פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 22 ועדת הכלכלה 19/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 545 מישיבת ועדת הכלכלה יום חמישי, י"ח בכסלו התשפ"ה (19 בדצמבר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> עידוד ענף הקנאביס הרפואי הישראלי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה שלום דנינו מוזמנים: יובל לנדשפט – ראש אגף לפיקוח ואסדרת מערך הקנאביס, משרד הבריאות בועז בן אהרון – ממונה על התעשיות, משרד הכלכלה מיכאל ספיבק – ראש תחום בריאות ומדעי החיים, התאחדות התעשיינים איתי רוגל – מנהל עסקי, חברת בזלת, ספקית קנאביס רפואי תומר ספנוב – סמנכ"ל, חברת Plantis, עמותת מגדלי הקנאביס בישראל, חוות גידול קנאביס אסף סלע – מנכ"ל חברת מדוקאן, ארגון מגדלי הקנאביס בישראל ניר יופטרו – יו"ר העמותה לצריכה נכונה רן גורליק – יו"ר החברה בישראל Cronos Group Inc. יהודה איש שלום – מנהל אגף פוסט טראומה, ארגון נכי צה"ל הניה ברודבקר – עיתונאית ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מיכל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עידוד ענף הקנאביס הרפואי הישראלי << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. הנושא היום הוא עידוד ענף הקנאביס הרפואי הישראלי. אני סיירתי באחת מהחממות שמתעסקות בגידול קנאביס, שמעתי על הבעיות, כתבו לי גם מכתב בעניין הזה ולאור זאת אנחנו מקיימים את הדיון. נתחיל עם מיכאל ספיבק מהתאחדות התעשיינים, בבקשה. << דובר >> מיכאל ספיבק: << דובר >> היי, שמי מיכאל ספיבק ואני ראש תחום הבריאות בהתאחדות התעשיינים. אנחנו באמת מודעים בתקופה האחרונה לקריסה הרצינית של הענף כולו, שהיה למעשה הבטחה גדולה מאוד בשנים האחרונות, שהביאה גם חדשנות וגם השקעה. רק בשנתיים האחרונות, 10 חברות נסגרו ומחקו מהמשק יותר מ-3.5 מיליארד שקל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האם אתה יכול לחזור על המספר שאמרת? << דובר >> מיכאל ספיבק: << דובר >> 10 חברות נסגרו, ביניהן שש שנסחרות בבורסה, נסגרו לחלוטין ומחקו סחר שוק של 3.7 מיליארד שקל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השקעות? << דובר >> מיכאל ספיבק: << דובר >> הכנסות למדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נסגרו לגמרי? למה? << דובר >> מיכאל ספיבק: << דובר >> הרבה רגולציה. הבעיה בעיקר היא ביבוא שנפרץ לחלוטין, ואנחנו מבקשים להסדיר את הדבר הזה בצורה אחידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו רגולציה? שלא קיימת בחו"ל? << דובר >> מיכאל ספיבק: << דובר >> דברים שלא תואמים את הרגולציה הספציפית של ישראל מול מקומות בחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לנו דוגמה. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> אני אשמח. שמי אסף סלע ואני מנכ"ל חברת מדוקאן, אחת מהעוסקות בתעשיית הקנאביס הרפואי פה בישראל. אנחנו מפעילים מתקן של ריבוי וגידול, והמוצרים שלנו נמצאים ונמכרים בבתי מרקחת. כל התעשייה הזו התחילה אי-שם ב-2008, וב-2013 כשהוקמה היחידה לקנאביס רפואי, התחילה אסדרה והפיכה של התעשייה הזו למשהו שהוא הרבה יותר מסודר ומובנה. נכתב והוגדר ב- Practicesלכל אחת מחמש החוליות השונות איך להתנהל, כשלמעשה יש כאן קו מחשבה שבא לבנות ענף חדש, ענף שהוגדר ב-2017 כענף חקלאי, אם אני זוכר נכון, ויצא גם קול קורא מטעם מדינת ישראל לחקלאים להיכנס לתוך הענף הזה וכך הוא הוסדר. בענף הזה, מעצם היותו מתעסק במה שנקרא סם מסוכן, הרגולציה היא על כלל החוליות השונות בשרשרת שנדרשה כדי לוודא שזה פועל כמו שצריך ושאין כאן תזוזות ימינה או שמאלה. זה פוגש אותנו בכל מיני היבטים, נקרא לזה הנטל הכלכלי שמביא איתו דרישות אבטחה לצורך העניין, מכיוון שמדובר בסכומים פשוט אדירים. לשאלת היושב-ראש, לדוגמה, למה הן נסגרו, אם עכשיו יש חברה שלא מצליחה לייצר מספיק הכנסות, אז הבוקר טוב שלה יכול להגיע גם ל-100,000 או ל-150,000 שקל בחודש רק על הוצאות קבועות של אבטחה, תלוי בגודל וכו'. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, האם אפשר לעשות רגע הבחנה בין הניהול של העסק והתחזית העסקית, אם אנחנו נמכור ונכניס שזה חשבונאי. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> בהחלט. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים כעת על האסדרה, והאסדרה הזו התבססה על איזושהי תקינה. האם אנחנו המצאנו תקינה או שהעתקנו אותה או שאנחנו דומים ל-OECD? איפה הפערים? לפי זה, אנחנו נבחן איפה אנחנו יכולים להתערב ברגולציה, או איפה אפשר להשוות אותה מול היבוא מחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא אומר שיש הוצאות אבטחה גבוהות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השאלה אם זה כך גם בחו"ל? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> למיטב ידיעתי, ואני יכול לדבר רק ממה שאני יודע, נניח בסוגיות כאלו של עלויות אבטחה, ואני שם בצד אם זה נכון או לא, כי זה חלק מהדברים שגרמו לתעשייה הזו להיות מוסדרת, הקפדנות הזו, אבל הלכה למעשה זה הבוקר טוב שלנו, זה מה שכבוד השר שאל לגבי הנושא של אותה רגולציה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אני לפחות לא מקבל תשובה. האסדרה הזו עם האבטחה, האם זו תקינה שקיימת בכל העולם? האם המצאנו אותה פה בישראל, שרק פה צריך אבטחה ובפריז לא צריך לאבטח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה בלבול. האבטחה לא קשורה לרגולציה, אלא למצב הנתון של עבריינות וכל הדברים האלה. אין לזה קשר לרגולציה, אבל הוא חייב לעשות אבטחה בגלל בעיות אחרות. אתם מערבבים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, אנחנו לא מערבבים. אני בטוח שהרגולציה רוצה להבטיח את זה שהחומר הזה לא דולף גם על ידי היצרנים עצמם שימכרו בשחור או שיהיו נתונים לבריונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יהיה גם אם לא תהיה רגולציה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השאלה מה היא התקינה ומאיפה היא הומצאה? כי אם אנחנו רוצים להשוות את ההוצאות שלך מול ההוצאות של חממה כזו בבלגיה, אנחנו צריכים לדעת איפה הפערים. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> אסף סליחה רגע. שמי תומר ספנוב ואני סמנכ"ל בחברת Plantis. אנחנו מגדלים ישראלים במושב קשת ברמת הגולן. התקינה הישראלית נכתבה על ידי משרד הבריאות, והנושא של האבטחה באמת לא קשור לתקינה, אבל רוב היבוא שנכנס היום לישראל נכנס ממדינות שבהם הקנאביס הרפואי הוא לגלי והוא לא בפקודת הסמים, ולכן אם אתה מכניס קנאביס רפואי ממדינה שהקנאביס בה הוא לגלי, נמכר לכל דורש ללא מרשם וללא צורך ברישיון וכן הלאה, אז אין צורך באבטחה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האם זה כך בכל מקום שזה לגלי בו חוץ מישראל? << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> לא בכל מקום זה לגלי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אי אפשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במקומות שמייבאים זה לגלי. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> נכון. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> נכון להיום, היבוא שמגיע למדינת ישראל הוא כ-80% או 90% ממדינת קנדה, ששם אנחנו יודעים שזה לגלי לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אילו עוד הוצאות מיוחדות יש לך שאין בחו"ל לדוגמה? << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> בכל פעם כשאנחנו משווים בין שוק שמתנהל תחת פקודת הסמים כמו בישראל, לבין מדינות אחרות שבהן קנאביס מגודל באופן חופשי, זה כמו שאנחנו משווים בין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כשאתם פתחתם את העסק והקמתם אותו, ידעתם מה המצב. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> ידענו מה המצב, אבל לא ידענו - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הם לא ידעו שיפתחו את היבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין דבר כזה, תמיד יש יבוא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא היה יבוא לארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד יש יבוא, זה לא שיקול. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> בתחילת הרפורמה, לא היה מדובר על יבוא. היבוא התחיל למדינת ישראל עקב קשיים שחלק מהחברות חוו בתחילת הרפורמה, כאשר כושר היצוא ירד ומספר המטופלים עלה, ולכן היק"ר אמר, ויכול להיות שבאותה עת במידה מסוימת של צדק, שדרוש להכניס קנאביס רפואי מחו"ל, כדי לענות על הביקוש. המצב שנוצר הוא שכחברות אנחנו פועלים בשוק שהרגולציה בו היא המחמירה בעולם, התחרות בו היא הגבוהה בעולם והמדינה שולטת ביד רמה בכמות הביקוש של קנאביס רפואי בשוק הישראלי, כי כל המרשמים – גם הכמויות, גם המגוון, גם הסוגים, גם ההחלטות של מי שיכול לגשת וגם מי שלא יכול לגשת – הכול נקבע על ידי הרגולטור שהוא משרד הבריאות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האם יש לכם מרשמים לכל מה שאתם מייצרים? האם נוצר עודף של סחורה? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> בהחלט. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> יש עודף של סחורה בשוק הישראלי ויש כושר ייצור עודף גם על ידי החברות המקומיות, וכשאתה מוסיף על כושר הייצור העודף הזה יבוא שמבוצע ללא בקרה, ללא מכסות וללא רגולציה מבחינת הכמויות שנכנסות – אתה מגיע למצב שוק שבו החברות הישראליות כבר לא יכולות להתמודד עם הסיטואציה. אם נעמיק מעבר לזה, נבין כמו שחבר הכנסת ציין קודם, שחברות שמהן הקנאביס הרפואי מיובא מחו"ל צריכות לעמוד בסיטואציה עסקית ובהוצאות עסקיות שהן נמוכות יותר מאשר בישראל, כי יש סעיפים שאנחנו משלמים. אנחנו מוציאים 1.2 מיליון שקלים רק על אבטחה, וזה לא משנה אם גידלת 30 קילוגרם או שגידלת 300 קילוגרם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פעם בשנה? << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> כן, פעם בשנה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האם מדובר באבטחה אנושית או דיגיטלית? << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> זה גם וגם. אצלנו בחווה, לצורך העניין, נושא האבטחה מושקע ביותר מ-1 מיליון שקל בהקמה של המערך, שזה כולל – גדרות, מצלמות, מערכות בקרה, חברת האבטחה שעומדת ברקע ומסתכלת על המצלמות, וגם שומרים שנמצאים בכל רגע נתון במתקן בסופי שבוע, בחגים ובשבתות נמצאים שם יותר משומר אחד, והעלויות הן עלויות אדירות. אנחנו במצב שבו המדינה הזמינה חקלאים וחברות להיכנס לתחום ולהשקיע, ואכן הושקעו בתחום מאות מיליוני שקלים. רק במתקן שלנו ברמת הגולן בקשת, הושקעו עשרות מיליוני שקלים. מצד אחד המדינה קובעת את הביקוש ומצד השני המדינה מאפשרת ייצור ויבוא לכל דורש ולכל עניין. מישהו ישב ומילא את הטפסים הנדרשים במשרד הבריאות, כדי לקבל את האישור ליבוא, אבל היום אישור יבוא כל בחור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם מדינת קנדה עושה קשיים אם רוצים לייבא אליה? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> לא ניתן לייצא מפה למדינת קנדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מדויק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אם אתם לא תחרותיים פה לקנדה, איך תהיו תחרותיים לקנדה שם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולמרות זאת הם מעכבים את היבוא, לאו דווקא מישראל. הם לא נותנים לאף אחד לייבא. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> קנדה קנאית מאוד לחקלאות שלה וגם בנושא העופות. בכל החקלאות היא שומרת על עצמה מאוד, היא מסבסדת ולא נותנת יבוא מהיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקנדה יש מספיק שטחים לחקלאות, אבל בישראל פחות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> גם פה יש לנו שטחים לקנאביס, לא צריך יותר מדי לדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו חייבים לייבא פה ושם, אין מה לעשות. אין לנו שטחים כמה שאנחנו רוצים. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> שלום, שמי רני גורליק ואני מייסד של Cronos ישראל, שזו חברה שבה אנחנו גם מגדלים, יש לנו חממות ומפעל מדיקלי, וגם מייבאים. בקנדה אין חוק שאוסר הכנסה של יבוא, אלא שיש להם את הרגולציה שלהם וכנראה שישראל לא עומדת בדבר הזה. עוד סיבה שקנדה מקשה על היבוא, זה בגלל קולומביה ואין לזה שום קשר לישראל. היבוא במדינת ישראל מהווה 26% מכל כמות הקנאביס שמשתמשים בה פה, וזה הולך ויורד בכל שנה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> האם בקולומביה זה חוקי? << דובר >> רן גורליק: << דובר >> כן, חוקי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מקצוענים מספר אחת, למה שזה לא יהיה חוקי שם? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כשאני הייתי שם, זה לא היה חוקי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא יצאת לשם בזמן הנכון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לפני שנכנסתי לכנסת עשיתי לשם טיול. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> יש יבוא וכנראה שגם יהיה יבוא מקולומביה למדינת ישראל אם המוצר עומד ברגולציה שהיק"ר קבע. הרגולציה היא הדוקה מאוד, היא מקשה עליי גם כמגדל, גם כיצרן וגם כיבואן וזה חשוב, כי זה שומר על איכות. מאז שנכנס היבוא למדינת ישראל, רמת הגידולים ורמת האיכות במדינה רק עלתה ועלתה. הייתה פה איזושהי בועה כזו שכל מי שמקים חממת קנאביס, בתוך שנה וחצי קוטף את הכסף מהפרחים האלו, אבל זה לא כך. זה מוצר שקשה מאוד לגדל אותו. אני יכול להעיד שאני בשנתיים הראשונות רק הפסדתי כסף, ואני מניח שכולם פה מפסידים כסף מכיוון שזה גידול מורכב ומסובך וזה לא כמו לגדל עגבניות או מלפפונים. בסוף הגידול ולפני שזה עובר לייצור, אנחנו צריכים להשקיע ים של עבודה, ואם בסוף זה לא יעמוד בקריטריונים של היק"ר במשרד הבריאות, זה הולך פשוט להשמדה, ולהשמיד קנאביס זה לא כמו להשמיד מלפפונים, עם כל הכבוד ואני לא מזלזל בגידול מלפפונים, אבל זה שונה לגמרי. היבוא רק הוריד את המחירים בתעשייה. בדרך כלל כשמקימים עסק, צריכים לעשות תוכנית עסקית, צריך להבין מה קורה, צריך להכיר את השוק וצריך לדעת ללמוד לגדל, אבל לא כל מי שהקים חממות במדינת ישראל עומד בתנאים האלה, כמו שאפשר לפתוח מסעדה אחת שתצליח ברחוב אחד ומעבר לרחוב היא תפסיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה שומע שמתוך עשרה, שישה נסגרו? << דובר >> רן גורליק: << דובר >> היו כמעט 200 עוסקים פה שנסגרו, וזאת רק אחת מאלף ואחת סיבות, אבל ללא קשר ליבוא. נסגרו חברות שהיו יבואניות, חברות שקנו בתי מרקחת וחברות שהקימו חממות של 30 דונם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אז למה הן נסגרו? ניהול כושל? << דובר >> רן גורליק: << דובר >> בוודאי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הניהול הכושל הגיע בעקבות זה שהיה יבוא שהוא זול, והחקלאי הישראלי לא הצליח לעמוד בזה. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> היבוא לא זול. אני גם מגדל וגם מייבא בדיוק כמו כולם פה. אפשר להראות חשבוניות, הייתה חקירת היצף והראינו חשבוניות. העניין שבחקירה הממונה לא רצה להסתכל על הנתונים שחור על גבי עיתון. כשאני אומר לך שיש חשבוניות, זה לא שאני יכול לספר סיפור כי אני מביא חשבונית מכירה בצד אחד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שלא נדבר על החקירה. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> אני פונה אליכם כוועדת הכלכלה – צריך להסדיר את היבוא, ויש דרכים להסדיר אותו בלי לגרום לעליית מחירים, את זה צריך לפתור, כי אם יעלו המחירים של היבוא, הוא יגיע מדרום אמריקה, מאפריקה ועכשיו רוצים להביא גם מירדן. אי אפשר לעצור את היבוא, כי הוא רק עוזר לכלכלה ולתעשייה, וצריך למצוא את המינון הנכון ואת האסדרה. דרך אגב, אנחנו מנסים לחשוב על איזשהו כיוון. ועדת הכלכלה, אתם תגרמו לעליית מחירים שהרי אם תעצרו את היבוא, המגדלים המקומיים יעלו את המחיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ועדת הכלכלה היא לא הגורם שמקבל החלטות בעניין הזה. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> אבל אתם סוג של גוף מייעץ. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, ממש לא. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> אז מה התפקיד שלכם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נערך כאן דיון פיקוח כללי בלבד, וועדת הכלכלה היא לא מוסמכת לא לאשר ולא להחליט בעניין הזה כרגע שום דבר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כרגע, אבל אם אנחנו רוצים להחליט, אנחנו יודעים להפעיל את השיניים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אחרי חקיקה, בסדר. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו לא רוצים להגיע לזה. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> ברשותכם, אני רוצה רגע להתייחס למספר דברים שרני העלה, מכיוון שאנחנו לא רואים את הכול עין בעין. לאורך כל התהליך הזה, אני חושב שזה נכון שלא לגעת בחקירת ההיצף, מכיוון שהדבר הזה נעשה בוועדה מקצועית אחרת ובעיניי זה לא המקום להעלות את זה, זו דעתי האישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בוודאי שאיננו המקום הנכון. הנושא הזה כרגע מצוי בבחינה ובחקירה במשרד הכלכלה, ואנחנו לא מתכוונים לעסוק בו או להיכנס בכלל לעניין. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לעשות חקירות מהירות ולא כל כך הרבה זמן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לא ידענו שהייתם בכלל במשרד הכלכלה לפני שבוע, לא היינו מודעים לזה בכלל. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> לא יכול להיות שלא ידעתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן לוקח לחקור ולהסדיר את העניינים האלה, זה לא צריך לקחת כל כך הרבה זמן. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> ברמת העובדות היבשות, יש כאן דברים שבעיניי אי אפשר להתעלם מהם, ואני מדבר כרגע רק על 2024. התחלנו את השנה הזו עם סדר גודל של 140,000 מטופלים, ונכון להיום אנחנו על 113,000 מטופלים. מסיבות כאלו ואחרות, השוק התכווץ וממשיך להתכווץ. דבר ראשון, מתחילת 2024 ועד היום, הצריכה החודשית ירדה מ-5.5 טון ל-4.5 טון גם ברמת הכמויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה היא ירדה? האם יש פחות חולים? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> ככל הנראה, יש לדבר הזה מספר סיבות – יש קורלציה ישירה גם לעובדה שכמות המטופלים הצטמצמה וגם לעובדה שחלק משמעותי מהאחריות עבר לרופאים והם מצמצמים בכמות החידוש במרשמים. כמות הגרמים שהם רושמים לכל מטופל הצטמצם ביחס למה שהייתה קודם. אני לא אומר בכלל שזה צופה פני עתיד, מכיוון שיכול מאוד להיות שאנחנו נראה את העלייה הזו חזרה, אבל וזה אבל גדול מאוד, את שנת 2023 סיימנו במצב שיכולת הייצור השנתי עומדת על סדר גודל של 100 טון, ובאותה שנה צרכו בישראל משהו כמו 67 טון, כאשר 24 טון מתוכם זה יבוא. אני לא מדבר במונחים של עצירה או חסימת היבוא, זה לא העניין פה. הגורמים המקצועיים בוועדה המייעצת יטפלו כראות עיניהם המקצועיות, אבל נושא היבוא חייב לקבל אסדרה שמה שעומד בלב האסדרה הזו, זה לשמור על תעשייה שעדיין צומחת ולתת לה את הגנת הינוקא שלה. להבין שכרגע יש פה עסקים שמעסיקים אלפי, אם לא עשרות אלפי עובדים, שנכנסו לעסק הזה. אני דור רביעי לחקלאים, אני בעצמי אחרי 15 שנה בהייטק חזרתי לדבר הזה, מתוך תחושת שליחות וצביון לעשות משהו שנוגע ועושה טוב לאנשים. נכון שלא ראיתי בשעתו את היבוא הזה מגיע למסות שלו, אבל עכשיו על פי כלכלת השוק החופשי ניתן לאפשר לאותו יבוא להתקיים, בהינתן שהשוק המקומי והיבוא מתקיימים בצורה לא פרוצה ושלוקחת בחשבון את היכולות הקיימות. יש לנו תעשיות אחרות בענפי החקלאות ששם ראינו איך הדברים האלה נעשים, ואפשר לבנות את המנגנונים הנכונים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה הן ההצעות שלך כדי שזה לא יהיה פרוץ כמו שאתה אומר? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> זה יכול לעבור דרך מכסות, ואפשר לומר שנכון להיום השוק המקומי מסיבותיו, ואני לא נכנס כרגע לסיבות, ירד מ-140,000 ל-113,000 מטופלים, ולא יכול להיות שאפשור היבוא לא ירד בצורה מתאימה, כי בסוף אנחנו ממשיכים לייצר. כשאני היום מחליט איזה זן לשתול, זה כי אני מבין לאן המגמה הולכת, אבל הזן הזה יפגוש את השוק בעוד שמונה חודשים ואם הכול נפרץ ונכנסו לכאן כמויות אדירות, אז מסיום המחזור הזה שלי, אני לוקח את זה עם משנע שאני משלם עליו כסף ושולח את זה להשמדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה משמידים היום? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> אני לא שולט בנתון הזה ואני לא רוצה לומר סתם מספר, אבל אני יכול לומר שאם אנחנו עושים פה את מתמטיקה של הייצור לעומת הצריכה כשאנשים רוכבים על מלאים, אז או שהחומר הזה הולך לכיוון של השמדה או, שלא עלינו, לכיוונים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי שגידלת, האם אתה לא יכול לאחסן את זה? << דובר >> אסף סלע: << דובר >> אני יכול, אבל יש לי תקרת תוקף שהרגולציה קבעה, כדי לשמור על האיכות של המוצר מכיוון שבסופו של דבר זה מוצר רפואי ויש פה היגיון. מהרגע שהמוצר הזה נכנס למפעל ועובר תהליך ייצור, מה שנקרא "אריזה ראשונית", נכנס תוקף חדש שבמינימום שלו הוא תשעה חודשים, והוא יכול להגיע גם לשנה ואולי למעט יותר. אתמול היינו באיזשהו סיור של בתי מרקחת, וראינו ש-200 סוגי מוצרים שונים בתוך אותה קטגוריה שהרוקחים בכלל לא יודעים מה לעשות איתם, כי כל שני וחמישי המוצרים האלה רק מתחלפים להם. אם אנחנו רוצים לבנות כאן תעשייה שתמשיך לצמוח, לגדול ולממש באמת יכולות שלא יורדות ואפילו עולות על מה שקורה בקנדה, צריך לתת לתעשייה הזו את ההגנה שנדרשת לה לצד אסדרה כזו או אחרת של היבוא. << דובר >> איתי רוגל: << דובר >> שלום. אני מחברת בזלת. אנחנו גם יצרנים משמעותיים בשוק הישראלי וגם המפעל היחידי בישראל שהוא עם תקן של EU GMP, זאת אומרת שאנחנו עוסקים גם ביצוא של מוצרים מוגמרים לאירופה. מכיוון שאתם ועדת כלכלה וההסתכלות צריכה להיות גם קצת יותר מלמעלה להתוויית מדיניות, אני חושב שכל מי שנמצא פה שהוא משוגע מספיק להיות מגדל או יצרן או שניהם, מנקודת מבט רחוקה מאוד למעלה, צריך לקבל התייחסות שונה לחלוטין מממשלת ישראל, ולא משנה איזו ממשלה זו, גם זו שהייתה בעבר וגם זו שתהיה בעתיד, זה לא משנה. יש פה התייחסות לא נכונה לכל מי שהוא יצרן או בענף יצרני. היום, בטח מאז 7 באוקטובר, היינו צריכים להיות במצב שהמדינה הייתה צריכה להגיד – אנחנו מתייחסים לכל אזורי התעשייה, לכל מי שמגדל ולכל מה שמייצר, כאזור פיתוח א'. אנחנו צריכים לתת הטבות, היום אנחנו צריכים לתת תמריץ לאנשים, ולא משנה אם זה השוק המקומי או היתכנות לייצא לחו"ל, צריכים לתת תמריצים שאפשר לתרגם אותם בסוף לצמצום ההוצאות או להגדלת ההכנסות. צריך להסתכל מלמעלה, ולא לספור כל הזמן את השקלים שכל מיני פקידים באוצר יושבים וסופרים משהו שהוא פשוט מנותק מהמציאות. במציאות יש הוצאות אבטחה, יש התמודדות עם שוק, יש ירידת מחיר, יש יבוא ויש התחלה של יצוא. בשנה הזו אנחנו התחלנו לייצא, אבל אנחנו מגיעים מאוחר לשוק של היצוא, ושוק היצוא ברמה העולמית בתחום שלנו, נשלט על ידי הקנדים כי הם היו הראשונים להיכנס, הם היו חזקים, הם אגרסיביים והם עשו את מה שהם צריכים לעשות בשביל להיכנס. היום אנחנו עושים את הצעדים הראשונים עם הרבה מאמץ והרבה מאבק, ואנחנו צריכים להתגמש בדרך שלא חשבנו שנצטרך לה, אבל בעניין הזה אנחנו גם לא מבקשים עזרה מאף אחד, אלא שאנחנו מתמודדים עם רגולציה, עם לקוחות, עם מפיצים ועם חומרי גלם והכול בסדר, אבל כמדינה אני חושב שזה זמן טוב לקחת צעדים קדימה בכלל, ולא רק בתעשייה שלנו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ולמה זה שונה שהאוצר או הכלכלה הישראלית לא יתייחסו לכל עסק באופן הזה? מה כל כך מיוחד בעניין הזה? << דובר >> איתי רוגל: << דובר >> הענף שלנו הוא דוגמה לענף צעיר מאוד, ואנחנו ציפינו בתחילת הדרך - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש סליחה על השאלות האלו. אנחנו סיירנו, ראינו תעשייה מתוחכמת, השקעה ותבונה. אנחנו ממש נלהבים, וזה גם מה שהיושב-ראש אמר, מהסיבה הזו התכנסנו, כדי לראות באמת איך אנחנו יכולים לסייע. עם זאת, אנחנו שואלים את השאלות בשביל להבין מה ייחודי, איפה באמת הבעיות ומה הם הפתרונות שיכולים להיות, אבל להגיד משהו כללי כמו שבימים האלה מדינת ישראל לא צריכה לספור גרושים או שקלים, זה לא העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה, שהמדינה תיתן לך סבסוד? האם זה מה שאתה רוצה? << דובר >> איתי רוגל: << דובר >> אני חושב שאתם צריכים להסתכל היום גם מבחינה רוחבית על כל הענפים וגם על הענף הספציפי הזה כעל ענף חדש וצעיר שיש לו פוטנציאל בישראל להיות מוביל שוק, כי אפילו שיהיה לנו קשה להתמודד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פוטנציאל מאיזו בחינה? בינתיים אני רואה שקנדה השתלטה על השוק העולמי. << דובר >> איתי רוגל: << דובר >> אני יכול לדבר בשמנו כמפעל, שאין עוד מפעל יצרני או חברה כמונו, בוודאי מחוץ לצפון אמריקה, חברה שיודעת לשלב גם הרבה מאוד מו"פ עם יכולת ייצור גבוהה מאוד, שבסופו של דבר מביאה לשוק מוצרים ברמה גבוהה יותר. אנחנו לא מדברים רק תפרחות, מכיוון שבמפעל שלנו לא משנה כמה תפרחות אנחנו מעבירים דרך המפעל, בסוף היום אותנו מעניין להתעסק במוצרים המתקדמים יותר. אנחנו עוסקים במיצוי, אנחנו חברה שנותנת שירותים למגדלים אירופיים, וכשהם שולחים אלינו את התפרחות ואנחנו שולחים להם מיצוי. אנחנו עובדים היום מתוך כוונה להיות מפעל יצרני כמה שיותר מוביל. אתם מוזמנים לבוא אלינו ולראות מתקן מיצוי חדש שהקמנו בהשקעה של כ-50 מיליון שקל, שבוודאי אין לזה ביקוש היום וגם לא ביקשנו עזרה מהמדינה, אבל אנחנו עושים את זה מתוך חשיבה שיבוא היום שבו חברות הפארמה יבואו ויגידו שהן צריכות חומרי גלם בסטנדרט מסוים ואנחנו נעמוד בסטנדרט. את הראייה האסטרטגית שלנו אנחנו מיישמים, אבל כענף זה ענף צעיר שיש לו פוטנציאל בטכנולוגיה, וככל שהטכנולוגיה תהיה גבוהה יותר, זה גם ישפיע על המחיר, ולכן אתם צריכים להסתכל עלינו בתור משהו חדש וצעיר שלוקח את החוכמה ואת החוצפה הישראלית קדימה, ובכל מקום שאפשר צריך לעזור לנו. מכיוון שהתחום שלנו חוצה משרדים והוא לא דומה לתחומים רבים אחרים. אנחנו שונים קצת מפארמה ומתוספי תזונה, מכיוון שכאן יש חקלאות, ביטחון פנים, משרד הבריאות, כלכלה ועוד דברים רבים שלא כל כך קיימים בתחומים יצרניים אחרים, וצריך להסתכל על זה כמכלול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. יהודה איש שלום מארגון נכי צה"ל, בבקשה. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> כן, אני ראש אגף פוסט טראומה בארגון נכי צה"ל, ואני למעשה מייצג פה מעל 70,000 פצועים ופצועות שרבים מהם, בהתאם למרשם שהם קיבלו מהרופא שלהם, נעזרים בקנאביס רפואי שמסייע להם במנעד רחב – כאב כרוני, שינה, תיאבון ועוד. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו שאנחנו בעיצומה של מלחמה, אבל מהפרספקטיבה שלי, ברור שהאירוע של פצועי ופצועות צה"ל עובר מפציעות פיזיות וחתך גיל מבוגר, לפציעות נפש וחתך גיל צעיר במספרים משמעותיים מאוד. הפוסט-טראומטיים נעזרים מאוד בקנאביס הרפואי לפי המרשמים שהם מקבלים. אומנם, אני לא איש כלכלה ואני לא נכנס פה לעניינים העסקיים, אבל חשוב לוודא שעושים את הדברים באופן כזה שלא יפגע בפצועי צה"ל, כי אם עושים צעדים דרסטיים, הדבר יוביל לעליית מחירים משמעותית מאוד, שתיפול על הכתפיים העמוסות מאוד של אגף השיקום במשרד הביטחון. האירוע הזה בסוף יכול להתגלגל לפצועים עצמם, כשהיום אנחנו גם כך באירוע שמקשים על הפצועים לקבל את המרשמים שהם זקוקים להם, מכל מיני סיבות. אני בעד לחזק את התעשייה הישראלית, אבל צריך למצוא את הדרך שהתהליך הזה יהיה באופן שלא ייפול בסוף על גבם של פצועי צה"ל שממש זקוקים לזה והם גדלים במספרים משמעותיים מאוד. רק בשנה האחרונה הצטרפו אלינו יותר מ-18,500 פצועים, וההערכות של משרד הביטחון מדברות על 20,000 עד 100,000 פצועים, כאשר 50% מהם הם פצועי נפש, כלומר פוסט-טראומה. המספרים האלה יעלו משמעותית ובהתאם גם הצורך, וחשוב לעשות את הדברים נכון באופן שלא יפגע בפצועים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האם אתה יכול להגיד לנו מה היא ההוצאה של משתמש נכה צה"ל בממוצע? כמה כסף הוא מוציא על זה בחודש? << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> מי שמקבל את הדבר הזה במרשם, מקבל החזר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> החזר מלא? << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> מדובר באלפי שקלים בחודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא מקבל החזר, אז מה הפגיעה? אין שום פגיעה. הוא מקבל החזר, אז מה היא הבעיה? טענת טענה שאם אנחנו נתערב והמחיר יעלה, אז נכי צה"ל ייפגעו, אבל אם הוא מקבל החזר, מה מידת הפגיעה שלו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא צריך להוציא מכיסו רק אחרי שהוא מגיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה עניין אחר, אבל הוא לא נפגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא יכול לקנות את התרופה כי היא יקרה מאוד היום. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> צריך להבין שקנאביס רפואי זה לא שגר ושכח, שיש מוצר אחד שמתאים לכולם, מכיוון שיש פה זנים שונים שצריך להתאים לאנשים את הזן לבעיות הספציפיות שלהם, זה אירוע קצת יותר מורכב. אם פתאום עוצרים בצורה דרסטית או שמשפיעים על השוק הזה בצורה דרסטית, הם ייפגעו מזה והמספרים שלהם גדולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טענת טענה לגבי ההוצאות, אבל הן לא קיימות כי מקבלים החזר. הבעיה עיקרית שיכולה להיות פה, היא שאם יימשך המצב הנתון, לא יהיה לך גידול בארץ, זו התוצאה של העניין. מה נראה לך, שאנשים ימשיכו להשקיע ולהפסיד? אז הכול יהיה על סמך יבוא, ואם אתה תלוי רק ביבוא, אתה לא יכול לדעת מה המחירים יהיו בעתיד כתוצאה מהיבוא. כשאין תחרות, הכול עולה. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> אני בעד תחרות אני בכלל לא מתנגד לזה, אבל אני רק אומר שאם זה יעלה הרבה יותר מכל מיני סיבות כשהתנודתיות היא גסה מדי ולא בצורה מדורגת ומותאמת, זה יפגע במטופלים. גם משרד הביטחון לא במצב טוב, לאגף השיקום אין כרגע עודפי כספים ואין לו עודפי תקנים, ואם האירוע יעלה הרבה יותר כסף להרבה מאוד אנשים, הם ייפגעו בסוף, זה פשוט. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> כבוד היושב-ראש נגע בנקודה שהיא אולי אחת מהנקודות המהותיות בסיטואציה שבה התעשייה המקומית קורסת, ולשם כרגע אנחנו מבינים שהמגמה הולכת. יש לדבר הזה מספר היבטים – הראשון זה בדיוק מה שצוין שאם לא תהיה כאן תעשייה מקומית, מן הסתם, בוודאות, התחרות תצטמצם והמחירים יעלו למעלה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> יעלו משמעותית. << דובר >> אסף סלע: << דובר >> חד-משמעית. אחד מהדברים שבעיניי לא פחות חשוב אם לא יותר, הוא הרצף הטיפולי, שהרי המטופלים שאנחנו מדברים עליהם, שזו המהות של מה שהקמנו פה, צריכים שידאגו להם בהיבט של הרצף הטיפולי והביטחון במוצרים שהם מקבלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> מה התוקף שיש לחומר הגלם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בוא קודם נסיים עם האנשים שביקשו לדבר. ניר יופטרו, בבקשה. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> שלום ותודה לוועדה החשובה על הכינוס שלה. אני מהעמותה לצריכה נכונה ואנחנו מייצגים מטופלים. מה שקורה היום בשוק, זה שלמעשה השוק סגור, וזה שוק שהיה אמור לצמוח ולפרוח. משרד הבריאות מקשה על הגדילה של השוק ועל פתיחה עבור עוד מטופלים שהם למעשה הלקוחות. זה לא שוק חופשי, אלא שזה שוק שצריך להיבנות על המטופלים ועל הרצף הטיפולי שלהם, ואם מדינת ישראל תושתת רק על יבוא, יכול להיות שהרצף הטיפולי של המטופלים ייפגע. לנו יש קשר ישיר במשך שנים עם המגדלים הישראליים, שברובם עוזרים לנו לשמור על רצף טיפולי. ב-2019 הרפורמה נכנסה ברגולציה מוקפדת וקשה מאוד, ובהתחלה היה חוסר משמעותי בשוק, ואת זה אפשר לברר באופן נפרד ולהבין למה בכלל נוצר החוסר הזה, כי כל התקינה והנהלים של משרד הבריאות, לרבות נוהל 151, נוהל 152, נוהל 154, החלטות ממשלה 30/80 שהתקבלו, הם אלו שגורמים פה להרבה חסמים בשוק. הדיון הזה צריך לעבור לוועדת הבריאות, כדי שקופות החולים ייכנסו למשחק, כמו שהן היו אמורות להיות ב-1 באפריל וזה לא קרה. בגלל זה יש צמצום של השוק וירידה במספר המטופלים. הדיון הזה צריך להיות בין-משרדי, כמו שאיתי אמר, וצריך להציל את התחום הזה ואת התעשייה הזו כי המטופל נפגע. מטופלים פוסט-טראומטיים לא מקבלים היום טיפול בהוראה של ההסתדרות הרפואית, שלא להמליץ על טיפול בקנאביס. יצאו מכתבי עמדה של המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ובהם נכתב שקנאביס יכול להרוג, למרות שלא נרשם מקרה מוות אחד בעולם מקנאביס. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יודע שזה לא נושא הדיון כאן, אנחנו מדברים על הקיום הכלכלי של המערך הזה. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> אז בשביל להציל את הכלכלה, תגדיל את השוק ותגדיל עוד מספרי מטופלים, כמו שהבטיחו כשהקימו פה את החוות. לא סתם נסגרו פה עשר חוות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אי אפשר להגדיל רק בשביל שהם ירוויחו, זה לא הולך כך. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> זה לא רק בשביל שהם ירוויחו כי על סמך זה הם השקיעו את הכספים שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. משרד הבריאות, ממה שהבנתי בדיון, אחת הבעיות זו הירידה בביקוש שכנראה נובעת מהרגולציה שלכם. לפי הטענה שנטענה, בשנתיים האחרונות יש ירידה בביקוש כשהם צריכים לתכנן גידולים לאור הביקוש ולעומת זאת, היבוא לא קטן. זה שאין סיוע בהשקעות, זה עניין למשרד הכלכלה, זה שאין אסדרה בנושא של היבוא, זה גם עניין של משרד הכלכלה. הנושא של האבטחה, זה דבר שצריך לדבר עליו, וכן לגבי מועדי ההשמדה, כי אי אפשר להאריך את מועד ההשמדה של הייצור. מי אחראי על מועדי ההשמדה? גם משרד הבריאות? יכול להיות שזה פתרון, שהם מגדלים ושמים את זה בקירור או משהו כזה. למה מועדי ההשמדה זה דבר שאי אפשר לשנות אותו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה צמח שנרקב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאלתי את משרד הבריאות, האם אתה מטעם משרד הבריאות? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה שזה נרקב, גם אנחנו הבנו, ועכשיו השאלה היא איך מונעים ואיך מעכבים את זה. << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> ברשותכם, אני קצת אעשה סדר בדברים. שמי יובל ואני ראש היק"ר, האגף לפיקוח ואסדרת מערך הקנאביס לשימוש רפואי ולמחקר, שהוקם על פי החלטת ממשלה 1587. אני מבקש לדייק את הדברים שנאמרו פה. היק"ר הוא אגף במשרד הבריאות שאחראי על כל הרישוי והרגולציה של תחום הקנאביס לשימוש רפואי ולמחקר על פי פקודת הסמים המסוכנים. נאמרו פה מספר דברים, ואני רוצה רק לשים אותם על דיוקם – ישראל היא הראשונה בעולם שיצאה עם מערך כללי מסודר, ונשאלת השאלה למה לא הסתכלנו ימינה ושמאלה כדי לראות אילו כללים אחרים לקנאביס קיימים בעולם, אבל פשוט לא היו. כשיצאנו עם הנהלים בהתחלה, לאחר מספר שנים, ממש עכשיו בסוף שנת 2023, נעשתה עבודה רצינית מאוד שלקחה שנתיים, בשיתוף הציבור, המגדלים, המטופלים וכל מי שניתן היה לשמוע, כולל נוהל RIA שלם לכל נוהלי היק"ר, כדי שישימו אותם מבחינת איכות, כי מה שאותנו מעניין בסופו של דבר, זה שתהיה פה כלכלת שוק חופשי בר-תחרות על האיכות ועל המחיר, שזה דבר שאי אפשר ולא ניתן להקל בו בראש – הקנאביס הרפואי שמגיע למטופל חייב להיות ברמת איכות הטובה ביותר, ממש כמו בתעשיית הפארמה, זה ברור לכולנו. כללי האיכות הותאמו בשנת 2023, והם מתאימים בכל המקומות לכללי האיכות המקבילים במדינות בעולם. ישראל היא לא מדינה באירופה, ולכן אנחנו לא יכולים לתת תעודות איכות שנקראות EU GMP כי אנחנו לא חברים בשוק האירופי. אמנם היינו שמחים מאוד אם הייתה ניתנת לנו האפשרות כי יש לנו את היכולת המקצועית לפקח, לעשות את כל מערך האיכות לבדיקה ולתת את תעודת התקן האירופית, רק שאין לנו את הסמכות לכך. אנחנו גם היינו רוצים זאת מאוד, וכך גם היינו חוסכים גם ליצרנים ולמגדלים הישראליים הבאה של פקחים כאלה ואחרים מאירופה, שגם הפקחים הזרים בנוהל האירופי שהגיעו למפעלים בארץ נעזרים בנו, כדי לבחון את אותם מפעלים פה בארץ, כדי לקבל את אותה תעודת EU GMP. קיים נוהל איכות אחד, שהוא נוהל האיכות בתחום האבטחה בכל שפה בעולם והוא נקרא G_P. אם זה גידול, אז זה GAP – Good Agricultural Practices; אם זה בייצור, זה GMP – Good Manufacturing Practices, וכך גם בפקודת הסמים המסוכנים, נכנס פרק 25 לפקודה בחוק, שקובע איך ייוצר תקן האבטחה GSP – Good Security Practices שהכינו אותו המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, והוא חלק מהנהלים שמפורסמים – כל זה כתוב בחוק. כאשר קנאביס מגודל בישראל, הוא מגודל תחת נוהלי האיכות שמסוגלים להביא מוצר איכותי ממש כמו תרופה למטופלים. אינני יודע לגבי תנאי האבטחה שקיימים בעולם ובמדינות כאלה ואחרות חוץ מזה שיש תנאי אבטחה, אבל כאן החוק קובע שתנאי האבטחה נקבעים על ידי המשרד לביטחון פנים ועל ידי משטרת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מקבלים הוראות מהמשטרה לגבי תנאי האבטחה, נכון? << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> כן, יש במשטרה את הגוף האחראי על כך. המשטרה היא זו שאחראית על כל נושא האבטחה הפיזית, כמו גם על נושא האישור, מה שנקרא "אישור כספת", לגבי כל מי שרשאי לעסוק בתחום הקנאביס, שהרי קנאביס בחוק הוא סם מסוכן. לעניין הירידה במספר המטופלים, אנחנו באמת חווים בשלושת או בארבעת החודשים האחרונים ירידה במספר המטופלים, וזו תוצאה של שלושה דברים – אחד, זו כניסתה של רפורמת המרשמים. נכנסה רפורמה בתקנות שהועברו על ידי הכנסת. עד כה, כשמטופל רצה קנאביס, הוא היה הולך לרופא ובסופו של דבר הוא היה מקבל רישיון. כעת עברה החלטה שמעבירה עשר מתוך 13 התוויות למרשמים. יודגש שהרופא שנותן את המרשמים, הוא רופא בשירות הציבורי בלבד, דהיינו קופות החולים ובתי החולים. קופת החולים הקימו מערכי קנאביס בכל קופות החולים, כדי לתת את הטיפול למטופליהן. בחודשים הראשונים זה עוד צלע, אבל נכון להיום השירות מעולה. לפני כשבועיים שר הבריאות ערך דיון בנושא התקדמות הרפורמה עם כל קופות החולים והנציגים שלהם, ובשורה התחתונה התשובות הן ברורות, הטיפול בעשר ההתוויות הוא ממש כמו שכשמישהו חולה, הוא הולך לרופא בקופה, כך גם זה. יותר מכך, זמן התגובה של ה-SLA קוצר משמעותית, כשבעבר הכול היה דרך משרד הבריאות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אתם למעשה צופים שכל האחרים ייכנסו לתוך המערכת הזו עם הזמן, ואז הגרף יחזור להיות מה שהיה? << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> אם נשקלל את מספר המרשמים שניתנו על ידי הקופות, ובנוסף נשקלל עוד דבר שהגיע עכשיו לפרקו, ולכן הוא פה כי יכול להיות שגם הוא משפיע, זה שבתקופת "חרבות ברזל" נתנו הארכה מנהלית. הבנו שקצת קשה בתקופת המלחמה שהייתה מנובמבר 2023, ונתנו הארכה מנהלית לכל רישיונות הקנאביס, כדי שהמטופל לא יצטרך ללכת לרופא, אבל ההארכות המנהליות פוקעות ועכשיו זה מועד פקיעתן, כך שיכול מאוד להיות שניתנו הארכות מנהליות לרישיונות של מטופלים שהם לא רצו להאריך ועכשיו הן פוקעות. אנחנו גם חווים הידוק וקפדנות של הרופאים, מכיוון שלא ניתן להכריח רופא לרשום קנאביס, ויש רופאים שאומרים שהם לא רוצים להמליץ, אם בגלל שהם לא למדו את זה ואם בגלל שהם לא רוצים כי הם לא משוכנעים שזה עוזר. לנו אין ספק שהטיפול בקופת החולים, הוא טיפול נכון כמו בכל דבר שקופות החולים מטפלות, לרבות טיפול במחלות הכרוניות בקהילה, וכמובן שבבתי החולים יש רופאים שאם מישהו מתאשפז, יכולים גם להוציא לו רישיון או מרשמים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האם לא יכול להיות לחץ על אותם רופאים של הקופות, כשזה עולה להן? כי לפי מה שאנחנו מבינים, יש החזר מלא, ואלה לא רופאים עצמאיים שזה על פי שיקול דעתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההחזר הוא רק לנכי צה"ל ולתאונות עבודה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שזה הרבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרוב עדיין משלמים כסף מהכיס. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את כל הכסף? מלא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> חולים אונקולוגיים משלמים אלפי שקלים בחודש, ילדים אוטיסטים וילדים אפילפטיים – אין החזרים, אלא במקרים של תאונות עבודה ונכי צה"ל, שאז אגף השיקום ומחלקת תאונות עבודה של הביטוח הלאומי מטפל בהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלא אם כן יש להם ביטוח, כי אם יש ביטוח אז אין בעיה. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> אין. אין פוליסות ביטוח על קנאביס כי זה סם מסוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קנאביס רפואי ולא קנאביס רגיל. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> אין. << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> קנאביס רפואי נדון בוועדות, והוא לא חלק מסל התרופות, ולפיכך המטופל הוא זה שנושא בעלות השימוש. אני חייב לציין שהמחירים של הביקור הרפואי למרשם או לרישיון נדונו בוועדה וקיבלו לכך התייחסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו ועדה? << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> בוועדת הבריאות בכנסת. מעל 180 שקלים לשנת טיפול, מבחינת הביקור הרפואי כשזה מדובר במרשמים ו-360 כשזה מדובר ברישיונות – כך נקבע המחיר של הביקור הרפואי. לגבי ההשמדה ותאריכי התפוגה, כמו בכל דבר, בוודאי כשמדובר בתכשיר רפואי ואפילו במוצרי מזון, אז כל שכן כאשר הוא מוצר רפואי, יש לכל מוצר תאריך תפוגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אני שומע שתשעה חודשים זו כל התקופה. האם את זה אתה לא יכול להאריך, כדי לתת להם אופציה טובה יותר? << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> ברירת המחדל היא תשעה חודשים, אבל אם היצרן מעמיד למבחני יציבות, כמו בפארמה, והוא מוכיח שהיציבות של אותו דבר, היא לשנה לשנתיים או ליותר, כמו השמנים לדוגמה, מי שמעמיד למבחני יציבות מקבל תוקף מדף ארוך יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה נותן? << דובר >> יובל לנדשפט: << דובר >> בוודאי, בדיוק כמו בפארמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. נעבור למשרד הכלכלה. << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> שלום אדוני היושב-ראש, שמי בועז בן אהרון ואני ממונה על התעשיות במשרד הכלכלה. כמו שכולם יודעים, כרגע מתבצעת חקירה של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה לגבי היבוא במחירי היצף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן החקירה מתבצעת? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> אני לא בקיא בפרטי החקירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא פרטים, מה היא התקופה? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> לפי מה שהבנתי, החקירה מתבצעת במשך מספר חודשים, וכרגע זה בשלב של גיבוש המסקנות הסופיות וההצגה לשר לגבי העמדה. פרטי החקירה כרגע חסויים, ולכן אני לא יכול להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לדעת על החקירה. מה אתם עושים באופן כללי כדי לעשות אסדרה בכל מה שקשור לעניין הזה של היבוא? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואיך אתם רואים את הענף זה? האם הוא חדשני? שווה תמיכה? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> הענף הזה הוא ענף באמת חדשני. כמו שנאמר פה בהתחלה, היו הרבה חברות, חלקן נסגרו, וזו בדיוק אחת הבדיקות שאנחנו עושים. לפחות אני במנהל תעשיות עושה את הבדיקה אם הסגירה הזו קרתה בעקבות היבוא, או שזה בעצם שוק שמתאים את עצמו. בהתחלה היו הרבה ציפיות שהשוק הזה יתפתח, היו הרבה כאלה שקפצו על העגלה, אבל בסוף המציאות היא קצת יותר מורכבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם אנחנו מייצאים קצת? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> לפי הנתונים שיש לנו, וגם דיברנו עם משרד הבריאות, ייצוא בשנה האחרונה על פי בידוק של משרד הכלכלה ושל משרד הבריאות ביחד, גדל מ-500 קילוגרם ל-2.5 טון. כלומר, יש פה תחילה של יצוא ואלה עדיין מספרים קטנים באחוזים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> לאן אנחנו מייצאים? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> בעיקר לאירופה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> איפה? << דובר >> רן גורליק: << דובר >> גרמניה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אנחנו בישראל יודעים להכניס לגרמניה סחורה, או שאנחנו צריכים לעבור דרך כל מיני מדינות אחרות? << דובר >> רן גורליק: << דובר >> ישירות. ב"בלקים" ולא בחומר מוגמר. הגרמנים מקבלים בעיקר חומר גלם. << דובר >> איתי רוגל: << דובר >> הם מקבלים את זה בשתי צורות, או כחומר גלם כשזה ארוז ב"בלק". כך לדוגמה לצורך העניין, חווה יכולה לייצא ישירות בתנאים מסוימים, כדי לאפשר המשך תהליך כדי לסגור את זה בסוף באיזושהי אריזה שתיחשב GMP – הגרמנים המציאו שיטה משלהם; והדרך האחרת היא כסוג של מוצר מוגמר, למרות שהאירופים לא מתייחסים לקנאביס כאל מוצר מוגמר. כל טריטוריה מתייחסת אחרת והמציאה לעצמה רגולציה לדבר הזה שנקרא קנאביס. אין רגולציה אירופית. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני הבנתי שמעבירים את זה למדינה אחרת באירופה, ומהמדינה הזו מעבירים את זה לגרמניה. << דובר >> רן גורליק: << דובר >> לא, זה רק קשור לעניין של סטנדרטים. יש חברות שיכולות לייצא ישירות לגרמניה וגם לאנגליה, והייצוא הולך וגדל. אני במקרה לא מייצא, אבל יש פה חברות שכן. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> רוב החברות היום מייצאות דרך פורטוגל או דרך מלטה. כל הנוכחים בחדר מכירים את התרגיל הזה של העברת סחורה לגרמניה לתוך האיחוד האירופי, כאשר מעבירים דרך פורטוגל או דרך מלטה. היצוא היום מישראל, הוא פחות מאחוז אחד משוק הקנאביס הישראלי ופחות מאחוז אחד מיכולת הייצוא של החברות הישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד הכלכלה, איך אתם מתייחסים לענף הזה של הקנאביס, כתעשייה או כחקלאות? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> זה גם חקלאות וגם תעשייה, ואנחנו כמשרד הכלכלה ותעשייה, לפחות מהצד שלי זה מנהל תעשייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מתייחסים לזה כתעשייה? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> כן, כתעשייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתם הולכים לעשות? אתה שומע שחממות נסגרות בגלל הפסדים כספיים, האם אתם מתכוונים להיכנס לזה או שאתם מתכוונים לפרק את הענף הזה? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> אני לא חושב שיהיה פה פירוק של הענף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זו התוצאה הסופית שתהיה. אם הם ימשיכו להפסיד, נראה לך שמישהו יממן את זה? << דובר >> בועז בן אהרון: << דובר >> לא, אף אחד לא יממן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה אפשר לקחת מהבורסה? קמות חברות, לוקחות מהבורסה ומפסידות את הכסף של המשקיעים, זה מה שיוצא. ויש אנשים שמשקיעים על זה מכספם ומפסידים את הכסף. עם כל הכבוד, אתם צריכים להיכנס לעניין. לא מעניין אותי חקירה או לא חקירה ומה צריך להסדיר מול קנדה, אבל צריך להסדיר את הענף הזה, אחרת הענף הזה יתמוטט. מדברים שקראתי לפני 10 שנים, שהענף הזה הולך להיות מספר אחת במדינת ישראל ועד לעשיית יצוא של מיליארדים, הגענו למצב שאנחנו לא מייצאים, אלא מייבאים והחברות מפסידות, אז מה הולך פה? אני לא מבין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מפסידים מיליארדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו נקיים ישיבה נוספת בעניין הזה, ולקראת הישיבה הבאה אני מקווה שהחקירה תסתיים, שיהיו המלצות ושתביאו לנו תוכנית שתסביר איך אתם יכולים להציל את הענף הזה, אלא אם כן הממשלה תחליט לסגור את הענף הזה ולהסתמך רק על יבוא. מישהו כתב לי שכאשר לא היה יבוא, אתם הקפצתם את המחיר כל הזמן, והיבוא למעשה ייצב את המחיר, ולכן יש שני צדדים למטבע. << דובר >> ניר יופטרו: << דובר >> זה לא נכון. הם פשוט השתמשו באיכות. המגדלים הישראלים עלו באיכות באופן רציף בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא קשור לחברות כי אתה צרכן, ואתה לא יכול להסביר בשמם, עם כל הכבוד לך. << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> מחיר הקנאביס הרפואי במדינת ישראל, הוא אחד מהזולים ביותר בעולם. יש במדינת ישראל מספיק חברות יצרניות ומספיק כושר ייצור גם אם מספר המטופלים יכפיל את עצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השאלה היא אם אתם מעלים את המחיר, אם נגיד עכשיו כשאין יבוא, כשמשרד הכלכלה חסם את היבוא, מה אז קורה עם המחיר? << דובר >> תומר ספנוב: << דובר >> גבולות המחיר העליון נפרצו שוב ושוב על ידי מוצרים ביבוא. גבולות המחיר נחצו בפעם הראשונה ב-300 שקלים ל-10 גרם ולאחר מכן 400 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, לישיבה הבאה אני מבקש ממשרד הכלכלה להביא לנו איזושהי תוכנית שתראה איך אתם מתכוונים להציל את הענף הזה מבחינת הממשלה. ומשרד הבריאות, עם כל הכבוד שזה סם, אבל עדיין אני חושב לפי מה שקראתי, שזה הצמח מספר אחת שגילו כצמח רפואי, מעבר לכך שהוא סם. יש גידולים שהם רפואיים, ויכול להיות שאתם יכולים לשחרר קצת את העניין הזה, שכל החולים יוכלו להשתמש בזה כמו שצריך, שהרי זה צמח שהוא למעשה פלא רפואי בהרבה מאוד תחומים. אין להתייחס אליו רק כאל סם, כי זה לא הרואין או אופיום. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני נכנסתי לענף והתחלתי להתעניין בנושא וללמוד עליו כי יש לי חבר טוב בתוך הענף, והדבר האחרון שהיינו רוצים לעשות כאן, זה להתערב לכם ולדחוף את הידיים בתוך הענף שלכם, לא זו הכוונה שלנו. עם זאת, הכוונה שלנו היא לשמור על החקלאים המקומיים ועל הייצור המקומי – זו המשימה ובשביל זה התכנסנו. לגבי דבריו של הבחור ממשרד הבריאות – כל מדינה שאנחנו נותנים לה אופציה שאנחנו יכולים לייבא ממנה, אנחנו צריכים להשוות את הרגולציה שלנו אליה, כי לא יכול להיות שאני אכביד את הרגולציה, והעלויות יהיו כאלה גבוהות ליצרנים ולחקלאים הישראלים לעומת החקלאים הזרים, כי אין להם יכולת להתמודד. היושב-ראש אמר לכם בצדק שבפעם תבואו עם תוכנית, ואני אומר לכם שאין לנו כוונה להיכנס ולהתערב לכם, ואם נצטרך להיכנס אנחנו יודעים להיכנס, לחוקק וגם לנשוך, אבל יש לנו כוונה שתגיעו באמת עם תוכנית שלא תפגע לא ביבואן, לא ביצרן ולא בחקלאי. אנחנו רוצים גם להקל עליכם מול משרד הבריאות במה שאפשר, כדי שנוכל לחיות ביחד ושכולם ירוויחו – זו המשימה של הדיון היום. תודה רבה. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> חלק מהנתונים שראינו בירידה בצריכה, זה גם בגלל שמקשיחים את התנאים על אנשים שזקוקים לזה לקבל את זה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> שיתייחסו לזה כמו אל תרופה אם יש מחקרים שמראים שזו תרופה. << דובר >> יהודה איש שלום: << דובר >> הפסיכיאטר כותב שהוא לא מוכן להאריך למטופל את המרשם כי אין מניעה. הוא לא יגיד שהוא ממליץ, למרות שהבן אדם משתמש ב-20 גרם במשך 10 שנים, חי עם זה טוב וזה עוזר לו. כשהוא יבוא להאריך את המרשם, הרופא יכתוב לו שאין מניעה, אבל כשהוא יבוא לקבל את ההארכה, יגידו לו שלא כתוב שם שהמליצו, אלא שאין מניעה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> דבר נוסף אני רוצה לומר לכם גם בתור חקלאי, שאנחנו כחקלאים ישראלים גם נעזור לכם – אתמול העברנו בקריאה ראשונה את חוק המים, ובעזרת השם, נסיים את זה בחודשיים הקרובים וזה יוזיל לכם את המחיר בצורה משמעותית מאוד, כי אנחנו נחתוך את המחיר של המים בחצי. אם אתם תשקיעו בחקלאות הישראלית, היא יודעת להיות הכי טובה בעולם, אנחנו טובים בזה, ולכן אני מבקש גם מהיבואנים וגם מכולם קצת יותר סבלנות, כדי למצוא את המתכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא רק חקלאות, זו גם תעשייה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> כן, נשלב ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הישיבה הסתיימה, ואנחנו נעשה עוד אחת. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>