פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכספים 23/12/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 181 מישיבת ועדת הכספים יום חמישי, י"ט בטבת התשפ"ב (23 בדצמבר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר ניר אורבך ינון אזולאי משה גפני אחמד טיבי יצחק פינדרוס ג'ידא רינאוי זועבי נירה שפק חברי הכנסת: זאב בנימין בגין אלון טל מנסור עבאס מוזמנים: חנן פריצקי – סמנכ"ל תקציבים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אברהם שלם – תקציבן משרד המשפטים איתן כהן – תקציבים, משרד הפנים אסף וקסלר – אגף התקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר אביה פרון – רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו חי – רפרנט משפט ואכיפה, אגף התקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר אסף דבוריצר – רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר שחר בר – רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר טל שחם – אגף התקציבים, משרד האוצר אברהם חסדאי – ראש חוליית מקרו תקציב, המשרד לביטחון פנים סגן טפסר אפי דביר – רע"ן תקציבים, כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים מישל בטאשווילי – רע"ן תקציבים, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים משתתפים באמצעים מקוונים: נטע בר זיו – רפרנטית ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל בלנגה – רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר טליה ישפה – אגף התקציבים, משרד האוצר יפתח עשהאל – רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר אביגיל ונקרט – אגף התקציבים, משרד האוצר יוסי שבת – מנהל אגף תקציבים, משרד השיכון והבינוי סימה שמחה נח ימין – אגף התקציבים, משרד החוץ אריק אוזן – מנהל אגף בכיר, תכנון מדיניות ותקצוב, המשרד לקליטת העלייה ליאת פרוינד – תקציבנית משרד הפנים ליאור נוריאל – מנהל תחום בכיר תקציב, המשרד לביטחון פנים אולגה בכשי – מנהלת תחום תקציבים, משרד ירושלים ומורשת יוסף חזן – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שלומית שיחור רייכמן – רכזת האגודות השיתופיות, ראש אגף לאיגוד שיתופי, משרד הכלכלה יאיר צמבליסטה – ראש תחום תקציבים, הרשות לחדשנות רותי לירז שפירא – עו"ד, משרד הכלכלה לימור רוזנטל – משרד הכלכלה רביב שפירא – סמנכ"ל רשות הטבע והגנים רונית מורן – מנהלת אגף תקציבים, רשות הטבע והגנים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2021 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב. יום חמישי, י"ט בטבת התשפ"ב, 23 בדצמבר 2021 ואני פותח את ישיבת ועדת הכספים. היום נעסוק בהעברות תקציביות. יש לנו תקלה טכנית ולכן בינתיים הצעות לסדר. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב. צריך לומר לכולם ברוכים הבאים ביום חמישי. הרבה זמן לא היינו כאן בימי חמישי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? לא מזמן היינו ביום חמישי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת מסורת טובה, לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אגיד לך את האמת. הבנות בוועדת הכספים מגיעות הביתה ולא אצל כולן הבעלים יודעים לבשל ואז הן צריכות לבשל ביום שישי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני הבנתי שאתה בשלן מצוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנת. המקסימום זאת חביתה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשכולם שואלים מה משותף ביני לבין ינון אזולאי, זה בדיוק זה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> גם אני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מציעה לכם להשתמש בשיטה שלי. אני קונה במי ידיי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אשתי לא מסכימה להכניס אוכל מבחוץ. אם בזה תיגמר ההצעה לסדר שלי, בזה שאשתי היא אשת חיל - שלא מוכנה להכניס אוכל מבחוץ, כולל חלות, סלטים, מהפרט הראשון, ואם היא הייתה יכולה גם לטחון את הקמח, היא לא הייתה מסכימה להכניס הביתה גם קמח – זה יהיה טוב. אני מצדיע לאשתי. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> תדעו לכם, בתור מטגן חביתות מדופלם, השלב הבא של מי שמוגבל זה טיגון שניצלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פינדרוס, איך אתה עם חביתות? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני עם חביתות בסדר אבל אשתי לא רק שהיא לא נותנת להכניס משהו מבחוץ, היא גם לא נותנת לי להיכנס למטבח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה ממודר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, לגבי ההצעה לסדר, והיא חשובה, ודיברנו על זה. חשוב שאולי תהיה גם אמירה שלך כיושב ראש לגבי דמי האבטלה לאותם זכאים וזכאיות, אם אלה נשים חד הוריות או נכים. בגלל הקורונה, לפני שנה וחצי-שנתיים עברה כאן הוראת שעה, ואני מדבר על כך שיהיה להם את כפל התמיכות, כפל הקצבאות. בסוף השנה האזרחית, כלומר, בעוד כשמונה ימים, תוקף הוראת השעה יפוג ונשים חד הוריות לא יוכל ולהמשיך ולקבל גם אבטלה וגם מזונות. נכים לסוגים שונים לא יוכלו לקבל גם אבטלה וגם את קצבת הנכות שלהם. אני לא יודע אם אפשר יהיה לתקן את זה רטרואקטיבית אבל חשוב לעשות הכול. אנחנו רואים את לחץ הזמנים בו אנחנו נמצאים אבל הייתי מציע אולי אפילו בשבוע הבא – שווה להגיע לכאן במיוחד אם צריך או להוסיף שעה, אולי תחשוב על יום ראשון – לקיים דיון בעניין הזה כדי לשמוע היכן הוא עומד. לפחות לפני סוף שנה תהיה אמירה ואחר כך נוכל להביא את זה ולאשר שבועיים-שלושה רטרואקטיבית. אני גם הגשתי הצעת חוק בעניין הזה. אתה מבין ומכיר את הנושא הזה וחשובה גם ההתייחסות שלך לנושא הכפל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשדיברת חיפשתי את ההודעה לתקשורת. יש הודעה לתקשורת מאתמול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אני הוצאתי אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא אתה. משרד האוצר הוציא. שר האוצר אביגדור ליברמן החליט היום, ביום רביעי, על הארכת הוראת השעה שעניינה אי קיזוז קצבאות לזכאים במקביל לקצבאות אחרות של הביטוח הלאומי. זה עונה לשאלה שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. לפי דעתי זה אמור לבוא בחקיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נבדוק את הקטע הטכני אבל ההחלטה התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כך, אני שמח מאוד וזו תהיה בשורה לאותם אנשים. לפחות שהוראת השעה תהיה עד שתיעשה בדיקה להוראת קבע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד חברי כנסת שיש להם הצעה לסדר? אין. תודה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא שאלת את ולדימיר אם הוא יודע לטגן חביתה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני יודע שהוא בשלן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לפני כשבועיים קיבלתי פנייה ממסטר שף להשתתף בעונה החדשה. נאלצתי לוותר על הפנייה בגלל ענייני אתיקה של חברי כנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר עוד משהו. כיוון שזה יום חמישי היום והוועדה התכנסה פעם אחרונה ביום חמישי באישור התקציב, אנחנו צריכים להיערך לכך שהיום בלילה - כשיימשכו הדיונים על העברות כי אני רואה שיש כאן עוד העברות שהגיעו אתמול בלילה – אנחנו צריכים לדאוג לכך שבניגוד לאשתו של ינון אזולאי יגיע לכאן חמין והרינג ממטבח לא פרטי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הצעה קצרה לסדר שכבר העלינו אותה בעבר מספר פעמים. הבעיה היא המצ'ינג ברשויות המקומיות. הדרישה הזאת פוקעת ב-80 אחוזים מהרשויות למשל בחברה הערבית וחלק מהרשויות בפריפריה כי מדובר ברשויות חלשות. המצ'ינג בולם פיתוח, בולם העברת תקציבים או השלמת פרויקטים וכפי שתבענו בעבר, צריך למצוא נוסחה אחרת חוץ מהמצ'ינג כי זה פוגע ברשויות החלשות, בעיקר ברשויות בחברה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל זה פרויקטים לא מתקיימים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהחלט. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בקשר למצ'ינג, מצאנו פתרון בתכנית החומש. מוקמת שם קרן מיוחדת שתבחן כל בקשה של רשות מקומית ותיתן מענה. יש לזה כבר תקציב שנמצא בתוך תכנית החומש, במיוחד בנושאי רווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכלל הרשויות או רק לרשויות הערביות? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ברשויות ערביות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד לפני שבועיים פנו אלי לפחות שני ראשי רשויות ואומרים שביקשו מהם ממשרדי ממשלה מצ'ינג. כלומר, הבעיה לא נפתרה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> המנגנון עדיין לא פעל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש התייחסות, אם זה אפשרי לעשות את זה רק לרשויות מקומיות ערביות ושאר הרשויות שהן רשויות יהודיות באותו מצב אקונומי, האם ניתן להכניס גם אותן או שאפשר להפלות בין רשות לרשות. נשמח מאוד לדעת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נראה לי שזה ישליך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת שזה רק לרשויות הערביות. אם זה משליך על כולן, בסדר. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני אומר שזה חלק מתכנית החומש. מכיוון שזה יצר מציאות חדשה, יש הצדקה לבוא ולהגיד שלא מפלים רשויות באותו מעמד סוציו אקונומי ואז צריך למצוא מנגנון לכולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגלה לך משהו. הצדקה הייתה מזמן, גם לרשויות הערביות וגם לרשויות היהודיות החלשות. ההצדקה קיימת מזמן. אתה צודק. אני מסכים עם המצ'ינג הזה ואני יודע מה זה. לכן אי אומר שזה צריך להיות לכל הרשויות החלשות. טוב שהעלית את הנושא וטוב שאתה אומר את הדבר הזה. אני גם אבדוק את זה מול המשרדים או מול האוצר ישירות. צריך לבדוק אם באמת זה יחול על כולם. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא חושב שזה יחול בצורה אוטומטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מטעם תכנית החומש. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ברגע שיש לך פתרון לחלק מהרשויות, אז נראה לחי שהדלת תהיה פתוחה לתת את אותו פתרון לרשויות אחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שווה בדיקה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כך אנחנו מביאים בשורה. ברגע שמתקנים עיוות בהקשר של הרשויות או החברה הערבית, זה לכשעצמו מביא לתיקון עיוותים בתוך החברה בכלל, בתוך החברה הישראלית בכלל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לאחרונה קיבלתי מספר פניות מבעלי עסקים קטנים בנהריה שנפגעו במהלך השיטפון בינואר 2020, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה. בדקתי וראיתי שהיו בוועדה שני דיונים. דיברתי עם היושב ראש הקודם ואפילו וידאתי שהכסף הגיע לעיריית נהריה אבל איכשהו עדיין בעלי העסקים נשארו עומדים בפני שוקת שבורה. אולי שווה לבדוק את זה בוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בזמנו גם אני בדקתי את זה. יש בעיה משפטית להעביר כסף לעסק עצמו. עסקתי בזה גם בשנה שעברה. נצטרך לפתור את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אגב עסקים, אני מעלה גם את מה שדיברנו עם רשות המסים ואני חושבת שכן צריך לקיים דיון על זה. יש מצבי חירום למיניהם שבעצם כל עסק נדרש להציג אחורה. עסק שהוקם היום או בשנה האחרונה, אם בשנת הקורונה או בשנה של אירועי חירום, אין אחורה. נתקלנו בנושא הזה בעוטף עזה, בשדרות, עם הקמת חדר כושר של בחורה שהקימה אותו – אפילו ביקרנו שם יחד – והיא לא מצליחה לקבל. אנחנו כל כך רוצים שצעירים יישארו בפריפריה, אנחנו כל כך רוצים שהם יקימו שם עסקים כי אנחנו יודעים שהעסקים הם לבנה מרכזית בכלכל השל המדינה הזאת, ובסוף, אחרי שאנחנו רואים את כל ההשקעות המטורפות, אנחנו באים וידינו כבולות כי אין מסלול לעסקים שהקימו בשנה של האירוע. אני חושבת ששווה לקיים כאן דיון על כך. חייבים לקיים דיון על זה כי אנחנו פשוט גורמים להם להיסגר ואכן נסגרו הרבה עסקים קטנים וזאת לא כוונתנו בוודאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שנקיים על כך דיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, בפעם שעברה ביקשנו מאסף מהאוצר את מערכת השיתופיות שקיימת. ביקשנו לראות את ההעברות שהיו בשנה האחרונה. אמרנו לו שזה יגיע עד אתמול והוא אמר שלא תהיה בעיה. עדיין לא קיבלנו את זה. אני לא קיבלתי. אם קיבלו את זה לוועדה, אני אשמח לראות. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> עובדים על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה עובדים על זה? זה בלחיצה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עצם זה שבכלל לא ידענו שקיימת מערכת כזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להעביר לנו את זה עד יום ראשון. תודה. בסדר. אנחנו מתחילים את הדיון בפניות. הפנייה הראשונה היא פנייה מספר 15 עד 17, המשרד לביטחון פנים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> בוקר טוב לוועדה. אני מאגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברה של 54 מיליון ו-14 אלפי שקלים בהוצאה, 62 מיליון ו-545 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ו-19 מיליון שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. מדובר בסעיף 07, הסעיף של ההוצאה השוטפת של המשרד לביטחון פנים וארגוניו. הוא מחולק לארבעה: למשרד לביטחון פנים - למטה שלו - לרשות לכבאות והצלה, לשירות בתי הסוהר ולמשטרת ישראל. ההוספה של 54 מיליוני שקלים בהוצאה, מגיעה מהעברת תקציב מסעיף הפיתוח, סעיף 52 של המשטרה. הביצוע בפועל. מעבירים מהביצוע בפועל שהיה בסעיף 52 לסעיף 07, מהפיתוח לשוטף. בנוסף יש תוספת של 15 מיליון שקלים שמגיעים ממשרד החינוך לגבי החלק שלהם באבטחת מוסדות חינוך, שזה תקציב שיוצא מהסעיף של המשרד לביטחון פנים, מהמשטרה. ההרשאה להתחייב מגיעה לשירות בתי הסוהר כדי שיוכלו לצאת לדרך בפרויקטים להתעצמות שלה. והוצאה מותנית בהכנסה, דיברנו על זה לפני יומיים, התכנית למאבק בפשיעה, העברנו את זה כאשר הביצוע בפועל היה סעיף 07 ולא בסעיף 52. הפחתנו ביום שלישי בפנייה שהייתה מסעיף 52 ואנחנו מעבירים את זה כאן לסעיף 07. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מנסה להבין. למה היה תת ביצוע ב-52 בפיתוח ולמה היה תת ביצוע - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לו לסיים את הפנייה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> נמצא כאן נציג המשטרה שאמנם הוא במדים ירוקים אבל הוא זה בגלל שהוא הגיע ממילואים ולא שהוא חייל או שוטר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתמול העברנו בוועדת הכנסת מיזוג של העברה מהצבא למשטרה. ניר דאג להעברה הזאת אתמול בשעה 10:30 בלילה. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> הארכנו משהו שכבר היה קיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מנסה להבין. למה היה תת ביצוע בנושא של המאבק בפשיעה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני ראש חוליית מקרו תקציב במשטרה. התקציב התנהל כתקציב המשכי במהלך כל השנה והייתה בעיה להוציא תקציבי התעצמות ופרויקטים בכלל בכל המדינה ולא רק במשטרה מאחר שבתקציב המשכי ההסתכלות היא לא על התעצמות אלא על השוטף ועל הקיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בנושא של המאבק בפשיעה במגזר הערבי הייתה החלטת ממשלה. היו כמה החלטות ממשלה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא מדובר במאבק בפשיעה בחברה הערבית. כשאני מדבר על מאבק בפשיעה, מדובר על הכסף שמגיע מקרן החילוט, על הנושא של הלבנת הון כאשר התקציב היה ב-52 אבל בוצע בפועל בסעיף 07 ולכן הוא עובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סעיף 07 הוא אחזקה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> סעיף 07 הוא השוטף ו-52 זה הפיתוח. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> יש דברים שנעשו בצורה טכנית, פשוט להעביר את התקציב, ובכלל בכל מה שקשור בתקציבי ההתעצמות, הייתה בעיה מאוד מאוד גדולה להוציא אותם אל הפועל במהלך השנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני בסעיף 02 ב-07. אתם כן כותבים שתכנית הרכש של המשרד נמוכה מהתחזית שניתנה בתקציב כתוצאה מחוסר ודאות באשר להיקף התכנית בחברה הערבית. על זה אני שואל. היו החלטות ממשלה די ברורות בעניין. היכן היה חוסר ודאות בעניין הזה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> החלטות הממשלה לגבי החברה הערבית התקבלו לאחר הבאת התקציב לכנסת. אני יכול לבדוק את התאריך המדויק. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> סליחה, מה אמרת? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> החלטת הממשלה 549 לגבי האכיפה בחברה הערבית הייתה אחרי העברת התקציב לכנסת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא. שבוע לפני. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא. אחרי העברת התקציב בכנסת ולכנסת. אני מדייק. העברת התקציב בכנסת הייתה אחרי אבל בניית התקציב הייתה לפני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השינויים בכנסת נעשו על בסיס החלטות ממשלה. השאלה למה ההחלטה הזאת יצאה החוצה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> כחלק מהבנייה. כאשר הגישו את התקציב לכנסת, זה לא היה ולכן הייתה בעיה. גם כשהתקבלה החלטת ממשלה, היו דברים שמבחינת התקציב היה צריך להבין היכן זה נמצא ולהתאים את החלטת הממשלה לתקציב בפועל ולכן זה נעשה עכשיו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אשאל את נציג המשטרה. לכם יש היום בפועל, כשאתם יוצאים לתכניות על מאבק בפשיעה במגזר הערבי, חוסר תקציבי באיזשהו סעיף או אתם מכוסים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כיום אנחנו מכוסים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, אין לכם תשובות מהאוצר שאין כסף לתת. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> נכון. כיום אנחנו מכוסים אבל לקח זמן עד שקיבלנו את הכסף. עכשיו יש לנו את כל התקציב שאנחנו צריכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהמשך אנחנו נראה שאתם לא בדיוק מכוסים כי עושים אליכם העברות. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כל מה שקשור בבינוי, במגזר הערבי יש הרבה תהליכים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאתה לוקח את הכסף הזה לגמלאות, איך אתה תעשה את זה ב-2022? יש כאן איזשהו משחק סכום אפס. תסביר לנו איך זה יעבוד. אתה אומר שהיום היה לך תקציב ממשלתי, האוצר דאג לזה, שמרת את הכסף בצד ויש לך עכשיו כסף לגמלאות. אתה הרי תחזור לכאן ב-2022 וגם תצטרך את אותו כסף. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> נכון. יש תכנית שימושים. כשאתה בונה תכנית שימושים, אתה מסתכל על יכולות הביצוע שלך. כיום לא יכולנו לבצע את זה, אז אנחנו שמים את הכסף היכן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> וכשתוכל לבצע את זה, איך תשלם את הגמלאות? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בגמלאות כיום יש לי חוסר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם ב-2022 יש לך חוסר. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> לא. מה שקורה זה שכאשר יצאנו לדרך ב-2021, לא היה הסכם גג שכר שהמשטרה בסופו של דבר חתמה עליו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תקציב 2022 שעבר בכנסת מכסה לך את הסכם השכר? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 07-50-02. תכנית לחברה הערבית שאושר בממשלה. אני רואה שזה נלקח מהמשרד לביטחון פנים בנושא של הטייסת לכיבוי, רשות הכיבוי וההצלה, לקחתם כסף משם. אחר כך אנחנו רואים פניות, שתכף נדבר עליהן, לפיהן הייתם צריכים להעביר לשם. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> 07-50 זה המשרד לביטחון פנים. זה לא המשטרה אלא המשרד לביטחון פנים. אני נציג המשטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל את השאלה בגדול. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני מסתכל כאן ואני לא רואה שיש הוצאה מטייסת הכיבוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, מהיכן זה מגיע? קח את תיאור התכנית, שם בכלל לא נכללת החברה הערבית בהחלטת ממשלה. העברתם כסף מפה לשם בתיאור התכנית. אני שואל אותך מהיכן זה יצא. האם זה יצא מהטייסת, האם זה יצא מאחזקה? הרי העברת מתוך תיאור התכנית את הכסף. אני אלך אתך קצת קדימה ואולי זה ייתן לנו מבט רוחבי. כשלקחתם כסף מהמשרדים, תמיד אנחנו רוצים לדעת מאיזה פרויקט לקחתם את הכסף הזה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני אענה באופן כללי. גם טייסת הכיבוי נמצאת בפנים. על כל כסף שנלקח כאן, בהתאם להוצאות בפועל וליכולת להוציא בפועל. אם אנחנו לוקחים מאיזה מקום, אנחנו לא פוגעים בפעילות. אנחנו בעצם באים לקראת סוף שנה ואומרים שהנה מקום שבו לא הצלחתם להוציא את הכסף, קרה משהו שדברים יכולים להתעכב. נמצאים כאן הנציגים, גם המשרד נמצא ב-זום ואפשר להסביר דברים שקשורים לפרויקטים שמתעכבים ואז לא צריך להוציא את הכסף בשנה הזאת. לכן לא פוגעים בפעילויות אחרות אלא לוקחים את התקציב ממקומות שלא היה אפשר להוציא בהם בפועל. זה כולל את טייסת כיבוי שמתוקצבת לפי הצרכים שלה. מאוד דאגנו לכך שלא יחסר שם כדי שלא תהיה בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נראה את זה בתכנית אחרת שנראה לי שהיא לגבי הטייסת. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> טייסת הכיבוי לא נפגעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית הבאה – 07-60-01, לגבי כוח אדם. זאת תכנית של תקציב השכר של עובדי הרשות לכבאות והצלה. על איזו הכנסה אתם מדברים? זה מותנה בהכנסה. הכנסה של מה? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> הכנסה ממשרד הביטחון. ה-5 מיליון שהעברנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכנסה שקיבלתם ממשרד הביטחון? עבור מה? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> רע"ן תקציבים, רשות כבאות והצלה. יש לנו הסכם עם משרד הביטחון במסגרתו מדי שנה עורכים שלושה מפקחים שלנו ביקורות בכל המתקנים והבסיסים בצה"ל. ההסכם נקבע לפני חמש שנים לפיו מדי שנה יועבר אלינו סכום מסוים, פחות או יותר 5 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכסף הזה יש עובדים חדשים שנקלטו? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> עובדים שנקלטו כבר נקלטו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא יודעים בתחילת השנה לתכנן את עצמכם? זה לא שבדצמבר אתה יודע שזה תשלום בינואר, כמו שאנחנו רואים את זה בעודפים או משהו כזה. << אורח >> אפי דביר: << אורח >> ההסכם שלנו עם משרד הביטחון הוא הסכם שבוא נגיד שקבענו סכום כללי לפני חמש שנים אבל מדי שנה זה משתנה בהתאם לביקורות שנעשו והבסיסים. בקרוב אנחנו הולכים להתאים אותו כי מסתיימות חמש השנים אבל זה הסכום שנקבע אז בהסכם ההיסטורי שמדי שנה נתקצב אותו ובסוף שנה אנחנו עושים התאמות בהתאם לסכומים שהבאנו מההכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וההסכם הזה עומד להסתיים? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> לא. הוא יוארך. התוקף שלו היה לחמש שנים והוא יוארך לעוד חמש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותו סכום? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> אנחנו רוצים להעלות אותו כי הוא לא ריאלי, אבל זה מנגנון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי אחרי חמש שנים יש איזה שהם שינויים לכאן או לכאן. << אורח >> אפי דביר: << אורח >> בדיוק. אנחנו חושבים שהוא לא ריאלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי תביאו את זה לכדי שינוי? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> זה צריך להיות במסגרת הסכם. במסגרת ההסכם אנחנו אמורים להביא למשרד הביטחון הצעה ואמור להתקיים עליה דיון. זה יקרה לקראת חודש מארס 2022 אז יסתיים ההסכם הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שבכיבוי זה מותנה גם בהכנסה. חוץ מההכנסה של משרד הביטחון, על זה אתה מדבר או שזאת הכנסה מאירועים אותם אתם מאבטחים? << אורח >> אפי דביר: << אורח >> לא, זה לא בזה. זה סעיף ספציפי למשרד הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שירות בתי הסוהר גם כאן. תכנית 07-70-01. כתוב כאן: במטרת השינוי עקב ויסות תקציב השכר של שירות בתי הסוהר בהתאם לתחזית ביצוע עדכנית. כמה עובדים מועסקים ישירות היום בבתי הסוהר, האם הייתה הגדלה בשנה האחרונה והאם יש לכם צפי להגדיל את כוח האדם בשנה הבאה? אני רואה שאתם מדברים כאן על תקציב העובדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עיקר התקציב שאני רואה כאן הוא עקב הבריחה הטכנולוגית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. זה בתכנית הבאה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> נמצא כאן נציג שירות בתי הסוהר. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בוקר טוב. רע"ן תקציבים בשירות בתי הסוהר. לשאלתך, יש כ-8,500 צוערים בשירות בתי הסוהר, מתוכם כ-6,500 מועסקים בבתי הסוהר עצמם, באגפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מלבד זה יש לכם גם מיקור חוץ. נכון? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> יש לנו מיקור חוץ ממש מועט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה חיילים בסדיר? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> התקינה שלנו היא 760. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתוך אותם 6,500 שציינת? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בנוסף. בפועל המצבת שלנו נמוכה בכ-100. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, למה אתם צריכים חיילים בסדיר ולא לוקחים את כולם כעובדים. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אנחנו נשמח לקבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל לגבי ההעדפה שלכם. ההעדפה שלכם היא לקבל את כולם כעובדים ולא כחיילים. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כן. כמשרתי קבע לצורך העניין ולא כחיילי חובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דרך אגב, זה נוגע לחוק שהוא העביר אתמול בוועדה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש מגוון שיקולים. זה היה בוועדת החוץ והביטחון ושם זה נדון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> החוק עומד להתמזג. מה עמדת האוצר? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני אישית לא הייתי בוועדת חוץ וביטחון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא שאלתי אישית מה העמדה שלך. אתה מייצג את האוצר. גם אני לא אומר את העמדה האישית שלי אלא את העמדה הציבורית שלי. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> העמדה שלנו היא שצריך להאריך את החוק בשירות בתי הסוהר. בכל מקרה צריך התארגנות לדברים האלה. גם אם מחליטים, צריך להאריך את החוק. חיילי החובה האלה נמצאים גם משטרה ולא רק בשירות בתי הסוהר ומבחינתנו חשוב להאריך את זה לפחות כרגע, לפחות עד עבודת מטה מסודרת בנושא. שוב, אני לא יודע לתת את העמדה המלאה כי זה לא החלק שלי אלא יותר של מי שמתעסק בכלל מערכת הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותה תכנית 70-02, אנחנו מדברים כאן בתיאור התכנית ואחר כך בשינוי, יש הכשרות. ההכשרות הן לאסירים או לסוהרים? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אלה הכשרות לסגל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תקציב מיוחד להכשרות לאסירים? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בעיקרון יש תקציב שהוא מיועד לטובת הכשרות לאסירים. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, בהכשרות אנחנו מדברים גם על תארים? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> לא. כשאתה מדבר על הכשרות, אלה הכשרות מקצועיות כדי שהם יוכלו לעבוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהם אחר כך עוברים לשיקום. בתקופת המעבר כדי שיוכל לצאת אחר כך לשיקום. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במספר (א)(2) יש גידול בצפי התשלום למינהל הרכב הממשלתי. מה קרה שפתאום יש גידול? אנחנו יודעים שאנחנו מנסים לצמצם ולעבור לתחבורה הציבורית. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> נכון. מה שקרה, כבר שנתיים היינו בתקציב המשכי. כתוצאה מכך ההוצאה קטנה. בתקציב ההמשכי אנחנו לא רוכשים כלי רכב. לא רכשנו בשנתיים האחרונות כלי רכב והעדכון הזה נעשה למעשה עם אישור תקציב המדינה. היינו צריכים להעביר עוד השלמה של תקציב למינהל הרכב. לא היה איזה שינוי מהותי בהוצאה של הרכב אלא פשוט השלמה לתקציב בהתאם לביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדי לרכוש רכבים. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> לא. עדיין לא יצאנו ברכש. השנה מן הסתם לא יצאנו ברכש. עדיין לא הספקנו. כמובן שנצא לרכש בשנה הבאה. לצורך העניין זאת הייתה השלמת תקציב בהתאם לביצוע שהיה בפועל, כמוש עושים בסוף שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי למשל במשטרה נראה אחר כך בתכנית אחרת שהם אומרים שמכיוון שיש בעיה של השבבים ברכב, לכן יש להם פחות רכישות רכב ויצטרכו לחדש את המלאי בתקופה יותר מאוחרת. כאן אתה אומר שזה בכלל לא נוגע ואתה כרגע לא הולך לחדש. אין לך כרגע תכנית לחדש את מלאי הרכבים. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> לא. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש הבדל ברכבים. זה מינהל הרכב וזה כמובן רכש שהמשטרה עושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לשם נגיע ונשאל. ב-(ב), השינוי בהרשאה להתחייב נובע לאור בריחת האסירים מכלא גלבוע. יש שם היום אסירים, נכון? הם חזרו לשם. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> חזרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך קורה דבר כזה שמחזירים את האנשים? אנחנו יודעים שחלק מהכסף אמור להיות עבור שיפוץ גלבוע. בפעם הקודמת דיברנו על שלושת בתי הכלא החדשים שנבנים אבל כרגע מעבירים לכלא שהתכניות שלו היו מפורסמות גם באינטרנט. אנחנו יודעים גם על המחדלים, על איך שהוא נבנה. על מה הולך הכסף הזה? על טכנולוגיה? על עוד מצלמה? אני לא מבקש שתפרוס בפניי את האבטחה במקום אבל בגדול. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אני אומר את מה שכן אפשר. קודם כל, לא כל האסירים הוחזרו לכלא גלבוע אלא חלקם. במהלך התקופה הזאת עד שהאסירים הוחזרו למתקן הכליאה, לצורך העניין נעשו עבודות לאיטום החללים וכמובן שיש עוד עבודות נוספות שנדרש לעשות אותן - אני לא יכול לפרט את כולן - ולשם כך אנחנו צריכים את ההרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה כללית יותר כדי לא להיכנס ליותר מדי פרטים בנושא הזה. האם זה שהחזרתם את האסירים לאותו כלא ממנו ברחו, האם דאגתם לכך שהמקרה הזה לא יחזור על עצמו? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כמובן. הבנתי את השאלה. שוב, אני לא עוסק בתחום המבצעי אבל אני יכול להגיד שבמסגרת ההמלצות ומכלול השיקולים בתחום המבצעי, זה אושר על מנת שיחזירו חלק מהאסירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף שהולך כאן לשיפוץ, זה קידום פרויקטים בתחום הבינוי והטכנולוגיה שצפויים לשפר את מצב המתקנים בשירות. מדובר כאן על כלא גלבוע. כשאתה מדבר על כלא גלבוע, אנחנו יודעים שהיו שם מחדלים, כולנו ידענו, כולנו ראינו וזה לא איזשהו דבר סודי. השאלה היא האם עם הכסף שאתה שם בכלא גלבוע, אתם הולכים לשפץ את הכלא הזה או שאתם הולכים לסגור אותו כי הוא ישן? האם הורסים אותו ובונים שם משהו חדש? אני שואל לאן הולך הכסף הזה. במשך תקופה קצרה הסתדרתם כך ששלחתם את האסירים לבתי כלא אחרים. השאלה שלי היא האם הכסף הזה נועד לסגור את כלא גלבוע ולפנות אותו לגמרי או שאתה הולך לשפץ אותו ולהשאיר אותו ככלא גלבוע. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בשלב הזה כמובן שצריכים שיש לנו הנחיות נוספות בכל מה שקשור לבג"ץ שטח המחיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 3.5 מטרים ו-4. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כן. 4.5 מטרים. אנחנו נדרשים לעמוד בבג"ץ שטח המחיה ולכן בשלב הזה, כדי לעמוד בבג"ץ שטח המחיה, אין היתכנות לסגירה. זו מגבלה נוספת שקיימת לנו. לכן אנחנו נדרשים לייצר אמצעי אבטחה לכלא הזה על מנת להשמיש אותו בעת הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 70-03. מדובר על תקצוב הגמלאות, על מענקי פרישה של המשרתים. אני מאמין שיש שם גם פנסיות תקציביות. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש נתח של כסף שמתוך התקציב הולך לתקציב של הגמלאות, של הפנסיות התקציביות. אני שואל מה גובה הנתח הזה. אתן לך דוגמה מעולם אחר, ממשרד הבריאות. יש לך בתי חולים ממשלתיים ויש לך בתי חולים ציבוריים. הפנסיות התקציביות בבתי החולים הממשלתיים, מי שמשלם אותן זאת המדינה ולכן זה לא נכלל בתקציב שלהם. בבתי החולים הציבורים, זה נכלל להם בתקציב שלהם. כלומר, הם מקבלים סכום איקס וממנו צריכים לשלם את הפנסיות התקציביות. אחרי הדוגמה, אני שואל. כשמתקצבים אתכם, באחוזים כמה כסף הולך על הפנסיות האלה או שאתה אומר שהמדינה מסתכלת עליכם כגוף ואומרת שהפנסיות שלהם הן בסכום איקס – והייתי רוצה לדעת את הסכום – והמדינה משלמת, זה לא קשור לתקציב הזה אלא זה תקציב נפרד של האוצר. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בשונה מגופים אחרים במדינת ישראל, שירות בתי הסוהר, כמו המשטרה, מנהל את תחום הגמלאות בתוך הארגון והתקצוב שניתן הוא לארגון. גם הניהול הוא של הארגון. שוב, במסגרת הסכם גג השכר, דיברו על זה וגם חתמנו על סיכום בנושא הזה. היקף תקציב הגמלאות בשירות בתי הסוהר הוא כ-714 מיליון שקלים בשנה. זה הביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל השכר. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כל הגמלאות בשירות בתי הסוהר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה גמלאים יש לשירות בתי הסוהר? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אני לא זוכר את המספר המדויק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו שוקלים להיות גמלאים של שירות בתי הסוהר. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> יש עכשיו תהליך מדורג וזה אמור לקטון. זה אמור להגיע לנקודה מסוימת בה זה אמור לקטון כי כמו שאמרת, הפנסיות התקציביות יוצאות וייכנסו הפנסיות הצוברות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 714 מיליון השקלים הם בתוך התקציב שלכם? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> חלק מהתקציב של שירות בתי הסוהר. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה סך התקציב של שירות בתי הסוהר? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> 4.2 מיליארד שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה אומר 714 מיליון שקלים, יכול להיות שבשנה הבאה ל-750 מיליון שקלים וה-4.2 מיליארד יישארו לך. כלומר, מעלים לכם את זה ביחס או שאומרים לך שתתמודד עם זה. נותנים לך תכנית ומתוך התכנית אתה צריך לקחת כי בשנה שעברה היה פחות והשנה יהיה יותר, לא משנה איך אתה משחק עם זה. אני שואל האם אתה צריך להסתכל על זה כחלק מהתקציב שלך ולנווט אותו או שאומרים לך שזה התקציב צבוע ואתה לא יכול לגעת. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני אתייחס כי זה נכון גם למשטרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם לצבא. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני לא עוסק בצבא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אלה שלושת הגופים שזה עובד בצורה הזאת. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני לא אתייחס לצבא אלא למשטרה. במסגרת תכנית גג שכר יש חלק של גמלאות שהוסכם עליו. בתוך החלק של הגמלאות יש תוספת תקציבית בכל שנה שמיועדת לדבר הזה לפי הפורשים החדשים שמתווספים, לפי איזשהו קידום. יש לזה איזשהו מודל שעל בסיסו בגדול עובדים. הוא לוקח בחשבון כל מיני דברים. המודל עוד לא הוסכם לגמרי כי יש שאלה של איך מחשבים כמה דברים אבל בגדול יש כאן הסכמה על תוספת תקציב כל שנה בנושא הזה לפי הפורשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר בכל זאת שיש איזושהי הסכמה אבל זה לא באמת בפועל על המאה אחוזים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא, לא. זה אמור להיות מאה אחוזים. השאלה על המודל היא השאלה של איך מחשבים את מי שיוצא מהפנסיה התקציבית. מהבחינה הזאת כל פורש חדש שהפנסיה שלו אמורה להיות מתקציב הגופים, יש איזשהו מפתח שעליו הם מקבלים תקציב בנוסף ולא במקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית משטרת ישראל. אני רואה את התקצוב של השכר. יש כוח אדם חדש שנכנס למשטרה בשנה האחרונה? אני בטוח שיש כוח אדם חדש. אתמול היה דיון במליאה בהצעת לסדר של מספר חברי כנסת לגבי גל התפטרויות במשטרה. ראינו כתבות וגם סגן השר לביטחון הפנים אמר שלאחרונה יש גל התפטרויות במשטרה, במיוחד במרחב הדרום. כשאתה רואה שיש לך התפטרויות ואתה כנראה לא מצליח לגייס שוטרים חדשים, כך הבנו, האם אין עודף תקציבי בנושא הזה? חוץ מזה, מה המשטרה עושה? הם טוענים שהשכר לא מוצדק, יש כתבה שהשכר עולה אבל הציוד לא עולה בדיוק באותו יחס. אגב, אני טוען שצריך להעלות את שכר השוטרים. השכר הממוצע שלהם היום, נראה לי שהוא עומד על 18 אלף שקלים ומשהו. נכון? אם אני לא טועה. לפעמים צריך לעשות גם שעות נוספות. אגב, אני טוען לגבי כל עבודה שאם אתה עושה עוד מאה שעות נוספות באופן קבוע, צריך להתחיל לעבור לקבוע ולא לתת לעובד כל חודש לחופש את השעות הנוספות האלה. אני רוצה שתתייחס לזה. לנציג האוצר בעניין הזה אני אומר שהבעיה הגדולה היא שהאוצר מתערב למשטרה בסד"כ ולכן נוצר הפער הזה ושוטרים מגיעים להתפטרות. אגב, אלה לא דברים שאני מחדש אלא הדברים האלה נאמרו אתמול במליאה. הייתי מבקש את ההתייחסות גם של המשטרה וגם של האוצר. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני אתחיל ואחר כך המשטרה תגיב ספציפית. חשוב לומר שלמשטרת ישראל יש סד"כ הוא מוסכם והוא ידוע ובתוכו היא מגייסת. בנוסף לזה יהיה גודל בשנת 2022 של 800 שוטרים בהקשר של החברה הערבית. יש שוטרים נוספים, כך שהמספר מגיע לכמעט 1,000 שוטרים נוספים בשנת 2022. אנחנו לא מגבילים. יש כאן עוד הרבה מקום להתגייס ולהתרחב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הטענה שלהם היא לא טענה נכונה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> איזו טענה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הטענה שאתם מתערבים בסד"כ ולכן גם אין להם מספיק כוח אדם. אתה יודע שיש עוד 800 שוטרים, עוד 1,000 שוטרים - אני אשאל את זה בצורה בוטה ולא כלפיך חס ושלום – ואני שואל מה אתה כאוצר מבין במה שצריכים במשטרה. הם יודעים מה הם צריכים במיוחד עכשיו עם המלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אתה מסכים או לא מסכים, אבל הם קבעו לך שזה מה שצריך ואתה אומר בסדר. כשהם אומרים לך שעכשיו בנגב אתה צריך או בכל מקום אחר, למה זה קורה? כאשר אני אומר שבמקום חמישה שוטרים יעבדו כאן רק שלושה שוטרים, אנחנו גם אמרנו שיש פחד של השוטרים. כשהמספר פחות, הוא אומר שאין לו כוח אדם והוא אומר שהוא לא יסכן את עצמו והולך הביתה. אני שואל אותך כאוצר, מה לך ולהתערבות בנושא הזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני אענה. אגף התקציבים. כל תוספות כוח האדם שהוסכמו במסגרת 2022 הן בהסכמה עם המשטרה. לפי מה שאנחנו יודעים ולפי מה שאנחנו מקבלים מהשטח, הגיוסים הם כמעט בפול קפסטי של הגופים. קודם כל צריך להבהיר שאנחנו לא מתערבים בהצבת הכוחות, בעניינים המבצעיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אמרתי איפה. אמרתי בכמות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם בצה"ל יש הגבלה של הסד"כ. זה לא שונה. בסוף יש כאן אירוע תקציבי בלתי רגיל. הגופים האלה מוציאים כ-70 אחוזים מההוצאות שלהם על שכר, הם גופים עתירי כוח אדם ולכן מצד אחד אנחנו מסתכלים על הצרכים, אנחנו מסכמים כל שנה והסד"כ שהוסכם ל-2023-2022 הוא בהסכמה עם הגופים, הוא בסיכום תקציבי עם הגופים, ומעבר לזה, כיוון שיש כאן הוצאה תקציבית בלתי רגילה, מן הסתם אנחנו מעורבים. האם אנחנו כאוצר אומרים היכן להציב את הכוחות, איך לייעל את כוח האדם, האם לשים במטה או לשים בשטח? חד משמעית אנחנו לא נמצאים בספרות האלה. את זה הגופים עושים. אנחנו כמובן מבינים בתקציב ומסתכלים על איך משטרות אחרות בעולם נוהגות, ביחסי התקציב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש לציין שמשטרות אחרות בעולם, מבחינת התקציב, שכר של שוטר הוא פחות מאשר בישראל. בישראל השכר של השוטר יותר גבוה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל מספר השוטרים ביחס לאוכלוסייה הוא - - - << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גם מספר השוטרים ביחס לאוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נראה לי שיש לכם עוד פנייה בהמשך ואני אביא את הכתבה שראיתי עם הנתונים שאני נותן. אני שואל מבחינת המשטרה. תאמר למה קורים הפיטורים האלה, מבחינתכם כמשטרה. אתמול סגן השר אמר שיש וצריך לטפל בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה לא פיטורים אלא התפטרויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. סליחה. התפטרויות. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני נציג אגף התכנון ומתעסק בתקציבים. אני יכול אחר כך להפנות את השאלה הזאת לבית ולהחזיר תשובה לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה נציג המשטרה, נכון? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני נציג המשטרה, כן. בכל מקרה, ספציפית לגבי התפטרות של שוטרים והסיבות לכך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה מכיר את זה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני מכיר את זה. זה קורה במחוז דרום. אגב, זה לא רק במחוז דרום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרוב במחוז דרום. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> יצאה עכשיו לתקשורת התפטרות גדולה מאוד. אם הוועדה תרצה, אנחנו נחזיר תשובה מסודרת בהמשך היום. לגבי ההתערבות. כמו שאמרו נציגי האוצר, יש עוגה תקציבית. אני יכול לדרוש כמה שאני רוצה ואני בטוח שככל שאני אקבל יותר שוטרים, אני אוכל לעשות הרבה יותר פעילות. אבל זה כמובן מוגבל מבחינה תקציבית ולכן בסופו של דבר מגיעים לסיכום תקציבי ומסכימים על מספר שוטרים מסוים שמגיע בשנה נתונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה התוספת של שוטרים שקיבלתם בשנת 2022? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> 1,000. בסביבות 1,000 שוטרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת תוספת תקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לפעמים שאנשים פורשים – ואמרנו את זה לגבי משרד החינוך – ולוקחים את התקן ואחר כך יכול להיות שיבואו במשך השנה אבל התקן לא נמצא על קבוע. יוצא שבעצם זה לא מישהו שהוא קבוע, הוא לא נמצא באמת בתקן. לכן אני שואל אם קיבלת 1,000 תקנים חדשים. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. קיבלתי 1,000 תקנים חדשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעומת כמה שפרשו והאם נשארו התקנים שלהם? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> מה שקורה זה שבמהלך שנה פורשים פלוס-מינוס בין 900 ל-1,000 שוטרים. התפטרות, מפוטרים. זה מה שקורה בדרך כלל במהלך שנה. אגב, התקנים נשארים באותו מקום. זאת אומרת, אם יש שוטר שפרש מתחנת באר-שבע, התקן שלו לא הולך למקום אחר אלא כאשר יגייסו שוטר חדש, הוא יבוא למלא את התקן הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה שוטרים היו במערכת בשנת 2020 וכמה יש לך ב-2021? אז נדע אם באמת הוסיפו את ה-1,000 האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. 1,000 הוסיפו בשנת 2022. לא ב-2021. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ב-2022 אתה מגייס 2,000 שוטרים. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בדיוק. המשטרה הולכת לגייס בשנת 2022 בסביבות ה-2,000 שוטרים כאשר חלקם חדשים וחלקם על חשבון אלה שהתפטרו או פוטרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כולל את השירות האזרחי? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> זה שירות לאומי. לא. זה לא כולל. זה און טופ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסעיף (ב). בתכנית 80-02. אני רואה כאן את הנושא של הרכבים. יש תשלומי נזק ופיצויים שלה ארגון ומאידך ירידה בביצוע רכישה ובדיגום כלי הרכב של משטרת ישראל. אגב, סתם, המילה דיגום כלי רכב, זה נשמע לי קצת צורם כי באמת אתם נוסעים ברכבים מדוגמים. אם זאת משטרת התנועה, אתה יכול לראות את השוטרים פעם עם רכב קיה, פעם אחת עם ספורטז' ופעם עם טויוטה. זה צורם. מותר להגיד. עובדה שאנחנו חברי הכנסת נוסעים, קיבלנו על זה כתבות ואנחנו בעצם משלמים על הרכבים האלה טבין ותקילין. אנחנו משלמים 6,500 שקלים זקיפת הטבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא משלמים 6,500 אלא זוקפים לנו 6,500. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי בזקיפת הטבה. אני רוצה לדעת לגבי הנזקים, איזה נזקים יש לכם, של הרכבים או דברים אחרים בתוך המשטרה ולכן נעשים השינויים. מצד שני אתם אומרים שאתם לא יכולים לקנות רכבים ואני מבין שזה בגלל השבבים ואני מבין שלקראת 2022 אתם הולכים לקנות רכבים. כשאתה קונה רכב, לפעמים אתה חוסך ולא מוציא כי הרכבים הישנים, הבלאי שלהם מאוד גדול. כרגע אתה מוציא יותר על רכב ישן. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> לגבי הדיגום. מה זה אומר דיגום ברכבים במשטרה? זה מדבר על כל גשרי התאורה, על כל מערכות הקשר. זו הכוונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז תגידו אבזור. אל תגידו דיגום. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> זאת סמנטיקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל שכתבתם דיגום, עכשיו בזבזתם חמש דקות מזמן הוועדה רק על הנושא הזה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בכל מקרה, לגבי רכישת כלי רכב. כן, אנחנו יודעים שיש משבר עולמי וזה לא משהו שהוא תלוי בנו. השאיפה היא בסופו של דבר כן לרכוש רכבים בשנת 2022. כבר יצאו הזמנות. אנחנו עובדים בהרשאה להתחייב להזמנות רכש ארוכות טווח. לכן השאיפה היא כן לרכוש רכבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מתואמים עם המשרד להגנת הסביבה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רגע. מה זה ארוכות טווח? לכמה זמן אתם מתכננים קדימה את רכישת הרכבים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בוא נגיד לפחות לשנה הקרובה. לשנה הבאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם שוקלים מעבר לרכבים חשמליים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. יש פיילוט של 70 רכבים חשמליים במשטרת ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה קשור להגנת הסביבה, שאלה ששאלתי אותך. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. יש פיילוט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם קיימים כבר עכשיו? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך. אני יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה רכבים מבצעיים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני לא יודע בוודאות. אני צריך לבדוק את זה. אני אחזיר תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מעניין כי אנחנו כממשלה, ככנסת, וגם אמרנו שבכנסת יחליפו לנו, מבחינתי היום, את הרכב לרכב חשמלי. אני בעד. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> התכנית של משטרת ישראל בשנים הקרובות, לפחות עד 2025 - בתקווה שנגיע לשם, כי ההחלטות של כל הוועדות הן להגיע עד 2030 למצב של 30 אחוזים אנרגיה ירוקה במדינה - השאיפה של משטרת ישראל היא להחליף את כל צי הרכב שלה לרכבים היברידיים וחשמליים. בסופו של דבר אתה רוצה להחליף את הרכבים המבצעיים. הבעיה בפיילוט, ולכן זה פיילוט של רכבים חשמליים, שכרגע אין לך עמדות טעינה בכל הארץ. אתה צריך עכשיו לרשת את כל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באמצע המרדף תיגמר לכם הסוללה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בדיוק. זאת בדיוק הבעיה. המשטרה עושה עכשיו פיילוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסעיף (ד), מה אתם לוקחים מסעיף 52? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> דיברנו על התכנית למיגור הפשיעה עם קרן החילוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. קרן החילוט. תודה. תכנית 03. מדובר כאן על משטרת ישראל ברכישת שירותי כוח אדם, תיאור התכנית ואני רוצה לדעת על איזה מוסדות מדובר. על כל המוסדות בארץ? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. כל המוסדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עובדים בעיריות עם מצ'ינג? יש את משרד החינוך שמעביר את הכסף ובהמשך נראה את זה כאשר זה כסף שעובר ממשרד החינוך למשטרה. זה מותנה בהכנסה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> זה ה-15 מיליון במזומן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמעבירים כל שנה. כמה סך הכול ההוצאה של המוסדות? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> סך כל ההוצאה בשנת 2021 תעמוד על 375 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מעבירים רק 15 מיליון? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> הם מעבירים 21 מיליון. הם כבר העבירו סדר גודל של 6.7 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, ההשתתפות שלהם פחות מ-10 אחוזים. משהו כמו שישה אחוזים או שבעה אחוזים של משרד החינוך מולכם? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> בסוף זה תקציב שמיועד לדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל האם גם העיריות משלמות כאן משהו. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אנחנו נוכל להעביר את כל הנתונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה משחק מלים של האוצר. בסוף מדינת ישראל משלמת 375 מיליון שקלים. למה החליטו להעביר את זה דרך המשרד לביטחון פנים – סיבות היסטוריות. בסוף זה לא המשרד לביטחון פנים ולא משרד החינוך אלא אלה הרשויות המקומיות והעברה של האוצר אליהם, זה דרך המשרדים. הוא אומר לך ש-94 אחוזים חונים אצלו ועוד שישה אחוזים חונים שם ועובר לכאן. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש השלמה של העיריות. נציג המשרד לביטחון פנים שלח לי. הוא ב-זום אבל אפשר להעלות אותו והוא יכול להסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה השלמה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אפשר להעלות את ליאור מהמשרד לביטחון פנים. << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> מנהל תחום בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים. שלום רב. ... זה בעצם תקציב שהיסטורית ישב לפני הרבה שנים במשרד החינוך ועבר אלינו. בעיקרון אנחנו משלמים את החלק הארי והעיריות משלימות. ההתקשרות מול החברות בפועלה היא לא של המשטרה אלא של הרשויות המקומיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה החלק של העיריות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה משלמות העיריות? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> זה משתנה. עיריות באזורי עדיפות שם ההשתתפות יותר נמוכה. ברוב המקומות ההשתתפות שלנו היא בכ-70 אחוזים והעירייה משלימה כ-30 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 30 אחוזים מה-300 ומשהו מיליון? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> מהעלות הספציפית שלה למוסדות החינוך. זה משתנה ביחס למספר המוסדות שיש להם אבטחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר לאוצר שאחת הבעיות של הסיפור הזה היא שבאמת אין לו אבא. לא המשטרה היא האבא ולא הרשויות המקומיות. זה פועל בנוהל של שנות ה-90, האבטחה השתנתה ואנחנו מאז לא שינינו. אף אחד לא נוגע בזה כי אין לו אבא. יש לו שלושה הורים – משרד החינוך, הרשות המקומית והמשטרה – ובסוף כולם בורחים זה. יכול להיות שאתם בסוף – כי אתם נמצאים גם ב-15 מיליון, גם ב-375 מיליון וגם ברשויות המקומיות בדרך אחרת – צריך לקחת את הנושא הזה ולעשות בו סדר כי לטעמי, והייתי ראש רשות וגם הייתי בירושלים, יש כאן בזבוז משאב ציבורי מאוד גדול ואף אחד לא נוגע בזה כי אף אחד לא יודע מה לעשות עם זה. המשטרה פורמלית צריכה לחתום על תכנית אבטחה אבל היא גם לא יודעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האבחנה שלך מאוד נכונה. זה פשוט כי אין אבא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין אבא. זאת בדיוק הדוגמה. מתוך ה-375 מיליון שקלים, יש 15 מיליון שקלים שמשרד החינוך צריך להעביר. אנחנו כאן מעבירים את אותם 15 מיליון למשרד החינוך כדי שיעביר לו את ה-15 מיליון האלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להעביר את כל הכסף למשרד החינוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> או לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריכה להיות כאן החלטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צריך לקחת כסף מפה ומפה. שים את זה במקום אחד, שלטון מקומי או משטרה, לא משנה. התכנית האחרונה, 10-80-08. מדובר כאן גם על הגמלאות של המשטרה. יש שם היעדר עקביות המשולמת רטרואקטיבית. מה פירוש היעדר? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הסיפור של העקביות, הייתה החלטת ממשלה בסוף 2018 ומאז צריך לשלם רטרואקטיבית לאנשים מ-2009. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. אתם לא יודעים מה הצפי שלכם. כרגע דיברנו ושאלנו את שירות בתי הסוהר כמה משלמים להם. אתה מדבר על הרטרו שאתם לא יודעים? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> כן. על הרטרו לא יודעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה עדיין אתם לא יודעים? ב-2018 עברה החלטה. כל שנה לא תדע כמה היה צריך? הרי משרד האוצר מחשבן את זה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש כאן שאלה. אפשר לשאול את המשטרה איך בדיוק זה מבוצע. בתחילת שנה אנחנו לא יודעים בדיוק כמה יצא ברטרו. עכשיו אנחנו יודעים ולכן אנחנו משלימים לדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל את המשטרה. אתה לא יודע כמה גמלאים יש לך, אתה לא יודע לכמה אתה צריך לשלם ברטרו כי זה משהו שאושר בהחלטת ממשלה ואתה יודע לקראת מה אתה הולך. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> יש כמה דברים. ראשית, יש גמלאים שקיימים ויש גם את היורשים של הגמלאים שאתה מנסה למצוא אותם ולא תמיד קל למצוא אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למרות שאתה יודע כמה אתה צריך לשלם להם, אתה לא תמיד משלם להם כי אתה לא מצליח להביא אותם. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפי דעתי זה אמור לבוא בעודפים ולא בהעברות כי נשאר לך עודף. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> עודף זה משהו שאתה פותח עליו הזמנה. בתקציב השכר והגמלאות אתה לא פותח הזמנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. שאלה כמעט אחרונה. בסוף יש חוות דעת משפטית לעניין התקציבים הקואליציוניים. יש כאן כסף, תקציב קואליציוני, שיש עתיד שמה כאן בשווי של 10 מיליון שקלים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> חמישה מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. חמישה מיליון שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה אתה רואה כסף קואליציוני? זה בניידות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. אני שואל למה הם צריכים לשים כסף קואליציוני כאשר כרגע דיברנו על הצורך שצריך להביא – גם מיליון וחצי שקלים ששמו כאן – לרכישת כלי רכב שלא נרכשו ב-2021, גם לא יירכשו ב-2021 ואולי יירכשו ב-2022. אתם מעבירים את המיליון וחצי ל-2022? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> באיזה סעיף זה התקציב הקואליציוני? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על 1.5 ועוד 3.5 מיליון שקלים. 1.5 מיליון שקלים לכלי רכב ו-3.5 מיליון שקלים לרכישת אמצעים נוספים. סך הכול חמישה מיליון. אנחנו יודעים שלא רכשתם רכב בשנת 2021. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> זה בהכרח יגרור עודפים מחויבים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי עדיין לא ראינו את זה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אלה עודפים מיוחדים שיגיעו בשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הם ל-2021. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אתה מזמין עכשיו את הניידות ואז הכסף יעבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את השאלה למה זה צריך להיות בהסכם קואליציוני ולא בבסיס, אני שואל את זה על עוד כמה דברים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> זו שאלה כללית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם זה מוצדק, אם חסרות ניידות, למה זה צריך לבוא מתקציב קואליציוני? זה מה שאנחנו מנסים להבין. זה לא במישור שלנו. גם שלשום אני שאלתי את השאלה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו הסיבה שצריך לבטל את הכספים הקואליציוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר אמרתי את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו בעד. שאלה אחרונה שלי. בסעיף 5, חוות דעת של היועץ המשפטי. כתוב שיש התחייבות לגבי הכספים המחויבים, ואגב, אני רואה כאן שגם לכבאות יש כסף. העברתם גם לכבאות? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא. השנה אלה רק 5 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש התחייבות של המפלגה, של יש עתיד שלא להשתמש לצרכים הקשורים אליהם. סתם, בגדול, אני חושב שבכל החלטה קואליציונית שיש, חשוב שגם ההסכם או ההתחייבות הזאת תגיע לשולחן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה תמיד קורה. כל חוות דעת. לפני כן הרי לא מתקדמים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל אופן, אני חייב לומר לכם שהיה מרתק אתכם ואני מקווה שעוד תחזרו לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם נשארים כאן. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אנחנו כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני רוצה התייעצות סיעתית, בבקשה, אנחנו נשמח מאוד. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> בניגוד לחברי ינון, יש לי רק שאלה אחת ואפילו קצרה. בכל העולם אנחנו רואים שינויים בתדירות של שריפות עקב שינוי האקלים והדבר בא לידי ביטוי בתקצוב של שירותי הכבאות. גם אצלנו יש איזושהי הבנה של זה ואנחנו זוכרים את השריפה הענקית ליד נצרת לפני שנתיים ואת השריפה השנה בירושלים. זה יהיה דבר תדיר ואתם אומרים שחסר כסף. האם יש חשיבה מבחינת הצורך להגדיל את התקציב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את זה בפנייה אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כוח אדם. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני מדבר בעיקר על השירות האווירי. על הטייסת. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני אומר באופן כללי על נושא התקציב. אם הכבאות תרצה להרחיב, היא תרחיב. בנושא התקציב סיכמנו עם הכבאות על תוספות תקציביות גם של רכש של אמצעים וגם של תוספת בכוח אדם. ברכש אמצעים יש הכול מכל הבחינות. כהיערכות לשריפות וכדי שהכבאות תוכל לעמוד במשימותיה ושתוכל להתעצם. שוב, כל נושא האקלים כמובן ששמים לב אליו ובוחנים אותו, ואנחנו גם עושים עבודות מטה כדי לייצר דברים נוספים בהקשר הזה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> האם יש להם את האמצעים הנחוצים במיוחד מחודשי מאי עד דצמבר? נובמבר היה החודש היבש ביותר בתולדות המדינה מבחינת חודש נובמבר. << אורח >> סגן טפסר אפי דביר: << אורח >> כמו כל שנה אנחנו נערכים. אין ספק שמשבר האקלים מאוד משפיע. כמו שראיתם, השריפות האחרונות היו מאוד משמעותיות. אנחנו ערוכים. תמיד אפשר לשפר יותר אבל אנחנו ללא ספק ערוכים ונותנים שירות מעולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. יוצאים להתייעצות סיעתית. בשעה 11:20 מצביעים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 15 עד 17, המשרד לביטחון פנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הפניות אושרו << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני נגד. אני לא מוכן שיהיו ניידות בהסכמים קואליציוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. יש רוויזיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, הצבעת נגד גם בקואליציה שלכם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תשאל אותם מה אני עשיתי כאן. גם אז אני השתוללתי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי שמצביע בעבר ובהווה אותו דבר, זה אני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה הבאה, גם היא של המשרד לביטחון פנים, מספר 26 עד 28. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הפנייה נועדה להעביר 32 מיליון שקלים למשרד לביטחון פנים לטובת צרכים של הקורונה, גם משרד לביטחון פנים, למטה שלו, וגם למשטרת ישראל. במשרד יש בנייה של מוקד שמדבר בעולם הטכנולוגי ובונים אותו שם כדי שיהיה אפשר לאכוף בידודים בצורה טכנולוגית. במשטרה מדובר בעיקר על תחום השוטרים שנוספו לשם אכיפה של מגבלות הקורונה. יש כאן גם את השכר שלהם וגם את כל האמצעים הנלווים שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 07-50-02. אני מדבר על סעיף 38. מה זה סעיף 38? מה יש בו? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> סעיף 38, כמו שכתוב, זה סעיף של משרד הכלכלה והתעשייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל מה יש בו? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> התקציב מגיע מתכניות התעסוקה שעשו לטובת הקורונה. הכסף מגיע לכאן עבור השוטרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה במשרד הכלכלה? אנחנו מכירים את התכניות. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הכשרות לתעסוקה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אין כאן פגיעה בפעילות, אין כאן כל שינוי של המתווים, הכול משולם ומתבצע על פי מה שהוגדר בחוקים. בגלל ההאצה המהירה של המשק והיציאה מהמשבר, היה צורך בתקציב נמוך יותר ממה שהערכנו עת היינו כאן ביולי ובאוגוסט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על ההכשרות בזמן הקורונה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לגבי הכול. בסופו של דבר לגבי כל מה שתוקצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סעיף 38, כלכלה ותעשייה, אתה אומר שלקחת משם סכום של 34 מיליון שקלים. הסכום הזה, מאיזה סעיף בכלכלה? מההכשרות? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לכם מעכשיו, כדי שלא נצטרך לבדוק ולחשוב, שכל פנייה, אני אבקש לדעת מאיזה סעיף היא. הפנייה הבאה תהיה מספר 50. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. הפנייה הבאה תהיה 72 עד 73, כדי לשחרר את המשרד לביטחון פנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אגב, למה זה בא בשתי פניות? אלה אותם סעיפים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> כדי שתהיה הפרדה בין דברים שקשורים לקורונה. כדי שלא יהיה מצב שיהיה איזשהו בלבול בהקשר הזה. לכן זה בנפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית מספר 07-50-02. אתה מדבר אתי על אכיפת בידוד. אכיפת בידוד טכנולוגית או בפועל של שוטרים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה פניות 26 עד 28. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> בתכנית של המשרד לביטחון פנים, 07-50-02, מדובר בבנייה של המוקד. בצדדים הפיזיים שלו ולא באנשים שיושבים בו שהם יהיו כמובן שוטרים כי הם אוכפים. מדובר בעולם הפיזי כדי להשמיש מקום שיהיה מוקד טכנולוגי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הממשלה אישרה את אכיפת הבידוד על ידי השב"כ באיכונים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא. מדובר על אפליקציית ההסכמון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ב-12 בדצמבר 2021, בישראל יש כ-80 אלף מבודדים, מתוכם רק 18 אלף אישרו למשטרה את השימוש באפליקציית ההסכמון שמאפשרת לבדוק היכן הם נמצאים. מתוך 80 אלף המבודדים אנחנו יודעים על כ-35 אלף ילדים מתחת לגיל 14 שלגביהם בכלל לא ניתן להשתמש בהסכמון. המשטרה שלחה מסרונים ל-45 אלף חיילי בידוד בלבד. כלומר, רק 40 אחוזים נתנו אישור לעקוב אחריהם. בסך הכול יש 62 אלף מבודדים שלמשטרה אין כל מעקב אחריהם. כשאנחנו רואים את הדבר הזה, תגיד לי איך אתה הולך לאכוף את זה. אתה מקבל כאן כסף. זה שיש אפליקציה, זה עדיין לא הופך את זה לאכיפה. הנתון שאני אומר לך הוא מלפני יומיים. זה נתון מזעזע שאנחנו יודעים שיכול להיות שיש 62 אלף מבודדים שאין מעקב אחריהם. אנחנו יודעים שאנשים טסו לחוץ לארץ ושאנשים באו לארץ והלכו לבתי ספר ולעבודה כשהם מבודדים ובסוף גם היו חולים. 62 אלף. כשאנחנו באים לעצור ואנחנו אומרים שנסגור את השמים, אני חושב שלפני שסוגרים את השמים צריך קודם כל לעצור את הדבר הזה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אנחנו לא הגורם המבצעי שמחליט על האכיפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, המשטרה תענה. בסדר המשטרה, כמה עלתה לכם כל התוכנה הזאת? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני לא יודע. אני צריך לבדוק. נבדוק את זה ונחזיר תשובה לוועדה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יש לי תשובה לשאלה שנשאלתי. אלה תתי ביצוע בעקבות ההאצה בפעילות המשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על המקור? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> תתי ביצוע בפעילות של ערבויות מדינה, בדרישה לערבויות מדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף נשאר לכם בערבויות מדינה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבדוק את הנתון הזה. נגעת בנקודה הכי קשה. כמעט הכי קשה. זה מה שתמיד טענו כאן בוועדה. אדוני היושב ראש, אתה זוכר את הסיפור של העסקים הקטנים שביקשו ערבות מדינה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה כל כך הרבה כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לוקחים משם כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> העלינו את הנושא הזה ודיברנו עליו הרבה פעמים. בסופו של דבר הם אמרו לך – וגם הם אמרו את זה - דבר אחד פשוט מאוד: אין דבר כזה שמישהו מבקש, עומד בתנאים ולא מקבל. אין דבר כזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה שתעבירו לנו רק דבר אחד. כשאתה לוקח את כל ה-34 מיליון שקלים, מה נשאר שם במידה ומחר ירצו לבקש? כמה כסף נשאר שם? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו מפרסמים אחת לרבעון את הביצוע בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת נכון לעכשיו. תשלחו לוועדה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אנחנו ממש בסיומה של שנת 2021, שזה עוד שבוע מהיום, לפרסם את כל הנתונים של ביצוע במהלך שנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שנמתין שבוע. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני אומר שנעלה את העבודה מסודרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב. חבל על הזמן. אני לא רוצה לעכב סתם. לגבי המשטרה. שאלתי שאלה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> לגבי האפליקציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמת את השאלה שלי בנושא? 62 אלף אנשים בבידוד מסתובבים. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> שמעתי. לא הבנתי איך 80 אלף מבודדים, מתוכם 44 אלף המשטרה שולחת ועדיין יש 62 אלף מבודדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזוב. אל תתווכח עם המספרים. תענה לשאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שיש טעות חשבונאית ויש 48 אלף מבודדים. עדיין זה הרבה. זה פחות 14 אלף מבודדים. עשיתי לך בדיקת ערנות ואתה עומד בה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בכל מקרה, לגבי התמחור של האפליקציה. אני בודק את זה עכשיו ואנחנו נחזיר תשובה לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד כמה שאני מבין האפליקציה, ההסכמון, זה לא כלי האכיפה היחיד שיש לכם. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בוודאי שלא. המשטרה מבצעת סיורים, מתקשרת לכל מבודד שנמצא ובודקת אם הוא נמצא בבית שלו, בבית או בכל מקום שהוא אמור להיות מבודד כדי באמת לאכוף את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה אתם עושים עם קטינים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> תלוי באיזה גיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתחת ל-14. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> ילדים קטנים, ההורים שלהם נשארים אתם בבית ואז אתה יכול להתקשר להורים ולוודא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הטלפון שהילד מחזיק, גם הוא ביישומון? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני לא יודע. אני צריך לבדוק את זה. אני אבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עדיין לא עונה לי על השאלה מה אתם עושים עם 48 אלף מבודדים כשאנחנו יודעים שיש זליגה ענקית. תבדוק ותענה לי בהמשך כמה ביקורי בית עשיתם אצל המבודדים בשבועיים האלה. אז תראה שאתה בחיים לא מצליח להגיע לכמות הזאת. בחיים לא תגיע לכמותה זאת כלומר, יש לך 42 אלף אנשים שמתוכם רק ל-10,000 לא הגעת ואני אומר לך שאולי ל-40 אלף לא הגעת. זה היה נתון מטורף. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני לא יודע. אני אבדוק ואחזיר תשובה לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 70-70-02. שירות בתי הסוהר. כמה אסירים בסך הכול נדבקו בקורונה? האם היו לכם עלויות מיוחדות בגין זה? האם יש לכם נתונים כמה חולים יש לכם בגל החמישי שפורץ עכשיו? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בעיקרון אין את הנתונים לגבי מספר הנדבקים. אם תרצה, נוכל לשלוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה ההוצאות שלכם בגין הקורונה? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בשנת 2021 נוציא סדר גודל 22 מיליון שקלים בגין הקורונה, חלקם נועד לעשות התאמות לאגפים, למבודדים, לצורך העניין לאסירים שהם בבידוד, חלקו להיוועדות חזותית שנדרשנו לעשות במהלך השנה, חלקו לטובת מיגון הסוהרים, מיגון אישי על מנת שהם יוכלו להפעיל אגפים שהם אגפים של מבודדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל כלא יש לכם אגף למבודדים? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> זה בהתאם לצורך. זה לא בכל מיתקן כליאה. זה בהתאם לצורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה אם נגיד יש לכם עכשיו הדבקה בכלא אילון, מה אתה עושה? איך אתה בוחן את זה ואתה אומר שזאת עלות לפתוח מקום למבודדים? אני לא מתווכח על העלות, אני לא יודע עד כמה זה מביא עלות. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כמו שאמרת, ובצדק, יש עלויות לבידוד אסירים ולא על כל אסיר שמבודד נסגור אגף כי המשמעות היא לסגור אגף ולאטום אותו על מנת שלא תהיה הדבקה נוספת במיתקני הכליאה. לכן השיקולים הם כ מספר הנדבקים, מיתקני הכליאה כמובן שנדבקו בהם וכמובן שככל שהייתה סביבה של אסירים שנמצאים לצד הנדבק, אנחנו נדרשים לעשות להם בדיקות ולוודא שלא הייתה הדבקה נוספת מעבר לאגף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על מי חלות עלויות הבדיקות? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> עד אמצע השנה הן חלו על משרד הבריאות ועכשיו שירות בתי הסוהר לוקח חלק מהעלויות האלה על חשבונו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה ששירות בתי הסוהר ייקח את זה עליו? אתה ואני בקופת חולים, אנחנו הולכים לעשות בדיקת קורונה, זה לא עולה לנו כסף. אם אנחנו רוצים לטוס לחוץ לארץ, הבדיקה תעלה לנו. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> העלות היא לא על האסיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא על האסיר. אותו אסיר גם חבר קופת חולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אז קופת חולים לא משלמת עבורו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה ששירות בתי הסוהר ישלם את זה. האם אתם מקבלים על זה כסף בנפרד, על הבדיקות האלה, על בדיקות הקורונה? אני לא יודע כמה עולה לכם בדיקת קורונה. אתה יודע כמה היא עולה? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> כמה עשרות שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום מוצאים את זה בפחות. למה שעלות הבדיקה הזאת תיפול עליך כשירות בתי הסוהר ולא על משרד הבריאות או על קופת חולים שאני מאמין שהאסיר חבר בה? אני מאמין שהוא חבר קופת חולים אתה אתם עושים את הקיזוזים, כי יש לכם את המרפאה של שירות בתי הסוהר וכשהאסיר הולך, אתם עושים אחר כך את הקיזוז מול קופת החולים. למה גם כאן לא תעשו את הקיזוז מול קוטפת החולים וההוצאה לא תהיה עליכם כשירות בתי הסוהר? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> בעיקרון עכשיו אנחנו מנהלים שיח מול משרד הבריאות בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שנתיים אחרי אתם מנהלים שיח? הייתם יכולים לחסוך הרבה כסף. אני מתכוון לחצי השנה האחרונה. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> עד עכשיו זה שמשרד הבריאות מימן את העלויות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא חייב להמשיך לממן. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> יש עכשיו שיח בין שירות בתי הסוהר למשרד הבריאות בנושא הזה. עדיין אין החלטה. משרד הבריאות דוחף כדי שאנחנו נשלם. שוב, אנחנו עושים את ההתאמות וההסדרות האלה ביחד עם משרד הבריאות. זאת אומרת, אנחנו יושבים במשותף ואנחנו מחליטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה עמדת האוצר לגבי הסוגיה הזאת? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני אבדוק מול האנשים שלנו במשרד הבריאות. חשוב לי להדגיש שלא סתם יש כאן שתי פניות נפרדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי התקצוב. אתם מתקזזים עם קופת חולים? אני רוצה שתבדקו את הנקודה הזאת ותחזרו אלינו עם תשובה. תאמרו לנו למה בזמן הקורונה קופת החולים לא תשלם לכם את זה. האסירים הם כמו כל אזרח. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> שוב, אני חוזר ואומר שנכון לתקציב הנוכחי שעולה במסגרת ועדת הכספים הנוכחית, אין לזה כל השפעה ואין לזה כל משמעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני לא מעכב אותך ואני מבקש שתבדוק את זה כי זאת שאלה ראויה. אני דואג לכם כשירות בתי הסוהר. אתם לא צריכים להוציא את הכסף הזה. אם אותו אסיר היה בחופשה היה הולך לקופת חולים, קופת החולים הייתה משלמת. הוא מבוטח בקופת חולים ולכן היא צריכה לשלם את זה. הקיזוז שלכם יהיה מול קופות החולים. אני יודע שאחר כך יתקשרו אלי קופות החולים וישאלו למה אני רוצה להשית את זה עליהן, אבל זה בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשיש לכם סוהרים מבודדים, יש סוהרים שישנים במיתקנים? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אתה מתכוון לסוהרים מבודדים שישנים במיתקן הכליאה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> לא. אין לנו. סוהר שהוא מבודד יוצא ממיתקן הכליאה וממשיך את הבידוד שלו בביתו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי ביקור האסירים בזמן הקורונה? אני יודע שהיו בעיות עם זה. גם אחרי שנגמר הגל עדיין לא אפשרתם במשך תקופה ארוכה את המגע הפיזי של האסיר עם הילדים שלו. אנחנו מדברים על לפני מספר שבועות. השאלה אם עכשיו סגרתם גם בגלל הקורונה את כל זה. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> ההנחיות שאנחנו מקבלים הן בהתאם להנחיות הן בהתאם להנחיות משרד הבריאות. זה לא משהו שהוא לשיקול דעת שירות בתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה המצב היום? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אני לא יודע. אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. תבדוק ותשלח לי אפילו באופן אישי כי נושא האסירים מדבר אלי ואני משתדל לבקר אותם. תכנית מספר 07-80-01. יש שם 4 מיליון ו-397. נכון? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> זה ב-02. בפניות. לא ב-01 אלא ב-02. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה שוטרים מדובר שם? 300 שוטרים? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> התקציב הוא לא לשכר שלהם אלא לכל הנלוות, הרכבים שהם צריכים, המזון, הביגוד וזה לכ-300 שוטרים מהמשטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקתם כמה זה יוצא לכל שוטר פחות או יותר. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש לזה מפתח. זה הפוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בממוצע אתה מחלק את זה ויוצא לך 14,657. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> המפתח לשוטר לחודש הוא כ-17.500 שקלים שזה כולל שכר והדברים הנלווים אליו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם תכפיל את זה ב-300, לא יצא לך אותו סכום. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא. אמרתי שיש גם את השכר שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פלוס השכר שלו. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה הזמניים? כתוב לך בפנייה. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> מדובר בשוטרים זמניים לצורכי אכיפה של מגבלות הקורונה. זה און טופ לסד"כ של משטרת ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, גייסתם שוטרים חדשים בנושא של הקורונה. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. הם שוטרים זמניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה לא תקנים חדשים. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> נכון. ברגע שמסתיימת הקורונה, הם הולכים הביתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגל הזה שהיה בין השלישי לרביעי או בין הרביעי לחמישי, זה נקרא שנגמרה הקורונה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> לא. האריכו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אצלכם זה עדיין ממשיך. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש הקצאה לשגרת בין גלים, כי עדיין יש לאכוף את המגבלת. המשטרה עושה את השיקולים שלה היכן היא בדיוק מציבה את השוטרים הזמניים, היכן צריך יותר אכיפה והיכן צריך פחות, אבל הדברים האלה הם גם לתקופה שבין הגלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית מספר 52-50-01. בסוף אוגוסט פורסם בתקשורת שלמרות שמדיניות הממשלה בשנים האחרונות היא להקים תחנות משטרה ביישובי החברה הערבית בצפון, אנחנו יודעים שמפכ"ל המשטרה החליט בסוף אוגוסט שלא יוקמו תחנות חדשות. מאז יש שינוי? אתם הולכים כן להקים תחנות חדשות? פורסמה החלטה בנושא הזה לפיה תחנות משטרה עם עשרות שוטרים בלבד וזה לא יעיל לאכיפה. השאלה אם זה באמת נכון שאתם לא הולכים להקים תחנות חדשות. אנחנו יודעים שיש נקודות ויש תחנות. אני יודע את ההבדל בין תחנה לנקודה. כנראה - לפי מה שאומר המפכ"ל - עשרות שוטרים זה לא יועיל. פעם אמרו לנו שתחנה היא אמצעי להרתעה. מה אתם עושים בעניין הזה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> על השאלה המבצעית אפשר לדון במקומה מול המשטרה וגם בנושא הזה של האם תחנת משטרה היא דבר יעיל או לא. הכסף הזה מגיע לבינוי של תחנות משטרה. אפשר לראות את זה בהחלטת ממשלה. כתוב לאיזה תחנות משטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. כבר הקימו 14 נקודות בחברה הערבית. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> מדובר כאן על בינוי תחנה בטובא זנגריה, בכפר כנא, אלה התחנות הראשונות ואחר כך יש במורדות החרמון, בטירה ובכפר קאסם. מדובר על בינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, כן הולכים לבנות תחנות. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כן. יש בינוי של תחנות משטרה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש תחנות קיימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, זה לא בינוי חדש. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש הבדל בין שכירות לבין לבנות מבנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מדברים על תחנות שיהפכו להיות תחנות קבע. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> יש גם שכירויות. למשל בתחנת תבור וצלמון, שכירות. בטירה שלב ב' זאת תהיה שכירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא לעבור לתחנות קבע? שכירות, בסופו של דבר מוציאים אותה. השאלה אם אתם הולכים כדי לבנות שם תחנות. אגב, זה של הדיור הממשלתי או של המשטרה והיא צריכה לנהל את זה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> הדיור הממשלתי הוא הגוף שמוביל, בין אם זו שכירות ובין אם בינוי. בסופו של דבר זה משהו שעושים יחד עם הדיור הממשלתי. למשטרתי ישראל אין תחנות שלה. בסופו של דבר כל המבנים במדינת ישראל הם של הדיור הממשלתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שבטייבה אתה עומד לשכור מבנה. לכמה שנים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> שכירות של תחנות בדרך כלל היא לשנים רבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבדל בין חמש שנים או עשרים שנים. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> זה לכיוון עשרים השנים קדימה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוך כדי תכנית לבנות? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בסופו של דבר במגזר הערבי לא תמיד אתה יכול לבנות תחנות משטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> כי אלה תהליכים שלוקחים הרבה מאוד זמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינת החברה הערבית? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> לא. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זמינות ברשויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסוף צריך לקבל החלטה, אם אתה רוצה את זה מהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בינתיים יש לך שכירות. אין בעיה כי וזה בסדר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אין הרבה קרקע זמינה כדי להקצות לבנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה היא קרקעות זמינות. על זה אני שואל. התייעצות, אם אפשר. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> יש תשובה לגבי האפליקציה. עלות הפיתוח לאפליקציה היא 50 אלף שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. יש התייעצות סיעתית. הצבעה בשעה 11:49. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:44 ונתחדשה בשעה 11:49.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה 26 עד 28ף. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמנע. אני רוצה להגיש רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פניות מספר 72 עד 73, המשרד לביטחון פנים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הפנייה נועדה להעברה של 211 מיליון שקלים לתקציב המשרד לביטחון פנים. המטרה של העברת התקציב הזאת היא נושא הסדרה של חיילי קבע וסדיר של מג"ב שהם תחת פיקודו של צה"ל. בעבר התקציב הזה חנה בתקציב משרד הביטחון והועבר למשרד לביטחון פנים ועכשיו באים להסדיר את זה כך שזה יהיה ממש בתקציב הישיר של המשרד לביטחון פנים. מדובר בהעברה טכנית. אין כאן איזשהו שינוי. גם במשרד הביטחון הכסף הזה שימש לדבר הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה שקל מול שקל, מסעיף משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה חושב שעל זה לא יהיו שאלות? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> לא. אמרו שישאלו על המקור ולכן אמרתי שמראש נגיד את התשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. 07-80-04. אתה יכול להסביר קצת על התכנית? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> מה שיש בתכנית זה הפעילויות שהמשטרה מקבלת כספים משרדים אחרים או מגופים אחרים תמורת שירותים שהיא נותנת כמו אבטחה במגרשי הספורט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה עוד דוגמאות? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> יש לנו גם את הנושא של קרן החילוט שנמצא שם, יש לנו דוגמאות של אבטחה שמשרדי ממשלה צריכים, בתי חולים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם עכשיו חילטתם רכב ואף אחד לא בא לדרוש אותו, אתם יכולים לפדות? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> החילוט לא יושב כאן. יש קרן חילוט שהיא מקום עצמאי שיושב בנפרד. דיברנו על זה לפני יומיים. חלק מהכסף של קרן החילוט מועבר לגופים שחוקרים כמו לפרקליטות, לרשות להלבנת הון, וכנגד זה יש שוטרים וזה מממן חלק מהפעילות של המשטרה בנושא הזה. זה לא שכל רכב נכנס לתקציב המשטרה. קרן החילוט היא בתקציב נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לוקחים את זה מסעיף 15 בביטחון. אם אתה יודע את זה, למה מראש זה לא נמצא שם? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אמרתי. בעבר זה עבר בצורה אחרת ועכשיו היה סיכום בין שני ארגונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את זה הבנתי אבל אני מחדד יותר את השאלה. בשנה הבאה גם נראה את זה כך? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> הסיכום הזה בין הארגונים היה אחרי התקציב ולכן הוא מגיע לכאן. בשנת 2022 אנחנו נראה אתהזה כי כבר עבר תקציב 2022 אבל החל -2023 זה לא אמור להגיע לוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חשוב לדעת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש לזכור את הרגע הזה כדי שבהעברות של 2022 ינון לא ישאל את השאלה הזאת כי הוא כבר קיבל עליה תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לי בעיה עם זה. אגב, אני חושב שאני אזכור את זה לבד. עוד דבר קטן בנושא הזה. הכנסה מותנית, זה מה שהסברתם לנו לגבי השמירה במגרשים. ב-04. תיאור התכנית. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> זה מה שאמרנו. חלק מהכסף לא מגיע מגופים ממשלתיים אלא בהכנסה מבחוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם משרד הבריאות משלם? גם בתי החולים משלמים עבור האבטחה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> בגדול, כן. בתי החולים בסופו של דבר משלמים ע האבטחה הזאת. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממי אתה מקבל את התשלום על בתי החולים? הרי חלק הם נותנים. הם מעבירים את הכסף הזה אליכם? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> מה זאת אומרת חלק הם נותנים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את האבטחה בבתי החולים. יש איזושהי נקודה שהמשטרה מציבה שוטר בבית חולים. זאת עלות שלכם אבל גם בתי החולים משלמים לכם על זה. נכון? הם משתתפים. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> מי שמעביר את הכסף, זה משרד הבריאות << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד הבריאות מעבר אליכם את הכסף. אני לא יודע אם אתה יודע לענות על השאלה הבאה אבל אני אשאל אותה. משרד הבריאות מעביר את הכסף. אתה יודע, או האוצר צריך לדעת, התשלום מבתי החולים הממשלתיים והציבוריים, האם זה אותו תשלום? כלומר, כאן הממשלה מעבירה למשרד הבריאות ובית החולים הציבורי הוא זה שצריך להעביר או שמשרד הבריאות משלם לכולם באופן גורף? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני יכול לבדוק את הנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נקודות המשטרה נמצאות גם בבתי החולים הציבוריים? למשל במעייני הישועה יש לכם נקודה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני לא יודע ספציפית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא ספציפית. שבעת בתי החולים הציבוריים הם בנצרת שם יש שלושה בתי חולים, בנתניה, בבני ברק, בירושלים שזה שערי צדק והדסה. הדסה היא בית חולים גדול, שערי צדק זה בית חולים גדול, יש לכם נקודת משטרה שם? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> פרטנית לגבי בתי חולים אני יכול לבדוק. אני יודע שעכשיו המשרד לביטחון פנים מוציא קול קורא לכל מיני בתי חולים נוספים כדי להצטרף לתכנית הזאת וששוטרים יוצבו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממתי קיימת התכנית הזאת? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> אני חושב ארבע שנים אחורנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בארבע שנים אחורנית, חשוב לי מאוד לדעת - אפילו אם תוכל אחר להתעכב ולהחזיר לי תשובה בנושא הזה – אם לבתי החולים הציבוריים יש נקודות של משטרה. בית חולים פרטי, אני יודע הוא צריך לשלם, אבל בתי החולים הציבוריים ושל קופות החולים, שבעת בתי החולים, אני מבקש לדעת האם הם משלמים ויש להם נקודות של משטרה או שבכלל אין להם נקודות של משטרה במקום. אם הם משלמים, האם התשלום שלהם זהה של בתי החולים הממשלתיים. אני אשמח שתבדוק לי את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא בטוח שבכל בתי החולים הממשלתיים יש נקודות משטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביקשתי שיבדוק. זה חשוב. אני רוצה לדייק את עצמי לגבי מה שאמרתי קודם. 75 אחוזים מתקציב המשטרה מוקדשים לשכר וגמלאות ומתוך זה 150 מיליון שקלים בשנה תוספות שהשוטרים מקבלים מעבר למקובל במשרדי הממשלה. אתם מכירים את הדבר הזה? << אורח >> אביה פרון: << אורח >> מה הכוונה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה רוצה שאני ארד לפרטים, אני יכול לרדת לפרטים אבל לפני שאני יורד לפרטים אני אומר לך שהתקציב של המשטרה גדל מ-7.5 מיליארד שקלים ב-2015 ל-10 מיליארד שקלים ב-2020. סך הכול נוספו 5,000 שוטרים עקב הגידול בסד"כ. זה אומר שבעשור האחרון רק שני אחוזים תוספת של שוטרים לעומת הסיפור של הגדלת התקציב בו יש פער משמעותי. אתה מצד אחד מסיים את כל הכסף ואתה אומר שאתה מוציא על שכר ומצד שני יש רק שני אחוזים גידול במספר השוטרים. זה נשמע לי לא פרופורציונאלי. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> במהלך השנים האלה הגידול לא היה רק במספר השוטרים אלא גם בהסכמי השכר ודברים כאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי, גם בהסכמי השכר. הכול ביחד, 75 אחוזים. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> נכון. אני מסביר למה הגידול הוא לא בהכרח תואם למספר של 5,000 השוטרים אלא חלק מהגידול בתקציב הגיע לשוטרים הקיימים מתוקף הסכמי שכר. בתחום של השכר אנחנו מתואמים עם הגופים. בסוף גם הגופים רוצים להתעצם ואנחנו מתואמים אתם ומסתכלים על הדברים האלה. אנחנו כמובן יודעים שהתקציב 75 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הרוב הולך כאן על תקציב השכר. ה-75 אחוזים הולכים לשכר אבל גידול מספר שוטרים היה בעשור האחרון רק שני אחוזים. אני קורא מנתונים שפורסמו ב-Ynet. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> אני לא מכיר את הנתונים אבל אני מתייחס לרוח הדברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, האוצר נגד המשטרה. שתדע. אתה צריך להיות עכשיו בצד שלי. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> חלק מהגידול הולך לשוטרים שהיו קיימים. בשנים האלה בהן מדובר יש כמה הסכמי שכר גדולים שהמשטרה לא בהכרח חתמה עליהם. יש הסכמים במשק, גם נושא העקביות שהגיע תוך כדי הזמן הזה בין השנים האלה וגם הוא השפיע. לכן זה חלק מהתוספת שרואים. שוב, אנחנו כמובן מתואמים עם הגופים בנושא הזה, גם עם המשטרה וגם עם שירות בתי הסוהר, בנושא של התנהלות השכר כדי שיהיה ניהול יותר טוב של הגופים על הדבר הזה. אני לא מנהל את המשטרה, לא מתיימר ולא רוצה לעשות זאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. תודה. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה בשעה 12:04. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:59 ונתחדשה בשעה 12:04.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 72 עד 73. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו שוב מצביעים על פנייה מספר 72 ו-73. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. הפנייה הבאה, פנייה מספר 50, פיתוח תחבורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תפרטי לי בבקשה על ההסכמים הקואליציוניים ולאיזה צרכים. גם מאיזו מפלגה כמובן. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצב 6 מיליון שקלים עבור הנגשת אמצעי תחבורה ציבורית וזאת בהמשך להחלטות ממשלה מספר 289 ו-551 בעניין הסכמים קואליציוניים. זאת הפנייה. בסך הכול 6 מיליון שקלים בהסכם קואליציוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר לפרט לגבי ההסכמים הקואליציוניים. איזו מפלגה ולאיזה צרכים. << אורח >> שחר בר: << אורח >> אלה כספים קואליציוניים בהתאם לבקשתה של חברת הכנסת שירלי פינטו. אני מציעה שאולי יוסי חזן ממשרד התחבורה שנמצא ב-זום יציג את התוכנית של משרד התחבורה לשימוש בכספים האלה. הכספים, כאמור, הם להנגשה של תחבורה ציבורית. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> מדובר בפיילוט לנגישות במשרד התחבורה, 6 מיליון שקלים כספים קואליציוניים עבור קווים בין-עירוניים במקומות בהם אין בהם תחנות רכבת וכמובן שאין בהם קווים נגישים במיוחד בקווים הבין-עירוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מהי הנגישות? על מה? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> מדובר על נגישות בדלת האחורית באוטובוסים. באוטובוס יהיה מעלון. ירד מעלון וכיסא הגלגלים יעלה עליו בדלת האחורית. בהתאם לזה אנחנו מנגישים את הרציפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכמה אוטובוסים אתם מייעדים את התקציב הזה? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> זה ב-29 רשויות. ל-110 אוטובוסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך נבחרו הרשויות? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> יש קריטריונים ברורים. מקומות בהם אין תחנת רכבת או אין במקבץ ישובים קרובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה זה צריך להיות מותנה בכך שאין תחנת רכבת בעיר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי תחנות רכבת מונגשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היית אומר לי רכבת קלה, איכשהו הייתי יכול להבין את זה. אני בא מאשדוד. תחנת הרכבת ביציאה או בכניסה הדרומית – ונניח אני גר ברובע א' או ב-י"א או ב-ט"ו – להגיע לשם אני צריך להגיע באוטובוס. אם אני גר ברובע ד', אפילו שני אוטובוסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם מדברים על פיילוט בקווים בין-עיירוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה משנה לי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה ברור, אבל זה פיילוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שזה רק בקווים הבין-עירוניים. יכול להיות שזה קיים יותר במועצות אזוריות? ביישובים קטנים? אנחנו מדברים על יישוב גדול או קטן? אני רוצה לדעת אם הגעתם למשל למושבים שם אני חושב שהתחבורה קשה. השאלה אם הגעתם למקומות כאלה או הגעתם לערים שאולי לא צריכות את הפיילוט הזה. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> אנחנו מדברים על קווים עם ביקוש גבוה. דבר שני, גודל היישוב. ישובים או מקבצי ישובים שהם עם מעל 10,000 תושבים כשאין לך קו רכבת שייתן לך את המענה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אקל עליך. אני אשאל אותך שאלה. מודיעין עילית נמצאת בפנים? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> רגע. אני בודק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת שתבדוק גם את עוטף עזה בהמשך לשאילתה שאני הגשתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוא נעשה את זה יותר פשוט. שלח לנו את הרשימה בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל זה ב-6 מיליון שקלים? הסכום הזה מספיק לכם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 110 אוטובוסים. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> מודיעין עילית בתוך זה. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשלח לנו גם על עוטף עזה. באמת חשוב לדעת את הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך לדעת אם זה יישאר גם לשנים הבאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 110 אוטובוסים. זה משהו קבוע. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> חשוב לציין שמדובר כאן בפיילוט כדי שנוכל להרחיב את זה לכלל האוטובוסים הבין-עירוניים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ביקשתי לדעת אם עוטף עזה בפנים. תקריא לי את המועצות של העוטף בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה תשלח את הרשימה אבל תאמר לנו מה העלות של הרכיב הזה, המעלון שאתה מתקין באוטובוס. אפילו במחירי הממשלה זה נשמע לי מעט. 6 מיליון שקלים ל-110 אוטובוסים. השאלה היא כמה עולה ההתקנה לכל אוטובוס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 54 אלף שקלים לכל אוטובוס. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> זה עולה בערך 50 אלף שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 55 אלף שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה עולה האוטובוס עצמו? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> מיליון ומשהו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה 5 אחוזים תוספת עלות לאוטובוס. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לענות לי בבקשה על עוטף עזה? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> כן. אני בודק את שמות היישובים ואני מחזיר לך תשובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך את שמות המועצות. מועצה אזורית שער הנגב, שדות נגב, אשכול, חוף אשקלון. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> לדעתי זה לא כולל אבל אני אברר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואלת על מועצות אזוריות. כי לערים יש ויש גם אוטובוסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את מצטרפת לשאלה שלי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם בקואליציה יגידו לה שהיא מקשה, אני אומר שהיא מצטרפת אלי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא. אל תגיד לי. יש לי כתפיים רחבות. אני מזכירה לך שאני יודעת לרץ ב-15 שניות למקלט. בשעות של הרכבת וכל המענה, אין כיום מענה רלוונטי שמאפשר לאנשים לעבוד. לכן תגבור של דבר כזה מאפשר מוביליות תעסוקה, בטח באזור כזה. לכן אני שואלת את השאלות השאלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תשלח בבקשה את הטבלה לוועדה. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> אני לגמרי מסכים אתך. אני אברר אם המועצות האלה בפנים ואני אחזור אליכם עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה שולח את הטבלה, אם אתה יכול לכתוב למטה "לגמרי מסכים אתך" עם חתימה. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה נוספת. בעיקרי הפנייה כתוב ברכבים ובתחנות. מתכוונים לאוטובוסים או שיש לכם עוד רכבים עם נגישות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אלה אוטובוסים. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> אלה רק אוטובוסים. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסעיף 1, בתכנית מספר 1 ב-55-01. יש שם תמיכה שוטפת, תמיכה ממשלתית, סובסידיה למימון הפער בין עלות ההפעלה של מפעיל התחבורה הציבורית. זה כולל גם את הרכבת הקלה? זה רק לתחבורה ציבורית מבחינת אוטובוסים או גם ברכבת הקלה? לאן הולכת הסובסידיה הזאת? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> כרגע הרכבת הקלה מונגשת. אנחנו מדברים רק על אוטובוסים בין-עירוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר אתך על התמיכה השוטפת. תמיכה ממשלתית למימון הפער בין עלות ההפעלה של מפעלי התחבורה הציבורית כפי שנקבע במסגרת ההליך התחרותי וההסכמים לבין ההכנסות ממכירת הכרטיסים לנוסעים. תסתכל על טור תכנית מספר 1. הרי יש סובסידיה גם ברכבת הקלה אבל מצד שני ברכבת הקלה יש גם דוחות. את הדוחות האלה אתם נותנים כנגד הסובסידיה הזאת כדי להוריד מעומס הממשלה לשלם את זה? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> זה לא קשור לפנייה שלנו. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> כן. זה לא נושא הפנייה. אני לא יודע את התשובה. אפשר לבדוק ולהחזיר תשובה. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. תבדוק לנו. אתה לא חייב לתת תשובה עכשיו אבל אם יש לך, אני אשמח מאוד. בסעיף 2 יש את זכאי ביטוח לאומי וסטודנטים. אני מבקש, אם תוכל לחזור אלינו עם תשובה. אנחנו יודעים שבחורי ישיבות לא בתוך זה למרות שהם בגיל הסטודנטים. אם אפשר לדעת מה הדעה שלכם בעניין הזה של הסבסוד. הדבר האחרון, בסעיף 3. הייתי רוצה שתחזור עם תשובה לגבי הערך הצבור. האם הערך הצבור התבטל או לא התבטל? אני כבר מבולבל. אני מדבר על הערך הצבור ברב קו. תוכל לחזור אלינו עם תשובות לשלושת הנושאים האלה? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח. לגבי האוטובוסים המונגשים לאנשים עם מוגבלויות, יש את דוח מבקר המדינה. אתה הולך להשקיע עכשיו 6 מיליון שקלים. דוח מבקר המדינה המתייחס לשנת 2021 ופורסם ב-19 באוקטובר, מדבר על החוסר בהנגשה בתחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות. אנחנו יודעים שאין פתרונות. 6 מיליון שקלים, זה אולי פרומיל ממה שצריך להשקיע עבור אנשים עם מוגבלויות. בישראל יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלויות והם מהווים 7 אחוזים מהאוכלוסייה. איפה ההנגשה שם? אתה אומר לי פיילוט אבל הפיילוט הוא לא רק בזה אלא גם בתחנות הנגישות שיונגשו לאנשים עם לקות ראייה. היכן אנחנו נמצאים מבחינת המסקנות של דוח מבקר המדינה? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> הפיילוט הזה מדבר על 1.5 אחוזים מכלל האוטובוסים הבין-עירוניים. כמו שאמרתי בהתחלה, הדגש הוא על פיילוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פיילוט שכולל 110 אוטובוסים. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> כן. 110 אוטובוסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שתבינו שבדוח מבקר המדינה יש 13.5 אלף תחנות עירוניות שהונגשו כ-3,500 תחנות לשירות בין-עירוני שאינן מונגשות. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> אלה 110 אוטובוסים שעוברים בתחנות רבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה אומר לי שהם עוברים ב-3,500 תחנות, מבחינתי מה שאמר דוח מבקר המדינה בנושא הזה מכוסה. אבל אני לא מאמין שעוברים ב-3,000 תחנות. לכן שאלתי מה היעד שלכם להמשך הנגישות ותוך כמה זמן אתם רוצים לכסות את כל הנושא. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> יש סיכום תקציבי בין משרד התחבורה לבין משרד האוצר בהיקף של 90 מיליון שקלים. גובשה תכנית לשלוש השנים הקרובות בכל מה שקשור לנגישות בארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוך כמה שנים זה יהיה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלוש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלוש שנים לכל 3,000 התחנות? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נירה, רצית לומר משהו לפני שאנחנו יוצאים להתייעצות? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כן. אני רוצה לומר שאני עוקבת אחרי כל הנושא של המענה לאנשים עם מוגבלויות ואתמול בסקירה של שרת התחבורה והמנכ"לית בוועדת הכלכלה, עלו מספר נושאים. על אחד מהם ינון דיבר ואני שוב מצטרפת לדבריך, על החובה להתקין מערכת קולית לעיוורים כדי שידעו שהאוטובוס עובר ויש להם אפליקציה שאמורה לתקשר. עולה שאחוזים גדולים מהאוטובוסים האלה, המערכת תקולה ולמרות זאת מוציאים אותם לסבבים בלי המערכת. הרבה עיוורים מתלוננים ואומרים שמכיוון שאין את זה, האוטובוס עובר והם לא יודעים שהוא עובר. אני מקווה שזה קיים בתכנית הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית הזאת אין את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא נמצא בפיילוט אבל יש להם תכנית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מנצלת את ההתייעצות הסיעתית כדי לשאול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד לא התחלנו את ההתייעצות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת שגם יאמרו איזה תקציב ניתן לזה כי זה חשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, 6 מיליון השקלים הם רק ל-2021? הכסף יהיה גם ב-2022? << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> כן. כרגע זה ל-2021. אנחנו רוצים להתחיל עם זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אם יש עוד כסף ב-2022 לנושא הזה. << אורח >> יוסף חזן: << אורח >> זה כסף שיצא ב-2022. הבקשה היא עכשיו כדי שנוכל להוציא אותו ב-2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. חשבתי שיש לכם כסף נוסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים בשעה 12:24. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בישיבה הקודמת ביקשתי לדעת מה קרה בכביש 4 עם הכניסה לבית החולים מעייני הישועה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נחזור בשעה 12:24 להצבעה ואז נקבל תשובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי על 232. על ה-60 מיליון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. אסף, תשובה. אנחנו נבקש מהם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לפני ההצבעה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא קשור לזה אבל ביקשתי להתייחס למערכת לעיוורים. האפליקציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:19 ונתחדשה בשעה 12:24.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ביום שני שלחנו תשובות במייל בנוגע לשאלות שנשאלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הכבישים? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> לגבי כביש 65, כביש 232, כביש 60 צפון וכביש 4. נשלחה תשובה ביום שני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להעביר את התשובות לחברי הוועדה. אנחנו מצביעים פנייה מספר 50. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. יש רוויזיה. פנייה מספר 58, משרד הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת פנייה שלמשל חנן אוהב אותה. משרד הביטחון, הכול מסווג ואי אפשר לדבר על זה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> צוהריים טובים. אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב 7 מיליארד ו-387 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב למשרד הביטחון לתכנית 15-11-01, הוצאות ביטחוניות. הסברים יינתנו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו שזה מסווג, יש לי שאלה לא מסווגת. אני לא הולך לחשוף את סודות הביטחון שאני לא יודע אלא שואל שאלה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> רציתי לומר שאני בוועדה המשותפת ואני יודעת מה מאחורי זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא נכנס לפנייה. הפנייה הזאת תעבור מהר. בדיון הקודם שאלתי ולא קיבלתי תשובה. גם כשאת אומרת שאת מכירה את הפנייה, זה בסדר גמור, אבל אם היא מגיעה עוד פעם – אתם צריכים לכנס את הוועדה. אנחנו מזכירים להם שהוועדה חייבת להתכנס כי אם לא, הכסף הזה לא עובר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. כן. בוודאי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עת הוקמה הוועדה, חברי האופוזיציה לא היו שותפים בכל הוועדות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם שני מקומות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מבקשים לדעת איך עושים את זה ומתי עושים את זה. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> צריך להגיע להסכם בין הסיעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו ניתן לכם שני שמות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> מול ועדת הכנסת מאשרים את הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך סיווג ביטחוני? לגפני אין. גם לי אין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. לא צריך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי יושב ראש הוועדה הזאת. למה זה לא בתקציב? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה לא בתקציב כי החלטת ועדת שרים להצטיידות שאישרה את הנושא הזה התכנסה רק ב-28 בנובמבר אחרי בניית התקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? זה לא דבר חשוב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה דבר חשוב ולכן הוועדה התכנסה כדי לקבל החלטה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה לא עשו את הישיבה הזאת לפני התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי לפני זה עשו ישיבות אחרות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סתם עצלנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התיעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הצבעה בשעה 12:34. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 12:34.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 58, משרד הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. יש רוויזיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אושר פה אחד. יש בקשה לרוויזיה. הבקשה לרוויזיה לא נוגעת לביטחון אלא היא נוגעת להעברה של משרד הביטחון. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא אושר פה אחד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פה אחד לא אישר. פנייה מספר 67, משרד הרווחה. << אורח >> אסף דבוריצר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב פעולות משרד הרווחה והתאמת תקציבי ביצוע. השינויים כולם הם שינויים פנימיים בתוך המשרד. אין תוספת תקציבית של המשרד. תכנית מספר 1, שירותי משרד מרכזיים, 23-01-20. תוספת של 46,338,000 שקלים. תכנית מספר 2, מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, 23-05-13. תוספת של 29,322,000 שקלים. תכנית מספר 3, טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות, 23-07-22. תוספת של 52,902,000 שקלים. תכנית מספר 4, טיפול חוץ ביתי, שירותים אישיים וחברתיים, 23-10-38. תוספת של 65,517,000 שקלים. תכנית מספר 5, שירותים קהילתיים, שירותים אישיים וחברתיים, 23-10-39. תוספת של 46,962,000 שקלים. תכנית מספר 6, טיפול חוץ ביתי, סיוע לבתי משפט, 23-11-65. תוספת של 26,296,000 שקלים. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> סמנכ"ל תקציבים במשרד הרווחה. הפנייה נועדה לעשות התאמות בתקציב משרד הרווחה. אנחנו מזכירים שמרבית השירותים במשרד הרווחה הם שירותי השמה ומדובר על אלפי חוסים שנמצאים באלפי מסגרות ואנחנו מבצעים התאמה לקראת סוף שנה בכל השירותים הרלוונטיים. אנחנו מגישים כאן פנייה בסכום אפס שמטרתה לאזן בין התקציב לביצוע. אנחנו עושים את זה עד הרגע האחרון, לוודא שאנחנו עושים פיינל טיונינג מושלם בכל שירותי הרווחה על מנת להגיע למצב שכל השירותים שלנו מקבלים מענה עד לסוף השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר להרחיב לגבי תכנית מספר 3? << אורח >> אסף דבוריצר: << אורח >> טיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> התכנית לטיפול קהילתי באנשים עם מוגבלויות. מדובר על מגוון שירותים עצום לכלל חוסי המוגבלויות בשירותים קהילתיים, החל ממסגרות לטיפול באנשים עם מוגבלויות, לטיפול באנשים עם אוטיזם, לטיפול באנשים עם נכות. מדובר גם על מסגרות יום של שירותי תעסוקה. מדובר על שירותים שהם שירותים יותר תעסוקתיים, יותר פעילויות חברתיות וכולי. יש מגוון שירותים שלם בתוך הקהילה על מנת לוודא ולהשאיר גם חוסים שנמצאים בקהילה ונמצאים בביתם ויש להם שירותים שונים בשעות הבוקר וגם כאלה שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות ומגיעים למסגרות יומיות על מנת לעשות חלק מתכנית השיקום שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מעונות יום שיקומיים כאלה יש לכם? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך מספר מדויק אבל אנחנו מדברים על סדר גודל של 3,000 ילדים במעונות יום שיקומיים מגיל אפס עד שלוש מפוזרים בכל רחבי הארץ. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מגיל לידה עד שלוש. אין אפס. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> סליחה. מגיל לידה עד שלוש. אנחנו מדברים על כ-3,000 חוסים שנמצאים במסגרות של מעונות יום שיקומיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מסונכרנים עם משרד הכלכלה לגבי התעסוקה של האנשים האלה? בתכנית מדובר על התפתחויות בגילי 21 ומעלה ובנופשונים במסגרת תעסוקה והסעות לאוכלוסייה בהתאם לביצוע משנת 2021. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> רוב השירותים שאנחנו נותנים הם שירותים של משרד הרווחה. אנחנו מדברים בעיקר על שירותים מוגנים לאוכלוסיות שהתעסוקה בהן נמצאת על ספקטרום די גבוה אבל עדיין אנחנו מדברים על מצבים בהם חלק גדול מהשירותים האלה הם שירותים של השמה מוגנת והשמה בתוך מסגרות שירותים. בשנים האחרונות נכנסנו גם להשמה בשוק הפתוח. יש קשרים ואנחנו כל הזמן מנסים לגרום למצב בו אנחנו דוחפים אותם ככל שניתן לעבודה בשוק הפתוח ובשוק שהוא יותר נורמטיבי. אנחנו עובדים גם עם משרד הכלכלה, גם כשהוא היה אצלנו וגם עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש למשל נוהל שיצא – כשמשרד הכלכלה יהיה כאן, נשאל אותו מה קורה עם זה – לגבי הקורונה, אז אמרו שמגיל 45 ומעלה יוכלו להמשיך את דמי האבטלה עד סוף השנה. הבטיחו שלאנשים עם מוגבלויות יהיה נוהל לפיו יעודדו את המעסיקים להחזיק אותם עד 20 אחוזים מגובה השכר הממוצע. כשהם מושמים בתעסוקה, השאלה אם יש סנכרון ביניכם לבין משרד הכלכלה בהשמת העובדים. הבנתי ממך שיש השמה ולכן שאלתי את השאלה. הדבר הנוסף הוא לגבי הנופשונים של אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בנושא הזה השנה הייתה תוספת מאוד גדולה. אנחנו יודעים שהיה מחסור. גם בתקציב 2021 וגם בזמן הקורונה הוספנו תקציבים נוספים לצורך העניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה סכום הוספתם? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לדעתי בפנייה הזאת הוספנו סדר גודל של 4-3 מיליון שקלים לטובת העניין. גם בשנה הבאה הרחבנו את הפעילות הזאת על מנת לוודא שכל מי שמבקש נופשון, יוכל לקבל אותו ויהיה בהתאם לזכאות שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הנופשונים. אנחנו יודעים שמגיע לילדים עם אוטיזם משהו כמו 14 ימים בשנה. מפניות שקיבלתי, ואני גם מכיר משפחות וביקרתי אותן, אם מדובר באוטיזם קשה, אנחנו יודעים שלצערנו 14 ימים לא תמיד מספיקים. אם אני לא טועה קורה שנותנים את הסל הזה לעירייה והעירייה אומרת למשפחה שמגיעים לה 14 ימים אבל יש משפחה אחרת שלא השתמשה כי הילד שלה עם אוטיזם קל והוא ברמת תפקוד גבוהה, והיא לא יוצאת לנופשון ואז הכסף יחזור. השאלה אם לא נכון לראות מה היה בשנה שעברה או לומר לרשות שיש לה סל תקציב ויש קריטריונים ואם לא, בסוף שנה יכולים לתת גם לה. אז אנחנו מקלים על אותן משפחות שהילדים שלהן עם אוטיזם גבוה מאוד. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> יש מקרים בהם אנחנו נותנים באופן חריג מעל 14 ימים. זה תלוי במצב המשפחה. אנחנו מאפשרים את זה. אני רוצה להאמין שברגע שאנחנו נתנו תוספת תקציב, מהבחינה הזאת לכלל הרשויות, כרגע הן יתעסקו במינימום האפשרי. ברגע שהוספנו לכל כלל הרשויות תקציב לטובת נופשונים, אני מאמין שגם במקרים קשים ילכו יותר לקראת המשפחות וירחיבו את השירותים שניתנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השאלה שאני שואל מתייחסת לכמה סעיפים אבל גם למסגרת הזאת. כשאתה אומר אני מוסיף לרשויות, אנחנו נמצאים היום ב-23 בדצמבר ואני שואל האם הרשויות כבר הוציאו את הכסף << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> השאלה הייתה כללית. אנחנו כרגע ב-23 בדצמבר התאמנו את הביצוע ובמקומות בהם רשויות הוציאו יותר כסף, אנחנו דאגנו לכסות להן את ההוצאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת, הדבר הזה הוא גם לתכנית מספר 2, כוח אדם? כוח האדם הזה כבר נלקח ברשויות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא תיאורטית והיא לא אליך אל האוצר. בוא נגיד שאם ההעברה הזאת לא הייתה עוברת עכשיו, מה היה קורה? אנשים היו מפוטרים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כמו שאמרתי, בפניית סוף שנה אנחנו בונים על התאמות סוף שנה. מדובר בעשרות מיליוני שקלים, התקציב שלנו מתקרב ל-14-13 מיליארד שקלים. תיאורטית אם הפנייה הזאת לא מועברת, אנחנו מעקבים תשלומים של החודש האחרון. כך זה עובד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה לגבי נוחם. בכמה הוא תוקצב? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> נוחם מחולק לשני חלקים מרכזיים. הוא מחולק לחוסים במסגרות פנימייתיות - יש לנו 510 חוסים, מתוקצב – אם אני לא מתבלבל – בסדר גודל של כ-40 מיליון שקלים. אנחנו מכסים שם את ההוצאה בפועל בקהילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה הפנימיות. נכון? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. אם אני לא מתבלבל, מדובר על סדר גודל של 30 מיליון שקלים של שירותים קהילתיים. זה פחות או יותר סדר הגודל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 40 מיליון שקלים זה הפנימיות. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לגבי מוסדות ציבור, אנחנו מדברים על 63 מיליון שקלים. גם בפנייה הזאת אנחנו משלימים ל-63 מיליון שקלים. ההשלמה ל-63 מיליון שקלים נעשתה בגלל השנים הקודמות בהן התקציב ההמשכי אפשר לעשות אך ורק בהתאם למקסימום כפי שהיה ב-2019. ההשלמה ל-100 אחוזים היא 63 מיליון שקלים כפי שהיה בשלוש השנים האחרונות וגם זה בפנייה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית נוחם בקהילה, יש תלונות שהרשויות לפעמים לוקחות את זה ולא באמת מנתבות את זה לנוער החרדי המנותק. יש לכם איזשהו מפקח? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כבוגר הרשויות המקומיות, אני מצטרף לתלונה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בגדול הפיקוח אמור לוודא שהכסף הולך בדיוק לשם. אם יש לך תלונות ספציפיות לגבי רשויות מסוימות, תעביר לי ואני אוודא שאכן זה מגיע לשם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני קורא בתכנית מספר 5 שיש מיקוד באוכלוסיות עולים חדשים, המגזר הבדואי והמגזר הדרוזי. במסגרת הדיון הקודם שהיה לנו אני שואל האם זה בגלל שרוצים שהמגזר הערבי והחרדי יבוא מאיזשהו תקציב קואליציוני? יש איזושהי סיבה שדווקא מתמקדים באלה והמגזר הערבי והחרדי לא נמצאים בפנים? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא. בקטע הזה כולם היו בנינו. אנחנו מתמקדים בכולם. במקרה הזה אנחנו כתבנו שיש מיקוד אבל לצורך העניין אנחנו מטפלים בכל מגוון האוכלוסיות. לחלוטין אין כאן קשר לכספים קואליציוניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין התייעצות. אתה יכול להצביע. אני רק רוצה לתת מילה טובה בעניין הזה. אני באמת מפרגן לחנן. כמעט ולא השתמשנו כאן באוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתה מתפלא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא מתפלא. הוא מעריך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, אני חייב לומר מילה. אני מעריך את כל מי שהיה כאן. כאן כמעט ולא השתמשנו בנציג האוצר. אני רוצה לומר לך שזה כיף לשאול שאלות כאלה לקבל תשובה מאדם אחד שמתמחה בנושא. אני חייב לומר גם מילה טובה על המשרד שדואג ואני חושב שאפילו מבחינה חרדית, אני לא יכול להיכנס ממש לנבכי המספרים שם, אבל אני לא חושב שקיימת פגיעה משמעותית. כל פגיעה של שקל היא פגיעה אבל מה שתלוי בהגינות וביושר, אני חייב לומר שיש לנו כציבור ניסיון טוב עם המשרד ועם חנן. לכן אנחנו לא רוצים התייעצות וגם לא תוגש רוויזיה. הנושא די חשוב, הוא מקצועי ואנחנו רוצים שתצביע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להוסיף ולומר שאנחנו עורכים סיורים עם המשרד תחת הכובע של יושב ראש ועדת המשנה למוכנות העורף. גם הצגת התכנית של מענה של המשרד למצבי חירום, גם כשהלכתי לעשות ביקורת במעון טללים - אני רואה כאן ממש את השורות עליהן דיברתי, על מעונות, על תקציבי שיפוץ וראיתי את ההנגשה של מבנים ישנים. זה בא לתת מענה לכל, גם לחברה החרדית וגם לחברה הערבית. כל הכבוד למשרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטרף לדברים של נירה ולדברים של ינון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הערה לרב גפני ולינון. אתם מרחיקים אותנו מההתחייבות של החמין בשעה 8:00 בערב בזה שאתם לא עושים התייעצות סיעתית ורוויזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתחייב להשלים את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אל תדאג. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הברכות ארכו בדיוק חמש דקות כך שלא באמת חסכנו אבל נהנינו. מי בעד פנייה מספר 67, משרד הרווחה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה פה אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו ממשיכים עם משרד הרווחה, פנייה מספר 83 ו-84. << אורח >> אסף דבוריצר: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 17 מיליון שקלים עבור תכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגולן, בגליל ובכרמל. בהתאם להחלטת ממשלה מספר 716 שעניינה תכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל ובכרמל לשנים 2021 עד 2023 ותיקון החלטת ממשלה מיום 28 בנובמבר 2021. החלטת ממשלה מספר 717 שעניינה תכנית להעצמה לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים ברמת הגולן לשנים 2023-2021 מיום 28 בנובמבר 2021. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> מדובר על החלטת ממשלה שרובה מאריכה את התוקף של החלטת הממשלה בטיפול בנושא הדרוזי והצ'רקסי. אנחנו ממשיכים עם השירותים שלנו ובעיקר שירותים רווחתיים לטובת האוכלוסייה, הן בגליל, הן בגולן והן בכרמל. מהבחינה הזאת זאת החלטה די פשוטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בכל הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כן. בעקבות בג"ץ הכניסו גם את הרשויות הנוספות ברמת הגולן ובעצם כרגע ההחלטה מקיפה גם את היישובים בגליל, בגולן, ובעצם ההחלטה עושה צדק גם עם אלה שעד היום לא נכנסו לתוך ההחלטה הקודמת עצמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה קטנה כי לפטור בלא כלום זה קשה לי. בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעמוד 21, התכנית של פיתוח והעצמה של היישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנת 2016 עד 2019 בסך 2 מיליארד שקלים, כתוב שבשנים האלה נוצלו רק 50 אחוזים מהתקציב. אנחנו בעצם מעבירים תקציב והשאלה אם אנחנו יודעים לנצל אותו אם התקציב בפועל לא נוצל. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> בדברים האלה לקח זמן גם ליישובים הדרוזים להפנים ולפתח יישובים. גם את החלטות הממשלה האלה לאורך זמן לצערנו הרב, גם בגלל התקציב ההמשכי וגם בגלל שזאת החלטת ממשלה שהיא מעל תקציב המדינה, היא לא תמיד קורית ב-1 בינואר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מ-2016 עד 2019. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני אומר שלוקח זמן. אני אומר שהדברים הם ב-דיליי ולוקח זמן עד שהם מגיעים להבשלה מלאה. בעיקרון אנחנו עכשיו די פרוסים ברחבי כל הארץ, במקומות הרלוונטיים, לגבי השירותים עצמם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף יש עכשיו? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> 17 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאנחנו מדברים על בין 2016 ל-2019, יכול להיות שזה היה 2 מיליארד? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> לא. מדובר כרגע כנראה על כל החלטת הממשלה. במשרד הרווחה כרגע מדובר על 17 מיליון שקלים. זה סדר גודל פחות או יותר של מה שהיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שלא נוצל מ-2019, כן העברתם? << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> ממשיכים לגלגל את זה. בהחלטות הממשלה אנחנו ממשיכים לגלגל את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוספת. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> כתוספת. אנחנו מרחיבים פעילויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. אתה יכול לגשת להצבעה. כשאין התייעצות סיעתית, זה מעכב לי את הפנייה הבאה כי אז אני צריך לעשות חזרות, אבל לא נורא. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ינון, אנחנו סומכים על היכולות שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על פניות מספר 83 ו-84, משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרו << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו פה אחד. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> לבקשתכם אני מעדכן שההסברים לגבי כביש 65, 232, 60 צפון וכביש 4 למעייני הישועה, נשלחו אליכם עכשיו במייל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בזמן שלנו היו ניירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עברו לטבלטים. גם לי יש ניירות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בגלל איכות הסביבה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תראה כמה ניירות יש לינון. הוא גמר לפחות עשרה עצים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כולם בברזיל ולא מכאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אצלנו בתלמוד תורה לימדו שהנזק לשכבת האוזון, זה לא משנה אם זה כאן או בברזיל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נכון. הם צודקים. פניות מספר 70 ו-71, רשויות פיקוח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע שלא לקבל מהם תשובות. אין צורך. מה שאלתי? אתה זוכר מה שאלתי? אמרתי שיש את כביש 4, כביש גהה, והיה מדובר עם שר התחבורה הקודם שיהיה כביש גישה ושאם חס וחלילה קורית שם תאונה, יוכלו להיכנס למעייני הישועה כשבית החולים הוא על הכביש. התשובה היא שכביש 4 ליד בית החולים מעייני הישועה: בימים אלה מקודמת סלילת נתיב העדפה לתחבורה הציבורית לאורך כביש 4 החל בפרדסיה בצפון דרך מחלף מורשה ועד למחלף גנות. את זה שאלתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתנצל שאני צריך להגן על הרב גפני. לא נעים לי שאני הקטן צריך להגן עליו על דבר כזה. תקשיב, זאת הזיה. מזל שלא ענו לו על כביש מצרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, בוא תדייק שוב את השאלה ונקבל תשובה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> יכול להיות שהשאלה לא הובנה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היות ומעייני הישועה נמצא על כביש 4, הייתה החלטה שיכניסו כביש גישה אם צריך להכניס אמבולנס או קורית תאונה, שיוכלו להיכנס מכביש 4 למעייני הישועה. משרד התחבורה הסכים לזה, עיריית בני ברק הסכימה לזה. אני שואל למה זה נעצר. הם עונים לי על נתיב תחבורה שזה חשוב מאוד כשלעצמו אבל לא על זה שאלתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש תשובה מדויקת לשאלה שנשאלה. בסדר? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסדר. כנראה השאלה לא הובנה טוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא למדתם ליבה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> למדתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם לא למדו גמרא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש תשובה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> הבנו את השאלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> חבל שלא הבנתם קודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני סתם מזכיר לכם שבפעם שעברה רשמתם ולא העברתם תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פניות מספר 70 ו-71. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב סך של 4 מיליון שקלים לרשות הטבע והגנים לשם יישום החלטת ממשלה 3742 מיום 15 באפריל 2018 בנושא סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים. התקציב עצמו נועד לשיקום ושחזור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי. התקציב נועד לפיתוח שבילי טיול, הנגשה, הסדרה, ניקיון ואנדרטה לזכר לוחמי הפלמ"ח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו פנייה חשובה. לגבי הבולענים בים המלח, מי שהולך לבקר שם הוא קודם כל צריך להיזהר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. תגיד לי בבקשה, סעיף 83, מה זה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> סעיף 83 זה הוצאות פיתוח אחרות. התקציב עצמו מגיע מהתכנית של פרויקטים של תגלית ומסע. השנה, עקב הקורונה, הם לא צריכים את כל תקציב המזומן שניתן שם אלא בעיקר הם צריכים – אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא בקשר לפנייה – לפתוח הזמנות לשנה הבאה. לכן התקציב מגיע מתת ביצוע של הפרויקטים של תגלית ומסע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה בסך הכול היה השנה התקציב של תגלית? כמה התקציב וכמה הביצוע? << אורח >> טל שחם: << אורח >> התקציב, לפי החלטת הממשלה, הוא כ-160 מיליון שקלים עבור תגלית ומסע. הביצוע שלהם יעמוד – אין לי את המספר המדויק אבל אני מניח – בין 50 ל-70 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לוקחים מכאן רק 4 מיליון שקלים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> יגיעו פניות אחרות שלוקחות מכאן יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כרגע? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כרגע רק 4 מיליון שקלים עבור החלטת הממשלה לגבי הבולענים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תחת מי נמצאות רשויות הפיקוח? יש 54 רשויות פיקוח. << אורח >> טל שחם: << אורח >> יש שם תכניות שמשויכות לחשבויות שונות. החשבות הזאת ספציפית משויכת למשרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של הבולענים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל על רשויות הפיקוח. << אורח >> טל שחם: << אורח >> רשות הטבע והגנים, תכנית 54-13-01, משויכת לחשבות הגנת הסביבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי הולך לטפל בנושא של הבולענים? אני מניח שהמשרד להגנת הסביבה מטפל בזה. לא? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הרבה מאוד משרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הרבה מאוד משרדים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כי יש כאן קשר גם למשרד החקלאות, למשרד ראש הממשלה, למשרד התיירות, למשרד התחבורה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> משרד החקלאות עסוק היום במשהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה מעביר 4 מיליון שקלים, לאן אתה מעביר אותם? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לרשות הטבע והגנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה התפקיד שלהם בזה? יש כאן מישהו מרשות הטבע והגנים? יש לי עוד כמה שאלות לשאול אותו על הבולענים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני רק אומר שהכסף הזה הוא ספציפית לשיקום ושחזור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי. כלומר, לפרויקט תיירותי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ברשותך ינון, אני רוצה לשאול. אני לא כל כך מבין. מדובר על החלטת ממשלה מ-2018. על זה אתם מתבססים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 15 באפריל 2018. למה זה לא היה בתקציב? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כי הכסף נקבע גם על פי החלטות של ועדת ההיגוי איזה פרויקטים יתוקצבו ומצד שני על פי קצב הביצוע של הפרויקט בשטח. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מדברים על החלטה שהתקבלה ב-2018. התקציב היה עכשיו, בחודשים האחרונים. למה צריך העברה? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> ועדת היגוי של הפרויקט הזה התכנסה רק באוקטובר לבצע התאמות של סוף השנה, להבין מה כן יכול לצאת לפועל השנה ומה לא יצליח לצאת לפועל השנה ויצא לפועל רק בשנה הבאה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לפני התקציב? << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> התקציב הוגש לפי התחזית שהונחה ביוני וכעת באוקטובר עשו - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוך כמה זמן אמור להסתיים השיקום? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני חושב ששווה לשאול את נציג רשות הטבע והגנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כי אני רוצה לעשות שם אחר כך סיור של הוועדה, לוודא שהעברנו את הכסף לאן שצריך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה רוצה, יש לי עוד כמה מקומות מעניינים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה סיור של ועדת הכספים בבולענים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא בבולענים. יש בינינו אמנם יריבות אבל לא בבולענים. עזוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עם כל הכבוד, יש רצף שלטוני והייתה התחייבות של ועדת הכספים ללשכה המשפטית ולמזכירות שאנחנו ניסע לאילת כי סידרנו שם את חוף הים. לקחנו אז חלק גדול ונתנו לעירייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היית באילת השבוע, לא? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתי אבל נסעתי להרצות וחזרתי. באמת באו אלי בטענות כאן בוועדה למה לא לקחתי אותם אתי וזה צודק. הייתה החלטה. יש רצף שלטוני. תרשום לך בפנקס שכשאתה עושה סיור, לקחת אותם לאילת. יש שטח חוף שנתנו לעירייה. דרך אגב, ענוד לפני שעשיתי את הסיור, נסע לשם שר האוצר דאז עם כל האנשים שלו ולקחו את הקרדיט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חתך את הסרט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך ידעת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני זוכר. הוא תמיד חתך סרטים. יש לנו את נציג הטבע והגניים ב-זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאל היושב ראש לגבי עין גדי, מה התכנית לסיום השיפוץ במקום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלום לכם, תציגו את עצמכם. << אורח >> רונית מורן: << אורח >> רשות הטבע והגנים. רביב שפירא סמנכ"ל ורונית מורן מנהלת אגף תקציבים. מה השאלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לכם כאן 4 מיליון שקלים עבור שיקום היאחזות ישנה בעין גדי. תוך כמה זמן אתם משלימים את הפרויקט? << אורח >> רביב שפירא: << אורח >> ברגע שיאושר התקציב, אנחנו נכנסים מיד לעבודה ומסיימים תוך מספר חודשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לשאול לגבי הפרויקט הזה. 4 מיליון שקלים זה סכום שמספק אתכם או שתצטרכו בשביל זה עוד כסף? יכול להיות שזה חלק מהכסף. אני לא יודע. << אורח >> רביב שפירא: << אורח >> לא. הסכום הזה מספק אותנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מטרות השינוי בתכנית עצמה. אני מבקש לדעת – דיברנו כאן על הבולענים – בכמה כסף מוערך הנזק שגורמים הבולענים בכל שנה? << אורח >> רביב שפירא: << אורח >> אין לי מושג. הפרויקט הוא לא באזור הבולענים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתם מטפלים בבולענים מבחינה טכנית? << אורח >> רביב שפירא: << אורח >> לא אנחנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה תחת אחריותכם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שואל ינון אזולאי האם הטיפול בבולענים הוא תחת אחריותכם. << אורח >> רביב שפירא: << אורח >> לא. לא תחת אחריותנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מקבלים את הכסף הזה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם קיבלו כסף למשהו אחר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הם לא מטפלים בבולענים, מי כן מטפל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, תסתכל. לא סתם אני שואל על הבולענים. תקציב של 4 מיליון שקלים לרשות הטבע והגנים - אני מדבר על מטרות השינוי – לשם יישום החלטת ממשלה מספר 3742 מיום 15 באפריל 2018 בנושא סיוע ליישובים ולרשויות באזור ים המלח להתמודדות עם נזקי הבולענים וזאת לצורך שיקום ושחזור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי. כלומר, גם הסיפור של נזקי הבולענים נמצא בהחלטת הממשלה הזאת. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. אני אתייחס כי אני כתבתי את הפסקה הזאת. השם המלא של החלטת הממשלה, אני מציין לכם את כל השם של החלטת הממשלה, הוא התקציב עצמו 4 מיליון שקלים והוא רק עבור רשות הטבע והגנים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, חלק מהחלטת הממשלה זה 4 מיליון שקלים שהולכים לזה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> סעיף 14(א) ו-(ב) להחלטת הממשלה קובע שיש ועדת היגוי ממשלתית רחבה שמקצה כסף עבור פרויקטים תיירותיים באזור מדבר יהודה כדי לפצות את התושבים ואת האזור ולמשוך לשם תיירים בעקבות הנזקים של הבולענים. ה-4 מיליון הם חלק מיישום ההחלטה, סעיף 14(א) ו-(ב). << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה משרד התיירות כאן? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הוא חלק מוועדת ההיגוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והכסף לא עובר דרכו. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, הוא עובר דרך הגנת הסביבה. למה לא משרד התיירות צריך לטפל בזה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> רשות הטבע והגנים היא תאגיד סטטוטורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, לפני כחודש אישרנו להם כאן בוועדה את התקצוב שלהם, שזה יהיה בצורה חוקית כי עד עכשיו זה לא היה כך. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. אנחנו דיברנו על זה בוועדה אבל לא חשוב. כל אחד, איך הוא מסתכל על זה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> המשרד להגנת הסביבה, הוא החשבות שמשלמת לרשות הטבע והגנים את הכסף. הם רק הצינור, רק השלם הממשלתי שמעביר להם את הכסף והתקציב הזה לא נמצא באחריות הגנת הסביבה אלא באחריות רשות הטבע והגנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה רשות הטבע והגנים צריכה לטפל בבולענים עצמם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא לא מטפלת בבולענים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הם מטפלים בנזקי הבולענים. זה ה-4 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הפרויקט הוא כחלק מהחלטת ממשלה רחבה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי עושה את העבודה הזאת לתקן את מה שגרמו הבולענים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> חלק על ידי רשויות מקומיות כמו מועצה אזורית תמר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני יכולה לפרט לגבי רשויות מקומיות. אני רפרנטית פנים באגף התקציבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת טכנית ולא החלטת ממשלה. אני איש פשוט ואני לא מבין בממשלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בהחלטת הממשלה מספר 3742 הוקצו 25 מיליון שקלים למועצה אזורית תמר ומועצה אזורית מגילות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ביחד או כל אחת 25 מיליון שקלים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כל אחת בנפרד 25 מיליון שקלים. עד סוף 2022 הם צריכים לנצל את התקציב. הם מנצלים את זה לפרויקטים ספציפיים כאשר כל פעם אנחנו מחייבים בהתאם לצרכים שלהם את התקציב שהם צריכים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באזור הזה יש בולענים. באה הממשלה וקיבלה החלטה במאי 2018 לטפל בזה. מי זה שיסתום את הבולען? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> המועצה האזורית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז למה אתה מעביר כסף לרשות הטבע והגנים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מעביר 4 מיליון שקלים כדי לשקם היאחזות ישנה בעין גדי. לא קשור לבולענים. הבולענים, זאת החלטת ממשלה. זה באותה החלטה. ינון אזולאי פשוט בלבל קצת את כולם כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בלבלתי. להיפך, אני הסברתי את החלטת הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש בבקשה לעשות סדר. למה אנחנו מעבירים את 4 מיליון השקלים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> עבור אתר ההיאחזות הישן בעין גדי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה מעבירים לרשות הטבע והגנים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני אקריא שוב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אל תקריא. תגיד בעל פה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> עבור אתר ההיאחזות הישנה בעין גדי, להנגיש אותה לציבור לתיירות ישראלית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה רשות הטבע והגנים בעניין? << אורח >> טל שחם: << אורח >> היא זאת שעושה את הפיתוח של האתר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי מטפל בבולענים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה לא קשור לכסף שעובר בפנייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל מי מטפל בבולענים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שתי מועצות אזוריות. אמרו לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ואלה ב-25 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שיש לכל מועצה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> שלא עוברים עכשיו. שהם לא בפנייה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רשות הטבע והגנים גם מתחזקת את המקום במשך כל השנה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי מטפל בבולענים? מאיזה כסף מטפלים בהם? הרי כל אחד ישאל אותנו, אנחנו חברי ועדת הכספים. כל אחד ירצה לדעת מי מטפל בבולענים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> חבר הכנסת גפני, בהחלטת הממשלה יש חלוקה של תפקידים לפי הצרכים. לדוגמה, המכון הגיאולוגי ממפה היכן יש בולענים ומה סיכוי ההתפתחות שלהם. יש את החלטת הממשלה והיא מצורפת לכם בדברי ההסבר. אתם יכולים לראות ממש איפה מטופלים הבולענים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל יש בולענים. היה על זה כן דיון. אם תרשי לי, רק כדי שאני אבין, יש לך בעיה להסביר לי כי אני קשה הבנה, אז תצטרכי להסביר יותר ברור. אני שואל, עכשיו, אחרי שאנחנו יוצאים מכאן, יש בולענים באזור ההוא, גם של המועצה האזורית מגילות וגם של המועצה האזורית תמר, ואני שואל מי מטפל בהם, מי סותם את הבולענים האלה ומאיזה כסף. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בתוך שטח הרשויות המקומיות, הרשויות קיבלו – מועצה אזורית תמר ומועצה אזורית מגילות – 25 מיליון שקלים כל אחת מהן כדי לטפל בנזקי הבולענים בשטחן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הנה, עכשיו יש תשובה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בנוסף לכך אפשר לראות בהחלטת הממשלה את פירוט הטיפול המלא כי זה לא רק טיפול נקודתי בנזק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לסיים בנימה אופטימית. כל התקציב שעבר לגבי הבולענים, שלא ייבלע לנו בתוך הבולענים ובסוף נצטרך להביא עוד החלטת ממשלה. התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חוזרים להצביע בשעה 13:14. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יצאנו להתייעצות, אבל אני רוצה לומר משהו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אין יצאנו. יש פרוטוקול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תתייחסי לפני ההצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:09 ונתחדשה בשעה 13:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר שגם אני קיבלתי את התשובה על 232. כנראה יש בעיה בהבנת הנקרא אצל כולם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חייב להיות בפרוטוקול. את רוצה לא לקבל תשובה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה היה כתוב בפרוטוקול ופעם שלישית אני מקבלת תשובה לא נכונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אני מדבר על זה שיש בעיה בהבנת הנקרא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא רוצה להגיד משהו על החקלאות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אגיד לך. מחירי הפירות והירקות עלו ב-20 השנים האחרונות ב-100 אחוזים בפירות וב-76 אחוזים בירקות, או הפוך. אני לא זוכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם ראשונה אתה לא אומר 12 שנים אלא 20 שנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה נתון. לא קשור. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו חיים בכלכלה מאוד מאוד ריכוזית גם בנושא הזה ויש מעט מאוד תחרות. יותר מזה, שטחי החקלאות לא משתנים אבל מספר האנשים גדל והפריון גם לא משתנה. לכן אתה כל הזמן נמצא במוצר בחסר. כדי לטפל בזה אתה עושה שני דברים, האחד, אתה פותח את זה לתחרות, ושנית, אתה תומך בחקלאים. זה פחות או יותר בקטן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש שני חלקים. דנו על זה כאן הרבה פעמים. יש גם את החלק הזה ויש גם את החלק של החקלאים. לעשות את זה חד צדדי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא לא עושה את זה חד צדדי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה חד צדדי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. היו הרבה מאוד תגובות. תאמין לי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מקובל עלי סגן שר הביטחון שהוא שכן של נירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אני רוצה להצביע. אנחנו מצביעים על אישור פניות מספר 70 ו-71, רשויות הפיקוח. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפניות אושרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את השאלה שלי. בוא נדבר רצינות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו פגעת בי. עד עכשיו לא דיברנו ברצינות? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת לפרוטוקול אם פגעתי בציפור נפשו של חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מייצג את העם. את כאילו פוגעת בעם כשאת אומרת שלא דיברנו עד עכשיו ברצינות. תשאלי את הצופים בבית אם לא שאלתי שאלות ענייניות. מה קורה לך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל הדברים האלה על חשבון ההפסקה שלכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. זה לפרוטוקול. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי שאלה מאוד ברורה. אני אמרתי דבר מאוד פשוט, ש-250 מיליון שקלים סוכמו לטובת פרויקט הרחבה וטיפול בכביש 232. מתוך ה-250 מיליון שקלים, 60 מיליון שקלים נדחו לטובת מימון רכש קרונות רכבת. ביקשתי לדעת אם הסעיף הזה חזר. חזרו אלי עם תשובה ושוב שאלתי. התשובה לא מספקת מכיוון שניתנו 150 מיליון שקלים בנוסף בסיכום בין שר האוצר ושר התחבורה הקודם וזה צריך להיות און טופ. זאת אומרת, צריכים להיות שם 400 מיליון שקלים אבל בתקציב הזה יש 340 מיליון שקלים. כלומר, ה-60 מיליון לא התקבלו. ביקשתי ראשית לבדוק שאכן זה מה שצריך להיות, ושנית, לתת לי תשובה כתובה שה-60 מיליון הוחזרו. לא קיבלתי תשובה כבר פעם שלישית. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> אני לא מכיר את הנושא. אני אבקש שיחזרו אליך מפורשות וישירות בשאלה הזאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת כתוב. לא סמס. תשובה ברורה דרך הוועדה. << אורח >> אסף וקסלר: << אורח >> בסדר. אני אבקש ממי שאחראי על הנושא הזה שיהיה בקשר ויוודא שהתשובה מועברת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר שמאוקטובר עברו רק חודשיים ואני מבקשת שזה יהיה מהיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם יש מצב, לא לבקש מאותו אחד שביקשת ממנו בפעם הקודמת כי לא קיבלנו תשובה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה בדבר הזה זלזול בחברי הוועדה. זה קורה הרבה פעמים וצריך ללכת ביד יותר קשה, אם לא נותנים תשובות. היא צודקת במאה אחוזים. אני נעלבתי מהתשובה אלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מסכים אתך שהרבה פעמים אנחנו נתקלים בתשובות לא מלאות. יחד עם זאת אני חייב לומר שעברנו כאן תהליך וחל שיפור משמעותי. אנחנו יוצאים להפסקה וחוזרים בשעה 13:50 וממשיכים. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. פנייה מספר 75, משרד העלייה והקליטה. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> שלום לכולם. אני מאגף התקציבים. הפנייה כוללת התאמת תקציב המשרד לתחזיות הביצוע בפועל וכן הגדלת תקציב ההרשאה להתחייב, 70 אלף אלפי שקלים, עבור הפעלת מרכזי הקליטה. פירוט הפנייה לחלוקה בתכניות: תכנית 31-11-01 - שכר – 1,110 אלפי שקלים. תכנית 30-12-01 – דיור – 11 אלף ו-785 אלפי שקלים וכן 70 אלף אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. תכנית 30-12-04 – חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה – 1,253 אלפי שקלים. תכנית 30-12-08 – עידוד עלייה – 2,557 אלפי שקלים. סיימתי את תיאור הפנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הייתי מצפה מהיושב ראש שהיה מנכ"ל משרד הקליטה שהוא ידבר כמי שמכיר את המשרד וייתן לנו תיאור קצר על המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא יודע מה קורה כל שנה. אני אשמח לשמוע את הפירוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש העברה פנימית בתוך המשרד. מאיזה סעיף זה בתוך המשרד? אצלך הרעש? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> כן. אני מצטער. הרעש אצלי אבל יש את תקציבן המשרד ב-זום והוא ישמח לענות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> שלום לכם. מנהל אגף בכיר, תכנון מדיניות ותקצוב. אם אפשר לחזור על השאלה בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי מהי ההעברה פנימית ומהיכן לקחתם אותה בתוך המשרד. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הסכום העיקרי שלקחנו, לקחנו מתכנית התשלומים הישירים. מדובר בתכנית בה מבוצעים התשלומים הקשיחים שלנו, התשלומים שמגיעים באופן אוטומטי לעולה כגון סל קליטה או הבטחת הכנסה בשנה הראשונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחתם את זה מסל הקליטה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> מהבטחת הכנסה. במחצית השנייה של השנה הראשונה לעלייה, אנחנו משלמים הבטחת הכנסה. הביטוח הלאומי משלם הבטחת הכנסה רק החל מתחילת השנה השנייה של העולה בארץ. הסתבר לנו שלא היה ביקוש מצד העולים ולכן אנחנו העברנו סכום של כ-10 מיליון שקלים לתכנית אחרת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה עולים הגיעו לארץ בשנת 2020? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> היינו בסביבות ה-22-21 אלף עולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובשנת 2021? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נכון לעכשיו אנחנו ב-27 אלף עולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובשנת 2019? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> היינו יותר מ-30 אלף עולים. 31 אלף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, ירד מספר העולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. המספר לא ירד. בשנת 2019 היו 30 אלף, בשנת 2020 היו 21 אלף ובשנת 2021 היו 27 אלף עולים. הוא אומר שהוא לא היה צריך להשתמש בכסף ואני שואל מה הפירוש שהוא לא היה צריך להשתמש בכסף. הכסף הזה חסר לו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. קודם כל, זו תקנה קשיחה. ברגע שיש ביקוש, משלמים. הבטחת הכנסה משולמת בחצי השנה של השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למי משלמים הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא לכולם. יש שם קריטריונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שלוקחים את הכסף משם כי לא השתמשו בכולו. דבר אחד קצת לא מובן לי. בדרך כלל הבטחת הכנסה היא כמו השלמה. מי שאין לו עבודה או שהוא מועסק בחלקיות משרה. בשנת 2020 היו 21 אלף ואחר כך מספר העולם גדל והבטחת ההכנסה ירדה. הצורך בהבטחת הכנסה ירד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבטחת הכנסה משולמת בחצי השני של השנה הראשונה של העולה בארץ. בגלל שבשנת 2020 מספר העולים ירדה לעומת התקצוב - כי בדרך כלל בשנים האחרונות מגיעים כל שנה לישראל 30 אלף עולים – המשמעות של זה היא שבשנת 2021, כי זו חצי השנה השנייה שלהם בארץ, הביקוש ירד. לכן התפנה להם כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, זאת הירידה של מספר העולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כך אני מאמין. אני לא יודע. צריך לשאול את אריק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבטחת ההכנסה שירדה, משם אתה לוקח את ה-10 מיליון שקלים, זה בגלל הירידה בשנת 2020 לעומת 2019? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. כמו שהיושב אמר, זה משולם בשנה הראשונה של העולה לארץ. אם מדובר בעולים שהגיעו במחצית השנייה של שנת הכספים, נגיד עולים שהיו צריכים לבוא במחצית השנייה של 2020, ואנחנו ויודעים שהייתה לנו ירידה – אז בתחילת 2021, בהתאם, שילמנו פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, לקחתם עכשיו את הירידה של 2020. מה שירד לכם ב-2020, לקחתם עכשיו. זה העודף עליו אתה מדבר. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כנראה. אנחנו עדיין בוחנים את זה כי אנחנו קצת מופתעים מהסכום שלא ניצלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה בסך הכול הסכום שהקציתם לזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לשנה רגילה זה 60 מיליון שקלים. כאשר בנינו את התקציב, כבר ידענו לא נצטרך את כל הסכום הזה. ניצלנו בסביבות 45 מיליון שקלים ואנחנו מורידים עוד סכום של 10 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפנייה מספר 73 יש לך 70 מיליון שקלים עבור מרכזי הקליטה. סך השינויים הפנימיים בהוצאות המשרד מסתכם באפס. אני לא מבין. אתה צריך כאן את הכסף הזה בשביל מרכזי הקליטה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> ה-70 מיליון שקלים הם בהרשאה להתחייב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להתחייב עבור מה? עבור מרכזי הקליטה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נכון. בדיוק. בשביל הפעלת מרכזי הקליטה בשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מרכזי הקליטה שלכם בשכירות או בקנייה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בשכירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מרכזים כאלה יש לכם בארץ? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בסביבות 15-14. אנחנו עכשיו בבדיקות. אנחנו כנראה נצטרך להוסיף עוד כדי לאכלס את העולים שאושרו במסגרת החלטת הממשלה האחרונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 30-11-01 יש שכר. יש כאן תכנית שהשינויים שלה הם עבור השכר וכוח אדם. נכון? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מוסיף כאן כוח אדם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. לא מדובר כרגע על תוספת של תקנים או של משרות. אלה רק עלויות. מדובר למעשה בתוספת של משהו כמו אחוז. מאחר שבמהלך החצי הראשון של השנה היו לנו תקופות של סגרים, היו תקופות בה הנוכחות הייתה יחסית נמוכה, לכן הערכנו בבניית התקציב שנצטרך תקציב קצת יותר נמוך. לאחר החזרה לעבודה מלאה במשרדים שמנו לב שאנחנו נצטרך עוד תוספת של מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מובן לי. אני מסתכל כאן על המספרים ואתה מסביר ובאמת אנחנו יודעים שבתחילת הקורונה, בחצי השנה הראשונה לקורונה, לא היינו צריכים את כל הכסף הזה אבל אחר כך פתאום כן צריכים אותו. חצי שנה העבודה לא הייתה מלאה ועכשיו פתאום אתה אומר שאתה כן צריך את הכסף הזה. אני לא מבין איך זה מסתדר מה גם שאתה מציין את הנתונים שיש לך. אנחנו מסתכלים על משרד הקליטה ורואים שעדיין יש פחות קליטה לעומת שנה קודמת. אתה אומר שב-2021 הייתה עלייה בקליטה ואז יכול להיות שזה נובע מכך שאתה מסתכל על שנת 2021 עת הייתה עלייה בקליטה ולכן אתה צריך את הכסף. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. כשאנחנו בנינו את תקציב הבסיס, תקצבנו את השכר נמוך יותר מהתקציב שהיה בשנה רגילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? כי אתה הסתכלת על שנת 2020, שם ראית גם ירידה בעלייה וגם מבחינת הקורונה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. יותר כי ראינו איך אנחנו בביצוע של תקציב השכר במחצית הראשונה של השנה. אז לקחנו בחשבון הנחות שכן נחזור לשגרה שבגדול היא שגרה רגילה וחשבנו שהסכום שתקצבנו יספיק אבל מסתבר שאנחנו צריכים עוד תוספת קטנה. בנוגע לעלייה, אנחנו לא מטפלים רק בעולים שמגיעים בשנה השוטפת אלא אנחנו מלווים את העולים מספר שנים. חלק מהזכאויות הן לעשר שנים ולכן אנחנו מסתכלים על קהל הלקוחות שלנו הרבה מעבר לעולים שהגיעו באותה שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם במאמר מוסגר, יש לכם שיתופי פעולה נגיד עם משרד הכלכלה כדי להשים אותם בעבודות ובהכשרות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש לנו חטיבה במשרד שזה תפקידה. היא מפעילה קורסים והיא מפעילה הכשרות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש אגף תעסוקה שלם שמתעסק בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסעיף (ב), יש לך תכנית 30-21-01, דיור. נושא פתרונות הדיור לעולים מחולק לשני נושאים - יש את פתרון הקבע ויש את הפתרון הזמני. בפתרון הזמני, אני מניח שאלה מרכזי קליטה. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ופתרון קבע, זה הדיור הקבוע יותר. בעיקר זה לעולים קשישים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כן. לקשישים עולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותו סעיף. כאשר מקבלים את דיור הקבע, יש הבדל מאיזה ארץ מגיע העולה? מה הקריטריון כדי לקבל דיור קבע? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הקריטריונים הם בעיקר קריטריונים של הכנסה, כושר השתכרות, גובה הפנסיה במידה ויש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא מגיע לארץ כקשיש, אין לו כאן פנסיה אלא מה שאולי הוא מקבל בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה פשוט. קשיש עולה שמתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה ואין לו דיור בבעלותו, זכאי לעמוד בתור במשרד הקליטה לצורך קבלת דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועד אז מה עושים אתו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הוא מקבל סיוע בשכר דירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו זוגות צעירים שמקבלים סיוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמו סיוע של משרד השיכון. כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 30-12-04 יש את הפרויקטים בתחום הזהות היהודית, הזהות הישראלית ושילוב תרבויות. כשאתה מדבר על פרויקטים בזהות היהודית, זה משהו שמשותף למשרד לשירותי דת?: יש לכם אגף בו אתם עושים את כל העבודה לבד? מה זה הזהות היהודית הזאת? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> זה במסגרת התמיכה שלנו. זה במסגרת התמיכה שאנחנו מעניקים לרשויות מקומיות. קיימות ועדות היגוי משותפות לרשויות ולמשרד ובהן בודקים את התכניות הרלוונטיות לפי האוכלוסייה שיש בכל אחת מהרשויות. חלק מהנושאים שרשויות יכולות לבחור לתקצב אלה תכניות בתחום הזהות היהודית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באותו סעיף, במטרות השינוי, כתוב שזה נותן הגדלת תקציב לתכניות פלא ופעילות לימודים אחרת לעולים חדשים בבתי ספר ברחבי הארץ. אנחנו יודעים שהלימוד בבתי הספר – נכון, צריך את השילוב והוא חשוב – אנחנו יודעים שבמיוחד בקרב העולים, שעות אחר הצהריים הן שעות שאם לא תהיה להם תעסוקה, הם יגיעו למקומות אחרים אליהם אנחנו לא רוצים שהם יגיעו. האם זה כולל את החוגים וכל מיני קורסים שתעבירו להם בשעות אחר הצהריים? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> תכנית פלא לדוגמה היא תכנית לילדים בחטיבה העליונה. יש עוד תכנית שגם היא באותה תכנית תקציבית. זאת תכנית שמיועדת לגיל בית הספר היסודי. מדובר בתכניות שמתקיימות בשעות אחר הצהריים. לרוב זה תגבור לימודי ובנוסף יש גם קטע העשרתי יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם צריך תגבור במשך שעות הלימודים יש לכם מענה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה משרד החינוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית הבאה, 30-12-08. בתכנית עצמה, פרויקט עלייה קבוצתית, ניהול ופעולות של 15 בתים ישראלים. מה זה ה-15 הבתים הישראלים האלה? כמה אנשים יש בכל בית? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הבתים הישראלים אלה פעולות שאנחנו מפעילים בשגרירויות בחוץ לארץ, בעיקר בצפון אמריקה, והקהל שלהם הוא ישראלים שירדו באופן זמני, כך אנחנו מקווים, ונמצאים באזורים האלה. זה שמירת הקשר עם ישראלים בחוץ לארץ ומתן מידע וארגון פעילויות כדי לשמר את השפה בעיקר בקרב הילדים ולעניין אותם אולי בחזרה לארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בין העולים יש לנו את קהילת בני מנשה. איך היחס שלכם לקהילת בני מנשה? אני מכיר אותם ויש מקומות, כמו שדרות, שאני מלווה אותם. הם נמצאים גם בקריית שמונה, בטבריה ובנוף הגליל. אנחנו יודעים שיש להם קשיי קליטה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. נפגשתי אתם. יש קשיים גדולים שם. האם יש לכם איזשהו מענה עבורם? אני יודע שיש איזושהי עמותה שמביאה אותם. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אנחנו בקשר עם העמותה. אנחנו בהתקשרות עם עמותת שבי ישראל שהיא זו שמביאה אותם ארצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, היא זכתה במכרז? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> יש פטור ממכרז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה פטור מכרז? אני יודע שיש עוד עמותה כזאת. תבדוק ותחזור אלי עם תשובה. אני יודע שיש שתי עמותות. אם זה פטור ממכרז, אני מבקש לקבל תשובה למה יש פטור ממכרז. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> בסדר. היא זו שמפעילה את המרכז בו העולים נמצאים בשנה הראשונה. לאחר מכן, כאשר העולים עוברים לדיור קבע, במסגרת התמיכות ברשויות מקומיות שהזכרתי קודם, יש לנו גם קול קורא שמאפשר לרשויות בהן יש אוכלוסייה יחסית גדולה של בני מנשה להפעיל רכז שילווה אותם ויעשה עבורם תכניות. במסגרת הסיוע הפרטני שאנחנו מעניקים לעולים חדשים, יש עולים בני המנשה עם סל זכאות מורחבת יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם נותנים לעיריות תקציב עבורם? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש גם פרויקטורים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה? כמה אתם נותנים לרשויות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אנחנו מדברים על בערך 3 מיליון שקלים לשנה עבור 12 רשויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עולי בני מנשה נכנסים בתוך הסכום הזה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אין לי את הנתון. אני צריך לבדוק ואחזור אתו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מורידים 10 מיליון שקלים מסל קליטה ראשוני. זה לא יחסר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה אף פעם לא חסר. זו תקנה קשיחה. אלה תשלומים ישירים. משרד האוצר יחד עם משרד הקליטה עושה הערכה קדימה לשנה הבאה כמה צריך לתקצב שם. במידה ונגיד יש יותר עולים וחסר כסף, אז משלימים כי זו תקנה קשיחה וחייבים לשלם. מגיעים לסוף שניה ורואים שהיו מעט עולים, אז אפשר לקחת את הכסף הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, יש לך עוד משהו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם לא, נעבור להתייעצות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה השכר? מה קרה עכשיו? למה זה לא בתקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו על זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> סליחה. קיבלתם תשובה טובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, קיבלת תשובה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה לא בתקציב? זה שכר. כתוב כאן העלאה בשכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אריק, תסביר שוב עבור חבר הכנסת גפני לגבי השכר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה לא בתקציב? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה יש תוספת של יותר ממיליון שקלים לשכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. הוא שואל למה זה לא בתקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה יש תוספת? למה זה לא בתקציב? אני בעד לשלם לכל עובדי המדינה תוספת של מיליון שקלים. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני אסביר שוב. כשבנינו את תחזית תקציב השכר שלנו, היינו בסוף המחצית הראשונה של השנה אחרי תקופות ארוכות בהן לא עבדנו בנוכחות מלאה. לפי הביצוע שהיה עד כה ולפי ההערכות שהיו לנו לקראת המחצית השנייה של השנה, אנחנו הגענו לתקציב של 104 מיליון שקלים בסך הכול וכשהתקרבנו לסוף השנה ראינו שביצוע תקציב השכר עולה יותר מההערכה שעשינו ולכן נדרשת התוספת הזו של בערך מיליון שקלים שכמו שאמרתי היא למעשה פחות מאחוז אחד מכל תקציב השכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. הצבעות בשעה 14:17. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:12 ונתחדשה בשעה 14:17.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 75, משרד העלייה והקליטה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. יש רוויזיה. פנייה מספר 81-76, משרד החוץ. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב סך של 29 מיליון ו-60 אלפי שקלים עבור משרד החוץ בגין יישום הסכמי אברהם, בהתאם להחלטת ממשלה מספר 94 מיום 11 ביולי 2021. פירוט הפנייה לפי תכניות: תכנית 09-51-01, תפעול מטה המשרד בארץ – 7,189,000 שקלים. בנוסף ארבעה שיאי כוח אדם ו-67 חודשי עבודה בלתי צמיתה. זאת לצורך תפעול המטה בארץ ומתן שירותים של משרד החוץ לנציגי משרד הכלכלה, המשטרה ומשרד ראש הממשלה בחוץ לארץ. תכנית 09-51-02, תפעול הנציגויות בחוץ לארץ – 22,321,000 שקלים ליישום הסכמי אברהם. הקמת נציגויות באבו דאבי, דובאי, רבאט ומנמה. בנוסף יישום פרויקטים בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, סיוע חוץ ושיתוף פעולה עם מדינות בנושאי פיתוח בין-לאומי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש לדעת מה זה הסעיף הזה ומהיכן זה יצא. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אותו סעיף שדיברתי עליו בפעם הקודמת, 83-03-05, עודפי תקציב שנשארו בפרויקט תגלית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מקור בלתי נדלה אצלכם. הכול בא משם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יש שם מספיק כסף. אנחנו מדברים כאן על השכר של עובדי משרד החוץ. אנחנו יודעים שעובדי משרד החוץ נמצאים במשבר מול ההנהלה. הם מאיימים בשביתה או שכבר שובתים. כ-90 אחוזים מהם לא מקבלים את שכרם המלא. אני קורא מכתבה שהתפרסמה. ועד העובדים השבוע גם ביקר בכנסת, ביקר כמה חברי כנסת. אנחנו רוצים לסייע למשרד החוץ בתקציב שלו, זה אפשרי, אבל אנחנו רואים שיש כאן בעיה עם העובדים, צריך לבקש את ההתייחסות שלכם לבעיית העובדים מבחינת השכר שלהם. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני חושב שכדאי שנציגי משרד החוץ שנמצאים ב-זום יתייחסו לזה. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> אגף התקציבים, משרד החוץ. מה השאלה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סליחה, זה לא מכובד. אני מבקש להדליק את המצלמה, להתיישב כמו שצריך, את עונה כאן לחברי כנסת, עם כל הכבוד. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> סליחה. אני אתך. עכשיו אתם שומעים ורואים אותי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שומעים ורואים, כן. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> מה השאלה? לא שמעתי את השאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רואים שיש כאן כסף שרוצים להעביר אותו להסכמי אברהם, נציגויות וכולי. אנחנו יודעים שבמשרד החוץ – יש את ועד העובדים, מי שמייצג את העובדים – יש בעיות קשות עם שכר העובדים. הייתה כתבה לפיה 90 אחוזים מעובדי משרד החוץ לא קיבלו שכר עבור חלק משעות עבודתם. לפני שאנחנו רצים לפתוח נציגויות ורוצים כסף, זעקת העובדים זועקת. הם גם היו בכנסת ואנחנו רוצים לשאול מה קורה עם זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת להתערב. ינון, אני חושבת שאתה פונה לבן אדם הלא נכון. מי שממונה על שכר העובדים, זה הממונה על השכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי משרד החוץ יודע לענות לנו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הם לא מייצגים. אני חושבת שזה היופי, שאתה לא צריך לייצג ולשם זה יש את הממונה על השכר שאמור לענות על השאלה. אולי תחליף את הנמען לשאלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא למה דווקא משרד החוץ. למה אין את זה במשרד הפנים ולמה אין את זה במשרדים אחרים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת שאלה שאפשר לומר שלקרוא בקפה, זה לא. אפשר לשאול את הממונה על השכר במשרד האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האם משרד החוץ יודע להתייחס לזה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם הוא לא יודע, שיבוא הממונה על השכר. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> אנחנו נמצאים כרגע בסכסוך עבודה בנושא הזה אבל זה לא קשור לפנייה התקציבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדעי לך שיש לי גם שאלות ספציפית לפנייה התקציבית אבל כאשר מדובר בעובדים, אני חושב שהשאלה הזאת חשובה וזה חשוב לכולנו. אין אחד כאן שמסתייג מהאכפתיות לעובדים ולכן כשנמצא כאן נציג של המשרד, אנחנו שואלים את השאלה. אני גם אשאל לעצם התכניות שנמצאות כאן בפנינו אבל יש דברים שהם זועקים וכשיש לנו את ההזדמנות, אנחנו שואלים עליהם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה יש סכסוך עבודה? למה במשרדים אחרים אין את זה? למה רק אצלכם? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> כי לא קיבלנו עדיין את הדרישות. הנושא במשא ומתן מול אגף התקציבים במשרד האוצר ומול הממונה על השכר. זה מתמשך ועדיין אין לזה פתרון. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אין מולנו שיח על משא ומתן. אני מאגף התקציבים. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> יש כמה נושאים שהועברו לממונה על השכר באוצר. זה כבר בסכסוך עבודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה אם אתה מדבר כאן עם אנשים שאמונים על זה. מה תפקידך? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> אני מאגף התקציבים. אני לא חלק מהוועד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה התפקיד שלך באגף התקציבים? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> אני מרכזת בכירה תקציבים. אני מתעסקת בתקציבי המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה מי מנהל אתה משא ומתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אומרת מול אגף תקציבים ואגף תקציבים אומר שאין משא ומתן << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> ועד העובדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ועד העובדים התאגד. אנחנו יודעים את זה. אם ועד עובדים מתאגד, הוא סוברני לעבוד. ברגע שהוא החליט על התאגדות, הוא זה שעובד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר אבל אני שואל את אגף התקציבים והוא אומר שהוא לא יודע על משא ומתן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה מוזסר. << אורח >> טל שחם: << אורח >> מי שמטפל בזה במשרד האוצר זה אגף הממונה על השכר ולא אגף התקציבים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה ברור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אמרה אגף תקציבים. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> הממונה על השכר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שמעתי ממנה הממונה על השכר ואגף התקציבים ושאלתי אם באגף התקציבים יודעים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לעניין הפנייה בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לעניין הפנייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מקבל את התשובה הזאת. מבחינתי זה מאוד חמור שכל הזמן מדברים על בעיות עם עובדי משרד החוץ ואנחנו כאן ממשיכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מדברים על זה שנים. אני מדייק ואומר שהסכסוך הזה נמשך שנים. בעבר לא שמעתי אתכם מדברים על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, אני אומר. שנים מתעללים בעובדי משרד החוץ והשאלה שלנו לממשלות האחרות, כולל גבי אשכנזי שהיה שר החוץ, ואנחנו נבקש ממנו פירוט ושיסיק מסקנות ושיתפטר ממשרד החוץ. בסדר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם לפני גבי אשכנזי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מי שהיה לפני גבי אשכנזי. עכשיו אנחנו שואלים לגבי המצב הקיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חשוב לציין את זה לפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, ציינו את זה לפרוטוקול. היום יש שר חוץ אחר ממפלגה אחרת, והוא גם ראש ממשלה חליפי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, שמשדרג את יחסי החוץ של ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שמשדרג את יחסי החוץ בטיסות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא בטיסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. אין בעיה. אתה צודק. הטיסות היום נעשות יותר יוקרתיות ויותר טובות וזה בסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שמשדרג את יחסי החוץ של המדינה שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוודאי. הסכמי אברהם, הממשלה הקודמת חתמה עליהם והוא עכשיו רק נהנה מהם. זה בסדר. אני אתך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לעניין הפנייה, חברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אני שואל אותך ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה שואל אותי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כי ניסית לייצג את משרד החוץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רק מדייק לפרוטוקול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי שדייקנו את כל הדיוקים לפרוטוקול, האם מישהו מכם יודע לענות על השאלה הזאת? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתקיים משא ומתן או לא מתקיים משא ומתן? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אגף התקציבים לא מנהל את המשא ומתן מול ועדי העובדים אלא זה אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. אנחנו יכולים לפנות אליו ולשאול אבל זאת לא תשובה שאני אדע לתת לכם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל תנו לנו תשובה אם מתקיים משא ומתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. תשובה האם מתקיים משא ומתן ובינתיים אני אשאל אתכם על עצם הפנייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש להתייחס. אנחנו לא ועד עובדים אלא אנחנו ועדת הכספים של הכנסת. אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה הזאת שיש עכשיו מבחינה ציבורית – זה לא היה קודם. זה היה לעתים נדירות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה היה יותר מדי. משרד החוץ - כל הזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, היום זה על סדר היום. יש הכרזה על סכסוך עבודה. יש שם טענות קשות של העובדים. אנחנו רואים את זה מהתקשורת. אנחנו לא הולכים לנהל משא ומתן. אנחנו מחכים להזדמנות הזאת שמגיע לכאן משרד החוץ כדי לשאול אותו את השאלה האלמנטרית, לפני שאני שואל למה צריך משרד לראש הממשלה החלופי, כי הרי יש לו משרד במשרד החוץ. את זה אני אשאל כשנדבר על הפנייה עצמה. לא יכול להיות שמשרד החוץ מגיע לכאן או אגף התקציבים מגיע לכאן ומבקש להעביר הרבה מאוד כסף לכל מיני נושאים של משרד החוץ ולא יודע לומר לנו מה עם העובדים. העובדים תמיד היו כאן על סדר היום ובכל מקרה שהייתה מגיעה העברה ממקום בו היה סכסוך עבודה, היינו מנסים לתווך, היינו מנסים להיכנס לעניין. לפחות לדעת. אבל שאנחנו נצביע על העברה תקציבית לפני שאני נכנס לפנייה עצמה מבלי לדעת על מה מדובר כשיש שםע ובדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לכן שמעת אותי מבקש מאגף התקציבים לבדוק מול הממונה על השכר האם יש משא ומתן או לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בבקשה. הממונה על השכר. לא חשוב מי. אין לי עניין באיש כזה או אחר אבל ינון צודק. מדובר בעובדים. למה אתם מבקשים עבור המשרד לראש הממשלה החליפי? הוא שר החוץ. לא כדאי לחסוך? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אנחנו לא מבקשים כאן שום דבר עבור משרד ראש הממשלה החליפי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מורידים ממנו אבל משאירים הרבה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה נכון? אני שואל למה. השאלה למה צריך משרד נפרד לראש הממשלה החליפי. מדובר ב-5 מיליון שקלים. למה צריך את זה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לשכר של לשכה ולתפעול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה לשכה? הוא שר החוץ. לא הבנתי. אם אני מצטרף לממשלה – אני לא מצטרף לממשלה – אני יכול לקבל שני משרדים, שאתם תתקצבו אותם? לא הבנתי. לא חבל על הכסף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת לא החלטה של אגף התקציבים ואת יודע את זה. למה אתה סתם תוקף אותם? מה הם אשמים? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא תוקף אותם. אני ממש מדבר אתכם בידידות ובנועם. אני צועק מפעם לפעם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, יש חוק בממשלת החילופין שאתה חוקקת והצבעת עבורו בכנסת הקודמת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה רלוונטי? הוא ראש הממשלה החליפי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש לנו גברת מכובדת ב-זום שמחכה לשאלות ענייניות. נשאל אותו ואחר כך נחזור לוויכוח הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בבקשה. רשמת את השאלה שלי? למה צריך לבזבז כסף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה היא קשורה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז מי קשור? שום דבר כאן לא קשור. גם אני לא קשור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אשלח לך את מספר הטלפון של העוזרת של יאיר לפיד. הוא ישמח לשתות אתך קפה ותשאל אותו את כל השאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מחכה לזה עוד מהביטול הקודם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נמצאת כאן עובדת מדינה. אתה ניסית להגן עליה ועכשיו אנחנו סתם מבזבזים את הזמן שלה. למה היא צריכה לשמוע את הקשקושים הפוליטיים שלנו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין בעיה. אני רוצה תשובה גם על העניין הזה. קודם כל על העובדים, אבל גם העניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 09-51-01, תפעול המטה בארץ, 7,189,000 שקלים, ארבע שיאי כוח אדם ו-67 חודשי עבודה בלתי צמיתה. כוח האדם הזה, הוא בנוסף? אתם מביאים אותו ממשרד אחר? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זאת ההתחשבנות בין המשרדים. משרד החוץ נותן שירותים לנציגי משרדים אחרים שהם שליחים של המדינה בחוץ לארץ. לדוגמה, למשרד הכלכלה יש עשרות נציגויות בחוץ לארץ, משרד החוץ הוא זה שנותן להם את שירותי השכר ומזמין להם את התפעול. הרבה פעמים הם גם יושבים בתוך הנציגויות. לכן משרד הכלכלה מעביר למשרד החוץ גם כסף וגם כוח אדם עבור זה שהם ינהלו להם את שירותי המינהל האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה ההסכמים בין משרד החוץ למשטרת ישראל? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כנ"ל. יש להם נציגים בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נספחי משטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 09-51-02, תפעול הנציגויות בחוץ לארץ. ראיתי שזה גם לגבי הסכמי אברהם. כמה סך כל התקציב של כל הסכמי אברהם? << אורח >> טל שחם: << אורח >> יש עניין של תקציב חד פעמי להקמת ארבע נציגויות ויש תקציב שהוא עבור השוטף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החד פעמי להקמת ארבע הנציגויות. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בערך בין 70 ל-90 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכל נציגות? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. לכל ארבעת הנציגויות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הקבוע? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה כולל? בנייה של מקום, שכירות של מקום? אם אתה קונה מקום, הוא יעלה לך 10 מיליון ואם אתה שוכר מקום, יכול להיות שבשנה הראשונה הוא יעלה לך רק מיליון. << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה נכון אבל גם כשאתה שוכר מקום, יש הרבה מאוד עלויות לשפץ. לדוגמה, אתה שוכר קומה במגדל בדובאי, יש הרבה מאוד עלויות, עלויות מאוד מאוד כבדות - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, כולם אומרים ששם זה זול. לא יודע איך אתם אומרים שזה יקר. << אורח >> טל שחם: << אורח >> יש עלויות מאוד כבדות לבנות את המבנה מבפנים כדי שיעמוד בדרישות אבטחה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מבקשים 22 מיליון. << אורח >> טל שחם: << אורח >> נכון. מתקצבים לפי אבני דרך. אני אקדים את השאלה הבאה שלכם, למה אנחנו מעבירים לקראת סוף שנה וזה לא בבסיס התקציב. הפרויקטים האלה, ההקמה של הנציגויות הן On going. ממש עכשיו רצים ובוחרים נכסים ולכן אנחנו מתקצבים אותם לפי הביצוע בפועל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא 22 אלא 70 מיליון. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בין 70 ל-90 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר אבני דרך. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אבני דרך, נחתם חוזה מול הקבלן, נחתם חוזה מול השיפוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי נראה את הנציגויות האלה מאוכלסות? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה כדאי לשאול את משרד החוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד החוץ, סימה. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> בעיקרון אנחנו אמורים עד סוף 2022 לסיים את הכול. אנחנו לפי קצב ההתקדמות של אבני הדרך. יכול להיות שיהיו לנו עיכובים אבל בעיקרון אנחנו אמורים לסיים בסוף 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בארבעת הנציגויות האלה מדובר ברכישה או בשכירות? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> שכירות. רוב העלויות הן עלויות של מיגון, אבטחה, בינוי, שיפוצים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרנו שאנחנו מדברים על ארבע נציגויות. נכון? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש נציגויות שכבר בפועל פועלות או עדיין אף אחת לא פועלת? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> הן מאוישות. כרגע הן פועלות באופן זמני. אנחנו נמצאים כרגע במבנה זמני עד שנקים את מבנה הקבע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לכם יעד מתי הנציגות תיפתח במבנה הקבע? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> המבנה הזמני קיים. אנחנו צריכים כרגע לבנות את מבנה הקבע וזה יהיה לקראת סוף 2022, תחילת 2023. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועלות של כל נציגות, סדר גודל של 20 מיליון? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> בערך 20 מיליון, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה לגבי הקמה. מה בשוטף? << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> בשוטף אנחנו כבר מתוקצבים. כל נציגות לגופה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה העלות השנתית של הכול? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה כבר ניתן. זה מופיע בתקציב 2022 בבסיס. בערך עוד כ-70 מיליון שקלים. הנציגויות האלה הן נציגויות יחסית יקרות יותר מנציגויות אחרות בגלל עלויות אבטחה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שר החוץ מעורב בזה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני לא יודע. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> מה הייתה השאלה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלתי האם שר החוץ מעורב בזה והוא רוצה במקום הזה ולא במקום הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה פתאום? << אורח >> טל שחם: << אורח >> בבחירת הנכסים הוא לא מעורב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל. השאלה היא האם הוא מעורב. האם באים ואומרים לו שבארבעת המקומות האלה התכנית היא לעשות במרכז העיר ובמקום הזה אנחנו עושים את זה בצד. אני שואל האם הוא מעורב בזה כי בקורונה הוא לא מעורב. << אורח >> סימה שמחה נח ימין: << אורח >> הוא לא נכנס לשיקולים כאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך מתקבלת ההחלטה על בחירת המיקום? << אורח >> טל שחם: << אורח >> יש ועדה ממשלתית בראשות סגן החשב הכללי שבוחר נכסים בחוץ לארץ. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא שואלים את השר? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. זאת ועדה מקצועית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא שואלים את השר אם הוא רוצה במרכז העיר. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הוועדה לא מתייעצת עם השר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא שואל? הוא מתעניין? אתה לא יודע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לומר משהו. הבוקר חבר הכנסת גפני אמר שהוא מכיר רק בראש ממשלה אחד, בנימין נתניהו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נכון. לא אמרתי את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שלפחות פורסם. במסגרת ממשלת נתניהו הוא מכיר בשר החוץ לפיד. נכון? זה מה שפורסם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לתקן את מה שפורסם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יקי אדמקר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה מכיר את הכתבים החרדים יותר טוב ממני. אני לא לוקח אותם כל כך ברצינות. אמרתי שמבחינת ראש הממשלה – כך אמרתי בנוכחותו, זה היה במדיקל סנטר – יש לי ביקורת עליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על מי? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על נתניהו. אמרתי. הוא ישב שם. היה אירוע חגיגי ואמרתי לו שיש לי ביקורת עליו אבל הוא ראש ממשלה טוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה ראש ממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. היה ראש ממשלה אבל כשהוא היה ראש ממשלה, הוא ראש ממשלה טוב. הוא ראש ממשלה שבהרבה מדינות בעולם אין מישהו ברמה שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה מכיר ראש ממשלה אחר שמכהן עכשיו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא דיברנו עליו. מה יש לדבר עליו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה שאולי לא תדעי לענות עליה. בעבר שלחתי מכתבים למשרד החוץ וטרם נעניתי. לגבי הכת לב טהור. אולי את יכולה לענות לי. הכת נמצאת בגואטמלה והכת הזאת כנראה בדרך לאירן, לפי מה שפורסם. זאת כת שחטפה ילדים, ולא רק ילדים אלא גם משפחות חרדיות. עשו להן שטיפת מוח. אני טיפלתי ומטפל. אגב, השבוע אחד מהם התגייס והוא חייל בודד ואני בקשר אתו ומטפל בו. הם עוברים שם התעללויות והם אזרחי מדינת ישראל. יש כאלה שהם אזרחי ארצות-הברית ויש כאלה שהם אזרחי ישראל. נמצאים שם קרוב ל-120 או אפילו 160 שהם לבד, שהם אזרחי המדינה. פניתי כדי לדעת מה קורה בנושא הזה. חשוב לדעת אם את יודעת או יש מישהו אחר ב-זום שמכיר את הנושא הזה ויכול לענות לנו. ראינו כתבה בערוץ 12 או 13 לפיה הם עכשיו בדרך לאיראן. << אורח >> טל שחם: << אורח >> היא מחטיבת הכספים במשרד החוץ. אני לא חושב שתהיה לה תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה נחמד כי אתה עוזר להם. עכשיו שאלתי אותה. תאר לך שהיא עברה בפרוזדור, שמעה ונכנסה לדיון כי אמרו לה שאגף התקציבים צריך לדעת מה העלות להביא כל ילד כזה וכמה נותנים לו כשהוא מגיע לארץ. אני מדבר ברצינות. למה אתה צריך לענות במקומה? אתה חושב שהיא לא יודעת לענות לנו? תאמין לי שהיא יודעת. כשאתה עונה לי, אתה לא מתחייב להעביר לי תשובה. כשהיא עונה לי, היא תעביר במשרד החוץ וידאגו לתת לנו תשובה וזה חשוב לי. אני לא שואל בשביל לא לקבל תשובה. אני שואל כי באמת אכפת לי ואני רוצה לקבל תשובה. אני טכבר שנתיים מטפל בנושא הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא יצאה מה-זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, הוא אמר לה לצאת. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. היא יצאה לפני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו צחקתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו ננסה לבדוק את הסוגיה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, ביקשתי את הדיון גם בוועדת חוץ וביטחון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מורידים הרבה כסף. אני חושב שהשאלה של ינון היא שאלה חשובה. אני רוצה לומר לך שאתם באים לכאן לוועדה ואתם צריכים לקחת בחשבון שכאשר מדובר על תוספות או העברות או פניות של משרד ממשלתי, צריך לדעת שיש שאלות שהן לא רק התקציב אלא גם מסביב. אתם צריכים לדעת לתת תשובות ואם אתם לא יודעים, תתקשרו ותשאלו. הוא שואל שאלה קריטית. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא התכוונתי להעליב את חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. מה פתאום? זה לא מהמקום הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתם מורידים 26 מיליון שקלים, למעלה מ-26 מיליון שקלים מסעיף של יהדות התפוצות. << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. כמו המקור מהפנייה של רשות הטבע והגנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מקור להעברת כסף? << אורח >> טל שחם: << אורח >> השנה זה כסף שלא מנוצל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באמת? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעודפי פלט של משרד החוץ היה 17 מיליון ו-317 אלף שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם מורידים למעלה מ-26 מיליון שקלים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בפרויקט תגלית, התכנית מתוקצבת לפי החלטת ממשלה בכ-160 מיליון שקלים בשנה. השנה אנחנו עובדים מול החשבות כדי לראות כמה באמת יצא בפועל לפרויקט. יצאו בין 50 ל-70 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית. נחזור בשעה 14:45. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע. על העובדים לא נקבל תשובה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נקבל אבל לא עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מתי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע איך מתנהל משא ומתן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל הממשלה לא תחזיק הרבה זמן מעמד. לא נדע תשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נדע. אל תדאג. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:40 ונתחדשה בשעה 14:45.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פניות 76 עד 81, משרד החוץ. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני נגד. מה עם העובדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמובן יש רוויזיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו עוברים לסדר היום בלי לקבל תשובה על העובדים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נקבל תשובה על העובדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הייתה כל הזמן הסכמה – הבהרנו את זה לגבי הכול - שכל הפניות לא מפריעות להצבעה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלנו תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה הבאה, מספר 85 ו-86, משרד המשפטים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> שלום לכולם. אגף התקציבים, משרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר לשאול מראש, מנדלבליט ב-זום? יש לנו כמה שאלות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש לך את כל ההקלטה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שמעת את כל ההקלטה? אני רוצה להגיד לך דבר תורה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא עכשיו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו. זאת דקה. זה הרי בהקלטה שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזו הקלטה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ההקלטה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה, קצר אבל זה על חשבון ההתייעצות הסיעתית הבאה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. מה פתאום? תאמין לי שאתה תעשה בזה שימוש. כתוב בפרשה שאנחנו קוראים השבת שפרעה אמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. לזרוק אותו, כל בן שנולד. אומר התרגום אונקלוס, הוא תרגם את התורה לערבית - ואין לו סמכות לשנות אלא רק לתרגם - והוא כותב: כל בראדי איטיאלי ליהודאיי. כל בן שנולד ליהודים, צריך לזרוק ליאור. הרי התורה אומרת את כל הבנים במצרים זורקים ליאור ולמה דווקא הוא אומר על היהודים? אמרתי שמצרים הייתה מעצמה עולמית, חזקה, גדולה, לא יכלה לעשות חוק לא שוויוני, לא יכלו לכתוב בספר החוקים רק בן של יהודי. הוא אמר שכל הבן הילוד, כולם צריכים לזרוק. החוק הוא שוויוני. ישב זה שאחראי על הקריטריונים במשרד המשפטים ואמר שזה נכון שכתוב בחוק כל הבן הילוד, אבל הקריטריון אומר שרק יהודי צריך לזרוק. אמרתי את זה בוועדת החוקה – זה היה באותו שבוע של פרשת שמות – וכולם הבינו למי אני מתכוון. היה מישהו ממשרד המשפטים, אחראי על הקריטריונים. עיתון "הארץ" כתב את זה והוא ביקש ממשרד המשפטים תגובה. כתב עיתון "הארץ" בעמוד הראשון: "תגובת משרד המשפטים. משרד המשפטים לא מגיב על דברי תורה של הרב גפני". << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הנה, גם אני לא מגיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל לי מותר להגיב ולשאול אותך. אם היה שם חוק שוויוני, למה רק את הבנים ולא גם את הבנות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא אחרי כן באמת יוריד לנו מההתייעצות הסיעתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, גם לזה יש תשובה. מכיוון שידעו שהגואל יבוא מהבנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אחרי האתנחתא הזאת, בבקשה, נמשיך. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 10 מיליון שקלים בהוצאה בסעיף 08, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה, לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד המשפטים וכן להגדלה של ההוצאה המותנית בהכנסה בסך של 12 מיליון שקלים. מדובר בגופי מטה עם התקשרויות רכש רבות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר להסביר לאט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. לאט לאט כי עם משרד המשפטים יש לנו דרך. << אורח >> עידו חי: << אורח >> מדובר בגופי מטה עם התקשרויות רכש רבות ופרויקטים הנפרסים על פני חודשים ארוכים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי מדבר? מה התפקיד? << אורח >> עידו חי: << אורח >> רפרנט משפטים, אגף התקציבים, משרד האוצר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה שאתם מוסיפים כסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לו לסיים לקרוא. << אורח >> עידו חי: << אורח >> השינויים הפנימיים בסעיף נועדו לצורך התאמת התקציב לקצב הביצוע השנתי בפועל של אותם פרויקטים שהיה לעתים שונה מתחזיות הביצוע. כמו כן נועדה הפנייה לתקצוב 2 מיליוני שקלים בהוצאה בגין תקציבים קואליציוניים, מיליון שקלים עבור הנגשת המידע באתר בשפה הרוסית וכן מיליון שקלים עבור היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי ביקש את זה? מה זה הסכם קואליציוני? צריך את זה או לא צריך את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לו לסיים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> סיימתי. ש << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שלושה עמודים, סיימת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יאיר לפיד אמר שאין דבר כזה לקחת כספים קואליציוניים. צריך את הכסף הזה, שיהיה בבסיס התקציב. לא צריך אותו, גם בכספים קואליציוניים לא צריך אותו. צריך את זה או לא צריך את זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני אפנה את השאלה לנציג משרד המשפטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפעמים כשאני מדבר עם האוצר, נראה לי שאני מדבר עם מנחה בתכנית רדיו. אני מפנה לפה ומפנה לשם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> תקציבן משרד המשפטים. לגבי הכספים הקואליציוניים. היחידה למשפט עברי מתוקצבת בתקציב בסיסי אצלנו במשרד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בכמה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כ-360 אלף שקלים. כל תוספת נוספת שאנחנו מקבלים, אנחנו מרחיבים את הפעולה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> השאלה אם צריך או לא צריך. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> ביחידה המשפטית יש פעילות. ודאי שצריך את הכסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היא מתוקצבת ב-300 אלף שקלים. חושב משרד המשפטים ואתה בהסכם הקואליציוני מוסיף להם עוד כמה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> עוד מיליון שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פי שלוש ממה שיש להם בבסיס. כשעשית את התקציב, לא ביקשת את הכסף הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של מי המיליון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבור תרגום לרוסית. נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. של אתר כל זכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רואה, אני עובר על החומר. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני אולי אתייחס באופן רוחבי לכל השאלה סביב הכספים הקואליציוניים. בסופו של דבר חלק מהחלטת המדיניות של הממשלה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע. לא. חבל שתתייחס. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני כאן כל עוד אתם כאן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל אנחנו שואלים את משרד המשפטים. עם כל הכבוד, אני לא רוצה שיהיה כסף קואליציוני. אני רוצה שכסף קואליציוני יהיה בבסיס התקציב. אני התחייבתי שאם אני חוזר לקואליציה כלשהי, כל הדברים האלה לא יהיו אלא יהיו בבסיס התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שצריך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו הגיעה ממשלה חדשה, ממשלת שינוי וריפוי. הם דיברו כל הזמן נגד הכספים הקואליציוניים. צריך לתרגם את זה לרוסית - זה צריך להיות בבסיס התקציב. למה זה צריך להיות בכסף קואליציוני? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה פרויקט חד פעמי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה חד פעמי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתרגמים וזהו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטט את יאיר לפיד. כל הזמן הוא אמר - ואני קיבלתי את זה ואמרתי את זה כמה פעמים. << דובר >> קריאה: << דובר >> התחילו עם ה-חמד ואחר כך יעברו הלאה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם ב-חמד עובדים עליכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד המשפטים, אני רוצה להבין דבר אחד. אתה אומר שבתכנית הזאת יש 330 אלף שקלים. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן, במקור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מיליון שקלים, פי שלושה וקצת, אתה לוקח בהסכם קואליציוני. אגב, ההסכם הקואליציוני הזה אלה דברים שהוסכמו בעל פה, נכון? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. הכול בכתב. החלטת הממשלה 289. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> "פורט ההסכם הקואליציוני עם הנציגים שאינם הסכם קואליציוני שהושגו בעל פה עם חברי הכנסת מהסיעות השונות". מה זה? הסעיף הראשון בחוות הדעת של עורכת הדין אסתי פלדמן. "בטרם אישור התקציב לשנת 2021, בקריאה שנייה ושלישית, הונח והוצג בפני חברי ועדת הכספים מסמך המהווה חלק מפרוטוקול דיוני הוועדה שבו פורט הסכם פרטים ותקציבים שאינם הסכמים קואליציוניים אשר הושגו בעל פה עם חברי הכנסת מהסיעות השונות". אני רוצה לדעת האם זה הסכם קואליציוני בכתב או בעל פה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה לא נוגע לכספים שכאן. כל מה שהיה בעל פה, התרחש בחדר הזה בוועדה והוקרא בפני חברי הכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שאנחנו לא יודעים. אני רוצה להמשיך כי לא תמיד אני קורא טוב ואתם תעזרו לי. "עם הסכמים אלה נמנה בין היתר ההסכם שהושג עם חבר הכנסת ולדימיר בליאק בדבר תוספת של מיליון שקלים בשנת 2021 למטה משרד המשפטים לטובת הנגשת מידע בשפה הרוסית, מספר תכנית 08". כלומר, זה ממשיך את זה. ההסכם הזה שאנחנו מדברים עליו, הוא בעצם מה שהושג בעל פה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> הכוונה בעל פה היא שזה הושג במהלך הדיונים בכנסת והמסמך שכולל את אותם כספים קואליציוניים הוצג כאן בוועדה. הוא נמצא גם באתר הוועדה, פורסם לציבור והוצג לכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עבור תרגום של 550 דפים, שזה בשלב הראשון מישהו ביקש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 560 דפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 550 דפים לאורך שנת 2022. אולי יש לך עוד עשרה דפים שאתה רוצה לרשום בהם דבר תורה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כאן 560 דפים. תסתכל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל בסעיף 8 אבל לא משנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 8. כ-550. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר, קח עוד עשרה דפים, מצדי תכתוב בהם דבר תורה, תכתוב משהו לבוחר, הכול בסדר. כלומר, 560 דפים. כמה עולה בערך לתרגם כל דף? אני לא יודע לעשות חשבון. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני לא יודע להגיד אם העלות גבוהה יותר כאשר מדובר בעמוד אחד. בסופו של דבר זאת התקשרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולדימיר, זה לא חס ושלום נגדך. עשית מעשה טוב אבל אני רוצה שבמיליון שקלים יתרגמו 1,100 עמודים ולא 550. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני פניתי לגורמי המקצוע במשרד לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסיפור הזה של אתר כל זכות, אתה מכיר אותו. זה אתר מאוד מאוד מורכב עם תרגום מאוד מאוד מורכב. בסופו של דבר גם הטמעה מאוד מאוד מורכבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חס ושלום לא נגד. צריך לתרגם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יודע מצוין שכל רכש ממשלתי מתבצע באמצעות מכרז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש כאן גם את הפירוט. סך הכול עלות תרגום – 588 שקלים, השקעה ישירה בשיווק – 200 אלף. סך הכול תקורות – אני גם לא יודע למי התקורות אם המשרד עושה את זה – אנחנו מגיעים ל-212 אלף. בסכומים האלה זה משהו שנשמע בלתי סביר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא המשרד עושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי משרד המשפטים יודע לענות על זה. אם אנחנו הולכים לקחת את מיליון השקלים האלה – ומבורך מה שרוצה ולדימיר וזה בסדר גמור כי אכן חייבים שגם דוברי הרוסית ידעו – זה חשוב מאוד. תכף אני אשאל אותך לגבי שאר השפות. הגדלת את הסכום מ-330 אלף שקלים בעוד מיליון שקלים, סכום שהוא פי שלושה מהסכום הקיים. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> במחילה מכבודו, אנחנו לא מדברים על אותו כסף. 330 אלף זה משפט עברי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף יש היום לתרגום? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> הנושא של אתר כל זכות הוא התקשרות שהיא מבוצעת מספר שנים עם משרד המשפטים. כרגע האתר תורגם גם לשפה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה עולה לכם לתרגם לשפה הערבית? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף יש? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> העלות שמונגשת לכם שם, היא העלות שנגזרה מאותן עלויות שפחות או יותר עולות היום בהנגשה לשפה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לכם שתעשו בדק בית לגבי המחירים האלה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ינון, אני חייבת להתייחס. אני הייתי חלק מהוועדה שהקים משרד המשפטים, ועדה ציבורית לליווי של ההקמה של כל זכות. כל זכות הוא לא רק מתרגם אלא הוא גם מנגיש מידע עבור אוכלוסיות שהן מודרות מלכתחילה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף יש לזה? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> הוא יוכל להשיב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף יש באתר הזה? בתקנה התקציבית. כמה כסף יש בבסיס? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> בסופו של דבר המשרד משקיע כל שנה בין 4 ל-7 מיליון שקלים במיזם הזה. יש כאן גם השתתפות של ישראל דיגיטלית. הסיבה שהתקציב נע בכמות, היא כי יש מיזמים שהם חד שנתיים שמדי פעם הם נכנסים כתקציבים חד פעמיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה דפים בסך הכול יש באתר? כאן התרגום ל-550 דפים. אני מאמין שלקחתם את החלק הארי. האם הכול מתורגם למשל לערבית? כל האתר מתורגם לערבית? כל הדפים מתורגמים לערבית? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא בכלל לא מתורגם. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> הוא תורגם לערבית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא מתורגם לערבית? לא לפי מה שאני יודע. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כל הטפסים של הביטוח הלאומי ודברים מהסוג הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתורגם לערבית? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כן. ודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם תורגמו לערבית מכסף קואליציוני? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. כרגע זה מתוקצב כרגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מתורגם לאנגלית? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> למה לאנגלית? זה אמור להיות לאוכלוסיות שהן חלשות בעברית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >: אין בעיה. זה מתורגם לצרפתית? את צודקת. זה מתורגם לאמהרית? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אני אבדוק לאיזה שפות הוא מתורגם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר שמה שצריך להיות מתורגם לשפות, זה לא צריך לבוא בצורה כזאת. כמו שיש תרגום לשפה הערבית שזה חשוב, זה מתורגם ומתוקצב, אין שום סיבה שלא יהיה תקצוב לתרגום לאמהרית וגם לצרפתית, ועכשיו שיש לנו הסכם עם איחוד האמירויות, אני גם דורש שתבדוק את השפה המרוקאית. זה מאוד חשוב לי. יש לי שם משפחה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> ינון, מרוקאית היא ערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. זה לא אותו הדבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבנתי שלגבי הנושא של האתר הזה של התרגום ומה שנלווה לזה, אמרת שיש שבעה מיליון שקלים. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כל האתר כולו, התקציב השנתי נע בין 4 ל-7 מיליון שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בא הסכם קואליציוני ומוסיף עוד מיליון שקלים להנגשת מידע בשפה הרוסית. אני לא מבין את הסעיף הראשון. אתה אומר שיש 300 אלף שקלים בסעיף של המשפט העברי ומוסיפים פי שלושה וחצי בהסכם קואליציוני. מה אתם עושים עם הכסף הזה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אני אסביר. הנושא של המשפט העברי הוא תלוי התקצוב. זאת אומרת, יש לנו שם מחקרים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה? למה הוא תלוי תקציב? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כל דבר הוא תלוי תקציב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> רגע. לא הסברתי את עצמי. אני אסביר לך. משרד המשפטים, כמו כל משרד אחר, יושב עם משרד האוצר והוא אומר לו אלה נושאים שהוא צריך בתקציב. אחרי כן, אם יש תוספות או אין תוספות, זה סיפור בפני עצמו, אבל קודם כל הוא מדבר על בסיס התקציב שלו. האם אתם, עת ישבתם עם משרד האוצר, אמרתם שלמשפט העברי צריך 300 אלף שקלים? האם זה היה המצב? האם אמרתם שצריך יותר ומשרד האוצר לא נתן? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> זה אחד הסעיפים שממשיך מדי שנה באותה כמו כסף. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ביקשתם יותר או לא ביקשתם? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> העלינו את הדרישה בדיוני התקציב אלא שלמשרד יש סדרי עדיפויות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה מראה שהמשפט העברי הוא דבר זניח לחלוטין במשרד. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> 300 אלף שקלים וכאן באים עם מיליון שקלים שמוסיפים בהסכם קואליציוני. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> המשרד מאוד מאוד מכבד את המשפט העברי ויש במשרד יחידה למשפט עברי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בלי סיסמאות. כסף. תקציב הוא פונקציה של פעילות. אתם אמרתם למשרד האוצר שצריך 300 אלף שקלים למשפט העברי. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה צריך תוספת כוח אדם ליועץ המשפטי לממשלה? מה קרה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא מדובר בתוספת כוח אדם. מדובר על תקנים בתכנית של פרקליטות המדינה שהאיוש בפועל היה נמוך מתחזיות האיוש וחלק מהתקנים הועברו לתכניות אחרות בסעיף בו האיוש היה גבוה מתחזיות האיוש. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה צריך להגיד לי את זה לאט כי לא הבנתי כלום. אני מתקשה בהבנת הנקרא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על איזו תכנית אתה מדבר? << אורח >> עידו חי: << אורח >> 08-51-03. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בנושא הזה של ההעברה, אתם מבקשים מאתנו שנאשר תקציב כי צריך להחזיר או להוסיף או לא חשוב מה. לפני כן היו 100 עובדים ועכשיו אתם רוצים 110 עובדים. זה מה שכתוב כאן? אני שואל למה. מה קרה? (היו"ר ולדימיר בליאק) << אורח >> עידו חי: << אורח >> האיוש בפועל בתכנית פרקליטות המדינה היה נמוך. האיוש בפועל בתכנית 08-51-03, פרקליטות המדינה, היה נמוך מתחזיות האיוש ולכן הועברו מספר תקנים לתכניות בהן האיוש בפועל היה גבוה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה שאני אקבל את מה שאתה אומר? יש לך מטרה או שלא חשוב אם אני לא אקבל? פרקליטות המדינה לא הוקמה היום. היא הוקמה עם קום המדינה. כל השנים עובדים בפרקליטות המדינה ואני שואל מה קרה בדרך, מה אתם מבקשים עכשיו. תגיד שיש תוספת בגלל שיש יותר עבריינים והפרקליטים צריכים להגיש תביעות דיבה ותביעות פליליות, את זה אני מבין. אני שואל האם קרה משהו שאנחנו לא יודעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם ממתי הוספתם את זה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> ככלל, איוש התקנים מתבצע לאורך השנה. יש מקרים בהם האיוש הוא גבוה יותר מהתחזיות, יש מקרים בהם יש קושי לגייס והאיוש נמוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם אתה רואה באמצע השנה שיש לך את הבעיה, אתה תיתן לזה להמשיך? << אורח >> עידו חי: << אורח >> מה הכוונה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר שיש לך בעיה של איוש תפקידים שבמשך השנה אתה רואה את זה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אלה דברים שאי אפשר לדעת בכל חודש במהלך השנה. אפשר להגיע אליהם בסוף השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוך כדי אתה לא יכול לעשות שינוי? תוך כדי אתה רואה שיש בעיה, נכון? לא שבסוף השנה אתה אומר שהייתה לך בעיה לפני חצי שנה. סתם דוגמה, אם נלך על הסניגוריה הציבורית, אתה יודע שתוך כדי יש לך בעיה בסניגוריה הציבורית כי חסרים לך סניגורים ואתה אומר שאתה צריך להביא סניגורים. אז אתה עושה מיקור חוץ, אתה מנסה למצוא את הפתרונות. אנחנו שואלים כאן, אם אתה מדבר כאן על איוש של כוח אדם ואתה אומר שתוך כדי ראית שיש לך בעיה, איפה היית במשך השנה ואיך הסתדרת בלי זה? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> האיוש בפועל בפרקליטות המדינה נעשה על ידי מכרז מאגר של פרקליטים. המכרז הנוכחי הסתיים וכרגע אנחנו ממתינים לתוצאותיו של המכרז הנוכחי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם אתם מוסיפים פרקליטים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן. תהיה תוספת של פרקליטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוספת במיקור חוץ? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. לא במיקור חוץ. שיא כוח אדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזאת תוספת של כוח אדם. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של 10 תקנים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> הפנייה מתארת את חוסר באיוש שנוצר בפרקליטות וכתוצאה ממנו ניידנו שיא כוח אדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מבין. חוסר באיוש כי יש כאלה שהתפטרו או שפרשו או שחסר לך כי העבודה מרובה ואתה צריך עוד 10 תקנים? זאת שאלה פשוטה. מה זה החוסר באיוש? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלת את זה נורמלי. אני מנסה כבר חצי שעה לשאול את זה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מה הסיבה לתוספת בכוח אדם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנה, שאל הכי נורמלי וזה בלי תרגום. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> ועכשיו התשובה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אין תוספת בפנייה של כוח אדם. מדובר בהעברה טכנית של תקנים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוספת של 10 שיא כוח אדם בגין איוש. אתם משגעים אותי. אני מקריא לכם. אתם חושבים שאנחנו לא יודעים לקרוא. אולי אנחנו לא מבינים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בתיאור הפנייה המלא בטבלה אפשר לראות מינוס 29 תקנים בתכניית 08-51-03, פרקליטות המדינה. מינוס 29 תקנים שלא אוישו במסגרת מכרז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא אוישו 29 תקנים? מה קרה אתם פתאום? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני אסביר. אגף תקציבים, משרד האוצר. בסך הכול מה שמתואר בפנייה הזאת זה שעושים התאמות טכניות – ותכף אני אסביר מה זה אומר – בסוף שנה בהתאם לקצבי הביצוע. כלומר, כשאנחנו נמצאים במועד הגשת התקציב, אנחנו עוד לא יודעים כמה מכרזים יאוישו בפרקליטות וכמה מכרזים יאוישו בייעוץ המשפטי לממשלה. אלה לא תקנים תוספתיים. בהתאם לאיושים בפועל, כלומר, אנחנו רואים בסוף שנה האם למכרז הולך להיבחר מועמד בדצמבר או בינואר, אנחנו עושים את ההתאמות הטכניות האלה. מתי יגיעו תוספות כוח האדם לגופים האלה? בשנת 2022 כיוון שלאייש מכרז לוקח הרבה זמן ושנת 2021 הייתה שנה קצרה ממועד אישור התקציב ועד סוף השנה. כרגע אלה רק התאמות טכניות בהתאם למי שהספיק להכניס את המכרזים בזמן או לא, הייעוץ המשפטי או הפרקליטות, ולכן אתה רואה את זה במשחק סכום אפס ובשנת 2022, בהתאם לצרכים, אז אתה תראה תוספות כוח אדם כשהן כבר מופיעות בבסיס. רובן הגדול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ברשותך, אנחנו מדברים עכשיו על העברה של שנת 2021. על זה אנחנו מדברים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> המציאות היא שיש יותר תקנים אחרי שיאושר התקציב הזה, בהתאם לתקציב שאנחנו מאשרים. את אומרת שצריך את זה לשנה הבאה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. לא הסברתי את עצמי כמו שצריך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. הסברת טוב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסעיף 08 אנחנו בסך הכול מדברים על ניודים של תקינה בהתאם למימוש של המכרזים. כלומר, בפרקליטות המדינה יצאו לדרך עם 20 מכרזים – סתם, כמספרי אצבע, אלה לא המספרים – ומתוכם נקלטו רק שבע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באיזו שנה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> השנה. במועד העברת התקציב לכנסת עוד לא ידענו מה יהיו הקליטות כאן והקליטות שם ולכן אנחנו עושים העברות טכניות, אגב, בדומה לקצבי ביצוע במזומן, מה שאתם רואים כאן הרבה, שקשה להעריך, כאשר אנחנו מגישים את התקציב לכנסת, מה בדיוק יהיה המימוש. זה אותו הסיפור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עשרת התקנים האלה עליהם מדובר, הם זכו במכרזים? זה המצב? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> כן. זה מה שאני מבין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא מבין נכון. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> למה? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תכף תראה. עשרה אנשים זכו במכרזים הללו? משרד המשפטים, עשרה אנשים זכו או לא זכו? הם צריכים 29 תקנים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסוף השאלה היא מה המימושים בכל אחד מהתקנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל האם המימושים הם עשרה. למה לא 11, למה לא 9, למה לא 20? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> המימושים הם בהתאם למימוש. << דובר >> קריאה: << דובר >> להבנתי זה לא מומש. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אבל יש הרבה תקינה בסעיף בלי קשר. בסוף אנחנו עושים התאמות טכניות בין התכניות בהתאם למימושים בפועל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משנת 2020 גדל לכם כוח האדם בשנת 2021? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> למשרד המשפטים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, למשרד המשפטים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא גדל. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן. גדל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בכמה? אנחנו מדברים על הפרקליטות. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> בכמה עלה האיוש בפרקליטות בין 2020 ל-2021? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואל. אני מבין מה שהיא אומרת, שבסוף שנה נראה את 10 שיאי כוח האדם האלה, כלומר, את התוספת של כוח אדם. מעניין אותי מה קרה משנת 2020 ל-2021. מה הביא לעלייה הזאת. << אורח >> עידו חי: << אורח >> מבחינת ביצועי כוח אדם, פרקליטות המדינה בשנת 2020, יש ביצוע בפועל של 1,361 תקנים, בשנת 2021 יש ביצוע בפועל של 1,365 תקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, עוד 4 תקנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה אתם מבקשים עשרה תקנים? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אנחנו לא מבקשים בפרקליטות המדינה 10 תקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם מבקשים בייעוץ המשפטי לשנת 2022. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בייעוץ המשפטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חלק מזה לא אויש, חלק מה-10 האלה שלא אוישו. נכון? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> על איזה 10 אתה מסתכל? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מסתכל על שבסופה מסומן 102. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> 08-51-02. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסך הכול עלו בארבעה מ-2020 ל-2021. << אורח >> עידו חי: << אורח >> סך הכול בייעוץ המשפטי לממשלה, 10 תקנים יותר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אמרת 4. << אורח >> עידו חי: << אורח >> המספרים שאמרנו עכשיו היו על הפרקליטות בתכנית 03. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה מתוך ה-10 הולכים לפרקליטות? ה-4 האלה שאתה מדבר עליהם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אלה לא תוספות כוח אדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי שזכו במכרז, הוא מנסה לאייש אותם. אני רק שואל אם מתוך ה-10 האלה, אלה ה-4 האלה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> בפרקליטות המדינה יש בסך הכול מינוס 29 תקנים ביחס לתקצוב המקורי בגלל תקנים שלא אוישו בפועל עד סוף השנה הזאת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כמה מאיישים בפועל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש משהו שלא מסתדר לי. יכול להיות שלא הבנתי אבל זה לא מסתדר לי. אם אנחנו מדברים על כוח אדם שגדל רק ב-4 משנת 2020 ל-2021, וכאן אנחנו אומרים תוספת של 10 שיא כוח אדם, שזה לא חדש אלא זה כי בגלל שלא אוישו ואנחנו רוצים לאייש אותם. נכון? הם נמצאים במערכת. זה לא חדש. אני שואל שאלה פשוטה. ה-10 האלה, איפה הם היו עד עכשיו? כלומר, למה לא איישו אותם? הרי רק 4 הם חדשים, אז ה-10 כבר שנתיים לא מאוישים? כלומר, 6 מתוכם כבר שנתיים לא מאוישים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> ה-10 שאת מדבר עליהם הם תוספת בתכנית של היועץ המשפטי לממשלה. לא בתכנית של הפרקליטות. הפרקליטות, כרגע אנחנו גורעים 29 תקנים ותוספת של 10 בייעוץ המשפטי לממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה-29 אתם לוקחים 10? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. << אורח >> עידו חי: << אורח >> סך הכול יש מינוס 29 ואתם יכולים לראות איך זה מתחלק בין התכניות האחרות בהן האיוש בפועל היה גבוה יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משם אתם לוקחים 10. << אורח >> עידו חי: << אורח >> מתוך ה-29, 10 לייעוץ המשפטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית אחת אחרי זה, לגבי עורכי הדין החיצוניים שנותנים שירות ייעוץ וליווי, אלה סניגורים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> על איזו תכנית אנחנו מדברים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 05. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> 05, סיוע משפטי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של הסניגוריה הציבורית? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. הסיוע המשפטי, זאת תכנית נפרדת. הסניגוריה זה 04 והסיוע המשפטי זה 05. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסניגוריה הציבורית אתם גם לוקחים מיקור חוץ. לא כולם עובדי הסניגוריה הציבורית. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שהתשלום שם לפעמים הוא גבוה מאוד. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אם יש משהו ספציפי, אני יכול לבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא ספציפי. בשמחה רבה, שירוויחו, אבל הסניגוריה הציבורית שעובדת במיקור חוץ, אנחנו יודעים שהשכר שם משתלם יותר מאשר לעבוד בתוך המשרד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ינון, אם אתה שואל שאלה כזאת, אני מציעה שבאמת תביא נתונים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מה השאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל האם ראוי ונכון לא להכניס אותם בכוח האדם. אנחנו רואים כאן את תכניות כוח האדם שאתם מביאים ותגידו שבמקום מיקור חוץ, נביא אותם לתוך התכניות האלה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> התשלומים לסניגורים במיקור חוץ נעשים על פי תקנות שתוקנו. לכן אין כאן חריגות של שכר. י ש כאן הליכים שיכולים להתמשך לאורך זמן רב, יכולים להכיל הרבה מאוד רכיבים בתוכם ולכן אם רכיב עולה נניח 800 שקלים והוא חוזר על עצמו הרבה פעמים, יכול להיות שסניגור ספציפי יקבל יותר כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל על הכספים האלה ואני שואל האם לא הגיע הזמן לקחת סניגורים שיהיו עובדי מדינה לא סניגורים מבחוץ. תגיד לי שיכול להיות שהם פחות טובים, אבל אתה יודע מה? זה יכול להיות מקובל עלי. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. חס ושלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? זה אדם שיש לו יותר ניסיון והוא לא יבוא אם יש לו משרד גדול. << דובר >> זאב בנימין בגין (תקווה חדשה): << דובר >> השאלה אם בסופו של דבר הם יהיו יותר זולים. אתה מכניס את כל הזכויות והפנסיה ועושדה חשבון לטווח ארוך. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> תשובה קצרה ובואו נתקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולדימיר, אנחנו שואלים כאן שאלות ענייניות. זה צורם לאוזן שכל רגע מנסים לקדם אותנו. אנחנו לא שואלים סתם. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני לא מגביל אותך בשום דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מלחיץ אותי. אני לא יכול לעבוד כך. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מלחיץ אותך? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה המצב. בבקשה תשובה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> ההחלטה אם לבצע את הסניגוריה במיקור חוץ או בעובדי מדינה, היא החלטה של מדיניות שנגזרת בין המשרדים, בין משרד האוצר ומשרד המשפטים. כרגע יש פעילות של סניגוריה שנעשית גם שלא במיקור חוץ. יש תקצוב בגין מיקור חוץ וההחלטה היא החלטה ניהולית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ארבעה עובדים חדשים אתם מביאים לרשות התאגידים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אלה עובדים שנקלטו והאיוש בפועל היה צריך לאזן. כמו שהסבירו, האיזון כאן הוא טכני לחלוטין. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אלה לא עובדים חדשים? מה זה 4 שיאי כוח אדם? << אורח >> עידו חי: << אורח >> בפנייה הזאת אין כלל תוספת כוו אדם של שיאים חדשים. מדובר בהעברה טכנית בין התכניות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אחרי שדיברנו על משרד החוץ, אני רוצה לשבח את משרד המשפטים. משרד החוץ מסתכסך עם העובדים כל הזמן וכאן אתם מבקשים תוספת שכר גם להנהלת בתי המשפט, גם לשופטים, לרשמים, לעובדים, לסטודנטים, למאבטחים. את כל רכיבי השכר המשולמים לעובדים. מה קרה? אני בעד לשלם לעובדים, אני כועס על משרד החוץ שהוא פוגע בעובדים, אבל למה צריך את זה עכשיו? היו הסכמי שכר חדשים? מה קרה? תקני רכב, שכר עידוד, כוננות. שופטים והנהלת בתי המשפט. אני בעד. אני לא נגד. אני רוצה לדעת פרטים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הפנייה הזאת לא נועדה לתת תוספות שכר ואין כאן פתיחה של הסכמי שכר. בסך הכול יש כאן תקצוב שכר בחלק מהתכניות שהיה גבוה יותר - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. היה תקציב מדינה. כשהיה תקציב מדינה, הייתה הנהלת בתי המשפט, היו השופטים, היו הרשמים. הכול היה. לא ידעתם כאשר הבאתם את התקציב שצריך את 40 מיליון השקלים האלה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> הביצוע בפועל בתכנית השכר, אנחנו מדברים על בהנהלת בתי המשפט, תקציב שכר שעומד על כמיליארד וחצי שקלים. תקצוב השכר בעת הכנת התקציב, התחזיות דיברו על ביצוע שכר נמוך יותר מאשר הביצוע בפועל. מדובר על סטייה של 40 מיליון שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה ירד מהשכר של השופטים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה משגע אותי שלא יודעים מה השכר מלכתחילה. יושבים התקציבנים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אנחנו מדברים על 40 מיליון שקלים מתוך תקציב שכר של מיליארד וחצי שקלים. תחזיות ביצוע השכר בפועל היו נמוכות יותר מאשר הביצוע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מאוד משבח אתכם מכיוון ש - - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חבר הכנסת גפני, כבר שיבחת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. לא היה ברור. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מה לא ברור? ברור מאוד. חבר'ה, בואו נתקדם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> במשרד החוץ הייתה לנו כאן בעיה. המשרד מסוכסך עם העובדים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חבר הכנסת גפני, גם אני כאן. אתה לא מקשיב לי. שיבחת, הבנו, אנחנו מתקדמים. יש עוד שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 08-51-017. תן לי הסבר על התכנית ואחר כך אני אשאל אותך על מטרות השינוי. יש לך כאן הכנסה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> נכון, הוצאה מותנית בהכנסה. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור שמתקצבת את פעילות הרשות, גם את סעיפי השכר, גם את תקציבי התפעול, האחזקה והקניות. בפנייה הזאת יש תקצוב של סך 12 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. מדובר על הכנסות שמגיעות לתכנית הזאת מקרן החילוט. קרן החילוט מתוקף סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון מתקצבת את פעילויות גופי האכיפה הכלכלית, בין היתר את הרשות לאיסור הלבנת הון לצד המשטרה ורשות המסים. בסך הכול מדובר על הגדלת תקציב ההכנסה המיועדת וההוצאה המותנית בהתאמה על מנת שהרשות תוכל לקלוט את הכספים שנקלטים מהקרן בסוף השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה בנושא הזה. אני מבקש לדעת. קרן החילוט הזאת, זה גם לגופי טרור שתופסים אותם או רק ארגוני פשיעה? כאן דיברת על מימון טרור. איזה טרור? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> קרן החילוט כרגע מקבלת כספים בנושאים של הלבנת הון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה מימון טרור? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> מימון טרור זה פעילויות שמבוצעות בארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, יש ארגוני פשיעה ויש מימון טרור. בדרך כלל טרור, אנחנו רואים מחבלים שתופסים אותם עם נשק. לזה אתה מתכוון בטרור? << אורח >> עידו חי: << אורח >> כאשר אנחנו מדברים באופן כללי על הלבנת הון, הלבנת הון נועדה להטמיע רכוש שהמקור שלו הוא בפשיעה, ברכוש חוקי, כדי לטשטש את מקור הכסף. כאשר אנחנו מדברים על מימון טרור לעומת הלבנת הון שבה מקור הכספים הוא בפעילות עבריינית, במימון טרור מקור הכספים הוא פעמים רבות לכאורה לגיטימי בפעולות צדקה וכיוצא באלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כל הגוף הזה, העובדים בקרן החילוט מקבלים את התקצוב מהקרן או שזה משהו אחר? כלומר, לעובדים אתה משלם מההכנסות של הקרן? אתם לוקחים משם? לוקחים ממקום אחר? << אורח >> עידו חי: << אורח >> ככלל, מרבית תקציב, כ-60 אחוזים מתקציב הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממומנים ממקורות תקציב המדינה. יתר התקציב של הרשות ממומן ממקורות קרן חילוט. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר משהו. אני רגיל לדבר הזה, אני העברתי הרבה תקציבים וזה נכון שהרבה פעמים צריך לעשות התאמות בסוף השנה ולכן יש העברות בסוף השנה. כאשר היה מדובר על כך שמכינים תקציב שנה וחצי קודם ומעבירים את התקציב בינואר או בדצמבר, אז מגיע סוף השנה - - - << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מה שלא עשיתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. מה שהוא עשה עשרות שנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים אתך. אני אמרתי את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשנתיים האחרונות לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני אמרתי את זה ואני מסכים. זה נכון. זאת טעות גדולה. לפי דעתי העברתי 30 תקציבי מדינה. אני מדבר על זה שכאן הכינו תקציב עכשיו, לפני חצי שנה, הכינו תקציב עם השכר ועם הכול והם באים בסוף השנה – לא רק המשרד הזה אלא כל המשרדים – עם תוספות שכר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא כל המשרדים באים עם תוספות שכר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לומר משהו כללי. עד עכשיו הקשבתי. ראשית, באנו ונכנסנו למקום שצריך לבדוק אותו לעומק. גילינו דברים שלא טופלו וראה את כמות התקנות שכולנו יושבים כאן בימי ראשון וחמישי כדי לאשר ולטפל כי שנים השאירו את התקנה לא מטופלת או ממשיכה כל שנה. כשאתה נכנס לעומק הדברים ואתה עושה את הסידור ואת הרה-ארגון, אתה רואה דברים שאתה צריך לממש אותם. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למשל מה? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מלא דברים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מבקשים תוספת שכר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> במקרה הספציפי הזה אנחנו גם מדברים על 40 מיליון מתוך תקציב של מיליארד וחצי שקלים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בואו ניכנס לפרופורציות. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בואו נתקדם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ב-2019 למשל הוקם בפרקליטות מחוז צפון. אם אני לא טועה זה היה ב-2018 או ב-2019. יש דברים שמטפלים בהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בממשלה הקודמת. על זה אתם לא מדברים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמרתי את השנה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, עוד שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול אם אפשר להצביע? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא. לאן את ממהרת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 08-51-12, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי. יש שם תקציב של 19,500 מיליון שקלים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עד מתי הישיבה? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> עד שנסיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גפני, אני אגלה לך משהו. זה תלוי בנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא תלוי בנו. זה תלוי ביושב ראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באפוטרופוס הכללי, מהי ההוצאה המותנית? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> ההוצאה המותנית היא מכספי האפוטרופוס. האפוטרופוס הכללי מנהל נכסים ויש לו תקורות ניהול. הנכסים האלה מכניסים את הכסף לאפוטרופוס והוא מעביר את זה והכסף הזה משמש לפעילות השוטפת של האפוטרופוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מה שהאפוטרופוס הכללי מקבל, אלה נכסים ששייכים לאותם אלה שאין להם מי שינהל אותם. נכון? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף שהוא מקבל עבור הנכס, לאן הוא הולך? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> חלק מהכסף מנוהל על ידי האפוטרופוס עבור האנשים וחלק מהכסף משמש את האפוטרופוס לפעילות השוטפת שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר אתי על השכר לאפוטרופוס הכללי מההכנסות של אותם נכסים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. זה לא מהנכסים עצמם. אלה תקורות ניהול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקורות הניהול, שמורידים מזה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כאן ציינתם תוספת של 9 שיאי כוח אדם בגין איוש בפועל שהיה גבוה מהתחייבויות האיוש. מה זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> שוב, אנחנו מדברים על אותם 29 תקנים בפרקליטות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בינתיים אנחנו נמצאים ב-23. חסרים לנו עוד שישה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כל הפנייה בסוף מסתכמת בסכום אפס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית 08-51-18. יש כאן תקציב בסך 77 מיליון שקלים בהוצאה לצורך התאמה תקציבית בפועל שוטף לשכר של הנציבות לביצוע בפועל שהיה גבוה. אני רוצה שנסתכל על 2. תוספת של 2 שיאי כוח אדם בגין איוש בפועל. תן לי הסבר על עצם השינוי במספר 1, של ה-77 מיליון שקלים, ותאמר לי על מה זה מוצא? על השכר של מה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> 77 אלפי שקלים. לא 77 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 77 אלפי שקלים? עזוב. לא נתעכב על זה. תכנית 08-51-19, בתי הדין השרעים והדרוזים. תקצוב של 1.670,000 שקלים. אני מבקש לדעת כמה בתי דין יש של השרעים והדרוזים. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אני כמעט בטוח בתשובה שלי. אני אבדוק את זה. מדובר על שישה בתי דין שרעים ואם אינני טועה שני בתי דין דרוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה הם ממוקמים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> ברחבי הארץ. יש בדרום, יש במרכז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי הדרוזים הם בעיקר בצפון. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> נכון. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כן, אבל השרעים בכל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה תקני דיינים יש שם? אני רואה שכאן אתם לא מבקשים להעביר תקנים לאיוש בפועל. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> נכון. בסך הכול בשנת 2021 יש ביצוע בפועל של 84 תקנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש תקנים שלא מנוצלים? כלומר, יש אותם בתקן והם לא מנוצלים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כרגע האיוש הוא מלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במקומות בהם הם ממוקמים, אלה בתי דין שהמדינה משלמת עבור המבנים? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש שישה כאלה. גם דרך הדיור הממשלתי. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל על התכנית הבאה, 85-11-14. כאן אנחנו סוגרים את כוח האדם. 4 שיא כוח אדם, ואז הגענו ל-29 בכוח אדם. סגרנו לגבי כוח האדם. נעבור לתכנית האחרונה, 08-54-01. תקצוב בסך 40 מיליון שקלים בגין ביצוע בפועל של הוצאות השכר בהנהלת בתי המשפט. תן לי הסבר לשם מה אנחנו צריכים את זה ומה קרה. זה כבר לא מתוך מיליארד וחצי שקלים. אני מאמין שהשכר של השופטים הוא לא מיליארד וחצי שקלים אלא קצת פחות ממיליארד וחצי. נכון? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> סך תכנית השכר של הנהלת בתי המשפט היא מיליארד וחצי. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אם כן, אנחנו חוזרים לאותם מספרים. 40 מיליון מתוך מיליארד וחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תגיד לי בגדול, השכר של השופטים היום, למי הוא מוצמד? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> שכר שופטים מוצמד לממוצע במשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה מרוויח היום שופט בעליון? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> בממוצע 90-80 אלף שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע כמה מרוויח חבר כנסת? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך. בממוצע 43 אלף בברוטו. נשארים לנו אולי 20 אלף שקלים. יש מצב שאתם מצמידים את השכר שלנו לשכר השופטים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> גם שכר חברי הכנסת ושכר השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה איך הם מרוויחים כך ואני כך. << אורח >> טל שחם: << אורח >> שניהם נקבעים לפי תקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני יצא אבל אנחנו יכולים להגיד שהוא 30 שנים בכנסת ואין לו ותק מבחינת השכר. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> כרגע לא נקבל תשובה על זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה מתנגד לשכר שלהם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אני רוצה שגם לנו יעלו את השכר. תסתכלי כמה שעות אנחנו עובדים כאן. התייעצות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ינון, אתה אמרת לבן שלך שאתה לא עובד בזה, זאת שליחות, זאת לא עבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. לכן אני לא צריך לתת צדקה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> יש לי תשובות לשאלות של אתר כל זכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה תגיד את זה אחר כך לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> מצביעים בשעה 15:37. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:32 ונתחדשה בשעה 15:37.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> אני מחדש את הדיון. אנחנו מצביעים על פנייה 85 ו-86, משרד המשפטים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> יש רוויזיה. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> אני יכול בבקשה להוסיף לפרוטוקול תשובות לנושא אתר כל זכות? << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> כן. << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> התרגום לרוסית. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> כולל גם המרוקאית? << אורח >> אברהם שלם: << אורח >> לזה עדיין אין לי תשובה. אני אוכל לומר שכרגע האתר מתורגם לעברית וערבית בלבד. יש התחלה של תרגום לאנגלית. עובדים על זה. יש כ-6,500 דפים באתר. הסיבה שכרגע יתורגמו רק 550 דפים עיקריים לרוסית זה בגלל כמות התקציב. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> זה בעיקר בקשר לזכויות של האזרחים הוותיקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדי לתרגם את הכול תצטרך 12 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> לא בהכרח כי חלק מזה הוא שיווק ותחזוקה. לא רק תרגום. תודה רבה. אנחנו לא פותחים את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא מתרגמים לאמהרית? אתה אומר שמתרגמים לאנגלית. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> ינון, אנחנו לא פותחים את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר לשלוח לנו בבקשה ולהתייחס לתרגום לאמהרית, האם זה בתכנון או לא בתכנון. << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >> בסדר. פנייה מספר 97 ו-98, משרד הכלכלה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב מיליון שקלים בהוצאה למשרד הכלכלה והתעשייה עבור תכנית לשילוב צעירים ממגזרים מוחלשים שונים בתעשייה ובתעסוקה בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה ולאישור חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022. הפנייה מובאת בעת הזאת לאחר קבלת חוות הדעת המשפטית. נמצאת ב-זום שלומית שיחור, רשמת האגודות השיתופיות. אם יש שאלות על התכנית עצמה, אפשר לשאול אותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יורד מסעיף תעסוקה. אנחנו מבקשים לדעת מאיפה בסעיף. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מכספים שמראש הוקצו לאותם הסכמים, בסעיף תעסוקה. הם מועברים לסעיף של כלכלה ותעשייה. כספים שבבסיס התקציב שנקבעו ברזרבה תקציבית לטובת הכספים שהוקראו כאן בוועדה בהסכמים הקואליציוניים וכעת מועברים בין הסעיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. זה סעיף של הסכמים קואליציוניים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הפנייה הזאת, הסכמים קואליציוניים. כן. היא הסכמים שהוקראו כאן בוועדה בעת אישור התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכמה כסף מדובר? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי עשה על זה הסכמים קואליציוניים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> סיעת מרצ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאן זה מיועד מבחינת ההסכמים הקואליציוניים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נמצאת ב-זום שלומית והיא תוכל להסביר את התכנית. (היו"ר אלכס קושניר) << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה שלומית. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אחר צהריים טובים לכולם. בקצרה, אני שלומית שיחור רייכמן, רשמת האגודות השיתופיות, ראש אגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה. נמצאת אתנו גם עורכת הדין רותי לירז שפירא מהמשרד שלנו, היועצת המשפטית, וגם לימור רוזנטל שביחד גיבשו את התכנית. הסיפור הוא לחזק צעירים מאוכלוסיות וממגזרים מוחלשים שונים, גם מפריפריה גיאוגרפית ולא רק, גם חרדים, גם ערבים, גם נשים והרעיון הוא לחזק צעירים ממגזרים שונים. הסיפור הוא להעלות את המודעות לכלי שמאוד מאוד מפותח בעולם ובארץ הוא מאוד בחיתולים, לא שמאל ולא ימין, כלי שיודע לצמצם פערים, הוא עובד מאוד יפה, עבד בעולם מאוד יפה בזמן הקורונה. יש אפילו ועדה מיוחדת של האו"ם שקבע לקדם את הכלי הזה אבל בארץ כמעט ולא מכירים אותו. אני רגולטורית של כל האגודות השיתופיות בארץ, מהרישום שלהן, תיקון תקנון, בוררויות, חקירות, ועדים ממונים, ועד פירוקים ואני יכולה להגיד לכם שבשיחה הזאת אתכם - שומעים בקול שלי - אני מתרגשת להיות אתכם פעם ראשונה. קיבוץ נווה ים שהוא אגודה ופירוק שלנו והוא מוצף כבר יומיים אחרי הגשמים ומנסים לראות איך לפתור להם את הבעיה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה יורד הכסף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסברתי קודם. מתוך תקציבים שנשמרו כבר בבניית התקציב. זה כסף שנשמר כבר בבניית התקציב להסכמים קואליציוניים והוא מועבר כעת לאחר חוות הדעת המשפטית מהרזרבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תן לי להסביר את זה. דיברנו על זה גם בהסכם הקואליציוני. היו כאן הסכמים קואליציוניים, חלק מהכסף היה דרוש לקבל חוות דעת משפטיות של המשרדים כדי לבצע אותן. עד אז הכסף נשמר ברזרבה. ברגע שחוות הדעת המשפטיות התקבלו, עכשיו זה מגיע לסעיפים הרלוונטיים בתקציבים. זה לא חדש. זה קורה כל הזמן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא יורד משום סעיף? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא יורד משום סעיף אחר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ומי זה המוחלשים? את יכולה להגיד? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> כן. מוחלשים ומוחלשות מכל המדינה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר > מוחלשים זה גם מוחלשות. כך אמרו לי. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אנחנו עסקינן גם במוחלשים וגם במוחלשות מכל הארץ, מגזרים שונים. אני יכולה להגיד לכם שיש תאגידים כאלה של חרדיות, 500 נשים חרדיות שפועלות ביחד. בעצם הסיפור של ההתאגדות הפורמלית נותן להם כוח. במקום שיהיה מישהו שיגזור אחר כך קופון, הסיפור של האגודות השיתופיות הוא שהחברים הם גם הבעלים ויש אגודות שיתופיות בירושלים, אם יהיה לכם יום אחד זמן לקחת את ועדת הכספים לראות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה, לא הבנתי מה התפקיד של האגודה השיתופית. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אגודה שיתופית הוא אחד מחמשת התאגידים המוכרים היום במדינת ישראל. אם אני אגיד לכם חברה פרטית ציבורית, אתם תדעו מה זה, אם אני אגיד לכם עמותה, אתם תדעו מה זה ואם אני אגיד לכם אגודה שיתופית, אתם לא תדעו מה זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירי לנו מה זה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אגודה שיתופית יכולה להיות... התאגדות גם של עובדים, של יצרנים ושל צרכנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השמיעה אותך ב-זום לא טובה. חברים באוצר, מה זאת אגודה שיתופית? אתם יודעים להסביר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני לא רוצה לטעות. אני חושב שזה שונה מחברה רגילה. אגודה שיתופית זו אגודה שהעובדים ה בעלי המניות של החברה והם מנהלים אותה. מה שאני אומר זה מידע כללי. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> בדרך כלל זה בתחומים של מים, של חקלאות, מושבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מדברים כאן על עובדים ועובדות מוחלשים ומוחלשות. מה האגודה השיתופית קשורה לעניין? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> העובדים הם גם הבעלים. זה הרעיון המרכזי של אגודות שיתופיות בעולם יש מיליארד ו-200 מיליון אנשים - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עזבי אותי בעולם. אני לא רוצה סקירה על כל העולם. הבנתי שיש אגודה שיתופית. הכסף מגיע לאגודות שיתופיות שעושות אתו מה? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> המיליון שקלים לא הולכים לאגודות שיתופיות. מיליון שקלים זה לטובת העלאת המודעות של הכלי הזה והליווי שלו. זה לטובת ההנגשה של המידע, הליווי, העלאת המודעות והנגשת המידע לצעירים מוחלשים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי מבצע את תהליך ההסברה הזה? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> אנחנו באמצעות הלפ"ם, באמצעות הלע"ם ובאמצעי תקשורת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי זה אנחנו? << אורח >>שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה. אני הרגולטורית היחידה בתוך משרד הכלכלה. שאר הרגולטורים הם במשרד המשפטים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> תני לנו דוגמה לאגודה שיתופית. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> יש אגודה שיתופית שנקראת קונזיף של 70 עובדות ניקיון בג'יסר-א-זרקא שקיימת כבר זו השנה הרביעית. הן מנהלות את עצמן ולמעשה כך הן מבטיחות לעצמן בענף שהוא ענף מוחלש לכל הדעות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני מכירה את זה. במקום שהן יהיו תחת קבלן משנה והוא ייקח הרבה כסף לכיס שלו, הן מתאגדות באגודה שיתופית ומנהלות את החברה שלהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן משלמות איזשהו דמי חבר? << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> אני חושבת שכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעל חברה ואני רוצה להעסיק את אותן נשים או אנשים. למי אני פונה והאם יש איזשהו תשלום חבר? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> באופן עקרוני זו אגודה עם משפט פרטי לגמרי. האגודה יכולה להחליט לעצמה. החברות יכולות להחליט לעצמן אם הן מכניסות הון או לא מכניסות הון או החברים יכולים להחליט אם הם מכניסים הון או לא וכמה הוא. האגודה יכולה להיות בכלל בלי הון התחלתי. אמרתי לכם קודם שיש אגודות שיתופיות של מעצבות פנים, של מעצבי פנים, של תאורנים ושל עובדי במה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר אבל אני שואל אותך שאלה. עכשיו צריך לתקצב את זה, כל השנה צריך, לצורך מה מבקשים את התקציב? יש להן חברות? הן משלמות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זה לא מה שהיא אמרה. הכסף הוא לא לאגודות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא אומר שיש למשל עובדות ניקיון בג'יסר-א-זרקא. אם זאת חברת כוח אדם, אז פנית לחברת כוח אדם אבל כאן זה בא למנוע את חברת כוח האדם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, למי פונה אותו אדם בחברה? ממי הוא מקבל את המענה כשהוא רוצה את העובדות האלה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הן בעצם תחליף לחברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוך 70 אלה שהתאגדו, יש להם את המנהלת, נקרא לה כך, ויש את המזכירה וכולי. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זאת צורת התאגדויות פחות מוכרת במדינה אבל זה כמו שיש עמותה ואז אתה פונה לעמותה ואם יש תאגיד, אתה פונה לתאגיד. כאן יש לך אגודה שיתופית ואתה פונה אליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה אגודות שיתופיות יש בסך הכול? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> 4,200 אגודות רשומות אצלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שכולם או רובם מהמוחלשים. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> לא. אני רוצה אותם במוחלשים כי אני חושבת שזה כלי שיכול לעזור לאוכלוסיות מוחלשות. היום במדינת ישראל רוב האגודות השיתופיות, אלה בעצם כל היישובים הכפריים, כל הקיבוצים וכל המושבים. יש עשרות אגודות שהן כאלה כמו שתיארתי לכם, שהן של עובדים ושל יצרנים וגם של צרכנים. אפשר לעשות גם אגודות של צרכנים, דבר שבעולם הוא מאוד מאוד מוכר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יכול לבוא קיבוץ למשרד שלכם ולומר שהוא רוצה להיות אגודה שיתופית כדי לעזור למוחלשים. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> גם כך הוא אגודה שיתופית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא קשור. הכסף לא נועד לזה. הכסף נועד להחדיר לציבור שיש דבר כזה, שיש שיטה של התאגדות שיכולה להגן על האוכלוסיות המוחלשות. זה הולך להסברה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסל הזה יש בסך הכול מיליון שקלים? עבור הסברה? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> כן. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. זה התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהסכם הקואליציוני ראיתי שיש קצת יותר. סליחה. מיליון שקלים כאשר חלק מהכסף הולך לקמפיין לעידוד צעירים במגזרים מוחלשים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. זה 700 אלף שקלים באמצעות פרסום שזה לפ"ם ועוד 300 אלף שקלים באמצעות לע"ם שזה לשכת העיתונות הממשלתית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם 250 אלף שקלים הולכים לרשתות החברתיות ועוד 50 אלף שקלים, פנייה כאשר רק הפנייה עלתה לכם 50 אלף שקלים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. אם אני זוכר נכון, זה להסכתים. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> נכון. זה ל-פודקאסטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מצד אחד יש 700 אלף שקלים לעידוד צעירים ואני לא יודע היכן אתם הולכים לעשות את הפעולה כי הצעירים הרי נמצאים ברשתות. למה החלוקה הזאת? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> זאת החלוקה שאנשי המקצוע אמרו לנו שאנחנו צריכים. כדי להעלות את המודעות, זה לא מספיק שאתה עושה רק קמפיין באינטרנט אלא אתה צריך לעשות גם רדיו, גם אינטרנט וגם לפרסם חומרים כתובים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את רוצה להגיד לי שבמיליון השקלים האלה אתם מגיעים לחברה הערבית, למגזר החרדי, לעולי אתיופיה ובכלל לעולים חדשים? הם בעצם המוחלשים. במיליון שקלים את מגיעה לכל אלה? << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> בול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשמח לראות – אחר כך תשלחו לנו לכאן – את הפריסה שלכם, איך אתם הולכים לפרסם, באיזה מקומות, באילו אתרים, גם במגזר החרדי ואני מאמין שג'ידא תרצה לדעת - היא גם מבינה יותר ממני – לגבי המגזר הערבי כדי שנראה שבאמת זה מגיע לאוכלוסיות האלה. << אורח >> שלומית שיחור רייכמן: << אורח >> בשמחה. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית. אנחנו חוזרים בשעה 15:56 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:51 ונתחדשה בשעה 15:56.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 97 ו-98. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. י<< יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פנייה מספר 143 עד 145, משרד הכלכלה והתעשייה. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> שלום. שמי טליה ישפה. אני מאגף התקציבים. נמצא אתי יאיר צמבליסטה שהוא ראש תחום תקציבים ברשות החדשנות. הפנייה נועדה להגדלת תקציב תכנית 38-30-02 שהיא תכנית מענקי המחקר והפיתוח של רשות החדשנות בסך של 17,595 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב וכן להגדלת תקציב תכנית 38-30-04, תכנית מחקר ופיתוח בין-לאומי בסך של 36,810 אלפי שקלים בהוצאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה המקור לכסף? << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> בתכנית 38-30-02 מקור הכסף הוא שיתוף פעולה בין הרשות לחדשנות לבין סוכנות החלל במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מאיפה אתם מביאים את הכסף? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לוקחים מסעיף 19. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> מסעיף 19. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה סעיף. 19? << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> סוכנות החלל במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ורשות החדשנות מקיימות שיתוף פעולה מזה תשע שנים. יאיר, תרצה להרחיב? << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> כמו שטליה אמרה, זה מסלול משותף שאנחנו מפעילים אותו אבל המימון שלו מגיע כמעט ברובו העיקרי מתקציב סוכנות החלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לקחתם גם מסעיף 68, מרשות האוכלוסין. מה נפגע שם? << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> רשות האוכלוסין, זה מיועד לתכנית 38-30-04. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, קודם כל שאלתי על רשות האוכלוסין, לקחתם מסעיף 68. סעיף 68 זה רשות האוכלוסין. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לקחתם שם? מה נפגע? << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> לא נפגע. מדובר בעודפים ביחס לתכנון שהיה בחודש יוני, עודפים שנגרמו עקב משבר הקורונה. שינויים ביחס לתכנון בקיץ. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> תתי ביצוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאומרים לי מרשות האוכלוסין, עוד מעט נראה גם העברות של משרד הפנים, אני לא חושב שבקורונה הם נזקקו לפחות. עבדו במוקדים או עבדו מהבית. אנחנו יודעים שוועדת החריגים שלהם עבדה. אתה לוקח ואני שואל איפה פגעת. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> לא נפגע שום דבר. יש מספר פרויקטים שלא הצליחו לצאת לדרך בגלל הקורונה ביניהם פרויקט אי-ויזה שיש ברשות האוכלוסין למתן ויזה יותר מהירה, המחשוב של התהליך ועוד כל מיני פרויקטים נקודתיים שבגלל עיכובים שנוצרו בזמן הקורונה, בגלל התקציב ההמשכי, לא הצליחו לצאת לפועל בשנת 2021. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל הם יהיו מתוקצבים בשנת 2022. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> הם יהיו מתוקצבים בשנת 2022. כן. אין פגיעה בפעילות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות לחדשנות, תמיכה לחברות המבצעות פרויקט מחקר ופיתוח. יש לכם מעקב לגבי הציבור החרדי? אנחנו מסתכלים על דוח מבקר המדינה לפיו בכל נושא ההיי-טק – ואתם אחראים עליו – יש אחוז חרדים שמועסקים בענף ההיי-טק אבל רמת השכר שלהם מאוד מאוד נמוכה. שיעור החרדים והערבים בתחום הזה הוא פחות מ-12 אחוזים וזה לא עומד ביעדים. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> מה השאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם מפקחים על זה? << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> לא. אנחנו לא מפקחים על גובה השכר שמשולם לאדם כזה או אחר או לסקטור כזה או אחר בעולם ההיי-טק. במגוון המסלולים שלנו יש תוספת עם שיעור מענק למגזרים שונים, בין אם אלה חרדים, מיעוטים, גם לנשים. במקום לקבל מענק של 50 אחוזים, יכולים לקבל מענק של 80-70 אחוזים כדי לעודד יזמות במקומות האלה והעסקה של אנשים מהמגזרים האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה אומר לי שהם יכולים לקבל ואתה לא מפקח עליהם ואתה לא יודע כמה, זה דבר הכי גרוע שיש. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> לא. שנייה. אני אומר שוב שכאשר יש מישהו שמועסק במקום שאני לא נותן לו מענק, אין לי שום סמכות לפקח עליו. במקומות שאני נותן מענק כדי לעודד יזמות ותעסוקה של מגזרים כאלה ואחרים, כמובן שנותנים לנו תכנית, אומרים לנו איך הולכים לבצע אותה וכמובן שכאשר מבקשים מאתנו לשלם, אנחנו גם מפקחים ורואים שהדברים הם בהתאם למה שנקבע בתכנית. ברור שאת זה אנחנו עושים אבל אין לי שום מנדט לפקח על גובה השכר שמקבל פלוני אלמוני בחברה שאין לי שום קשר איתה. את זה אין לי מנדט לעשות. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> ברשותך, אני אוסיף. כמובן שמדובר בחברות ובגופים שמתקצבת רשות החדשנות, כלומר, עמם היא מתקשרת, כמובן שהרשות עוקבת ומלווה באופן הדוק את הפרויקטים אותם היא מלווה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם משקיעים הרבה בהיי-טק. בפריפריה, כמה מתוך הסכום מושקע? כמה כסף מושקע בפריפריה, בתכנית הזאת שאנחנו מדברים עליה? אתם נותנים מענקים ואתם מסייעים רבות. אנחנו יודעים שגם מדינת ישראל, גם בתקופת הקורונה, אחד הענפים שלא נפגע היה ההיי-טק וכל ההשקעות שיש היום מועברות להיי-טק. בסופו של דבר יש בפריפריה חוסר של מקומות עבודה ואנחנו לא רואים את משרד הכלכלה שנותן. גם אם תיתנו איזשהו עידוד בפריפריה לאותם אלה שבאים וייקלטו שם עובדים, זה יכול לתת להם תמריץ. מצד אחד אתה אומר שאתם לא יכולים לרדת לרזולוציות של כמה הם משלמים ואיך הם משלמים – דבר שאני לא מסכים איתו – ומצד שני אני מבקש לדעת מה קורה בפריפריה, כמה מהתקציב שלכם הולך לפריפריה וכמה מקומות אתם מתקצבים בפריפריה, אם בכלל קיימים שם מקומות כאלה. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> אנחנו נערכנו להשיב על שאלות שנוגעות ספציפית לפעילות שקשורה בסוכנות החלל יחד עם זירות צמיחה ברשות החדשנות. אין לנו כרגע, לפחות לי, פילוח מדויק של התקציבים שמגיעים בין אם לחברות ובין אם ליזמים ובין אם למיזמים שמקדמים תעסוקה בהיי-טק בפריפריה. אנחנו יכולים לבדוק את זה ולהשיב תשובות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להעביר תשובה מפורטת. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> אני כן יכול להגיד שדווקא יש לי נתונים. מתוך סדר גודל של מענקים שנע באזור ה-1.6, 1.7 מיליארד שקלים בשנה, ב-2020 היו הרבה יותר והיינו באזור ה-2 מיליארד שקלים, מתוך ה-2.2 מיליארד שקלים שהרשות חילקה, 650 מיליון שקלים הלכו לפריפריה. בשנת 2019 מתוך כ-1.7 – אני לא זו כר את המספר המדויק – 525 מיליון שקלים הלכו לפריפריה. בשנת 2018 מתוך סדר גודל של 1.7 מיליארד שקלים, 475 מיליון שקלים הלכו לפריפריה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, כל פעם כשליש. << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> שליש, רבע. משהו באזור הזה. כן. 30 אחוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במסגרת התכנית האחרונה, אני מדבר אתך על התכנית 38-30-04, אולי לזה התכוונת, הגישו כ-15 אלף מבקשים מישראל בקשות למימון. על זה אתה מדבר? << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> לא. המענקים שלנו הם בתכנית 38-30-02. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התכנית שאני מדבר עליה היא 38-30-04, אושרו 1,651 מענקים בהיקף של 1.28 מיליארד יורו. זה הנתון? << אורח >> יאיר צמבליסטה: << אורח >> לא. זה משהו אחר. 38-30-04 זאת תכניות מו"פ בין-לאומי שאנחנו שותפים בהן. התכנית הכי גדולה המרכזית שם היא תכנית המו"פ האירופית, שם אנחנו הגוף שמעביר דמי חבר. אם אני מבין נכון, אולי לזה התכוונת. מדובר על תשלומים שחברות ישראליות קיבלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, כשאנחנו נעביר את הפנייה הזאת, אנחנו ניסע ביחד לשוויץ, שם יש את מאיץ החלקיקים וזה מקום שחייבים לבקר בו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל, כן, אבל אני לא מרבה לטוס לחוץ לארץ. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לזה אתה חייב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לצרף את מרכז הקואליציה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרתי כולנו ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי נעשה את זה ביחד אבל זה לא הזמן. עד סוף החודש אנחנו חייבים לעבוד. אגב, בנושא החלל, היכן נמצאת מדינת ישראל? מבחינת הידע שלנו והקדמה שלנו. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> זאת המומחיות של המשרד לחדשנות, שסוכנות החלל חונה תחתיו. לרשות החדשנות יש כלי ביצוע ייחודיים ולכן היא מבצעת שיתופי פעולה עם מגוון משרדי ממשלה, ביניהן משרד החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי באיזה מקום אנחנו בעולם בנושא החלל. << אורח >> טליה ישפה: << אורח >> אנחנו לא יודעים להתייחס לשאלה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשבוע הבא תגיע הפנייה של משרד המדע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז נשאל אותם. בסדר. אני רוצה התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. נחזור בשעה 16:12 להצביע. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:07 ונתחדשה בשעה 16:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נתון שנתתי והוא לא מדויק. חייבים בשם כולנו לפרגן לערוץ הכנסת. הם זריזים ויעילים. אנחנו כחברי כנסת, כמו כל בני האדם, אוהבים גם לצחוק וגם להביא הישגים למען עם ישראל וטוב שרואים את הדברים האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יודעים שהדברים הכי מעניינים קורים בוועדת כספים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חד וחלק. מישהו אמר אחרת? לגבי משרד הכלכלה. נתתי נתון שהוא לא היה מדויק. בטעות קראתי נתון לא נכון. 24 אחוזים מהמועסקים בענף ההיי-טק בשכר גבוה היו נשים ופחות משני אחוזים היו ערבים וחרדים. לא 12 אחוזים אלא שני אחוזים. 77 אחוזים מחברות ההיי-טק במדינה פועלות בתל אביב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים פנייה מספר 143 עד 145, משרד הכלכלה והתעשייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 116 עד 121. משרד הפנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אלכס, שאלה. יש עוד פנייה של משרד הפנים, תקציב פיתוח של ירושלים, שנמצא אצלך ועוד לא הגיע לוועדה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. עבר אתמול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מתכוון למענק הבירה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא מענק הבירה. תקציב פיתוח. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> חבר הכנסת פינדרוס, זאת הפנייה עליה אנחנו מדברים עכשיו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפי הסכומים זה לא היה נראה לי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זאת תוספת על התקציב שיתוקצב בבסיס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> משהו כאן לא מסתדר לי. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני מציעה שהרפרנט יציג ואחר כך נתייחס. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר. פנייה מספר 116 עד 121 דנה בסעיף תקציבי 18, רשויות מקומיות. הפנייה נועדה לתקצב סך של 439,987 אלפי שקלים, בהוצאה בסך של 95,381 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, בסך של 8,000 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה בהתאם לפירוט הבא: תכנית 18-11-02, זו תכנית שבה מתוקצבים מענקים לרשויות המקומיות שמוקצים על פי חלוקה אזורית. שם תקצוב של 67,571 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 3,453 אלפי שקלים בהוצאה, כאשר 34,500 אלפי שקלים לטובת מענקים ביטחוניים ברשויות מקומיות באזור יהודה ושומרון בהתאם להחלטת ממשלה 551. תקצוב סך של 28.9 מיליון שקלים בסך של 500 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור רשויות יהודה ושומרון לטובת מענקים בתקציב שוטף, שזה בעיקר לשמירה וטיפול בשטחים פתוחים ביהודה ושומרון. תקצוב סך של 4,100 אלפי שקלים בהוצאה, וסך של 2,953 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב בהתאם להחלטת ממשלה 566, שזו תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בעוטף עזה. בתכנית 18-11-03, אנחנו מבקשים תקצוב של 304 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 38,137 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב ו-8,000 אלפי שקלים הוצאה מותנית בהכנסה, כאשר 100 אלף שקלים בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של הרשויות הדרוזיות בגליל ובכרמל בהתאם להחלטת ממשלה 716. תקצוב של 16 אלף אלפי שקלים בהוצאה עבור תגבור התקציב השוטף של הרשויות הדרוזיות ברמת הגולן בהתאם להחלטת ממשלה 717. תקצוב של 75,375 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 34,512 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור מימון תכניות הבראה. תקצוב סך של 83,641 אלפי שקלים עבור שיפוי ביוב ברשויות המקומיות. תקצוב של 22,888 אלפי שקלים בהוצאה לטובת שיפור השירות וההון האנושי ברשויות המקומיות, שזה כולל גם שירותי ראיית חשבון, בקרת שכר, גם קידום דיגיטציה בשלטון המקומי, תכניות ארגוניות ועוד. תקצוב סך של 6,650 אלפי שקלים בהוצאה עבור היערכות לחירום ביישובי המיעוטים בהתאם להחלטת ממשלה 922. תקצוב סך של 1,125 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור חיזוק ההון האנושי ביישובים צמודי גדר בהתאם להחלטת ממשלה 3740. תקצוב סך של 8,009 אלפי שקלים, הוצאה מותנית בהכנסה בהתאם לתכנית ההבראה שנחתמה עבור הרשות המקומית טייבה. בתכנית 18-11-04, מענקי פיתוח ותקצוב, סך של 63,622 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 53,791 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב. בתכנית הזאת מתוקצבים מענקים ותקציבים שמועברים לרשויות מקומיות בגין פרויקטים של פיתוח. שם אנחנו מבקשים תקצוב של 60,356 אלפי שקלים בהוצאה וסך של 22,933 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור פיתוח אשכולות. תקצוב של 25,858 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור מענקי פיתוח ברשויות מקומיות, שזה כולל גם את ירושלים ועוד דברים. תקצוב סך של 2,265 אלפי שקלים בהוצאה עבור תכניות לפיתוח כלכלי וארגוני של העיר ירוחם בהתאם להחלטת ממשלה בנושא. תקצוב סך של 4,000 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב עבור הקמת אתר מגורים זמני לתושבי שכונת נתיב האבות בהתאם להחלטת ממשלה. תקצוב סך של 1,000 אלפי שקלים בהוצאה ובהרשאה להתחייב, שזאת השתתפות ממשרד השיכון שהיא לצורך הסדרת מצב התשתיות בשל נזקי השריפה בנוף הגליל. תכנית 18-11-05, איגוד ערים כינרת. תקצוב סך של 4,240 אלפי שקלים בהוצאה לטובת השלמת התקציב השוטף של איגוד ערים כינרת שזה כולל גם תוספת חד פעמית לטובת הוצאות ביטוח ייחודיות ולטובת קטע 13 והכנתו לרחצה נפרדת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קטע 13? זה הקטע שהם פתחו השנה? הקטע הנוסף? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> לגבי החוף הספציפי אני אפנה לנציג של משרד הפנים שנמצא אתנו כאן, איתן כהן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היום הגעת לכאן. אתה לא ב-זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשמדברים על איתן, אני אומר לכם. הוא היה כאן גם בפעם הראשונה, חיכה כמה שעות והלך, והיה גם בפעם השנייה. מכיוון שהוא היה בעומס עבודה, הוא עשה את זה ב-זום. הוא מכבד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אחר כך תספר לנו. תכתוב לנו בפרטי. אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה את ממהרת? לאן את רוצה להתקדם? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתקדם. אני ממהרת לעבוד. משלמים לנו כסף כדי לעבוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה אנחנו עושים כאן? זה זלזול. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שאנחנו עושים מהבוקר. עברתי על הרשימה ולא ראיתי את ירושלים כאן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בתכנית 18-11-04 תקצבנו תוספת כדי להשלים את מענקי הפיתוח של ירושלים לסך של 92 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חלק כבר נמצא. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. חלק היה בבסיס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה 63. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כן. חלק נמצא בבסיס וזאת תוספת השלמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הדבר השני. מה זאת החלטת ממשלה? ממתי היא? תכנית רב שנתית לחיזוק ירוחם. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לדעתי החלטת הממשלה היא משנת 2018. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אפריל 2018. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> עד שנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה זה לא היה בתקציב? למה זה צריך להגיע עכשיו בפנייה חדשה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה שלושה מיליון, לא? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היה 18.5 מיליון שקלים כולל. 15.5 מיליון שקלים לטובת פיתוח כלכלי, פרויקט לפיתוח כלכלי, ועוד 3 מיליון שקלים לטובת תכניות ארגוניות. ההתחייבות ממשרד האוצר מגיעה לפי המוכנות של הרשות המקומית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל זה לא היה בבסיס התקציב? כשאת הגשתם, התכניות האלה אמורות להיות בפנים, לא? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אחדד. מה שאיתן אומר זה שיש לנו סל של תקציב על פני מספר שנים וכל פעם לפי היכולת של הרשות המקומית לממש את התקציב, אנחנו מתקצבים את החלק שהרשות המקומית מבקשת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במלים אחרות, בסוף זה תלוי עודפים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. זה תלוי הבקשה של הרשות המקומית. כשהרשות המקומית יכולה לבצע פרויקט מסוים, אנחנו מתקצבים את החלק של התקציב שמוקצה לה, שהיא יכולה לבצע כרגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה היה בהחלטת ממשלה לגבי איגום משאבים מכמה משרדים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא ההחלטה הזאת. ההחלטה הזאת היא משרד הפנים ותוספתי ממשרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על ירוחם. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> על ירוחם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בניגוד לינון שהוא מומחה למשרד הפנים, אני פחות מתמחה במשרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא מומחה. << דובר >> -יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-304 מיליון שקלים, מעבר להחלטת ממשלה על הדרוזים, מעבר לכל ההחלטות המפורטות – קריית שמונה, שלומי ומטולה – על פי מה מחולקים תקציבי הפיתוח? לפי איזה כללים? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> דיברת על ה-304 מיליון שקלים ואמרת תקציבי פיתוח. ה-304 מיליון שקלים הם בעיקר תקציבים שוטפים למגוון נושאים ביניהם לדוגמה תכניות ההבראה. יש לנו כ-30 תכניות הבראה במשרד שאנחנו צריכים מזומן בגינן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה רשויות היום בתכניות הבראה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כ-30. אנחנו משלמים במזומן בהתאם לעמידת הרשויות באבני הדרך. לדוגמה, יש כאן גם נושא של רואי החשבון המבקרים ברשויות המקומיות. זה תקציב שנתי של כ-40 מיליון שקלים שהוא לטובת מימון הביקורת הכספית על הדוחות הכספיים, שזה בעצם מה שמשמש אותנו לכל עולם החלוקה. יש לנו כמובן תקציבים, שגם הם מזומן שמתקצב היערכות לחירום ברשויות מתוקף החלטות ממשלה אל מול הרשות המקומית שתבצע מרכז הפעלה או כל פרויקט שהוא. התקציב הוא גם בגינו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בתכנית 102, הרשויות ביהודה ושומרון, מה ההבדל בין התקציב הזה לתקציבי הביטחון? אלה תב"רים וההוא שוטף? מה ההבדל ביניהם? מה שהעברנו שלשום. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מה שהעברנו שלשום היה תקציב שהגיע מתוקף קואליציוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חלק. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> היו 24 מיליון שקלים שהגיעו מתוקף קואליציוני והיתרה זה התקציב שנמצא במשרד כחלק מהסיכומים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> העברתם קודם את הקואליציוני. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כך יצא. הפניות הוגשו ביחד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סתם סקרנות כראש רשות לשעבר. יש הבדל ושוני בין המועצות המקומיות למועצות האזוריות או שהיום זה עובד על פי אותן אמות מידה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בהקצאות זה על פי אותן אמות מידה. שום דבר לא השתנה משנים קודמות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. בין הרשויות המקומיות לאזוריות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> צריך לציין שיש גם שינויים אינהרנטיים בין השניים אבל חוץ מזה אין משהו מיוחד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה קצת יותר קילומטרים של גדר בכל מקרה וזה קצת יותר ג'יפים של ביטחון. זה ברור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה כיף עם פינדרוס. הוא שואל שאלה ועונה עליה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. היו שנים שעשו בגלל הלוביסטים החזקים שלהם. לכן שאלתי. לא התכוונתי לדברים בהם יש שוני עקרוני בין שני הדברים. יש שוני בין הרשויות בדרגת הביטחון או שהיום אין שוני? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נניח בתקציב הביטחון, יש לנו נתון מפיקוד העורף של דרגת איום. שם זה מתבטא. זה לא מתבטא בצורה משמעותית כל כך. בשנים האחרונות דווקא הפחיתו מהמשקל של הקריטריון הזה והגדילו משקלים אחרים. אנחנו דואגים לשמר את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסעיף 4, ושאלתי את זה שלשום ואני רוצה לשאול שוב. אני חושב שזה מופנה למשרד הפנים יותר מאשר למשרד האוצר. העברנו 5 מיליון שקלים לנושא של חופים. אנחנו מעבירים היום וכאן זה מופיע יפה מאוד, 350 אלפי שקלים לזאת שנענתה לקריאת שרת הפנים ועשתה חוף נפרד. למה אתם לא משתמשים גם ב-5 מיליון שקלים לעודד את הצורך הזה כשאתם יודעים שהוא צורך קיים. זאת אומרת, שרת הפנים מודה שהוא צורך קיים, בוועדת שרים העלו את זה שזה צורך קיים והתשובה היא תמיד: אנחנו לא מתערבים לרשויות. אבל הנה, יש לך כאן התערבות, לא במקל אבל בגזר לפחות זאת אומרת, יש לך 5 מיליון שקלים בתקציב שהעברנו שלשום ולמה אי אפשר לעשות את זה בדיוק כמו שעשו בתכנית 4? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני רוצה לענות בשלוש נקודות. נקודה ראשונה היא שה-4.2 מיליוני שקלים, הם ההשלמה של התקציב השוטף שהוגש לשרים ושם מה שהיה, נקבע לשנה הזאת. התקציב הבא יידון בתחילת ינואר וכמובן יחד עם משרד האוצר כי זה מחייב שתי חתימות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמו שעשיתם כאן, ה-350 אלף שקלים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עשיתם אותו בנפרד. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה בעיקר בין הזמנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה כמו שביקשנו בהצעה האחרונה שהייתה שלשום במליאה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זו הנקודה השנייה. ה-350 מיליוני שקלים אלה, זאת דרישה ספציפית שעלתה מהשר הקודם שזאת לא הייתה התערבות אלא זו הייתה בקשה ואיגוד ערים כינרת נענה לבקשה ואנחנו כמובן שמחנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל האם עם ה-5 מיליון שקלים אי אפשר לעשות אותו הדבר. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הכסף הזה לא כי זה כבר סגור אבל בתקציב - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-5 מיליון שקלים שהעברנו שלשום. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ה-5 מיליון שקלים שהעברנו שלשום, הם לטובת ציוד הצלה ובטיחות. זה לא לטובת שוטר. זה לטובת חסקה, סככת מציל ודברים כאלה שהם יותר ציוד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל משרד הפנים יודע לעשות שימוש, אם זאת המדיניות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> סתם מעניין. יש לכם מיפוי היכן יש צורך? איפה חסר? לאורך החוף. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בנושא הספציפי של איגוד ערים כינרת דווקא יש בגלל - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני מדבר אתכם על חוף הים התיכון. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בחוף הים התיכון אנחנו בתהליך של בניית מודל להבנה לגבי כמה עולה חוף מוכרז, חוף לא מוכרז, חוף מוכרז שמופעל על ידי הרשות או על ידי זכיין. אנחנו בתהליך הזה יחד עם משרד האוצר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שאלתי על חופים מופרדים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> חופים מופרדים, אין לי בשלוף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שבחופים נפרדים זה לא מקוים. אם יש דרישה מחלק מחברי המועצה או אפילו מחבר מועצה אחד, יש מחויבות להקים חוף. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. זה חוק של אברובוביץ משנות ה-70. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפועל, כשבאים לתקצב אותו, העדיפות היא בחלק האחרון של העדיפויות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בקיץ הייתי בחוף אחד כזה. מבחינת האבזור שלו, כל החופים האחרים יכולים רק לקנא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה פתאום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אראה לך. אני אגיד לך אחר כך איפה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הלוואי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היושב ראש, אני רוצה לחדד את הנושא הזה ואני חושב שכדאי שכוועדה נידרש לו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, זה גם סקופ, שהיית בחוף כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא נעים לי להגיד, הייתי בחוף נפרד אבל בשבת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הבעיה היא לא האבזור אלא היא אחרת ואני אסביר. החופים הם גם מקור הכנסה גדול מאוד לרשויות. הן בוכות שזה עולה להן כסף אבל אף רשות מקומית לא הייתה מקבלת ארנונה מכל העסקים האלה אם לא היה שם חוף ים. זה מצד אחד אבל מצד שני הוא משאב לאומי. כאשר בא משרד הפנים לראשי הרשויות, אומרים אל תתערבו לנו וזה מה שוועדת שרים לענייני חקיקה אמרה, אל תתערבו לנו בכמה חופים. מספר החופים הנפרדים היום הוא כמעט כמו היה לפני 25 שנים, 30 שנים, כאשר אז החרדים היו חצי ממספרם היום וגם הדתיים שמשתמשים בחופים האלה, מספרם היה חצי ממספרם היום. היום השימוש הוא פי ארבע או פי חמש לעומת התקופה הקודמת ואותם חופים נשארו. זה יוצר גם סיכון. כל זמן שאי אפשר לחייב את הרשויות, אני מבין אבל אם יש תקציב שמדינת ישראל נותנת עבור החופים, בואו נשתמש בזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם יש לכם מיפוי, תשלחו לנו בבקשה כדי שנראה. מיפוי צורך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין להם מיפוי צורך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לאיגוד המצילים יש. לו כתקציבן איטן אבל לאנשי משרד הפנים יש. עשו את זה. הייתי בוועדת הפנים עם אל חרומי ועשו את זה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> המיפוי של היכן יש צורך בחוף נפרד? זאת הכוונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה אני לא יודע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תבדקו אם יש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה רמת הצפיפות וכולי. << דובר >> ניר אורבך (ימינה): << דובר >> אני מצטרף למה שאומר חבר הכנסת פינדרוס. צריך פעם אחת ולתמיד לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל אוכלוסייה וכל מגזר הוא שווה זכויות. לכן צריך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי איגוד ערים כינרת. גם בסוף שנה שעברה הייתה בעיה עם 4 מיליון שקלים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זאת אותה סוגיה יש להם בעיה ביטוחית מאוד מורכבת כאשר אין חברה שמוכנה לבטח אותה במחירים שהיינו רוצים. זה תקציב שאנחנו צריכים להשלים להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה חשש של הפרדה שלהם מהאיגוד. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> מרשות ניקוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה עם זה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה בתהליכי חקיקה פנימיים אצלנו. שני הצדדים מעוניינים ורוצים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עניין תקציבי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרוצדורלי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית 18-11-03, מענקים שוטפים לרשויות המקומיות. אני רואה במוטות השינוי. אני מסתכל על א' ועל ב'. תן לי את ההבדלים ביניהם לא בסכומים. בסכומים זה כמעט אותו הדבר. על מה מדובר כאן? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> 2(א) ו-2(ב)? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לפני מספר שבועות עברו שתי החלטות ממשלה – החלטת ממשלה לרשויות הדרוזיות בגולן ובכרמל, כ-15 רשויות מקומיות והחלטת ממשלה נוספת לרשויות הדרוזיות בגולן, 4 רשויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגולן לבד בגלל הבג"ץ. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אני לא מכיר את הסיבה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כן. זה בהתאם לפסיקת בג"ץ שצריך לקבוע להם 16 אחוזים מסך התקציב שהוקצה לטובת הדרוזים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן זה מתוקצב כאן בשני סעיפים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אלה שתי החלטות ממשלה נפרדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסעיף הראשון אנחנו מדברים על גליל-כרמל ובסעיף השני על הגולן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה זה סעיף (ד)? שיפוי קליטת דיור ברשויות המקומיות. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> משנת 2014 משרד הפנים, יש מענק שכונות תמרוץ דיור ואנחנו אוספים נתונים, דיווחים מהרשויות המקומיות ואנחנו רואים מי גדל בצורה משמעותית ואנחנו בעצם משפים את הרשות פר היתר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת אומרת, זה תקציב בלתי מוגבל. ככל שבונים יותר, כך אתם משפים יותר. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בעולמות האקסל אנחנו יוצרים את הסכום הנדרש ואז אנחנו מתאימים אותו למסגרת שאנחנו מקבלים. אם נניח הצורך היה 200 אבל נתנו לנו מיליון, כל אחד יקבל מחצית מהצורך שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך הסכום הזה ביחס לתקציבים הקודמים בשנים הקודמות? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לפני שנתיים זה היה כ-180, בשנה שעברה זה היה כ-135 והשנה זה יהיה בערך 160. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ושנה הבאה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> אותו הדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 18-11-02, (ג), תקצוב סך של 4 מיליון ו-100, בהוצאה בסך של 2.953 אלפי שקלים בהרשאה להתחייב, בהתאם להחלטת הממשלה. מה זה החלטת הממשלה? במה זה מתבטא? מה נותנים להם? בסך הכול הסכום הוא סכום קטן. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בעשור האחרון יש כל שנתיים החלטת ממשלה לחמש הרשויות שעוטפות את העוטף – אשכול, חוף אשקלון, שדרות, שדות נגב ושער הנגב. יש להן תקציב שוטף, מענק ביטחוני, יש להן תקציב פיתוח ואלה תקציבים משמעותיים, ואז יש כל מיני סעיפים שהם תקציבים קטנים יותר, לדוגמה היערכות לחירום. זה סעיף של בערך 2.5 מיליוני שקלים. היערכות לשינוי אקליטם, סעיף של בערך מיליון שקלים. יש להם את הספיחים האלה והתקציבים האלה בנויים מאותם נושאים קטנים של השיפוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, זאת רק השלמה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זאת השלמה של הסעיפים האלה כי אכן זה סכום קטן. זה לא הסכום הגדול שמתוקצב בבסיס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התקצוב בסך 8 מיליון בתכנית הזאת ב-(ח), הוצאה מותנית בהכנסה. איזו הכנסה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כאשר הרשות המקומית טייבה פשטה רגל, מונה לה נאמן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה יותר מתכנית הבראה כי בעצם הממשלה לוקחת את החובות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> גם שעבדו את הנכסים של הרשות לטובת החזר חובות. הוצאה מותנית מהכנסה היא שמתוך אותו חלק בנכסים שהוחלט, ממומנת חלק מתכנית ההבראה של טייבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכניות ההמראה לא נמצאות כאן? לא צריך עוד כסף? יש 30 תכניות הבראה. כמה תכניות המראה יש? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> 22 תכניות המראה, בערך משנת 2018, אז נחתם המתווה האחרון. אנחנו רוצים לצאת לקומה ב' ואולי ניפגש בשנה הבאה בנושא הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפי זה יש איזושהי בעיה עם תכנית ההבראה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. להפך. זה שיתוף פעולה מצוין של משרד הפנים ואגף התקציבים. אנחנו מאוד אוהבים את תכניות ההמראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אנחנו בעד תכניות ההמראה. זה התחיל בדיוק לפני שלוש שנים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נצטרך לעשות את השינוי התקציבי בשנה הבאה כי אנחנו החלטנו להקציב את כל התקציב בשנה הבאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זמן זה בתוך תכנית ההמראה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> הביטוי הוא מהבראה להמראה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> זה תלוי בביצועים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה תלוי גם באופי הפרויקט. בסופו של דבר יש פרויקטים שיכולים להיות מיידיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסך הכול שאתם רואים, יש הצלחה בתכניות האלה? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> עד עכשיו כן. אנחנו רואים שהרשויות לוקחות את זה ברצינות ומביאות פרויקטים כלכליים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, רק שתדע, זה התחיל ב-2018. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מכיר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם השר דרעי היה באותה תקופה. מהבראה להמראה, זאת באמת תכנית מיוחדת שמרימה רשויות בפריפריה ורשויות מוחלשות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשאני הייתי ראש עיר היו 100 רשויות בהבראה ועכשיו יש 30. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להמריא להתייעצות סיעתית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מצביעים בשעה 16:41. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:36 ונתחדשה בשעה 16:41.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 116 עד 121, משרד הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אושר פה אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פנייה מספר 130 עד 132, משרד הפנים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה לתקצב העברת סך של 36.8 מיליון שקלים בהוצאה עבור פעילות לאגפי משרד הפנים בתקצוב סך של 64 צוערים למשרד הפנים. אני ארחיב על הפנייה בחלוקה לתכניות. תכנית 06-20-01, תפעול ופעולות המשרד. מתקצבים שם סך של 8.4 מיליון שקלים בהוצאה עבור מימון פרויקטי מחשוב, הצטיידות של מחסני החירום ותקצוב תקנות שכר בהתאם לביצוע. תכנית 06-21-01, בחירות ברשויות מקומיות. אנחנו מפחיתים סך של 865 אלפי שקלים בהתאם לביצוע של הוצאות השכר של עובדי הקלפיות בבחירות המיוחדות לרשויות המקומיות שיתקיימו השנה. תכנית 06-21-02, מימון מפלגות רשויות מקומיות. אנחנו מתקצבים סך של 6.2 מיליון שקלים עבור השלמת תקצוב מימון המפלגות שהשתתפו בבחירות 2018 בהתאם לדוח שפרסם מבקר המדינה השנה. תכנית 06-22-01, שירותי דת שוטפים. אנחנו מפחיתים 4.3 מיליון שקלים בהוצאה עבור התאמת התקציב לאיוש כוח האדם במועצות הדתיות לעדות הלא יהודיות. תכנית 06-22-02, פיתוח מבני דת לעדות הלא יהודיות. מתקצבים סך של 30.7 מיליון שקלים בהוצאה עבור מימון התחייבות עבר של בינוי ופיתוח מוסדות דת ובתי עלמין לעדות הלא יהודיות. בנוסף אנחנו מתקצבים סך של 8 מיליון שקלים בהרשאה עבור מימוש החלטות ממשלה, בדואים צפון, בהקמת בתי עם לעדה המוסלמית במוסדות דת נוספים. תכנית 06-23-01, הרשות למאגר ביומטרי. מפחיתים סך של 3.3 מיליון שקלים בהוצאה לצורך התאמת התקציב בהתאם לביצוע בפועל של מערכות המחשוב של המאגר הביומטרי. אני אציין שהתקציבנית של משרד הפנים נמצאת כאן אתנו ב-זום, ליאת פרוינד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> העדה המוסלמית לא נמצאת כאן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> היא כאן. אלה כל העדות הלא יהודיות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כתוב כאן הדרוזיות והצ'רקסיות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש גם דרוזיות, גם מוסלמיות, גם יהודים לא קראים. אפשר לראות בתחום 06-22, שירותי דת לעדות לא יהודיות וליהודים קראים. כל התכנית היא לעדות לא יהודיות ויהודים קראים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה יש בארץ? בכמה אנשים מדובר? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא יודעת. אולי תקציבנית המשרד יודעת לענות. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> שלום לכולם. יהודים קראים, אני כבר אבדוק ואעדכן אתכם בעוד 2 דקות. תמשיכו ואני אעדכן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. שאלה נוספת ששאלתי היא למה זה נקרא לעדה הדרוזית והצ'רקסית? למה לא מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אצלי זה לא מופיע כך. אצלי זה מופיע עדות לא יהודיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם את אומרת עדות לא יהודיות ויהודים קראים, למה זה מתוקצב אצלכם? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> במשרד הדתות מתוקצבת העדה היהודית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הקראים נמצאים בקטגוריה הזאת. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יהודים קראים, כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמו הרפורמים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי אמר כמו הרפורמים? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני. דרך אגב, זה אותו בסיס אידיאולוגי. פילוסופית זה אותו בסיס. אין הבדל. זה לא משהו אישי. אני מדבר על הפילוסופיה ולא על האנשים. שאלה נוספת. תכנית 01, זה הפנימי שלכם? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה מטה ופעולות המשרד. הוצאות השכר, רובן מתוקצבות שם. פעולות המשרד, מחשוב, מחסני החירום, הדברים השוטפים שהמשרד עושה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> סעיף 4, זה קמפיין פרסום רחצה בטוחה בחודשי הקיץ. זו שאלה למשרד הפנים. יש לכם בדיקה לגבי האפקטיביות. בשנה האחרונה סיימנו שנה מאוד קשה בעניין הזה. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> אני אבדוק. אני יכולה לומר שבשנים האחרונות מאז התחלנו לצאת לקמפיין הזה, בהחלט ראו פחות טביעות. לשאלתך האחרונה שלך, אני פחות מכירה את הנושא. אני בודקת את זה ואני חוזרת אליכם. שאלתם לגבי יהודים קראים. מדובר בכ-32 אלף יהודים קראים נכון להיום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלה הלכתית. יהודי קראי שמתחתן עם יהודייה אורתודוכסית, אסור? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא רק עם יהודייה אורתודוכסית אלא גם עם לא אורתודוכסית. יש להם בעיה קשה עם הסיפור הזה. זאת אחת המצוקות הקשות של העדה הקראית. הם לא יכולים להתחתן עם יהודים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרבנות לא מכירה בהם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם לא יכולים להתחתן עם יהודים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא עושים חופה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עושים ויש להם כל מיני פתרונות אבל יש בעיה בעניין הזה. אם הרפורמה לגיור תעבור, זה יהפוך להיות כמעט כולם. כל מי שלא יהיה בספר היוחסין יהפוך להיות אבל זאת שיחה נפרדת שאני מוכן לקיים אתך בארבע עיניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בזמן ההתייעצות הסיעתית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. זאת לא שיחה לחמש דקות. זאת שיחה הרבה יותר מורכבת. זה סיפור מורכב. אני רוצה לשאול לגבי מחסני החירום. זה מה שהיה בזמנו אגף הביטחון של משרד הפנים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> מחסני החירום הם בעצם מחסנים שיש בהם שקי שינה, אוכל וציוד שלעת חירום יוכלו לתת לאוכלוסייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שהיה משרד הפנים, כל-בו שלום כזה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא מכירה את כל-בו שלום. אולי ליאת מכירה. בסופו של דבר צריך כל הזמן לשדרג את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא במקום אחד אלא זה בכמה מקומות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. זה מפוזר בכל הארץ, במגוון רשויות מקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שאלי רגב ממונה עליו? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. אלי רגב, מנהל מינהל חירום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מחסני החירום האלה נמצאים בכל הארץ. קודם ראינו כסף שנותנים לרשויות המקומיות אבל כשאתם לוקחים מכאן ומעבירים, מה נפגע ברשויות המקומיות? ממה הורדתם? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לקחנו את ההשתתפות של משרד הפנים בהחלטת ממשלה 1480, בדואים צפון. לקחנו אותה מסעיף רשויות מקומיות והעברנו למשרד הפנים, שם מתוקצבת הפעילות הזאת. זה תקציב המשרד. זה כמו להסתכל על פנייה פנימית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת שזה נפגע ממקום אחר בתוך המשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זאת אותה פעילות שעכשיו מבוצעת מתקנה אחרת. אני מדייק? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה כסף שהמשרד היה צריך להשתתף בהחלטת ממשלה והוא בחר לעשות את זה מתוך הסעיף השני שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאנחנו מדברים כאן על תכנית 02-20-01, כל זה של מינהל החירום והשלטון המקומי בעוטף עזה. בעוטף זה יש לנו איזושהי תוספת בסכום, מעבר למה שהעברנו קודם? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה מתוקצב בתוך רשות מקומיות כתקציב לרשויות המקומיות של עוטף עזה במסגרת החלטת ממשלה 566. זה לא קשור לתקציב הזה שנמצא כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואיך זה מתוקצב? זה מתוך משרד הפנים, המטה המרכזי? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן. זה של מטה משרד הפנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה זה נכנס לצוערים בשלטון המקומי? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הצוערים הם צוערים של משרד הפנים. זה מתוקצב כאן בתכנית 06-20-01. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה צוערים כרגע בתכנית? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אולי ליאת תדע לומר כמה צוערים יש בסך הכול במשרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, תכנית מבורכת מאוד. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> כן. כיום יש כשמונה צוערים. במהלך השנה השגנו עוד כשלושה צוערים. כיום נותרו כשמונה צוערים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שיש דרישה של הרשויות לעוד צוערים. איפה זה עומד? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אתה מדבר על הצוערים בשלטון המקומי. היא דיברה על צוערים בתוך משרד הפנים. אולי איתן יודע להגיד כמה יש בשלטון המקומי. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> לדעתי יש כ-280 בוגרים. יש משהו כמו 70-60 בשנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסופו של דבר לצוערים האלה יש ביקוש. הם נשארים לעבוד אחר כך בעיריות ומשתדלים לקבל עבורם תקן. מימון לבחירות המוניציפאליות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש מימון מפלגות ויש את הבחירות ברשויות המקומיות. אלה שתי תכניות נפרדות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בבחירות המוניציפאליות, הכסף שאתם מבקשים עכשיו, עבור מה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בתכנית 06-21-01 עשינו תיקונים. הפחתנו את הסכום והשתמשנו במקומות אחרים בהם היה חסר כיוון שתוקצב ביתר התשלום עבור מזכירי קלפיות וכל מיני עובדי קלפי בבחירות המיוחדות שהתקיימו השנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל על המוניציפאלי. לקחתם משם והעברתם לכללי? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. הבחירות המוניציפאליות תומכות גם בבחירות לכנסת וגם בבחירות בתוך הרשויות המקומיות. ספציפית התקציב הזה שאנחנו מפחיתים, הוא מעובדי הקלפיות. יש מזכירים, מפקחים וכל מיני עובדים בקלפיות של הרשויות המקומיות שתוקצבו עבור הבחירות המיוחדות שהתקיימו השנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בפנייה זה כתוב כמחשוב. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן. יש טעות במסמך ששלחו לכם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא המחשוב אלא העלויות של כוח אדם שהיה בבחירות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעדות הלא יהודיות יש תקצוב סך של 28 מיליון ו-433 אלף שקלים. אתם מתקצבים בתי עלמין. נכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בין היתר בתי עלמין של עדות לא יהודיות, מבני דת ובתי עם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מאמין שאלה גם בתי עלמין חדשים ולאו דווקא שיפוץ, נכון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לפעמים מדובר בשיפוץ. ליאת, את רוצה להרחיב על השימושים? << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> כן. כאשר מדובר בבתי עלמין, מדובר בעיקר על שיפוץ. פחות בנייה חדשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש מקומות שזקוקים גם לבנייה חדשה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> העלינו את זה בדיון הקודם ואמרנו שכאשר נגיע לפנייה הזאת, הם יענו על זה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> נכון. יש תקציבים שאנחנו אמורים לקבל מהחלטות ממשלה חדשות. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> הבנתי שתכף יהיה קול קורא שיתייחס לנושא הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הקול קורא יהיה אחרי הפנייה התקציבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אחרי שתהיה החלטת ממשלה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> הקול קורא יתייחס גם להרחבה ושיפוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש החלטת ממשלה בעניין? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בתוך החלטת החומש של החברה הערבית, יש תקצוב גם לעניין הזה. משרד הפנים ביקש לקבל את זה החל משנה הבאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז זה נמצא כבר אחרי החלטת ממשלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אבל זה יהיה בשנה הבאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אבל יש כבר החלטת ממשלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> כן. זה מופיע גם בהחלטת ממשלה של הערבים וגם בהחלטת ממשלה של הדרוזים. הוקצו כ-35 מיליון שקלים לטובת הנושא הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה יגיע כשתהיה עוד הצבעה ויצטרכו את רע"מ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו יודעים שלתכנן בית עלמין לוקח שנים ובינתיים הנפטרים ממשיכים למות ולצערנו אנחנו יודעים שהדבר הזה לא עוצר. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> יש כאלה שמתחילים לקבור בשביל כי אין מקום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק לשם אני רוצה לכוון. המחסור הוא כל כך עצום שאם נחכה עד שיהיו החלטות ממשלה, זאת בעיה. היום מינהל התכנון נמצא במשרד הפנים והשאלה אם אין איזושהי תכנית איך אנחנו מקצרים הליכים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> חלק מהתקציב של הפיתוח של מוסדות דת ובתי עלמין לעדות הלא יהודיות מתוקצב בבסיס וחלק הוא תוספת מכוח החלטות הממשלה. אתם רואים כאן רק שינויים שהם ליישום החלטת ממשלה 1480 לגבי הבדואים צפון. אלה בעצם תוספות על התקצוב בסיס. אם כן, יש תקציב בסיס שמיועד גם לזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ממשלת השינוי בהשפעת רע"מ סיכמה עם מלאך המוות שיחכה קצת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מגיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה שנעשה את זה גם לגבי היהודים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מגיב על מה שהוא אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הרשויות המקומיות, יש דבר שקורה כמעט בכל העיריות וגם העלו את זה החברים מהרשימה המשותפת ואולי ג'ידא העלתה פעם את הנושא הזה. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשויות המקומיות יש את המכרזים שבסופו של דבר משתלטים עליהם ארגוני פשיעה וראשי הרשות מפחדים. איך יש לכם את השוט לטפל בנושא הזה? האם זה ברמה שלכם כבדיקה של המכרזים האלה? אם תשאל אותי מה הפתרון לזה אני אומר לך שהפתרון של הרשויות המקומיות הוא שאולי את המכרזים אתם תוציאו, במיוחד במקומות שם יש בעיות כאלה, או שיהיה תקצוב. לא יודע, תמצאו לי את הפתרון, אבל הבעיה קיימת. היא הועלתה בדיון הקודם ולא קיבלנו תשובה עליה. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> ספציפית לגבי מכרזים, אני רוצה להתחיל ולומר שבכלל החלטות ממשלה הן הזדמנות לנושאים שהם רוחביים ואומר למה אני מתכוון. החלטת הממשלה לטובת מיגור האלימות בחברה הערבית, אחד הפרקים העיקריים בה זה נושא המכרזים. זה כולל להפוך את זה למערכת מקוונת, שלכל ספק יהיה מספר, אפשר יהיה לבדוק מי נמצא כאן ומי נמצא שם, לבדוק למה תמיד אותו אחד מגיש, למה הוא מגיש לאותו אזור. אתה רוצה לצאת למכרז אבל איכשהו מסתבר שיש לך רק בן אדם אחד שמתמודד למרות שאתה יודע שהיו עוד מעוניינים. אני יודע שיש צוות לזה, אני יודע שיש צוות ייעודי לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צוות של המשרד? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> זה צוות של משרד הפנים. יוסי בנישתי אמון על הנושא הזה. הוא היה חלק בלתי נפרד מהכנת הפרק. כמובן זה ביחד עם השותפים במשרד לשוויון חברתי ובמשרד האוצר. זה נושא שהוא חשוב לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה המשרד לשוויון חברתי בתוך זה? << אורח >> קריאה: << אורח >> הם אלה שגיבשו את החלטות החומש לחברה הערבית. המשרד לשוויון חברתי היה בגיבוש ההחלטות ולכן הם שותפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם היו המתכללים. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. הרשות לפיתוח כלכלי לחברה הערבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה בעצם תחת ניהולכם? << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמשרד הפנים. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> כן. אנחנו נעזרים בכל משרד שרוצה להשתתף ולסייע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות. מצביעים בשעה 17:03. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:58 ונתחדשה בשעה 17:03.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. הסתיימה ההתייעצות הסיעתית הנוכחית. לפני ההתייעצות הסיעתית הבאה, אני מבקש להצביע על אישור פנייה מספר 130 עד 132, משרד הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה פה אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פנייה מספר 122 עד 124, משרד לשירותי דת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בלי יוליה אנחנו לא יכולים לדון על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש גם את מתן וגם את איילת. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> פעם נוספת, אגף התקציבים. זאת פנייה משותפת למשרד לשירותי דת ולמשרד הפנים. הבקשה התקציבית נועדה לתקצב העברת סך של 4.6 מיליון שקלים בהוצאה עבור תפעול מערך הקבורה של נפטרים נושאי נגיף הקורונה, על פי החלוקה של 4,400 מיליון שקלים לתכנית 22-01-03 שנמצאת בתוך משרד הדתות, שזאת תכנית בתי העלמין במשרד לשירותי דת, ו-650 אלף שקלים לתכנית 06-22-01 שנמצאת בתוך משרד הפנים, שזאת תכנית שירותי דת שוטפים לעדות הלא יהודיות במשרד הפנים. הסיבה שהתקציב מתוקצב כעת כתוספת היא בגלל שזה ביחס לנפטרים וזה ביחס לביצוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התקציב הוא מקופסת קורונה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין היום קופסאות קורונה. ברגע שיש תקציב, אין את המושג של קופסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. המקור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מאיפה בא המקור? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הוא מיתרות התקציב של משרד החקלאות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> בכל מקרה, אני אציין שאמנם המודל הזה של קופסאות קורונה בוטל עם העברת התקציב, אבל מבחינתנו עדיין כן מדובר בשני רכיבי תקציב נפרדים ואנחנו מנהלים אותם בנפרד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן אני שואל מאיפה הגיע הכסף. מה המקור שלו? באיזו קופסה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הוא מגיע מתוך משרד החקלאות. למשרד החקלאות היה תקציב לאחזקת מלאי חירום לחיטה ומספוא, להטסת ביצים בעקבות מחסור בחגים ולתמיכה בעמותות המפעילות מתנדבים בחקלאות. היה שם מתוקצב ביתר ביחס לביצוע ולכן העבירו את זה לאן שצריך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ואז הכנסתם אותו לבתי עלמין, לסעיף 22-01-103? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> למרכזי טהרה עבור נפטרי קורונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. התכנית היא לא לזה. התכנית היא לתקצוב בתי עלמין ותמיכה בקבורה רוויה וקבורה אזרחית. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. זה במשרד הדתות ובעדות לא יהודיות. אלה שתי תכניות נפרדות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לכן זה משרד הפנים ומשרד הדתות. את זה הבנו קודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרת שלקחתם את זה ממשרד החקלאות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אחזקת מלאי חירום לחיטה ומספוא, הטסת ביצים בעקבות מחסור בחג ותמיכה בעמותות המפעילות מתנדבים בחקלאות. היה שם תקצוב יתר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא שמענו בכל קופסאות הקורונה איך הגיע לשם הכסף של תמיכה בעמותות המפעילות מתנדבים. אני לא מכיר דבר כזה ואני יושב בוועדה. מעניין מהיכן זה הגיע. כמה כסף היה שם בכל הקופסה הזאת? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא רפרנטית חקלאית אבל אני יכולה לכתוב לי את השאלה ולבקש שיחזרו אליכם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי עברו כאן קופסאות קורונה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> זה היה חלק מהקופסאות שאושרו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מכיר קופסה כזאת. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> היה גם בחקלאות תקצוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתנדבים? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> נוצרה שם יתרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתנדבים בעמותות. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> זה היה חלק ממה שאושר כאן בוועדה בזמנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא זוכר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעבירו לנו בבקשה את הפירוט על המקור הזה. זה מעניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי נפטרי קורונה. בהתחלה הוקם מוקד אחדש היה בחולון ולאחר מכן הוא הורחב לירושלים. איפה זה עומד עכשיו? יש בחיפה אחד. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נמצא אתנו ב-זום רפרנט דתות שיכול להתייחס לגבי המוקדים של העדות היהודיות. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אגף התקציבים. היום יש חמישה מרכזי טהרה – בחיפה, בפתח תקווה, בתל אביב, באשדוד ובירושלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. לאחרונה זה נפתח גם באשדוד. מה העלות של טהרת קורונה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זה מאוד משתנה. יצא מכרז. זה תלוי בכמה מטפלים באותו היום. הנפטר הראשון עולה יותר והנפטרים האחרים פחות כי העובדים כבר נמצאים במקום. בין 3,000 ל-4,000 שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מערך שלם שצריך להחזיק מרגע שהנפטר יוצא מבית החולים או מהמקום בו הוא נפטר. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כולל ביגוד שלהם. יש להם ביגוד מיוחד. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. זה כולל גם את הטיפול מראש. עוטפים את הנפטר בצורה בטוחה, צוות הרופאים במחלקת הקורונה מבצע זאת, יש מערך הסעות ייעודי לכך והוא מגיע למרכז הטהרה כאשר מרכז הטהרה מיועד והוכשר לזה, עם שילוט, הפרדה וכולי. הציוד עצמו, גם הוא ממומן כחלק מהתקציב שמועבר עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הציוד עצמו הוא ציוד יקר. המיגון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדקתי את זה. זה ציוד שהוא יקר מאוד. בעדות הלא יהודיות, כמה מרכזים כאלה יש? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש מרכזים בבקעה אל גרביה, טמרה, טייבה, טירה, רהט, ירושלים ואום-אל-פאחם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה שהרוב בצפון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. יש גם ברהט, יש בירושלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי היהודים, זה מחולק בצורה די שוויונית וגם זמן ההגעה להלוויה הוא פחות אבל לגבי העדות הלא יהודיות, את מדברת על חמישה מרכזית. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> על שבעה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ארבעה מתוכם בצפון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ארבעה בצפון, אחד בירושלים, אחד ברהט ואחד בטירה. כלומר, בדרום יש לך ברהט. השאלה אם מחינת האוכלוסייה זה מתאים. אנחנו יודעים שהאוכלוסייה בנגב היא מאוד גדולה ועצומה. יכול להיות שיש להם סוג של קבורה אחרת? אני לא יודע מה אבל אני מאמין שאם זה קורונה, כולנו צריכים להגיע לאותו מקום, לאותה טהרה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> החלוקה נעשתה לפי בירור של הצרכים וראו היכן צריכים. עשו סטטיסטיקה של כמה נפטרים יהיו בכל אזור ולפי זה פתחו את המרכזים. אני אציין שבסוף התקצוב מתוקצב לפי כמות המיטות. זה בעצם תקצוב בפועל ולא איזשהו מודל שתקצבנו מראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת בדיוק השאלה הבאה שלי. כשאתם אומרים מרכזי טהרה של קורונה, מרכזי הטהרה האלה קיימים ועומדים, אז אתם מתקצבים אותם רק כשיש נפטרים? אין איזושהי תחזוקה שוטפת של המקום הזה? לצערנו בקורונה ראינו אלפי נפטרים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כרגע, ממה שאני מכירה על מרכזי הטהרה של העדות הלא יהודיות, יש שימוש שוטף כך שאין צורך לתחזק אותם ללא שימוש. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במרכז הטהרה אתה עושה אגף שמשמש לקורונה בימי קורונה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לגבי העדות היהודיות אולי יפתח ידע. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מתאר לעצמי שזה אותו עיקרון. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אותו הדבר גם בעדות היהודיות. זה יצא חלק ממכרז ולכן זה גם חלק מעלות המכרז. בכל מקרה, מרכזי הטהרה, לכן התשלום הוא דיפרנציאלי כמו שאמרתי קודם. בגלל שאלה חמישה מרכזי טהרה, לרוב יש איזושהי פעילות לאורך היום. פעילות קבועה יותר, יש עלות נמוכה שולית יותר והפוך. כך בנוי התשלום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> החלטת הממשלה 74529, זאת החלטת ממשלה לגבי המיפוי של בתי עלמין יהודים? את מכירה את זה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא מכירה את זה. בתי עלמין יהודים, יפתח צריך להכיר. מהיכרותי, זה לא בפנייה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא יודעים מה קורה עם בתי העלמין האלה בהחלטה הזאת. קודם דיברת על בתי העלמין הלא יהודים, איזה מסר החלטת ממשלה זה? אולי אני טועה בין יהודים לבין לא יהודים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בתי עלמין לא יהודים אמרתי שיש גם תקצוב בבסיס ובנוסף לזה זה גם תוקצב בתוך החומש של הערבים. כך גם של הדרוזים וגם של דרוזים גולן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני כן אשמח לדעת מה קורה בהחלטת הממשלה בנושא הזה, אם תוכלו לשלוח לנו תשובה בנושא בתי העלמין היהודים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אין בעיה. אנחנו נכין תשובה מרוכזת עם המשרד לשירותי דת ונעביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתכנית 62-01, יש שירותי דת של העדות הלא יהודיות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. מכאן מתוקצבת הפעילות של מרכזי הטהרה לעדות הלא יהודיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זאת תכנית שנמצאת במשרד הפנים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נמצאת במשרד הפנים כי נושא העדות הלא יהודיות נמצא בתוך משרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא בתוך המשרד לשירותי הדת. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. זה שירותי דת נוספים לעדות לא יהודיות שנמצא במשרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצביע בשעה 17:19. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:14 ונתחדשה בשעה 17:19.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 122 עד 124, המשרד לשירותי דת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פנייה מספר 139 עד 140, הוצאות פיתוח אחרות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הבקשה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 46.8 מיליון שקלים בהוצאה וסך של 90.5 מיליון שקלים בהרשאה עבור מימוש החלטות ממשלה ופעולות בתחום אגף המורשת. נפרט על מספר תכניות מרכזיות שתוקצבו: הראשונה, סך של 70 מיליון שקלים בהרשאה עבור מימוש החלטת הממשלה מספר 3788 מיום 13 במאי 2018 שעניינה חיזוק ומיצוב מרחב אגן העיר העתיקה בירושלים. בנוסף תקצבנו סך של 22.9 מיליון שקלים בהוצאה למימון הרשאות העבר בתכנית זו בהתאם לביצוע שלה. השנייה, סך של 13 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב וסך של 16.2 מיליון שקלים בהוצאה עבור הוצאות אגף מורשת להקמה ותחזוקה של אתרי מורשת ולפיתוח מיזמי מורשת מוחשית ומורשת בלתי מוחשית. השלישית, סך של 6.5 מיליון שקלים בהוצאה עבור מימון הרשאות עבר למימוש החלטת ממשלה מספר 3187 מיום 26 בנובמבר 2017 שעניינה שיקום, שיחזור ושימור בית העצמאות. נמצאת אתנו ב-זום תקציבנית משרד ירושלים ומורשת אולגה בכשי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש לי כמה שאלות. 70 מיליון השקלים - מתוך כל הפרויקטים הגדולים שפורסמו והחלטות הממשלה שאני יודע שרובן עוד לא תוקצבו - איזה פרויקטים הם מכסים? מפרויקט הרכבל ועד המעלית, מתפארת ישראל. אני רוצה לדעת במה אנחנו קצת עובדים על עצמנו. אם אני אקח את המעלית כדוגמה, המעלית עומדת שם כבר כמעט שבע שנים וממתינה להשלמת התקצוב. אם מתקצבים עוד שלב עכשיו, השאלה אם הפרויקט יסתיים ויצא אל הפועל. שוב אנחנו משחקים בנדמה לי. איפה אנחנו נמצאים מבחינת הפרויקטים ב-70 מיליון שקלים? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> 70 מיליון השקלים שאנחנו מבקשים מתוך ההחלטה - בסך הכול המסגרת התקציבית של ההחלטה הזאת היא 350 מיליון שקלים – התקציב המבוקש לטובת ביצוע פרויקטים באגן העיר העתיקה, בשנים האחרונות, במסגרת התכנית, זה שלב התכנון, יש כמה פרויקטים גדולים כמו שער האשפות, מעלות עיר דוד. בתחום הזה בתכנון לטפל במדרכות, בתאורה, בתשתיות, בחשמל, ליצור טיילת ומסלול תיירותי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה? << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> במעלות עיר דוד. חלק מ-70 המיליון שקלים הוא לתחזוקה השוטפת שזה ניקיון ושיתוף ציבור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שרציתי להבין. את אומרת שכל הפרויקטים הגדולים שהיו בהחלטות ממשלה - אם אני מדבר על המעלית, אם אני מדבר על תפארת ישראל, אם אני מדבר על הרכבל - כרגע הם לא נמצאים בתכנית העבודה של התקצוב. את אומרת שבתוך ה-70 מיליון האלה יש את אזור עיר דוד. שער האשפות גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פינדרוס, איפה זה אגן עיר העתיקה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מזמין אותך לסיור. זה רעיון שעוזי ברעם העלה איך להעביר כסף לירושלים בשנת 1992 ומשדרגים אותו כל שנה. כשעיריית ירושלים צריכה כסף לניקיון, אומרים לה שיכניסו לה באגן העיר העתיקה את הניקיון. עכשיו ניתן לרפרנטית לדבר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש את החלטת הממשלה שצירפנו לכם בפנייה. יש שם מפה שמראה בדיוק את השטח. זה אזור מזרח ירושלים, עיר דוד, העיר העתיקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לפני שלוש שנים הייתה הרחבה. אני רוצה להבין מה קורה עם כל הפרויקטים האלה. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> כל הפרויקטים האלה נמצאים כל אחד בשלב אחר של הביצוע שלו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא ביצוע. אני מדבר על תקצוב. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> אני יכולה אחר כך לצרף לוועדה תשובה כתובה ומסודרת לגבי כל פרויקט בנפרד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הם לא מתוקצבים כאן. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא המעלית, לא תפארת ישראל. אם אני מבין נכון ממך, מה שמתוקצב כאן זה רק אזור עיר דוד ושער האשפות. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> כן. ככל שאני יודעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה מתוך זה לניקיון? מתוך ה-70 מיליון. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> אני יכולה לברר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מכרז ניקיון של אזור אגן העיר העתיקה והאם זה לאזור החיצוני או הפנימי. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> בסדר. אני בודקת את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מימוש פרויקטי מורשת. אלה הפרויקטים שאושרו בשנים הקודמות והשלמה של התקצוב שלהם או שיש פרויקטים חדשים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש השלמה לפרויקטים חדשים ובנוסף יש גם את הפרויקטים הישנים. אלה שני דברים שונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף זה פרויקטים חדשים? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> עכשיו הוספנו 13 מיליון לבסיס וזה נוסף ל-77. סך הכול 90 מיליון שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, כמה מתוך ה-13 מיליון הם לפרויקטים חדשים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כל התקציב הזה מיועד לפרויקטים חדשים של מורשת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא להשלמה של פרויקטים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא. תקציב המזומן מיועד עבור הפרויקטים הישנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את יודעת לאיזה פרויקטים זה הולך? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> על זה תקציבנית המשרד תדע לענות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מיליון וחצי השקלים לתכנית היובל. זאת התכנית הישנה שהייתה ב-2018. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בתכנית היובל יש סעיף שמאפשר למשרד ירושלים ומורשת להרחיב את התכנית ממקורות שונים. הוחלט על הרחבה של התכנית בשנת 2021 בעוד מיליון וחצי שקלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה? מה קרה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הם החליטו שיש פרויקטים חשובים כמו תיירות פנים בתקופת קורונה שהם מתניעים עכשיו, הרחבה של הכשרות למלונאים, הרחבה של הכשרות לאוכלוסייה החרדית, מגוון פרויקטים שהם החליטו בתוך מסגרת ועדת ההיגוי שלהם בהתאם להחלטת הממשלה על תכנית היובל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> למה זה לא נכנס בתוך החלטות הממשלה? למה זה נקרא תכנית היובל? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כי זאת הרחבה של תכנית היובל. זה מכוח הסמכות שיש להם בתוך תכנית היובל להרחיב אותה עד 10 מיליון שקלים בשנה. הם החליטו להרחיב את זה במיליון וחצי שקלים נוספים. התכנית כולה תוקצבה ב-625 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חלק כבר בוצע. כמה יש בה כרגע? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בנוסף להרחבות? אני לא זוכרת בעל פה. אולגה, את יודעת להגיד כמה הרחבה יש לתכנית היובל בסך הכול? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם בתכנית היובל מכניסים את כל תכנית החומש של ירושלים שזה ה-700 מיליון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זאת תכנית החומש הקודמת של ירושלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בהגדרה של תכנית היובל, אז היו 50 מיליון. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בנוסף לזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 22, זה חיזוק ומיצוב מרחב אגן העיר העתיקה. במה זה שונה הפרויקט הראשון? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> זה המזומן בגין הרשאות עבר. ראינו שיש ביצוע בתקנה ואנחנו מוסיפים ביחס לביצוע תקציב נוסף. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה מימוש של ההרשאה להתחייב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אותה שאלה ששאלתי לגבי ה-70 מיליון. לאן זה הולך? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לתכניות שכבר תוקצבו בעבר, להרשאות שתוקצבו בשנים הקודמות. במה בדיוק זה תוקצב, על זה אולגה ענתה ואולי היא יכולה להרחיב << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מקצצים מתכנית 20 אחוזים ואז מחכים 20 שנים. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> אני אסביר. ה-22 מיליון שקלים, זה לא כסף תוספתי אלא זה תקציב מזומן שאנחנו מבקשים מתוך תקציב ההרשאה בגין הביצוע. יש פרויקטים כמו ניקיון ושדרוג מסלולים תיירותיים ויש פרויקטים שהם גדולים כמו הדוגמאות שנתתי קודם בשער האשפות ומעלות עיר דוד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ה-22 מיליון מצטרפים ל-70. זה בעצם אותו תקציב. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> נכון. בדיוק. זה חלק מההרשאה. זה נועד לביצוע. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> סעיף 1 הוא הרשאות חדשות, אלה פרויקטים חדשים שעכשיו הם יכולים לחייב, וסעיף 4 הוא עבור הרשאות שכבר ניתנו עבור פרויקטים שכבר יצאו לדרך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בסעיף 6, אני שואל את השאלה שקודם שאל אותי ינון איפה זה אגן העיר העתיקה – איפה זה בית העצמאות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בית העצמאות הוא היכן שהוכרז על מדינת ישראל בתל אביב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני כבר בן 50 ולא ידעתי שיש דבר כזה ואף פעם לא הייתי שם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היית שם. עברת ליד זה אלף פעמים. זה ברחוב רוטשילד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא היה שם אבל אף פעם לא עבר ליד המקום. כל נושא הר הזיתים קשור למשרד מורשת? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לא במסגרת התכנית הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בגדול זה קשור למשרד? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> משרד ירושלים ומורשת מפעיל מגוון תכניות, בין היתר את תכנית מזרח ירושלים שהיא לא נמצאת בפנייה הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> האוצר הוא חלק מצוות ההיגוי? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מבין שירושלים ומורשת זה חלק מצוות ההיגוי של הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים). << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. זה לא רק של הרל"י. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הרל"י הוא רק גוף ביצוע. אני מדבר על צוות ההיגוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראינו כאן את סעיף 4 משם אנחנו לוקחים. מה יש בסעיף 4? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> סעיף 4 הוא לתת. אנחנו נותנים 22 מיליון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לוקחים מסעיף 4. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד ראש הממשלה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אתה מדבר על 22.9 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיזה סעיף במשרד ראש הממשלה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אנחנו מוסיפים כסף. אתה מדבר על סעיף 04 ואתה שואל למה לוקחים משם. בעצם משרד ירושלים ומורשת מתוקצב בשני סעיפים שונים כאשר בסעיף 04 מתוקצבות ההוצאות השוטפות שלו ובסעיף 83 מתוקצבות ההוצאות של הפרויקטים. כל החלטות הממשלה לדוגמה מתוקצבות מהפרויקטים. כשהם רצו להרחיב את החלטות הממשלה, כשרצו להרחיב את הפרויקטים שלהם, היו צריכים למצוא לזה מקור תקציבי. הם ביקשו שנעביר כסף מתוך סעיף 04 לסעיף 83. במובן הזה זה היינו הך כי הם בעצם לקחו מהתקציב של עצמם והעבירו לעצמם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אלכס, אני רוצה לפנות אליך כיושב ראש הוועדה ולא בשביל משיכת דיון ולא כדי להביא חמין כי אני אשתדל להביא אותו אם נעמוד בזמנים. כל הסיפור הזה של אגן העיר העתיקה והפרויקטים כמו שאמרתי לך, יש שם איזשהו באפר בין הביצוע לבין הרעיונות המדהימים. זה שדואגים לניקיון ולתחזוקה, זה בסדר גמור ויש צוות ניקוי. בגלל שזה לא משרד מספיק גדול, אף פעם לא עשו כאן דיון על זה. למשרד השיכון אנחנו קוראים, למשרד התחבורה אנחנו קוראים ושואלים לאן הם הולכים. יש שם פרויקטים משמעותיים, המקום הזה הופך להיות יותר ויותר מתוייר, יותר ויותר מושקע וההשקעה הממשלתית באמת מוצדקת, על אף שאני ברמה האישית סובל מזה כי זה אומר שיש יותר רעש אצלי כי באים בשעה 2:00 בוקר ליד הבית שלי, אבל זה בסדר גמור. מניסיון, הסרטונים מכאן מגיעים גם לאשתי. יש משמעות לדיון הזה. אני חושב שכדאי אחרי ה-1 בינואר לקיים דיון על מה קורה. כמו ששמענו זה הרבה מאוד כסף. מדובר על סדרי גודל של 700, 800 מיליון שקלים ואנחנו כרגע רק בתוספות עם 70 ועוד 22 מיליון שקלים. צריך לקיים דיון אמיתי עם כל הגורמים שנמצאים שם. אני לא מאלה שצריך לקחת לראש העיר ירושלים את הסמכויות ולהעביר למשרד ירושלים אבל צריך לקיים דיון על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי בעצם מתקצב את כל השמירה של המקום? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> של אגן העיר העתיקה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין שמירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דיברנו אתמול על ההעברה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שיש, זה משהו אחר. זה משרד השיכון. זו פרשייה אחרת. אלה בתים בהם גרים בתוך אזורים ערביים. זה סיפור אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> באגן העיר העתיקה אין שמירה? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני לא מכירה שמירה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> משטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הרכבל לעיר עתיקה. זה נמצא כאן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. שאלתי אותה. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> שאלתם אותי על מעלית? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על הרכבל, על המעלית ועל תפארת ישראל. שלושה פרוייקטים. << אורח >> אולגה בכשי: << אורח >> יכול להסביר את זה יוסי שבת שנמצא אתנו. הוא כתב לי שהוא יכול להסביר את זה. אני אבדוק אם הוא כאן אתנו. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> משרד הבינוי והשיכון. רציתי שתעלו אותי ואני אסביר. אני מנהל אגף תקציבים. הפרויקטים של מעלית הכותל ותפארת ישראל, אלה החלטות ממשלה ישנות שהופעלו דרכנו, דרך משרד הבינוי והשיכון. מעלית הכותל, אגמנו את כל התקציבים, זה היה 27 ממיליון שקלים פחות חצי מיליון שלא אגמנו והעיכוב בביצוע – העבודות בשטח מתבצעות אבל יש עיכוב בביצוע – בגלל שהיו שם בעיות משפטיות ובעיות עם רשות העתיקות. היו שם עתיקות שעיכבו מאוד מאוד את ביצוע הפרויקט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה זה עומד כרגע? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כרגע הפרויקט בביצוע. יש להם את הכסף. הכסף הועבר לחברה. היו להם המון עיכובים בשלבים הראשונים בגלל שהם חפרו והיו שם בעיות של עתיקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עכשיו יש לכם מזל כי השר לענייני ירושלים הוא גם שר השיכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי מנהל את הפרויקט? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> החברה לפיתוח הרובע היהודי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה שר התחבורה התנגד? לרכבל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היה ויכוח עם משרד התיירות. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> אני אסביר לכם גם על תפארת ישראל. לגבי תפארת ישראל, התקציבים במועד ההחלטה היה איגום חלקי בלבד והחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי התקדמה בעבודות שם ובעצם היום הם כל הזמן מנסים לגייס עוד תקציבים ולהשלים. משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, כשיש לנו יכולת אנחנו מנסים לסייע ולהשלים את התקציבים כדי שהמבנה יושלם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה כסף חסר להם? אתה אומר שאתם מנסים לעזור להם. זה נשמע לי פילנתרופיה. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> לא. אני אסביר. במועד ההחלטה אוגמו 12.5 מיליון מתוך 28 מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה חסר עכשיו כדי לסיים את הפרויקט? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> רגע. אני מסביר. ההחלטה הסתיימה ב-2017. בשנתיים האחרונות אוגמו עוד 4 מיליון, מה שמביא אותנו ל-16.5 מיליון, ובפנייה שלנו, של משרד הבינוי והשיכון שעוד לא עלתה לדיון אצלכם, יש תקציב נוסף שאימנו השנה, כולל ממשרד ירושלים ומורשת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תן מספר. כמה כסף חסר כדי לסיים את הפרויקט הזה וכמה אתה יודע שהולך להיות? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כולל מה שאנחנו מאגמים היום, בסך הכול להערכתי יהיו 23 מיליון מתוך 28 מיליון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זאת אומרת שגם אחרי כן יהיו חסרים 5 מיליון שקלים. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות סיעתית. חוזרים בשעה 17:42. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:37 ונתחדשה בשעה 17:42.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה 139 עד 140, הוצאות פיתוח, אחרות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני נמנע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. 2 נמנעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. פנייה מספר 101, משרד השיכון. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> רפרנט שיכון באגף התקציבים. אנחנו דנים בסעיף 42. הבקשה התקציבית נועדה לתקצב סך של 26 מיליוני שקלים ו-565 אלף שקלים עבור תכנית מספר 42-02-01 המשמשת לתשלומי סיוע בשכר דירה לממתיני דיור ציבורי בהתאם לביצוע בפועל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה קרה השנה לעומת שנה שעברה? היו יותר בקשות? זאת תוספת על מה שהיה בשנה שעברה או שגם בשנה שעברה באתם לבקש תוספת? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אסביר. מדובר על תכנית שמתוקצבת בסדר גודל של 2 מיליארד ו-120 מיליון שקלים. בכל שנה לקראת סוף שנה אנחנו עורכים בדיקה כמה היה הביצוע בפועל ובהתאם אנחנו מוסיפים או מפחיתים לפי הביצוע בפועל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בשנה שעברה הפחתתם או הוספתם? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כמה שנים אתה בתפקיד? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> שנה. נכנסתי בשנה הזאת. לא הייתי בסוף שנה שעברה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יש תור שעומד כרגע וממתין בגלל חוסר תקציב? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> התור של ממתיני דיור ציבורי, כל מי שהוא זכאי לדיור ציבורי מקבל סיוע בשכר דירה מוגדל, כך שגם מי שנמצא בתור לדיור ציבורי ועדיין לא קיבל דירה, מקבל תשלומים מוגדלים כדי שהוא יוכל לשכור דירה בשוק החופשי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר ששני מיליארד השקלים מספיקים לכם אלא שבסוף חסרים 26 מיליון שקלים לשני המיליארד האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל שנה עושים התחשבנות. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> בתוך התכנית יש כמה תקצובים. יש תקצוב לסיוע בשכר דירה לאנשים הזכאים לסיוע בשכר דירה שאלה סכומים מסוימים, ויש ממתינים לדיור ציבורי שמקבלים סכומים מוגדלים. שניהם מתוקצבים בתוך התכנית המדוברת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובשנה עלייה יש עלייה בגובה הסיוע, נכון? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> נכון. בהתאם להחלטת הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021 תהיה בשנה הבאה הגדלה בסך הסיוע לקשישים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תמיד יש תור. יש אנשים שממתינים לדיור ציבורי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דיור ציבורי אבל לא לשכר דירה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בזמן הזה הם מקבלים סיוע בשכר דירה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם כן, לדבריך הסכום ירד. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> מדובר בשני דברים נפרדים. יש סיוע בשכר דירה לו זכאי מספר גדול יותר של אנשים ויש אנשים שזכאים לדיור ציבורי כאשר חלקם נכנסים לדירות בדיור הציבורי וחלקם ממתינים לכניסה לדיור ציבורי ובינתיים מקבלים סיוע מוגדל בשכר דירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הדיור הציבורי שיש לכם נמצא בכל הארץ? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> כן. יש ישובים קטנים ספציפית בהם אין אבל באופן כללי הפריסה הגיאוגרפית היא על כל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מכיוון שמדובר כאן על אנשים קשישים, מוגדרים כקשישים, אנחנו מדברים על מקבצי דיור? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על מי שמקבל דיור. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> מקבצי דיור הוא מוצר שמיועד לקשישים עולים. יש גם בתי גיל זהב בהפעלת משרד השיכון ובהפעלת חברות נוספות. יש בתי גיל זהב ומקבצי דיור. קבצי דיור זה מוצר שמיועד לקשישים עולים ובתי גיל זהב מיועדים גם לקשישים עולים וגם לקשישים ותיקים. גם הם בפריסה גיאוגרפית בכל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, זה בתוך שכונות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם דואגים לראות שאם זה לקשישים, זה מתאים להם מבחינת הנגישות? שלא שיכנו אותם בקומה שלישית בלי מעלית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אלה בדרך כלל בניינים עם מעליות. כמובן עם נגישות אבל צריך לזכור שגם בתי גיל הזהב וגם מקבצי דיור ציבורי נועדו לקשישים שיכולים לנהל אורח חיים עצמאי. לנהל משק בית עצמאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה גובה הסיוע בשכר דירה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש כל מיני קבוצות. תפרט. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> יש הגדרות נוספות. אני יכול להגיד שבנוגע לממתיני דיור ציבורי זה נע בין 3,100 ל-3,900 שקלים בהתאם לגודל המשפחה. הסיוע בשכר דירה הוא מאוד משתנה. יש קבוצות של קשישים הזכאים, קבוצות של נכים, קבוצות של אימהות חד הוריות. זה תלי במספר הילדים ובישוב. יש יישובים פריפריאליים יותר ויישובים יותר במרכז וזה מאוד מאוד משתנה. במידה שתרצו תשובה יותר ספציפית, אני חושב שמשרד הבינוי והשיכון ידע לענות תשובות יותר מדויקות ממני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסיוע הזה, כשאתה מגדיל, בשנה הבאה אתה רוצה להגדיל, זה בגלל שיש ביקוש של קשישים שזקוקים יותר לסיוע בשכר דירה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. גובה הסיוע הוגדל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם לא צריך להסתכל גם על הקשישים שמתווספים משנה לשנה. גובה הסיוע, טוב שיהיה כי גם גובה השכירות עולה, אבל השאלה אם לא צריך עבור הקשישים שמספרם גדל כי גם תוחלת החיים עולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אענה לך. יש תכנית בינוי ל-3,000 יחידות דיור לדיור ציבורי ועוד 1,700 יחידות דיור לרכישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נדמה לי שבחוק לעידוד השקעות הון דיברו על דירה להשכיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הזכרנו את זה. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני אוסיף ואומר שבשנת 2016 נחתם הסכם עם הסוכנות היהודית לבניית 2,650 בתי גיל זהב. היום אנחנו מתחילים לאכלס. באשקלון אנחנו כבר מאכלסים מבנה חדש, בדרך השלום בתל אביב מאכלסים מבנה חדש ויש עוד מבנים שצפויים להיות מאוכלסים בשנה הקרובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יחידות מאוכלסות? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני חושב שבאשקלון – משרד הבינוי והשיכון ידע לענות תשובה יותר מדויקת – מדובר על 600 יחידות דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסך הכול כמה דירות כאלה מאוכלסות בארץ? מאז 2016. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> אני חושב שסדר גודל של אלף יחידות דיור. המספר צריך להגיע ל-2,650 ואנחנו כרגע במגעים מול הסוכנות היהודית לחתימה על הסכם נוסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני שאתה הולך להסכם נוסף, מה היעד שתקבל את ה-2,650? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> משרד הבינוי והשיכון ידע להרחיב על זה. יוסי, אם תוכל להשיב. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עד שמעלים את יוסי, אני רק ארחיב ואומר שבשנה שעברה גם התבצעה תוספת בסוף שנה. זה לשאלתו של חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שאלתי לגבי 2,650, מה היעד הסופי ומתי הדירות יאוכלסו. האם עכשיו מאוכלסות 1,000 דירות, כמו שנאמר לנו, או יותר? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כרגע יש קצת פחות מ-1,000. אני מנסה לראות בפרטים שלנו. היעד הוא בהדרגה. זה ייקח עוד כשלוש-רבע שנים לפחות כי אלה יחידות דיור בבנייה. כרגע אכלסנו רק את תל אביב ואשקלון. סך הכול זה פחות מ-1,000. בערך 700 יחידות דיור ולא יותר. היתר בשלבי בנייה מתקדמים. יהיו לנו גם בשנה הבאה כאשר הצפי הוא עד סוף 2025. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל כי כאשר מקבלים החלטה בהחלטת ממשלה יש יעדים ויש אבני דרך כפי שאנחנו מכירים. השאלה שלי היא אם עומדים באבני הדרך האלה והשאלה אם כרגע אתה עומד ביעד של 2,650 יחידות דיור. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> עומדים באבני הדרך כי בסופו של דבר אנחנו מדברים על היתרי בנייה, על תכנון, על רישוי ועל בנייה באתרים קיימים שבחלקם גם היו דיירים. זה תהליך לא פשוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם אתה עומד ביעד מבחינת החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2016. אתה אומר עכשיו אתה נמצא ב-700 יחידות דיור או שרצו שבסוף שנת 2021 תהיה ב-2,000 יחידות דיור. << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. היה סיכום תקציבי ואנחנו עומדים ביעד. לכן אנחנו מקדמים כבר השנה הסכם לתוספת של 3,000 יחידות דיור, בגלל משך הזמן הארוך שלוקח לקדם אותן. אנחנו רוצים שהסוכנות כבר תיערך ותקדם עוד פרויקטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי הרכישה שמתוכננת לכם, 1,700 יחידות דיור. לפריסה של כמה שנים זה? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> 1,700 יחידות דיור מיועדות להירכש עד סוף 2023. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים עם אגף התקציבים לגבי המתווה, יש צוות שבודק את זה ובשנה הבאה כנראה נתחיל בפעילות התקציבית. תקציב המדינה אושר רק בנובמבר ולא הספיקו לקדם את הפעילות הזו ולקדם מתווה מסודר כדי לרכוש את 1,700 יחידות הדיור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בתוך 1,700 הדירות האלה יהיו דירות נ"ר? << אורח >> יוסי שבת: << אורח >> כן. יהיו דירות נ"ר אבל זה החלק של הצוות המקצועי שצריך לבחון את כל הצרכים ולהתאים אותם ולא סתם לבוא ולרכוש באופן חפוז ו העיקר לממש את ההחלטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלכס, מקבצי הדיור היו מיועדים מראש לעולים קשישים. נכון? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תמיד לעולים קשישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאחרונה יש פחות עלייה של קשישים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש הרבה עולים שהופכים להיות קשישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על זה רציתי לשאול. מעבירים את אלה שהם בהגדרה של עולה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי שעלה לארץ והפך להיות קשיש במשך 15 שנים, הוא יכול לקבל מקבץ דיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכמה זמן הוא מקבל אותו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד 120. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> הוא יכול לקבל אותו לתמיד. כמו שכבוד היושב ראש אמר, מי שהופך להיות קשיש בתוך 15 שנים, הוא יישאר עולה לנצח מבחינת הגדרתו כעולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. התייעצות << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. התייעצות. חוזרים בשעה 17:59. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:54 ונתחדשה בשעה 17:59.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על אישור פנייה מספר 101. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה פה אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה אחרונה להיום, פנייה מספר 52, גמלאות ופיצויים. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> הפנייה נועדה לבצע שינויים פנימיים בסעיף 12, גמלאות ופיצויים לצורך תשלום גמלאות בפנסיה תקציבית ולצורך תקצוב הפעילות השוטפת של מינהלת הגמלאות לפי הפירוט הבא: תכנית 12-11-02, גמלאות על פי הסכמים, הגדלת 38,742 אלפי שקלים בהוצאה נטו ו-30,871 אלפי שקלים בהוצאה מותנית בהכנסה. תכנית 12-13-02, מינהלת הגמלאות, הגדלת 3,871 אלפי שקלים בהוצאה נטו והגדלת 131 אלפי שקלים כהוצאה מותנית בהכנסה. תקציב התכניות האלה מועבר מתכנית 12-11-01, גמלאות מקופת המדינה ממנו מופחת סך של 42,613 אלפי שקלים בהוצאה נטו. הביצוע בפועל שנה היה נמוך מהתחזית, כך שבסך הכול אין שינו בסך ההוצאה נטו בסעיף זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הורדתם בסעיף 52 ואני שואל ממה הורדתם. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חשוב להדגיש שאנחנו לא מפחיתים מגמלאות או פוגעים בגמלאות שמשולמות אלא אנחנו מתאימים את התקציב לקצב הביצוע בפועל. אנחנו מפחיתים, כפי שאמרתי, מתכנית 12-11-01, גמלאות מקופת המדינה בה מרוכז התקציב של הגמלאות לעובדי המדינה מכיוון שהביצוע הזאת היה קצת יותר נמוך מהתחזית שחזינו בעת אישור התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם כן, אין איזושהי פגיעה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לא. בוודאי שלא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתם רואים ירידה באחוז הגמלאות מעבר למה שצפיתם? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חשוב לחדד שהתשלומים תלויים במידה רבה במספר העובדים שזכאים לגמלאות בשנה נתונה ומספר השנים שהם זכאים לגמלאות. הם תלויים בהחלטת עובדים האם הם רוצים לצאת לפרישה או לא. שאירים ותמותה של גמלאים ושאירים. לכן יש קושי מסוים לצפות כמה ישולם בסוף השנה. זה תלוי גם בשכר של העובדים, באחוזי הגמלה שנקבעו להם ויש קושי מסוים לצפות את זה. תמיד בסוף השנה אנחנו עושים תיקונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רואה כאן שבעיקר אלה הגופים החיצוניים שאתם בהסכמים אתם כמו ביטוח לאומי, רשות ..., חברת הדואר. שם אתם יודעים פחות או יותר מהו הצפי. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זה בדיוק אותו הדבר. גם התשלומים לגמלאים האלה הם צבועים במספר הגמלאים שפורשים בשנה נתונה ומספר השאירים. זה מאוד ודמה לגמלאות של פנסיה תקציבית וזה גם מתנהל באותו אופן. גם שם קשה לצפות באמצע השנה כמה בדיוק ישולם ואנחנו עושים תיקונים קטנים בסוף השנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היו לכם פורשים שפרשו מעבר לתחזית הראשונית שלכם שב-38 מיליון שקלים? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לא. אתה מתכוון לתכנית 12-11-02, נכון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 102. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אני אחדד. שם למעשה מה שקרה, יש תכנית פרישה בדואר וחלק מהתשלום בגין תכנית הפרישה הזאת היה אמור להתקבל במינהל הגמלאות. בגין כל פורש מתקבלת הכנסה במינהלת הגמלאות שמשמשת לתשלום הגמלה שלו לאורך השנים. כיוון שחלק מהתשלומים האלה היו אמורים להתקבל בחודש דצמבר, למעשה בסוף התהליך הבנו שהתשלום יתקבל רק בחודש ינואר בשנה הבאה או בתחילת שנת 2022. הפחתנו את ההוצאה המותנית בהכנסה ולכן נדרשנו להגדיל את ההוצאה נטו. בסך הכול השינוי בתכנית הזאת הוא בערך 7 מיליון שקלים שזה פחות מאחוז מסך ההוצאה בתקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו על גמלאי הדואר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היית אתמול בוועדת הכלכלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שהיה בוועדת הכלכלה, זה הסיפור של הדואר בכלל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה משפיע עליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מבחינת העובדים של הדואר, ידענו שבזמן הקורונה היו שם פיטורים של עובדים. חלקם יצאו לחל"ת וחלקם לפיטורים. יש לך מושג מה קורה עם זה עכשיו? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לצערי מינהלת הגמלאות לא עוסקת בזה. היא רק משלמת את הגמלאות. אני לא אוכל להתייחס לזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> את ראית עלייה בפיטורים בדואר מעבר לתחזית? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך היא יכולה לדעת? אם אלה פיטורים, זה לא מגיע לגמלאות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היא יכולה לדעת מה היא מעבירה כי שם היא מעבירה צ'ק לדואר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם אין גמלאי, אז לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה הוצאה מותנית בהכנסה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> באיזה מהתכניות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 12-11-02. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כפי שחבר הכנסת פינדרוס ציין, אלה גופים שמעבירים למינהלת הגמלאות תקציב והוא משמש את מינהלת הגמלאות שמשמשת שלם והיא משלמת את הגמלאות. לכן יש לה הכנסה מהגופים האלה, למשל מחברת הדואר או מביטוח לאומי ואז היא משלמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התקציב שמועבר מתכנית 12-11-01, אותה תכנית עליה אנחנו מדברים, מהי התכנית הזאת ממנה מועבר כסף? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זאת תכנית גמלאות מקופת המדינה. היא משמשת לתשלום גמלאות לעובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. כמה מתוך הגמלאות שנמצאות בפנסיות תקציביות ומה שאת משלמת בדואר? לאו דווקא בדואר אלא בכלל במינהלת הגמלאות. כמה פנסיות תקציביות מבחינת הכסף לוקח לכם הנתח? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> מסך התקציב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. מסך התקציב שאתם מוציאים, כמה מתוכו תקציב הפנסיות התקציביות. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> סך התקציב בסעיף 12 ממנו משולמת הפנסיה התקציבית עומד על כ-18 מיליארד ו-640 מיליון שקלים. אפשר לעשות את החישוב ביחס לכלל תקציב המדינה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם, בגדול. הפנסיות התקציביות הן השולטות שם נכון לעכשיו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכול שם פנסיות תקציביות. הפנסיה הצוברת לא משולמת משם. פנסיה צוברת, היא צוברת. זה הכול תקציבי. צוברת זה מקרנות הפנסיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו חייבים לעבור לתקציבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה לא יכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. אני נגד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כנראה יש לך פנסיה טובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות לגבי פנסיה תקציבית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים להצבעה בשעה 18:12. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:07 ונתחדשה בשעה 18:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 52, גמלאות ופיצויים. מי בעד? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כדי להשאיר טעם טוב, אנחנו בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו עוברים לרוויזיות שהוגשו על ידי החברים. הרוויזיה הראשונה היא לפנייה מספר 15 עד 17, המשרד לביטחון פנים. חבר הכנת אזולאי, אני מציע לך לחבר את שלושת הפניות של המשרד לביטחון פנים ולנמק את שלושתן ביחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מציע לי או שאתה אומר לי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מציע לך. היו לנו שלוש פניות של המשרד לביטחון פנים ואני מציע שנעשה את ההנמקה לשלושתן ביחד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שאחרי הדיון הכבד שהיה על המשרד לביטחון פנים, אני לא בטוח שאפשר לעשות את זה כך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר את הרוויזיה על פניות מספר 15 עד 17. יש כאן את התכניות של המשרד לביטחון פנים גם לגבי בתי הסוהר. אני טוען שלגבי בתי הסוהר לא קיבלנו מענה על כל מה שדיברנו, גם מבחינת מרחב הכליאה כאשר עדיין לא עומדים ביעדים. כשלא עומדים ביעדים לטובת האסירים, אני חושב שמן הדין זה שהיה צריך לעכב את הפנייה. אני טוען שלכל אסיר מגיעה הזכות שלו. מי שעבר עבירה, כמובן צריך לשלם עליה והוא משלם עליה והמשפחה שלו משלמת עליה, אבל זאת אחת הבעיות הקשות של שירות בתי הסוהר היא עם האסירים והעלינו אותה. הבעיה היא במרחב הכליאה ובג"ץ אמר שצריך לשחרר שחרור מינהלי אבל לא עומדים ביעדים האלה. לכן אני חושב שאי אפשר להמשיך ולהעביר להם כסף, עד שלא יעמדו בהחלטת בג"ץ. לכן אני מבקש להצביע בעד הרוויזיה ולפתוח את הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה רוצה לנמק את 26 עד 28 ואת 72 ו-73? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אני צריך שזה יהיה מונח בפני. בינתיים תצביע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד הרוויזיה על פניות מספר 15 עד 17? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פינדרוס, אם אתה מדי פעם רוצה לנמק, תגיד לי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> רוויזיה על פנייה מספר 26 עד 28. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> בתכנית 77-00-02. אחזקה של בתי הסוהר. אני לא יודע מתי יצא לך אלכס לבקר שם. אני ביקרתי יום אחד אדם שישב על עבירת צווארון לבן בארצות הברית. דרך אגב, על אי מתן עדות. העבירה שלו הייתה אי מתן עדות. אדם בן 70 ואני מוצא את עצמי בא לבקר ואתו בכלא ו אני א ומר לך שהזדעזעתי. ראשית, לא רצו שאני אכנס לשם. היה צריך להתקשר לקצין הכנסת. התברר לי גם למה לא רצו שאני אכנס. אמר לי מפקד הכלא למה. הוא אמר לי: זה לא מקום בשבילך להיכנס אליו, זה מקום לאסירים ביטחוניים. ביקשתי שיסביר לי איך היהודי הזה בן 70 שנעצר על אי מתן עדות נגד רואה החשבון שלו, הוא מוסגר לארצות הברית, איך אותו שמים שם כבר שבועיים ולי הוא אומר שאני לא יכול להיכנס כי יש שם אסירים ביטחוניים. בסופו של דבר נכנסתי לשם אבל באמת זה לא נעים. אנחנו צריכים לקיים דיון על זה, בטח כשאנחנו דנים בתקציב לשם כך ולכן אני מציע לפתוח את הרוויזיה הזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת רוויזיה על סעיף 26 עד 28? מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על סעיף 72 עד 73, המשרד לביטחון פנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני לא טועה, זה בקשר לקורונה. התקציב של הקורונה. יש נושא נוסף חשוב שהעלינו בפניהם, נושא ביקור האסירים באותה עת. אגב, אני מבקר אסירים לא רק כאלה שיש להם בעיות של מס אלא אני מבקר אותם וחשוב לבקר אותם ולעודד את המשפחות שלהם. יש נושא נוסף והוא קשור לביקורי הילדים של האסירים. המדינה נותנת את העונש למשפחה במקום לאסיר. האסיר מרצה את העונש, אז למה הילד צריך לסבול? אבא שלו, או במקרים חריגים האימא, נמצא בכלא ואנחנו מקשים עליהם. אגב, יש הצעת חוק של משה ארבל ושלי. סגן שר לביטחון פנים וגם משרד המשפטים ביקשו שנדחה את זה בשלושה שבועות, עד יום שני הקרוב. עדיין לא קיבלנו תשובה ולכן אני מבקש לפתוח את הרוויזיה עד שנקבל את התשובה ונחליט מה לעשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה 72 עד 73? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 50, תחבורה, פיתוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פנייה של משרד התחבורה. אמנם זה היה במהות של התכנית, לגבי הזכאים לסבסוד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם ערך צובר. דיברנו על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני הערך הצובר, היה סבסוד סטודנטים. אני חושב שגם בחורי ישיבות אמורים לקבל את זה. עצם זה שהם לא מקבלים את זה, זאת אפליה ולכן אני חושב שזה לא ראוי ולא נכון. הדבר הנוסף הוא לגבי חופשי-חודשי והערך הצבור. אנחנו יודעים שהערך הצבור, כנראה לקראת ינואר, יבוטל על פי החלטת שר האוצר. הפגיעה היא פגיעה דווקא במוחלשים ואני חושב שלא ראוי לפגוע בהם. אני מבקש לפתוח את הרוויזיה לדיון ולא להצביע על ההעברה עד שהדיון יתקיים והאפליה תתוקן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרווזייה על פנייה 50? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה ספר 58, משרד הביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מכיוון שזה מסווג ואנחנו לא יכולים לומר כל מיני דברים, קשה לי לנמק אבל אחד הנימוקים שהגשנו הוא בגלל שעדיין לא נכנסנו לוועדה המשותפת. אני מקווה שבתחילת השבוע תביא את זה להצבעה ונביא לכם את השמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריך רק לראות מה הפרוצדורה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מול ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזייה על פנייה מספר 58? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 70 עד 71, רשויות פיקוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא 67? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 67 זה משרד הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. אתה צודק. על רווחה לא הטלתי רוויזיה. אני הגשתי את הרוויזיה הזאת כי לא הסכמנו לעצם ההעברה של התקצוב כי לא יכול להיות של נדע בתחילת שנה מה המטרות - זה היה ברשות הטבע והגנים - על ההוצאות באזור ים המלח. אני חושב שהיה ראוי להעביר את הכול למקום אחד. גם בנושא הבולענים, כאשר הטיפול הוא אמנם דרך המועצה תמר והרשות השנייה, אבל בכל אופן אני חושב שגם מבחינת עין גדי שצריך לתקן ולסדר – לא קיבלנו תשובות מספקות. אני חושב שהתקציב הזה לא מספיק ואז נצטרך לבוא שוב בשנה הבאה. אולי כדאי שנמתין אתו לשנה הבאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת רוויזיה על פנייה 70 עד 71? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על סעיף פנייה מספר 75, משרד הקליטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמצא בדין ודברים עם משרד הקליטה. יש שאילתות שהגשתי ולא קיבלתי מהם מענה. לכן ביקשתי להגיש את הרוויזיה הזאת. גם עכשיו לא קיבלתי מענה מהמשרד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 75? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 76 עד 81, משרד החוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו הגשנו את הרוויזיה הזאת בגלל המצב של העובדים במשרד החוץ. כמו שאמרנו, 90 אחוזים מהעובדים לא מקבלים את מלוא השכר המגיע להם. באנו לכאן כדי לזעוק את זעקת העובדים. לכן אני קורא לכם בעניין הזה להצביע על פתיחת הרוויזיה. עד שלא ייפתר סכסוך העבודה שיש בין העובדים למשרד, אסור לנו להעביר את הכסף הזה ואנא מכם, באמת, תצביעו בעד קבלת הרוויזיה ונפתח את הדיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 76 עד 81, משרד החוץ? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 85 ו-86, משרד המשפטים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרנו שאנחנו לא יכולים שיהיה שם כסף קואליציוני. יכול להיות שהמטרה אליה מופנה הכסף היא מטרה מבורכת אבל אנחנו חושבים שצריך שתהיה נגישות גם לשפה האמהרית, גם לשפה הערבית, גם לשפה הצרפתית ואנחנו לא רואים שזה מגיע למקום הזה. אנחנו חושבים שמן הראוי שלא רק צריך מיליון השקלים בהסכם קואליציוני כזה או אחר שמנותב לדוברי השפה הרוסית אלא צריך להוסיף עוד כסף. אגב, מדובר ב-550 דפים מתוך 6,000 ומשהו דפים. אני חושב שצריך להצביע ולפתוח את הרוויזיה הזאת על מנת שנוכל לקבל תרגום גם לשפות שציינתי קודם לכן. בנוסף לכך הייתה דרישה שהשכר שלנו יהיה לא נמוך משכר השופטים. גם אנחנו עובדי ציבור. אני חושב שרק לשם כך היה כדאי לכם להצביע בעד. מכל היום הזה, זאת הכותרת שתצא, שאני רוצה שכר כמו של השופטים. אז מה? תבדוק איפה הם נמצאים עכשיו ואיפה אני נמצא עכשיו, תראה שאני עובד יותר מהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 85 ו-86? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 97 ו-98, משרד הכלכלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדע לך ששנינו יכולים לנמק את הרוויזיה אבל אנחנו רוים לחסוך בזמן למען העובדים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גם ברוויזיה הזאת, כל הסיפור הזה של משרד הכלכלה שמשלב צעירים ממגזרים מוחלשים בתעסוקה, החלטת הממשלה לא התקיימה עד היום ואין תכנית מערכתית איך משלבים אוכלוסייה צדדית כזאת, פחות מהקראים, מה-32 אלף קראים. המשרד עד היום לא הביא להחלטת ממשלה ולא רק זה אלא שבהחלטות ממשלה לכלל האוכלוסיות הוא מראש הדיר את החרדים. הוא הגדיר שתבוא החלטה מיוחדת למגזר החרדי. מעבר לזה שזה משמש להסתה נגד המגזר החרדי למה הוא לא משתלב בשוק התעסוקה, הוא גם דואג שהם לא ישתלבו ועושה הכול כדי שלא ישתלבו. הוא גם מעביר חוקים שלא ישתלבו וחוסם אותם. כשרוצים להעביר מיליון שקלים לדבר הזה, צריך להסביר בדיוק לאן הולך הכסף ואיך דואגים שמגזרים מוחלשים יוכנסו לתוך שוק התעסוקה. לכן אני מציע לפתוח את הרוויזיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה לפנייה מספר 97 ו-98? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 143 עד 145, משרד הכלכלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה על החלל. הרוויזיה הזאת הייתה מוגשת כי אני חושב שיש לנו מספיק מה להשקיע. זה טוב שיש גם על החלל אבל מהיכן שלוקחים את הכסף, מרשות האוכלוסין ומעוד מקומות – זה לא היה ראוי. לכן אני חושב שניגש להצביע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי בעד קבלת הרוויזיה על פנייה מספר 143 עד 145? מי נגד? מי נמנע? הצבעה לא התקבלה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הרוויזיה לא התקבלה. רוויזיה על פנייה מספר 122 עד 124, המשרד לשירותי דת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לומר רק דבר אחד. כמה רוויזיות יש לנו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשארו לנו עכשיו ארבע רוויזיות ועוד שלוש רוויזיות ב-18:45. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתוך התחשבות בעובדי הכנסת, לא בחברי הכנסת – אנחנו מקבלים על זה משכורת – אנחנו מושכים את כל הרוויזיות. הם עבדו מספיק קשה עד עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. כל הפניות התקבלו ואושרו. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:30. << סיום >>