פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת החינוך, התרבות והספורט
03/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 368
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג-2023 (פ/2368/25), של חה"כ לימור סון הר מלך << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
עמיחי אליהו
אביחי אברהם בוארון
מיכל מרים וולדיגר
יוסף עטאונה


חברי הכנסת:
אחמד טיבי
גלעד קריב
עאידה תומא סלימאן


מוזמנים: 
	לירון בנית ששון
	–
	אשכול תעסוקה והשכלה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עדן סויסה
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה - חוקתי, משרד המשפטים

	אמיר וקנין
	–
	מנהל תחום בכיר מה"ט, משרד העבודה

	דוד בבלי
	–
	יועץ במשרד לביטחון לאומי

	לינוי מני
	–
	לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

	מלי אבישר
	–
	קצינת ייעוץ וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

	פרופ' דניאל חיימוביץ
	–
	נשיא אוניברסיטת בן גוריון

	עמרי גולן
	–
	לשכה משפטית, מל"ג

	רחל בן ארי
	–
	יועצת משפטית של ור"ה

	ענת לזר
	–
	יועצת משפטית, ור"ה

	מתן אשר
	–
	דובר תנועת 'אם תרצו'

	תומר לובשבסקי
	–
	רכז בתא סטודנטים, תנועת 'אם תרצו'

	ארנסט איבניצקי
	–
	רכז תא, תנועת 'אם תרצו'

	רבקה רון דרף
	–
	ראש אגף פעילים ארצית, תנועת 'אם תרצו'

	ליאת אבידור פלג
	–
	ארגון 'אחים לנשק'

	ליאם גרינדאה
	–
	יו"ר אגודה בקמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית

	נדב גולן
	–
	יו"ר איגוד הסטודנטיות והסטודנטים בצלאל, אגודת הסטודנטים

	עדן שושנה
	–
	יו"ר תא חד"ש, נציג אגודת הסטודנטים הר הצופים, האוניברסיטה העברית

	אברהם שרלט
	–
	יו"ר חדש ירושלים, נציג אגודת הסטודנטים

	מארק סימנוביץ
	–
	תא חד"ש, סטודנטים, האוניברסיטה העברית

	איה חטיב
	–
	נציגת אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית

	אדם עקאד
	–
	סטודנט, עומדים ביחד

	יובל וורגן
	–
	מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

	שעבאן אלסייד
	–
	אביו של הישאם אלסייד, משפחות החטופים

	טל ברו-אלוני
	–
	רופאים למען הצלת החטופים

	בועז מירן
	–
	אחיו של עמרי מירן, משפחות החטופים

	אבישג לוי
	–
	בת דודה של אליה כהן, משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג-2023<< נושא >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ה' בשבט התשפ"ה, 3 בפברואר 2025, בנושא הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג-2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. 
 
בפתיחת הדברים משפחות החטופים, בבקשה. 

 << אורח >> שעבאן אלסייד: << אורח >> 

שלום לכולם. מדבר שעבאן אלסייד. אנחנו משבט אלסייד מחורה. הבן שלנו הגיע לעזה בגלל מחלתו בשנת 2015 והוא נמצא בעזה עד היום, אנחנו מקווים שהוא ייצא בשבועיים הבאים. 

אני לא רוצה למתוח ביקורת על אף אחד אבל מאז השואה ב-7 באוקטובר התחלנו לספור את הימים אחרת, נכנסנו למשפחת החטופים ונהיינו משפחה אחת ואנחנו מקווים ומבקשים מחברי הכנסת שימשיכו לעזור לנו לקדם את ההסכם שנחתם, ההסכם שהתחיל להתבצע. רק שלא יהיה מצב שהוא ייעצר באיזה שהוא שלב, כי להציל את החטופים זה הכי חשוב היום על השולחן. 

אנחנו רוצים במעמד זה להודות לכולם, לכל מי שמנהל את המשא ומתן, גם אלה שמונו חדשים וגם הוותיקים ואנחנו רוצים לחזק את ראש הממשלה בנסיעתו שיצליח להמשיך את העסקה עד הסוף ותודה לכם ששמעתם אותנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. ד"ר טל ברו, בבקשה. 

 << אורח >> טל ברו-אלוני: << אורח >> 

אני מרופאים להצלת החטופים, אני רוצה להזכיר שהיום זה היום ה-16 והיום אמורות להתחיל השיחות להמשך העסקה והזמן עכשיו הוא לא להמשיך אלא להאיץ את העסקה, כי כולם הומניטריים, כולם בסכנת חיים מיידית וכולם צריכים לחזור הביתה בהקדם. אל תטעו במראה העיניים, מה שאנחנו רואים את החטופים שחוזרים ונראים על פניו בסדר, הם ברגע הכי טוב שלהם בחיים, הם באופוריה, הם טופלו קצת לפני. זה לא אומר כלום על המצב האמיתי שלהם, בוודאי ובוודאי לא על המצב הנפשי ולכן כולם צריכים לחזור בהקדם. 

הערה קטנה. אני רואה פה את השלטים על הלחץ, העובדות מדברות בעד עצמן. עסקה, הסכם, מחזירים אותם בחיים אלינו, המשך המלחמה הורג את החיילים והורג את החטופים בעזה. לא מעט נהרגו עד עכשיו, הגיע הזמן לעצור את זה. עם אופטימיות זהירה לאור החזרה של 18 חטופים והשמחה לראות אותם, לראות את נעמה נפגשת עם בני משפחתה, לראות את עופר מחבק את ילדיו, אני שמחה שהצלחנו להפוך את שעון החול לחלק מהאנשים, אנחנו צריכים לעשות את זה בשביל כולם. 

אלה שחזרו מספרים כמה חשוב וכמה חיזק אותם לדעת שהם שמעו שאנחנו דואגים להם ורוצים בחזרתם ולא רוצים את המשך המלחמה. אני אגיד את הדבר הברור מאליו, חיי אדם קודמים לכל דבר אחר וחזרתם הכרחית לא רק להצלת החיים שלהם אלא גם לאפשר ריפוי לבני המשפחה וגם לאפשר לכולנו ריפוי, לעם שלנו, לעבור תהליך של החלמה, החיים לחזור לשיקום והחללים לקבורה נאותה ולסגירת מעגל. 

אני רוצה לדבר על מונח שנקרא פציעה מוסרית. פציעה מוסרית זה מונח שמתייחס לאנשים שעוברים פגיעה נפשית ומצוקה רגשית כתוצאה מזה שהם נמצאים בסיטואציה שנוגדת את הערכים המוסריים שלהם, אבל לא יכולים לעשות שום דבר בנידון. בדיעבד אני חושבת שזה משהו שאני עברתי וזה מה שהוציא אותי מהעבודה שלי. אני מאוקטובר לא עובדת ועושה כמיטב יכולתי לעזור לשחרור החטופים. החברה הישראלית תתפורר אם הפציעה המוסרית תימשך ואם נחליט שאנחנו מקדשים אדם או נקמה לפני חיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. בועז מירן. 

 << אורח >> בועז מירן: << אורח >> 

אני בועז, אח של עמרי מירן, שנחטף מנחל עוז מול שתי בנותיו הקטנות ואשתו. שמעתי פה את הדוקטור ואני לא מבין באיזה זכות נתנו לה פה לדבר ואם נתנו לה את הזכות לדבר באיזה זכות היא מותחת ביקורת על משפחות חטופים. יש לנו את הדעה שלנו והיא לגיטימית ואם היו הולכים בדרך הזאת היינו משחררים את כולם מזמן. אם באת לדבר פה על דברים רפואיים אז תדברי עליהם ואנחנו לא צריכים לשמוע פה את האג'נדה הפוליטית שלך. 

לעצם העניין. זה לא סוד שאנחנו בפורום תקווה חשבנו שצריך לשחרר את החטופים בצורה אחרת, בצורה של הפעלת מנופי לחץ, של לקיחת שטח, של שליטה בהומניטרי ועל ידי מנופים אלה להגיע לשחרור החטופים מעמדה של כוח, דבר שהיה משחרר את כולם. בשיטה הזאת ובדרך הזאת לא נשחרר את כל החטופים, תכניסו לראש, חמאס לעולם ישאיר אצלו מספר של עשרות חטופים כנראה. בלי לחץ ובלי נוכחות שלנו בשטח יישארו חטופים בידי חמאס, הוא לא יוותר על תעודת הביטוח הזאת. 

אם כבר נכנסנו לדרך הזאת וראש הממשלה בחר בה, בעסקה שהיא כניעה ועסקת הפקרה, כמו שאמרתי, היא תפקיר חטופים, אין לנו ברירה אלא ליישר קו ולדרוש את החזרת כל החטופים בפעימה אחת. כמו שאמרתי, אנחנו רואים שוויתרנו על כל המנופים, נשארו לנו בודדים, אחד מהם מתבצע ביום ה-50 לעסקה וזה היציאה מציר פילדלפי. 

אני דורש מראש הממשלה, הוא עכשיו בארה"ב עם טראמפ, לא לצאת מפילדלפי לפני שכולם חוזרים. להכניס את התנאי הזה. אנחנו כבר ויתרנו על המלחמה, לפחות שנחזיר את כולם. אם אנחנו מוותרים על המנוף העיקרי הזה לא לפני שהוא מחזיר את כולם בפעימה אחת. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. אבישג. 

 << אורח >> אבישג לוי: << אורח >> 

שלום לכולם. אני אבישג, בת דודה של אליה. אני אתחיל ואומר שברמה האישית המשפחה שמחה כי אליה חוזר בפעימה הראשונה בעזרת ה', אבל ברמה הלאומית אנחנו מאוד מאוד מודאגים. עצם העובדה שמחבלים עם דם על הידיים חוזרים לאזור פה כבר מפרה את הביטחון של אליה באופן אישי, כדי שלא ייחטף שוב, ואת שלנו. 

עסקה שאחרי שכל החיילים הקריבו את עצמם אנחנו שוב פעם מפקירים את הרצועה, יוצאים מציר פילדלפי, יוצאים מציר נצרים, מביאים להם סיוע הומניטרי, בעצם מאבדים את כל מנופי הלחץ שלנו. אנחנו צריכים לדרוש שזו תהיה עסקה פעם אחת, כולם, כולם נחשבים הומניטריים, בלי לאבד את כל מנופי הלחץ שלנו. ברגע שאנחנו הולכים על עסקה שמאבדת את כל מנופי הלחץ אנחנו מפקירים את החטופים מאחור. החיים צריכים לחזור לשיקום והמתים צריכים לחזור לקבורה. תודה רבה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

אנחנו דנים היום בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), אנחנו ממשיכים את הדיון בהכנה לקריאה ראשונה. יש נוסח שעלה לאתר והופץ כחומר רקע שהוא בהמשך לנוסח שהיה בדיון הקודם. אני אגיד כמה דברים שבחלק הראשון שבו עסקנו ואותו קראנו, חלק שעוסק בפעילות ציבורית מאורגנת והגבלתה, דברים שהשתנו ויש עוד כמה הערות שהועברו בהקשר הזה. 

קודם כל הטמענו מספר הערות שנשמעו בדיון לעניין המיקום של הסעיף, לעניין ההבהרה שההתייעצות עם אגודת הסטודנטים לא מתנה על ההוראות שמבקשים לקבוע אותן כקוגנטיות שצריכות להיכלל בתקנון. גם הפרדנו את הנושא של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כסעיף נפרד שעומד בפני עצמו. הייתה לנו גם ישיבה של ליטוש של הנוסח, יש לנו מחלקה שאיתה אנחנו עוברים על הנוסח, אז יש שינויים שבאים רק מהמקום הזה. אני כן ארצה לקרוא את הנוסח, הוא קצר, כדי שהשינויים האלה יהיו ברורים. 

קיבלנו הערה מהמל"ג לגבי הנושא של מעונות סטודנטים כחלק ממשהו שהוא בתחומי המוסד, אני מניחה שעמרי יוכל להגיד את ההערה תיכף בהמשך, אני רק רוצה לקרוא את הסעיף כפי שהוא כרגע. 

בסעיף 6, שהוא הסעיף שהיום קובע את חופש ההתארגנות של סטודנטים, השארנו אותו כסעיף שקובע עיקרון יסוד ואת החלק של התקנון העברנו לאזור של סעיף 17, ששם יש תקנון משמעת, כללי התנהגות של סטודנטים וכו'. בסעיף של חופש ההתארגנות, רק בכותרת הוספנו 'פעילות ציבורית מאורגנת', שהסעיף עוסק גם בזה. הסעיף המלא יהיה:

	
	6.
	לכל סטודנט החופש להתארגן ולהפגין בכל תחום ונושא, לרבות בנושאים הנוגעים לסטודנטים ולזכויותיהם, לפי הכללים הקבועים בעניין זה בתקנון הפעילות הציבורית של המוסד, וכן להשתתף בפעילות ציבורית מאורגנת במוסד, בין השאר באמצעות תא סטודנטים. 



את ההגדרות שהיו קודם אנחנו מבקשים להעביר מבחינת הנוסח לסעיף ההגדרות של החוק. 

סעיף 17א עוסק בתקנון הפעילות הציבורית. 

	 
	17א.
	(1) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, מוסד יקבע הוראות ותנאים לעניין קיום פעילות ציבורית מאורגנת בתחומיו, ובכלל זה במעונות הסטודנטים (בחוק זה – תקנון פעילות ציבורית); (תקנון הפעילות הציבורית ייקבע לאחר התייעצות עם אגודת הסטודנטים של המוסד).



שמתי את זה בסוגריים כי היו על זה הערות, אבל בסופו של דבר הניסוח הוא כזה שזה לא מתנה על ההוראות שמיד באות עכשיו לאחר מכן. 

	
	
	(2) תקנון הפעילות הציבורית יכלול, בין השאר, הגבלה לעניין פעילות ציבורית מאורגנת שהיא פעילות אסורה על פי דין, ובכלל זה:

	
	
	(1)  איסור גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כמשמעותם בסעיף 24 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

	
	
	(2)  איסור הסתה לגזענות או לאלימות כאמור בסימן א'1 לפרק ח' בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

	
	
	(3) הפרת הוראות שנקבעו בתקנון הפעילות הציבורית היא עבירת משמעת.



יש פה הערה של המציעה שנמצאת פה, אז היא תגיד אותה בעצמה, והמל"ג שהעירו לנו על המעונות, מעבר לזה לא קיבלתי הערות לסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לימור, הערה שלך לגבי הנוסח. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו רואים בהתייעצות, אם להתייעצות הזאת אין שום אפקט אופרטיבי אז אנחנו רואים בה דבר שלא נצרך ולכן אנחנו נבקש להסיר את ההתייעצות עם אגודת הסטודנטים. יש חקיקה, יש מחוקק. במיוחד שאין לזה שום משמעות אז אנחנו לא רואים שום צורך, וגם מהסיבה שבשום חקיקה אחרת אין דיון כזה ביחס לתקנון ואנחנו נבקש להסיר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ולגבי ההערה הנוספת שלך? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו מדברים על 17א(ב) סעיף (2), איסור הסתה לגזענות או לאלימות. אנחנו נבקש להוסיף את המילה 'רשאי' כי החוק שלנו לא התעסק עם הסוגיה הזאת, אבל אנחנו נאפשר, בניגוד לאיסור גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה, ששם אנחנו נחייב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה הרעיון שעומד מאחורי זה? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

איסור ההסתה לגזענות או לאלימות זה איסור חשוב ומשמעותי, אבל זה לא החוק שאנחנו ביקשנו לקדם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל אם כבר אנחנו מתקנים, למה לא לתקן גם את זה? אני התעקשתי שזה יהיה בסעיף נוסף לאור הבקשה שלך שיהיה הסתה לטרור בנפרד בגלל חומרתו של הטרור ואני מסכים עם זה. אבל אם כבר הכנסנו אותו למה להפוך אותו לטרור לחובה ואלימות וגזענות רשאי? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כי סטודנט יהודי יגיד לשרוף לערבים את הכפר ובערב יילכו לעשות פוגרום, היא לא רוצה להעמיד אותו לדין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוסף, אני שאלתי אותה, לא אותך, אתה לא בזכות דיבור, אתה עוד מעט תוכל להתייחס. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה בדיוק העניין. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני דיברתי על תופעה שהיא תופעה ייחודית למדינת ישראל, שזה התופעה של הטרור, שאנחנו יודעים שהיא נמצאת בהיקפים מאוד מאוד גדולים ושמדינת ישראל מתמודדת איתה ולכן החוק שאנחנו ביקשנו לחוקק הוא באמת להכניס את הסעיף הספציפי הזה לתקנון האוניברסיטה. הייתה פה החלטה ובקשה להוסיף סעיף נוסף, ביקשנו, א', שזה יהיה סעיף נפרד, ו-ב', בסוגיה הזאת אנחנו מאפשרים לאוניברסיטה את שיקול הדעת כפי שאני משערת שאנחנו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הבנתי את הדרישה שלך, אבל אני לא מבין את ההיגיון שיש מאחורי זה. לגבי טרור ברור לכולם למה לא וזה צריך להיות חובה, אבל אלימות וגזענות זה משהו שהוא חמור בפני עצמו, למה שם גם לא יהיה חייב? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כנראה לא לשיטת המציעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מבין את הבקשה שזה יהיה בסעיף נפרד וככה הוועדה נהגה, אבל עד כמה זה קריטי? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הוא יכול להסביר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר. בבקשה, דוד בבלי. 

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

דוד בבלי, יועץ במשרד לביטחון לאומי. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זאת עמדת המשרד? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הוא רוצה להביא את העמדה שלו. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מה קשור? מה קשור למציעה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זו עמדה פרטית שלו וזכותו להגיד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עמדה פרטית של האזרח דוד בבלי שבמקרה הוא יועץ במשרד לביטחון לאומי? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שאלתם מה תפקידו, הוא אמר את תפקידו. הוא לא מדבר - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תפקידו הוא אזרח לצורך העניין. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כבוד היושב ראש, שאלתי אותו האם זו עמדת המשרד, הוא אמר לי כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא שמעתי שזו עמדת המשרד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מותר להזמין את כל עובדי הציבור לבוא ולחוות את דעתם? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

טוב, שיטה חדשה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, כשאנחנו חוקקנו את החוק הזה, שהוא רחוק שנות אור מהחוק המקורי, אנחנו ביקשנו לטפל בסוגיית - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני חושב שהוא טוב מהמקורי. המקורי שנדחה בוועדת שרים, לא מופיע בו כלום. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל אחר כך היו הסכמות ואתה יודע שהיו הסכמות על דברים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לכן אני אומר, הוא טוב מהמקורי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בסדר, תמיד עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. כשאנחנו חוקקנו את החוק אנחנו רצינו לטפל בסוגיה שמדברת על טרור ולא כל מה שניסו פה להוסיף. לכן אני אומרת, במקום הזה שהחוק מחייב, אנחנו חייבים מול התופעה שהיא תופעה שאנחנו יודעים שיש לה השלכות מאוד מאוד חורבניות ומסוכנות כלפי אזרחי מדינת ישראל, תופעה שמדינת ישראל מתמודדת איתה בהיקפים מאוד מאוד גדולים שאותה ביקשנו לתקן. אין לי בעיה להוסיף את סעיף הסוגיה של ההסתה לגזענות ולאלימות, זה אני נותנת את האפשרות לאוניברסיטאות, לפי ראות עיניהם, הם רשאים אם להכניס או לא להכניס, זהו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לימור, את יודעת שיש הרבה דברים שאת משכנעת אותי ואני הולך, לא שכנעת. אמיתי. בסוף האחריות היא על הכתפיים שלי פה בוועדה לנסות להעביר חוק טוב, אני חושב שאם כבר אנחנו מתקנים אין סיבה לחלק, באמת שאין סיבה. זה בסעיף נפרד, הטרור נמצא בפני עצמו ואלימות וגזענות נמצא בפני עצמו, שניהם חמורים ולדעתי אם כבר אנחנו מתקנים את התקנון בואו נתקן אותו טוב. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, אני אמרתי לך, החוק שלי מדבר על זה. אם אתם חושבים שצריך להוסיף בתקנון, וזה לא היה החוק שלי, החוק שלי עסק בסוגיית הטרור. אתה ביקשת להוסיף, אני אמרתי לך, כדי לאזן את התוספת הזאת אנחנו מאפשרים לאוניברסיטאות, שאני משערת שכשהם יראו את החוק הזה ויכירו אותו הם - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כמו שאת לא סומכת על האוניברסיטאות שיסכימו לשנות את התקנון בנושא הטרור, אני גם לא מסכים איתם בנושא הגזענות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אז קודם כל בחלק מהאוניברסיטאות הסוגיה של אלימות והסתה לגזענות מופיע בתקנון שלהם, בניגוד להסתה לטרור ששם זה לא מופיע חוץ מאוניברסיטת אריאל. זו עמדתי ואני מבקשת לתקן את זה, להוסיף את המילה רשאי. דרך אגב, זו תוספת שנכפתה על החוק הזה, אז אני אומרת שאני מוכנה, אבל אני נותנת את שיקול הדעת לאקדמיה. 

ויש עוד עניין שבסעיף 17א(ב), הסוגיה של ההגבלה לעניין פעילות ציבורית מאורגנת, אנחנו לא מדברים על הגבלה, אנחנו מדברים על מניעה. כשתא סטודנטים עובר על כללי הדין של תמיכה בטרור אנחנו מבקשים שזה לא יהיה הגבלה כזו או אחרת, אלא מניעה של התא, מניעת הפעילות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זאת אומרת אתם גם בנעלי מוסד המשמעת של המקום? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, אנחנו בנעלי המחוקק במדינת ישראל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

כמה הערות ובקשה להבהרה. לגבי ההערה האחרונה, הכוונה שלך שבמקום שיהיה כתוב הגבלה לעניין פעילות ציבורית יהיה כתוב 'מניעת פעילות ציבורית שהיא פעילות אסורה על פי דין'? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

שזו הוראה שתיכלל בתקנון. פה אני לא רואה פער גדול, אבל רק רציתי להבין את ההערה. לגבי העניין של התייעצות, דבר שהסברנו גם בישיבה הקודמת, אני שוב אגיד שכשאנחנו מדברים פה על הוראה כללית שמחייבת את המוסד לקבוע תקנון פעילות ציבורית, התקנון הזה יעסוק בנושאים רבים שנוגעים בסופו של דבר לכללי התנהלות של הסטודנטים כשהם רוצים לעשות פעילות ציבורית מאורגנת. זה נושא שבמהות שלו הוא כן חשוב, ואנחנו לא מדברים עם כל סטודנט שרוצה להגיד את עמדתו, אלא עם אגודת הסטודנטים של המוסד שהיא גוף מאורגן.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

רק תגידי לי, תמי, כי אולי אני לא מכירה, אני שואלת אם על תקנון האוניברסיטה יש התייעצות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

לא בהכרח על כל דבר, למשל על קביעת הכללים, על התאמות לסטודנטים במילואים ולסטודנטיות בהיריון ובטיפולים יש התייעצות עם האגודות. יכול להיות אפילו שיגידו מבחינת כללים מנהליים שבכל מקרה זה גורם שצריך להתייעץ איתו. שוב, הם לא חייבים לקבל את העמדה, האינפוט הזה הוא אינפוט משמעותי וחשוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ואם לא הצליחו להתייעץ, מכל סיבה שהיא, מה קורה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

ברגע שנותנים הזדמנות ולא השתמשו בה, עמדו בכללים. כלומר זה לא שעכשיו האגודה בזה שהיא לא תשתף פעולה היא יכולה לסכל. זה לא עובד ככה. צריכים לתת הזדמנות להשמיע את הדברים, לתת את ההערות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני חושבת שבסוגיה הזאת, א', בגלל שאין לזה שום משמעות אופרטיבית - - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

לא בהכרח, זה מאפשר לגורם שקובע את הכללים לשמוע את כל ההיבטים ולקבל החלטה מושכלת. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל עדיין בסוף ההחלטה היא קבועה בחוק וזו גם הסיבה שאנחנו נקבע אותה בחוק בעזרת ה'. אני באמת חושבת, אם הייתי רואה שעל כל סעיף בתקנון האקדמיה לאוניברסיטה יש צורך בהתייעצות הייתי מוכנה ללכת עם הגישה הזאת, אבל כשאני רואה שזה לא ככה, אז אני – 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

אוקיי. אני פשוט לא רואה איפה זה פוגע, רק איפה זה מועיל, אבל ההחלטה היא שלכם. עניין אחד נוסף לגבי ארגון טרור. התייחסת לזה, אני רק אגיד, ההצעה גם כשהיא יוזמה של חבר כנסת בהצעות חוק פרטיות, בסופו של דבר הוועדה היא זו שמגבשת אותה, מכניסה את האיזונים והמחוקק הוא זה שמקבל אותה. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת קריב, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תודה, אדוני. אני אלך על פי סדר הדברים. אני אתחיל ואומר שפשיטא שקיים איסור על פעולה בניגוד לחוק. כל המהלך שאנחנו מחוללים כאן ממעט את מעמדו של שלטון החוק בתוך המוסדות האקדמיים. לא יעלה על הדעת שמוסד אקדמי יאפשר במסגרת פעילות שקורית בהיתר של הקמפוס, הרי תאי הסטודנטים, עצם הפעילות שלהם וקיום הפגנות וקיום עצרות מחאה, הדברים הללו פועלים במסגרת משמעתית, במסגרת נהלים של המוסד האקדמי. מה שאנחנו באים ואומרים כאן, שיעלה בכלל על הדעת מצב שבו אנשים עושים פעילות לא חוקית והקמפוס אדיש. 

יש פה אולי יתרון פוליטי למציעת החוק ולמפלגה שלה, אבל מבחינת המקום של שלטון החוק יש פה ממש פגיעה בשלטון החוק, כאילו צריך לבוא ולומר שמוסד, בין אם הוא נתמך על ידי המדינה ובין אם הוא לא נתמך על ידי המדינה, יכול לתת יד לפעילות של הפרת חוק. זו המשמעות של מה שאנחנו עושים. מחר אולי גם נכתוב בחקיקת החינוך שנוגעת לבתי ספר שאסור בתוך בתי ספר לעשות פעילות לא חוקית, וכל זה למה? כי המפלגה וחברת הכנסת המציעה רוצים לנופף בעוד דגל, הנה עשינו משהו נגד הטרור. 

הוועדה, עם כל הכבוד, המטרה שלה היא לא לקדם את סדר היום הפוליטי של חברת הכנסת המציעה ושל המפלגה שלה, המטרה של הוועדה בסופו של דבר זה לחוקק חקיקה שהיא גם מטפלת בבעיה קונקרטית, אבל היא גם משרתת את התכליות של שלטון החוק. שלטון החוק הוא יצירה בראש ובראשונה של הבית הזה. מה המשמעות שאנחנו מחוקקים חוק שאומר שבנקודה מסוימת אסור לעודד הפרת חוק? אז בכל הדברים האחרים מותר לעודד הפרת חוק ובדברים אחרים אנחנו עוצמים את העיניים אם במוסד אקדמי תתפתח תרבות עבריינית? 

לא שאני חושב שזה מה שקורה, אני חושב שאתם עושים מזבוב פיל מתוך אינטרסים פוליטיים אם לא גרוע מכך, אבל מה המשמעות של החקיקה הזאת? שבתחומים האחרים זה בסדר שיש הסתה להפרת חוק? או שמבחינתנו התחומים האחרים לא מספיק חשובים כמו שחברת הכנסת כאן מציעה? הדברים האלה הם שוליים, נשאיר אותם להחלטה של המוסדות האקדמיים? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה לא היה החוק שלי, גלעד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

עם כל הכבוד, החוק שלך נמצא עכשיו בידי הוועדה. את חברת הכנסת המציעה, את יכולה להחליט למשוך אותו, אבל מרגע שהחוק עבר קריאה ראשונה החוק הוא של הבית הזה. 

 << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> 

הוא לא עבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

סליחה, טרומית. ברגע שהחוק עבר קריאה טרומית והגיע לוועדה, אז יש חברת כנסת מציעה, היא רוצה היא יכולה למשוך אותו, אבל החוק עכשיו שייך לוועדה ולבית הזה והמסר שיוצא מהעניין הזה הוא מסר מאוד מאוד שלילי לגבי בכלל המושג של שלטון החוק. כאילו בכל יתר התחומים אנחנו מזלזלים. אפשר לדבר על אפליה, אפשר לדבר על הטרדה מינית, אפשר לדבר על עוד הרבה מאוד דברים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה חוזר על הדברים שלך, חבר הכנסת קריב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אחרי הדבר הזה אני אומר עוד פעם, אם כבר נגזר עלינו, אז מדוע לא להסתפק באמירה שתקנון הפעילות הציבורית יאסור או ימנע פעילות ציבורית שהיא פעילות אסורה על פי דין, נקודה. אני מבין מה חברת הכנסת המציעה רוצה, אבל אפשר להסתפק בעניין הזה ובכלל לא להיכנס לשאלת הפירוט. 

אם נכנסנו לפירוט, לי ברור למה חברת הכנסת המציעה לא מוטרדת מהסתה לגזענות, המפלגה שלה היא מפלגה גזענית, כל השקפת העולם של המפלגה - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אמרתי, זה לא החוק שלי. זה פשוט לא החוק שלי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זו דעתי. גברתי, עכשיו אני מדבר. אני מבין למה חברת הכנסת סון הר מלך לא רוצה שנזכיר הסתה לגזענות - - - 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה לא תעשה לי דמוניזציה, אדוני היקר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תפיסת העולם שלה היא גזענית. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה גזען. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל זאת ועדה ולא ייתכן שאם כבר מזכירים את זה אז אנחנו לא נשים את האלימות והגזענות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה שאתה מסוגל להגיד את הדברים כמו שאתה אומר זו הגזענות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני, אני אשמח לשמוע מנציגי המוסדות האקדמיים האם בעקבות הדיון כאן יש להם עמדה ביחס לעיגון העניין הזה בתקנון לא באמצעות חקיקה, כי בסופו של דבר - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אחלה תדרוך קיבלת. איזה תדרוך מעולה קיבלת. אתם מתדרכים אחד את השני, זה פשוט מדהים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני להבדיל ממך לא צריך יועץ של שר לשעבר שחזר למשרד שיבוא וילחש באוזניי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, אני פשוט שומעת, מה שפגשתי רגע לפני אני שומעת דרכך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

וואי איזה קסם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מדהים, מתדרכים אחד עם השני. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

את הולכת ומתייעצת עם רבנים שחותמים על היתר על הספר 'ברוך הגבר' - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין לך מושג מי הרבנים שלי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בסדר, אז גם לך אין שום מושג. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל אין בעיה. אתה משקר כמו שאתה נושם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה מוכן להגן על זכותי כדי שאני אסיים במהירות? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני אומר עוד פעם, אתם כוועדת חינוך צריכים לראות בחופש האקדמי ובחופש הפעולה של המוסדות כערך מרכזי שאתם מקדמים ואם אפשר להגיע להבנות ולהסכמות שלא באמצעות חקיקה אז הוועדה הזאת צריכה להעדיף את הדרך הזו אם בסוף התוצאה היא אותה תוצאה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נשמע לך מוכר? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כשיש התערבות ברגל גסה באמצעות חקיקה יש לזה השלכות על החופש האקדמי ועל התפיסה של המעמד האוטונומי של המוסדות האקדמיים. אז אם, אדוני היושב ראש, כתוצאה מהדיון שהוא ביצע כאן הוא מסוגל להביא לאותה תוצאה אבל לא באמצעות חקיקה אז צריך לברך על הדרך הזו. ולכן אני מבקש לשמוע את ההתייחסות של ראשי המוסדות האקדמיים שנמצאים כאן, האם ניתן להגיע לאותה תוצאה שעליה דיברה חברת הכנסת המציעה בלי חקיקה שהיא חקיקה דורסנית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משפט סיכום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

היוועצות עם אגודות סטודנטים. אני מזכיר שבחוק זכויות הסטודנט, בתוך ההליך המשמעתי קבוע מעמד לנציגי הסטודנטים. אנחנו דנים כאן בעבירת משמעת. בתוך גוף המשמעת כהוראה קוגנטית יושבים גם נציגי אגודת הסטודנטים, אז זה פשיטא שכשקובעים את התקנון שעל פיו מתנהל ההליך המשמעתי שבו באופן קוגנטי יושבים הסטודנטים אז ההיוועצות הזאת היא פשוט דבר מתבקש. ההתנגדות להיוועצות עם נציגי הסטודנטים - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לפי מה שאתה אומר, אם כבר הם נמצאים שם אז מיותר להכניס בחוק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, הם נמצאים ביישום. המחוקק קבע שהדין המשמעתי באוניברסיטאות מיושם במעורבות של הסטודנטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל החוק מקבע שבסוף המוסדות יהיו חייבים להכניס את זה בתקנון שלהם. איזה תרומה יש להיוועצות? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מכיוון שהשלב שאנחנו נמצאים בו בהיוועצות לא נוגע רק לעניין הזה. למשל אם אנחנו קובעים שהדבר הזה הוא עבירת משמעת, אז כשיש עבירת משמעת יש בגינה ענישה, התקנון קובע מה העונש, התקנון קובע שבהפרה אחת למשל נותנים התראה ובהפרה שנייה מענישים כך, כדוגמה, הרי לא נשארים רק עם הכותרת של החוק, יש פרוצדורה. נכון, תקנון המשמעת צריך לקבוע פרוצדורה איך מזמנים את הבן אדם, האם הוא מיוצג, לא מיוצג, מותר לו ייצוג על ידי נציגים מאגודת הסטודנטים או לא, התקנון בסופו של דבר מפרט את כל הדברים. 

החוק לא קובע היוועצות לגבי האם לשים את הסעיף הזה או לא, כי זה קוגנטי, לצערי, אבל כל המעטפת של תקנון המשמעת – וגם עם כל הכבוד, נושא הפעילות הציבורית לא מוסדר רק בהקשר של העבירה הזו, ההיוועצות היא לא על העניין הזה, היא על כלל ההוראות בתקנון המשמעת שנוגעות לפעילות ציבורית, ומכיוון שמדובר בזכויות של חופש ביטוי של סטודנטים אז בוודאי שצריך פה היוועצות מקדימה עם האגודה. זה ממש מתבקש. 

עכשיו בקשה אחרונה. אני מבקש לקבל מהממ"מ התייחסות להימצאות סעיפים דומים בחקיקה שנוגעת להשכלה גבוהה במדינות דמוקרטיות אחרות. אנחנו לא המדינה היחידה שמתמודדת עם תופעות, בסופו של דבר יש פה חקיקה שפורצת - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תופעת טרור, אנחנו כמעט המדינה היחידה ש - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן, כן, כמעט היחידה בכאלה היקפים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בכאלה היקפים בוודאי שכן. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יופי, תודה, לפחות זה אתה – 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בכאלה היקפים בוודאי שכן. אני מבקש לקבל סקירה משווה של החקיקה האקדמית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הבקשה נשמעה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

זה אחת. דבר שני, אדוני, אני מבקש שמכיוון שלחלוטין עוד לא התחיל הדיון בסעיף השני, שהוא מבחינתי סעיף שמעורר קשיים חוקתיים דרמטיים, אני מבקש שלא תתקיים היום הצבעה. לא ייתכן שאנחנו נשב שלושה דיונים על הסעיף הזה, יוצעו פה נוסחים, יהיו שיפורים, אבל כשנגיע לסעיף הבא, שכדרך אגב יהיו לו השלכות גם בין-לאומיות על מעמד האקדמיה בישראל, וכשנגיע לדבר על הסעיף הזה אז אנחנו נבקש התייחסויות מאוד ברורות של המל"ג בנושא הזה, לא יכול להיות שאנחנו נעשה דיון חטוף בסעיף השני שהוא מאוד דרקוני ואז ניגש להצבעה. אני מבקש שאדוני יודיע שאין היו הצבעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, גם לזה יש לי פתרון. 

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> 

רק משפט, את הנושא של חו"ל אנחנו עוד לא בדקנו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני מבקש שנבדוק לפני ההצבעה. 

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> 

אני רק מזכיר שבמסמך קצר שנמצא בחומרי הרקע יש את התוצאות של בדיקה של הסדרת פעילות תאי סטודנטים באוניברסיטאות. גם את המכללות עוד לא מיצינו, אבל אוניברסיטאות יש, ושם כתבנו בין היתר שבכל תקנוני הפעילות הציבורית של האוניברסיטאות בין שנמצאה בהם הסדרה של תאי סטודנטים ובין שלא, יש הוראה לפיה אסורה פעילות ציבורית שמהווה עבירה על חוקי מדינת ישראל. בכל האוניברסיטאות שבדקנו. המכללות עדיין לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז כדאי להשלים גם את נושא המכללות ואת הבקשה של חבר הכנסת קריב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני לא מבין, אז במה אנחנו עסוקים אם זה קיים? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אתה חוזר על הדברים שלך, תודה רבה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה, בשיפור הסטטיסטיקה הפרלמנטרית של חברת הכנסת המציעה בתרומה לקמפיין הבא של עוצמה יהודית? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה, גלעד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה יודע שהכריזו היום עוד סכסוך עבודה בארגון המורים אחרי שפתרת את הבעיה הקודמת? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, תודה רבה. יוסף עטאונה, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

בוא נדבר על זכויות סטודנטים משרתים במילואים במקום לשחק בהתקפות פופוליסטיות של עוצמה יהודית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, מספיק, דיברת 15 דקות, לא הספיק לך? תודה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עוד פעם אנחנו מוצאים את עצמנו בדיון לפי דעתי מיותר שבא לשרת קבוצה שהיא כהניסטית בעיקר, שהיא נגועה בתמיכה בטרור חד משמעי, שהיושב ראש של המפלגה מורשע בתמיכה בטרור והחוצפה שבאים לדבר על מאבק בטרור אנשים שהלכה למעשה הם תומכי טרור, מעודדים טרור ביום יום, בנשמה, באידיאולוגיה שלהם. והם באים לבית המחוקקים ומביאים חוקים. 

כבוד היושב ראש, אני חושב שאתה מכיר את חוק זכויות הסטודנט על כל מילותיו וסעיפיו. בדפדוף בלי הרבה מאמץ אתה יכול למצוא מענה בצורה מאוד ברורה לארגון הפעילות הציבורית בתוך הקמפוסים והמכללות ויש תשובה שם דרך התקנונים שקיימים שמגדירים בדיוק איך זה צריך לעבוד ואיך זה עובד. אין צורך, פשוט מאוד. כל המלל שאתם מסמנים אותו ומוסיפים אותו על החוק לזכויות הסטודנט הוא לא מוסיף לשום ארגון של הפעילות אלא בא במטרה אחת, לארגן את הפעילות בתוך הקמפוסים לפי התפיסה הכהניסטית של המציעה וחברים שלה. חד משמעית. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לפחות אני לא טרוריסטית. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא הפרעתי לך. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני לא דיברתי עליך, אתה לא תדבר עליי. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אל תיכנסי לי לדברים. כבוד היושב ראש, שלא תפריע לי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה לא תדבר עליי. כשהוא מדבר עליי - - -

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

שתומכי טרור לא יפריעו לי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

שהמחבלים לא יפריעו לי.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

שתומכי הטרור לא יפריעו לי, אני מבקש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

שתומכי המחבלים לא יפריעו לי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברי הכנסת, אנא מכם תתייחסו לגופם של הסעיפים ופחות להשלכות אישיות. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני נכנסתי לסעיפים, אני מדבר על הסעיף. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

ברגע שהוא התייחס אליי הגבתי. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מדבר על הסעיף ואני לא רוצה שתומכת טרור תפריע לי בדבריי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הדמוניזציה הזאת של המחבלים האלה - - -

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מבקש שתומכת טרור לא תפריע לי בדברים שלי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, חבר הכנסת עטאונה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואז כל מטרת החוק הזו היא לא לארגן את הפעילות הציבורית הפוליטית החברתית, המנהיגותית, בתוך הקמפוסים, וצריך לעודד אותה לכולם, גם לערבים וגם ליהודים, כי זו המהות של האקדמיה, אבל לארגן את הפעילות כבקשתם של מיעוט קיצוני שיש לו בחירה וסלקטיביות במושגים ובמיוחד במאבק בטרור ותחת המאבק בטרור, אי אפשר. כי גם במאבק בטרור, ואין חילוקי דעות בינינו על המאבק בטרור ובחוק שקיים וכל מי שעובר על זה יש את החוק, הוא נמצא בספר החוקים, לא צריך להמציא טרור כהגדרתה של לימור, זה קיים בחוק. 

וזה לא התכלית וזו לא המטרה של החוק הזה, המטרה של החוק הזה שהוא בא ומקודם על ידי המציעה הוא במטרה אחת, כמו שאמרתי גם בעבר, זה הפעלת טרור בתוך הקמפוסים. היא מפעילה את הטרור הזה בשטחים הכבושים, בפוגרומים, ברדיפה של הפלסטינים ביום יום בנוער הגבעות ועכשיו היא רוצה להפעיל את זה בתוך הקמפוסים על סטודנטים ערבים וכוחות דמוקרטיים יהודיים בתוך הקמפוסים שמנוגדים בתפיסה שלהם למה שהיא מייצגת. 

לכן כל העיסוק בדבר הזה הוא מיותר, זה לא מוסיף, לא לוועדת חינוך, לא לכנסת, לא לאוניברסיטאות, לא לדמוקרטיה. זה עוד פעם חוק פופוליסטי. לפי דעתי כשמקדמים אותו פוגעים בכל העקרונות שקיימים שצריך לשמור אותם ולשמור על האקדמיה. ועוד פעם, כשרואים את ההגדרה לאוניברסיטאות והיא מגדירה בחוק שעל האוניברסיטאות אחת שתיים שלוש להכניס בתקנונים שלהם, זה כניסה בשיקול הדעת של המוסדות. אני חושב שזו לא הכוונה של המחוקק, יש שיקול דעת להנהלת האוניברסיטאות, לאגודות הסטודנטים בתוכן, שצריך לתת להם את שיקול הדעת שיארגנו את הפעילות לטובת כל התלמידים והסטודנטים שנמצאים על כל הגוונים הפוליטיים וכל אחד יבטא את הדעה שלו. 

המרחק הוא כל כך גדול, המרחק בין מה שקורה באוניברסיטאות למה שהמציעה מציגה, ולכן אני חושב שגם בסעיף הזה ספציפית, התוספת שמוסיפים אותה בהגדרה לפעילות ציבורית, אין לה מקום בסעיף הזה כי היא נמצאת בתוך החוק. בחוק זכויות הסטודנט זה קיים, זה מפורט, זה מוגדר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הדברים נאמרו, תודה רבה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בתקנונים יש את ארגון הפעילות, יש לאוניברסיטאות את הסמכות לעשות את זה, לא צריך את לימור שתעזור להם בחוק כזה. ועוד פעם, הכוונה שלה להצעת החוק, כשהיא מדברת על הסתה וגזענות וטרור, אני חושב שאני ואתה יכולים להתקבל ולהמשיך לתואר שלישי, תואר שני, היא במה שהיא מייצגת, לא עד כדי כך חשבתי שהיא תרד נמוך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. רק הערה לגבי מה שאמרת, אין שטחים כבושים ואם כוונתך ליהודה ושומרון, הם חלק אינטגרלי של מדינת ישראל. אבל זה היה כהערת ביניים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

השטחים הכבושים, זה בחוק הבין-לאומי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יוסי, זה עניין של עובדה. זה חלק מארץ ישראל, חלק אינטגרלי ממדינת ישראל זה לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נתתי לחבר הכנסת עטאונה לסיים את דבריו בצורה מכובדת והגבתי בצורה מכובדת.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא לא לא, אם אתה כבר הגבת, אנחנו חושבים שאלה שטחים כבושים שהיא מבצעת בהם טרור יום יומי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יש עובדות, יהודה ושומרון הם לא חלק ממדינת ישראל, הם חלק מארץ ישראל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, לא כל הערה שאני אומר אתה צריך לקפוץ. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מייחס חשיבות לדברי היושב ראש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הלוואי שהיית קופץ או מתאפק כמו שאני התאפקתי כשחבר הכנסת עטאונה דיבר על שטחים כבושים, אני נתתי לו לסיים את דבריו והגבתי בהתאם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה תלמיד חכם, אתה בוגר ישיבות ולכן אתה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברת הכנסת עאידה, בבקשה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה רבה. אני חושבת שהוא קפץ כמו כולנו כי חשבנו שאנחנו חיים ברגע היסטורי איפה שיושב ראש ועדת החינוך מכריז על סיפוח. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, הוא הכריז על הענקת זכות בחירה לכנסת ל-3.5 מיליון פלסטינים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל התברר, לא היסטורי ולא כלום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הוא מתכנן שש"ס תעשה קמפיין ברמאללה בבחירות לכנסת ה-26. כדרך אגב לש"ס גם יש סיכוי לקבל קולות, אתם יודעים להגיע להישגים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת קריב, תודה רבה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תזכיר לי, הרב עובדיה יוסף, הפסיקה שלו על שטחים תמורת שלום? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאלס, גלעד, מספיק. תודה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה להתייחס לעובדה שאני יודעת שיש לפחות לכמה מאיתנו הצעות חוק חונות בוועדות בכנסת והן הצעות חוק מאוד טובות, גם סוציאליות וגם נותנות זכויות לכלל אזרחי מדינת ישראל שלא מוצאים את הזמן בכנסת לדון בהן, ודווקא הצעת חוק - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא אוהב בדרך כלל לא לתת לח"כים לסיים את דבריהם, אבל פה בוועדה כל הצעות החוק מטופלות, קואליציה ואופוזיציה כאחד, ואני לא מעכב אף הצעת חוק ואפילו מקדם הצעות חוק של האופוזיציה לפני הצעות החוק הפרטיות שלי. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא אמרתי שאתה מעכב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הן לא מגיעות אליך כי אתם מפילים את כל ההצעות הטובות בטרומית.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מגיעות מגיעות. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני מאוד שמחה שדווקא הפעם איבדת את הסבלנות שלך והצטרכת להעמיד אותי במקום, אבל בכל זאת אני רוצה להמשיך. אני חושבת שאנחנו מבזבזים זמן יקר של ועדות הכנסת בדיון בחוק הזה כי מה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים שהאוניברסיטאות והמכללות עד עכשיו היו אקס-טריטוריה של החוק. כנראה חוק של מדינת ישראל, חוק דרקוני שהיה לנו אפילו ביקורת עליו, מה שנאמר על מאבק בטרור, ולא רק אנחנו, לרבים בתוך כנסת ישראל הייתה ביקורת, כנראה הוא לא חל על האוניברסיטאות, כנראה אי אפשר ליישם אותו באוניברסיטאות. 

האוניברסיטאות, עד עכשיו הייתם פטורים, עכשיו הגיע החוק הזה להעמיד אתכם במקום, להגיד לכם: חבר'ה, יש חוק נגד טרור. נו באמת. למה לא מיישמים את החוק הזה בתוך הכנסת שכל מי שמעודד או שהורשע אפילו בטרור לא יכול לכהן בתוך כנסת ישראל? למה? כי יצאו מנקודת הנחה שכאשר מחוקקים חוק במדינת ישראל הוא חל על כל המוסדות, כולל האוניברסיטאות והמכללות. לא צריך עכשיו להמציא את הגלגל מחדש ולהגיד לא לא לא, גם האוניברסיטאות מחויבות. כולם מחויבים. 

ודווקא כאשר מוסיפים את הסעיף שמדבר על איסור הסתה לגזענות, דווקא אז לא צריך להוסיף את הסעיף הזה, לפי חברת הכנסת המציעה, למה? כי זה כנראה מרחיב את היריעה של הנאשמים מבלי לבדוק מלכתחילה, כי מה הצעת החוק הזו אומרת? ותיכף נרד לעוד סעיפים שאומרים כל אחד בהיותו מועמד ללימודים, במיוחד אם הוא ערבי, לא אומרים את זה, אבל במיוחד, הוא מואשם עד שיוכיח אחרת. עד שלא יוכיח שהוא לא תומך טרור אז אנחנו נדאג לבדוק ולרדוף אותו. 

יש לי מה להגיד על הסעיפים, אבל כאשר השב"כ, לא עאידה תומא, השב"כ, וזה רגע היסטורי שאני מצטטת את השב"כ ומסתמכת עליו, כאשר השב"כ אומר שאין צורך בחוק הזה אומרים: לא, צריך. וכאשר אנחנו יודעים כמה אפילו בוועדה הזו קיימנו דיונים על הסתה וגזענות נגד אוכלוסייה ערבית וגם נגד סטודנטים שהם נגיד יוצאי אתיופיה, כאשר מדברים על גזענות אין צורך, למה? כי כנראה צריך לחפש לא את הקורבן בחוקים האלה, לא להגן על הקורבן, אלא כנראה צריך להגן על האשם, על המבצע.

ההתנגדות לסעיף הזה באה להגן על מי שמבצע את ההתגזענות הזו, את מקרי הגזענות. ואנחנו יודעים מי זה, אנחנו יודעים למי יש אידיאולוגיה גזענית, אידיאולוגיה שחושבת שיש עליונות של גזע אחד על גזע שני, של לאום אחד על לאום שני, ולכן אסור לכלול את ההסתה לגזענות כסעיף כי אז זה אולי יגיע לכל אלה שהרגישו חסינים עד עכשיו ויכולים להפיץ דברי גזענות כמו שהם רוצים באוניברסיטאות. 

אני חושבת שאי אפשר לבוא ולדבר על שלא מתייעצים. יש לי הרגשה שאם אני אדבר על להתייעץ עם אגודת הסטודנטים או לא להתייעץ, כאילו אני מסכימה בכלל לכלול את כל זה. אני לא מסכימה, אני חושבת שזה חוק מיותר וחבל על הנייר שהודפס עליו. אבל אי אפשר גם לזלזל גם בעובדה שלהכניס את החוק הזה לספר החוקים, במסוכנות שלו. אמנם החוק קיים, אבל עצם העובדה שמסמנים אנשים מלכתחילה, מלפני שהם נכנסו למערכת המשפט. 

אני רוצה לשאול למה לא מכניסים גם כן שאסור לתת למי שהורשע ברצח? יש עבירה יותר חמורה מזה של המתת אדם? זאת עבירה מאוד קשה, נכון? על כל רקע שהוא. אונס. למה לא מכניסים בחוק, למה לא מביאים חוקים שאומרים מי שרצח אסור לו להיות סטודנט באיזה שהוא שלב מהחיים שלו? מי שאנס, אסור לו להסתובב בין סטודנטים וסטודנטיות ולהרגיש חופשי בתוך המערכת ועוד לקבל תעודה. למה? כי לא מענישים על עבירה כל החיים, כל פעם מחדש. 

עוד ימצאו שאולי אסור לו לקבל שירותים, אסור לחבר אותו למים, או לעלות לאוטובוס, אני לא יודעת מה עוד, אפשר להוציא עכשיו איזה 100 חוקים כאלה. השאלה איפה נעצור, לאן נידרדר. קודם כל בהתייחסותנו לחוק באופן כללי במדינה כאשר מתחילים לסמן טריטוריות וכאילו עכשיו רק מכניסים להם את החוק ושלטון החוק קיים או לא קיים בתוך מוסד, והדבר השני הוא עד כמה נמשיך לסמן אנשים וחלקים מהציבור, מהאזרחים במדינת ישראל, להאשים אותם ברגע שהם נולדים עד שהם לא יוכיחו אחרת. מספיק כבר עם זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אנחנו נתייחס לשאר הסעיפים כאשר יגיע תורם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת עמיחי אליהו, תודה.

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, חבריי חברי הכנסת, כל האורחים החשובים, אני רוצה לפתוח בשאלה שנשאלה פה והיא שאלה חשובה, מדוע לייצר חקיקה ספציפית במקום שבו אנחנו כבר מתנגדים לטרור בחוק. הדבר הזה כביכול גם היה צריך להישאל בוועדה הקודמת שאדוני היה חבר בה, באלימות שיש במגרשי הספורט, והניסיון שלנו לחוקק חוק ספציפי למגרשי הספורט. מה שונה האלימות במגרשי הספורט מאלימות במקום אחר? וכי יש לנו איזה הווה אמינא שמותר להשתמש באלימות במגרשי הספורט או במקומות אחרים שהם לא במגרשי הספורט? זה ברור שכשאנחנו באים לסוגיה אנחנו באים לבחון אותה בצורה ספציפית סביב בעיה נקודתית והיא תפיסה שקיימת היום באוניברסיטאות שהיא מאפשרת גילויי תמיכה בטרור. אגב לא רק פה בארץ, ראינו את זה גם בהרווארד וראינו את זה גם במקומות אחרים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני נשען על עובדות מספריות? עסקנו בדיון הזה. זו האשמה דרמטית נגד המוסדות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה פשוט לא נבדק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, הוא לא הפריע לך. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני לא מגיע ממקום שמפריעים בו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גם אני לא, אני מסתבך, אני כבר שנתיים מנסה לראות איך אני עושה את זה, זה לא עובד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, מציינים כאן שחוות הדעת של השב"כ התייחסה לזה. השב"כ, אדוני, שמופקד על - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן, השב"כ שאומר שהוא בדק דבר שאי אפשר לבדוק אותו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

השב"כ כופר באמירה של חבר הכנסת אליהו. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני מנסה לדון פה דיון ענייני, אני מבקש להישאר בתוך גבולות הדיון הענייני. לכן, כיוון שאני בא ואני מזהה איזה שהיא בעיה, אני צריך להתעסק בה וספציפית בה, לא בחוקים אחרים, לא באונס ולא ברצח, שבוודאי שצריך להתעסק בזה בדיון אחר, אבל בהחלט צריך לדון בלגיטימיות שיש היום בתוך המוסדות האקדמיים לתנועות שהן חותרות תחת קיומה של מדינת ישראל. 

וכן, שואלים האם הנושא הזה הוא חשוב בפני עצמו. בעיניי ברור שכשיש תופעה שמנסה לעקר את הזכות הלאומית שלנו על מדינת ישראל אז אנחנו צריכים להילחם בה בכלים אחרים. זה לא רצח רגיל, זה לא הסתה לרצח, זו הסתה ספציפית שפוגעת בדמוקרטיה הישראלית, פוגעת במדינת ישראל, ולכן דרוש חוק ספציפי שמשמר ושומר על הדמוקרטיה, בעיקר במוסדות האלה שקיימת בהם הטיה וראינו את זה גם בדיונים קודמים פה בוועדה, כשצפיתי אז ממשרד המורשת בחלקים של הוועדה, ראינו את ההסתות האלה, ראינו את הגישה הסלחנית כלפי אנשים שתומכים בטרור ותומכים ומעודדים תמיכה בארגונים מה שנקרא פרו טרוריסטיים והדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי בחוק. 

כשאנחנו באים לגזענות, בהחלט יש חוק שמתעסק בחקיקה נגד גזענות ושם אנחנו צריכים לטפל כמו שהמשטרה עושה במקומות אחרים, אבל כשאני מגיע לדיון שהדיון הוא ספציפי והניסיון לעקור מהשורש את הבעיה של התמיכה בארגונים פרו טרוריסטיים, פרו פלסטיניים, בתוך האוניברסיטאות, אני בהחלט חושש למציאות הזו היום בתוך האקדמיה ואני רוצה להגיע לחוק שהוא מדויק על הנושא הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מאז ה-7 באוקטובר החברה הישראלית נמצאת במצב של פוסט טראומה מוצדקת. זה טבעי, זה מובן, אבל תמיד בהיסטוריה במצבים פוסט טראומטיים הפשיזם עולה. 
 
 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנסו, רצחו, טבחו אותנו, שחטו ילדים, בישלו – מעניין למה אנחנו נמצאים ב - - -

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא שמעת את הפתיחה שלו? 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לדעתי העברית שלי יותר טובה משלך, לכן תירגע. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני חושב שכשאתה מדבר על פשיזם ועל תמיכה בטרור תסתכל במראה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתה מדבר על מראה ופשיזם, אני אקנה לך מראה. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני אביא לך. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, מראה שלך תראה פשיזם, אל תביא לנו שום מראה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי שמדבר על פצצת אטום על - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אני שומר על זכות הדיבור שלך באדיקות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה. אני מבקש שהח"כ האטומיסט משמאלי - - -

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גרעיני. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הרי לא אמרתי את זה, אבל בהחלט צריך להרוג את תומכי הטרור, להשמיד את תומכי הטרור בהחלט. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה לא אמור להיות התייחסות לחוק? לסעיפים? כי זה לא. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גם האטומיסט וגם מחלקת הפיצות, שלא יפריעו לי. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מחלקת הפיצות? 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כן. אתה לא יודע למי היא חילקה פיצות? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אוה, פתאום אתה דואג לחיילים שלנו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היא חילקה פיצות למחבלים. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אחמד טיבי, אני לא משתתף בהצגה המצחיקה שלך, זה תעשה בתיאטרון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אחמד, אנא ממך התייחסו לסעיפים ופחות להשמיץ אחד את השני, זה לא יתרום לדיון. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא השמצתי, אני ציינתי עובדות. מביכות אבל עובדות. אני חוזר על מה שאני אמרתי כי יש אנשים שיכול להיות שלא הבינו. במצב של פוסט טראומה מוצדקת, אנושית, טבעית, אחרי שיש מחדל ויש זוועות יש פוסט טראומה, בדרך כלל הפשיזם עולה, הגזענות עולה ואי הסובלנות כלפי האחר, במיוחד כשהוא ערבי, חוצה גבולות. זה המצב בחברה הישראלית יהודית. 

לכן מאז ה-7 באוקטובר מאות סטודנטים ערבים, או זומנו לוועדות משמעת, או שפוטרו או שנזרקו מהלימודים, גם רופאים, גם אחיות, חלק גדול מהם אחרי הוועדות האלה הוחזרו לעבודה או לספסל הלימודים, אבל כחלק מהגל הפשיסטי צריך להתנפל על הקורבן הזמין ביותר והנגיש ביותר וזה הסטודנט הערבי או האחות הערבייה. ראו מה קרה במכללת נתניה ומה קרה עם רופאים ערבים. 

הצעת החוק הזאת לא בכדי מדברת על טרור ולא מדברת על הסתה לגזענות, כמו שיש בחוק המקורי, כי המציעים הם גזענים מורשעים, המפלגה שמציעה את זה. קראתי את החוק, קראתי אותו פעם אחר פעם ואני מתחיל לחשוד שיש קרבות רחוב ומלחמה פנימית בתוך עוצמה יהודית, למה? אני חושד שהמציעה רוצה לחסום את האפשרות שבן גביר ילמד קרימינולוגיה, כי אחרי שהוא נזרק או התפטר מהממשלה הוא פנוי, הוא חושב אולי ללמוד קרימינולוגיה כי הוא נכשל בתפקיד השר לביטחון לאומי, הרציחות כל יום על ימין ועל שמאל ואז החוק הזה אומר שמי שהורשע ייזרק, אבל מי שנזרק לא יכול גם להצטרף למוסד אקדמאי, אוניברסיטה או מכללה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

גם מי שתומך במחבלים, אדוני היקר. אדון תומך במחבלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, אחמד, אם הוא הורשע. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היא לא תלמד גם. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפי החוק גם את לא תלמדי. רוצח משפחת דוואבשה, תמכת בו. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תמכתי במי שלא רצח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל, אחמד, גם אתה לא רוצה שמי שהורשע יוכל להיכנס. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני אומר מה החוק הזה אומר, לא מה שאני רוצה. בכנסת הזאת, אדוני היושב ראש, יש רק חבר כנסת אחד שהורשע בתמיכה בארגון טרור והוא לא ערבי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז אתה דואג לו עכשיו? 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא, אני מציין עובדה שיכול להיות ש - - -

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אולי ילמד משהו, אולי ישתפר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אה, אז אתם דואגים לו. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כן, שיילך ללמוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

איזה כותרת: חבר הכנסת טיבי דואג כרגע לאיתמר בן גביר שיוכל ללכת ללמוד באקדמיה. מדהים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אנחנו רוצים שהוא לא יהיה בפוליטיקה, שיילך ללמוד. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני רוצה שהוא ילמד איך להיות בן אדם קודם, אחר כך באקדמיה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו נוודא שאנשים כמוך שתומכים בטרוריסטים ומחבלים לא ייכנסו לשערי האקדמיה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עכשיו כשהמציעה היא זאת, זה מזכיר לי את האפשרות שלמשל - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

חוץ מלצעוק אתה לא יודע שום דבר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

שלמשל מוסוליני יחוקק חוק על זכויות אדם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

חוץ מלתמוך בטרור ולצעוק אתה לא יודע שום דבר. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

היועץ של ערפאת יחוקק חוקים של שלום. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לפחות, אמנם אני ועאידה מאוגפים מימין ומשמאל, אחת תומכת טרור והשני רוצה לזרוק פצצת אדום - - - 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אחד מחבל. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, רק רוצה להרוג את כל המחבלים ולגרש אותם. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבל אני גאה שאני לא רק שלא הסתתי להרג ילדים כמו שני אלה - - 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תומכים במחבלים. תומכי מחבלים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

- - אני ידיי מגואלות בדם של ילדים שהבאתי להם חיים.

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

ערפאת אוהב אדם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה תמכת במחבלים רוצחי משפחות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתם, הידיים שלכם מגואלות בדם של ילדים שהסתתם להרוג אותם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תמכת ברצח של לוחמים שלנו, של חיילים שלנו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתם הסתתם להרג ילדים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

דיון מאוד ענייני לתפארת האקדמיה הישראלית. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה מחבל ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אמרה המשרתת הנרצעת של המחבל. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

את אמרת על רוצח שפל, ש - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה כולך, מכף רגל ועד ראש, תומך מחבלים. תומך חמאס.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא מתביישת. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אמרה המכשפה של הכנסת שאמרה על שורף ילדים שהוא קדוש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

על מי שהוא חף מפשע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, תעצרו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי ששרף ילדים הוא קדוש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

על מי שהוא חף מפשע. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מי שאומר על שורף ילדים שהוא קדוש הוא פשוט לא בן אדם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

על מי שהוא חף מפשע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אחמד, תודה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני בחיים לא אמרתי על שורף ילדים שהוא קדוש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

על מי שהוא חף מפשע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. אני רק אגיד, אנחנו נמצאים באולם של ועדת החינוך של הכנסת, טוב נעשה אם הדיון יהפוך להיות יותר ענייני מאשר השלכות אישיות אחד על השני, ודאי על התבטאויות כאלה ואחרות כלפי חברי כנסת וכלפי כל מי שנמצא פה בחדר. בסוף אנחנו צריכים להוות דוגמה, בראש ובראשונה לילדי ישראל, וכרגע אנחנו לא מביאים כבוד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תגדיר את זה כהפסקה פעילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, האמת זה עצוב. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה בכלל לא עצוב. זה מקומם אולי, אבל לא עצוב. 

<< דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו רוצים שגם בהפסקות לא תהיה כזו אלימות, אנחנו לא רוצים אלימות כזאת, לא מכשפה ולא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בלי להתייחס לדברים כי אני לא רוצה לחזור על הדברים שוב. אני מבקש מיו"ר ור"ה - - -

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עוד לא סיימתי. גם אתה הפסקת אותי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

כשהחוק לא ענייני אומרים דברים לא ענייניים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לסיכום אני אומר שבכל העולם כאשר פשיזם עולה הסטודנטים הם המטרה וסטודנטים של המיעוט או של השמאל תמיד, זה היה בדרום אמריקה, זה היה באיטליה וזה תמיד היה בישראל. בישראל אחרי ה-7 באוקטובר זה מובהק, זה ברור, זה בוטה, ובסופו של דבר לדעתי צריך לעשות הכול שהערך של החופש ללמוד, להצטרף להשכלה הגבוהה, גם כשיש ניגודים בין לבן ושחור, גם כשיש זעם, גם כשיש כעס, גם כשיש - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

גם כשיש 7 באוקטובר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אולי תשתקי כבר? 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

די עם האלימות.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תשתיק אותה כבר. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

די עם האלימות, די עם הבריונות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תשתיק את מוכרת הפיצות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה לא תאמר לי תשתקי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תשתיק את המכשפה הזאת. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

די עם הבריונות. די נו. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

את הלשון הטמאה שלך אתה - - -

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היא אומרת על שורף ילדים שהוא קדוש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

איש חף מפשע. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היא אומרת על שורף ילדים שהוא קדוש. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

חף מפשע שהורשע תחת עינויים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה רבה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

את פשוט תת אדם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, משפט לסיום. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אסור לך להיכנס למחלקות ילדים כי את מסוכנת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, משפט לסיום. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אסור להכניס את היצור הזה למחלקות ילדים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי, זהו. פרופ' דני חיימוביץ, יו"ר ור"ה, בבקשה. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, אני לא רגיל לאלימות הזאת. אני לא מבין מה קורה פה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

או לפגיות, כמו שאמר סמוטריץ'. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

די, חבר הכנסת טיבי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתם חבורה של גזענים. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני יושב הראש, יש פה תומכי טרור שמתייחסים כאן בזלזול לכנסת. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אמר האיש שרצה לזרוק פצצת אטום על ילדים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הפגית היחידה שנולדה כתוצאה מטרור, מהטרור שלך, זה הבת שלי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

קדוש את אומרת על שורף משפחת דוואבשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לימור, תודה. חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה. לימור, מספיק. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא, הוא אמר לי לא להיכנס לפגיות. הפגית היחידה שנולדה כתוצאה מהטרור שאתה תומך ומגבה אותו זו הבת שלי שנולדה ביום שרצחו את אבא שלה. זו הפגית היחידה שנולדה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני הבאתי חיים לעולם, את תומכת בהרג שיטתי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה לא תיכנס לפגייה הזאת כשאתה תומך במחבלים שרצחו את אבא שלה. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אנחנו רוצים חיים ולא מחבלים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתם תומכים בהרג של ילדים. פצצת אטום. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה תומך במחבלים שרצחו את אבא שלה. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני רוצה ערבים שתומכים במדינה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברי הכנסת, אני אתחיל להוציא אתכם. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא פשיסטים, לא תומכי טרור. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתה פצצת אטום, פצצת גרעין. 

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לא טרוריסטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, מספיק. עמיחי, תודה. פרופ' חיימוביץ, בבקשה, יו"ר ור"ה.

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

קודם כל אני חייב להגיד, שוב, אני מדבר פה בתור יו"ר ור"ה וגם נשיא אוניברסיטת בן גוריון, אני חייב להזכיר כל פעם שאיבדנו 75 נרצחים ב-7 באוקטובר, ומאז סך הכול 117 נרצחים והרוגים בתוך האוניברסיטה. אם יש מישהו שמבין מה זה ההשלכות של טרור על האוניברסיטאות, אנחנו מבינים את זה ואני לא צריך שמישהו יטיף לי מה זה לטובת האוניברסיטה שלי ומה זה לא לטובת האוניברסיטה שלי. איך שהוא להיות נשיא אוניברסיטה זה התפקיד היחיד במדינה שכל אחד חושב שהוא יכול לעשות בלי שום הכשרה. 

אני התכוונתי לבוא לכאן רגוע היום. ניסיתי, אבל כשאני שומע את כמות ה – ולא התכוונתי להטיף, באתי עם הצעות, אבל אני חייב להגיב כי המגדלה שלי עלה על גדותיה. אני אתחיל בפילוסופיה כי אני יודע שיש פה סטודנטים לפילוסופיה, אני נזכר בדקרט שאמר: קוגיטו ארגו סום, דהיינו אני חושב משמע אני קיים. אני חושב שפה אני שומע אני מחוקק משמע אני קיים. בשביל מה אנחנו עושים חלק מהדברים כאן היום? צריכים לחשוב היטב. 

דבר שני, אני שמעתי דברים על האוניברסיטאות. לא חשוב כמה פעמים יגידו שקרים, כמה פעמים יגידו דברים שהם לא נכונים - - -

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

באת לפה בשביל לשמוע את האמת. 

<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מה זה הטרור הזה? 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

אני מאוד מבקש, היושב ראש - - - 

<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הוא חבר כנסת, זכותו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה טרור, זה טרור. גם נגד יהודים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, תודה רבה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה מדהים איך הטרוריסטים, הפוסל במומו פוסל.

 << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מי שמדבר מדבר על טרור. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה טרור פרלמנטרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, בינתיים אתה עושה יותר רעש מכולם פה. מה קרה? 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני צריך להשקיע מאמץ, יש פה כמה – 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני יודעת, אתה לא רגיל, אתה רגיל להשמיע את דברי הטרור שלך בלי שאף אחד יאמר שום דבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברי הכנסת, תודה רבה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני חוזר על האבחנה שלי לגבייך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת טיבי, מספיק. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מצוין, רופא כושל. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אמרתי שאני חוזר על האבחנה, מה זה מפריע לך? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מספיק, הבנו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אבחנתי מצב שאחרים אבחנו אותו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא רוצה להוציא אתכם, אבל אתם מביאים אותי לגבול. 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

אני חוזר על האמירה של השב"כ מלפני שבוע, שמכל ה-60 או 70 מקרים שמצאו בתמיכה בטרור מאז ה-7 באוקטובר לא היה אף אחד בתוך סטודנטים בתוך האוניברסיטאות. זו עובדה של השב"כ, אני לא ממציא את הדבר הזה.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה לא מה שהשב"כ אמר. 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

ואני חוזר על מה שהממ"מ אמר, שבכל האוניברסיטאות יש איסור על פעילות ציבורית הנוגדת לחוק. 

והדבר השלישי שאני חייב להגיד, שכל פעם שיש פעילות ציבורית שיש חשש שיש משהו שנוגד את החוק, שנוגד את שלום הציבור, כל פעילות באוניברסיטת בן גוריון, וזה אותו דבר בכל אוניברסיטה, עובר תשאול גם דרך המשטרה וגם דרך השב"כ. אנחנו מקבלים אישור מכל הגורמים שאחראים על החוק במדינת ישראל, כי בסך הכול אני אחראי על ניהול האוניברסיטה. אני לא יודע לפרש חוק, אבל בשביל זה יש את האנשים שזה תפקידם ולא הייתה אף פעילות באוניברסיטת בן גוריון או באף אוניברסיטה בארץ שלא קיבלה אישור משטרה ושב"כ. 

אז החוק הזה יחד עם הדברים האלה, אנחנו מבינים איפה אנחנו נמצאים. אנחנו מסתכלים על החלק הראשון של החוק הזה, הוא לא באמת ישנה שום דבר כי הפעילות הציבורית היא תחת כלל הדברים האלה ממילא. בדיוק כמו שגלעד קריב, חבר הכנסת, סליחה, אני נותן את הכבוד הנכון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גלעד קריב זה מצוין. 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

גם הרב קריב אמר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

פה כבר אתה מסתבך איתי, כן? 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

בסדר, סליחה, הרב טייב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

יותר מדי רבנים. 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

עשו באוניברסיטה דברים שהם נגד החוק, לא חשוב מה, וזה מובן מאליו לכולם, אבל יחד עם זאת כדי להסיר כל ספק מהדבר הזה האוניברסיטאות מוכנות להוסיף, שאף אחד לא יחשוב שאסור לתמוך בטרור, זה לא יוסיף, אבל כל האוניברסיטאות מוכנות לעשות איזה שהיא התאמה לתקנון פעילות ציבורית שלהם שלא יהיה שום ספק בדבר הזה. כי אני מקשיב למה שקורה, וחס וחלילה שיחשדו שאנחנו תומכים בטרור.

יחד עם זאת מאוד חשוב להוסיף, כפי שחבר הכנסת הרב גלעד קריב אמר, אגודת הסטודנטים היא חלק מאוד גדול של – איך נקרא החוק? החוק לזכויות הסטודנטים ולכן אגודת הסטודנטים חייבת להיות מעורבת בזה. לא רק זה, אנחנו יודעים שיש סטודנטים שמעורבים גם בחוק הזה. לא רוצים שנדבר עם סטודנטים? ודאי שרוצים שנדבר עם הסטודנטים. אני לא מבין מה הבעיה בלדבר עם סטודנטים על משהו שמשפיע עליהם. 

אני חושב שאנחנו הוכחנו היטב אחרי ה-7 באוקטובר, האוניברסיטאות מטפלות בעצמן בצורה מצוינת. יש לנו גוף שמפקח עלינו, זה נקרא המל"ג, זה המקום לרוב הדברים. 

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> 

לגבי סוגיית ההיוועצות עם אגודות הסטודנטים, חשוב לציין שהמל"ג, כשהיא מתקינה כללים ותקנות בענייני זכויות סטודנטים, כמו תשלומים נלווים, כמו זכויות למילואים, זכויות סטודנטים בהיריון או בלידה, טיפולי פוריות, אנחנו מקיימים היוועצות עם אגודות הסטודנטים או עם ארגון הסטודנטים הארצי היציג ואני לא רואה סיבה למה לא לקיים היוועצות עם האגודות בעניין הזה כמו שאנחנו עושים במקרים הספציפיים שציינתי.

לגבי הנוסח לגבי המעונות, וזאת אולי שאלה שצריך להפנות למוסדות להשכלה גבוהה, יש כאן קביעה שההוראות והתנאים לעניין קיום פעילות ציבורית מאורגנת יכללו גם את מעונות הסטודנטים ואני יודע שמעונות בחלקם מופעלים על ידי חברות BOT ולכן האם יש באמת שליטה ואפשרות ליישם את ההצעה הזאת? אני חושב שכדאי לקבל התייחסות מהמוסדות בעניין הזה. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אני אתייחס, ברשותכם, רק לעניין הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

גברתי, רק אפשר לשאול את המל"ג? אנחנו שאלנו לגבי חוות דעת שאני חושב שאני גם ביקשתי בישיבה הקודמת. האם הוכנה חוות דעת לגבי השפעת החקיקה הזו על מעמד המוסדות האקדמיים בקשרים הבין-לאומיים שלהם וכיצד אתם מנתחים חקיקה מהסוג הזה בכל מה שנוגע לקשרים הבין-לאומיים, שאני מזכיר, הם חלק מאוד מאוד דרמטי מעבודת המוסדות האקדמיים, הדירוג העולמי שלהם, מהיכולת של אנשים להתפתח, חילופי סטודנטים, חילופי חוקרים, מחקרים משותפים. ואני רק רוצה לומר, אדוני היושב ראש, שמכיוון שהמל"ג היא גוף סטטוטורי ולא גוף מתנדב, אני עומד על קבלת חוות הדעת הכתובה. 

 << אורח >> דניאל חיימוביץ: << אורח >> 

אני יכול להוסיף עוד דבר אחד שפשוט שכחתי? אני הופתעתי לגלות שבמכללות אין התייחסות בדיוק בהתחשב שיו"ר הסטודנטים האחרון שדי דחף את החוק הזה, הוא בא מהמכללות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

לא, הממ"מ לא הספיק לבדוק את המכללות. אולי יש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני ביקשתי מהממ"מ להמשיך את הבדיקה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני מציע שעד שהממ"מ לא יסיים את עבודתו לא נצביע. כך עובדים מסודר. בוא נראה אם במכללה של אותו יושב ראש אדוק מ'אם תרצו' - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב, אנחנו מעריכים מאוד. 

 << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> 

לגבי הסקירה שביקש חבר הכנסת קריב, הוכנה טיוטה של סקירה, יו"ר המל"ג ביקש לבצע השלמות בנושא הזה, לכן כרגע זה בגדר טיוטה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש, מעבר לכל הוויכוחים שהם לגיטימיים, אנחנו בבית פוליטי, זה לא אוניברסיטה, אבל בכל זאת אנחנו צריכים לבצע חקיקה בצורה מסודרת ואני מסרב להקל ראש במעמדה של הקריאה הראשונה. אני רוצה להזכיר שמה שקורה לקראת קריאה ראשונה משפיע על טענות נושא חדש, יש מעמד סטטוטורי לדברי ההסבר שיש אותם בקריאה הראשונה ואין אותם בקריאה השנייה והשלישית. 

לא יכול להיות שאנחנו נבקש לפני שני דיונים טיוטה של חוות דעת ורק בגלל שאני מזכיר את זה כאן אז התברר שיש טיוטה כבר מוכנה אבל ביקשו השלמות. אני מבקש ממך שעד שלא תגיע חוות הדעת של המל"ג בנושא הזה לא יתקיימו הצבעות. הנושא הוא קריטי, הנושא הוא פשוט קריטי. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מצטרפים לבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עמרי, סיימת? טוב. המעונות. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אני רק אזכיר שבחלק מהמוסדות המעונות הם מחוץ לקמפוסים, אז אני חושבת שכל ההצעה הזאת צריכה להתייחס אך ורק למעונות שבתוך הקמפוסים כי אין בהכרח שליטה על המעונות שמחוץ לקמפוסים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יש מעונות בתוך הקמפוסים שמנוהלים על ידי חברות חיצוניות? 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אז איך אתם תשתלטו על המצב? כאילו ההבדלה היא מה בניהול האוניברסיטה ומה בניהול החברות. 

 << אורח >> רחל בן ארי: << אורח >> 

אני מסכימה להבחנה, גם לגבי בתוך הקמפוס ושהאחריות הניהולית היא של האוניברסיטאות. מסכימה לתיקון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, אני מציע ככה, לאור זה שלא נגענו בסעיף 9 ולאור השיחה שהייתה לי עם יו"ר ור"ה על המיקום, האם נכון שזה יהיה בזכויות הסטודנטים או בנושא אחר, אני מבקש לפצל את סעיף 9 מהצעת החוק ולדון בו כהצעת חוק נפרדת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

פיצול צריך לקבל את אישור המליאה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כמובן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

ההצעה היא לפצל את הצעת החוק כך שהסעיפים, זה לא רק 6, זה 6 ו-17א שעוסקים בנושא של פעילות ציבורית מאורגנת והגבלתה, והגדרות מסוימות שנלוות לזה, יהיו הצעת חוק נפרדת, והסעיפים שעוסקים בסייג לקבלה ללימודים למורשעי טרור יהיו הצעת חוק נפרדת. זו החלטה שהוועדה צריכה להצביע עליה, היא עולה לאישור מליאת הכנסת ואז ההצעות חוזרות כשתי הצעות חוק נפרדות לוועדה להמשך הדיונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, אנחנו כרגע עוברים להצבעה על הפיצול כפי שפירטה יועצת הוועדה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אפשר לשאול לפני ההצבעה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי בעד הפיצול? מי נגד? 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפני ההצבעה אפשר להבין משהו? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

זה רק על הפיצול. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

שנייה רגע, אבל היא רוצה לקבל תשובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי נמנע? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הפיצול - - - 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אפשר להבין משהו? מגישים את הצעת החוק כאילו שפיצלתם בשם מה? בשם הוועדה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

הוועדה מציעה לכנסת לפצל את הצעת החוק. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני יודעת, אז שני חוקים, ושניהם יהיו ביוזמת המציעה או אחד בשם הוועדה ו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כמובן ביוזמת המציעה, אנחנו רק מפרידים את הסעיפים לאור זה שעשינו כבר ארבעה דיונים ואני חושב שהסעיף הראשון גם הוסכם - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

האם אדוני מתכוון להצביע על הסעיף הראשון? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אכן כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתה לא יכול, אתה מפצל ואתה לא יכול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

למה? אני יכול להצביע על הסעיף כסעיף נפרד. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

הוא עוד לא חזר אלינו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מצביע עליו כסעיף נפרד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין דבר כזה. אם אתה מפצל אתה לא צריך לחכות לכנסת? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

בדרך כלל היותר מדויק לפי התקנון שמאשרים קודם את הפיצול ואז זה חוזר לוועדה כשתי הצעות חוק נפרדות. אני התייעצתי על זה גם עם היועצת המשפטית לכנסת וזה באמת במצבים שיש איזה לחץ מאוד מיוחד, משהו פוקע, איזה הצעת חוק פוקעת וחייבים. זה לא המצב הנוכחי, אנחנו גם שומעים שבדרך כלל ברוב התקנונים זה קיים ולכן אני אומרת - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה לא קיים ברוב התקנונים, זה לא נכון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

סליחה, אני התייעצתי על זה - - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל זה לא נכון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אבל אפשר לשמוע את חוות הדעת המשפטית? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תמי, לא שומעים אותך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה זה היה? אני לא מבין, אני מבקש את עמדת הייעוץ המשפטי האם אחרי שיצביעו כאן על הפיצול אפשר להצביע על הסעיף הראשון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >> 

זו הדרך היותר נכונה. יש גם מצבים כשיש לחץ מיוחד, אני לא חושבת שזה המצב, שמצביעים על תנאי, על תנאי שהפיצול יאושר. אבל היותר נכון, ואפשר שזה יהיה דיון קצר, ברגע שזה יחזור לוועדה לאשר את זה לקריאה הראשונה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואני מבקש את חוות הדעת הכתובה של המל"ג. אתם הסכמתם שחוות הדעת הזו – יוסי, לפני שבועיים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני יוצא להפסקה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתם עובדים ביחד? אני רוצה להבין. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מי? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני ומי? 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:28 ונתחדשה בשעה 13:40.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב, חברים, החלטתי שאנחנו עוברים להצבעה על הסעיף הראשון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מבקש את חוות הדעת של המל"ג. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא מצביעים על הפיצול? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

עם פיצול או בלי פיצול? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

היה פיצול. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אפילו לא שאלת מי נגד. אני רוצה רוויזיה על הפיצול. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל אמרת נגד, מה אתה רוצה? הצבעת. כולם הצביעו, לא הבנתי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה התוצאות של ההצבעה? הצבעתם? 

 << דובר >> אתי דנן: << דובר >> 

הצביעו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מה התוצאות? אפשר לדעת מה התוצאות? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אנחנו לא הצבענו. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מה התוצאה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם קראתם נגד? 

 << דובר >> אתי דנן: << דובר >> 

הוא קרא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אתם קראתם נמנע? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

קראתי נגד ונמנע.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אז אני מגיש רוויזיה. ולפני הרוויזיה אי אפשר להצביע גם על סעיף 1. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אנחנו לא הצבענו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

הצבענו, מצוין, אני מגיש רוויזיה. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא הצבעתי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואני מבקש שלפני הצבעה על הרוויזיה לא תהיה הצבעה על סעיף 1. אתם רוצים לעשות ברדק - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גלעד, אף אחד לא עושה ברדק, אני הייתי באמצע הצבעה ועאידה הפריעה להצבעה ואמרתי לא להפריע להצבעה, המשכתי בהצבעה. זה שלא הצבעת זו בעיה שלך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין בעיה, הייתה הצבעה, הכול בסדר, אני עכשיו מגיש רוויזיה ועד הרוויזיה אי אפשר להצביע על סעיף 1. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני אשמה בזה? מה קרה לך? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אין בעיה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

ואי אפשר לעשות את הרוויזיה, יש ישיבות סיעה ב-14:00, תקבע למחר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו יוצאים להפסקה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אין הפסקה, יש רוויזיה חצי שעה ומה לעשות, יש ישיבות סיעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא מתפשר על כלום, אני מחזיר את כל הנוסח הראשון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

תחזיר את כל הנוסח הראשון. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:50. << סיום >>