פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת הכלכלה
03/12/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 526
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' בכסלו התשפ"ה (03 בדצמבר 2024), שעה 12:05


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד-2024, של ח"כ ארז מלול << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
משה פסל

חברי הכנסת:
ארז מלול


מוזמנים: 
	אוהד מרדכי
	–
	רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר

	איגי פז
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, אזרחי, משרד המשפטים

	צבי גזבר
	–
	ראש צוות פיננסים, רשות התחרות

	מאיה גרטי גלבוע
	–
	מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות ניירות ערך

	חן פליישר
	–
	עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל

	נועה גרנות רייך
	–
	הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	ליאורה נבון
	–
	הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	עינת גרינפלד
	–
	מתאמת קשרי ממשל, בנק ישראל

	טיבי רבינוביץ
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	גלי כספרי
	–
	מנהלת המחקר, איגוד הבנקים

	עינת יוסוב
	–
	עו"ד, איגוד הבנקים

	יעל שכטר סיטמן
	–
	לוביסטית ציבורית, לובי 99

	משה קאשי
	–
	מנהל תחום פיננסיים, לובי 99

	דוד כפיר
	–
	מתמחה, ייעוץ משפטי למליאה

	נעם בוטוש
	–
	מרכז המחקר והמידע, הכנסת

	רועי אברהם
	–
	עו"ד, יועץ לחבר הכנסת ארז מלול




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביטל יזרעאל הופמן

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד-2024, פ/4598/25 << נושא >> 
הצעתו של חבר הכנסת ארז מלול


 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

צוהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. היום ב' בכסלו התשפ"ה, ה-3 בדצמבר 2024. על סדר היום הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת ארז מלול. 

בבקשה, תציג את הצעת החוק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש, האורחים, איגי פז ידידי. על אף המלחמה המתמשכת כבר יותר משנה וחוסר יציבות כלכלית, חמשת הבנקים הגדולים הציגו ברבעון השלישי רווחיות גבוהה במיוחד. הרווח הנקי הכולל שלהם זינק ב-27 אחוזים מ-7.4 מיליארד שקלים. גם בראייה רחבה יותר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחו בנקים 22.6 מיליארד שקלים, כ-15 אחוזים יותר מאשר בתקופה מקבילה. זה כמובן פועל יוצא של הריבית הגבוהה, האינפלציה שמנפחות את הכנסת המימון. מעל ל-80 אחוזים מהכנסות הבנקים מתחילת השנה, מריבית, הבנקים יודעים היטב לגלגל את הריבית הגבוהה, האשראי שהם מוכרים אך כשזה נוגע לריבית שמשלמים לציבור, התגובה שלהם היא איטית בהרבה. אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בחגיגת הרווחים של הבנקים הוא הר הכסף ששוכב בחשבונות העובר ושב של משקי הבית, כ-235 מיליארד שקלים. אני חוזר על המספר – כ-235 מיליארד שקלים נכון לספטמבר האחרון.

בעבר לכל לקוח היה בבנק פקיד איתו היה מדבר אבל היום כולם יודעים שנכנסנו לעידן המדיה התקשורתית, אפליקציות, הכול דרך אפליקציה, העברות, פעולות, החומר האנושי בבנקים מתמעט וזה מאפשר לבנקים בעיקר לנצל את זה שהציבור הוא צרכן... מאוד וההתייעלות הדיגיטלית באה על חשבון הלקוח. דוגמה טובה לכך ניתן לראות גם בריבית על הפיקדונות. בעוד שרוב הבנקים מציעים הטבה להפקדה דיגיטלית דרך אפליקציה או אתר, בכל יצירת קשר עם פקיד בהתמקחות מאפשרות להשיג ריביות ותנאים טובים הרבה. הצעת החוק שלי באה לקבוע הצעה חברתית, שהבנקים יחויבו לעדכן באופן שוטף לקוחות עם יתרה גבוהה בעו"ש, כמו העדכון החודשי שהבנקים מחויבים לשלוח לצרכן את סך העמלות והריביות שהלקוחות שילמו מכיוון שלעדכון בערוצים הדיגיטליים יש השפעה מעטה על אוכלוסיות מסוימות.

אמנם ידוע לי שחלק מהבנקים אכן החלו בחודשים האחרונים לשלוח הודעות בנושא ללקוחותיהם אך הם עושים זאת באופן חד פעמי ומוגבל בזמן כי החוק עדיין לא עבר ועד כה לא הורגש שינוי משמעותי בשטח.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות למפקח על הבנקים וכן ללשכה המשפטית של בנק ישראל אשר במקצועיות רבה עזרו לקידומה של הצעת חוק זו. יש לי כאן את הנתונים ומי שלא ראה ולא שמע, אפשר להעביר אותם אליו אבל אני בטוח שכולכם יודעים את הנתונים. 

לכן אני מבקש מאדוני היושב-ראש לקדם כמה שיותר מהר את הצעת החוק. מדובר כאן בסכומים גדולים ואנשים משלמים ריביות על משכנתאות מצד אחד, על כרטיסי אשראי, על כל מיני הלוואות ולעומת זאת על הכסף שלהם ששוכב בבנק, הם לא מקבלים כלום. הצעת החוק מיטיבה עם האזרח. החוק הזה לא חס וחלילה נגד הבנקים אלא זה רק לטובת האזרח. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

יש לנו כאן בקשת דיבור מלובי 99, יעל שכטר.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

תודה רבה. אנחנו מברכים על הצעת החוק. זה דיון מאוד מאוד חשוב. יש כאן בעיה חמורה מאוד שצריך לטפל בה. הציבור מחזיק רבע מיליארד שקלים בחשבון העו"ש והמרוויחים היחידים מכך אלה הבנקים. הציבור צריך, ורצוי מאוד, שיקבל יותר על הכסף שלו.

 צריך להבין שהבעיה הזאת נובעת מכמה כשלים. הראשון הוא שאחרי שנים של ריבית אפסית ואינפלציה מאוד נמוכה, הציבור בכלל לא מודע לכך שהוא יוכל להרוויח על הפיקדונות שלו. זה כשל שצריך לתקן. הדבר השני הוא שהבנקים, כמו שאמרת, סוגרים את הסניפים שלהם, הקשר עם הלקוח מצטמצם ובעצם אם פעם היית מגיע לבנק, מדבר עם הפקיד, הוא רואה את החשבון שלך ונותן לך המלצות כאלה ואחרות, היום זה כבר כמעט לא קיים. צריך לחזק את הקשר הזה בין הבנק ללקוח וזאת הזדמנות מצוינת לעשות את זה.

יש מספר שינויים שאנחנו נבקש להכניס להצעת החוק, גם בגלל שהציבור שרובו ללא ידע פיננסי מספיק צריך לדעת שיש לו חלופות טובות יותר וכרגע הוא לא יודע אותן, וגם השינויים האלה הכרחיים כדי למנוע מהבנקים שמרוויחים מיליארדי שקלים מהכספים האלה, שהם לא יוכלו להתחמק מההוראה.

ראשית, נבקש שהבנקים יחויבו לא רק לעדכן את הלקוח על היתרה בחשבון ואז הוא ילך ויחפש את החלופות האלה כי רוב האנשים לא יעשו את זה אלא יפרסו בפני הלקוח את כל החלופות, כולל הקרן הכספית. אני מדגישה את הקרן הכספית כי היא קרן סולידית, נזילה מאוד, שמקבלים עליה ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל והיא לחלוטין לא באינטרס של הבנקים להמליץ עליה. אנחנו מבקשים שזה ייכנס להצעת החוק. לפני כמה חודשים הרשות לניירות ערך – ונמצאת כאן נציגת הרשות שתוכל להסביר על הרפורמה שנעשתה – ביצעה צעד משמעותי מאוד ובעצם השוותה את התנאים של הקרן הכספית לפיקדונות. ראוי שכאשר הבנקים ממליצים על חלופות במעמד ההודעה או השיחה, שהם יציינו גם את החלופה של הקרן הכספית.

בהצעת החוק כתוב שההודעה תחול על סכומי יתרה בעו"ש שאינם נושאי ריבית. זאת טעות כי גם כיום יש בנקים שנותנים ריבית של 0.1 אחוז על היתרה בחשבון שזה במילים אחרות כלום ושום דבר. אם המשפט הזה בעצם יישאר, זה יגרום לכך שהבנקים יתנו ריבית מאוד מאוד נמוכה על הכספים ביתרה וכך הם יוכלו להתחמק מההוראה ובעצם הם לא יצטרכו לעמוד ביישום החוק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה את מציע?

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

שידברו על היתרה בחשבון בלי להזכיר את המשפט שלא נושאים בריבית כי זה פשוט לא נכון וזאת איזושהי פונקציה שתאפשר לבנקים להימנע מיישום החוק.

 לדעתנו עדיף לא לנקוב בסכום של יתרה או בתקופה רציפה של היתרה בחשבון כי לכל לקוח יש אופי אחר ועדיף שיהיה איזשהו מתווה מותאם. הדבר הזה יכול לגרום להודעות יתר עבור לקוחות ש-15,000 שקלים בחשבון זה סכום רגיל ותואם את הפעילות שלהם ולעומת זאת יש לקוחות שיש להם קצת פחות מ-15,000 שקלים בחשבון אבל הודעה כזאת מאוד תועיל להם. לדעתנו הקביעה הזאת צריכה להיות בידי המפקח באישור ועדת הכלכלה כמובן.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

את מציעה שיהיו כמה סוגים של הודעות?

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

לא. לדוגמה זה יהיה קשור להכנסות של אותו לקוח. איזשהו אחוז מההכנסות או מההוצאות. איזשהו משהו שהוא יותר מותאם כי לכל לקוח יש אופי אחר.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

את ההערות נשמע אחר כך. נתחיל עם הקראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אלא אם כן יש התייחסות כללית. עוד לא הגענו להקראה.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

מבחינתנו אלה התייחסויות כלליות שצריך להכניס להצעת החוק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

על הנוסח ניכנס עת נקריא את הצעת החוק ואז נשמע את ההערות האלה. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אגף התקציבים, משרד האוצר. אני אנסה לא להעריך יותר מדי לפני ההקראה. אני אומר שאנחנו חושבים שזו הצעת חוק טובה וחשובה. זאת באמת אחת הסוגיות הכי חשובות שיש בתחרות בעולם הפיננסי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

האוצר מפרגן.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני באמת חושב שזו הצעת חוק טובה. אנחנו בעצמנו מחפשים ועובדים הרבה כדי למצוא דרכים נוספות להביא את הציבור להעביר הרבה מהכספים שלו מכספי העו"ש לכספים נושאי ריבית. בסוף זו הבוננזה הגדולה של הבנקים בשנים האחרונות.

אני אצטרף לחלק מהדברים שנאמרו כאן ואולי גם נוסיף עת נקריא את הצעת החוק. אני רק אומר בכללי כלקחים שאנחנו למדנו עת העברנו לפני שנה ומשהו את החוק של הודעה על עמלות וריביות, כל חודש מקבלים הודעה על כך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

זה עבר בחוק ההסדרים.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אני הרחבתי את זה עכשיו לאשראי. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני מקבל את ההודעות ולא מבין מה זה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

זו בעיה. אנחנו חושבים שהחוק טוב והוא מניע לפעולה הרבה אנשים אבל יש דברים שהיינו צריכים לתקן אחרי שאנחנו מפיקים לקחים. אין מועד קבוע למשלוח ההודעה ואתה לא יודע אם זה ביום מסוים בחודש, אתה לא יודע מה הנוסח ויש נוסחים שונים ולפעמים בנוסח הוא לא בדיוק ברור מה כתוב בו. לפעמים אלה דברים שצריך לקבוע להם הוראות. אני חושב שקשה לקבוע את כל ההוראות האלה, איך בדיוק תהיה ההוראה בחקיקה ראשית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא חייב בחוק. הוראה של בנק ישראל. לא כל דבר צריך להיות בחוק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

יש לנו עכשיו חוק שעובר כדי להרחיב את ההוראות האלה גם לאשראי. אולי זאת הזדמנות גם שם לקבוע תקנות מסוימות ובתקנות לקבוע את הכללים האלה. בתקנות באישור ועדה לא צריכה להיות חקיקה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

זו הערה כללית. בהערות הפרטניות נתייחס למה בדיוק הם מפנים ומה זה חלופות השקעה. אולי לשלוח איזשהו לינק לאיזה עמוד בו יש חלופות השקעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

נעבור להקראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ה-2024

1. הוספת סעיף 5א4

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 5א3 יבוא:

"5א4.	הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית

(1) היה חשבון עובר ושב של לקוח ביתרת זכות בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים אשר אינה נושאת ריבית, במשך תקופה רצופה של רבעון קלנדרי לפחות, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על אודות יתרת הזכות בחשבונו, יבהיר כי יתרת הזכות האמורה אינה נושאת ריבית וכי באפשרות הלקוח לבחון חלופות השקעה.

(2) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בהתאם להוראות לפי סעיף 5א1א(ג)".
 
אני אסביר בקצרה. זאת בעצם ההוראה המהותית שעוסקת בחובה של תאגידים זכאים לשלוח הודעות על אודות יתרת זכות בחשבון. ההפניה שנקובה בסעיף קטן (ב) מפנה לתיקון חקיקה שנחקק זה מכבר לעניין הודעה על סיום הטבה בנקאית ובעצם בסעיף קטן (ג) שמפנים אליו כאן, יש הוראות לעניין מסירת ההודעה, בין היתר הודעה תימסר ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו. ההודעה תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם וכן במקרים בהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה בהתאם להוראות, וכאן יש הפניה להוראות שאמור לקבוע או שקבע המפקח על הבנקים בהוראות ניהול בנקאי תקין לעניין מסירת ההודעות.

אני רוצה להתייחס בקצרה גם להערות שנשמעו כאן וגם להערות נוספות שקיבלנו. קיבלנו הערה לעניין הגדרת לקוח. למעשה הגדרת לקוח בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובעת שמדובר על אדם שמקבל שירות מתאגיד בנקאי כאשר אדם כולל הן יחיד והן תאגיד. יכול להיות שכאן נכון לכוון את ההודעה הזאת ללקוח שהוא יחיד ולא לחשבונות של תאגידים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני מסכים. בדרך כלל יש לו יועץ השקעות ורואה חשבון.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני תוהה לגבי סוגי התאגידים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

עמותה אולי לא, אבל עסקים עסקיים, אולי כן. 

מה אומר בנק ישראל?

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

אנחנו בעד להחריג תאגידים. גם רואים בנתונים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כמו שאמרתי, לקוח שהוא יחיד.

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לובי 99, עם תאגידים אתם לא מתעסקים. אתם רק נגד תאגידים ולא בעד.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני חושב שצריך לחשוב על זה. כשאמרת את הנתונים ביתרות העו"ש, אמרת 235 מיליארד שקלים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

הרבה מסות של תאגידים.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

יש עוד סכום דומה, כמעט זהה של 270 לעסקים. אני לא יודע לעשות את החלוקה. אני מסכים שלתאגידים גדולים זה פחות רלוונטי לשלוח להם אם יש להם יותר מ-15,000 שקלים.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

בדרך כלל יש להם אנשים שמנהלים את העניינים האלה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מנהלים, יועצי השקעות בשכר ושכירים. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

זה אולי רלוונטי יותר לעסקים קטנים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אבל איך אתה מחריג בחוק? 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

עסקים עם מחזור מסוים, להוציא אותם החוצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אין לי כרגע רעיון מה אמת מידה שתהיה לעניין הבחנה בין תאגידים לעסקים קטנים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

עשינו את זה בהוצאה לפועל, למשל שכר טרחה. הבחנו בין תאגידים לעסקים קטנים. אני לא זוכר את הנוסח שם. הבחנו בין עסקים עליהם חל שכר טרחה בסכום איקס לבין תאגידים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בעיניי כרגע יש שתי אפשרויות. אפשר לקבוע עכשיו שמדובר רק על לקוח שהוא יחיד ולבחון את השאלה בשלב הבא, לאחר קריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני מקבל את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

או לא להתייחס לשאלה ולהתייחס אליה בכלל. זאת אומרת, לא לחדד כאן מי הוא הלקוח.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

האופציה הראשונה שהצעת מקובלת עלי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו נתייחס לעניין ההחלה על תאגידים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

שיהיה ברור שבהכנות הבאות נדבר על זה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אפשר להשיג נתונים. זאת לא בעיה.

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

אם אפשר להתייחס. אנחנו רואים שתאגידים מקבלים הרבה יותר ריבית גם על העו"ש שלהם וגם ריבית הרבה יותר גבוהה מלקוחות פרטיים. גם הנתונים מראים שיש הצדקה שתאגידים לא יהיו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה נתון, אלמנט מאוד חשוב שהם מקבלים יותר ריבית על העו"ש. 

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

אין לי חלוקה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אולי אלה רק הגדולים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא. היא אומרת שאין חלוקה.

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

לי אין חלוקה. אין לי את המידע.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אם המידע כמו שאת אומרת נכון ואין הבחנה בין עסק בינוני-קטן עם מחזור של 10 מיליון שקלים שאינו דומה למחזור של מיליארד, זה באמת מיותר. אבל אם יש הבחנה בסכומים של התאגיד במחזוריות, אז כן צריך. זה פקטור בהצעת החוק, לגבי הסכומים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כרגע ההחלטה היא כפי שאמרנו. לקוח שהוא יחיד.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לעניין ההערה שנשמעה כאן על ידי נציג אגף התקציבים לגבי הסמכה לקבוע הוראות לעניין ההודעה. כמו שאמרתי, בסעיף שאנחנו מפנים אליו, בסעיף 5א1א(ג) יש הסמכה למפקח על הבנקים אם ראה כי הדבר נדרש לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה. אם אכן מבקשים לקבוע הוראות יותר רחבות, אולי צריך לוותר על ההפניה לפסקה הזאת ובעצם להסמיך או את נגיד בנק ישראל או את המפקח על הבנקים לקבוע כללים או הוראות לפי העניין, תכף נשמע התייחסות של בנק ישראל, הוראות לעניין ההודעה. 

אני רק אומר שהמשמעות היא שבעצם כל עוד לא נקבעו או נקבעות הוראות כאלה או כללים כאלה, לא ניתן ליישם את התיקון. אם כן, יש כאן יתרונות וחסרונות לעניין של הסמכה כזו לקבוע.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

בנק ישראל, המחלקה המשפטית. לא אמרנו קודם וחשוב לנו לומר שאנחנו מברכים על הצעת החוק ותומכים בה. עבודה בשיתוף פעולה מניבה פירות.

לגבי הסוגייה הזאת. דיברנו על זה לפני כן וההערה הזו עלתה. לנו מאוד חשוב שהצעת החוק תהיה פשוטה ושברגע שהיא תחוקק, תהיה איזושהי תקופת היערכות אבל היא מיד תחול ולא יצטרכו לקבוע כל מיני הסדרים בחקיקת משנה או יהיו איזשהן אי-בהירויות כאלה שנצטרך להתחיל לחדד והן ישפיעו על היכולת להיערך.

אנחנו גם חושבים שיש לנו סמכות כבר היום, סמכות המפקח על הבנקים, ככל שיעלו דברים שאפשר לחדד והם בהתאם לסעיף החוק, אנחנו יכולים לחדד אותם והסמכויות נתונות לנו. כן היינו רוצים שתישאר ההפניה איך מוסרים את ההודעה, שזה כבר יתלבש על מנגנון קיים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה עם ההצעה של לובי 99 שלא תהיה רק הודעה אלא גם יפנו את הבן אדם לקרן כספית. איך קראת לזה?

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

חלופות השקעה שמתאימות לו. הרוב רוצה הצעות סולידיות וקרן כספית היא חלופה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עברנו לנושא אחר. אני כן רוצה להבין את עניין ההסמכה. לעמדתכם אין צורך לקבוע הוראה מפורשת. השאלה אם תקבעו הוראות כאלה ואם תהיה איזושהי אחידות ובהירות מבחינת הבנקים ליישום החוק המוצע.


 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

בגדול הגישה שלנו בנושאים האלה היא שבהצעה כזאת כדי שהיא תהיה פשוטה, אנחנו לא רוצים לייצר עוד סט של רגולציה שגם לוקח זמן לקבוע אותה, צריך לקבל הערות ציבור וכולי. אנחנו רוצים שהחוק כמו שהוא יהיה שלם. אנחנו תמיד עוקבים אחרי היישום ואם אנחנו מזהים ביישום שיש דברים שהם לא ברורים והם מהותיים או שצריך לייצר אחידות, אנחנו מתערבים ככל שאנחנו יכולים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אומר מה אני מציע לשלב הזה. בפסקה (4) של סעיף קטן (ג) אליו מפנים כאן בהצעת החוק, סעיף 5א1א(ג), יש "סמכות למפקח אם ראה כי הדבר נדרש לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין מסירת הודעות". אולי נחיל את הפסקה הזאת בלי המילה מסירת. כלומר, "ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות לעניין הודעות כאמור בסעיף קטן זה". אז, ככל שתמצאו לנכון, תוכלו לקבוע בהסמכה רחבה יותר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

גם את ההצעה הזאת קיבלנו. איתי, היום כל הצעה שלך אנחנו מקבלים.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

משרד המשפטים. אנחנו מברכים אבל בכל זאת משהו אחד קטן שאולי כן כדאי להבהיר. יכול להיות שכן יינתן לזה מענה באמצעות הנחיות של המפקח אבל בעצם משהו שקצת חסר זה האם מדובר בהודעה חד פעמית או בהודעה עיתית. נניח שיש בן אדם שיש לו יתרה של 15,000 שקלים והוא מקבל הודעה ושוכח ממנה. האם צריך להזכיר אחרי חודש, אחרי שנה, או שמספיקה הודעה אחת.


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

כל רבעון.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אחת לרבעון? אבל זאת תחילת רבעון?

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אוהד דיבר על זה. צריך שיהיה מועד קבוע.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

בתחילת הרבעון תימסר הודעה. 


 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

בסעיף הזה כתוב "נושאת ריבית" וזו הגדרה מאוד מאוד בעייתית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. צריך להתייחס גם להערה הזאת.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

אנחנו חושבים שצריך להוריד את זה.

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

אין לנו התנגדות לגבי זה שזה יהיה גם לגבי יתרות שנושאות ריבית אבל אז צריך לשנות את הנוסח. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

פשוט להוריד את המשפט.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

חשבון עו"ש שנמצא עם מעל 15,000 שקלים ברבעון, בעל החשבון קיבל הודעה. כן ריבית או לא ריבית, זה לא נושא שלנו. הוא קיבל הודעה שיש לו יתרה בעו"ש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אנחנו נמחק את "אשר אינה נושאת ריבית".

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

תודה. צריך גם לתקן את הכותרת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כן. כמובן.

נשמעה כאן הערה לעניין הסכום. אני לא בטוח שנכון לקבוע כאן סמכות רחבה, לקבוע מה הסכום ולפי איזשהם מאפיינים. אני חושב שעדיף. הייתי מציע לאפשר שינוי של הסכום המרבי הזה בצו - אני צריך לחשוב אם זה צו של שר האוצר או של נגיד בנק ישראל באישור הוועדה – לשנות את הסכום כך שלא יידרש תיקון חקיקה ראשית אם ירצו לשנות את הסכום. זאת הצעה שבעיניי נכון לשקול אותה.

אני אומר שאני מציע את הסכום הזה של 15,000 שקלים חדשים, להסמיך את שר האוצר או את נגיד בנק ישראל, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את הסכום הזה בצו כך שלא תידרש חקיקה ראשית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

יכול להיות שבהתאם לנתונים הכלכליים הסכום יהיה 30,000. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

השאלה אם אפשר בשלב הזה לומר שתהיה הסמכה ולתת לנו רגע לחשוב מי הגורם המתאים. מי הגורם שמתאים שישנה את הסכום. דיברת על השר או על נגיד בנק ישראל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

כרגע השאלה היא אם אנחנו משלבים את הנקודה הזאת בנוסח.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אין לנו התנגדות שזה ישולב אבל הגורם המסוים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני לא יכול לכתוב גורם כלשהו. אני צריך לכתוב מי.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

השינוי הזה ייכנס בהמשך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

בסדר. נבחן את זה בשלב הבא.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

אנחנו כן מבקשים שהסכום המינימלי יהיה נמוך יותר. 15,000 שקלים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא ואני אגיד לך למה. לפעמים אדם מקבל משכורת ב-1 בחודש והמשכנתא יוצאת ב-10 לחודש. יש לו בחשבון 5,000 שקלים וכל פעם מתקשרים אליו.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

קחו בחשבון שאם אנחנו מדברים על 15,000 שקלים, אתם יכולים כאן לפספס לקוחות שהודעה כזו יכולה לעזור להם להתנהל טוב יותר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

15,000 שקלים נראה לי סכום סביר. עד 15,000 שקלים אדם בדרך כלל מבזבז. אדם שיש לו 30,000, 20,000 שקלים, יש כאן אפיק השקעה. גם הריבית שהוא יקבל על 5,000 שקלים היא כמעט כלום.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

 כשנגיע לרגע הנכון בהקראה, צריך לדבר על הקרן הכספית כי היא נזילה יותר מכל דבר אחר. חבל שיש אנשים שלא יוכלו לעשות ריבית על אפיק השקעה כל כך טוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רק אומר אני לא בטוח שנכון במסגרת הודעה כזאת לתת ממש ייעוץ השקעות ללקוח. הכוונה היא לתת איזושהי התראה ללקוח שישים לב שיש לו יתרה ושיבחר חלופות השקעה. 

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

לפחות אפשר להציע לו.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

את מציעה להכניס את כל החלופות?

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

לא צריך להכניס את כל החלופות. כן אפשר להציע לו חלופות השקעה שתואמות לו והן לפי הצרכים שלו. רוב האנשים שמחזיקים כפסים בעו"ש, אתה אומר להם חלופות השקעה, הם חושבים על מניות הם חושבים על דברים מסוכנים והם אפילו לא הולכים לבדוק את זה. יש אופציה לפיקדונות וקרנות כספיות סולידיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

יש עוד מכשירים פיננסיים אחרים. לא הייתי עכשיו נכנס למסגרת הודעה כזאת ללקוח. שוב, אנחנו מדברים על יידוע ולא על ייעוץ השקעות.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

אבל רוב האנשים הם חסרי אוריינות פיננסית. מי יידע אותם אם לא הבנק? מי ייתן להם את האפשרויות? הם לא ילכו לחפש אותן לבד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

גם ההודעה על סכומי עמלות לא בעצם אומרת לך שימי לב, תבחני חלופות אחרות אצל גופים פיננסיים אחרים. היא אומרת לך שזה סכום העמלות שאת משלמת מדי תקופה לבנק וכשאת רואה את זה, הרעיון היה, עת נחקק הסעיף הזה בחוק ההסדרים האחרון, שהלקוח יראה שזה סכום העמלות שהוא משלם והוא אולי יבחן אפשרות לעבור למשל לבנק אחר. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני מציע לשמוע את נציגת רשות ניירות ערך על תהליך שהם עושים יחד עם בנק ישראל לגבי הנושא.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> 

שלום. רשות ניירות ערך. אני אשמח להתייחס לנקודה הזאת. יחד עם הכנסת העברנו לאחרונה רפורמה מאוד חשובה שמעלה את החשיבות ואת המודעות של הציבור שקרן כספית היא חלופה חשובה לפיקדון כדי באמת להעביר את כל המיקוח ללקוח ולאפשר לו להשיג תשואה על הכספים שלו. אנחנו מזהים שלקוחות שהכספים שלהם נמצאים עו"ש הם לקוחות שכפי שנאמר כאן הם לקוחות בעלי פחות אוריינות פיננסית, הם לא יודעים שיש להם יכולת בדרך כלל להתמקח על שיעורי הריבית, הם בדרך כלל גם מדירים את רגליהם משוק ההון באופן כללי והקרן הכספית היא באמת מוצר שהוא לחלוטין תחליפי לפיקדון והוא סולידי ומאפשר נזילות יומית. עשינו איזשהו מהלך שאפשר גם להציע קרנות שיש להם מאפיינים שהם עוד יותר דומים לפיקדון. 

מפאת קוצר הזמן אני לא ארחיב אבל גם אנחנו סבורים שחשוב שהודעה כזאת תניע לפעולה כלשהי ולא מספיק היא רק תאמר ללקוח שיבחן חלופות השקעה שלו. 

אנחנו כן עושים עבודה מאוד חשובה ומאומצת עם בנק ישראל במשותף, שגם היא תולדה של אותה של אותה רפורמה שהמטרה שלה לייצר עמוד ייעודי גם באפליקציות הבנקאיות וגם באתרים הבנקאים של שוק הכסף שמראה ללקוח גם את הפיקדונות וגם את הקרנות הכספיות אלה לצד אלה. אנחנו חושבים שאולי ההודעה תפנה לאותו עמוד ותוכל להניע אותו לעשות משהו אקטיבי עם קבלת ההודעה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

יש כאן סיטואציה מורכבת. אני אומר בכלליות שאנחנו לא מאוד אוהבים להורות על קישורים בהודעות בגלל בעיית ההונאות שהולכת וגדלה. אנשים התרגלו ללחוץ על לינקים בהודעות לגיטימיות ואחר כך הם גם לוחצים על לינקים בהודעות לא לגיטימיות. אנחנו בהחלט עושים עבודה משותפת. יש הוראת ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים שמקודמת בשיתוף פעולה מאוד מאוד הדוק עם רשות ניירות ערך כדי לתת שקיפות יותר גדולה ולקחת את הקרנות הכספיות ולשים אותן בהקשרים מסוימים כחלופה שכדאי שלקוח ישקול מול הפיקדונות. אנחנו כן חושבים שבמקרה הזה יכולה להיות בעיה דווקא לדבר על פיקדונות וקרנות כספיות כי יש עוד חלופות השקעה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה דעתכם שבהודעה ישאלו אם הלקוח רוצה שנציג בנק יחזור אליו ואם הוא רוצה, הוא יקיש 1?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

השאלה אם חלופות ההשקעה שהן לא בבנק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אבל בדרך כלל הכסף בבנק. אפשר לשאול ולומר שאם הוא רוצה בחברת פסגות, שיקיש 2. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ללקוח יש אפשרויות השקעה שלפעמים משתלבות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אמרנו שלפני האפליקציות הפקיד בבנק היה מייעץ לך. היית מזמין אותו גם לחתונה שלך ולהבדיל גם לאבל. הוא היה חלק מהמשפחה אבל היום אין בכלל קשר ואתה אפילו לא יודע מה מספר הטלפון שלו. אני אומר לא כמו שהם טענו שהיועץ בהודעה יגיד ללקוח שישקיע בדבר זה או זה אבל אם הוא רוצה עצה או משהו, כן, להקיש 1 ויחזרו אליו. לפעמים אני מקבל הודעה מהכללית, בנושא בריאות ובנושאים אחרים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

 בוודאי שהצעה כזאת יכולה להיות פרקטית אבל חלופות השקעה יכולות להיות הן בבנק שבו הלקוח מנהל את החשבון ויכול להיות גם מחוץ. לפעמים האפשרויות של הלקוח הן יותר משתלמות דווקא מחוץ לבנק למרות שללקוח נוח לנהל את כל ענייניו במסגרת הבנק.

אני חושב שאפשר לבחון את השאלה הזאת בשלב הבא. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

מנהל תחום פיננסים, לובי 99. אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. בסופו של דבר אנחנו מדברים על ציבור עם אוריינות פיננסית נמוכה. כשהוא מקבל הודעה כזאת על 20,000 שקלים, 30,000 שקלים שיש לו בחשבון, ויש לו משפט לבחון חלופות השקעה – זה דבר ראשון מרתיע אותו ודבר שני, זה פותח בפניו עולם שהוא לא מבין. כמובן שיש חלופות השקעה מחוץ לבנק, נדל"ן ועוד, אבל זה לא רלוונטי למקרה שלנו. אנחנו חושבים שהבנק צריך להציע לו או להמליץ לו או להכווין אותו לגבי האלטרנטיבות של אחזקת הכסף בעו"ש. להחזיק את הכסף בעו"ש זה לא עכשיו לקנות מניות או להשקיע בנדל"ן. האלטרנטיבה לאחזקת הכסף, סכום קטן בעו"ש או סכום שהוא לא מאות אלפי שקלים, זה פיקדון, זאת קרן כספית, זה שוק הכסף והשקעות של עד שנה. כבמקרה הזה הבנק יכול להכווין את הלקוח או לפחות לפרוס בפניו את האפשרויות כי להגיד לו חלופות השקעה, זה פותח בפניו עולם מלא שבעצם אנחנו לא אומרים לו כלום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני חוזר ואומר שאני מבין את הפרקטיות. אני רק חושב שיכולה להיות כאן השלכה גם על התחרות במערכת הפיננסית והדברים האלה נדונו בהקשרים אחרים בעבר. בעיניי לא נכון לכוון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

הבנק יכול להתקשר אליו ולהציע לו כרטיס אשראי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הבנק יכול להציע כל דבר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

גם לזה יש לי הצעת חוק. אני לא יודע אם אתם מכירים אותה. 

 << אורח >> נועה גרנות רייך: << אורח >> 

אנחנו באמת מעודדים את הלקוחות ללכת ולהשוות בין הבנקים. אנחנו מנגישים מידע השוואתי. אם נשלח את הלקוח חזרה לתוך הבנק, אנחנו בעצם מצמצמים או מגבילים אותו.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

גם כך הלקוח בתוך הבנק.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בתיק השקעות לא יסתכלו עליך עם 40,000 שקלים.

 << אורח >> צבי גזבר: << אורח >> 

רשות התחרות. אנחנו מצטרפים לחשש שאם הודעה שתפנה את הלקוח ישירות אל פקיד הבנק תביא אותו להישאר בתוך הבנק ולא לבדוק חלופות השקעה חוץ בנקאיות.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אנחנו מדברים על אדם שנמצא בתרדמת. אתה אומר שאם אני לא יכול להעיר אותו עכשיו ב-100 אחוזים, אני גם לא אעיר אותו ב-10 אחוזים?

 << אורח >> צבי גזבר: << אורח >> 

אני חושב שיש איזה גבול שבו אנחנו אומרים לו שישים לב, יש לך חשבון ואתה יכול לבחון את האופציות וזה אולי יכול להביא אותו לבחון פיקדון.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

לפי זה אתה כן מקבל.

 << אורח >> צבי גזבר: << אורח >> 

נכון אבל כשאתה הולך לך לבנק שלך, יכול להיות שעדיף לו ללכת לבנק אחר לקבל תנאים משתלמים יותר. יצירת קשר ישירות חזרה עם בנק המקור שלו, כאן יכולה להיות הבעיה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

תהיו פרקטיים. תהיו מעשיים. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

נראה לי שעולה כאן חשש שלציבור הספציפי שבעיקר אליו ההודעה הזאת רלוונטית, ברגע שהוא רואה את ההודעה כמו שהיא תהיה כתובה כך, אני לא יודע איך בדיוק ינסחו אותה, יכול להיות הודעה שחולפת על פניך. בהודעות על עמלות וריביות אתה רואה מה אתה משלם. זה תופס אותך. כאן אומרים שיש לך כך וכך בחשבון העו"ש.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא. יהיה כתוב שאתה יכול לראות איך הכסף שלך יעשה יותר או משהו כזה. לא איפה. ינסחו את זה הבנקאים

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני חושב שאפשר מאוד לקדם את האפקטיביות של ההודעה הזאת ברגע שגורמים לבן אדם איכשהו גם לעשות את הצעד הבא. לפתוח את קו המשווה של בנק ישראל שמראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה ההמלצה שלך לגבי הנוסח הזה?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

ההמלצה העקרונית שלי הייתה בדיוק להיכן מפנים, זה יותר רלוונטי להוראת מאסדר, לחקיקה ראשית, אבל אם אנחנו מדברים על זה כאן בחוק הזה, אני חושב שצריך לחשוב בין השניים, או על ההפניה לעמוד בקרנות כספיות בבנק עצמו זאת כבר התקדמות או אולי אפילו הפניה לקו המשווה של בנק ישראל שמראה לך מה הפיקדונות שהבנקים מציעים.

 << אורח >> רועי אברהם: << אורח >> 

יכול להיות שאולי כדאי מאוד שהמסרון לא יהיה יבש וקצר אלא שיהיה יותר פשטני בלי לציין גוף השקעה כזה או אחר. משהו כדי לגרות יותר את הלקוח לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

הקו המשווה, זה רעיון.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

צריך לזכור שהצעת החוק לא כותבת את נוסח המסרון.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה ודאי. זאת הסמכות המקצועית שלכם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מציע שאולי בסעיף הזה שנוסיף שמסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע הוראות לעניין הודעות, בהוראות האלה אפשר יהיה גם לקבוע איזשהו פירוט לעניין חלופות ההשקעה שיוצגו. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אני רק מבקשת שזאת תהיה רשות. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

רשאי לקבוע?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אני לא רוצה שיחכו לנו ביישום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

על איזה הוראות את מדברת? על כל ההוראות או רק על עניין חלופות ההשקעה?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אני אומרת שבאופן כללי לא היינו רוצים שאחרי שהצעת החוק תעבור - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

יהיה זמן תחולה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

החוק ירוץ כך או כך, עם הוראות או בלי הוראות וההוראות יהיו כרובד שני.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

בדיוק. רק אם יש צורך. אם נראה שיש ביישום דברים שאנחנו נתקלים בבעיות, נוכל להתייחס.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אלה בעצם הוראות שהן בשיקול דעת. לא הוראות חובה.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

איגוד הבנקים. אנחנו חושבים שההודעה צריכה להיות כמה שיותר פשוטה. אנחנו לא יכולים לקחת אחריות על איזה אופציות ניתנות ללקוח. בסופו של דבר הלקוח ידע שאתה רוצה להעלות את המודעות שלו לכך שיש לו כסף בעו"ש והוא יכול לעשות עם הכסף הזה מה הוא רוצה, אתה לא יכול לתת לו שתי אלטרנטיבות. קרן כספית, למה נתת לי קרן כספית ולא נתת לי מק"ם שהוא מוצר סולידי? לכן ההצעה צריכה להיותך פשוטה וכזאת שמעלה את המודעות של הלקוח. גם ללקוח יש אחריות לבחור מה הוא רוצה. יכול להיות הוא יחליט שעם 10,000 שקלים הוא רוצה בפעם הראשונה להשקיע בקרן מנייתית כי הוא יודע שהכסף הזה פנוי לו לאורך זמן. אז הוא יבוא אלי בתלונות כי הצעתי לו קרן כספית. מטרת ההודעה היא - זה מה שרצית אדוני המציע ואני חושב שזו הייתה הצעה טובה – להעלות את המודעות ללקוח שיש לו כסף פנוי בעו"ש. מה הוא רוצה לעשות אחר כך, זאת תהיה בחירה שלו.

לכן זה צריך להיות פשוט ולא מסובך. הבנק לא יציע ולא ייקח אחריות על איזה אופציות הוא יבחר ולמה הוא יבחר. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

דבר ראשון, הבנקים כבר היום פונים ללקוחות ומציעים להם מניות ומציעים להם קרנות בחוץ לארץ. הם מציעים להם את הכול. הבנק עושה את זה כמובן בהתאם לצרכים של הלקוח ולהיכרות שלו עם הלקוח. אף לקוח לא יבוא לבנק ויגיד לו למה המלצת לי על קרן כספית כי הוא יגיד לו שזה רמת הסיכון שהוא צריך וזו החלופה שלו להשאיר את הכסף בחשבון. 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

הוא מציע את זה למי שיש לו הסכם ייעוץ. בוא לא נטעה. יש לו שורה של לקוחות שיש להם הסכמי ייעוץ ולכן הבנק פונה ומציע לו. אלה הלקוחות. לא כל לקוח. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

נכון ובדיוק בגלל הדבר הזה רשות ניירות ערך שינתה את חוק הייעוץ ואפשרה גם לבנק להמליץ על קרנות כספיות. עשו את התיקון הזה. הבנקים עושים את זה וכדאי לדאוג שהם יעשו את זה יותר. 


 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

הם עושים את זה לאוכלוסייה מתוחכמת ביותר שחתומה על הסכם ייעוץ השקעות. הוא יודע מה זה. זה לא לקוח רגיל שאתה שולח לו הודעה שיש לו 10,000 שקלים בחשבון העו"ש ואז הלקוח לא חתום על הסכמי ייעוץ. זה בדיוק ההבדל.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

זאת בדיוק הבעיה.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> 

אנחנו באמת סבורים שמדובר בקהל יעד שלא משקיע היום. הכספים שלו נמצאים שם ולכן כן חשוב שהוא יבין שיש לו חלופות השקעה.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

נכניס את זה להערות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הצעתי שיהיו הוראות. אני אומר בשלב הזה. אפשר כמובן לחשוב על כך שוב בקריאה הראשונה אבל כרגע ההוראות שרשאי לקבוע המפקח על הבנקים יתייחסו להודעות ובין היתר להצעת חלופות השקעה במסגרת ההודעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

נושאת ריבית בסיפה של ההודעה. ברישה מחקנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. "יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על אודות יתרת הזכות בחשבונו". השאלה אם צריך להשאיר את "יבהיר כי יתרת הזכות האמורה אינה נושאת ריבית".

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

להוריד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

להוריד גם מההודעה?

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

אם אתה מוריד את זה ברישה, אתה חייב להוריד.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> 

אם היא נושאת ריבית של 0.1 אחוז, זאת עדיין ריבית.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אתה חייב להוריד או לשנות. להגיד כמה ריבית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא. אין. גם אם יש איזו ריבית מינורית, זה לא תשואה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

תקראו את זה. "יבהיר כי יתרת הזכות האמורה".

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה מודיעים ללקוח? מודיעים לו על יתרת זכות.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

ורוצים להגיד לו שהוא לא מקבל על זה כסף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

נכון. אני חושב שצריך להגיד כאן איזושהי הבהרה ללקוח לגבי המשמעות. לא רק יתרת זכות וכי באפשרות הלקוח לבחון חלופות השקעה.

 << אורח >> רועי אברהם: << אורח >> 

אינו מניב רווח. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

ריבית על העו"ש. יתרת הזכות האמורה אינה מנוצלת להשקעה. בעו"ש זאת לא השקעה. גם אם הוא יקבל ריבית, זאת לא השקעה. איגוד בנקים? ההגדרה נכונה? צריך כאן הגדרה בנקאית.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני לא יודע אם פיקדון מוגדר השקעה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

פיקדון הוא השקעה. הוא אמר מק"ם.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מק"ם זה מלווה קצר מועד.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

גם מלווה קצר מועד הוא השקעה. 

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

הייתי אומר אחרת. הייתי אומר ש"יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על אודות יתרת הזכות בחשבון העובר ושב וכי באפשרות הלקוח לבחור חלופות השקעה שעשויות להגדיל את הרווחיות".

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

שעשויות להניב לו תשואה גבוהה יותר.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

להשיג תשואה גבוהה יותר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

עולה. תחזור על זה.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

"יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על אודות יתרת הזכות בחשבון העובר ושב וכי באפשרות הלקוח לבחור חלופות השקעה שעשויות להשיג תשואה גבוהה יותר".


 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> 

אולי להשיג עבורו תשואה.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

אמרנו שגם כך התשואה של 0.01 היא גם תשואה. לכן חשוב להגיד תשואה גבוהה יותר. 

 << אורח >> רועי אברהם: << אורח >> 

אבל אולי לא גבוהה יותר אלא גבוהה משמעותית.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

להניע את הלקוח לעשות פעולה. ברגע שאתה כותב לו הודעה כזאת שהוא יכול לקבל תשואה גבוהה יותר, זה כן יכול דווקא להניע לפעולה כי הוא שואל היכן הוא יכול ואז זה אולי יכול להתחבר להוראות של המפקח על הבנקים. הוא ייכנס לאתרים של בנק ישראל ויבחן חלופות שונות ויקבל החלטה מושכלת יותר.

 << אורח >> רועי אברהם: << אורח >> 

זה נותן לבן אדם תחושה כאילו הוא מרוויח עכשיו. זה נוסח מצוין. עצם הטלפון ועצם זה שאומרים לו שיש לו בעו"ש כסף, זה טוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני רוצה לסכם את ההחלטות. אמרנו שמדובר על לקוח שהוא תאגיד. דיברנו על כך שנמחק את התיבה "אשר אינה נושאת ריבית" בשני המקומות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה לא תאגיד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מכוח שהוא יחיד ושאינו תאגיד. נבחן לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההודעה תימסר בתחילת כל רבעון. תהיה הסמכה שבשיקול דעת, ברשות, למפקח על הבנקים לקבוע הוראות והוראות ניהול בנקאי תקין לעניין הודעות כאמור. כאן יש שאלה מהי ההסמכה שאנחנו נעניק למפקח לעניין חלופות השקעה. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים שבנק ישראל יגיד אלה חלופות להשקעה. זה לא הגיוני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

לא, שבהוראות האלה אתם תחייבו את התאגיד הבנקאי להציע חלופות.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

לפחות להפנות לקו המשווה שלכם. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

להוסיף הניה למקום רלוונטי כמו שאוהב אמר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

תציעי משהו שאפשר לכתוב בחקיקה. אני לא אכתוב הפניה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

זאת בדיוק הוראה שמתאימה דווקא לא לחקיקה ראשית. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל מה ההסמכה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

נוסח ההסמכה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

למשל אם מגיעים לנוסח ההודעה, אני יכולה אחר כך להגיד בכל הודעה תכתבו את הטקסט שלכם ובסוף תוסיפו הפניה לאתר כלשהו או תכתבי איזשהו טקסט. אני לא מנסחת את כל ההודעה.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

המפקח יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעות כאמור ובכלל זה הפניה לחלופות השקעה?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

לא. אנחנו לא רוצים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

צריך להתייחס לחלופות ההשקעה כי אחרת לא עשינו כלום. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

לגבי נוסח ההודעה, תוכן ההודעה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל ההסמכה היא רחבה. אמרנו הסמכה לעניין הודעות כאמור. זה בוודאי מכוון גם לנוסח.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

נכון. לדעתי זה תופס אבל אתם רציתם לחדד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מה שאומרות נציגות בנק ישראל זה שהן מעדיפות שלא נתייחס בהסמכה לחלופות השקעה אלא בעצם ההוראות יתייחסו להודעות ובכלל זה לנוסח ההודעות כאשר בהוראות האלה הם יהיו רשאים לקבוע.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

מה אכפת לכם? אתם תחליטו. אני לא מחוקק, זה לא חוק, זאת לא חובה. אתם תסמיכו לפי שיקול דעתכם אחרי עבודה מול הבנקים ותבדקו איזה נוסח יתאיום.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אני חושבת שההסמכה באופן כזה שמדברת על הצמדה, הוא נותן, גם אם כולנו נצליח להגיע לנוסח. חלופות ההשקעה, זה אומר שאנחנו צריכים להתחיל להתערב איך מציעים את החלופות, איזה חלופות יש.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

לא, זה לא חייב. אין לכם אינטרס להתערב באיזה חלופות.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

צריכים לפרט את זה. אני מעדיפה משהו יותר כללי.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אם נכתוב איזה שורש, משהו, איזו טעימה. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

עצם הדיון הזה ועצם העובדה שכולנו עכשיו לפרוטוקול אומרים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני מסכים איתך שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר אבל בין לעשות משהו.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

אנחנו חשבנו שאנחנו ניתן לכם את ההסמכה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

כרשות, גם אם אין חלופות. אם אתם תראו שזה לא בר ניצול, אל תנצלו את זה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק. אל תנצלו. אתם מוסמכים להחליט. ראית מישהו שנותנים לו סמכות והוא אומר לא לא רוצה?

 << אורח >> רועי אברהם: << אורח >> 

את בעצם רוצה להימנע מלנהל את החלופות האלה, מה להציע, אם כזה או אחר, זאת חלופה לעו"ש. לא משנה מה עושים.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

הצעת החוק הזאת לא עומדת לבד. היא עומדת יחד עם עוד הרבה צעדים שבנק ישראל עושה כדי להגביר שקיפות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

נכון, רואים את זה. מרגישים את זה.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

בוועדת חינוך אתמול הצגנו את הפעילות שלנו בהדרכה של הציבור הרחב יחד עם איגוד הבנקים. אנחנו עושים הרבה פעילות וזה לא רק זה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אבל מסמיכים אתכם לנסח האם להמליץ. אתם תקבעו את הנוסח. שבו עם כל הבנקים ותגיעו לנוסח מוסכם.

<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

זאת רק רשות. אם תחשוב שלא מתאים, אל תעשה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק. אתם תשבו עם איגוד הבנקים. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני אומר שנראה לי שמוחלט בשולחן שיש צורך לקבוע הפניה כלשהי. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בדיוק. תרצו – תנצלו. לא תרצו - לא תנצלו.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אפשרויות השקעה, זה מאוד רחב.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אני לא רוצה שהבנקים מחר יגישו בג"ץ ויאמרו שאין לכם הסמכה. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

אנחנו ממש מעדיפים באופן שיהיה ברור מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים. 

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

אתמול היה דיון שדיברו על חינוך פיננסי. זה צעד משמעותי לקראת זה. בלי שתהיה לכם את ההסמכה, אם תרצו לקחת אותה עליכם, תוכלו להחליט על חלופות השקעה. לא עשינו בזה כלום. זה יהיה תקוע בחקיקה ראשית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

להמליץ על עצם החלופה או סתם להגיד לו תשקיע היכן שאתה רוצה.

 << אורח >> יעל שכטר סיטמן: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> רועי אברהם: << אורח >> 

זה חייב להיות משהו כללי. יש כאן משהו במה שהבנק אומר. זה לא הגיוני שישלחו לו שיבוא לראות את התשואה שהיא פי 500. זה לא תפקיד של בנק ישראל. בנק ישראל בא להעיר אותך ולהגיד לך אדוני היקר, אתה יכול להשיג תשואה גבוהה יותר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

בנק ישראל בהחלט יכול להפנות לקו המשווה. את זה הוא יכול לעשות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

ברצון טוב עם הבנקים תגיעו לאיזה נוסח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

הפניה למידע על חלופות השקעה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

גם אם טעיתם, תמיד אפשר לחזור. חן, כמי שההסמכה בידכם, אפשר לעשות פיילוט כדי לראות אם האנשים השקיעו או לא ולהתקדם הלאה בשיתוף עם הבנקים. לא על אפם של הבנקים אלא ביחד. זאת צריכה להיות עבודה משולבת. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >> 

נראה לי שההצעה שאיתי מציע עכשיו עושה את האיזון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אחזור על ההצעה. ההצעה היא שבמסגרת ההסמכה, המפקח על הבנקים רשאי לקבוע הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה.

 << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> 

נדמה לי שבאמת חשוב כדי שבאמת זה יהיה מהלך צרכני ושבאמת יהיה ניצול של הסמכות הזאת. אנחנו נשמח לעזור.


 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

לא הבנתי. כל הדיון זה על רשאי?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

לא. הבנק חייב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

מדובר על הסמכות של המפקח על הבנקים לקבוע הוראות.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה הסנקציות על הבנקים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש סעיף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

עוד לא הגענו לזה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

הוועדה תעקוב לראות. בעוד שנה בעזרת השם הממשלה חיה וקיימת, אני יודע שיש כאלה כאן שהם עצובים אבל היא תישאר לפחות עוד שנה. היא תבדוק. האם אפשר לקבל את הנתונים האם עדיין יש 235 בעו"ש או שירדנו. השאלה איך מכניסים את זה, לא בחוק אלא בוועדה, שיהיה מעקב על ביצוע.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

בהתאם למה שדובר קודם על הסמכות לגבי הסכום, אנחנו נשמח שגם לשר האוצר – אולי זה יהיה בצו – לגבי הסמכות של ההפניה ביחד עם בנק ישראל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני מציע שנבחן את זה בשלב הבא.

חבר הכנסת מלול, לשאלתך, אפשר לקבוע איזושהי חובת דיווח אבל אני מציע שנעשה את זה בשלב הבא.

אני אומר כרגע, מעבר לנקודות שציינתי, יש לנו גם את התיקון בסייפה של סעיף קטן (א). כלומר, אנחנו מוחקים את "יביא את יתרת הזכות האמורה אינה נושאת ריבית" ואנחנו נקבל את ההצעה של נציג משרד המשפטים. כלומר, "באפשרות הלקוח לבחון חלופות השקעה שעשויות להשיא ללקוח תשואה גבוהה יותר".

אני ממשיך בהקראת הצעת החוק.

2. תיקון סעיף 10

בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, אחרי "5א3" יבוא "5א4".

זה בעצם תיקון לסעיף העונשין בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שמחריג את הסעיף המוצע מתחולתו. כלומר, שלא תהיה עבירה פלילית על ההפרה מכיוון שהאכיפה של הסעיף המוצע תהיה באמצעות עיצומים כספיים שזה הסעיף הבא שאני אקרא.

3. תיקון סעיף 11א

בסעיף 11א(א1)(5) לחוק העיקרי, אחרי "5א1א" יבוא "או 5א4".

כאן מדובר על סמכות של המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי שהפר את ההוראות האלה, להטיל עליו עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים.

אלה שני הסעיפים שנוגעים לאכיפה. יש הערות לגבי הסעיפים האלה? אין הערות.

4. תחילה

תחילתו של חוק זה.... מיום פרסומו.

כאן השארנו את מועד הכניסה לתוקף פתוח, איקס חודשים מיום הפרסום. השאלה אם כרגע הוועדה מבקשת לקבוע מועד כניסה לתוקף או להשאיר את השאלה לשלב הבא.

אני שואל את נציגי הבנקים מה מבחינתכם ההיערכות הנדרשת ליישום החוק המוצע?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

אנחנו זקוקים לשישה חודשים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה איגי אומר?

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

זאת לא שאלה משפטית.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

עילת הסבירות לא התבטלה. מה אומרת עילת הסבירות?

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

הם אמרו שישה חודשים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הם אמרו שישה חודשים כדי לקבל שלושה.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

המסרונים האלה, אתה אומר שהיום כבר שולחים כך שהם יודעים לשלוח. למה זה לא אותו הדבר?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

אנחנו חוזרים לוויכוחים שלא פעם מתנהלים כאן. זה לא אותו דבר. צריך לנתח את האוכלוסייה, צריך לבחון, לבדוק איזו אוכלוסייה, באילו סכומים, צריך לתכנת את המסרון וזה לא שמחר בבוקר אתה שולח אותו. אנחנו מנהלים את הוויכוחים האלה לא פעם בוועדה ולפעמים אנחנו לא מסוגלים לעמוד בדד ליין כי אדוני היושב ראש, אתה חושב שאנחנו אומרים שישה חודשים כדי לקבל שלושה חודשים? אנחנו אומרים שישה חודשים כי זה הזמן הדרוש ואתם יודעים טוב מאוד. זה לא שאנחנו במקשים ארבע שנים כדי למרוח את החוק.


 << אורח >> משה קאשי: << אורח >> 

אני רק אומר שיש מערכות ששולחות מסרונים. לחתוך את האוכלוסייה, אני מסתכל מי יש לו 15,000 שקלים, זאת פונקציה מאוד באקסל. יותר מחודש לא צריך. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

כל מי שאומר שמדובר בחודש, אם אתה מבקש ממנו להתחייב שתוך חודש הוא עושה את זה, ואם לא, יש עליו עיצום כספי בסך מיליון שקלים ליום, אני אומר לך שלא תמצא חתימה אחת. אלה אנשים שלא מבינים ואין להם מושג ולכן קל להם לומר שתוך שנייה אתם מסדרים את זה. זה לא עובד כך. 

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

היועץ המשפטי אומר ארבעה חודשים וזה יותר סביר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אני אומר שגם שישה חודשים יכול להיות זמן סביר אבל אתם מבקשים לקצר.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

זה יכול להיות אחרי שנה וגם זה סביר.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

לא ביקשנו שנה. ביקשנו זמן סביר של שישה חודשים. 


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

ארבעה חודשים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

ארבעה חודשים.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

איתי, בחוקים האחרים שנשלחו, ההיערכות הייתה שישה חודשים. ביקשנו בדיוק אותו הדבר.

 << אורח >> איגי פז: << אורח >> 

אולי אפשר להציע שלקראת קריאה שנייה ושלישית הבנקים יפרטו לוועדה את הצעדים שהם נדרשים לעשות ולפי זה הוועדה תוכל לקבל החלטה יותר מושכלת.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

זה מה שהיה בעבר. אדוני היושב-ראש, אני מציע שתאפשר היערכות דומה למה שהיה.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

בנק ישראל יעשה עבודה. בין הקריאה הראשונה לשנייה נדון בזה שוב.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

אולי תכתוב שישה ואם לא נצליח לשכנע אתכם, תורידו לארבעה חודשים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הם יורידו אותך לחודשיים.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

בחוק הקודם של חבר הכנסת אזולאי לגבי המסרונים בנושא העמלות, ניתנו כאן שישה חודשים. שישה חודשים זה משהו סביר. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אבל זו הייתה הוראה ראשונית.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

גם בחוק הנוסף שחוקק לא מזמן לגבי הודעות על סיום הטבות, אותו דבר. באנו עם בקשת סגירה מקצועית והגונה.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

אני מייעץ לחבר הכנסת מלול, זה נראה לי חוק שהוא חוק חשוב וטוב, ראוי לתת להם להתארגן. לפחות עד הקריאה הבאה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

שישה חודשים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אבל אני מבקש לבדוק האם אפשר פחות.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> 

אגב, המסרונים עובדים חלק? הכול שם עובד? כי אני לפעמים כן מקבל.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> 

עובד מצוין. לדעתי אתה מקבל ולא לפעמים.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

יש בעיות גם במסרונים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

מה לגבי העלות התקציבית? אתה ארוצה לומר לנו שאין?

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

אני לא חושב שהמדינה מממנת את זה ולכן כמובן שאין עלות תקציבית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

אבל אנחנו חייבים לדעת.


 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

נמצא איתנו גם נעם ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.

 << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> 

אין לי יותר מדי מה להוסיף. מבחינת מה שאנחנו בדקנו לגבי ההצעה שמוצעת, דווקא הסכומים קצת יותר גבוהים. בחלוקה של מספר חשבונות הבנק, הממוצע הוא 27,500 שקלים ביתרת עו"ש.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אם כן, 15,000 שקלים עונים לזה.

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >> 

זה הסכום של משקי בית?

 << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> 

כן. של משקי בית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 

למעשה הוועדה יכולה להצביע על הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

מי בעד קבלת הצעת החוק? 3. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.




תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:01. << סיום >>