פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



26
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/01/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 155
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ט בטבת התשפ"ב (02 בינואר 2022), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> עבודת ועדות החריגים לנושא הכניסה והיציאה מישראל בשל הגבלות הקורונה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
גלעד קריב – היו"ר
יום טוב חי כלפון
אורי מקלב
אוסאמה סעדי


מוזמנים: 
	דב ליפמן
	–
	ח"כ לשעבר

	מיכל קוטלר וונש
	–
	ח"כ לשעבר




מוזמנים באמצעים מקוונים:
	נטלי אור-חן
	–
	סגנית ראש מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

	אמנון שמואלי
	–
	מנהל, רשות האוכלוסין וההגירה

	עירית ויסבלום
	–
	מנהל, רשות האוכלוסין וההגירה

	רועי כהן
יהל פטישי
	–
–
	יועץ בכיר למנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה
פיקוד העורף

	שמואל אמסלם
	–
	מנהל חטיבת שירות לנוסע נתב"ג, רשות שדות התעופה

	ליאור ברס
	–
	פעילה למען זכויות כניסת זרים לישראל




ייעוץ משפטי: 
גור בליי

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
אורנית אפלבוים - חבר תרגומים

<< נושא >> עבודת ועדות החריגים לנושא הכניסה והיציאה מישראל בשל הגבלות הקורונה << נושא >>


 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, תודה על הצטרפותכם לדיון. על סדר היום: עבודת ועדות החריגים לנושא הכניסה והיציאה מישראל בשל הגבלות הקורונה. נמצאים איתנו חברי הכנסת לשעבר מיכל קוטלר וונש ודב ליפמן. תודה על ההצטרפות והעשייה האינטנסיבית בנושא הזה. נציגי הממשלה נמצאים בזום, נתתי להם היתר להשתתף באמצעות הזום לנוכח העובדה שקבענו את הדיון לפני ימים ספורים בלבד.

כפי שאמרתי, אני מתכוון מעכשיו אחת לשבוע לקיים ישיבת מעקב בנושא הכניסה והיציאה מישראל. מהדיונים הבאים אני כן מצפה לנוכחות נציגים של משרדי הממשלה בחדר. ייקבע דיון מעקב נוסף ליום ראשון או שני הבא, אנחנו נודיע היום באיזה יום זה יתקיים.

המטרה של הדיון שלנו היא לא לעסוק בעקרונות, אלא לעסוק בפרטים. הקדשנו מספיק זמן לעיסוק בעקרונות. אני הוצאתי פניה לרשות האוכלוסין, למשרד החוץ ולמשרד הבריאות ביום חמישי. קיבלנו מה מענה, ואנחנו נעבור על הדברים אחד לאחד. נמצאים אתנו פה גם חברי הכנסת לשעבר שיציפו סוגיות, ואנחנו נבקש את ההתייחסות שלהם.

ברשותכם, אני מציע שקודם נעבור על סעיפים קונקרטיים כדי שנקבל תשובות, אז תציפו את המצב כפי שאתם מבינים אותו, ונקבל תשובות מהמדינה.

נמצאת אתו עורכת הדין מירה רווה ממשרד הבריאות, מר אמנון שמואלי מוועדת החריגים, עורכת הדין עירית ויסבלום ורועי כהן שחתום על מכתב התשובה אלינו.

הסוגייה הראשונה היא נושא המלוניות בכניסה של הזרים המגיעים לארץ. אני רוצה לפתוח ולומר שככל שנוקפים הימים אנחנו שומעים מצד נציגי ממשלה, וזו גם העמדה שלנו, שסגירת השמיים מפסיקה לשרת צורך אפידמיולוגי. 

צריך לזכור שלסגירת השמיים יש שני היבטים, ההיבט הראשון זה יציאת ישראלים, וההיבט השני זה כניסת זרים. אני לא יודע עדיין מה כוונת הממשלה, האם התנועה הדו כיוונית תתאפשר באותו מועד. יש לי איזושהי תחושה שגם הדבר הזה ייעשה במדרגות.

אני רוצה לומר עוד פעם, נושא המדינות האדומות מגיע אלינו לאישור, כולל ביום שלישי הזה. גם אחרי שיבוטל עניין המדינות האדומות, הוועדה הזו מבחינתי היא הוועדה שתעקוב אחר נושא כניסת הזרים לישראל. הבחירה של הממשלה לעבוד על פי חוק הכניסה לישראל בעיניי לא עולה בקנה אחד עם רוחו של חוק סמכויות מיוחדות לנגיף הקורונה. זאת בערך הפעם ה-99 שאני אומר את הדברים. 

הדיונים האלה יימשכו אחת לשבוע כל עוד יש איזושהי הגבלה על כניסה לישראל. אנחנו נעבוד כך בפתרון בעיות. אני מאוד מקווה שגם לטובת ענף התיירות הישראלי וגם לטובת אזרחים ישראליים שיש להם בני משפחה בחו"ל, וגם לטובת יהודי העולם כולם מהר מאוד יוסרו המגבלות על כניסת זרים לישראל.

 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

אדוני היושב ראש, כיוון שהעלית את הנקודה הזאת אני חייבת לומר שאנחנו במציאות מתגלגלת כבר כמעט שנתיים, של חריגים על חריגים, אקורדיון נפתח ונסגר. זו לא אשמת הגורמים שנמצאים פה, הם בעצמם קורסים.

אני חייבת לומר לך שהתמונות של סילבסטר לפני סבתא, מעידה על תיעדוף מאוד ברור של מדינת ישראל. כמו שאמרת, הנתונים האפידמיולוגיים לא מצדיקים, והנה אנחנו עדיין ממשיכים בזה שלא נוצרת מדיניות ברורה שקודם כל יוצרת את הכלל, ואז הגורמים שנמצאים פה דנים על החריגים מן הכלל. 

אמרנו כבר שהיה כלל של משפחה מדרגה ראשונה, אמרנו שכדי לצאת, מי שמחזיק בדרכון כפול מן הסתם או יוצא לעבודתו או למשפחתו. אני מבינה את הרצון רק להמשיך ולדבר על האקורדיון הנסגר ונפתח כיוון שזאת סמכות הוועדה, לדבר על החריגים שהולכים ונבנים או מתכווצים.

אני רק מבקשת, חייבת להיות עצירה באיזשהו שלב, ויצירת מדיניות מראש, מבעוד מועד, שמחייבת את הממשלה לקחת בחשבון את ההשלכות לפני הסגירה ולפני הפתיחה. גם אם עכשיו במקרה בגלל ההיגיון האפידמיולוגי או חוסר היגיון כזה יחליטו שוב לפתוח את השמיים באיזשהו סדר כפי שלא יהיה, אנחנו כנראה שוב נהיה במצב הזה בגל שישי.

לא ניתן לדמיין ששנתיים לתוך האירוע נמשיך במסר הזה של סילבסטר קודם לסבתא מבחינת תיעדופה של מדינת ישראל, או אבא או ילד, או כל גורם אחר. 

אגב, זה לא נכון רק בנושא העלייה והקליטה. כל הנקודה של אמון הציבור, שהיא בסוף המפתח למאבק במגיף עולמי. אמון הציבור הולך ונשחק. במקרה הזה, אמון הציבור של אזרחים ישראלים, של עולים שמבקשים להשוות את מצבם לשאר אזרחי ישראל. אמון הציבור הגדול של העם היהודי שכן רואים במדינת ישראל כמדינת הלאום. אמון הציבור הולך ונשחק כשנתיים לתוך האירוע.

המושכות בידיים שלך, אדוני היושב ראש, כיוון שאין אף וועדה אחרת שדנה בנושא הזה. צריך להנגיש לממשלה את ההכרח לייצר את הכללים ולא רק לעקוב אחרי החריגים. תודה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור, אני מקבל את דברייך. אני חושב שאנחנו חיים במציאות מאוד מורכבת. אני אומר עוד פעם, הייתי קצת נזהר מההגדרה של סילבסטר לפני סבתא למרות שזו כמובן כותרת תופסת, אבל האבחנה היא קצת אחרת. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח.

 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

אז אני רק רוצה לחדד, זו לא רק כותרת. עבור עולים ששנתיים נמצאים באירוע הזה, האב, הילד, האם או הסבתא, לא ראו אותם כשנתיים והמצב הנפשי הולך – הם גם אזרחים של מדינת ישראל. עבורם לראות תמונות של מסיבות סילבסטר לא בא בחשבון, כשבסוף הם לא מבקשים זכויות עדיפות, הם מבקשים השוואת תנאים.

הם לא רוצים לחגוג במסיבה, אלא לקבל חיבוק מהורה או מילד. בגלל זה אני אומרת את זה ממש לא ככותרת. אילו היית אומר את הדברים האלה לפני שנתיים אז אולי כותרת. היום, שנתיים אחרי – שוב, זה לא הגורמים שנמצאים פה, זו החלטת ממשלה לייצר קודם כל מהו הכלל. אז הגורמים שנמצאים פה יכולים להיות חלק מיצירת החריגים, שככל שצריך מגדילים, מאריכים, מצמצמים את החריגים.

לא ניתן להמשיך להתנהל במציאות – אגב, בשביל הגורמים פה שפשוט קורסים, של וועדת חריגים שדנה במקום שקודם יהיה הכלל והם ידונו רק בחריגים. זו הכוונה. תודה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור. אני מבקש קודם כל מרועי כהן שחתום על מכתב התשובה של רשות האוכלוסין וההגירה, אם אפשר לפתוח אותו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בוקר טוב.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

קיבלתי את מכתבכם הבוקר, ואנחנו נעבור עליו סעיף סעיף. אני הצגתי בפניכם דרישה שלמיטב הבנתי התקבלה בישיבה הקודמת, והיא שאנשים שמרכז חייהם בישראל ייכנסו לישראל. מי שמרכז חייו בישראל, צריך להיכנס לישראל בין אם זה ממדינה אדומה ובין אם זה ממדינה לא אדומה, בין אם הוא עומד בהתוויית חיסון ובין אם לא, יגיע לישראל. זה מרכז חייו. כאן הוא יעמוד בכללים שיש לאנשים מחוסנים או לא מחוסנים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אני אשמח להתייחס. מרכז חייו בישראל זה מונח מאוד רחב. במכתבך ציינת לגבי אזרחים, אז כמובן שאזרחים יכולים להיכנס לישראל בכל שלב, ועליהם אין בכלל דיון.

לגבי שאר הקריטריונים, כמו שאמרנו אם זוג נמצא בהליך מדורג הוא יכול להיכנס כחלק מהתהליך, גם אם הוא הגיע ממדינה אדומה. בכל שאר המקרים בעקבות התוויות בריאותיות, אנחנו בודקים כל מקרה לגופו.

לצורך העניין, סטודנט שיצא לחו"ל, על אף שרוב חייו לפני ההכרזה על המדינות האדומות הוא בישראל, בשלב זה בשל ההתוויות הבריאותיות הוא אינו יכול לחזור לישראל, בדיוק בגלל הסיבה ש – 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה בניגוד למה שנאמר פה בוועדה. אני פשוט לא מצליח – בניגוד למה ששמעתי מתומר מוסקוביץ' בדיון הקודם. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

זה לא בניגוד לדברים שנאמרו. אני הייתי בוועדה ואני מכיר את הדברים שנאמרו. זה אותם כללים מעת ההכרזה על מדינות אדומות, זה לא בניגוד למה שאמר. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תחכו ליום שלישי ותראו איך אין רשימה של מדינות אדומות. בסדר גמור. תודיע לראש רשות האוכלוסין שב-31.01 לא תהיה לכם יותר יכולת להשתמש בחוק הכניסה לישראל. אתם תביאו לפה תקנות שתאושרנה, בסדר גמור. אנחנו נמשיך פרט פרט, אני פשוט רוצה לראות כמה מהבקשות של הוועדה אתם מילאתם.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אין בעיה, בשמחה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

	אני ביקשתי שזרים העומדים בהתוויית חיסון ייכנסו לישראל לטובת אירועי חיים משמעותיים של אזרחים ותושבים ישראליים בהתאם לקריטריונים הנוהגים ביחס לכניסה ממדינות לא אדומות. אני מבין שגם לזה אתם מסרבים.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אתם ביקשתם להחיל את אותם קריטריונים של מדינות לא אדומות גם למדינות אדומות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה הקריטריונים לכניסה של בתי משפחה ממדינות אדומות לאירועי חיים משמעותיים?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

ניתן להיכנס לחתונה, הורים יכולים להיכנס לחתונה של ילדיהם. כמובן חתן וכלה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אחים ואחיות?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אחים ואחיות אינם יכולים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

סבים וסבתות?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

גם אינם יכולים. כרגע ממדינות אדומות הקריטריונים היחידים שאנחנו מאשרים זה כניסה של הורים לחתונת ילדיהם, השלמת תהליך עלייה, הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כלומר, סבתא לא יכולה להגיע להשתתף בהלוויה של הנכד שלה.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא נתקלנו בבקשה כזו, אני מניח שאם ניתקל כן נאשר אותה ספציפית כלפי הסבתא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וכלפי דוד, ונכד שרוצה להגיע להלוויית סבתו?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

עוד פעם, אנחנו מאשרים כניסה מדרגה ראשונה של קרבה ראשונה בשל התחלואה והסכנה ממדינות אדומות. זו בדיוק הסיבה שאנחנו עושים הפרדה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר גמור, שמעתי. הסגירה הזאת לא מקובלת על הוועדה. אתם לא רוצים להקשיב לבקשות של חברי הכנסת, אז אנחנו נטפל בזה כמו שצריך לטפל בזה. אין שום בעיה. הצוות המקצועי מייעץ ומתנגד, דעתם של כל חברי הכנסת בוועדה כנראה לא מספיק חשובה לכם, אז בסדר. גמור.

שני דברים יקרו. אחד, לא יאושרו תקנות של מדינות אדומות. תמשיכו להגביל כניסת זרים מכוח הכניסה לישראל, וב-31.01 אתם תאבדו את יכולת השימוש שלכם בחוק הכניסה לישראל. זה מה שהולך להיות כאן, אין שום בעיה. 

בעוד שעה מתחיל פה דיון על חוק הקורונה, זה יהיה הסעיף הראשון שאני אעלה. נגמר השימוש שלכם בחוק הכניסה לישראל. אתם תביאו תקנות כשתגבילו זרים בכניסה שלהם לישראל מכוח הקורונה. כנראה אצלכם לא מבין מה משמעות הדיאלוג בין רשות מבצעת לרשות מחוקקת, אז הרשות המחוקקת תאותת לכם מה צריך לקרות.

בסדר גמור, אני לא כועס עליך, אני כועס על שולחיך. הכל בסדר, נמשיך הלאה. 

סעיף שלישי, אני ביקשתי מזכאי שבות שהחלו הליכים לקראת עלייה יורשו להיכנס לישראל בכפוף לעמידה בהתוויית חיסון והחלמה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אז כמו שאמרנו, למעשה כל מי שפותח תיק עלייה ומקבל אשרת א'1, מאושרת כניסתו למדינת ישראל גם אם הוא מגיע ממדינה אדומה. כל מי שזכאי לעלות למדינת ישראל כניסתו מותרת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה התנאי לזה שאדם יוכל להגיע לישראל? הוא לא ארז עוד את המיטלטלין, הוא בא כדי לשכור דירה, כדי לראות איפה לרשום את הילדים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אני אתן כותרת, ואני אשמח שגברת נטלי אור חן תשלים את הפרוצדורה. בגדול, הוא צריך לפתוח תיק עלייה בסוכנות היהודית, ואז להגיש בקשת לאשרת עולה בקונסוליה. נטלי, אני אשמח אם תוכלי להרחיב על הפרוצדורה.

 << אורח >> נטלי אור-חן: << אורח >>  

אני רק אגיד שיש עדיין בעיה בהכרה של כל התווים הירוקים והמשמעות על המלוניות. אנשים מגיעים ונאמר להם כשהם עולים על המטוס שאם תהיה להם בדיקה אחת שלילית אז הם ייצאו למקום שהם שריינו כדי להתבודד בו, ואז הם נותרים במלונית ואנחנו מקבלים שיחות באמצע הלילה גם מארצות הברית וגם מפה. תוכן השיחות הוא שאמרו לנו שנוכל לצאת עם בדיקה אחת שלילית, אבל לא נותנים לנו לצאת מהמלונית.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תכף אנחנו נדבר על המלוניות עם משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

רועי, כדי לחסוך זמן, חוץ מלהפעיל את תיבת הדואר ההומניטרית המהירה וקיצור ההגבלה לחוזרים ל-30 ימים, קיבלתם משהו מהבקשות של הוועדה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בוודאי, קיבלנו הרבה מהבקשות של הוועדה. אפשר להמשיך לעבור על הדברים. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז לגבי העולים, תכף אנחנו נחזור לזה. אנחנו עוברים לכניסה למדינות שאינן אדומות. אני ביקשתי שתאפשרו לזרים שעומדים במתווה חיסון והחלמה להיכנס לאירועי חיים משמעותיים של קרובים מדרגה ראשונה, ובעצם דרגה שנייה שהגדרנו אותם פה.

קרובים מדרגה ראשונה זה הורים, אחים ואחיות, ודרגה שניה זה סבים וסבתות, דודים ודודות וכולי. מה עשיתם עם העניין הזה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לגבי דרגה ראשונה, קיבלנו את הבקשה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אבל זה כבר היה, מה קיבלתם?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אתה הצגת את הבקשה, ואני אומר מה כרגע המצב. מדרגה ראשונה הכניסה מאושרת. בחלק מהמקרים מאושר גם לסבא וסבתא, במקרים של חתונה, בר מצווה ולידה.

אנחנו עכשיו נשב אל מול נתוני התחלואה שמשרד הבריאות הוציא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה זה אנחנו עכשיו נשב? הדיון היה בשבוע שעבר.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

נכון, הוועדה מתכנסת אחת לשבוע לפי הנתונים שמשרד הבריאות מציב לה, ולפי זה תשקלו את האפשרות להרחיב או לא להרחיב לאותן מדינות שאינן אדומות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז גם כאן קיבלתי מכם תשובה שלילית, כרגע לא שיניתם.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בשלב זה מאושר לסבים וסבתות לאותם אירועי חיים שציינת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה כבר היה.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

שוב, זה המצב כרגע. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז המשמעות היא שלא קיבלתם את בקשת הוועדה.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לשאלתך, לא הרחבנו את זה לדודים ודודות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

וגם אמרנו אירועי חיים משמעותיים, זה למשל כשסבתא בבית חולים.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לגבי הסעיף הזה, אנחנו אישרנו כניסה לחולים קריטיים גם ממדינות אדומות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

למי אישרתם את הכניסה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

קירבה ראשונה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז אם הנכד רוצה להיפרד מסבתו, הוא לא יכול, גם אם המדינה לא אדומה.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בשלב זה הוא לא יכול.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז לא קיבלתם את בקשת הוועדה. סעיף 5, זה בעצם החולי המשמעותי. גם את סעיף 4 לא קיבלתי וגם את סעיף 5 לא קיבלתם.

 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

אדוני, אני יכולה להחזיר אותך אחורה למה זה לפתוח תיק עלייה כדי שנחדד את זה?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עוד רגע נגיע לעולים. אני רוצה להבין אילו בקשות התקבלו, פשוט הייתה כאן תמימות דעים. סעיף 6, בני זוג של אזרחים ישראליים שעומדים בהתוויית חיסון והחלמה יורשו להיכנס גם במקרה שאין רישום פורמלי כנשואים או ידועים בציבור, אם הקשר הזוגי הוכח באופן ברור. אתם אומרים שזה תואם את המדיניות הקיימת כבר, אבל קיבלנו אינדיקציות ברורות שזה לא המצב. נאמר לנו בצורה ברורה שהקונסוליות לא מכירות את הפרוצדורה הזו.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לאחר הדיון האחרון בוועדה, משרד החוץ אישר את ההנחיות גם לכל הקונסוליות. זיו יכול להגיד מה החידודים שנעשו להנחיות מאז הדיון האחרון בוועדה. כרגע זו המדיניות הקיימת.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז אנחנו תכף נברר אותה ונשאל עליה. 

7, אזרחים ישראליים שמרכז חייהם בחו"ל לא יידרשו לחתום על התחייבות לא לחזור לישראל למשך 90 ימים עם יציאתם לארץ. בעקבות הנחיית שרת הפנים, רוככה הדרישה להתחייבות למשך 30 ימים. יצוין כי הצהרה כזו נועדה להשגת התכלית של התקנות – 

איך זה מתיישב עם מה שדיברנו לגבי היציאה של אזרחים ישראליים שעובדים בחו"ל? הם עדיין נדרשים לחתום על התחייבות לא לחזור ל-30 ימים?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

למיטב ידיעתי זה השתנה בתקנות האחרונות. מי שעובדים בחו"ל –

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני מנסה להבין את העניין. לגבי העובדים, לא חלה דרישה של 30 ימים.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לגבי מי שלא עובד בישראל? יש אזרח ישראלי שחי בז'נבה, יש לו אימא קשישה פה, הוא מטפל בה על ידי זה שהוא מגיע פעמיים בחודש לסוף שבוע. האיש מחוסן, המדינה לא אדומה. אתם עדיין עומדים על זה שהוא לא יגיע?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הוא יכול להגיע, אבל בשל החזרה הוא צריך להגיד שהוא מגיע לטפל בקשיש חסר ישע.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כלומר, כל פעם הוא צריך להגיש בקשה, למרות שהוא אזרח ישראלי. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בוודאי, הבקשה היא בעת היציאה למדינה האדומה כמו כל אזרח ישראלי אחר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עוד פעם?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הבקשה היא עבור היציאה, לא לכניסה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כל אזרח ישראלי שיוצא עכשיו למדינה שאינה אדומה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

מדברים על אדומות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כל אזרח שיוצא נדרש היום לחתום לא לחזור תוך 30 ימים?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אם הוא יוצא למדינה אדומה.

 << אורח >> עירית ויסבלום: << אורח >>  

אזרח ישראלי שאומר שהוא יוצא למקום מגורים קבוע בחו"ל, האינדיקציה לזה שמקום מגוריו הקבוע בחו"ל זה שהוא יהיה שם 30 ימים. זה חלק מהרציונל של הפחתת המעברים, וזו חלק מהאינדיקציה של הוועדה לוודא האם אכן מקום מגוריו הקבוע הוא בחו"ל. במקרה כזה הוא אמור להיות שם יותר מפה, זה הרעיון של התקנה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

גברתי עורכת הדין ויסבלום, יש דרכים קצת יותר יעילות לוודא שמרכז חייו של אדם הוא במקום אחר, מאשר לעשות לו את תרגיל השהייה של 30 ימים אם הוא צריך לחזור לפה. מה ההיגיון שהוא יחזור לשם ואז יגיש לכם שוב בקשה אם יש לו אימא חולה? לא הגיוני יותר שתהיה פרוצדורה אחת שתקל עליו לעשות את זה?

אחרי שריככתם ל-30 יום, אני חייב לומר שזה לא הדבר המרכזי. האם הקו האדום עובד? סעיף 8 במכתב. האם הקו האדום מופעל?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כן. למעשה זו כתובת מייל שמפעיל משרד החוץ ופורסם בכל האתרים החל משבוע שעבר. כל מי שפנייתו לא נענתה, יכול לשלוח מייל לכתובת המייל שמפורסמת ולקבל מענה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר, אני אשמח לקבל ממשרד החוץ נתונים. סעיף 9, האם התייחסתם לזכאי שבות שהחלו תהליך עלייה? סעיף 10, לא תחול הגבלה על פניה חוזרת של מבקשים. אני מבין שזה ירד.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הורדנו את ההגבלה בניגוד לעמדתנו המקצועית. אנחנו נשמח להציג את הנתונים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

נשמח לקבל את הנתונים. התשובות שלכם, צר לי, לא מקובלות עליי ועל חברי הוועדה שהיו פה בדיונים הקודמים. הדאגה שלכם לבריאות הציבור לא גדולה מדאגתנו. מבחינתנו המדיניות כרגע היא לא מידתית.

אם הדברים היו נעשים על פי חוק הקורונה, לא היינו מאשרים לכם את התקנות האלה. אין לי כרגע את הסמכות הזאת, כי הממשלה החליטה על דעת עצמה להפעיל את חוק הכניסה לישראל ולא את חוק הקורונה.

אם לא תשתנה המדיניות שלכם בחודש הקרוב, אני אמליץ לחברי הוועדה לשלוח מכם את האפשרות הזאת בחוק. תעבירו את המסר לראש רשות האוכלוסין, היו לי אתו דין ודברים.

תשובותיכם לא מקובלות עליי. הן משקפות חוסר הלימה קיצוני למצב שאנחנו נמצאים בו. גורמי משרד הבריאות עומדים ואומרים בתקשורת, בימים האחרונים, שתמה ההצדקה האפידמיולוגית להגבלות. אלה דברים מפורשים ששמעתי הבוקר. 

איך יכול להיות שאתם ממשיכים לחשוב שאתם יכולים למנוע מנכד להשתתף בלוויית סבתו? איפה נשמע דבר כזה? אני פשוט לא יכול להבין את זה. איפה נשמע הדבר הזה, שנכד לא יכול לבוא להיפרד מסבתו על ערש דווי? איפה נשמע הדבר הזה שאח לא יכול לבוא להיות לצד אחותו שאיבדה את הילד בתאונת דרכים או במלחמה? מה, אנחנו בסגר?
 << דובר >> 
לא, אנחנו לא בסגר. אתה יודע למה אנחנו לא בסגר? כי גם הבוקר עמדתי 40 דקות בפקקים לירושלים. לי יש פרמטר מאוד פשוט. בכל הסגרים הייתה לי עבודה חיונית, אז נסעתי. אני יודע מתי זה סגר ומתי זה לא. בסגר לא עומדים 40 דקות. בסגר לא חוגגים את ראש השנה האזרחית, ולא מגיעים 100,000 אנשים להילולת הבאבא סאלי. אני בעד שמי שרוצה יחגוג את תחילת השנה האזרחית, אני כבר הייתי במיטה בשעה הזו. גם מי שרוצה ללכת להילולת הבאבא סאלי, שילך. חבר'ה, זה פשוט לא עובד.

אני רוצה להבין את הדברים שלא עובדים במה שכבר אישרתם. היה פה דיון של וועדה, אמרו כל חברי הכנסת את דעתם. הלכתם, וחוץ מהידוק בירוקרטי, לא נגעתם בשום דבר מהותי. מה אתם מודיעים לכנסת? שרשות האוכלוסין, משרד החוץ, משרד הבריאות שומע – הרי לא אמרנו לכם לפתוח את כל השמיים. קיבלתם מאתנו בקשות מידתיות וקונקרטיות. 

ההודעה שלכם אלינו היא שהבקשות שלנו לא מתקבלות? זהו? בסדר, הבנתי. אני מודיע לכם שביום שלישי הקרוב לא יאושרו תקנות המדינות האדומות. אני אציע לחברי הוועדה לדחות את התקנות.

אני פותח פה סבב. ייקבע מחר עוד דיון בבוקר לעניין הזה. או שתחזרו עם תשובות אחרות או שלא אאשר יותר תקנות קורונה. זה לא שלא אאשר, כי יש את סעיף 24, אני אמליץ לוועדה לדחות אותם. 

תעבירו את המסר לשרים ולמנכ"לי המשרדים. אני הולך לבטל את רשימת המדינות האדומות ביום שלישי, אם בכלל תגיע כזו, לנוכח הרשימה הזו. אם לא תחזרו אם תשובה שנותנת מקום לבקשות של חברי הכנסת – לא צריך לקבל 100%, אבל לדחות 100%? 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אני לא חושב שנדחו 100%.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

דחיתם 100% מהבקשות המהותיות שנוגעות למקרים הומניטריים. זה מה שעשיתם, נתתם את המעיל, תראו לנו בעוד שבוע איך יש ניצול לרעה, אבל את כל הדברים המהותיים לא שיניתם.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אנחנו הוספנו את הכניסה לחולים קריטיים, שינינו הרבה מאוד מהדברים שעלו בדיון.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לא זו דעתי, זה לא הניתוח שלי. לפי הניתוח שלי לא צעדתם אפילו לא צעד אחד משמעותי בעידן שבו יש סימן על ההצדקה האפידמיולוגית להגבלות על השמיים. חבר הכנסת יתייחסו, אנחנו נפתח בסבב. חבר הכנסת סעדי, בבקשה.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>  

בוקר טוב אדוני יושב הראש וחבריי. אני מסכים איתך, לצערי לא עושים חשבון לוועדה ולמה שאנחנו אומרים. אנחנו כבר בכמה וכמה הזדמנויות מעלים את אותם הנושאים, ועם כל הכבוד, יש התעלמות, שמים פס, לא יודע מה. עובדה שאתה אומר, אדוני היושב ראש, שנדחו 100% מהבקשות המהותיות. זה אומר דרשני.

אני אוסיף על מה שאמרת ושאלת בתחילת הדיון, שגם הנושא של הפיצוי וההחזרים לכל אלה שבוטלה הנסיעה שלהם, עד היום לא קיבלנו שום תשובה. אמרו שיביאו ויפצו, אבל בפועל אנחנו מידי יום מקבלים פניות של אזרחים שהפסידו את מיטב כספם.

אתה צודק אדוני, אני בטוח שכמעט לא תהיה לנו רשימה של מדינות אדומות בימים הקרובים, כי הם השיגו את המטרה. המטרה הייתה שבחג המולד, בשנה האזרחית בהם הייתה חופשה מרוכזת בבתי הספר, אזרחים ומשפחותיהם תכננו לנסוע ולחגוג, ומנעו את זה מהם. 

עכשיו אנחנו שומעים, ויש יותר מידי רמזים שעוד רגע פותחים את הכל. המצב באירופה השתנה? אני שומע להפך, ברוב המדינות המצב מבחינת שיעורי תחלואה לא ירד באופן משמעותי. אני מסיק מזה שכל השיקולים לצערי היו שיקולים זרים.

אני לא יכול שלא להעלות שוב ושוב את הנושא של כל הענף שנפגע. יש ענף שלם שנפגע. סוכני נסיעות, חברות אוטובוסים, בתי מלון. נכון שאתה אומר שיש חוגגים בחג המולד ובשנה האזרחית, אני ראיתי בנצרת שהשתתפו אלפים ועשרות אלפים, אבל בתי המלון לא קיבלו את התיירים שהיו מקבלים בכל שנה. מי מפצה אותם?

אני גם שאלתי לפני שבוע בדיון המשולב בוועדת חוקה עם וועדת הבריאות – הייתה גם ישיבה של וועדת העבודה בהשתתפות שר האוצר שהגיע לוועדה. שאלתי על העניין הזה, ואמרו שעוד מעט הם מגישים הצעה לפצות. מישהו ראה? מקלב, ראית? מתי מפצים אותם?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ביום שלישי הזה מתקיים דיון משותף של וועדת הכלכלה וועדת החוקה על פיצויים לענף התעופה והתיירות. אני הבוקר ראיתי שחבר הכנסת מיכאל ביטון נכנס לבידוד, נאחל לו החלמה מלאה ונראה איך לקיים את הדיון המשותף. לא נדחה אותו, כי זה דיון חשוב. אני אהיה אתו היום בקשר ונראה איך מנהלים את הדיון.

תודה חבר הכנסת סעדי. האם חברי הכנסת מקלב וכלפון רוצים להתייחס עכשיו, או אחרי שנשמע עוד תשובות? בבקשה, חבר הכנסת מקלב.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

	אני חושב שהאמירה שלך לגבי כך שזה לא שאנחנו לא נאשר, אלא נדחה, היא אמירה חשובה מאוד. אנחנו מגיעים באיזשהו מקום לשלב שבו אנחנו בשגרה של חירום. אחרי שנתיים צריך לאזן קצת בתוך התקנות והנהלים את הדרישה של הוועדה שעלתה, לגבי האיזון בין מצב של חירום, של סגירה מוחלטת, לבין סוג של מידתיות. 

צריך לאזן בין מצב שאנחנו מכירים מפניות הציבור – אבל זה לא רק פניות ציבור, הן מלמדות אותנו את ההסתכלות הכללית ואת נושא ההתנהלות שאנחנו מבקשים לאמץ אותו. יש בזה היגיון ויש גם אנושיות, של סוג של התנהלות הגיונית ואנושית בזמן חירום.

	צריך לדעת שההבדל בין מה שאנחנו מבקשים להרחיב זה הבדל שאם מספר הנכנסים והיוצאים מהארץ יעמדו על 2%, אז אנחנו רוצים לאשר עוד 2%. רוב התקנות, רוב הציבור לא מגיע. אנחנו מדברים על מקרים שהם יחסית בודדים, באחוזים נמוכים למה שרגיל בשגרה.

	צריך להגיד שאנחנו לא פורצים פרצה שכולם נכנסים וכולם יוצאים. אנחנו תוחמים את זה באופן מידתי. אנחנו לא מדברים על וועדת החריגים, גם כיום היא פועלת בהיגיון. אנחנו מדברים על ההנחיות לוועדת החריגים כדי שתוכל להפעיל שיקול דעת מתאים יותר למציאות האנושית, וגם לשעת חירום. 

	לא ניכנס לשאלה האם האומיקרון מדבק יותר או פחות חמור, זה נמצא בתוך הקהילה חזק מאוד. אנחנו היום מבקשים למנוע בכניסה לארץ או ביציאה מהארץ, וזה היה כשלא ידענו. צריך לצאת מהקיבעון הזה, שהוא לא מאוזן, לא גמיש.

	אני יכול להבין את החשיבה שאם ניתן משהו בקלות, אז יבקשו עוד. אני מדבר על המערכות שלנו, צריך לצאת ולראות את התמונה הרחבה, האנושית, הגמישה. לא יקרה שום דבר אם נעשה את זה. זה התייחסות כוללת.

	בהתייחסות יותר פרטנית, הייתי רוצה להבין, אחרי שאמרתם שלצאת – אני לא שמעתי שקיבלת תשובה על האם יציאה לצרכי עבודה אפשרית גם לא ל-30 ימים, או לא. התשובה היא לא?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

לעבודה מותר.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

ומה צריך להביא? איזה סוג של אישורים?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אדוני היושב ראש, זה ממש לא עובד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מייד נבקש התייחסות. ברמה העקרונית, צריך להראות שאתה עובר לחו"ל. תלוש משכורת, אישור מעביד. 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

יכול להיות שגם יש לך את העסק שלך. השאלה אם זה עובד או לא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה נכנס לתוקף ביום חמישי שעבר. אם עדיין יש בעיות, צריך להעלות את זה ונטפל בזה. זה דווקא דבר שכן קיבלו, אבל אני רוצה להזכיר שזה במסגרת תקנות שהן בסמכות הוועדה. זה סמכות של הוועדה לאשר או לא לאשר את התקנות. זה הגיע בדרישות והמשרד המתאים, עם כל הכבוד, זה משרד הבריאות ולא משרד הפנים. משרד הבריאות קיבל את העמדה הזאת.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

ההנחיה של שרת הפנים על יציאה של 30 ימים ולא 90 ימים זה כבר עובד? אם זה כבר עובד, אז אני מקבל ביקורות על כך שזה לא עובד. אם זה יעבוד, יכול להיות שזה בסדר, אבל אם זה כבר שבוע בתוקף –

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה לא שבוע, זה כמה ימים. אנחנו נבדוק. כרגע קיבלנו תשובה שזה עבר ל-30 ימים. ככל שזה עוד לא חלחל לכל המקומות, צריך לתת לנו את המידע הזה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

הדבר האחרון, אנחנו דיברנו בוועדה הקודמת עם נחמיה מארגון הסטודנטים על כך שסטודנטים שרוב חייהם בארץ, כשהם יוצאים הם רוצים לדעת שהם יוכלו לחזור למקרה של סבא או סבתא. אני מקבל את מה שאמרת שהם לא יכולים לאחוז בחבל בשני הקצוות שלו, אבל הם רוצים להחליט אז תן להם את האפשרות. איך זה עובד בשטח, מידע שהם רוצים לקבל, הם רוצים לקבל את מה שכל אזרח ישראלי מקבל. איך עושים את זה?

אני חושב שבנקודת האיזון הם רוצים להיות במקרה הזה, מכיוון שרוב מרכז חייהם כאן, כמו אזרח ישראלי שרוצה לצאת. מקשים עליו לצאת, והוא יכול לחזור. צריך לאפשר לו בהתאם לאזרחים שדורשים מאזרח ישראלי, לפי אותם פרמטרים. תודה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תודה. חבר הכנסת, כלפון, בבקשה.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

	אני הקשבתי לתחילת הדיון באמצעות השידור. רציתי להודות לך על זה שעמדת על כל נקודה, ובעצם חשפת את הבעיה העיקרית שאנחנו נתקלים בה בימים האחרונים. יש בקשות מאוד מידתיות של הוועדה לוועדת החריגים להקלה בקריטריונים, והבקשות האלה לא נענות בפועל בכלל. אין שום שינוי בטיפול וועדת החריגים בימים האחרונים בנוגע לכניסה ויציאה של ישראלים וזרים.

	אני אתעכב קודם כל לגבי היציאה מישראל, שזה כן בסמכות הוועדה. לגבי ישראלים שעובדים בחו"ל, כרגע יש לי במייל יותר מעשר דוגמאות של אנשים שעובדים בחו"ל ולא נותנים להם בכלל לצאת, או שדורשים תצהיר של 30 ימים.

	יש גם מקרים שללא קשר לתצהיר – יש לי מקרה כרגע של רופא שיניים ששלח את כל הניירת, הוא צריך להיות בפריז לצרכי עבודה ולא נותנים לו. יש לי עוד מקרה של רואה חשבון שלא נותנים לו. הוא שלח תלושי משכורת, ואמרו לו שזאת לא הוכחה שהוא עובד בחו"ל. הוא שלח תלוש משכורת של צרפת לחודש נובמבר, והוועדה השיבה לו שהבקשה לא מתקבלת. 

	יש פער עצום בין מה שאנחנו אומרים בוועדה למה שהציבור חווה בשטח. זו הנקודה הראשונה, ישראלים שעובדים בחו"ל, כרגע עדיין לא נפתרה הבעיה.

	המקרה השני זה טיפולים רפואיים. אני עדיין מקבל מקרים דיי ברורים, למשל אדם שצריך לנסוע לפריז כדי שיתקינו לו התקן בלב ויש לו תור ב-09.01 – שוב, זה מקרים אמיתיים. הקרדיולוג קבע לו תור, וזו פרוצדורה רפואית דחופה, אבל לא נותנים לו לצאת. הוא שלח את כל הניירת וזה לא עבד.

	עוד מקרה שכאב לי, איש מבוגר מעל גיל 80 שגם צריך לנסוע לעשות טיפול רפואי, נתנו לו אישור אבל לא לאשתו. האדם מעל גיל 80, ברור שהוא לא ייסע לבד לעבור טיפול רפואי שיכול להיות שהוא לא יקום ממנו. אמרו לו שבגלל המסמכים הרפואיים הוא יכול לנסוע, אבל אשתו לא יכולה לבוא אתו. כל מה שאני אומר מגובה אצלי במסמכים, זה מקרים אמיתיים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אזרח ישראלי?

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

כן, הוא אזרח ישראלי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

עולה חדש, בטח.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אני לא יודע מתי הוא עלה, אבל הוא ישראלי. כנראה עדיין מטופל בצרפת, או שהתחיל עם קרדיולוג לפני הרבה שנים ורוצה להמשיך אצל אותו רופא.

עוד מקרה מהימים האחרונים, זוג הורים שהבת שלהם ילדה בצרפת, רוצים לנסוע להיות איתה ולא נותנים להם לצאת. כל זה מגובה אצלי, וזה רק מהימים האחרונים. אני לא ממציא את המקרים, הם מגיעים אליי וזה מראה על הפער בין מה שכתוב בתקנות ומה שנאמר בוועדה, לבין מה שהאזרחים חווים בפועל.

אני רואה את התשובות, הם שולחים לי הכל. אני חושב שיש פה בעיה מאוד רצינית בטיפול במקרים האלה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אחד הדברים שאנחנו נצטרך לעמוד עליהם, וחשוב לי לומר את זה, זה מה מתוך הדברים האלה זה מדיניות, ומה זה כשל בירוקרטי. אני רוצה להסביר. תראו, אני לא נכנס כרגע לשאלה של מדינות אדומות, הממשלה חשבה שזה נכון, אנחנו אישרנו את רשימת המדינות האדומות. זה הוביל למצב שוועדת החריגים מתמודדת עם עשרות אלפי פניות.

אני מניח שבכל תהליך שבו במשך שבועיים נקלטות עשרות אלפי בקשות וצריך להגיב תוך 24 שעות, יהיו לנו מקרים שנופלים בין הכיסאות. התפקיד שלנו זה לראות אם יש דרך לערער, ולכן גם התעקשנו להוריד את הסיפור הזה שאם פניתם אסור לפנות שוב. יש גם וועדת השגות. היה לנו חשוב שגם אם דחו את הערעור, לא זה יפסול את הדרך להגיש שוב בקשה.

אנחנו צריכים לראות מה מתוך המקרים שאתה מדבר עליהם זה פשלות, דברים שנופלים בין הכיסאות, ומה זה מדיניות או קושי בהכנסת מדיניות חדשה. תכף נשמע את מר שמואלי ונבין ממנו.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

כל זה היה רק בנוגע ליציאה מישראל, שזה בסמכות הוועדה. אלו מקרים ברורים שלא תואמים את הקריטריונים עליהם הצבענו בוועדה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

כל חבר כנסת הופך להיות לשכה של פניות הציבור.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אדוני, אתה כבר העלית את הדברים אבל אני מבקש לדייק בכניסה. לא מדובר כבר על ישראלים שצריכים לצאת מישראל, אלא תושבי חו"ל שצריכים להיכנס לישראל. אתה הגדרת את זה כאירועים משמעותיים בחיים, אבל זה לא קורה. מלבד לוויות – וזה לפי מה שכתוב באתרים, אם נכנסים לאתר עם הקריטריונים, גם הלוויות רשומות שם ולא שום אירוע אחר. זה מאוד בעייתי.

אותה בעיה קיימת גם במקרים הומניטריים. אנחנו עדיין נתקלים בבעיה למרות שכמו שאמרנו, אם הסבתא חולה מאוד וקרובי משפחה רוצים להיכנס, לא מאפשרים להם. אני מסכים עם העמדה של יושב ראש הוועדה שזה לא יכול להימשך ככה. הגיע הזמן שייצא מהוועדה מסר ברור גם מבחינת הסמכויות שבידיה, שזה לא יכול להימשך ככה. 

אנחנו שומעים את זעקת הציבור, יש כבר קמפיין של יהודי התפוצות. כל ראשי הארגונים גם בארצות הברית וגם בצרפת הוציאו מכתבים לראש הממשלה בעניין. יש קמפיין עצום שהצטרפו אליו גם חלק משרי הממשלה, ורבים מחברי הכנסת. יש פה קריה אמיתי וכאב אמיתי, והגיע הזמן לשים לזה קץ.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

יש סוגיה של הקמפיין הכנס את עמי. ההיסטוריה היהודית מסתכלת באירוניה על המציאות הזו. אני באמת אומר, אני עוד לא שם. אני חושב שהאירוע של המדינות האדומות משבש לנו את היכולת לבנות מדיניות. אני רוצה להזכיר שבלי אומיקרון, היו פה שמיים סגורים לתיירים. אני לא בטוח שתוך שנייה יפתחו את השמיים לתיירים, הלוואי.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

תיירים לא, אבל יהודי התפוצות זה קצת שונה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

יהודי התפוצות שמגיעים לפה – תייר זה לא מילה גסה. יש תיירות שקשורה ביהדותו של אדם, ויש תיירות שלא קשורה. אנחנו עוד בשלב מקדמי לקמפיין של הכנס את עמי, אנחנו נגיע לזה. אנחנו נמצאים בשלב שהוא כולו במחוזות התפיסה ההומניטרית של אזרחי ישראל, זה עוד שלב מקדמי.

אם היינו מבקשים לפתוח את השמיים ל-10,000,000 זכאי שבות, אז היו באים ואומרים לנו שיש מתקפת אומיקרון. על מה אנחנו מדברים? על עוד 2,000 אנשים שייכנסו בשבועיים הקרובים לישראל על רקע מקרים הומניטריים. 

חבר הכנסת לשעבר ליפמן, בבקשה.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני לא אעבור על כל הרשימה שכבר עברת עליה. יש את נייר העמדה, עדכון מהשטח של יד לעולם בפני כל חבר כנסת.

מה שאני רוצה לדעת, עכשיו יהיו לנו תשובות מאמנון וכל השאר. עכשיו, יש סבא וסבתא שמחכים להגיע ללידה של נכד או נכדה? עכשיו, היום לא ב-31.01. האם יש דרך שהם יכולים כבר להגיד שזה יהיה מותר? יש סבא וסבתא שרוצים לנסוע לבת מצווה של הנכדה שלהם בארצות הברית, האם הם יכולים להגיד שהם ירחיבו את זה גם למקרים כאלה? אח שרוצה לנסוע לחתונה

בשביל מה לחכות ליום שלישי? מה הבעיה שהם יגידו – ישבנו פה והם אמרו כן, אנחנו הפצו לציבור שכנראה יהיה מותר, ועכשיו אנחנו רואים שזה אסור. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אתה מדבר על היציאה מהארץ.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

יציאה מהארץ, בוודאי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

המטרה שלנו זה להיות מאוד קונקרטיים.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

אני אומר, יציאה מהארץ של סבא וסבתא לאירועי חיים של נכד, אח ואחות. שהם יגידו עכשיו שמותר להרחיב את זה, ואפשר היום לבקש ולצאת מהארץ. זה מה שאני אומר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

את זה כבר שינינו.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

אבל הם לא שינו.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

רק כדי לדייק, אנחנו מבקשים לקבל את ההתייחסות מה קרה בעקבות שינוי חריג מספר 1 ו-2, אירועי חיים משמעותיים.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

אני יודע שאתה תגיע בהמשך לסוגיה של המלוניות, אבל מכיוון שיש לי זכות דיבור עכשיו אני אדבר גם על זה. אנחנו ישבנו פה עם חבר הכנסת מקלב, ושאלנו בפירוש את משרד הבריאות האם מישהו שחי פה בארץ ומחוסן בארץ יכול ללכת הביתה, והם אמרו כן. הפצנו את זה לציבור.

מה קרה לאחר מכן, ביום חמישי אחרי הצהריים, אני לא יודע מי החליט את זה אבל מישהו שהחליט שכל מי שמגיע בלי דרכון ישראלי הולך למלונית עד לתוצאה שלילית. עולים חדשים הגיעו לפה, המשפחה עומדת בחוץ עם שלטים ושלחו אותם למלונית.

יותר מזה, איזו מלונית? הם לא קיבלו אוכל או שתייה 12 שעות. דתיים שתקועים שם בשבת לא קיבלו מיץ ענבים או יין, לא קיבלו לחם ושום דבר להבדלה. הם תקועים שם, סוגרים את כל הדלתות בקומה וגם המעלית נעולה. הם מתקשרים לשירות למטה כדי שיעזרו להם במשהו, הם היו עם כאב בטן, הם לא קיבלו שום תשובה. זה כמו כלא. 

אנחנו צריכים לשמוע מפיקוד העורף מי נותן את ההוראות האלה לשלוח עולים חדשים, אנשים מחוסנים מהארץ שיש להם דירה בארץ, למלונית. זאת בניגוד למה שאמרו לנו ממש פה לפני כמה ימים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אתה מדבר על אנשים עולים או שמרכז חייהם בארץ, אבל הם לא אזרחים.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

אין להם דרכון ישראלי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זאת אומרת, אם עכשיו כרגע מגיע אדם ממדינה אדומה ומרכז חייו פה בישראל, האם הוא נשלח למלונית בניגוד לאזרח הישראלי?

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

כן. ביום חמישי אחרי הצהריים מישהו שינה את זה. שאלתי את פיקוד העורף מי נתן הנחיה כזו, והם אמרו שמשרד הבריאות. שאלתי את משרד הבריאות, אז הם אמרו שזה מרשות האוכלוסין. שאלת את רשות האוכלוסין אז הם שלחו אותי בחזרה לפיקוד העורף. זה מעגל, ובסוף אנשים סובלים.

זה מה שרציתי להביע פה. אנשים סובלים, בוכים לנו, ומה קרה? אנשים ברחו בלי המזוודות שלהם, כי יומיים הם היו שם בלי דברים שהם צריכים. אחר כך הם שאלו איפה המזוודות שלהם, ואמרו להם שלא ייתנו להם את המזוודות עד שהם ישלמו קנס של 10,000 ₪ כי הם יצאו בלי אישור. יש להם כבר תוצאת PCR שלילית, והם פשוט מרגישים שהם בכלא.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה חידוש, חילוט מזוודות כדרך להבטחת תשלום קנס. תודה רבה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

שמי שהוא לא אזרח ישראלי, נכנס למלונית?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו נשאל את משרד הבריאות. שליחה למלוניות זה באחריות משרד הבריאות.

 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

רק כדי לחדד את הנקודה הזו, יש פה תלמידים ששבו ארצה. הם לא אזרחים ישראליים, אבל עם תו ירוק של מדינת ישראל כיוון שהם חיים פה והם חוסנו פה. הם חזרו הביתה, ההורים העלו אותם חזרה על מטוס מתוך ידיעה מסוימת. הם הגיעו לארץ, וכפי שציין חבר הכנסת לשעבר ליפמן הם נלקחו למלוניות.

אני לא רוצה לחזור על הדוגמאות, הן רבות וכואבות. אני חושבת שמה שמתחדד פה זו הזעקה שאנחנו שומעים אותה. אני אומרת שוב, אתה אומר שאנחנו עוקבים רק אחרי החריגים וזה רק בכנסת הזו, אנחנו כבר שנתיים פועלים בצורה הזאת.

חבר הכנסת מקלב אמר שהחירום הפך לשגרה, וזה אכן כך. התנהלות שגרתית צריכה להתנהל אחרת מחירום, ולכן הקריאה חייבת להיות למדיניות ברורה והוליסטית שגם מתפרסמת. שום דבר לא נמצא באתר שלהם. אני מזמינה אותך עכשיו להיכנס לאתר.

גם הדברים שלכאורה כבר הוחלטו פה לא מונגשים לציבור. אני לא מדברת אפילו על השפה האנגלית, אני מדברת על השפה העברית. זה לא מונגש לציבור, ההחלטות והעובדות לא מונגשות, ואנשים לא יודעים מה מצבם.

נאמר פה עוד דבר אחד שאני מבקשת לחדד, להבין מה זה זכאי חוק השבות, מה זה פתיחת תיק עלייה, מי צריך לאשר שנפתח תיק עלייה. זה בלי לדבר על המשפחות של מי שכבר עלו לארץ, שעדיין נמצאים בתווך מכיוון שהם לא יפתחו תיק עלייה, הם רק נמצאים במצב מתמשך של שנתיים שהם זועקים לשמיים את המרחק ההולך וגדל בין התפיסה של מדינת ישראל שמתעדפת את העלייה, שמעודדת אותה, ובסופו של דבר לא מבינה את ההשלכה על העולים. 

מי שעלה ארצה להגשים חזון וחלום הותיר מאחור הורים או ילדים. זה אומר שהאנשים האלה נמצאים כבר שנתיים בחוסר ידיעה, חוסר יציבות הולכת ולא נגמרת ולא נראה לעין מתי היא הולכת להיגמר.

חייבת להיות מדיניות. וועדת חריגים לא יכולה להיות האמצעי שמשמש אותנו כדי להציף אנשים – אגב, גם לא מגדילים את כוח האדם, אז עם העליות והירידות של המציאות אותם אנשים, אותו מספר אנשים קורסים תחת הנטל בכניסה וביציאה. זה לא בר קיימא, אדוני היושב ראש. את זה צריך להנגיש לממשלת ישראל. חייבים לייצר את הכלל לפני שאומרים מה הם היוצאים מן הכלל. תודה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תודה. עורכת הדין ליאור ברס ואז נעבור לאמנון שמואלי. אני מבקש להתייחס לא למרחב הרעיוני אידאולוגי, אלא דברים שנסגרו בוועדה ולא עובדים.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

היא יכולה לדבר על הסטודנטים והוויזות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ליאור, בבקשה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >>  

תודה על כינוס הוועדה ועל זה שאתם מבינים מה למעשה קורה פה. אמירה נורמטיבית קטנה בהתחלה, אני מתקשה להבין למה הדיון בכלל לגבי כל הדברים האלה נעשה מול רשות האוכלוסין בזמן שיש לנו עמדה של משרד הבריאות מלפני חודש, שאומרת שאנשים בעלי מרכז חיים בישראל יוכלו לחזור. אני לא מבינה למה רשות האוכלוסין היא זו שמנסה להגן לכאורה על הבריאות או ההסדר האפידמיולוגי בזמן שיש עמדה של משרד הבריאות שאומרת אחרת. 

אני כן רוצה להציף את העניין של נושא האשרות. זה אפילו לא עניין של האומיקרון או של חודש נובמבר, אין מדיניות סדורה בנושא האשרות ואנשים שמרכז החיים שלהם בישראל. יש לי התכתבויות מחודש אפריל עם גברת נטלי אור חן שנמצאת פה, בהן אני מבקשת ומתחננת שתפורסם מדיניות לעניין כניסת זרים לישראל.

זה דבר שעכשיו הוועדה מתעסקת בו כבר חודש, זה לא נעשה כמו שאמרה חברת הכנסת לשעבר. זה לא מפורסם באתר, אין שום מידע. חזרתי על זה גם בישיבה הקודמת וגם בישיבה הראשונה. אין שום מידע לציבור.

אני כן רוצה להתעכב על מה שאמר פה רועי מרשות האוכלוסין. הוא אמר שלא תאושר כניסת – דיברת בנקודה הראשונה על כניסה של אנשים שמרכז חייהם בישראל, ורועי התייחס לסטודנטים לדוגמה ואמר שלא תאושר כניסת סטודנטים ממדינות אדומות.

אני רוצה לשים פה את הדגש, בגלל שבחוזרים שעברו לחברות תעופה, עברו ליאט"א והופצו, נאמר במפורש, וזה גם עמד במבחן המציאות, שנושאי ויזות א', שזה א'1 זכאי שבות, א'2 סטודנטים, א'3 אנשי דת, א'4 משפחות של א'2 ו-א'3 ו-א'5 תושבים ארעיים, כל האנשים האלה במבחן המציאות, אם הם מחוסנים, יכולים לחזור ממדינות אדומות בלי אישור פרטני. זה הוראות שהופצו לחברות התעופה במסמך מה-19.12. כבר ב-19.12 זה היה כתוב, ולכן אני לא מבינה למה מוצגת פה עמדה אחרת מרשות האוכלוסין. זה קצת מוזר.

לגבי אנשים אחרים שמרכז חייהם בישראל, זה ויזות ב'. יש לנו ויזות ב'1, ב'3 וב'4, האנשים האלה יכולים לחזור ממדינות אדומות בכפוף לאישור כניסה פרטני. אני לא יודעת מה הקריטריונים לקבלה של האישור הזה. לצורך העניין, בני זוג שבהליך המדורג אמורים לקבל את זה. אני לא יודעת לגבי עובדים זרים לדוגמא חקלאות, סיעוד וכולי.

זה העניין רק בשביל להבין מה קורה פה מבחינת המדיניות שכנראה רשות האוכלוסין לא מודעת אליה. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו תכף נבדוק את זה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >>  

לגבי הבעיות, כמו שאמרנו נושאי ויזות ב' צריכים לקבל אישור פרטני לעלייה למטוס בחזרה ממדינה אדומה. אני יודעת שהם זכאים לאישור הזה אם הם מחוסנים. אמנון אישר לי שהם צריכים את האישור הזה בשביל לעלות למטוס, ועדיין אין ספור קונסוליות מסרבות להנפיק את האישור הזה בטענה שנושאי ויזות ב' לא זקוקים לאישור הזה בחזרה ממדינה אדומה.

אני רוצה להדגיש, ממדינה כתומה או צהובה, נושאי ויזות ב' לא צריכים את האישור הפרטני. ממדינה אדומה, הם כן צריכים את האישור. לצערי הקונסוליות אומרות שלא צריך ממדינה אדומה אישור לעלייה למטוס. פה יש בעיה, והעברתי לוועדה שמות, מספרי דרכון, סטטוסים עם סטטוס חיסוני של נושאי ויזות ב' שהקונסוליות סרבו להנפיק להם אישור עלייה למטוס בטענה שהם לא צריכים.

אגב, גם לשכת רמת גן של רשות האוכלוסין לוקה באותה בעיה וטוענת שנושאי ויזות ב' לא צריכים אישור עלייה למטוס ממדינה אדומה. 

מילה נוספת לגבי המדינות האדומות, ויזות ב'2 שהן ויזות תייר רגילות, בזמנים רגילים זו הוויזה שמקבלים בכניסה לישראל בשדה תעופה. אני רוצה לדבר על פתיחת ההליך המדורג. יש אנשים שכרגע נמצאים בתחילת ההליך, לפני קבלת הסטטוס הראשוני של ויזת ב'1, או אפילו לפני הגעה לארץ של בן הזוג הזר.

זה אנשים שנמצאים ממש בפתיחה של ההליך, חלקם בארץ עם ויזות ב'2 מחכים לראיון, חלקם עדיין בחו"ל. זה אנשים שהם עכשיו כבר מחכים רק לעלות למטוס ולעבור לישראל, להגר לישראל. הם התפטרו מהעבודה, סיימו חוזה שכירות וכולי, וצריך להתייחס לפתיחה של ההליך המדורג כחריג שיכול להיכנס ממדינה אדומה.

לא יתכן שאדם שהחל תהליך מדורג, הגיש את מסמכי הסף – 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

ליאור, שמענו כרגע מרועי מרשות האוכלוסין שכל קשר זוגי שניתן להוכיחו מאפשר הגעה.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >>  

לא ממדינות אדומות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני לא שמעתי את האבחנה הזאת בין אדומות ללא אדומות.

 << אורח >> ליאור ברס: << אורח >>  

אני אומרת מה שאני מכירה, מציפה בעיות שאני מכירה. יש פה הבדל בין קשר שאפשר להוכיח אותו לצורך כניסת ביקור, שזה החריג שדיברנו עליו בישיבה הקודמת, לבין הליך מדורג של אנשים שמהגרים לישראל.

לגבי אנשים שפתחו בהליך המדורג, יש מעין הקפאה, מדיניות של רשות האוכלוסין שאגב לא תמיד קורית, אבל בחלק מהקרים היא קורית, שאומרים לאותו אדם שבגלל שהמדינה ממנה הוא מגיע הפכה לאדומה, מקפיאים לו את ההליך המדורג והוא לא יוכל להגיע לישראל מתי שתכנן. זו נקודה לגבי מדינות אדומות ופתיחה של הליך מדורג.

עוד נקודה שעלתה בשבוע שעבר ולא התייחסת אליה ברשימה שלך, יציאה למדינות אדומות של אנשים שמרכז חייהם בישראל. אם חס וחלילה יש מישהו שגר בישראל, סטודנט, בן זוג, עובד זר וכולי, וחס וחלילה יש לו מקרה שהוא צריך לצאת למדינה אדומה, מקרה מחייב, כמו שישראלים צריכים לצאת למדינה אדומה, אין כרגע פרוצדורה שאומרת איך האדם הזה חוזר לביתו אחרי שיצא למדינה שהוכרזה כאדומה.

דיברת על זה בשבוע שעבר, ליצור איזשהו מנגנון שאנשים כאלה שהיו מחויבים לצאת למדינה אדומה ועומדים בקריטריונים של ישראלים, לצורך העניין, איך אנחנו דואגים שהזרים האלה יוכלו גם לחזור. 

כרגע ההנחיה מרשות האוכלוסין היא שלא תתאפשר חזרה לישראל של נושאי אשרות שיצאו למדינה אדומה עד להודעה חדשה. כלומר, אם עכשיו חס וחלילה בן הזוג שלי צריך לצאת לספרד להלוויה, הוא לא יודע איך לחזור עד להודעה חדשה. זו כרגע המדיניות.

נקודה אחרונה לגבי המלוניות, אני מכירה שלפחות נושאי אשרות א', מחוסנים בישראל, לא נשלחו למלוניות. יש לי עדות מאתמול שגם העברתי אותה לחבר הכנסת לשעבר ליפמן, של משפחה שלמה שגרה בישראל עם ויזות ב'1 ו-ב'2 נשלחו למלונית, למרות שכולם בעלי תו ירוק ומחוסנים בישראל. 

זה בקצרה, אני אשמח לשמוע התייחסות.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תודה עורכת דין ברס. מר אמנון שמואלי, בבקשה.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם. אני מציע שהנתונים ידברו בעד עצמם. אני שומע כל מיני אמירות של חריגים שהפכו את זה לכלל. בסך הכל, 17% מהבקשות נדחו. כל היתר או אושרו או התבקשו להמציא מסמכים נוספים.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

בכניסה או ביציאה?

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

ביציאה. אתמול בלילה החברים שלי, כולם עסוקים באלה שלא מילאו את הבקשות. הם מגיעים לשדה התעופה ומתקשרים אליי כל מיני אנשים שמכירים את הטלפון שלי, ואומרים לי תשמע, בן אדם נמצא בשדה ולא נותנים לו לצאת, הוא גר בחו"ל. החוק חייב להגיש בקשה מסודרת.

אתמול בלילה כל הטיסות לארצות הברית, טיפלנו בוועדת חריגים. הם ממלאים את זה בשדה תעופה, לא לפני. הם לא מצטיידים במסמכים לפני. בסך הכל 17% מהבקשות בסך נדחו. 

לגבי ההקלות שנכנסו, אירוע חיים משמעותי וכדומה, זה נכנס רק ביום חמישי. הוצאנו הנחיות מסודרות לשטח –

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אמנון, אתה אומר עכשיו שאדם שצריך לצאת לחו"ל לרגל לידה יכול לצאת?

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

בוודאי.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אז אני אומר לך, יש לי כרגע מישהו כזה, הבת שלו ילדה. הוא הגיש שלוש פעמים מאז יום חמישי את הבקשה ונדחה.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

ביום חמישי רק התקבלה ההחלטה.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

מאז הוא הגיש שלוש פעמים.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

אז אני אומר עוד פעם, זה מחלחל. בשישי שבת יש כוח אדם מצומצם שמטפל. אנחנו מוציאים בהנחיות שלנו לכולם, אירוע חיים משמעותי, לידה, לוויה, חתונה. הרחבנו את זה גם לסבים, סבתות ובני משפחה מקרבה ראשונה. הגדרנו את סבא וסבתא כקרבה ראשונה.

אם רק 17% נדחו, אז תגידו שכולם יוצאים. כל מי שמבקש יוצא, רבותיי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אמנון, אני רוצה לומר משהו. כרגע אחרי התיקון שביצענו ביום רביעי שעבר בתקנות – אני חייב לומר שבעיניי כרגע אחרי התיקון שביצענו יחד איתכם בתקנות היציאה, אני חושב שמרכז הכובד של הבעיות הוא בכניסה לישראל ולא ביציאה. 

אני חושב שיש לנו איזשהו אתגר, נקרא לו בירוקרטי, שבאמת השינוי הזה נכנס רק לפני כמה ימים. אנחנו נצטרך לראות בימים הקרובים שזרם הפניות אלינו מפסיק.

אנחנו רושמים לפנינו את הדברים החשובים שאתם אומרים. עלו פה גם מקרים שהחריג ההומניטרי לא הביא לתשובה חיובית כמו במקרה של הלידה, או במקרה שלמרות שהמציאו מסמכים כמו תלושי שכר על מקום עבודה זה לא אושר.

יכול להיות שיש פה חבלי לידה של המדיניות המרחיבה, אנחנו נחכה כמה ימים. אנחנו מבקשים ממך, אמנון, שתשימו לב שהדברים ברורים ומחלחלים. 

יש לנו פה אתגר מאוד גדול עם הכניסה לישראל.


 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

שניה לפני הכניסה, רק לגביה יציאה, כרגע בחריגים נמצאים חיילים בודדים ולא בנות שירות. כרגע יש לנו בנות שירות שמסורבות יציאה.

 << אורח >> דב ליפמן: << אורח >>  

לא רק זה, גם בשמחות. בדקתי ובאתר מופיע רק הורים לטובת חתונה.

 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

זה לא מתעדכן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

החריג שונה כאן בוועדה, אני מבקש שהאתר יעודכן לאלתר כך שהוא משקף את לשון התקנות.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

יש קובץ וורד לגבי היציאה מישראל של ארבעה עמודים עם 19 קריטריונים. זה אותו קובץ מלפני שלושה שבועות, שום דבר לא עודכן שם. עדיין יש 90 ימים. כשנכנסים לאתר, זה מה שרואים. חשוב לעדכן את זה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עלינו על הנקודה, אנחנו בדיוני מעקב. 


 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

בקריטריונים ליציאה השתנו 23 קריטריונים. החברים שלנו בוועדה עובדים לפי הקריטריונים – 

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אבל זה לא מעודכן באתר.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

אני לא הקדוש ברוך הוא שבורא את העולם ביום אחד.


 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

רק הבהרה אחת לגבי היציאה, 30 ימים זה לכולם? כלומר, מי שיוצא ל-30 ימים, לא מוגבל –

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

כל מי שמגיש בקשה ורושם – אני אומר שוב. אנשים מגישים את הבקשה ורושמים את זה ב'אחר', אני הולך לתקופה ארוכה. מה זה תקופה ארוכה? יש שם קריטריון שנקרא יוצא ל-30 ימים או יותר. אם הוא בוחר את זה, הוא מקבל אישור אוטומטי. אנחנו גם ביקשנו שזה יהיה אוטומטי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני רוצה לומר משהו. אנשים נמצאים בלחץ, אנשים מגיעים מרקעים שונים מבחינת שפת האם שלהם. אין שום מנגנון בירוקרטי שמתמודד על אלפי ועשרות אלפי בקשות בשבוע, שאין מקרים שנופלים בין הכיסאות. אסור לגזור מן הפרט אל הכלל באופן אוטומטי.

אני אומר עוד פעם, ביום חמישי נכנסו הקריטריונים והתקנות החדשות, בחצות בין רביעי לחמישי, ניתן לוועדת החריגים כמה ימים להתארגן. אנחנו מבקשים כמה בקשות קונקרטיות: ראשית, שאתר האינטרנט יעודכן בהתאם על כל טפסיו.

דבר שני, חברת הכנסת לשעבר וונש קוטלר מעלה את הצורך הברור, דינן של בנות שירות לאומי בודדות כדינן של חיילים בודדים, זה טריוויאלי.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

דה-פקטו זה מה שקיים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו צריכים לוודא. אנא וודאו שהסיפור הזה של בנות השירות הלאומי חלחל היטב. אני מבקש שתנקטו ביד קלה בהוכחות לצורך עבודה בחו"ל. צריך להפעיל שיקול דעת מרחיב. כשאדם מביא טופס משכורת מחוץ לארץ, לא צריך לומר שאולי הוא עושה את העבודה שלו מישראל. עובדה שהמעסיק שלו בפריז, אז צריך לאפשר לו לצאת.

אמנון, אני רוצה להבין, לך אין נגיעה לכניסה לישראל, נכון?

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

יש לנו נגיעה, אני אתייחס אליה. כמו שדיברה הדוברת האחרונה, באשרות א'1 עד א'5, הם עולים למטוס בלי שום אישור, בלי צורך במסמך נוסף. התנאים הם שתהיה ברשותם אשרה בתוקף, ושיהיו מחוסנים על פי הכללים של משרד הבריאות הישראלי. אלה הכללים, כל אלה עולים אוטומטית.

כל היתר הם עולים על פי ב'1, ב'3, ב'4, למעט מדינות אדומות, שם נדרש אישור פרטני כדי לעלות למטוס. זה כל ההבדל. יש לו אישור פרטני, אז הוא עולה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עורכת הדין ברס מציגה מצב שבו פונים לקונסוליות אותם תושבים, אותם מחזיקי אשרה, והקונסוליות לא מנפיקות להם את האישור כי הוא לא נדרש.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

זה טופל מול משרד החוץ. הם הורידו את ההנחיות לשטח. אנחנו כל שבוע עושים וועדה בין משרדית הכוללת אותנו, את משרד החוץ, משרד הבריאות, אנחנו קובעים את המדיניות ומורידים את זה לשטח. לוקח כמה ימים עד שזה מחלחל, אבל באופן עקרוני זה ירד לשטח.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

פה בדיוק צריך להיות המענה בקו האדום. אם אדם הזמין טיסה ביום רביעי, זה שהוועדה מתכנסת שוב ביום ראשון, ואז לוקח עוד חמישה ימים להוריד את ההנחיות לשטח, הכל מקובל עליי, רק שלאדם יש טיסה ביום רביעי. אם אין לו את האישור הפרטני, יושב אדם, שבכל זאת יש לו מעמד בישראל, הוא לא אזרח או תושב קבע אבל מדינת ישראל הנפיקה לו אשרה.

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

אלה שמאשרות, זה אוטומטי.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

האדם הזה יודע שהוא צריך אישור פרטני כי חברת התעופה אמרה לו. הוא פונה לקונסוליה, והם לא מנפיקים לו אישור פרטני. מה יעשה אותו אדם כשיש לו טיסה?

 << אורח >> אמנון שמואלי: << אורח >>  

מרבית האנשים האחראיים יוצאים עם הטופס ביד. רשות האוכלוסין מנפיקה להם אישור לפני שהם יוצאים מהארץ. מרביתם מסודרים. אלה שטסו בצורה כזו או אחרת, אפשר דרך הארץ, דרך הקונסוליה. בכל מקרה אפשר. פתחנו הרבה אפיקים.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

פה אני רוצה לראות את התוצאות של ההפעלה של הקו החם. אני מבקש שתוודאו, נמצא פה גם נציג משרד החוץ – 


 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

זה מייל.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זה הגיוני.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אני נכנסתי לטופס, הוא לא מופיע בטופס.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מה לא מופיע בטופס?

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

המייל של תיבת החירום.

 << אורח >> מיכל קוטלר וונש: << אורח >>  

הטופס פשוט לא מעודכן.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני מבקש לקבל עדכון, הודעתם לנו במכתב שזה הופעל. אומרים פה שעלתה כתובת באתרים, אנחנו נעשה בדיקה.

אני רוצה לחזור לעניין הכניסה לישראל. רועי עדיין איתנו?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כן. אני חייב רגע להתייחס לדברים שעלו פה. דבר ראשון, אני מרכז את ההנחיות שניתנו לאורך הזמן, המציאות של היום משתנה לאורך הזמן. ההנחיה שאמנון הסביר עליה לגבי כניסה של בעלי אשרות, זה לפני שהיו מדינות אדומות. לכן ברגע שהתחילו המדינות האדומות, דרשנו מאותם נוסעים את אותו אישור פרטני שעליו מדובר.

לגבי המייל, הוא לא מופיע על הטופס אלא באתר שלנו ובאתר של משרד החוץ.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אתה יכול להגיד לי מה הכתובת?

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו חייבים לסיים תוך דקות אחדות.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אנחנו מקבלים המון פניות, זה יכול לעזור.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

תעביר בבקשה לוועדה את המייל. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

זאת ההתייחסות?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

זו הייתה ההתייחסות לגבי הדברים של עורכת דין ברס. 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני לא אעלה עוד שאלות, כיוון שמבחינתי התמונה ברורה. אני רוצה לומר, התשובות שלכם לא מספקות אותנו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

התשובות שלנו זה הנחיות שהן על בסיס ההתוויות הבריאותיות. אף אחד לא ממציא כללים. אנחנו יושבים כמו שאמנון אמר, פעם בשבוע, עם נציג בכיר של משרד הבריאות, שהוא אומר מה הן הסכנות וההתוויות הבריאותיות, ומה הסיבות שבגינן אנחנו מצמצמים את הכניסה לישראל.

אנחנו פה רשות מבצעת שלמעשה המטרה העיקרית היא מניעת כניסת תחלואה למדינת ישראל, וזה מלווה על ידי נציג בכיר של משרד הבריאות. חשוב להבין שזו מטרת –

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

רועי, בשיחה שלי עם רמ"ד שר הבריאות, עמדתם שונה.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אז אני לא מכיר.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

בסדר, אז נדאג לגשר בין משרד הבריאות לבינכם.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אם זאת העמדה אשמח לקבל אותה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אני רוצה לומר משהו, אני קצר רוח בעיקר מכיוון שאנחנו חייבים להתחיל עוד דיון בענייני הקורונה. תראו, גם אם זאת עמדת משרד הבריאות, זה בסדר. היא לא מקובלת על הוועדה. פה אני רוצה לומר, מבחינתי חוק הקורונה נותן את הפרמטרים גם בנושא הכניסה לישראל.

אם אתם רוצים להמשיך לעבוד לפי חוק הכניסה לישראל, אתם צריכים להראות שאתם קשובים לדיאלוג עם הכנסת. אם לא, נעשה את שינוי החקיקה. אתם צריכים לשכלל טוב את האינטרסים שלכם. 

ככל שהוועדה הזאת תרגיש שדבריה לא נוחתים על אוזניים קשובות, אז אנחנו יודעים מה לעשות כדי שבפעם הבאה אתם תעברו דרך אישור הוועדה. אתם ראיתם איך זה עבד ביציאה מישראל? הודענו שלא מאשרים את התקנות אם לא משנים את החריגים, אז השתנו התקנות. זה מה שיקרה.

	אני אומר עוד פעם, התשובות שלכם, כדי שזה יהיה ברור, לא מקובלות עלינו. הבקשות שלנו היו להרחבה מידתית של דברים שבעינינו הם מתבקשים. אני עומד על זה שיש קשר בין תקנות המדינות האדומות לבין הנהלים האלה.

	לא יהיה שינוי במדיניות לגבי כניסת זרים לישראל בפרמטרים המאוד מצומצמים שדיברנו עליהם, אני אמליץ לחברי הוועדה לא להמשיך לאשר מדינות אדומות. זה מגיע ביום שלישי הקרוב. אם אתם רוצים ככה, אז ככה יהיה. כשיבטלו את רשימת המדינות האדומות וימשיכו להיות הגבלות לא מידתיות על זרים, אז נעבור לתקנות התו הירוק ונאמר שלא מאשרים תקנות תו ירוק.

	אם אין כבוד בסיסי בין הוועדה לבין הרשות המבצעת ואי אפשר להגיע לסיכומים, אז בסדר, אתם פעילו את סמכותכם ואנחנו נפעיל את סמכותנו. הכל בסדר, זאת בחירה שלכם. אני חושב שהוועדה הייתה מאוד זהירה בבקשותיה, דרישותיה וציפיותיה. אם אתם לא רוצים להגיב בהקשבה, בסדר. זה ממש בידיכם.

	אני אעביר את המסר לשרים הנוגעים בדבר. לדעתי, השפה שאתם מדברים בה שונה לחלוטין מהשפה של פרוייקטור הקורונה, מנכ"ל משרד הבריאות, שר הבריאות, ראש שירותי בריאות הציבור שבעוד רגע תיכנס לפה. אתם מדברים במקום אחד, הם כבר שבוע מדברים במקום אחר. זה לא נשמע הגיוני.

	כדי שלא יאמרו שלא אמרתי או התרעתי, אני גם אודיע את זה לממשלה. ביום שלישי הקרוב ככל שתגענה תקנות יציאה למדינות אדומות, אם לא תהיה הסכמה לגבי טיוב הקריטריונים של כניסת זרים לישראל ממדינות אדומות ולא אדומות, אני אמליץ לוועדה לא לאשר את התקנות.

	אני מזכיר שני פרמטרים. אחד, אנשים שמרכז חייהם בישראל, ושנית, קרובים לישראלים באירועי חיים משמעותיים. קרובים זה גם סבא וסבתא, נכד ונכדה. הצעתי לכם פרמטר הלכתי, חשבתי שתלכו עליו. לכו על רשימת האבלים במסורת היהודית, נתתי לכם פרמטר טוב איך מגדירים משפחה קרובה ששותפה גם בצער וגם בשמחה.

	תשובה אחרונה ואנחנו ממשיכים. אני מבקש את התייחסות פיקוד העורף לגבי שליחת אנשים למלוניות.

 << אורח >> יהל פטישי: << אורח >>  

בוקר טוב. יעל פטישי, אלוף משנה, מפקד מלוניות הקורונה. פיקוד העורף, ובעיקר המרכז שאני אמון עליו, הוא גוף ביצועי ולא גוף שלוקח החלטות. אנחנו עובדים בהתאם להנחיות משרד הבריאות ורשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו מקבלים בנקודת הזמן הזו את הזרים שנדרש לשלוח למלון. אנחנו לא בהכרח יודעים מה הסיבה שבגינה הם הולכים למלון. 

אנחנו לוקחים אותם, מעלים אותם לאוטובוסים, קולטים אותם והמשימה שלנו זה לחכות לקבל את תוצאת בדיקת הקורונה שלהם. לאחר קבלת התוצאה השלילית אנחנו משחררים אותם. זאת המשימה.

ההחלטה היחידה שאנחנו לוקחים זה לשחרר אותם, שזה בכפוף לתוצאה שלילית. אם התוצאה חיובית, באופן עקרוני אנחנו מפנים אותם למלונית חולים אחרת.

אני רוצה להתייחס לנושא העולים כי זה נושא חשוב שהוצג פה בצורה לא נכונה. כל נושא העולים מתואם בצורה מאוד הדוקה בינינו לבין הסוכנות ומשרד העלייה והקליטה ברמה יום-יומית. כל העולים שמתוכננים להגיע למלוניות יודעים את זה מראש. עולים שלא מתוכננים להגיע למלוניות גם יודעים את זה מראש.

היה אירוע בודד, מצומצם מאוד, ביום חמישי, בדיוק בתפר בשינוי התקנות, שבו 19 עולים שלא תוכננו להגיע למלונית כן נלקחו. הם מגיעים אליי מרשות ההגירה, אני לא בהכרח יודע מי האנשים. הם נלקחו למלונית בידוד ולאחר יממה שוחררו. זה כל הסיפור שהיה עם העולים. הם לא מגיעים למלוניות אם זה לא בתכנון מראש.

לכן השיח על העולים, בהקשר הזה לפחות, הוא לא רלוונטי. מגיעים זרים שרשות ההגירה מעבירה אלינו, ואנחנו משחררים אותם אחרי קבלת תוצאה.

אני רוצה להגיד עוד דבר. היום המעבדות מאוד עמוסות, וזמן התוצאה שלקח בעבר 8-10 שעות מגיע היום ל-48-50 שעות, לצערי הרב. המשמעות היא שהזרים שנמצאים במלון לפעמים צריכים לחכות 2.5 יממות כדי לקבל תשובה.

זאת כרגע המדיניות, ואני עובד לפיה. אנחנו נפעל לפי כל מדיניות אחרת ככל שתצא.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

אולי צריך לחשוב האם הזרים שמגיעים לארץ צריכים להישלח למלוניות. אם צריך לחכות 48 שעות לתשובה, אולי צריך הסתכלות אחרת ולשלוח אותם לבידוד.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

את נושא המלוניות לזרים שמגיעים לארץ, ובעיניי עולים שמגיעים לארץ הם לא זרים.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

זו טעות, ואני מקווה שזה לא יחזור.

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

אבל יש להם חיסונים מהארץ. לוקח יומיים שלושה עד ש – 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

זרים זה גם סטודנטים?

 << דובר >> יום טוב חי כלפון (ימינה): << דובר >>  

כן.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

אז אולי צריך להבדיל בין סטודנטים עם אשרת כניסה, לא זרים –

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

מי שמרכז חייו בישראל – 

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

אם הוא סטודנט חצי שנה, הוא התחיל בשנת הלימודים בחו"ל – 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

עזבו, זה אבסורד. אני לא פותח את הדיון מכיוון שאני רוצה לבדוק את העניין עם משרד הבריאות. אני חושב שההגדרה היא פשוטה, מי שמרכז חייו בישראל, בין אם זה לחצי שנה ובין אם זה שנתיים, בטח אם יש לו תו ירוק ישראלי, מה ההיגיון לשלוח אותו למלוניות, כאשר ביטלו את חובת המלוניות לישראלים?

הרי צריכה להיות איזושהי הצדקה אפידמיולוגית לשליחה למלונית. אם האזרח שחזר משם לא הולך למלונית, ביטלנו את ההכרזה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

האבחנה של מרכז חייו היא רחבה מידי. סטודנט עם אשרה בתוקף שאולי התחיל את שנת הלימודים לפני שלושה חודשים ונסע – 

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אז מרכז חייו בישראל.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>  

בארץ, מרכז חייו זה 180 ימים בשנה.

 << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  

אנחנו נבדוק את זה. לצערי, יש לי תחושה שגם מחר וביום שלישי נדבר על הקורונה. הכל בסדר. 

כרגע המשימה הגדולה מהדיון הזה זה לבוא בדין ודברים עם משרד הפנים והבריאות. התחושה היא שמשרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה חיים במוד של לפני שבועיים, על פי דברי ראשי מערכת הבריאות. זו תחושתי.

את הדברים שהיה לי לומר לגבי תקנות המדינות האדומות שיגיעו השבוע אמרתי. או שתהיה התקדמות בדיאלוג שלנו עם המשרדים הממשלתיים, או שנפעל כראות עיני חברי הוועדה.

תודה מכובדי, נמשיך לעמוד בקשר. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>