פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 3 ועדת הכלכלה 25/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 160 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ב (25 בינואר 2022), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> טעויות כתיב ושמות מקומות בשפה הערבית בשלטי דרכים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רון כץ – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: סמי אבו שחאדה אוסאמה סעדי איימן עודה מוזמנים: אלה פונאמרב – מנהלת תחום בכיר רשויות מקומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שלו פרפל – יועץ לשוני, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעקוב איברהים – עו"ד, יוזמות קרן אברהם משתתפים באמצעים מקוונים: פרופ' מוסטפא כבהא – נשיא האקדמיה, האקדמיה ללשון ערבית תאמר עואד – מרכז מרחב ציבורי משותף, עמותת "סיכוי-אופוק" לשוויון אזרחי בישראל ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדס עזר, חבר תרגומים << נושא >> טעויות כתיב ושמות מקומות בשפה הערבית בשלטי דרכים << נושא >> << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> טוב, אני שמח לפתוח את דיון ועדת הכלכלה בנושא טעויות כתיב, שמות ומקומות בשפה הערבית בשלטי הדרכים, לציון יום השפה הערבית. יוזם הדיון חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב הראש, כבוד חברי הכנסת, חברי היקר אוסאמה סעדי, נציגי העמותות החברה האזרחית. השפה הערבית היא שפת האם של יותר מחמישים אחוז מאזרחי המדינה, של יותר מחמישים אחוז. היא השפה הלאומית של עשרים אחוז, אבל אנשים שהגיעו ממדינות ערב, שפת האם שלהם היא השפה הערבית. השפה הערבית נפגעה, עקב חוק הלאום שביטל את היותה שפה רשמית. זו פגיעה גזענית ואומללה וגם פוגעת בכל האזרחים. הרי, אנשים בטוחים בעצמם, בהיסטוריה שלהם, בתרבות שלהם ובשפה שלהם, מבחינתם, שפה נוספת היא ערך מוסף, זה דבר מוסיף ומעשיר. אני בן העיר חיפה, נולדתי וגדלתי בעיר הזו, מבחינתי, מקום שיש בו ערבים ויהודים זה ערך מוסף. עוד שפה עברית, תרבות עברית, מבחינתי, זה רק מעשיר, רק מוסיף, לא צריך לפגוע. זו שפת האזור, שפת עמי האזור, לפחות תשעים אחוז מהאזור כולו, לכן ראוי שמקומה של הערבית יהיה שפה רשמית. צריך לזכור שהשפה העברית נהייתה שפה רשמית בשנת 1922, אני חושב שאחוז היהודים אז, לא היה יותר משבעה אחוז מאחוז האזרחים במדינה, ובכל זאת היא נהייתה שפה רשמית. צריך להחזיר את השפה הערבית להיות שפה רשמית על פי החוק. מה שהחלטנו, אני ושרת התחבורה מירב מיכאלי, ששנת 2022 נשקוד על תיקון השגיאות והטעויות בשפה הערבית בשלטי הרחוב. הרי, אתה עובר ברחובות ובכבישי המדינה, ואתה רואה שבשפה הערבית כתוב או טעות כתיב, טעות בשם של ישוב מסוים או מין שיבוש. אפילו לפעמים השפה הערבית כתובה בכתב יד וגם באופן מכוער. אנחנו, מבחינתנו, בשנת 2022 רוצים לתקן את כל הטעויות הללו. אני שמח ששרת התחבורה נרתמה למשימה הכל-כך חשובה הזו, ואני מקווה שעד סוף השנה אכן נתקן את כל הטעויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעשה סבב קצר, שתי דקות לכל חבר כנסת ואז נשמע התייחסות של משרדי הממשלה ואז נחזור לדיון, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה אדוני, יושב הראש, תודה לחברי איימן עודה, שמוביל את היום הזה, יום השפה הערבית בוועדות וגם במליאה. זו השפה הרשמית, נכון שחוק הלאום בא לפגוע במעמדה של השפה הערבית, אבל היא שפתם של עשרים אחוז מאזרחי המדינה הערביים. יהיה בושה וחרפה שבאים לתקן את מעמדה של שפה ערבית, שהיא שפה רשמית לפני קום המדינה, אפילו בתקופה של העות'מנית ולפני זה, היא כל הזמן הייתה שפה רשמית. עכשיו, בעניין הדיון בוועדת הכלכלה ובעניין השגיאות והשמות בעברית, חברי איימן עודי, שכח לציין כי הייתה החלטה של שר התחבורה הקודם לעברת את השמות. זאת אומרת, גם ישובים הערביים לכתוב אותם, אתה שומע רון? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הייתה החלטה לעברת את השמות, אין לכתוב שם של ישוב ערבי כפי שהוא בערבית. אני אתן דוגמה, למשל, נצרת אז כתבו - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> איזו החלטה זו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הייתה של ישראל כץ שר התחבורה הקודם. אז, כתבו נצרת, "נסרת", עכו, "עכא", "יפיע" שזה "יאפת א-נאצרה", כתבו "יפיע", מה זה? אז אני חושב שיש החלטה היום של שרת התחבורה הנוכחית, מירב מיכאלי, לחזור מההחלטה הזו ואנחנו מברכים על ההחלטה הזו. אבל בהחלט אנחנו - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אתה רואה, אוסאמה, יש עם מי לעבוד בקואליציה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רק מראה דוגמה של שלטים בתחנה המרכזית, באוטובוסים, ברכבות. למשל, זו, שלחו לי שלט שכתוב "העישון אסור בבניין זה", מה כתבו בערבית? "ממנוע אל-תדחין פי הדיאי אל-עמאיה". << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מה זה אומר עכשיו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בניין זה "עמארה", אז כתבו "עמאיה", אוקיי? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה יותר קרוב ללבנון מאשר לבניין. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> "העובר על החוק, צפוי לקנס", זה ברור, "סיוריאם כל-מניונחל פיל-קנון". אלו דברים - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שזה צורם. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוסאמה, בחיפה יש מקום שכתוב "שחייה אסורה" בעברית, בערבית "שחייה מותרת". יש מזימה נגד ערבים... << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת אוסאמה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה צורם. אז לכן אני אומר, חשוב מאוד, ומכיוון שאנחנו בוועדת הכלכלה והתחבורה, שגם ברכבות, באוטובוסים שהשפה הערבית תהיה באמת שפה רשמית גם בכל העניינים הקשורים בתחבורה, על מנת שאנשים יבינו לאן הולכים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> בהחלט. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. כמובן שהיינו במקום הרבה יותר תקין, שאם את הדיונים בכנסת גם היה אפשר לנהל בשפה הערבית. זה לא מובן מאליו שאנחנו כולנו מדברים עברית וכולם מבינים, אבל לא כולנו מדברים ערבית ולא כולם מבינים. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני אשמח ללמוד, שתדע. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא קשור אליך, זה לא אישי, רון, זו רמה של מדיניות. אז מה שאני רוצה להגיד הוא שאנחנו נמצאים באזור שהוא ערבי. אם זה היה אפילו ברמה של תועלת, כלומר עלות תועלת, היה הרבה יותר כדאי ללמוד ערבית. ההחלטה הפוליטית היא החלטה של עוינות, לא רק שלא מלמדים ערבית, מחקו את היהודים הערבים. הביאו יהודים מעיראק שידעו ערבית מצוינת, מחקו להם אותה. מה שאנחנו עושים פה עכשיו זה אמור לבייש כל מדינה. אתה יודע, מה שאנחנו עכשיו מדברים הוא לדבר טעויות כתיב. אתה יודע לפני כמה שנים היה מחקר על ספרי אלימות מכיתה א' עד כיתה ח', ישבו כמה חוקרים של השפה הערבית וגילו בתוך ספרי הלימוד שמונת אלפים טעויות. 8,000 טעויות בספרי הלימודי בשפה הערבית, יש אסון בדבר הזה. אנחנו מדברים על משהו שהוא, כביכול, טריוויאלי. יש פה את ההיבט הפוליטי שאוסאמה דיבר עליו, אבל יש פה גם דבר שהוא טריוויאלי שזה לא מכובד למדינה לכתוב את השילוט בגוגל טרנסלייט. אתה יודע, רוב הטעויות האלה באות מגוגל טרנסלייט. זו רמה כזו של זלזול, שקשה להעביר אותה מבלי לתת לה הסברים גזעניים. הרי זה לא היה קורה בעברית, נניח, לא היו נותנים לגוגל טרנסלייט לתת שמות למקומות ולעשות את הפשעים שעושים בשפה הערבית. עכשיו, יש גם פתרון, הרי, כמו שיש את האקדמיה העברית ללשון, יש את ה"לורה אל ערביה", זה קיים, המדינה גם נותנת לו תקציב, הוא חלק ממשרד התרבות. אפשר למנוע את זה, זה דבר שאסור שיחזור על עצמו. הדבר הזה צריך שיהיה לו פתרון מהשורש, אסור שיהיו טעויות כאלה. אז אני רוצה גם לברך את חברי איימן על היוזמה היום של כל הדיונים בכל הוועדות לגבי השפה הערבית. אני חושב שהמדינה צריכה להיות במקום אחר לגמרי, כי דרך אגב זה בסוף אינטרס. אני מבין שהרוב היהודי בינתיים פה מתעקש לראות את עצמו מאירופה. מתישהו הוא יבין שאנחנו לא נמצאים באירופה, כדאי שהוא יהיה מוכן, אנחנו לא נמצאים באירופה, אנחנו חלק מהמזרח התיכון, במזרח התיכון מדברים ערבית. זה בסך הכל אינטרס גם, ללמוד את השפה ולהיות חלק מהאזור, במקום להישאר גורם עוין באזור, יש לזה השלכות פוליטיות. בסוף, זה בסך הכל גם אינטרס ואני חושב שלהחזיר את המעמד של השפה הערבית זה גם אינטרס. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. אני רוצה לתחום את הדיון הזה בזמן, אז שכל אחד יהיה קצר ותכליתי. אני מבקש להעלות עכשיו את פרופסור מוסטפא כבהא, נשיא האקדמיה ללשון ערבית. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מבין הדברים שכולנו נרוויח מהם רון, שתוכלו לבטא את השמות שלנו תמיד נכון. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> את שלך אני תמיד יודע סמי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא אתה, בכלל אני אומר, עד היום אני שנתיים חבר כנסת, ולא כולם מבטאים את השם נכון. << אורח >> מוסטפא כבהא: << אורח >> מרחבא, שלום לכולם, נעים מאוד. אני מברך את כל אלה שיזמו את היוזמה הזו. היוזמה הזו היא מאוד חשובה, מאוד מבורכת. זה נושא שצריך להיות רחוק מכל מחלוקת פוליטית בלב הקונצנזוס של הצורך הענייני לכל תושבי המדינה, גם לאוכלוסיית הרוב וגם המיעוט. לכן, השפה הערבית היא שפת המרחב, היא בין שש השפות המרכזיות בעולם בהכרזה של האו"ם. בנוסף, היא שפתם של ארבע מאות עשרים מיליון אנשים מדברים באל"ף בי"ת הערבי, כפול מהמספר הזה משתמשים בה. לכן, יש גם צורך, גם עניין ויש גם כבוד שצריך לתת לשפה הזו. השפה הזו, איך שהיא נראית, בספרה הציבורית זה דבר מזעזע. ראיתי חלק מהדברים שהציג חברי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יש לנו הרבה עוד מה להראות. האקדמיה ללשון הערבית עשתה מחקר מקיף שבו מיפוי של ארבעת אלפים טעויות, אנחנו מדברים בינתיים על טעויות כתיב. אנחנו נציג את המחקר בקרוב, והאקדמיה ללשון הערבית תהיה שותפה ותהיה השותפה שחוזרים אליה, כמו שהאקדמיה ללשון העברית - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא שאל שאלה, המחקר שאתה מדבר עליו, מדבר על ארבעת אלפים טעויות כתיב בשלטים - - - << אורח >> מוסטפא כבהא: << אורח >> בשלטים של הספרה הציבורית, כן. זה בכבישים וברחובות, אבל ישנם דברים איומים גם במוסדות, בעיקר בבתי החולים, שיש שם הוראות עשה ואל תעשה, שיכולות לגרום לשימוש בדברים אסורים. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> חיים ומוות. << אורח >> מוסטפא כבהא: << אורח >> או למשל, כללי התנהגות, ההתנהגות בחוף הים שאיימן הצביע עליהם, השלט המזעזע שמותר לערבים לשחות. אבל, ישנם הרבה דברים אחרים שצריך לתקן. היינו היום עם השרה, שמחתי מאוד שהיא תחזיר את הדברים האלה לאקדמיה ללשון הערבית, שתיתן רשימה מפורטת שתציג את הדבר ותפעל לטיפולו. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. משרד התחבורה נמצא איתנו ואני מבין שהוא גם הכין מצגת, אז אם אפשר להעלות להם אותה תוך כדי. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אני נציגה של משרד התחבורה, בין היתר אני גם מכהנת כיושבת הראש ועדת השילוט, ועדה בין משרדית, שילוט ההדרכה. ועדת שילוט שבעצם מכינה את כל הפלטפורמה להכנת מסמך לשמות המקומות. משרד התחבורה, בהתאם למדיניות השרה, כפי שנאמר כאן, רואה ערך גבוה ומשמעותי בכתיב נכון ומכבד את כל השפות. כל העבודה שנעשית במשרד התחבורה נעשית תוך היוועצות ובשיתוף עם אנשי מקצוע מובילים בתחום. אנחנו צריכים להתייחס לשני סוגיות - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי, אנשי המקצוע עשו את כל הארבע אלף טעויות האלה? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> לא, לא, רגע. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> סמי, בוא ניתן לה להשלים ואנחנו נשאל שאלות, אין בעיה. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אני צריכה להתייחס לשתי סוגיות, יש לנו שילוט בדרכים בין עירוניות, שמשרד התחבורה כן אחראי לכל מה שקשור בשלטים, ויש את השלטים שמוצבים ברשויות מקומיות וזה לא באחריות של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> שלט בבית חולים הוא לא באחריות שלכם? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> לא. אז אני כרגע אתייחס, ואני אבקש להציג מצגת קצרה. אנחנו נעשה איזו שהיא סקירה כללית, רק על מנת לתת לכם קצת את המידע לגבי מה משרד מקדם ועל מה הוא אחראי. בשקף הראשון אפשר לראות שהתקיימה ועדת השרים לאישור רשימות למפת הארץ, של ועדת השמות הממשלתית שהתקיימה בשנת 2012. מטרת הדיון הייתה לאשר את שמות, ישובים, מחלפים ואתרים היסטוריים מתוך הרשימון של מפת הארץ. בנוסף, נקבע עיקרון לפיו השמות של ישובים יהודיים ייכתבו בתעתיקים לערבית ולטינית, על פי הכתיבה שלהם בעברית, ושמות ישובים ערביים ייכתבו בתעתיקים לעברית ולטינית על פי הכתיבה שלהם בערבית. אז כאן, חשוב לציין שאנחנו פועלים מתוקף ההחלטה שהתקבלה בוועדה, ועדת השרים. ועדת השמות הממשלתית היא ועדת השמות שפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, היא הגוף המוסמך היחיד לקביעת השמות לישובים, אתרים וכל אתרי התעשייה, טבע, נוף וכל מה שנמצא בארץ. כללים לתעתיק שילוט ההדרכה, שוב אני מדגישה, שמדובר על שלטי הדרכה בכבישים בין עירוניים. כללי התעתיק מעברית לערבית נדונו בוועדת השמות הממשלתית בשיתוף נציגים מהאקדמיה ללשון ערבית, חוקרי ערבית ונציגים מהאקדמיה ללשון העברית. הצעה סופית הוגשה בוועדת המשנה לענייני תעתיק של ועדת השמות הממשלתית משנת 2007, גם כללי התעתיק מערבית לאותיות לטיניות הוגשו בוועדת השמות הממשלתית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מי יושב בוועדה הזו ובעצם יודע איך לכתוב את זה נכון בערבית? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אז אמרתי, חוקרי ערבית ונציגים - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מי הם? אם יש לנו ארגון כזה למה לא לוקחים אותו, את האקדמיה ללשון? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אתה רוצה שאנחנו נענה עכשיו? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני מנסה להיות גם פרקטי תוך כדי. << אורח >> שלו פרפל: << אורח >> ועדת השילוט הממשלתית לא פעלה שנה וחצי, אבל התקופה הזו שאנחנו מדברים עליה 2007, אז באמת היו גם חוקרי ערבית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, אבל שאומרים חוקרי השפה הערבית, אנחנו מדברים על האקדמיה ללשון ערבית? << אורח >> שלו פרפל: << אורח >> אני יכול לדבר גם על פרופסור מחמוד גנאים המנוח, שהשתתף בדיונים "ראסן אל חמייס", "שוקי ערף". שוב, אנחנו קודם כל מדברים על שמות ישובים, כן? אנחנו לא מדברים על מה שקורה בעיריות ובמועצות. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> לא, אני לא מדבר על עיריות. אני יכול לא להסכים עם הרבה דברים שאומרים פה, אבל אני כן מסכים שזה מביך שאם יש שלט רשמי של מדינת ישראל יש טעות כתיב. איך הגיעה הסיטואציה הזו, לדעתכם, שאתם אמונים על התחום? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> אז, אני אסיים רק את הסקירה הקצרה ואז אנחנו נוכל לענות ולהשיב על השאלות, בסדר? << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> רק תנסי לקצר, כי אנחנו קצרים בזמן, אז אם נוכל להתקדם בסקירה שתהיה יותר מהר? כי אנחנו מבינים את הקונספט. הם קיבלו את המצגת, אז הם באו מוכנים. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> בסדר גמור. אז בגדול, מה שאני כן רוצה להגיד שוועדת השילוט, כפי שאמרתי, אני יושבת ראש הוועדה אנחנו פועלים ומבססים לפי הכללים של האקדמיה ללשון עברית, ואנחנו מאוד משתדלים ללכת עם הכיוון הזה. אנחנו מודעים שיכולות להיות יותר טעויות בתוך שלט ההדרכה בכבישים בין עירוניים, אבל כל פנייה, ואם יהיה צורך לתעד את זה, כל הפנייה תיבחן בעצמה ותיבחן פרטנית - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כלומר, אם יש טעויות אפשר לפנות אליכם ואתם יודעים לתקן. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אוקיי. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> כל פניה שתופנה ללשכת השרה אנחנו נבחן אותה, אנשי המקצוע יבחנו אותה בצורה פרטנית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הנה, אני שואל אותך על השלט הזה שאת עכשיו מציגה, ואני כבר דיברתי על זה כמה פעמים גם במליאת הכנסת - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> איזה מהם? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בעניין לוד, באמצע. בעברית "לוד", בערבית כתוב "לוד", זה לא מעודכן - - - << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> זה כבר מסודר. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אז קודם כל, צודק חבר הכנסת וגם את המצגת הזו אני מבקש שנתאים את זה לשלט החדש, שכבר תוקן בפועל. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> המצגת מעודכנת וכבר הועברה, אז אני מבקשת סליחה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> הבנתי, אוקיי, בסדר גמור. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> השלט הזה כבר לא קיים. אנחנו ידענו שיש טעות, מקובל עליי אנחנו תיקנו ותודה רבה. אוקיי, אז בזה אני בעצם סיימתי, אני לא רוצה לחזור על הכל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה, אלה. מבקש להתייחס רגע לדברים, שוב פרופסור מוסטפא, ממש אבל בקצרה שנוכל להתקדם. בבקשה. << אורח >> מוסטפא כבהא: << אורח >> הנציגה אמרה בפתח דבריה שמינו ועדה חדשה, אז אני רציתי לבדוק אם יש חברים ערבים שם, רציתי לבקש שללשון הערבית יהיה ייצוג בוועדה הזו, אם אין. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> מצוין. מי הנציגים בעצם לשפה הערבית בוועדה? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> זו ועדת השמות הממשלתית. << אורח >> מוסטפא כבהא: << אורח >> לא, לא, הוועדה החדשה שהיא דיברה עליה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> כלומר אין ועדה חדשה זו אותה ועדה? << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> לא, זו אותה ועדה. << אורח >> מוסטפא כבהא: << אורח >> אז אם אפשר לקחת בחשבון שיהיה לאקדמיה ללשון - - - << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> היה המנוח מחמוד גנאים, שהוא הנשיא שקדם לך, אני חושב שפרופסור מוסטפא יכול להיות או נציג מהאקדמיה ללשון ערבית. << אורח >> אלה פונאמרב: << אורח >> טוב, אבל זה לא בתחום האחריות של משרד התחבורה לבחון את זה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אנחנו בסיכום שלנו נעשה את זה, אין בעיה, בסדר גמור. עכשיו יש את עמותת "סיכוי". << אורח >> תאמר עואד: << אורח >> שינינו את השם, זה לא רק "סיכוי", אלא הוספנו גם את המילה "אופוק" בערבית, שזה אופק. אני ממש אדבר בקצרה ואציג לכם תמונה כללית על חשיבות השפה הערבית במחרב. בנוסף, אני אציג כמה המלצות שאני מזמין את הוועדה לכלול בסיכום הדיון. ברשותכם, אני גם רוצה לשתף מצגת שלי בצג. אוקיי, אז כמו שהתחלתי להגיד עמותת סיכוי אופוק היא ארגון משותף ליהודים וערבים שפועלים יחד, על מנת לקדם שיוויון ושותפות. במשך שנים אנו עובדים במחלקה לחברה משותפת, על מנת לקדם נוכחות מלאה של השפה והזהות הערבית, ועל מנת להפוך מרחבים ציבוריים למשותפים ושוויוניים באמת, שבהם השפה, התרבות והזהות של האזרחים הערבים יזכו לנוכחות ראויה ומכובדת במוסדות החינוך, תחבורה ציבורית, מוסדות הבריאות, פארקים עירוניים, אוניברסיטאות ועוד. זאת על מנת שכולם ירגישו שהמרחב שייך גם להם והם לא אורחים בו. אני אומר שבניית חברה משותפת מחייבת קידום ויצירת מרחבים האלה, ומן הראוי שהשפה הערבית תהיה חלק אינטגרלי מכל מרחב ושירות ציבורי. השפה הערבית היא שפת אמם של חמישית מאזרחי המדינה, היא שפת האם של העם היליד. נוכחות השפה הערבית במרחב היא אינטרס משותף של כל האוכלוסייה במדינה יהודים וערבים כאחד. בנוסף, על מנת לקדם שוויון בין האזרחים ולהדחיק את תחושת הניכור והזרות, ולהעביר מסר גם לאזרחים היהודים, שהשפה הערבית היא אינה שפתו של האויב, אלא שפת אמם של אותם אנשים שאותם אתם פוגשים בעצם בעבודה, בלימודים, בתחבורה הציבורית, מרכזי תרבות, מסחר ופנאי. אז אנחנו רואים בשנים האחרונות שיש מגמת שינוי ומגמת שיפור אצל כמה מהגופים הציבוריים שבכל הנוגע להנגשה שפתית, כמו רכבת ישראל, חברת החשמל, רשות הטבע והגנים, למשל, שהתחילו בשינוי של ההנגשה והנכחה של השפה הערבית בשירותים שלהם. השינוי הזה והשינויים האלה הם אינם מספיקים, כי גופים ציבוריים ומשרדי הממשלה ורשויות מקומיות, צריכים להפוך את השפה הערבית לחלק יותר מרכזי במדיניות שלהם. למשל, אנחנו נראה שבתחבורה הציבורית עדיין חסר שילוט דיגיטלי מתעדכן בשפה הערבית. בנוסף, אם ניקח את תל אביב ואת המפות הפרוסות בתחנות, אנחנו לא נראה שפה ערבית שם. פארקים עירוניים הם מקום מפגש ומרחב משותף, ואנחנו מודעים שבמרבית האתרים אין ערבית. במיפוי שנערך לאחרונה, למשל, בפארק צ'רלס קלור בתל אביב, מראה ששבע עשרה אחוז מהשלטים מופיעה בהם השפה הערבית, אבל אלו שלטי אזהרה ולא שלטי העשרה או העברת מידע. מחקר דומה שערכנו גם על מוזיאונים גילה ממצאים דומים. אז, גם ברשותכם, אני אדבר על חשיבות המרחב הווירטואלי, שהוא לא פחות חשוב מהמרחב הפיזי, שבו גם השפה הערבית אמורה להיות נוכחת באופן מלא. לאחרונה ערכנו מיפוי משותף עם עמותת "חמש עשרה דקות", על מנת לבדוק את הנגשת המידע בשילוט תכנון לנסיעה - - - << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> אני רק אכוון אותך, אנחנו פה עם נציגים של משרד התחבורה, אז בוא ננסה להתכנס ו- - - << אורח >> תאמר עואד: << אורח >> אז אני אגיד ככה, בדקנו את כל ערוצי המידע בעצם של החברות המפעילות את התחבורה הציבורית וגם את האתר הממשלתי "bus.gov.il" והממצאים היו מדאיגים במיוחד. אנחנו רואים שארבעים ואחת אחוז מהחברות בלי מענה טלפוני בשפה הערבית, וארבעים ושבע אחוז מהחברות עם אתר אינטרנט שאינו מונגש בשפה הערבית. אם נסתכל ממש בתמונה השמאלית, נראה ששישים אחוז עם רמת שירות גרוע מבחינת הנגשה שפתית ושירותים בשפה הערבית. אז אנחנו כן מאמינים שאפשר עדיין לתקן ולשפר את המצב הקיים. אנחנו עדים בזמן האחרון לעלייה של החברה הערבית להשתלבות בשוק התעסוקה, באקדמיה ובשימוש בשירותים חיוניים יום יום. לאור העלייה הזו אנחנו גם שעולה הצורך לקבלת השירות בשפה הערבית ונוכחות ראויה של השפה במרחב. המצב כיום מחייב חקיקה, להסדיר בחוק את הנגשת המידע והשירותים בשפה הערבית של גופים ציבוריים ברשויות מקומיות. בנוסף, ישנו צורך בכלים ליישום המדיניות וההנחיות מטעם הרשויות והגופים הציבוריים, בעצם אנחנו מדברים על אכיפה. כלומר, שיהיה ממש מינוי גוף אוכף ובודק את רמת היישום של החקיקה והמדיניות. זה יכול להתבטא גם בעצם בתמריצים ובמימון ועל מנת לקדם את זה בפועל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. << אורח >> תאמר עואד: << אורח >> חשוב לי לציין ולהגיד שנוכחות השפה, האיכות שלה חשובה, ולא רק לראות את השפה במרחב. אני, כערבי, חשוב לי לראות את השפה שלי תקינה, איכותית, והשימוש גם בטרמינולוגיה נכונה ושפה שתהיה מותאמת לזהות ולתרבות של החברה הערבית. לכן, גם אנחנו ממליצים על מינוי אנשי צוות ערבים בתפקידי מפתח בתחום ההנגשה והשילוט, שיהיו גם אחראים על התאמת השפה גם לחברה הערבית. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> נמצא איתנו עורך דין יעקוב איברהים, יוזמות קרן אברהם. << אורח >> יעקוב איברהים: << אורח >> שלום לכם ותודה על הדיון החשוב הזה. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו, כי אני מסכים עם כל הדברים, בעיקר הדוגמאות שנתנו חברי הכנסת. יש לי באמת אלפי דוגמאות כאלה, והאחרונה הייתה רק בשבוע שעבר באחד מבתי החולים כאן בירושלים, היה כתוב שם "הכניסה מותרת למלווה אחד", והתרגום של המילה 'מלווה' בערבית, כאילו שמישהו לקחו הלוואה מהבנק, אז שפניתי לבית החולים סתם לשאול אותם - מה שנאמר לי שדווקא מי שתרגם להם את השלט הזה היה עובד ערבי. אני חושב שאחת ההמלצות שאנחנו כן רוצים להגיד, שלא מספיק שלא כל דובר השפה הערבית הוא מוסמך לתרגם, אם רוצים לתרגם, אז באמת שיהיו אנשים מוסמכים לתרגום. לפני עשור, אנחנו ביוזמת אברהם, בדקנו את כל אתרי המשרדים הממשלתיים, את כולם, והתמונה הייתה מאוד עגומה. בשנים האלה היה שיפור, שיפור מאוד גדול ומשמעותי, היום כמעט בכל האתרים יש בהם ערבית, אבל עדיין מלא טעויות ושגיאות. עוד נקודה חשובה, יש היום הרבה חוזר מנכ"ל בהרבה משרדים - - - << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה מלא טעויות ומלא שגיאות, כלומר אתר ממשלתי, הממשלה מביאה כל ערבי ואומרת לו תשמע אתה יודע ערבית יותר טוב מהממוצע של היהודים פה במשרד, בוא תעשה אתר? ככה זה עובד כאילו? << אורח >> יעקוב איברהים: << אורח >> כנראה שכן. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה הדבר הזה? עדיף שלא יתרגמו ועדיף שלא יעשו. << אורח >> יעקוב איברהים: << אורח >> נכון, אני מסכים מאוד. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> במקום שיעשו לא נכון, עדיף שלא יעשו. << אורח >> יעקוב איברהים: << אורח >> נכון. אחר כך מאשימים, כביכול, את האזרחים הערביים שלא משתמשים באתר. למה להשתמש באתר, כי אני רואה הרבה שגיאות וגם לא מתעדכן בכלל. עוד נקודה חשובה, עכשיו שאנחנו רואים את השינוי שבמשרד התחבורה, שהם רוצים לשנות, עדיין צריך להיות מנגנון של תיאום גם עם המועצות המקומיות וגם העיריות. למשל, בעיר מסוימת יכול להיות מי שאחראי על התרגום היא העיר עצמה, אז זה לא יכול להיות שפעם כתוב את השם של הישוב או הרחוב ככה במשרד התחבורה, ובעירייה משהו אחר. אז, צריך להיות משהו מותאם וגם להוסיף בחוזר מנכ"ל לא רק ערבית, אלא ערבית תקינה. תודה. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אדוני, אני באמת חושב שצריכה לצאת איזו שהיא פה המלצה ברורה, מי שכותב ערבית לא נכון, צריך לקבל קנס. זה מטריף אותי, בשנת 2022, משרד ממשלתי עושה טעויות, למה? זה יותר משדר זלזול. עדיף שלא יעשו, במקום הזלזול הזה, עדיף שלא יעשו. זה צריך להיות ברור שמי שעושה את זה, יש את האקדמיה ללשון. אם לאקדמיה ללשון אין לה מספיק כוח אדם, שיוסיפו לה תקציבים וכוח אדם ושיהיה מישהו שעוקב. בנוסף, מה שקורה בתוך הערים לא מותר, גם אם זה לא באחריות משרד התחבורה, לא מותר לכתוב לא נכון. אסור. זה פשוט מטריף שצריך לדבר על זה בכלל. << יור >> היו"ר רון כץ: << יור >> תודה אדוני. אני רוצה לסכם את הדיון הזה, ואני רוצה לומר שאני מתעלה פה מעל הסוגיות הפוליטיות, כי אין פה סוגיה פוליטית. אם רושמים משהו בשפה כלשהי, זה חייב להיות תקין ובצורה הטובה ביותר. לא יכול להיות שמדינה תטעה לא באיות, לא בשפה, לא בתחביר או כל דבר אחר, כי בשביל זה יש אנשי מקצוע. שמענו את אנשי המקצוע, יש לנו את האקדמיה ללשון ערבית, היא חייבת להיות שותפה בכל כתיב ובכל נושא שמדבר על השפה הערבית. זה נכון גם לשפות אחרות, אין שום סיבה שתהיה טעות לא בשלט, לא בעיריות, לא בבתי חולים ובטח לא בשלטים על הכבישים. הוועדה גם קוראת למשרד ראש הממשלה למנות נציג של האקדמיה לשפה הערבית, שיהיה נוכח בכל ישיבה כזו, שתהיה עוד עין, שנוכל להבין שהתרגום הוא תרגום נכון. אני רוצה גם לציין לטובה את השרה, שאני מבין שלקחה על עצמה להוביל את הנושא, יש לה באמת אוזן קשבת והיא רוצה לתקן. תודה רבה ליוזמים של היום החשוב הזה. אין פה סוגיות פוליטיות, זה צריך להיות אינטרס של כולנו, שאזרח שדובר השפה הערבית יראה שלט, יבין מה כתוב בו. בנוסף, שחלילה לא יטעה אותו שלט שגם עלול לסכן אותו, ואני מקווה שבדיון הבא שייזמו פה החברים, אנחנו נראה פה שיפור משמעותי. תודה רבה לנציגים, תודה רבה ליוזמים. הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:36. << סיום >>