקון קבוע. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

כן. השר רשאי לקבוע בתקנות. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

ואז בסעיף 2 מדובר שבתוך חודשיים יותקנו התקנות. זה גם התיקון שאנחנו מדברים עליו. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

וכשהשר יעשה את זה הוא יעשה את זה באופן - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

והתקנות יהיו להוראת שעה לשנתיים. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

התקנות שייקבעו ייקבעו להוראת שעה. בחוק, לשיטתי, צריך לכתוב שתקנות, כאמור, יותקנו להוראת שעה לשנתיים. צריך לכתוב את הסעיף עצמו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

את רוצה לכתוב בהסמכה של התקנות הראשונות, כמו שאומר חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהתקנות הראשונות שקובעות הפחתה באותו שיעור שקיים לתלמיד בהשכלה גבוהה, ייקבעו רק לשנתיים. את כל זה את רוצה לכתוב באותו סעיף של תקנות ראשונות. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה מה שקבעתם ביניכם. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן. זה הסיכום. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה הסיכום וסיכומים אנחנו מכבדים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

עדיין נשארה לנו השאלה שהיא מאוד משמעותית, מה ייחשב מוסד להשכלה גבוהה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

כן, ההגדרה עצמה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

נועה, סיכמנו שבין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית הם יכינו - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

רשימה והגדרה של מוסדות שיהיו מוכרים בחו"ל ככאלה שמזכים בהטבה הזאת. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

כן. כדי שלא יהיה ויכוח. יש הצעות ואנחנו צריכים לסכם על הצעה מוסכמת. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בצדק. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אולי לא חודדו ההסכמות בעניין הזה והבנו שלשם זה הולך – כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה שכיוון שזה צומח מאותו ענף, והענף הזה מוסדר היום בסעיף אחר, סעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי, שבו יש ההגדרה הספציפית לעניין מוסדות להשכלה – שם ייעשה התיקון שיעגן את סמכותו של השר לקבוע תקנות לגבי מוסדות להשכלה בחו"ל, ובתקנות תהיה ההשוואה לעניין שיעור דמי הביטוח וגם לעניין המנגנון. המנגנון הוא חשוב מאוד. בסוף הביטוח הלאומי צריך ליישם את התיקון הזה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בסדר. אז יש לכם עוד עבודה לעשות. זה דבר ראשון. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

אני רק אומר כעת שכיום בארץ – וזה שונה באופן מהותי מהמוסדות בחו"ל – הביטוח הלאומי מקבל את רשימות התלמידים מהמוסדות. בחו"ל זה, כנראה, יהיה בלתי ישים. לכן כיוון שזה לא תחום עיסוקו ומומחיותו של הביטוח הלאומי שמעניק זכויות סוציאליות, להתעסק בהכרה של מוסדות בחו"ל צריכה שתהיה הסתמכות על גוף מוסמך אחר בארץ שנותן אישורים מאישורים שונים. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

יוסף, העלינו את כל ההצעות האלה. יש כל מיני הצעות ואנחנו נגיע לסיכומים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

תשבו על זה יחד לקראת הקריאות הבאות. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

זאת אחת ההצעות וזה מה שהציע מנכ"ל הביטוח הלאומי שעוזר לנו בעניין הזה, שניקח את ההכרה של המל"ג באוניברסיטאות בחו"ל - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה אגף במשרד החינוך, זה לא מל"ג. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אגף במשרד החינוך. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא. האגף להכרה זה לא המל"ג, זה מערכת אחרת לגמרי שבכלל לא קשורה למל"ג. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

כבר כעת אנחנו עובדים על הנושא הזה במלוא המרץ למצוא את - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אבל כמו שהציע המנכ"ל בפגישה המקדימה, אם סטודנט ילמד באוניברסיטה לא מוכרת תהיה לו אפשרות להגיש בקשה וייתנו לו את ההנחה הזאת רטרואקטיבית. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

לא, כיוון שהיום בארץ אנחנו מקבלים באופן שוטף את רשימת המוסדות ואת רשימת התלמידים ההטבה הזאת ניתנת באופן שוטף. ככל הנראה אין רשימות של התלמידים שנמצאים בחו"ל או הרשימות הן חלקיות בלבד. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל חבר הכנסת סעדי העלה נקודה קצת שונה מהתשובה שלך. הוא מדבר על כך שאמנם תהיה רשימה של מוסדות מוכרים אבל אם יש סטודנט בחו"ל שלומד במוסד שלא נכלל ברשימה הזאת תהיה לו אפשרות להגיש בקשה ספציפית עם סעיף כמו ועדת חריגים. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

למיטב הבנתי, הרעיון היה קצת אחרת. הרעיון היה בין השוטף לבין הרטרו. כיוון שבארץ אנחנו יודעים בזמן אמת על מעמדם של הסטודנטים אז ההנחה הזאת ניתנת באופן שוטף. זאת אומרת מראש הוא משלם דמי ביטוח לאומי מופחתים. בחו"ל כיוון שאין המידע והוא יביא את המידע בדיעבד, הוא יקבל רטרואקטיבית את ההטבה הזאת שסוכם עם האוצר שתהיה למשך שנתיים. אני לא חושב שאם יש מוסד בחו"ל שהוא לא מוכר ואף אחד לא יודע עליו ולא יודע מה הוא בדיוק עושה, מיכולתו של הביטוח הלאומי להתחיל בשביל אותם 49 שקלים – בלי לזלזל, חלילה – לבדוק מהו אותו מוסד. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

אז מי אתה רוצה שיעשה את זה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

יש פה שתי שאלות נפרדות: האחת – האם התלמיד באמת לומד במוסד - -

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

לכן חובת הדיווח צריכה להיות במקרה הזה, להערכתי - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא מציע פתרון פשוט מאוד - -

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

אני לא סיימתי, אדוני. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

במשרד החינוך יש אגף שזה תפקידו. 

<< יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

משרד החינוך איתנו בזום. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אתה אומר שאתה לומד באוניברסיטה בהונולולו. תפקידו להחליט האם זה מוסד אקדמי או לא בלי קשר למל"ג. ביטוח לאומי אומר לך שאם אותו גוף במשרד החינוך יחליט שזה מוסד שהוא בסדר ולא איזו רשימת מחשב. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

הבעיה היא לא שם. הבעיה היא עם אלה שלא רשומים, כלומר אלה שנרשמים ללימודים במוסד אקדמי שעדיין לא מוכר כאן כמוסד אקדמי. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

אם הוא לא מוכר אז אין הצדקה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אני רוצה לעבור לאייל - -

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

רגע, קטענו אחד את השני. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מופיד, תסיים רגע. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

אני מציע במקרה הזה שסטודנטים שנרשמים במוסדות להשכלה גבוהה – הרי לנו לא תהיה יכולת – לא לביטוח הלאומי ולא לשום מוסד, למספר את כל המוסדות האקדמיים ברחבי העולם כדי לאשר אותם. לכן חובת ההוכחה היא על הסטודנט עצמו. הוא יבצע רישום, יגיש לכם באיזה מוסד להשכלה גבוהה הוא נמצא. אם הוא לא מופיע ברשימה אתם צריכים לאשר לו גם אם זה רטרואקטיבית.

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

למה לא? זה מצב שיכול לקרות. 

 << דובר >> טלי ארפי: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס. בסוף נקודת המוצא שלנו היא שהמוסד הזה מוכר. מה שמתאים פה זה הכרה במוסד שהוא לא מוכר. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

אנחנו לא יודעים. היום מדינת ישראל מכירה בכל המוסדות האקדמיים - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בואו נשמע ממשרד החינוך בעניין הנקודה הזאת. אייל רק, ממונה ייעוץ משפטי. הוא נמצא בזום.

 << דובר >> אייל רק: << דובר >>   

שלום. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

שלום רב. שמעת את הסוגיה עלתה עכשיו בקשר למשרד החינוך. אולי אתה יכול להתייחס? 

 << דובר >> אייל רק: << דובר >>   

תודה על רשות הדיבור. אני מבקש להבהיר שהאגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך מעריך תארים לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי בלבד ורק ממוסדות המוכרים על-ידי הרשויות המוסמכות לכך בארצו של המוסד. מדובר רק על בוגרים, רק מי שיש לו תואר, ומבקש את אישור השקילות לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי. כלומר גם אלה שמגישים בקשות אלינו, ניתן רק לבדוק אם המוסד מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות לכך בארצו, ולא קיימת רשימה של מוסדות בכלל שקיימים בחו"ל, ואם הם מוכרים או לא מוכרים; אלא יש צורך בבדיקה פרטנית  לגבי כל מוסד. לכן מי שרוצה ללמוד היום בחו"ל ורוצה לדעת אם הוא יוכל לקבל כשהוא יחזור עם תואר את אישור השקילות של האגף לצורך הכרה לשכר שלו ולדרגה שלו במגזר הציבורי הוא יכול לפנות ולקבל לאחר בדיקה שלנו אישור שאכן המוסד מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות בארצו. לא משרד החינוך ולא המועצה להשכלה גבוהה מכירים באיזשהו מוסד בחו"ל. אין לנו האפשרות הזאת, ואין לנו סמכות כזאת. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לשמש גם לפי האמנות הבינלאומיות, זה האגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל. האגף הזה הוא מוקד מידע לאומי למתעניינים בארץ בלימודים בחו"ל, והוא יכול לבדוק עבור כל מתעניין או מי שרוצה ללמוד ולהירשם ללימודים בחו"ל, האם המוסד מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות לכך בארצו. אז הוא יכול לקבל אישור שהמוסד הזה מוכר. עם האישור הזה ניתן יהיה ללכת גם למוסד לביטוח לאומי ולהראות שנעשתה בדיקה, והמוסד הזה מוכר. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אבל זאת נקודה יותר מצומצמת כי אתם בודקים לגבי הדרגות והשכר של העבודה במגזר הציבורי שזה דבר צר. 

 << דובר >> אייל רק: << דובר >>   

הרשימה לא סגורה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בדיוק. כמובן, זה לא מעיד על מוסדות אחרים שקיימים בחו"ל. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל זה נותן לך כי הוא עובד לפי האמנה הבינלאומית. יש פה משהו טכני ולכן נכנסתי לדבריו כי ראיתי שיש משהו טכני שלא הובן. יש שני דברים: יש במדינת ישראל משרד שבמקרה בגלל שכר ובגלל שמשתמשים בזה לדברים אחרים, אבל זה בסדר, הוא המוסד שאמון על האמנה הבינלאומית לבדוק האם הוא עומד באמנה הבינלאומית - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

של המוסדות המוכרים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

דרך אגב, השתמשתי בו לישיבות כי ישיבות בארץ לא מוכרות על-ידי המל"ג וכן מוכרות - - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לכן אתה מכיר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

בחלק מהמקרים, לא בכולם. לכן הדרך הטכנית הפשוטה היא שהם יגדירו שהמוסד הזה מוכר על-ידי המדינה - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי זה "הם"? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

משרד החינוך, האגף להכרת תארים. ואז הביטוח הלאומי יודע שהסטודנט אכן למד במוסד אקדמי, לפי האמנה הבינלאומית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אפשר לשאול, אתם מכירים במוסדות רק לעניין חינוך או גם סטודנטים שהולכים ללמוד רפואה? 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לא, סטודנטים באשר הם. 

 << דובר >> אייל רק: << דובר >>   

אני אבהיר שוב: כל אדם שרוצה לברר האם המוסד מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות לכך בארצו יכול לפנות לגף כמוקד מידע לאומי לפי האמנות הבינלאומיות ולקבל אישור האם המוסד מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות בארצו. זה לא אומר שמדינת ישראל, ממשלת ישראל או משרד החינוך מכירים בכלל במוסד אלא זה רק אומר שאנחנו יכולים להעריך את התואר שיוענק לאותו סטודנט במוסד שהוא לומד בו לצורכי דירוג ושכר ולהגיד שהוא שקול לתואר אקדמי ישראלי הנהוג בישראל. זה בעצם האישור היחיד שניתן – מרכז העבודה של הגף זה הערכת תארים כשאדם הוא בוגר, לא כשהוא סטודנט ולא כשהוא רק מתעניין ללמוד; או אם הוא מבקש לפני שהוא מתחיל ללמוד לדעת האם יכירו לו בתעודה כשהוא יסיים את הלימודים אנחנו מאשרים לו שנבדוק את התעודה שלו, והמוסד שבו הוא רוצה ללמוד בו מוכר על-ידי הרשויות המוסמכות לכך בארצו. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

הנקודה ברורה. 

 << דובר >> אייל רק: << דובר >>   

- - - למוסדות שלה. ישראל לא מכירה במוסדות בחו"ל, היא רק מעריכה את התארים האקדמיים לצורכי דירוג ושכר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אתה אומר בעצם שההערכה היא קומה שנייה. קודם כול אתה רוצה שהמוסד הזה יהיה מוכר בארצו, ואחר כך אתה תעשה בדיקה האם התואר הספציפי הזה שקול לתואר בישראל. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

הדיון הוא לא על הכרה בתואר. עם כל הכבוד לכולנו, כדי שמשרד החינוך ישלם תוספת שכר - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

גם בית החולים לרופא. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

כשאתה מדבר אני לא קוטע אותך. למה אתה קוטע אותי כל פעם שאני מדבר? זה לא מכובד. תן לי לסיים ואחר כך תשלים, עם כל הכבוד. 

הדיון הוא לא על דירוג. נכון, משרד החינוך רוצה וחייב לעשות את זה כדי שהתארים שלומדים בחו"ל יהיו מוכרים כאן לדירוג ובכלל. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

לשכר. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

מה שמדובר כאן הוא על השוואת התשלום לביטוח הלאומי – זה נושא אחר לגמרי, ואני חושב שהמדד של משרד החינוך הוא לא נכון. היום כשאתה מתחיל ללמוד אתה לומד 4-3 שנים. אני לוקח את הסטודנט שמגיע ממשפחה ענייה, קשה לו, הוא למד ארבע שנים ולא הצליח לסיים תואר. אני לא צריך את משרד החינוך שיכירו לו בתואר כי הוא לא סיים – מה קורה עם ההפסד של הביטוח הלאומי? הרי הוא למד גם אם זה במוסד שעדיין לא הכירו או לא יודעים עליו. אני מכיר סטודנטים שלא מתקבלים למוסד כזה או אחר ברומניה ועוברים למוסד במדינה אחרת שמשרד החינוך עדיין לא אישר אותו. מה קורה עם הסטודנטים האלה? 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

ברור לנו שיש פה סוגיה שצריך לפתור ובגלל זה אנחנו נפתור - - 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

אל תקשרו את זה לאישורים של משרד החינוך. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

עד שיגיע שר הרווחה ויתקין את התקנות אנחנו נפתור את הסוגיה הזאת יחד עם ביטוח לאומי ויחד עם משרד החינוך.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

גברתי היושבת-ראש, אנחנו יודעים - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

יש עוד סוגיות שצריך לפתור, בהחלט.   

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אחד הקריטריונים יהיה הכרה של משרד החינוך, של המל"ג אבל זה לא תנאי סף, שזה רק הרשימה הזאת ותו לא. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

אנחנו נבחן את זה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

שתהיה אפשרות שסטודנט יגיש בקשה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

אני מקווה שרשמתם את מספר הנקודות האלה שעלו שעדיין נמצאות פה במחלוקת, ואני מאוד מבקשת שתנסו לחזור אלינו עם תשובות גם לגבי הנקודות האלה לקראת הדיון הבא כדי שנוכל להתקדם. אני מאוד מקווה שהוא יהיה בשבוע-שבועיים הקרובים כדי לקדם. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

עלה פה נושא האמנה. אני מודה שאני לא בקי בכל נושא האמנות שיש אבל אני יודע שיש אמנות בנושא של מס הכנסה בחברות, לדוגמה. אתה משלם במדינה בחו"ל וזה מתקזז לך במדינה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זה היה הקו. 

 << דובר >> מופיד מרעי (כחול לבן): << דובר >>   

אם אין אמנה כזאת חשוב מאוד שהביטוח הלאומי יעשה אמנה. כי הרי אם, לדוגמה, הסטודנט לומד ברומניה – אם יש לנו אמנה עם רומניה הוא לא צריך לעשות פוליסת ביטוח מיוחדת כדי להבטיח את הבריאות שלו שם. ואז באופן אוטומטי אנחנו חוזרים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

זאת נקודה שעלתה כבר בתחילת הדיון. אנחנו צריכים לסיים. אני מבקשת שתחזרו לנו עם תשובה. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

חבר הכנסת מרעי הוא בוגר הביטוח הלאומי, לכן הוא המומחה שלנו. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

ברור. 

 << דובר >> יוסף פולסקי: << דובר >>   

נושא האמנות ייבחן. אני לא בטוח אם הוא מסדיר את אוכלוסיית הלא עובדים. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

בסדר, תבדקו את זה. יכול להיות שכן. בואו לא נניח הנחות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

ביטוח בריאות אין בכל העולם. אל תשכחי, הם מדברים על אמנות – מס הכנסה יש בכל העולם, ביטוח בריאות יש רק בישראל. בואו נעשה קצת סדר. 

נקודה אחת שהעליתי קודם – הוא אמר את זה אחר כך - -

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

מי, יוסף? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא אמר שהמערכת של בני ישיבות היא מערכת נפרדת מזאת של הסטודנטים. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

בתקנות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אם כך, מה קורה בחוק הזה? 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

כאן אנחנו מדברים על המוסדות בחו"ל, זה צריך להיות בתוך ההגדרה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אז צריך למצוא את הפתרון כי אם זה מנגנון נפרד צריך למצוא את ההגדרה. 

 << דובר >> דניאל בלנגה: << דובר >>   

נכניס את זה לתוך ההגדרה. 

 << יור >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << יור >>   

גם זאת נקודה שאתם צריכים לתת עליה את הדעת. יש לכם מספר דברים, ואנחנו ניפגש בדיון הבא עם נתונים ועם תשובות כדי להגיע לנוסח מוסכם, כולל עם ההצעות שנמצאות עדיין בוועדת הכנסת ונוכל למזג אותן ולהתקדם עם החקיקה. תודה רבה לכם, אני נועלת את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>