פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 37 ועדת הכספים 23/12/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 532 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה (23 בדצמבר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר אלי דלל – מ"מ היו"ר משה סולומון – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אחמד טיבי אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חמד עמאר יצחק פינדרוס יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: רון כץ מוזמנים: כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, משרד האוצר כפיר בץ – מנהל תחום אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר גל ברנס – רכז שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר רוני גנוד – יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר כארים כנעאן – יועץ למנהל רשות המיסים, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר עופר רז דרור – סמנכל בכיר תכנון וכלכלה רשות המיסים, משרד האוצר נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל רולנד עם שלם – חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל תומר צליח – חבר הנהלת אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ניצן פלדמן – סמנכ"לית אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אורן בוטא – יו"ר תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים דובי אמיתי – יו״ר, נשיאות המגזר העסקי משה אשר – יועץ - נשיאות המגזר העסקי, נשיאות המגזר העסקי לינור דויטש – מנכ"לית לובי 99 ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס רון תומר – נשיא התאחדות התעשיינים רועי כהן – עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל שלומי לויה – היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן – נשיא, איגוד לשכות המסחר רינת קינן איתי סיגל חיים היימן חנה כהן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024, מ/1808 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, כ"ב כסלו התשפ"ה, 23.12.24. על סדר-היום: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. דיון והצבעות. לפני שנתחיל, לצערנו זה רגילות – במקום שכבר לא יהיו, שיהיו אתנו, החטופים עצמם והמשפחות של החטופים שנמצאים אתנו פה. נבקש מרינת דקל קינן, בבקשה. << אורח >> רינת קינן: << אורח >> בוקר טוב. אני רינת, ואני דודה של שגיא דקל חן, שחי. חטוף בעזה. אני בחרתי היום להקריא את דבריה של אביטל, אשתו של שגיא, שכתבה. שלום לכולם. ביום ה-444 אני באה לדבר בקולן של הילדות שלי, של בר, גלי ושחר מזל, ודרך קולן של הבנות שלי אשמיע ככל הנראה גם את קולם של כל הילדים הקטנים במדינת ישראל, אלו שעולמם התהפך עליהם באותה שבת, ועד היום מחכים שאבא שלהם יחזור הביתה. לפני כן אומר לכל מי שיוצא לרחוב שאתם הכוח של הילדים שלנו, שלי ושל שגיא. הכוח שמאפשר להן להתמודד עם מציאות אכזרית ומפחידה שאין לה שם או הגדרה, רק משפט אחד – ילדות של אבא חטוף. בר, גלי ושחר הן ילדות אמיצות וחזקות כל כך. ילדות שהיו עם מחבלים בביתם בניר עוז, נאחזו בכוח החיים תוך שתיקה וחיבוק האחת של השנייה. אלו ילדות שהתעוררו יום למחרת, וגילו שאבא לא נמצא, והיו צריכות לברוח מהקיבוץ - מהמקום הבטוח שלהן ולעלות על האוטובוס בלעדיו. ילדות שלמעלה משנה צריכות בכל בוקר לגייס כוחות עצומים, להתארגן לעוד יום, לעבור בשבילים, ולראות פוסטרים של אבא מפוזרים בכל השכונה, לתת לו נשיקה, ולהמשיך למסגרות - לבית הספר, לגנים ולחוגים. ובזמן שאני חוזרת הביתה בדמעות, הן צריכות לאסוף את עצמן, ולגייס כוחות על, כדי לא להישבר מול ילדים אחרים. אלו ילדות שהיו צריכות לעבור לבית חדש, להתחיל הכול מחדש. לחגוג ימי הולדת לבד, חגים לבד, וכל כך הרבה ימים ורגעים בלי אבא. ילדות שבוחרות לעמוד איתי מול התהום. ובכל פעם שאני טיפה מרגישה קרובה מידי הן מושכות אותי אחורה ולמעשה אומרות לי ״אימא אנחנו לא שם״. שמות מוזיקה בבית רוקדות. אלו הילדות שלי. הילדות של שגיא דקל חן. אז תגידו לי, איך יכול להיות שהבנות שלי שעומדות בהתחייבות שלהן להחזיק הכי חזק, נמצאות מול מדינה שמפרה את כל ההתחייבות שלה מולן. מדינה שמפרה את הזכות הכי בסיסית - להגן על טובת הילד. מדינה שאמורה להיות מחויבת לשמור על זכותו של הילד לחיות ולהיות בקשר עם הוריו - וכשאני אומרת הוריו, זה גם אימא וגם אבא. ההפרדה הארוכה כל כך שהמדינה יוצרת בין הילדים האלה לאבא שלהם פוגעת בזכות שלהם לקשר, לאהבה ולמשפחה. ובכל זמן שהמדינה בוחרת שלא להחזיר את האבות האלו, היא מפרה את החוזה וגורמת לנזק בלתי הפיך בחייהם. הם הילדים לא יעמדו בעצרות ובהפגנות, ובטח שלא ילכו פעם בשבוע לכנסת. וכך הם הפכו להיות שקופים בעיניי מקבלי החלטות. שגיא, ועוד גברים אחרים, הם קודם אבות לילדים קטנים שזקוקים להם בכל יום כדי להרגיש יציבות וביטחון. המדינה בוחרת שלא להחזיר אותו הביתה. למה המדינה מתעלמת מטובתם של הילדים, ולא דורשת את שחרורם של האבות מהשבי? למה האבות האלה בקטגוריית צעירים? הילדות שלי, בר, גלי ושחר, בוחרות בכל יום להיאחז האחת בשנייה. בזמן שילדים אחרים מסיימים את היום, זוכים להקראת סיפור של אבא ולקבל חיבוק ונשיקה, הילדות שלי שולחות לילה טוב לפוסטר, ומנסות להתנחם בשינה משותפת כל לילה, כי רק ככה כנראה יוכלו לקבל כוח ליום שלמחרת. יש לי ילדות אמיצות. הגיע הזמן שגם המנהיגים שלנו יהיו כאלה. ולשגיא אני אגיד, שאם אתה עוד שם, תבקש משאלה ואני אבקש חזרה. ואם אתה שומע את קולי בחלום, אני לא אוותר עליך. הימים עוברים והלילות קשים, והלב מדמם והנפש שלי כבר שבוררה. תחזור אלינו. דבריה של אביטל, אשתו של שגיא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. איתי סיגל. << אורח >> איתי סיגל: << אורח >> בוקר 444. דוד שלי נחטף מביתו יחד עם אשתו לפני 444 יום. אשתו חזרה ביום ה-51. קוראים להם קית ואביבה סיגל. אני בטוח שכולם פה מכירים אותם. לי קוראים איתי סיגל. אני חושב שזה – אנחנו בוועדת הכספים, ואני חושב שאנחנו כרגע במדינה בפשיטת רגל ערכית. אנחנו בפשיטת רגל ערכית, כי כבר 444 יום יש לנו אזרחים שנמצאים בשבי החמאס. אזרחים שיכלו לחזור לפני 444 יום, ובגלל אותה פשיטת רגל ערכית הממשלה, הקואליציה, האופוזיציה, המדינה מרוכזת בדברים אחרים. להרבה מאתנו יש כוונות טובות, אבל כוונות לא עוזרות לשחרר חטופים וחטופות מהשבי. אני חושב שפשיטת הרגל הערכית הזו היא הסיבה, שמחוקקים פה כל מיני חוקים שלא קשורים לא לתקופה, והם חוקים גם, שאם היו ערכים בבניין הזה, אם היו ערכים בממשלה, לא היה צריך לחוקק את החוקים הללו. כי זה דברים ברורים. כששר בממשלה עונה למישהי ששבה שברגע זה נוגעים בנשים שם ואונסים והיא משתפת איתו שלה עשו את הדברים הלאה והיא והוא מדבר איתה על העתיד, מה יקרה ואם – אנו בפשיטת רגל ערכית. העובדה שכל יום אין דיון בממשלה על החטופים ושהקבינט לא מתכנס כל יום לדבר על החטופים ועל העסקה ואיך אנו מסיימים את המלחמה הזאת, אנחנו בפשיטת רגל ערכית. העובדה שאנו כל פעם מוכנים לנסות מלחמה, לנסות מלחמה, לנסות מלחמה וכל פעם נהרגים לנו, אנחנו לא פעם אלץ מנסים שלום. אולי פעם אחת ננסה, נגיד: אנחנו ניזום. בואו נעשה רגע הפסקת אש. ננסה רגע הפסקת אש, נראה מה יקרה במקום כל פעם להרוג, להרוג, להרוג. אנחנו בפשיטת רגל ערכית. כששישה חטופים נרצחים במנהרות בעקבות לחץ צבאי – כן, חמאס לחצו על ההדק אבל דקה אחרי זה היו נהרגים מהגזים, ואנחנו ממשיכים בלחץ הצבאי – חברים, אנחנו בפשיטת רגל ערכית. אני אזרח במדינת ישראל, אני בן 35. עשיתי שנת שירות. הייתי בצה"ל, הייתי קצין. אני עובד מדינה. אבל אני לא יודע כבר בשביל איזו מדינה אני עובד, ואני לא יודע אם זו המדינה שאני רוצה לחיות בה. יש פה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. אנחנו בימים קריטיים. יש מתווה על השולחן, אנחנו יכולים להגיע למתווה שיסיים את המלחמה הזאת, יחזיר את החטופים, יחזיר את החיילים ויחזיר את כולם הביתה. אנו חייבים את זה. אנחנו כבר נגמרנו ואני לא יכול לדמיין מה שגיא עובר, מה דוד שלי קית עובר, מה כולם עוברים. לא יכול לדמיין. מה יישאר מענבר. לכל מי שנמצא בממשלה ובקבינט, תפסיקו לשקר לנו שכולם יחזרו, כי אחרי 444 יום אין מצב שכולם יחזרו. אין מצב שאחרי כל ההפצצות האלה כולם יחזרו, אז תפסיקו לשקר לנו ותתחילו לומר לנו את האמת. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חיים היימן. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> אני חיים, אבא של ענבר היימן. ענבר מגיעה למסיבת הנובה, מתנדבת כהלפרית, כדי לעזור למבלים. כשמתחילה מתקפת הטילים, ענבר בורחת למטעים שבין בארי לבין המסיבה, בתקווה ששם תוכל למצוא מחסה ולהינצל, אך לרוע מזלה, ענבר נרצחת במטעים. לרוע מזלה את המטעמים חוצה ציר מרכזי שממנו נכנסים המוני מחבלי הנוחבה ומגלים אותה ורוצחים אותה באכזריות. אני שומע על עסקה, וככל שעובר הזמן, ממה שאנו יודעים, מדובר על עסקה חלקית. עסקה הומניטרית, שבה – אני קורא לזה כך – יוגרלו 30 חטופים. איך בדיוק בוחרים מתוך 100 30 חטופים? זה נשמע כמו דבר נוראי מהעבר, מההיסטוריה הנוראית, חלק מההיסטוריה של העם היהודי. זה נשמע כמו סלקציה, כמו רשימת שינדלר. בעזה יש 100 חטופים. 100 נפשות ונשמות, שצריכים לחזור הביתה - מי לחיים ומי לקבורה באדמת ישראל. איך בדיוק בוחרים מי ייצא ומי יישאר להפקרה? מה השיטה? מה הלוגרתמים? זה בני אדם. איך בדיוק בוחרים? איך מבדילים בין דם לדם? מה השיטה? זה בני אדם. אני חושב שראש הממשלה בכלל מתעסק פה בהחלטות שלא מסמכותו בכלל. אלה החלטות שניתנות לאלוקים, לקבוע מי לחיים ומי להפקרה. זה לא החלטה של בן תמותה. יש 100 חטופים. צריך להחזיר אותם. יש לנו הישגים לא מבוטלים. אם לפני שנה לא יכולנו להפסיק את המלחמה ולהשיב את החטופים כי היו פה איום קיומי על מדינת ישראל, וכשאני שמעתי איום קיומי על מדינת ישראל ישבתי בשקט ולא דיברתי, אבל היום עם ההישגים ועם כל ההתמוטטות של ציר הרשע אנו בהחלט יכולים להגיע לעסקה אחת כוללת שתשיב את כולם. אנחנו המשפחות לא ניתן לראש הממשלה לשחרר 30 ובכך יחשוב שישתיק אותנו. לא ניתן לראש הממשלה לתת לנו את התחושה ולומר: תסתכלו על חצי הכוס המלאה ולהתגאות: הינה שחררתי 100 ומשהו חטופים. כי הופקרו עוד 70 חטופים בעזה. זה לא יקרה. כל ה-100 חטופים צריכים לחזור. לא נסתפק רק ב-30. אנו רוצים את כל ה-100 חטופים עכשיו בבית, מי לחיים ומי לקבורה ראויה באדמת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חנה כהן. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני הדודה של ענבר היימן, הלדה היפה הזו. ענבר שלנו תחגוג בחודש הבא יום הולדת שני, כשהיא מתחת לאדמת עזה המקוללת, הטמאה. סליחה, לא תחגוג. אנחנו נציין לה את היום הולדת השני שלה. הכנתי לה ברכה לענבר. ברכה מיוחדת שמאחלים רק למישהו שמאוד-מאוד אוהבים: ענבר יקרה שלי, אני מאחלת לך שבשנה שהבאה נזכה לקבור אותך באדמת ארץ ישראל. איך הברכה? ברכה יפה? לילדה בת 27? איפה ערכי היהדות? איפה ערכי המסורת שלנו שאני אישית גדלתי עליהם? אנחנו במדינה הזו הלכנו לאיבוד. זה רק תחילתה של ההתפוררות שלנו כחברה. 100 חטופים נמצאים בעזה, ועולם כמנהגו נוהג. אני רואה אנשים יושבים בבתי קפה. אני רואה נרות של חנוכה. בכלל שכחתי שיש חג, נשבעת. שכחתי שחג חנוכה מתקרב. אנחנו כבר לא חיים. אין לנו לא חגים, אין לנו לא שבתות, אנחנו בכלל מתעוררים בבוקר רק כדי להחזיר את ענבר הביתה. אנחנו חושבים: מה עושים היום כדי להחזיר את ענבר שלנו הביתה? מה זה המלחמה הזו? אני לא קולטת אותה. אני לא מבינה בהיגיון שלי. למה היא נועדה? אתם אומרים - למוטט את חמאס? בינתיים לא מוטטתם את חמאס. מוטטתם אותנו, משפחות החטופים, לא את חמאס כי אתם לא מבינים שבהנהגת חמאס לא נשאר ריק. אחד מת – יש 10 שיתפסו את מקומו. אז עד מתי יישארו החטופים שלנו שם? עד מתי? לא מבינה. באמת לא קולטת את זה. שנית, מדינת ישראל הפקירה את ענבר. ענבר היום היא חלל. אתם מחויבים להחזיר את ענבר הביתה - קודם כל כאשה כי חמאס חטף אותה כאשה ולאחר מכן היא חלל. אני מבקשת ממדינת ישראל להחזיר את ענבר ואת שאר החללים והחיים הביתה, ואם אינכם מוצאים מישהו, שיתארגן כל הצבא, שתתארגן כל הממשלה הזו שהפקירה, תצאו ותחפשו אותם בעזה. אני לא אקבל שאתם לא מוצאים. אין אצלי דבר כזה. אתם גרמתם לחטיפה בזלזול שלכם, ואתם תחזירו אותם, את כל ה-100. אתם תצאו ותחפרו כי יש לכם חלק בהפקרה הזו. תצאו ותחפרו ותביאו לנו את הילדים הביתה. תודה רבה. << אורח >> רינת קינן: << אורח >> רק בסיום דברינו, אנחנו חג חנוכה שני, ומשפחות החטופים הכנו לכם נר להדליק אותו יחד עם החנוכייה, להפיץ אור. לחטופם שלניו אין שמונת הימים הללו. ממש לא. חנוכה הקודם כבר קיווינו לנס הזה ולא קרה, ועברה שנה ואנו מקווים לנס שיקרה ואני רוצה לתת לך את זה. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> אני מחכה למעשים, לא לנס. לא קרה ב-7.10 וגם לא יקרה בממשלה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> אני רק רוצה לבקש ממך, ינון אזולאי, תחזירו את ערכי הדת והיהדות לארץ שלנו. אל תהססו. גם אם זה במחיר של הכיסא שלכם – הרי באחד הימים תגיעו למעלה ותצטרכו לתת דין וחשבון. מה תגידו למעלה? שלא הצלתם? שהפקרתם? שיש לנו חללים בעזה שבנו עליהם את כל עזה, שאתם קוראים להם חללים קדושי מלכות? מה תגידו כשתגיעו לבורא עולם? אבל זה לא ענייני. זה העניין שלכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. עוד מישהו שמעונין להגיד? אני אומר משהו. אתם יודעים שאנחנו כסיעת ש"ס הולכים בכל הכוח בעניין הזה. אתם שומעים את הקול שלנו. אני חושב שמתוך מפלגות הקואליציה, המפלגות החרדיות אומרות את קולן ברור. אתם יודעים שיושב-ראש התנועה שלי אריה דרעי עושה הכול ואתם נפגשים איתו. נפגש עם משפחות חטופים, שומע, הוא נמצא, והוא גם עושה הכול כדי לתת כובד משקלו בעניין. אני מסכים איתך, שמה שנגיד למעלה זה מה שכל לילה כשאנו הולכים לישון יש לנו חשבון נפש, וכל הלילה לפני שאני הולך לישון אני אומר לעצמי: זה שעדיין לא חזרו הביתה זה אשמה בנו. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> בגלל זה הם שנה וארבעה חודשים בעזה. בגלל שאתם עושים חשבון נפש כל לילה לפני שאתם הולכים לישון. אני לא ישנה בלילה, אתה יודע? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני משתף אותך בחשבון נפש שאני עושה. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> אז איפה הילדה אם אתה עושה חשבון נפש? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני משתף אותך בחשבון הנפש האישי שלי ואם זה תלוי רק בנו, לצערנו לא. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> תלוי בכם. תלוי בכם בלבד. << אורח >> חיים היימן: << אורח >> חשבון נפש צריך בסופו של דבר להתבטא גם במעשים. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> איך היית מגיב אם זאת הייתה הילדה שלך שזרוקה בעזה? גם אז היית עושה שנה וארבעה חודשים חשבון נפש? תענה לי. הילדה שלנו מתפוררת בעזה. גם היית עושה חשבון נפש שנה וארבעה חודשים? תוותר על הכיסא שלך, תגידו: אנחנו עוזבים את הממשלה אם לא כולם חוזרים. זה נקרא לעשות חשבון נפש אבל אני לא אלוקים. אתם תגיעו אליו באחד הימים ואולי אם יהיה לך מזל תפגוש את הבת שלנו, תיתן לה את חשבון הנפש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מקבל את כל מה שאת אומרת באהבה. מבין את הכאב ונעשה כל מה שאנו יכולים כדי להחזיר אותם. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> לא רוצה לומר לך מה אמר לי ראש הסיעה שלך. אתם לא עושים כלום. לא רוצה לומר לך מה אמר לי ראש הסיעה שלך – מה שנאמר בין שניים אני לא מוציאה החוצה. לא רוצה לומר לך מה אמר לי בנוגע לעסקה. אני מעדיפה לשתוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני יודע מה אומר לי ולא רוצה להתערב בשיחות שלכם. אני מכבד כל מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> גם אני מכבדת אותו – לכן לא אומרת. אני רוצה את הילדה בבית, ואם לא, אלך לישון ליד הבית השל דרעי ואז אעזור לו לעשות חשבון נפש יותר טוב, כשיראה אותי כל יום. חשבון נפש – אתם עושים, איך אתם יכולים לתפוס את הכיסא יותר חזק ולשבת בו יותר חזק. בינתיים הילדה שלנו מתפוררת. קדושי מלכות אתם קוראים להם. פה בארץ כשאתם בונים בנייה אתם מחפשים איפה יש גופות ועוצרים את הבנייה ולא נבנה פה כי פה יש עצם ולא נבנה שם אבל הילדה שלי זרוקה בעזה ועוד מעט הולכים לחדש עליה את עזה. זה מזיז לכם? לא. שואלת אותך. לא נכנסת לפוליטיקה. אותי לא מעניין פוליטיקה. תתנחלו, לא תתנחלו, תעשו מה שאת רוצים, תחזירו לנו את ה-100 חטופים. אצלי זה לא עניין פוליטי ובמחדל אני מאשימה את כולם. שים לב שלא אמרתי את ממשלת ישראל. אני מאשימה כל אחד בחלקו. עוד נחקור את המחדל שהיה. זה לא התפקיד שלי. נגיע לזה גם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. הפסקה חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:44 ונתחדשה בשעה 11:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו חוזרים לדיון על נושא רווחים מחולקים, לא מחולקים, שיתחלקו בעתיד. היועצת המשפטית תאמר את המסגרת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה הקודמת סיימנו לעבור על כל הנוסח. הוכנסו תיקונים נוספים שניסחנו אותם אתמול אחרי הישיבה. נחזור אחור לעבור על התיקונים שנכנסו, נקריא אותם ונסביר אותם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאלה פרוצדורלית: כמה זמן יהיה לנו בין סיום ההקראה לתחילת ההצבעות, להכנת הסתייגויות? לא יהיו הצבעות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין הצבעות היום? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. הפצנו את הנוסח בבוקר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להעלות בהקשר הזה כמה סוגיות, גם טענת נושא חדש ואת ההתייחסות לזה וגם לשאול את כפיר על עליות וסוגיות. כפיר, חשוב שגם אתה תהיה על זה. על הנושא החדש תגיב היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק בקצרה כי סיימנו את ההקראה ואת הדיון. היו כמה דברים שביקשו להוסיף, הוספנו אותם. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יש להם השלכות – אני רוצה לדבר. תודה רבה. אני לא אקריא את המכתב כלשונו – אקריא את הסעיפים של מה שאני רוצה תשובות כדי להקל. שלושה סעיפים היו במכתב שפירטתי נוכח מה שעודכנו עליו אתמול על שינויים שישנם. האחד אני מבינה שעדיין לא יושם בנוסח אלא אם כן תתקנו אותי, של טענה מקדימה. סעיף ראשון – שיעור מס יסף מופחת לבעלי מניות בחברות מתפרקות, הצעה להפחית את מס היסף ל-3% במקום 5%, מייצרת אפליה לטובת בעלי מניות. מדובר בירידה של 40% במס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איזה מס יסף? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא ניתן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> טענה מקדימה – אמרתי. בסוף לא נכנס? בסדר גמור. אז אני עוברת את הטענה הזאת. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא ניתן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה עלה? זה היה אמור לעלות ולא העליתם? << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >> לא עלה בדיון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם זה לא עלה – אני מדלגת. תודה. טענה שנייה, הפחתת מס רכישה לחברות ארנק המחזיקות בנכסים נדל"ניים. בעצם הפחתה מ-6% ל-0.5. מדובר במבצע מס עוקף בעיניי. אני רוצה להבין את ההטבה הזאת. אני רוצה לקצר. אם תרצו שאקצר - אני מנסה. אני רוצה לשאול, בהקשר הזה מדובר בהטבה כלכלית. אני רוצה לשאול מה השווי של ההטבה הזאת, מה ההפסד בעניין, ודחיית אירוע המס בפירוק החברות לתקופת הוראת השעה, שזה גם מבצע מס עוקף בעיניי כי יש איך להתייחס לזה. זה מה שרציתם להימנע ממנו ואני רוצה לשאול מה השווי של זה וכפיר, בהמשך לשאלה שלי ביום חמישי כי אני מבינה שחלק מהדברים השתנו – האם אנחנו עדיין מתכנסים ל-10 מיליארד? אם לא, איך? תפרט לנו בבקשה. הכי קצרה שאפשר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתמול שאלתי כמה כסף יכניס החוק הזה. אמרתם שתבדקו ותשיבו. נשארתי כמעט עד הסוף ולא ניתנה לי תשובה. אני מקווה שהיום נקבל תשובה, מ-61 כמה ייכנס, מ-81 כמה ייכנס, שנבין בכלל את החוק הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את הסעיף הראשון שהקריאה לא הכרתי. התפלאתי שהכרת אותו. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הייתה בקשה מהמגזר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד נקודה - אני יודע שפעם אחר פעם הייתה פה הצעה לגבי עובדים, אז אם יש אפשרות שכל אחד יציג את העמדה המקצועית שלו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היה דיון של שעתיים בנושא העובדים. לא ידענו מה קרה, מה סיכמתם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם אתמול בלילה וגם היום אתם שותפים מלאים בכל הדיון הזה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין טענה. לא באנו בטענה. אנחנו רק רוצים להתעדכן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שם היה פחות דיון – יותר מריבה. עדיין לא הגענו למשהו בעניין הזה לכן לא רוצה לעכב. רוצה שנתחיל להקריא את החוק. נשאלו פה שאלות. חלק מהשאלות גם נשאלו בתקציב ששאלו אתמול חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ואני מניח שיש לכם תשובות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בעיקר השאלה נוגעת לסיפור המספרים, גם לעניין הפירוק. יש לנו תשובות. גם לעניין הפירוק ומס הרכישה שנובע מהפירוק, וגם למספרים הכלליים. אתן תכף לעופר להציג את כל הפירוט של מה שאמרתם. מזכיר שיש לנו גם סכום חד פעמי של 25 וגם סכום לבסיס. לקחנו את מה שאמרתם, ניסינו להביא כמה שיותר מספרים מדויקים עם כמה תיקונים והתניות שקשורות לדברים שהשתנו אתמול. עופר מרשות המיסים אחראי על תחזיות הכנסות של החוק. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה תחזיות משותפות של רשות המיסים והכלכלן הראשי. אנחנו כרגע מדברים על סדר גודל של 10 מיליארד שקל גבייה ב-2025. ירד קצת כתוצאה משינויים בימים האחרונים. אם מסתכלים על ההרכב, כמחצית מגיע מהכנסה חד פעמית מפירוק חברות שיקרה ב-2025. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר ירד ועדיין 10 מיליארד. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> ירד קצת מ-10 מיליארד. זה ממש תלוי במה שיוחלט. מחצית מהסכום מגיע מפירוק חברות ב-2025 שבאותו פירוק אנחנו מקבלים את אותם עודפים שנשארו בחברות האלה שמשולם עליהם מס דיבידנד. זה סדר גודל של מחצית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה סבורים שיהיה לכם את זה? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אנו חושבים שיש פה הזדמנות לבעלי החברות לצאת מהחוק הזה על כל השלכותיו לשנים קדימה, בין אם זה על השוטף שלהם ב-62א, בין אם זה על הצבירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תלוי בבעלי החברות – לא בפעילות השומתית של רשות המיסים. נכון? יש תמריץ – השאלה האם הם ינצלו אותו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הם מחליטים לא להתפרק, סימן שאין לנו את ה-5 מיליארד שקל. קריאה: כלומר סדר גודל של 15 מיליארד שקלים שיצאו החוצה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר מהפירוק עצמו 5 מיליארד אם יתפרקו. קריאה: נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר שזה לא כסף ודאי. זה כסף שנמצא. זה הצפי. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יש שינויי התנהגות בהמשך. פה הטלנו מיסים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין לכם שליטה בנושא הזה, מי יתפרק, מי לא יתפרק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מדברים על 5 מיליארד שנתי? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> חד פעמי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על השנתי אנחנו עדיין לא יודעים כמה זה משפיע? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תכף, הוא אומר הכול. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה חלק לא מאוד גדול מהכספים שנצברו בחברות כלומר זה לא שהנחנו פה 90% מהעודפים הצבורים באותן חברות שזיהינו, כחברות שצוברות ואין להן מהות עסקית לשם כך. אנחנו פה בסך הכול אחוז לא מאוד גבוה. עשינו הנחות שמרניות פה ועם זה, זה מביא סכום משמעותי חד פעמי. בנוסף יש פה מרכיב של 62א כדי – אנחנו מדברים פה סדר גודל של רבע מ-10 מיליארד. גם פה היו כל מיני שינויים בימים האחרונים. נכנס החצי מיליון עודפים, אתמול שונה ל-750,000 עודפים שאם אתה מתחת לזה אתה לא משלם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תלוי במועד הגשת הדוחות הכספיים הגבייה הזאת. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה גביית מס הכנסה. היא צריכה להיות משולמת במהלך- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עוד דבר אציין ותקנו אותי אם אני טועה – בכל השיחות המקדימות שניהלנו לגבי החוק הזה אני לא זוכר שבתכנון שלכם היה כסף מהפירוק. לא היה שם כסף מהפירוק. היה שם כסף מ-62, מ-81. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> ב-10 המקורי לא היה כסף מהפירוק. ה-10 המקורי היה 62א, באזור 2.6, והשאר הגיע – היה הריבית של 2% שיצרה לחברות להסתכל קדימה, להבין שהם הולכים לשלם סכומים משמעותיים על זה, וכדי להימנע מהתשלום הרב שנתי הזה, דיבידנד. הכנסת המודל החלופי לבחירת החברה של 6%, בעצם מביאה לכך, שחברה שרוצה להימנע ממס ריבית הזה ל-20 שנה הבאות – לא חייבת להקדים את הדיבידנד להיום. היא יכולה לחלק 6% מהעודפים שלה, וכך היא מתחמקת מהריבית. לכן זה העלים לנו את החלק הזה בגבייה. כשהגענו לפה נכנס חלק נוסף – וזה פירוק החברות שגם לא היה בהצעת החוק. הפירוק הזה ככל שיתרחש אנו סבורים שפוטנציאל כלכלי- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 5 מיליארד שקל נראה לי יומרני מאוד. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יש בחברות הספציפיות שדיברנו עליהן סדר גודל של 200 מיליארד שקלים שחונים בעודפים. אם יחולקו 15 מיליארד שקל מהדברים האלה אנחנו נגבה- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא הכנסתם את ה-5 מיליארד שקל שאתה מכניס עכשיו בהתחלת החוק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עופר, אתה אומר שהתחזית שלכם היא לא 10 מיליארד – צריכה לעלות. << אורח >> כפיר בץ: << אורח >> לא, כי התבטל התמריץ של החלוקה החד פעמית מה-20%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התמריץ עצמו לבד היה שווה 5 מיליארד? והבאת תחליף של ה-5 מיליארד בפירוק חברות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שאלה בהקשר הזה: אם אתם משוכנעים בהערכה, למה לא לשים סעיף צד, שיכלול שאם התמריצים לא יצליחו למלא את ה-6 מיליארד האלה יבוא הסדר המימון מהסדר הרווחים הכלואים? לוודא שבהכרח הכסף הזה ייכנס. אתם מעלים פה משהו שכרגע הוא בסימן שאלה לחלוטין. זו השערה לגמרי. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסופו של דבר אנחנו עשינו פשרות וסיכומים גם עם נציגי המגזר העסקי שאנו מתכוונים לעמוד בהם. גם לעניין של המודל החלופי – דובי אמיתי, אנחנו מתכוונים לעמוד בזה. שאלו האם לא נכון להכניס סעיף שאומר שאם הכסף לא מגיע חוזרים למודל המקורי של 81. אענה. תכף כלכלן המקרו יגיד לנו. זה מה שאנו מתכוונים לעמוד בו. גם בתחזית הגבייה המקורית, לשאלתכם, הייתה פה הנחה מסוימת של התנהגות, כמו שעושים במס, בטח במס חדש, לא סתם העלאת או הורדת מע"מ, לגבי כמה חברות הסיפור של 2% יתמרצו אותם לחלק את כל הכסף. כלומר גם בהנחה המקורית הייתה מבוססת על הנחות, שאנשי המקצוע יודעים לשים במודלים שלהם כמו עניין הפירוק. כלומר אין שוני מהותי בזה שפה לקחנו הנחות מסוימות על תרחיש מסוים, השתנה לנו במהלך הדיונים בוועדה, בין היתר כי הגענו להסכמות עם המגזר העסקי על מודל אחר מהמודל שהגענו איתו ועכשיו יש הנחות אחרות שנוגעות לעניין הפירוק. בשני המצבים האלה לא יכולנו לומר לכם שזה ודאי כמו למשל מהעלאת אחוז מע"מ שזה הרבה יותר קל לחזות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל לומר לנו שבמקרה הזה זה מתכנס לאותם סכומים, זה גם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אפשר לפרש את ולדימיר – אתמול כששאלנו את זה, לא הייתה התשובה הזאת. עשיתם שיעורי בית, ואז חוזרים ואומרים: פה הלך לי 5 מיליארד. כך זה נראה. ברור לי שלא עשיתם את זה כך. מה פתאום? אני רק מנסה להציף. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> ברגע שדיברנו על המודל האלטרנטיבי ידענו ברגע שהכנסנו את הפירוק שיש העניין הזה. אתמול עלה משהו אחר על הסיפור של דחיית הגשת הדוחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא חשבתם על זה על סיפור הגשת הדוחות? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, כי כמו ששמנו את הוראת המעבר על נובמבר, גם זה לשיטתנו היה יכול להיות בנובמבר. אתם הכרעתם בוועדה שלא. כמו דברים אחרים שהכרעתם בוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל איך התכוונתם לגבות לפני הדוחות המבוקרים? על סמך מה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הטיעון שלכם שזה חייב להיות זה - להערכתי 99% מהחברות שיצטרכו לבחור במסלול הכריות למסלול המחזורים יידעו את זה גם בנובמבר. זה לא שיהיה לנו שוני מהותי. אנחנו יכולים להתווכח על זה. בסוף הייתה לכם טענה שאנחנו חייבים לאפשר את זה לחברות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם יש לי אפשרות בחירה בין המסלולים מן הראוי אקבל החלטה על בסיס נתונים אמיתיים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מעל 90% מהחברות כנראה יודעות גם לפני זה, חושב שתסכים איתי. יודעות היכן הן נמצאות והיכן הנכסים שלהם. הם לא צריכות לחכות עוד חודשיים כדי להבין את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל שאנו בשידור אנחנו חייבים לשחק אותה שהבנו. תודה. בבקשה, היועצת המשפטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנו חוזרים לנוסח. נעבור על התיקונים שמופיעים אצלכם בעקוב אחר שינויי םבצבע אדום. אלה התוספות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אי אפשר להגיב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. כשאפשר אני נותן לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לטענת נושא חדש אפשר לשמוע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם את טוענת לא נעשה דיון, ונלך לוועדת הכנסת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני טוענת על מס הרכישה. שני הסעיפים, זה מכניס פה אירוע שונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו טענה פוליטית. משפטית אין בעיה. נושאים שעוסקים בכל הנושא הזה ומקיפים אותו בכל התחומים – האם זה חלק מהנושא – ברור שכן. התיקון הוא תיקון חדש. יש פה הרבה תיקונים חדשים שנכנסו לאורך כל ההצעה. זה לא שאלה משפטית. ברגע שאתם מעלים טענת נושא חדש, אפשר להכריע בוועדת הכנסת. התיקון הוא תיקון חדש שנכנס. אבל אין פה איזה משהו חדש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם לא תעמדו בתחזיות ובציפיות, תחזרו לפה שוב? אדוני היו"ר, אני שואל את האוצר, אם לא יעמדו בתחזיות, הם יבואו לפה שוב? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לדווח. שמנו סעיף דיווח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שמנו בסוף החוק סעיף דיווח. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסדר, קיבלנו דיווח, ולא עמדתם בתחזיות. כי זה לא דבר מוחלט. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש המון תחזיות. זה שאלת מקרו. לא שאלה ספציפית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כשאנחנו העלינו פה כל מיני רעיונות, חלקן היו ודאיות. כרגע אתם מביאים לנו דברים שהם לא כל כך ודאיים עם תחזיות. אם לא עמדתם בתחזיות, האם תגיעו לפה שוב? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הדברים הוודאיים שהצעתם נכנסו לחוק. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה לא עונה לשאלה. תגיעו לפה שוב? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נושא הכנסות המדינה הוא מקרו כלכלי. יש בו המון הנחות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ברור לי. שואל האם תגיעו לפה שוב. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> למה הכוונה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ואז נעלה הכול מחדש ונשנה שוב את החוק? אני מתכוון שאתם תביאו חוק שלא ישים. גם אמרתי זאת מראש. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין לנו תשובה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני זורם אתכם אבל יש גבול לזרימה שלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנוסח מופיע אצלכם בטאבלט מעמ' 2. זה סעיף 1, פסקה (2ג), סעיף קטן (א1) המוצע בה. התיקונים שנכנסו, שהם חדשים ביחס למה שנדון אתמול, הם מסומנים בעקוב אחר שינויים בצבע אדום. הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת מעטים בהפחתת סכום השווה למכפלה של 25% בסכום המתקבל מההפרש שבין ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית של חברת המעטים. פה הבהרה של הנוסחה שדיברנו עליה כבר אתמול, הכנסנו אותה בנוסח. תיחשב כהכנסתו החייבת מיגיעה אישית של יחיד – היה בעל שליטה. החזרנו את זה לבעל מניות פעיל בה. ישי, תסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מה שהתחלנו לדבר אתמול, חזקה שאינה ניתנת לסתירה, שהגדלנו את האחוזים לאור בקשת הוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נשאר 25%? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בנוסח של היועצת המשפטית מופיע כ-30% כחזקה שאינה ניתנת לסתירה. מתחת לזה צריך להיות פעיל בחברה כדי להיכנס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם יכולים לראות את זה בסעיף קטן (ה), בעל מניות פעיל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מקובל עליכם 30, חזקה שאינה ניתנת לסתירה? בעל מניות פעיל. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו חושבים שזה לא נכון. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הייתה לנו הצעה אחרת אתמול – בין 25 ל-50 ניתן לסתירה, ומעל 50 לא ניתן לסתירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא התקבל. כפשרה 30 מקובל עליכם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה כתוב? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 30. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נגמר. תמשיכו הלאה. אם יהיה שינוי נודיע לכם. יש כמה דברים שצריך שיהיה שינוי כדי להודיע לכם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש שינוי קטן שרצינו בסעיף הראשון לאור הערה שהגיעה אלינו – כתוב: למעט הכנסה, בפסקה (2ב1), חייבת שיוחסה לחברת מעטים מהכנסת שותפות. אנחנו מבקשים להוסיף את ההבהרה, שהיא שותף בו. הגדרנו שותף ודיברנו על זה אתמול. נשמטה המילה פה ולכן יכול להשתמע שחלוקת רווחים לשותף ברווחים שהוא לא שותף- - - לא ייכלל בתוך הסעיף. אנו רוצים להבהיר שמה שיוצא מתחולת הסעיף זה רק חלוקת רווחים למי שהוא שותף באקוויטי, שזה לפי ההגדרה שהגדרנו למטה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> השותף – ההגדרה - במישרין או בעקיפין? << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> תתאר את הסיטואציה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רצית תיקון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בפסקה (2ב1) רצינו להבהיר, שזה למעט הכנסה חייבת שיוחסה להכנסת המעטים מהכנסת שותפות, שהיא שותף בו. כלומר אם זה מיוחס לשותף שלא שותף שעומד בתנאים שקבענו אתמול, לא יוחרג מסעיף קטן (א). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנו עוברים ל-א1(1א). בסיפא נכנסה התייחסות לעניין קרובו, לעניין זה, בעל שליטה וקרובו, כהגדרתו בסעיף 76(ד)(1), יימנו כאחד; זה ההתייחסות הרחבה לקרוב. אנחנו בעמ' 2. בפסקה (2) בהמשך מסומן באדום – הכנסה חייבת של חברת המעטים. דייקנו בנוסח, בהתאם להערה שהתקבלה פה. נעבור לעמוד הבא, עמ' 3. הייתה לחברת המעטים – גם פה, זה בהתאם להערות של רונלד מאתמול – שיוחסה לה מהכנסת שותפות: (1) אם החלק שיוחס ליחיד לחברת המעטים בשנת המס מהכנסת השותפות, במישרין או בעקיפין (בסעיף זה – חלק חברת המעטים בהכנסות השותפות), היה 10% לפחות - לעניין פסקה (א1)(1), יובאו בחשבון הכנסות והוצאות השותפות, כשהן מוכפלות בחלק חברת המעטים בהכנסות השותפות; (2) אם חלק היחיד חברת המעטים בהכנסות בהון השותפות היה פחות מ-10%, לא יחולו הוראות פסקה (א1)(1) ויחולו הוראות סעיף קטן (א2). (ג) הוראות פסקה (א1)(1) לא יחולו לגבי חברת מעטים שמתקיימים בה שני אלה: (1) אין בין בעלי השליטה בה יחיד שהוא בעל שליטה בחברה אחרת; לעניין זה, לא תיחשב חברה לא פעילה כמשמעותה בסעיף 342מא לחוק החברות כחברה אחרת, ובלבד שאין לה רווחים נצברים. עד כאן זה היה טכני ביחס למה שעשינו. ישי, תסביר את פסקה (1), ההתייחסות לחוק החברות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התבקש על ידי לשכת יועצי המס, לאפשר את ההקלה לחברות הצעירות, או לחברות של המאות קטנות, נתנו כרית של 750,000 ₪. רק למי שיש לו חברה אחת בלבד, והתבקש מלשכת יועצי המס, שאם יש למישהו חברה אחת פעילה בלבד כלומר אם יש למישהו חברה אחת פעילה ויש עוד חברה שרשומה ברשם החברות אבל היא לא פעילה ואין לה עודפים ואין לה דבר בתוך החברה, שנאפשר לראות את החברה שפועלת כיחידה שלו ויוכל לקבל את ההגנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שאין לו עודפים בכלל. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל מה אומר סעיף 3(4)(2) לחוק החברות? הפניתם לסעיף 3(4)(2). << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> חברה שאין לה נכסים, אין לה חובות ואין הליכים משפטיים התלויים ועומדים של החברה- - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אז יש פה אנומליה אחת של כארים שדיברנו עליה, שיכול להיות מצב, כבוד היושב-ראש, שיש לי חברה אחת שיש לי בה 750,000 שקל עודפים צבורים ואני מחוץ לחוק. מצד שני, לאותו אדם יכול להיות שתי חברות אבל בשתיהן ביחד הוא רק ב-400,000 עודפים. שימו לב – אם יש לי חברה אחת עם 750,000 עודפים אני בחוץ. אם יש לי שתי חברות עם 400,000 עודפים אני בפנים. את זה צריך לתקן פה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו לא מסכימים לתיקון. כל פעם יש פה טריק חוזר שמבקשים מאתנו להכניס סעיף. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה טריק? מה הטריק פה? אני רוצה לדעת. סך הכול לא מעניין אותי אם יהיו לו גם 10 חברות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, אני לא הולך לפתוח אחרי מה שהיה פה אתמול והנוסחים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, במסגרת ה-750. יש פה בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גל, בבקשה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו טענו ועדיין טוענים שאין בחוק הזה עסקים קטנים. יש פה המאיון העליון. ביקשו חברי הוועדה שלא תיפול טעות תחת ידינו, ואם יש מישהו, אדם תמים, עוסק, יש לו חברה אחת ויכול לצבור כסף – מבקשים שלא יהיה לו חברה אחת. יש לו כמה חברות. לא חושבים שהוא האדם התמים שאליו התכוונו העסק הקטן. אנחנו חושבים שנכנסים פה היבטים תכנונים וזו לא המטרה. רצו את העסק הקטן שתהיה לו כרית בצד. הצענו לוועדה סעיף עם עסק קטן, כרית בצד, 750,000 שקל. ברגע שיש לו מספר חברות אנחנו לא חושבים- - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש לו שתי חברות עם 400 וחברה אחת עם 750. למה אתה מפלה אותו? הוא לא עבר את ה-750. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין פה שום אפליה. שיחלק את ה-400 בחברה השנייה והוא עומד בתנאי הסעיף. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אתם מבינים שאתם עושים פה הסללה – כל עסק גדול שאנחנו מכירםי היה פעם עסק בינוני או היה פעם עסק קטן. שיטת המיסוי שאתם משיקים כרגע אומרת שאתם לעולם, עסק קטן אין לו סיכוי להיות עסק בינוני או עסק גדול כי השארתם לו פירורים. אתם מנציחים עסקים קטנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיצינו את הדיון אתמול. היום זה התיקונים שנשלחו ועברו תיקונים בנוסח. נגמר. נגמר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף ג, פסקה (2). סכום הרווחים הנצברים – הוספנו: כהגדרתם בסעיף 77א, והסכום תוקן מ-500,000 ל-750,000 בהתאם לבקשתו של חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי טעיתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (א2) 55% מההכנסה החייבת של השותפות המיוחסת לחברת המעטים בניכוי הכנסה של בעל השליטה בחברת המעטים, לפי סעיף 2(1) או 2(2), לפי העניין, שמקורה בחברת המעטים, תחשב כהכנסתו החייבת מיגיעה אישית של בעל השליטה בה לפי סעיף 2(1), בהתאם לחלקו היחסי בזכויות לרווחי חברת המעטים, אם הכנסת השותפות, כולה או חלקה, נובעת מיגיעתו האישית של בעל השליטה האמור, ובלבד שחלקה של חברת המעטים בהכנסות השותפות היה פחות מ-10%. ישי, תסביר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ברשותך, אני אסביר. פה זה מה שדיברנו עליו במצב שבו יש לי שותף של מתחת ל-10%. האופן שבו מייחסים את ההכנסות מהשותפות. כמובן הכול מדובר בשותף אקוויטי. המודל הוא ש-55% מההכנסה שיוחסת מהשותפות מועברת לשותף. ממנה מנוכה הכנסות של השותף מאותה חברת מעטים שהם לפי 2(1) ו-2(2) כלומר ממוסות אצלו במס שולי. הן מנוכות מה-55% והשאר ממוסה במס חברות בחברה. 45% כלומר ממוסה במס חברות בחברה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (א3) 55% מסכום הדיבידנד שחולק לחברת מעטים שבעל שליטה בה הוא בעל מניות פעיל בחברה מחלקת הדיבידנד, ייחשב כהכנסה מדיבידנד של בעל השליטה, ובלבד שחברת המעטים אינה בעלת שליטה בחברה מחלקת הדיבידנד; לעניין זה, "בעל מניות פעיל" - זה נותר אותו דבר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> פה בבעל שליטה יש תיקון. חברה יחיד. תיקון נוסח. יש שם תקלה. כרגע בעל השליטה מוגדר בהמשך לפי סעיף 75ב, שהוא יחיד. פה א3 חל על חברה. לכן יש לנו כרגע קבוצה ריקה, בעל שליטה שאינו מוגדר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לנו נוסח. זה עלה עכשיו, אבל יש להבהיר בנוסח שבהקשר הזה זה בדיוק באותם שיעורים של בעל שליטה של היחיד שיחול גם אם החברה היא בעלת השליטה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> רוצה לשנות את זה ב-א3 עצמו? או ללכת להגדרה של בעל שליטה ושם לומר האם זה חברה? אפשר ללכת לבעל שליטה, לעניין א3, חברה או יחיד. אני מציע ללכת להגדרה של בעל שליטה. יש לי הצעה: ללכת להגדרה של בעל שליטה, ושם להוסיף: ולעניין סעיף א3 - יחיד או חברה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> משהו כזה. העיקרון ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נמשיך. בסעיף קטן (ד) לא היו תיקונים. ב-(ג2) בהמשך: הכנסה של חברת המעטים שראו אותה כהכנסתו החייבת של בעל מניות פעיל, בהתאמה – אני מדלגת ל-(ג3), יראו את רווחי חברת המטעים שחויבו בשיעורי המס של יחיד, לפי סעיף זה, וחולקו כאילו לא חולקו. ישי, תתייחס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לאור הבקשה שעלתה חשבנו שברור שברגע שזה מוכר כהוצאה, לא יהיה מיסוי בחלוקה אבל רצו להבהיר לפרוטוקול, בתוך חקיקה, שאם יש חלוקה של רווחים – פה זה רווחים, הכוונה רווחים לעניין מס חברות, שיש חלוקת רווחים לעניין מס חברות, אפילו שמבחינת מס חברות זה דיבידנד, בגלל שלצורכי מס יוכר כהוצאה, לא יהיה מיסוי שוב. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לפי סעיף זה ב-ג3, מה הכוונה סעיף זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 62א. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כולו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לפרוטוקול. תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (ה) נכנסה הגדרה של בעל מניות פעיל. יחיד תושב ישראל שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב-30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים או בעל מניות בחברת מעטים שהכנסתה, כולה או חלקה, נובעת מיגיעתו האישית, ובכלל זה מי שמשתתף בניהול החברה, למעט כחבר דירקטוריון בלבד; לעניין זה, "יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88; << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה כתוב שזה חזקה שלא ניתנת לסתירה? איך מבינים את זה? << דובר_המשך >> רולנד עם שלם: << דובר_המשך >> כי כתוב 30% אז זה לא ניתן לסתירה. אתה מעל 30% - אתה בפנים. זו הבחינה, שיעור האחזקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם זה היה ניתן לסתירה איך זה היה מנוסח? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> היה צריך לכתוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם הערות לגבי בעל שליטה? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כן, מה שאמרנו קודם שצריך להיות: ולעניין סעיף א3, יחיד או חברה תושב ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התכוונתי להערות אחרות. הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית. שם ההתייחסות לתוספת סכום דיבידנד נמחקה. בחברת המטעים נתבקשנו להכניס מפעל מאושר. אתם רוצים להפנות? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> ישי, סגרנו את זה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> כן, סדרנו את זה. מפעל מאושר כמשמעו בסעיף 21 לחוק עידוד השקעות הון. זה מה שצריך להצטרף. גם ב-81, שנגיע לזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים ל-7, הגדרה של שותף. שותף הזכאי לחלק בהון העסק וברווחיו, וחב להשתתף בכיסוי הפסדי הון או הפסדים אחרים של השותפות. ישי, תסביר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> המטרה פה היא לתפוס שותף אקוויטי וזו ההגדרה של שותף אקוויטי שהוא שותף ברווחי השותפות. זה ניסוח שלקוח מחוק השותפויות כפי שאמר ישי אתמול. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הערה לפרוטוקול. אני מציע וממליץ לרשות לרשום פה שותף הזכאי במישרין או בעקיפין. אם הרשות מקבלת את התיקון – יופי. אם לא, אנחנו ממשיכים הלאה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> לדעתי אין בעיה. לא צריך להוסיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נסתכל אחר כך על הנוסח. אולי להשתתפות ולא להשתתף. "תשלומים לחברה קשורה" – תשלומים המותרים בניכוי בחישוב הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית, אשר שולמו לחברה שיש לחברה המשלמת יחסים מיוחדים עימה (בהגדרה זו – החברה הקשורה), שמתקיים לגביהם אחד מאלה. פיצלנו את זה לפסקאות, שיהיה קל יותר להבין. (1) אחת המטרות העיקריות של הקמת החברה הקשורה או מתן התשלום היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה; (2) החברה המשלמת לא הצהירה שהם לא נועדו להימנעות ממס או להפחתת מס בלתי נאותה; (3) תשלומים ששר האוצר קבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת."; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> סעיף 2, לא מבין את העברית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שלילה כפולה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי זה הם? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> הם - התשלומים. הסעיף אומר, מה שסוכם עם הלשכות שתהיה התעלמות בתשלומים עם חברה קשורה במקרה שאחת המטרות העיקריות של התשלומים היא הימנעות ממס או הפחתה היא בלתי נאותה. הדבר השני זה שצריך – רצינו ליצור חובה לחברה להצהיר, שהתשלומים לא משמשים לזה, ולכן הכנסנו תנאי שהחברה הצהירה כלומר זה ייחשב תשלומים לחברה קשורה אם החברה לא הצהירה שהתשלומים לא נועדו. אולי כדאי לכתוב: שהתשלומים לא נועדו להימנעות ממס של הפחתת מס בלתי נאותה. 3 זה סמכות שר האוצר באישור ועדת הכספים לקבוע תשלומים כאלה במקרה שיהיה שם צורך כזה שיעלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 77א. הכנסנו את התיקונים שהתבקשו אתמול בוועדה. במקום 5 מיליון שקלים חדשים יבוא 10 מיליון שקלים חדשים, ובמקום מ-3 מיליון שקלים חדשים יבוא: מ-6 מיליון שקלים חדשים. כל היתר בעצם נותר אותו דבר. אנחנו עוברים לסעיף – בעצם בעמ' 10 בסעיף 81א, גם שם צריך בהגדרה רווחים נצברים פטורים להכניס את המפעל המאושר. אבי, נפנה לאותו מקום. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אולי עדיף להעתיק את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעתיק. בפסקת משנה (ב) ההפניה היא לפסקת משנה (א), זה שינוי טכני. גם בפסקה (2) זה שינויים טכניים. עמ' 13, סעיף קטן (ג): שר האוצר יקבע באישור ועדת הכספים של הכנסת, בתקנות הוראות לעניין תשלום וגביית המס על דיבידנד כאמור בפסקה זו; כן יקבע השר בתקנות הוראות לעניין חישוב ההכנסה החייבת של אדם שקיבל דיבידנד כאמור או רווח הון במכירת מניה של חברה שקיבלה דיבידנד כאמור. ישי, תסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מה שהסברנו אתמול. זה מנגנון חליפי מיטיב לחברות, שיוכלו במקום לחלק ישירות ליחיד יוכלו לחלק דיבידנד בין חברתי ולשלם את המס במועד החלוקה הבין חברתית וכך יוכלו להיות להיכנס להיות פטורים על כל שאר הרווחים שלהם לפי המנגנון שקבוע בסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 81ג בפסקה (א1) לבקשתו של חבר הכנסת בליאק – במקום 500,000 שקלים יהיה 750,000 שקלים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לגבי הסעיף הקודם – זה מהיר, אנחנו מנסים פה לצמצם פערים. לגבי תקנות שר האוצר, שם כתוב לרבות לגבי מכירת המניות. איך אנחנו עד התקנות מונעים את כפל המס במכירת המניות לגבי החלק שיוחס ושולם עליו רעיוני? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התקנות קבענו בהמשך שיובאו לוועדה עד 31.1 וזאת הקלה. כל החוק יוכל לעבוד כרגיל, אין כפל מס, וכשהתקנות ייכנסו לתוקף, נבין את ההקלה, איך היא עוברת ואיך כל המבנה של התשלום. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אתם לא רואים אפשרות לכפל מס במכירת המניות עד התקנות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, אין כזה דבר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא הספקתי לחשוב על הכול. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין דיבידנד כזה שמשלמים עליו מס בין חברתי. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אם זה יחול לאחור לתחילת התחילה זה יכול לחזור. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אבל אם יש עסקה? << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> יתקנו אותה עד שיהיו תקנות. קריאה: לדעתי לא יכולה להיות עסקה אם התקנות לא בתוקף. כלומר לא תהיה טעונת מס כל עוד התקנות לא בתוקף. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> יכולה להיות עסקת מס – פשוט לא- - << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> בטוח? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ודאי. זה המסלול החליפי. אתמול קיבלנו פה הרצאה שלא יחלקו אותם גם ככה בשנתיים הקרובות כך שיש זמן. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אם אתם חושבים שאין כפל מס עד התקנות אני שמח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 81ג(א1) הייתה חברת המעטים חלק מקבוצה, הסכום האמור יובא בחשבון בחישוב הרווחים העודפים של חברת האם הסופית בלבד אלא אם כן ביקשה חברת האם הסופית אחרת; תסביר, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה גם ה-500 שעלה ל-750. << מנהל >> (היו"ר אלי דלל, 12:35) << מנהל >> << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אסביר ואז יציעו פה חידוד בנוסח. מה שאנו אומרם פה במצב שיש לנו כמה חברות, במצב הקודם התקרה הזו חולקה בין מספר חברות בצורה חשבונית מאוד פשוטה. התבקשנו פה על ידי החברים שזה יהיה משהו יותר מורכב, שהחברה האם האולטימטיבית, כלומר החברה ששולטת בכל הקבוצה, היא תקבל את המגן של 750 והיא תוכל אם תרצה להעביר לחברות אחרת בקבוצה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אני רוצה לדייק משהו אחד שלדעתי כולם יסכימו - ברגע שנתנו לחברת האם לבחור איפה לשים את הכרית של ה-750, יכול להיות מצב שיש לאותו בעל מניות מספר חברות אם. הכוונה הייתה שה-750 יהיו פעם אחת בחברת אם אחת. אנו רוצים להוסיף תיקון קל, שזה יהיה רק בחברת אם אחת של אותו בעל שליטה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רוצים לוודא בנוסח, שאם יש ליחיד שתי חברות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה התיקון? יש לך תיקון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם יש לו פעמיים כרית? אם יש לו כמה חברות, מה קורה? << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> הוא נותן לו החלטה איפה לשים. זה מה שהוא רוצה. במקום אחד פעם אחת. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> הערה לגבי הרעיון. אם בכניסת החוק הנישום הזה בעל המניות יש לו שתי חברות – חברות היסטוריות. לא הקים אותן בגלל הסעיף, ובכל חברה יש מיליון שקלים עודפים, מה אנחנו אומרים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אי אפשר לשים פעמיים? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה החוק. זה לא שונה. עכשיו אנחנו דנים בסיכום שהיה. החוק הגיע עם זה שזה 500,000 לקבוצה שמחולק. אני עונה. אני מבחין בין הדיון הטכני למהותי. בדיון המהותי החוק יגיע ב-500,000 בחלוקה לכלל החברות בקבוצה. ביקשו שזה לא יהיה לכלל החברות בקבוצה אלא יהיה לחברת האם. תמיד, גם בחוק שהבאנו, וגם בעקבות הדיון בוועדה, הוסכם שזה 500,000 פעם אחת, הועלה ל-750,000. עדיין פעם אחת. יכולה להיווצר לקונה בעקבות התיקון שביקשו – שיהיה 750,000 פעמיים או שלוש או ארבע – זו לא הייתה הכוונה גם בחוק שהגשנו וגם לא בסיכום הדיון בוועדה. לכן אנו רוצים לחדד את הנוסח, שיהיה ברור שזו פעם אחת. זו הייתה הכוונה המקורית ולא השתנתה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא עניתם לשאלה שלי. הייתה לי שאלה בהקשר הזה. תסביר לי בבקשה, אני איש עסקים שמבין קצת בעסקים – איך עסק קטן יהפוך לבינוני ולגדול לפי השיטה שלך? תסביר לי ולחברי הכנסת כי אני מזהיר אותך שאתה עושה הסללה. תסביר לי – כל העסקים שאתה רואה בישראל היו פעם בינוניים או קטנים. איך עסק קטן היום שרוקנת אותו מהעתודות שלו לצמיחה יהיה בינוני או גדול ואתה רוצה לעשות חוק שמעודד צמיחה בסופו של דבר, לא רק להכניס מיסים לטווח קצר? אתה וכפיר, לשיטתכם, איך עסקים בישראל יהיו עסקים בינוניים או גדולים? מבקש לקבל תשובה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> דנו ארוכות בחוק הזה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אל תתחמק מתשובה. תן תשובה ישירה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אתה לא מנהל את הדיון. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> מבקש לקבל תשובה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> למרות שהסברנו עשרים פעם, אסביר שוב. אנו עוסקים כרגע בסעיף טכני לחלוטין. הכריות המהותיות נמצאות בכרית ההוצאות וכרית הנכסים. הן מהותיות ועובדות יחד עם מחזור הפעילות של העסק. לא קשורות אם הוא קטן או גדול. אם היית מכיר את הסעיף היית יודע שלא בזה אנחנו עוסקים. אנחנו עוסקים כרגע בהוצאת חברות קטנות באופן חיכוכי מרשות המיסים. אין פה כלל מהותי אלא טכני. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> שאלתי שאלה עקרונית ולא ענית לי. כבוד היושב-ראש, אשמח לקבל תשובה לשאלה העקרונית. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> נשאלה פה שאלה מהותית, לא שאלה טכנית – אומר: חברות קטנות, שהן לא חברות, הופכות להיות עוסק מורשה וזהו. הם לא יצליחו לצמוח כי לא צוברים רווחים. << דובר_המשך >> שחר תורג'מן: << דובר_המשך >> האוצר עשה הסללה. אתה קטן – תישאר קטן לעולמי עד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו לא חושבים שזה נכון. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> שחר, לפנים משורת הדין אני נותן לכם לדבר, אבל מאחר שהשאלה הזאת מהותית וחשובה אני מאפשר לכם. בבקשה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסברנו רבות לאורך כל הליכי החקיקה פה שהכללים עוסקים במספר מאוד מסוים של חברות שהן חברות שכעיקרן חברות ארנק. מאוחסן בהן הרבה עודפים צבורים. הכללים המיסויים שיצרנו כאן נועדו לקבלת הרווחים האלה הלא מחולקים. מנסים לייצר פה טיעון דמגוגי, כאילו יצרנו פה איזה מצוק, שפוגע בצמיחה, אבל זה לא נכון. החוק עובד במדרגות מס, כמו כל מדרגות מס. אין פה שום שלב שבו אם אתה צומח, אתה מפסיד כסף. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> לא מפסיד. אתה פשוט לא חוסך את הכסף. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אין פה שום דבר שמונע ממך. המקום היחיד שיכולה אולי לעלות טענה כזו זה למי שמרוויח מעל 25%. זה לא קשור למלאי או לצבירה. זה עוסק במיסוי שנתי. שם יצרנו מדרגת מס. מדרגות מס זה דבר מקובל בחקיקה ומקובל במיסוי, שבהם אנו חושבים שאחרי 25% הגנה שנועדו לצמיחת החברה במס חברות והכול, ישולם מס שולי. << יור >> היו"ר אלי דלל: << יור >> בבקשה, משה אשר. << אורח >> משה אשר: << אורח >> כפי שראינו, גל וכארים, לגבי החלוקה של 750,000 שקלים כדי להוציא את החברות הקטנטנות האלה, יכול להיות שיש בעל מניות שיש לו שתי חברות קטנטנות – לא חברת אם ושתי חברות. זה אדם עם שתי חברות קטנות. במקום להטיל את החלוקה על חברת אם שלא קיימת פשוט להטיל את זה- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אנחנו הצענו נוסח פשוט. אתם מציעים נוסח הרבה יותר מורכב. אי אפשר לעבוד ככה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה משהו שסוכם חד משמעית. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 12:42) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גל, זה סוכם? זה סוכם אתמול? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה לא סוכם מה שהעליתם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתמול זה היה מסוכם או לא? אני לא הולך לחזור מההסכמות של אתמול. גם מה שהבאתם קודם עם מספר החברות. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> גם זה לא סוכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלום לא סוכם? אז מה עשינו אתמול? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> עלה טיעון בוועדה, לא סוכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז סוכם שלא התקבל או סוכם שהתקבל. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני מסביר, ויתקנו אותי חבריי אם אני טועה. אנחנו הבאנו בנוסח החוק כלל שאומר את הדבר הבא – בין כל החברות בקבוצה מתחלקים 500,000 ₪ באופן שווה. ביקשה הוועדה לעלות ל-750,000 ₪ - זה בנוסח. אין בעיה. ביקשו הנציגים מהמגזר העסקי לשנות את הכלל לא לחלוקה שווה מכל מיני טענות אלא לחלוקה שבה חברת האם האולטימטיבית מחליטה. עדיין 750. אף אחד לא ציפה להגדיל את המספר הזה לשום דבר. 750 פעם אחת. היא מחליטה. נוצרה לקונה כתוצאה מהבקשה שיכול להיות מספר חברות אם באופן שמכפיל את ה-750. ישי ביקש חידוד נוסחי, לא מהותי, שאומר לוודא שזה חברת אם אחת. זה הכול. אם זה שתיים, זה פעם אחת 750. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כמו הפעם אחת 750 הקודם שדיברנו. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> רק לוודא לדוגמה של משה. נחשוב על הקבוצה. יכול להיות שיש פה הערה לגבי הקבוצה, אולי לא. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אנו רוצים שה-750 יינתנו לבעל השליטה היחיד שיחליט איפה לשים את ה-750 בתוך הקבוצות שלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה גם אתמול אמרנו. ננסח את זה. זה מחזיר אותי אחורה, כשיש לך מספר חברות שביחד לא מגיעות ל-750? מה אתה אומר על זה? את התשובה שלך שמעתי, שברגע שיש כמה חברות, זה משהו אחר. << דובר_המשך >> כארים כנעאן: << דובר_המשך >> ב-81 ה-750 ניתן לכל הקבוצה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וב-62? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> שאלת שאלה אחרת. זו לא התשובה של קודם. שאלת למה ב-81 אפשרנו וב-62 – לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה גל, לא כארים. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> ב-62, לפי הנוסח הקיים, זה 750,000, בתנאי שיש לבעל המניות חברה אחת בלבד. הייתה הערה לגבי חברות לא פעילות, שאם יש לבעל המניות עוד חברות לא פעילות הוא כן יוכל ליהנות מה-750 בחברה הפעילה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה ב-81 ה-750 הולך לכמה חברות ואתם יודעים לחלק, וב-62 שיש לי שני עסקים קטנים ב-200,000 אתה מכניס לי עסק עם 200,000? << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> זה מה שגל הסביר. התכוונו לתת את זה לעסקים קטנים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל הינה עסקים קטנים. שתי מסעדות קטנות אתה מכניס לחוק ב-200,000? חברי הכנסת, אתם מסכימים לזה? עסק ב-200,000 בתוך החוק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה חושב שזה עושה שכל? יכול להיות שיהיה עסק ב-200,000 שאתה אומר שאתה רוצה לעזור לקטנים וכן יהיה בחוק. יכול להיות כזה מקרה? << דובר_המשך >> כארים כנעאן: << דובר_המשך >> אם יש לו שתי חברות אז כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מקובל עליכם? אני שואל והמשפטן עונה. מה זה קשור למשפטי? לא קשור. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> לא ברור למה להחזיק שתי חברות קטנות מלבד תכנון מס. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איך להתחמק ממס אם אני לא עובר את ה-750? אני מבקש מכם. איך להתחמק ממס? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה רוצה לצאת כמה דקות החוצה להירגע? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתם הלובי שלהם, חברי הכנסת. בסך הכול הם לא עוברים את ה-750. אי אפשר לעשות את זה כך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> העסקים האלה, שגינדי מדבר עליהם, הם עסקים שגם ככה לא אמורים להיכנס למודל הזה בגלל ההוצאות ונכסים שיש להם. באו ואמרו, בצדק: אנחנו רוצים לתת לעסק הקטן, המתחיל, הפשוט שמתחיל את העסק שלו לצמוח. אמרנו – מי זה אותו אדם פשוט? מישהו שיש לו חברה אחת שצובר בה עודפים. אם הוא צובר עודפים עד 500,000, שעודפים זה אחרי רווחים, מיסים, אחרי הכול – החוק לא חל עליו. אמרו: נעלה את זה ל-750,000. הוועדה החליטה ואנו קיבלנו. אמרו לנו: אבל יש מישהו שהוא עדיין פשוט. יש לו חברה אחת קטנה שאין בה כלום ועדיין נשאר פשוט. יש לו חברה פעילה ואחת קטנה שאין בה כלום. עדיין הוא בן אדם פשוט. למה לא לתת לו? אמרנו: אפשר לתת לו. אתמול לשכת יועצי המס פנתה אלינו עשרות פעמים כדי שנכניס את זה. הכנסנו את זה. עכשיו הם אומרים: אבל העסק הקטן הזה עדיין קטן ולא מתוחכם אם יש לו 350 ו-350 – לא אומר 200 ו-200. זה לא אותו עסק קטן שהתכוונו לתת לו. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> נמאסתם כבר. אין לכם זכות קיום. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, צא כמה דקות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו כל נציגי המגזר העסקי יוצאים החוצה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. תודה. לפעמים אתם מתעקשים על גרוש וחצי. יש לך עכשיו כל הזמן. תמשיך. התעקשתם על סתם. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם אתה רוצה שנסביר, נסביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסברת ולא קיבלתי והכי גרוע – שאין לכם בעצמכם דעה אחידה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> מחר מוקמות לך 10,000 חברות חדשות. לכל עורך דין יהיה עוד חברה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל אומרים לך דבר נכון: אתה מסכים על 750. יש כמה חברות שכולם ביחד מגיעות ל-750. אומר: אם חברה אחת מגיעה ל-200, ל-300, לא קשור אחד לשני. הסיפור שלא נכון לקחת, מצד אחד בסעיף 81 אתה אומר שכן עושה את החיבור, ובסעיף 62 לא עושה את החיבור. זה בסדר. אגב בסופו של דבר מתפוצץ על העובדים – הרי אנחנו באים על הקטע של הקטנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, לא הבנתי איך זה יכול לייצר תכנון מס. הרי זה לא עובר את הרף שהצבתם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה מבין עכשיו ממה חששתי כל הזמן? המנגנון צריך להיות פשוט. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הצענו כלל פשוט: או יש לך חברה אחת ואז אתה מעוגן או יש לך כמה חברות. כלל מאוד פשוט. הכלל שהם הציעו – תבחן את כל הקבוצה, ותבחן מפה ומשלם עם שליטה כזו או אחרת- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל למה לא לשמור על התקרה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התקרה אף פעם לא ברורה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אתה יודע כמה חברות או עסקים נסגרים בשנה? יודע כמה? מכל מיני הפסדים ובעיות - למעלה מ-40,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא פה. הלאה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל הטיעון. מה אנחנו אומרים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא ענה על זה. גם רוני ענה על זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "חברת האם הסופית" – חבר בני אדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, ברוב אמצעי השליטה בישויות האחרות בקבוצה; ישי, תסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זו הגדרה שלקוחה מסעיף 85א. זה חברה שעומדת בראש הקבוצה, ומחזיקה ברוב ממצאי השליטה בישויות אחרות בקבוצה, כלומר למעלה מ-50%. יש לי חברת אם שמחזיקה בכל הקבוצה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> שלומית, נראה לי שדילגנו על משהו. לגבי 750 ו-81, אמרנו שהבחירה תהיה בידי בעל השליטה לכל קבוצת החברות שהוא מחזיק בהן. זה מה שהוצע על ידי משה. אנחנו מבקשים לתקן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסעיף 81ג בכרית הראשונה בפסקה (1), במגן של ה-750,000, הנוסח עכשיו, אפשר להבין ממנו, שלכל חברת אם סופית של בעל מניות יהיה 750,000 כך שאם לבעל מניות יש מספר קבוצות, יהיה לכל אחד 750,000. מה שכרים ומשה אמרו זה שצריך ש-750,000 יהיה לבעל שליטה של 50%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מתקן שום נוסח כשלא נמצאים פה הצד השני. אין תיקון. תמשיכו לקרוא את זה כמו שזה. אתה רוקד לבד? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל זה תיקון טכני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בחרתם בזה – תתמודדו. נשלחו תיקונים אתמול בלילה, היום. אני ממשיך. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא בחרנו בזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם רוצים רובוט שלא עושה שינויים – קבלו רובוט. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא הצענו לבטל את הדיון. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אז הנוסח שנשארים איתו זה מה שהוסכם אתמול עם הצד השני? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שמופיע עכשיו על השולחן של הוועדה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אבל הוא לא נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "זכות במקרקעין" – למעט בניין שחלות בחישוב ההכנסות הנובעות ממכירתו הוראות סעיף 8(א)(ג) או קרקע שמיועדת לבניית בניין כאמור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, אם אני מבינה נכון, סעיף 81(ג) הוא סותר של הסעיף הקודם שבגללו התפוצץ פה הכול או אני לא מבינה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> סעיף 81 עובד בחברות עם מלאי חברות אחזקה. לאחזקה בהגדרה יש קבוצות ומספר סוגי חברות. לכן הגיוני ברמה הזאת להסתכל לכלל עסקי הקבוצה. סעיף 62 – לא הבאנו אותו במקור את ה-750,000. ביקשה הוועדה שנחריג עסקים קטנים. עסקים קטנים הם לא קבוצה והם לא מבנה מורכב. הם יחיד פשוט שמנהל עסק. לכן הכלל שם אומר שביחס לאותו יחיד פשוט שמנהל עסק אנו נותנים אותו- - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה אומר- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, דנו בזה גם אתמול, גם היום. אני לא חוזר. אנחנו בהקראת הסעיפים. אנחנו בתיקונים שעשינו אתמול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אם יש פה סעיף סותר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה סעיפים שונים, לא סותרים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אחד לעניין 2%. אחד לעניין הרווח. << אורח >> תומר צליח: << אורח >> רק תיקון טכני – זה צריך להיות 8א. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 8א(ג). "חבר בני אדם מוחזק" – תיקנו בהתאם לדיון שהיה אתמול, בשיעור של 10% לפחות מהזכות לרווחים בו, במקום בכל אחד מאמצעי השליטה בו, מלאי עסקי צריך להיות בהגדרתו. נכסים מיוחדים. נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 לרבות נייר ערך שהוא מלאי עסקי ולמעט נייר ערך שחברת המעטים נדרשת לשמור בידיה כהון עצמי לפי דין. כשהתייחסנו לזה שלפי דין צריך להיות רחב, כלומר גם במצבים שבהם מדובר בהחלטה של דירקטוריון לפי סמכות שניתנה בדין לצורך העניין. בפסקה (4) בעמ' 16 התיקונים הם – הורדנו שם בבניין להשכרה את המילה חדש, כך שיהיה בניין להשכרה כהגדרתו בסעיף 53א(א)(3). בעמ' 17 סעיף קטן (א) - מזומן או שווי מזומן המשועבד או מופקד בהתאם לחובה הקבועה בהסכם למתן ליווי פיננסי, כפי שאושר לעניין זה על ידי רואה החשבון של החברה. ישי, אולי גם פה נפצל את זה לסעיף קטן (ב). נוריד את למעט ונעשה: הלוואה לחבר בני אדם מוחזק המשמשת בידי אותו חבר בני אדם מוחזק כמזומן או שווי מזומן המשועבד או מופקד בהתאם לחובה הקבועה בהסכם למתן ליווי פיננסי, כפי שאושר לעניין זה על ידי רואה החשבון – בפסקה נפרדת, (ב). << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אין בעיה, רק ברגע שמפצלים צריך לחבר לחוק ב-(א), לחוק המכר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עוברת לעמוד 18, בסעיף קטן (ב), שר האוצר, התקנות – באישור ועדת כספים. ב-81ה רבתי, בהתאם להסכמות מחקנו את סעיף קטן (ב). 81ו, דין התוספת למס – הוספנו את אישור ועדת הכספים בסמכות שר האוצר לקבוע מקדמות על חשבון התוספת למס ובסמכותו לקבוע שההוראות לפי סעיפים 180 ו-190 יחולו בשינויים המחויבים על מקדמות לפי אותו סעיף קטן. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 187(א), על תוספת למס שלא שולמה עד למועד הגשת דוח לפי סעיף 132 או עד לתום שנת המס שלאחר שנת המס, לפי המוקדם (להלן – מועד אי התשלום), יוטלו על הנישום בעד התקופה שממועד אי התשלום ועד ליום התשלום, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א). ישי, תסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה סעיף שדיברנו עליו אתמול שבניגוד לכל ההוראות האחרות בפקודה, פה יינתן הפרשי הצמדה והריבית ייזקפו לא מתום שנת המס אלא ממועד הגשת הדוח השנתי או סוף שנת המס לפי המוקדם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לבקשת היושב-ראש, אז הוא אמר 1 בחודש ושמנו ב-31.12. הזזנו יום אחורה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מחקנו את סעיף קטן (ג), שמתייחס להחלת הוראות סעיף 86 לעניין התוספת למס. מחקנו גם את סעיף 81ז לעניין מיסוי בעל שליטה בחברה זרה. מחקנו את סעיף 2 של תיקון חוק הביטוח הלאומי. בתחילה סעיף קטן (3ב) זה התאמה טכנית. בסעיף 4 תחולה – (ג) – סעיף 191 לפקודה, כנוסחו בחוק זה, יחול על דוח שיוגש לגבי שנת 2029 ואילך. ישי, תסביר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 191 לפקודה מדבר על קנס גירעון, יחול רק על דוח שיוגש לגבי שנת 2029 ואילך או לגבי הכנסה שהופקה בשנת 2029 ואילך שהגישו דוח שלא משקף את ההכנסה בפועל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 5 הוספנו תקנות ראשונות לפי סעיף 81ב(ב)(3ג) לפקודה, כך שיובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד 31.1.25. ישי, באיזה תקנות מדובר? אלה התקנות התפעוליות. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן, אלה התקנות המיטיבות שבונות את המנגנון התפעולי לזה שחברות יוכלו לחלק דיבידנד בין-חברתי וגם בחלוקה של דיבידנד בין חברתי יוכלו ליהנות מההקלה של המסלול החלופי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף הוראת המעבר, סעיף שהפך להיות סעיף 6 בסעיף קטן (2) בעמ' 22 במקום 30.9 הכנסנו 30.11. לגבי רווחים שנותרו מרווחי יום התחילה, ההגדרה – סכום הרווחים העודפים של חברת המעטים בתום – במקום ביום התחילה – בתום שנת 2025. ישי, תסביר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בהקשר הזה אנו חושבים שיש אולי טעות בנוסח – שהחישוב הוא לפי כריות של שנת 24', כי אחרת ייווצר פה מעגל שוטים שיחלקו דיבידנד שיקטין את הרווחים העודפים, ואז יצטרכו לחשב את הרווחים העודפים שעל בסיסם יחולק הדיבידנד ואז יהיה פה משהו שיקרוס לתוך עצמו ולא ייפתר לעולם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו את התיקון שאתם מבקשים להכניס. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו יצאנו להתייעצות. לצערי, המשכתם בהקראה. כפי שביקשת ממך, אני מבקש 5 דקות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שב, תכבד את הוועדה. אנחנו מכבדים אותך. יש לך מקום של כבוד אבל כשאתה קם וכשאתה אומר: אני יוצא, צאו כולם, ולא אמרת: אנחנו מבקשים התייעצות – אם היית אומר: אנחנו מבקשים התייעצות לפרוטוקול - יודעים שזה משהו אחר. כשאתה מבקש התייעצות תמיד אנחנו עושים הפסקה. << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >> מתנצל. זו הייתה כוונתי. יכול להיות שלא הובנתי כהלכה. מבקש התייעצות ומבקש שהמגזר העסקי ייפגש עם חברי הכנסת יחד עם הרב גפני. זה מה שאני מבקש לפרוטוקול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על הסעיף הספציפי הזה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לא על הסעיף הספציפי הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק מסיים פה משהו. כבר מעדכן אותך. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אין צורך בתיקון. טעות שלי. מה שהקראנו זה בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה? הסברת שיש צורך בתיקון – למה עכשיו אין? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי מה שהסברנו אתמול של הסעיף של ה-15%, לא מחכים איתו לדוחות. צריך לחלק אותו עד נובמבר. כן ייבחן בדוחות לפי המגנים. הרף של ה-750,000 פשוט עולה כסף. לא עולה תכנוני מס. הוועדה יכולה להחליט שנפסיד קצת כסף פיסקלי – זה לא המון. לא זוכר את המספר המדויק אבל זה לא המון, אבל לפחות נישמר עם העיקרון של העסק הקטן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי לא הצלחתם לתת לנו את הרציונל של תכנוני המס כשאין בסך הכול 750- - << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כי כל ההגדרה של קבוצה ויחידים זה לא חד ערכי. ברגע שאנחנו נכנסים לכל הדברים האלה ואף אחד לא נמצא אצל פקיד השומה, רשות המיסים בודקת אחד לאלף, לא כל עסק במדינה, אנחנו רוצים פה ליצור כלל פשוט – העסק הקטן החדש שקם ייקח 750,000 מגן עד שתצבור אותו. בכלל לא דנים איתך בחוק הזה. אתה בחוץ. זה כלל מאוד 1 או 0. מוציא אנשים מהחוק. אנחנו לא רוצים להוציא המון חברות מהחוק בתקנות. << מנהל >> (היו"ר משה סולומון, 13:11) << מנהל >> << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עוברת לסעיף קטן (ד). הלוואה כאמור בסעיף – זו הבהרה ביחס לנושא של שאר ההון - 3(י)(10) לפקודה, שניתנה לפני יום תחילתו של חוק זה בערכה ביום תחילתו, לא תיחשב נכס מיוחד לפי סעיף 81ג לפקודה, כנוסחו בחוק זה, ובלבד שתקופת הנפקתו של שטר ההון כנגדה לא שונתה לאחר יום תחילתו של חוק זה, ושהלוואה לא ניתנה לחבר בני אדם שרוב שוויו, במישרין או בעקיפין, בנכסים מיוחדים, כהגדרתם בסעיף האמור. ישי, תסביר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אסביר. הסעיף הזה – שטר הון נחשב כנכס מיוחד. כיוון שבעבר ניתנו שטרי הון ואין פה חשש לתכנון מס בהקשר שלהם כל עוד שומרים על המועד והשווי, נכיר בהם לא כנכס מיוחד ובלבד שהחברה שבהם ניתן שטר ההון זה לא חברה שעיקר שוויה מנכסיה כי אז גם ההון שמושקע בה לא מוכר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ושההלוואה לא ניתנה לחבר בני אדם שרוב שוויו? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כן. אם אני מחזיק בחברה שעיקר נכסיה נדל"ן או מניות כבר היום זה מוכר כנכס מיוחד גם בבית ההון אז אין טעם לעשות הבחנה בין שטר הון להון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> (ה) בשנת המס 2025, לצורך חישוב שיעור הרווחיות לעניין סעיף 62א לפקודה כנוסחו בחוק זה, יהיה רשאי נישום לבחור במקום שיעור הרווחיות בשנת המס 2025 את ממוצע שיעור הרווחיות בשנות המס 2023 עד 2025. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זו הערה שעלתה בוועדה והוטמעה בנוסח. שוב, היבטים של המלחמה ודברים כאלה, שיכול לקרות מקרים של הכנסות שעוד לא נרשמו כי העסק לא מאוד פעיל, עובדים וכדומה. הוועדה ביקשה שנכניס את זה והכנסנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נהפוך את הסדר – שיהיה רשאי לבחור את ממוצע שיעור הרווחיות במקום שיעור הרווחיות בשנת המס 2025. הוראת השעה בסעיף 7 – אני קוראת את פסקה (א3). במהלך הליכי הפירוק שולמו הועברו לבעלי המניות כל נכסי החברה וסכומי הכסף שנותרו בחברה בהתאם לשיעור זכויותיהם בה. תסביר, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה היה כתוב גם אתמול בנוסח שהקראנו. בהליך הפירוק צריך שיהיה פירוק מלא בהתאם לזכויות בעלי המניות. זה תנאי לקבלת ההטבה בהוראת השעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף קטן (ב) צריך להיות בחרה החברה לא לפרק את החברה אלא בפירוק מרצון האמור בסעיף קטן (א). << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> בסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עמ' 24 למעלה. העברת סכומי הכסף ונכסי החברה מהחברה המתפרקת לבעלי מניותיה, בהתאם לשיעור זכויותיהם בה, עד גובה הרווחים הראויים לחלוקה, כהגדרתם בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה, יחויבו במס בידי בעלי המניות לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה, ועל הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם בסעיף 94ב(א)(2), יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף האמור. תסביר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> פה זה מנגנון המיסוי. לוקחים את הרווחים הראויים לחלוקה – יש הגדרה ב-94ב, ומחלקים אותם לבעלי המניות. שיעור המס שם הוא במקרה של חברה שהוקמה לפני 2003, יש שם ליחיד שיעור מס של 10% אז הסעיף מאפשר את זה גם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> דף קטן בהוראת שעה אני טוענת על זה נושא חדש ומבצע מס וגם פה- - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> לא, הוראת שעה זה לא נושא חדש. זה היה קיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מדברת על מבצע המס שעושים פה על פירוק החברות והסיפור של מס הרכישה פה שתכף נגיע אליו. זה מבצע מס נוסף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את מבקשת לטעון טענת נושא חדש? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אמרנו כל הח"כים, חמד, ולדימיר, אורית תחזיר תשובה ואני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי מס הרכישה – בסדר. מה הנקודה השנייה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ופירוק החברות בהוראת שעה פטור מהמס. בעצם היו צריכים לשלם בפירוק את המיסוי. זה בעמוד הקודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו צריכים לדלג עליו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה שלב אפשר לטעון נושא חדש? גם בשלב ההקראה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עד השלב שבו אנו מצביעים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז עכשיו לא דנים בזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכון, ברגע שטענת נושא חדש, זה יעבור להכרעת ועדת הכנסת. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> גברתי היועצת המשפטית, האם אני יכול להשלים את מה שאמרתי כדי שייכנס לפרוטוקול מלוא דבריי? מה שאמרתי נמחק מהפרוטוקול? לא, נכון? אני רוצה להשלים את מה שאמרתי שזה מודל חלופי לפירוק של 93 ולכן לא יהיה קיזוז צדדים או כל הדברים האחרים שנמצאים ב-93 בהקשר קיזוז הפסדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור לדון בזה. << דובר_המשך >> רוני גנוד: << דובר_המשך >> דיברתי קודם מהותי, לכן אני רוצה שהדברים שלי יהיו מושלמים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור לזה. נדלג על כל נושא הפירוק מרצון. נעבור לסעיף 8. סעיף הדיווח. נתאים את הסעיפים. בתקופה של 4 שנים מיום תחילתו של חוק זה, ידווחו שר האוצר, הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על התקציבים במשרד האוצר, לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה, על יישום הוראות החוק, ובכלל זה על כל אלה: (1) נתונים בדבר הכנסות המדינה מהוראות סעיפים 62א, 77 וסימן ג' לפרק חמישי בחלק ד' לפקודה (להלן – סימן ג'). זה אומר שגם על הנושא של הרווחיות, גם על הנושא של סעיף 77, בעצם בהתאם לתיקונים החדשים שהתקבלו בהצעת החוק הזו וגם ביחס לסעיף 81 על שני המסלולים שבו – גם על תוספת המס של 2% וגם על המסלול של 6%, יצטרכו לתת נתונים בדבר הכנסות המדינה לרבות בחלוקה לפי תוספת למס בהתאם לסעיף 1ב לפקודה ודיבידנד שחולק לפי סעיף קטן (ב3). (2) מספר החברות מהם נגבה המס בחלוקה לפי פסקה (1); (3) נתונים בדבר הכנסות המדינה מחברות שהתפרקו בהתאם להוראות סעיף 6 – הפירוק מרצון. נתאים את הסעיפים. צריך להתאים כי שינינו את המספור. הכוונה לפירוק מרצון. ; (4) מספר החברות שבהן שיעור הרווחיות עולה על 25% לפי סעיף 62א לפקודה, כנוסחו בחוק זה, וכן מספר המועסקים בחברות האמורות; (5) נתונים בדבר הכנסות המדינה מחוק זה בשנת 2025; ביקשנו באופן ספציפי כיוון שהיה פה דיון שלם סביב מהן הכנסות המדינה ביחס לשנת 25'. (6) נתונים בדבר השפעת החוק על המשק, בין היתר, בהתחשב בהיבטים תאגידיים, - הכוונה הייתה פה לראות האם יש השפעות מבחינת פירוקים של שותפויות של חברות, היבטים כלכליים ומיסויים. זה מבחינת סעיף הדיווח. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> היועצת המשפטית, רציתי להעיר לסעיף הזה, כדי שנוכל להגיע לפה ב-26' עם נתונים על 25, גם אנחנו צריכים פרק זמן לעיבוד כמובן, וגם הנתונים ככל הנראה יתקבלו - נתוני 25' המלאים יתקבלו לקראת סוף חודש ינואר. 29.2, 28.2. סוף מרס. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 13:21) << מנהל >> << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> היועצת המשפטית, אם אפשר להציע שני תיקונים – במקום בתקופה של 4 שנים מיום תחילתו של חוק זה – לעשות מ-31.12.25. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << דובר_המשך >> רוני גנוד: << דובר_המשך >> אבל לא יהיו להם נתונים בינואר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שלא יהיה – לא ידווחו. מה שיהיה – ידווחו. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> זה דורש ניתוחים מורכבים. גם בשנת 26' לא יהיו לנו הדוחות הכספיים של החברות. אני חושב בקול. יהיו מעבר מאי תשלום דיבידנד לתשלום שכר למשל. צריך להשוות את תשלומי השכר, תשלומי מס חברות, תשלומי דיבידנדים פר חברה למול חברות בשנים קודמות. זה לא עיבוד שיהיה בעשרה ימים. אני גם לא מוכן להביא לפה עיבוד שעשיתי בעשרה ימים ואציג את זה כאילו זה מה שקרה בחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז במקום 31.1 נעשה את זה 31.3. << דובר_המשך >> עופר רז דרור: << דובר_המשך >> מקובל. לא << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ב-31.3.25 לא יהיו נתונים על כלום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז ידווחו עליהם ב-26'. << דובר_המשך >> רוני גנוד: << דובר_המשך >> אבל בנוסח הנוכחי צריך להגיע לוועדה ב-31.3, עד אז. לא יהיה מה לומר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תגידו אין השפעה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שלומית, למה ההתעקשות אם אנחנו יודעם מראש שלא יהיו נתונים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שינון עוד לא החליט מה הוא רוצה לעשות פה. יש החלטה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. ממשיכים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, אנחנו עברנו על כל הנוסח למעט הסעיף שנוגע להוראות הפירוק מרצון, סעיף 7 בנוסח עכשיו, שלגביו נטענה טענת נושא חדש והיא תועבר להכרעת ועדת הכנסת. אנחנו נחזור אחורה לתיקונים נוספים שהיה צריך להכניס ביחס לסעיף א2. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כמו שאמרנו בהתחלה, גם ב-א2 נשמטה המילה שותף. צריך להיות: הסעיף יחול רק על הכנסה חייבת של השותפות המיוחסת לחברת המעטים שהיא שותף בו. כלומר חברת המעטים צריכה להיות שותף בשותפות לפי ההגדרה. ההמשך זה אותו דבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תיקון נוסף לגבי הנושא של ניירות ערך בהגדרה של נכסים מיוחדים. נתבקשנו שם להבהיר במקום הסיפא, שמתייחסת ולמעט נייר הערך שחברת המעטים נדרשת לשמור בידיה כהון עצמי לפי דין, כך שיהיה: ולמעט נייר ערך שחברת המעטים מחזיקה בו לשם עמידה בדרישת ההון העצמי לפי דין. זה מקובל עליכם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רון כץ, זה לא תורן מליאה, תורן ועדה שאתה צריך להיות פה תורן. יש פה ולדימיר – הכול בסדר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רק טיפ אחד – שכולכם תצאו כולל האוצר לכנס שיש עכשיו לפצועי צה"ל. תראו בשביל מה אתם צריכים לעבוד, מאיפה צריכים לקצץ ואז תחזרו לפה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הייתי שם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אבל לא יקצצו במשרדים המיותרים ולא בכספים הקואליציוניים. עד פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד טיפ - כנס לוועדה שאתה מבין בה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, היו עוד תיקונים שרצית להכניס. לגבי הבחירה של בעלי המניות. שכל הרווחים העודפים ייחשבו כדיבידנד לכלל בעלי המניות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסעיף ג2 – עמ' 5 בערך - זה סעיף שמדבר על ייחוס- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כארים, רוצה לומר מה הגעתם? << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אני יכול לומר מה דיברנו ולחשוב על זה עוד קצת, ואז לחזור עם תשובה סופית? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תסיימו. נמתין עוד קצת. חשבתי שיש הסכמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ב-ג2 היה סעיף שדיברנו עליו די הרבה במהלך הדיונים, לגבי איך ייוחס ההכנסה ליחיד, שזה יעבור דרך החברה. זה עמ' 5. בעצם עשינו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הנושא של בחירת בעלי המניות בסעיף 62 שכל הרווחים העודפים ייחשבו כדיבידנד לכלל בעלי המניות. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> לגבי הכרית של ה-750 ב-62א, מה שאני מציע זה שבעל שליטה שמחזיק מעל 50% בחברה יבחר פעם אחת איפה לשים את הכרית של ה-750. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה חזרנו לשם? בוא נסיים את הנושא הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני ביקשתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סיים את ג2. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ב-ג2 היה הסעיף שדיברנו עליו יחסית הרבה של האופן שבו ההכנסה תיוחס ליחיד, דרך חברת מעטים. כתבנו את זה בצורה קצת יותר מפורטת כי זה היה קשה להבנה. גם הוספנו סעיף של מיצוע, שזה דרך תפעולית להעביר את ההכנסה לחברת המעטים באופן שלא ייצור בעיה בתוך מערכת היחסים בין בעלי המניות. הנוסח הוא ככה: ראו חלק מהכנסת חברת מעטים – זה במקום ג2 – כהכנסתו החייבת של בעל מניות בה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה: 1. יראו את התשלום ששולם לחברת המעטים כחלק מהכנסת חברת המעטים באותה שנה. בסעיף קטן זה – ההכנסה. 2. יראו כאילו שולמה הכנסה ליחיד על ידי חברת המעטים תמורת שירותים אשר נתנה והכנסה תבוא בחשבון בקביעת הכנסתו. 3. יראו את התשלום כאמור בפסקה (2) כהוצאה של חברת המעטים. זה אותו דבר כמו שהיה כתוב בנוסח הקודם, פשוט מחולק בצורה יותר מסודרת. זו הוראה שחלה רק לעניין סיווג ההכנסה לצורכי מס הכנסה. אנו רואים את ההכנסה כאילו שולמה לחברת המעטים ואז ההכנסה שולמה רק לחברת המעטים, ליחיד שפעיל בה בתמורה לשירותים שיחיד נתן לה וחברת המעטים מקבלת הוצאה בשל התשלום. 4. יראו את רווחי חברת המעטים שחויבו בשיעורי המס של יחיד לפי סעיף זה כאילו לא חולקו – זה הסברתי היום, ואז 5. בלי לפגוע באמור בפסקאות (2) עד (4) ובלי לפגוע בהוראות חוק החברות, בחרה חברת מעטים לחלק סכום לבעל המניות כדיבידנד באותה שנה, יקוזז מס החברות ששולם על ההכנסה לפי חלקו של בעל המניות, והמס אשר נוכה מהמקור בתשלום בדיבידנד מהמס אשר חייב בו בעל המניות לפי סעיף זה. כלומר הרעיון הוא שבעצם החברה במקום, אם היא רוצה לחלק את סכום ההכנסה המגולם כדיבידנד, היא תוכל לעשות זאת ולחלק לכל בעלי המניות כדי שלא ייווצר פער או חוסר שוויון בין בעלי המניות השונים ואת המס ששילמה על ההכנסה שחילקה כדיבידנד ואת המס שהיא מנכה במקור מהדיבידנד זה מקוזז מהמס שצריך בעל המניות לשלם כהכנסה אישית לפי סעיף 62. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> בלשון בהתחלה ב-ג2 - ראו חלק מהכנסת חברת מעטים כהכנסתו החייבת של בעל מניות בה לפי סעיף זה, יחולו הוראות אלה: 1. יראו את התשלום ששולם לחברת המעטים כחלק מהכנסת חברת המעטים באותה שנה. מה ההכוונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שזה לא עובר בצורה שקופה דרך חברת המעטים. חברת המעטים - יש הוצאה והכנסה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> מה ששלה – שלה, למרות שזה חייב אצל בעל המניות זה עדיין של החברה לצורך הסעיף? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המנגנון הוא לא של שקיפות אלא של הכנסה והוצאה. הייחוס ליחיד הוא במעבר דרך חברת המעטים. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא מסתדר לי. אני מגיב על ג2. הרי לפני גב – כדי להגיע ל-ג2, באיזה מצב אתה נמצא? איך ג2 משתלב בנוף? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש או בחברת שכיר חלק שיוחס ליחיד. כתוב שהחלק מיוחס ליחיד. או ב-62א החדש. יש חלק שמיוחס יחיד. השאלה איך מיוחס ליחיד – האם הוא מיוחס ליחיד באופן ישיר מהחברה המשלמת? בעצם הסעיף הזה מסביר, שהאופן שבו מיוחס ליחיד, לא ישירות מהחברה המשלמת אלא באופן עקיף דרך חברת המעטים. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> זה משקף את התפיסה שלנו לגבי 62א. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לגבי כל הסעיפים, כל 62א – הישן, א1, א2. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> נכון. למעשה מייחסים את ההכנסה של החברה ליחיד, נותנים לחברה את ההוצאה ואז בנטו בחברה לא נשאר כלום. זה סעיפים משלימים. 3 משלים את 2. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חוזרת לנושא- - << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> סליחה, לא נעול לי. אם היחיד בעל המניות מאה אחוז בחברה, החליט לחלק דיבידנד מלא - כל הרווח כדיבידנד, איפה הוא נמצא? זה הדיון שהיה לנו אתמול עם הביטוח הלאומי. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> בסעיף 4 יראו את רווחי חברת המעטים – יחויבו בשיעור המס של יחיד לפי סעיף זה כאילו לא חולקו. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני רוצה להיות במס חברות פלוס דיבידנד. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> זה סעיף 5. זה המיצוע, החלופה השנייה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כלומר אם אני מחלק הכול כדיבידנד, אני לא נדרש להכנסה והוצאה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> נכון אבל יש מנגנון – זה מה שישי הסביר, שזה המנגנון של קיזוז מס החברות כנגד הכנסתו של בעל המניות הפעיל שמייחסים לו את ההכנסה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא, אני רוצה מס חברות ומס דיבידנד. רגיל. דו שלבי מלא. אני מרוקן את החברה כל שנה. בעל המניות מרוקן את החברה כל שנה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> את זה לא הכנסנו. הכנסנו את המנגנון שהסכמנו עליו. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אבל דיברנו על זה אתמול בדיון, שאם אני מחלק דיבידנד מלא, אני לא צריך להיות ב-2(1), 2(2). אני במס חברות, ב-2(4). << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> לא, זה נושא אחר. בוא נסגור את המיצוע. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> יחיד מחזיק מאה אחוז בחברה ומרוקן את החברה כל שנה. חס חברות, מס דיבידנד וחוזר חלילה. מה פתאום אני עושה לו מנגנונים של 2(1), 2(2)? לא הגיוני. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> כי דיבידנד הוא מחלק מרווח צבור. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לא צבור. חברה חדשה – מס חברות, מס דיבידנד. כל שנה. אני מחלק דיבידנד כל שנה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> נניח שהחוק מתחיל מ-25', חברה חדשה. דיבידנד אני לכל המוקדם מחלק ב-1.1.26. מתחיל ב-25. לכל המוקדם מחלק ב-1.1.26. אין 81. המנגנון שדיברנו עליו עכשיו הוא של המיסוי השוטף. אם הוא חילק ב-1.1.26 זה מהרווח הצבור של 25'. לכן יש פה הוראה שאם חילקת רווח ששולם עליו מס ברמת בעל המניות היחיד יראו אותו כאילו לא חולק. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אבל מס סיווג של ההכנסה, זו השאלה שלי. << אורח >> כארים כנעאן: << אורח >> הכנסה מדיבידנד. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> מס חברות ודיבידנד. לא 2(1), 2(2). << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> לא. אתה עושה את זה אחרי שאתה מייחס את ההכנסה השוטפת לבעל המניות. דיבידנד אתה מחלק מרווח צבור, אתה לא יכול לחלק אותו מהשוטף. אם החברה הוקמה ב-1.1.25, הרוויחה מיליון שקל בשנה. הרווח שאתה מחלק, הדיבידנד שאתה מחלק, אתה יכול לחלק אותו לכל המוקדם ב-1.1.26 מהרווח הצבור של 25', וזה אחרי שייחסת את ההכנסה לבעל המניות היחיד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל יש לי אפשרות גם לחלק דיבידנד במהלך השנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה סוכם אתמול? << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> דיברנו על 62א הישן. אנחנו לא משנים את המנגנון שמי שמשלם מס חברות, ולוקח את העודפים כדיבידנדים, אנחנו לא כופים עליו שההכנסה הופכת להיות 2(1) או 2(2). זה בישן. בחדש אותו דבר. אין פה פגיעת מס. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אם הוא מחלק מהכנסה ששולם עליה מס ברמת היחיד, כתבנו שרואים את זה כאילו לא חולק. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אין בעיה. אני מדבר על המצב הקלאסי שיש מס חברות, דקה לפני 62א יש מס על דיבידנד. אני לא הופך את זה ל-62א. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אבל הסברתי שדיבידנד אתה מחלק מהרווח הצבור אחרי השנה שייחסת את ההכנסות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, מה לגבי הנושא של ייחוס הכנסה מעסק – דובר אתמול גם על זה שצריך לקבוע שייחוס הכנסה מעסק לבעל מניות לא תהיה חייבת במע"מ. איך אתם רוצים להתקדם עם זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מדברים על ההוראה של הפירוק או ההוראה הכללית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחסו. נעזוב את הפירוק. יש לכם תיקונים נוספים, ישי? חוץ מהפירוק. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> יש לנו תיקון ב-81 שאנחנו רוצים את הכרית של ה-750, מה שדיברנו קודם. 81. שהכרית של ה-750 תינתן לבחירתו של בעל השליטה שמחזיק מעל 50% בחברת אם אחת. זה היה 81. זה מה שאני ביקשתי. שהבחירה של הכרית של ה-750 תינתן פעם אחת לבעל שליטה בחברת אם אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ב-62 הייתה בעיה, לא ב-81, כארים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה התיקון שהם מבקשים ב-81? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התיקון הוא שיחיד יכול לבחור – התיקון הוא בסעיף שמדבר על הכרית של 750,000. 81ג(א1). 750,000 ₪, ואז: אם הייתה חברת המעטים בשליטה של יחיד שיש לו חברות אחרות - שליטה פה זה 50%, אז הסכום האמור יובא בחשבון בחישוב הרווחים העודפים של החברות האמורות פעם אחת, לפי בחירת אותו בעל שליטה, כלומר הרעיון הוא שהיחיד יקבל את הכרית של ה-750,000. לא יוכל לשכפל את זה באמצעות יצירת מספר חברות, אפילו אם החברות הן לא חלק מאותה קבוצה. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> רק לוודא - אם אני מחזיק 10% בכמה חברות, ו-90% זה כל פעם מישהו אחר, זה לא נקרא שכפול. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רק מעל 50%. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכסים מיוחדים – אני חוזרת לנושא של ניירות ערך, שם התבקשנו לעשות את אותה התאמה בנוסח לא רק בפסקה (1) שמתייחס לנייר הערך אלא גם בפסקה (ג), שמתייחסת למזומן או שווי מזומן. כך שבמקום שחברת המעטים נדרשת לשמור בידיה, שיהיה: מחזיקה בהם לשם עמידה בדרישות הון עצמי לפי דין. התבקשנו לדייק ולהתייחס לזה שהיא מחזיקה ולא נדרשת לשמור בידיה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנו חושבים שהמשמעות צריכה להיות שהיא נדרשת על פי דין לשמור אותם ולא בוחרת לשמור אותם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ביחס להגדרה בפסקה (1)? כי שם אמרנו: למעט נייר ערך שחברת עמיתים מחזיקה בו לשם עמידה בדרישות. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> כן. אם אני מחזיק בזה כי עוד שנתיים אני יודע שאני הולך להשקיע במשהו שאני אדרש דרישה, זה לא הסיפור. נדרשת באותו מועד להחזיק בו לצורך. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> שלומית, היא לא נדרשת להחזיק בנייר ספציפי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם היא מחזיקה, היא מחזיקה. אם היא נדרשת, במה היא נדרשת? << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> נדרשת בהון עצמי. היא בוחרת לשים את זה בפיקדון או באג"ח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כמו שאמר נציג המגזר העסקי, אנחנו מסכימים למה שאמר נתנאל היימן. הדרישה לא צריכה להיות לנכס הספציפי אלא דרישה שבאותו מועד יהיה הון- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עוד הערות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כארים, בבקשה. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> לבקשתו של ירון וגם לבקשתך- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא לבקשתי. הכול עולה לי מול האוצר, הכול מחשבים לי כאילו לקחתי הביתה. כמו שאמר ולדימיר בבוקר – אתם הולכים עם הרווחים - אנחנו נשארים עם הכלואים. הכול בסדר. לא מתלוננים. רק אל תגידו שבשבילי – שום דבר לא בשבילי. הכול כדי שקופת המדינה תתעשר והכול בסדר. אחר כך נראה כמה התעשרה. גם אתה לא תיקח כלום מזה הביתה. תמשיך לגור איפה שאתה גר, ותמשיך לבוא ברכבת והכול בסדר. << דובר >> כארים כנעאן: << דובר >> אני רוצה להסביר מתי בעל מניות בחברת ארנק לא נכנס לתחולת הסעיף. בעל מניות פעיל, שמחזיק 30% ומעלה, לא ייכנס לתחולת הסעיף אם כל החברות שהא בעל מניות בהן לא הגיעו לרווח צבור של 750,000 שקל ביחד. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם יש 750 חברות עם שקל – זה שקל ועוד שקל ועוד שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שביקשנו. תרים דגל - ניצחת. הלאה. בבקשה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> כפי שדיברנו קודם, ומה שעלה אתמול בוועדה, הגבייה בסעיף 81 בשנת 25' שבנינו עליה נדחה ל-26. החברה שם תעשה את הבחירה. אנחנו מבקשים מהוועדה להציע תיקון, בהוראת מעבר, שבשנת 25' על חשבון אותו דיבידנד ב-26', אפשר יהיה לחלקו ב-25, 5% מהעודפים, שהרווחים הנצברים בסוף שנת 24' במקום שישה, ואז מי שיחלק את זה לא יצטרך לחלק בשנה העוקבת. זה יקרב אותנו ל-10 מיליארד שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם לא היינו שואלים אתמול כמה תגבו ב-25'? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא היה העניין של השאלה. מה שעלה זה השינוי שעשיתם בנוגע למעבר מנובמבר למועד הגשת הדוח. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מי שיחלק 5% עד נובמבר. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> אני רוצה להבין את מה שמוצע. חברה לולא הוראת השעה המדוברת, ב-25' לא תעשה דבר. ב-26' היא יכולה לבחור ב-6%. אתם מציעים לחברה כזאת: אם תקדימי את ה-6% של 26' ל-25' - תהיי חייבת לחלק רק 5%. אני רק רוצה לוודא שזה אומר שב-26' היא לא תחלק דבר. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אחדד. ביחס ל-25', את מה שהייתה צריכה לשלם מס במועד הדוח, אם הראתה במועד הדוח שחילקה 5% עד חודש נובמבר רק לגבי אותו דוח יראו אותה כאילו- - << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> כלומר ב-25' תחלק 5%, ב-26' כלום, ו-27' תחזור לשגרה של 6%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד משהו להוסיף? שוב, זה לא שלי. אין לי עסק, לא הולך לקנות כלום. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בנושא חדש אפשר להעלות נושאים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא כי יש נושא חדש. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה קשור לנושא חדש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מס הרכישה? בסדר גמור. יהיה דיון בנושא חדש. לגבי העובדים אמרנו שאין לנו כרגע פתרון. אם אתם צריכים את מספר הטלפון של מי שאחראי על זה – יכול לפרסם את זה כדי שתפנו אליו. לא מפרסמים מספר טלפון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עם הפירוק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוגש טענת נושא חדש. אי אפשר לדון עליו. ירון, אין לך איפה להתפרק? קריאה: בנוגע לעובדים? היית באמצע משפט ועברת לעניין הפירוק. איפה זה עומד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין הסכמות על העובדים. ולדימיר, נשאר הסיפור של הנושא חדש שזה הפירוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה נסגר עם שטרי הון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הסברתי ואסביר שוב – שטרי הון יהיה רק בהוראת מעבר לשטרי הון קיימים בשווים שניתן ובמועד שניתן, ובלבד ששטרי הון מושקעים במה שגם הון יכול להיות מושקע פה שזה לא חברה שעיקר שוויה הוא מנכסיה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אין 5 מיליארד כי אין פירוק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי אמר שאין פירוק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרגע כיוון שעלתה טענת נושא חדש המשמעות היא שהטענה צריכה להתברר, להידון בוועדת הכנסת. ברגע שתתברר שם, וככל שיוחלט שלא מדובר בנושא חדש, תחזור לדיון בוועדה ונפתח שוב את כל הנושא עם כל התיקונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עם התיקונים שאתמול אחרי התיקונים שהיו, ייפתחו התיקונים שדיברנו עליהם. << אורח >> רולנד עם שלם: << אורח >> לפנות יומנים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מחר יתקיימו בעז"ה ההצבעות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא צריך לחכות עם ההסתייגויות לנושא חדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הופץ הבוקר ולכן לא יתקיימו היום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש נושא חדש מחר בבוקר יהיה נדון בוועדת הכנסת. יוחלט אם כן או לא. יחזור לוועדה ומחר מתחילים להצביע על הסתייגויות, מחר - יום שלישי. מחר יהיו הצבעות בעז"ה. כרגע ב-09:00 יתחילו את ההצבעות. אם יהיו שינויים יודיעו. ב-09:00 דיון והצבעות. מי שחבר בוועדת כנסת – יעשו. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>