פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/01/2019


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 944
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ד בשבט התשע"ט (30 בינואר 2019), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
אלי אלאלוף – היו"ר
דן סידה


מוזמנים: 
	ראובן פינסקי
	–
	מנכ"ל, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

	משה הומינר
	–
	מנהל אגף בכיר תקציבים ופיקוח, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

	מרדכי (מוטי) אלמליח
	–
	ממונה תקציב, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

	יואב ארבל
	–
	עו"ד, יועמ"ש, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

	עינת דרמר
	–
	יועצת למנכ"ל, הרשות לשירות לאומי אזרחי, משרד החקלאות

	דרור גרנית
	–
	עו"ד, רפרנט צה"ל ושירות לאומי-אזרחי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	דני גור
	–
	מתמחה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יעל פלקובסקי
	–
	מנהלת פרויקט משרד הביטחון, שילה – שירות לאומי תורני, של – עמותה לשירות לאומי

	מיכל וולדיגר
	–
	יו"ר, בת עמי

	אורית לברן
	–
	מנהלת שירות לאומי בתפוצות, בת עמי

	ישעיהו אברהם
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, בת עמי

	ארנה קוטלר
	–
	מנכ"לית, עמותת שלומית

	דן מיכאל קדרון
	–
	עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש ונכים למען נכים




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אירית שלהבת



 << נושא >> הצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

בוקר טוב. אני שמח לפתוח ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אולי זו תהיה הישיבה האחרונה בקדנציה הזאת. אני מברך את המציעים, ששכנעו את כל המערכת של ועדת ההסכמות לתת לנו לדון בהצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018. היום 30 בינואר 2019, כ"ד בשבט התשע"ט, השעה 10:11. 

ברוך הבא ראובן פינסקי, שהייתה לי הזכות להכיר אותו בתפקידו הקודם כששירת בצורה מדהימה את המורשת הישראלית היהודית בישראל, וזה היה מהלך אדיר, אני באמת נהניתי. בינתיים כנראה מרוב שהוא נתן הוא גם רזה וזה עושה לו טוב, הלוואי עליי. 

אני יודע לומר כמה מילים אבל אתם יודעים בוודאי הרבה יותר ממני את הצעת התקנות שלכם, אז אולי תסביר את זה, ראובן.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה על הברכות. 

התקנות שאנחנו מביאים היום מסדירות את השירות הלאומי אזרחי בחוץ לארץ. במשך הרבה מאוד שנים יש לנו בנות שירות שמשרתות בעולם. היום ספציפית יש 107 בנות, לאחר שחמש עזבו, אבל בדרך כלל יש כ-120 משרתות, בעיקר בצפון אמריקה, אבל זה לא מוגבל רק לשם. 

היו"ר אלי אלאלוף:

הן כבר יצאו למרות שהתקנות עוד לא אושרו?

ראובן פינסקי:

כן. לפי החוק הישן הייתה דרך. התקנות צריכות להסתיים לקראת שנת השירות הבאה. כבר הרבה שנים בנות שירות פועלות בעולם. בעצם התקנות האלה באות להסדיר את המעמד של הגופים המפעילים בחוץ לארץ, במה הם צריכים לעמוד. זה שונה מאוד ממה שקורה פה, כל מנגנון האישורים הוא אחר. בעצם בזה התקנות האלה עוסקות. 

אין פה השלכות אוצריות, אין פה השלכות אחרות אלא רק הסדרה באילו תנאים הם צריכים לעמוד ומה אנחנו מחויבים לעשות ברמת הפיקוח.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

למה אין השלכות על התקציב? הפיקוח שלכם נעשה על חשבונם?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אין לנו מפקחים שם. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אבל אתם מוציאים אנשים לחוץ לארץ לביקורים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בערך פעם בשנה. אנחנו מצטרפים לסמינר השנתי שיש שם. בעצם כל הבנות של צפון אמריקה מגיעות פעם בשנה לדון.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

מי מממן את הסמינר?

ראובן פינסקי:

הסמינר הוא במימון הקהילות. השירות הוא במימון הקהילות.

היו"ר אלי אלאלוף:

וההגעה של הצוות הישראלי?

ראובן פינסקי:

אנחנו לא נוסעים על חשבון קהילות. אנחנו עובדי מדינה, נוסעים על חשבון המשרדים בכל הנסיעות.

היו"ר אלי אלאלוף:

כל משרד מממן את חלקו?

ראובן פינסקי:

זה משלחת לא כל כך גדולה. אנחנו נסענו שני אנשים השנה.

היו"ר אלי אלאלוף:

זה כלול בתקציב הרגיל של המערכת שלכם?

ראובן פינסקי:

כן, הנסיעות הרגילות. כמובן עמותה שנוסעת – זה על חשבונה, אנשים שלה שנוסעים זה על חשבונם. 

בחוק הזה גם אחד מן המפקחים שלנו אחראי על הדיבור איתם. זה פיקוח קצת מרחוק, נכון, זה לא כמו פה אבל אלה עיקר הדברים שעולים היום בתקנות לגבי הדרישות שהעמותות צריכות לעמוד בהן שם.

היו"ר אלי אלאלוף:

היום העמותות קשורות לשיגור השליחים?

ראובן פינסקי:

כולם חייבים להיות דרך גופים מוכרים. זה בעיקר בת עמי היום, רוב המשרתים בחוץ לארץ הם מבת עמי, אבל גם לאגודה יש. לשלומית אין. בעיקר בת עמי, ומעט האגודה. מבחינת שרשרת החיול זה כאלה שעושים שירותים בגופים המוכרים. 

היו"ר אלי אלאלוף:

מה סוג הגופים שמזמינים בנות שירות לאומי?

ראובן פינסקי:

בדרך כלל קהילות מזמינות לבתי ספר, לחינוך. בכל מקרה זה רק חינוך ועידוד עלייה – אלה התחומים שאותם אנחנו מאשרים. 

היו"ר אלי אלאלוף:

לא תנועות נוער?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אם תנועות נוער זה בתוך חינוך זה בסדר. 

עדיין לא אמרתי: אנחנו מאשרים רק החל משנה ב'. כלומר אי אפשר להתחיל את השירות בחוץ לארץ אלא רק מישהי שעשתה כבר 12 חודשים של שירות לאומי בארץ יכולה לצאת לחוץ לארץ. זה נמצא בתקנות. זה לא החל משנה ראשונה. 

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

אני יושבת-ראש בת עמי. הבנות שלנו שנמצאות בחו"ל, אחרי שסיימו בארץ את השנה הראשונה שלהן, כולן עוסקות בחינוך. כלומר הקהילות מממנות והן נמצאות שם בבתי הספר ואחרי הצוהריים הן משתלבות בפעילות של הקהילה, כאשר בין היתר זה גם תנועות נוער. רק לדייק, אין לי מה להוסיף מעבר. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

פעם הייתי שליחון כזה. קראו לנו שליחונים בגלל הגיל וגם בגלל הכסף שנתנו לנו, לא היינו יכולים להיות שליחים. 

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

מבחינת הכסף זה נשאר אותו דבר.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אני זוכר את זה כאחת החוויות המדהימות כי היו לנו השפעות אדירות, בעיקר על צעירים מתנועות הנוער. החזרתי לארץ גרעין שלם שהגיע לצפת עם 15 בנות ובנים. נפלא לפגוש אותם עכשיו: "אני בגללך בארץ". 

מיכל וולדיגר:

איפה היית שליחון?

היו"ר אלי אלאלוף:

בפריז, והם הגיעו לצפת, אבל הם כבר מפוזרים בכל רחבי הארץ. 

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

לפני חודשיים–שלושה הגיעה קבוצה גדולה של צעירים וצעירות מאוסטרליה – יש לנו גם בנות באוסטרליה – שמי שהדריך אותם זה בנות השירות שלנו. הם סיירו כאן, היו חודש וחצי בארץ, בשאיפה שהם גם יישארו פה. בהחלט מבורך.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

בבתי ספר יהודיים זה לא חוכמה. אם הילדים כבר שם אז יש את הבטחת קיומם היהודי, אבל אלה שבאים לתנועות הנוער – זה מגיע ליהודים שלומדים במוסדות רגילים של המדינה והקשר איתם הוא דל. לכן הפעילות בקרבם חשובה מאוד, שלא ילכו בבוקר עם אותם ילדים שיפגשו אחר הצוהריים. חשוב מאוד שתכוונו לכיוון הקהילה, כשהילדים לא נמצאים במוסדות היהודיים אלא במוסדות כלליים של המדינה. מאוד חשוב – זה פוטנציאל אדיר.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אני היועץ המשפטי של הרשות לשירות לאומי אזרחי. בכמה מילים אציג את התקנות לפני ההקראה. 

באופן עקרוני, שירות לאומי או התערבות קהילתית נעשים בארץ. סעיף 19 לחוק מאפשר חריג, לבצע את השירות בחוץ לארץ.

כמה הערות. קודם כול, כמו שאמרו פה, לא מדובר בהמצאה חדשה. תקנות לא ממציאות דבר שלא קיים. כבר קיים די הרבה שנים שירות לאומי בחו"ל. התקנות מסדירות את זה כפי שצריך מכאן ולהבא לאור החוק החדש והדברים החדשים שצריך להסדיר. זה מה שעושות התקנות. 

הן נוגעות בשלוש סוגיות: 1) לאור הדרישה של החוק קביעה של מכסה מקסימלית של מתנדבים ומתנדבות בחוץ לארץ; 2) פיקוח – מה חובות הפיקוח של הגופים השונים על המתנדבים בחוץ לארץ; 3) האישורים של הגופים. 

רק בכמה מילים: יש בתקנות בעצם שלושה סוגי אישורים. קודם כול, יש אישור של הגוף המפעיל בחוץ לארץ. אם יש בית ספר בחוץ לארץ שרוצה להיות גוף מפעיל שאפשר לבצע אצלו שירות לאומי, הוא צריך לעמוד בחלק מן התנאים של כל גוף מפעיל בארץ, אך בנוסף יש פה גם כמה דברים נוספים שייחודיים לחו"ל. יש גם אישור של הגוף המוכר שרוצה להפנות מתנדבים לחוץ לארץ. הוא גם אמור לקבל אישור כללי, אחרי שהוא מוכיח לנו את דרך הפיקוח שלו ודרך העבודה שלו, שהוא בכלל יכול להפנות מתנדבים לחוץ לארץ, ואחרי כן יש אישור פרטני לגבי כל מתנדב ומתנדב שיוצא. אנחנו אמורים לקבל רשימות של מתנדבים: איפה הם אמורים להיות, מה הם אמורים לעשות. אין את זה בארץ אבל מכיוון שזה לא נמצא קרוב אלינו אנחנו רוצים לקבל רשימה של המתנדבים, לוודא שכל אחד מהם עשה כבר התנדבות של 12 חודשים בארץ, לדעת איפה בדיוק הוא הולך לעשות את השירות הלאומי. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

כמה זמן לוקחות לכם כל הבדיקות האלה?

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

הדברים לא מורכבים מאוד. אנחנו מקבלים את המידע מן הגוף המוכר.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

הם לא מקבלים הכנה מיוחדת לפני היציאה לשם? מתי אתם מתחילים לטפל, להכין, להכשיר?

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

אצלנו המיון של הבנות לוקח חמישה חודשים. 

היו"ר אלי אלאלוף:

זאת אומרת, באמצע השנה הראשונה זיהיתם את מי שמתאים?

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

אני מנהלת התוכנית, מנהלת את מסלול הקבוצות בבת עמי. התחלנו את התהליך כבר לפני חודש. מתמיינות כ-500 בנות.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

איך מתחילים? סליחה שאני מנסה לזכור מה היה ב-1974, לפני שנולדתם, לראות אם זה השתנה. 

קריאה:

אגב, אם תצהיר פטור מהצהרה אולי תוכל להתמודד גם...

היו"ר אלי אלאלוף:

יש לי פטור... 

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

פונות מאות בנות. אנחנו חושפים את התוכנית והן יודעות כבר שהיא קיימת. אנחנו פונים אל הבנות בשנה הראשונה ומציעים את התוכנית. הן פונות ומתחילים בתהליך מיונים של פסיכולוגית, סדנאות מיון והערכה, ראיונות. בודקים את הממליצים של השנה הראשונה, כי הן כבר מתנדבות שנה אז יש לנו מידע. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

לא שנה אלא חצי שנה. 

אורית לברן:

חצי שנה, נכון, אבל מגיעים גם להמלצות של המחנכת בתיכון. אנחנו מכינים ממש תיק על כל בת. בסוף מקבלים את הנבחרת ואז יש לשבץ אותה לקהילה המתאימה ולמצוא את בת הזוג שמתאימה לה. 

היו"ר אלי אלאלוף:

מאיפה יוצאות רוב הבנות? ממרכז הארץ?

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

ממש לא. יש לנו הרבה בנות פריפריה. מעניין לראות את זה. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אתם יוזמים פנייה אליהן, אל אלה שלא מעיזות לפנות?

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

כן. אני יכולה לפנות לרכזת ולהגיד לה: הנה, יש לך בת שלא תעז לפנות בעצמה, אבל נראה לך שאפשר להעצים גם אותה תוך כדי? תגידי לי. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

זה חוויה אדירה. זה מחזק אישיות בצורה בלתי רגילה. חשוב מאוד. תחפשו אותן בפינות של המדינה. 

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

ממש כך. אבל אתגר גדול הוא לצוות את הזוגות של הבנות, כי הן הולכות לגור 24/7 במשך שנה שלמה ביחד, זה לא פשוט.

היו"ר אלי אלאלוף:

איפה הן גרות בדרך כלל?

אורית לברן:

חצי מהן גרות אצל משפחות בבייסמנט וחצי שוכרים להן דירה. כל קהילה כפי שהיא מחליטה, לפי המצב שמתאים במקום. 

היו"ר אלי אלאלוף:

יופי. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רוצה לשאול, סעיף 19(ד) מדבר על ההסמכה לתקנות שנמצאות לפנינו, וכפי שאמר יואב ארבל יש את הנושא של המכסה, של הפיקוח ושל החובות. יש פה את הנושא של התשלומים וההטבות, של כל תנאי השירות, מה ששאל אדוני עכשיו לגבי הדירה והתשלומים שניתנים. כרגע התקנות לא כוללות הוראות לגבי זה. חשוב לי להבין למה, איפה זה.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

בכמה מילים: התקנות כפי שהופצו להערות הציבור וכפי שהתחילו להתגלגל כללו את כל הדברים שנדרשים פה, גם התשלומים, הכול היה בפנים. בשלב מסוים הסתבר לנו שהחלק הזה דורש את הסכמת שר האוצר, לאור סעיפים 9  ו-10 לחוק, ומכיוון שמול משרד האוצר זה קצת התעכב והייתה דחיפות גדולה מאוד לאשר את הסעיפים האלה, בעיקר בכדי שנוכל לאשר את הגופים המפעילים לקראת השנה הבאה, פיצלנו את התקנות האלה. אנחנו מביאים את התקנות לכאן כרגע כאשר הן מוכנות, וכאשר נסגור את כל העניינים מול משרד האוצר נוכל להביא גם את החלק השני, אבל זה אמור לקרות בחודשים הקרובים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כלומר לפני ספטמבר, לפני שנת השירות הבאה הדברים אמורים להיות מותקנים. 

יואב ארבל:

זה התכנון שלנו.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

במירכאות, מה רע בתוכנית הזאת? זה 250 מתנדבות בלבד? יש יותר ביקוש?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כרגע יש לנו 120 בנות. זה תלוי לא רק בביקוש של הבנות אלא גם בביקוש של הקהילות. הן צריכות לממן את זה ולטפל בזה. חשבנו שלא נכון לקפוץ מייד למשהו גבוה מדי. עדיף לראות שזה באמת גדל ונפרס לעוד מקומות. הדבר שהערת עכשיו: להיכנס לבתי ספר ציבוריים ולא רק למקומות הרגילים – נצטרך אולי תגבור של משרתות שירות לאומי. חשבנו שכדאי בשלב הראשון לשים את ה-cup במקום הזה של 250. בכל זאת יש עדיפות לשירות לאומי בארץ קודם כול. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

בחוץ לארץ זה גם שירות לאומי. גם להבאת יהודים מחו"ל אנחנו זקוקים בדמוקרטיה היהודית שלנו. כדאי שנחזק את משיכתם. אני יודע שמשרד התפוצות, שגם מחובר לשר החינוך, משקיע הרבה כסף בחוץ לארץ. כאן אני חושב שזה משיכה לעלייה בצורה הרבה יותר אפקטיבית מאשר על ידי משרדים שיש להם כותרת כזאת. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

נכון. עוד סט תקנות שרצינו להביא – אבל ביקשנו לדחות את הבחירות ולא הסכימו – נועד לאפשר לבנים ובנות מחוץ לארץ שרוצים להתנדב בישראל שנה, לתת להם מסלול ואפשרות להתנדב בשירות לאומי גם אם עדיין לא עשו עלייה, כמנוע גדול לעלייה. 

<< יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אתם לא צריכים חוק או תקנות בשביל זה.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

ביחד עם משרד התפוצות, ביחד עם הסוכנות היהודית, עם "מסע". אנחנו צריכים שיהיו תקנות כדי שנוכל לעשות את זה. היום רק אזרח ישראלי רשאי לפנות לשירות הלאומי. אם הוא לא אזרח אז הוא חייב לעלות לארץ כדי לעשות שירות לאומי.

היו"ר אלי אלאלוף:

הסוכנות מביאה אלפים.

ראובן פינסקי:

אבל לא לשירות הלאומי.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

לא חשוב, אבל תמצאו נוסחה טכנית, לא באמצעות החוק או התקנות, לעשות את זה. אין שום סיבה שלא. אני גומר את הקדנציה אז מותר לי להשמיץ קצת את החקיקה: לא הכול חייב להיות דרך חקיקה. עשו את זה לפני כן. אני חושב שיש פה מקום. כנראה שאתם לא יודעים להעריך את ההשפעה האדירה שיש לכם. תשאלו כמה שליחי עלייה הביאו יהודי אחד לארץ בשנה ותראו שזה הרבה פחות ממספר השליחים. חבר'ה, לכם יש השפעה אדירה. אין כמו צעיר שמדבר לצעיר. מי שמעוניין בעלייה, ואני בטוח שהשולחן הזה כולו מעוניין בעלייה – כדאי שתמשכו, תגדילו את זה. בלי לוותר על חשיבות העבודה בשירות בארץ, אני חושב שהרבה יותר חשוב היום למשוך עלייה. תארו לכם איזו הידרדרות יש בצרפת: היינו ב-8,000 לפני ארבע שנים ואילו היום 2,300, תראו מה זה, והיא כביכול מדינה שלא אוהבת יהודים על אף שזה בולשיט. אבל מצד שני יש מחסור אדיר בדמוקרטיה היהודית שלנו. אנחנו חייבים את זה, זה הכרחי. משיכה של עלייה – זה דבר שהזנחנו מאוד. חבר'ה, תתפסו את זה גם בתפיסת העולם של המדינה. לפעמים אנחנו שוכחים את זה. בלי עלייה – תתארו לכם את המדינה שלנו בלי מיליון עולים מרוסיה או 120,000 מאתיופיה – זה אסון, פשוט אסון, לא היינו מגיעים למה שאנחנו נמצאים. כולם מתגאים: תראו איזו מהפכה כלכלית. בלי אזרחים בכיוון הנכון אנחנו אבודים. קחו לתשומת לבכם את הנושא הזה.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אנחנו מקבלים באהבה את האתגר ששמת בפנינו. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אני חוזר עכשיו מנסיעה רשמית של נשיא המדינה בצרפת כיושב-ראש קבוצת הידידות צרפת–ישראל. ראיתי את זה. הם מסתכלים עלינו: מה פתאום אתם מעודדים עלייה? אתמול הייתה לי פגישה עם פרלמנטרים צרפתיים ששאלו. כאילו אנחנו גונבים להם אזרחים. הם לא אומרים את זה כאשר "שמנת" צרפתית נוסעת לארצות הברית, לאנגליה ולארצות אחרות בזכות היכולות שלהם, אבל שיהודי יבוא לארץ ישראל? מה פתאום. 

אל תשכחו, זה תפקיד מרכזי מאוד. מסביב לזה אתם גם יכולים לגייס משאבים ללא צורך בחקיקה, חברים. לסוכנות יש מנדט לעשות הכול, חוץ מלגנוב. תעשו את זה. 

מה רוצה משרד המשפטים להגיד לנו?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

רציתי להזכיר לעניין ההערה של ראובן פינסקי, שסעיף 3 לחוק קובע שאחד התנאים הבסיסיים לאפשרות קיום שירות אזרחי הוא שאדם הוא אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע. לכן מי שמגיע לארץ ועוד לא מחזיק במעמד של עולה, ולכן הוא אולי זכאי שבות אבל הוא עוד לא מימש את זכותו כדי להפוך לאזרח, אז יש איתו איזשהו קושי. סעיף קטן 3(ב) – נתנו על זה את הדעת, אדוני היושב-ראש, אם אתה זוכר, כבר בעת החקיקה – מאפשר לעשות את זה, אבל הוא מצריך את התקנות. לכן ראובן פינסקי הזכיר פה את הצורך בתקנות. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אבל בינתיים במקרה פגשתי אתמול כמה בנות מתוכנית "מסע". הן לא עולות חדשות, הן לא כלום, והן מתנדבות נהדרות. 

קריאה:

בארצות הברית דווקא. 

היו"ר אלי אלאלוף:

חשבתי שהאמריקאים לא אוהבים להגיע לארץ. פשוט מדהימות. היו שש בנות במקום אחד – איזו אהבת ישראל מדהימה, איזו אהבת עשייה יש להן, והיא דומה לפעילות שלכם. 

זאת אומרת, תמצאו טכניקות. אל תלכו רק לפי החוק. החוק טוב, אל תלכו נגד החוק חס ושלום, לא אמרתי את זה, אבל יש דרכים נוספות. 

רוצים לומר עוד משהו? ברשותכם, נעבור לקריאה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

תקנות שירות אזרחי ( שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018

	"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19(ב)(1) ו-(ד) ו-105 לחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק), בהתייעצות עם המועצה, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לעניין תקנות 2 ו-4 עד 6, אני מתקין תקנות אלה:



	
	
	פרק א': כללי

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה – 

	
	
	"אחראי"  – איש קשר בגוף המפעיל הזר שאחראי על המתנדב;  

	
	
	""בקשה" – בקשה לקבלת אישור גוף מפעיל זר;

	
	
	"גוף מפעיל זר" – מי שקיבל אישור לפי החוק ותקנות אלה לשמש גוף מפעיל במדינת השירות;  

	
	
	"מדינת השירות" – המדינה מחוץ לישראל ולאזור שבה מיועד להתבצע השירות;

	
	
	"הממונה" – ממונה על השירות מחוץ לישראל שמונה לפי תקנה 5; 

	
	
	"פרטי קשר" – כתובת, כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון;

	
	
	"שירות" – שירות לאומי או התנדבות קהילתית;

	
	
	"שירות מחוץ לישראל" – תקופת השירות המבוצעת מחוץ לישראל ולאזור;

	
	
	"תאגיד זר" - גוף שהתאגד מחוץ לישראל ושמקום פעילותו מחוץ לישראל; 

	
	
	"תקנות גוף מפעיל" – תקנות שירות אזרחי (גוף מפעיל), התשע"ח-2018. 


	
	
	פרק  ב': שירות מחוץ לישראל

	מכסה מרבית לתקנים
	1. 
	המכסה המרבית של תקנים להפעלת מתנדבים בשירות מחוץ לישראל היא 250 תקנים בשנה." 



אני רוצה לשאול, איך מבוצעת החלוקה? מי מחליט למי מקצים את התקנים? 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

קודם כול יש את הבחירה של הבנות. הסבירו פה אנשי בת עמי איך הם בוחרים את הבנות. 

ענת מימון:

אבל איך נקבעים 250 התקנים?

היו"ר אלי אלאלוף:

הם יכולים להגיד: אנחנו נגיע למקום זה או אחר?

יואב ארבל:

עד היום יש כ-120 גופים. מעולם לא התקרבנו למספר הזה וכנראה זה לא יקרה בזמן הקרוב. ככל שלא נגיע עד 250 אז מי שירצה יוכל להיות גוף מפעיל, מי שיעמוד בכל הכללים. במידה ויהיו יותר גופים שירצו ויהיו 250, אנחנו כמו כל רשות מנהלית אחרת נעשה איזה הליך בשביל לבחור בין הגופים האלה. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אתם לא משתפים פעולה עם הסוכנות היהודית?

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לפני שבועיים הייתה לנו ישיבה עם יושב-ראש הסוכנות היהודית, להעמיק את שיתוף הפעולה. קבענו צוותים משותפים ואנחנו הולכים לעבוד איתם.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

זה מתאים לו, הוא רוצה את זה, בוודאי. אל"ף, זה שליח שלא עולה לו גרוש, אבל הוא יכול למצוא כמה גרושים כדי לדרבן בזכות זה. אל תוותרו בקלות בעניין 250. תמכרו את זה. אני אומר לכם עם האחריות המצפונית שלי לפחות, זה לא על חשבון ישראל, זה על חשבון האי-עבודה בחוץ לארץ.

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

אני מבת עמי. אם אפשר להוסיף: התקנים היום הם פרטיים, כלומר אלה לא תקנים של משרדי הממשלה. ניסינו כמה וכמה פעמים, אני מקווה שהפעם זה יצבור יותר תאוצה - - - 

היו"ר אלי אלאלוף:

לא הבנתי את המושג "פרטי".

מיכל וולדיגר:

אלה תקנים שהם לא של משרדי הממשלה. כלומר גם היום בארץ יש תקנים שהם של משרדי הממשלה: משרד החינוך, המשרד לשוויון חברתי ויש תקנים שהם פרטיים. גם על זה הוצאנו תקנות, שעמותה פרטית שצריכה בנות שירות לאומי – אנחנו מתקשרים ישירות מול העמותה שעומדת כגוף מפעיל.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

למה זה לא יכול להיות המתנדבים של משרד התפוצות?

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

פנינו למשרד התפוצות בבקשה שיהיו איתנו ביחד. הם טענו שהם לא עובדים מול קהילות. המטרה שלהם היום היא לעבוד מול פרטים, מול בודדים. יש שם החלטה. זה מה שהם אמרו לנו. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

בולשיט. סליחה על הביטוי. אני יודע שיש להם הסכם עם רשת בתי הספר היהודיים בצרפת. מה זה הסיפור?

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

כך הם אמרו לנו, שהמטרה שלהם כרגע להתמקד יותר בבודדים. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אל תסתפקו בשליפה כזאת לא אחראית. בצרפת הם קשרו קשר עם בתי ספר של Alliance Israelite universelle ("כל ישראל חברים") והם תומכים ב-2 מיליון שקל שם. זה מהכיס הפרטי של מישהו? מה הסיפור הזה? אם כך, בואו נחסל את המשרד, הוא מיותר. 

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

חס ושלום. הם עושים עבודת קודש אדירה.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

נו, אז שיעבדו גם בזה. חבר'ה, יש לכם נכס אדיר, אני אומר לכם. אני כל כך גאה כשאני מגיע לשירות כלשהו במדינה שלנו, בתי חולים או כל דבר, ואני מזהה מייד את ההתלהבות, את המסירות של הבנות שבשירות הלאומי. אז אני גאה להגיד להם: וואו, יש חוק ואני עזרתי. חבר'ה, אתם לא יודעים כמה נפלא לראות את זה. הצעירות האלה מגיעות לחוץ לארץ, ועכשיו כל הקהילות בתרדמת חורף, לא רק בחורף. זה פשוט לא יאומן. צריך לעודד את זה. היום שליחים זה חיפוש ג'וב, לא חיפוש שליחות, ואני יודע שאני אומר דברים קשים ולא נעימים. אני אגיד גם לחברי בוז'י הרצוג. חבר'ה, אתם שולחים התלהבות – הציונות הכי יפה שיכולה להיות. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

ביחס לשאלה של היועצת המשפטית של הוועדה על חלוקת התקנים, 250 התקנים, אמר יואב ארבל שאכן היום אין צורך. 

החלוקה של התקנים היא בשני רבדים: גם 250 המתנדבים, מה יקרה כשיהיו לנו 500 או 700 מתנדבים שירצו, איך נבחר את ה-250 מתוכם. נכון להיום בת עמי אומרת: אנחנו עושים איזשהו תהליך פנימי אצלנו, וזה בגלל שבת עמי היא הגורם המרכזי שעושה את זה היום, אבל אם גופים מוכרים אחרים ייכנסו אל תוך תחום הפעילות הזה ובת עמי תביא את 250 האנשים שהיא רוצה לשלוח והגופים האחרים כל אחד יביא את ה-250 שלו אז באמת הרשות תצטרך לחשוב על מנגנון בחירה והקצאה. ייתכן שגם את זה יהיה מקום להסדיר בתקנות בבוא היום. אנחנו עוד לא שם כי עוד לא הגענו לרף הזה. זה הצד של בחירת המתנדבים. 

יש גם את הצד של בחירת הגופים, שאליו יואב ארבל התייחס. נכון להיום אנחנו מתחת למספר כי יש רק סדר גודל של 110–120 גופים בחוץ לארץ שמבקשים למשוך מתנדבים, אבל אם יהיה פתאום שינוי בביקוש שיגדל מאוד ופתאום יהיו 700 גופים שיבקשו מתנדבים, הרשות באמת תצטרך לעשות איזשהו הליך, ושוב, יכול להיות שנצטרך לעגן את זה בתקנות. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אני לא מכיר גוף שמתקדם שלא עונה על הגדלת המספר. אבל זה טכני, זה לא חשוב. בראייה הכוללת זה לגדול, זה לגדול ולגדול. אני אומר בלי בושה: לגדול בחוץ לארץ כי בלי זה אין עלייה, והמדינה הזאת בלי עלייה היא לא המדינה שאבות המדינה תכננו. כדאי שנמשיך לעשות את זה. 

דרור גרנית:

יכול להיות שבבוא העת נצטרך לעגן מנגנוני הקצאה כאלה בתקנות, גם ברובד הראשון וגם ברובד השני.

היו"ר אלי אלאלוף:

אני סומך על מי שיבוא.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לא בטוח שצריך מנגנוני הקצאה בתקנות. בשביל זה יש רשות שאמורה לנהל. אבל אנחנו מקבלים את האתגר. אנחנו חושבים שכרגע 250 זה מספר ראוי.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

הלוואי ותעברו אותו מהר.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אם הוועדה חושבת שצריך להגדיל – אל"ף, יכולים היום; ובי"ת, אנחנו יכולים להגיע לוועדה בעתיד. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

גם כשאני לא אהיה פה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	"בקשה לאישור גוף מפעיל זר
	1. 
	1. פרק ג לתקנות גוף מפעיל יחול על תאגיד זר המבקש לקבל אישור לשמש גוף מפעיל זר; בקשה יכול שתוגש באמצעות התאגיד הזר או באמצעות גוף מוכר שעימו התקשר התאגיד הזר בהסכם. 

	
	
	1. על אף האמור בסעיף 63(א)(2) לחוק, התאגיד הזר לא יידרש לעמוד בתנאי שבסעיף האמור, ובלבד שהוא פועל שלא למטרות רווח; לבקשה תצורף חוות דעת מאת עורך דין שלפיה התאגיד הזר פועל שלא למטרות רווח לפי הדין החל במדינה שבה הוא פועל; עורך הדין החתום על חוות הדעת יצרף לחוות דעתו הצהרה שלפיה הוא בקיא בדין של אותה מדינה."


     
סעיף 63(א)(2) לחוק דורש שזו תהיה עמותה או חברה לתועלת הציבור. 
   
 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

זה עורך דין ישראלי שמוציא את ההצהרה הזאת? 

ענת מימון:

אם הוא בקיא בדין באותה מדינה, אבל יכול להיות גם שזה יהיה עורך דין זר.

היו"ר אלי אלאלוף:

למה שלא יהיה של המדינה?

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הם לא רוצים להגביל, לדעתי.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לא הגבלנו.

ענת מימון:

זה יכול להיות גם וגם. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אני חושב שכדאי שעורך דין מקומי ייתן את זה, ויאושר או יהיה מקובל על עורך דין מקומי שלנו. אני חושב שכך קל להם יותר להשיג את האישורים בחו"ל.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אין מניעה. יכול להיות עורך דין זר. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

זה עורך דין משם. בגלל זה נאמר שזה יכול להיות בעברית או באנגלית. נוכל לקרוא גם באנגלית. אין לנו בעיה שזה יהיה עורך דין משם כי עורך הדין של הגוף עצמו נמצא שם, אנחנו לא רוצים לסרבל אותו. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

למה זה בשפה מוגדרת, רק באנגלית? מה עם הצרפתים שלא יודעים אנגלית?

קריאה:

ידברו עברית. 

היו"ר אלי אלאלוף:

הלוואי. וגם ספרדית. בשפת המקום. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

עוד מעט נגיע לעניין השפה. 

	
	"
	1. לבקשה יצורף כתב התחייבות, חתום בידי מורשי החתימה של הגוף המפעיל הזר, לפיו התאגיד הזר מתחייב לעמוד בדרישות לפי החוק ובהסכם עם הגוף המוכר; בכתב ההתחייבות תיכלל הסכמת הגוף המפעיל הזר כי כל התדיינות משפטית בקשר למתנדב בשירות מחוץ לישראל תתברר בישראל, לפי הדין הישראלי; כתב התחייבות לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות. 

	
	
	1. מסמכים לפי תקנה זו יוגשו בשפות העברית או האנגלית בלבד."



 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אני חושב שזה צריך להיות לפי שפת המדינה.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

הבעיה הייתה שהיועץ המשפטי שלנו צריך לעבור על הכול.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

יש בארץ מספיק מתרגמים. אני לא מסכים. פרט לכך, האירופאים הוציאו את האנגלים מן המערכת שלהם בעקבות הברקזיט. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, הסיפור הוא שבאופן פוטנציאלי המדינות האפשריות הן לא מוגבלות, כלומר זה יכול להיות גם בסינית, באופן עקרוני. המחשבה בתקנת משנה (ד) הייתה להקל על הרשות ולהגיד: תגישו או בעברית, זה כמובן הכי נוח לנו, או באנגלית, שהיא ה"לינגואה פרנקה" שכולם מדברים בה ומתקשרים איתה בעולם. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

זה לא נכון. 

קריאה:

אתה אומר את זה לצרפתי?

היו"ר אלי אלאלוף:

אמנם למרוקאי במקרה הזה. אפשר להגיד: בעדיפות לשפה זו או זו, אבל גם בשפה המקומית.

<< אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אפשר לכתוב שאם זה בשפה המקומית יצרפו לזה תרגום נוטריוני, כדי שלפחות כאשר נבוא לבדוק את הגוף הזה יהיה בפנינו תרגום. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

איזה קמצנים אתם. גם את זה אתם רוצים להלביש עליהם? באמת, תהיו ג'נטלמנים. זה לא יזיק לנו. 

ענת מימון:

מה אנחנו מוסיפים?

היו"ר אלי אלאלוף:

"או בשפת המקום."

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אז אפשר להוריד את הסעיף ואז אין הגבלה על השפה. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

למה לברוח? בואו ניקח אחריות. נגיד: עדיף בשפה זו וזו, וכל שפה שמייצגת את המקום. 

יואב ארבל:

כלומר: "יוגשו בשפות העברית או האנגלית או בשפת המקום".

<< דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

"ככל הניתן, או בשפה של המדינה בה פועל".

היו"ר אלי אלאלוף:

חבר'ה, תחשבו בגדול. תגיעו לברזיל – עכשיו הם חברים שלנו. תחשבו שזה יקדם.

 << אורח >> מיכל וולדיגר: << אורח >> 

זה יגולגל עלינו?

קריאה:

ישעיהו מכיר את כל השפות, זה בסדר. 

היו"ר אלי אלאלוף:

אם היו חברים שלכם בוונצואלה, האמינו לי שהיו עושים עבודה נהדרת. 

אורית לברן:

אם יורשה לי, אשאל שאלה פרקטית, כי אם בסופו של דבר זה יגולגל לעמותות - - - 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זה יעלה פעם בשנה שני תרגומים.

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

אבל זה לא שניים. רק היום כמה גופים מפעילים יש לנו? אם כל קהילה תשלח – יש לי שניים בספרדית עכשיו.

היו"ר אלי אלאלוף:

נו, מה הבעיה? באמת. תנו להם הרגשה טובה. פחות בירוקרטיה זה יותר טוב. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

תיקנו כפי שהקראתי.

	"מתן אישור לגוף מוכר להפנות מתנדבים לשירות בגוף מפעיל זר 
	1. 
	1. המנהל רשאי לאשר לגוף מוכר להפנות מתנדבים לשירות בגוף מפעיל זר, אם הגוף המוכר ביקש זאת ובלבד שבקשתו עומדת בתנאים לפי סעיף 19(א) ו-(ב) לחוק;" 



בסעיף 19(א) ו-(ב) לחוק מדובר גם על התחומים שבהם פועל אותו גוף.

	
	
	"בבקשתו יפרט הגוף המוכר, בין השאר, את מערך הפיקוח שבכוונתו להפעיל לשם פיקוח על הגוף המפעיל הזר כאמור בתקנה 6.

	
	
	1. אישר המנהל לגוף מוכר להפנות מתנדבים לשירות בגוף מפעיל זר כאמור בתקנת משנה (א), יגיש הגוף המוכר למנהל בקשה לאישור פרטני להפעלת מתנדב בשירות מחוץ לישראל, לפני תחילת השירות של אותו מתנדב; בקשה כאמור תכלול את הפרטים האלה בנוגע למתנדב הכלול בבקשה:

	
	
	1. פירוט הגוף המפעיל בישראל שבו השלים המתנדב או צפוי להשלים 12 חודשי שירות לפחות, והתחייבות הגוף המוכר לפיה המתנדב לא יחל בשירות מחוץ לישראל בטרם ישלים את 12 החודשים האמורים; 
1. שם הגוף המפעיל הזר ופרטי הקשר שלו;

	
	
	1. כתובת מלאה של מקום השירות במדינת השירות;

	
	
	1. האחראי ופרטי הקשר שלו;

	
	
	1. פרטי הקשר של המתנדב מחוץ לישראל ושל איש קשר מטעמו של המתנדב המתגורר בישראל; 

	
	
	1. העתק של פוליסת ביטוח רפואי; 
1. העתקים של אשרות כניסה ושהייה במדינת השירות, אם הדבר דרוש לפי הדין החל באותה מדינה;
1. איש קשר בגוף המוכר, שיקיים קשר שוטף עם המתנדב במדינת השירות, ופרטי הקשר שלו." 



אני רוצה לשאול לגבי פסקה (4): "האחראי ופרטי הקשר שלו" – הכוונה לאחראי בגוף המוכר?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

"אחראי" מוגדר.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

איש הקשר בגוף המפעיל הזר, האדם שנמצא שם בשטח.

ענת מימון:

דבר נוסף, פוליסת ביטוח רפואי של המתנדב – מי אמור להוציא אותה? או שזה יהיה כלול גם בהסדרים של התשלומים?

 << אורח >> מרדכי (מוטי) אלמליח: << אורח >> 

זה גם בהסדרים של התשלומים. הביטוח הרפואי מוסדר על ידי הגוף המוכר, נכון להיום, וממומן במסגרת כל הסל שממומן על ידי הקהילה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אולי צריך לחדד פה שזה ביטוח רפואי שיחול שם, במקום השירות. 

 << אורח >> מרדכי (מוטי) אלמליח: << אורח >> 

לא צריך לכתוב את זה. 

דרור גרנית:

ביטוח רפואי על ידי חברה ישראלית או על ידי חברה שהיא אמריקאית או קנדית וכולי?

מרדכי (מוטי) אלמליח:

על ידי חברה ישראלית. כמו כשאתה יוצא לחו"ל, אתה עושה ביטוח רפואי. 

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

לחברת הראל יש שלוחה שם, אבל אנחנו עובדים מול החברה בישראל. 

מרדכי (מוטי) אלמליח:

החברה היא בישראל. מנפיקים את הפוליסה פה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כדאי להוסיף "של המתנדב" כדי שיהיה ברור.

	"הפיקוח על השירות מחוץ לישראל
	1. 
	1. המנהל ימנה, מקרב המפקחים שמונו לפי סעיף 29 לחוק, ממונה על השירות מחוץ לישראל; הממונה יפקח על גופים מוכרים, על גופים מפעילים זרים ועל מתנדבים, בכל הנוגע לשירות מחוץ לישראל, במטרה להבטיח כי השירות מחוץ לישראל יתבצע לפי החוק.  

	
	
	1. גוף מפעיל זר יגיש לממונה, אחת לשישה חודשים, דיווח בדבר כל אלה:

	
	
	
	1. עמידה של המתנדב בחובותיו;

	
	
	
	1. הבטחת זכויותיו של המתנדב לפי החוק;

	
	
	
	1. פרטי הפעילות שביצע המתנדב בחצי השנה שקדמה לדוח; 

הדיווח לפי תקנת משנה זו ייחתם ביד האחראי בגוף המפעיל הזר ויוגש לממונה באמצעות הגוף המוכר; טופס דיווח לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט של הרשות." 



 << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> 

מה ההבדל בין "פרטי הפעילות שביצע המתנדב" לבין "עמידה של המתנדב בחובותיו"? זה לא אותו דבר? עמידה של המתנדב בחובותיו זה הפעילות שהוא ביצע. 

ענת מימון:

אולי "החובות" זה יותר טכני.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כן, "החובות" זה יותר טכני. "הפעילות שהוא ביצע" זה הפעילות המקצועית, תיאור של מה שהוא עשה בפועל. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

החובות הן שהוא הגיע, התייצב. 

ראובן פינסקי:

שהוא התייצב מספיק ימים, בהתאם לחוק, וכולי. 

ענת מימון:

אני רוצה לשאול: כל חצי שנה זה אומר שאם מתנדב נמצא שנה אז רק פעם אחת במהלך השנה  מוגש דיווח? בסוף השירות שלו זה כבר פחות רלוונטי. 

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

לנו הם מוסרים בכל חודש.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זה רלוונטי למי שבא בשנה הבאה. 

היו"ר אלי אלאלוף:

אמנם השיחה חברית ומשפחתית, אבל נשמור על סדר כדי שהפרוטוקול יעקוב אחר הדברים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רוצה לשאול אם פעם בחצי שנה זה לא מעט מדי. 

 << אורח >> אורית לברן: << אורח >> 

לנו המתנדב מדווח בכל חודש ונותן עדכון והמנהל חותם לו שהוא היה בכל הימים, כמו כל מתנדב בארץ. הם שולחים לי מחו"ל את הדיווח דרך אפליקציה. פה השאלה אולי היא מתי אני מעבירה את זה לרשות, אבל אני מקבלת את זה בכל חודש. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

זה בעצם עוד רובד. בדרך כלל הדברים האלה נשארים אצל הגופים המוכרים. אנחנו מפקחים עליהם. פה בגלל שזה חוץ לארץ אמרנו: נעשה עוד רובד, מעבר לדיווח לגוף המוכר יהיה עוד דיווח נוסף גם אלינו. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

רוצים שיהיה דיווח בכל שלושה חודשים?

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אני לא אוהב בירוקרטיה אז פעמיים בשנה נראה לי מספיק. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אני רוצה אולי לשנות את הנוסח, שזה לא "יתבצע לפי החוק" אלא "לפי הדין" כדי שיהיה ברור שזה כולל את החוק, את התקנות, את ההסכם וכדומה.

ענת מימון:

בפסקה (2)?

דרור גרנית:

גם ב-5(א), גם ב-5(ב)(2).

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

בכל מקום שהנוסח הזה מופיע הוא יתוקן. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

	"חובות גוף מוכר להבטחת זכויות של מתנדבים בשירות מחוץ לישראל 
	1. 
	1. נוסף על האמור בסימן ב' בפרק ו' לחוק, גוף מוכר יפעל להבטחת השמירה על זכויותיהם של מתנדבים שהפנה לשירות מחוץ לישראל, ולצורך זה יבצע, בין השאר, את הפעולות האלה: 

	
	
	1. יקיים שיחות עם האחראי בגוף המפעיל הזר, אחת לחודש לפחות; 

	
	
	1. יאשר מראש את מקום המגורים שהוקצה למתנדב, אם נוכח כי המקום ראוי ומתאים לשיכון מתנדבים, וכן את ההסדר לעניין נסיעת המתנדב ממקום המגורים כאמור למקום השירות, ובחזרה;

	
	
	1. יוודא העברה של תשלומים ומתן הטבות ותנאי שירות, שהמתנדב זכאי לקבלם לפי החוק;

	
	
	1. יתקשר בהסכם, בכתב, עם הגוף המפעיל הזר, לעניין הפעלת המתנדב מחוץ לישראל והבטחת זכויותיו לפי החוק; 

	
	
	1. יקיים שיחת וידאו עם המתנדב, בתדירות של אחת לשבועיים לפחות; 

	
	
	1. יעביר למתנדב, מדי חודש בחודשו, טופס משוב הנוגע לשירות ולתנאיו; הרשות תפרסם טופס משוב לדוגמה באתר האינטרנט שלה; המתנדב ימלא את המשוב ויחתום עליו, והגוף המוכר ישמור על המשוב החתום עד תום שנה מיום סיום השירות מחוץ לישראל; 

	
	
	1. ימסור לממונה דיווח על תנאי השירות של המתנדב ועל נוכחות המתנדב, אחת לשישה חודשים. 

	
	
	1. במקרה שבו מתנדב פועל במסגרת שני גופים מפעילים זרים או יותר, הגוף המוכר יהיה אחראי לכך שזכויות המתנדב יישמרו וידאג לכך שהגופים המפעילים האמורים יסכמו את חלוקת האחריות ביניהם לפי החוק." 



היו"ר אלי אלאלוף:

יש הערות?

ענת מימון:

	"תחילה 
	1. 
	תחילתן של תקנות אלה ביום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019)."



בעצם כל תהליך האישור של הגופים המוכרים ייעשה עד ספטמבר?

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

הם זקוקים לכך כך הרבה זמן? אי אפשר להקדים?

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

הגופים המפעילים. לא הגופים המוכרים. 

ענת מימון:

והגופים המוכרים? כלומר, לא צריך איזו הוראת מעבר על מי שהיה עד כה?

יואב ארבל:

אני חושב שלא. זה ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר אבל אנחנו נערכים לזה כבר עכשיו.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

אז למה לא להקדים?

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

כי לתחילה יש עוד משמעויות מעבר לכך שאנחנו רוצים שיתחילו בתחילת שנת השירות כדי שלא יהיה בלבול עם אלה שמשרתים השנה, שזה לא יחול עליהם. כל ההוראות – התחילה שלהן היא ב-1 בספטמבר ואנחנו נערכים לקראת זה כבר עכשיו. כבר התחלנו באישור כל הגופים המפעילים לפי החוק בארץ ואנחנו רוצים עכשיו גם לגמור את תהליך אישור הגופים בחוץ לארץ. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

עוד משהו, חברים, לפני ההצבעה?

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

רציתי להגיד את מה שיואב ארבל כבר אמר. אני מזכיר שהתחילה של החוק לכל פרק הגופים המפעילים חלה מכוח הוראות המעבר שקבועות בחוק עצמו ל-1 בספטמבר, שזה תחילת שנת הפעילות. כשחוקקו פה את החוק אמרנו שצריך זמן להיערכות לכל המנגנון החדש של אישור הגופים המפעילים ולכן קבענו שזה יחול לשנת הפעילות שתחילתה ב-1 בספטמבר 2019. אז גם את התקנות האלה אנחנו מחילים משנת הפעילות שמתחילה ב-1 בספטמבר. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לפני ההצבעה, משהו שלא קשור בדיוק לתקנות אבל זאת הזדמנות. אמרת שזאת הישיבה האחרונה שלך בכנסת ישראל.

היו"ר אלי אלאלוף:

אולי. זה תלוי בוועדת ההסכמות, אם יתנו לנו עוד נושא אחד או שניים לדיון.

ראובן פינסקי:

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אלי אלאלוף היקר: שנים ארוכות של עשייה ושובל ענק של השפעה על המרחב הציבורי בישראל, עשייה למען הפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית. עשייתך בכנסת והעברת החוק שלנו מהווה אבן דרך בעשייתך החברתית בישראל. לאחר אישור החוק עתיד השירות הלאומי מובטח ויצמח, בעזרת השם. בשמי ובשם 18,000 מתנדבי השירות הלאומי אזרחי, בשם מדינת ישראל ואזרחיה אני מבקש להודות לך מעומק הלב על העשייה שלך. אני מאחל לך המשך עשייה ברוכה למען המדינה ואזרחיה. "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך." תודה לך. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

תודה. העשייה לא תוכננה כדי להשיג נאום כזה ממך... אבל נישאר חברים, מותר לנו. 

אני רוצה להודות ברשותכם לשר אורי אריאל. הוא עמד על כך ודחף ומצא פתרונות, כולל בכותרת של התוכנית הזאת, בצורה הכי אצילית שיכולה להיות. אני רוצה להודות לו על האמון שנתן בנו כדי לקדם את החוק. אני רוצה גם, ברמה אחרת, בצורה אחרת, להזכיר את הפעילות של המנכ"ל הקודם, שר שלום ג'רבי על עבודתו ואת הצוות שליווה אותו, כל הצוות. באמת יש לך פה צוות מדהים שמכיר את הנושא על כל יו"ד ות"ו שיש בחוק הזה. הלוואי וירבו גופים כמוכם בישראל. באמת תודה רבה.

 << דובר >> דן קידרון: << דובר >> 

אני מ-תנו יד לחירש ונכים למען נכים. הייתי בהרבה דיונים. כפי שכבוד היושב-ראש אמר, זו הישיבה האחרונה שלך. גם בציבור הנכים ובציבור כולו, אני חושב שכבוד היושב-ראש מנהל את הוועדה, ביחד עם כל צוות הוועדה הזאת – ואני פה הרבה שנים – זו באמת ועדה למופת, עם כל הצוות, עם היושב-ראש ועם מנהלת הוועדה. אני בטוח שגם אתה בחיים האזרחיים תצליח, אלי, כי מגיע לך כל דבר. אתה בן אדם שלא נתקלתי בשכמותו. ביחד עם צוות הוועדה, מנהלת הוועדה וכולם באמת עשיתם עבודה נפלאה. תצליחו בכל מה שתעשו.

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

תודה לכולם. זה הכול מגיע לצוות, כולל היועצים המשפטיים והעוזרים האישיים. זו חוויה אדירה. כל מי שיגיד לכם שהכנסת היא לא מקום טוב לא יודע כמה הכנסת יכולה להיות טובה. זה מקום מדהים עם צוות מדהים, עם אנשי מקצוע בתחום המשפטי, בתחום הארגוני. איזה יכולות יש פה. הלוואי ובכל פינה בישראל יהיה כך. 

תודה לחברים שלי, לחברי הכנסת, באמת תודה שבאת. 

 << דובר >> דן סידה (ש"ס): << דובר >> 

אני מנצל כל הזדמנות שאפשר – אני אמנם רק שנה אחת פה – להיות בחברתך ובמחיצת הוועדה הזאת. כל מה שהם אמרו – אמרנו את זה בפורומים קצת יותר גדולים. הכול אמיתי, אי אפשר אפילו במילים גבוהות יותר להגביה את זה. אני מצטרף לכל הברכות, אלי, אתה יודע את זה. אנחנו לא נפרדים, אין סיכוי בעולם. אני נצמד אליך. אני שואב את כל מה שאני יכול. 

 << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> 

תודה. נעשה רק טוב למדינה שלנו.

דן קידרון:

היינו שמחים שתמשיך.

היו"ר אלי אלאלוף:

מי בעד התקנות כפי שהוקראו ותוקנו? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – 2 פה אחד
הצעת תקנות שירות אזרחי (שירות מחוץ לישראל ולאזור), התשע"ט-2018 נתקבלה.

היו"ר אלי אלאלוף:

התקנות נתקבלו פה אחד על ידי שניים. 

תודה לכם. 

תודה לפרוטוקול שהוא תמיד נפלא ומדויק. ברבו לכם, באמת. 

הישיבה נעולה. 

    
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.