פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
06/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 384
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום חמישי, ו' באדר התשפ"ה (06 במרס 2025), שעה 12:00



סדר היום:
 << הצח >> פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר



מוזמנים: 
	ורד בכר
	–
	מנהל תחום בכירה שומה, משרד האוצר

	איילת הלר
	–
	רפרנטית מגזר ציבורי אג"ת, משרד האוצר

	נטעלי כהן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	חנן לזימי
	–
	סגן לממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	סמדר פרידמן
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	אדם בלומנברג
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז 

רישום פרלמנטרי:
רוני סלומון, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> פרק ז' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024,  מ/1822 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, ו' באדר התשפ"ה, ו-06/03/2025 לספירתם. אנחנו עכשיו נדון בפרק ז' – הקפאה והפחתה של דמי הבראה של שנת 2025, מתוך הצעת חוק התייעלות הכלכלית. תיקוני חוקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025, התשפ"ה.

מישהו רוצה להגיד משהו או שהיועץ המשפטי יתחיל להקריא?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש לכם תיקון פה נכון? בנוגע לסעיפים שכבר קראו.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אולי תציגו את התיקון ואז נמשיך את ההקראה?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

איילת הלר מאגף תקציבים. אולי נטעלי היועצת המשפטית תשלים, אבל מה שעלה בדיונים הקודמים הוא שישנם עובדים שדמי ההבראה שולמו עבורם כבר בחודשים ינואר-פברואר, או מרס, כלומר לפני שהחוק יחול ולכן הכנסנו פה תיקון שמגלם את האופן בו פעם אחת יביא עליהם את הפחתת דמי ההבראה ומנחה את המעסיקים איך לפעול בהפחתה עצמה ובאיזה אופן לבצע את ההפחתה וגם להעביר את סכום החיסכון. מציעה שנקריא את הסעיף.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

זה אומר שמעסיקים ששילמו לפני שהחוק יכנס לתוקף את מלוא דמי ההבראה עבור העובדים – תהיה הפחתה בחודש יולי מהשכר של אותם עובדים ששולמו להם דמי ההבראה. זו הכוונה?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

נכון, כן. דמי ההפחתה יופחתו במשכורת חודש יולי או בגמר חשבון, כלומר אם עובד סיים העסקה מוקדם מחודש יולי, זה יופחת מהמשכורת האחרונה. כמובן כפי שזה חל על שאר העובדים – בהתאם לכמות החודשים שהוא עבד אצל המעסיק ובהתאם לחלקיות המשרה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

וזו תופעה נפוצה? זאת אומרת, קיבלתם דיווחים על כך שמעסיקים התחילו לשלם דמי הבראה?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >>   

אני חושבת שרשות המיסים יוכלו להשיב על זה.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 	

אין לנו אינדיקציה עד כמה התופעה נפוצה. אנחנו כן יודעים שבמהלך השנה שעברה פנו אלינו לא מעט בתי תוכנה עם הרבה מאוד שאלות סביב יישום החוק הזה ואחת השאלות שהגיעה מהם היא סביב תשלומים שהסתיימו בינואר, פברואר, כלומר טרום תחולת החוק ולכן אנחנו רואים לנכון להעלות את זה כבר עכשיו לגבי ינואר פברואר 2025.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש הערות בעניין?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים. הייתי רוצה להוסיף משהו בעניין הזה. אני רוצה לוודא במצב כפי שהוצג פה על ידי אגף תקציבים, העובד ממשיך לעבוד. אבל יש מצבים שהעובד קיבל את החלק היחסי של דמי הבראה והיחסים הסתיימו, בין אם בהתפטרות או בפיטורים.  וכאשר מגיע אותו חודש שצריך להפקיד את אותם סכומים למס הכנסה – מה דינם של המעסיקים הללו ושל הכסף הזה? הסברתי את עצמי? אני חושבת שמהחוק זה לא עולה בצורה ברורה.

<< דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. יש התייחסות או לגבייה ביולי או לגבייה בגמר חשבון לפי המוקדם מביניהם, לכן - - -

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

כן אבל אנחנו מדברים על גמר חשבון שנעשה כבר. לצורך העניין, נעשה עכשיו ואין חוק. הרי יש לא מעט סיטואציות של פיטורים והתפטרויות, דברים שקרו אחרי מועד מתן דמי הבראה בשנה הקודמת, מה שאומר שבינתיים מצטברים חובות של דמי הבראה לקראת החובה לשלם אותם מיולי עד ספטמבר השנה, והיחסים הסתיימו לפני חודש, חודשיים, היום – בזמן שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף. ואז השאלה היא אני נותנת לעובד הזה בגמר חשבון את דמי ההבראה, ואין לי דרך אחר כך להעביר את זה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להבין את עלות השאלה שלך – מדובר באדם שהתפטר בין ינואר ליוני?

<< דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

לא הכוונה היא שהוא סיים את עבודתו לפני כניסת החוק לתוקף.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בין ינואר למרס, זאת הכוונה. זה המועד שהחוק צפוי להיכנס בו לתוקף.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

מה שחשוב להזכיר פה הוא שדמי ההבראה למעשה מתחילים להצטבר כבר מסוף התשלום של המועד של השנה שעברה. לצורך העניין אם שולם בספטמבר או ביולי – אלו החודשים בדרך כלל בין יולי לספטמבר – מתחילים להצטבר דמי הבראה בגין החודשים לקראת השנה הבאה, מיולי עד יולי שנה הבאה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה לא עובד לפי שנה קלנדרית?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

עכשיו אנחנו במרס. זו שאלה איך תופסים את זה אבל השאלה הזו רלוונטית בין אם אנחנו מסתכלים על זה קלנדרית ובין אם לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז כדאי שבחוק יהיה ברור - - -

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני חושבת שזה חייב לעלות ברורות.

 << דובר >> חנן לזימי: << דובר >> 

חנן לזימי, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר. ההגדרה של מי שאמור לשלם היא מישהו שהוא עובד, אז ברור שאם העובד הזה איננו מועסק על ידי מעסיק, אין לעובד חובה שינכו לו ומן הסתם ברגע שאין חובה שינכו לו – אין חובה למעסיק להעביר בגינו. לכן, אם שילמתי לעובד הבראה בינואר והוא התפטר, ובמועד מעבר החוק הוא לא עובד שלי, אני כמעסיק לא מחויב להעביר עבורו כי הוא לא עובד שלי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה ברור בחוק?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

זה לא ברור בחוק, אני מבינה שזו המדיניות וכך זה צריך להיות. אני חושבת שזה לא עולה ברורות מהחוק לכן אנחנו מעלים את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז שזה יהיה ברור מה הבעיה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

להבנתנו, כמו שנציגי משרד האוצר הבהירו, בסוף החוק חל על עובדים ועל מעסיקים, אם עובד פוטר לפני שהחוק נכנס לתוקף המשמעות היא שהוא לא עובד של אותו מעסיק והמעסיק הוא לא מעסיק של אותו עובד.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

השאלה היא אם אתה בטוח מהניסוח?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין כבר שאלות. היועץ המשפטי של הוועדה העביר את זה ברור, נכון? גם את עורכת דין, אז מה את מעלה שאלות?

<< דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני מעלה שאלות כי אני באמת חושבת שזה לא ברור, אם לא, לא הייתי מעלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז תציעי תשובות. מה את רוצה?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אתה יכול להגיד לי על מה אתה מסתמך בדיוק בניסוח כשאתה אומר את זה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי נבהיר.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

צריך להבהיר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הרי יש לנו את המועדים מתי צריך להפחית, כתוב – "יפחית במועד שבו משולמים דמי ההבראה", ואם זה אדם שכבר שולמו לו דמי הבראה לפני כן, יש פה את הסעיף החדש שמיכאל מיד יקריא לגבי זה שצריך להפחית אותם בחודש יולי.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

סעיף שלוש

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אם הוא כבר לא עובד, אין לי את המועד של ההפחתה.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני חושבת שצריך לכתוב את זה, תהיה פה בהחלט שאלה, לא יהיה ממי לגבות והניסוח - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה אומר משרד המשפטים על השאלה הניסוחית הזאת?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

היועצת המשפטית כרגע אמרה שאולי צריך להבהיר את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

האם הניסוח מספיק ברור? אם קראתם את זה.

 << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> 

סמדר פרידמן, משרד המשפטים. כן, קראנו את הנוסח ועבדנו עליו. לנו הוא מספיק ברור, אנחנו נבחן את השאלה שוב. רגע.

 << דובר >> חנן לזימי: << דובר >>   

חשוב לומר, אם רשות המיסים שבסוף היא זו שגובה את הסכום, מבחינת רשות המיסים אם היא לא מבקשת מהמעסיק את השומה בגין העובד – כי העובד לא יהיה רשום מבחינתה אצל אותו מעסיק – אז גם זה מבחינת המעסיק מגן עליו כי גם לא תהיה דרישת תשלום בגין אותו עובד.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני לא הייתי מסתמכת על זה. בסוף יש פה חוק – מספיק שיש שני עורכי דין שלא בטוחים לגבי זה, משרד המשפטים אומר שהוא צריך לבחון, והיועצת המשפטית של הועדה אומרת שאולי צריך הבהרה – אני לא בטוחה שאני - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא. אני דווקא חושבת שזה כן כתוב פה כי תסתכלי רגע, שוב אנחנו כותבים "במועד שבו הם משולמים". מעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה בשנת 2025 - - -

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

באיזה סעיף את, סליחה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני בסעיף 3.(א) (1) – "במועד שבו הם משולמים". אז אם דמי ההבראה בפועל שולמו בגמר חשבון שהיה בחודש פברואר, אז אנחנו לא מחילים את זה רטרואקטיבית, אנחנו לא יכולים להחיל את זה רטרואקטיבית אלא אם הייתה לנו הוראה מפורשת שאומרת תעבירו את מה ששילמו.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני חושבת שהיה צריך להבהיר את זה אבל אם באמת משרד המשפטים יבדוק את זה שוב - - -

 << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> 

עלינו זה מקובל.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

ההבהרה בפרוטוקול מספיקה לכולם וגם לרשות המיסים.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

אני חושבת שככל שהעובד סיים את עבודתו בינואר-פברואר, טרום תחולת החוק, וההתחשבנות מולו הסתיימה טרום תחולת החוק – בהחלט אין דרך לגבות ממנו. אבל לעיתים יש התחשבנות נוספת גם אחרי, שבעצם דמי ההבראה שולמו עבורו כבר בחודש אפריל לצורך הדוגמא, ואז כבר החוק חל. 

במקרים הספציפיים הללו, ככל שהם קיימים יכול להיות שכן יהיה מקום, כי יש התחשבנות על עוד דברים, לא רק על דמי הבראה כשעובד מסיים את העסקתו. זה לעיתים גולש לחודשים שאחרי. גם אם הוא עבד בינואר-פברואר והסתיימה העסקתו, אבל ההתחשבנות מולו תהיה בחודשים שאחרי, כלומר אחרי תחולת החוק, יש מקום במקרה הזה, ולא במקרים שבהם הכל הסתיים טרום תחולת החוק אז אנחנו באמת לא יכולים לדעת ולגבות לדעתי.

 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >> 

נטעלי כהן מהלשכה המשפטית, משרד האוצר. אני חושב שאיך שמנוסח באמת "במועד שבו הם משולמים", כלומר אם הם משולמים והיה גמר חשבון בחודש אפריל – מפחיתים, אם כבר היה גמר חשבון בחודש פברואר – אי אפשר להפחית.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כלומר המועד הקובע הוא מועד התשלום ולא מועד סיום יחסי עובד מעביד.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

בדיוק וזה כן כתוב בחוק בצורה מפורשת.

 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >> 

נכון. לעניין התוספת שביקשנו עכשיו בעקבות ההערה של רשות המיסים לעניין מעסיק שנתן לעובד את מלוא דמי ההבראה בשנת 2025 אבל טרם כניסת החוק לתוקף, אפשר לכתוב שזה החודש האחרון להעסקתו מאז כניסת החוק לתוקף.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני חושבת שזה נדרש.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל אז את צריכה להגיד את זה גם על מועד שבו הם משולמים – "לאחר תחילת החוק", אבל זה הכלל בחקיקה שהחקיקה תמיד חלה מכאן ואילך.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

אני לא חושבת שצריך להוסיף את זה. לדעתי, ההתייחסות למועד התשלום הוא מה שקובע.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

גם ההבהרה של רשות המיסים, זה גם נאמר לפרוטוקול - - -

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

זה יקל מאוד. מועד התשלום מאוד מקל כאן בעניין.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כשהמועד הקובע הוא למעשה כמו שאמרת מועד התשלום ולא מועד סיום - - -

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

ולכן התוספת ככל שמדובר בחודשים ינואר פברואר לעובדים שעדיין עובדים וקיבלו את מלוא דמי ההבראה בחודשים הללו זה הדגש שביקשנו להוסיף הפעם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אוקיי אז נקריא - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז תקריא את הנוסח שיהיה מובן לכולם. והלאה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

נקריא את סעיף 3 שוב, בעמוד 9:

	הפחתת דמי הבראה לעובד
	3.
	(א)   על אף האמור בכל הסכם או נוהג –
(1) מעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה בשנת 2025, במועד שבו הם משולמים, את מחיר יום ההבראה החל לגבי אותו עובד, ואם דמי ההבראה ניתנים בדרך של מימון נופש או בהטבה אחרת הניתנת בעין – יקטין את המימון או שווי ההטבה כאמור במחיר יום ההבראה לפי פסקה (4) להגדרה "מחיר יום הבראה", או כפי שהוחלה בפסקה (5) לאותה הגדרה, לפי העניין;

	
	
	




זו אולי הדרך הרווחת, זאת אומרת מעסיק שמשלם את דמי ההבראה אחרי שהחוק נכנס לתוקף, חלה עליו אותה חובה כללית שבחוק להפחית את סכום ההשתתפות מהעובד ולהעביר אותו לפקיד השומה.

	
	
	(2) מעסיק שלפני יום פרסומו של חוק זה שילם – הכנסנו פה תיקון נוסחי – בכסף או נתן בעין, כאמור בפסקה 1 את מלוא דמי ההבראה בשנת 2025 - - -







 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

שילם או נתן בעין הכוונה היא – תשלום זה בכסף, והדבר האחר  – המתן של מימון נופש או בהטבה אחרת שניתנת בעין.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

	
	שילם בכסף או נתן לעובד בעין כאמור בפסקה (1) את מלוא דמי ההבראה בשנת 2025, יפחית ממשכורתו של העובד המשולמת לו בחודש יולי 2025 או בחודש האחרון להעסקתו בשנת 2025, לפי המוקדם, סכומים כמפורט להלן:

(1) סכום השווה למחיר יום הבראה החל לגבי אותו העובד ולא יחולו עליו הוראות פסקה(1) 



	
	


שהקראנו בתחילת הדף ועוסקת בהפחתה אחרי כניסת החוק לתוקף.

	
	(2) אם הוא מעסיק שחלה עליו חובת עדכון והוא עדכן את דמי ההבראה כאמור לפני יום פרסומו של חוק זה – גם את הסכום שנוסף לדמי ההבראה ששולמו לעובד בעקבות העדכון;

לגבי עובד כאמור בפסקה זו יהיה סכום ההשתתפות סך הסכומים שהופחתו לפי פסקה זו בתוספת תשלומי החובה כמשמעותם בפסקה (2) להגדרה "סכום ההשתתפות" בשל אותם סכומים.




הקראנו את זה בדיונים הקודמים, תשלומי החובה הם תשלומים שנלווים לתשלומי ההבראה שמעסיק משלם לעובד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זאת אומרת בפסקה 2 מדברים על עובד שקיבל את כל דמי ההבראה, בין אם בכסף בין אם בעין, לפני פרסומו של החוק, לכן המעסיק לא יכול להפחית לו את דמי ההבראה כי הוא כבר שילם אותם, אבל הוא יכול להפחית מתשלומי העובד בחודש יולי או בחודש האחרון להעסקתו את הסכום של מחיר יום ההבראה. אם הוא גם עדכן את דמי ההבראה לפני שהוא ידע שחלה פה ההוראה שהקפיאה את דמי ההבראה  – הוא גם יפחית את אותו מרכיב.

את שני המרכיבים האלה, שני הסכומים שהוא הפחית יחד עם תשלומי החובה שלהם הוא צריך להעביר כחלק מסכום ההשתתפות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בהתאם לתיקון הזה יצא תיקון נוסף בעמוד - - -

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

אם אפשר לפני זה בבקשה להעיר לפרוטוקול כי זה משהו שעלה במהלך הניסוחים המשפטיים בין ההסתדרות לבין האוצר בכל הנוגע לסעיף הזה אז אני מבקש רק לציין לפרוטוקול בכך שמדובר בהוראה שמחליפה את ההוראה המקורית. גם ניסחנו את זה ביחד עם היועץ המשפטי ככה שזה או זה או זה ושלא ישתמע כתשלום בכפל.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

המשמעות היא שמפחיתים יום הבראה אחד לעובד.

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

ברור, ברור.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>   

שלא יהיה מצב שיהיה כפל הפחתה.

 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

או פסקה 3(א) (1) או פסקה 3( א) (2).

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

או הסעיף הזה או הסעיף הזה. רק היה חשוב לי לציין את זה לפרוטוקול.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בסדר גמור. בעמוד 16 אנחנו צריכים לתקן בהתאם את התיקון העקיף.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

רגע, אתה רוצה להגיע לזה עכשיו? לא תקרא את זה אח"כ?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כבר קראנו את זה בעבר בדיונים קודמים. נעדכן את התיקון, בעמוד 16 בסעיף 247 לפקודת מס הכנסה, זה בעצם תיקון עקיף שיש בחוק הזה, נקריא פשוט את הסעיף המתוקן:

	סכום ההשתתפות שיש לשלמו לפקיד השומה לפי חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025 – הוראת שעה 
	247.
	סכום ההשתתפות שיש לשלמו לפקיד השומה לפי סעיף 5 לחוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, התשפ"ה 2025, יראו אותו לעניין הוראות לפי פקודה זו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164 במועד שבו שולמו דמי הבראה לעובד בשנת 2025. ולעניין – זו התוספת שהוספנו עכשיו – עובד ששולמו לו מלוא דמי ההבראה עבור שנת 2025, כאמור בסעיף 3. ולעניין נושא משרה שלא משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025 – במועד תשלום משכורתו בחודש יולי 2025 ואשר יש לשלמו לפקיד השומה לפי סעיף 166; לעניין זה "נושא משרה", "סכום ההשתתפות" ו"עובד" – כהגדרתם בחוק האמור."







 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

אפשר רק להציע שבמקום "כאמור בסעיף 3" יהיה רשום "כאמור בסעיף 3 (א)(2)". רק למען הסר הספק.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

סליחה שאני חוזרת שוב לפסקה 1 אני קוראת את זה שוב ושוב, אנחנו חייבים לתקן את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נאפשר לך לדבר על זה עוד פעם אחרי שנסיים, בסדר?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

כן סליחה. תודה.

ת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תזכירי לנו אבל.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אנחנו ממשיכים מאיפה שהיינו בדיונים הקודמים, הגענו לסעיף 6 שזה בעמוד 12. הקראנו את סעיף 5 בפעם הקודמת את הסעיף שעוסק בחובת תשלום של סכום השתתפות לפקיד השומה –

	חובת תשלום של סכום ההשתתפות לפקיד השומה
	5.
	מעסיק חייב בתשלום של סכום ההשתתפות לפקיד השומה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 247 לפקודת מס הכנסה.




אנחנו עכשיו בעמוד 13 סעיף 6:

	סכום ההשתתפות אינו הכנסה
	6.
	בלי לגרוע מהוראות סעיף 5, לא יראו את סכום ההשתתפות ששולם לפקיד השומה כהכנסה בידי העובד לעניין פקודת מס הכנסה.



זה אומר שלא יוכלו לנכות מס עבור סכום ההשתתפות שכבר הופחת.

	הוראה בהסכם לעניין דחיית תשלום דמי הבראה או ביטול חובת העדכון
	7.
	(1) הוראה בהסכם שלפיה תשלום דמי הבראה האמורים להיות משולמים בשנת 2025 ייעשה במועד שאינו במהלך השנה האמורה – אין לה תוקף




הנגזרת היא שאם מעסיק ועובד סיכמו ביניהם לפני השנה לבוא ולשלם את דמי ההבראה עבור 2025 במועד אחר שהוא אחרי שנת 2025 – ההוראה הזו לא תחול.

	
	
	(2) נקבעה הוראה בהסכם, אחרי יום ל' בתשרי התשפ"ה (1 בנובמבר 2024), שלפיה חובת העדכון תבוטל כך שלא תחול בשנת ,2025 אין בכך כדי לגרוע מחובת המעסיק לפי סעיף 5 להעביר לפקיד השומה את סכום ההשתתפות שהיה חל אלמלא הוראה כאמור.




אתם יכולים להסביר בבקשה מה המשמעות של הראשון בנובמבר 2024? מה הסיבה שזה התאריך פה?


 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

החלטות הממשלה שבעקבותיהן נוסחה הצעת החוק הזו התקבלו ב-31 באוקטובר 2024, 1 בנובמבר 2024, תלוי באיזו שעה מסתכלים. ליתר בטחון במקרה שעובד שמע, ידע, חשב על זה פתאום ומעסיק חשב להתחכם ולקבוע שלא תהיה חובת עדכון השנה, כדי שזה לא יועבר למדינה – אנחנו אומרים שהמעסיק יצטרך לשאת בסכום ההשתתפות בכל מקרה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

	אי־השבת דמי הבראה או משכורת שהופחתו
	8.
	חלק דמי ההבראה או חלק המשכורת, לפי העניין, אשר לא שולמו לעובד לפי חוק זה, לא ישולמו לו גם לאחר תום שנת 2025.



לצורך העניין, זה אומר שמעסיק לא יוכל להוסיף באותו רכיב שכר של יום הבראה בשנת 2026 לשלם את יום ההבראה שהופחת, זאת אומרת לתת לעובד בונוס בהיבט הזה של ימי הבראה. אבל כן תהיה לו החירות לעשות את זה במקומות אחרים אם הוא רוצה. כמובן הכול בהתאם להסכמות בין עובדים למעבידים. בסדר גמור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא, יש פה הסכמות שכן אומרים שאתה לא יכול לשלם את החלק הזה. אתה יכול לתת הטבות אחרות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הטבות אחרות אתה רשאי לתת, כן, בסדר גמור.

	תחולת הוראות 
החוק לגבי נושא משרה
	9.
	הוראות חוק זה החלות לעניין עובד ומעסיקו יחולו לעניין נושא משרה ומי שמשלם לו משכורת אף שלא מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, בשינויים המחויבים, ולעניין נושא משרה שלא משולמים לו דמי הבראה בשנת 2025 – גם בשינויים אלה:

(1) משלם המשכורת יפחית ממשכורתו של נושא המשרה המשולמת לו בחודש יולי 2025 סכום של 471.4 שקלים חדשים, ואם הועסק נושא המשרה בחלק משנת 2025 – יוכפל הסכום האמור בחלקיות ההעסקה באותה תקופה, ולא יחולו לגביו הוראות סעיפים 2 ו־3;




המשמעות של הסעיף הזה, אם אני מבין נכון, יש רשימה של אנשים שמוגדרים כנושאי משרה, שמקבלים כסף עבור כהונה במשרות שלהם והשכר שלהם לא כולל רכיב של יום הבראה, גם מאותם אנשים יפחיתו סכום ששווה לערך הגבוה של יום הבראה לפי החוק הזה שזה 471.4 שקלים, לא את חובת העדכון או תשלומים שנגזרים בעקבות ההפחתה.

יש נושאי משרה שמועסקים בחלקיות משרה? לא שאתם מכירים?

 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

לא קיים.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>   


	
	
	(2) סכום ההשתתפות לגבי נושא המשרה בשנת2025  יהיה הסכום שחושב לפי פסקה (1) בתוספת תשלומי חובה כמשמעותם בפסקה (2) להגדרה "סכום ההשתתפות" שהיה על משלם המשכורת לשלם לנושא המשרה בשל הסכום האמור


	תחולת הוראות החוק לגבי חייל
	10.
	הוראות חוק זה החלות על עובד ומעסיקו יחולו על חייל המשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע ועל צבא הגנה לישראל, אף שלא מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, בשינויים המחויבים.


	החלת חוק יסודות התקציב לגבי מעסיק ציבורי
	11.
	הוראות סעיפים 29א, 29ב, 33א(ב1(, ו-(ד) עד (ו), 34(א) ו-(ב), 35, 35א, 36, 37(ד) עד (ו) ו-39 לחוק יסודות התקציב, לעניין שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה, לרבות הסמכויות הנתונות בהן, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תשלום משכורת או לגבי תשלום אחר מקופת מעסיק ציבורי, שנעשה בידי מעסיק ציבורי בניגוד להוראות לפי חוק זה.


	עדיפות
	12.
	(א) הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין, הסכם או נוהג, לרבות חוק הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שניתנו לפיו, ועל אף האמור בכל החלטה שהתקבלה לפי אחד מאלה, ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

1. חוק־יסוד: נשיא המדינה;

2. חוק־יסוד: הממשלה;

3. חוק־יסוד: השפיטה;

4. חוק־יסוד: מבקר המדינה;

5. חוק הדיינים, התשט"ו–1955;

6. חוק הקאדים, התשכ"א–1961;

7. חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962;

8. חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969;

9. חוק הכנסת, התשנ"ד–1994;

10. חוק בנק ישראל, התש"ע–2010.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתוקפו של הסכם קיבוצי שנערך עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה ביום כ״ד בחשוון התשפ״ה (25 בנובמבר 2024) לעניין הקפאה והפחתה של מחיר יום הבראה בשנת 2025, והוראות ההסכם הקיבוצי האמור בעניין זה יחולו במקום הוראות סעיף 3 לגבי עובד שעליו ההסכם חל, למעט עובד בהפחתה חלקית.




 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה סעיף שאני רוצה להבין.

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

אני אשמח להסביר. אנחנו בהסכם שלנו עשינו עובד בהפחתה חלקית כמו הטיוטה הראשונית שעלתה להתייחסות הוועדה שכללה מגבלה של עד 6 ימי הבראה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

זאת אומרת החוק שעבר בקריאה הראשונה בכנסת.

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

נכון, בהתאמה אליו.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

והגיע לוועדה בשנייה ובשלישית.

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

נכון. ברגע שהוועדה החליטה, ואני שמח על-כך, לבטל את ההגבלה של עד 6 ימים – ככל שאנחנו לא מוסיפים את התוספת הזאת על אותם עובדים שחל עליהם אותו הסכם, תמשיך לחול ההגבלה של ה-6 ימים, ואנחנו רוצים כמובן לייצר שוויון במשך שחל עליו החוק לבין מי שחל על ההסכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא הבנתי.

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

החוק יגבר על ההסכם הקיבוצי לעניין הגדרת עובד בהפחתה חלקית בגלל שהוועדה היטיבה עם מה שנאמר בהסכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ההטבה הזאת תגיע לכולם?

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מה שאני רוצה לדעת, להיות רגוע.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

במהלך דיוני הועדה היו"ר ביקש שישתנו התנאים שמגדירים מי עובד בהפחתה חלקית. התנאי שמדבר על מספר הימים המינימלי שעובד נדרש לקבל כדי לעמוד בהגדרה יימחק ויישאר רק התנאי שקשור לשכר של אותו עובד. בגלל שיש אי הלימה בין החוק שעבר בקריאה ראשונה לבין ההסכם שעבר מול הסתדרות העובדים, אומרים לעניין עובד בהפחתה חלקית, קובעים שהחוק הזה גובר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת גם עובדי ההסתדרות ואלה גם יקבלו את ההטבה.

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >> 

גם עובדי המגזר הציבורי שמאוגדים תחת ההסתדרות, ההחלטה של הועדה תחול עליהם.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בדיוק. אותם עובדים שמקבלים שכר שלא עולה על 6,140 שקלים.

	תיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה
	13.
	בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030) יקראו את פקודת מס הכנסה כך שאחרי סעיף 246 יבוא –



את סעיף 247 הקראנו בתחילת הדיון עם אותו תיקון שנעשה בעקבות התיקון שביצענו בסעיף 3.

	תקצוב הטבות לחיילי מילואים
	14.
	בחוק התקציב לשנת הכספים 2025 ייקבע סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאוצר המדינה לפי חוק זה, כחלק מהסכומים הנכללים בתקציב האמור לשם מתן הטבות לחיילי מילואים.



אם אני מבין נכון כל המטרה של החקיקה הזו היא בעצם לגבות את אותו מס לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זו לא אמירה שלנו זה מה שאתם טענתם, יכולים להסביר איך זה בכלל מתקיים? מה המשמעות של האמירה הזאת בחוק הזה?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

המשמעות היא שבשנת 2025 כרגע ההטבות לחיילי מילואים – כפי שגם הצגנו כאן רשימה בדיון הראשון בחוק – צפויה לעמוד על כשישה מיליארד שקלים לשנת 2025. בסוף יש לנו צד הכנסה וצד הוצאה, אבל בסוף המשמעות היא שההכנסה הצפויה מהחוק הזה היא כ-1.3 מיליארד שקלים, צפויה להוות הכנסה ובהתאם זה יאפשר את ההצעה - - -

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בשנת 2024 ההטבות היו תשעה מיליארד, נכון?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

עכשיו הן אמורות להיות על סך שישה מיליארד, בהתאם לתכנון הממשלה.

<< דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

כן בהתאם למלחמה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כן, בהתאם לתכנון הממשלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

באיזה סעיף תקציב אפשר לראות את ה-1.3 מיליארד הצפויים האלה?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

בסעיף 15 שהוא סעיף משרד הביטחון, משם יוצאות מרבית ההטבות, וההכנסה מהחוק נכנסת בסעיף ההכנסות.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

גם אותו סיפור עם מעסיקים שדובר עליו בדיונים הקודמים יוצא מסעיף משרד הביטחון?

 << דובר >> איילת הלר: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

	תיקון חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים
	15.
	בחוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד, 2024, סעיף 2(ב), במקום "2025" יבוא "2026".




זה תיקון עקיף לחוק שעבר בשנה שעברה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

משמעות ההוראה הזו היא שבמשך שנתיים דמי ההבראה של עובדים הוקפא, נכון?


 << דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

נכון, ואז סכום ההשתתפות שכולל גם את ההפרש בין העדכונים שהיו אמורים להיות כולל גם את מ-2024 ל-2025, ומ-2025 ל-2026.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

זאת אומרת שהוא גדל – סכום ההשתתפות בשנת 2024, במידה והייתה חובת עדכון, גדל בשנת 2025 בעקבות אותה חובת עדכון. חובת העדכון גדלה בהנחה והייתה חובת עדכון כלפי אותו מעסיק?

<< דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

נכון

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הבנתי, זו הקפאה שקופה, בשנת 2025 העובד אמור לקבל את אותה חובת עדכון כאילו לא הוקפאו בכלל דמי ההבראה.

<< דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

העדכון שלו יהיה מ-2024 ל-2025, ועוד מ-2025 ל-2026. אז מה שהיה אמור להיות ב-2026, יהיה ב-2026.

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

זאת אומרת, מחיר יום ההבראה של עובדים לא ייפגע בעקבות ההקפאה הזאת.

	ביצוע ותקנות
	16.
	שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, התקין תקנות לביצועו; בתקנות כאמור רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה, לקבוע הוראות לעניין אופן הפחתת דמי ההבראה לפי סעיף 3 לגבי עובד שדמי ההבראה משולמים לו שלא כרכיב נפרד.





זה סעיף שנוסף בעקבות בקשת היו"ר.

	דיווח לכנסת
	17.
	שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, החל מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) ועד תום שנת 2027, אחת לשלושה חודשים, על העניינים המפורטים להלן, לגבי התקופה שקדמה למועד הדיווח:

(1) ביצוע התקציב למתן הטבות לחיילי המילואים, ובפרט התקציב האמור בסעיף 14, ובכלל זה גובה הסכומים שנוצלו וייעודם, בפירוט לפי הרכיבים השונים של תוכנית מתן ההטבות לחיילי מילואים;

(2) ההטבות והמענקים שניתנו לחיילי מילואים והתנאים לזכאות להם, בפירוט לפי הרכיבים השונים של תוכנית מתן ההטבות לחיילי מילואים ,ובפרט לתוכניות שאליהן יועדו הכספים כאמור בסעיף 14;

(3) הסכומים שגבה פקיד השומה עקב הוראות חוק זה.





 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש הערה של עו"ד וקסמן לגבי מה שדיברנו קודם? זה הזמן להציע הצעה שתוודא - - - שתהיי בטוחה שהכול בסדר.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

תודה לך, אז אני חוזרת לעמוד 9 לסעיף - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה היא אם את חוזרת לעמוד 9 או שאת רוצה להבהיר את הוראת התחילה והתחולה של החוק? כי זו המהות, את שואלת אם זה יחול על עובד שהוא כבר לא עובד אחרי יום תחילתו של החוק.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אני רוצה להקריא לכם כדי שתבינו איך זה נשמע – "מעסיק יפחית לעובד - - -

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

מאיפה את קוראת?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

עמוד 9, סעיף 3(א) ולאחר מכן סעיף 10, 1: "מעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי הבראה בשנת 2025 במועד שבו הם משולמים" לצורך העניין הם שולמו עכשיו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה סעיף 2.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >>   

חברים אני גם מבינה שהחוק עוד לא נכנס לתוקף והכל בסדר, אבל אני רגע קוראת את הדברים כפשוטם – מעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי הבראה בשנת 2025 במועד שבו הם משולמים" לצורך העניין אם הם משולמים עכשיו במרס – "את מחיר יום ההבראה החל לגבי אותו עובד" וכולי. 

בשורה התחתונה, ואני מבינה שיש פה עניין של הרטרואקטיביות בתחולה של חוק, שהרי חוק לא יכול לחול במקרה כזה. אבל כשקוראים את הסעיף, יש ציפייה מהמעסיק שיעביר את הכספים, יפחית את זה מהעובד - - -

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אבל הוא כבר לא עובד.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

כן אבל תראה איך זה כתוב

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי נעזוב את הסעיף שכתוב ונדבר על הוראת תחולה. ההוראות של החוק הזה נועדו לחול על מישהו שעובד אחרי יום תחילתו של החוק.

<< דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אין בעיה, את מציעה להוסיף את זה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כן, בעקבות דברייך. להגיד הוראת תחולה.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

היינו הך מבחינתי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הוראת תחולה, או לפחות להגיד תחולה. לקבוע שההוראות של החוק הזה, שנמצא בחוק ההסדרים, יחולו לגבי מי שעובד החל מיום תחילתו של החוק הזה.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

כן, זה נותן מענה. או שמתקנים כאן או בסעיף תחולה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

או-קיי אז תוסיפו את זה.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אז נוסיף סעיף לחוק כפי שאמרנו - - -

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

ומה יהיה הניסוח המדויק של אותו סעיף?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אנחנו ננסח אותו עוד רגע, אבל המשמעות היא שהחוק הזה יחול על מי שהיה עובד החל מיום תחילתו ואילך. מקובל?

<< דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

עובד, נושא משרה או חייל. האם יש גם בעל תפקיד בניסוח החוק?

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

ואם התחולה תהיה עכשיו באפריל אבל מועד תשלום דמי ההבראה יגיעו ביוני, איך נפתור את זה?

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

זה עלול להתנגש עם מועד התשלום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

למה להתנגש?

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

כי מועד התשלום וסגירת התשלום תהיה אחרי שהעובד סיים את העסקתו, בחודשים מאי-יוני, זה מתנגש עם חוק שאומר "בהתאם למועד התשלום". כי לא פעם סגירת חשבון מול העסקה של עובד נעשית מספר חודשים אחרי. הוא כבר לא עובד במועד תחולת החוק או כניסתו, אבל ההתחשבנות מולו ותשלום דמי ההבראה ייעשה אחרי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש אפשרות להגיד שבכל זאת אנחנו בוחרים את מי שעובד אחרי יום התחילה של החוק, ויש אפשרות להגיד שגם החוק הזה כמו כל חוק אחר לא אמור לחול רטרואקטיבית, אז אלא אם כתבנו על מישהו ששולמו לו דמי ההבראה והוא ממשיך להיות עובד, הוא לא עובד במועד הזה.

<< דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

אני מסכימה עם מה שאת אומרת ואוסיף על זה שפסקה 3 (א)(2) אומרת במפורשות שזה המצב שחל על מצב שבו שולם לעובד לפני פרסומו של החוק ולא יחולו הוראות פסקה 1.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

זה לא נותן מענה.

<< דובר >> נטעלי כהן: << דובר >>   

הם לא יכולים לחיות ביחד.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

מה שהוצג על ידי ורד קודם כל נכון, באמת לפעמים עושים את זה בשלב מאוחר יותר, יש גם סיטואציה אחרת שאולי תהה כללית יותר – אם החוק יכנס לתוקף במרס, יסתיימו יחסי עבודה באפריל, מועד תשלום דמי ההבראה הוא ביוני, מה לגבי אותו עובד?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז יש דמי הבראה שמגיעים לו אחרי יום תחילתו, ומועד סיום יחסיי העבודה הוא מועד קיים. המועד שמשולמים לו דמי ההבראה הוא יום סיום ההתחשבנות.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

הקושי לדעתי כשעובד סיים את העסקתו וסיימו את ההתחשבנות מולו, לגבות ממנו את דמי ההבראה שיישא בנטל. אם אנחנו בסיטואציה שהוא עבד אבל ההתחשבנות מולו היא אחרי, אני לא מבינה מה צריכה להיות הבעיה להתקזז ולהתחשבן גם אם זה אחרי. זה שהוא הפסיק לעבוד, עדיין הזכות קיימת לו ויש אפשרות לגבות ממנו את חלקו. ולכן מועד התשלום הוא זה שקובע בעיניי.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

מי יגבה?

 << דובר >> אדם בלומנברג: << דובר >>   

אין שום יכולת גביה רטרואקטיבית. נעשה גמר חשבון ויש ניתוק בין יחסי עובד מעסיק.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

אבל זה לא מה שאני אומרת. אולי לא הקשבת לתחילת דברי. ככל שלא הסתיימה ההתחשבנות מולו – היא כרגע הציגה מצב שבו משולמים לו דמי ההבראה ביוני על אף שהוא סיים את העסקתו בפברואר.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

לא הוא סיים באפריל.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

תראו יש מיליון ואחד מקרים. אנחנו נתקלנו בהרבה מאוד סיטואציות.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

נכון, ונתתם מענה פרקטי.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

ואם אחרי כמה חודשים הוא חזר חזרה לעבוד אצל אותו מעסיק? על אף שהסתיימה העסקתו? זו דוגמה מתוך הרבה מאוד מקרים וצריך לחתוך ולראות איך אנחנו מתמודדים כי אחרת נשב כאן יום שלם.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אבל צריך לחתוך את זה עכשיו.

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

נכון, ברור, אבל בצורה שתהיה קלה לפרשנות וליישום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא אז רגע - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אפשר ללא סיכום – להגיד לפרוטוקול שזה יהיה כמו שהן אמרו, אני לא רוצה להאריך.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו רוצים לסכם, אני חושבת שמה שעולה מהדברים הוא שבכפוף להוראות הכלליות שהחוק צופה את פני העתיד, מקום שלא אמרו במפורש שזה חל על מישהו ששולם לו קודם והוא ממשיך להיות עובד, אין לנו מועד אחר לתשלום דמי ההבראה, או משכורת שממנה אפשר להפחית בחודש יולי את התשלומים. זו בעצם האמירה.

<< דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אז אולי רק הבהרה – הציפייה בסיטואציה שבה החוק יפורסם החודש וסיום יחסי העבודה יהיו באפריל, הציפייה היא שהמעסיק יעביר את הסכומים הללו שהוא משלם לו בסיום בגמר חשבון באפריל?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תשובת האוצר?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן.

<< דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

האמת שזה הגיוני כי זה באמת - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז סיכמנו את הדיון, אני רוצה לגשת להצבעות. יש לנו הסתייגויות מסיעת המחנה הממלכתי ומסיעת יש עתיד ועוצמה יהודית. כל אחד מהם הגיש עשר הסתייגויות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מה זאת אומרת? הם הגישו יותר מעשר הסתייגויות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו קבענו שאנחנו מאשרים רק עשר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אדוני, ההנחיות של היועצת המשפטית לכנסת אומרות שאתה מחליט שרק עשר מתוך ההסתייגויות אתה מאפשר להצביע? אני רוצה לבדוק אם יש אפשרות לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני שאת בודקת איציק כבר דיבר איתם – עם מי סיכמת?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מנהלי הסיעות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עם מנהלי הסיעות.


<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אה, הם הסכימו - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שעשר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה אומר שמעלים למליאה רק עשר הסתייגויות, רק מה שהוצג.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן זה הסיכום.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

או-קיי

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

סעיף 86 לתקנון מאפשר לחבר כנסת שמגיש את הצעתו בכתב לפני הדיון לדון בהסתייגויות ואז הועדה תוכל להצביע עליהן בהתאם להחלטות היו"ר. נקריא את ההסתייגויות של סיעת המחנה הממלכתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

"הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב מאחד עד עשר".

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

1 – בסעיף 23 המוצע, במקום מילים "פרק זה", תבוא המילה "הפרק".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני צריך לעשות דיון על זה – במקום המילים "פרק זה" תבוא המילה "הפרק". הסתייגות מאוד חשובה, מי שבעד ההסתייגות ירים את ידו, ומי נגד? ההסתייגות נפלה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בסעיף 1 מוצע בהגדרה מחיר יום הבראה במקום 418 שקלים, יבוא 420 שקלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם רוצים עוד שני שקלים. אני שם את זה להצבעה. מי בעד ההסתייגות מספר 2 של המחנה הממלכתי? ירים את ידו, מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

שלוש – נצביע על ההסתייגות השלישית?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה יכול להגיד שבסעיף 3 הם רוצים במקום 418 שקלים, 415 שקלים.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

או-קיי. מי בעד ההסתייגות השלישית? ירים את ידו, מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בהסתייגות 4 מוצע להחליף את המילה "מחצית" במילה "שליש", זה לעניין מנגנון ההפחתה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר 4 שירים את ידו? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בהסתייגות 5 בהגדרה עובד, מוצע למחוק את המילים "או נוהג".

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות 5? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בסעיף 2(ב) מוצע להחליף את המילה "2025" ב-"2027".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זו הסתייגות מספר 6. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בהסתייגות 7 מוצע בסעיף 3(ב) להחליף את המילה "2025" ב"2026".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות 7 שירים את ידו, מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בהסתייגות מספר 8, בסעיף 4 מוצע להחליף את המילה "בעד" במילה "עבור".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה דיון. במקום המילה "בעד" תבוא המילה "עבור". מישהו יכול להסביר את ההבדל? לא. בבקשה – מי בעד הסתייגות 8 שירים את ידו מי נגד? הסתייגות מס' 8 הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 9 – בסעיף 5 מוצע להחליף את המילה "חייב", במילה "חב".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ההיפך, במקום המילה "חב" הם רוצים את המילה "חייב". מי בעד ההסתייגות שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 10, בסעיף 7, במקום המילה "אין", רוצים להחליף ולכתוב את המילה "יש".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות 10? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו נעבור לסיעת "עצמה יהודית".

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בסעיף 2 להצעה מוצע להחליף "אחרי הסכום של יום הבראה שלפיו חושבו דמי הבראה בשנת 2025", רוצים אחרי אותן תיבות להוסיף את המילים "למעט שוטרי משטרת ישראל".

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות של עוצמה יהודית שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות מספר 2, בסעיף (3)(א) להצעת החוק, אחרי "מעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה" בהצעת החוק, יבואו המילים "למעט שוטרי משטרת ישראל".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל ההסתייגויות הן "למעט שוטרי משטרת ישראל". אז נקרא לזה 2, 3, 4, 5.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

5 היא הסתייגות אחרת. 2, 3 ו-4.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה רוצה שנצביע על כל מספר בנפרד?

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

2 עד 4 אפשר להצביע עליהן ביחד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי שבעד הסתייגויות 2 עד 4 של עצמה יהודית שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.
 
<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות מספר 5 – בסעיף 14 להצעת החוק, אחרי ייקבע סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאוצר המדינה יבואו המילים "שחלקן יוקצה לתגמול שוטרי ממשלת ישראל". 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות 5? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

6 – בסעיף (2)(א) להצעת החוק אחרי "יהיה זהה לסכום של 2024" יבואו המילים "למעט לוחמי האש בשירות הכבאות וההצלה". הסתייגויות 6, ,7 ו-8 עוסקות בלוחמי האש וההצלה לעניין תחולת החוק.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגויות 6, 7 ו-8 של עצמה יהודית? מי נגד? ההסתייגויות הוסרו.


הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 9, בסעיף (7)א להצעת החוק, אחרי "אין לה תוקף", יבואו המילים "למעט הוראות הנוגעות ללוחמי האש".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות 9 של עצמה יהודית? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 10, בסעיף 14 להצעת החוק אחרי ייקבע סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאוצר המדינה יבואו המילים "שחלקן יוקצה לתגמול לוחמי האש".

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות 10 של עצמה יהודית? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו יש עתיד, או מי זה? ישראל ביתנו? גם עשר?

ההסתייגויות של ישראל ביתנו – יש לך את זה? הסתייגות מספר אחת - - -



 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כן, הסתייגות מספר אחת: בסעיף 24(3) להצעת החוק לאחר "המעסיק יפחית לעובד מתשלומי הבראה בשנת 2025" יבוא: "ואולם הפחתת דמי הבראה לא תחול על עובדים ששכרם נמוך מהשכר החציוני במשק".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד ההסתייגות של ישראל ביתנו שירים את ידו? מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

2 – בסעיף 24(3) להצעת החוק לאחר "המעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה בשנת 2025" יבוא: "למעט עובדים המשתייכים לקבוצות אוכלוסייה מוחלשות ובהם חד הוריים, בני 55 ומעלה ועובדים עם מוגבלות".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שתיים של ישראל ביתנו, שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

3 – בסעיף 24(3) להצעת החוק לאחר "המעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה בשנת 2025" יבוא: "ובלבד שסך ההפחתה לא יעלה על 10% מדמי ההבראה המלאים שהיו אמורים להיות משולמים לעובד".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר 3 של ישראל ביתנו שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

4 – בסעיף 24(3) להצעת החוק לאחר "המעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה בשנת 2025" יבוא: "למעט עובדים בתחום הבריאות, החינוך, הרווחה והביטחון".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר ארבע שירים את ידו. מי נגד? שירים את ידו. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.
 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

חמש - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה לא חייב להקריא את כל חמש.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

מוצע - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר חמש של ישראל ביתנו? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה. זה פשוט חמש שורות אותו דבר.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מה זאת אומרת?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

לא, כל הסתייגות מבקשת להחריג קבוצה אחרת מתחולת החוק, גם הסתייגות חמש – "בסעיף 24(3) להצעת החוק לאחר "המעסיק יפחית" - - -


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל חמש הסברנו כבר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

נכון אבל מה שחמש מבקשת לעשות זה להקצות תקציב ייעודי, בניגוד לארבע ההסתייגויות הקודמות, לעובדים ששכרם נפגע משמעותית כתוצאה מהפחתת דמי ההבראה. הסרנו את ההסתייגות הזאת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז נצביע על זה שוב. מי בעד - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

למה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ככה הוא אומר

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הצבעתם כבר על הסתייגות חמש.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הצבענו, לא חייב להצביע על זה שוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זהו, אז למה היית צריך ל- - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז הלאה, עכשיו מה ההסתייגות הבאה?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

עכשיו אנחנו בעמוד שתיים בהסתייגות לסעיף 24(4) – סייג לעניין תשלומים שונים – בסעיף 24(4) להצעת החוק, לאחר "לא תובא בחשבון הפחתת דמי ההבראה או הפחתת משכורת לפי חוק זה" יבוא: "ואולם הוראה זו לא תחול על גימלאים אשר פרשו ממקום עבודתם לפני פרסום יום החוק".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

של מי זה? זה גם של ישראל ביתנו?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

מספר 6

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא רואה את זה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

זה פה, זה מספור חדש של אחד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אה. אז מי בעד ההסתייגות השישית של ישראל ביתנו? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 7 – בסעיף 24(2) להצעת החוק לאחר "המשכורת הקובעת לחישוב תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית" יבואו: "ובלבד שתישמר זכותם של העובדים לשמור על רציפות פנסיונית וללא פגיעה בתנאי פרישה עתידיים". זו הסתייגות שבע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות שבע של ישראל ביתנו שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 8 – בסעיף 24(4)(10) להצעת החוק לאחר "כל הטבה הניתנת למי שמשתלם לו תגמול לפי חוק הנכים" יבוא: "ואולם הפחתה לא תחול על מקבלי תגמולים בשל נכות צבאית, נכות רפואית ונפגעי פעולות איבה".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שמונה של ישראל ביתנו? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 9 – בסעיף 24(5) להצעת החוק, לאחר: "ויחול עניין זה הוראות סעיף 247 לפקודת מס הכנסה" יבוא: "ואולם המעסיק יהיה רשאי לפרוס את תשלום סכום ההשתתפות על ארבעה תשלומים חודשיים כדי למנוע פגיעה תזרימית בעסקים קטנים".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי שבעד הסתייגות מספר תשע של ישראל ביתנו שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות מספר 10 – בסעיף 24(6) להצעת החוק, לאחר: |לא יראו את סכום ההשתתפות ששולם לפקיד השומה כהכנסה בידי העובד לעניין פקודת מס הכנסה" יבוא: ואולם סכום ההשתתפות לא ייחשב כהוצאה מוכרת למעסיק לצורכי מס אלא אם כן יוכח כי תשלום זה אינו מוביל להפחתת תנאי העובדים".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי שבעד הסתייגות מספר עשר של ישראל ביתנו שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה. 

הצבעה

לא אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו נעבור ליש עתיד. רגע מי זה? אה גם זה יש עתיד? אז איזה עשר נעשה? את החמש האלה ואת החמש פה.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אפשר להקריא את החמש האלה ולדון בעוד מספר הסתייגויות שקשורות לסכום דמי ההבראה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין בעיה. אז תגיד לי איזה הסתייגות עכשיו.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

אז עכשיו אנחנו בקובץ הראשון. יש עתיד הגישו שני מקבצי הסתייגויות, באחד מהם יש חמש. אנחנו מקריאים כרגע מהמקבץ שיש בו חמש הסתייגויות.

בסעיף 1, במקום "או הטבה אחרת בעין" הם מבקשים להחליף את המילים "בהטבה אחרת בעין, בכפוף להסכמת העובד בכתב".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

להצביע?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כן

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות אחת של יש עתיד? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >>   

בהסתייגות שתיים מבקשים להחליף בסעיף אחת את המילים "דמי ההבראה" במילים "דמי ההבראה המשולמים לפחות אחת לשנה".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי שבעד הסתייגות מספר שתיים של יש עתיד שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 3 – בסעיף 1 הם מבקשים שוב להחליף את המילים "הניתנים במקום תשלומים כאמור" במילים: "ובלבד שלא תפחת ההטבה משווי דמי ההבראה הנהוגים".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שלוש, שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 4 – הם מבקשים להחליף בסעיף 1 את המילה "נוהג" במילים: "נוהג מוכח שהתקיים לפחות שלוש שנים רצופות".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה סעיף ארבע, כן?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

זו הסתייגות מספר ארבע, כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר ארבע של יש עתיד, שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 5 – הם מבקשים להחליף בסעיף 1 בהגדרות את המילים "או מימון נופש" במילים: "הכולל אפשרות בחירה בין מספר אפשרויות, בהתאם להעדפות העובד".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר חמש של יש עתיד? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

עכשיו נקריא מקובץ ההסתייגויות השני של סיעת יש עתיד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. יש לך את זה? קח את שלי.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

או-קיי, תודה. נקריא את ההסתייגויות שעוסקות בעניין מחיר יום ההבראה. 

הסתייגות 1 – "בסעיף מספר 24 להצעת החוק, במקום המילים: "מחיר יום הבראה", יבוא "שיעור יום הבראה לעובד". זו הסתייגות מספר שש של סיעת יש עתיד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שש של יש עתיד? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 7 – בסעיף מספר 24 להצעת החוק מוצע להחליף את הסכום 418 שקלים ל-"ערך השווה ל-50% משכר המינימום היומי".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שש של יש עתיד? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

<< דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

בהסתייגות מספר שבע מוצע להחליף את המילים "לא יותר מסך 471.4 שקלים" במילים: "שיעור מקסימלי בהתאם למדד הרלוונטי".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שבע שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 8 – בסעיף מספר 24 שוב, מוצע להחליף את המילים "לא יותר מסך של 471.4 שקלים" למילים: "לא יותר משכר מקסימלי על פי חוק".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עוד לא אמרו את זה?

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר שמונה? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הסתייגות מספר תשע.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הסתייגות 9 – מבקשים להחליף שוב בסעיף ההגדרות להצעת החוק את המילים "מחיר יום הבראה" ב-"מחיר מחושב בהתאם לשכר".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר תשע של יש עתיד? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.


הצבעה

לא אושר.

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

שוב, בהסתייגות מספר 10 מבקשים להחליף את המילים "מחיר יום הבראה" ב"תעריף אחיד להוצאות רווחה".

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד הסתייגות מספר עשר של יש עתיד? שירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

לא אושר.


 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

הוסרו כל ההסתייגויות שהיו"ר - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוסרו כל ההסתייגויות ואנחנו - - -

 << דובר >> מיכאל קוסאשווילי: << דובר >> 

כעת אפשר להצביע על הצעת החוק.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נצביע על הצעת החוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

רגע, אדוני. יש נקודה אחת חשובה שהייתה אי בהירות לגביה. אנחנו כרגע לא מכניסים סעיף תחולה כי העיקרון שהחוק חל מכאן ואילך תקף במובן הזה שכל מועד לתשלום דמי ההבראה, או מועד התחשבנות, או מועד הפחתת שכר שיחול אחרי תחילת החוק לגביו זה יחול.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

זה מקובל על רשות המיסים? ככה תתייחסו לזה?

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

ככה התייחסנו עד כה.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

או-קיי, אנחנו בחוזרים לתעשיינים למעסיקים נצטט את מה שאמרו כאן עכשיו בישיבה ונבהיר את זה. פשוט נצטט את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, זה בפרוטוקול מופיע ואת יכולה לצטט אותם.

ב << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

בהחלט. בהתאם למועד התשלום - - -

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

אלה דברים שאמרת קודם אבל אני מבינה שאין יותר מקצה שיפורים ואתם לא רוצים להוסיף את הסעיף ואם את מסכימה - - -

 << דובר >> ורד בכר: << דובר >> 

זה תואם לדברים שאמרתי קודם. זה תואם, מה לא תואם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם אני שאינני כלכלן ששמעתי גם את רשות המיסים, גם את משרד המשפטים וגם את היועצת המשפטית של הועדה וגם את הבנת את זה, וזה שיש את זה בפרוטוקול – דיינו.

 << דובר >> מיכל וקסמן חילי: << דובר >> 

בסדר גמור. תודה אדוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז ניגש להצעת החוק; פרק ז' – "הפחתה והקפאה של דמי הבראה בשנת 2025". מי בעד אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית שירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החוק אושר להעלאה בוועדת העבודה והרווחה ויעלה במליאה לקריאה שנייה ושלישית.

יישר כוח לכל המשתתפים, לכל אלה שעמלו על החוק. תודה רבה ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:51. << סיום >>