פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
11/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 625
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 11:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, (פ/4960) (כ/1099) של חה"כ אביחי אברהם בוארון, חה"כ ארז מלול, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה גפני << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר
שלי טל מירון

חברי הכנסת:
אביחי בוארון

מוזמנים: 
	אוהד מרדכי
	–
	רפרנט פיננסים באג"ת, משרד האוצר

	חן פליישר
	–
	מחלקה משפטית, בנק ישראל

	גרניט אופק
	–
	יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	צבי גזבר
	–
	ראש צוות, רשות התחרות

	שרית ויסטוך
	–
	עו"ד,בנק ירושלים, איגוד הבנקים

	טיבי רבינוביץ
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	לבנת קופרשטיין דאש
	–
	יועמ"שית, איגוד הבנקים

	גלי כספרי
	–
	מנהלת המחקר, איגוד הבנקים

	נורית עירוני
	–
	יועצת משפטית, בנק יהב

	יעל כהן-שאואט
	–
	ממלא מקום היועצת המשפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

	שי אבו
	–
	יושב-ראש, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	גיל יהלום
	–
	חבר הנהלה, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	משה קאשי
	–
	מנהל תחום פיננסים, לובי 99

	אסתר בוכשטב
	–
	מטה משפחות החטופים והנעדרים

	פרופ' חגי לוין
	–
	מטה משפחות החטופים והנעדרים



ייעוץ משפטי: 
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, (פ/4960) (כ/1099) של חה"כ אביחי אברהם בוארון, חה"כ ארז מלול, חה"כ משה פסל, חה"כ דן אילוז, חה"כ משה גפני  << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

צוהריים טובים. היום י"א באדר התשפ"ה, 11 במרץ 2025. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. 

נמצאות איתנו משפחות היקרים. בבקשה. 

 << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >>  

בוקר. אנחנו בעוד בוקר בתוך הימים המסויטים שמשפחות החטופים עוברות. אבל משפחות החטופים זה לא העיקר. העיקר זה 59 חטופים שנמצאים עדיין בעזה. אני אימא של יגב. יגב, הבן שלי, נחטף חי. הוא נרצח ב-14 בפברואר. 

 אני מאוד מכבדת את הוועדה. התנועה הזאת הייתה לי קשה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

איזה תנועה? פיהקתי לרגע.

 << דובר_המשך >> אסתר בוכשטב: << דובר_המשך >>  

בסדר, אני מדברת ו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

 סליחה. אין פה מלאכים, יש פה בני אדם.

 << דובר_המשך >> אסתר בוכשטב: << דובר_המשך >>  

בסדר. אמרתי שלי קשה. לא אמרתי משהו עליך. אמרתי שלי היה קשה לראות ולדבר. 

הבן שלי נחטף חי. הוא היה בריא. הוא היה בן 35. הוא נרצח במנהרות כי לא הייתה עסקה בזמן, כי לא ניסו להציל אותם בזמן. יש היום עוד 59 חטופים. חלקם עוד בחיים. אני חושבת שהדבר היחיד שצריך להתעסק בו היום הוא להחזיר את החטופים – את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה.

 בשבוע שעבר היינו בהלוויות. אני לא מצליחה להבין איך המדינה ממשיכה להתקיים כשכול כך הרבה חטופים נרצחו וכשכול כך הרבה חיילים נהרגו. כול כך הרבה אנשים נרצחו בסיוט הזה של ה-7 באוקטובר, ואני לא יודעת איך הכול מתנהל. האם מישהו מבין את כמות המשפחות שעוברות את הסיוט הזה? ופה, בכנסת, כאילו, לא יודעת, הכול רגיל. שום דבר לא מזעזע. אני לא יודעת, אני לא מצליחה להבין, איך זה ממשיך להתנהל כך. 

לאחר שהבן שלי הובא לקבורה, אמרנו כמשפחה שאנחנו ממשיכים להיאבק על החטופים שנשארו שם, וזה מה שאנחנו עושים. החיים שלנו נעצרו בשעה 06:29 ב-7 באוקטובר 2023, והם עדיין לא חזרו למסלול. אנחנו עדיין במאבק להחזיר את החטופים, להחזיר את החיים בישראל לשיקום. החיים בישראל צריכים לעבור שיקום ולא להתנהל כמו שהם מתנהלים פה בכנסת - כאילו הכול כרגיל. 

אני לא מצליחה להבין. אני רואה את החוקים. עוד חוק ועוד חוק, ועוד קריאה. על מה? איך אפשר להמשיך להתנהל כשיש חטופים בעזה? יש חטופים שהם בחיים, יש חללים שלא נדע איפה מקום קבורתם. אתם מבינים מה זה אומר למשפחות? 

 << אורח >> חגי לוין: << אורח >>   

שלום. פרופ' חגי לוין, מערך הבריאות, משפחות החטופים. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, כולנו בני אדם, וגם החטופים. אני בטוח שאתה יודע את זה היטב, אבל המוח שלנו מדחיק את המציאות. המציאות היא שבזמן שאנחנו יושבים כאן, בכנסת ישראל, מעל פני האדמה, אנשים כמוני וכמוך נמצאים מתחת לאדמה בתנאים לא אנושיים. הם לא סופרים שם את הזמן בשבועות או בימים, הם סופרים שם בשניות. שמענו את העדות המצמררת של אלי שרעבי על מה הרעב עושה לאדם – רעב מצמית של שנייה אחרי שנייה, שמייחלים וחושבים רק על זה. אתה רואה כאן את אלון אהל, שבשבילו המוזיקה היא החיים. הוא לא יכול לחיות ללא מוזיקה. ואפילו לתופף על עצמו, לנגן כמו שהוא רגיל בפסנתר, הטרוריסטים האכזריים מונעים ממנו. הוא כבול בשלשלאות בשבי כמו חבריו. הוא אולי שם לבד. אנחנו אומרים, אלון, You Are Not Alone, אבל אולי עכשיו הוא כן לבד. החברים שלו לשבי שוחררו וסיפרו שהם מאוד מאוד חוששים גם למצבו הנפשי כי הוא אולי עכשיו שם לבד. כמה זמן הוא עוד יכול להמשיך להחזיק שם כשהוא רואה שחבריו משתחררים? אני יכול לתאר לך את הפציעות. במקרה שלו מדובר בפציעה בעין והיא מחייבת טיפול דחוף. הוא לא מקבל את הטיפול הדחוף הזה כבר למעלה מ-500 יום. לא רק שהוא עלול לאבד את מאור עיניו בעין אחת, גם העין השנייה בסכנה והוא עלול להיות עיוור. הוא אולי יהיה עיוור כשנצליח סוף-סוף לשחרר אותו. 

אסור לנו להיות עיוורים, אסור לנו להתעלם מהצעקה של דמי אחינו שקוראים אלינו מן האדמה. אסתר פתחה ואמרה: אנחנו, בני המשפחות, לא חשובים. המשפחות כן חשובות. אנחנו בדיון על בנקאות, כספים ודמים. אני, באמת, משתף אותך בתור מי שנמצא יום-יום עם משפחות כבר למעלה מ-500 ימים. המשפחות חשובות. הן הולכות וגוועות, הן הולכות ומאבדות את התקווה והאמונה שמדינת ישראל תעשה הכול כדי לא להשאיר פצועים בשדה ולא להשאיר חללים בשדה. אנחנו כיהודים יודעים עד כמה חשובה המצווה להביא את החללים לקבר ישראל. ראינו בהתרגשות רבה את ההלוויות שהיו בשבוע שעבר ובימים האחרונים, וראינו עד כמה זה חשוב, לא רק למשפחות אלא לכולנו לעם בישראל, וכמה זה חשוב למלא את חובתנו ולהביא את האנשים לקבורה ראויה. כמו שאמרה אסתר, אנחנו, באמת, באמת, כחברה לא יכולים להתקדם קדימה. לא יכולים להשתקם, לא יכולים לעסוק בדברים החשובים האחרים שצריך לעסוק בהם. אני בטוח שזה מטריד גם אותך. אני מבקש שתשאל את עצמך כל יום: מה אני עשיתי היום למען החטופים. באמת לא מתוך ציניות, אבל איך אנחנו יכולים לחגוג את חג הפורים כשיש אנשים מורעבים ומעונים מתחת לאדמה? איך נוכל לחגוג את חג החירות? איך נוכל לציין את יום העצמאות במדינת ישראל? אני, באמת, חושב שאנחנו לא יכולים. ולכן, הדבר הראשון, וזה לחלוטין אפשרי, הוא להחליט עכשיו כהחלטה עקרונית של המדינה שאנחנו שמים את נושא החזרת החטופים במקום הראשון מבחינת הדחיפות, ומחזירים את כולם עכשיו. כן, גם אם זה דורש להפסיק את המלחמה. אנחנו יודעים שהחמאס עוד ייתן לנו סיבות לחזור להילחם, אם נידרש. להחזיר עכשיו את כולם. זה בידיים שלנו. 

אנחנו שומעים חברי הכנסת שאומרים: אנחנו לא בקבינט, אנחנו לא שרים. אתם, חברי הכנסת הנוכחים כאן, אתם נבחרי הציבור. עכשיו יונח על השולחן תקציב. בכוחכם, מבלי להיכנס לפרטים, אתם יודעים את זה הרבה יותר טוב מאיתנו, להגיד. וכולם ביחד, כי אין פה ימין ושמאל, ואין פה דתיים או חילוניים. זה עניין של כולנו, זה עניין של פיקוח נפש. אתם יכולים להגיד: בואו נחזיר את החטופים, ואז נטפל בכל הדברים האחרים. אם אתם תגידו את הדבר הזה, זה מה שיקרה. אני באמת מאמין בזה. 

אני אשמח שתתייחס לדברים שאסתר ואני אמרנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

חמש דקות הפסקה. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:20.) << הפסקה >>  

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

יחד עם הדברים שנאמרו, נחזור לדיון. אנחנו דנים בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38)(הפקדת כספים במערכת סגורה – ניהול פיקדונות), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת המציעים: אביחי אברהם בוארון, ארז מלול, משה פסל, דן אילוז ומשה גפני.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, ברשותך, לפני שאפתח בדברים עצמם, אני רוצה להקדיש דקה-שתיים לענייני דיומא. אנחנו נמצאים בי"א אדר. לפני שאנחנו מתחילים באיך, בואו נדבר שנייה על הלמה או על הלאן. י"א אדר הוא יום נפילת תל חי. תל חי הייתה חוה חקלאית אי-שם באצבע גליל. היא שמרה על 13,000 דונם של אדמות בגליל, ומכוחה נתפס והוחזק הגליל, כשמטולה וכפר גלעדי לידה. בי"א באדר נערכה התקפה על אותה חווה חקלאית קטנה, שהוחזקה על ידי שמונה-עשרה אנשים, והיא נכבשה על ידי המון ערבי ונשרפה. באותו קרב נהרגו שמונה. ברשותך, נזכיר את שמם: זאב שרף, יוסף טרומפלדור, דבורה דרכלר, יעקב טוקר, בנימין מונטר, שרה צ'יזיק, שניאור שפושניק ואהרון שר. 

אחד המשפטים שנטבעו בישראליות ובאתוס הישראלי הוא אותו משפט מפורסם שאמר טרומפלדור. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

טוב למות בעד ארצנו. או שלא אמר.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אמר, אמר. אמר: אין דבר, טוב למות בעד ארצנו. אבל יש משפט אחד שהוא אמר, שהוא יותר מסמן על החיים, והוא משפט שחשוב לנו לומר דווקא לנוכח המלחמה בה אנחנו נמצאים. הוא אמר: במקום בו תעבור המחרשה, שם יעבור הגבול. אנחנו הלכנו עם המשפט הזה שנים ארוכות, ואנחנו נמשיך ללכת איתו. החווה הקטנה הזו הפכה להיות סמל בהיסטוריה של הציונות ושל שיבת ציון. 

אני רוצה לספר לך שהיום לפני 22 שנה, נולדה ילדה בשם תמר. אני לא אספר מה הקשר שלי לתמר. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

תספר. מה, תשאיר אותנו במתח? 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני לא אספר. תמר הזו, יחד עם חבריה הרבים, הקימו 80 חוות ביהודה ושומרון. תמר, בשירות הלאומי שלה, הייתה הולכת עם חבורה של בנות מחווה לחווה ועושה גלי המלטות של כבשים, והן היו מטפלות. מדובר בבנות צעירות שהצטרפו לפעולת אותם חוואים ושמרו על אדמות הלאום, על אדמות ארץ ישראל, על אדמות עם ישראל. המפעל הזה הולך בדרכו של יוסף טרומפלדור וחבריו, ולכן ראוי לציין אותו דווקא ביום הזה, וראוי לנו לדבוק. אתה יודע, אומרים: "והחי יתן אל לבו". אנחנו אחראים לדבוק במעשה הראשון. נתחבר ונחבר לארץ ישראל ולמורשת הציונית לאומית-יהודית שלנו, ארץ הקודש שלנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

ביהדות יש מושג של "למות על קידוש השם". אותנו לימדו שלחיות על קידוש השם הוא דבר שהוא יותר – וחי בהם.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

וחי בהם, ולא שימות בהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אז אם טוב למות בעד ארצנו, אז לחיות בעד ארצנו זה דבר יותר חשוב.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

ודאי בוודאי. מקבל. 

ומעניין לעניין, בתחושת חיים גדולה, אנחנו יודעים לומר, והכול מתחבר, ש-262 מיליארד שקלים נמצאים בחשבונות עובר ושב של אזרחי מדינת ישראל. וכדי שהם יעשו איתם מעשים טובים, וכדי שהם ייבנו מהם, וכדי שהכסף הזה יעבוד עבורם, אנחנו יזמנו את חוק הפיקדונות הזה, שמטרתו ותכליתו לעודד את האנשים להוציא את כספם באופן שהבנקים יהיו חייבים להישמע לבקשתם ולפתוח להם פיקדונות, פק"מים, כאלה ואחרים, ולא להתנות את פתיחת הפק"מ בפתיחת חשבונות עובר ושב לצידם. 

עברנו, ברוך השם, את הקריאה הראשונה, וגם את הקריאה הראשונה במליאה. היו לנו עוד שתי נקודות קטנות עליהן באנו בדברים עם הבנקים ועם בנק ישראל. לגבי מועד תחולת החוק – סיכמנו עם החברים מהבנקים על ה-1 בדצמבר שבו נחיל את החוק. הייתה לנו עוד נקודה קטנה בנוגע לדיווח לוועדה. אנחנו רצינו לקבל דיווח במשך כמה שנים טובות כדי שהוועדה פה, ושאנחנו או מי שיבוא במקומנו, באמת נראה שהכלי שאנחנו יוצרים פה עושה משהו ופועל בשוק. ואם החיים ילמדו אותנו שנידרש לתיקון כזה או אחר, לתוספת כזו או שינוי אחר, אז נתקן, מה שנקרא, בתנועה. בסופו של דבר, הגענו להבנה עם בנק ישראל על שלוש שנים. בנק ישראל דיבר על שנה אחת. אנחנו רצינו חמש. בסופו של דבר, הגענו לשלוש שנים שבהן יהיה דיווח של בנק ישראל לוועדה, ואנחנו במשך שלוש השנים האלה ננסה ללמוד את התכונה של הפעילות במציאות של התיקון לחוק שאנחנו מביאים לפה היום. 

נקודה נוספת אחת קטנה, שאולי צריך לדון עליה, היא נושא המט"ח וחשבונות המט"ח – האם גם הם יהיו חלק מהחוק או לא. וזהו, אנחנו רוצים לסיים היום את הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה, ולהעביר אותו כבר במושב הזה, בעזרת השם. מחכים לו כבר במליאה. יושב-ראש הקואליציה מחכה לו. אנחנו מקווים שנסיים את העבודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

בבקשה, היועצת המשפטית.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אני אתחיל בהקראה ונסביר כל סעיף. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

משה קאשי, מנהל תחום פיננסי בלובי 99. מה שחסר בחוק הזה זה התייחסות לריבית. בסופו של דבר, מאפשרים לבנקים להפלות בריבית בין לקוח שיש לו חשבון לבין לקוח שאין לו חשבון, ובאופן זה לחוק הזה באמת לא תהיה השפעה. כי, נכון להיום, הבנקים יכולים להציע את הפיקדון הזה ללקוחות שאין להם עו"ש. הם לא עושים את זה. החוק בא ואומר לחייב אותם לאפשר. אבל השאלה היא באיזה ריבית. החוק צריך להתייחס גם לעניין באיזה ריבית הבנק מאפשר. אם הוא מאפשר בריבית של 2% כשהריבית היא 4%, אז לא עשינו כלום. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אבל אנחנו רוצים ליצור תחרות. אנחנו לא רוצים לקבוע את המחירים בשוק. אנחנו לא בשנים של לחם אחיד שאנחנו נקבע מהו ונסבסד אותו.

 << אורח >> גיל יהלום: << אורח >>  

לא צריך לקבוע את גובה הריבית, אלא שלא תהיה אפליה בין פיקדון שבא מבחוץ לפיקדונות של לקוחות הבנקים – זה הכול. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אנחנו נגד קביעת ריביות בשוק, אבל - - -

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לכן, הצעת החוק מאפשרת ללקוח להפקיד באיזה בנק שהוא רוצה, מבלי להיות לקוח של אותו בנק. ההצעה שאתה מציעה דומה להצעה שהייתה בשלב הטרומי, וההצעה הזו ירדה, ושוב, בגלל שיש פה גם אם לא קביעה של מחיר, אבל קביעה של מינימום מחיר או מינימום במה שהבנק מציע. ההסכמה בוועדת שרים להצעת החוק הייתה שזה יקודם בהסכמה עם בנק ישראל, וזה המתווה שנכתב בהסכמה עם בנק ישראל. אחרת זה פשוט לצאת ממסגרת ההסכמות שהייתה בוועדת שרים. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

מטרת החוק הזה היא להגביר את התחרות במערכת הבנקאית בנושא הפיקדונות, ושיהיו ריביות יותר גבוהות עבור הלקוחות שמקבלים היום ריביות נמוכות ביותר. 
 
 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

ההערכה שלנו היא שכשהבנקים יתחרו על הכסף של הלקוחות, אז כל אחד יציע ריבית טובה יותר, או יהיו כמה. מספיק אחד-שניים שיציעו ריבית טובה יותר, וזה ייצור תכונה של תחרות בשוק, ובעזרת השם, תתחיל תנועה.
 
 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

כבר היום הם יכולים לעשות את זה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

הם יכולים לעשות, אבל נוצר איזשהו מאזן.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

חברים, ההערה נשמעה. היא הייתה בטרומית והיא הייתה ירדה אחר כך. נתחיל את ההקראה. נעלה אותה שוב ככל שנגיע לסעיף הרלוונטי.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אסביר. ההצעה הזו מאפשרת פריקות. אם זה מוצר שלא היה עד הסוף עד עכשיו על המדף, וההצעה הזו מאפשרת שזה יהיה מוצר בפני עצמו, ואם לקוח רוצה בבנק מסוים, אז הוא יכול לגשת. לכן, זה מגביר את התחרות, וזה בעצמו יוביל לשינוי שאתה מדבר עליו. 

אני אתחיל את ההקראה: 

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025


	הוספת סעיף 5ב2
	1.
	בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 5ב1 יבוא:

	
	
	"הפקדת כספים במערכת סגורה –
ניוד פיקדונות
	5ב2.
	(א)	בסעיף זה –

	
	
	
	
	
	
	"בנק" ו"בנק בעל היקף פעילות קטן" – כהגדרתם בסעיף 5ב1(א); 

	
	
	
	
	
	
	"חשבון במערכת סגורה" – חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול של פיקדונות כספיים בבנק, אשר מקורם בחשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון בבנק אחר או בבנק הדואר, ובלבד שהכספים המנוהלים בו מועברים בחזרה רק לחשבון שממנו הועברו;

	
	
	
	
	
	
	"לקוח" – לקוח שהוא יחיד."



 עד פה סעיף ההגדרות. אנחנו מגדירים את המונחים שאנחנו נשתמש בהם בתיקון. מסבירים מהו חשבון במערכת סגורה, שהכספים – מקורם בחשבון של אותו יחיד בבנק אחר. זו הגדרה שמתבססת גם על צו איסור הלבנת הון, כשההקלות שמבקשים לקבוע פה בהצעת החוק הן בהתאם לאותו צו. זאת אומרת, שלא נדרשים לעמוד בכל מיני הוראות של אימות וזיהוי כמו שנדרש בעת פתיחת חשבון עו"ש, אלא לוקחים את הוראות הצו ואומרים: במקרה שזה חשבון במערכת סגורה, אז הדרישות ביחס לאימות וזיהוי הן דרישות נמוכות יותר, ולכן מתאפשר המעבר הזה ופריקות השירות הזה. 

"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א)(1), בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי..." – ועוד מעט נגיע ל"במטבע ישראלי" – "...באמצעות חשבון במערכת סגורה; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000‏, בקשר עם חשבון במערכת סגורה."

יש פה שתי הערות, אבל חוק הבנקאות אומר בסעיף 2(א) שתאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לתת להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ. אנחנו אומרים: בלי לגרוע מהוראות אותו סעיף, בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, שזה באמת בנקים מאוד קטנים, חייב לאפשר ללקוח להפקיד אצלו פיקדון גם אם הוא לקוח שלו וגם אם לא. 

בקריאה הראשונה זה היה רק פיקדון כספים במטבע ישראלי. לקראת הקריאה השנייה והשלישית בנוסח שהעלינו הורדנו את זה. נשמח לשמוע הערות על הנושא. 

עלתה הערה בכתב של לובי 99 שההפקדה צריכה להיות באופן נוח, אמין ומאובטח. אנחנו מציעים לכתוב פה שזה יהיה: להפקיד כספים בפיקדון כספי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, לרבות באופן מקוון. כלומר, שאפשר לעשות את זה באופן מקוון, אבל זה לא חייב להיעשות באופן מקוון. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אבל שלא תהיה תלות בהגעה פיזית. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן, לזה נגיע עוד רגע בסעיף קטן (ג). 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

לגבי הנוסח – אפשר להבין שזה רק באופן מקוון. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

היא כבר תיקנה את זה. 

בנק ישראל, האם יש לכם מה לומר לגבי "מטבע ישראלי"?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה הבנקים. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

הבנקים, בבקשה.

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

גלי כספרי, איגוד הבנקים. אין היום בישראל מסלקת מט"ח. המסלקה היחידה שיש זה מסלקה בשקלים. זה אומר שכשכסף מט"ח עובר מבנק א' לבנק ב', זה עובר דרך בנקים קורספונדנטים בחו"ל. זה יוצר מורכבות מאוד גדולה למנגנון הזה מכמה סיבות: קודם כול, הכסף בדרך כלל לא עובר באותו יום. הוא עובר באיזשהו דיליי. אם כסף עובר מבנק א' לבנק ב', הוא לא יכול להחזיר אותו אוטומטית בסוף הפיקדון. וזה כל הרעיון של המערכת הסגורה – שהכסף בסוף חיי הפיקדון עובר אוטומטית לבנק הראשון. ברגע שאין לנו פה את מס"ב, שהיא מסלקת השקלים, אלא יש רק בנקים בחו"ל, שהם משתנים כל הזמן, אי-אפשר לקיים את המנגנון הזה. בנוסף, כל העברת המט"ח כרוכה בעלויות גבוהות לצד ג', לאותם בנקים קורספונדנטים. זאת אומרת, מדובר פה במורכבות גדולה מאוד. אנחנו מדברים על פלח שוק שהוא קטן. לא זו המטרה. המטרה הייתה לעסוק בפיקדונות השקליים, לתמסר יותר טוב את ריבית בנק ישראל לפיקדונות השקליים. פיקדונות המט"חים לא קשורים לזה. זה פלח שוק קטן. זה מאוד מאוד מורכב. זה מאוד יקר גם ללקוח.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

כמה קטן?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

זה סדר גדול של 10%, כשצריך לדעת שחלק מהפיקדונות האלה לא רלוונטיים משום שחלק מהפיקדונות האלה זה פיקדונות של נרדפי נאצים ועולים חדשים. אלו פיקדונות שמזכים את הלקוחות בפטור ממס. ברגע שהכסף הזה של אותו פיקדון יעבור לבנק אחר, הבנק האחר לא יודע שיש פטור ממס. שוב, מערכת סגורה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

את מעלה פה בעיה נוספת. זה לא שזה לא נוגע אליהם, זה נוגע גם אליהם, אלא שיש פה בעיה אחרת. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

נכון. זה עוד בעיה. זה מאוד מורכב. יש בזה הרבה בעיות. לחלק מהאוכלוסייה זה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

10% הם לא מעט כסף בסיפור פה.

 << דובר_המשך >> גלי כספרי: << דובר_המשך >>  

זה כולל גם את הפיקדונות האלה, שנקרא להם "המיוחדים". 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אמרת שהפיקדונות המיוחדים האלה הם כ-10%. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

לא, לא. כל המט"ח זה 10%. חלק ממנו זה פיקדונות מיוחדים. ולכן, אנחנו חושבים שזה לא נכון. המערכת הסגורה –לא מתאימה למוצר שהוא פיקדון מט"חי. אם תהיה מסלקת מט"ח בישראל, זה סיפור אחר. אבל כרגע אין אותה, וזה מורכב ויקר מאוד. זה פשוט לא המנגנון המתאים.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

כבוד חבר הכנסת אביחי בוארון.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להתייעץ עם בנק ישראל.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להוסיף נקודה נוספת מהמקום הצרכני. כשיש לאדם היום חשבון במט"ח והוא עושה העברה, נוצר מצב שליום אחד מוגדר לו שהוא במינוס. המשמעות היא פגיעה בדירוג האשראי שלו. אנחנו לא רוצים לייצר פה חוק שכשאדם מעביר את הפיקדון מבנק אחד לבנק אחר, אז כתוצאה מכך דירוג האשראי שלו נפגע. 

אני בכובע של איגוד היועצים של כלכלה המשפחה, אבל אני משמש גם כמנהל תחום פיננסי בקפטן קרדיט, לשכת האשראי דן אנד ברדסטריט, והנקודה הזו היא מאוד מהותית. כי, בסופו של דבר, אנחנו בטח לא רוצים לגרום לתוצאה הפוכה בחשיבות החוק הזה. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

יש לי שאלה לגבי הסירוב הבלתי סביר. האם, לפחות לפרוטוקול, בנק ישראל יכול להבהיר שנניח ריבית מאוד נמוכה זה סירוב בלתי סביר, או התניה של ריבית בפתיחת החשבון שזה סירוב בלתי סביר? אתם אומרים לאפשר, אבל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אתם מחזירים אותנו בעקיפין לסיפור של הריבית. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו לא יכולים לגעת בריבית של הבנק.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לא נוגעים בריבית, אבל לפחות להגיד שריבית מאוד נמוכה זה לא לאפשר.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

זה נגיעה. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אם נותנים לי להפקיד פיקדון בריבית של 0.5%, והריבית בשוק - - -. אני לא רוצה לגעת בריבית, אני רוצה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

ברשותך, נחזור לנושא המט"ח. בבקשה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

לגבי נושא המט"ח – אני רוצה לשמוע מבנק ישראל. יש פה 10% פיקדונות, כמו שהגברת אומרת, שאנשים רוצים להפקיד במט"ח. אני לא רואה סיבה למה לעצור את זה. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אתה לא הבנת מה שאמרתי.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני לא מדבר על מה שאמרת. אתה מדבר על האשראי. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

בגמרא למדנו היום על מכה אביו ואימו, ועל המחט ועד כמה הפציעה הקטנה יכולה להשפיע, ואיך שני רבנים אומרים: אני לא רוצה לגעת בזה. אתה בטח לא רוצה לייצר חוק שיכול לייצר פציעה גבוהה לאנשים אחרי זה בדירוג האשראי שלהם.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

דיברנו על זה גם בפעם הקודמת.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

לא דיברנו על זה בפעם הקודמת. אומנם יש לי קרחת, אבל זיכרון יש לי – מגה פנוי.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

נגעת בזה גם בפעם הקודמת.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  
 
 לא נגעתי בזה בפעם הקודמת. מה שאני זוכר – אני זוכר. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>  

אם אנחנו רוצים לדון בזה, וצריך לשמוע את בנק ישראל, עולה שאלה. אני לא יודע אם הבנקים הקיימים שפועלים במערכת הסגורה, מאפשרים גם את הנושא הזה או לא. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

לא, לא מאפשרים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה בחוק הזה גם את מט"ח. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

תיקחו המתנה. תמנע את המציאות הקיימת היום שבה אדם נפגע. אולי תעשה לזה המשכיות בהמשך – חבל. בעוד שנה תכניס את זה. אתה מייצר כרגע פגיעה באנשים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

נצא להתייעצות לכמה דקות בסיום ההקראה.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

	
	"(ג) לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור."



הרעיון פה הוא גם שזה יהיה מאוד פשוט ונוח. כשכתוב "לאשר בכתב לבנק" – הכוונה היא לא שהלקוח צריך להגיע פיזית לבנק, אלא היום יש דרכים שבהן הלקוח יכול לאשר בכתב, שזה גם באמצעות הטלפון ומרחוק.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

צריך לרשום את זה במפורש?

 << דובר_המשך >> אביגל כספי: << דובר_המשך >>  

לא. כשאנחנו כותבים היום בחוק הבנקאות שירות ללקוח בכתב, אז הכוונה שזה כולל גם.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

כן, כולל את כל האופציות.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. ואז הוא אומר לבנק האחר: אתה יכול לנהל עבורי את כל ההליכים שנדרשים לשם ההפקדה. זה מינימום התעסקות בשביל הלקוח שרוצה להעביר את הכספים. 

	
	"(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף 4, לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר."



סעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מדבר על הפעלת השפעה בלתי הוגנת – סעיף מקביל או דומה לסעיף שיש לנו גם בחוק הגנת הצרכן. אנחנו אומרים פה אותו עיקרון: לא יעשה בנק בכל מה שקשור בהפקדת כספים.

	
	 "(ה) בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן."



 כדי להפיץ את המידע לציבור, וכדי שהציבור ישתמש בשירות החדש, הבנקים צריכים לפרסם את המידע.

 << אורח >> יעל כהן-שאואט: << אורח >>  

יעל כהן-שאואט, המועצה הישראלית לצרכנות. אני רוצה להעיר לעניין סעיפים (ד) ו-(ה). לעניין סעיף (ד) – לדעתי, חסר פה נושא האפליה בין לקוח של הבנק עצמו, שיש לו חשבון, ללקוחות שאין להם חשבון בבנק. אני מציעה להוסיף מילה אחת – שלא רק שלא יפעיל השפעה בלתי הוגנת וכל המילים היפות האלה, שנכון שיש שם משמעות, אבל חשוב גם לכתוב איסור אפליה. כי אם אנחנו נאפשר לבנקים להציע ריבית נמוכה, ויגידו ללקוח שיגיע ויבקש להפקיד בפיקדון: דע לך שאתה יכול לקבל 5%–6% אם אתה מעביר את החשבון, החוק הזה לא ישיג שום דבר ושום תוצאה, וחבל. עם מילה אחת אנחנו יכולים לפתור את הבעיה הזו. לגבי סעיף (ה) – להוסיף לא רק לפרסם מידע לציבור, אלא לפרסם גם את הריביות, כדי שכשהצרכן יחפש איפה לשים את הפיקדון ואת הכסף שלו, יהיה לו את זה מול העיניים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

ובסעיף (ד) להוסיף אפליה – לא להפלות. 

 << אורח >> יעל כהן-שאואט: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>  

אוהד מרדכי, אגף תקציבים. אני חושב שדיברנו בדיון הקודם גם על סוגיה. הבנקים מפרסמים באמצעים המקוונים. יש להם עמוד בו הם מפרסמים את הפיקדונות. השאלה היא האם הבנק יכול להגיד לו במערכת הסגורה: הפיקדונות שמפורסמים באתר לא רלוונטי לכם. אם התשובה היא לא, ואני לא יודע מאיפה נובע האיסור, ואולי שווה להגיד, אבל אני חושב שאם למי שבא דרך המערכת הסגורה נגישים הפתרונות שהבנק מפרסם באופן כללי לכל הלקוחות שלו, אז נשמע לי שזה נותן איזה מענה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

יש דיליי של שבועיים, אבל נעזוב את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אבל אם במערכת היום אסור לו הפלות, אז אתה לא חושב שצריך להוסיף. 

 << אורח >> אוהד מרדכי: << אורח >>  

אם המערכת כבר היום אוסרת על אפליה, אז לא צריך להוסיף איסור אפליה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אבל אין דבר כזה. 

 << אורח >> יעל כהן-שאואט: << אורח >>  

השאלה היא מה קורה בפועל.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

בנק ישראל, מה קורה בפועל?

 << אורח >> גרניט אופק: << אורח >>  

גרניט אופק, בנק ישראל. אתייחס. אני אזכיר, ודיברנו על זה גם בדיון הקודם, שב-1 לאפריל תיכנס לתוקף הוראה חדשה שלנו שמדברת על זה שבנקים יציגו באתרים שלהם את שיעורי הריבית המינימאליים שהם מציעים על פיקדונות. זה יהיה פורמט אחיד במוצרים מקובלים, שאנחנו מיפינו, וזה ייראה אותו הדבר בכל הבנקים ואפשר יהיה להשוות. הפרסום הזה הוא על המוצרים ולא על התשתית. ולכן, אין הבחנה האם לקוח כן פתח עו"ש או לא פתח עו"ש, פעל במערכת הסגורה או לא פעל במערכת הסגורה. ההצעה היא הצעה על מוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

השאלה היא האם הבנק יכול להגיד למישהו שבא במערכת הסגורה: זה לא מדבר אליך. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כבוד היושב-ראש, היום קורית גם מציאות הפוכה.

 << דובר_המשך >> גרניט אופק: << דובר_המשך >>  

סליחה, אני אענה. הוא לכל הפחות יקבל את מה שפורסם בפורמט האחיד באתר הבנק – לכל הפחות. אם הבנקים יפרסמו את המינימום שהם ייתנו על המערכת הסגורה, אז זה מה שיעמוד לנגד עיני כל הציבור, והבנק הזה ייראה רע מאוד בהשוואה. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אני אגיד מה קורה בשטח, וזאת אמרתי בדיון הקודם. בשטח קורה שאם אני לקוח חדש של בנק חדש, ואני מביא כסף חדש, אני מקבל ריבית יותר טובה לעומת מצב שבו אני בבנק קיים ואני מפקיד כסף בפיקדון. על כסף חדש מקבלים יותר – מציאות קיימת. בנקים רודפים אחריך על כסף חדש.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אז אתה אומר בעצם שזה מיותר.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

נכון.

 << אורח >> יעל כהן-שאואט: << אורח >>  

גם בלי חשבון עו"ש?

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

	גם בלי חשבון עו"ש. אני היום, בכסף חדש. אני כאזרח רק צריך לדעת את המושג, ולבקש ולדרוש את זה. כי אם אני בבנק מסוים, אני אומר לו: אני מביא כסף חדש, תן לי ריבית טובה יותר. אבל מה שקורה הוא שהאזרח הרגיל לא מודע לזה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אז אתה לא חושש למה שאומר פה קאשי שתהיה ריבית מינימאלית.

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אני לא חושש. העבודה שלנו צריכה להיות בהנגשת המידע הזה כמה שיותר לציבור. לשם כך, בנק ישראל הקים אתר קו המשווה, ודיבר על אס אם אס, ועל כל הדברים האחרים.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

על זה סיכמנו עם המפקח – שבדשבורד של בנק ישראל יהיה גם פרסום של הריביות על הפק"מים.
 
 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

שוב, אם אדם יבוא ויגיד: אני רוצה להפקיד בלי חשבון עו"ש, יגידו לו: אין בעיה, קח את המינימום. אבל אז יגידו לו: אם תפתח חשבון עו"ש, נפתח בפניך אפשרויות.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

העיקרון הוא שעד עכשיו הכסף ישב באמת כאבן שאין לה הופכין וקפא על שמריו בחשבונות עו"ש. עכשיו, כשיהיה הפתח הזה, שאנחנו פותחים אותו, שהוא לא פתח גדול באמת, אבל הוא פתח, הוא משחרר את הלחץ, וזה סוג של שחרור לחץ, והכסף יתחיל לזוז. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אולי הבנק הקיים שלי יילחם עליי יותר.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. ואז יבואו בנקים ויגידו: אנחנו יכולים להילחם על הכסף. אני מקווה שיהיו שניים-שלושה בנקים שיהיו יותר ספורטיביים וירוצו לקבל אליהם כסף חדש, ואז תתחיל דינמיקה של תנועה ולא מים עומדים.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

כבר היום הבנקים יכולים לעשות את זה. הם לא עושים את זה. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יכולים, אבל לא עושים את זה. אתה יוצר מאזן. בסדר, הם לא היו חייבים. נוצר איזשהו מאזן.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

נכון, אבל גם היום הם לא יעשו את זה. ואם הם יעשו את זה, הם יעשו את זה תוך אפליה. לפחות בשביל לפתור את זה, צריך להכניס: ללא אפליה, שזה לא התערבות בריבית. זה פשוט להגיד: זה לא משנה אם יש לך חשבון או אין לך חשבון, אנחנו לא מפלים אותך בפיקדון. כי כשאתה מקבל פיקדון, זה לא משנה מהו דירוג האשראי של האדם. זה כסף, זה לא כמו הלוואה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

דובר על זה בטרומית. אתה שם אותם במקום לא נוח. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לפחות שבנק ישראל יגיד דעתו על איסור אפליה – שלא יפלו. זה משפט אחד. כי המשפט הזה של השפעה בלתי הוגנת, זה משפט שאני בכלל לא מבין מה המשמעות שלו.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

בבקשה. 

<< אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

חן פליישר, המחלקה המשפטית, בנק ישראל. יש פה איזה ערבוב. אני מבינה שאתם עולים על סעיף (ד), אבל זה לא קשור לסעיף (ד). סעיף (ד) נועד למנוע מצב שבו לקוח כבר רוצה להפקיד פיקדון במערכת סגורה בבנק אחר, ואז מתחילים לשגע אותו כדי שהוא לא יעביר את הכסף. זו המטרה – למנוע את זה שכשכבר החלטתי, אני כבר הולכת על זה, שלא יעצרו אותי. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

להיפך, שתהיה תחרות.

 << דובר_המשך >> חן פליישר: << דובר_המשך >>  

נכון, שאני אעשה את זה. ואם אחר כך כשתיגמר תקופת הפיקדון הבנק ירצה לשפר את התנאים, אז הוא יוכל. אבל זה לא אותו הדבר. אתם מדברים עוד פעם על התערבות במחיר, ואתם יכולים להגיד את המילה "מחיר", ולהתחיל להגיד איסור אפליה, אבל אתם בעצם מתערבים במחירים. וכפי שהובהר, זה כבר נדון, והוחלט שלא להתערב בהצעת החוק הזו במחיר.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

הוחלט.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אני כבר אומר שהחוק הזה יהיה חסר השפעה ומשמעות.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

בגלל זה אנחנו מקבלים אותו לוועדה. ואם יהיה צורך, נתקן. אתה תופתע לראות, ואני מקווה ורוצה להאמין, שיהיו בנקים שיפרסמו בעקבות החוק הזה שאצלם אפשר לקבל ריבית יותר גבוהה על פק"מים, וזה יגרום ללקוחות לבוא אליהם ולשים את הכסף שם. ואז תתחיל תנועה של פרסומות ושל באמת שוק חופשי שפותח את השערים לכל מי שמביא את הכסף שלו אליו. זו המטרה, בעזרת השם,.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לפני שאני אעבור לסעיף 1, יהיה לנו עוד מעט את סעיף התחילה, ומה שמוצע כרגע זה בערך תשעה חודשים. חסרה פה בנוסח התייחסות למקרה שבנק מפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן. הסעיף חל רק על בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן. יכול לקרות מצב שבנק הוא היום בעל היקף פעילות קטן, אבל בעוד שנתיים הוא כבר מפסיק להיות כזה כי היקף הנכסים שלו עולה. ולכן, נדרשת פה איזושהי הוראה שאומרת בתוך כמה זמן מאז שבנק מפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, יחולו עליו ההוראות. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

יש את זה ב-ב(1) – בתום חצי שנה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

זה לא בנוסח שפורסם. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

זו לא ההגבלה היחידה או היתרון היחיד שיש לבנק בעל היקף פעילות קטן. מה קורה בשאר המגבלות או היתרונות שיש לו ביום שהוא נהפך להיות גדול?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

זה נכון שברגע שבנק מפסיק להיות בעל היקף פעילות קטן, החובות שיחולו עליו הן יותר רחבות מהחובה הזו. אבל אנחנו אומרים: בואו נקבע מהו זמן היערכות ביחס לחובה הזו.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

השאלה שלי אחרת. לגבי כל היתרונות או החסרונות שיש לבנק עם היקף פעילות קטן – מה קורה איתן ביום שהוא נהפך להיות גדול? האם קצבו לו זמן לכל דבר?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

יש תקופות היערכות כי יש הבנה. בניידות זה שנתיים.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

לכל אלמנט יש משהו?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

כן, כי אחרת במעבר הזה, והלוואי שיהיו כאלה שיגדלו, פשוט נופלת עליך המון המון רגולציה ביום הראשון, ולא ניתן לעמוד בזה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

ולכן, עושים את זה בצורה מדורגת. אנחנו מדברים פה על חצי שנה, נכון?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

היום בנקים גדולים, בנקים שהם לא בעלי היקף פעילות קטן – ואנחנו נגיע לזה עוד רגע כשנגיע לסעיף התחילה – הצעתם את ה-1 בדצמבר וזה משקף כתשעה חודשים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

נכון.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

השאלה היא האם נכתוב פה תשעה חודשים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אבל אני חושב שכשבנק קטן הולך להיות גדול, הוא כבר מכיר את המערכת והוא כבר יודע שיש מערכת כזו שקיימת, ולכן חצי שנה ולא צריך תשעה חודשים. לא נלך לרבנות על התשעה חודשים האלה, אבל אני חושב שחצי שנה במקרה הזה זה טוב ונכון כיוון שהחוק יהיה בתוקף. ולכן, אפשר להסתפק בשישה חודשים. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

מה שאפשר לכתוב, ואני לוקחת את זה גם ממעבר בין בנקים, סעיף 5(ב)(1), שזה נגיד יהיה חצי שנה, כמו שמציע חבר הכנסת. נניח: יחולו עליו הוראות סעיף זה בתום חצי שנה מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, ככל שביקש זאת אותו הבנק באופן ספציפי. זאת אומרת, הדיפולט, ברירת המחדל, יהיה חצי שנה. אבל אם הבנק נתקל ברשימה מאוד ארוכה של דברים, או שיש לו נסיבות ספציפיות, הוא יכול לגשת לנגיד ולקבל תקופה ארוכה יותר – זה הסעיף הזה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

בסדר. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אני עוברת לסעיף 2.

"תיקון סעיף 10	2.	בסעיף 10 לחוק העיקרי, אחרי "5א3," יבוא "5ב2,". "

סעיף 10 מונה את כל ההתנהגויות, את כל רשימת הסעיפים, בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) שהם עונשיים, שהן עבירות פליליות, ופה יש למעט סעיפים מסוימים. מוסיפים את הסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו לרשימת ההחרגות. כלומר, מי שעובר על הסעיף הזה – אין עליו ענישה פלילית. יש עליו את האפשרות להטיל עיצומים כספיים, שזה הסעיף הבא, סעיף 3.
 
	תיקון סעיף 11א
	33.
	בסעיף 11א(א1) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (5) יבוא:

	
	
	"(6) לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות סעיף 5ב2(ב);



זה הסמכות של המפקח על הבנקים להטיל על עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים. אנחנו מדברים פה על בנק שלא אפשר להפקיד כספים באותה מערכת סגורה. ההפרה הזו הייתה קיימת גם בנוסח לקריאה הראשונה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית מוצע פה עכשיו נוסח שמתייחס גם להפעלת השפעה בלתי הוגנת, שזה סעיף קטן (ד). כמו שאמרנו, סעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) קובע איסור פגיעה בנסיבות מיוחדת, שבתאגיד בנקאי אסור לנצל את מצוקת הלקוח ולהפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת. סעיף 4 הוא לא סעיף שיש עליו עיצומים כספיים. פה, כיוון שזה הפעלת השפעה בלתי הוגנת, והיא רק ביחס לעניין הפקדת כספים במערכת סגורה, מוצע כן לקבוע את זה כסעיף שאפשר להטיל בגינו עיצומים כספיים. זה יהיה כך: "(7) הפעיל השפעה בלתי הוגנת, בניגוד להוראות סעיף 5ב2(ד)."

האם יש הערות לסעיפים 2 ו-3? 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

האם בנק שלא יפתח את המערכת הזו אצלו יקבל 50,000 שקל לפי סעיף 3 פה או שיותר מזה?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן. הוא לא אפשר ללקוח להפקיד. זו שאלה באכיפה לגבי האם בנק שבכלל לא פותח. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

צריך להוסיף אולי שההוראה הזו תחול גם על בנקים חדשים שיהיו? שאוטומטית היא תחול גם על בנקים חדשים. אולי יש מקום להוסיף את זה. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

לפי מה שהוסבר לי, 50 זה פר לקוח. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

לכן, שאלתי מה קורה אם בנק שבכלל לא פיתח בכלל את המערכת הזו. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

אני מניחה שזה לא יהיה רק 50 אם מישהו לא.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

מה זה "מניחה"? מה שלא כתוב פה, לא כתוב.

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

בשביל להטיל עיצום, אנחנו צריכים לתפוס מקרה שבו לקוח ביקש ולא אפשרו לו. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אני שאלתי מה קורה אם בנק בכלל לא פיתח את המערכת. 
 
 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אז יהיו לו הרבה 50. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

לפי כמה לקוחות שפנו ולא קיבלו. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

האם בנק חדש שעומד להיפתח עכשיו יהיה מחויב לזה? 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

לא. אמרנו שאם הוא קטן, לא. 

 << אורח >> שי אבו: << אורח >>  

אז זה האינטרס הכי מובהק של הבנקים הקטנים לעשות דבר כזה.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אז הם יעשו. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

	תיקון סעיף 16יא
	4.
	בסעיף 16יא לחוק העיקרי, אחרי פסקה (4) יבוא:

	
	
	"(5) מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים באמצעות חשבון במערכת סגורה כהגדרתו בסעיף 5ב2(א)." 



סעיף 16יא הוא סעיף של פרסום נתונים: המפקח רשאי לפרסם רשימת נתונים מפורטת – רשימת נתונים שהמפקח מפרסם. מוצע להוסיף שגם מספר הפיקדונות שהופקדו בכל אחד מהבנקים במערכת הזו יפורסם. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

מספר הפיקדונות או הסכום?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

מספר הפיקדונות, לא סכומי הפיקדונות. כלומר, כמה פיקדונות כאלה נפתחו. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

האם בפרסום שלו עד היום יש מספר פיקדונות או סכום?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא, עד היום אין בכלל.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

האם בפרסום שלו על הפיקדונות, הוא מפרסם כמה הופקד? האם כמה פעולות או כמה סכומים?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא. אין היום פיקדונות ברשימה. יש, נניח, סכומים ושיעורים של עמלות שגובים תאגידים בנקאיים ושיעורי ריביות.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

האם יש לנו התנגדות שהסכום גם כן יהיה מפורט בפרסום?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

האמת, הייתה אצלנו חשיבה מעמיקה על מה אנחנו יכולים ולא יכולים כי יש כל מיני היבטים. זה משהו שאם אתם רוצים, אז נצטרך לחזור. אנחנו לא יכולים לתת לך הסכמה כאן כי יש היבטים נוספים. זה לא רק פרטיות, יש דברים שקשורים לנזילות ודברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

טוב. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אני רוצה לחדד שבנוסח לקריאה הראשונה דובר על מספר פיקדונות לפי הוראות הסעיפים האלה. כלומר, רק הפקדות של בנקים בהיקף פעילות גדול. כלומר, בנקים שהם לא בהיקף פעילות קטן. פה תיקנו את זה לכל הפקדה באמצעות מערכת - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

גם כשבנקים קטנים יקימו את המערכת, יהיה להם את זה. 

 << דובר_המשך >> אביגל כספי: << דובר_המשך >>  

כן. גם אם לא מחויבים, עדיין יהיה דיווח לגבי ההפקדות באותם בנקים.

סעיף 5, סעיף התחילה. 

	" תחילה 

	55.  
	תחילתו של חוק זה ביום ...........‏"



זה נשאר פתוח, וחבר הכנסת המציע ביקש שזה יהיה ה-1 בדצמבר 2025. 

" דיווח לכנסת – הוראת שעה	6.	בתום שנה מיום התחילה..." – שזה אותו ה-1 בדצמבר 2025 שדיברנו עליו – "...ידווח המפקח על הבנקים לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה במשך שלוש שנים, על יישום הוראות חוק זה ועל עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראותיו.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

שלוש או חמש?

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

חבר הכנסת המציע ביקש שזה יהיה שלוש. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

שלוש. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>   

שלוש. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לגבי התאריך של ה-1 בדצמבר – חשוב להבהיר שה-1 בדצמבר נשאר ה-1 בדצמבר גם אם הצעת החוק בפועל עוברת במליאה בעוד חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

זה פחות מפריע. השאלה היא מה קורה אם זה יעבור במליאה אחרי ה-1 בדצמבר? 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

זה יחול אוטומטית, כי יש לנו אינטרס להעביר את זה כמה שיותר מהר.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אה, זה יעבור בפרסום במליאה רטרואקטיבית – בסדר. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

 הייתה כבר פעם אחת שעשינו חוק שכשהוא עובר, זה חל רטרואקטיבית. יש גבול. 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא, אפשרות נוספת זה לכתוב: תחילתו של חוק זה, אם אנחנו רוצים את ה-1 בדצמבר, נניח, בתום תשעה חודשים מיום ה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

לא, לא. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא. הראשון בדצמבר – סוכם. 

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

חבר הכנסת בוארון, אנחנו נעמוד בסיכום, אבל מכיוון שאתה מקורב לקואליציה, החוק עובר רק כשהוא עובר. אנחנו לא יכולים להתחיל להיערך לחוק בעוד חצי שנה. אז אם אתה בטוח, אנחנו ממשיכים במתווה הזה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

החוק יעבור עד סוף המושב הזה, בעזרת השם

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

בעזרת השם, עד סוף המושב. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לגבי הדיווח של בנק ישראל – האם הם מחויבים לדווח גם לגבי הריביות שמחוץ, חשבון עם בנק, בלי בנק? 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

זה כבר יש היום. לזה יש סמכות היום. אנחנו מפרסמים כבר היום ריביות. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

לא, השפעה של החוק. איזה ריביות קיבלו פיקדונות בלי חשבון עו"ש ואיזה ריביות עם. אתה לא תדע אם החוק השפיע או לא.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

לא, יש הבדל בין סעיף הפרסום - - -

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אם נדע את כמות של פיקדונות שהועברו, נדע שהוא השפיע.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

השאלה באיזה ריבית.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אתה צודק שלא נדע הכול. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אבל אם הריביות יהיו נמוכות, אז לאף אחד לא יהיה אינטרס לשים.

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

אין בעיה. האם יהיה דיווח לגבי היקף הפיקדונות שעברו? 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

כן, על זה דובר – מספר הפיקדונות. 

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

זה התוספת – שיהיה מספר הפיקדונות במערכת סגורה.

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אבל זה לא הדיווח, זה הפרסום. צריך להבדיל בין הדיווח לפרסום. הפרסום זה חובה קבועה, שהיא לא הוראת שעה, וזה המפקח מפרסם בנתונים שלו. יש את הדיווח לכנסת, שזה קבוע רק לשלוש שנים, ושם זה רק דיווח על יישום הוראות החוק. כלומר, האם התאגידים הבנקאיים פתחו את האופציה הזו או לא פתחו את האופציה הזו וכו'. 

 << אורח >> משה קאשי: << אורח >>  

האם בנק ישראל ידווח לוועדת הכלכלה כמה פיקדונות במערכת סגורה היו?

 << אורח >> חן פליישר: << אורח >>  

יש שני סעיפים: סעיף אחד זה הפרסום לציבור, וזה פומבי, ואת זה אתה מכיר. בקו המשווה יש לנו נתונים ואנחנו מעשירים אותם כל הזמן, וגם מספר הפיקדונות ייכנס לשם. יש שם כבר היום ריביות על פיקדונות. חוץ מזה יש דיווח אקטיבי לכנסת אחת לשנה על היישום ועל נתונים נוספים שאפשר לתת כדי להעריך את האימפקט. אני מניחה ששם גם נדווח על דברים שאנחנו מפרסמים. אבל מי שמתעניין בזה לא צריך לחכות לדיווח. הוא יכול לראות את זה בשוטף.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

אם כבר דובר על סוגיית ההיערכות והסיכומים, אז ככל שתתקבל החלטה, ולדעתנו היא תהיה החלטה לא נכונה, להכניס גם את המט"ח פנימה, זה מחייבת היערכות שונה כי זו מערכת אחרת ושונה. צריך לקחת את זה בחשבון. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

נדבר על זה עוד מעט. בנק ישראל, לגבי הסך הכולל של הפיקדונות שהופקדו במערכת הסגורה – האם אפשר לדבר על זה שתבדקו ותחזרו ואז תכניסו את זה? 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

בואו נדבר על זה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

הם רוצים התייעצות. הם צריכים לחזור לשם להתייעצות.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

לגבי מט"ח, סך הפיקדונות, פרסום ריביות, הסתייגויות של חברת הכנסת שלי מרון – בוא נתייעץ עכשיו כמה דקות ונראה אם אנחנו יכולים לקבל החלטות. אנחנו רוצים לעבור על זה מולה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אוקיי. נצא להתייעצות של עשר דקות. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

מאה אחוז. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

בהצלחה. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:04 ונתחדשה בשעה 12:19.) << הפסקה >>  

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אנחנו מחדשים את הישיבה. מי מציג את ההסכמות? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

אני אציג. יש שלושה עניינים: האחד הוא לגבי מה שאמרנו על מטבע ישראלי או גם מטבע זר. הסעיף יישאר כך שזה יהיה מטבע ישראלי. אבל תהיה תוספת: המפקח רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת פיקדונות כספיים במטבע זר באמצעות חשבון במערכת סגורה. כלומר, זו תהיה סמכות של המפקח לקבוע שזה יחול גם על מטבע זר, אם הוא רואה שזה מתאפשר, שזה לא כרוך בעלות גבוהה מדי, פתרונות טכנולוגיים, שלא קיימים כרגע, שיהפכו את האופציה הזו לאופציה שיהיה בה שימוש וההשקעה בה תהיה כדאית. 

נקודה נוספת שביקשו לתקן היא לגבי תקופת המעבר לבנק שמפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן. ושם, במקום שהנגיד יקבע את התקופה, זה יהיה המפקח. כלומר, או שזו תקופה, ואמרנו, של חצי שנה, שזו תקופה שקבועה בחוק, או שהבנק יכול לפנות למפקח ולבקש ממנו שזו תהיה תקופה ארוכה יותר. אם כן, זה המפקח ולא הנגיד.

הדבר השלישי הוא לגבי הדיווח לכנסת. שני עניינים פה: האחד, יהיה תאריך שבו יוגש הדיווח, שזה ה-31 במרץ. זאת אומרת, החל מה-31 במרץ 2027 ידווח המפקח על הבנקים אחת לשנה למשך שלוש שנים.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

האם הדיווח הראשון כבר נכלל בתוך השלוש השנים האלה, בתוך השלושה דיווחים? 

 << דובר >> אביגל כספי: << דובר >>  

כן, יהיו שלושה דיווחים, כשהראשון הוא ב-31 במרץ 2027. הוא ידווח כל פעם על אותה שנה קלנדרית חולפת. הוא ידווח על יישום הוראות חוק זה ועל עמידתם של תאגידים בנקאיים בהוראותיו, ובכלל זה מספר הפיקדונות שהופקדו במערכת וסכום הפיקדונות הכולל.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

אוקיי. האם מישהו רוצה להעיר או להאיר? אם כך, נעבור קודם להצבעות על ההסתייגויות. יש לנו פה של המחנה הממלכתי ושל יש עתיד. נצביע, קודם כול, על קבוצת ההסתייגויות של המחנה הממלכתי. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

ההסתייגויות נדחו. תהיה להם רשות דיבור. 

ההסתייגויות של יש עתיד. נצביע על כולן ביחד, נכון?

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>  

אני לא מנמקת. אני רוצה הצבעה במליאה.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

בסדר. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

נדחו. נעבור להצבעה על החוק עצמו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
 החוק אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>   

מי נמנע?

 << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >>  

אני, למקרה שלא הסתכלו פה. 

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

החוק אושר והוא יעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה, בעזרת השם, בקרוב. תודה רבה למציע.

אדוני המציע, בבקשה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>  

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת, אני חושב שאנחנו מביאים היום בשורה חשובה לציבור הצרכנים כיוון שעד היום הלקוחות בחשבונות העובר ושב שלהם בבנקים, ובמקסימום שלהם הם יכלו לשים את הכסף בפק"מ בבנק שלהם. ומה שאנחנו גורמים היום, וזה מה שצריך להבין, זה הדבר היפה פה, זה שבפעולה קטנה אנחנו גורמים לכסף לזוז. הרי כסף זה זוז, והוא צריך לזוז ממקום למקום. הבנקים בחוכמתם הקפיאו מצב, וכל אחד כמו בדו-קרב הסתכל על השני ולא שלף. והיום אנחנו גורמים להם לפתוח את הדלת לכסף שלא נכנס אליהם, ואנחנו מחייבים אותם לפתוח את הדלת לכסף שעד היום לא נכנס אליהם. וכאן תתחיל התזוזה של הכסף במערכת. כאן תתחיל התחרות הכול כך מבורכת בין הבנקים על הכסף שלנו, על הכסף של כולנו, וזה הדבר היפה. זו פעולה קטנה. אני חושב שזה שינוי שהוא בשורה. 

אני רוצה לומר תודה לחברות מבנק ישראל, ולכל החברים שישבו פה על המדוכה. לעוזרי הנאמן מאיר חוטה, ראש המטה שלי, שעשה פה עבודה יפה. לייעוץ המשפטי של הוועדה, לניהול הוועדה, ליושב-ראש דוד ביטן, לסגן היושב-ראש חבר הכנסת שלום דנינו, ולך, אדוני היושב-ראש, על הפעולה המהירה. שלושה חודשים, ואנחנו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, וזה באמת הישג יפה של כולנו. כולנו שותפים לדבר הזה. אני מקווה שהציבור יידע להשתמש בכלי הזה כדי לעשות טוב עם הכסף שלו ולא לתת לו לקפוא על השמרים. הגיע הזמן שגם הציבור שהוא פחות בעל אוריינות פיננסית, פחות מבין בהשקעות וכו', יוכל ללמוד. זה מה שיביא את הלימוד לעשות שימוש נכון בכסף הזה. 

תודה רבה לכולם. בשם השם נעשה ונצליח.

 << יור >> היו"ר ישראל ברוכי: << יור >>  

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>