פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 60 ועדת הכספים 31/01/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 214 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022), שעה 11:42 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ניר אורבך ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אחמד טיבי אופיר כץ נעמה לזימי יעל רון בן משה ג'ידא רינאוי-זועבי נירה שפק חברי הכנסת: משה ארבל ענבר בזק שלמה קרעי מוזמנים: טל שחם – רפרנט ממשל, אגף התקציבים, משרד האוצר עידו חי – רפרנט משפט ואכיפה, אגף התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר אביעד שוורץ – רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר יואב הרט – רפרנט מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר אביה פרון – רפרנט ביטחון פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר דניאל בלנגה – רפרנט ביטוח לאומי וקליטה, אגף התקציבים, משרד האוצר אסף דוברוביצר – רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר עשהאל צור – רפרנט שיכון ודתות, אגף התקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר פיני יצחקי – מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה עפרי לוין – מנהלת תחום מעקב ובקרה, תקציבים, משרד התרבות והספורט ליאור נוריאל – מנהל תחום בכיר תקציבים, המשרד לביטחון פנים אברהם חסדאי – ראש חו'ליית מקרו תקציב, המשרד לביטחון פנים יהודה כדורי – קמ"ד משאבים, המשרד לביטחון פנים קרן שפר – מנהלת תחום בכיר, משרד התיירות משתתפים באמצעים מקוונים גל לנדו – מנהל מחלקת ערבויות המדינה, אגף החשב הכללי, משרד האוצר גאיה עופר – רפרנטית, אגף התקציבים, משרד האוצר יגאל גוטשל – רפרנט תכנון וסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר מוחמד חלאילה – רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר נעם דן – רפרנטית תיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר גלעד קצב – רפרנט, אגף התקציבים, משרד האוצר איתן כהן – מנהל אגף תקצוב ותשלומים, משרד הפנים משה הומינר – ראש אגף תקציבים, המשרד לשוויון חברתי אופיר אטינגר – תקציבן הרשות לזכויות ניצולי שואה חנן פריצקי – תקציבן משרד הרווחה והשירותים החברתיים פנחס פרנקל – תקציבים, משרד המשפטים ליאת פרוינד – משרד הפנים מישל בטאשווילי – רע"ן תקציבים, המשרד לביטחון פנים אריק אוזן – מנהל תחום בכיר, תקציב, תמחיר ותכניות, משרד העלייה והקליטה מתן מור – ראש תחום תקציב קורונה, משרד הבריאות ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בפנייה תקציבית. פנייה מספר 24003, משרד הבריאות. פנייה מספר 2. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> שלום. אני מתנצלת שאני מציגה מה-זום. אני חולה בקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בריאות. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> תודה. הפנייה נועדה להעברת סכום של מיליארד ו-160 מיליוני שקלים ו-500 אלפי שקלים עבור התמודדות משרד הבריאות עם נגיף הקורונה ועם וריאנט ה-אומיקרון בפרט. הסכום יועבר למימון מערך קטיעת שרשראות הדבקה, בפרט רכש ערכות דיגום, מתחמי בדיקות PCR ואנטיגן מוסדי וכן רכש של ערכות אנטיגן ביתי. העלויות של הבדיקות בחודש ינואר הגיעו כמעט למיליארד שקלים. הבדיקה הזאת נועדה לממן את המשך הפעילות גם בחודשים פברואר ומארס בהתאם להערכות ואומדנים לירידה הצפויה בתחלואה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, שאלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה לדעת שני דברים. האחד, גילי לידה עד שלוש, הם לא מקבלים בדיקות אנטיגן חינם? שאלה שנייה. בשבוע שעבר הייתה לי הצעה לסדר ושר התיירות הוא זה שהשיב עליה ואמר לי שהבדיקות יחולקו בשבוע הבא. זאת אומרת, הוא התכוון לשבוע שעבר. אנחנו יודעים שעד עכשיו לא כל התלמידים קיבלו את ערכות הבדיקה. אם יש לנו ראש ממשלה שזיהה את זה ראשון בעולם, את ה-אומיקרון ובאמת היה קטר, אם הוא זיהה את זה חודש לפני, עדיין יש לנו הרבה תלמידים שלא קבלו את ערכות בדיקת האנטיגן למרות התחייבות של הממשלה בפניי שזה היה אמור להיות לכל בתי הספר כבר בשבוע שעבר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> השאלה שלי נוגעת לנושא שהוא קשור לקורונה. כאן אנחנו מדברים על קטיעת שרשראות ההדבקה. השאלה שלי היא לגבי הטיפול ובדגש על החולים הקשים. אנחנו יודעים שהייתה דרישה לתוספת של 145 מיטות טיפול נמרץ, זה קוצץ ובסופו של דבר פורסם בשבוע שעבר על תוספת של 45 מיטות טיפול נמרץ. עדיין לא היה כל פרסום וגם לא הצלחתי להשיג מידע לגבי החלוקה לפי בתי החולים, איך מתכוונים לאייש את הצוותים הרפואיים סביב אותן מיטות טיפול נמרץ. גם היום הייתי בקשר מול אנשי משרד הבריאות בנושא הזה. אני מבינה שעדיין אין חלוקה מתי מתכוונים להוסיף את מיטות הטיפול נמרץ האלה כאשר הצורך כבר היום הוא אקוטי. אני כמובן לא מתנגדת למניעת שרשראות ההדבקה, אבל מה קורה עם החולים בטיפול נמרץ ועם הצוותים הרפואיים שכבר קרובים לקריסה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, רק להזכיר לך שביקשנו, והם התחייבו בפניך, שלגבי מערכתך העברות שיתופיות שיש, הם יביאו לכאן את התשובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם הביאו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ראיתי אותה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם שלחו אותה במייל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את ההעברות השיתופיות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סליחה. אני מתנצל. אני אעבור על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אתה מתנצל פעמיים ביום << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה חד פעמי. לא ראיתי את התשובה. אנחנו נבדוק את זה וגם עליה יהיו לי שאלות. לגבי התכנית של 24-02-05, אני מבקש לדעת ממשרד הבריאות מה העלות של אנטיגן, ומה העלות של PCR. אתם יודעים שעדיין לא חולקו מספיק ערכות בדיקה אנטיגן בבתי הספר. אנחנו יודעים שהתורים בעיקר בפריפריה ארוכים ואין פריסה מספקת של בדיקות אנטיגן מוסדיים. אני מבקש לדעת מה אתם עושים בעניין הזה. רציתי לדעת מה העלויות וגם כמה בדיקות אנטיגן הזמין המשרד לבתי הספר וכמה בדיקות PCR. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מצטרף לשאלה של יעל. יש תהליך שלצערנו הרב רואים אותו היום וזה נכון מה שיעל אומרת. יש גם את המחלות הרגילות שמתרחבות וגם את הנושא של הקורונה שכרגע אנחנו מתפללים ומקווים שהיא תדעך אבל כרגע המצב בבתי החולים הופך להיות קשה מנשוא. אנחנו שומעים את זה, אנחנו רואים את זה, כל אחד לפי עניינו. אני מבקש לדעת האם בפנייה הזאת לוקחים בחשבון שצריך לסייע לבתי החולים, גם לבתי החולים הממשלתיים, גם לבתי החולים הציבוריים וגם לבתי החולים שמתוקצבים על ידי המדינה מכיוון שאנחנו רואים את הצפיפות שיש בבתי החולים ואנחנו רואים את המציאות בה אנחנו חיים לצערנו הרב. אנחנו מתפללים ומקווים שזה ייגמר ושזה ייגמר מהר, אבל כרגע המצב הוא מאוד קשה ואני מבקש לדעת האם מהכסף הזה יסייעו לבתי החולים ואם כן, באיזה תחומים, האם בטיפול נמרץ או בתחומים אחרים וכמה מהסכום הזה ילך לבתי החולים כדי לתפקד ולהחזיק את האנשים ברמת בריאות גבוהה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מי עונה? גאיה, בבקשה. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> תודה רבה. אני אענה לשאלות באופן מסודר. לשאלת חבר הכנסת אופיר כץ לגבי חלוקת ערכות אנטיגן לבני גיל לידה עד שלוש, הגילאים האלה בהחלט אמורים לקבל ערכות לפי מתווה החלוקה. בפעם האחרונה שהתעדכנתי, הערכות אמורות להגיע לרשויות ב-6 בפברואר ויחולקו לפעוטונים דרך הרשויות המקומיות במהלך השבוע הקרוב. ערכות אנטיגן מגיעות לארץ, יש איזשהו חסם ולא כל הערכות עדיין נמצאות בארץ אלא ממשיכות להגיע כל הזמן ומחולקות באופן מיידי לכל היעדים שלהם. זה מחולק באופן מאוד מאוד מהיר. חולקו כבר קרוב ל-30 מיליון ערכות אנטיגן. אני אענה כבר לשאלה של חבר הכנסת ינון אזולאי. סך הכול נרכשו קרוב ל-80 מיליון ערכות אנטיגן בגל הנוכחי, בפעימה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שעדיין לא כולם קיבלו. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> נכון. הן ממשיכות להגיע גם בשבוע הקרוב וגם בימים אלה. אני יודעת שאתמול הגיעו ערכות להרבה מאוד ילדים והן ממשיכות להיות מחולקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הצפי שלכם לסיים את החלוקה? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> אולי משרד הבריאות יוכל להרחיב. אני יודעת שהשבוע חולקו קרוב למלוא הערכות שהיו צריכות להיות מחולקות. כמובן שיישארו גם מלאים במשרד הבריאות. להבנתי בזמן הקרוב אמורה להסתיים החלוקה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לגבי גיל לידה עד 3, עדיין לא קיבלו. תלמידי חינוך מיוחד, גם הם אמורים לקבל? << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> גם מוסדות החינוך המיוחד אמורים לקבל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה גילי לידה עד שלוש בחינוך המיוחד לא קיבלו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נשאל את משרד הבריאות. גאיה, אני רוצה שתעני על השאלה לגבי עלות הבדיקה. << אורח >> גאיה עופר: << אורח >> עלות רכש, עלות בדיקת אנטיגן ביתי היא כ-10 שקלים. עלות בדיקת PCR לרבות העלות של המעבדה, השינוע, הדיגום, היא כ-130 שקלים. זה יכול טיפה להשתנות כי לפעמים עושים דיגום מבחנות. זה הסכום הממוצע. עלות בדיקה של אנטיגן מוסדי היא כ-40 שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד הבריאות, אני מבקש שתשלימו את התשובות לשאלות. << אורח >> מתן מור: << אורח >> משרד הבריאות. לגבי חלוקת ערכות האנטיגן. אני רוצה להגיד שהחלוקה מתבצעת על ידי שלושה גורמים, חברות לוגיסטיקה שהמשרד מתקשר איתן והיא תסתיים עד מחר בסוף היום כאשר כל הערכות יחולקו. מבחינת מי מקבל, זה יסודי, גן, על יסודי, מגן אבות, בתי חולים, המוסדות של הרווחה, גילי אפס עד שלוש, גני ילדים ומטפלים סיעודיים. כל הגופים האלה, כולם יקבלו את ערכות אנטיגן עד מחר בסוף היום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עד מחר בערב אתם מסיימים את כל החלוקה של כל הבדיקות לאותם מוסדות שציינת? << אורח >> מתן מור: << אורח >> מחר בערב החלוקה צפויה להסתיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. הייתה שאלה של יעל לגבי מיטות טיפול נמרץ. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> גם של חבר הכנסת גפני. בכלל על ההשקעה בבתי חולים עמוסים לעייפה. << אורח >> מתן מור: << אורח >> אנחנו תגברנו את מערכת הבריאות במאות תקנים, באלפי תקנים, בגלים הקודמים, גם בגל ה-דלתא וגם בגלים לפני כן. בתכנון התקציבי האחרון עם משרד האוצר גם הכנסנו את התקינה לבסיס. בנוסף לכך אנחנו עכשיו הרחבנו את מערך מיטות הטיפול הנמרץ בבתי החולים שאמור להביא אותנו לכמות המיועדת בהתאם לצפי התחלוא ההקשה בשיא הגל הזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> איפה אפשר לראות את הפירוט היכן יהיו תוספות למיטות טיפול נמרץ? << אורח >> מתן מור: << אורח >> אני אבקש שיעבירו לי ואני אעביר לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בהעברה הקודמת, ודיברתי על זה גם בדיון שהיה לנו לגבי משרד הבריאות, קיבלנו את הדוח שרצינו לגבי מכשירי ה-אקמו. היינו צריכים להגיד למשרדי הממשלה שזאת גם אחריות שלהם שלבית חולים יהיה מכשיר אקמו ואם יש בעיה, הם צריכים לפתור אותה. אני רוצה לשאול אם יש התקדמות לגבי מכשיר ה-אקמו בבית החולים הלל יפה. להזכירכם, זה בית חולים שמשרת חצי מיליון תושבים ואין לו מכשיר אקמו אחד. << אורח >> מתן מור: << אורח >> לגבי בית החולים, בסופו של דבר - דיברנו על זה בוועדה הקודמת – יש שיח מול בית החולים בנוגע לעמידה בקריטריונים שנדרש כדי להפעיל מכשיר אקמו. בסופו של דבר המשרד מאשר להפעיל אקמו רק אחרי שהוא בטוח שאפשר להפעיל אותו וכי זה בטוח להפעיל אותו בבית החולים. יחד עם בית החולים אנחנו מדברים כל הזמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מאז הדיון הקודם שהיה כאן יש התקדמות? נפגשתם איתם? << אורח >> מתן מור: << אורח >> אנחנו עדיין ממתינים שבית החולים יעביר לנו את מה שביקשנו ממנו להעביר כדי שנוכל לפתוח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זאת הייתה התשובה גם בפעם הקודמת. אני שואל אם אתם יזמתם פגישה איתם כדי לגרום לזה שהם ישלחו ובאמת יהיה מכשיר אקמו כי האחריות שלהם היא כלפי התושבים שם שיהיה להם מכשיר קרוב לבית. << אורח >> מתן מור: << אורח >> בשלב הזה בית החולים עדיין לא מוכן לקלוט את מכשיר האקמו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עושים כדי שהוא יהיה מוכן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם צריכים לעמוד בתנאים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה לא מוכן? מה פירוש המילה לא מוכן? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם צריכים לעמוד בתנאים והם עדיין לא עומדים בהם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא משהו שהוא בלתי פתיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתן, הוועדה מבקשת שתעשו פנייה יזומה לבית חולים הלל יפה על מנת לנסות לפתור את הסוגיה הזאת כי זה קצת מצב אבסורדי שיש להם את המכשיר אבל הם לא יכולים להפעיל אותו. עוד שאלות לגבי ההעברה הזאת? תודה רבה. אני מעלה להצבעה העברה מספר 24003, משרד הבריאות. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> פנייה מספר 2. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מספר 2. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה פה אחד. אנחנו עוברים להעברות שהן עודפי תקציב. פנייה ראשונה, 04-001, משרד ראש הממשלה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודף מתוך המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה בסך 73 מיליון ו-5,000 שקלים משנת 2021 לשימוש בשנת הכספים 2022 במשרד ראש הממשלה, משרד התפוצות והמשרד לשוויון חברתי. עיקרי הפנייה בחלוקה לתכניות: תכנית 04-51-01 – מטה משרד ראש הממשלה, 44 מיליון ו-894 אלפי שקלים. עיקרי העודפים בתכנית נבעו מהתקשרויות שוטפות חוצות שנה בגין פרויקטי הסברה בנושאי קורונה לציבור הרחב. הפרויקטים עוסקים בהנגשת מתווה התו הירוק ומתווה החינוך לציבור הרחב, הסברה על כללי זהירות ושמירה על שגרת חיים לצד המגפה בתקופת הקורונה, ובעצם כל הכללים שהשתנו במהלך גל ה-אומיקרון. תכנית 04-51-03 – משרד התפוצות, 18 מיליון ו-601 אלפי שקלים. עיקרי העודפים בתכנית נוצרו מהתקשרויות שוטפות חוצות שנה עבור פעולות המשרד שנעשו לצורך חיזוק היכולת של בתי ספר יהודיים בעולם לפעול בתקופת הקורונה. תכנית 04-57-01 – המשרד לשוויון חברתי, 9 מיליון ו-531 אלפי שקלים. מרבית העודפים כאן הם לקולות קוראים לרשויות מקומיות והם עבור פרויקטים לאוכלוסיות שונות במהלך המגפה והתקשרויות לתגבור וסיוע לאזרחים ותיקים שנפלטו ממעגל העבודה למצוא עבודה חדשה. גם כאן מדובר על פרויקטים שמתמשכים ב-2021 וב-2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני רוצה למסגר את הדיון על כל הפניות הבאות שיש לנו. אנחנו מדברים כאן – בניגוד לפנייה הקודמת שהיא הייתה העברה תקציבית – על עודפי תקציב. עודף מחויב, זאת אומרת, כסף שחויב על ידי המשרדים ובא לידי תשלום עכשיו. לכן צריך להעביר את הכספים. שאלות בבקשה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אדוני היושב ראש, אולי נחדד. מדובר על עודפי קורונה ולאו דווקא כל הכסף חויב. ספציפית כאן בפנייה הזאת אני חושב שכל הכסף חויב אבל יהיו פניות נוספות בהן זה עודף גם לא מחויב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ההערה שהערת היא כדי שיהיו פחות שאלות? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. רק רציתי למסגר את הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה אחת כוללת לגבי הכול. אתה אומר שזה מגיע מתקציב קורונה. נכון? זה הולך לתקציב קורונה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> כמובן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכול הולך לתקציב קורונה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> אנחנו לא משנים את השימושים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי תכנית 04-51-01. מה העלות הכוללת של התכנית? << אורח >> טל שחם: << אורח >> מה הכוונה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מביא לכאן תכנית חדשה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. מה פתאום? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת תכנית שהייתה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זאת תכנית מטה משרד ראש הממשלה. היא מכילה מאות מיליוני שקלים עבור כל הפרויקטים של משרד ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 04-57-01. בדברי ההסבר מדובר על פרויקט של "נעים בשלישי" שזה הפרויקט המתוקצב. זה לגיל השלישי. אני רוצה לשאול איך מגיעים לזה. שם כתוב שזה בקבוצות ווטסאפ וב-זום אבל יש כאלה שהם לא יכולים, שאין להם לא ווטסא ולא זום. איך אתם מגיעים גם לאלה וכמה משתתפים בתכניות האלה? שאלה שנייה. בדברי ההסבר במספר 2 כתוב שהחברות מקבלות את הסכום בהתאם להצלחה של ההשמה. אני מבקש לדעת כמה נקלטו מתחילת הפרויקט וכמה יצאו בסופו של דבר להשמה. כלומר, מה ההצלחה בזה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אנחנו מעלים עכשיו ב-זום את התקציבן של המשרד לשוויון חברתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לי עוד שלוש שאלות אבל אני מוותר עליהן. << אורח >> משה הומינר: << אורח >> שלום לכולם. אני אתחיל דווקא מהשאלה השנייה. ההשמה של האזרחים הוותיקים הוא פרויקט שהתחיל רק ממש לקראת סוף שנת 2021 ועוד אין לנו נתונים מעודכנים. לא היו הרבה השמות. זה היה לאור היפלטות הרבה אזרחים, בעיקר בגיל המבוגר, ממעגל התעסוקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעל גיל 52. << אורח >> משה הומינר: << אורח >> לא. אזרחים ותיקים. 62. אין הרבה השמות. מספר מדויק אני יכול לברר ולחזור לוועדה עם תשובה אבל עיקר ההשמות אמורות להיות בתקופה הזאת, עכשיו. לכן עיקר הכסף עדיין לא יצא כי רוב ההשמות עדיין לא התבצעו. בנוגע לקורסים. כל ה"נעים בשלישי" או ה"יוצאים בשלישי", אלה פרויקטים שמתבצעים באמצעות קול קורא עם הרשויות המקומיות. המשרד מפרסם קול קורא והרשויות המקומיות שמעוניינות ניגשות לקול קורא ורשאיות לקבל מימון לקורסים. "נעים בשלישי", כל רשות קיבלה 2,500 שקלים כפול 20 קורסים שיכלה לבצע והביצוע וכל ההשתתפות מתבצעת באמצעות הרשות המקומית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר לשלוח לנו את מספרי ההשמות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה "יוצאים בשלישי"? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> זה קול קורא נוסף שבו הרשויות חולקו לשלושה מדרגים – קטנות, בינוניות וגדולות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה הפעילות של האזרחים הוותיקים? << אורח >> משה הומינר: << אורח >> יש שם שלוש אפשרויות שהרשויות בחרו את הקורסים בהם הן מעוניינות. האפשרות הראשונה היא קורס של אוריינות דייגטלית, זה ללמד את האזרחים הוותיקים את כל הנושא של שימוש במכשירים הניידים. שימשו באינטרנט וב-זום כדי לחבר אותם בתקופה כזאת לכל הנשוא המחשובי שהוא חשוב בתקופה הזאת כשהם מבודדים מהמשפחה ומהקהילות. קורס נוסף שלמדו, זה היה קורס צילום. האופציה השלישית שהייתה להם נקראה חוסן. זה נועד לחיזוק החוסן האישי. היו בזה מפגשים אישיים ומפגשים מחוברים וזה בא לחזק תא החוסן האישי של האזרחים הוותיקים בתקופה הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רשום כאן הנגשת המתווה מבחינת הסברה של התו הירוק. זה משהו שכבר שולם או משהו שהולך להתבצע? התקציב שאנחנו מאשרים כאן, הולכים להמשיך להסביר לגבי התו הירוק? << אורח >> טל שחם: << אורח >> התקציב הוא מתמשך. חלק כבר בוצע במהלך חודש דצמבר, חלק כבר בינואר הנוכחי כי אנחנו באמצע הגל וחלק בשבועות הקרובים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו יודעים שבשבוע הבא רוצים לבטל את התו הירוק ואם זה כך, למה צריך תקציב להסברה לזה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> ההסברה משתנה. כל פעם שההנחיות ישתנו, היא משתנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת הסברה למה מבטלים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רשמתם כאן שבהנגשת מתווה התו הירוק, אז זה ספציפית לתו הירוק. אם מבטלים אותו בעוד שבוע, למה צריך תקציב לזה? << אורח >> פיני יצחקי: << אורח >> אני ממטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. נעים מאוד. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות. כמובן לפי החלטות שיוחלטו, אם יוחלט לבטל את התו הירוק, כמו שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי, ככל הנראה יצטרכו להסביר לאוכלוסייה למה מבטלים את התו הירוק ומה ההיגיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא מוציאים ספר חדש? << אורח >> פיני יצחקי: << אורח >> אני לא מוציא ספרים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להשוות. אתה רוצה להנגיש מידע מה זה התו הירוק לבין זה שביטלת את התו הירוק. ברור שזה לא אותו הדבר. << אורח >> פיני יצחקי: << אורח >> אנחנו מסבירים את המדיניות. אני לא קובע את המדיניות אלא אני רק מסביר אותה ובהתאם למדיניות שתיקבע, אותה אנחנו נסביר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה קורה עם הכסף הזה שעכשיו אנחנו מאשרים שהוא להסברת התו הירוק ועכשיו יהיה לכם כסף שלא תצטרכו להשקיע בהסברת התו הירוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל עדיין אין החלטה על הביטול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה-6 בפברואר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האריכו את זה עד ה-6 בפברואר. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אני רוצה להסביר את זה מבחינה תקציבית. בסוף הממשלה משלמת חשבוניות בדיעבד עבור פעילות שהיא כבר קיבלה. הפעילות שאנחנו מדברים עליה היא פעילות שהייתה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת לי את זה כמה שבועות קדימה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> כמה שבועות קדימה זאת הסברה. זה התקציב שנשאר ואנחנו מעבירים. לא הכול שולם. שאלת כמה בוצע בפועל וכמה עוד לא בוצע בפועל. חלק מכל סל הפרויקטים כבר בוצע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם נשאר משהו שהוא ייעודי לזה, אתם חוזרים לכאן עוד פעם או שאתם יכולים פשוט להעביר את זה למשהו של הסברה אחר ולא על התו הירוק. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הסל הוא סל הסברה. התקציב יועד להסברה ובתוך זה למרכז ההסברה יש אפשרות מלאה להסיט מפרויקטים שונים בתוך ההסברה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה בתוך ההסברה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש לי הצעה. את הכסף הזה לא יצטרכו כי התו הירוק, כמו שאופיר אומר, יבוטל. אנחנו יודעים שיש החלטה ונראה שהרבה לא יצטרכו להסביר. יש כאן פעילות ספורטיבית, תרבות וכולי לאזרחים ותיקים. יש אזרחים ותיקים שרוצים שיעורי תורה, שזה חשוב להם מאוד. האם אי אפשר לקחת את הכסף הזה ולהעביר אותו כדי להפעיל פעילות כזאת? << אורח >> טל שחם: << אורח >> מתוך הסכום, לא בוצע עדיין, חויב הכול אבל עוד לא בוצע, פחות מ-2.5 מיליון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> טל שחם: << אורח >> מתוך הסכום הם כבר השתמשו עבור פעילויות הסברה שונות בחודש וחצי האחרונים – - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על מה אתה מדבר? על התו הירוק? << אורח >> טל שחם: << אורח >> על כל הסכום של כמעט 45 מיליון שקלים שאנחנו מעבירים. כמעט 43 מיליון שקלים מתוכם חויב כבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הייתה פעילות תורנית לאזרחים ותיקים? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. זאת הייתה הסברה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת גפני, הוא מתכוון שבכסף שנשאר לא נוכל להפעיל מערך משמעותי של לימודי תורה, וחבל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה עוזר לי? אני רוצה לדעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני תמיד עוזר לך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היו לי שלוש שאלות וקיבלתי תשובה על אחת. לגבי האזרחים הוותיקים, אמרתם שהרבה נפלטו מהעבודה בגלל הקורונה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> חלק ממי שנפלט משוק העבודה היו גם אנשים מבוגרים, לקראת גיל פרישה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שהם עבדו? << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> הם עבדו וחלקם החליטו לפרוש ולחלקם רוצים לעזור להשתלב בחזרה בשוק העבודה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רציתי לדעת אם יש קשר לקורונה. << אורח >> אביעד שוורץ: << אורח >> כן. אנשים שנפלטו מהעבודה. << אורח >> משה הומינר: << אורח >> הרבה מהאזרחים הוותיקים נפלטו בגלל הקורונה ובגילאים האלה, בניגוד לאזרחים צעירים שהרבה יותר קל להם למצוא את עצמם ולמצוא מקומות תעסוקה חדשים, בגיל הזה הרבה יותר קשה למצוא תפקידים חדשים עבורם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רציתי לדעת אם הם נפלטו מהעבודה בגלל הקורונה כי כשאני ביקשתי לסייע לאותם אזרחים ותיקים שעבדו לפני הקורונה ונפלטו בגלל הקורונה ולתת להם עוד קצת שכר חודשי שיחזיק אותם לתרופות ואוכל, אמרו לי כאן במשרדי הממשלה וגם כאן בוועדה, שאין קשר ומי שרוצה לעבוד, עובד. טוב שקיבלנו את התשובה הזאת שאנשים כן נפגעו וכן נפלטו מהעבודה בגלל הקורונה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אפשר להצביע? תודה. העברה מספר 04-001, משרד ראש הממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההעברה אושרה. חבר הכנסת גפני נמנע. בקשה מספר 06-001, משרד הפנים. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> צוהריים טובים. הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 בסך של 402 אלפי שקלים במזומן עבור מרכזי טהרה לנפטרי קורונה בקרב העדות הלא יהודיות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בדומה למרכזי הטהרה של העדות היהודיות, משרד הפנים מפעיל מרכזי טהרה לנפטרי קורונה לעדות הלא יהודיות. נותרו יתרות תקציב משנה שעברה שצריך לנצל אותן היום לנפטרים חדשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שנותר, אנחנו זוכרים שהעברנו בהעברות התקציביות בפעם שעברה. אם אני לא טועה, יש שבע רשויות במגזר הערבי, ומה שאני זוכר – זה גם כתוב כאן - שהיה רק ברהט, שזה המקום הדרומי ביותר. השאלה אם זה מספיק מקום אחד ברהט כי אנחנו יודעים שהנגב הוא אוכלוסייה מאוד מאוד גדולה. בצפון יחסית יש פריסה ואנחנו יודעים שטהרת קורונה זקוקה ליותר טיפול. אני שואל האם בהסתכלות שלכם זה מספיק. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> למיטב היכרותי, זה מספיק. משרד הפנים עשה את זה לפי הצרכים שהתגלו בשטח אבל משרד הפנים אמור להיות כאן ב-זום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד שאלה למשרד הפנים. תקצוב הנפטרים הוא על פי נפטר. לא? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נכון. אנחנו מתקצבים את מרכזי הטהרה לפי נפטרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז איך יש עודף? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> חשבו שתהיה כמות נפטרים מסוימת. תקצבנו ביחס להערכה מסוימת ובסוף היו פחות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לשמחתנו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כרגע אנחנו מעבירים את התקצוב לשנה הזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אשמח להבהיר נקודה לגבי העודפים של הקורונה. מסגרת הקורונה היא מסגרת רב שנתית ולכן יש מצבים בהם אנחנו מעבירים עודפים משנת 2021 לשנת 2022 שמלכתחילה יועדו לצאת לביצוע רק בשנת 2022 אבל התקציב שלהם הוא ב-2021 כי כל המסגרת הרב שנתית תוקצבה בשנת 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור אבל כאן אני אומר שאני מציע שזה יהיה על פי נפטר ולא על פי איזושהי התחייבות מסוימת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייחסות של משרד הפנים לשאלה האם הפריסה שלכם בדרום מספיקה. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> שלום. אני ממשרד הפנים. כן, יש לנו שמונה מרכזי טהרה שאנחנו מפעילים בפיזור גיאוגרפי והפיזור הגיאוגרפי הזה אכן נקבע בהתאם לצרכים שראינו בשטח. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש כאן שבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדעת מה המקום השמיני כי אני יודע שיש שבעה. יש שבעה מקומות ונשמח לדעת איפה נמצא המקום השמיני. יכול להיות שפתחתם בדרום עוד מקום ואז השאלה מיותרת. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> אני אברר היכן המרכזים והפריסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוב בפנייה עצמה. בקעה אל גרביה, טמרה, טייבה, טירה, רהט, ירושלים ואום אל פאחם. << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> אתה שואל איפה השמיני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יכול להיות שבירושלים יש שני מקומות? << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> יכול להיות. בהחלט. כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תחזרי אלינו עם תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המקום בנגב, אתם חושבים שמספיק מקום אחד לפי כמות הנפטרים שאתם רואים כרגע? << אורח >> ליאת פרוינד: << אורח >> כן. בעיקרון כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל הדרום והנגב, רק מקום אחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא צודק. בנגב יש רק את רהט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 06-001, משרד הפנים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. משרד הפנים, תחזרו אלינו עם תשובה היכן המקום השמיני. בקשה מספר 08-001, משרד המשפטים. << אורח >> עידו חי: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. בוקר טוב לכולם. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי קורונה משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף 08, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. תקציבי הקורונה בסעיף נועדו לתקצב פרויקטי האצה שתוקצבו במסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, במסגרת פרויקטי האצה פיתוח של מערכת ה-ODR ליישוב סכסוכי מקוון, הקמת ממשקים מקוונים בין יחידות משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט ופריסה של מערכות היוועדות חזותית באולמות שיפוט נוספים והרחבת פרויקט תיעוד הדיונים בבתי משפט. הפרויקטים הטכנולוגיים במסגרת התכנית להאצת המשק עם פרויקטים ארוכי טווח, גיוס כוח אדם ופיתוח של מערכות מחשוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה כאן הסעיף הראשון? העובדים בלשכת השר, לשכת היועץ המשפטי, לשכת המנכ"ל. מה זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> תיאור של התכנית בה מתוקצבים הכספים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. צריך לתקצב גם את זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כתוב מטה המשרד, 6. << אורח >> עידו חי: << אורח >> נכון, הכספים לצורך התכנית להאצת המשק במשרד המשפטים מתוקצבים מתוך התכנית של מטה המשרד שמתקצבת את כל האמור כפי שמופיע בדברי ההסבר. זאת תכנית של מטה המשרד שממנה יוצאים הכספים המיועדים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה בשביל המטה עצמו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. זה בשביל התכנית. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כספי הקורונה מיועדים אך ורק - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אבל לגבי התכנית שהם עשו, יש כאן מספרים אחרים. הסך הכול הוא 11. תכנית מטה המשרד היא 6. << אורח >> עידו חי: << אורח >> נכון. במטה משרד המשפטים יש בסך הכול 6 מיליון שקלים ובהנהלת בתי המשפט 4 מיליון שקלים ו-300 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכסף הוא לא לתקצוב הלשכה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הבנתי. יש להם את התקציב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכסף יוצא מהתכנית הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה הפיתוח של מערכות המחשוב? << אורח >> עידו חי: << אורח >> במשרד המשפטים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> עידו חי: << אורח >> במשרד המשפטים פרויקטי האצה כוללים בין היתר פיתוח של מערכות דאתה, ארגון כל הנתונים במשרד המשפטים, הקמת מערכות לחיזוי מתחמי ענישה בתחום הפלילי. יש מגוון רחב של פרויקטים שהמשרד יוכל לפרט עליהם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אשמח לפירוט ואני אגיד לך למה. מדי פעם כשאנחנו פונים למרכז המחקר והמידע שלנו כדי לקבל כל מיני פרטים על נושאים שונים, כל מיני הרשאות, מספרים, אחוזים, התשובה שאנחנו מקבלים היא שאין מערכות ממוחשבות, שהכול ידני ואי אפשר להוציא את הנתונים האלה. האם זה ישים סוף לכך? אולי ייקח אותנו ל-2022 ואנחנו נוכל לקבל את המידע שאנחנו רוצים ולתת שירות טוב יותר לציבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, תחדד את השאלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אומרים לנו שהם לא יכולים לתת את הנתונים כי המערכות שלהם לא ממוחשבות והן ידניות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה השאלה למשרד המשפטים? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רשום כאן מערכות מחשוב. אם אלה מערכות מחשוב, שיגרמו לכך שאנחנו כחברי כנסת כאשר נבקש נתונים, יוכלו סוף סוף לתת לנו אותם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד המשפטים, אני מבקש לקבל את זה בכתב, את כל הפרויקטים הטכנולוגיים שהולכים להיות מתוקצבים מתוך העודפים האלה. מה הפרויקט ומה ייעודו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אולי הוא יכול גם לענות לנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. ינון רצה לשאול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכנית 08-51-01, התכנית הראשונה. בשינוי דיברתם כאן על חיזוי מתחמי ענישה בתחום הפלילי. אני מבקש לדעת מה אתם הולכים לעשות מתקציב קורונה במתחמי ענישה וגם אחר כך פיתוח של מערכות המחשוב. אנחנו שנתיים שומעים על הפיתוח של מערכות המחשוב וכבר הבאתם את זה בתכנית הבאה. היכן זה קשור לקורונה? אמרנו שכל הפניות האלה נשארות בתקציב הקורונה. << אורח >> עידו חי: << אורח >> כל השימושים בכלל הם שימושי קורונה במסגרת החלטת הממשלה שהקצתה את מסגרות התקציב בנושא הקורונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זאת אומרת? אתה יכול להסביר מה זה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> אני מסביר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה קשור לקורונה? << אורח >> עידו חי: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה היה רובד שנקרא האצת המשק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עזוב רגע את הממשלה. אני לא מבין בממשלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת גפני, זה לא יכול להיות כך. אתה שאלת שאלה והבן אדם עוד לא סיים את המשפט הראשון ואתה כבר קוטע אותו. הוא אמר לך שבמסגרת החלטת הממשלה על קורונה היה סעיף וכאן קטעת אותו. עכשיו הוא ימשיך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. תכף אני אגיד לך למה אני מתכוון. אני חושב שהממשלה לא טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. אני יודע. << אורח >> עידו חי: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה שבה הוצגה התכנית הממשלתית להתמודדות עם נגיף הקורונה, היו ארבעה רבדים ואחד הם היה האצת המשק. במסגרת האצת המשק הוחלט גם על תשתיות, טכנולוגיה, פיתוח דיגיטציה במשרדי הממשלה. אלה עיקר השימושים שנמצאים כרגע במשרד המשפטים. לגבי פרויקטים ספציפיים, אני מציע שנפנה את השאלה לנציג משרד המשפטים שידע לפרט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. משרד המשפטים, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפני כן, דקה. אני רוצה להבין. אתם מבקשים להעביר כסף למטה המשרד, למנכ"ל, ליועץ המשפטי לממשלה, לכל. << אורח >> עידו חי: << אורח >> הכסף שמועבר הוא אך ורק לצורך שימושי הקורונה, כפי שהם הוגדרו בהחלטת הממשלה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> עזוב. בסדר. החלטת הממשלה, אתה חוזר על זה שוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שהיועצת המשפטית היא מינוי קורונה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מביע שום עמדה. אני רק רוצה לדעת טכנית. מה שייכת העברת הכסף הזה לנושא הקורונה שאנחנו מעבירים למנכ"ל, ליועץ המשפטי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל לא מעבירים למנכ"ל. אתה לא יכול לחזור על עובדה שהיא לא נכונה. זה לא נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר שאל את השאלה וקיבל תשובה והתשובה היא לא. הכסף נמצא בתכנית הזאת והוא מתוקצב מהתכנית התקציבית. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר לי החלטת ממשלה. לאן הכסף הזה הולך? איך נלחמים בקורונה בלשכת המנכ"ל? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> שלום. אני ממשרד המשפטים. דבר ראשון, התקנה היא תקנה נפרדת לקורונה שיושבת במנכ"ל משרד וזה לא הולך לשום דבר אחר. זה לפרויקטי מחשוב שקשורים לקורונה. אם אתם רוצים פירוט על מה הולך הכסף, אני יכול לתת לכם כמה דוגמאות לדבר הזה. דבר ראשון, פתיחת תיק תאגיד. לפתוח תיק תאגיד בקליק בכל המקומות באופן מקוון. אפוסטיל. מסמך מאומת על ידי עורך דין, מסמך בין-לאומי. אימות בין-לאומי במסמכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפוסטיל תעשו עכשיו דיגיטלי? הוא לא יצטרך להביא לכם את זה כפי שהיה עד עכשיו? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> לא. ברגע שהוא מוציא את המסמך, אפשר להוציא מסמך עם אפוסטיל שזה מאמת באימות בין-לאומי. גם על תרגום של מסמך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב מאוד. זאת בשורה. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> דבר נוסף, פרופיל כלכלי. מערכת מקוונת שבודקת את הזכאות הכלכלית במיוחד ללקוחות של הסיוע המשפטי ללא צורך מקבלת מסמכים מהלקוח. ברגע שהלקוח מסכים, נכנסים למערכת ובודקים אוטומטית את הזכאות שלו. זה במקום לשלוח אותו לביטוח לאומי כדי שיוכיח את הזכאות הכלכלית שלו. דבר נוסף, ממשקים בבתי משפט, הנגשת מסמכים בקליק והעברת מידע בין הפרקליטות, משטרה, סניגוריה לבתי המשפט. דבר נוסף, וזה הדבר הכי גדול, מערכת לניהול בתי דין חדשים. קוראים לזה בית דין אחודה. ניהול דיונים באופן מקוון. זאת מערכת גדולה שמפתחים אותה גם אצלנו וגם בבתי המשפט. דבר נוסף, חקיקה דיגיטלית. להפוך את כל החקיקה לקוד שאפשר לחופש בחוקים באופן מקוון. אפשר לחפש שם באופן הרבה יותר נגיש. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה עם ההחלטות שלכם שלנו יהיו נגישות? יש שינוי בזה? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> את זה אני לא יודע. דבר נוסף, ועידה חזותית לבתי משפט, מערכת שנותנת אפשרות לוועידה חזותית, בעיקר לשופטים שיכולים לראות באופן מקוון. אלה עיקר הפרויקטים עליהם אנחנו מדברים. כולם מעוגנים בהחלטות 326 ו-260 שהתקבלו בממשלה. בגדול, את רוב תקני כוח האדם גייסנו ואנחנו הולכים להתחיל בתהליך. אני מקווה שעד סוף השנה נסיים אתו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מצב שבסוף השנה נזמין אותך לתת לנו הרצאה על כל מה שעשיתם. אני חושב שיש כאן פרויקטים מאוד מעניינים ונראה אם הם באמת ייושמו עם הכסף הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא קיבלתי תשובה ולא התייחסות ולכן אני אצביע נגד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לגבי מה? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> התייחסות למה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אשאל פעם רביעית. אנחנו מקבלים תשובות לפיהן אי אפשר להנפיק לנו נתונים כי אתם עובדים עם קלסרים. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> אתה מדבר בקשר לאגרות, נכון? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. בקשר לנתונים על דוחות שאנחנו מקבלים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. זאת התשובה. שהנהלת בתי המשפט, זה מה שהיא רושמת לנו, שהם לא יכולים להנפיק את הנתונים האלה כי זה לא ממוחשב. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> אני משרד ראשי. הנהלת בתי משפט זה - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא אפרק את זה לגורמים. מבחינתי זה אותו הדבר. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> מה אני יכול לעשות? משרד המשפטים מחולק לשלושה חלקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אדם טוב. אם כולם היו כמוך, היינו בוחרים יועץ משפטי יותר טוב. עזוב. אתה אדם טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. זה יפה שאתם חורצים את דינה או דינו של יועץ משפטי חדש בלי שאתם מכירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אמרתי? אמרתי אדם טוב. גם דברים טובים אי אפשר להגיד עליו? בפעם שעברה אמרתי לא טוב, תקפו אותי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה אמרת יועץ ולא יועצת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמרתי יועץ או יועצת. דינו או דינה. אנחנו מצביעים על העברה מספר 08-001, משרד המשפטים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההעברה אושרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה שאנחנו מצביעים נגד, מצביעים נגד, אבל זה שהוא לא קיבל תשובה על דבר כל כך אלמנטרי, זה לא בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל אתה מבין שהתשובה היא לא בפנייה הזאת ולכן ביקשתי לקבל אותה בכתב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אלכס, זה דבר סופר חשוב לכלל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נכון. לכן ביקשתי לקבל את זה בכתב. העברה מספר 17-001, תיאום פעולות בשטחים. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעביר סכום של מיליון ו-864 אלף שקלים מעודפי המסגרת המיועדת להתמודדות עם התפשטות הקורונה משנת 2021 לשנת 2022 בסעיף תיאום פעולות הממשלה בשטחים במסגרת תכנית האצה שפורטה בהחלטת ממשלה 326 מיום 16 באוגוסט. הוקצה סכום של 45 מיליון שקלים לשיפור מעברים ביו"ש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש שכולנו נשים לב שאין כאן כסף קואליציוני של ניר אורבך. אלה עודפים. זה חשוב מאוד. הוא לא סתם הגיע לכאן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בשלב הבא. בשלב הבא יהיו גם עודפים קואליציוניים של ניר אורבך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי מהות תכנית מספר 17-31-09. אני רוצה לדעת מה הקשר בין עיקר הפנייה לתכנית עצמה. עברתי ולא ראית קשר. אולי תעזרו לי. << אורח >> טל שחם: << אורח >> אתה יכול לחדד את השאלה? מה הכוונה עיקר הפנייה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל מה כתוב בעיקרי הפנייה. כתוב עיקרי הפנייה: הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים וכולי. תקרא אותה. תקרא את התכנית עצמה. אני לא רואה שיש קשר. כשאתה מביא פנייה, אתה מביא משהו מסוים ואתה אומר לי שעל פי העיקר הזה אני רוצה לעשות העברה וכולי. << אורח >> טל שחם: << אורח >> בתוך התכנית 17-31-09 יש תקנה ייעודית ממנה יוצאת התכנית. אנחנו מפרידים את הביצוע בתוך התקציב וזה יוצא רק עבור שיפור המעברים כי זה מה שנקבע בהחלטת הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אתה לוקח מכאן רק את הקטע של שיפור המעברים בעניין הזה. איך אתה רואה את זה בעיקרי התכנית? מה אתה עושה שם? הכסף שמועבר, מועבר כאן. עיקר הפנייה היה פיתוח של האזור. << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. שיפור מעברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובתכנית עצמה? << אורח >> טל שחם: << אורח >> פיתוח בתחומי תשתיות, ביוב, ניקוז, תחבורה, ארכיאולוגיה, איכות סביבה, שמורות טבע, תחזוקת כבישים, שיפור תנאי קבלת קהל ותחזוקה במעברים ופרויקטים בתחום החקלאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואתה מביא את זה לאזורי B ו-C. נכון? בתכנית עצמה, ב-17-31-09, יש שם לגבי פיתוח באזור C ו-B. אני שואל אותך שאלה בגלל שאתה אומר שזה הולך לפנייה הזאת. אנחנו יודעים שיש בעיות באזור C. אנחנו יודעים שאין שם משילות. כלומר, אנחנו רואים את ההשתלטות הפלסטינית, אז למה אנחנו הולכים לפתח את זה עוד? אנחנו לא שולטים שם ואין לנו מה לעשות שם. אנחנו רואים את כל מה שהולך שם וכל פעם יש עוד קרקעות שיוצאות מאתנו ויש שם בנייה לא חוקית של הרשות הפלסטינית. למה אנחנו הולכים להשקיע שם עוד? עבורם? << אורח >> טל שחם: << אורח >> זה לא כל כך קשור להעברת העודפים. שוב, העברת העודפים הספציפית נועדה עבור שיפור המעברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בשטחי C ו-B. וסתם כך, יש לך תשובה על מה שאמרתי? << אורח >> טל שחם: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לך תשובה. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על העברה מספר 17-001, תיאום פעולות בשטחים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ההעברה אושרה. העברה מספר 18-001, רשויות מקומיות. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> הפנייה נועדה להעברת עודפי תקציב משנת 2021 לשימוש בשנת 2022 בסך של 105 מיליון שקלים במזומן עבור סיוע לרשויות מקומיות בתקופת הקורונה. עיקר העודפים בתכנית זו הם בגין שיפוי רשויות מקומיות, הנחות בארנונה שניתנו לעסקים שהכנסתם נפגעה כתוצאה ממגיפת הקורונה. כמו כן עודפים בגין סלי המזון למשפחות הנזקקות בתקופת הקורונה אשר נוצרו משום שהמכרז מקצה את התקציב לחברה המפעילה בהתאם לעמידה באבני דרך שנפרסים על פני יותר משנה אחת. לבסוף נוצרו עודפים גם בגין פרויקטי פיתוח חוצי שנה בעיר טבריה, בעיר אילת ו במועצה אזורית חבל אילות בהתאם להחלטת ממשלה 120 ו-105 מיוני 2020. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה היה ב-2021 על ההנחות בארנונה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כמה בסך הכול? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> נמצא כאן איתן והוא יוכל לענות לך. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> בוקר טוב. בעיקרון היו שני עולמות של סיוע בארנונה. העולם הראשון שהוקצה כולו בשנת 2020 היה לטובת הרשויות המקומיות שנתנו פטור מארנונה לעסקים למספר חודשים. זה הגיע לכ-3.5 מיליארדי שקלים. זה עולם אחד שנפתח ונגמר. אחר כך היה מתווה נוסף של סיוע לעסקים, בשותפות עם משרד הכלכלה. זה יכול להגיע עד 4 מיליארד ועד כה הוקצו ושולמו כמיליארד שקלים. הטיפול מהשנה הזאת והלאה עובר למשרד הכלכלה. מדובר כאן בקצוות האחרונים של טיפול משרד הפנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להתעכב על הארנונה ולא על הסיוע כי זה יותר רלוונטי. ב-2021 לא היה פטור מארנונה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אתעכב על הנתונים כי יש לי כאן נתונים יותר מעודכנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפני כן, שתי שאלות. אני שואל לגבי 2021 ואם זה היה לפי מדרגות של הפגיעה או שזה היה גורף. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> אני אתייחס לנתונים וגל יתייחס לתבחינים. זה מתווה שחולק בין שני משרדים. משרד הכלכלה תפעל חלק ממנו ומשרד הפנים תפעל חלק ממנו ולכן לאיתן יש נתונים רק על משרד הפנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של ההנחה בארנונה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן. בסך הכול כ-60 אלף עסקים קיבלו הנחה בארנונה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> באיזו תקופה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> ב-2021. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אגף התקציבים. אני אסביר לגבי המענק לארנונה. החזרי ארנונה ניתנו כחלק מתכנית רשת הביטחון שהייתה קיימת עד לחודש יוני 2021. לשאלת חבר הכנסת אופיר כץ, ניתנו גם ב-2021. התכנית עדיין פתוחה להגשת בקשות. זאת אומרת, עסקים שעדיין רוצים להגיש כי למשל היו השגות מול רשות המסים ועוד לא הוחלט אם מקבלים את המענק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד מתי? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו בעצם מדברים ממארס 2020 עד יוני 2021? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש לו בעיה באוגוסט, הוא לא מגיש. הוא מגיש רק עד יוני. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> יש תקופות זכאות ומתי אפשר להגיש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו שואלים על תקופות הזכאות. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> תקופות הזכאות היו כמו כל רשת הביטחון, עד סוף חודש יוני 2021. כל מי שהיה זכאי למענק הוצאות קבועות, היה זכאי גם להחזר ארנונה. עשינו מסלול נוסף לעסקים חדשים שלא היו זכאים להוצאות קבועות והיו זכאים על בסיס הצהרות להחזר ארנונה. זה בתקנות של שר הפנים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בארנונה היו 60 אלף בתי עסק? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 60 אלף, בתי עסק שקיבלו מספר פעמים. זה דו חודשי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה ביקשו בסך הכול? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה הסכום לגבי ה-60 אלף? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אושרו בקשות בכמיליארד שקלים. הועברו לרשויות. העסק מקבל את ההנחה מהרשות. לרשויות הועברו כבר כ-800 מיליון שקלים ואנחנו בטיפולים של שלבים אחרונים. עסקים שעוד רוצים להגיש, יכולים להגיש. המערכת פתוחה להגשות. גם עסקים שעוד לא פתרו את הנושאים שלהם מול רשות המסים, לא סגרנו להם את המערכת והם עוד יכולים להגיש עד סוף השנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה תוקצב לזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> התקצוב בכל מה שקשור לקורונה, הוא תקצוב על בסיס זכאויות. כל עסק שיהיה זכאי ויגיש, יקבל. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> מה זה עסק זכאי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> עסק זכאי בהקשרים של ארנונה, או שהוא היה זכאי למענק הוצאות קבועות מרשות המסים או שהוא עסק חדש שנפתח בין מארס 2021 לספטמבר 2021. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> עסק שנפגע ב-60 אחוזים מהמחזור, הוא לא זכאי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> מענק הוצאות קבועות היה לרוב העסקים. רוב המחזורים עד 100 מיליון, זה היה רוב החודשים ב-25 אחוזים, חלק מהחודשים היו 40 אחוזים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל מי שהיה זכאי להוצאות קבועות, היה זכאי גם להנחה בארנונה. זה היה התנאי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מ-25 אחוזים. נכון? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסוף היה אחד לאחד מול הוצאות קבועות. היו עסקים שהיו זכאים להוצאות קבועות רק מאחוז יותר גבוה, למשל עסקים במחזור מעל 100 מיליון או מעל 200 מיליון, כל אחד בהתאם לרף שנקבע לו הוצאות קבועות, היה זכאי גם לארנונה באותו אחוז במרבית החודשים. בהתחלה כן היה פער, היה צריך 40 אחוזים להוצאות קבועות ו-60 אחוזים לארנונה. באזור דצמבר 2020 זה כבר השתנה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, מי שהייתה לו פגיעה גבוה של 100 אחוזים, כמו אולמות האירועים שהיו בסגר, קיבלו 100 אחוזים פטור מהארנונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 95 אחוזים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כולם קיבלו 95 אחוזים פטור מארנונה בלי קשר לרמת הפגיעה. הוצאות קבועות היה מענק לפי רמת הפגיעה, ארנונה היה 95 אחוזים לכולם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לכמה חודשים היה הפטור מארנונה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, זה שיעור היסטוריה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה חשוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא קשור להיום. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> עקרונית אני שואלת מה קורה היום. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> היום אין כלום. היום אתם לא נותנים כלום. הלוואי והייתם נותנים. זה בדיוק ההבדל בין הממשלה הקודמת לממשלה הנוכחית. << דובר >> מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה): << דובר >> הנינים שלנו עוד ישלמו את החובות שאתם יצרתם לנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אופיר, אני אשאל אותך שאלה ותבדוק את עצמך לפני שאתה עונה. מתי הוכרז על הסיוע בפעם הקודמת ומתי היה הסגר? תבדוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מחודש מארס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי הכריזו על סיוע ומתי התחילו לשלם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה רוצה להגיד? אתם שנתיים בתוך המגיפה ואתם עדיין לא יודעים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תבדקו אם יש כאלה שנפגעו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נדע את זה במהלך חודש פברואר נפצה את מי שמגיע לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אמרתם לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, אתה יודע בדיוק כמוני מתי משולם המע"מ. נכון? אני לא נכנס לדיון הזה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב. שאלה. לגבי תלושי המזון, מה שנקרא התלושים של דרעי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> התנועה לאיכות השלטון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם עכשיו בבג"ץ. התנועה לאיכות שלטון השמאל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התנועה לאיכות השלטון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התנועה לאיכות שלטון השמאל. זאת התנועה הזאת. כשהיינו בימין, כל יום עתירה. היום הכול שקט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, שאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה הערת. אתה רוצה תגובה? עכשיו אני שואל. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם זה מעניין אותך, התנועה לאיכות השלטון הייתה בדיון הקודם איתי על חושפי שחיתויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברוכה הבאה. ברוך רופא חולים. אני רוצה לדעת כמה כסף בסך הכול נוצל, כמה נשאר והאם עדיין ממשיכים כי אני שומע שיש כאלה שלא קיבלו. או שנגמר והיו צריכים לקבל עוד. מה הסטטוס של זה והאם אתם מתכננים להביא עוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מזכיר לך שבמסגרת חוק ההסדרים האחרון, בחוק התקציב, בביטחון התזונתי, יש 80 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נגיע לשם. חכה. הכול מוכן. אנחנו יודעים הכול. אתה יודע שאנחנו מודעים ובודקים. נדבר גם על זה. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לשאלה אם מתוכננת עוד הקצאה, אני לא יודעת לענות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ציפיתי. זה בסדר. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> לגבי נתוני ביצוע, כעיקרון כל הסכום חויב וזה ברמה התקציבית. לגבי כמה יצא בפועל, אולי משרד הפנים ידע לענות אבל אני בספק אם זה נתון שזמין לנו כרגע. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> עשו לי מיוט ולא אפשרו לי לענות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא יסתמו לך את הפה. בגלל שאתה חבר שלי אתה חושב שיסתמו לך את הפה? אל תדאג. << אורח >> איתן כהן: << אורח >> תווי מזון הוקצו במלואם. התשלום בפועל יוצא על בסיס הביצוע בפועל. זאת אומרת, עד היום, מתוך כ-700 מיליון שקלים שולמו 640-630 מיליון שקלים, זאת אומרת, נותרה יתרה של כ-60 מיליון שקלים, יתרה שהיא מחויבת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אתן שיעור היסטוריה אבל אני אומר לכם שכאן היה ויכוח אם יצליחו לנצל את הכול או לא. בסופו של דבר רואים שזו הדרך הטובה ביותר על מנת להגיע למאה אחוזי ניצול לאותם נזקקים, לאותם מסכנים ומוחלשים שזה הגיע אליהם. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> כן חשוב לי לחדד שיש הבדל בין לחייב את התקציב לבין להוציא את התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 630 מיליון כבר יצאו. << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> בדיוק. זה מה שאיתן אמר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי אותו. אפילו אם הוא לא היה מדבר, הייתי מבין אותו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עוד שאלה. קודם כל, לפרגן לסרטון של ש"ס. הם לקחו את הילד כאילו מצ'רלי וחצי. זה בדיוק מיקו מצ'רלי וחצי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל אותך מי זה מיקו ומי זה צ'רלי וחצי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אחר כך אסביר לך. אמרתם שיש מיליארד שקלים שאמורים לקבל ושולמו רק 800 מיליון שקלים. מה קורה עם ה-200 מיליון שקלים? למה זה לא מגיע אליהם? אני מדבר על הארנונה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני מבחין בין העסקים לבין הרשויות כי המודל עובד בצורה כזאת שהכסף מועבר לרשות והיא מזכה את העסק מארנונה. בסוף רשות צריכה להגיש את הבקשות. זה כרגיל עובר תהליך חשבותי בממשלה ואז מועבר לרשויות. זה עניין של התקופה הקרובה. אין חסמים תקציביים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם העברתם את הכסף לרשויות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כמו שאמרתי, הועברו כבר 800 מיליון ואמורים להיות מועברים בסך הכול מיליארד שקלים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. ה-200 מיליון שקלים הם כרגע אצל הרשויות או אצלכם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> הם נמצאים אצל משרד הכלכלה ומשרד הפנים שצריכים להעביר אותם לרשויות. זה בתהליכי חשבות אבל התקציב קיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה זה תקוע? אתם לא מעבירים? הרשויות לא מעבירות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה כמו כל תשלום שהממשלה עושה, בסוף יש איזשהו שיח שפחות קשור אלינו אלא יותר קשור לחשב הכללי, כל המסמכים הנדרשים וכל התהליך הפרוצדורלי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פרוצדורה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> שמונה חודשים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> לא. למה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יוני 2021 היה המועד האחרון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל ממשיכים להגיש. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> בסכום של מיליארד שקלים הוגשו ביוני 2021 ומאז הבקשות נצברות כל הזמן. כמו שאמרתי, המערכת עדיין פתוחה. אל מול הבקשות שנצברות נאסף איזשהו סכום מול כל רשות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם בימים אלה מוגשות בקשות? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> גם בימים אלה. המערכת פתוחה להגשת בקשות חדשות. נניח שאני עסק שהגיש מענק הוצאות ויש לי תהליך השגה פתוח מול רשות המסים ואני צריך את מענק ההוצאות הקבועות כדי לגשת לארנונה. לא סגרנו להם את המערכת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצביעים על העברה מספר 18-001, הרשויות המקומיות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. תרבות וספורט, בקשה מספר 19-001. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה עם בקשה 15-001? יש לך שם העברה של משרד הביטחון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני הולך לפי סדר. << אורח >> יואב הרט: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. אני אציג את הבקשה. הבקשה היא להעברת עודפים ממסגרת הקורונה בשנת 2021 לשנת 2022 בסך של 69 מיליון ו-983 אלף שקלים עבור התכניות הבאות: תכנית 19-42-02, מינהל תרבות – 19 מיליון ו-41 אלף שקלים עבור סיוע למוסדות. מדובר בעידוד של אירועים ומופעים תרבותיים. תכנית 19-43-04, תשתיות ספורט – 23 מיליון ו-500 אלף שקלים, עבור בינוי מתקני ספורט. תכנית 19-42-01, רשות העתיקות – 11 מיליון ו-565 אלף שקלים עבור פרויקט בינוי בית הרשות. תכנית 19-40-01, משרד המדע – 11 מיליון ו-325 אלף שקלים עבור תקציבי מחקר מדעי יישומי. תכנית 19-43-03, מינהל הספורט – 4 מיליון ו-533 אלף שקלים עבור רשת הביטחון לאגודות הספורט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרנו שזה עבור קורונה. איפה נמצאים המענקים כשיש הרבה ביטולים של אירועי תרבות? שמענו אותם בשבוע שעבר כשאמרו שהם נאנקים תחת הנטל. בפעם שעברה ראינו את המענקים ואיפה אני רואה מה אתם מעבירים להם עד עכשיו? << אורח >> יואב הרט: << אורח >> מדובר בעודפים משנת 2021 ולכן התקציב הזה לא כולל הקצאות שנסגרו או שדווחו בינואר 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אנחנו לא מדברים על ינואר 2022 אלא גם לפני כן. הגל החמישי היה קצת לפני כן, או הגל הרביעי. הם תמיד אמרו שיש איתם בעיה. הם אמרו שמצד אחד יש להם אוזן קשבת אצל השר ומצד שני, כשזה מגיע בפועל לתקצב אותם, הם לא זוכים לתקצוב ראוי באירועי התרבות שלהם. אני שואל אותך איפה כאן אנחנו רואים את העזרה להם. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אני ארחיב. אני מאגף התקציבים, משרד התרבות והספורט. אתה רואה כאן סכום לגבי אירועי תרבות, גם דיברנו על זה בשנה שעברה. אלה פעילויות תרבות. זה נועד לעודד את הרשויות המקומיות לעשות אירועים. באמת נעשו אירועים מדהימים, לקחו אומנים, לקחו סופרים, להקות מחול והרשויות המקומיות ביצעו מגוון של אירועים ברחבי כל הארץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם את מדברת על הרשויות המקומיות, בשבוע שעבר הייתה כתבה על אותם זמרים שגובים סכומי עתק לכל מיני מופעים ושהולכים לסגור איתם ביום העצמאות. אין עיני צרה באותם מופעים ובאותם אירועים אבל אנחנו רוצים לעזור גם לאירועי התרבות, לרשויות ובכלל לאדם שיוכל להיכנס לאירועים כאשר מדובר בסכומי עתק כאלה במקום לחלק את הסכום בין כמה אמנים. אנחנו יודעים שאין מגבלה לאותן רשויות להזמין את מי שהן רוצות אבל יש לכם איזושהי יד בעניין כדי למנוע את זה? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אני חושבת שזאת שאלה שצריכה להיות מופנית לרשויות המקומיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לרשויות המקומיות? אתם מסבסדים. משרד התרבות והספורט, יש לו חלק גדול בזה. הרי זה קול קורא ואם בקול קורא שלכם תאמרו למשל שאי אפשר להזמין זמר שגובה מעל 70 אלף שקלים, 50 אלף שקלים, שגם זה סכום גדול, אז אותו זמר לא יוכל להגיע. אני חושב שזה צריך להיותך חלק. זה לא קשור לפנייה אבל זה סתם כהערה כביקורת בונה. אני חשוב שכדאי פעם אחת ולתמיד להפסיק עם הדבר הזה, במיוחד שכולנו נלחמים על הלחם. הגיע הזמן שגם המשרדים הממשלתיים יגידו סטופ לעושק הזה של הרשויות המקומיות גם כך אין להן כסף. לגבי תכנית 19-43-04, מתקני הספורט. אני רוצה לדעת היכן המתקנים האלה נמצאים. אם אתם יכולים לשלוח לוועדה פרטים באילו רשויות הם נמצאים ואיך נבחרו הרשויות האלה. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אין בעיה. בגדול אני אומר שזה נועד לשדרוג מגרשי כדורגל, התאורה במגרשים, במסגרת תקציבי ההאצה שניתנו בקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה מגרשים? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אני אשלח לכם פירוט מסודר. אלה 50 מיליון שקלים. 65 בקשות לתאורה. זה בעצם הכפיל את כמות גרשי הכדורגל המוארים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> איפה? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אני אשלח לכם פירוט. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בתכניות שאתם עושים עם הרשויות – אני באמת שואל עכשיו ברצינות – למה שלא תשלבו את מורי הדרך שאמרתם להם להחליף מקצוע? אם אפשר לשלב אותם בתוך רשויות שכן יש להן תיירות פנים להסביר על העיר. לכל עיר יש היסטוריה ויש מורשת ויש ערים מסוימות בהן יש הרבה מורי דרך שגדלו בהן ויודעים לעשות את זה טוב. למה לא לשלב אותם ולמצוא להם תעסוקה באירועים האלה שאתם עושים? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> יש לנו במשרד מגוון פעילויות שהמשרד תומך בהן שנוגעות למורשת, אם זה דרך רשות העתיקות שעושה פעולות, המועצה לשימור אתרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> החברה להגנת הטבע. לא? << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> לא אצלנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למה לא לשלב אותם? הם יושבים בבית כבר כמה חודשים. זאת הזדמנות טובה לספק להם עבודה. << אורח >> יואב הרט: << אורח >> עקרונית אני חושב שזה לא לגמרי אמור להיות משהו שהוא בתחום משרד התרבות והספורט אלא אולי יותר בתחום של משרד התיירות שמטפל באוכלוסייה הזאת. בסופו של דבר אין כאן חפיפה בין פעילות שמשרד התרבותך והספורט מקיים בשוטף או בתקופת הקורונה לבין הפעילות שנעשית << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עזוב רגע ואל תגיד איזה משרד רלוונטי. אנחנו כמדינה, אנחנו כחברי כנסת, אתם כפקידים בכירים, רואים את המצוקה שלהם והממשלה החליטה שהיא לא רוצה לעזור להם. כאן יש אפשרות כן לשלב אותם בתוך התכניות האלה שאתם עושים, גם בכל הגופים של המדינה שיכולים לייצר להם עבודה וגם בתוך הרשויות המקומיות. למה לא לחשוב על פתרון כזה? אפשר לעזור להם כאן עם פרנסה בתוך תכניות קיימות. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> אמרתי, למשרד שלנו יש כל מיני גופים נתמכים כמו המועצה לשימור אתרים שאני בטוחה שיש לה קשר למדריכי טיולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת לא שאלה למשרד המדע. << אורח >> עפרי לוין: << אורח >> זה גוף נתמך שלנו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוא אנחנו נבקש את זה. נציף את זה. אולי זאת הזדמנות טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריך לבדוק אם זה רלוונטי עבורם כי היו כל מיני אופציות לסיוע שהציעו להם והרבה פעמים הם עצמם סירבו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כאן זה מה שהם עושים, זה המקצוע שלהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הציעו לחלק להשתתף בסיורים של החברה להגנת הטבע ואני יודע כל חלקם בוודאות שסירבו. צריך לראות קודם כל אם זה מתאים להם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוא ניתן להם עוד אופציות. אני לא מאמין שבן אדם יעדיף לשבת בבית על פני יציאה לעבוד במה שהוא יודע לעשות הכי טוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על העברה 19-001, מדע תרבות וספורט. מי בעד?, מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 20-001, משרד החינוך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של 120 מיליון ו-611 אלפי שקלים משנת 2021 לשנת 2022 מתוך המסגרת שנועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה. הפנייה התקציבית בחלוקה לתכניות: תכנית מספר 20-60-01, פעילויות מטה מרכזיות – 9 מיליון ו-691 אלפי שקלים. הסיבות בגינן נוצרו העודפים בתכנית: בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעילות סיוע פסיכולוגי לתלמידים במהלך שנת הלימודים תשפ"ב. תכנית מספר 20-63-02, החינוך העצמאי – 7 מיליון ו-963 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעילות החינוך העצמאי במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב. תכנית מספר 20-63-03, מעיין החינוך התורני – 483 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעילות מעיין החינוך התורני במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב. תכנית מספר 20-65-01, שירותי עזר, הסעות ומענקים לפיתוח. – 80 מיליון ו-555 אלפי שקלים עבור התקשרויות חוצות שנת תקציב, עבור הצטיידות ושדרוג בתי ספר באמצעי תקשוב ובאמצעי קצה לתלמידים בהתמודדות עם נגיף הקורונה. תכנית מספר 20-66-01, המינהל לחינוך התיישבותי – 7 מיליון ו-523 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור פעולות המינהל לחינוך התיישבותי להתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב. תכנית מספר 20-67-02, הארכת יום הלימודים – 14 מיליון ו-396 אלפי שקלים עבור בקרה ובדיקת דוחות ביצוע עבור התוספות הנדרשות במסגרות המשלימות בהתאם לדרישות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה בשנת הלימודים התשפ"ב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. זאת פנייה של משרד החינוך ויש שני נושאים שאחד מהם נמצא בטיפולך אדוני היושב ראש, ואני הייתי שמח לשמוע. בפעם האחרונה יצאנו קצת אופטימיים ואני לא יודע איך זה מתקדם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז קבענו שאנחנו ניפגש פעם נוספת במהלך פברואר. נעשה את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי בינתיים אני מקבל שעוד ועוד גני הילדים של החינוך המיוחד כן דיווחו באופן מלא ועדיין אין שום דבר. עבור שנת תשפ"א הסתיימה לפני חצי שנה, עדיין הם רק במקדמות של 20 אחוזים. אם כן, זה נושא חשוב. הדבר השני. אני לא מצליח להבין איך אתם לא מתביישים, משרד החינוך והקואליציה, כאשר מביאים שינוי כזה של שיעורי עזר, של בקשות ליום לימודים ארוך, שיעורי תגבור וסיוע, וזאת כשאתם מחקתם 84 מיליון שקלים לחינוך המוכר שאינו רשמי לשעות תמרוץ וטיפוח. איך אפשר לעשות אפליה כל כך גדולה בין ילד לילד? הדם של הילדים שאתם דואגים להם אדום יותר? סמוק יותר? איך אפשר לבוא ולמחוק ילדים בצורה מלאה ולא הפחתה מסוימת? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שמת לב שיש כאן כסף לחינוך העצמאי ולחינוך התורני? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> החינוך העצמאי הוא לא המוכר שאינו רשמי שעליו אנחנו מדברים. החינוך העצמאי מקבל מאה אחוזים. המוכר שאינו רשמי, אלה ה-84 מיליון שקלים שחתכתם לילדים האלה והם לא מקבלים את המינימום. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא קשור לפנייה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה קשור לפנייה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, כי אלה עודפים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש עודפים, תפנו אותם למי שצריך אותם באמת ולא למי שמקבל יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. עוד שאלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להזכיר לך שקבענו לסוף ינואר, לא לאמצע פברואר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם צוחק. רציתי רק להדליק. האמת היא שהשאלה היא למשרד החינוך אבל קודם היה כאן משרד הבריאות ונאמר שעד מחר בלילה יסיימו את כל החלוקה של בדיקות האנטיגן בבתי הספר. אתם מסונכרנים איתם? משרד החינוך יודע שבאמת עד מחר בלילה יחולקו כל הבדיקות? לפי החוסרים שיש, לא נראה כך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אני נציג של משרד האוצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן אמרתי שזאת שאלה למשרד החינוך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> מסיבות שונות אין בישיבה נציג של משרד החינוך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בינתיים העלו את מחיר החשמל כדי שאנשים לא יוכלו להפעיל מזגנים וישבו בקור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה קרעי, קריאה ראשונה. תקשיב למה לא נמצא נציג משרד החינוך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> אין נציג של משרד החינוך מאחר ואמו של משה שגיא סמנכ"ל הכספים נפטרה לפני שעה קלה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> משתתפים בצערו אבל הוא לא העובד היחיד במשרד החינוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא נפטרה לפני שעה. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> בדרך כלל הוא מגיע לוועדה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> היו צריכים לשלוח עובד אחר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו משתתפים בצערו. בדרך כלל הוא מגיע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד שאלות? אין. אנחנו מצביעים על פנייה מספר 20-001, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 22-001, שירותי דת. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> היושב ראש, בדיון הקודם ביקשת שנצמיד את הבקשות של משרד החינוך אחת לשנייה. יש עוד פניית עודפים סעיף 60, סעיף הפיתוח של משרד החינוך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. פנייה 60-001, משרד החינוך. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 198 מיליון ו-846 אלפי שקלים לתכנית התקציב 60-02-10, בניית כיתות לימוד. מדובר בתקציב מזומן עבור הרשאות שניתנו לבינוי כיתות לימוד במסגרת תכנית ההאצה של המשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי בניית כיתות. מה קורה עם כיתות של מעון יום? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> החלטת הממשלה על העברת מעונות היום עברה לפני שבועיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הכסף כבר עבר בתקציב קודם. אתם לא צריכים לעשות לו העברה. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> נצטרך לעשות בחודש הקרוב העברה למשרד החינוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 200 מיליון. כלומר, הבינוי כאן הולך רק על כיתות. << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> רק על כיתות לימוד ועדיין לא כולל מעונות יום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וכיתות הלימוד, על פי מה הן מחולקות? << אורח >> מוחמד חלאילה: << אורח >> על פי הקריטריונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהיה כאשר הגשתם בפעם הקודמת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> החלטת ממשלה 1848. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תאמיני לי, אני מדבר איתו בעיניים ואנחנו מבינים. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 60-001, משרד החינוך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 22-001, המשרד לשירותי דת. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> צוהריים טובים. אגף התקציבים, פנייה מספר 22-001. הפנייה מבקשת להעביר עודפי קורונה בסך של מיליון ו-140 אלף שקלים לצורך מערך הקבורה עקב הקורונה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לפי מה שאתם מציינים, זה לא לצורך מערך הקבורה של הקורונה אלא זה לפיתוח בתי עלמין, קבורה רוויה, קבורה אזרחית, טיפול שוטף של מועצת בתי העלמין. << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> עברת לתכנית מספר 22-01-03. התכנית היא התכנית של פיתוח בתי עלמין כמו שחבר הכנסת אמר, אבל הכספים כאן הם כספי קורונה שמיועדים לתגבור הקבורה בקורונה שיש לה דרישות משלה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אתם צופים חריגות בסוגיה הזאת של צרכים בקבורה בקורוניה בשנת 2022? << אורח >> עשהאל צור: << אורח >> לא. מדובר על התקשרויות קיימות כבר עם גופים שזכו והם מתפעלים את קבורת הקורונה. ההתקשרויות הללו ממשיכות וחוצות שנה. לכן העודפים מועברים לשנת 2022. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נשמע מצוין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 22-001, המשרד לשירותי דת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמנע. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מבטלים את התו הירוק אבל ממשיכים לתקצב קבורה בקורונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תדאג משה, בתכנית המקורית לקחנו בחשבון את הקטסטרופה של בנט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא ידעתי אבל אמו של משה שגיא נפטרה. אנחנו משתתפים בצערו. כולנו משתתפים בצערו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בקשה מספר 23-001, משרד הרווחה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> רפרנט רווחה, אגף התקציבים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022 בסך של 30 מיליון ו-818 אלף שקלים וזאת כפי שמפורט להלן: תכנית שירותי משרד מרכזיים, 23-01-20 – סך של 30 מיליון ו-818 אלף שקלים. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפי הקורונה בתכנית: התקשרות רב שנתית בנושא קהילות דיגיטליות במסגרת תכנית מגן זהב לאזרחים ותיקים, תכניות רב שנתיות להתמודדות עם אוכלוסיית הנוער והצעירים באתגרי הקורונה, סל צרכים מיוחדים ליחידים ומשפחות דרך המחלקות לשירותים חברתיים. הסל מבוצע על פי חשבוניות תשלום שלעתים מועברות רבעון אחד לאחר הפעילות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דיברנו קודם על הביטחון התזונתי. אמר היושב ראש שהוקצו כ-80 מיליון שקלים עבור הביטחון התזונתי. אותן עמותות הן אלה שנכנסו מתחת לאלונקה כאשר הממשלה לא נכנסה והן אלה שלקחו על עצמן את כל הנושא של החלוקה והתמיכה באותן משפחות, ואני שואל האם לא נכון שאותן אלה גם יחלקו את המזון ולאו דווקא משרדי הממשלה? אנחנו יודעים שמי שנמצא ומכיר את זה, יודע שחלוקת המזון נעשית על ידי העמותות האלה ואני חושב שצריך לתת להן לפחות חלק בעניין הזה. האם לא הגיע הזמן לשים בבסיס התקציב את הביטחון התזונתי ולאו דווקא כאיזושהי תוספת? שיהיה בבסיס התקציב כדי שלא כל שנה יצטרכו העמותות לבוא ולחפש. שאלה אחרונה שלי היא מה קורה עם סלי המזון בפסח. כמה יתוקצבו, האם יהיו השנה או לא יהיו השנה? תודה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> אני אענה לגבי הבסיס. זה הוטמע השנה בבסיס התקציב של משרד הרווחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה? << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> 46 מיליון שקלים לביטחון התזונתי שאלה הביצועים של שנים קודמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יהיה אוטומטית גם השנה? << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> כן. זה הוטמע בבסיס ועל גבי זה ניתנה תוספת חד פעמית של 60 מיליון שקלים. בתוך המספר הזה, חלוקה בין מספר מענים שונים לגבי הביטחון התזונתי, משרד הרווחה, יש מספר מענים. יש מבחני תמיכה לעמותות, יש מבחני תמיכה לעמותות בקמחא דפסחא לקראת החגים פסח וראש השנה, ויש את המיזם שעליו דיבר היושב ראש של ה-80 מיליון. החלוקה בתוכם היא פרורוגטיבה של משרד הרווחה ואני מציע שתשאל את הנציג שלהם, חנן פריצקי שנמצא ב-זום והוא בטוח ידע להרחיב לגבי החלוקה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אני ארחיב. אסף הזכיר הכול אבל בגדול אנחנו הולכים השנה שוב למיזם גם בתחום התמיכה וגם מיזם מזון כאשר הפעם, בשונה משנים קודמות, יש לנו 46 מיליון שקלים בבסיס התקציב ואנחנו מייעדים את זה גם לטובת קמחא דפסחא וגם למבחן משולם. זה בדומה למה שהיה בשנה שעברה. השנה הכסף כבר מובטח מראש בבסיס התקציב כך שאני חושב שלא תהיה מניעה לשחרר אותו כמעט מיידית. אנחנו כרגע עובדים על מבחן תמיכה משולב שיכלול את הכול בתוך העניין. כמו שהזכיר אסף, יש לנו עוד 60 מיליון שקלים שאנחנו מייעדים למיזם מזון שיקיף את כל נושא המזון אני מאמין שכמו שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי עמותות שבאמת היו מתחת לאלונקה, גם הן יזכו בפלח מאוד נכבד מהתמיכה הזאת שגדלה בשנה האחרונה בצורה די משמעותית. גם התמיכה גדלה בצורה מאוד משמעותית וגם הם יזכו בנתח יותר גדול מכפי שהיה בשנים הקודמות לאור מה שהם עשו בזמן הקורונה. חוץ מזה יש לנו חלוקות של צרכים מיוחדים דרך הרשויות המקומיות ודברים נוספים שעשינו במסגרת הקורונה. חלק גדול מהתקציב של הקורונה היה בעיקר לצורך שיפוי כל המסגרות שלנו ואנחנו רואים שאנחנו מצליחים לשמור את המוסדות שלנו כאשר בצורה כזאת או אחרת הם עובדים בצורה די רגילה. זה סיפור הצלחה מאוד גדול. אנחנו לא מפנים אותם לבתי חולים, כולם מתפקדים וזה בעיקר בזכות מה שאנחנו נותנים להם, קפסולות, עיבוי הסעות ותוספת עובדים. זה בעיקר מה שאנחנו עושים עם תקציבי הקורונה ובינתיים זה נראה די מוצלח לפחות בחלק הזה של הרווחה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בשעה 13:30 אנחנו נצביע על צו סיגריות אלקטרוניות. הוא פורסם ברשומות לפני כחמש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה לגבי הביטחון התזונתי. גם העמותות ייהנו מזה. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אמרתי. 46 מיליון שקלים הם מבחני תמיכה לעמותות. זה בבסיס. זה באמת השינוי המרכזי בשנה הזאת ואנחנו לא צריכים לכתת רגלינו כל פעם לפני פסח ולבקש כספים מכל מאן דהוא. יש לנו את זה בבסיס התקציב וזה יהיה באופן אוטומטי. זאת אחת הבשורות הגדולות שיש לנו בתקציב 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תגיד את זה שוב. << אורח >> חנן פריצקי: << אורח >> אמרתי שזו אחת הבשורות הגדולות שיש לנו בתקציב 2022. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חנן, עד שיש להם בשורה טובה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבל שחבר הכנסת גפני לא נמצא כאן. אנחנו מצביעים על בקשה מספר 23-001, משרד הרווחה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 25-002, הרשות לזכויות ניצולי השואה. << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> זה עדיין אני, רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת תקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של מיליון ו-441 אלף שקלים כפי שמפורט להלן: תכנית אמרכלות 25-01-02. הסיבות בגינן נוצרו העודפים בתכנית הן התקשרות רב שנתית עם חברת בינת לתקצוב אוריינות דיגיטלית בקרב ניצולי השואה והתקשרות רב שנתית עם חברת בינת לצורך ביקורים, טלפונים והפגת בדידות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סתם הערה. אני חושב שכדאי לקרוא להם שורדי השואה כמו שהם מבקשים שיקראו להם. זאת סתם הערה צדדית. האם נעשה מאמץ בזמן הקורונה להגיע לניצולים מעבר למה שאנחנו יודעים? יש ניצולים שאין להם דרך התקשרות. האם עשיתם מאמץ? << אורח >> אסף דוברוביצר: << אורח >> אני מציע שאופיר, התקציבן של הרשות, יתייחס לזה. << אורח >> אופיר אטינגר: << אורח >> בנוגע לשאלה האם הרשות עשתה פנייה בתקופת הקורונה, התשובה היא כן. הצגתי את זה גם בישיבה קודמת של הוועדה. במסגרת פרויקט מגן זהב עשינו פנייה יזומה לכ-70 אלף אנשים. היו 80 אלף שיחות לניצולי שואה. הפרויקט של מגן זהב חולק בין משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ובינינו. אנחנו קיבלנו 70 אלף אנשים ויצרנו איתם קשר על מנת לבדוק איזה מענים אנחנו יכולים לתת להם אין-האוס כמו למשל מענים של טיפול נפשי שאנחנו נותנים לכ-7,000 ניצולים. הרחבנו גם את המענים בתקופת הקורונה, גם מענים ב-זום, גם בטלפון, גם מענים מיידיים יותר וטיפולים קצרי מועד. בנוסף בגלים מתקדמים יותר המשכנו את הקו הזה ויצרנו קשר עם עוד 7,000 ניצולים שמוגדרים אצלנו כניצולים עריריים או כחסרי עורף משפחתי. גם כאן זה היה על מנת לבדוק איזה מענים אנחנו יכולים לתת להם אצלנו ואיזה מענים אנחנו יכולים לתת להם מיידיים כמו מזון, תרופות וכולי. המשרד לשוויון חברתי מפעיל חפ"ק בדיוק לנושאים האלה ובשיתוף הפעולה הזה הגענו לניצולים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצביעים על בקשה מספר 25-002, רשות לניצולי שואה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 26-001, המשרד להגנת הסביבה. << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> אגף התקציבים. פנייה מספר 26 נועדה להעברת עודפי קורוניה משנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022 בסך של 13 מיליון ו-500 אלף שקלים. הפנייה היא בתכנית 25-12-01. כל הפנייה היא בתכנית הזאת. העודפים המבוקשים בתכנית זו הינם עודפי תכנית האצה בעקבות הקורונה במסגרתה הוקצה תקציב לפרויקטים של טכנולוגיות וייעול. חלק מהפרויקטים לא יצאו לביצוע בשנת 2021 ועל כן מתבקשת העברת העודפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רואה בתקצוב שיש כאן תכנית לצמצום זיהום האוויר. אתם לוקחים מכאן לקורונה?: << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> לא. זאת היא תכנית שכוללת פעולות אחרות של המשרד. יש תקנה ייעודית, תקנת קורונה, שהיא מופרדת מהתקציבים הרגילים. מה שכתוב בתיאור התכנית זה קשור לפעילויות אחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאן אתם לוקחים עכשיו את הכסף? יש כאן פרויקטים טכנולוגיים וייעול רגולציה. תכל'ס, מה אתם עושים בזמן הקורונה בנושא של הגנת הסביבה? << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> הפרויקטים שמדובר עליהם כאן אלה פרויקטים בשיתוף רשות החדשנות שתומכים בכל מיני מיזמים לפיתוחים טכנולוגיים לסביבה. אם תרצה, קרן מהמשרד להגנת הסביבה יכולה להרחיב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, קיבלת תשובה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא קיבלתי תשובה, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 26-001, המשרד להגנתה סביבה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 30-001, משרד הקליטה. << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> משרד האוצר. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי קורונה בסך של 3 מיליון ו-79 אלף שקלים לתכנית מינהל ואמרכלות. נוצרו עקב התקשרויות עם נותני שירותים בתחום התעסוקה ואבטחת מקבצי הדיור לקשישים של המשרד אשר טרם דווחו במלואם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתם ממשיכים את האבטחה? יש עדיין אבטחה? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת בקרת כניסה? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בודקים תו ירוק בכניסה? << אורח >> דניאל בלנגה: << אורח >> אני לא בטוח. אריק אוזן נמצא ב-זום והוא יוכל לענות. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> שלום. משרד העלייה והקליטה. לשאלתך היושב ראש, נעשית בקרה בעיקר בנושא של הגבלת הנכנסים במקבצי הדיור מבחינת הגיל, הילדים, לא יהיו יותר מדי שוהים בבת אחת. זה יותר עניין של סדרנות מאשר אבטחה בפועל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ראיתי שאתם רושמים מי נכנס ומי יוצא. נכון? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כן. לפי הבנתי, כן. יש איזשהו רישום. מנסים כמה שיותר לשמור על מעקב של כל הנכנסים למקבצי הדיור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפנייה נאמר שיש כאן התקשרות עם נותני שירות בתחום התעסוקה. מה זה תחום התעסוקה? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אתן לך אחר כך הרצאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה לדעת מה נאמר בפנייה הזאת. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> קול קורא שפרסמנו בזמנו שמטרתו העיקרית היא לסייע לאנשים שאיבדו את עבודתם בגלל הקורונה או שנדרשים לעשות הסבה מקצועית או שדורשים איזשהו סיוע כדי לחזור למעגל העבודה המלא בהתאם לכישורים שלהם. זאת הפעילות הספציפית שניתנה לאוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם עושים את זה דרך חברות? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> הוצאנו קול קורא והיו כמה חברות, בעיקר עמותות. מופעלים כאן שני גופים, אחד שמתמקד ביוצאי אתיופיה, והשני, שם עיקר העודף שמיועד לאנשים עם כישורים טכנולוגיים, מהנדסים וטכנאים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך מינהל ואמרכלות, כשהתכנית היא בכלל פעילויות הכרוכות באחזקת המשרד והפעלתו קשורה לאבטחת מקבצי הדיור או להתקשרויות עם נותני שירותים בתחום התעסוקה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בפעם המאתיים, כל תכנית שואלים את זה ומסבירים שוב. מדובר בתכנית תקציבית שיש לה שם מסוים, בתוכה יש מלא תקנות. אלה חלק מהתקנות שנמצאות שם וגם התקציב הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מנסה להבין איך תקנה שקשורה לאבטחת מקבצי דיור קשורה למינהל ואמרכלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אומר לך שבגלל שמדובר בתקציב קורונה, שם שמו את הכסף ומשם מתקצבים את התכניות. זה לא משנה מה שם התכנית. זה פשוט מקור תקציבי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חבל שזה לא משנה. מה זה התוהו ובוהו הזה? כך אתה תתנהל כשתהיה שר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התוהו ובוהו הזה קיים עוד בשנת 2003 עת ראש המפלגה שלך היה שר האוצר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד פעם ביבי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה מתרעם על דברים שהם לא רלוונטיים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מתרעם על כך שיש כאן משהו שלא קשור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי התעסוקה, אתה אומר שזה נעשה על ידי כל מיני עמותות או חברות. אני מבקש לדעת האם יש לכם נתונים כמה היו בתכנית וכמה הגיעו לידי השמה, שזה בעצם מדד להצלחה. גם כמה נשארו עד הסוף? אם נשרו כמה, בסדר, נשרו אבל אלה שהגיעו עד הסוף, כמה הם? וגם כמה הגיעו בסופו של דבר להשמה? << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> אני אבקש מהאגף המקצועי ואני אעביר את התשובות לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מבקש להעביר את זה בכתב. << אורח >> אריק אוזן: << אורח >> כן. כמובן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 30-001, משרד העלייה והקליטה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 33-001, משרד החקלאות. << אורח >> גלעד קצב: << אורח >> שלום. אגף התקציבים, משרד האוצר. פנייה מספר 33-001 נועדה להעביר עודפי קורונה משנת 2021 לשנת 2022 לפי החלוקה הבאה: תכנית תקציבית מספר 33-02-02 – 300 אלפי שקלים למינהל מחקר החקלאי עבור השקעה בטכנולוגיות חקלאיות לפי החלטת ממשלה 326. תכנית תקציבית מספר 33-06-02 - 38 אלף ו-564 אלפי שקלים עבור השקעה בטכנולוגיות חקלאיות לפי החלטת ממשלה 326 ועבור תכנון תשתיות ניקוז להגנה על... << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חוזרים בשעה 13:19. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:14 ונתחדשה בשעה 13:19.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מחדש את הדיון. אנחנו מצביעים על 33-001, משרד החקלאות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. אנחנו מדלגים על תעסוקה כי הבקשה התקבלה ביום חמישי. נדון בה מחר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רציתי לדבר על כך שצריך לקחת חלקים בממשלה להכשרות מקצועיות שלא ייקרו לנו את כל המשק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשאיר משהו למחר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא השארתם משהו אחד שלא עלה. לא צריך הכשרה מקצועית לשר האוצר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בקשה 37-001, משרד התיירות. << אורח >> נעם דן: << אורח >> שלום. רפרנטית תיירות, אגף התקציבים. הפנייה התקציבית מעבירה עודפים בסך של 16.8 מיליוני שקלים ליתרת התקציב שלא בוצע בשנת 2021 לשנת 2022, מתוכם 11.8 מיליוני שקלים עבור תכנית הסיוע למלונות אשר מתבססת על פגיעה משמעותית במחזור ביחס לשנת 2019 עבור מלונות שההכנסות שלהם בעיקר התבססו על תיירות נכנסת וכן 6 מיליוני שקלים עבור אירועים בעיר אילת וחבל אילות לפי החלטת ממשלה 105. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאנחנו מדברים על ענף המלונאות, זה לשפות אותם על מה שהיה בקורונה? << אורח >> נעם דן: << אורח >> בדיוק. זאת תכנית הסיוע למלונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על איזה מלונאות אנחנו מדברים? זאת לא התיירות הנכנסת אלא זאת התיירות הפנים ארצית. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> אני אשמח להסביר. תקציבאית משרד התיירות. הפעימה הזאת והפעימה השלישית כאשר בפעימה השלישית היה תנאי של תיירות נכנסת, משקל של 25 אחוזים תיירות נכנסת במחזור של 2019. זאת אומרת, לא כל מלון. מלון שלא היו לו 25 אחוזים תיירות נכנסת מהמחזור בשנת 2019, לא היה יכול להגיש לפעימה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראינו שיש מלונות שהפקיעו מחירים. אנחנו מכירים את התופעה הזאת ואתם הולכים ומשפים אותם ומפצים אותם. הם את הציבור האזרחי שלחו בקיץ ואחר כך בחגים והם לא שיפו אותם אלא הרימו את המחירים. האם יש לכם מחשבה בעניין הזה, אולי לא לשפות אותם? << אורח >> קרן שפר: << אורח >> עברה החלטת ממשלה שנועדה להאריך את תקופת הסיוע מחודשים יולי עד דצמבר 2021 בגין התקופה הזאת. זה בין השאר יהיה מחולק לרבעונים והרבעון של הקיץ - שאנחנו יודעים שבאמת מלונות הרוויחו בו יפה – לא יקבלו סיוע. תהיה ירידה של 40 אחוזים. כבר העלינו את הירידה בהכנסות בשיעור של 40 אחוזים. מי שלא הוכיח ירידה של 40 אחוזים, לא יהיה זכאי. אנחנו לא יכולים לשלוט במחירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל, אפשר לשלוט. רמה התחרותית, אני חושב שאפשר לשלוט כמו שיש שליטה בדברים אחרים. השאלה אם אנחנו רוצים להיכנס ולהתערב. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> זה שוק חופשי. צריך להגדיל היצע ולקוות שהגדלת ההיצע תוריד מחירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התיירות הנכנסת, אנחנו שומעים וזועקים את זעקתם גם של מורי הדרך וגם בכלל של התיירות הנכנסת, איזה פיצוי יש כאן לאותם מורי דרך? אנחנו יודעים ששמו אותם כנאמני קורונה בבתי הספר. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> כאן אלה עודפים בגין 2021. במסגרת החלטת ממשלה שדיברתי עליה שהאריכה את תקופת הסיוע לבתי מלון, הכנסנו גם סיוע למארגני תיירות נכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה לא נמצא כאן. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> לא. אלה כרגע עודפים. כפי שנעם ציינה, יש בגין אירועים של אילת לפי החלטת ממשלה 105 שקיבלו סיוע באירועים – זאת החלטה עוד מ-2020, על 2021-2020, על אירועים באילת ועל המלונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האירועים באילת ואילות, שם כמשרד עשיתם או שנתתם לרשויות? << אורח >> קרן שפר: << אורח >> יש ועדה שמשותפת למשרד התיירות ולמשרד האוצר. הרשויות הגישו בקשות לאירועים ואנחנו בחנו אותם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שתי הרשויות ספציפית. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא הסתכלתם למשל על טבריה? ראינו החלטה במשרד הפנים. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> בהחלטת ממשלה לגבי טבריה, שם הוחלט שמשרד הפנים יבצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל שם אילת כן הייתה. זה משהו אחר. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> לא. זאת החלטה ייעודית מספר 105 לאילת ולאילות. זה לא קשור להחלטת ממשלה על טבריה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, זאת החלטת ממשלה נטו על אילת ואילות. << אורח >> קרן שפר: << אורח >> בדיוק. מספרה 105. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבנתי. התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התייעצות. חוזרים בשעה 13:29. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:24 ונתחדשה בשעה 13:29.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 37-001, משרד התיירות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. אנחנו רוצים לעבור נושא. אנחנו צריכים להצביע על צו תעריף המכס. בקשה מספר 38-001, משרד הכלכלה והתעשייה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אגף התקציבים. הפנייה נועדה להעברת עודפים בסך של כ-395 מיליון שקלים משנת הכספים 2021 לשנת הכספים 2022. העודפים בפנייה זו כוללים את כלי הסיוע שהפעילו משרד הכלכלה ורשות החדשנות לצורך סיוע לעסקים בתקופת הקורונה וכן את פעילות הקרן בערבות מדינה שמפעיל החשב הכללי. עיקר העודפים הם עודפים שהם מחויבים. מה שקורה זה שמשרד הכלכלה נותן לעסקים זכאות למענק, העסקים צריכים לממש את הזכאות שלהם באמצעות, אם זה רכישות של ציוד ומכונות או אם אלה דברים אחרים, ואז הם מגישים למשרד את הבקשה לקבל את הכסף והם מקבלים את הכסף המזומן אל מול הגשת הבקשה. לכן העודפים שמועברים, רובם עודפים של בקשות שעוד לא התקבלו מעסקים. לצד זה יש עודפי ארנונה, כמו שהצגנו בבקשה הקודמת של משרד הפנים, ויש עודפים בקרן ערבות מדינה שאלה עודפים שרובם עוד לא מחויבים כי הקרן פעילה והם נועדו לטובת המשך פעילות הקרן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שאלה ראשונה. מה קורה עם העסקים היום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. שאלה לעניין ההעברה בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לעניין ההעברה. האם ההעברה הזאת כוללת גם צפי לפיצוי לעסקים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> התשובה היא לא. מדובר בעודפי תקציב לשנת 2021. אני עונה לך. עוד שאלות. זה לא רלוונטי לתכנית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה רלוונטי מאוד להרבה אנשים שמקשיבים לך. מה יש לך לומר לעסקים שעכשיו קורסים ולא מפצים אותם? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם היית בתחילת הדיון, היית שומע. אנחנו ממשיכים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסעיף 3, בתכנית מתקיימת פעילות הקרן בערבות מדינה שעדיין פעילה. אני מבין שמדובר בקרן להלוואות לעסקים בערבות מדינה. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דיברנו כמה פעמים, אדוני, על כך שהקרן הזו לא מממשת את המטרות שלה, שהבנקים בוחרים להשתמש בערבות המדינה ולתת לעסקים שגם כך היו מקבלים בלי ערבות המדינה, בריביות טובות יותר שהבנקים נותנים. בשבוע שעבר היה דיון בוועדת הכלכלה בו דיברו על כך שבשיתוף עם בנק ישראל הקימו מנגנון פיקוח על הלוואות ייעודיות כאלה, מקרנות כאלה, שיוכלו לפקח ולראות מי באמת מקבל אותן. אני מבקש לדעת האם יש לכם נתונים לגבי כמות העסקים שסורבו לבקשה להלוואות מהקרנות האלה? גם מהקרן בסיכון גבוה וגם מהקרן הרגילה. והאם אתם לא חושבים שצריך להחיל איזה מנגנון פיקוח על העניין הזה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אני אתחיל מהסוף. יש לנו מנגנון פיקוח. יושבים נציגים של החשב הכללי בוועדות האשראי של הבנקים ותפקידם לסייע להעביר בקשות. בעבר היה נציג של המדינה לבדוק שהבנקים עשו חיתום כראוי. עיקר התפקיד שלהם כיום הוא לוודא שלא נדחות הלוואות מסיבות לא ענייניות וככל הניתן לאשר כמה שיותר בקשות לעסקים. זה מבחינת הפיקוח. אני לא מכיר את הדיון עם בנק ישראל, כך שאני לא יודע להתייחס אליו. אני יודע להגיד איזה כלי מפעיל החשב הכללי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה היה דיון על קרן אחרת שלא קשורה לקורונה שמיועדת להלוואות דווקא למסורבי אשראי ושם דיברו על כך שהקימו מנגנון פיקוח לוודא באמת הכסף ילך לאותם מסורבי אשראי ולא לכאלה שלא צריכים את הקרן. כאן אנחנו יודעים שהיו המון פניות שלא נענו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלמה, אני רוצה לחזק אותך. היו מקרים בהם בכלל הפנייה לא הוגשה בגלל שהעסקים היו מגיעים לבנקים והבנקים היו אומרים אל תגיש, אתה לא עומד בקריטריונים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עוד יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה עוד יותר מכעיס. הייתה גם קרן ייעודית לעסקים בסיכון. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה מצבה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> היו שלוש קרנות. האחת, מסלול כללי לעסקים רגילים. נתנו שם הלוואות בהיקף של כ-21 מיליארד שקלים ל-64 אלף עסקים. הקרן במסלול מוגבר, ניתנו בה הלוואות בכ-2.7 מיליארד שקלים ל-6,300 עסקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מתוך כמה שהוקצה לה? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> נמצא ב-זום גל לנדו מהחשב הכללי והוא יודע להרחיב יותר ולומר כמה אושרו וכמה נדחו. אני אומר שלדברים שהעליתם לגבי הפיקוח, בהתחלה הקרן הייתה צריכה להתמודד עם עשרות אלפי בקשות כבר בהתחלה והשלב הראשון היה דווקא להסיר את כל הפיקוח ואת כל הבירוקרטיה שאנחנו עושים בדרך כלל כדי לאפשר לכמה שיותר עסקים. ברגע שנכנסנו למצב של שגרת קורונה, החזרנו את הכלים הרלוונטיים שנועדו, כמו שאמרתי, לסייע לעסקים לקבל את ההלוואות. לא החזרנו את כל הכלים שהם מבצעים את החיתום ואת הבירוקרטיה. נעשה שיפור לאורך הזמן בקרן. אם רוצים להרחיב לגבי אחוז האישורים, גל לנדו נמצא ב-זום והוא יוכל להרחיב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היום העסקים יכולים עדיין להגיש לאותה קרן בגלל בעיות של מחזור? אותו סעד שנתנו לעסקים קיים גם היום בשוטף? העסקים יכולים לקבל עכשיו מסר מהוועדה הזו, מכם, שיכולים לנסות להגיש לקרת בסיכון גבוה ויש עכשיו פיקוח שהבקשות לא יידחו סתם? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. אני יכול לומר שבחודשיים האחרונים הוגשו כאלף בקשות, זאת אומרת שהקרן עוד פעילה ועסקים עוד ניגשים בכל המסלולים, גם במלול הכללי וגם במסלול המוגבר. המסלול המוגבר כמובן כולל ערבות הרבה יותר גדולה בדיוק לאותם עסקים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ב-65 אחוזים. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> ב-60 אחוזים על התיק ו-95 אחוזים – אני מקווה שאני לא טועה ואם אני טועה, גל יתקן אותי – על ההלוואה עצמה. כל הדברים האלה פתוחים ועסקים יכולים לגשת.. כמו שאמרתי, יש נציג של החשב הכללי בוועדות האשראי כדי לסייע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נשמח לדעת אם יש נתונים לגבי כמה בקשות נדחו לפחוות בחודשים האחרונים. אנחנו יודעים שנדחו הרבה יותר לפני כן, כאשר כנראה לא היה את הפיקוח הזה. עכשיו, כשיש פיקוח, עד כמה הוא אפקטיבי? << אורח >> גל ברנס: << אורח >> אם אפשר להעלות ב-זום את גל לנדו. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> שלום. אני מנהל את מחלקת ערבויות מדינה בחשב הכללי. לשאלה שנשאלה. בחודשים האחרונים באמת החזרנו את ועדות האשראי לפעול. בעצם יושב בוועדה נציג ציבור שמוודא ומשתתף בקבלת ההחלטות של הבנק. הוא עוזר ובאמת אנחנו יכולים כך לפקח ולראות שהבנק לא גובה סתם ולפעמים אנחנו אפילו עושים חיתום מטעמנו, חיתום עצמאי, כדי לשים קונטרה אל מול עמדת הבנק בנושא הזה. בסוף זאת תמיד החלטה אם להעמיד אשראי או לא להעמיד אשראי היא החלטה של הבנק ואנחנו לא יכולים לחייב אותו להעמיד אשראי. בחודשים האחרונים, עד גל האומיקרון, היו יחסית יותר דחיות כי המצב במשק היה טוב והקרן לא נועדה לתת מענה להלוואות רגילות שעסקים רוצים. אנחנו ממוקדים בעסקים שנפגעו בגלל הקורונה ובגלל הגבלות שונות בפעילות. מאז גל האומיקרון אנחנו באמת רואים גידול קל, לא דרמטי, בבקשות אבל הקרן פתוחה ונותנת מענה. אנחנו עוקבים ומסייעים לעסקים שיש להם קצת קשיים עם הבנקים. לגבי המסר שאתם רוצים להוציא מהוועדה, אני יכול להגיד שהרבה פעמים נתקלנו באמירה שעסקים לא מגישים בקשה כי הם דיברו עם הבנק מאחורי הקלעים והוא אמר שאין טעם להגיש וכולי. אני אומר לעסקים תגישו. אני יכול לעקוב אחרי הבקשה רק אם מגישים אותה והיא נדונה בפרוצדורה ובצינורות של התהליך שלנו. אז אני יכול לפקח ולהבין האם הדחייה הייתה מוצדקת או לא ולנסות לסייע. עסקים שלא מגישים בהתחלה, הם לא במגרש אצלנו. אם הם לא הגישו בקשה, אנחנו לא מכירים אותם לא מודעים להם. לכן חשוב שיגישו. הקרן פתוחה. אני אומר לסיום שהחשב הכללי ושר האוצר אישרו ממש בשבוע שעבר אפילו הקלה בקרן ובעצם אמרו לעסקים שיגישו למסלול המוגבר גם אם הם חושבים שהם הולכים להיפגע ברבעון הראשון של 2022. עסקים שמתבססים על צבר הזמנות מראש, אם אלה אירועים, תיירות, תרבות וכדומה. עסקים שיכולים להראות שברבעון הראשון של 2022 הם ייפגעו, הם יכולים על בסיס זה לגשת למסלול המוגבר. זו הקלה שלא הייתה לפני כן. הקרן פתוחה עבורם וממשיכה לפעול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. שתי שעלות. חוץ מלפקח על כך שלא דוחים סתם, אתם גם מפקחים על כך שלא מאשרים קרן בערבות מדינה גבוהה, עסקים שיכולים לקבל בערבות רגילה בקרן הרגילה. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> כן. הוועדות בודקות. יש עסקים שנדחים על כך שאנחנו לא מזהים צורכי אשראי. אנחנו אומרים שזה עסק חזק, זה עסק טוב, זה עסק עם מקורות ואנחנו לא רוצים לבזבז את משאבי ערבות המדינה עבור עסקים שהם לא צריכים את הכלי שלנו. אנחנו באמת מוכוונים לעסקים שבלי הקרן הם לא היו יכולים לקבל את ההלוואות האלה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמה בקשות נדחות? אתה אומר שאתם לא יכולים להכריח את הבנק אבל אל תשכח שאתה נותן כאן ערבות חסרת תקדים. 60 אחוזים מהתיק הכולל, זה אומר שהבנקים כנראה לא יפסידו שקל מכל הסיפור הזה, גם אם ייתנו לעסקים בסיכון מאוד מאוד גבוה. כמה בקשות אתם מאפשרים להם לדחות? איפה אתם שמים את הגבול? כמה נדחו בחודשים האחרונים? << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אנחנו לא יכולים לחייב את הבנק. אנחנו לא יכולים לשים להם גבול בנושא הזה. זה כסף שלהם. כך המערכת עובדת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא, זה כסף שלנו. אנחנו משלמים את הערבות הזאת. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> נכון אבל הם חשופים לסיכון גם במסלול המוגבר כי אנחנו ערבים בחלק מסוים לכל הלוואה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> 95 אחוזים. << אורח >> גל לנדו: << אורח >> אני אגיד שאחוז האישורים הממוצע במסלול המוגבר עומד עלב ערך 65 אחוזים ברמת בקשה – אני רגע מחדד – אל מול בערך 70 אחוזים, קצת פחות מ-70 אחוזים, ברמת עסק. יש עסקים שהגישו כמה בקשות ויכול להיות שהבקשה השנייה שלהם נדחתה אבל הראשונה אושרה. אם סופרים את זה ברמת עסק, זה בערך קצת פחות מ-70 אחוזים. ברמת בקשה, זה 60 וקצת אחוזים. זה המסלול המוגבר. המסלול הכללי, אחוז האישורים הוא קצת נמוך יותר ועומד על כ-57 אחוזים. אני כן רוצה לומר כאן משהו חשוב על אחוז האישורים. בחודשים, מאז מארס 2021, אז מדינת ישראל הייתה באחוז גבוה של חיסוניות, המשק חזר לפעילות מאוד מאוד אינטנסיבית והקרן המשיכה לפעול. היו עסקים רבים שהמשיכו לבקש הלוואות מהקרן ונדחו בדיוק בגלל העניין שלא היה להם צורכי אשראי. הם היו עסקים טובים מדי, עסקים שבשלב הגדלת פעילות ולא לשם זה הקרן נועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה על תכנית 38-40-01. החיבור בגז. אנחנו יודעים בצפון הארץ עדיין לא חוברו המפעלים לגז. נראה לי שזה היה פה עת עליתם ואמרתם שזה יהיה. יש מפעלים ששילמו ממיטב כספם ועדיין לא חוברו לגז. מתי אתם חושבים לחבר אותם? אני מדבר על מפעל בקריית שמונה, אם אני לא טועה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> זה היה על בית שאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, סליחה. בית שאן. אתם עושים העברות עודפים אבל בסופו של דבר הם לא מצליחים להיות מחוברים לגז. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> זה יותר נושא של משרד האנרגיה. זה לא נמצא בפנייה. זה נמצא בתכנית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי ראיתי בתכנית שזה נמצא. << אורח >> גל ברנס: << אורח >> כן. אני מסביר. בעבר ניתנו מענקים למפעלים שהתחברו לגז טבעי. זה נמצא בתיאור התכנית. זה לא בפנייה. אני כמובן יכול להעביר את השאלה למשרד האנרגיה ולבקש מהם לעדכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לוח זמנים, מתי התכנון לחבר. חוזרים להצבעה בשעה 13:57. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:52 ונתחדשה בשעה 13:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו מצביעים על בקשה מספר 38-001, משרד הכלכלה והתעשייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבקשה אושרה. ינון אזולאי נמנע. בקשה מספר 52-001, משטרה ובתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לך לא לקיים היום את הדיון הזה כי אנחנו נעבור את גבול של השעות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איזה דיון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על הפנייה הזאת. יש לי כמה שאלות. אנחנו נתעכב איתם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין בעיה. בסדר. << אורח >> אביה פרון: << אורח >> צוהריים טובים. משרד האוצר. הפנייה נועדה להעביר 29 מיליון ו-910 אלף שקלים לסעיף הפיתוח, מהעודפים לסעיף הפיתוח של המשטרה ושירות בתי הסוהר. זה לא השוטף. יש 54 אלפי שקליםך שמועברים לשירות בתי הסוהר בהקשר של התאמת האגפים לקורונה, דברים שהתחילו בשנה שעברה וצריך להשלים את התשלום עליהם ו-29 מיליון שקלים, כמעט 30 מיליון שקלים, לבניית תחנות במגזר הערבי, חלק מהחלטת ממשלה 852. אלה דברים שהתחילו בשנה שעברה וממשיכים. בינוי לוקח זמן ולכן צריך להעביר את העודפים כדי להשלים את הבינוי הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסתכל על תכנית מספר 52-40-01, התאמה של בתי הכלא, ואני מבקש משירות בתי הסוהר לומר לי מה זה אומר. אנחנו יודעים שלמשל בנושא הביקורים, עדיין מתעללים בילדים שלא נותנים להם להיכנס לבקר את ההורים, את האבות שלהם או האימהות שלהם. תאמרו לי בבקשה מה זה התאמה ברמה של האסיר ואחר כך נדבר על ההתאמה ברמה של המשפחה. << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> מנהל תחום בכיר, תקציבים, המשרד לביטחון פנים. מבחינת התאמה, זאת בעצם עמידה בצורכי הקורונה של אחזקת אסירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> התאמה. תנאים פיזיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי לא לקחתם והוצאתם אותם מתא אחד לתא השני והרחבתם את תנאי המחיה שלהם. תנאיט המחיה, זאת סוגיה בפני עצמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה בדיוק התכנית? מה זה אומר. << אורח >> ליאור נוריאל: << אורח >> אם רוצים תשובות שהן הרבה יותר מפורטות, נמצא אתנו ב-זום נציג שירות בתי הסוהר. הוא יוכל לפרט יותר לעומק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בבקשה. תעלו אותו. פעם מישל היה מגיע לכאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהעברות הוא מגיע. בעודפים זה קטן עליו. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אני מכבד קלה כבחמורה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה בדיוק התכנית של התאמה להתמודדות מול נגיף הקורונה. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> אני אסביר. קודם כל, זה מפתיע. אני אומר את זה בהלצה אבל יש 30 מיליון של המשטרה ויש 54 אלף שקלים של שירות בתי הסוהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חכה עם המשטרה. עוד לא הגענו לזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ינון, זה 54 אלף שקלים. אתה ראית את זה? את הסכום ראית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אצל האסירים מלשין זה לא דבר טוב. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> התאמת האגפים, רק לסבר את האוזן לגבי הסכומים. בשנתיים הקודמות השקענו סדר גודל של כ-4 מיליון שקלים על התאמת אגפים. המשמעות היא בניית אגפים, או יותר נכון התאמת אגפים לצרכים של הקורונה. זאת אומרת, אם יש עכשיו אסיר שהוא מאומת, אנחנו כמובן לא נשאיר אותו באגף יחד עם אסירים שאינם מאומתים. לכן ייעדנו אגפים מבודדים עבור מאומתים לקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאתה מייעד אגפים מיוחדים לקורונה, אתה מצמצם את אזור המחיה של האחרים? << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> לא עשינו את זה על חשבון צמצום תנאי מחיה של אסירים אחרים אלא לקחנו אגפים שהיו אמורים להיכנס לשיפוץ, דחינו את השיפוץ והקמנו את האגפים האלה לטובת צורכי הקורונה. לסבר את האוזן. מדובר ב-54 אלף שקלים שכמו שאמרתי זה סכום מאוד נמוך ביחס לתכנית הכוללת. השקענו כ-4 מיליון שקלים. כבר ביצענו את התאמת האגפים כך שזה סך הכול עניין של תשלום לספק שעדיין לא הגיע. הוא הגיע בימים אלה ואנחנו צריכים לשלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו אמרתי לך, דין פרוטה כדין מאה ולכן אנחנו שואלים גם על ה-54 אלף שקלים. לגבי המשפחות שלא מבקרות, אתם לא עושים שם התאמה? אולי להוסיף לכם עוד 54 אלף שקלים ותעשו גם התאמה למשפחות שיבקרו את האסירים גם בתקופת הקורונה? אנחנו יודעים שיש בעיה עם ביקורי האסירים. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> לגבי הסוגיה הזאת, כמו שאמרת היא סוגיה נפרדת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. לא נפרד. אם יש לך כסף לקורונה, תשים גם את זה. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> להתאים את מה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> להתאים את ביקורי האסירים לקורונה. יש לך כל מיני מחסומים כדי להיכנס. אנחנו יודעים שאתה מגיע היום עם כל הפלסטיקים האלה, אז תעשה גם את זה שם. לא יודע מה. אתם יודעים מה לעשות. לא אני. << אורח >> מישל בטאשווילי: << אורח >> ההנחיות שאנחנו מקבלים הן הנחיות שמגיעות ממשרד הבריאות. אני אומר לך את האמת, אני לא מתמצא בפן הרפואי. אני יכול לבדוק את זה ככל שתרצה אבל אנחנו לא מקבלים את ההחלטות האלה על דעת עצמנו. יש הנחיות של משרד הבריאות ואנחנו נסמכים על ההנחיות האלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים איתך שאתה לא משרד הבריאות אבל אם אתה יודע לענות לי כאן ואומר לי שהיו 4 מיליון שקלים בשביל כל תקציב הקורונה ואתה מבודד אסירים בקורונה, אז אני מבין שאתה כן יודע מה אתם רוצים. הייתה צריכה להיות שאלה למשרד הבריאות מה אתם צריכים לעשות על מנת שהאסירים יקבלו ביקורים ויראו את הילדים שלהם. הרי הפגיעה היא בילד ולא באסיר עצמו. אם אתה רוצה לפגוע באסיר זה משהו אחר, אבל הפגיעה כאן היא בילד. המלחמה כאן היא על הילד שצריך לראות את אבא שלו ולא משנה כרגע מה אבא שלו עשה, אלא אם כן מדובר באסירים שאתם לא רוצים שיגיעו אליהם וזה משהו אחר. יש אסירים שזכאים לביקורי הילדים והמשפחות שלהם ואתם עדיין לא מצאתם פתרון בגל החמישי לאותם אסירים ומה יעשו הילדים שלהם שצריכים לראות את אבא שלהם. תגיד לי אם פעם אחת שאלתם את משרד הבריאות מה אתם צריכים לעשות כדי להכשיר את המקום לביקורי משפחות האסירים. אני לא חושב שאפילו פעם אחת הייתה שאלה כזאת למשרד הבריאות ואם הייתה שאלה כזאת, הייתי רוצה לראות את התשובה של משרד הבריאות. אני אומר לך מבדיקה שעשיתי שלא היה דבר כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מישל, אני מבקש שתבדקו את הסוגיה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת לא פעם ראשונה. דיברנו על זה לפחות ארבע או חמש פעמים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כאן אני שומע את זה פעם ראשונה. על הביקורים? אני לא זוכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי המשרד לביטחון פנים. מישל ביקש שאני אשאל אתכם כמה שאלות. אתה מלשכת השר? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי שירות בתי הסוהר יעזור לשר לביטחון פנים, אני הגשתי שאילתה לשר לביטחון הפנים וביקשתי לדעת כמה חברי כנסת ביקשו ביקורי אסירים בשנתיים-שלוש האחרונות, כמה בפועל אושרו ומי הם חברי הכנסת שביקשו ולאו דווקא חברי כנסת אלא גם נושאי תפקידים. זאת הייתה השאילתה שלי. אל קיבלתי תשובה עליה. השאילתה הוגשה לפני למעלה מחודש. אני חושב שהשר לא עומד בזמנים ואני מבקש ששירות בתי הסוהר יעזור לו לתת את התשובות. אני לא פונה ישירות לשירות בתי הסוהר אלא נאי עושה את זה בדרך המקובלת אבל אני חושב שכנראה שירות בתי הסוהר לא מיודע לזה. אני מבקש לעניין אותו שאילתה, אולי הוא לא זוכר אותה כי הוא לא הכיר את חיים מזרחי והוא אולי לא מכיר את השאילתה שלי. לתכנית 52-50-01ל. אנחנו רואים שבתכנית הזאת אתם רוצים לעשות כל מיני מערכות מחשוב. הקמה ושיפוץ של תחנות המשטרה זה דבר טוב למגזר הערבי אבל במערכות מחשוב גם ה-NSO גם נמצא? הפגסוס נמצא כאן בתקציב. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חושב שיש הבדל בין תיאור התכנית לבין... תיאור התכנית נמצא גם טכנולוגיות אבל העודפים הספציפיים המדוברים בפנייה הזאת הם של תכניות הבינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל כשאתם מתקצבים זה סך הכול נמצא כאן בתקציב הזה של המשטרה, נמצא גם בתכנות האלה כשאנחנו מדברים על תוכנות הריגול שאתם משתמשים בהן? << אורח >>קריאה << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> << אורח >> תוכנות ריגול? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תוכנות ריגול. זה לא משהו אחר. << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> מה שנמצא בתכנית הזאת, זה כל ההתעצמות של משטרת ישראל. תוכנות אחרות שקונים אותן ומשטרת ישראל משתמשת בהן נמצאות בתכנית 07. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתם בעצם רוצים כאן בעודפים? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> העודפים הללו משמשים לתכנית 852 של בניית תחנות במגזר הערבי. הכספים התקבלו בשנה שעברה, רובם בסוף השנה, ומטבע הדברים של תהליכי בינוי הם לוקחים זמן. אנחנו מבקשים להמשיך את התכנית הזאת ולהמשיך לבנות את התחנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בפעם הקודמת שהיינו כאן בהעברות דיברתם כאן פחות על בינוי ויותר על שיפוץ, אם אני לא טועה, שחלק מהכסף מיועד לזה. כמה תחנות חסרות לכם בבינוי שאתם הולכים לשלם עליהן מהעודפים האלה? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> הכספים שהיו בפעם הקודמת נגעו, חלקם, לבנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. אני מדבר איתך על הפעם הזאת. על כמה תחנות מדובר? תחנות חדשות או שיפוץ? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> מדובר על 5 תחנות חדשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה מצבן כרגע? << אורח >> אברהם חסדאי: << אורח >> רובן בחיזוק ויש גם בנייה של תחנות. למשל כפר כנא, יש גם את הבנייה הזמנית שבונים לתחנה וגם את בניית הקבע. יש הרחבה של תחנת טירה. יש את חיזוק מורדות החרמון, חיזוק של טובה זנגריה, כפר קאסם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התייעצות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו לא נצביע על ההעברה הזאת היום. נצביע עליה מחר. אנחנו חייבים לעבור לנושא אחר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:07. << סיום >>