פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכלכלה 11/03/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 626 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 14:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "קריסת בתי הדפוס בארץ בשל תחרות לא הוגנת מסין", של חה"כ יצחק פינדרוס, חה"כ ינון אזולאי, חה"כ דבי ביטון << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר אלון שוסטר חברי הכנסת: דבי ביטון יצחק פינדרוס מוזמנים: יוליה אונגר – מרכזת בכירה כלכלה ברשות המיסים, משרד האוצר עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר נועה שפיצר מזרחי – מנהלת אגף תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה שירה צחי – מנהלת תחום תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה יותם ארנסברג – כלכלן, מרכז השלטון המקומי משה בונפיל – מנהל חטיבה בהסתדרות עובדי התעשייה, ההסתדרות החדשה רונן סולומון – עו"ד, מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה אורן הרמבם – מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה, התאחדות התעשיינים עידן זינאל – מנהל תחום דפוס ונייר בהתאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים מיטל פרי – עו"ד, קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים אהוד אליעזר שאומברגר – מנכ"ל, דפוס אייל, איגוד בתי הדפוס אהרן גרטנהויז – בעלים של בית דפוס, איגוד בתי הדפוס אהרון חיים מאיר רוזנטל – מנכ"ל, אמונה וחסד דפוס וכריכיה, איגוד בתי הדפוס משה מילר – מנכל ובעלים, מילר הטבעות עדי פרץ – סגן יו"ר ארגון אומנויות הדפוס מרדכי יוסף פרידמן – בעלים, אלון הפקות דפוס אפרים פרידמן – מנהל, אלון הפקות דפוס אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "קריסת בתי הדפוס בארץ בשל תחרות לא הוגנת מסין", של חברי הכנסת: יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, דבי ביטון (מס' 345) << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. היום י"א באדר התשפ"ה, 11 במרץ 2023. על סדר-היום: הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "קריסת בתי הדפוס בארץ בשל תחרות לא הוגנת מסין", של חברי הכנסת: יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, דבי ביטון (מס' 345). שלום, חברת הכנסת דבי ביטון. האם את רוצה להציג לנו את ההצעה הדחופה לסדר? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שנשמע, קודם כול, את הארגונים. מאוד חשוב להתייחס בכובד ראש, ולהתחשב בבית הדפוס בארי, ובכלל בבתי הדפוס. לאור ה-7 באוקטובר, אנחנו בוודאי צריכים מינימום השתות ונזקים. אני אשמח. אתייחס בהמשך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אורן הרמבם, התאחדות התעשיינים, בבקשה. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> שלום, אדוני. תודה רבה על ההיענות לבקשה של הענף לקיים את הדיון החשוב הזה. אני מנהל בהתאחדות את איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה. זה איגוד שבו פועל ענף בתי הדפוס. אנחנו מאגדים את בתי הדפוס הבינוניים והגדולים. יש לנו פה את הקולגות שלנו, שגם מייצגים את בתי הדפוס הקטנים יותר. ברשותך, אני רוצה לתת מעט רקע על המגמות שיש בענף, וכמובן להתמקד גם בבעיה שנגרמת כתוצאה מייבוא מסין בתנאים לא הוגנים. חשוב לי רק להדגיש דבר אחד, ואני מדגיש אותו מייד בראשית דבריי. אנחנו, בשום פנים ואופן, לא מתנגדים לייבוא. לא מתנגדים לייבוא, לא רוצים לאסור ייבוא. שמעתי באחת השיחות המקדימות מישהו שאומר שאנחנו רוצים לאסור ייבוא – בשום פנים ואופן. כל מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר ליצרנים המקומיים, לבתי הדפוס המקומיים, שפועלים בכל רחבי הארץ, במרכז ובפריפריה, לפעול בתנאי תחרות הוגנים. ומה שקורה בשנים האחרונות, מאז שהמכס על דברי דפוס שמיובאים מסין הופחת, זה שהתנאים העסקיים הם לא הוגנים. יש פה ייבוא במחירים שהם לא הוגנים. ברשותך, אתן מעט רקע על הענף. אנחנו מדברים על כ-800 בתי דפוס שפועלים בישראל, קטנים ובינוניים, במרכז ובפריפריה, רובם קטנים ובינוניים. הם מעסיקים כמעט 7,000 עובדים במעגל ראשון, ועוד אלפי עובדים במעגל שני. היקף המכירות של הענף עומד על כ-5 מיליארד שקלים, וזה משקף גם ירידה של כ-6% בהשוואה לשנה הקודמת. מטבע הדברים, ואני חושב שזה לא יהיה זר לאף אחד לשמוע, הענף הזה עובר בשני העשורים האחרונים מגמה טבעית של מעבר לדיגיטל בהרבה מאוד תחומים סביבנו: גם ספרים, פרסום, ובהרבה מאוד תחומים. ובגלל המעבר לדיגיטל, ובגלל ההתכווצות בעולם הדפוס בכלל, הרבה מאוד בתי דפוס עושים השקעות מאסיביות בשדרוג טכנולוגי, במעבר לדפוס דיגיטלי, בהטמעת שיטות ייצור מתקדמות, בהטמעת דיגיטציה. יש הרבה מאוד בתי דפוס שעוברים לעולמות של פיתוח של אריזות חכמות, אריזות מיוחדות, והכול כדי לנסות ולהתחרות, לנסות להישאר להיות רלוונטיים בעולם עסקי שהוא מאוד מאוד קשה בכלל, ובענף הדפוס בפרט. הרקע של הענף הוא בכלל לא פשוט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> דיברת על שוק של 5 מיליארד? << דובר_המשך >> אורן הרמבם: << דובר_המשך >> של 5 מיליארד שקלים. אלו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמה מתוך זה היום ייבוא? << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> לפי הנתונים שיש אצלנו, הייבוא מסין גדל בין השנים 2017 ל-2022, בסוגים מסוימים של דברי דפוס, לא בכל דברי הדפוס, מכ-80 מיליון דולר בשנת 2017 לכ-150 מיליון דולר בשנת 2022. זה גידול דרמטי של למעלה מ-75%. אלו הנתונים שקיימים היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מתי הופחת המכס שהופחת? << דובר_המשך >> אורן הרמבם: << דובר_המשך >> למיטב ידיעתי, הוא הופחת ביוני 2022, ומאז יש עוד עלייה בהיקפי הייבוא. על זה אין לי תיעוד בנתוני למ"ס, אבל יש לנו את זה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם המכס היה על נייר גולמי או על ספרים מוכנים? << דובר_המשך >> אורן הרמבם: << דובר_המשך >> למיטב ידיעתי, המכס הוא היה גם וגם. גם על חומרי גלם וגם על מוצרים מוגמרים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שוב, מתי המכס הופחת? << דובר_המשך >> אורן הרמבם: << דובר_המשך >> ביוני 2022, למיטב זכרוני, הייתה הפחתה גורפת של מכסים בהרבה מאוד פרטי מכס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז הנתון שאמרת לנו של מ-80 ל-150 כמעט ולא משקף את הירידה של המכס? << דובר_המשך >> אורן הרמבם: << דובר_המשך >> נכון. העדויות שאנחנו שומעים מאז שהמכס ירד מהרבה מאוד בתי דפוס זה על גידול מתמשך בייבוא מסין. העדויות הללו הן לא רק עדויות של נתוני מאקרו ששמעתי, שיגידו, אלא אתה ממש שומע יצרנים, ואני שומע את זה במו אוזניי, ויותר מאשר יצרן אחד, שמתלוננים על משהו שהוא הזוי. על כך שהמחיר שבו הם רוכשים את חומר הגלם, את הנייר, זהה למחיר שבו מגיע המוצר המוגמר מסין. זה משהו שהוא בלתי נתפס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כלומר, בעל דפוס פה בישראל משלם על חומר גלם מחיר זהה למחיר מוצר מוגמר שמגיע מסין? << דובר_המשך >> אורן הרמבם: << דובר_המשך >> נכון. זו טענה ששמעתי אותה יותר מפעם אחת. אני חייב להודות ששמעתי את הטענה הזו גם בעוד ענפים, אבל זו טענה ששמעתי גם בענף הדפוס. זה מצב הזוי לחלוטין. לזה אני קורא תנאי תחרות בלתי הוגנים. כי גם אם בית הדפוס יהיה מאוד יעיל ומאוד צנוע בשיעור הרווחיות שהוא ירצה לקחת, ויעשה את כל הפעולות שצריך לעשות כדי להיות רלוונטי בשוק, אי-אפשר בכלל להתמודד מול תנאים כאלה. יש עוד הרבה מאוד בעיות נלוות, ולכן אני גם לא אאריך. למשל, כל מיני דברים שקשורים במחסור בכוח אדם מקצועי. בתי הדפוס בטח תכף יתייחסו לזה. אני רוצה להיות ממוקד סביב העניין של הייבוא מסין. בראש ובראשונה, בואו נבחן. הרי הייתה הפחתת מכסים. בואו נבחן שהפחתת המכסים הזאת בכלל התגלגלה ללקוחות הסופיים, לכל האנשים שקונים ספרים: ספרי לימוד, ספרי קריאה, ספרי קודש, שזה תחום שהוא מאוד חזק, מגזינים, וכן הלאה. אני חושב שצריך לבדוק את הנושא הזה. דבר שני, אנחנו חושבים שלאור הנתונים, הבאמת הבלתי אפשריים הללו, שבתי הדפוס פועלים בהם, יש מקום להשיב את המכס על פריטי המכס הספציפיים שמשקפים את דברי הדפוס המוגמרים. אנחנו כתבנו את זה גם בנייר העמדה שלנו. יש ממש רשימה של פריטי מכס רלוונטיים שאנחנו מבקשים להעלות את המכס שלהם. להחזיר את המכס לזה שהיה לפני יוני 2022. בנוסף, אנחנו חושבים שאפשר לעשות עוד פעולות תומכות. אני רוצה רק להזכיר שענף הדפוס הוא ענף חיוני. חלק מבתי הדפוס מוגדרים באופן רשמי "מפעלים חיוניים". הם מדפיסים חומרים שהם הכרחיים, בין אם זה למערכת הביטחון, בין אם זה עלונים רפואיים, בין אם זה הרבה מאוד חומרים. זה לא רק ספרות פנאי או ספרות קודש, שהיא חיונית בפני עצמה, אלא ממש חומר מודפס, שהוא חיוני לתפקוד שוטף של המשק, גם בשגרה וגם בחירום. ולכן, אנחנו חושבים שלצד נושא העלאת המכס, נדרש לתמוך בתעשייה הזאת. למשל, משרד האוצר ומשרדי הכלכלה באכיפה של העדפת תוצרת הארץ בהדפסות של גופים ממשלתיים, בין אם זה של משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, וכן הלאה. לאור חשיבות הענף הזה, שכאמור מעסיק 7,000 עובדים, מוכר כ-5 מיליארד שקלים, אנחנו חושבים שמשרד הכלכלה צריך לפתח תוכנית ייעודית שתתמוך בבתי הדפוס, בעיקר הקטנים והבינוניים. למשל בנושאים של שדרוג טכנולוגי ומעבר למוצרים חכמים יותר. ויש גם מקום לטפל בנושא, שהוא רלוונטי אומנם לחלק מבתי הדפוס, אבל בכל מה שקשור למעבר של הממשלה לדיגיטל, יש מקום לעשות את המעבר הזה בצורה מדורגת יותר כדי לאפשר הסתגלות בתי הדפוס המקומיים לעובדה שפחות ופחות דברי דפוס נשלחים בדואר ונשלחים בדיגיטל, בדואר האלקטרוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> משה בונפיל, איגוד התעשייה בהסתדרות, בבקשה. << אורח >> משה בונפיל: << אורח >> שלום. בעיקרון, אנחנו צריכים להיות זהירים בכול מה שקשור לעובדי הדפוס ועם כל מה שכרוך סביב. הוא אמר שעלות הנייר גבוהה מעלות הספר. השאלה היא מאיפה מביאים את הנייר, ואת זה אני שם בצד. הגעתי בכוונתי כדי להביא שתי דוגמאות שקרו לנו בחברות ישראליות. במקום בו אנחנו לא שומרים על כחול-לבן, בסופו של דבר, אנחנו בבעיה. אתן לך דוגמה. בחברת קניאל, שהיא חברה לייצור קופסאות שימורם ופחיות, סגרו קווים ופיטרו עובדים כי החליטו שמייבאים פחיות מטורקיה. אתם יודעים מה קרה היום בטורקיה. הייבוא נעצר, נתקע, ואנחנו נשארנו עם הבעיה. יש עוד מפעל והוא מלט הרטוב. הם היו מייצרים מלט. התחילו להביא ייבוא מלט בהיצף גם מטורקיה. לפני כמה שנים נאלצנו לסגור את החברה ופיטרו את העובדים, והינה, היום אנחנו סגורים בפני טורקיה. אין לנו מלט מטורקיה, היחסים הם לא טובים, ואנחנו תקועים. אנחנו צריכים לתת את הדעת על השאלה איך אנחנו שומרים על כחול-לבן כדי לשמור על האנשים ועל העובדים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אם מישהו רוצה לדבר, נא להירשם. אילן פרידמן, בבקשה. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> אהלן, תודה רבה. אילן פרידמן, פורום ארלוזורוב. אנחנו מכון מחקר מדיניות חברתית-כלכלית. קודם כול, אני רוצה לחזק את הנקודה שכבר העלו על תעשייה מקומית ועל החשיבות באופן כללי בתפקיד המדינה בשמירת מקומות עבודה ועל תעשייה יצרנית, ותעשייה מקומית בכלל. גם בהקשר הספציפי של תעשיית הדפוס, גם מאוד חשוב לדבר על זה. זו הזדמנות טובה גם לדבר על התעשייה באופן כללי בישראל, ועל מה המדינה עושה או לא עושה. כמה נתונים. בכללי, תעשיית הייצור, ותקנו אותי אם זה אפילו יותר גבוה, יש כ-350,000 עובדים היום? יכול להיות שיותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, בכל תעשייה הייצור. << דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >> כ-350,000 עובדים. השכר הממוצע בתעשיית הייצור הוא גבוה ב-40% מהשכר הממוצע במשק, ויש לו פריון יותר גבוה מהממוצע. זו תעשייה שהיא מאוד משמעותית כי היא גם מעסיקה הרבה אנשים בפריפריה. כלומר, ברור למה זו תעשייה שהיא מאוד חשובה בצמצום אי-שוויון וביצירת חוזקה כלכלית במדינה. יש פה שתי סוגיות שאני רוצה לגעת בהן: האחת היא נושא שנקרא "מדיניות תעשייתית". זה התפקיד של המדינה בניווט ועיצוב התעשייה המקומית. מה שעשו עם ההייטק, שהצליח מאוד לאורך השנים, זה שבאמצעות השקעות ותכנון ואסטרטגיה שההייטק נהיה כוח מאוד גדול בכלכלה הישראלית, עם פריון מאוד גבוה, שכר מאוד גבוה, והוא מייצר המון במדינה. אנחנו מציעים לעשות אותו הדבר עם תעשיית הייצור. זה קורה בהרבה מדינות בעולם היום. דוגמה טובה היא טיוואן. היא הפכה את תעשיית השבבים לתעשייה מאוד מאוד חזקה באמצעות השקעה וחשיבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> של המדינה. << דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >> כן. זה לא אומר שעכשיו השבבים הם של המדינה, אבל הם הבינו שיש להם פה חוזקה בגלל ההון האנושי, בגלל המחקר והכול, ואמרו: אנחנו משקיעים בזה. ארצות הברית לאורך השנים האחרונות גם באנרגיות מתחדשות, שבבים. השבבים הם משהו מאוד מרכזי כי הוא מייצר המון מקומות עבודה, והוא כולל המון קבוצות בסוג התעשייה הזאת. האיחוד האירופי משקיע המון באנרגיות מתחדשות. זה משהו שחשוב מאוד להסתכל עליו ולהבין איך אנחנו מחזקים, בין היתר, את תעשיית הדפוס או באופן כללי את תעשיות הייצור בישראל. שנית, אם וקורה שהמדינה מבינה שתעשיית הדפוס היא לא תעשייה עם עתיד, או שהיא תעשייה שלא תצליח מכל מיני סיבות, אז המדינה לא יכולה רק להפקיר את העובדים. יש פה משהו מאוד חשוב וזה לעסוק במעבר הוגן. הרבה מדינות כבר עשרות שנים רבות מבינות שאם עכשיו יש תחום מסוים שלא מצליח, - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל אנחנו לא שם. אנחנו חושבים שהדפוס צריך להישאר פה. ולהיפך, המדינה לא צריכה לחשוב על איך להוציא את זה, אלא איך לחזק. << דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >> אין ספק, אבל אני נוגע פה במשהו שהוא חשוב כי הוא משמעותי גם לתעשיות וגם לעובדים. זה נוגע גם בעניין החדשנות. אם עכשיו מבינים שבית דפוס לא יצליח, אז אפשר להפוך אותו לתעשיות אחרות. אפשר לעשות פה תהליכים כדי להפוך את התעשייה הזאת לעדיין משמעותית, אם זה במעבר לדיגיטל, אם מעבר לייצור של דברים אחרים, כי אלו תעשיות עתירות טכנולוגיה, עם עובדים מאוד מיומנים ועם ניסיון וידע. יש פה משהו מאוד חשוב. גם אם המקרה הזה לא כך, חשוב מאוד להסתכל עליו ועל איך מכניסים את אותם עובדים לתעשיות רלוונטיות אחרות. דוגמה מאוד טובה היא עם אנרגיות מתחדשות ומעבר מפחם שקורה כבר בגרמניה משנות ה-50 וה-60. מפסיקים עם עובדי הפחם כי הם מבינים שהפחם זה לא העתיד. אי-אפשר רק להפקיר אותם. אומרים שצריך להעביר אותם לעבוד באנרגיות מתחדשות, צריך להשתמש בכישורים שלהם, כדי שזה יחזק אותם כעובדים, ויחזק את הכלכלה באופן כללי. זו נקודה שאי-אפשר להתעלם ממנה, כי בסוף צריך לקבל את ההחלטות האלה מתישהו. בשני המקרים האלה, גם לגבי המדיניות באופן כללי על איך מחזקים ואיזה תעשייה היא מרכזית, וגם מה קורה עם העובדים, זה התפקיד של המדינה. חייבים להשקיע בזה המון מחשבה והמון כסף, כי בלי זה זה לא יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לחלק המקצועי יותר. יוליה אונגר מרשות המיסים, אנחנו רוצים לשמוע ממך לגבי ההסתכלות שלכם על הנושא הזה. << אורח >> יוליה אונגר: << אורח >> שלום לכולם. אני רוצה להגיד, קודם כול, שרוב פרטי המכס, רוב המוצרים, היו פטורים ממכס גם לפני שנת 2022. זה נכון שבשנת 2022 הופחתו מכסים נוספים, כך שהיום אנחנו מדברים על זה שכל מוצרי התעשייה פטורים ממכס, למעט רכבים, ששם יש מכס של 7%. לעניין החזרת המכס – קודם כול, אני לא ראיתי את המוצרים שהם מעוניינים. זאת אומרת, מדובר בתעשייה על 6,500 פרטי מכס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 6,500 פרטי מכס בדפוס או בכלל בתעשייה? << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> יש - - -, כתבנו בנייר העמדה שלנו. נעביר לך. << אורח >> יוליה אונגר: << אורח >> אני לא ראיתי את נייר העמדה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם אתם עוקבים אחרי מה שקורה עם נושא הדפוס? האם אתם רואים מה קורה בשוק הזה או שאחרי שיקרו נזקים קשים שם, נבכה על מה שקורה שם? << אורח >> יוליה אונגר: << אורח >> עד כה לא קיבלתי פנייה מבתי הדפוס. כרשות המיסים, אני לא מכירה פנייה שהתקבלה ברשות המיסים. ככל שפנייה כזו תתקבל, אנחנו כמובן נבחן אותה. << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> תבחני כמה דורשי עבודה חדשים יש בשוק. << דובר_המשך >> יוליה אונגר: << דובר_המשך >> המכס בוטל בשנת 2022. לגבי כל מה שהיה לפני שנת 2022 – יש פטורים שקיימים כבר, באמת, 20 שנה לפחות. אני לא יודעת על איזה תתי-מכס אתה מדבר, אבל יש מוצרים שכבר פטורים מזמן. המוצרים שהיו חייבים, זה היה 12% מכס בלבד. 12% היה המכס המקסימלי על מוצרי התעשייה שחל במדינת ישראל ב-2022, וזה בוטל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם זה היה על מוצרי דפוס מוגמרים? << דובר_המשך >> יוליה אונגר: << דובר_המשך >> המכס בוטל על הכול. גם על חומרי גלם. הטענה על חומרי הגלם היא אולי טענה מוצדקת, אבל המכס בוטל על הכול. גם על המוצר הסופי וגם על חומרי הגלם. כך שזה היה אמור לתרום גם לתעשייה וגם ליבואנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם יש לכם נתונים מהשטח האם זה תרם משהו לבתי הדפוס פה וזה ירד? מה קרה לחומר הגולמי אחרי יוני 2022, כשאתם הורדתם את ה-12% מכס? << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> השאלה היא איך זה התגלגל לצרכן הסופי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השאלה האם המכס שהורד לחומר הגולמי גולגל לבתי הדפוס או ש-12% האלו נשארו אצל היבואנים? << אורח >> יוליה אונגר: << אורח >> לא נעשתה כזו בדיקה. צריך לקחת הרבה גורמים פנימה. זו לא בדיקה פשוטה שאפשר לעשות. שוב, אנחנו נשתף פעולה. ואם נקבל נתונים, אנחנו, כמובן, נבחן אותם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מתי נעשה בפעם האחרונה מס היצף במדינת ישראל? << דובר_המשך >> יוליה אונגר: << דובר_המשך >> את זה אתה צריך לשאול את משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. נעבור למשרד הכלכלה. בבקשה. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> נועה שפיצר, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה. צוהריים טובים. קודם כול, אני חייבת לציין שכשאנחנו מדברים על בתי דפוס, כולנו חושבים על נייר. אבל חלק מבתי הדפוס, שמדפיסים אריזות גמישות מחומרים נוספים, מציגים עצמם גם כבתי דפוס. רק קצת אנקדוטה. אני שומעת פה את דברי החברים. קודם כול, גם למדינה יש מדפיס, והוא המדפיס הממשלתי, וכמובן אי-אפשר להתעלם ממנו. לדעתי, גם בכנסת יש איזשהו בית דפוס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה בית דפוס קטן. האם המדפיס מדפיס עוד משהו חוץ משטרות? << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> בגרויות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ובכל זאת הן דולפות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא "בכל זאת", בגלל זה דולפות הבגרויות. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> כמובן שהזכרתם את זה, אבל כשמדברים על איפוס של ספר המכס ועל מכסים, אז, כמובן, שיש, מצד אחד, הפחתה של מכסים על המוצר המוגמר, אבל, כמובן, שיש הפחתה על מכסים של חומרי הגלם. זאת אומרת, כשאתה מדבר על בדיקה מה יגולגל, אז, מצד אחד, כשאתה מייבא מוצרים סופיים, הם אומנם ללא מכס, אבל גם כשאתה מייבא את חומרי הגלם להדפסה, המכסים אופסו. ולכן, מי שמייבא חומרי גלם כדי להדפיס עליהם, יש פה איזשהו שיווי משקל. אמור להיות לפחות. אני לא מכירה את המחירים, אבל - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם ביוני 2022 היו 12% גם על מוצר מוגמר וגם על חומר גלם? << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> את זה אני לא יודעת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם לפני יוני 2022 היה אותו אחוז מכס על מוצר מוגמר ועל חומר גלם? << אורח >> יוליה אונגר: << אורח >> אני לא מכירה את פרטי מכס הספציפיים. אבל אם אותם פרטי מכס, באמת, היו חייבים, אז היה – כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני מנסה להבין מה האירוע שהיה ביוני 2022? << אורח >> יוליה אונגר: << אורח >> ביוני 2022 בוטלו כל המכסים בתעשייה, למעט הרכב. זה כלל, כמובן, את חומרי הגלם ומוצרים סופיים. זאת אומרת, כל ספר המכס - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נועה, האם יש לכם מעקב במשרד מה קורה בשוק הזה, וכמה זה השפיע או לא השפיע במוצרי הדפוס המוגמרים ובחומרי הגלם? << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אנחנו גם לא עושים בדיקות כאלה בשגרה. בעת איפוס ספר המכס לקחנו בחשבון את ההמלצות שלנו מול המיסים כאיזשהו משהו שיש איזשהו שיווי משקל שאמור להיווצר. זאת הייתה מדיניות הממשלה. אנחנו לא יכולים. אפשר היום לבוא ולבחון אותה בחלק מהמוצרים. אני לא מכירה את הבדיקות האלה. אני זוכרת עבודה של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לפני מספר שנים, שציינה באופן מפורש שבדרך כלל הפחתת מכסים לא מגולגלת לצרכנים. אבל זה משהו שבאמת ראוי לבדוק אותו. לא יודעת. זה גם תלוי מוצר, לדעתי. אני חייבת להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו פה. קודם כול, חברי אורן מהתאחדות התעשיינים, הדרגה במעבר לדיגיטל. אתה מבין שאין דבר כזה הדרגה. קודם כול, אנחנו כבר 20 שנה נמצאים במעבר לדיגיטל. זה סביבתי יותר, זה מנגיש יותר. אין דבר כזה מעבר הדרגתי. אני, כמובן, מאוד מעריכה את האמירות שבתי הדפוס השקיעו כדי למצב את עצמם במקום יותר טוב, במקום יותר טכנולוגי, במכונות חדשות יותר. היום מינהל תעשיות במשרד הכלכלה מעסיק ספק, ותומך בתעשייה דרך המכון לייצור מתקדם, ואנחנו כמובן מזמינים כל מפעל תעשייתי לגשת למסלול הזה. השנה אחרי מכרז חדש, יש לנו ספק חדש. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בקיצור, אין כאן תשובות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם התפקיד שלו הוא איך לעזור או - - -? << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> אנחנו תומכים בשעות ייעוץ להתייעלות ולקפיצת מדרגה טכנולוגית וקפיצת מדרגה להעסקת עובדים. זה נקרא כבר "תעשייה 5.0". אני חייבת להגיד פה לגבי כל האמירות על עובדים. המשק בתעסוקה מלאה. אנחנו לא נמצאים ב - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> איך תעסוקה מלאה במציאות של היום? בוא ננטרל את השאר ונלך על ה-7 באוקטובר ועל אזור בארי, שלזכותם ייאמר שמייד לאחר מספר ימים כבר החלו להניע. אולי זה האור היחיד שאנחנו רואים בקצה המנהרה בכל תקומת האזור. זה הקיבוץ ביחד שאפשר להגיד שהוא מנסה. וכן, יש מצוקה בעובדים. שנית, אני חייבת להגיד, כבוד היושב-ראש, אנחנו לא מקבלים פה תשובות. כי לא נבדק, לא ראינו, לא שמענו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת דבי, זו ישיבה ראשונה. אנחנו נבקש תשובות בסוף הישיבה ונקבע ישיבה למושב הבא, בעזרת השם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נצטרך מעקב. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אני לא כול כך מבינה את הכוונה של גברתי. אבל כשאני אומרת שהמשק בתעסוקה מלאה, הכוונה היא שיש מחסור, כמו שאמרת, בעובדים. זאת אומרת, לפחות בראייה כלכלית, כשאת מדברת על זה שמקום העבודה של עובדים בתעשייה מסוימת הוא בסכנה, אז הסכנה, כמו שאנחנו רואים אותה מלמעלה, מבחינה משקית, היא לא סכנה אמיתית כי יש הרבה מאוד מקומות עבודה. זה לא הטיעון. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> 200 מפעלים נסגרו מתוך כ-1,000 ומשהו רק בשלוש - - -? << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אבל עדיין יש מחסור בכוח אדם בתעשייה. זאת אומרת, יכול להיות שנסגרו מפעלים, אבל אין עובדים במפעלים שקיימים – אין. יש 15,000 משרות שחסרות בתעשייה. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> כן, אבל אי-אפשר לערבב בין כוח אדם שעובד בבית דפוס מסוים, ואנחנו מכירים טוב את בתי הדפוס האלה, לבין תעשייה אחרת. אין לערבב. << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> אני לא כול כך מבינה את הטיעון הזה. יש מסלולים גם להסבות, יש מסלולים שבהם גם משרד הכלכלה תומך. לעניין הכשרות של עובדים – OJT. יש את שירות התעסוקה, יש את משרד העבודה. אני חושבת שזו איזושהי נישה שאני לא בטוחה שאפשר ככה להחזיק אותה. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> נועה, את עובדת במינהל תעשיות. אתם אחראים על התעשייה. המינימום שאתם יכולים לעשות זה לקיים דיון, לא רק פנימי, יחד עם נציגים של בתי הדפוס, ולהציף את הבעיות, לבחון כל מיני רעיונות ויוזמות. אני לא מדבר על הדברים הכלליים כמו המכון לייצור מתקדם ומסלולי מענקים כאלו ואחרים שקיימים לרשות כל התעשייה. יש פה ענף שיש בו בתי דפוס רבים שנמצאים בקשיים. יש פה בתי דפוס רבים שמתמודדים עם ייבוא בתנאים לא הוגנים. אז בואו נראה, ואתם כנציגי התעשייה, איך אפשר לעשות תוכנית ייעודית לתמיכה בתעשייה הזו. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אני מבקשת לענות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, אבל חשוב לי לשמוע גם על נושא מס היצף. מה הפרוצדורה? האם אתם בוחנים שווקים, או רק שכמגיעים לקריסה אתם מתעוררים ונכנסים לנישה הזו? << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אני אענה. ערכנו דיון פנימי, בכפוף לחומרים שאורן העביר, כבר לפני מספר חודשים. פנייה שנעשתה על ידי אורן אלינו. ואנחנו, לא רק כמינהל תעשיות אלא כמשרד הכלכלה, המדיניות היא לא להתערב. זאת אומרת, אנחנו ערכנו דיון פנימי. שקלנו את הדברים, ואנחנו בהחלט לא מתערבים ספציפית לענף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לענף הזה? << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> המדיניות היא לא לתת תשובה ייעודית לענף הזה, לתת-ענף הזה בענף התעשייה. יש לנו את המסלול סיוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> למה? << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> מדיניות משרד הכלכלה, ושר הכלכלה בראשו, שלתעשייה יש לנו מסלולים כלליים. אנחנו מזמינים כל מפעל תעשייתי לגשת למסלולים האלה. הם נבחנים בהתאם לנתונים הפרטניים של אותו מפעל. מבחינת ענפים כלליים – אנחנו היום לא רואים צורך להתערב בענף מסוים. בוודאי לא בענף בתי הדפוס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל היו פה נתונים, ובינתיים אין לנו נתונים רשמיים, שעוד לפני הסרת המכס הייבוא קפץ שם כמעט ב-100% – לפני יוני 2022. סביר להניח שמאז הייבוא גדל עוד קצת. אני לא יודע מה זה הקצת שיכול לגדול שם, אבל הוא גדל עוד. האם אתם לא מתערבים בענף במצב כזה? << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> כרגע על כך עונה השר, שר הכלכלה. הוא אמר את זה במליאה, ואנחנו אומרים את זה פה. המפעלים צריכים להיות בעלי יתרון יחסי. וכשאין להם יתרון יחסי, הוא רוצה למשוך. מדיניות השר היא למשוך תעשייה ולמשוך עסקים שיש להם יתרון יחסי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם אנחנו מוותרים על כל מי שאין לו יתרון יחסי? האם יש לנו אפשרות לחיות לבד במדינה? ראינו מה קרה עם המלט, למשל, או עם הירקות בתחילת המלחמה. << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיכנס למלט, אבל יש לנו מפעל מלט. אפשר לראות אותו ליד רמלה. הוא עובד, קיים. הייתי שם לפני חודשיים. << אורח >> משה בונפיל: << אורח >> ברור שהוא קיים, אבל היו יותר מפעלים. סגרנו אחד. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> וסביר להניח שאם יהיה יותר ביקוש, הוא ייצר יותר. << אורח >> משה בונפיל: << אורח >> כבר אי-אפשר, כבר סגור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אדוני, בבקשה. << אורח >> אהוד אליעזר שאומברגר: << אורח >> שלום. שמי אהוד שאומברגר. אבי הקים את עסק הדפוס שלי ב-1958. אני דור שני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איפה? << דובר_המשך >> אהוד אליעזר שאומברגר: << דובר_המשך >> אנחנו כרגע יושבים פיזית בחולון, אבל ישבנו בזמנו גם בתל אביב. אני שומע ומזדעזע. משרד הכלכלה או התעשייה, ואני כבר לא יודע איך זה, השר ניר ברקת, חבר'ה, אתם לא מציאותיים. את טוענת שהמשק עובד בתפוקה מלאה? אני השקעתי 15 מיליון שקל ב-2023 בציוד הטוב ביותר מגרמניה, ושכללתי את הדפוס שלי ליתרון יחסי, כך שאני יכול להתחרות מול גרמניה. אני עושה ייצוא לארצות הברית, אני יכול להתחרות מול הרבה מדינות. אבל מול סין אני לא יכול להתחרות. אנחנו מדברים פה על נתון מסוים. איך אפשר לדבר על כלכלה בלי להפריט תעשיינים למקצועות שונים? האם את משווה את אוסם, שזה מונופול, לתעשיית הדפוס? האם את משווה את תעשיית הרכב, הביטוח, או מה שתרצו, לתעשיית הדפוס? אנחנו מדברים פה עכשיו כתעשיינים מדפוס. מפעל נייר חדרה היה המפעל העשירי בגודלו במדינה עד לפני 15 שנה. אין הרבה מדינות שמייצרות. כיום נשארו אולי שבעה מפעלים בעולם. אחד מהם הוא חדרה. חדרה עומד לפני סגירה. הוא היה נסחר בבורסה שלנו – חברה עשירית בגודלה במדינת ישראל. איפה חדרה היום? אין חדרה. האם אתם מחכים לרגע האחרון שבו נשים גרזן ושלא יהיה, ואז לייצר מחדש? יתרון יחסי? כולנו פה השקענו בציודים. יש פה את מוטי מדפוס אלון, שהשקיע למעלה מ-10 מיליון שקלים בציוד. << אורח >> מרדכי יוסף פרידמן: << אורח >> פי ארבעה. << אורח >> אהוד אליעזר שאומברגר: << אורח >> פי ארבעה. הוא השקיע בציוד כדי להחזיק עובדים, כדי להחזיק משפחות, כדי להחזיק גלגלים. זה לא רק אנחנו כסיבוב ראשון, יש מעגל שני, מעגל שלישי. ואתם מדברים תפוקה מלאה? אני עסק שעבד 24 שעות שישה ימים בשבוע. האם את יודעת כמה אני עובד היום? האם את מודעת לכמה אני עובד היום עם אותו צוות שלא פיטרתי? יש לי 70 עובדים. לפני 15 שנה הייתי עם 150 עובדים. חבר'ה, אנחנו באנו להציג עובדות. אני לא מדבר פה על נייר. האם את יודעת מה מרכיב הנייר ממרכיב הספר או ממרכיב המארז, ושאת אומרת הורדנו מכסים, אז גם הורדנו בייבוא של מכסים? האם את יודעת מה מרכיב הנייר בכלל בעבודה? 30%–40% ממרכיב העבודה. יתרה מזאת, אני בא כי יש לי פה ילדים ונכדים שחיים פה, במדינה הזאת. אני חלק מיוקר המחיה. אני רוצה גם להוריד בשבילי. תגידי לי, האם שקל ירד במחירי המוצרים מאז שהעבירו אותם לסין? לא. החברות הכניסו לכיסן יפה מאוד. בכמה העלו עכשיו חברות התרופות את מחירי התרופות? אני ייצרתי את כל האריזות של התרופות, ועכשיו מייצרים אותן בסין. האם הורידו את מחיר התרופות או שהעלו אותן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין סיכוי. << דובר_המשך >> אהוד אליעזר שאומברגר: << דובר_המשך >> הילדים שלי פה. ארבעה בנים וכולם היו בעזה. יש פה הרבה אחרים שרוצים גם לתרום למדינה הזאת. אבל, חבר'ה, למה אתם גורמים בתעשייה? האם את יכולה להשוות אותי לתעשיין אחר? יש מצוקה בענף מסוים. אז אם עכשיו מצבם של 80% התעשיינים בענפים אחרים טוב, זה אומר שהמצב שלי גם טוב? אני באתי לפה כדי לדבר על הענף. אני הייתי חבר התאחדות התעשיינים. אני עזבתי את כל העניינים כי אני לא יכול להפעיל לחץ על מנגנונים כאלה. אני פעם ראשונה בכנסת. אני רואה את הגודל, אני רואה פה את השפע. אני רואה את חדר האוכל, שאתמול אמרו שהארוחות פה מסובסדות ל-25 שקלים. אני הייתי מת לקנות ל-70 עובדים שלי ב-25 שקלים מזון לצהריים. אני משלם 45 שקלים לעובד שלי עבור צוהריים. הלוואי והייתי מוצא ב-25 שקלים. אני בא לפה ושומע את תגובות הנגד במקום שאתם תהיו בצד שלנו. את מדברת איתי על ייבוא ועל ענפים. ניר ברקת, אני לא באתי מהייטק. אני בא מלואו טק, מהתעשייה המסורתית. השקעתי בציוד הטוב והמתקדם ביותר. אתם מוזמנים לבוא אליי ולראות מה זה ציוד. 127 טון מכונה, 21.5 מטר אורך. תבואו ותראו מה זה בשבילי להכשיר אנשים. אני רודף אחרי ההתאחדות שיאשרו לי להביא עובדים כי אין לי עובדים. האם את יודעת למה אין לי עובדים? העובדים שלי לא רוצים לעבוד עם ערבים מאז 7 באוקטובר. אני העסקתי עשרה עובדים ערבים אצלי בעסק. נשארו אצלי שלושה. וגם לגבי אלה העובדים היהודים שלי לא רוצים שיעמדו מולם. הם פוחדים שיום אחד הם יתהפכו עליהם. הם אומרים: אנחנו לא נשארים איתם בלילה למשמרת לבד. חבר'ה, אני לא מבין. ביקשנו עובדים מחו"ל. לא רק לבנייה ולא רק לחקלאות. תביאו גם לי תעשייה. אני רוצה גם לשלם את המשכורות בסין. האם את יודעת מהי המשכורת בסין של עובד ממוצע בענף הדפוס? 600–700–800 דולר לבכירים. אני, משכורת התחלתית, 4,000 דולר. את מוזמנת. יש לנו הכול שקוף, הכול על נייר. לא בהנחות ולא בזמזומים. הכול על נייר. אז מה אתם רוצים? אני כבר בגיל 60. אין לי בעיה מחר לסגור. אני, ברוך השם, בסדר. אבל חראם לי על כל העובדים שעובדים אצלנו עשרות שנים, על המשפחות שלהם, על הילדים שלהם, על הילדים שלי. אני רוצה עתיד במדינה הזאת. איך אתם יכולים להשוות אותי? אני בא עם מצוקה של הענף שלי, אז אתם משווים אותי לענף אחר, כי החלטת השר אמרה תעשייה זה תעשייה? ריבונו של עולם, איפה אנחנו חיים? בואו, קצת היגיון פשוט. גם אני למדתי מינהל עסקים לתואר שני. היגיון פשוט. איך אפשר להשליך? איך אפשר להשליך מפעל למפעל? אנחנו באנו לפה כנציגי ענף הדפוס. ענף הדפוס הזה בבעיה. אנחנו מתריעים עכשיו על הבעיה, אבל במדינה הזאת מתריעים, מתריעים, מתריעים, ורק כשקורה בומבה, אנשים מתעוררים. רוצים את ה-5 קילו פטיש על הראש? אנשים יתעוררו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא יקרה. אנחנו פה בשביל למנוע את זה, בעזרת השם. << אורח >> אהוד אליעזר שאומברגר: << אורח >> ובעזרת השם, אני אומר לך דבר נוסף. יש לי לקוח גדול שמדפיס אצלי. הוא מעין מפיק. הוא עובד חזק במגזר החרדי. גם אני עובד עם המגזר החרדי פה חזק מאוד. הוא עובד חזק עם לקוחות שעושים דרכו ספרים. הוא עושה את הסדר ואת הכול. לקוח נעלם לו עכשיו ועבר לסין. מה ההפלא ופלא? תסתכלי על המחירון של הספרים באתר. הכול מופיע, אי-אפשר לצ'קלף פה. לא ישראבלוף, הכול מופיע פה. תראי באתר שלו מה היה מחיר ספרים בשנה שעברה, כשזה הודפס אצלי, ותראי מה שקרה השנה כשזה הודפס בסין. המחיר עלה. מסט של 450 שקל ל-509 שקל לסט. זה כי הבן-אדם הלך לסין ועלה לו 40% פחות. האם הלקוח הסופי זכה מזה במשהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא בודקים. << דובר_המשך >> אהוד אליעזר שאומברגר: << דובר_המשך >> חבר'ה, אם אנחנו באים לפה, אנחנו צריכים להיות קצת רציניים. אם אני כבר לפה ונותן עובדות, תנו עובדות כמו שהן. דברו איתי בפנים וישר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהוד, כמו שאמרתי, זה דיון ראשון. בהמשך נדבר על ההמשך במושב הבא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מתנצל שאני הגעתי קצת מאוחר. אני גם חייב לצאת כי אני תוך כדי הצבעות בוועדת כספים. יצאו להתייעצות סיעתית. אני עוד רגע אקרא לשם חזרה. יש עובדה אחת שאי-אפשר להתעלם ממנה, עם כל הכבוד. גם שוחחתי על זה באותו דיון עם שר הכלכלה. יש פה משהו שאתם לא יכולים להתעלם ממנו. קודם כול, כל מה שאתם ממסים פה בארץ – צריך למסות את מה שמיובא. זאת אומרת, התנאים צריכים להיות שווים. הסיפור הזה שזה מתגלגל ללקוח הוא סיפורי עלי באבא, בדיוק כמו שהוא אמר. אני לא ראיתי אף הוצאה לאור, לא חרדית ולא לא חרדית, שהורידה את המחירים ביום שהם עברו לסין. אפילו לא אחת. אני מוכן שיביאו לי לפה אחת שהורידה את המחיר בשקל ביום שהם עברו לסין. אם כך, דבר ראשון, זה לא חוזר ללקוח. שלא יספרו לנו סיפורים. שתיים, לא יכול להיות משהו שהוא ממוסה כשהוא מיובא. אם זה נייר, שממוסה כשזה מיובא, אבל אם הוא מיובא כדבר דפוס הוא לא ממוסה. אתם ממסים אותם על עובדים? תמסו את החלק היחסי. תבדקו את המיסים שאתם ממסים את המפעלים פה, ואת החלק היחסי הזה תמסו. לא מבקש שימסו יותר, לא מבקש שיקנסו מישהו על ייבוא. אבל לא יכול להיות שהוא בשביל לעקוף את המיסוי על העובדים, יעסיק את אותם עובדים לצורך העניין, מבחינתי, במקום אחר. את אותו נייר, שעליו הוא משלם מיסוי פה, הוא יקנה בסין ולא ישלם עליו מיסוי. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני אומר שוב, תבדקו היום מחירים בגוגל. אף אחד, ואני אומר את זה באחריות, אף אחד לא הוריד בשקל את המחיר. לא רק שלא הוריד, אלא העלה. והדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אתם פוגעים בתעשייה הישראלית. יש שם עובדים, יש שם אנשים שנמצאים בעבודה. לא כולם בהייטק. יש אנשים שלא עובדים בהייטק, והדבר הזה לא יכול להיות. ישראל הייתה מעצמה בתחום הוצאת הספרים. כל העולם בא לפה בשביל להדפיס ספרים. זה שאתם סוגרים את הענף הזה, זה עליכם. ואל תספרו לנו שאתם מגינים על הכלכלה. תתחילו להגן על הכלכלה איפה שאתם צריכים. סליחה שאני אומר את זה פה בוועדת כלכלה. יש איפה להגן, יש איפה להגן באמת. אף אחד לא יספר לי שה-10, 20 או 30 שקל במיסוי, שאני מדבר עליו, על סט של 2,000 דולר או של 150 דולר, הם אלו שייקרו את הספר. תפסיקו לספר לנו סיפורים. תודה. אני מתנצל. זה לא מפאת זלזול. יש לנו הצעות. לצערי הרב, זה נפל על יום טוב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך התייעצות סיעתית בין-סיעתית עכשיו פה בינינו. האם יש מצב? כי אני שמעתי שיש מצב שבו יש ספרים, למשל, ספר קודש, שלא מייצרים בארץ. ומה שלא מייצרים פה, אז יכול להיות שלא צריך להכביד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה הביצה והתרנגולת. ברור שמפעל ייסגר אם הוא לא - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מביאים את זה לפה, ובסופו של דבר, המחירים לא יורדים. האזרח לא רואה שום דבר מההקלות האלה. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אבל כבודו פספס שנאמר פה על ידי נציגת משרד הכלכלה שהדפוס הוא לא חשוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין שום טכנולוגית שקיימת בסין ולא קיימת פה. אין שם יותר טכנולוגיות מפה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליחה להבין מדינה כול כך קטנה גם לא שומרת את ההכנסות והפירות בתוך עצמה וצריכה להעביר לסין ולהביא. אנחנו רואים שהמחירים רק עולים בסוף. איפה ההגינות? זה כאילו למוטט את העסקים האותנטיים שהיו. לא כולם פה אקדמיה. לא צריך להיות אקדמיה. אנחנו צריכים את הדפים ואת הספרים, ולכן זה צריך להישאר כאן אצלנו במפעלים. נהפוך הוא, להרחיב אותם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חד וחלק. משה מילר, בבקשה. << אורח >> משה מילר: << אורח >> שלום. אני משה מילר. התחלתי את דרכי בעסק משפחתי עם חנויות מפעל. אני מכיר את העולם הקמעונאי לפני התעשייה. אני נותן היום שירות גם לעסק המשפחתי, וגם בכלל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמה שנים? << דובר_המשך >> משה מילר: << דובר_המשך >> העסק שלי הוא שמונה שנים, ואני 15 שנה בתחום. מילר כבר 50 שנה. כשהתחילו עם הייבוא מסין היה מאפיין מאוד מאוד ברור שהסינים היו מייצרים רק בכמויות מאוד מאוד גדולות פר מוצר, והיו שם גם ענייני מימון. ככל שעבר הזמן, היבואנים הפכו להיות מממנים, והסינים עשו לעצמם אופטימיזציה לכמויות מאוד מאוד קטנות. אם בהתחלה היו נותנים הצעות מחיר רק לסדרות מאוד מאוד ארוכות, היום אנחנו מתחרים עם הסינים על עבודות של 300 ו-500. אלו דברים שאין בהם בכלל היגיון. ב-300 יחידות הסינים עדיין בפער יותר אטרקטיביים מאיתנו. שר הכלכלה וגם הגברת אמרו את עניין היתרון היחסי. כל הדבר הזה של היתרון היחסי הוא מפלצת שנבנתה תוך כדי תנועה בגלל הייבוא. יש מוצרים עם מאפיין מיוחד שהסינים מייצרים היום. למשל, ספרים עם כריכה דקה ועם פינות עגולות. זה דבר שרק הסינים עושים. למה רק הסינים עושים? אני בדקתי כמה עולה לי לעשות כריכה עם פינות עגולות. עולה לי 5 שקלים. הסינים נותנים את זה כסטנדרט. הם מושיבים ילדים וילדות בני 12 שעושים קיפולים עם הידיים. האם אני יכול לתת דבר כזה? העובד הסיני הוא בכלל לא באותו סולם של העובדים שלנו, לא בשכר ולא בדרישות. להגיד יתרון יחסי? ברור שאין לי יתרון יחסי כי אני יכול להתמודד עם דבר כזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עדי פרץ, בבקשה. << אורח >> עדי פרץ: << אורח >> שלום רב. עדי פרץ, ארגון אומנויות הדפוס מבית התאחדות המלאכה והתעשייה. אני עסק קטן, עסק משפחתי שקיים למעלה מ-40 שנה. אני דור שני. אני רוצה להתחיל להמחיש לך את הבעיה, ואפילו יורדות לי דמעות כשאני מדבר עליה. אני כנראה דור שני ודור אחרון. מה שמה שקורה בפועל הוא שאנחנו עסקים קטנים שמעסיקים מספר עובדים, עשרה עובדים. אני ישבתי על ברכי העובדים האלה כשהייתי ילד. קורה עכשיו מצב מדהים. עברנו את תקופת הקורונה. הכנסנו ידיים לכיס ואמרנו שזה יעבור ושלא יכולים לעשות. עכשיו עברנו את כל המלחמות. הכנסנו ידיים, סתמנו את הפה. אנחנו, בכל זאת, קיימים מעל 40 שנה. ועכשיו קורה מצב שאני צריך לבוא ולהגיד לעובדים האלה, שאני ישבתי להם על הברך, שהם גידלו אותי: אני לא יכול יותר. אני מצטער, אני לא יכול. אני צריך לשלוח אותך הביתה. זה פשוט קורע לי את הלב. הוא כאילו אומר לי: אני לא מאמין לך. אתה לא תעשה לי דבר כזה. אני גידלתי אותך. זו סיטואציה שממש קורעת. אני אומר לך שברמה האישית אני לא ישן מזה בלילה – כאילו עד כדי כך. אני רוצה לציין את אחת הבעיות שאני חווה, והיא עניין המחיר – מחיר, מחיר, מחיר. מגיע אליי לקוח ותיק מאוד ששואל: כמה יעלה לי להדפיס את העלון הזה אצלך בכמות של 5,000 או 10,000 חתיכות? אני אומר לו: בשבילך מחיר כזה. אבל הוא אומר לי: אתה יודע, אני אוהב אותך. העבודה שלך היא אפילו יותר טובה, אבל הבדלי המחיר הם בלתי נסבלים. אני לא יכול. אם אני מזמין בסין, אז המחיר הוא פחות ב-30% וב-40%. אז מה אני יכול להגיד לו? מה אני יכול לעשות? בשורה התחתונה, אנחנו חווים ירידה שגורמת לשליחת עובדים ותיקים הביתה. זו כנראה תוצאה של עניין המחיר. בסופו של דבר, אנחנו לא יכולים להשתוות למחיר הזה. ישנו נושא האיכות. האיכות של המוצר שלי יותר טובה לצרכן הסופי הקטן. אבל זה כנראה לא מעניין אותו, זה לא משנה לו. בסופו של דבר, הוא מסתכל היום על הכיס. זה מצב כואב. אנחנו עסק שעבד כול כך הרבה שנים, מעל 40 שנה. אני אומר: זהו, אני הדור האחרון, הפסיכי האחרון. אנחנו נצטרך פשוט - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איפה העסק שלך? << דובר_המשך >> עדי פרץ: << דובר_המשך >> אנחנו ממוקמים בתל אביב. אחד הדברים שכן יכול לעזור זה לחייב העדפת תוצרת מקומית, ובמיוחד את הגופים הציבוריים. זה יכול להתחיל מכאן, מהכנסת. תשמשו, קודם כול, דוגמה: אין, אנחנו מזמינים כחול-לבן. ולא המחיר הוא מה שקובע כי אנחנו צריכים לתמוך פה בתעשייה. אני חושב שזה הדבר הראשון שאפשר לעשות במהירות. כמו כן, עניין של הכשרות פנים מפעליות לעסקים קטנים בסבסוד המדינה. זה גם נושא שמאוד יעזור לנו. גם פחת מואץ לציוד הוא דבר שמאוד יעזור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמו שאמרתי, זהו דיון ראשון. אנחנו רושמים את זה ונראה בדיונים הבאים איך מתכנסים להחלטות, בסדר? זה היה רק דיון ראשון. בבקשה. << אורח >> אהרון חיים מאיר רוזנטל: << אורח >> שלום וברכה. שמי אהרון רוזנטל. אני בענף הדפוס כבר כמעט 35 שנה. אני דור שני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איפה הדפוס? << אורח >> אהרון חיים מאיר רוזנטל: << אורח >> היום הוא במישור אדומים. יש לנו שתי מחלקות. אנחנו מחזיקים מפעל שיקום של חולי נפש מטעם משרד הבריאות. המשוקמים האלה עובדים דרך הדפוס. במצב הנתון, כמו שאמר קודם אהוד, יש ימים שבהם שאין לי מה לתת לעובדים המשוקמים שבאים להשתקם אצלנו לעשות. אני מתחיל, קודם כול, עם הקושי. מפעל השיקום הזה מחזיק היום קרוב ל-130 משוקמים מטעם משרד הבריאות. הם יוצאים מההוסטלים ומבתי חולים בהסעה שמביאה אותם כל יום לעבודה ואנחנו נותנים להם. אני כבר מחפש מתחת לאדמה מה לתת להם. למשל, אריזות יום הולדת מכל מיני חברות. למשל, מאסם, מטעמן, או כל מיני ברגים מחברת חשמל. המפעל הזה היה מפעל בית דפוס לכל דבר. יש את העמותה ויש את החברה בע"מ. החברה בע"מ ממוקמת במישור אדומים, והיא כבר נמצאת במישור אדומים 15 שנים. מדברים על סין. אנחנו קונים לילדים חוברות לימוד. אני כבר קונה לנכדים, ברוך השם. יש לי לקוח שלי שהיה מדפיס אצלי עשרות אלפי חוברות לימוד בשנה, אבל הכול היום בסין. אני אומר אותו: תראה לי הצעת מחיר אחת, אחת. אני רוצה לראות. לא נולדנו היום. יש בעטיפה למינציה, יש מט ובמבריק. עולה לנו 80–90 אגורות למינציה לגיליון. אהוד, תתקן אותי. בגיליון נכנסות ארבע-חמש עטיפות. זה תלוי בגודל הספר. הוא מקבל את הספר קומפלט במחיר שהוא פחות מעלות הלמינציה שלי. זה כולל נייר, הדפסה וקונטיינר שמגיע עד המחסן שלו. הוא אומר: אם תיקח את הפועלים שפירקו את הקונטיינר והכניסו את זה למחסן, תוסיף עוד 10 אגורות. איך אני יכול להתמודד? אנחנו השקענו עשרות מיליונים. תבואו פעם אחת למפעלים של אהוד, למוטי פרידמן ולמפעלים שלי. המכונות שלנו הן מכונות גרמניות יקרות. כל שנתיים ושלוש אנחנו חייבים להתקדם. אם לא נתקדם, נלך אחורה. אני מחזיק היום כ-50 עובדים. נלחמים על כל ספר וספר. אני 35 שנים בענף. לא היה דבר כזה. אין לי מה לתת למשוקמים האלה. אמרתי שאם אחרי הוועדה הזה שום דבר לא יזוז, ולא יתעוררו פה, אז נעשה דבר אחד. נגיד למשרד הבריאות: סוגרים את ההוסטל. נסגור את השיקום. ואז לא רק שענף בתי הדפוס יקרוס, אלא גם המשוקמים המסכנים האלה שלא בחרו להיות משוקמים. אנחנו יכולים לבחור אם רוצים לעבוד או לא רוצים לעבוד. אבל המשוקם הזה לא בחר להגיע כך לעולם הזה. הוא מסכן. אבל זה שהוא קם בבוקר עם סיפוק על כך שיש לו עבודה ושיש לו לאן לצאת לשיקום. שאף אחד לא יתנסה מה זה נקרא מחלת נפש. אנחנו מחזיקים אותם. אבי, זכרונו לברכה, הקים את המפעל הזה לפני 50 שנה, והוא כתב דבר אחד בצוואה: לא לסגור בחיים את המפעל הזה כדי שלנשמות האלה יהיה מה לעשות. זה נכון שהחברה זה ביזנס, אבל מבחינת השיקום אני תמיד נותן להם לאסוף את הדפים, אורזים חוברות בניילונית, וכל מיני עבודות שהם מסוגלים לעשות בשיקום. אני הופך את העולם בכל מיני חברות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זו רק דוגמה אחת למה אי-אפשר לוותר על התעשייה פה בארץ. אי-אפשר להגיד: יתרון איכותי ושיתמודדו עם תחרות. אי-אפשר. הם לא יכולים להתמודד עם התחרות הזו בכלל. << דובר_המשך >> אהרון חיים מאיר רוזנטל: << דובר_המשך >> יתרה מזאת, מה קרה עם טראמפ? טראמפ עכשיו העלה מיסים ב-20% בכל הענף דפוס: כל ספרי קודש, וגם הספרים של הנוצרים. << אורח >> מרדכי יוסף פרידמן: << אורח >> מוטי פרידמן, אלון הפקות דפוס. ספרי הדת היו מוחרגים בארצות הברית ממיסוי והוא ביטל את ההחרגה במיסוי החדש. הוא העלה ב-20% את התעשייה בארצות הברית. אמרה הגברת ממשרד הכלכלה שיש ביקוש לעבודה, שיש עודף עובדים. זה נכון לצווארון הלבן. בתעשייה בצווארון הכחול יש עובדים שהם לא כאלה מוכשרים לעבוד בצווארון לבן או לעבוד במשרדי כלכלה ובמשרדי ממשלה והם מחפשים עבודה. אני מחפש כל יום. אנשים באים לבקש עבודה. תודה. << אורח >> אהרון חיים מאיר רוזנטל: << אורח >> לגבי נושא המיסים – מה הסיטואציה אליה אנחנו נכנסים היום? הפוך. זאת אומרת, אם אנחנו לא נתקדם ולא נעשה מעשים, אנחנו מפרנסים את סין. אנחנו כורתים לעצמנו את הרגליים, ואחת אחרי השנייה. אני מדבר על נושא השיקום כי אני מחזיק דבר. אני לא נכנס לרגשי, אבל לאן אנשים ילכו? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה חלק מהצרכים שלנו כמדינה. << דובר_המשך >> אהרון חיים מאיר רוזנטל: << דובר_המשך >> זה חלק מהצרכים שלנו. אבל אנחנו כורתים את הענף הזה עד הסוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> יותם, מרכז שלטון מקומי. אני לא אאריך בדבריי, אני רק רוצה להתייחס לעניין ההעדפה המקומית בחובת המכרזים שדובר עליה. קודם כול, אנחנו תומכים בהעדפת תוצרת הארץ, וחשוב לנו להגיד זאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך זה בא לידי ביטוי? << אורח >> יותם ארנסברג: << אורח >> רגע, אני אגיד. קודם כול, רציתי להגיד שאני מכיר שזו סוגיה שקיימת היום כבר בחובת המכרזים. ישנו עניין שהיישום שלה הוא קצת מורכב. אנחנו בעבר ישבנו עם משרד הכלכלה בניסיון לפשט את היישום שלה. כמו שאמרתי, אנחנו בעד העדפת תוצרת הארץ, אבל חשוב לנו שלא תיפגע מכך קופת הרשות המקומית. אנחנו רוצים לקדם את העניין הזה בתנאים שהם שווים להצעה הזולה ביותר – זה כל מה שרציתי להגיד. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> ברשותך, קודם כול, אני מבינה את המצוקה. כמינהל תעשיות, אנחנו לא נגד תעשייה. אנחנו בעד תעשייה. אנחנו מפתחים מסלולי תמיכה וסיוע בתעשייה, ומבחינתנו, יכולים להיות פה מפעלי תעשייה כחול אשר על שפת הים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל בתחילת הדיון נתת הצהרה שאתם לא מתערבים בנושא. העסק לפני קריסה, ואתם אומרים - - - << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> לא, לא. יכול להיות שהבעיה אצלי ושלא הסברתי. אני אומרת שאנחנו רוצים לראות פה כמה שיותר תעשייה, אבל אנחנו לא יודעים ולא פועלים לעשות הנשמה לתעשייה. אנחנו רוצים מפעלי תעשייה שיודעים לעמוד על הרגליים. מבחינת מכסים, בסופו של דבר, מדיניות הממשלתית הייתה הפחתת מכסים כדי להילחם ביוקר המחיה. זו לא המצאה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלתי אותך יותר מפעם אחת האם אתם ביצעתם מעקב מאז הפחתת המכסים עד כמה זה השפיע למטה בשוק. אמרת: לא, אנחנו לא עושים את הבדיקות האלה. לא הבנתי. יש מדיניות. האם אף אחד לא בודק את תוצרי המדיניות? הנתונים המזעזעים של 80 מיליון עד 150 מיליון היו עוד לפני הפחתת המכסים. שאלתי אם יש נתונים מאז הפחתת המכסים. << דובר_המשך >> נועה שפיצר מזרחי: << דובר_המשך >> אם יורשה לי, אי-אפשר להפיל עליי, לא אישית וגם לא כמשרד הכלכלה, כרגע את כל הבחינה של גלגול או הפחתת יוקר המחיה כרגע על הפחתת מכסים כללית במשק שנעשתה כתוצאה ממדיניות ממשלתית. אפשר כמובן לבוא לבדוק את זה. יעלו נתונים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם יש פה מישהו מאגף תקציבים? << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אני רוצה להגיד שאם יש בעיה ואם יש חשד לאיזשהם למחירי היצף, זה כן משרד הכלכלה יודע לקבל בקשה ספציפית, עם נתונים, שהוא יכול להתמודד איתם. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> עד שיטילו היטל היצף, עוד כמה מאות בתי דפוס ייסגרו. זה תהליך מאוד ארוך. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> אורן, אי-אפשר, מצד אחד, להגיד שרוצים לבחון אם יש מחיר היצף, ומצד שני, להגיד שזה לוקח הרבה זמן. תבואו עם תלונה ספציפית, שהממונה יכול להתמודד איתה, ואפשר יהיה לבדוק את זה. אנחנו בודקים כמשרד מחירי היצף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם אתם בודקים בתחום בתי הדפוס או בכלל? << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> בכלל. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> באלומיניום כן הגישו, וזה עדיין לא התקדמו. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> כרגע נעשית בדיקה באלומיניום של הממונה על הנושא הזה. זו עבודה שהיא לא כלאחר יד. צריך לטוס לסין. עושים שם בדיקות. זה לא משהו שהוא אחרי יום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמה זמן בערך לוקחת בדיקה כזו? << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> כל פעם מוארך ומוארך ומוארך, ומתחמקים. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> לא מתחמקים. אני יודעת שהממונה עובד. הוא לא מתחמק. אני כן רוצה להגיד שאנחנו כן רוצים לראות תעשייה. אנחנו פיתחנו מסלולי סיוע מיוחדים לתעשייה. הכשרת עובדים OJT - יש הוראת מנכ"ל 1.8, מסלולי פריון ברשות ההשקעות, המכון לייצור מתקדם במינהל תעשיות. יש לנו מסלולי סיוע. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> למה פחת מואץ לא מקדמים? אנחנו צועקים את זה. << אורח >> נועה שפיצר מזרחי: << אורח >> דבר נוסף, עובדים זרים. גם לעניין העובדים. דיברת קודם על תפוקה מלאה. אני מדברת על תעסוקה מלאה מבחינת ההיבט של שוק העבודה. ואנחנו כן הגדלנו או הממשלה הצליחה להגדיל את מכסות העובדים הזרים לתעשייה. אנחנו מוציאים מדי פעם הקצאות למכסות עובדים זרים לתעשייה. גם בהיבט הזה אנחנו מטפלים. אני יודעת שהיום התפרסם שוב מסלול למכסת עובדים זרים מקצועיים לתעשייה. אנחנו פועלים. אלו האפיקים שבהם אנחנו יכולים לסייע ולתמוך. << אורח >> אהוד אליעזר שאומברגר: << אורח >> אני רוצה לדעת באיזה מדינה אני חי. המטרה שלך במשרד, ולא את ספציפית, אני מדבר על המשרד כמובן, זה לא אישי, זה שרוצים להוריד את יוקר המחיה. האם יוקר המחיה יורד במדינת ישראל? חבר'ה, מה אתם צריכים? אתם צריכים לנסוע לסין. אני מזמין אותך לנסוע איתי לסין. הייתי שם בכמה מפעלים. האם את צריכה לנסוע איתי לסין כדי לדעת אם יוקר המחיה יורד או עולה? אני לא מצליח להבין. עצם זה שאת נותנת לי עכשיו מענקים פריון. אז אני אשקיע כסף ואקבל מכם מענקים. אבל מה אני אעשה אחר כך עם המכונות ועם העובדים אם לא תהיה לי עבודה? חבר'ה, רדו אל העם. שניר ברקת יבוא לבקר אצלי במפעל. הח"פ שלי: 510188931. אבא שלי, זכרונו לברכה, הקים אותו ב-1958. אני חייב שניר ברקת, לא בסיסמאות ולא בבלגיה, יבוא למפעל שלי בחולון ויבוא למפעל שלו בבית שמש. אני רוצה שהוא יבוא ויראה ושידבר איתי פנים אל פנים. האם יוקר המחיה ירד במדינת ישראל עקב המהלכים שביצעתם? ריבונו של עולם, אני לא יודע באיזה מדינה אנחנו חיים. או שאתם צריכים להתעורר על עצמכם, או שאני צריך להתעורר מחר בבוקר. תודה רבה לכם. אני סוגר את המפעל. ברוך השם, אני מסודר. סוגר את המפעל, וש-70 משפחות ימצאו להן מקום במקום אחר, וזהו זה. אתם לא מבינים. זה ואקום יפה פה. רדו אל העם. חברים, אתם תאבדו את העם הזה. וכשאתם תתעוררו, אנחנו כבר לא נהיה. לא נהיה. ועדת היצף, ועדת זה, לנסוע לסין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהוד, תודה. אהרון, בבקשה. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> שמי אהרון גרטנהויז. אני עוסק בפרויקטים וביחסי ציבור ואסטרטגיה. קודם כול, חשוב לי לומר כבעל עסק בעצמי, וכבן אדם שהיה לי עסק בתחום המזון, ששם יש גם קשיים מאוד מאוד חזקים, אני מזדהה עם כל אחד מבעלי העסקים שיושבים פה ומדברים. הם מדברים מדם ליבם. אין שום ספק שקיימת מצוקה. אבל, קודם כול, לדעתי, חלק מהנתונים שהביאו לפה, גם בניירות העמדה וגם בדברים שנאמרו פה, הם לא משכנעים להגיע למצב שמעלים את המכס וכורתים את הענף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אותך הם לא משכנעים, בסדר? אותי הם שכנעו. אני אומר לך שאני ישבתי פה בוועדה. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> יש נתונים. דיברנו על זה שטראמפ העלה מכסים? הינה, המסמך: FREE על כל שורה שכתוב משהו שקשור לדפוס. הוצאתי את זה היום בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יודע לקרוא? אתמול בלילה שולם מכס בארצות הברית. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> תקרא בעצמך. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> אגב, בארצות הברית ובאירופה יש היטלי היצף על חלק מדברי הדפוס. אתם יכולים לבדוק את זה. כי גם הם מבינים שסין מייצאת דברי דפוס - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהרון, כאמור, זה דיון ראשון. הדיון הבא יהיה במושב הבא. עד אז, אנחנו נבקש. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> שמעת צד אחד. בוא, תשמע צד שני. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> יש לו עכשיו בקנה העלאת מכסים על תרופות ועל עוד נושאים. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> אין שום בעיה, רק - - - << אורח >> מרדכי יוסף פרידמן: << אורח >> אהרון, אתה מטעה. יש מכס 20% בספרי קודש. אתמול הוא שולם – ארצות הברית. אתה לא יודע. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> אני מזמין אותך לשלוח לי. אני נכנסתי היום בבוקר לאתר הממשלתי של ארצות הברית והוצאתי את זה משם. זה עדכני להיום בבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יודע לקרוא. << דובר_המשך >> אהרן גרטנהויז: << דובר_המשך >> הינה, זה נמצא פה. תקרא אתה ותגיד לי מה כתוב שם. בנוסף, בניירות העמדה ראיתי שכתוב שאלה שמתווכים מסין לא משלמים ארנונה ודברים כאלה. אני לא מבין איך זה יכול להיות שבסין - - - << אורח >> משה מילר: << אורח >> כן, יש להם 12 מטר משרד. הם משלמים ארנונה על - - -. יש אלפי מטרים של תעשייה. אתה מדבר איתי על ארנונה של משרד של יבואן שמביא במחשב, ומה ש - - -? אוי, אוי, אוי. 12 מטר ארנונה. אנחנו מחזיקים אלפי מטרים. << אורח >> מרדכי יוסף פרידמן: << אורח >> מחסן משותף ל - - - << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> אז על המחסן המשותף הזה משלמים על כל ספר שנמכר - - -? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהרון, יש פה נתון עובדתי. איפה המפעל נמצא? האם המפעל הגדול משלם ארנונה או לא משלם ארנונה? << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> יופי, זה בדיוק העניין. המפעל לא משלם ארנונה, אבל העסק הישראלי, שהוא לגיטימי לחלוטין, שמייבא מסין, מקבל את הקונטיינר והוא מחזיק אותו במחסן, והוא משווק אותו בצורה לגיטימית במדינת ישראל. הוועדה דנה במשהו שיכול להכות בעלי עסקים ישראלים. לדעתי, התאחדות התעשיינים גם צריכה לתמוך בעסקים ישראלים שעוסקים בשיווק מוצרים, שנכון שהם לא יוצרו פה בארץ. וברור שצריך לתמוך בתעשייה הישראלית, אין שום ספק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש ארגונים אחרים שעושים את זה. אנחנו תומכים ביצרנים. << אורח >> משה מילר: << אורח >> יש צורך במחסנים גם עבור סחורה שמיוצרת בארץ. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> בהרבה מאבקים אנחנו ביחד עם לשכות המסחר. לא צריך לגמור את התעשייה המקומית ואת החוסן ואת העצמאות שלנו. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> כן, כי חלק מבתי הדפוס בישראל לא מסוגלים לייצר. אמר את זה פה הרב רוזנטל. << אורח >> מרדכי יוסף פרידמן: << אורח >> הענף שלנו יכול לייצר כל מה שאתה צריך. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> כן? כריכות עם פינות עגולות, כריכות - - -? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אהרון, אבל החבר'ה שאתה מייצג, - - - << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> אני לא מייצג. אני מסביר לך שוב. לפני חודשיים עשיתי פרויקט בשביל לקוח באירופה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהרון, זה לא דיון עכשיו. תגיד הלאה – ארנונה. << דובר_המשך >> אהרן גרטנהויז: << דובר_המשך >> זה דיון. אני מציג עובדות כמו שהם הציגו עובדות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תציג לנו את העובדות, אבל לא דיון ביניכם. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> האם היית בשטח ובבתי דפוס? << דובר_המשך >> אהרן גרטנהויז: << דובר_המשך >> חד-משמעית. אני כל היום בבתי דפוס. אני עובד עם לקוחות. << אורח >> אהוד אליעזר שאומברגר: << אורח >> אנחנו מייצגים פה תעשיינים. אני רק רוצה לדעת אם הוא תעשיין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הוא אומר לך שהוא לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהרון, בבקשה. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> איגוד התעשייה וההסתדרות הביאו דוגמה מהמלט. המלט מיובא. בסופו של דבר, קבלן מייבא מלט והוא מקבל את המוצר המוגמר וזה עובר ישירות לקבלן. הוא מאחסן את זה והוא משתמש בזה. אלו שמזמינים ספרים מסין דרך אנשים שהם מוציאים לאור בסין ומביאים ומחזיקים את זה במחסנים, אז זה לא ייבוא אישי. זה ערוצי ייבוא. אנשים הולכים לייצר בסין. הם מביאים קונטיינר, ולפעמים הקונטיינר הזה הוא של כמה מוציאים לאור ביחד. עשו פה השוואה בין הספר שמיוצר פה בארץ לבין הספר כמוצר מוגמר שמקבלים מסין. אחרי שמקבלים את המוצר המוגמר, יש עלויות שינוע, אחסון, שיווק ופרסום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלו אותן עלויות של מישהו - - - << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> לא מדויק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. הלאה. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> יש עוד מלא נתונים. מדברים על מחסור בכוח אדם. אני לא רואה שברגע שנעלה את המכס ב-20% על מוצר שמגיע מחו"ל, זה ישפר את מצב כוח האדם בארץ. הדבר היחיד שזה אולי יעשה, זה יגרום לאנשים להזמין פחות, ואז כוח האדם יוכל לעמוד בעומס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עמית מאגף התקציבים, אתה שומע את כל הדיון פה. מה אתה אומר? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אהלן. עמית גולדמן, אגף תקציבים. באופן כללי, מדיניות משרד האוצר, המדיניות הממשלתית בכלל בשנים האחרונות, זה כמובן לא להעלות מכסים. בוודאי שלא דברים שקשורים להיטלי היצף, שזה כלי שהוא ארכאי, ושכבר נוטים מאוד לא להשתמש בו. לגבי הסוגיה הספציפית עליה אתם דנים כרגע – אנחנו לא מכירים שיש איזושהי תחרות לא הוגנות אל מול - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתנו לך פה דוגמאות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם בדקתם את זה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> שוב, אנחנו צריכים לקבל נתונים קונקרטיים והבנה בדיוק. אין לנו כרגע איזה משהו שאנחנו יכולים להגיד: יש תחרות לא הוגנת בתעשייה הזו. מעבר לזה, יש כלים שבהם התעשייה יכולה להיתמך, אם זה דרך מסלולים של רשות השקעות, שהם יכולים להגיש בקשות. הציעו לכם פה גם את ה - - - << אורח >> משה מילר: << אורח >> תעזור לי לקנות מכונה. אבל מה אני אעשה איתה. אין עבודה. העבודה בסין. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> אם יש אפשרות לייצר את המכשירים האלה, האם צריך לאסור את הזמנת המכונות מחו"ל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אין יצרן מקביל בישראל. << אורח >> אהרן גרטנהויז: << אורח >> נניח ויש יצרן מקביל. האם - - -? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אהרון, אין פה עכשיו דיון. עמית, בבקשה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש כלים דרך משרד הכלכלה. למשל, ברשות ההשקעות אפשר להגיש בקשות כדי לקבל מענקי סיוע בדמות תמיכה והעלאת פריון. יש אפשרות לקבל מענקים דרך משרד הכלכלה. אפשר לקבל מענקים ברשות ההשקעות כדי להצליח להעלות את הפריון באותם עסקים, אם זה בקניית מכונה חדשה, וכן הלאה. חלק מיוקר המחיה נובע מזה שיש פשוט גם פריון נמוך. אם נצליח לבצע העלאה של הפריון, זה משהו שיטיב גם עם המפעלים וגם יטיב עם יוקר המחיה בקצה. ושוב, בוודאי העלאת מכסים היא לא אופציה רלוונטית מבחינתנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אדוני, משפט אחרון. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> אני רוצה להעלות כמה סוגיות שתוכל לשאול בדיונים הבאים כשתפנה למשרד האוצר ולכלכלה. ראשית, פריון – צריך להשקיע המון כסף כדי להגיד פריון. חינוך, חדשנות בתעשייה – זה לא בא משום מקום. שתי סוגיות: את, ממשרד הכלכלה, דיברת על סוגיה מלאה. זה בעייתי כי תעסוקה מלאה לא בהכרח אומר הרבה. שליש מהעובדים בישראל הם שעתיים. מה המשמעות של תעסוקה מלאה? אני אשמח, ברשותך, אם הם יוכלו להביא את הנתון הזה בצורה יותר ברורה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, לדיון הבא. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> מה המשמעות? האם השכר יורד או עולה, כי זה חלק מהעניין. תעסוקה מלאה – זה לא מספיק. שנית, האיחוד האירופי משקיע כטריליון יורו בהכנה למשבר האקלים, לתעשייה, לעובדים, בהתכוננות למשברים. ישראל חווה המון משברים. אנחנו רואים שהמוכנות לא טובה. אני מפנה את השאלה לאוצר ולמשרד הכלכלה. מה התוכניות, כמה ההשקעה מושקעת בזה? ב-OECD משקיעים הרבה יותר מאיתנו בדברים האלה. לדעתי, זה נתון שצריכים להביא, ולא רק להגיד שעוסקים בהגדלת הפריון. תודה. << אורח >> אורן הרמבם: << אורח >> אני מסכים עם כל מה שאתה אומר, אבל זה מאקרו וזה תהליכים מאוד גדולים. עד אז צריך סיוע ייעודי לענף. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> התעשייה לא רוצה טובות, ומענקים זה לא מה שיחזיק אותה. זה חשוב, אבל התעשייה רוצה תחרות הוגנת. אנחנו תמיד חוזרים ואומרים תנאים לתחרות הוגנת. שיבדקו אם זה מתגלגל לצרכן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. לאור הדברים שנשמעו, הוועדה מבקשת ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה לבחון את הטענות על התחרות הלא הוגנת מול הייבוא מחו"ל. התעשייה תסייע להם בכל נתון. בדיון הבא הוועדה תבקש לשמוע את עמדת המשרדים, גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה, לאחר שאתם תקבלו מהם את הנתונים, ותבדקו את כל הנתונים שתאספו. אנחנו רוצים לשמוע בעיקר את הנתונים הבאים: ראשית, לקבל נתונים מיוני 2022, מאז שהורדתם את המכסים, מה היה הייבוא של מוצרים מוגמרים בדפוס ובכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הורדת המכסים לא הוכיחה את עצמה, בסופו של דבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> דבר נוסף, לשקול מה תהיה עמדתכם לגבי החזרת המס על המוצרים המוגמרים, ולפחות כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים. צעדים איך אנחנו מתעדפים דפוס כחול-לבן בכל המגזר הציבורי. זה אומר גם אצלנו פה, בכנסת, בממשלה ובשלטון המקומי. כמו כן, להביא נתונים על התעסוקה בענף הזה באופן ספציפי בעבר ובהווה. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>