פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 586
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרץ 2025), שעה 15:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025, של ח"כ מיכל מרים וולדיגר << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר


חברי הכנסת:
מיכל מרים וולדיגר 



מוזמנים: 
	רן סלבצקי
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

	עמיר הרן
	–
	ראש אגף אסדרת מקצועות, משרד המשפטים

	שירה עמנואל
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים





ייעוץ משפטי: 
נעמה מנחמי
יובל ליפשיץ - מתמחה

מנהלת הוועדה:
נחלה רחמני

רישום פרלמנטרי:
דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025, פ/4753/25 כ/1088 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו בעניין הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), של חברי כנסת מיכל מרים וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ. כן, גברת, היועצת המשפטית או גברתי המתמחה, מי מציגה לנו איפה אנחנו?

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

אני אציג. מטרת החוק, שעבר בקריאה ראשונה, הייתה לאפשר לנוטריון להתלות את הרישיון שלו באופן יזום. לפי הנוסח שעבר בקריאה הראשונה נקבע שיהיה אפשר להתלות את רישיון הנוטריון בהודעה מראש לוועדת הרישיונות במשרד המשפטים. 

נקבע שבמהלך ההתליה לא יהיה אפשר לבצע פעולות שיוחדו לנוטריון ואם נוטריון יעשה פעולה כזו, זו תהיה עבירה פלילית שדינה קנס. 

עוד נקבע שנוטריון במהלך ההתליה יהיה פטור מתשלום האגרה השנתית של נוטריונים ושאם נוטריון ירצה לשוב מהתליה ולשמש נוטריון הוא יוכל לעשות זאת בכפוף לבדיקה שתנאי הכשירות עדיין מתקיימים, פרט לדרישת ההשתלמות שבדרך כלל מיועדת בעיקר לנוטריונים שרוצים להפוך לנוטריונים לכתחילה.

בדיון הועלו מספר נקודות ונקבע שנחזור ונדון בהן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. הן מוצגות בנוסח שהופץ ואעבור רק על עיקרי הדברים.

קודם כול, מוצע להוסיף את סעיף 44א שיקבע מה תוצאות ההתליה ומה הליך החזרה מההתליה, ובפרט לקבוע גם להחיל אותו לגבי עורך דין שהפסיק להיות נוטריון עקב הפסקת חברות בלשכת עורכי הדין לפי סעיף 44, "בשל הפסקת חברות הגבלת חברות או השעיה", ולהבהיר כי לצורך חידוש רישיון הנוטריון תתבצע אותה בדיקת כשירות שהחלנו על ההתליה היזומה. ולאור ההרחבה הזאת ולאור זה שתנאי הכשירות כוללים בדיקה שאין השעיה לפי לשכת עורכי הדין, אז מוצע להחיל רק חלק מתנאי הכשירות ללא הגבלה מוחלטת לעניין ההשעיה. 

עוד מוצע להרחיב את ההגבלה לעניין שימוש נוטריון בזמן ההתליה. בנוסח שעבר נקבע שהוא לא יוכל לבצע פעולות שיוחדו לנוטריונים והחלנו על מי שיעשה פעולה כזו את סעיף 49 שהנושא שלו זה עשיית פעולה שיוחדה לנוטריון, מוצע להרחיב את זה ולקבוע ממש איסור להציג את עצמך כנוטריון ולשמש נוטריון גם בפעולות שלא יוחדו לנוטריונים כמו למשל אישור חתימה, ולאור זאת להחיל על מי שעשה פעולה כזו גם את סעיף 49 כמו שעבר בקריאה הראשונה או את סעיף 48 שעניינו התחזות לפי העניין. 

עוד מוצע להוסיף הוראות לעניין תשלום האגרה השנתית בזמן ההתליה ובסיומה. לבקשת הממשלה מוצע לתקן את סעיף 6, שעוסק באגרה השנתית, לקבוע שנוטריון שרישיונו הותלה לאחר ששילם את האגרה השנתית לא יהיה זכאי להחזר של התשלום, ולקבוע שנוטריון שמבקש לשוב ולשמש נוטריון בסיום ההתליה יצטרך לשלם את האגרה בשווי היחסי למספר חודשי השנה או חלקיהם שנותרו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

רגע, לא הבנתי את מה שאמרת. אם בינואר הוא משלם ובמרס אפריל הוא רוצה להתלות?

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

הוא לא יהיה זכאי להחזר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

וכי למה לא? הרי קבענו בדיון הקודם יהיה, אני מבינה שלא על כל יום ולבקש, אבל כן דיברנו על זה לפחות שיהיו תחנות יציאה - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

גברתי, היא לא הספיקה להציג את הוראת המעבר אבל כן, אנחנו מציעים לתת מענה ל-2025 ול-2026 שיתאפשר למי שהחוק לא - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כלומר, הרעיון הוא שב-2026-2025 כן יהיה איזשהו פתרון אבל משם והלאה מי שרוצה להפסיק יצטרך להודיע על כך לפני תחילת השנה, לא ברבעונים וכאלו, כי בסופו של דבר יש חובת תשלום אגרה בתחילת שנה על כל השנה כדי שלא יצטרכו להתחיל להתעסק עם החזרים. עכשיו, בגלל שהחוק הזה עובר ב-2025, צריך לתת לזה מענה אבל מכאן ולהבא מי שרוצה להשעות, שישלם אגרה עבור שנה או חלק ממנה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם הגיוני אבל השאלה פה אם, כי לפעמים ההתניה היא, במירכאות שלא במירכאות, מאולצת. כלומר, מה זה מאולצת? אדם יכול להמשיך לשלם אבל לדוגמה, מה שהיה לי, נבחרתי כחברת כנסת ואני לא יכולה יותר להמשיך לשמש נוטריון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר אז את השנה ששילמת, באופן עקרוני אם נבחרת באמצע הכנסת, יש לך בדוגמה הזו למשל, במשך חצי שנה מגבלות העיסוק לא חלות עלייך. עקרונית את עדיין עובדת, את יכולה, בחצי שנה הראשונה, אלה הכללים, כלומר, נבחרת בינואר אז עד יולי את יכולה אפילו לעבוד לפי הכללים של הכנסת ממש.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן אבל - - - אני מנסה לומר שלפעמים זה לא מרצון, אלא מתוך איזה אירוע דרמטי חיצוני לאדם עצמו והשאלה אז למה לעשות את זה. אם אתה עושה את ההחלה, אני מבינה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כי הפרוצדורה של רבעונים להחזרי אגרות זה פרוצדורה מסובכת ולא תמיד הצר שווה בנזק המלך מה גם דווקא בעבודה כמו עבודת הנוטריון, לפעמים קשה מאוד לדעת ולהתחיל לעשות מעקב מתי בדיוק הפסקת לקבל אנשים ולהציג את עצמך כנוטריון וכדומה, עכשיו לעדכן כל נייר לוגו, בדרך כלל אנשים עושים דברים כאלה בסוף שנה, מדפיסים, כאילו גם אנשים שנמצאים במקום הזה, תמיד יהיה מישהו שייפול בין הכיסאות אבל זו לא חתונה קתולית, זה רק לשנה, זה לא לנצח.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

בפועל, בחודש ינואר עצמו יש סוג של חסד כי בעצם החוב נוצר ב-31 בינואר אז ככה אומנם צריך להודיע לפני אותה שנה, אבל גם מי שיאחר ויודיע רק במהלך חודש ינואר, למעשה לא יידרש לשלם עבור חודש ינואר.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

אגיד שהתוספת האחרונה זה להוסיף תחילה בהוראות מעבר. מוצע שהחוק יתחיל ב-1 בינואר 2026 בשביל לאפשר לוועדת הרישיונות להיערך מחשובית. ועוד מוצע שנוטריון שיבקש להתלות את הרישיון שלו עד 31 במרס 2026 ולא שימש נוטריון או מ-1 בינואר 2025 או מ-1 בינואר 2026 לפי העניין, יהיה פטור מתשלום האגרה השנתית לאותה תקופה.

זו באמת ההוראה היחידה המאפשרת הודעה רטרואקטיבית על התליה, כלומר בלי להודיע מראש לוועדת הרישיונות. אלה עיקרי השינויים מהנוסח שעבר בקריאה הראשונה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מציע שעכשיו נעשה את ההקראה, ונדבר על כל שינוי במקומו עם הסבר קצר, מי שירצה להעיר יעיר ואם לא נמשיך. אלא אם מישהו רוצה להגיד עכשיו איזשהן הערות כלליות להתחלה. אז כך נעשה. אגב ההקראה תציגו את השינויים שעשיתם.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

אקריא את הנוסח המוצע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מי שרוצה לעקוב בעמוד 4 יש את הנוסח המשולב.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

כן.

הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025

	תיקון סעיף 6
	1.
	בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן, החוק העיקרי), בסעיף 6 אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

	בדומה לחוק המתווכים במקרקעין – ס' 17א(ג)
	כ
	"(א2)
	(1)
	נוטריון שרישיונו הותלה כאמור בסעיפים 39(א)(4) [התליית תוקף לתקופה קצובה של חמש שנים], 43(א) [התליית רישיון יזומה] או 44 [הפסקת חברות בלשכת עורכי הדין], לאחר ששילם אגרה שנתית, לא יהיה זכאי להשבת כל סכום ששילם;

	בדומה לסעיף 8(ד) לחוק שמאי מקרקעין
	
	
	(2)
	נוטריון שהודיע שהוא מבקש לשוב ולשמש נוטריון כאמור בסעיף 44א(ב), ישלם כתנאי לחידוש הרישיון, אגרה שנתית יחסית בסכום השווה למכפלת האגרה השנתית בחודשי השנה שנותרו מיום ההודעה עד לחודש דצמבר של אותה שנה חלקי 12. לעניין זה דין חלק מחודש כדין חודש שלם."


 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סליחה, האגרה השנתית חלקי 12? לפי חודשי השנה, בסדר לא משנה.

 << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >>   

זה נוסח שלקחנו, באמת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

	הוספת סעיף 43א
	2.
	
	אחרי סעיף 43 לחוק העיקרי יבוא:

	
	"התליית רישיון מרצון
	43א.
	נוטריון המבקש שלא לשמש נוטריון רשאי להודיע על כך בכתב לוועדת הרישיונות, ומשהודיע וכל עוד לא התקיים האמור בסעיף 44א(ב) יותלה רישיונו."

	תיקון סעיף 44
	3.
	
	בסעיף 44 לחוק העיקרי [הפסקת החברות בלשכת עורכי הדין], בסופו יבוא "וכל עוד לא הודיע כי הוא מבקש לשוב ולשמש נוטריון; הודיע נוטריון כאמור, יחולו לגביו הוראות סעיף 44א(ב)."




 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הודיע כאמור הכוונה היא שהוא רוצה לשוב?

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כלומר מישהו שהחברות שלו בלשכת עורכי הדין הופסקה, ואז היא מחודשת, הוא לא אוטומטית חוזר להיות נוטריון, הוא צריך לבקש.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

הוא צריך לבקש. ואז הוספנו פה התיקון מוצע להוסיף את סעיף 44א שעניינו תוצאות התליית הרישיון וחזרה מהתליה.

	הוספת סעיף 44א
	4.
	
	אחרי סעיף 44 לחוק העיקרי יבוא:

	
	"תוצאות התליית רישיון וחזרה מהתליה
	44א.
	(א) נוטריון שרישיונו הותלה לפי סעיפים 39(א)(4) [התליית תוקף לקצובה קצובה של 5 שנים], 43א [התליית רישיון יזומה] או 44 [הפסקת חברות בלשכת עורכי הדין], יחולו לגביו הוראות חוק זה והוראות אלה:
1) לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג את עצמו - - -



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

"בתקופת", כתוב שם ה"א? - - -

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

- - - התוקף לתקופה קצובה של חמש שנים? - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

זה בסוגריים ההפניות.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

זה, מה זה הסעיף? סתם - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה כדי שלא תצטרכי ללכת לראות מה זה סעיף - - - מה שהנושא שלו.

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

בדיוק.

	הוספת סעיף 44א
	4.
	
	אחרי סעיף 44 לחוק העיקרי יבוא:

	


בדומה לסעיף 12ל(ב) לחוק רואי חשבון
	"תוצאות התליית רישיון וחזרה מהתליה
	44א.
	1) לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג את עצמו ככזה ואם עשה פעולה מפעולות אלה דינו כאמור בסעיף 48 או 49 לפי העניין.
2) ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני בית הדין לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.
3) אינו חייב באגרות המוטלות על נוטריונים לתקופה שתחילתה בחודש ינואר הראשון שלאחר תקופת ההתליה ועד לחידוש רישיונו. 

	
	
	
	
	(ב) הודיע נוטריון, שרישיונו הותלה לפי סעיפים 43א [התליית רישיון יזומה] או 44 [הפסקת חברות בלשכת עוה"ד], כי הוא מבקש לשוב ולשמש נוטריון ושילם אגרה כאמור בסעיף 6(א2)(2) [אגרות] – יחודש רישיונו אלא אם כן ועדת הרישיונות קבעה כי חדלו להתקיים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 2(א)(1) עד (3) ו-(5) [אזרחות, חברות בלשכת עוה"ד, היעדר הרשעות פליליות שיש בהן קלון, ועדת הרישיונות מצאה אותו ראוי]ף חדל להתקיים האמור בסעיף 2(א)(3) יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (ב) רישה."




 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

וזה אומר? למי שלא מדבר משפטנית?

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

הסעיפים 2(א)(1) עד (3) ו-(5) אלה סעיפי הכשירות הרלוונטיים בלי הסעיף של ההשעיה שדיברתי עליו קודם. וסעיף קטן (ב) מאפשר איזושהי יכולת להתגבר על עבר פלילי שמופיע בסעיף קטן 2א3 שמדבר על עבר פלילי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש פה את החוק? אין לי פםה את החוק עצמו

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

כן רגע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

2א(3) אומר, "לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון", אז מה זאת אומרת חדל להתקיים האמור בסעיף 2א(3) דהיינו הוא כן הורשע?

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

זה שלילה על שלילה הוא כן הורשע אז יחול הניסוח של הוועדה בכל זאת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה ניסוח קשוח אני מציע שתעבדו על נוסח החוק. אני מסמיך אתכם ותגידו לדפנה שאני לא אוהב שלילה כפולה. שלא יישאר כך בנוסח. 

סעיף ב אומר שוועדת הרישיונות רשאית לתת לאדם רישיונו - - -"אף אם הורשע כאמור אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו."

טוב, אני חושב שאפשר לנסח את זה בצורה ישירה ולא על דרך השלילה. "יחולו לגביו הוראות - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

הסיבוך שהיה לנו זה עם התנאי, היום יש תנאי שאם מבקש רישיון עורך דין הותלה, הושעה מהלשכה בעשר השנים שקדמו לבקשה לרישיון, הוא לא יוכל לקבל רישיון, ללא שיקול דעת.

חשבנו שאם זה קרה בתקופת התלייה מרצון לא נכון להחמיר כל כך עם אדם שכבר יש לו רישיון נוטריון והוא היה בתקופת התליה מרצון. ולכן הוצאנו את הרכיב המונע קבלת רישיון נוטריון עם הוצאה מהלשכה.

לגבי העבירה הפלילית שיש עם קלון לא מצאנו לנכון לוותר על זה ולכן זה נשאר כך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז נראה לי מיותר וגם לא כל כך הגיוני.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, אבל מהותית?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מבחינה מהותית אני לא רואה לזה סיבה. אם אדם ורשע אתה רוצה שיפעילו שיקול דעת, נכון? 

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ואם אדם מעל בכספי לקוחות ולא הורשע פלילית כי כל מיני סיבות?

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

לפי שיקול דעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. הוא לא הורשע פלילית. כי אתה אמרת לא לספור את 4 - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

לא אבל יש עדיין סעיף שאומר "חשבה כי הוא ראוי בין היתר לאור הרשעות משמעתיות וכו'" - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, לא, סליחה. רק רגע. יש, אתם מחילים את 5?

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

2א(1) עד (3) ו-(5). 

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

אנחנו מדלגים על (4).

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

רק (4) לא.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

זאת אומרת זה יהיה בשיקול דעת ולא אוטומטי .

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל א זה, אז זה לא לפני מתן הרישיון אתם בכל מקרה צריכים לתקן את 5. בסדר לא משנה, אני חושב שיותר הגיוני להחיל את כל סעיף 2 סליחה.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

בהנחה שמישהו היה בהתליה מרצון לתקופה מסוימת, במהלך התקופה החליטה לשכת עורכי הדין להשעות אותו לחודש. הוא בא וחוזר להיות נוטריון אם אנחנו נפנה גם ל-4 לא יהיה שיקול דעת ויגידו לו לא דרכך חסומה ורק אחרי עשר שנים הם יוכלו לשקול. ולכן נזהרנו מזה כי חשבנו שזה מחמיר מדי לגבי מי שהוא כבר נוטריון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. טוב. ולגבי פלילי לא?

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

נכון. כי אם מישהו הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון, אל"ף יש פה רכיב של שיקול דעת בעצם שקילת הקלון. כלומר תבוא ועדת הרישיונות ותגיד העבירה הזו אין עימה קלון בהקשר הספציפי ולכן היא תוכל להפעיל שיקול דעת. השאלה העובדתית של השעיה או הוצאה היא משהו שהוועדה לא תוכל להפעיל בו שיקול דעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא הייתי עושה את 3 ו-4 בכלל והייתי משאיר רק את 5.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

אבל אז אין לנו עבירה פלילית בכלל, ועבירה פלילית משהו שאנחנו חשובים שכן צריך להילקח בחשבון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל אם הוא הורשע בעבירה פלילית לפני שמונה שנים? הוא הקפיא לעצמו את הרישיון לעשר שנים ואחרי שנתיים הוא הורשע בעבירה שיש עימה קלון? הם לא יכולים לתת לו - - - כי בכל מקרה רק עברו עשר שנים מיום שגמר - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

לא, בכל מקרה הם צריכים להחליט - - - הם צריכים להחליט שהוא הורשע בעבירה שיש עימה קלון, יש פה החלטה, זו החלטה שוועדת הרישיונות צרכה לקבל.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מתי? רק אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

לא, אבל עצם השאלה אם אדם הורשע בעבירה שיש עימה קלון או בעבירה שאין עימה קלון, זו שאלה שבשיקול דעת. זו לא שאלה בינארית שרירותית טכנית. ולכן יכול להיות שבנסיבות מסוימות ועדת הרישיונות תגיד שהיא לא רואה בעבירה הזו עבירה שיש עימה קלון, וכך הוא ייכנס למעשה למקצוע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. נראה לי אם אדם, רגע ומה קורה לאדם שמורשע שיש עימה קלון בזמן שיש לו רישיון? תוך כדי.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

אם הוא מורשע אמור להתנהל נגדו הליך משמעתי ותוצאותיו של ההליך המשמעתי יכולות להיות ביטול הרישיון. אין סמכות מנהלית לוועדת הרישיונות בעצם, בכלל החריגים אלה אדם שיצא מהמקצוע וחזר. מי שהוא בעל רישיון אין פה חידוש תקופתי, כלומר הכלי היחידי הוא דין משמעתי שיכול להיות שרשור של הרשעה פלילית.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. טוב, תנסחו את זה עדיין יותר יפה אבל בסדר, נראה לי משונה אבל בסדר. אגב, למה שלא יהיה סמכות ושיקול דעת על השעיה משמעתית? גם לקבלה - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

יש, לא, אני אומר שוב, בתוך העשר שנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

לא הבנתי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני עכשיו בעוונותיי עורך דין כבר חמש עשרה שנה, עשרים שנה, לא משנה - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

ונוטריון?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עוד לא. ואני מבקש עכשיו להיות נוטריון ולפני שמונה שנים הורשעתי בדין משמעתי. אתם לא יכולים להכניס אותי - - - 

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

אם הושעית בפועל, אם הוצאת מן הסתם כי אין לך רישיון עורך דין, אבל אם הושעית ולו לזמן קצר, אנחנו לעשר שנים - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא אם הוצאתי ואז החזירו אותי?


 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

תלוי אם חלפו עשר שנים. בדרך כלל אם הוצאת כנראה הלשכה לא תחזיר את רישיונך בתוך עשר שנים. אבל אם הושעית או הוצאת וחזרת אז למשך עשר שנים אין שיקול דעת, לפי החוק זה החוק הקיים זה איזושהי התניה מחמירה של החוק - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבין. אבל לעומת זאת אם רצחתי אז כן.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא רצחת, הכול בסדר. - - - כבוד היושב-ראש אני חייבת ללכת, אני בטוחה שתעבירו את החוק הזה בצורה הטובה ביותר. ישר כוח.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

כבוד היושב ראש, גם בעבירה שיש עימה קלון עשר שנים - - - אם הוועדה - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב בסדר. זה החוק, הבנתי שאתם עובדים על תיקון אז כשתביאו את התיקון תטפלו בבקשה גם בדבר הזה שהוא קצת מגוחך. שאם יש שיקול דעת על עבירה עם קלון, כלומר זה לא שיקול דעת אם יש קלון - - - 

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

לא, זה כן. אם יש קלון זה אותו דבר - - - אם הוא הורשע.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא - - - שנייה אתה אומר שיש לך שיקול דעת מהי עבירה עם קלון. יופי, זה לא כתוב בחוק. עקרונית עבירה עם קלון אולי יש כבר פסיקה שעבירה מסוימת תמיד נחשבת עם קלון.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

הקלון אמור להיות רלוונטי לעניין, אבל בסדר - - - בנוטריונים מלפני זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כבר יש פסיקה שאומרת שעבירה - - - אז אין לך באמת שיקול דעת להגיד שלמעול בכספי לקוח זה לא עבירה שיש עימה קלון, כנראה.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

רגע, אבל בשאר הכניסה זה אותו הדין אין לי שיקול דעת, חוץ משאלת הקלון אין לי שיקול דעת. בשאר הכניסה למקצוע זה אותו דבר הרשעה עם קלון או השעיה מהלשכה דינן זהה לעשר שנים. אין לי שיקול דעת ואחרי עשר שנים - - - יש לי שיקול דעת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, אבל אז אתה אומר "יש לי שיקול לקבוע שאף שיש הרשעה היא איננה עם קלון כי זה תמיד פרטני וספציפי, אז אני לא צריך להיכנס ולהגדיר שיש פה קלון ואז עשר שנים אלא פשוט להגיד אין קלון ופתרתי את הבעיה. 

במשמעתי אין לי שיקול דעת, השעו את האדם לחודש כי הוא פרסם - - - על שלט חוצות – קשור לדיון אחר – אז השעו אותו לחודש ואין שיקול דעת זה קצת - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

הלשכה לא מאוד זריזה או ממהרת להשעות חברים ולו לתקופה מוגבלת והחוק הזה ששוב, הוא חוק ישן מאוד אבל הוא בא מתפיסה שהנוטריון צריך לבוא נקי - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל באמת גם בהשעיה יכולה להיות השעיה שנוגעת למשהו שאדם בגלל זה יהיה נוטריון פחות טוב או מישהו שאני סומך עליו פחות, כמו למשל הפרת נאמנות של המקצוע, זה יכול להיות על פרסומת או על שלא דאג שהכתובת שלו תהיה מעודכנת ולכן לא ענה לבית הדין המשמעתי ובית הדין המשמעתי התעצבן עליו. כבר היו דברים מעולם. עכשיו אולי זו סיבה שלא למנות אדם לנוטריון ואולי זו לא סיבה. 

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

אנחנו הסכמנו איתך במובן שהצענו שכשאדם היה בהתליה מרצון זה לא יהיה כל כך נוקשה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם לקבלה חדשה.- - - תרשמו את זה בתור הערה שלי לתזכיר.

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

אגיד אדוני ברמת המדיניות המקצועית אני מקסים אני חושב שהוועדה צריכה לקבל מקסימום מידע ולהפעיל מקסימום שיקול דעת ודעתי המקצועית היא שזה גם עולה בקנה אחד עם חוק המידע הפלילי שבסוף משאיר לגורם המסמיך שיקול דעת גם בעבירות חמורות ואפשר לבוא ולסייג והפסלויות הסטטוטוריות הן לפעמים אי אפשר להושיע את האנשים מהן. אז אנחנו נשקול, וזה הרוח של - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, תרשמו את ההערה הזו לתזכיר שלא הגיוני שהשעיה של חודש מלשכת עורכי הדין תהיה חמורה יותר מהרשעה פלילית עם עונש מאסר בפועל, לא באף מקרה. טוב. מה גם שפעמים רבות זה בא יחד. ואז נוצר מצב ממש מצחיק. כי הרשיעו אותו בעבירה מסוימת, וגזרו עליו שלושה חודשי מאסר שהוא ריצה בעבודות שירות, ובגלל שהוא הורשע בעבירה, רק בגלל זה, השעו אותו למשך אותם שלושה חודשים מלשכת עורכי הדין ואני יכול למחול לו על ההרשעה - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

שלא לדבר על תקופות ההתיישנות שהעבירות הפליליות מתיישנות היום מהר מאוד והעבירות המשמעתיות לא מתיישנות אף פעם.
 
 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בקיצור אנא ראו זאת כהערה שלי לתזכיר. אני לא אתקן את זה פה הדבר הזה אבל טוב. זהו? סיימנו?

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

יש לנו רק את התחילה והוראות מעבר.
 
	תחילה והוראות מעבר
	5.
	(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ג בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה).

	
	
	(ב) ביקש נוטריון שלא לשמש נוטריון לפי הוראות סעיף 43א(א) לחוק העיקרי, ובקשתו הוגשה עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026) והוא לא שימש נוטריון החל באחד המועדים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שרישיונו הותלה, הוא יהא פטור מאגרה שנתית לאותה השנה ואם שילם את האגרה האמורה – יושב לו הסכום ששילם לפי סכום האגרה השנתית במועד ההשבה – 


	
	
	
	(1) יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025);
(2) יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). 

	
	
	
	



 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כלומר אם מישהו לא שימש כנוטריון השנה הוא יכו לשבת לחכות בסבלנות עד 1 בינואר 2026 - - -

 << דובר >> רן סלבצקי: << דובר >>   

עד סוף מרס 2026.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, שנייה, קודם צריך שהחוק ייכנס לתוקף אז הוא מחכה שהחוק ייכנס לתוקף, וכשהוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 מתחילה לו תקופת שלושת החודשים - - -שלושה חודשים להגיש לכם בקשה ואז אם הוא באמת לא עשה פעולה מ-1 בינואר 2025 אז הוא יקבל ואם הוא עשה אותו דבר מ-1 בינואר 2026 אפילו אם הוא שילם ב-31 בינואר הוא יקבל בחזרה. אוקיי. עוד משהו? יש הסתייגויות?

 << דובר >> יובל ליפשיץ: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מי הגישו הסתייגויות? של ישראל ביתנו. אז אני מעלה את ההסתייגויות של ישראל ביתנו להצבעה. מי בעד? מי נגד? - - - 

הצבעה

לא אושר

נדחו והועברו למליאה. 

ונשאר לנו החוק. לקריאה השנייה והשלישית צעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025, של חברי כנסת מיכל מרים וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ לקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. מי בעד? אחד. מי נגד? אין. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

אושר


  אושר. רוויזיה תהיה בשעה 15:57. כן, תודה רבה לכולם. הישיבה זו נפסקה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:47. << סיום >>